חברת הסטארט-אפ הישראלית Revealense, שפיתחה פתרון טכנולוגי מבוסס AI ולמידה עמוקה לניתוח התנהגות אנושית בסרטוני וידיאו, הודיעה על מינויו של האלוף במילואים ד"ר יעקב בנג'ו למנהל תחום ה- Defense בחברה. אלוף במילואים ד"ר יעקב בנג'ו, ששימש עד כה כיועץ לדירקטוריון החברה, יעמוד מעתה בראש התחום הביטחוני וינהל את הפעילות מול צבאות, ממשלות, גופי מודיעין ותעשיות ביטחון.

אלוף(במיל') יעקב בנג'ו שירת בתפקידו האחרון כראש אגף התכנון של צה"ל. קודם לכן שימש כמפקד הגיס הצפוני ומפקד מערך התמרון בזרוע היבשה, ראש חטיבת התורה וההדרכה באגף המבצעים, מפקד עוצבת געש ומפקד חטיבה 7. ליעקב בנג'ו תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

טכנולוגיית Revealense מספקת יכולות מעמיקות של ניתוח התנהגות אנושית ומהווה רכיב מהותי בשיפור ביצועי כוחות הביטחון בניתוח התנהגות בתחומי האימון, המודיעין, ההתרעה וההגנה. טכנולוגיית החברה מאפשרת לגופי צבא וביטחון אימון בסימולטורים, חוסן ומוכנות לחימה של לוחמים, ניטור ועיבוד מידע מודיעיני, בקרת גבולות, זיהוי גורמים עוינים ועוד. שימוש נוסף בטכנולוגיה נעשה בידי חילות הרפואה ככלי מאבחן לזיהוי טראומה, פגיעה בחוסן הנפשי, התפתחות דכאון ונטייה לאובדנות.

דב דונין, מייסד ומנכ"ל Revealense, מסר: "מינויו של ד"ר בנג'ו הוא מהלך נוסף בהרחבת פעילות החברה בתחום הדיפנס ונובע מגידול משמעותי בהיקף הפעילות והפניות לחברה מגופי בטחון ברחבי העולם, המחפשים פתרונות מתקדמים שיתנו מענה לצרכים ההולכים וגדלים. הידע והניסיון העשירים והייחודיים של אלוף (במיל') ד"ר יעקב בנג'ו יהיה מנוף חשוב להמשך הצמיחה שלנו בשוק הדיפנס שצומח במהירות ומהווה חלק אסטרטגי בפעילות החברה".

רבילנס נוסדה בשנת 2021 על ידי דב דונין, מנכ"ל החברה, שגיבש סביבו צוות של מומחים מתחומי הפסיכולוגיה והנוירופסיכולוגיה, מתמטיקה, AI, ראייה ממוחשבת, פיזיקה ועוד. החברה, שמעסיקה 10 עובדים, מתנהלת כבוטסטראפ ללא השקעות של משקיעים חיצוניים.

מערכת illuminator שהחברה פיתחה מנתחת התנהגות אנשים המצולמים בווידאו (בשידור חי או מוקלט) באמצעות בינה מלאכותית. לראשונה בתחום זה, המערכת יודעת לזהות את ההקשר המדויק של הצילום כמו: שיחה פתוחה, אמינות ואמיתות מידע, תחקור גורם עוין, אבחון מצב נפשי – והיא מפעילה את האלגוריתמים המתאימים לסיטואציה הספציפית.

המערכת מפיקה מעין DNA מנטלי של המצולם שמאפשר למנהלים, חוקרים ופסיכולוגים לקבל החלטות איכותיות, מדויקות והוגנות לגביו. לראשונה בתחום זה, רשת נוירונים נוספת ששולבה במערכת מבצעת תהליך של בדיקה הדדית של הפרמטרים השונים (cross reference) כדי לאמת את הממצאים, לזהות רמת עקביות ולכייל את התוצאה. טכנולוגיה זו נרשמה כפטנט והיא פותרת בעיות של פתרונות אחרים בשוק שעוקבים אחר מדד אחד בלבד או מספר מדדים אך ללא בדיקה הדדית ביניהם.

הפוסט Revealense מצרפת לשורותיה את האלוף (במיל') ד"ר יעקב בנג'ו שינהל את תחום הבטחון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתקופה האחרונה בה חברת אינטל, שהיתה פעם היהלום שבכתר תעשיית השבבים העולמיות, נמצאת בקשיים ולא ברור לאן מועדות פניה, מעניין לשמע מה חושבת על כך שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בחברה וניהלה (עד לפרישתה לפני מספר חודשים) את כל מערך הפיתוח של אינטל (ביחד עם סוניל שנוי).

וייס פרשה מאינטל ממש לפני שהתחילה שקיעתה וכיום יש שתוהים האם עשתה זאת במקריות או בכוונה תחילה?

הקריירה המפוארת של שלומית החלה כשהצטרפה לאינטל בשנת 1989 כמהנדסת זוטרה ובמהלך 28 שנותיה באינטל היתה הראשונה למלא כאישה תפקידי ניהול בכירים גם באינטל ישראל וגם באינטל העולמית. בשנת 2017 עברה לעבוד כסמנכ"לית בכירה להנדסת שבבים בחברת מלאנוקס והמשיכה בתפקידה גם לאחר שמלאנוקס נרכשה ע"י אנבידיה.

בשנת 2021 חזרה לבקשת פט גלסינגר לחברת אינטל ושימשה כמנכ"לית משותפת (יחד עם סוניל שנוי) של ארגון ההנדסה הגלובלי באינטל עד ליולי 2024.

אז קודם כל ספרי לנו מה מעשייך בימים אלה?

הקמתי חברה בשם WEISSWAY העוסקת בתחום המנטורינג למנהיגים, מנהלים וקבוצות הנהלה ואני משמשת גם כדירקטורית בחברה הכלכלית של עירית חיפה.

ומה בדיוק עושה החברה שלך?

החברה שלי מתמקדת בעולם המנטורינג. אפשר לומר שיש לה שני סוגי פעילות. הסוג הראשון הוא הרצאות בנושאי מנהיגות, קידום נשים בעבודה  והאני מאמין שלי בתחום הניהול. זה כולל גם הרצאות בנושא הספר שכתבתי The Engaging Leader (שנמכר כיום גם באתר אמזון).

הסוג השני הוא מנטורינג למנהלים שרוצים להתקדם, מנטורינג לצוותי הנהלה ומה שאני קוראת Excellence in Execution  או בעברית מצוינות בביצוע.

ומה המיוחד בשרותים שלך?

אני מביאה איתי נסיון של למעלה מ-30 שנות ניהול ומשתפת מנסיוני שהחל  כמהנדסת חשמל ועד לתפקידי הניהול הבכירים אותם מילאתי בחברות אינטל, מלאנוקס ואנבידיה. ניהלתי מקבוצות שונות ועד ארגונים שלמים בתוך החברה. אני מביאה דוגמאות של סיטואציות שהצליחו וגם כאלה שהצליחו פחות והנסיון שלי איפשר לי להביא פתרונות מעשיים למקרים שכיום חווים לקוחותי וסביר להניח שכבר נתקלתי במקרים דומים בעבר.

חשוב לומר כי גם אם קוראים ספר ניהולי טוב וחושבים שאפשר לפעול לפיו במציאות הדברים קורים בצורה שונה. יש גם צורך להתאים את שיטת הניהול לאנשים ולמקרים שונים וכל מנהל צריך לדעת להתאים עצמו לסביבה, לאנשים שלו ולסיטואציה הספציפית בה הוא נמצא.

למשל היה לי מקרה שבו מנהל קבוצה שעבד תחתיי התקשה לנהל את קבוצתו. אני כמנהלת שלו הייתי צריכה להחליט האם הבעיה היא נקודתית כלומר קשורה באנשים מסוימים ואז כדאי לתת לו תפקיד אחר או שהוא לא מתאים לניהול? במקרה השני צריך היה לדעת לדבר עם העובד ולהסביר לו שאולי הוא טוב בדברים מסוימים ופחות טוב בניהול.

במקרה הזה הנסיון שהבאתי איתי היה מאד רלוונטי כי כבר עברתי את המצבים הללו והצלחתי להתגבר על סיטואציות דומות.

במהלך שנות עבודתי הצלחתי לבנות קבוצות עבודה משלבים מאד ראשוניים ועד קבוצות מאד גדולות שעובדות טוב ביחד או לשלב כמה קבוצות ביחד, להבין במה כל קבוצה חזקה ואיך לשתף פעולה עם קבוצות אחרות ובסופו של דבר הקבוצה הגדולה הצליחה לבצע את הפרויקט בזמן ובאיכות טובה.

מה לדעתך היחוד שלך כמנהלת?

אני מאמינה שמאד חשוב שאנשים ירגישו חלק מקבוצה או מהארגון וצריך לעשות מעשים שיגרמו להם להרגיש  שהם חלק מקבוצה. אני גם חושבת שאני מנהלת ברמה מאד אישית/פרטנית ויחד עם זאת יש לי דרישות גבוהות מעובדיי והשילוב של יחס אישי עם דרישות גבוהות נותן לעובדים מוטיבציה וסיפוק כי עובד שמציבים לו דרישות גבוהות והוא עומד בהם הוא מרגיש סיפוק שהצליח.

מה שהיה חשוב לי תמיד זה להראות לאנשים שאיכפת לי מהם וכשיש אוסף של מקרים כאלה זה גורם לאנשים להרגיש שהם באמת חשובים ומשפיעים. למשל כשנתקלתי במישהו שלא היה מרוצה מתפקידו הייתי דואגת למצא לו תפקיד אחר שבו גם יהנה וגם יצליח.

פט גלסינגר הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו

ומה דעתך על מצבה של אינטל מול אנבידיה?

אנבידיה הולכת מאד חזק על תחום ה- AI והחומרה שפיתחה לתחום הגרפיקה מתאימה ל-AI כלומר הרבה חישובים קטנים במקביל. אינטל נכנסה מאוחר לתחום ה- AI ומפתחת חדשנות לתחום אבל מאחר ונכנסה מאוחר היא צריכה לסגור פערים. אני לא חושבת שההתפתחות בתחום ה-AI תמשיך כל הזמן באותו הקצב ועם הזמן זה ילך וירד. אינטל גם פועלת בשווקים אחרים.

האם אינטל פועלת נכון?

אני חושבת שחשוב להחליט על תחומים שיהיו במיקוד וגם להחליט מה לא עושים כי אי אפשר בלי לוותר על כלום. כשהסל גדול מדי זה עלול לפגוע בחברה בטווח הארוך ויש תחומים שנכון לאינטל לא להשקיע בהם.

אז מדוע אינטל נוהגת אחרת?

למהנדסים יש נטיה להתאהב בטכנולוגיה ופט (פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל עד לאחרונה) הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו.

לנוכח השקעות העתק המושקעות כיום בתחום הסמיקונדקטור מה את חושבת על תפקיד סקטור הסמיקונדקטור בתעשיה העולמית?

היום הכל זה צ'יפים. ברפואה, בחינוך, באוטומוטיב, בצבא, בבידור וכמובן בתחום הבינה המלאכותית. לא משנה לאן נלך אנחנו תלויים בשבבים ולכן חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר כולל אנבידיה, מיקרוסופט ואפל משתדלות להיות חדשניות גם בתחום זה. וכמובן גם היצור חשוב. הרבה זמן זה היה בעיקר במזרח וכיום עם כל הפוליטיקה העולמית פועלים להעביר יותר יצור למערב, לארה"ב לאירופה ולישראל כמובן כי לא מספיק לפתח מוצרים חדשנים צריך גם לדעת לייצר את זה.

רשות החדשנות הודתה לאחרונה כי יש מחסור חמור בחברות הזנק חדשות בתחום הסמיקונדקטור בישראל. מה לדעתך ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?

אני מאמינה שצריך להבין את היחודיות של חברות סמיקונדקטור מתחילות ולתת את הפיתרונות הדרושים להן. 

חברות סטארטאפ בתחום הסמיקונדקטור מתאפיינות בזמני הגעה ארוכים יותר להצלחה מסחרית. כדי לתמוך בהן, נדרש תכנון פיננסי ארוך טווח והשקעות מתמשכות. בנוסף, פיתוח מוצרים בשלבים יכול להאיץ את ההגעה לשוק.

הבדל שני משמעותי זה עלויות גדולות הדרושות ליצור ולבדיקת הרכיבים לפני שמגיעים לתוצאה דרושה.  למטרה זו כדאי להקים חממות יעודיות לסמיקונדקטור שיכללו שיתופי פעולה עם פאבים כגון TOWER, INTEL GLOBAL FOUNDARY.  שותפויות עם האקדמיה כגון הטכניון יכולות להיות משמעותיות בחסכון בהוצאות.

אני מאמינה שגם פוקוס ותנאים מיוחדים מהרשות לחדשנות לטובת חברות סמיקונדקטור יכול לעזור.  כשיהיה תקציב יעודי לסמיקונדקטור יהיה אפשר להשוות בין חברות הזנק בתחום ולהשקיע רק בחברות הטובות והמבטיחות ביותר.

נשים בהייטק: אינני מאמינה באפליה מתקנת

בואי נדבר על נושא נשים בתעשית השבבים. כמי שיזמה בשנת 2014 את הקמת פורום הנשים באינטל מדוע לדעתך אין מספיק נשים בתעשיה?

לדעתי המצב השתנה לטובה. כיום יש יותר נשים ויש גם יותר מודעות לשילוב נשים בתעשיה. מדברים על  זה יותר ויותר .בחברות בהן עבדתי אינטל, אנבידיה ומלאנוקס השקיעו חשיבה באיך לגייס יותר נשים וכיצד לגרום להן להישאר בחברה לאורך זמן כי בעבר היו נשים שהתחילו לעבוד אבל בהמשך עזבו.

מצד שני זו סביבה מאד תחרותית ומאד דורשנית. בתעשיה יש כל הזמן חידושים וצריך לדעת מה חדש ומה קורה ולהגיב מהר וזה מאד דורשני. כל זה יכול להיתקל באופי של האדם ובמחויביות שלו לביתו.

אבל זה מתחיל בעובדה שיש כמות קטנה של נשים שמחליטה ללמד הנדסה

זה נכון שאין הרבה סטודנטיות. אבל לדעתי זה נובע מכך שהן חוששות ממה שזה ידרוש מהן ואין להן גם הרבה מודלים לחיקוי. עם  מי מדברים ועם מי מתייעצים?

מה ניתן לעשות כדי לשנות את זה?

חשוב לעודד נשים ללמד מתמיטיקה חמש יחידות ולהסביר להן שזה באמת אפשרי.

וצריך לייצר חשיפה לנשים שעובדות בהייטק ולהבהיר לאחרות שיש גם נשים מצליחות בתעשיית ההייטק וגם הן יכולות להצליח. אני יודעת שבבאר שבע מביאים כיום בנות ליום ביקור באוניברסיטת בן גוריון , מפגישים אותן עם סטודנטיות בתחומים שונים כדי שישמעו מה הן עשו, הביאו גם אותי לפגוש אותן וגם מישהי שהקימה חברת סטרטאפ וכל זה עוזר.

גם באינטל עשינו פעולות נקודתיות כדי לקדם נשים בתוך החברה וגם כדי לשמר אותן. אני לא מאמינה באפליה מתקנת. כל אחד צריך לקבל תפקיד בגלל היכולות שלו בלי טובות. אני כן מאמינה שצריך לעזור לפתוח דלתות כלומר לגרום לבנות לדעת על תפקיד שאולי לא שמעו עליו או לא חשבו שהן מתאימות לו והמנהל שלהן צריך לדעת לקשר אותן ולפתוח להן דלתות.

אחד הדברים שצריך לעשות בתוך החברות זה פתיחות או ההבנה שצריך חשיבה מכל מיני כיוונים ונשים הן יותר גמישות מחשבתית, יותר מתקשרות ויותר רגישות.

גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מידי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי. מצד שני הפתיחות של נשים ויכולת התקשורת שלהן הם נכסים לחברה ואם המנהלים יבינו את זה הם יעודדו נשים. כמובן גם צריכה להיות גמישות עם נשים שיש להן ילדים קטנים, צריך לבא לקראתן עם שעות העבודה גמישות או לאפשר להן לעבוד מהבית. אבל לפני הכל צריך כמובן לדאוג לגרום לנשים ללמד מקצועות הנדסיים באוניברסיטאות.

שלומית וייס בעת היותה אחראית על פיתוח מעבדי  ה- Client  של אינטל צילום: יח"צ אינטל

כיצד ניתן להציל את אינטל

לסיום ביקשתי לשמע משלומית על פיטוריו של פט גלסינגר המוכר לה היטב וכיצד ניתן לשקם את אינטל?

מה לדעתך הסיבות שהביאו לפיטוריו של מנכ"ל אינטל? 

"כבר עברה חצי שנה מאז שעזבתי את אינטל, כך שאינני מעודכנת. עם זאת, בהתחשב בקצב השינויים ובאתגרים שהחברה התמודדה איתם בתקופה האחרונה, ייתכן שהפרידה מפט נבעה מחילוקי דעות משמעותיים בנוגע לאסטרטגיית IDM2.0. האסטרטגיה הזו, שדרשה השקעות גדולות והייתה כרוכה בזמני יישום ארוכים, עשויה הייתה לגרום לחיכוכים עם הדירקטוריון, במיוחד לנוכח ההוצאות הגבוהות של החברה בתקופה האחרונה.

 מה ניתן לעשות כדי להציל את אינטל?

לדעתי, ביצועים והבאת תוצאות חשובים כיום לא פחות מהאסטרטגיה, ואפילו יותר. אינטל צריכה להמשיך ולהשקיע בשיפור הביצועים, בהוצאת מוצרים תחרותיים בזמן ובשיפור תרבות הביצועים. בנוסף, כדי להצליח באסטרטגיה החדשה, אינטל חייבת להגדיר בבירור מה היא עושה וגם מה היא לא עושה, ולהתמקד במספר מצומצם של פרויקטים מרכזיים.

הפוסט שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר באינטל בראיון בלעדי ל-TapeOut: "גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מדי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

LR Trust  בעלת מניות של אינטל, הגישה לבית המשפט האמריקאי תביעה הקשורה לביצועיה של אינטל פאונדרי  וכנגד בכירים לשעבר ובהווה כפי שהתגלה על ידי אתר החדשות המקוון  .The Register התביעה מאשימה את פט גלסינגר, המנכ"ל לשעבר של אינטל, ואת דיוויד זינסנר, מנכ"ל משותף זמני וסמנכ"ל כספים של אינטל, בניהול לא נכון, גילויים מטעים ודורשת להחזיר לחברה את הפיצויים והרווחים האחרים שלהם. בין הדרישות המפורטות, התובעים דורשים שמלוא סכום שכרו של גלסינגר בסך 207 מיליון דולר אותו הרוויח במהלך כהונתו ב-2021, 2022 ו-2023, יוחזר לאינטל.

התביעה טוענת עוד כי פט גלסינגר ודיוויד זינסנר לא דאגו לעדכן בביצועים הגרועים של חטיבת הפאונדרי של אינטל, שהתקשתה למשוך עניין משמעותי ממתכנני שבבים מובילים תוך שהם גורמים להפסדים גבוהים של החטיבה. כמו כן מאשימה התביעה את אינטל באי חשיפת סיכונים קריטיים בהצהרת ה-  Proxy  שלה לשנת 2024, תביעה דומה לתביעה שבגינה החברה נתבעה עבורה מוקדם יותר השנה. התביעה טוענת עוד שמנהלים וחברי דירקטוריון איפשרו הצהרות מטעות על פוטנציאל הצמיחה של Intel Foundry Services (IFS)  תוך שהם מטשטשים הפסדים תפעוליים משמעותיים וירידה בהכנסות הפנימיות.

 LR Trust טוענת כי אינטל הציגה מצג שווא על מצבה הפיננסי ועל הביצועים של IFS והוציאה הצהרות פומביות כוזבות ומטעות מהותית לגבי חיסכון בעלויות, יעילות תפעולית ורווחיות IFS. יחידת הייצור של אינטל הפסידה 7 מיליארד דולר ב-2023 לבדה, וההפסדים החמירו ב-2024 כשהחברה הגדילה את ההוצאות על יצרנים חדשים.

התביעה מבקשת סעדים בגין פגיעה לכאורה בחברת אינטל. אם התביעה תצליח, הנזקים ישולמו לאינטל ולא ל-LR Trust -או לבעלי מניות בודדים אחרים, מה שיכול לשפר את מצבה הפיננסי של החברה. אם LR Trust תזכה בתביעה, היא תרוויח בעיקר מהאינטרס העקיף שלה כבעלת מניות לטווח ארוך של אינטל.

בתביעה נטען בין השאר שגם כי פט גלזינגר ודוד זינסנר קיבלו לכאורה פיצויים משמעותיים, לרבות משכורות, מניות ובונוסים, במהלך תקופה של ניהול כושל ה ומצג שווא פיננסי לכאורה. כתוצאה מכך, התובעים דורשים השבת הכספים ששלומו לנתבעים בצירוף עונשי פיצויים והוצאות משפט.

הפוסט פט גלסינגר נתבע ע"י בעלי מניות אינטל בדרישה להחזיר לחברה 207 מיליון דולר  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מטרת הפורום שהתקיים זו השנה הרביעית היתה לדון בהתפתחויות ובאתגרים של תעשית הטכנולוגיה היוונית ולהציע אסטרטגיות למינוף היתרונות התחרותיים של יוון בזירה הבינלאומית. השנה התמקד הפורום במיוחד בתעשיית השבבים היוונית בעקבות חקיקת חוק השבבים ChipACT)) של האיחוד האירופי. הפורום, כלל הרצאות ופאנלים בהשתתפות נציגי הנציבות האירופית, הממשלה היוונית, האקדמיה ובכירי תעשיית הטכנולוגית היוונית.

שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק הוזמן להשתתף בכנס כדי לחלוק עם אורחיו את הנעשה בתעשיית השבבים הישראלית אשר הפכה בעשורים האחרונים למרכז עולמי חשוב לתכנון שבבים מתקדמים.

בפנל שעסק בנושא "כיצד ניתן להרחיב את תעשיית השבבים היוונית" השתתפו Manolis Frantzeskakis, מנכ"ל חברת Argo Semiconductors, Iakovos Stamoulis, מנהל פיתוח המוצר בחברת Think Silicon, (An Applied Materials company), Christos Sotiriou, שותף בחברתSilicon Highway Technologies, Kelly Damalou, מנהלת מוצר בחברת Ansys ושלמה גרדמן, מנכ"ל חברת איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק.

בתשובה לשאלת מנחת המושב מה לדעתו היתרונות של תעשיית השבבים היוונית, ענה גרדמן:

ליוון יש שלושה יתרונות חשובים. הראשון הוא מאגר גדול של מהנדסים ומדענים מוכשרים המתמחים במיקרו-אלקטרוניקה, ננוטכנולוגיה והנדסת מחשבים. מאגר כשרונות זה יכול גם לפתח מוצרים חדשנים בתחום השבבים.

היתרון השני הוא מיקומה הגיאוגרפי של יוון הנמצאת בצומת הדרכים בין אירופה, אסיה והמזרח התיכון. מיקום זה מציע יתרונות אסטרטגיים ולוגיסטים בשרשראות האספקה ​ה​גלובליות.

היתרון השלישי הוא התמקדות החברות היווניות בתחומים ספציפיים של תעשיית הסמיקונדקטור כמו למשל פיתוח חיישנים מתקדמים, שבבים אנלוגים וטכנולוגיות פוטוניות. התמחות זו יכולה ליצור יתרון תחרותי בשוק העולמי.

על ידי התמקדות ביתרונות הללו, יוון יכולה ליצור שותפיות עם חברות ישראליות אשר ישמחו לשתף פעולה עם חברות יווניות ולהנות מהיתרונות היחסיים שלהן. כך תוכלנה החברות הללו להתפתח ולהפוך לשחקניות משמעותיות בשוק השבבים העולמי.

הכנס נפתח בנאומו של Panagiotis Theodorikakos השר לפיתוח בממשלת יוון ואחריו התקיים דיון בנושא האסטרטגיה הלאומית של יוון בתחום השבבים בו השתתפה  Anna Mani, סגנית השר לפיתוח בממשלת יוון וכן השתתפו בפנל Thomas Skordas, סמנכ"ל DG CONNECT, הנציבות האירופאית, Emmanouel Zervakis, נשיא  ,HETiA איגוד חברות הטכנולוגיה היווניות. את המושב הנחה John Kikidis, בכיר ב- Renesas Electronics וחבר דירקטוריון HETiA.

הפוסט שלמה גרדמן ב-Emerging Tech Forum 2024: יצירת שותפיות עם חברות ישראליות תסייע לחברות יווניות להפוך לשחקניות בשוק השבבים העולמי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"אנו שמחים לקבל בברכה את גילי פרידמן כראש היחידה העסקית הרב-תחומית החדשה שלנו, הכוללת את שווקי האודיו-וידאו, תעשייה, ראייה ממוחשבת ורפואה", אמר גדעון בן-צבי, מנכ"ל החברה. "גילי מביאה איתה ניסיון של למעלה מ-17 שנה בהובלת מחלקות מכירות ופיתוח עסקי בחברות גלובליות מובילות בתעשיית השבבים. תחת ההובלה שלה, צוותי המכירות הגלובליים בסוני סמיקונדקטור ישראל וב-Altair, קבעו רקורד מוכח של צמיחה מרשימה בהכנסות, הן בשווקים קיימים והן בחדשים".

"הגישה הרב-תחומית של גילי, המשלבת רתימת לקוחות, אסטרטגיית מכירות, שיווק וניהול פרויקטים, יחד עם המומחיות העמוקה שלה בטכנולוגיית שבבים, הופכת אותה למתאימה ביותר לתפקיד. אנו נרגשים שגילי מצטרפת לצוות ולנס ומצפים שהיא תשפיע באופן מיידי ומתמשך על הארגון שלנו", סיכם בן-צבי.

פרידמן כיהנה עד כה כסמנכ"לית מכירות ופיתוח עסקי בסוני סמיקונדקטור ישראל, לשעבר Altair Semiconductor. היא עברה במהירות לתפקידי ניהול ב-Altair לאחר שהצטרפה לחברה כמהנדסת תוכנה והתקדמה מניהול פרוייקטים לניהול עסקי גלובלי.

"אני שמחה להצטרף לולנס סמיקונדקטור על מנת להוביל את שלב הצמיחה הבא שלה", אמרה פרידמן. "ההזדמנויות בתחום האודיו-וידאו, התעשייה, הראייה הממוחשבת והרפואה הן עצומות, עם שוק כולל של למעלה ממיליארד דולר. אני מצפה למנף את פתרונות התקשורת המהירה הייחודיים של ולנס כדי להאיץ את הצמיחה בנתח השוק ולהניע התקדמות לקראת היעדים הפיננסיים שלנו לשנת 2029".

הפוסט גילי פרידמן מונתה לתפקיד סמנכ"לית בכירה וראש היחידה העסקית הרב-תחומית בחברת ולנס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר פרישתו המיידית של פט גלסינגר מתפקיד מנכ"ל אינטל, החברה החלה בחיפוש אחר מחליף קבוע, עם דגש על מועמדים חיצוניים. בין השמות הבולטים שנשקלים:

1. ג'וני סרוג'י:
   • סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל.
   • בעל רקע נרחב באינטל לשעבר ובחברות נוספות.
   • סרוג'י, יליד חיפה, הוא בוגר תואר ראשון ושני במדעי המחשב מהטכניון. הוא החל את דרכו באינטל ב-1992, שם החזיק בתפקידי הנדסה וניהול בכירים. ב-2005 עבר ל-IBM, וב-2008 הצטרף לאפל. כיום, הוא מכהן כסגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל. במסגרת תפקידו, הוביל את פיתוח שבבי ה-M1 וה-M2, שהחליפו את מעבדי אינטל במחשבי מק, מהלך שהביא לשיפור ניכר בביצועי המחשבים ולמכה תדמיתית לאינטל. מועמדותו של סרוג'י נחשבת לאסטרטגית, במיוחד לאור ניסיונו הרב בפיתוח שבבים והיכרותו עם אינטל.
2. מאט מרפי:
   • מנכ"ל מארוול.
   • מנהיג מוערך שהוביל צמיחה משמעותית בחברה.
   • מאז 2016, מרפי מכהן כמנכ"ל חברת השבבים מארוול. תחת הנהגתו, החברה חוותה צמיחה משמעותית והרחיבה את פעילותה בשוק השבבים. מרפי נחשב למנהל מוערך עם הבנה עמוקה בתעשיית המוליכים למחצה. עם זאת, הוא הצהיר לאחרונה כי הוא מחויב למארוול במאה אחוזים, מה שמעורר ספק לגבי נכונותו לעבור לאינטל.
3. ליפ-בו טאן:
   • לשעבר מנכ"ל Cadence Design Systems.
   • שימש כחבר דירקטוריון באינטל עד 2024.

טאן כיהן כמנכ"ל חברת Cadence Design Systems בין 2008 ל-2021, ולאחר מכן ייסד את קרן ההשקעות Walden International. הוא היה חבר בדירקטוריון אינטל עד אוגוסט 2024, אך עזב בעקבות חילוקי דעות עם גלסינגר. טאן נחשב לדמות מוערכת בתעשייה, אך גילו המתקדם (65) ועזיבתו האחרונה את הדירקטוריון עשויים להוות חסרון במועמדותו.

כמו כן, ייתכן שהחברה תשקול מועמדים בכירים לשעבר ממתחרותי הגדולות ובהן TSMC, AMD ואנבידיה וכן מועמדים מתוך אינטל עצמה או דמויות בעלות ניסיון רלוונטי בתעשייה.

הפוסט ג'וני סרוג'י – הישראלי מאפל, מאט מרפי ממארוול וליפ-בו טאן מוזכרים כמועמדים לתפקיד מנכ"ל אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הודיעה על מינויו של אריק מוריס, נשיא, מנכ"ל ויו"ר לשעבר של חברת ASML , ושל סטיב סאנגי, יו"ר ומנכ"ל זמני של חברתמיקרוצ'יפ, כחברים בדירקטוריון החברה. המינויים נכנסו לתוקף באופן מיידי, ושניהם ישמשו כדירקטורים עצמאיים.

"אריק וסטיב הם מנהיגים מוערכים מאוד בתעשיית המוליכים למחצה, והידע הטכני העמוק שלהם, הניסיון הניהולי והיכולת התפעולית המרשימה שלהם הופכים אותם לתוספת נהדרת לדירקטוריון אינטל," אמר פרנק ד. ירי, יו"ר זמני של דירקטוריון אינטל. "כמנכ"לים מצליחים בעלי רקורד מוכח ביצירת ערך לבעלי המניות, הם יביאו לדירקטוריון תובנות יקרות ערך בזמן שהחברה מתקדמת ביעדיה עבור לקוחותיה במוצרים של אינטל ובמפעליה, תוך שיפור היעילות והרווחיות."

מוריס כיהן כנשיא ומנכ"ל ASML בשנים 2004–2013. בתקופת כהונתו, ערך השוק של ASML גדל פי חמישה. הוא מילא תפקיד מפתח בהקמת תוכנית השקעות הלקוחות של ASML, שבה אינטל וחברות נוספות השקיעו בפיתוח טכנולוגיות ליתוגרפיה מתקדמות, כולל ליתוגרפיית אולטרה סגול קיצונית (EUV). לפני עבודתו ב-ASML, מורס שימש כסגן נשיא בכיר בחטיבת הטלוויזיות של Thomson וכיהן בתפקידי ניהול שונים בחברות דל (Dell), ITT Semiconductors ואינטל.

"אני נרגש להצטרף לדירקטוריון אינטל, בזמן שבו החברה מסיימת שלב חדשני בהיסטוריה של טכנולוגיות ייצור ומעצבת את עסקיה לעתיד," אמר מורס. "אני מצפה לעבוד עם עמיתי לדירקטוריון על מנת לחזק את התחרותיות של אינטל בשוק ולשפר את הביצועים הכלכליים שלה לאורך זמן."

סטיב סאנגי הוא יו"ר דירקטוריון Microchip Technology, ובזמן האחרון הסכים לשמש גם כמנכ"ל ונשיא זמני. סאנגי הוביל את החברה כמנכ"ל משנת 1991 ועד 2021, ובכך הפך לאחד המנכ"לים שכיהנו הכי הרבה זמן בתעשיית המוליכים למחצה. תחת הנהגתו, Microchip Technology השיגה 121 רבעונים רצופים של רווחיות, וערך השוק שלה צמח מכ-10 מיליון דולר לכ-44 מיליארד דולר במהלך כהונתו של 30 שנה. לפני כן, סאנגי שימש כסגן נשיא לתפעול ב-Waferscale Integration Inc. וכיהן בתפקידי ניהול שונים באינטל.

"אני מתרגש להציע את ניסיוני והפרספקטיבה שלי בזמן שאינטל מבצעת את אחת הטרנספורמציות התאגידיות המשמעותיות ביותר בעשורים האחרונים," אמר סאנגי. "לאינטל יש הזדמנויות אטרקטיביות בתחומי המוצרים והמפעלים שלה, ואני מצפה לעבוד עם הדירקטוריון וההנהלה להשגת המטרות שהחברה הציבה."

הפוסט אינטל מודיעה על מינוי שני חברי דירקטוריון חדשים בעלי נסיון בכיר בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל מאז 2021, הודיע על פרישתו המיידית מתפקידו בעקבות אובדן אמון מצד דירקטוריון החברה, מהלך שמבטא את עוצמת המשבר שאליו נקלעה ענקית השבבים בשנים האחרונות. הפרישה מגיעה לאחר כישלון מתמשך בהתמודדות עם תחרות מוגברת, הפסדים כספיים וירידה חדה בערך המניה, לצד אתגרים מבניים וניהוליים. כך עולה מסיכום דבריהם של אנליסטים שהתבטאו לאחר ההודעה הדרמטית על הפרישה.

גלסינגר נכנס לתפקיד במטרה להציל את אינטל, אך תחת הנהגתו החברה לא הצליחה להתחרות במובילות השוק כמו Nvidia ו-TSMC. המעבר הטכנולוגי לייצור מתקדם עוכב משמעותית, ואינטל איבדה נתחי שוק משמעותיים במעבדי AI, תחום שבו התבססה Nvidia כשליטה מוחלטת. בנוסף, חברות כמו אפל וגוגל החלו לפתח מעבדים עצמאיים, דבר שהעצים את הפגיעה במעמדה של אינטל.

מעבר לתחרות החיצונית, גלסינגר נחשב לדמות ריכוזית, ולעיתים מנותקת, כך לפי דיווחים. תחושת התסכול בדירקטוריון גברה בעקבות דו"חות כספיים מדאיגים, שכללו ירידה בהכנסות והפסדים של מיליארדי דולרים. בנוסף, החברה נאלצה לפטר עשרות אלפי עובדים ולבצע שינויים דרסטיים במבנה הארגוני – מהלכים שלא נשאו פרי.

שני מנהלים בכירים, דיוויד זינסנר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס, מונו למנכ"לים זמניים, אך הדירקטוריון ניצב בפני החלטות קשות לגבי עתיד החברה. למרות הצעדים האמיצים שנקט גלסינגר, הכוללים פתיחת מפעלי הייצור של אינטל לחברות חיצוניות, נראה שהזמן הדרוש למימוש החזון שלו חרג מעבר לסבלנות השוק והדירקטוריון.

5 סיבות מרכזיות לחוסר ההצלחה

גלסינגר עשה מאמצים רבים להציל את אינטל אל בסופו של יום אפשר לסכם את הסיבות לחוסר יכולתו לשקם את אינטל בסיבות הבאות:

קיפאון תרבותי: התרבות הפנימית של אינטל תוארה כסולדת סיכונים ובירוקרטית, מה שהפריע לחדשנות ולקבלת החלטות מהירה. זה היקשה כמובן על יישום רעיונות חדשים ועל האפשרות להגיב במהירות לשינויים בשוק.

התלות בארכיטקטורת X86: ההסתמכות הרבה של אינטל על ארכיטקטורת ה-x86 שלה, שהייתה מוצר הליבה שלה במשך עשרות שנים, הפכה למגבלה כשהתעשייה עברה לכיוון AI, מחשוב ענן ותכנונים חסכוניים באנרגיה. מתחרים כמו Nvidia ו-AMD, שאימצו את הטכנולוגיות החדשות הללו, זכו להצלחות והשאירו את אינטל מאחור.

אתגרי ייצור: אינטל התמודדה עם כישלונות משמעותיים בפעילות הייצור שלה, כשהיא נאבקת לעמוד בקצב של TSMC שהפכה למובילה בייצור שבבים מתקדם. למרות המאמצים של גלסינגר לחדש את יכולות הייצור של אינטל, החברה לא הצליחה להדביק את הקצב של מתחרותיה.

מאבקים פיננסיים: הביצועים הפיננסיים של אינטל נפגעו, מה שהוביל לירידה משמעותית בשווי השוק שלה. החברה הודיעה על פיטורים של 15,000 עובדים והתמודדה עם תביעות מרובות של משקיעים. הבעיות הפיננסיות הללו שחקו את אמון המשקיעים והוסיפו לחץ על מנהיגותו של גלסינגר.

תחרות: עלייתם של מתחרים כמו Nvidia, Qualcomm ו-TSMC, יחד עם הפופולריות הגוברת של מעבדים מבוססי arm, העצימו עוד יותר את האתגרים שאיתם התמודדה אינטל. אינטל התקשתה להתחרות בשווקים החדשים הללו ואיבדה את מעמדה הדומיננטי בשוק השבבים הגלובלי.

ההשפעה על ישראל

אינטל נחשבת לשחקן מרכזי בכלכלה הישראלית, עם כ-12,000 עובדים ומרכזי פיתוח וייצור אסטרטגיים. הפרישה של גלסינגר מעלה חששות גם לגבי המשך ההשקעות של החברה בישראל, כולל הרחבת המפעל בקריית גת, פרויקט שמוערך בכ-25 מיליארד דולר ועשוי להשפיע משמעותית על הכלכלה המקומית.

עזיבתו של גלסינגר מסמנת נקודת שפל היסטורית עבור אינטל, שהייתה חלוצה בתחום השבבים. בעוד השוק הטכנולוגי מתפתח בקצב מסחרר, אינטל תצטרך להתמודד עם האתגרים הניהוליים והטכנולוגיים כדי להחזיר את מעמדה המוביל ולהבטיח את המשך הישרדותה בשוק הסמיקונדקטור העולמי.

הפוסט פרישת מנכ"ל אינטל: בין כישלון טכנולוגי למשבר ניהולי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אל קיידנס (Cadence) יצטרפו גם אנבידיה , Equinix, NetApp, ו- Workday כדי להניע לשינוי, בגיבוי 20 מיליון דולר כסכום ההשקעה הראשוני של Cadence

Cadence Design Systems הכריזה שמובילות התעשייה קרן Equinix, NetApp, NVIDIA ו- Workday יהיו מהחברות המקימות של קרן התרומה של Cadence "Fem.AI Alliance"  (שותפות Fem.AI), קבוצת חברות ומוסדות שהתחייבו לפעול ליצירת סביבת עבודה מייצגת יותר בתחומי AI ו-Tech. שותפות Fem.AI שמה לה למטרה לפתח את סביבת העבודה על ידי הגדלת הייצוג הנשי וההובלה הנשית בתעשיית ההיי-טק.

אנירוד דווגן, נשיא ומנכ"ל :Cadence "הכישרון ונקודת המבט של נשים הם גורמים קריטיים בעיצוב העתיד של ה-AI. ייצוג נשי בכוח העבודה הוא הכרח עסקי. בשותפות Fem.AI החדשה, נעבוד יחד עם חברות נוספות ששותפות לאותו סל ערכים, כדי להעלות את מספר הנשים ב-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). זה ישפיע בהכרח על יצירת פתרונות AI חדשניים ושוויוניים, שפותחו תחת לקיחת אחריות חברתית".

ועידת השיא הפותחת Fem.AI Summit, שאירחה קרן התרומה של Cadence, נערכה בראשון באוקטובר, תאריך שהוצהר לאחרונה בתור "יום האישה ב-AI הבין-לאומי". הועידה אירחה מנהיגים שונים מתעשיית ההיי-טק, יחד עם אוניברסיטאות, קרנות הון סיכון ומשקיעי אימפקט. הכנס עסק באתגרים שאיתם נשים מתמודדות בתחום ה-AI ויצר השראה למנהיגים לקחת חלק ביצירת שינוי. מומחים דנו בסיבות הרבות לפתוח אפשרויות לעובדים מוכשרים ובצורך להשקפות מגוונות בעת יצירה ובדיקה של פתרונות AI.

טינה ג'ונס, סגנית נשיא בכירה, משאבי אנוש בינלאומיים ב- :Cadence"וידוא שנשים ישחקו תפקיד במהפכה הטכנולוגית זה הכרח. מוכרחים להיות לנו מספיק אנשי צוות מוכשרים כדי להפיק תועלת ממה שה-AI מבטיח לספק, ואנו זקוקים לחתך אוכלוסייה אמיתי ומייצג בעבודה על AI כדי שניצור טכנולוגיה שתוכל לשרת את כולם וכולן."

אלקסיס ביורלין, סגנית הנשיא ב- DGX Cloud, NVIDIA: "לבינה מלאכותית יש את הכוח ליצור שינוי חברתי לטובה, אבל כדי להגיע למטרה הזו אנחנו חייבים לעבוד יחד באופן אקטיבי לשיפור מפת הייצוג". שותפות Fem.AI מציגה בפנינו הזדמנות לעזור בעיצוב עתיד שוויוני בתחום ה- AI על ידי העצמת נשים ועידודן להיות חלוצות בתחום החדש והמתהווה הזה".

קתי פאם, סגנית הנשיא של AI ב- Workday: "הפוטנציאל האמיתי של בינה מלאכותית נשען על היכולת של הטכנולוגיה לייצג את כל הטווח של חוויות אנושיות, מה שהופך את המשימה של Fem.AI לכל כך קריטית. באותו קו עם המחויבות שלנו לשדרג את החוויה האנושית ולחזק את העבודה דרך העוצמה של AI, Workday גאה להצטרף לשותפות הזו כדי לתמוך בנשים ולטפח נשים מנהיגות בתחום ה- AI בעודן מניעות חדשנות".

קרן התרומה של Cadence מקצה סכום של 20 מיליון דולר ועובדת בשותפות יחד עם ארגונים שלא למטרת רווח ואוניברסיטאות במטרה להתמודד עם שלושת נקודות החולשה הקריטיות שבהן נשים מחליטות שלא להמשיך בקריירה בתחומי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה). דרך שותפות עם ארגונים שלא למטרת רווח שכוללים את Break Through Tech, Fast Forward, Generation, Global Semiconductor Alliance’s Women’s Leadership Initiative (WLI), Last Mile Education Fund, Reboot Representation ו- VC Include, ובשיתוף פעולה עם הכוכבים העולים מ-MIT ותוכניות הלימודים הגבוהים והמלגות של Cadence, ההשקעה של Cadence כבר השפיעה על אלפי נשים ועזרה להן לעבור את שלושת נקודות הפרישה הללו.

פרטים נוספים באתר Fem.AI Alliance

הפוסט Cadence משיקה שותפות חדשה בשם Fem.AI שמטרתה להוביל את המהפכה לשוויון מגדרי בסביבת העבודה בתחום ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תוך פחות מ 20 שנה הספיק לעבוד בכמה מענקיות הטכנולוגיה הגדולות ביותר כולל אנבידיה, גוגל ויבמ. ב-2018 הצטרף לחברת מטא וב-2021 היה בין המובילים לשכנע את הנהלת מטא להקים את מרכז פיתוח השבבים שלה בישראל ע"י רכישת חברת אינומייז הישראלית. החברה הנרכשת היתה חלק מצוות הפיתוח של מטא לפיתוח שבב אשר ישמש את טכנולוגית המטאוורס של מטא. לאחר הרכישה התמנה כאחראי למרכז הפיתוח של מטא בישראל. מינוי שגם עודד אותו לחזור עם משפחתו לישראל. כל זה לא מנע ממטא להחליט השנה על סגירת מרכז הפיתוח שלה בישראל.

הכירו את ד"ר עופר שחם שהספיק בנוסף לתפקידו בכל החברות הנ"ל גם  להקים שני מיזמים טכנולוגים בהיותו בארה"ב אבל כעת החליט לראשונה להקחם את חברתו בישראל. חברת Majestic Labs ai נולדה כבר ב 2023 אך פועלת עד היום מתחת לרדאר והיא נחשפת כאן  ב-  Chiportal לראשונה.  

הצוות של החברה החדשה כולל בנוסף לעופר שחם גם את שגיא מנולה אשר שימש כארכיטקט ראשי לתחום הענן בחברת השבבים טוגה נטוורקס ואת ד"ר מייק קמלמקר, בעל עבר עשיר בתחום הבינה המלאכותית ולימוד מכונה מחברות SAP ו- יבמ. בנוסף לצוות בישראל גייס שחם כמה אנשי טכנולוגיה מנוסים כבריאן קוני, שהצטרף לחברה לאחר ששימש למעלה מעשור כמהנדס תוכנה בחברת ברודקום , את מרגרט וונג ג'ונסון, בעלת עבר עשיר בתחום פיתוח שבבים, מומחית בנושא Interconnect Data Center שהצטרפה למג'סטיק מחברת קיידנס. ואת ריץ' יה, אותו הכיר עופר בתקופת עבודתו בחברת מטא וצירף אותו כסגן נשיא לפיתוח עסקי.

החברה שומרת על מעטה חשאיות גדול בכל הקשור לתחום עיסוקה אך ל- Chiportal  נודע כי היא מפתחת פתרון מבוסס בינה מלאכותית (AI) לתחום התשתיות של מרכזי נתונים. מטרת הפתרון של מג'סטיק לאבס לאפשר אמינות מוגברת, ביצועים משופרים והתאוששות מהירה מתקלות בהעברת נתונים בין מרכזי נתונים. שחם הקים את החברה עם הון ראשוני מקרן Pipeline Capital Partners. הון זה עזר לו לגבש את המוצר של החברה ולאתר את הצוות המתאים. ביוני השנה נרשמה החברה ברשם החברות בישראל והשלימה גיוס הון ראשון מקרן הון הסיכון  Grove Venture. בעקבות הגיוס הצטרף היזם הידוע, דב מורן לדירקטוריון החברה.

הפוסט מתחת לרדאר: הישראלי שעבד בגוגל, מטא ואנבידיה בארה"ב מקים חברת AI חדשה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.