אריאל פלג, חוקרת תרבות טכנולוגית וחברה בצוות ההיגוי של מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל "עסקה חלומית עבור wiz בפרט והסייבר הישראלי בפרט. הרבה שאלות עלו כאשר wiz דחתה בקיץ את ההצעה מגוגל שנשמעה אז חלומית, של רכישה בשווי 23 מיליארד דולר. קולות רבים שיבחו את הביטחון העצמי של המייסדים, אך היו גם כאלו שתהו האם התעוזה והחוצפה הישראלית הלכו הפעם רחוק מדי. אבל נראה שהמנהלים המוכשרים של wiz ראו קדימה והבינו ששוק הדיפנס טק והסייבר, שגם כך היה בצמיחה, הולך להפוך אפילו לעוד אסטרטגי במסגרת הגידול בתקציבים שמדינות מקצות לתחום הבטחוני. רק לפני מספר ימים האיחוד האירופי הודיע על השקעה של טריליון יורו בעוצמה צבאית ו- AI. גם תעשיית ה- ai שמשבשת מודלים קיימים תורמת לתחושה כללית של חוסר ודאות. במצב של חוסר בטחון, הנטייה של מדינות וחברות היא לחזור ולהשקיע בבסיס, כלומר בביטחון פיזי ושמירת יציבות.  גם בעולם הסייבר, חוסן הופך למילת המפתח.  

"זו בשורה מצוינת להייטק הישראלי בכלל ותחום הדיפנס טק בכלל. wiz ניצלה היטב את ההזדמנות בשוק שנוצרה בעקבות תחושת חוסר הבטחון ואי הודאות, ומינפה את השם הטוב שיש לסייבר הישראלי בכל העולם לטובת עסקת זהב. צריך לשים לב שעסקת הזהב הזו אינה כוללת רק אקזיטים חלומי אלא מגוון אלמנטים חשובים נוספים כמו שמירה על עצמאות החברה והמותג. אין ספק שמייסדי wiz הפיקו לקחים מאקזיט גדול אחר שגוגל הייתה מעורבת בו, של רכישת waze הישראלית. Waze לא שמרה מספיק על עצמאותה ונטמעה יותר ויותר בפעילות הכוללת של גוגל."":""

"יש פה מסר עוצמתי של ההייטק הישראלי –  לא רק סכומים חלומיים אלא גם עצמאות מול אחת מהחברות הגדולות והחשובות בעולם. חודש לפני שישראל חוגגת את יום העצמאות ה- 77 שלה, אין אמירה חזקה מזו." מסכמת פלג.

ד"ר אלון הסגל, יו"ר המרכז לחדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל "אחת החולשות של ענף האחסון בענן הינן החששות של מנהלים מאבטחת המידע בזמן אמת של הארגון המקבל שירות. חולשה זו מנעה מחברות רבות (בעצם רובו, להיכנס לענן). חברת wiz וחברות צ'ק פוינט איחדו שירותים לפני כחצי שנה לטובת מתן שירות בתחום איתור הסיכונים והחולשות בענן. באמצעות זאת הן יוכלו לתת שירות של מניעת התקפות בענן בזמן אמת. בעצם, השירות המשולב יספק מענה כולל לאתגרי אבטחת הענן בסביבות רשת מבוזרות הן על המידע הנמצא בתוך רשתות בענן (Cloud Network) והן  לאפליקציות שחברות  הענן עושות בהן שימוש (CNAPP). קרוב לוודאי שחברת גוגל מעריכה שבאמצעות שימוש בכלי wiz בשיתוף צ'ק פוינט (שאותו הם מקבלים באמצעות העסקה הזו) תרד ההתנגדות של מנהלים ויפתח שוק של מאות מיליארדים. מולו, תהיה עסקה זו טיפה בים. המנהלים של חברת wiz זיהו את המגמה כבר לפני כ 5 שנים והצליחו להביא את החברה שלהם למצב של אפליקציה קריטית בתחום מתפתח. שוב, הראש הישראלי מוכיח שניתן לפתח פתרונות ייחודיים וחסכוניים".

הפוסט "המנהלים המוכשרים של wiz הבינו ששוק הדיפנס טק והסייבר יצמח עוד יותר בגלל הגידול בתקציבי הבטחון" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל, אלפאבית, הודיעה על רכישת חברת אבטחת הסייבר (וויז) Wiz, סטארט-אפ המתמחה באבטחת מחשוב ענן, בתמורה לכ-32 מיליארד דולר, על פי מקור שמכיר את הפרטים. במהלך הקיץ שעבר, ניהלו הצדדים דיונים שהובילו להערכה של 23 מיליארד דולר – עסקה שלא התבצעה בשל חילוקי דעות והסתבכויות רגולטוריות.

עסקת גוגל-וויז תהיה האקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם, יותר מכפליים מהרכישה של אינטל את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר ב2017, היא גם תהיה הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של גוגל, וגם אחת העסקאות הגדולות ביותר בשנת 2025 עד כה.

העסקה עדיין כפופה לאישורים רגולטוריים, ואם אכן תאושר ותושלם סופית, יהיה זה בניגוד להצהרות החוזרות ונשנות של מנהלי וויז לאורך השנים על כוונתם להגיע להנפקה ולבנות ענקית סייבר עצמאית.

המאמץ מוביל תחת הנהגת תומאס קוריאן, ראש מחלקת הענן בגוגל, אשר מבין היטב את החשיבות של מוצרי אבטחת הסייבר של Wiz עבור בסיס הלקוחות של Google Cloud. Wiz מציגה נתוני ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) מרשימים – 500 מיליון דולר ביולי האחרון, עם שאיפות להגיע ל-1 מיליארד דולר בשנת 2025. נתונים אלה, יחד עם הצמיחה הערכית של החברה – כאשר סב round הגיוס האחרון נערך בהערכה של 12 מיליארד דולר והערכה פנימית עלתה ל-16 מיליארד דולר – מהווים סיבה עיקרית לכך שהצדדים שוקלים כיום עסקה במחיר פרמיום.

Wiz, שהוקמה בשנת 2020 על ידי ארבעה קציני צה"ל לשעבר, אסף רפפורט (המשמש כמנכ"ל, עמי לוטוואק, יינון קוסטיקה, ורועי רזניק, התבלטה בתחום אבטחת הסייבר בענן לאחר שהחברה הקודמת שייסדו, Adallom, נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. מאז, החברה צמחה במהירות וזכתה לתמיכה מצד גורמים מרכזיים כגון Andreessen Horowitz, Cyberstarts, Index Ventures, Greenoaks, Insight Partners ו-Sequoia. מעבר לכך, Wiz אף לא חשפה כוונות להנפקה בבורסה לשנת 2025, אך עם העסקת CFO לשעבר בפעילותה – מה שעשוי להעיד על הכנות להנפקה עתידית.

אחת הסוגיות המרכזיות שעיצבו את המשא ומתן הקודם הייתה חילוקי הדעות לגבי מבנה החברה לאחר הרכישה – האם Wiz תישאר כיחידה נפרדת או שתשתלב בתוך Google Cloud. בנוסף, ניכרת הבחינה הרגולטורית המחמירה, כאשר רגולטורים אמריקאיים ואירופיים מפקחים בקפידה על עסקאות מהסוג הזה, במיוחד בעידן בו עניין האבטחה הדיגיטלית ותשתיות המידע הפכו לנושא מרכזי.

העסקה, אם תושלם, תסמן את האקזיט הגדול ביותר עבור סטארט-אפ ישראלי, כאשר העסקה הגדולה ביותר עד כה הייתה רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת כ-15 מיליארד דולר בשנת 2017. מעבר לכך, רכישת Wiz תעמיד את גוגל כמשחקנית מרכזית נוספת בשוק אבטחת הסייבר, תחום בו ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל מחדשות את השקעותיהן כדי להתמודד עם איומי הסייבר הגוברים.

לסיכום, המשא ומתן לרכישת Wiz מציג תמונה של תחרות עזה בשוק אבטחת הסייבר, כאשר גוגל שואפת להרחיב את יכולות האבטחה שלה בענן באמצעות רכישת חברה בעלת טכנולוגיה מתקדמת וצמיחה משמעותית, בעוד שסין וארצות הברית ממשיכות להיאבק על השליטה בשוק הגלובלי.

תגים: אלפאבית, גוגל, Wiz, אבטחת סייבר, מחשוב ענן, עסקאות הייטק, סטארט-אפ ישראלי, רכישת חברה

ביטויי מפתח: רכישת Wiz, עסקת 30 מיליארד דולר, גוגל ורכישת אבטחת סייבר, תחרות בשוק האבטחה, צמיחה והנפקה, עסקאות הייטק גדולות

נרדפים:

• אבטחת סייבר: הגנה דיגיטלית, פתרונות סייבר, טכנולוגיות אבטחה
• רכישה: הסכם מיזוג, רכישה אסטרטגית, עסקת מיזוגים
• סטארט-אפ: חברה צעירה, יזמות טכנולוגית, חדשנות בתחום ההייטק

הפוסט אלפאבית רוכשת את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלוט (NASDAQ, TASE: ALLT), ספקית מובילה של פתרונות חדשניים לניתוח רשת ופתרונות אבטחה כשירות (SECaaS) עבור ספקיות שירותי תקשורת ועסקים ברחבי העולם, הודיעה היום כי פתרון ה-NetworkSecure של אלוט יתמוך בהרחבת יכולות הגנת הסייבר לעסקים של Verizon Business ויחזק את ההגנה של לקוחותיה מפני מגוון רחב של איומי סייבר למכשירי סלולר.  

"אנו מצפים תמיד להיות צעד אחד קדימה עבור הלקוחות שלנו, במיוחד בנושאי הגנת סייבר. היצע שירותי הגנת הסייבר שלנו על גבי הרשת מקלים על הלקוחות שלנו ליהנות משקט נפשי, כולל גם באמצעות פתרונות הגנת הסייבר החזקים שלנו בסלולר", מסרה ג'ניפר ורנר, סגנית נשיא פתרונות ומוצרי הגנת סייבר ב-Verizon Business. "שיתוף הפעולה עם אלוט מסייע לנו לחזק עוד יותר את הצעת הערך ללקוחות".

"אנו גאים לחזק את שיתוף הפעולה שלנו עם Verizon Business ונרגשים מההזדמנות להציע את שירותנו לשוק הרחב", מסר אייל הררי, מנכ"ל אלוט. "לכבוד הוא לאלוט לעבוד עם Verizon Business ולחזק את הגנת הסייבר לעסקים".          

ה-NetworkSecure הינו פתרון מסחרי מבוסס רשת המאפשר הגנת סייבר, ללא מגע, ללא צורך במעורבות הלקוח וללא צורך בהתקנת אפליקציה מצד הלקוח הסופי. באמצעות ה-NetworkSecure לקוחות יכולים ליהנות מהגנה מפני איומי סייבר כולל וירוסים, תוכנות זדוניות, תוכנות כופר והתקפות דיוג. באמצעות ממשק משתמש נוח וממותג מקבל הלקוח התראות ודוחות על איומי הסייבר שנמנעו, ובכך מתחזקת נאמנות הלקוח למותג. לקוחות, בדגש על לקוחות עסקיים קטנים ובינוניים, יכולים ליהנות משירותי הגנת סייבר פורצי דרך, ברמת הרשת ובאופן חלק, ללא צורך בתמיכת IT מורכבת.

הפוסט אלוט מדווחת על שיתוף פעולה עם Verizon Business הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינגוניימה הוקמה בדצמבר 2021 ע"י עומר שלומוביץ, בוגר יחידות העילית 8200 ו-8100 שכבר הקים בעבר שתי חברות סטרטאפ. בתחילת 2022 צירף איליו שני אנשי פיתוח שבבים מנוסים. הראשון מיקי אסא, הצטרף לחברה כ-CTO במרץ 2022 לאחר שעבד שנים רבות בברודקום ומיד אחריו הצטרף גם דני שטרמן, איש תעשיה ותיק שהספיק לרכוש נסיון פיתוח עשיר בחברות כגון AMCC, PM Sierra וברודקום. שטרמן משמש כיום כסמנכ"ל הפיתוח של החברה.

בנובמבר 2023 הצליחה החברה (למרות מלחמת חרבות ברזל) להשלים גיוס סיד מרשים של 20 מליון דולר משורה של משקיעי הון סיכון בינלאומים בהובלת Walden Catalyst, Geometry ו-Blue Yard Capital.  היתה זו הוכחה לתמיכה החזקה שזוכות חברות הזנק ישראליות גם בתקופת מלחמה אך קשורה כמובן גם בגישה החדשנית של החברה. אינגוניימה מסייעת באבטחת מידע מוצפן בעזרה שבב המאיץ משמעותית את החישובים המורכבים הכרוכים בחישובי ZKP.

לטכנולוגיית ZKP יש פוטנציאל לחולל מהפכה במספר ישומים כולל:

o בלוקצ'יין ומטבעות קריפטו: שיפור פרטיות, מדרגיות ואבטחה במערכות בלוקצ'יין.

o העברת מידע רפואי: אפשרות להעברת מידע בין מוסדות רפואים ללא חשש לזליגת מידע רגיש ואישי

o שירותים פיננסיים: מתן אפשרות לעסקאות פיננסיות מאובטחות ופרטיות.

ניהול שרשרת אספקה: שיפור השקיפות והביטחון של שרשראות האספקה.

o פרטיות נתונים: מאפשר שיתוף וניתוח נתונים מאובטחים תוך שמירה על פרטיות המשתמש.

אינגוניימה (שמשמעותו אריה בשפת הזולו) הופכת קריפטוגרפיה עתירת מחשוב לנגישה למפתחים, וע"י כך מאפשרת ליצור בקלות יישומים רבי עוצמה בזמן אמת. מטרת תוכנית המענקים החדשה של החברה היא לעודד מפתחים להשתמש בטכנולוגיה שפיתחה החברה ולהופכה לפופולארית ושימושית יותר.

להגשת בקשה לקבלת מענק: Ingonyama Research Grants 2025

הפוסט חשיפה: חברת השבבים החדשה Ingonyama מעניקה $100,000 לחוקרים שיעשו שימוש בספריית הקריפטוגרפיה שפיתחה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Xsight Labs הכריזה על השקת E1, מוצר ה-SoC הראשון ממשפחת SDN DPU (יחידת עיבוד נתונים מוגדרת תוכנה לרשת). המוצר החדש נועד לתת מענה לצרכים המורכבים של מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית (AI), hyperscale ו-edge, תוך הצגת רף חדש בביצועי תשתיות מוגדרות תוכנה.

ה-E1 מבוסס על טכנולוגיית ייצור מתקדמת של TSMC בגודל 5 ננומטר ומציע יכולות חישוביות גבוהות עם יעילות אנרגטית מרשימה. החברה מתארת את הפתרון כמתאים למרכזי נתונים מודרניים המתמודדים עם עומסי עבודה עתירי משאבים, כמו עומסי עבודה של HPC (מחשוב עתיר ביצועים) ו-AI. לדברי Xsight Labs, המוצר יהיה זמין ללקוחות בתחילת הרבעון השני של 2025 במגוון תצורות, כולל כרטיסי PCIe, התקנים בתקן RU ותצורות מודולריות להרחבה.

התכנון של E1 עומד בדרישות הגוברות להקמת תשתיות גמישות, מדרגות ועתירות ביצועים במרכזי נתונים גדולים. הפתרון מציע יכולת תכנות ומספק מגוון של שירותי רשת וניהול בקנה מידה שמתאים לסביבות מבוססות ענן מרובות משתמשים. כך, E1 מאפשר שיפור ביצועים במערכות עתירות משאבים, ומספק אמצעי אקסלרציה לרשתות, אבטחה ואחסון.

ה-E1 לא רק שמספק ביצועים גבוהים, אלא גם מגדיר מחדש את נושא האבטחה במרכזי נתונים. המערכת מאפשרת יצירת סביבות מאובטחות ומבודדות, המבטיחות אימות משתמשים ושליטה בפריקת עומסים. הפתרון משפר את הביצועים בעומסי עבודה אינטנסיביים, תוך שמירה על צריכת אנרגיה אופטימלית ותמיכה בשירותי ניהול ואבטחה מתקדמים.

המערכת מתבססת על 64 ליבות ARM Neoverse N2 וממשקי DDR5 מתקדמים, וכן תומכת במגוון ממשקים רחבי פס כמו Dual 400G (800G) Ethernet. ה-E1 מציע תמיכה רחבה עבור RDMA (Direct Memory Access), הצפנה מאובטחת, שירותי רשת ואחסון, וכל זאת תוך הצגת תפוקה כוללת של עד 800Gbps.

"עומסי העבודה בענן משתנים במהירות ודורשים ארכיטקטורות חדשות לתמיכה בהרחבה מהירה של מרכזי נתונים", אמר יוסי מיוחס, מנכ"ל Xsight Labs. "הדרישות הגוברות לפריקה ואקסלרציה במחשוב של וירטואליזציה, רשתות, אחסון ואבטחה מציבות אתגרים רבים למעבדים מודרניים, ו-E1 נועד לתת מענה לאתגרים הללו."

הפוסט Xsight Labs משיקה את E1 – אקסלרטור מוגדר תוכנה למרכזי נתונים, ענן ו-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדי שבוע Experis Cyber שולחת ללקוחותיה דו"ח על מגמות, חולשות אבטחה ועדכונים חשובים נוספים בתחום הסייבר. בין העדכונים המעניינים בדו"ח הנוכחי הוא אודות וירוס זדוני חדש מאיים לגנוב פרטי האשראי של משתמשי אנדרואיד בכל העולם, באמצעות שבב ה- NFC המובנה במכשירים.

בדו"ח שהוציאה השבוע Experis Cyber ללקוחותיה עדכנה אותם אודות תוכנה זדונית חדשה בשם Ngate מסוגלת לגנוב נתונים מכרטיסי אשראי באמצעות שבב ה- NFC המובנה במכשירי אנדרואיד. NGate מאפשרת לתוקפים לשכפל את כרטיסי האשראי של הקורבנות ולבצע תשלומים לא מורשים או אפילו למשוך מזומנים מכספומטים, ללא ידיעת בעלי הכרטיסים. הקמפיין הזדוני של NGate פעיל מאז נובמבר 2023, והוא נקשר לדיווח חדש של חברת ESET, שמציינת עלייה בשימוש באפליקציות פרוגרסיביות מתקדמות (PWAs) ו-WebAPKs לגניבת נתוני בנקאות.

תהליך ההדבקה מתחיל באמצעות הודעות טקסט זדוניות, שיחות מוקלטות אוטומטיות או פרסומות זדוניות, שנועדו לפתות את הקורבנות להתקין אפליקציה זדונית המתחזה לאפליקציה לגיטימית. האפליקציות הזדוניות מתחזות לעדכוני אבטחה דחופים ומשתמשות באייקון ובממשק התחברות זהה לזה של הבנקים המותקפים, במטרה לגנוב את פרטי הגישה של המשתמשים.

בשלב השני של המתקפה, הקורבן מתבקש להתקין את NGate, שמפעילה רכיב קוד פתוח בשם NFCGate המיועד לניסויי NFC, ומשתמשת בו כדי ללכוד נתונים מהשבב ולנצלם. NGate אוספת נתוני NFC מכרטיסי תשלום הנמצאים בקרבת המכשיר הנגוע, ומעבירה אותם למכשיר התוקף, שבו ניתן להשתמש כדי לבצע תשלומים או למשוך מזומנים בכספומטים, באמצעות כרטיס וירטואלי. בסרטון הדגמה שעשתה חברת ESET, נראים תוקפים המשתמשים ברכיב NFCGate כדי לסרוק ולתפוס נתוני כרטיסים השמורים בארנקים ותיקים, וכך לבצע תשלומים במקומות מכירה מבלי שהקורבן מודע לכך. NGate אף מסוגלת לשכפל תגי גישה מבוססי NFC, דבר שמאפשר לתוקפים גישה לאזורים מוגבלים או מאובטחים במבנים שונים. כדי להשיג את קוד ה-PIN הנדרש למשיכת מזומנים, התוקפים משתמשים בהנדסה חברתית מתוחכמת, כאשר הם מתחזים לנציגי בנק ומשכנעים את הקורבן לספק את הקוד בעצמו. לינק לסרטון ההדגמה: 

המומחים מזהירים כי הטקטיקה הזו עשויה להפוך לנפוצה ומסוכנת עבור משתמשי אנדרואיד בכל רחבי העולם ולכן ב-Experis Cyber ממליצים למשתמשי אנדרואיד לכבות את רכיב ה-NFC כאשר אינו בשימוש, או להקפיד על הגבלת ההרשאות לאפליקציות המותקנות ולהוריד אפליקציות בנק רשמיות בלבד מאתרי הבנקים או מחנות Google Play.

הפוסט וירוס זדוני חדש מאיים לגנוב פרטי האשראי של משתמשי אנדרואיד בכל העולם באמצעות שבב ה- NFC המובנה במכשירים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נדב אדיר ואלון דנקנר, בוגרי הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב, הציגו השבוע, בכנס Black Hat USA בלאס וגאס, הישג דרמטי בעולם הסייבר: השתלטות על הבקרים החדשים של חברת סימנס, מהבקרים המאובטחים ביותר בעולם, באמצעות שבירת פרוטוקול התקשורת המאובטח. המחקר של אדיר ודנקנר נערך בטכניון בהנחייתם של פרופ' אלי ביהם, ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע"ש הירושי פוג'יווארה בטכניון, וד"ר שרה ביתן, חוקרת בכירה במרכז.  סימנס החליפו (עדכנו) את פרוטוקול התקשורת של הבקרים בעקבות מחקר שהוצג ע"י הקבוצה בכנס בשנת 2019. 

חשיבותו היישומית של ההישג נובעת מהעובדה שבקרים אלה משמשים במגוון רחב של מערכות ובהן מערכות קריטיות כגון כלי טיס, כלי רכב, פסי ייצור, תחנות חשמל, צינורות גז ונפט, בתים חכמים, רמזורים ואפילו כורים גרעיניים. זו הסיבה שאדיר ודנקנר הוזמנו לכנס Black Hat   – אירוע בין-לאומי יוקרתי שבו מוצג הידע הרלוונטי העכשווי באבטחת מידע. חוקרי הטכניון מקווים שההשתלטות, שהודגמה כמובן על בקרים מבודדים שאינם משולבים במערכות חיוניות, תסייע לסימנס לשפר את מנגנוני האבטחה שלה.

קבוצת המחקר הטכניונית, בהובלתם של פרופ' ביהם וד"ר ביתן, כבר השתתפה שלוש פעמים בעבר בכנסי Black Hat   – ב-2019, ב-2022 ובתחילת 2024. באוגוסט 2022 הציגה הקבוצה בכנס Black Hat USA פיצוח והשתלטות על הבקר החכם של סימנס, וממצאי המחקר הועברו לסימנס לטובת שיפור אבטחת המוצר. לדברי פרופ' ביהם, "סדרת ההופעות שלנו בכנסיBlack Hat   מקדמת שוב ושוב את אבטחת המערכות הללו, והיא חלק ממחקר ארוך שנים שנועד לשפר את אבטחת מערכות הבקרה, ואכן, סימנס הכניסה שינויים במנגנוני האבטחה שלה בעקבות המחקרים שלנו."

המתקפה של חוקרי הטכניון בוצעה על התוכנה של בקר CPU 1515SP והשתלטה לראשונה על התוכנה המשותפת לכל הבקרים בסדרה. לדברי ד"ר ביתן, "המתקפה המוצלחת ב-2022 חשפה חולשות אפשריות בבקר זה ובבקרים אחרים מהסדרה וחיזקה את הצורך להגביר את אמצעי האבטחה על בקרים כאלה."

הבקרים של סימנס מצויים כאמור בצמתים קריטיים שונים ובהם כורים גרעיניים. נושא זה עלה לכותרות כבר לפני כ-15 שנה כאשר פריצה לבקרי סימנס, באמצעות תולעת המחשב Stuxnet, הובילה לפגיעה משמעותית בכורים האיראניים בנתאנז. Stuxnet נחשבת לאחת הנוזקות ההרסניות ביותר, והיא מאפשרת לא רק פגיעה בבקרים אלא גם הסוואה של אותה פגיעה. לדברי ד"ר שרה ביתן, "הפגיעה נעשית הן בדרך אל הבקר, ואז פוגעת בתפקודו, והן בדרך ממנו החוצה, ואז יוצרת מצג שווא כלפי המערכות שמנטרות אותו ומשלה אותן כאילו הכל תקין. כאמור, סימנס ערכה שינויים בפרוטוקול האבטחה של הבקרים, אבל אנחנו הצלחנו לזהות פרצה שמאפשרת לתוקף לשבש את התקשורת המאובטחת עם הבקר וכך הצלחנו גם להשפיע על פעולתו וגם להסוות את הפגיעה כלפי חוץ."

עולם ההצפנה המודרני מושתת כולו על שימוש בצמד מפתחות הקשורים זה לזה מבחינה מתמטית: מפתח ציבורי להצפנה, מפתח פרטי לפענוח. המפתח הפרטי אמור להישמר ב"כספת", ובמקרה של סימנס – באזור מאובטח בתוך הבקר. חוקרי הטכניון הצליחו לחדור לאותו אזור מאובטח ולשלוף את המפתח הפרטי, וכך הם השיגו שליטה בתקשורת הנכנסת פנימה ובזו היוצאת החוצה.

בשנים האחרונות הידקה סימנס את האבטחה על בקרים אלה באמצעות עדכוני גירסה, ובאוגוסט האחרון פרסמה כתבה שלפיה "דיגיטציה מוצלחת מחייבת תמיד אבטחת סייבר נרחבת. אף שאבטחה כזו היא תמיד חלק בלתי נפרד מהבקרים המודרניים, חשוב לזכור כי סימנס מספקת מגוון רחב של מוצרים ושירותים שנועדו להעצים את אבטחת הסייבר". למרות הבטחות החברה ומאמציה הצליחה הקבוצה הטכניונית, כאמור, להשתלט על התוכנה בבקרים מעודכנים אלה.

הפוסט צוות מחקר מהטכניון השתלט על הבקר המאובטח של סימנס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל אלפאבית, נמצאת בשיחות מתקדמות לרכישת חברת אבטחת הסייבר Wiz בעסקה בשווי של כ-23 מיליארד דולר. זו תהיה הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של גוגל. כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל.

את וויז הקימו המנכ"ל אסף רפפורט, סמנכ"ל המוצרים ינון קוסטיקה, סמנכ״ל הטכנולוגיות עמי לוטבק וסמנכ״ל המחקר והפיתוח רועי רזניק. הצוות כולו עובד יחד במשך יותר מ-20 שנה – בין השאר כמנהלי קבוצת אבטחת הענן של מיקרוסופט, שרכשה את אדאלום, אותה הקימו, בסכום של כ-320 מיליון דולר. ויז נוסדה בשנת 2020. מייסדי החברה מכרו את חברתם הקודמת, Adallom, למיקרוסופט ב-2015 בעסקה של 320 מיליון דולר.

חברת Wiz, שהוקמה בשנת 2020, מציעה תוכנה לאבטחת מחשוב ענן. החברה הצליחה לגייס מיליארד דולר בתחילת השנה, לפי שווי של 12 מיליארד דולר, והגיעה להכנסות שנתיות חוזרות של 350 מיליון דולר ב-2023. מייסדי החברה מכרו את חברתם הקודמת, Adallom, למיקרוסופט ב-2015 בעסקה של 320 מיליון דולר.

הרכישה המתוכננת של Wiz על ידי גוגל היא חלק מהמאמצים של החברה להתחזק בתחום המחשוב בענן, שם היא נחשבת כמתחרה מאחור אחרי אמזון ומיקרוסופט. זאת על רקע בדיקות אנטי-טראסט אינטנסיביות נגד חברות הטכנולוגיה הגדולות.

עסקה זו תהיה אחת מהעסקאות הטכנולוגיות הגדולות בתקופה זו, כאשר בדיקות הגבלים עסקיים והריבית הגבוהה מרתיעים רוכשים פוטנציאליים. עם זאת, תחום האבטחה הסייבר נשאר אזור מיקוד עבור מיזוגים ורכישות.

Wiz הודיעה לאחרונה על על גיוס הון רחב בסך מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד, אותו הובילו קרן ההשקעות האמריקאית אנדריסן הורוביץ (Andreesen Horowitz), Lightspeed Ventures  Partners ו-Thrive Capital. בגיוס השתתפו גם הקרנות Greylock ו-Wellington Management, בנוסף למשקיעים הקיימים של החברה. מאז הוקמה ב-2020, גייסה וויז סכום כולל של 1.9 מיליארד דולר.

בארבע השנים מאז הוקמה, וויז שברה את שיאי הצמיחה של התעשייה; בסוף 2023 הגיעה החברה להיקף מכירות ARR של 350 מיליון דולר, זאת לאחר שהפכה לחברת התוכנה הצומחת בעולם – והגיעה ל-ARR של 100 מיליון דולר תוך 18 חודשים מהיום בו החלה למכור את מוצריה.

סבב הגיוס מהווה את אחד מגיוסי ההון הגדולים ביותר בתעשיית ההייטק הישראלית, וישמש את החברה להמשך איתור חברות טכנולוגיה מצוינות לטובת מיזוגים ורכישות עתידיים, לצד גיוס טאלנטים ופיתוח מוצרים חדשים. החברה הציבה יעד של מיליארד דולר מכירות (ARR) לקראת הנפקה בוול סטריט.

הפוסט הרכישה הגדולה בתולדות גוגל ובתולדות ישראל – גוגל במו"מ לרכישת ויז תמורת 23 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הערב, יום ד', 3.7.2024, קרן וולף הכריזה על זוכי וזוכות  פרס וולף למדע ואומנות לשנת 2024 בתחומים רפואה, פיזיקה, מתמטיקה, חקלאות ומוזיקה. חמשת הפרסים, בסך 100 אלף דולרים בכל תחום, יוענקו השנה לתשעה זוכים משש מדינות: ישראל,  ארצות הברית, אנגליה, צרפת, שוויץ והונגריה.

פרס וולף מוענק מידי שנה למדענים ואומנים מרחבי העולם עבור הישגיהם לקידום המדע והאמנות למען האנושות, ללא הבדלי דת, מגדר, גזע, מיקום גיאוגרפי או עמדה פוליטית. במתן הפרס קרן וולף מצדיעה למובילים ולפורצי דרך בתחומי המדעים והאומנויות אשר בפועלם תרמו ליצירת עולם טוב יותר.

פרס וולף, הזוכה למוניטין בינלאומי יוקרתי, מוענק זו השנה ה-46, ועד כה זכו בו 382 מדענים ואומנים. בתחום המדעי, הפרסים מוענקים במקצועות רפואה, חקלאות, מתמטיקה, כימיה ופיזיקה. בתחום האומנות, הפרסים מוענקים במקצועות ציור ופיסול, מוזיקה ואדריכלות. את הזוכים בוחרות ועדות שיפוט בינלאומיות, הממונות בכל שנה מחדש ובהן אנשי מקצוע בעלי שם עולמי בתחומם.

יותר משליש מזוכי פרס וולף זכו לאחר מכן בפרס נובל בתחומים המשותפים לשני הפרסים.  זוכי פרס נובל לשנת 2023, הפיזיקאים פרופסור פרנץ קראוס ופרופסור אן להולייר זכו שנה קודם לכן בפרס וולף,  בשנת 2022 חמישה מזוכי פרס נובל זכו בעבר בפרס וולף: הפרופסורים קרוליין ברטוצי; בארי שרפלס; אלן אספה; ג'ון קלאוזר; אנטון ציילינגר. ניתן למנות בין זוכי פרס וולף שזכו גם בפרס נובל בשנים האחרונות את הפרופסורים ג'ורג'יו פריזי; עמנואל שרפנטייה; ג'ניפר דאודנה; מישל מאיור; דידייה קוואלוז; ג'יימס אליסון.

עדי שמיר

פרס וולף במתמטיקה לשנת 2024 מוענק לפרופסור עדי שמיר "על תרומותיו החלוציות לקריפטוגרפיה מתמטית."

עדי שמיר Shamir Adi (נולד בישראל 1952,) פרופסור במכון ויצמן במחלקה למדעי המחשב ולמתמטיקה שימושית, מומחה בתחומי הצפנת ופיענוח מידע ומדען בכיר בעל שם עולמי.

מגיל צעיר גילה שמיר עניין במדע והשתתף בתכניות אקדמיות לנוער ובמחנות הקיץ של מכון ויצמן למדע. לאחר שסיים בהצטיינות יתרה את התואר הראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ,)1973( המשיך שמיר את לימודיו במכון ויצמן, התמקד במדעי המחשב וקיבל תואר שני ב,1975- ולאחריו תואר דוקטור ב.1977- בעבודת הדוקטורט שלו, הוא בחן את תכונותיהן של פונקציות מתמטיות מסוימות שהן רלוונטיות לסמנטיקה של שפות תכנות. לאחר השלמת הדוקטורט, עבר לאוניברסיטת ווריק באנגליה ואחר כך המשיך במסעו האקדמי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס )MIT( הארה"ב, שם התעמק בתורת ההצפנה ותורת הפענוח.

בשיטות ההצפנה המסורתיות נדרש מפתח מסוים גם כדי להצפין מסר וגם כדי לקרוא אותו. החולשה העיקרית בשיטות הצפנה מאובטחות אלה הוא הצורך בהפצת המפתח. מדענים ניסו למצוא שיטת הצפנה שבה יוכל כל אחד להצפין מסר בלי צורך במפתח אך רק בעל המפתח יוכל לפענח אותו. יחד עם שותפיו ב-MIT- רון ריבסט ולאונרד אדלמן, הם הגיעו לפריצת דרך ומצאו שיטת הצפנה במפתח פומבי- הם זיהו פונקציה מתמטית חד כיוונית- פונקציה שאי אפשר לשחזר את נקודת המוצא שלה לאחר פתרונה, המבוססת על הכפלתם של שני מספרים ראשוניים.

לשיטה החדשה ניתן השם RSA על שם ראשי התיבות של ריווסט, שמיר ואדלמן. בשל חשיבותה העצומה היא עוררה גם את עניינם של מתמטיקאים, של חברות, של ממשלות ושל ארגוני ביון. עם העלייה בחשיבות תקשורת המחשבים ופריצת האינטרנט, והיא מיושמת כמעט בכל העסקאות המקוונות כדי להגן על מידע סודי כמו מספרי כרטיסי אשראי. כדי להגן על המידע, השיטה  משתמשת בשני מפתחות שונים המקושרים מתמטית- מפתח ציבורי שמשמש להצפנת ההודעה ומפתח פרטי ושונה לחלוטין המשמש לפיענוחה.

בין שלל תרומותיו הנוספות לאבטחת מידע, הציג שמיר את שיטת "חלוקת הסודות" פורצת הדרך. שיטה זו הופכת סודות לאוסף של מספרים אקראיים, המחייבת שילוב ספציפי כדי לשחזר את הסוד המקורי, והיא מהווה את הבסיס לחישובים מאובטחים. בשיתוף פעולה עם עמיתים, הוא קידם שיטות הזדהות וחתימה המבוססות על הוכחות אפס מידע והגה את "חתימת הטבעת" להצפנת מידע ופענחו בתוך קבוצה מוגדרת של משתתפים. כושר ההמצאה של שמיר התרחב להצפנת שידורי טלוויזיה, ואיפשר שידורים מוצפנים אך ורק למי ששילמו בעבורם. בשנים האחרונות מחקרו התעמק בפונקציות ,T שהנן פונקציות מתמטיות מורכבות להצפנת מידע.

ההשפעה של שמיר משתרעת גם על חשיפת נקודות תורפה במערכות הצפנה, פיתוח שיטות מתמטיות כלליות שמשמשות לתקיפה ישירה של מערכות הצפנה וכן לתקיפה עקיפה על יישומי חומרה ותוכנה של צפנים. מעבר לאבטחת מידע, תרומותיו מהדהדות בנושאי ליבה רבים במדעי המחשב, ובפרט בתורת המורכבות החישובית.

נוגה אלון

פרס וולף לשנת 2024 במתמטיקה מוענק לפרופסור נוגה אלון

"על תרומותיו הבסיסיות לקומבינטוריקה ולתיאוריה של מדעי המחשב."

נוגה אלון Alon Noga )נולד בישראל, (1956 הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון ופרופסור אמריטוס למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, מחשובי החוקרים בעולם בתחום הקומבינטוריקה. מחקריו ופיתוחיו שינו את פני התחום, יצרו מושגים חדשים ושיטות מקוריות, ותרמו רבות לפיתוח המחקר התיאורטי ויישומיהם במתמטיקה בדידה, בתורת האינפורמציה, בתורת הגרפים, ובשימושיהם בתאוריה של מדעי המחשב. הוא אחד המתמטיקאים הפוריים בעולם, פרסם מאות מאמרים והעמיד תלמידי מחקר רבים במתמטיקה ובמדעי המחשב. ספרו "השיטה ההסתברותית" )בשיתוף עם ג'ואל ספנסר( הופיע ב4 מהדורות. הרביעית (2016) מכילה 50 אחוז יותר חומר מהראשונה ,(1992) וכל המהדורות זכו להצלחה רבה בקרב החוקרים במתמטיקה בדידה, עם אלפי ציטוטים.

אלון גילה עניין עמוק במתמטיקה ופתרון חידות מתמטיות מגיל צעיר, הוא נמשך לאובייקטיביות שבה ולחתירה לאמת אבסולוטית; אל הקסם של המתמטיקה המתבטא בקשרים בלתי צפויים בין תחומים שונים, בהוכחות קצרות ואלגנטיות, בוודאות המוחלטת הנובעת מנכונותה של הוכחה ובאתגר האינטלקטואלי במציאתה. את אהבתו למתמטיקה מימש בעידודם של הוריו ומורו למתמטיקה בתקופת התיכון, השתתף וזכה בתחרויות רבות.

אלון סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון במתמטיקה בטכניון, והמשיך ללימודי תואר שני בתורת הגרפים ופיתח נוסחה לחישוב מקורב של מספר העותקים המרבי של גרף כלשהו בגרף בעל מספר נתון של קשתות. בעבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים ,(1983) המשיך אלון לעסוק בבעיות קיצון קומבינטוריות שלהן שימושים בשטחים רבים כמו הנדסה, מדעי המחשב ותקשורת מחשבים. לאחר הדוקטורט יצא אלון להשתלם במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ,MIT בארה"ב. במחקריו המשיך לעסוק בעיקר בקומבינטוריקה, ושיתף פעולה עם המתמטיקאי ההונגרי הנודע פאול ארדש, אשר השפיע מאוד על כיווני המחקר שלו והניבו במשך השנים כמה מאמרים משותפים. אלון היה שותף למחקרים רבים במעבדות המחקר החשובות בעולם, ביניהם, הרווארד, המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, מרכז המחקר Almaden ,IBM מעבדות בל, בלקור ומחקר במייקרוסופט (ברדמונד ובישראל.) ב1985- הצטרף לאוניברסיטת תל אביב, שם כיהן כראש בית הספר למתמטיקה. ב2018- עבר לאוניברסיטת פרינסטון שם הוא ממשיך לעבוד עד היום. אלון הנחה עשרות סטודנטים לדוקטורט, הוא מכהן במערכות של יותר מתריסר כתבי עת בינלאומיים. פרופסור אלון נשא מאות הרצאות מוזמנות והרצאות מליאה בכנסים ברחבי העולם, היה ראש הוועדה המדעית של הקונגרס העולמי למתמטיקאים )מדריד, (2006 וחבר בוועדות פרסים יוקרתיים בעולם. הוא פרסם יותר משש מאות מאמרי מחקר וספר אחד.

קומבינטוריקה היא המתמטיקה של מבנים סופיים, ויש לה חשיבות עליונה בשטחים רבים במתמטיקה ובמדעי המחשב. רוב רובם של האלגוריתמים המשמשים בתכנות מחשבים, בתקשורת מחשבים ואפילו בטיפול במידע ביולוגי מבוססים על שיטות  קומבינטוריות. פרופ' אלון עוסק במתמטיקה בדידה ובמדעי המחשב תוך התמקדות בקומבינטוריקה ובתורת הגרפים ובשימושיהם בתיאוריה של מדעי המחשב. עבודותיו הרבות בתחום שינו את פני הקומבינטוריקה המודרנית והכניסו מושגים, מבנים ושיטות חשובות לתחום. הוא הוכיח את הNullstellensatz- ,Combinatorial טכניקה אלגברית רבת עוצמה שהניבה יישומים משמעותיים ביותר בתורת הגרפים וקומבינטוריקה, כולל הרחבה של משפט ארבעת הצבעים, והכללות של משפט קושי-דאוונפורט בתורת המספרים האדיטיבית.

פרופ' אלון הוא המדען המוביל בשיטה ההסתברותית במתמטיקה בדידה. ספרו שכתב עם ג'ואל ספנסר הוא ללא עוררין הטקסט המוביל בתחום מרכזי זה. בשיטה ההסתברותית משתמשים באקראיות – ברנדומיזציה – ככלי עזר לחקור גם בעיות שאין בהן מרכיב הסתברותי, ופרופ' אלון מצא שימושים מורכבים ומפתיעים לשיטה זו. למשל, בעבודה עם מטיאס ועם סגדי מצאו החוקרים דרך לטיפול יעיל בכמויות אדירות של מידע שאין אפשרות לאכסן אותו .הצד השני של המטבע בשיטה ההסתברותית הוא הדה-רנדומיזציה: התורה המנסה לתת בניות מפורשות שיחליפו שיטות הסתברותיות במתמטיקה ובמדעי המחשב. פרופ' אלון תרם תרומות חשובות לבניות מפורשות ולתחום הדה-רנדומיזציה; בין השאר הוא פיתח שיטות לבניית מרחבי מדגם קטנים התומכים במשתנים כמעט בלתי-תלויים. דוגמאות שמצא לפתרון בעיות שונות מפתיעות ביופיין ובעומקן.

אלון פיתח את "השיטה הפולינומיאלית" – כלי אלגברי רב עוצמה, בעל שימושים רבים בקומבינטוריקה, בתורת הגרפים, בתורת המספרים האדיטיבית ובתורת האינפורמציה. לשיטה זו המבוססת על הבנת מבנים קומבינטוריים באמצעות מרחבים של פולינומים המתאימים להם, מצא אלון שימושים מפתיעים בבעיות צביעה של גרפים, בבעיות קיצוניות הנוגעות לגרפים ולהיפר-גרפים ובבעיות בתורת המספרים החיבורית. אלון השתמש בכלי זה לפתרון בעיה שהעלה קלוד שאנון, אבי תורת האינפורמציה, והטרידה את המדענים במשך יותר מחמישים שנה. בניגוד להשערתו של שאנון הראה אלון שהקיבולת של צירוף שני ערוצים יכולה להיות גדולה בהרבה מסכום הקיבולות של כל ערוץ בנפרד. בעבודה משותפת עם קלייטמן, פתר אלון את הבעיה של הדוויגר ודברונר בגיאומטריה קומבינטורית שעמדה פתוחה כחמישים שנה, מה שהוכיח הכללה מרחיקת לכת של משפט הלי. פרופ' אלון פיצח בעיות חשובות שעמדו פתוחות עשרות שנים גם בתורת הגרפים ובתורת רמזי.

שיטת הקידוד בצבעים שפיתח יחד עם יוסטר וזוויק, מצאה יישומים בכמה תחומים אחרים, כולל התיאוריה של עקיבות פרמטרים קבועים Tractability) Parameter (Fixed וביואינפורמטיקה. עבודתו המשותפת עם מטיאס וסזגדי יזמה את המחקר של אלגוריתמי סטרימינג הבודקים אילו מאפיינים סטטיסטיים של נתונים של סטרימנינג ניתן לדגום ולהעריך תוך כדי תנועה. מחקרו זה הווה את הבסיס לתחום פורץ הדרך של אלגוריתמי סטרימינג ואלגוריתמי שרטוטים ויש לו יישומים תיאורטיים ויישומיים מעשיים רבים.

מחקריו של אלון תרמו משמעותית להבנת תכונות ספקטרליות ותכונות הרחבה של גרפים ולשימושים של גרפים מרחיבים במתמטיקה ובמדעי המחשב. אלון חלוץ ביישום שיטות ספקטרליות בחקר בעיות אלגוריתמיות והקשר שהוא מצא, בשיתוף עם ויטאלי מילמן, בין תכונות הפרדה לתכונות ספקטרליות של גרפים עוררו מחקר רב והן מצוטטות בכל העבודה הנרחבת שבאה לאחר מכן בתחום.

יחד עם שותפיו פיתח אלון גרסה אלגוריתמית ללמת הרגולריות של סמרדי ,Szemerédi גילה את הקשר שלה לאי-שוויון קלאסי של גרותנדיק, והשתמש בה כדי ליישב בעצם את כל הבעיות הפתוחות העיקריות בתיאוריה של בדיקת מאפיינים עבור גרפים צפופים. עבודה זו פתחה מחקר נרחב ומילאה תפקיד חשוב בפיתוח שלאחר מכן

הפוסט פרס וולף במתמטיקה לשנת 2024 מוענק במשותף לפרופסורים עדי שמיר ונוגה אלון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia) מודיעה על שיתוף פעולה עם אנבידיה (NVIDIA) שמטרתו לחולל מהפכה באבטחת הסייבר במגזרי האנרגיה והתעשייה עם פתרונות קצה מבוססי בינה מלאכותית. המהלך המשותף יאפשר מענה מהיר יותר לאיומי סייבר על סביבות טכנולוגיות תפעוליות, איומים שלא ניתן היה לזהות בעבר.

עד היום, כדי לאבטח סביבות טכנולוגיות תפעוליות (OT) במגזרי האנרגיה והתעשייה נהגו להסתמך בעיקר על הפרדת רשתות (air-gapping) בין רשתות ה-OT לבין רשתות ה-IT הארגוניות, בניסיון לצמצם הזדמנויות לתקיפת סייבר. למרות שההפרדה הקפדנית הזו עדיין חשובה כדי לאבטח תשתיות קריטיות, היא פוגעת באיסוף נתונים "מסורתי" ומגבילה את יכולת הארגונים לזהות ולהגיב לאיומי סייבר בסביבות הבקרה התעשייתית. בנוסף, עם התרחבות תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזרי התשתיות והתעשייה, וההסתמכות המוגברת על התקני IoT תעשייתיים (I-IoT), אותה הפרדת רשתות הרמטית כמעט ולא קיימת עוד, מה שיוצר הזדמנויות עבור קבוצות האקרים לחדור לסביבות טכנולוגיות תפעוליות.

היעדר גישה יעילה לאבטחת OT בהתבסס על טכניקות מסורתיות, מחייב גישה חדשה ו"משנת משחק". סיגניה ואנבידיה מציעות פתרון מואץ-חומרה המאפשר איסוף וניתוח דאטה בנקודות הקצה (Edge), ותקשורת Out-of-Band לצורך ניטור ונראות, כמו גם לתמיכה ביכולות מניעה שכבר נפוצות בסביבות IT.

לדברי רם אלבוים, מנכ"ל סיגניה, "בזמן שאיומי סייבר בסביבות תעשייתיות ותשתיות קריטיות גדלים במספרם והשפעתם, תאפשר הפרדיגמה החדשה למגינים יתרון משמעותי על-פני שיטות מסורתיות. על-ידי רתימת הטכנולוגיה של אנבידיה, סיגניה נכונה לסייע בהגדרה מחדש של אבטחת הסייבר במגזרים חיוניים אלה, הגנה מפני איומים מתפתחים, זיהוי יזום ומוקדם של אירועים, והבטחת החוסן של המערכות והתשתיות הקריטיות ברחבי העולם".

לדברי מארק שפילר, דירקטור בכיר לתחום תעשיית האנרגיה הגלובלית, NVIDIA, "הכרחי שפתרונות אבטחת סייבר חזקים יגנו על תשתיות האנרגיה הקריטיות ברחבי העולם. השילוב של פלטפורמת המחשוב המואצת של NVIDIA יחד עם טכנולוגיות אבטחת הסייבר המתקדמות של סיגניה, יעזור להגן על מגזרי האנרגיה והתעשייה בעזרת הכוח של הבינה המלאכותית".

הפוסט NVIDIA וסיגניה הישראלית ישתפו פעולה בהגנה על תשתיות קריטיות ומפעלים תעשייתיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.