דאסו סיסטמס הודיעה כי פלורנס ורזלן, בת 47, מונתה לתפקיד סגנית נשיא בכירה, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA), ותדווח למנכ"ל החברה, פסקל דאלוז.

ורזלן תהיה אחראית על הובלת קבוצת EMEA של החברה, בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלים אזוריים במטרה להאיץ את הצמיחה וליצור הזדמנויות חדשות, ככל שהחברה ממשיכה להרחיב את מוצריה ושירותיה במגזרים שונים ובעסקים מגוונים. כמוכן, היא תמשיך לפקח על תחום התשתיות והערים בחברה, תוך סיוע ללקוחות במגוון ענפים לנצל את פלטפורמת  3D UNIV+RSES לפיתוח וייצור של מוצרים ושירותים המתאימים לכלכלה הגנרטיבית.

ורזלן מביאה לשולחן כמעט שלושה עשורים של ניסיון ומנהיגות, כולל שבע שנים כחברה בוועד המנהל של דאסו סיסטמס, בהן החזיקה באחריות על תחומי תעשייה, שיווק, השירותים, חינוך וקיימות. בין היתר, הובילה את פיתוח תכנית העבודה של החברה בתחום הקיימות ואת השקת חטיבת 3DEXPERIENCE Edu.

לפני הצטרפותה לדאסו סיסטמס, ורזלן שימשה בתפקידים שונים במוסדות האיחוד האירופי, במשרד מזכיר המדינה לענייני אירופה, ובהמשך בחברת  Engie, שם כיהנה כמנכ"לית פעילות החברה בקטר ובהמשך כסמנכ"לית תפעול של אירופה ורוסיה.

היא מכהנת כחברת דירקטוריון ב ,Nexity-בסוכנות החלל הלאומית של צרפת (CNES), בתוכנית France  2030,  ובמכון החשיבה Institut Montaigne.

ורזלן היא בוגרת בית הספר הפוליטכני של צרפת   Corps des  Mines   והיא גם אבירת מסדר ההצטיינות הלאומי של צרפת (Ordre national du Mérite).

הפוסט דאסו סיסטמס ממנה את פלורנס ורזלן לסגנית נשיא בכירה, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק ולשעבר סגן נשיא בכיר אינטל העולמית, מונה ליו"ר הוועד המנהל של הטכניון.

פרלמוטר, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, עבד באינטל 34 שנים, תקופה שבה הוביל בין השאר את פיתוח מעבדי הפנטיום, פנטיום פרו ופנטיום 2 ומעבד הסנטרינו. בתפקידו האחרון בחברה היה סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ומנהל המוצרים הראשי של החברה. הוא היה דירקטור במלאנוקס, יו"ר של 2 חברות סטארט-אפ, יו"ר המועצה הציבורית לקידום ההייטק בחברה הערבית ויו"ר הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק.

לפרלמוטר הוענקה מדליית בוגר הטכניון הראשונה (2018), מדליה המוענקת לבוגרים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה; אשר תרמו תרומה משמעותית לקידום הכלכלה, התעשייה והחינוך; וגילו מנהיגות מרשימה ומחויבות יוצאת דופן הבאות לידי ביטוי בפעילות ציבורית למען מדינת ישראל והטכניון. בשנת 2023 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון "על תרומתו העצומה והמגוונת לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל ולהצעדתה לחזית הטכנולוגיה העולמית; על היותו מחנך ויזם חברתי ועסקי המעלה על נס את חשיבותם של שוויון הזדמנויות, גיוון, שילוב והכללה של כל מגזרי החברה הישראלית; מתוך הערכה רבה לתרומתו לבית הטכניון ולקידום ההשכלה הגבוהה ועל מסירותו הרבה לאגודת ידידי הטכניון בישראל".

"הטכניון הוא סמל למצוינות, חדשנות ומחויבות לציבוריות הישראלית," אמר פרלמוטר. "זוהי זכות גדולה עבורי לעמוד בראש הוועד המנהל של מוסד שמחנך דורות של מהנדסים, חוקרים ומדענים – אבני היסוד של הכלכלה והביטחון הלאומי של ישראל. בתפקידי החדש כיו"ר הוועד המנהל של הטכניון, וכמי שעומד בראש הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, אפעל לחיזוק הקשר בין האקדמיה, התעשייה והמדינה – כדי להבטיח עתיד טוב יותר, טכנולוגי ושוויוני יותר לכל אזרחי ישראל".

גדעון פרנק, שחתם עשור בתפקיד, השלים בטכניון תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני במדעי הגרעין. הוא היה מנהל המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק ומנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. הוא שירת בוועדה לאנרגיה אטומית במשך 43 שנים בתפקידים שונים והיה ראש הוועדה 14 שנים תחת שישה ראשי ממשלה. לאחר מכן שימש כמ"מ ראש הממשלה בתחום זה במשך ארבע שנים. במסגרת תפקידיו בוועדה לאנרגיה אטומית שירת גם כ- Safeguards Inspector, בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בוינה וכן כיועץ מדעי בשגרירות ישראל בוושינגטון. לאחר מכן שירת כדירקטור בקרן ון ליר העולמית והיה יו"ר מועצת המנהלים של חברת קריקור, שכחברת בת של קרן ון ליר העולמית עסקה בהשקעות הון סיכון בישראל. כמו כן שירת כדירקטור בחברת החשמל במהלך תקופת שינויי היסוד שעברה החברה. הוא משרת כדירקטור ב- Nuclear Threat Initiative בוושינגטון.

"הטכניון בעיני הוא אחת מנקודות האור בתקופה הקשה הנוכחית אשר עוברת על ישראל והשינויים החריפים והמהירים הצפויים בעולם כולו," אמר פרנק. "הטכניון כמוביל בהנדסה ובמחקר יתגלה כמו בעבר כאחד ממוליכי השינויים החיוניים לקיום המדינה הן בביטחון הלאומי והן בכלכלה. אני שמח מאוד שדדי לקח על עצמו את תפקיד יו"ר הוועד המנהל של הטכניון ואני בטוח שעם ניסיונו וכישוריו המיוחדים יעזור לנשיא הטכניון והנהלתו להוביל את השינויים ההכרחיים להתפתחות ישראל."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון הודה לגדעון פרנק על הובלת הטכניון בעשור האחרון. "מנהיגותו נוכח אתגרים רבים ומורכבים אפשרה המשך צמיחה וחוסן בתקופה מהמאתגרות ביותר בתולדות הטכניון", אמר. הוא בירך את פרלמוטר על המינוי ואמר: "הטכניון התברך בבוגרים מבריקים, שחלקם, כמו גדעון ודדי, בוחרים להקדיש שנים מחייהם, ואת ניסיונם וכשרונם, לטכניון – אוניברסיטת האם שלהם, שבה הוכשרו וממנה צמחו לקריירות מרשימות ורבות השפעה. אין לי ספק שדדי ילווה אותנו להישגים מרשימים נוספים בחינוך, במדע ובטכנולוגיה."

הפוסט דדי פרלמוטר התמנה ליו"ר הוועד המנהל של הטכניון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך אירוע הבוגרים השנתי של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שנערך במסגרת "יום הפקולטה", הוענק אות הוקרה מיוחד למר שמואל אוסטר, חבר ועדת ההיגוי של כנס ChipEx הכנס השנתי של תעשיית הסמיקונדקטור בישראל. ומי שנחשב לדמות מרכזית בהובלת תחום הנדסת החשמל בישראל בעשורים האחרונים.

תעודת ההוקרה ניתנה על תרומתו המשמעותית רבת השנים של אוסטר לחיזוק הקשרים בין האקדמיה לתעשייה, על עשייה מקצועית, ציבורית ובינלאומית ענפה, ועל היותו מודל השראה לדור המהנדסים הבא. האות הוענק לו בטקס חגיגי, במעמד פרופ' נעם אליעז, דיקן הפקולטה ויעל חנין, האחראית על הקשר בין הפקולטה והתעשייה

"אנו גאים להוקיר את מר שמואל אוסטר על תרומתו רבת השנים לקידום תחום הנדסת החשמל בישראל. אוסטר פועל רבות לביסוס הקשר בין האקדמיה לתעשייה ולהובלת חדשנות, ומייצג ערכים של מצוינות, מנהיגות ומחויבות לקידום ההנדסה לטובת מדינת ישראל."

שמואל אוסטר הוא מהבולטים בקהילת ההייטק והאלקטרוניקה בארץ, ופעיל מרכזי גם בזירה הבינלאומית. פעילותו המקצועית הענפה כוללת ייעוץ טכנולוגי, קידום חינוך מדעי-טכנולוגי, השתתפות בוועדות מקצועיות, ושימש בתפקידים בכירים בתעשייה לאורך השנים.

הפוסט אות הוקרה לשמואל אוסטר, על תרומתו רבת השנים לקידום תחום הנדסת החשמל בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

את הצד של אינטל ייצג דניאל ליפוביץ, מהנדס בכיר באינטל ישראל, ולצידו הציגה ד"ר ענבר דג, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת הסטארטאפ פונוניקס ( Phononics ). ד"ר דג תיארה בהרצאתה כיצד פונוניקס משלבת יהלומים סינתטיים רב-גבישיים בתוך מארזי שבבים, במטרה לשפר באופן דרמטי את פיזור החום שלהם. הניסויים המשותפים של אינטל ופונוניקס הדגימו ירידה מרשימה של 10-20 מעלות צלזיוס בטמפרטורת הצומת ושיפור של עד 10% בביצועי השבבים.

מעבר לחדשנות הטכנולוגית שהוצגה, ההרצאה הייתה גם הזדמנות מצוינת להתוודע לד"ר ענבר דג ולקריירה המרשימה שלה. ענבר היא דמות מעוררת השראה וללא ספק מהווה מודל לחיקוי עבור נשים השואפות להשתלב בתעשיית השבבים ולהגיע לדרגי הניהול בתעשיה.

ד"ר ענבר דג מרצה בכנס ChipEx2025 צילום: ערן לם

ענבר נולדה וגדלה בנצרת עילית (הידועה כיום בשם נוף הגליל). ילדה מוכשרת שלמדה בכיתה מדעית וסיימה תיכון במגמה ריאלית. ההכוונה למקצועות ריאלים הגיעה ככל הנראה מהבית בו גדלה לאבא אגרונום, בעל דוקטורט בתחום החקלאות ובשבילה היה זה אך טבעי שתמשיך ללמד באוניברסיטה ותרכוש תארים. אך את ההכוונה לתחום הטכנולוגי היא חייבת דווקא למורה לפיזיקה בתיכון שהקפיד להדגיש בפני תלמידיו (גם הבנים וגם הבנות) כי העתיד טמון בתחום הטכנולוגיה והמוסד הטוב ביותר ללימודי מקצועות טכנולוגים הוא הטכניון.

ואכן עם סיום שירותה הצבאי נרשמה ללימודים בטכניון. דווקא כאן הפתיעה את עצמה כשבחרה ללמד כימיה ולא ללכת בעקבות המורה לפיזיקה הזכור לטוב. הסיבה נעוצה בביקור שלה במפעלי ים המלח בהם ביקרה בתקופת התיכון והוקסמה מהמורכבות של הפקת הכימיקלים במקום. לפני שנרשמה לטכניון עוד התלבטה בין פיזיקה לכימיה אך בסוף בחרה ללמד במסלול ישיר לדוקטורט בכימיה.

לאחר סיום לימודיה הצטרפה לחברת טאואר סמיקונדקטור שם החלה לעבוד כמהנדסת תהליך. כבר אחרי שלוש שנים מונתה למנהלת המו"פ של התחום הדיאלקטרי ולאחר שנתיים נוספות כבר עברה לנהל את תחום התפוקה והאינטגרציה. לאחר 10 שנים בטאואר עברה לחברת SCD שם מילאה תפקיד דומה. התחנה הבאה בקריירה של ענבר היתה דווקא בחברה שלא שייכת לתחום השבבים. חברת PCT המפתחת ומיישמת פתרונות ייחודיים להגנה מפני קורוזיה ובלאי שם שימשה כ- CTO במשך 7 שנים. נסיונה הרב בתחום הכימיה זימן לה את ההזדמנות להצטרף לחברת ההזנק Evigence Sensors אשר פיתחה חיישני טריות חזותיים המנטרים את חיי המדף של מוצרים מתכלים.

לפני כ 4.5 שנים הצטרפה לחברת Phononics בתפקיד סגנית נשיא למחקר ופיתוח. כיום היא מתגוררת בעיר נשר ביחד עם בעלה (אותו הכירה בטכניון) ושלושת בנותיהן. הנסיון הרב של ענבר דווקא בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית ההייטק בכלל ובתעשיית השבבים בפרט ראוי להערכה אך יחד עם זאת הוא די יוצא דופן.

ביקשנו מענבר לשתף אותנו בהצלחתה להתקדם לתפקידי ניהול כבר בשלב מוקדם בקריירה שלה

במהלך הקריירה שלי ובמיוחד בראשית דרכי בטאואר, היו לי מנהלות נשים. (הראשונה זמירה לביא שטרנפלד ואחר כך איילת מרגלית). זה גרם לי להבין שנשים יכולות להיות גם אמהות וגם מנהלות בתעשיה. שתי הנשים  שניהלו אותי היו גם דוגמא ומופת והיוו השראה גדולה עבורי.

האם אשה שהופכת להיות מנהלת בשלב צעיר יחסית כשיש ילדים קטנים בבית פוגמת בחיי המשפחה שלה?

נולדו לי שלוש בנות, שתיים מהן בעת שעבדתי בטאואר והשלישית כשכבר הייתי ב-SCD. אין ספק שהעבודה התובענית דורשת ממך להיות מסודרת ולחיות עפ"י לו"ז מדויק אבל זו בהחלט משימה אפשרית ואף פעם לא הרגשתי כי היא פוגמת בחיי המשפחה שלי.

אז מדוע אנחנו לא רואים יותר נשים בתעשיה שלנו?

לדעתי יש הרבה נשים ברמת המהנדסים ובשלב הזה יש שויון בהתייחסות לנשים כמו לגברים. יש גם תחומים כמו בהנדסת תהליכים בהם יש כמות דומה של נשים וגברים כמו למשל בחברות כגון רפאל, אלתא גל-אל ואחרות, אבל בהיררכיה הניהולית יש עדיין מעט מאד נשים והסיבות לכך מורכבות. חלקן נובעות ממציאות היסטורית של סביבה גברית לחלוטין ומתהליכים של קידום שויון מגדרי שעדיין לא הושלמו. סיבה נוספת היא אורח החיים המודרני שבו גם אם נפתחו אפשריות שוות לנשים, עדיין חלקן הן הדומיננטיות בתפקוד בבית וסדרי העדיפיות המשפחתים מתנגשים ביכולת שלהן להתקדם לתפקידי ניהול תובעניים. אני יודעת שאין למצב הזה פתרון קסם אך לדעתי במקביל למנגנוני תיקון ארגוניים, עלינו הנשים להיות יותר אקטיביות בחתירה לשויון בכל המגזרים ובכל רמות הניהול.

סקר שנערך לאחרונה ע"י רשות החדשנות בשיתוף ענבל אורפז הציג תמונה די עגומה בנושא נשים בתעשיית ההייטק. רק כשליש מכלל המועסקים בהייטק הן נשים ובתפקידי ניהול נשים מייצגות רק כ-17% מכח האדם. מספרים אלו נותרו ללא שינוי מהותי בעשור האחרון.  מה צריך לדעתך לעשות כדי לשפר את המצב הזה?

אני בטוחה שנשים יכולות ללמוד את כל תחומי ההנדסה והמדעים כולל נושאים הנחשבים יותר גבריים כמו חשמל, מכונות או מחשבים. הבעיה היא שהסביבה לא מעודדת אותן ללמד את המקצועות הללו והתוצאה היא מעט נשים בתעשיה ועוד פחות בתפקידי ניהול.

מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב הזה?

קודם כל חשוב להבהיר לנשים כי ניתן לשלב בין תפקיד תובעני בהייטק לבין חיי משפחה. כיום בני הזוג מהמין הגברי מוכנים להתחלק בנטל המטלות בבית וגם להגיע מוקדם יותר הביתה מדי פעם.

בנוסף, חשוב להגיע לנערות כבר בגילאי חטיבת ביניים או תיכון ולתת להם הרצאה על יתרונות העבודה בהייטק. אני עושה זאת מדי פעם בבתי ספר תיכונים ולאחרונה אף הוזמנתי להרצות בנושא באורט. אני משתדלת להסביר לבנות את מהות העבודה וגם מדגישה שבנוסף לכל יתרונות העבודה בהייטק היא רווחית, מאפשרת עצמאות כלכלית, ואין סתירה בינה לבין פיתוח חיים אישיים ומשפחתיים.

הפוסט ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלישע שחמון, מבכירי התעשייה האלקטרונית בישראל ומי שעמד בראש חברת "מוטורולה ישראל" במשך קרוב לשני עשורים, נפטר השבוע בגיל 85.

שחמון נולד בבגדאד בשנת 1939 ועלה לישראל עם משפחתו ב-1951. הוא גדל במעברת עמישב שבפתח תקווה, ובמהלך חייו סלל לעצמו דרך עצמאית ומרשימה. לאחר שירותו בצה"ל בחיל המודיעין, למד חשבונאות, כלכלה ומינהל עסקים, והחל את דרכו המקצועית כרואה חשבון במשרד פרטי. ב-1970 הצטרף למוטורולה ישראל, תחילה כמנהל כספים ובהמשך מונה למנכ"ל ולנשיא החברה.

בתקופתו הפכה מוטורולה ישראל לשחקן מרכזי בזירת הטכנולוגיה המקומית. הוא הוביל את החברה להקמת מפעלים בארץ, חיזק את הקשרים עם מערכת הביטחון, והרחיב את פעילותה לתחומי הסיבים האופטיים, מערכות GPS, ותקשורת אלחוטית. בשנת 1986 עמד מאחורי הקמת חברת "פלאפון" – ספקית הסלולר הראשונה בישראל – והיה שותף להשקת השירות הסלולרי המקומי, שנחשב אז לפריצת דרך טכנולוגית.

שחמון נודע כמנהל שקידם חדשנות, אך גם כמי ששמר על גישה צנועה ואישית לעובדיו. על תרומתו רבת השנים לתעשייה האלקטרונית בישראל זכה בפרס התעשייה. לאחר פרישתו ממוטורולה ב-1992 פנה לעסקים פרטיים והשקעות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה.

הוא הותיר אחריו את רעייתו אורה, שלושה ילדים ונכדים. הלווייתו התקיימה ביום חמישי האחרון בהשתתפות בני משפחה, עמיתים וחברים לדרך.

הפוסט אלישע שחמון, מראשוני תעשיית ההייטק בישראל ומנכ"ל מוטורולה ישראל לשעבר, הלך לעולמו בגיל 85 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"התרגשתי מאוד ושמחתי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם להכשרת מדענים ומהנדסים.

תודה לאוניברסיטה, לסגל, לאורחים ולחברים על טקס נפלא וברכות חמות לזוכים האחרים: רפיק חלבי, מארק האמון, השופטת אסתר חיות, פרופסור מוריס הרליחי ובנט רכלר. אני גאה להיות בחברתכם!

ביקרתי בישראל אינספור פעמים, והיא תמיד בלתי נשכחת. אחד הביקורים שאני זוכר הכי הרבה הוא הטיול השני שלי. זה היה מוקדם יותר בקריירה שלי באינטל, בסוף תהליך הפיתוח של מעבד ה-386. ביליתי כאן חודש בעבודה על סימולציה משותפת של מעבדי ה-386 וה-387. החמימות של הצוות הייתה מדהימה, כל כך הרבה אחווה ואנשים שקיבלו אותי בשמחה לבתיהם.

אחד הדברים שהרשימו אותי הכי הרבה הוא כמה הצוות המקומי הצליח להספיק עם כל כך מעט משאבים. באותה תקופה, לעובד המשרד הממוצע במטה של ​​אינטל בארה"ב היה כוח מחשוב רב יותר בהשוואה למהנדסים הישראלים הבכירים ביותר. ובכל זאת, רמת החדשנות שהם הניעו הייתה מדהימה!

כתבתי תזכיר על הפער המוחלט הזה ועל מאמציהם האדירים לאחר שובי לארה"ב – משהו שהצוות בישראל זכר זמן רב!

כל כך הרבה זיכרונות טובים – ואני מצפה להוסיף עוד כמה במהלך ביקורי כאן השבוע!

הפוסט פט גלסינגר בעקבות הענקת תואר ד"ר כבוד מהטכניון: רמת החדשנות של המהנדסים בישראל מדהימה! הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטכניון העניק השבוע תואר דוקטור לשם כבוד לפט גלסינגר, מנכ"ל אינטל העולמית עד לפני כחצי שנה, כאות הוקרה על תרומתו יוצאת הדופן לעולם המדע וההנדסה, ועל חדשנותו המתמשכת שעיצבה את עתיד טכנולוגיות המחשוב.

הטקס נערך באולם צ'רצ'יל בקריית הטכניון בחיפה, ביום שני, ה־9 ביוני 2025, במסגרת אירועי מועצת הנגידים של המוסד ובסימן חגיגות המאה.

גלסינגר, מהדמויות הבולטות בעולם הטכנולוגיה הגלובלית, הוביל במהלך הקריירה שלו פריצות דרך בתחומי המעבדים, שבבים ורשתות מחשוב, והשפיע באופן רחב על תעשיות כגון בריאות, תעופה, אנרגיה ותקשורת. בטכניון ציינו כי ההחלטה להעניק לו את התואר נובעת מהערכה למחויבותו לקידום גבולות הידע המדעי ולטיפוח הדור הבא של מהנדסים ומדענים.

בנימוקי הענקת התואר נכתב: "בהוקרה על מחויבותך לקידום גבולות המדע וההנדסה; בהערכה על תרומתך יוצאת הדופן לקידום חדשנות ולפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך שעיצבו את עולם המחשוב ויתר על כן, השפיעו באופן נרחב ועמוק על תעשיות רבות בעולם כולו."

בין מקבלי התואר לשם כבוד בטקס השנה נמנו גם:

• מרק המון מארה"ב, על תמיכתו בטכניון ובנוער ממעמד סוציו-כלכלי מוחלש.
• פרופ' מוריס הרליהי, מומחה בעל שם עולמי בתחום המחשוב המקבילי.
• השופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, על פועלה למען שלטון החוק.
• רפיק חלבי, עיתונאי ואיש ציבור, על תרומתו לחברה הישראלית ולשותפות עם העדה הדרוזית.
• בנט רכלר, פילנתרופ ותומך ותיק של הטכניון, על פעילותו רבת השנים בארה"ב.

את דברי התודה בשם מקבלי התואר תישא השופטת אסתר חיות.

הפוסט מנכ"ל אינטל לשעבר, פט גלסינגר,קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלוש שנים מאוחר יותר החליטה שהגיע הזמן להקים סטרטאפ והצטרפה לצוות ההקמה של חברת Social Wonder בה שימשה כ- CTO. הסטראפ כמו סטרטאפים רבים לא התפתח כמתוכנן אבל אנה קיבלה את הנסיון שאולי חסר לה לעבוד בסביבה של סטארטאפ ולהבין מה היתונות ומה החסרונות של חברה קטנה וצעירה.

בתחילת שנת 2024, חזרה אנה לקבוצת ה-Wireless של אינטל, שם החלה להתמקד באופטימיזציה של תכנון כרטיסים. במסגרת עבודתה, היא וחברי הצוות התממשקו עם הסימולטור של Ansys בתחום ה-  Signal Integrity . במהלך הפעילות פיתחו אנה וחבריה אייג'נטים ייחודיים שהוכיחו את היכולת לשדרג באופן משמעותי את תכנון הכרטיסים ואף לאפשר אוטומציה מתקדמת על ידי ניצול מושכל של יכולות הבינה המלאכותית הקיימות כיום. תובנות אלו פתחו בפניהם אפשרויות לא רק לשיפור תכנוני SerDes אלא גם לתכנון אוטומטי ויעיל של החיבורים החשמליים במעגלים על גבי השבב, הידועים בשם Netlist עבור שבבים מתקדמים.

לאור ההצלחה של הסקריפטים שכתבה, החלה אנה לשקול הקמת חברה עצמאית שתתמקד בפיתוח מודלים בקוד פתוח (Open Source). מודלים אלו יאפשרו לחברות EDA ולחברות המפתחות שבבים לבצע אוטומציה בתהליכי התכנון ולייעל את עבודת התכנון בדור ה-AI.

לשם כך, פנתה אנה לד"ר סעיד אמל, מומחה לעיבודי בינה מלאכותית ו-NLP, שאיתו עבדה בעבר בחברת GM. ד"ר אמל, המתגורר כיום בבוסטון ומשמש כחוקר באוניברסיטת Northeastern וכפרופסור אורח בבית הספר לרפואה בהרווארד, נענה בשמחה לסייע לה.

בתחילת 2025, עזבה אנה את אינטל במטרה להקדיש את מלוא מרצה למיזם החדש שלה. אליה הצטרפו שני מהנדסים בכירים, רוני אבירי ואיל חולי, שעזבו אף הם את אינטל כדי לקחת חלק בסטארטאפ החדשני שזכה לשם המקורי HowHardAI. ד"ר אמל ממשיך לתמוך בפרויקט מרחוק, בעוד הצוות מתמקד בפיתוח פתרונות פורצי דרך שייעלו את תהליכי התכנון בעולם השבבים.

אנה ברנוב צפויה להשתתף בכנס ChipEx2025  ולהסביר בסמינר הטכנולוגי כיצד ניתן לבצע Netlist  אוטומטי או איך שהיא קוראת לזה: One-Click Netlist-to-GDS . להשתתפות בכנס ChipEx2025  לחצו כאן.

הפוסט היזמת שרוצה לחולל מהפיכה ב- Netlist הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטף לא היה איש הייטק אך ישקר, החברה שהקים היתה ללא ספק דוגמא מצוינת לחברת סטרטאפ שקמה בצריף קטן בנהריה והפכה לאחת משלוש היצרניות המובילות בעולם בתחומה.  סטף וצוותו הקפידו להדגיש שהם לא חברת הייטק אך למעשה המפעל שלו נעזר כבר לפני 40 שנה בציוד מחשבים מתקדם כדי לנהל את הפיתוח והיצור של  כלי חיתוך ממתכת קשה (מתק"ש), אשר יועדו לתעשיית העיבוד השבבי ולייצור מוצרי מתכת מתקדמים.  

חייו ופועלו של סטף מייצגים את רוח הציונות המעשית ואת החזון לפיתוח המדינה באמצעות תעשייה מתקדמת וחדשנות. הוא נולד בשנת 1926 בעיר קיפנהיים שבגרמניה ועלה עם  משפחתו לישראל בשנת 1937 בעקבות עליית הנאצים לשלטון. המשפחה הגיעה לנהריה שם גדל ושם גם החל את דרכו המקצועית בעבודות טכניות, כולל תיקון מצלמות ולימוד אופטיקה. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי, ולאחר מכן הצטרף לפלמ"ח, שם עסק בפיתוח תעשייה ביטחונית מחתרתית.

בשנת 1952 ייסד סטף את חברת ישקר שעסקה בייצור כלי חיתוך ממתכות קשות. ישקר התמקדה ביצוא, כאשר כ-98% מהמוצרים שלה מיועדים לתעשיות הרכב, התעופה, החלל והאלקטרוניקה. בהמשך הקים גם את מפעל טכנולוגיית להבים ואת קבוצת .IMC   במאי 2006  נרכשו 80% מחברת ישקר על ידי חברת "ברקשייר האת'וויי" האמריקאית, שבניהולו של וורן באפט בסכום של 4 מיליארדי דולרים, על פי שווי שוק של 5 מיליארד דולרים. במאי 2013 מימשה ברקשייר האת'ווי את האופציה לרכישת 20% הנותרים בחברה תמורת 2.05 מיליארד דולר נוספים.

בנוסף להקמת חברת ישקר המצליחה, סטף היה חלוץ בתחום פיתוח הפריפריה בישראל. הוא יסד את כפר ורדים ואף יזם את הקמתם של גני תעשייה במקומות כמו מגדל תפן, עומר, תל חי ונצרת. גני התעשייה נועדו לשלב תעשייה מתקדמת עם סביבה איכותית, תוך יצירת מקומות עבודה איכותיים וקידום חדשנות טכנולוגית. המודל של גני התעשייה הפך להצלחה כלכלית וחברתית, וסייע בצמצום פערים בין המרכז לפריפריה.

ורטהיימר גם היה מחויב לקידום החינוך הטכנולוגי בישראל. הוא הקים ותמך בבתי ספר מקצועיים ובתוכניות לפיתוח טכנולוגי ויזמות. הוא האמין כי חינוך טכנולוגי הוא המפתח לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ולהבטחת עתידה של המדינה. על תרומתו לחברה ולמדינה זכה בפרסים רבים, כולל פרס ישראל בשנת 1991.

סטף ורטהיימר מותיר אחריו מורשת של חדשנות, יזמות ואהבת הארץ. הוא היה דמות מעוררת השראה, אשר שילבה חזון עם עשייה מעשית. פועלו בתחום התעשייה, החינוך והחברה ימשיכו להשפיע על מדינת ישראל עוד שנים רבות לאחר לכתו. יהי זכרו ברוך.

הפוסט לזכרו של סטף ורטהיימר – איש החזון והחדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאן מצטרף לאינטל בתקופה מאתגרת, כאשר החברה מתמודדת עם תחרות גוברת מצד חברות כמו TSMC ו אנבידיה. עם מינויו, הביע טאן את הערכתו לחברה והצהיר על כוונתו לשפר את ביצועיה וליצור ערך לבעלי המניות. פרנק ירי, יו"ר מועצת המנהלים הזמני, ציין כי טאן הוא מנהיג מנוסה ובעל חזון, וכי הוא האדם הנכון להוביל את אינטל בתהליך השינוי שלה.

ההודעה על המינוי מגיעה על רקע דיווחים לפיהם קונסורציום של חברות שבבים בראשות TSMC, אנבידיה וברודקום, מנהל מגעים לרכישת עסקי הייצור של אינטל.

טאן אינו זר לאינטל, הוא כיהן כחבר מועצת המנהלים שלה מאז שנת 2022, אך עזב בשנת 2024 בשל חילוקי דעות עם גלסינגר בנוגע לתוכנית האסטרטגית של החברה.

"אני גאה להצטרף לאינטל כמנכ"ל", אמר טאן בהצהרה. "יש לי הערכה רבה לחברה האיקונית הזו, ואני מאמין שיש הזדמנויות משמעותיות לשפר את העסק ולשרת את לקוחותינו בצורה טובה יותר". טאן תופס את הפיקוד על אינטל בתקופה קריטית, לאחר שהחברה איבדה את הובלתה בתחום ייצור השבבים ל TSMC ופיגרה אחרי Nvidia בתחום הבינה המלאכותית.

הפוסט אינטל ממנה את ליפ-בו טאן למנכ"ל חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.