פורטל תעשיית השבבים בישראל מבית מגזין

פורטל תעשיית השבבים בישראל מבית מגזין

צ'יפורטל - פורטל של תעשית השבבים בישראל
מאמרים ומחקרים
מכונית מולקולרית. איור: ועדת פרס נובל לכימיה 2016
 ננו-המכונית המורכבת משלדה מולקולארית ומנוע מולקולארי המסוגל להסתובב. איור: ועדת פרס נובל לכימיה 2016
האקדמיה למדעים השבדית המלכותית החליטה להעניק את פרס הנובל לכימיה לשנת 2016 לשלושה חוקרים: ג'אן פייר סוואג' (Jean-Pierre Sauvage) מאוניברסיטת שטרסבורג שבצרפת; פרייזר סטודרט (Sir J. Fraser Stoddart) מאוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי ארה"ב; ולברנארד פרינג'ה (Bernard L. Feringa) מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד.

החוקרים פיתחו תהליכים סינתטיים חדשניים לקבלתן של מכונות מולקולאריות – שרירים מלאכותיים ומנועים זערוריים, מבנים כימיים מורכבים שתנועתם מהווה רכיב מפתח בפעילותם.

הפיתוח של מחשוב מהיר הדגים כיצד מזעור של הטכנולוגיה יכול להוביל למהפכות מדעיות. פרס הנובל בכימיה לשנת 2016 מוענק על התרומה של שלושה חוקרים לתחום של מכונות ממוזערות ולקידום תחום הכימיה לממד חדש.


הצעד הראשון לעבר מכונה מולקולארית נעשה על ידי ז'אן פייר סוואג' בשנת 1983, כאשר הוא הצליח לחבר שתי מולקולות בצורת טבעת ליצירת שרשראות, הקרויות בשם קטאננים (catenanes). באופן רגיל, מולקולות נקשרות אחת לשנייה באמצעות קשרים קוולנטיים חזקים שבהם האטומים חולקים את האלקטרונים שלהם, אולם במבנה השרשרת הם היו מחוברים יחדיו באמצעות סוג אחר של קשר כימי, קשר מכני. על מנת שמכונה, כל מכונה, תוכל לבצע את משימתה הייעודית, היא חייבת להכיל בתוכה חלקים המסוגלים לנוע מצד לצד. שתי הטבעות השזורות אחת בתוך השנייה מקיימות את התנאי הזה.

את הצעד השני ביצע ג'יימס פרייזר סטודארט בשנת 1991, אז הוא פיתח את משפחת המולקולות בשם רוטאקסאן (rotaxane). החוקר הצליח להשחיל מוט מולקולארי זעיר דרך טבעת מולקולארית והדגים כיצד הטבעת מסוגלת לנוע לאורך הציר. חלק מהפיתוחים שלו המתבססים על משפחת מולקולות אלו הם מעלית מולקולארית, שריר מולקולארי ואפילו שבב מחשב המבוסס על מבנה מולקולארי.

מאז 1994, קבוצת המחקר של סטודארט השתמשה במספר רוטאקסנים בכדי לבנות מגוון מכונות מולקולאריות, לרבות מעלית (2004, איור 4), המסוגלת להרים את עצמה לגובה של 0.7 ננומטרים מעל מפלס הבסיס שלה, ואפילו שריר מלאכותי (2005). במסגרת שיתופי פעולה עם חוקרים אחרים, פרייזר סטודארט פיתח גם שבב מחשב המבוסס על מבנה רוטאקסן עם נפח זיכרון של 20 ק"ב. הטרנזיסטורים המשמשים כיום בתוך שבבי מחשב הם אומנם זעירים אולם הם ענקיים בהשוואה לטרנזיסטורים מולקולאריים.
חוקרים מאמינים כי שבבי מחשב מולקולאריים עשויים להביא למהפכה בטכנולוגיית המחשבים באופן דומה למהפכה שיצרו טרנזיסטורים מבוססי סיליקון.
ברנארד פרינגה היה החוקר הראשון שהצליח לפתח מנוע מולקולארי; בשנת 1999 הוא הצליח לסנתז להב של רוטור שהסתובב באופן רציף לאותו כיוון. באמצעות מנועים מולקולאריים, החוקרים הצליחו לסובב גליל זכוכית הגדול פי רבבה מהמנוע עצמו, ובנוסף הם הצליחו לסנתז ננו-מכונית. חתני פרס הנובל לכימיה לשנת 2016 קידמו את התחום של מערכות מולקולאריות לתוך מצבים עתירי אנרגיה שבתוכם ניתן לשלוט בתנועה. מבחינת שלבי ההתפתחות שלהן, המנוע המולקולארי נמצא באותו שלב כפי שהיה המנוע החשמלי בשנות השלושים של המאה ה-19, כאשר המדענים פיתחו את הגלגלים והארכובות הראשונים, מבלי להיות מודעים שבכך הם מובילים לפיתוחם של רכבות חשמליות, מכונות שטיפה, מאוורים, מניפות חשמליות ואפילו מעבדי מזון ביתיים. מכונות מולקולאריות תשמשנה, סביר להניח, בפיתוחם של חומרים חדשניים, גלאים יעילים וזעירים יותר ומערכות לאחסון אנרגיה.





תגובות (0)Add Comment
כתוב תגובה
 
 
יותר קטן | יותר גדול
 

security image
העתק תווים מוצגים


busy

שדרת הלוגואים

  • 1-Synopsys_Logo_HQ
  • 2-Umclogo
  • 3-EMC
  • 1
  • 5-Gary
  • 6-SIA
  • 7-muadon-shovevim
  • 8-Logo_Chipex
  • 9-Chiportal_logo_HR
  • 10-TAPEOUT_Logo
 
www.Deezee.co.il בניית אתרים בעצם גלישתכם באתר הכנם מסכימים לתנאי השימוש בו - לחצו כאן לקריאת תנאי השימוש - כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010


CHIPORTAL RSS FEEDS
כל החדשות
מאמרים ומחקרים
מוצרים חדשים והודעות לעיתונות