חברת RP Optical Lab הישראלית בוחנת את העסקה הגדולה בתולדותיה: רכישת מלוא הבעלות בחברה אמריקנית פרטית, המתמחה בתכנון, בפיתוח ובייצור של מערכות אלקטרו־אופטיות המבוססות על טכנולוגיית LiDAR לשוק הביטחוני בארצות הברית.

על פי הדיווח שפרסמה RP Optical, החברה החלה בבדיקת נאותות ובמשא ומתן על בסיס מכתב כוונות לא מחייב. התמורה המסתמנת עומדת על כ־100 מיליון דולר במזומן, בכפוף להתאמות המבוססות בין השאר על ביצועי חברת היעד בשנים 2026 ו־2027.

השלמת העסקה מותנית בחתימה על הסכם מחייב, בתוצאות בדיקת הנאותות ובקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים בארצות הברית. בעלי המניות של חברת היעד התחייבו לתקופת בלעדיות, שבמהלכה לא ינהלו משא ומתן מקביל עם רוכשים אחרים. RP Optical הדגישה כי אין בשלב זה ודאות שהמשא ומתן יבשיל לעסקה.

עסקה הגדולה מפי שניים מההכנסות השנתיות

היקף העסקה חריג ביחס לגודלה הנוכחי של RP Optical. הכנסות החברה בשנת 2025 הסתכמו בכ־48.1 מיליון דולר והרווח הנקי בכ־10.2 מיליון דולר. כלומר, התמורה המתוכננת גבוהה מפי שניים מהכנסותיה השנתיות של החברה.

RP Optical מסרה כי היא בוחנת כמה דרכים למימון הרכישה, ובהן הנפקת מניות וקבלת מימון חיצוני. לפיכך, אם העסקה תתקדם, צפויה החברה להידרש למהלך מימוני משמעותי, שעשוי לכלול דילול של בעלי המניות, הגדלת החוב או שילוב בין השניים.

זהותה של חברת היעד לא נחשפה, וגם נתוניה הכספיים, צבר ההזמנות שלה ורמת הרווחיות שלה לא פורסמו. בהיעדר הנתונים האלה לא ניתן עדיין להעריך את מכפיל הרכישה או לקבוע אם המחיר משקף פרמיה משמעותית.

כניסה עמוקה יותר לשוק הביטחוני האמריקני

טכנולוגיית LiDAR מבוססת על שיגור פולסי לייזר ומדידת זמן החזרה שלהם מן המטרה. באמצעות המדידות ניתן לחשב מרחקים וליצור תמונה מרחבית מדויקת של הסביבה. במערכות ביטחוניות יכולה הטכנולוגיה להשלים מצלמות תרמיות, חיישנים אופטיים ומכ"ם.

חברת היעד פועלת, על פי הדיווח, גם בתחום של פלטפורמות אוויריות מסווגות. הרכישה אמורה להעניק ל־RP Optical לא רק טכנולוגיות לייזר ו־LiDAR, אלא גם פעילות ייצור מקומית, קשרים עם לקוחות אמריקניים וגישה לתוכניות ביטחוניות שבהן קיימת העדפה לספקים מקומיים.

RP Optical כבר מפעילה חברה בת אמריקנית העוסקת בשיווק ובמכירת מוצריה בארצות הברית, אולם רכישת יצרנית מקומית עשויה להרחיב משמעותית את נוכחותה התפעולית בשוק.

מיצרנית אופטיקה לספקית מערכות חישה

העסקה משתלבת באסטרטגיה של RP Optical להתרחב מייצור עדשות, מצלמות ומודולים אופטיים לאספקת מערכות חישה שלמות ורב־חיישניות. החברה מתמחה בהדמיה תרמית בתחומי SWIR,‏ MWIR ו־LWIR ומפתחת מצלמות ומערכות מולטי־ספקטרליות ליישומי תצפית, הגנת גבולות, מערכות נגד רחפנים, כלי טיס ולוויינים.

לפי מצגת משקיעים שפרסמה החברה, ברבעון הראשון של 2026 הגיעו 47% מהכנסותיה ממערכות אופטיות מורכבות, לעומת 29% מעדשות. התפלגות זו משקפת את ניסיונה לטפס במעלה שרשרת הערך ולספק חלק גדול יותר ממערכת החישה הסופית.

במקביל לעסקה האמריקנית, RP Optical מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת 70% מחברה במערב אירופה המתמחה בעדשות מדויקות ובהרכבה אופטו־מכנית. החברה גם השקיעה כ־2.9 מיליון דולר ברדלר טכנולוגיות הישראלית, המפתחת מערכות בקרת תנועה וניהול הספק, ולאחרונה רכשה את ראדומטיקס, העוסקת במכ"ם ובאלקטרוניקה משימתית.

אם המהלכים יושלמו, RP Optical תחבר תחת קבוצה אחת יכולות אופטיקה, הדמיה תרמית, LiDAR, לייזר, מכ"ם, בקרת תנועה ואלקטרוניקה. אלא שהעסקה האמריקנית גדולה בהרבה מהרכישות וההשקעות שביצעה עד כה, ולכן המבחן יהיה לא רק בהשלמת המימון, אלא גם בשילוב החברה הנרכשת ובשמירה על רווחיותה.

הפוסט RP Optical בוחנת רכישת חברת LiDAR ביטחונית אמריקנית בכ־100 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור דיווחה על הכנסות ורווחי שיא ברבעון השני של 2026, על רקע הצמיחה המהירה בביקוש לשבבי סיליקון פוטוניקס המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים ובמערכות בינה מלאכותית.

הכנסות החברה הסתכמו ב־460.1 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת 372.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ושל 11% לעומת 413.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

הרווח הגולמי הגיע ל־137.8 מיליון דולר, לעומת 80 מיליון דולר ברבעון המקביל – זינוק של 72%. שיעור הרווח הגולמי עלה לכ־30% מההכנסות, לעומת כ־21.5% בשנה שעברה. הרווח התפעולי יותר מהוכפל והסתכם ב־90.3 מיליון דולר, לעומת 39.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2025.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל־90.8 מיליון דולר, או 80 סנט למניה, לעומת 46.6 מיליון דולר ו־42 סנט למניה בתקופה המקבילה. הרווח המדולל המתואם הסתכם ב־88 סנט למניה. הנתונים המלאים מופיעים במצגת התוצאות של טאואר.

החברה סיפקה תחזית להכנסות של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי, עם טווח סטייה של 5% לכל כיוון. נקודת האמצע של התחזית מגלמת צמיחה של 13% לעומת הרבעון השני ושל 31% לעומת הרבעון המקביל ב־2025. אם התחזית תתממש, יהיה זה שיא הכנסות רבעוני נוסף.

מנוע הצמיחה: תקשורת אופטית למרכזי נתונים

השינוי הבולט ביותר בתמהיל הפעילות הוא העלייה במשקלן של טכנולוגיות RF Infrastructure, הכוללות את פעילות הסיליקון פוטוניקס. התחום סיפק 49% מהכנסות טאואר ברבעון, לעומת 25% בלבד ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, חלקן היחסי של הפעילויות הוותיקות ירד: שבבים למכשירים ניידים היוו 12% מההכנסות לעומת 23% בשנה שעברה; שבבי הספק ירדו מ־17% ל־14%; וחיישנים וצגים ירדו מ־15% ל־12%. הירידה היא בעיקר בחלקן היחסי בתמהיל, כתוצאה מהצמיחה המהירה של תשתיות התקשורת, ולא בהכרח ירידה מקבילה במכירותיהן במונחים כספיים.

לדברי טאואר, פעילות הסיליקון פוטוניקס הגיעה ברבעון לקצב הכנסות שנתי של 680 מיליון דולר, לעומת 180 מיליון דולר בלבד שנה קודם לכן. החברה מתכננת לעבור קצב שנתי של מיליארד דולר כבר ברבעון הרביעי של 2026, ומצפה להמשך צמיחה במהלך 2027.

סיליקון פוטוניקס מאפשר לשלב רכיבים אופטיים ושבבי סיליקון באותו מארז או על אותה פרוסה. הטכנולוגיה משמשת במקמ"שים אופטיים המחברים בין שרתים, מאיצי בינה מלאכותית ומתגי תקשורת. ככל שמספר המאיצים במרכזי הנתונים גדל, כך עולה הדרישה לחיבורים בעלי רוחב פס גבוה וצריכת חשמל נמוכה.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר כי החברה רשמה ביקושים חזקים ביחידות הפעילות המרכזיות, במקביל להגדלת כושר הייצור. לדבריו, החברה מתכוונת לחצות ברבעון הרביעי את רף מיליארד הדולרים במונחי קצב ההכנסות השנתי של הסיליקון פוטוניקס.

השקעות גבוהות בכושר הייצור

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב־177 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר בשנה שעברה. במקביל השקיעה טאואר 187 מיליון דולר ברכוש ובציוד, לעומת 111 מיליון דולר ברבעון המקביל. לפיכך, בחישוב פשוט של תזרים מפעילות בניכוי ההשקעות, התזרים החופשי ברבעון היה שלילי בכ־10 מיליון דולר – תוצאה המשקפת את קצב הרחבת הייצור.

בסוף יוני החזיקה החברה 231 מיליון דולר במזומנים ועוד 1.25 מיליארד דולר בפיקדונות לזמן קצר. ההון העצמי הסתכם ב־3.07 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות כוללות של כ־700 מיליון דולר.

ההשקעות כוללות הרחבת קווי ייצור לסיליקון פוטוניקס ולסיליקון־גרמניום, ובפרט את תוכנית ההתרחבות ביפן. ביולי הודיעה טאואר על תוכנית השקעה בהיקף של כשלושה מיליארד דולר, הנתמכת במענקים של עד מיליארד דולר מממשלת יפן. התוכנית כוללת הסבת מפעל Arai לייצור סיליקון פוטוניקס בפרוסות 300 מ"מ והקמת מפעל נוסף בסמוך למפעל Fab 7.

יעד שאפתני ל־2028 – בכפוף לניצול הקיבולת

טאואר העלתה את המודל העסקי שלה ל־2028 להכנסות של 3.6 מיליארד דולר, רווח גולמי של 1.63 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.2 מיליארד דולר. יעד הרווח הנקי משקף שיעור של כ־33% מההכנסות.

זהו עדכון ניכר לעומת המודל הקודם, שצפה הכנסות של 2.84 מיליארד דולר ורווח נקי של 750 מיליון דולר. עם זאת, אין מדובר בתחזית מובטחת: המודל מניח ניצול ממוצע של 85% מכושר הייצור של החברה, השלמה מוצלחת של ההרחבות והמשך ביקוש גבוה מצד הלקוחות.

הצמיחה המהירה בסיליקון פוטוניקס מעניקה לטאואר חשיפה ישירה להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית, אך גם מגדילה את תלותה בתחום ובמספר לקוחות גדולים. מימוש היעדים יהיה תלוי ביכולת החברה להקים ולהכשיר בזמן את קווי הייצור החדשים, לשמור על תשואות ייצור גבוהות ולמלא את התחייבויות האספקה שלה.

מקור: דוח התוצאות של טאואר סמיקונדקטור

הפוסט טאואר כמעט הכפילה את הרווח ל־91 מיליון דולר; צופה הכנסות שיא של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

GlobalFoundries עשויה לקבל עד 300 מיליון דולר ממשרד המסחר האמריקני לפיתוח הדור הבא של טכנולוגיות פוטוניקת סיליקון ואריזה מתקדמת עבור מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית. החברה ומשרד המסחר חתמו על מכתב כוונות במסגרת תוכנית המחקר והפיתוח של חוק CHIPS האמריקני.

מדובר עדיין בהתחייבות מותנית ולא במענק סופי. לפי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה, NIST, משרד המסחר יבצע בדיקות נוספות לפני חתימת ההסכם הסופי. המשרד מעריך כי המימון יוכל להקדים בשנתיים עד שלוש את פיתוחם של חיבורים אופטיים הצמודים למארז המעבד או משולבים בו.

התוכנית תתמקד בפיתוח תהליכי ייצור לפרוסות פוטוניות, חומרים אופטיים חדשים ואריזה מתקדמת, לרבות חיבור היברידי תלת־ממדי. טכנולוגיות אלה נועדו לאפשר מעבר מחיבורים חשמליים המבוססים על נחושת לחיבורים אופטיים, המעבירים נתונים באמצעות אור.

המעבר נעשה חשוב יותר ככל שמערכות AI משלבות מספר גדל והולך של מאיצים, רכיבי זיכרון ומתגי תקשורת. במערכות כאלה, קצב העברת הנתונים וצריכת החשמל של החיבורים עלולים להפוך לצוואר בקבוק גם כאשר המעבדים עצמם ממשיכים להתחזק.

GlobalFoundries מתכננת להשתמש במימון כדי לקדם חיבורים אופטיים קרובים למארז, NPO, ופוטוניקה המשולבת לצד המעבד בתוך אותו מארז, CPO. קיצור המרחק שעובר האות החשמלי לפני המרתו לאור עשוי לשפר את רוחב הפס ולהפחית את צריכת החשמל.

העבודה תישען על פלטפורמת SCALE של החברה. GlobalFoundries מציבה יעד לקצב העברת נתונים של עד 400 גיגה־סיביות לשנייה ולשיפור של עד פי חמישה ביעילות האנרגטית לעומת יישומים מהדור הנוכחי. המחקר וההיערכות לייצור יתבצעו במתקני החברה במלטה שבמדינת ניו יורק ובברלינגטון שבוורמונט.

„פוטוניקת סיליקון חיונית לתשתיות AI”, אמר מנכ״ל GlobalFoundries טים ברין. לדבריו, המעבר מנחושת לתקשורת אופטית אינו עוד אפשרות עתידית בלבד, אלא תהליך שכבר מתחיל להתממש עם הגידול בדרישות רוחב הפס.

כחלק מההסדר צפוי משרד המסחר האמריקני לקבל החזקה לא־שולטת בחברה, המייצגת לפי GlobalFoundries כ־1% ממניותיה במועד ההודעה. זהו חלק ממדיניות חדשה של הממשל האמריקני, המבקש לקבל תמורה הונית עבור חלק מהתמיכות הניתנות לחברות מסחריות.

המימון ל־GlobalFoundries הוא המרכיב הגדול ביותר בחבילת מכתבי כוונות בהיקף כולל של 874 מיליון דולר שנחתמו עם שבע חברות. יתר המיזמים עוסקים בזיכרונות תלת־ממדיים, אריזה מתקדמת, חומרים דיאלקטריים, מצעים אופטיים וזיהוי רכיבים מזויפים או זדוניים.

למהלך יש גם משמעות עבור טאואר הישראלית, המרחיבה את כושר הייצור שלה בפוטוניקת סיליקון על גבי פרוסות 300 מ״מ ביפן. ההשקעה האמריקנית ב־GlobalFoundries מחזקת מתחרה נוספת בתחום שהופך לאחד ממוקדי ההשקעה המרכזיים בשרשרת האספקה של מערכות AI.

מקורות: GlobalFoundries, משרד המסחר האמריקני ו־NIST

הפוסט GlobalFoundries בדרך למענק של 300 מיליון דולר לפיתוח פוטוניקת סיליקון למערכות AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי כמה ממפעילות תשתיות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם יהיו בין הראשונות לפרוס את מתג התקשורת Spectrum-6, שפותח במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. בין המאמצות הראשונות שמונה החברה נמצאות Microsoft,‏ CoreWeave,‏ Nebius,‏ Tesla ו־SpaceXAI.

Spectrum-6 הוא שבב ומערכת מיתוג Ethernet בקיבולת כוללת של 102.4 טרה־ביט לשנייה, פי שניים מהקיבולת של מערכות הדור הקודם. המתג הוא אחד הרכיבים בפלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה, לצד מעבד Vera, מאיצי Rubin, מתגי NVLink 6, כרטיסי ConnectX-9 ומעבדי התשתית BlueField-4.

הפיתוח ממשיך את פעילות התקשורת של מלאנוקס, שנרכשה בידי אנבידיה בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר והפכה לבסיס חטיבת הרשתות של החברה. מרכזי הפיתוח בישראל אחראים לחלק מרכזי ממשפחות מוצרי Spectrum,‏ ConnectX ו־BlueField, המשמשות לחיבור שרתים, מאיצים ומערכות אחסון במרכזי נתונים.

הרשת הופכת לחלק ממערכת המחשוב

במערכות בינה מלאכותית גדולות, ביצועי המאיצים אינם תלויים רק בכוח החישוב של כל GPU. במהלך אימון מודלים, אלפי או עשרות אלפי מאיצים נדרשים להעביר ביניהם כמויות גדולות של מידע ולסנכרן את עבודתם. האטה בקישור אחד או עומס בנקודה מסוימת ברשת עלולים לעכב את המערכת כולה.

Spectrum-6 נועד לשמש בסיס לדור הבא של פלטפורמת Spectrum-X Ethernet, המותאמת לדפוסי התקשורת האלה. המתג משולב עם כרטיס התקשורת ConnectX-9 SuperNIC, המספק קישוריות של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה, ועם תוכנה המנהלת את חלוקת התעבורה, בקרת העומסים וההתאוששות מתקלות.

בניגוד לרשתות ארגוניות רגילות, שבהן עיקר התעבורה עוברת בין השרתים למשתמשים או למערכות האחסון, קלאסטרי AI מייצרים תעבורה רבה בין השרתים עצמם. אנבידיה טוענת כי Spectrum-X משפרת את ביצועי רשתות ה־AI עד פי 1.6 לעומת Ethernet סטנדרטי, ושומרת על ניצולת של עד 95% גם במערכות הכוללות יותר מ־100 אלף מאיצים. מדובר בנתוני יצרן שלא פורסמה לצדם בדיקה עצמאית בתנאים זהים.

פחות מתגים ותמיכה בקירור נוזלי

Spectrum-6 תומך הן במודולים אופטיים נשלפים והן באופטיקה המשולבת באריזת השבב – Co-Packaged Optics. גרסאות המערכת יוכלו להשתמש גם בקירור נוזלי, כחלק מהמעבר למרכזי נתונים שבהם לא רק המאיצים אלא גם ציוד התקשורת צורך הספקים גבוהים.

לפי אנבידיה, ארכיטקטורת Multiplane המואצת בחומרה מאפשרת לצמצם פי 1.7 את מספר המתגים הנדרש בהשוואה לטופולוגיות מסורתיות. החברה טוענת גם כי שילוב אופטיקה באריזת המתג עשוי לשפר פי חמישה את יעילות צריכת החשמל של התקשורת ולהגדיל פי עשרה את פרק הזמן הממוצע בין תקלות בהשוואה למערכות המשתמשות במקלטים־משדרים אופטיים נשלפים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, אופטיקה משולבת וקירור נוזלי נועד לאפשר להרחיב את רשתות ה־Ethernet ממערכות של אלפי מאיצים למערכות של מאות אלפים. אנבידיה מציגה את Spectrum-X כחלופת Ethernet לרשתות InfiniBand, שגם הן מבוססות במידה רבה על טכנולוגיות שפותחו במלאנוקס.

פריסה אצל ספקיות הענן

CoreWeave, מיקרוסופט ו־Nebius צפויות לשלב את Spectrum-6 בתשתיות המבוססות על Vera Rubin ולהעמיד אותן לרשות לקוחות ענן. Tesla ו־SpaceXAI מתכננות להשתמש במתגים במרכזי הנתונים שהן מקימות לצורכי אימון והרצת מודלים.

CoreWeave מסרה כי תשלב את Spectrum-6 במערכות Spectrum-X מקוררות בנוזל. Nebius הסבירה כי המטרה היא לשמור על סנכרון בין המאיצים ולמנוע מקישור איטי יחיד לעכב עבודת אימון מלאה. היקף ההזמנות, לוח הזמנים המדויק לפריסות וההכנסות הצפויות לא פורסמו.

הצגת Spectrum-6 מגיעה עם תחילת הייצור והפריסה של מערכות Vera Rubin. אנבידיה דיווחה כי מערכות ראשונות כבר פועלות אצל CoreWeave,‏ Google Cloud,‏ Microsoft Azure ו־Oracle, וכי שרשרת האספקה של הפלטפורמה משתרעת על יותר מ־350 אתרי ייצור ב־30 מדינות.

עבור פעילות אנבידיה בישראל, Spectrum-6 ממחיש את חשיבותה של חטיבת הרשתות בתוך פלטפורמת המחשוב של החברה. ככל שמספר המאיצים בכל מרכז נתונים גדל, מתגי התקשורת, כרטיסי הרשת והאופטיקה הופכים מרכיבים משלימים לגורם מרכזי הקובע כמה מכוח החישוב היקר ניתן לנצל בפועל.

הפוסט אנבידיה מתחילה לפרוס את מתג Spectrum-6 שפותח בישראל אצל מיקרוסופט וטסלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא״ת במשרד הביטחון פרסמו קול קורא להקמת תשתית מחקר, פיתוח וייצור בכמויות קטנות בתחום הפוטוניקה המשולבת. הגוף שייבחר יוכל לקבל מענק של עד 150 מיליון שקל, בשיעור של 55% או 66% מהתקציב המאושר ולמשך שלוש שנים.

התשתית נועדה לשמש קו פיילוט לחברות ישראליות ולמוסדות מחקר המפתחים שבבים פוטוניים. היא תידרש לספק שירותים לאורך מחזור הפיתוח: הגדרת ארכיטקטורה, בחירת חומרים, תכנון וסימולציה, ייצור אבות־טיפוס וסדרות קטנות, אפיון ובדיקות, שילוב עם רכיבים אלקטרוניים, מארזים ותמיכה במעבר לייצור סדרתי.

פוטוניקה משולבת מאפשרת לשלב רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים על גבי שבב יחיד. שבבים אלה משמשים בין היתר בתקשורת אופטית, במרכזי נתונים, בחיישנים, במערכות רפואיות וביטחוניות ובציוד המשמש את תעשיית המוליכים למחצה.

אחד הקשיים של חברות ישראליות בתחום הוא הפער שבין יכולות תכנון ומחקר לבין הנגישות לתשתיות ייצור, אינטגרציה, מארזים ובדיקות. חברות נדרשות כיום להשתמש לעיתים קרובות בכמה ספקים בחו״ל, מצב שמאריך את זמן הפיתוח ומגדיל את העלויות והסיכון.

הזוכה בקול הקורא יידרש להקים את התשתית בתוך 18 חודשים לכל היותר. כבר בתוך 12 חודשים ממועד האישור יהיה עליו להתחיל לספק חלק משירותי המחקר והפיתוח, גם אם הקמת הקו עדיין לא הושלמה. בסיום תקופת התמיכה אמורה התשתית לפעול כחברת שירותי מו״פ למטרות רווח.

״ישראל מחזיקה ביתרונות משמעותיים במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך כדי להמשיך ולהוביל נדרשות גם תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות״, אמר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות. לדבריו, התשתית אמורה לקצר את הדרך מפיתוח למוצר ולהפחית חסמים טכנולוגיים.

ראש מפא״ת, תא״ל במילואים ד״ר דני גולד, אמר כי הפוטוניקה המשולבת מאפשרת לפתח מערכות בעלות ביצועים גבוהים למגוון יישומים, וכי המהלך נועד לבסס יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון.

הקול הקורא מיועד לתאגיד תעשייתי יחיד או לקבוצת משתמשים. המבקשים יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית ועסקית, מודל מימון משלים, מקורות הכנסה עתידיים ותוכנית להנגשת התשתית לחברות ולחוקרים. המועד האחרון להגשת בקשות הוא 8 באוקטובר 2026 בשעה 12:00. רשות החדשנות תקיים ב־23 ביולי וובינר להצגת התוכנית ולמענה על שאלות.

הפוסט רשות החדשנות ומפא״ת מציעות עד 150 מיליון שקל להקמת קו פיילוט לשבבים פוטוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור ומארוול הודיעו כי סיפקו ללקוחות מארוול ברחבי העולם יותר מחמישה מיליון מעגלים פוטוניים משולבים קוהרנטיים — Coherent Photonic Integrated Circuits, או PICs. השבבים מיוצרים באמצעות פלטפורמת פוטוניקת הסיליקון של טאואר, ומיועדים בעיקר למערכות תקשורת אופטיות המחברות בין מרכזי נתונים.

העלייה בהיקף האימון וההפעלה של מודלי בינה מלאכותית מגבירה את הצורך בהעברת כמויות גדולות של מידע בין שרתים, מאיצים ומרכזי נתונים מרוחקים. תקשורת אופטית מאפשרת להעביר מידע בקצב גבוה ובמרחקים גדולים יחסית, תוך צריכת אנרגיה נמוכה יותר בהשוואה לחיבורים חשמליים מסורתיים.

מקלטים ומשדרים אופטיים קוהרנטיים מורכבים יותר ממערכות המבוססות על גילוי ישיר של עוצמת האור. הם אינם מסתפקים במדידת המשרעת של האות, אלא משתמשים גם במידע על המופע והקיטוב של האור. כך ניתן לקודד יותר מידע בכל אות אופטי ולשפר את קצב ההעברה ואת טווח התקשורת, אך הדבר מחייב רמת דיוק גבוהה יותר בתכנון ובתהליך הייצור של השבבים.

לדברי ד"ר אד פרייסלר, סגן נשיא ומנהל חטיבת תדרי הרדיו בטאואר, הדרישות ממקמ"שים אופטיים ממשיכות להשתנות, ולכן גם פלטפורמות הפוטוניקה נדרשות להתפתח, במיוחד בתחום התקשורת האופטית הקוהרנטית.

במסגרת שיתוף הפעולה בין החברות פותחו יכולות ייצור עבור דורות מתקדמים יותר של רכיבים קוהרנטיים. אלה כוללות שילוב חומרים שאינם סיליקון, אינטגרציה תלת־ממדית של רכיבים אלקטרוניים ופוטוניים ושיטות אריזה אופטית מתקדמות.

אחת מהטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש היא יצירת חריצים בצורת האות V, המאפשרים למקם ולחבר סיבים אופטיים אל השבב בדיוק גבוה. יכולת זו עשויה להקל על הרכבת הרכיבים ולהגדיל את התפוקה בייצור מערכות תקשורת אופטיות בהיקפים גדולים.

ד"ר ראדה נגרג'ן, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיות של תחום ההנדסה האופטית במארוול, אמר כי החברות מתכוונות להמשיך בפיתוח טכנולוגיות קוהרנטיות עבור ארכיטקטורות שבהן תשתיות מרכזי הנתונים מתרחבות מעבר למערכת או לארון שרתים יחיד. לדבריו, המטרה היא לספק חיבורים אופטיים יעילים ובעלי ביצועים גבוהים עבור עומסי העבודה הגדלים של יישומי בינה מלאכותית.

הפוסט טאואר ומארוול חצו את רף חמשת מיליון השבבים הפוטוניים הקוהרנטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת IQE הבריטית וטאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק הודיעו על הסכם רב־שנתי לאספקת פרוסות אפיטקסיאליות מבוססות אינדיום פוספיד (InP), שישמשו את פלטפורמות הסיליקון פוטוניקס של טאואר עבור תשתיות תקשורת אופטית למרכזי נתונים ויישומי בינה מלאכותית. במקביל הודיעו החברות כי הגיעו להסכם נפרד המסדיר את סכסוך הקניין הרוחני שהתנהל ביניהן בשנים האחרונות. (iqep.com)

לפי ההודעה המשותפת, פרוסות ה־InP של IQE ישולבו בכמה מפלטפורמות הפוטוניקה של טאואר, בין היתר עבור רכיבים לתקשורת של 200 גיגה־ביט לשנייה לכל ערוץ, אבות־טיפוס למודולטורים של 400 גיגה־ביט לשנייה לכל ערוץ, ויישומים נוספים כגון מתגי מעגלים אופטיים למרכזי נתונים. ההסכם כולל התחייבות מינימום לרכישה מצד טאואר בשנה הראשונה, התחייבות אספקה מצד IQE והתחייבויות נפח לשנים הבאות, אך החברות לא פרסמו את שוויו הכספי.

החשיבות העסקית של ההסכם חורגת מאספקת חומרי גלם בלבד. טאואר נמצאת בתקופה של הרחבת פעילותה בתחום הסיליקון פוטוניקס, על רקע הביקוש הגובר לקישורי תקשורת מהירים וחסכוניים באנרגיה במרכזי נתונים של AI. בחודש מאי הודיעה טאואר כי חתמה על חוזים בהיקף של 1.3 מיליארד דולר להכנסות צפויות ב־2027 בתחום הסיליקון פוטוניקס, וקיבלה מקדמות של 290 מיליון דולר להזמנת קיבולת. (גלובניוזווייר)

החלק הרגיש בהודעה הוא סיום הסכסוך המשפטי בין החברות. IQE הגישה ב־2022 תביעה נגד טאואר בבית משפט פדרלי בקליפורניה, בטענה שטאואר השתמשה שלא כדין בסודות מסחריים הקשורים לטכנולוגיית porous silicon – סיליקון נקבובי – ושהגישה בקשות פטנט שהתבססו, לטענת IQE, על ידע שנחשף במהלך מגעים לשיתוף פעולה. IQE טענה אז להפרת סודות מסחריים, הפרת חוזה, תחרות בלתי הוגנת וסעדים נוספים.

כעת הודיעו החברות כי במסגרת הסכם נפרד תעניק טאואר ל־IQE רישיון עולמי, רחב וללא תמלוגים לפטנטים בתחום הסיליקון הנקבובי שהיו במוקד המחלוקת, וכי בכך יוסדרו כל ההליכים המשפטיים בין הצדדים. ההודעה אינה מפרטת תשלומים או הודאה באחריות מצד מי מהחברות.

מבחינת IQE, ההסכם מגיע לאחר תקופה מאתגרת אך גם בנקודת מפנה אפשרית. רויטרס דיווחה בסוף מאי כי החברה צופה שיפור בהכנסות וברווחיות ב־2026, בין היתר בזכות הביקוש למרכזי נתונים של AI, לאחר שב־2025 נפגעה מחולשה בשוק המובייל. מנכ"לית IQE, יוטה מאייר, ציינה גם כי מחסור ועליית מחירים בחומרי גלם כמו אינדיום פוספיד וגאליום משפיעים על התעשייה. (Reuters)

המחסור ב־InP הפך בתקופה האחרונה לנושא אסטרטגי בפני עצמו. לפי דיווח נוסף של רויטרס, מגבלות יצוא מצד סין על אינדיום פוספיד יוצרות צוואר בקבוק עבור יצרני רכיבים אופטיים למרכזי נתונים, משום שהחומר חיוני לרכיבי פוטוניקה מהירים המשמשים להעברת מידע בין שרתי AI.

לכן, עבור טאואר, ההסכם עם IQE אינו רק פתרון לסכסוך ישן אלא גם הבטחת שרשרת אספקה לרכיב מפתח במפת הדרכים של הסיליקון פוטוניקס. עבור IQE, מדובר בלקוח אסטרטגי ובחיזוק מעמדה בשרשרת הערך של תשתיות AI. לאחר כמה שנים של עימות משפטי פומבי, שתי החברות בחרו להפוך את המחלוקת לשיתוף פעולה סביב אחד התחומים הצומחים בתעשיית השבבים.

הפוסט טאואר ו-IQE מסיימות את סכסוך ה-IP ונכנסות לשיתוף פעולה בפוטוניקה ל-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון מפרסמות קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הפוטוניקה המשולבת, בהשקעה כוללת של עד 150 מיליון שקל. המהלך נועד לצמצם פער מרכזי בתעשיית הדיפטק והשבבים בישראל: הפער בין יכולות מחקר ותכנון מתקדמות לבין גישה מוגבלת לתשתיות ייצור, אינטגרציה, בדיקה ואימות.

פוטוניקה משולבת היא טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי שבב אחד רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים. במקום להעביר ולעבד מידע רק באמצעות אותות חשמליים, שבבים פוטוניים עושים שימוש באור. היתרון הפוטנציאלי הוא מהירות גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה יותר, מיזעור, אמינות גבוהה ויכולת להשתלב במערכות תקשורת, מרכזי נתונים, חישה, עיבוד מידע ומכונות ייצור בתעשיית השבבים.

מתכנון וסימולציה עד אבטיפוס

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים או לקבוצות חברות. הגופים שיגישו הצעות יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית, תוכנית עסקית, מודל הפעלה, מבנה שיתופי פעולה ותוכנית להנגשת התשתית למשתמשים מהתעשייה ומהאקדמיה. התשתית שתיבחר אמורה לספק מעטפת מלאה: תכנון, סימולציה, פיתוח אבטיפוס, אפיון, בדיקות, אריזה ותמיכה במעבר לייצור סדרתי בישראל או מחוץ לה.

לפי תנאי המהלך, תקופת ההקמה לא תעלה על 18 חודשים. בתוך 12 חודשים ממועד האישור תידרש התשתית להתחיל לספק חלק משירותי המו"פ, עוד לפני השלמתה המלאה. הדרישה הזאת חשובה במיוחד בתחום שבו זמני סבב ארוכים ועלויות ייצור גבוהות עלולים לעכב חברות צעירות כבר בשלבים מוקדמים.

התמיכה תינתן במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות. המענק יכסה 55% או 66% מהתקציב, למשך שלוש שנים. לאחר מכן צפויה התשתית לפעול כחברת שירותי מו"פ למטרות רווח.

פער תשתיתי בתעשיית הדיפטק

המשמעות המעשית של המהלך היא לא רק תמיכה במחקר, אלא ניסיון לבנות שכבת תשתית משותפת לתעשייה. חברות בתחום השבבים הפוטוניים זקוקות לגישה לתהליכי ייצור, ציוד בדיקה, יכולות אריזה ואינטגרציה של חומרים והתקנים שונים. ללא תשתית כזאת, גם רעיון מוצלח או תכנון מתקדם עלולים להיתקע בשלב שבין הוכחת היתכנות למוצר מסחרי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי פוטוניקה משולבת צפויה להיות אחת מטכנולוגיות הליבה של תעשיית השבבים בשנים הקרובות. לדבריו, לישראל יש יתרונות במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך נדרשות תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות.

תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, אמר כי פוטוניקה משולבת פותחת אפשרויות לפיתוח מערכות מתקדמות בעלות ביצועים גבוהים, וכי שיתוף הפעולה נועד לחזק יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון לאורך שנים.

תחום אסטרטגי בתעשיית השבבים

ההשקעה מגיעה בתקופה שבה תעשיית השבבים העולמית מחפשת פתרונות חדשים למגבלות ההספק, החום ורוחב הפס של מערכות מחשוב מתקדמות. פוטוניקה משולבת אינה מחליפה את כל עולם המוליכים למחצה, אך היא הופכת לרכיב חשוב יותר במערכות תקשורת מהירות, בחיבורים בין שבבים, במרכזי נתונים ובחישה מתקדמת.

עבור ישראל, המהלך יכול לסייע בבניית חוליה חסרה בין אקדמיה, סטארט־אפים ותעשייה. אם התשתית שתיבחר אכן תהיה נגישה, מהירה ובעלת סטנדרטים תעשייתיים, היא עשויה לקצר את הדרך של חברות ישראליות משלב התכנון לשבב עובד, ולהפחית את התלות בגישה נקודתית ויקרה לתשתיות מחוץ לישראל.

הפוסט רשות החדשנות ומפא"ת ישקיעו עד 150 מיליון שקל בתשתית לשבבים פוטוניים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לייזרים אולטרה־מהירים הם כלי עבודה חשובים במדע ובטכנולוגיה. הם מפיקים פולסים קצרים במיוחד, בסדר גודל של פמטו־שניות, ומשמשים בין היתר במדידת תהליכים מהירים, בספקטרוסקופיה, בשעונים אטומיים, בעיבוד חומרים וביישומים רפואיים. הבעיה היא שמערכות כאלה הן לרוב גדולות, יקרות ומורכבות לתפעול. מחקר חדש של חוקרי EPFL, שפורסם ב־Nature, מציג דרך להקטין חלק מהיכולות האלה לשבב פוטוני. (Nature)

החוקרים הדגימו לייזר נעול־מצבים משולב, המבוסס על שבב סיליקון ניטריד שבו הושתלו יוני ארביום. לפי המאמר, הלייזר מפיק רכבת פולסים בתדירות 176 מגה־הרץ, עם אנרגיית פולס בתחום הננו־ג’ול, וניתן לדחוס את הפולסים ל־147 פמטו־שניות. הנתונים האלה חשובים משום שמקורות פוטוניים משולבים קודמים התקשו לספק אנרגיית פולס מספקת לתהליכים לא־ליניאריים, כמו יצירת סופר־קונטינואום.

לא רק מזעור

הכותרת המתבקשת היא “לייזר על שבב”, אך הסיפור אינו רק גודל. בלייזרים אולטרה־מהירים, השאלה המרכזית היא לא רק אם אפשר לייצר פולסים קצרים, אלא אם הם חזקים, יציבים וקוהרנטיים מספיק כדי להניע יישומים ממשיים. Nature מדווח כי המערכת החדשה מפיקה אנרגיית פולס שגדולה ביותר משני סדרי גודל ממקורות פוטוניים משולבים קודמים, ומתקרבת מבחינה זו לביצועי לייזרי סיב גדולים יותר.

המערכת מבוססת על ארכיטקטורה המכונה Mamyshev oscillator. במקום להסביר אותה כ”קסם אופטי”, נכון יותר לתאר אותה כמנגנון סינון ובקרה: האור עובר הרחבה ספקטרלית בתווך לא־ליניארי, ולאחר מכן מסננים אופטיים מאפשרים רק לחלק מהאור להמשיך להסתובב בחלל הלייזר. בדרך זו פולסים חזקים נשמרים ומתעצבים, ואילו רכיבים חלשים יותר מסוננים החוצה.

שבב במקום שולחן אופטי

על פי הודעת EPFL, השבב מציג ארכיטקטורת לייזר שבעבר הייתה מוגבלת למערכות גדולות יותר, ומכווץ אותה לקנה מידה של מילימטרים. בתמונה שפרסמה האוניברסיטה נראה השבב מונח על מטבע של פרנק שווייצרי אחד, כדי להמחיש את קנה המידה.

המשמעות האפשרית היא מעבר הדרגתי ממערכות אופטיות גדולות ומורכבות אל רכיבים שמיוצרים בטכנולוגיות של שבבים. ייצור כזה עשוי לאפשר בעתיד התקנים קומפקטיים יותר, יציבים יותר וזולים יותר, אם הפיתוח יבשיל לייצור רחב. כאן חשוב להיזהר: המחקר מציג הדגמה מדעית מתקדמת, לא מוצר מסחרי מיידי.

מה אפשר לעשות עם פולסים כאלה

במאמר ב־Nature מדווחים החוקרים כי הלייזר הצליח להניע ישירות יצירת סופר־קונטינואום במוליך גל מסיליקון ניטריד, ללא הגברה נוספת. סופר־קונטינואום הוא אור רחב־ספקטרום שנוצר מתהליכים לא־ליניאריים, והוא שימושי למדידות, ספקטרוסקופיה, מטרולוגיה ויישומים נוספים.

החוקרים גם הדגימו ספקטרומטר קומפקטי בתחום הטרה־הרץ שהופעל באמצעות המקור החדש, עם רוחב פס של 5 טרה־הרץ וטווח דינמי של 90 דציבל. לפי Nature, המערכת שימשה להדגמת ניתוח כימי ללא מגע ובדיקה של חומרים. אלה עדיין הדגמות מחקר, אך הן מראות שהפולסים אינם רק נתון מספרי יפה, אלא יכולים להניע מערכת מדידה שלמה.

חשיבות לשבבים ולפוטוניקה משולבת

הפיתוח משתלב במגמה רחבה יותר: העברת רכיבים אופטיים שהיו בעבר חיצוניים, גדולים ומדויקים מאוד אל שבבים פוטוניים. בדומה לשבבים אלקטרוניים, גם שבבים פוטוניים יכולים להיבנות בפרוסות שבבים, לשלב כמה פונקציות על אותו רכיב ולהתחבר למערכות אחרות. אם לייזרים אולטרה־מהירים יוכלו להשתלב בדרך זו, הם עשויים להרחיב את השימוש בכלי מדידה מתקדמים מחוץ למעבדות ייעודיות.

עבור CHIPORTAL, הזווית המרכזית היא פוטוניקה משולבת וייצור רכיבים אופטיים בקנה מידה של שבבים. עבור הידען, הזווית הרחבה יותר היא מדע מדידה: כלי קטן יותר למדוד תהליכים מהירים, לזהות חומרים, לשפר ספקטרוסקופיה ולפתח מערכות חישה ניידות. בשני המקרים, הניסוח הנכון הוא לא “מהפכה מיידית”, אלא שלב חשוב בהקטנת טכנולוגיה אופטית מתקדמת.

למאמר המדעי

FAQ קצר:

מהו לייזר פמטו־שניות? לייזר שמפיק פולסים קצרים במיוחד, בסדר גודל של קוודריליונית השנייה.
מה חדש במחקר שלEPFL? החוקרים הצליחו לשלב על שבב פוטוני מקור שמפיק פולסים קצרים ובעלי אנרגיה גבוהה יחסית למערכות משולבות קודמות.
האם מדובר במוצר מסחרי? לא. זו הדגמה מחקרית, אך היא מצביעה על כיוון ליישומים קומפקטיים יותר בעתיד.


הפוסט לייזר פמטו־שניות הוקטן לשבב פוטוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול טכנולוגיות דיווחה על הכנסות שיא של 2.418 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027. מדובר בעלייה של 28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל 9% לעומת הרבעון הקודם. התוצאות ממחישות את השינוי שמתרחש בשוק השבבים סביב בינה מלאכותית: הצמיחה אינה מתרכזת רק במאיצים ובמעבדים הגרפיים, אלא גם בשכבות התשתית שמאפשרות למרכזי הנתונים להעביר, לנתב ולעבד כמויות מידע גדלות בקצבים גבוהים יותר.

ברמת הרווחיות, מארוול דיווחה על רווח נקי GAAP של 34.5 מיליון דולר, או 0.04 דולר למניה בדילול מלא. במונחי Non-GAAP דיווחה החברה על רווח נקי של 718 מיליון דולר, או 0.80 דולר למניה בדילול מלא. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע ל־638.8 מיליון דולר, שיא רבעוני עבור החברה.

הנתון המרכזי בדוחות הוא המשך ההתרחבות של עסקי הדאטה סנטר. הכנסות התחום הגיעו לכ־1.833 מיליארד דולר, עלייה של 27% לעומת השנה שעברה ושל 11% לעומת הרבעון הקודם. תחום זה היווה ברבעון כ־76% מהכנסות החברה. לפי מארוול, הביקוש מונע על ידי הצורך בקישוריות מהירה יותר בין שרתים, מאיצים, זיכרון ורשתות, לצד פתרונות אופטיים ומתגי Ethernet לדאטה סנטרים גדולים.

לא רק מאיצי AI

הדוחות של מארוול מצטרפים למגמה רחבה יותר בתעשייה: ככל שמודלי AI ומרכזי הנתונים שמריצים אותם גדלים, נוצר צוואר בקבוק סביב תנועת הנתונים עצמה. מערכות AI גדולות דורשות חיבור מהיר בין אלפי ולעיתים עשרות אלפי רכיבי חישוב. לכן, לצד הביקוש למאיצי AI, עולה גם הביקוש לרכיבי אופטיקה, מיתוג, Ethernet, DCI ופתרונות מותאמים אישית.

מאט מרפי, יו"ר ומנכ"ל מארוול, אמר כי החברה רשמה ברבעון הכנסות שיא של 2.418 מיליארד דולר, וצופה הכנסות של כ־2.7 מיליארד דולר ברבעון השני. לדבריו, החברה רואה הזמנות חריגות הקשורות ל־AI, ולכן מעלה את תחזית ההכנסות לשנות הכספים 2027 ו־2028.

בין התחומים שמארוול מציינת כמנועי צמיחה נמצאים אופטיקה בקצבי 800G ו־1.6T לתשתיות Scale-out, מתגי Ethernet בקצב 51.2T, פתרונות אופטיים ל־Scale-up, מודולי קישוריות בין מרכזי נתונים, וכן פתרונות Custom XPU ו־XPU-attach.

רכישות לחיזוק פלטפורמת ה־AI

במהלך הרבעון השלימה מארוול את רכישת Celestial AI ואת רכישת XConn Technologies. שתי הרכישות משתלבות באסטרטגיה של החברה להרחיב את יכולותיה סביב קישוריות מתקדמת ותשתיות AI. בנוסף, החברה הודיעה לאחרונה על רכישת Polariton Technologies, שנועדה לחזק את פעילותה בתחום האופטיקה המתקדמת.

מארוול גם הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם אנבידיה בתחומי אופטיקה, NVLink Fusion ו־AI-RAN. שיתוף הפעולה מציב אותה באחד האזורים הצומחים של שוק הדאטה סנטרים: החיבור בין תשתיות חישוב, תקשורת מהירה ורשתות מבוססות AI.

תחזית גבוהה יותר ל־2027 ו־2028

מארוול צופה כי ההכנסות ברבעון השני של שנת הכספים 2027 יעמדו על כ־2.7 מיליארד דולר, עם סטייה אפשרית של 5% למעלה או למטה. לפי נקודת האמצע של התחזית, מדובר בצמיחה של כ־35% לעומת השנה שעברה. החברה מעריכה כי קצב הצמיחה ימשיך להאיץ לאורך שנת הכספים 2027.

בנוסף, מארוול עדכנה כלפי מעלה את התחזית לשנת הכספים 2028 וצופה הכנסות של כ־16.5 מיליארד דולר, כ־1.5 מיליארד דולר מעל התחזית הקודמת. החברה מעריכה כי עסקי הדאטה סנטר יובילו את ההאצה, וכי תחום הקישוריות יצמח בקצב גבוה במיוחד.

במבט קדימה, מארוול מציינת ביקוש חזק ל־800G PAM4, האצה של פתרונות 1.6T בתשתיות Scale-out, צפי להכנסות שנתיות של יותר ממיליארד דולר בתחום רכיבי TIA ו־Driver בתוך כמה רבעונים, והתקדמות במודולי DCI ובפתרונות Switching לדאטה סנטרים.

התמונה שעולה מהדוחות היא של חברה שמנסה למצב את עצמה כספקית תשתית מרכזית בעידן ה־AI, לא דרך המאיץ עצמו בלבד אלא דרך שכבות הקישוריות, האופטיקה והמיתוג שמאפשרות למערכות AI גדולות לפעול בקנה מידה רחב.

הפוסט מארוול מדווחת על הכנסות שיא: תשתיות AI ממשיכות להזיז את מרכז הכובד של שוק השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.