אנבידיה (NVIDIA) וסיסקו (Cisco) הכריזו ב־12 באוקטובר, במסגרת כנס Open Compute Project, על תוכנית משותפת לפיתוח דור חדש של מודולים אופטיים נשלפים המיועדים לרשתות תקשורת במרכזי נתונים גדולים.

התצורה החדשה, Ultra-Dense Small Form Factor Pluggable או USFP, נועדה לתמוך באותות חשמליים בקצב של 400 גיגה־ביט לשנייה בכל נתיב, לעומת 200 גיגה־ביט לשנייה בדור שאליו משוות החברות את הפיתוח. התכנון מאפשר להגיע לקיבולת מצטברת של עד 12.8 טרה־ביט לשנייה במודול.

לדברי שתי החברות, USFP צפוי לספק צפיפות רוחב פס גבוהה פי ארבעה ויעילות אנרגטית גבוהה פי 1.3 לעומת מודולים אופטיים מבוססי נתיבים של 200 גיגה־ביט לשנייה.

החשיבות של הפיתוח קשורה לצמיחה המהירה של מערכות בינה מלאכותית. אימון מודלים והרצתם מחייבים העברת כמויות גדולות של נתונים בין מאיצים, מערכות אחסון ומתגי תקשורת. ככל שמספר המאיצים במרכז הנתונים גדל, גם רשת התקשורת הופכת לצוואר בקבוק אפשרי.

שיפור בצפיפות המודולים עשוי לאפשר חיבור מערכות מחשוב נוספות ללא הגדלה מקבילה של מספר המתגים ושל שכבות הרשת. הדבר עשוי להפחית עלויות, עומס חשמלי והשהיה.

לצד אנבידיה וסיסקו ישתתפו בפיתוח TE Connectivity ו־Amphenol. החברות מתכננות לקדם מפרט תעשייתי פתוח שיאפשר למספר ספקים לייצר רכיבים תואמים.

בשלב זה מדובר בתוכנית פיתוח וביעדי ביצועים, ולא בהודעה על זמינות מסחרית של מודולים חדשים. הצלחתה תלויה גם באימוץ המפרט בידי יצרניות ציוד התקשורת ומפעילי מרכזי הנתונים.

הפוסט אנבידיה וסיסקו מפתחות מודולים אופטיים חדשים לרשתות של מפעלי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים Volantis גייסה 88 מיליון דולר לפיתוח טכנולוגיית קישור אופטי בין מאיצי בינה מלאכותית לבין שבבי זיכרון, במטרה להתמודד עם אחת המגבלות המרכזיות כיום בביצועי מערכות AI – קצב העברת הנתונים בין המעבד לזיכרון.

מאיצים של NVIDIA, AMD וחברות אחרות משתמשים כיום בזיכרון HBM, המעניק רוחב פס גבוה מאוד אך מחייב להציב את שבבי הזיכרון קרוב למאיץ. החיבורים החשמליים הקיימים מגבילים את המרחק ואת מספר רכיבי הזיכרון שניתן לחבר ביעילות.

Volantis מציעה להשתמש באור במקום באותות חשמליים. החברה מפתחת ממשקים המבוססים על לייזרי VCSEL – Vertical-Cavity Surface-Emitting Laser – רכיבים שכבר מיוצרים בכמויות גדולות ומשמשים בין היתר במערכות זיהוי פנים בטלפונים חכמים.

לדברי החברה, הטכנולוגיה עשויה לאפשר חיבור של עד כ-220 שבבי זיכרון סביב GPU יחיד, ובכך להגדיל משמעותית הן את נפח הזיכרון הזמין והן את רוחב הפס.

הבעיה נעשתה קריטית ככל שמודלי AI גדלים. במקרים רבים יכולת החישוב של המאיץ עצמו כבר אינה צוואר הבקבוק העיקרי; במקום זאת, הביצועים מוגבלים על ידי המהירות שבה ניתן להזרים אליו פרמטרים ונתונים מן הזיכרון.

מנכ"ל ומייסד החברה, Tapa Ghosh, אמר כי Volantis מתכננת להביא את השבב הראשון שלה לשוק במהלך 2027. החברה מנסה לעשות זאת תוך שימוש ברכיבים ובתהליכי ייצור קיימים ככל האפשר, כדי לצמצם את הסיכון הכרוך בהקמת שרשרת אספקה חדשה לחלוטין.

את סבב ההשקעה הובילו Lachy Groom ו-Abstract Ventures, והשתתפו בו בין היתר המשקיע John Doerr, קרנות VXI Capital, Triatomic ו-Susa Ventures ומשקיעים נוספים.

העניין הגובר בקישורים אופטיים משקף מגמה רחבה יותר בתעשייה: עם העלייה בצפיפות וברוחב הפס הדרוש במערכות AI, תקשורת אופטית מתקרבת בהדרגה מליבת מרכז הנתונים אל תוך מערכת השבבים עצמה.

הפוסט Volantis גייסה 88 מיליון דולר לחיבור אופטי בין מאיצי AI לזיכרון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור מרחיבה את פעילותה בתחום הסיליקון־פוטוניקה, עם דגש על רכיבים המיועדים לתשתיות AI, מרכזי נתונים ותקשורת אופטית מהירה.

בהודעת החברה נמסר כי פלטפורמת ה־Silicon Photonics שלה כבר משמשת לייצור בנפחים גבוהים של רכיבים למקמ"שים אופטיים למרכזי נתונים ולטלקום, והיא מיועדת גם ליישומי Near-Packaged Optics ו־Co-Packaged Optics עבור הדורות הבאים של אשכולות AI.

המעבר ל־CPO ול־NPO נועד להתמודד עם אחת המגבלות המרכזיות בהרחבת מערכות AI: צריכת החשמל וההשהיה של חיבורי נחושת כאשר מספר המאיצים וקצב העברת הנתונים גדלים. שילוב רכיבים פוטוניים קרוב יותר למתגים ולמעבדים מאפשר להעביר כמויות גדולות יותר של מידע במהירות גבוהה ובצריכת אנרגיה נמוכה יותר.

טאואר מדגישה גם יישומים נוספים של הטכנולוגיה, ובהם DWDM lasers, מיתוג אופטי, FMCW LiDAR עבור Physical AI ויישומים קוונטיים. לצד הסיליקון־פוטוניקה מציעה החברה טכנולוגיות SiGe BiCMOS המשלימות את הפתרונות האופטיים עבור מערכות הדורשות רוחב פס גבוה, השהיה נמוכה וצריכת חשמל מופחתת.

החברה צפויה להציג את הפתרונות הללו גם במסגרת תערוכת ECOC 2026, שתתקיים במלאגה בסוף ספטמבר ותעסוק בין היתר בקישוריות אופטית עבור מרכזי נתונים ומערכות AI.

הפוסט טאואר הציגה פתרונות סיליקון-פוטוניקה לקישוריות של אשכולות AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס, MIT, וממרכז NY CREATES פיתחו תהליך המאפשר לייצר שבבי פוטוניקת סיליקון שהם גם גמישים וגם שקופים, על גבי פרוסות בקוטר 300 מילימטר — הגודל המקובל בקווי ייצור מתקדמים של תעשיית המוליכים למחצה.

החידוש המרכזי אינו עצם יצירתו של רכיב אופטי גמיש. רכיבים כאלה כבר הודגמו בעבר במעבדות. ההתקדמות היא ביכולת לבצע את התהליך ברמת פרוסה שלמה, באמצעות ציוד ייצור יציב המשמש מפעלי שבבים, ובכך לפתוח אפשרות לייצור מספר רב של רכיבים בעלי מאפיינים אחידים.

המחקר פורסם בכתב העת השפיט Optica. הוביל אותו טל סנה מ־MIT, והחוקרת הבכירה היא פרופ׳ ילנה נוטרוס מהמחלקה להנדסת חשמל ומדעי המחשב במכון.

להוציא את הסיליקון ולהשאיר את המעגל האופטי

שבבי פוטוניקת סיליקון משתמשים במבנים זעירים כדי להוליך, לפצל ולעבד אור בתוך השבב. הטכנולוגיה משמשת כיום בעיקר לתקשורת אופטית ולחיבורי נתונים מהירים, אך נחקרת גם עבור חישה, הדמיה, מחשוב ומערכות רפואיות.

מעגלים פוטוניים רגילים מיוצרים על מצע סיליקון עבה, קשיח ואטום. המצע מקל על הייצור ועל הטיפול בפרוסה, אך מגביל את השימוש במעגלים במערכות שצריכות להתכופף או לאפשר מעבר של אור נראה.

התהליך החדש מתחיל בדומה לייצורו של שבב פוטוני רגיל. החוקרים מפקידים ומעצבים על מצע הסיליקון מוליכי גל — מבנים זעירים המשמשים נתיבים לאור. לאחר מכן הם מחברים לחלק העליון פרוסת סיליקון זמנית וקשיחה, הופכים את המבנה ומסירים כמעט את כל מצע הסיליקון המקורי.

בתום ההסרה נותרות רק שכבות התחמוצת ומוליכי הגל, בעובי קטן מעשירית מעובייה של שערת אדם. אל השכבות הדקות מוצמדת יריעת פוליאסטר שקופה, ולבסוף מופרדת מהן פרוסת התמיכה הזמנית. התוצאה היא פרוסה פוטונית שקופה וגמישה שעובייה מיקרונים בודדים.

האתגר: לשמור על פרוסה שלמה ושטוחה

הסרת רוב החומר מפרוסת סיליקון בקוטר 300 מילימטר היא תהליך עדין. מאמצים מכניים המצטברים בשכבות עלולים לגרום לפרוסה להתעקם, לפתח גלים או להישבר בתוך קו הייצור.

כדי לשלוט במאמצים הגבילו החוקרים את טמפרטורת התהליכים ל־500 מעלות צלזיוס לכל היותר ותכננו בקפידה את סדר הסרת השכבות. בתחילה דיללו את הסיליקון בתהליכים תעשייתיים מהירים, ואת השכבה האחרונה הסירו באיכול כימי בררני ומדויק יותר, כדי שלא לפגוע במוליכי הגל שמתחתיה.

לדברי סנה, העבודה עם כלי ייצור יציבים המותאמים לפרוסות 300 מילימטר מאפשרת לתכנן מערכות הכוללות מספר גדול מאוד של רכיבים, תוך ביטחון גבוה יותר בכך שהרכיבים השונים יעמדו במפרט.

ייצור בפרוסות גדולות גם עשוי להפחית בעתיד את העלות לרכיב, משום שאפשר לייצר ולבדוק מספר רב של שבבים באותו מחזור. עם זאת, המחקר עדיין אינו מציג קו ייצור מסחרי או מוצר מוגמר.

אלפי כיפופים ללא ירידה בביצועים

החוקרים בחנו את תכונות מוליכי הגל ואת יכולתם להעביר אור, ולאחר מכן כופפו שבב אלפי פעמים סביב גלילים בקטרים שונים. לפי הדיווח של MIT, לא נמדדה פגיעה בביצועים גם לאחר כיפוף סביב גליל שעוביו דומה לבורג קטן. ירידה בביצועים הופיעה רק לאחר כיפופים חוזרים סביב עצם דק במיוחד, שעוביו דומה לקיסם.

בניסוי נוסף הציבו החוקרים את השבב לפני מערכת המדמה עין אנושית ובדקו אם המבנה השקוף מטשטש או מעוות את התמונה. הם מצאו כי השבב גרם לערפול אופטי מזערי ולא יצר עיוות בולט של העצמים שנצפו דרכו.

שילוב של שקיפות וגמישות עשוי לאפשר להצמיד מעגלים פוטוניים לגוף כחיישני בריאות שקשה להבחין בהם, לשלב אותם בשמשות ובתצוגות עיליות מעוקלות, או להתקין מערכת מציאות רבודה בתוך משקף של טייס. במערכות כאלה אפשר יהיה להחליף חלק מהרכיבים האופטיים הגדולים במעגל דק המונח ישירות על המשטח השקוף.

עדיין לא מערכת פוטונית שלמה

הפלטפורמה הודגמה באמצעות מוליכי גל ורכיבים אופטיים פסיביים. לפני שאפשר יהיה להפוך אותה למוצר מסחרי יהיה צורך לשלב בה רכיבים מורכבים יותר, ובהם מקורות אור, גלאים, מאפננים וממשקים למעגלים אלקטרוניים.

יידרשו גם תהליכי אריזה שיגנו על השכבות הדקות, חיבורים אמינים לסיבים אופטיים או למקורות אור חיצוניים ובדיקות עמידות ארוכות טווח בתנאי חום, לחות ומתיחה.

החוקרים מתכוונים כעת לשפר את יעילות מוליכי הגל ואת השקיפות ולהוסיף לפלטפורמה פונקציות פוטוניות נוספות. הם מקווים שהעבודה עם קו הייצור של NY CREATES במתחם Albany NanoTech תאפשר בעתיד להנגיש את הפלטפורמה לקבוצות מחקר ולמפתחי מערכות נוספים.

המחקר מומן בחלקו בידי הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית, DARPA ומלגת MathWorks. עיבוד הפרוסות בוצע ב־NY CREATES וחיתוך השבבים בוצע במתקני MIT.nano.

הפוסט MIT פיתח תהליך לייצור שבבים פוטוניים גמישים ושקופים על פרוסות 300 מ״מ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת RP Optical Lab הישראלית בוחנת את העסקה הגדולה בתולדותיה: רכישת מלוא הבעלות בחברה אמריקנית פרטית, המתמחה בתכנון, בפיתוח ובייצור של מערכות אלקטרו־אופטיות המבוססות על טכנולוגיית LiDAR לשוק הביטחוני בארצות הברית.

על פי הדיווח שפרסמה RP Optical, החברה החלה בבדיקת נאותות ובמשא ומתן על בסיס מכתב כוונות לא מחייב. התמורה המסתמנת עומדת על כ־100 מיליון דולר במזומן, בכפוף להתאמות המבוססות בין השאר על ביצועי חברת היעד בשנים 2026 ו־2027.

השלמת העסקה מותנית בחתימה על הסכם מחייב, בתוצאות בדיקת הנאותות ובקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים בארצות הברית. בעלי המניות של חברת היעד התחייבו לתקופת בלעדיות, שבמהלכה לא ינהלו משא ומתן מקביל עם רוכשים אחרים. RP Optical הדגישה כי אין בשלב זה ודאות שהמשא ומתן יבשיל לעסקה.

עסקה הגדולה מפי שניים מההכנסות השנתיות

היקף העסקה חריג ביחס לגודלה הנוכחי של RP Optical. הכנסות החברה בשנת 2025 הסתכמו בכ־48.1 מיליון דולר והרווח הנקי בכ־10.2 מיליון דולר. כלומר, התמורה המתוכננת גבוהה מפי שניים מהכנסותיה השנתיות של החברה.

RP Optical מסרה כי היא בוחנת כמה דרכים למימון הרכישה, ובהן הנפקת מניות וקבלת מימון חיצוני. לפיכך, אם העסקה תתקדם, צפויה החברה להידרש למהלך מימוני משמעותי, שעשוי לכלול דילול של בעלי המניות, הגדלת החוב או שילוב בין השניים.

זהותה של חברת היעד לא נחשפה, וגם נתוניה הכספיים, צבר ההזמנות שלה ורמת הרווחיות שלה לא פורסמו. בהיעדר הנתונים האלה לא ניתן עדיין להעריך את מכפיל הרכישה או לקבוע אם המחיר משקף פרמיה משמעותית.

כניסה עמוקה יותר לשוק הביטחוני האמריקני

טכנולוגיית LiDAR מבוססת על שיגור פולסי לייזר ומדידת זמן החזרה שלהם מן המטרה. באמצעות המדידות ניתן לחשב מרחקים וליצור תמונה מרחבית מדויקת של הסביבה. במערכות ביטחוניות יכולה הטכנולוגיה להשלים מצלמות תרמיות, חיישנים אופטיים ומכ"ם.

חברת היעד פועלת, על פי הדיווח, גם בתחום של פלטפורמות אוויריות מסווגות. הרכישה אמורה להעניק ל־RP Optical לא רק טכנולוגיות לייזר ו־LiDAR, אלא גם פעילות ייצור מקומית, קשרים עם לקוחות אמריקניים וגישה לתוכניות ביטחוניות שבהן קיימת העדפה לספקים מקומיים.

RP Optical כבר מפעילה חברה בת אמריקנית העוסקת בשיווק ובמכירת מוצריה בארצות הברית, אולם רכישת יצרנית מקומית עשויה להרחיב משמעותית את נוכחותה התפעולית בשוק.

מיצרנית אופטיקה לספקית מערכות חישה

העסקה משתלבת באסטרטגיה של RP Optical להתרחב מייצור עדשות, מצלמות ומודולים אופטיים לאספקת מערכות חישה שלמות ורב־חיישניות. החברה מתמחה בהדמיה תרמית בתחומי SWIR,‏ MWIR ו־LWIR ומפתחת מצלמות ומערכות מולטי־ספקטרליות ליישומי תצפית, הגנת גבולות, מערכות נגד רחפנים, כלי טיס ולוויינים.

לפי מצגת משקיעים שפרסמה החברה, ברבעון הראשון של 2026 הגיעו 47% מהכנסותיה ממערכות אופטיות מורכבות, לעומת 29% מעדשות. התפלגות זו משקפת את ניסיונה לטפס במעלה שרשרת הערך ולספק חלק גדול יותר ממערכת החישה הסופית.

במקביל לעסקה האמריקנית, RP Optical מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת 70% מחברה במערב אירופה המתמחה בעדשות מדויקות ובהרכבה אופטו־מכנית. החברה גם השקיעה כ־2.9 מיליון דולר ברדלר טכנולוגיות הישראלית, המפתחת מערכות בקרת תנועה וניהול הספק, ולאחרונה רכשה את ראדומטיקס, העוסקת במכ"ם ובאלקטרוניקה משימתית.

אם המהלכים יושלמו, RP Optical תחבר תחת קבוצה אחת יכולות אופטיקה, הדמיה תרמית, LiDAR, לייזר, מכ"ם, בקרת תנועה ואלקטרוניקה. אלא שהעסקה האמריקנית גדולה בהרבה מהרכישות וההשקעות שביצעה עד כה, ולכן המבחן יהיה לא רק בהשלמת המימון, אלא גם בשילוב החברה הנרכשת ובשמירה על רווחיותה.

הפוסט RP Optical בוחנת רכישת חברת LiDAR ביטחונית אמריקנית בכ־100 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור דיווחה על הכנסות ורווחי שיא ברבעון השני של 2026, על רקע הצמיחה המהירה בביקוש לשבבי סיליקון פוטוניקס המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים ובמערכות בינה מלאכותית.

הכנסות החברה הסתכמו ב־460.1 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת 372.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ושל 11% לעומת 413.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

הרווח הגולמי הגיע ל־137.8 מיליון דולר, לעומת 80 מיליון דולר ברבעון המקביל – זינוק של 72%. שיעור הרווח הגולמי עלה לכ־30% מההכנסות, לעומת כ־21.5% בשנה שעברה. הרווח התפעולי יותר מהוכפל והסתכם ב־90.3 מיליון דולר, לעומת 39.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2025.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל־90.8 מיליון דולר, או 80 סנט למניה, לעומת 46.6 מיליון דולר ו־42 סנט למניה בתקופה המקבילה. הרווח המדולל המתואם הסתכם ב־88 סנט למניה. הנתונים המלאים מופיעים במצגת התוצאות של טאואר.

החברה סיפקה תחזית להכנסות של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי, עם טווח סטייה של 5% לכל כיוון. נקודת האמצע של התחזית מגלמת צמיחה של 13% לעומת הרבעון השני ושל 31% לעומת הרבעון המקביל ב־2025. אם התחזית תתממש, יהיה זה שיא הכנסות רבעוני נוסף.

מנוע הצמיחה: תקשורת אופטית למרכזי נתונים

השינוי הבולט ביותר בתמהיל הפעילות הוא העלייה במשקלן של טכנולוגיות RF Infrastructure, הכוללות את פעילות הסיליקון פוטוניקס. התחום סיפק 49% מהכנסות טאואר ברבעון, לעומת 25% בלבד ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, חלקן היחסי של הפעילויות הוותיקות ירד: שבבים למכשירים ניידים היוו 12% מההכנסות לעומת 23% בשנה שעברה; שבבי הספק ירדו מ־17% ל־14%; וחיישנים וצגים ירדו מ־15% ל־12%. הירידה היא בעיקר בחלקן היחסי בתמהיל, כתוצאה מהצמיחה המהירה של תשתיות התקשורת, ולא בהכרח ירידה מקבילה במכירותיהן במונחים כספיים.

לדברי טאואר, פעילות הסיליקון פוטוניקס הגיעה ברבעון לקצב הכנסות שנתי של 680 מיליון דולר, לעומת 180 מיליון דולר בלבד שנה קודם לכן. החברה מתכננת לעבור קצב שנתי של מיליארד דולר כבר ברבעון הרביעי של 2026, ומצפה להמשך צמיחה במהלך 2027.

סיליקון פוטוניקס מאפשר לשלב רכיבים אופטיים ושבבי סיליקון באותו מארז או על אותה פרוסה. הטכנולוגיה משמשת במקמ"שים אופטיים המחברים בין שרתים, מאיצי בינה מלאכותית ומתגי תקשורת. ככל שמספר המאיצים במרכזי הנתונים גדל, כך עולה הדרישה לחיבורים בעלי רוחב פס גבוה וצריכת חשמל נמוכה.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר כי החברה רשמה ביקושים חזקים ביחידות הפעילות המרכזיות, במקביל להגדלת כושר הייצור. לדבריו, החברה מתכוונת לחצות ברבעון הרביעי את רף מיליארד הדולרים במונחי קצב ההכנסות השנתי של הסיליקון פוטוניקס.

השקעות גבוהות בכושר הייצור

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב־177 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר בשנה שעברה. במקביל השקיעה טאואר 187 מיליון דולר ברכוש ובציוד, לעומת 111 מיליון דולר ברבעון המקביל. לפיכך, בחישוב פשוט של תזרים מפעילות בניכוי ההשקעות, התזרים החופשי ברבעון היה שלילי בכ־10 מיליון דולר – תוצאה המשקפת את קצב הרחבת הייצור.

בסוף יוני החזיקה החברה 231 מיליון דולר במזומנים ועוד 1.25 מיליארד דולר בפיקדונות לזמן קצר. ההון העצמי הסתכם ב־3.07 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות כוללות של כ־700 מיליון דולר.

ההשקעות כוללות הרחבת קווי ייצור לסיליקון פוטוניקס ולסיליקון־גרמניום, ובפרט את תוכנית ההתרחבות ביפן. ביולי הודיעה טאואר על תוכנית השקעה בהיקף של כשלושה מיליארד דולר, הנתמכת במענקים של עד מיליארד דולר מממשלת יפן. התוכנית כוללת הסבת מפעל Arai לייצור סיליקון פוטוניקס בפרוסות 300 מ"מ והקמת מפעל נוסף בסמוך למפעל Fab 7.

יעד שאפתני ל־2028 – בכפוף לניצול הקיבולת

טאואר העלתה את המודל העסקי שלה ל־2028 להכנסות של 3.6 מיליארד דולר, רווח גולמי של 1.63 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.2 מיליארד דולר. יעד הרווח הנקי משקף שיעור של כ־33% מההכנסות.

זהו עדכון ניכר לעומת המודל הקודם, שצפה הכנסות של 2.84 מיליארד דולר ורווח נקי של 750 מיליון דולר. עם זאת, אין מדובר בתחזית מובטחת: המודל מניח ניצול ממוצע של 85% מכושר הייצור של החברה, השלמה מוצלחת של ההרחבות והמשך ביקוש גבוה מצד הלקוחות.

הצמיחה המהירה בסיליקון פוטוניקס מעניקה לטאואר חשיפה ישירה להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית, אך גם מגדילה את תלותה בתחום ובמספר לקוחות גדולים. מימוש היעדים יהיה תלוי ביכולת החברה להקים ולהכשיר בזמן את קווי הייצור החדשים, לשמור על תשואות ייצור גבוהות ולמלא את התחייבויות האספקה שלה.

מקור: דוח התוצאות של טאואר סמיקונדקטור

הפוסט טאואר כמעט הכפילה את הרווח ל־91 מיליון דולר; צופה הכנסות שיא של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

GlobalFoundries עשויה לקבל עד 300 מיליון דולר ממשרד המסחר האמריקני לפיתוח הדור הבא של טכנולוגיות פוטוניקת סיליקון ואריזה מתקדמת עבור מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית. החברה ומשרד המסחר חתמו על מכתב כוונות במסגרת תוכנית המחקר והפיתוח של חוק CHIPS האמריקני.

מדובר עדיין בהתחייבות מותנית ולא במענק סופי. לפי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה, NIST, משרד המסחר יבצע בדיקות נוספות לפני חתימת ההסכם הסופי. המשרד מעריך כי המימון יוכל להקדים בשנתיים עד שלוש את פיתוחם של חיבורים אופטיים הצמודים למארז המעבד או משולבים בו.

התוכנית תתמקד בפיתוח תהליכי ייצור לפרוסות פוטוניות, חומרים אופטיים חדשים ואריזה מתקדמת, לרבות חיבור היברידי תלת־ממדי. טכנולוגיות אלה נועדו לאפשר מעבר מחיבורים חשמליים המבוססים על נחושת לחיבורים אופטיים, המעבירים נתונים באמצעות אור.

המעבר נעשה חשוב יותר ככל שמערכות AI משלבות מספר גדל והולך של מאיצים, רכיבי זיכרון ומתגי תקשורת. במערכות כאלה, קצב העברת הנתונים וצריכת החשמל של החיבורים עלולים להפוך לצוואר בקבוק גם כאשר המעבדים עצמם ממשיכים להתחזק.

GlobalFoundries מתכננת להשתמש במימון כדי לקדם חיבורים אופטיים קרובים למארז, NPO, ופוטוניקה המשולבת לצד המעבד בתוך אותו מארז, CPO. קיצור המרחק שעובר האות החשמלי לפני המרתו לאור עשוי לשפר את רוחב הפס ולהפחית את צריכת החשמל.

העבודה תישען על פלטפורמת SCALE של החברה. GlobalFoundries מציבה יעד לקצב העברת נתונים של עד 400 גיגה־סיביות לשנייה ולשיפור של עד פי חמישה ביעילות האנרגטית לעומת יישומים מהדור הנוכחי. המחקר וההיערכות לייצור יתבצעו במתקני החברה במלטה שבמדינת ניו יורק ובברלינגטון שבוורמונט.

„פוטוניקת סיליקון חיונית לתשתיות AI”, אמר מנכ״ל GlobalFoundries טים ברין. לדבריו, המעבר מנחושת לתקשורת אופטית אינו עוד אפשרות עתידית בלבד, אלא תהליך שכבר מתחיל להתממש עם הגידול בדרישות רוחב הפס.

כחלק מההסדר צפוי משרד המסחר האמריקני לקבל החזקה לא־שולטת בחברה, המייצגת לפי GlobalFoundries כ־1% ממניותיה במועד ההודעה. זהו חלק ממדיניות חדשה של הממשל האמריקני, המבקש לקבל תמורה הונית עבור חלק מהתמיכות הניתנות לחברות מסחריות.

המימון ל־GlobalFoundries הוא המרכיב הגדול ביותר בחבילת מכתבי כוונות בהיקף כולל של 874 מיליון דולר שנחתמו עם שבע חברות. יתר המיזמים עוסקים בזיכרונות תלת־ממדיים, אריזה מתקדמת, חומרים דיאלקטריים, מצעים אופטיים וזיהוי רכיבים מזויפים או זדוניים.

למהלך יש גם משמעות עבור טאואר הישראלית, המרחיבה את כושר הייצור שלה בפוטוניקת סיליקון על גבי פרוסות 300 מ״מ ביפן. ההשקעה האמריקנית ב־GlobalFoundries מחזקת מתחרה נוספת בתחום שהופך לאחד ממוקדי ההשקעה המרכזיים בשרשרת האספקה של מערכות AI.

מקורות: GlobalFoundries, משרד המסחר האמריקני ו־NIST

הפוסט GlobalFoundries בדרך למענק של 300 מיליון דולר לפיתוח פוטוניקת סיליקון למערכות AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי כמה ממפעילות תשתיות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם יהיו בין הראשונות לפרוס את מתג התקשורת Spectrum-6, שפותח במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. בין המאמצות הראשונות שמונה החברה נמצאות Microsoft,‏ CoreWeave,‏ Nebius,‏ Tesla ו־SpaceXAI.

Spectrum-6 הוא שבב ומערכת מיתוג Ethernet בקיבולת כוללת של 102.4 טרה־ביט לשנייה, פי שניים מהקיבולת של מערכות הדור הקודם. המתג הוא אחד הרכיבים בפלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה, לצד מעבד Vera, מאיצי Rubin, מתגי NVLink 6, כרטיסי ConnectX-9 ומעבדי התשתית BlueField-4.

הפיתוח ממשיך את פעילות התקשורת של מלאנוקס, שנרכשה בידי אנבידיה בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר והפכה לבסיס חטיבת הרשתות של החברה. מרכזי הפיתוח בישראל אחראים לחלק מרכזי ממשפחות מוצרי Spectrum,‏ ConnectX ו־BlueField, המשמשות לחיבור שרתים, מאיצים ומערכות אחסון במרכזי נתונים.

הרשת הופכת לחלק ממערכת המחשוב

במערכות בינה מלאכותית גדולות, ביצועי המאיצים אינם תלויים רק בכוח החישוב של כל GPU. במהלך אימון מודלים, אלפי או עשרות אלפי מאיצים נדרשים להעביר ביניהם כמויות גדולות של מידע ולסנכרן את עבודתם. האטה בקישור אחד או עומס בנקודה מסוימת ברשת עלולים לעכב את המערכת כולה.

Spectrum-6 נועד לשמש בסיס לדור הבא של פלטפורמת Spectrum-X Ethernet, המותאמת לדפוסי התקשורת האלה. המתג משולב עם כרטיס התקשורת ConnectX-9 SuperNIC, המספק קישוריות של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה, ועם תוכנה המנהלת את חלוקת התעבורה, בקרת העומסים וההתאוששות מתקלות.

בניגוד לרשתות ארגוניות רגילות, שבהן עיקר התעבורה עוברת בין השרתים למשתמשים או למערכות האחסון, קלאסטרי AI מייצרים תעבורה רבה בין השרתים עצמם. אנבידיה טוענת כי Spectrum-X משפרת את ביצועי רשתות ה־AI עד פי 1.6 לעומת Ethernet סטנדרטי, ושומרת על ניצולת של עד 95% גם במערכות הכוללות יותר מ־100 אלף מאיצים. מדובר בנתוני יצרן שלא פורסמה לצדם בדיקה עצמאית בתנאים זהים.

פחות מתגים ותמיכה בקירור נוזלי

Spectrum-6 תומך הן במודולים אופטיים נשלפים והן באופטיקה המשולבת באריזת השבב – Co-Packaged Optics. גרסאות המערכת יוכלו להשתמש גם בקירור נוזלי, כחלק מהמעבר למרכזי נתונים שבהם לא רק המאיצים אלא גם ציוד התקשורת צורך הספקים גבוהים.

לפי אנבידיה, ארכיטקטורת Multiplane המואצת בחומרה מאפשרת לצמצם פי 1.7 את מספר המתגים הנדרש בהשוואה לטופולוגיות מסורתיות. החברה טוענת גם כי שילוב אופטיקה באריזת המתג עשוי לשפר פי חמישה את יעילות צריכת החשמל של התקשורת ולהגדיל פי עשרה את פרק הזמן הממוצע בין תקלות בהשוואה למערכות המשתמשות במקלטים־משדרים אופטיים נשלפים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, אופטיקה משולבת וקירור נוזלי נועד לאפשר להרחיב את רשתות ה־Ethernet ממערכות של אלפי מאיצים למערכות של מאות אלפים. אנבידיה מציגה את Spectrum-X כחלופת Ethernet לרשתות InfiniBand, שגם הן מבוססות במידה רבה על טכנולוגיות שפותחו במלאנוקס.

פריסה אצל ספקיות הענן

CoreWeave, מיקרוסופט ו־Nebius צפויות לשלב את Spectrum-6 בתשתיות המבוססות על Vera Rubin ולהעמיד אותן לרשות לקוחות ענן. Tesla ו־SpaceXAI מתכננות להשתמש במתגים במרכזי הנתונים שהן מקימות לצורכי אימון והרצת מודלים.

CoreWeave מסרה כי תשלב את Spectrum-6 במערכות Spectrum-X מקוררות בנוזל. Nebius הסבירה כי המטרה היא לשמור על סנכרון בין המאיצים ולמנוע מקישור איטי יחיד לעכב עבודת אימון מלאה. היקף ההזמנות, לוח הזמנים המדויק לפריסות וההכנסות הצפויות לא פורסמו.

הצגת Spectrum-6 מגיעה עם תחילת הייצור והפריסה של מערכות Vera Rubin. אנבידיה דיווחה כי מערכות ראשונות כבר פועלות אצל CoreWeave,‏ Google Cloud,‏ Microsoft Azure ו־Oracle, וכי שרשרת האספקה של הפלטפורמה משתרעת על יותר מ־350 אתרי ייצור ב־30 מדינות.

עבור פעילות אנבידיה בישראל, Spectrum-6 ממחיש את חשיבותה של חטיבת הרשתות בתוך פלטפורמת המחשוב של החברה. ככל שמספר המאיצים בכל מרכז נתונים גדל, מתגי התקשורת, כרטיסי הרשת והאופטיקה הופכים מרכיבים משלימים לגורם מרכזי הקובע כמה מכוח החישוב היקר ניתן לנצל בפועל.

הפוסט אנבידיה מתחילה לפרוס את מתג Spectrum-6 שפותח בישראל אצל מיקרוסופט וטסלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא״ת במשרד הביטחון פרסמו קול קורא להקמת תשתית מחקר, פיתוח וייצור בכמויות קטנות בתחום הפוטוניקה המשולבת. הגוף שייבחר יוכל לקבל מענק של עד 150 מיליון שקל, בשיעור של 55% או 66% מהתקציב המאושר ולמשך שלוש שנים.

התשתית נועדה לשמש קו פיילוט לחברות ישראליות ולמוסדות מחקר המפתחים שבבים פוטוניים. היא תידרש לספק שירותים לאורך מחזור הפיתוח: הגדרת ארכיטקטורה, בחירת חומרים, תכנון וסימולציה, ייצור אבות־טיפוס וסדרות קטנות, אפיון ובדיקות, שילוב עם רכיבים אלקטרוניים, מארזים ותמיכה במעבר לייצור סדרתי.

פוטוניקה משולבת מאפשרת לשלב רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים על גבי שבב יחיד. שבבים אלה משמשים בין היתר בתקשורת אופטית, במרכזי נתונים, בחיישנים, במערכות רפואיות וביטחוניות ובציוד המשמש את תעשיית המוליכים למחצה.

אחד הקשיים של חברות ישראליות בתחום הוא הפער שבין יכולות תכנון ומחקר לבין הנגישות לתשתיות ייצור, אינטגרציה, מארזים ובדיקות. חברות נדרשות כיום להשתמש לעיתים קרובות בכמה ספקים בחו״ל, מצב שמאריך את זמן הפיתוח ומגדיל את העלויות והסיכון.

הזוכה בקול הקורא יידרש להקים את התשתית בתוך 18 חודשים לכל היותר. כבר בתוך 12 חודשים ממועד האישור יהיה עליו להתחיל לספק חלק משירותי המחקר והפיתוח, גם אם הקמת הקו עדיין לא הושלמה. בסיום תקופת התמיכה אמורה התשתית לפעול כחברת שירותי מו״פ למטרות רווח.

״ישראל מחזיקה ביתרונות משמעותיים במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך כדי להמשיך ולהוביל נדרשות גם תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות״, אמר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות. לדבריו, התשתית אמורה לקצר את הדרך מפיתוח למוצר ולהפחית חסמים טכנולוגיים.

ראש מפא״ת, תא״ל במילואים ד״ר דני גולד, אמר כי הפוטוניקה המשולבת מאפשרת לפתח מערכות בעלות ביצועים גבוהים למגוון יישומים, וכי המהלך נועד לבסס יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון.

הקול הקורא מיועד לתאגיד תעשייתי יחיד או לקבוצת משתמשים. המבקשים יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית ועסקית, מודל מימון משלים, מקורות הכנסה עתידיים ותוכנית להנגשת התשתית לחברות ולחוקרים. המועד האחרון להגשת בקשות הוא 8 באוקטובר 2026 בשעה 12:00. רשות החדשנות תקיים ב־23 ביולי וובינר להצגת התוכנית ולמענה על שאלות.

הפוסט רשות החדשנות ומפא״ת מציעות עד 150 מיליון שקל להקמת קו פיילוט לשבבים פוטוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור ומארוול הודיעו כי סיפקו ללקוחות מארוול ברחבי העולם יותר מחמישה מיליון מעגלים פוטוניים משולבים קוהרנטיים — Coherent Photonic Integrated Circuits, או PICs. השבבים מיוצרים באמצעות פלטפורמת פוטוניקת הסיליקון של טאואר, ומיועדים בעיקר למערכות תקשורת אופטיות המחברות בין מרכזי נתונים.

העלייה בהיקף האימון וההפעלה של מודלי בינה מלאכותית מגבירה את הצורך בהעברת כמויות גדולות של מידע בין שרתים, מאיצים ומרכזי נתונים מרוחקים. תקשורת אופטית מאפשרת להעביר מידע בקצב גבוה ובמרחקים גדולים יחסית, תוך צריכת אנרגיה נמוכה יותר בהשוואה לחיבורים חשמליים מסורתיים.

מקלטים ומשדרים אופטיים קוהרנטיים מורכבים יותר ממערכות המבוססות על גילוי ישיר של עוצמת האור. הם אינם מסתפקים במדידת המשרעת של האות, אלא משתמשים גם במידע על המופע והקיטוב של האור. כך ניתן לקודד יותר מידע בכל אות אופטי ולשפר את קצב ההעברה ואת טווח התקשורת, אך הדבר מחייב רמת דיוק גבוהה יותר בתכנון ובתהליך הייצור של השבבים.

לדברי ד"ר אד פרייסלר, סגן נשיא ומנהל חטיבת תדרי הרדיו בטאואר, הדרישות ממקמ"שים אופטיים ממשיכות להשתנות, ולכן גם פלטפורמות הפוטוניקה נדרשות להתפתח, במיוחד בתחום התקשורת האופטית הקוהרנטית.

במסגרת שיתוף הפעולה בין החברות פותחו יכולות ייצור עבור דורות מתקדמים יותר של רכיבים קוהרנטיים. אלה כוללות שילוב חומרים שאינם סיליקון, אינטגרציה תלת־ממדית של רכיבים אלקטרוניים ופוטוניים ושיטות אריזה אופטית מתקדמות.

אחת מהטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש היא יצירת חריצים בצורת האות V, המאפשרים למקם ולחבר סיבים אופטיים אל השבב בדיוק גבוה. יכולת זו עשויה להקל על הרכבת הרכיבים ולהגדיל את התפוקה בייצור מערכות תקשורת אופטיות בהיקפים גדולים.

ד"ר ראדה נגרג'ן, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיות של תחום ההנדסה האופטית במארוול, אמר כי החברות מתכוונות להמשיך בפיתוח טכנולוגיות קוהרנטיות עבור ארכיטקטורות שבהן תשתיות מרכזי הנתונים מתרחבות מעבר למערכת או לארון שרתים יחיד. לדבריו, המטרה היא לספק חיבורים אופטיים יעילים ובעלי ביצועים גבוהים עבור עומסי העבודה הגדלים של יישומי בינה מלאכותית.

הפוסט טאואר ומארוול חצו את רף חמשת מיליון השבבים הפוטוניים הקוהרנטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.