חברת השבבים הטאיוואנית TSMC הגישה תביעה נגד סגן נשיא לשעבר, לו ויי־ג'ן (Lo Wei-Jen), שעבר לאחרונה לאינטל ומונה שם לסגן נשיא ביצועי. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט לקניין רוחני ולמסחר בטאיוואן, טוענת TSMC כי קיים “סיכון גבוה” שהבכיר השתמש או יעשה שימוש בסודות מסחריים ובמידע רגיש של החברה לטובת היריבה האמריקנית.

לפי הודעת TSMC, התביעה נשענת על חוזה ההעסקה של לו, על הסכמי סודיות ואי־תחרות שעליהם חתם, ועל חוק סודות מסחריים הטאיוואני. החברה טוענת כי מעברו של לו לתפקיד בכיר באינטל – לאחר יותר משני עשורים שבהם היה חשוף לתכנון ולמפת הדרכים של דורות התהליכים המתקדמים ביותר (5 ננומטר, 3 ננומטר ו-2 ננומטר) – יוצר חשש ממשי לדליפת ידע קריטי.

לו, בן 75, עבד באינטל במשך כ-18 שנים לפני שעבר ל-TSMC ב-2004. ב-TSMC הוא קודם לסגן נשיא בכיר, עמד בראש קבוצות ליבה במו"פ והוביל את תכניות התהליכים המתקדמים של החברה. בשנים האחרונות היה אחראי גם על גיבוש האסטרטגיה הטכנולוגית הכוללת. במרץ 2024 הועבר מתפקידי המו"פ הפורמליים לתפקיד אסטרטגיה תאגידית, אך לפי החברה הוא המשיך לזמן פגישות עם אנשי מו"פ כדי להתעדכן בטכנולוגיות בפיתוח.

TSMC טוענת כי בעת שיחת הפרישה ביולי האחרון הודיע לו ליועץ המשפטי של החברה שהוא מתכנן להצטרף למוסד אקדמי – ולא הזכיר כלל כוונה לחזור לאינטל. זמן קצר לאחר הפרישה נודע כי הצטרף לאינטל כסגן נשיא ביצועי, ובדיווחים זרים נטען כי הוא מדווח ישירות למנכ"ל אינטל, ליפ־בו טאן.

אינטל ולו עצמו טרם הגיבו פומבית לתביעה, אך מנכ"ל אינטל הצהיר באירועים קודמים כי החברה “מכבדת קניין רוחני” ודחה טענות על שימוש בסודות מסחריים של TSMC כ“שמועות וספקולציות”.

המהלך של TSMC מגיע ברקע תחרות חריפה על השליטה בדורות הבאים של תהליכי ייצור השבבים, ובצל שינוי דרמטי בצד האמריקני: ממשל ארה"ב הפך לאחרונה ל"בעל מניות עוגן" באינטל, עם השקעה של 8.9 מיליארד דולר שהומרה לכ-10% ממניות החברה, במסגרת שימוש חדשני בכספי חוק השבבים (CHIPS Act). המהלך נועד לחזק את ייצור השבבים המתקדם בארה"ב ולהקטין תלות בייצור בטאיוואן.

לטאיוואן עצמה יש אינטרס אסטרטגי מובהק: TSMC מייצרת מעל 90% מהשבבים המתקדמים ביותר בעולם ומשמשת כספק מרכזי של ענקיות כמו NVIDIA, AMD, Broadcom ואפל. מעמד זה נתפס בבירה טאיפיי כ"גב ביטחוני" מול סין – עוד נדבך שמקשה על הדמוקרטיות המערביות להתעלם מהאי במקרה של עימות. לא פלא שמשרד הכלכלה הטאיוואני כבר הביע דאגה פומבית מהמעבר של לו לאינטל ומסר כי יבחן את השלכותיו על ביטחון לאומי.

זוהי אינה הפעם הראשונה שבה TSMC נוקטת בכלים משפטיים נגד אנשי מפתח שנטשו אותה למתחרים. בעבר ניהלה החברה מאבק משפטי מתוקשר נגד מהנדס העילית ליאנג מונג־סונג, שעבר לסמסונג וסייע לה להדביק את הפער בתהליכי ה-14 ננומטר – צעד שנתפס כגורם מרכזי באיבוד חלק מהזמנות אפל באותה תקופה. בהמשך ניהלה TSMC הליכים גם מול בכירים שעברו ל-SMIC הסינית ולחברת Tokyo Electron היפנית, במקרים שבהם עלתה טענה להעברת ידע רגיש.

עבור תעשיית השבבים העולמית – ובראשה לקוחות שעובדים גם עם TSMC וגם עם אינטל – מדובר בתזכורת בולטת לכך שמלחמת הגיוס של טאלנטים בכירים אינה רק שאלה של שכר ותנאים, אלא גם שדה קרב משפטי וגיאו־פוליטי. ברקע עומדות שאלות מעשיות: עד כמה יכול מהנדס או מנהל בכיר "להפריד" בין הידע שצבר בחברה אחת לבין תפקידו בחברה מתחרה? מה תוקף אמיתי להסכמי אי־תחרות וסודיות במציאות של תחרות גלובלית על מהנדסי צמרת?

התביעה של TSMC נגד לו ויי־ג'ן היא עוד סימן לכך שהמירוץ ל"GAA" ולתהליכי 2 ננומטר ומטה אינו מתנהל רק במעבדות ובפאבים – אלא גם בבתי משפט, במשרדי ממשלה ובחדרי ישיבות של משקיעים. ככל שהפער בין אינטל ל-TSMC בטכנולוגיית ייצור יצטמצם, כל פרטי ידע, כל תרשים תהליך וכל מנהל בכיר – הופכים לנכס אסטרטגי שמסביבו עלול לפרוץ עימות משפטי חדש.

הפוסט TSMC תובעת בכיר שעבר לאינטל – הקרב על סודות ה-2 ננומטר מגיע לבית המשפט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדינת ישראל, שמובילה כבר עשורים בפיתוח שבבים מהמתקדמים בעולם, לא טרחה עד כה להקים מסלול אקדמי ייעודי לתכנון ואימות שבבים. אלפי מהנדסים ישראלים חתומים על פריצות הדרך הגדולות ביותר בתחום – ממעבדי מובייל ועד שבבי AI מהפכניים – אבל את הידע הזה, את התשתית הזו, לא לימדו כאן. עד עכשיו.

עכשיו זה סוף סוף קרה. בית הספר להייטק ו- AI של גוגל ואוניברסיטת רייכמן שברו את הנורמה, והשיקו תכנית לימודים חדשה לתכנון ואימות שבבים. וכעת יש לראשונה בישראל מסלול שמבין את מה שהעולם כבר יודע מזמן: אי אפשר לצפות לקבל דור חדש של מהנדסי שבבים מבלי להכשיר אותם כהלכה.

המהלך הזה הוא לא רק אקדמי – הוא אסטרטגי. תכנון שבבים הוא כיום לב התעשייה, והוא גם צוואר הבקבוק שלה. בלי מהנדסי חומרה, מעבדי בינה מלאכותית לא יפותחו. בלי אימות מדויק, אין יציבות. ובלי הכשרה ממוקדת – קשה לבנות את עתיד תעשיית השבבים בישראל.

התכנית עצמה מרשימה: שילוב של יסודות תיאורטיים עם תרגול מעשי, עבודה עם שפות תכנון כמו Verilog ו-System Verilog, פרויקטים על רכיבי FPGA ומפגשים עם התעשייה. זו לא עוד תכנית אקדמית – זו חממה שתסייע להקים גם את דור חברות ההזנק הבט בתחום השבבים.

הביקוש מדבר בעד עצמו: 635 הגישו מועמדות למחזור הראשון, ומתוכם התקבלו רק 35. ההרכב החברתי מגוון, והמסר ברור – תכנון שבבים הוא לא מועדון סגור, אלא הזדמנות שצריכה לכלול כמה שיותר מהנדסים.

ועדיין נשאלת השאלה: מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן?

איך ייתכן שישראל, המייצאת את המוחות הכי מבריקים לתכנון שבבים בגוגל, אפל, אינטל ואמזון לא השקיעה עד כה בהכשרה מקומית? איך קרה שהתחום הכי קריטי לעתיד ההייטק – נשאר בשוליים האקדמיים?

האמת, אין לי תשובה טובה לכך ולכן אסתפק במהלך של רייכמן וגוגל שהוא לדעתי תיקון היסטורי. הוא לא רק פותח דלת למהנדסים צעירים – הוא גם מציב את ישראל על המסלול הנכון: לא רק לייצר חדשנות, אלא לדאוג לדור הבא של מהנדסינו.

אם נרצה להישאר מובילים, לא מספיק לייצא מוחות, צריך גם לבנות את התשתית להכשרתם ובכך לעזור להם להקים את דור חברות השבבים הבא. והמסלול החדש ברייכמן הוא הצעד המתבקש בכיוון הנכון. נקווה שאוניברסיטאות אחרות ילכו בעקבות אוניברסיטאת רייכמן וידביקו את הפער בין ההיצע לביקוש.

הפוסט הגיע הזמן שבמקביל לבניית שבבים מהפכנים נבנה גם את התשתית האקדמית המתאימה לכך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעשורים האחרונים, סין הפכה למעצמה עולמית בתחום המינרלים החיוניים לתעשיות מתקדמות. מינרלים כמו גליום, גרמניום, אנטימון וגרפיט משמשים לייצור שבבים, מערכות תקשורת, ציוד צבאי, סוללות לרכב חשמלי, תאים סולאריים ועוד. בעוד שהמערב שולט בטכנולוגיות העילית של תכנון שבבים, סין שולטת בחומרי הגלם שבלעדיהם אי אפשר לייצר אותם. מצב זה יוצר תלות עמוקה – וכאשר המתיחות בין סין לארצות הברית גוברת, עולה השאלה: מה יקרה אם סין תחליט להטיל אמברגו על אספקת מינרלים חיוניים?

מהם המינרלים הקריטיים שסין שולטת בהם?

• גליום: משמש לייצור שבבים מהירים, רכיבי 5G, לייזרים ודיודות. סין מייצרת מעל 90% מהגליום בעולם.
• גרמניום: חיוני לסיבים אופטיים, חיישני אינפרה-אדום ותאים סולאריים. סין אחראית לכ-60% מהתפוקה העולמית.
• אנטימון: משמש בתעשיית הנשק, אלקטרוניקה ועמידות באש. סין שולטת בכ-80% מהשוק.
• גרפיט: חומר מרכזי בסוללות ליתיום-יון לרכב חשמלי. סין היא היצרנית והמזקקת הגדולה בעולם.

למרות שמינרלים אלו קיימים גם במדינות אחרות, סין מחזיקה בתשתיות הכרייה והעיבוד המתקדמות ביותר, מה שמקנה לה שליטה כמעט מוחלטת על השוק.

כיצד נוצרה התלות של המערב

המערב, ובעיקר ארצות הברית ואירופה, השקיע בעשורים האחרונים בטכנולוגיה, חדשנות ותכנון – אך הזניח את תחום הכרייה והעיבוד של מינרלים. סין, לעומת זאת, השקיעה באופן שיטתי בפיתוח מכרות, מתקני זיקוק, ורכישת שליטה על שווקים גלובליים. התוצאה: חברות מערביות רבות תלויות בספקים סיניים לאספקת חומרי גלם קריטיים.

מה יקרה אם סין תטיל אמברגו?

1. שיבוש בתעשיית השבבים

ללא גליום וגרמניום, ייצור שבבים מתקדמים ייפגע. חברות כמו אינטל, NVIDIA ו-Texas Instruments יתקשו לעמוד בביקוש, מה שיוביל למחסור במחשבים, טלפונים, רכבים ומערכות צבאיות.

• עליית מחירים

מחסור במינרלים יגרום לעלייה חדה במחירי חומרי הגלם, מה שישפיע על כל שרשרת האספקה – מהיצרן ועד לצרכן.

• פגיעה בביטחון הלאומי

מערכות צבאיות מתקדמות, לוויינים, טילים וחיישנים תלויים במינרלים אלו. אמברגו סיני עלול לפגוע ביכולת ההגנה של מדינות מערביות.

• האצת פיתוח חלופות

המערב ייאלץ להשקיע במהירות בפיתוח מקורות חלופיים – כרייה באוסטרליה, קנדה וארה"ב, מחזור מינרלים, ושיפור טכנולוגיות עיבוד.

• העמקת המשבר הגיאופוליטי

אמברגו כזה ייתפס כמהלך תוקפני, ויגביר את המתיחות בין סין למערב. ייתכנו סנקציות נגד סין, תגובות דיפלומטיות חריפות, ואף עימותים כלכליים.

האם המערב יכול להשתחרר מהתלות?

מדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ויפן כבר החלו להשקיע בפיתוח מקורות מינרלים עצמאיים. עם זאת, תהליך זה דורש שנים של השקעה, רגולציה וסביבה תומכת. בינתיים, המערב ממשיך להיות תלוי בסין – במיוחד בתחומים שבהם נדרשת זיקוק מדויק של מינרלים.

ישראל – שחקן טכנולוגי עם פוטנציאל

לישראל אין מכרות מינרלים נדירים, אך היא יכולה לתרום לפיתוח טכנולוגיות עיבוד, מיחזור, ואופטימיזציה של שימוש במינרלים. חברות ישראליות בתחום השבבים, האלקטרו-אופטיקה וה-AI עשויות לשחק תפקיד חשוב ביצירת פתרונות שיפחיתו את התלות בסין.

לסיכום ניתן למר כי  תלות המערב במינרלים המיוצרים בסין היא נקודת תורפה אסטרטגית. אמברגו סיני עלול לשבש את הכלכלה הגלובלית, לפגוע בביטחון הלאומי ולהאיץ את המרוץ לפיתוח חלופות. השאלה היא לא אם זה יקרה – אלא מתי, וכיצד ייערך המערב להתמודד עם האתגר.

הפוסט טראמפ משחק באש: אמברגו סיני עלול לשתק את הכלכלה הגלובלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג׳ון מדבד, מייסד OurCrowd, אובחן במחלת ה-ALS ועובר מתפקיד המנכ״ל לתפקיד היו״ר. לפי הודעת החברה, מדבד נמצא בשיקום, נמנע מטיסות וממשיך לעבוד מהבית . הוא יתמקד ביוזמות אסטרטגיות, בהתרחבות בינלאומית ובהעמקת התמיכה בחברות הפורטפוליו. את תפקיד המנכ״ל ומנהל התפעול הראשי יקבל כלי (Cali) טשיל, שכיהן עד כה כמנהל ההשקעות הראשי ויו״ר ועדת ההשקעות.

מדבד מסר כי המעבר מאפשר לו להוביל את שלב הצמיחה הבא של הפלטפורמה, בין היתר באמצעות שימוש בבינה מלאכותית להנגשת השקעות לקהל רחב של משקיעים כשירים. טשיל אמר כי ימשיך את חזון “הדמוקרטיזציה של ההון-סיכון”, עם הרחבת גישת המשקיעים לעסקאות בחברות צמיחה ובקרנות מובילות לצד השקעות בשלבים מוקדמים.

OurCrowd, שהוקמה ב-2013, גייסה עד היום התחייבויות בהיקף של יותר מ-2.6 מיליארד דולר, השקיעה במאות סטארט-אפים ובקרנות רבות, ומדורגת בעקביות כאחד המשקיעים הפעילים בישראל.

הפוסט ג׳ון מדבד אובחן ב-ALS ועובר לתפקיד היו״ר; כלי טשיל מונה למנכ״ל OurCrowd הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כיצד מתכוננים לראיון עבודה. ובכן תלוי את מי שואלים? אצל רוב האנשים מדובר ברגע מרגש וחשוב בקרירה העסקית שלהם. ברוב המקרים אנחנו חוקרים את החברה בה אנחנו רוצים לעבוד, מנסים להבין את דרישות התפקיד ומשננים תשובות שיעזרו לנו לקבל את התפקיד.אצל אריק שמר הסיפור היה אחר לגמרי.

היתה זו שנת 1978 ואריק, בחור צעיר בן 27 שרק סיים את שרותו הצבאי כעתודאי, הגיע לראיון עבודה באלביט במת"מ. בסיום הראיון רצה "להגיד שלום" לחבר שלו בשם עודד גפן. כששאל היכן הוא יושב עודד נענה מיד ע"י אחד העובדים : "תפתח את הדלת האדומה ותמצא אותו". אריק לא היסס, אבל במקום דלת אדומה מצא דלת כחולה וכשפתח אותה מצא עצמו במשרדי אינטל חיפה. היו אלה המשרדים של חברת אינטל שהחלה את פעילותה בישראל רק ארבע שנים קודם לכן. אריק קפץ על ההזדמנות ומיהר לשאול "סליחה אולי אתם מחפשים עובדים?" בתגובה לשאלתו מיהר רפי נווה שהיה אז מנהל פרויקט מעבד ה- 8087 (ולימים התמנה למנכל אינטל ישראל) לראיין אותו וזמן קצר אחר כך החל אריק לעבוד באינטל כמהנדס תכנון. באותה עת, אריק בוודאי לא שיער שזה יהיה מקום העבודה הראשון והיחיד שלו ב-47 השנים הבאות.

כעת כשהוא עומד בפני פרישה לגמלאות נאות אריק להתראיין למגזין TapeOut ולחלוק איתנו את סיפורו. סיפורו של מהנדס שבבים שאינו רק העובד הותיק ביותר באינטל ישראל אלא כנראה גם העובד הותיק ביותר בתעשיית השבבים הישראלית.

אז הבנו איך הכל התחיל. עכשיו ספר לנו מה עשית במהלך כל השנים באינטל?

התחלתי כמהנדס תכנון אבל אחרי ארבע שנים יצאתי לרילוקיישן לארה"ב כדי להיות מתאם הפעולות של אינטל ישראל מול ארה"ב. כעבור שנתיים חזרתי ארצה עם הידע של פעילות ה"פוסט סיליקון", הקמתי ומוניתי כאחראי על פעילות בדיקות (טסטינג) אחרי הייצור. זה היה הגרעין של כל פעילות הדיבאג בה התמקדתי מאז 1995 ועד היום.

מדוע בחרת דווקא ב- Debug, נראה שרוב המהנדסים רוצים לעסוק בתכנון ולא בתיקון שגיאות?

מאד מעניין אותי לפתור בעיות. לדעתי זה מאלף לבדוק מה לא היה בסדר, להגיע לשורש הבעיה ולפתור אותה. מבחינתי זה מאתגר אותי וגם מגוון כי כל פעם מגלים באג או שגיאה אחרת.

כאן באה לידי ביטוי ההתלהבות המרשימה של אריק. איש דק גזרה ורב תלתלים אשר גם אחרי למעלה מ-47 שנים נשמע ממש נלהב כשהוא מדבר על עבודתו.

"ה- Debug יושב בתפר שבין התכנון ל- Post Silicon  ומה יכול להיות יותר חשוב מזה?" הוא אומר בהתלהבות ומיד מוסיף "זה אתגר עצום  למצא תקלות ולפתור אותן. למשל מה עוצר את התדר המירבי של הצ'יפ?"

ולא נמאס לך?

ממש לא. הוא יורה מיד. לדבג צ'יפ של 70,000 טרנזיסטורים זה לא כמו לדבג צ'יפ של מילארד טרנזיסטורים.

אנשים עושים תפקיד כמה שנים ואחר כך מתקדמים לתפקיד אחר שהוא גם בדרך כלל בחברה אחרת. איך קרה שנשארת כל כך הרבה שנים באינטל?

אינטל היא חברה מופלאה. חברה עם ערכים ומלאה באנשים טובים ומקצועיים שכיף לפגוש וכיף לעבוד איתם. אני מצאתי גיוון בעבודה ע"י תפקידים נוספים שלקחתי על עצמי כמו למשל להוביל סיורים של אנשים שהגיעו לביקור באינטל.

אתה יודע אומרים שאנשים עוזבים מנהלים ולא עוזבים חברות. אתה בר מזל שלא נתקלת במנהלים כאלה

למען האמת, היו לי מנהלים שמררו את חיי וכבר הייתי עם רגל וחצי מחוץ לאינטל אבל בסוף נשארתי ואני שמח שנשארתי. כיום אני חש גאווה גדולה בכך שחלק גדול מההייטק הישראלי צמח מתוך אינטל. זו הברכה הכי גדולה לתעשיית ההייטק בישראל.

חוץ מזה בעבודה שלי היה אקשן בלתי פוסק ובלתי נדלה כך שכל פעם באתי לעבודה עם תשוקה ולא היה לי רגע משעמם!

אריק שמר בעבודה. "אני הצוללן שצולל לעומקן של הבעיות" צילום: באדיבותו

בא נדבר רגע על מה שקורה לאינטל כיום. פעם זו היתה החברה הכי מצליחה בתחום השבבים – היהלום שבכתר! והיום מצבה לגמרי אחר. איך אתה מסביר את זה?

אני איש שטח. אני הצוללן שצולל לעומקן של הבעיות. אני לא מתעסק עם מה שקורה 50 מטר מעל הראש שלי. גם אין לי את יכולת לשפוט את מה שקורה. אני לא אוהב לנהל. כל חיי ברחתי מניהול. מה שמעניין אותי זה להיות מוביל טכני ולעבוד עם אנשים בגובה העיניים.

ובכל זאת כמי שנמצא בארגון כל כך הרבה שנים מה לדעתך השתנה?

היו כנראה החלטות שגויות. לפי מה ששמעתי יכול להיות ש"אחרו את הרכבת" בשווקים מסוימים אבל אני לא יודע פרטים מדויקים.

ואתה מאמין שאינטל תתגבר.

כן. החברים קוראים לי "אופטימיסט חסר תקנה" ואני אכן אופטימי ומאמין שאינטל תצליח להתגבר על כל הקשיים.

בא נדבר קצת על חייך האישים. יש לך תחביבים?

למען האמת רוב הזמן עבדתי ונהניתי מאד אבל בכל זאת עסקתי בעוד כמה דברים. אני מתנדב בהדרכת ילדים במסגרת סיירת המרצים של "5 פי 2"  (שמטרתה להכפיל את כמות התלמידים המסיימים בגרות עם 5 יחידות במתימטיקה). כמו כן תוך כדי עבודה עשיתי קורס מורי דרך במשך שנתיים וזו היתה חוויה של החיים. אני גם מנצל את העובדה שאני אוהב לספר סיפורים ונהנה להדריך את אנשי הקבוצה שלי בטיולים ברחבי הארץ וכן אורחים שמגיעים אלינו מחו"ל.

ומה עם משפחה

אני מתגורר בחיפה ויש לי שני ילדים מוכשרים. הבת שלי טל עבדה תקופה באינטל בתחום קשרי קהילה ואילו הבן שלי גל הוא גנן של ילדים בבית הספר הריאלי בחיפה.

ועכשיו בגיל 74 כשאתה פורש מאינטל. מה אתה הולך לעשות מחר?

אני מתכוון להמשיך לתת הרצאות לילדי בית ספר במסגרת" 5 פי 2" כדי לדחוף את הצעירים להשלים 5 יחידות במתימטיקה כי בכך הם מכתיבים את העתיד שלהם. כמו כן, אלך לבתי אבות לתת להם הרצאות על סודוקו ותשבצי הגיון ויש גם מיזם חדש עם מכללת אורנים בו אני מתכוון להגיע ביחד עם מהנדסות ומהנדסים נוספים לגני ילדים כדי להדליק את הילדים הצעירים על אלקטרוניקה.

ומה המסר שלך לדור הצעיר?

אתם נכנסים לתקופה של שינויים מהותיים בעקבות כניסת הבינה המלאכותית לחיינו. זה אומר שאתם צריכים להיות ביקורתיים מחד ולפתח מיומניות חשיבה מאידך. יחד עם זאת עדיין חשוב יהיה לעבוד בצוות כדי להתמודד עם האתגרים שיהיו לכם ולפצח בעיות.

הפוסט אריק שמר:"מאד מעניין אותי לפתור בעיות". העובד הוותיק ביותר באינטל פורש אחרי כמעט 50 שנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במכתבו לאלפי עובדי NVIDIA ברחבי העולם, שיבח הואנג את אומץ ליבם ותקוותם הבלתי מעורערת של אמו של אור, דיצה, כמו גם את הצוות הישראלי של החברה שתמך בה לאורך כל תקופת השבי של בנה. "אני נרגש עמוקות ואסיר תודה לשתף אתכם בכך שלפני רגעים ספורים, עמיתנו, אבינתן אור, שוחרר לצלב האדום בעזה. לאחר שנתיים בלתי נתפסות בשבי חמאס, אבינתן חזר הביתה", כתב הואנג.

"לאורך כל תקופה זו, ליבנו היה עם אבינתן ויקיריו – במיוחד עם אמו, דיצה אור, שכוחה, אומץ ליבה ותקוותה הבלתי מעורערת היוו השראה לכולנו. לילה אחר לילה, עובדינו בישראל עמדו איתה במשמרת, מאוחדים בנחישות להחזירו הביתה. אחדות זו שיקפה את הטוב במי שאנחנו", הוסיף.

הואנג גם כיבד את הקורבנות הרחבים יותר של עובדי NVIDIA, שרבים מהם שירתו בצבא במהלך המלחמה וסבלו מאובדן אישי. "במהלך השנתיים האחרונות, אלפי עובדי NVIDIA שירתו באומץ יוצא דופן כדי להגן על קהילותיהם. רבים סבלו מכאב, אובדן וחוסר ודאות. חלקם איבדו את יקיריהם. איבדנו את עמיתנו עמית חיות." "אייל וולדמן, עמיתנו לשעבר, סבל מאובדן קורע הלב של בתו, דניאל, ובן זוגה, נועם. ליבנו ותפילותינו נשארים עם אייל ומשפחתו."

"הצער בקרב עמיתינו היהודים, הדרוזים והערבים היה עצום. הכאב אינו מכיר גבולות, אמונות או הבדלים. אנו מתאבלים יחד, אנו מקווים יחד – לשלום, הבנה ועתיד ללא פחד", כתב הואנג. הוא שיבח את צוותו על כוחם, חמלתם וחוסנם, וסיכם: "כעת, כאשר הפסקת האש ושלב 1 של תוכנית השלום של הנשיא טראמפ נכנסים לתוקף וכל בני הערובה חוזרים למשפחותיהם, אנו עדים לסוף פרק כואב ולתחילתו של תהליך ריפוי מיוחל עבור האזור כולו. אבינתן – ברוך הבא הביתה. חזרתך הבטוחה מביאה הקלה ושמחה עצומה לכל משפחת NVIDIA. אנו כאן בשבילך ובשביל יקיריך כשאתה מתחיל את הפרק הבא של ההתאוששות. מי ייתן ורגע זה יסמן את הצעד הראשון לקראת ריפוי, התחדשות ושלום מתמשך עבור כל אלה שנפגעו ממלחמה זו." ג'נסן הואנג

אבינתן אור, בן 32, מתל אביב, נחטף מפסטיבל המוזיקה נובה ביחד עם חברתו נועה ארגמני, ששוחררה במבצע חילוץ ב-8 ביוני 2024. אחת התמונות המטרידות ביותר מהטבח הייתה סרטון של ארגמני מופרד בכוח מאור כשהם נלקחו לעזה.

סימן החיים הראשון מאור הגיע במרץ 2025, כאשר המשפחה קיבלה מידע שהוא מוחזק בתנאים קשים במרכז עזה. "עד שאבינתן יחזור, ליבי נשאר בשבי", כתבה ארגמני בפוסט ברשתות החברתיות באותה תקופה.

הפוסט "אני נרגש עד עמקי נשמתי ומלא הכרת תודה" כך כתב ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה לעובדיו לרגל שחרורו של אבינתן אור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"משימתה של MIPS להניע בינה מלאכותית לפעולה עם RISC-V ממשיכה לצבור תאוצה ככל שמתעורר הצורך במחשוב פתוח ומודולרי בשילוב עם פלטפורמות ממוקדות עומס עבודה בקצה", אמר סמיר וואסון, מנכ"ל MIPS.  "המומחיות העמוקה של משה בבניית פלטפורמות סביב יישומים מרכזיים, החל מדרישות התוכנה והמערכת הכלכלית ועד לחומרה, תהיה מכפיל כוח לצמיחתה של MIPS עם קוו מוצרי Atlas".

האתגרים של פריסת בינה מלאכותית משובצת בקצה דורשים טכנולוגיית מחשוב בזמן אמת מונעת אירועים.   קוו מוצרי Atlas המיועד למעבדים מבוססי RISC-V נועד להתמודד עם האתגרים החדשים ולאפשר להפעיל את פלטפורמות הדור הבא הכוללות בינה מלאכותית פיזית. ל-MIPS מורשת עמוקה במחשוב ממוקד עומסי עבודה, כולל אימוץ בדורות מרובים של שבבי מערכות סיוע מתקדמות לנהיגה. קוו מוצרי Atlas ממנף את האופי הפתוח והמודולרי של RISC-V כדי לשפר את המיקרו-ארכיטקטורות של המעבדים ותכנוני השבבים עם התמקדות ספציפית ליישום, אפשרויות בטיחות פונקציונליות ויכולות ריבוי הליכים כדי לספק ביצועים יעילים עם השהייה נמוכה.

"הגיע הזמן לפתח פלטפורמות משובצות מחשוב חדשות באמצעות טכנולוגיה פתוחה ומודולרית כדי להאיץ את הצמיחה של בינה מלאכותית בשווקים חדשים", אמר משה הלל, מנהל פיתוח עסקי בישראל. "אני מצפה להמשיך את עבודתי בפיתוח יישומים מורכבים בשווקים מרובים ולהניע את הצמיחה של MIPS ע"י אימוץ ה-IP של מעבדי MIPS RISC-V. אני מאמין כי צרכי המחשוב בזמן אמת הקיימים כיום יענו היטב על ידי קוו מוצרי Atlas  של  MIPS".

משה מצטרף ל-MIPS לאחר ששימש כמנכ"ל הפעילות העסקית של  Texas Instruments בישראל והוביל את הסניף הישראלי להישגים מרשימים . במהלך 22 שנות עבודתו ב – TI שימש  בתפקידים שונים, הוביל פעילויות מסחריות רבות וסייע לחברות ישראליות רבות בפיתוח יישומים מורכבים. משה הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ותואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב.

הפוסט משה הלל מצטרף לחברת MIPS כמנהל פיתוח עסקי לשוק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עופר גרינברגר (64) מונה לנשיא אפלייד מטיריאלס ישראל ומנכ"ל היחידה העסקית האסטרטגית חטיבת PDC – Process Diagnostics and Control. גרינברגר חוזר לתפקיד לאחר שכיהן בו בעבר בין השנים 2017-2022.

לאחר סיום כהונתו כמנכ"ל,  מילא גרינברגר תפקידים נוספים באפלייד מטיריאלס העולמית ובשנת 2024, החל ללוות את החברה כיועץ חיצוני לענייני מיזוגים ורכישות.

גרינברגר הוא בעל ניסיון ניהולי בינלאומי ומקצועי עשיר בתחומי טכנולוגיה מורכבים. בין השנים 2012-2015 כיהן כמנכ"ל אורביט מערכות תקשורת בע"מ ולפני כן כיהן כנשיא ומנכ"ל חברת KLA-Tencor  ישראל במשך כ-8 שנים. הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בהנדסת מכונות ותואר שני במנהל עסקים מהטכניון ובוגר התוכנית להכשרת מנהלים בכירים באוניברסיטת סטנפורד ארה"ב.

כאן בישראל, חטיבת PDC של אפלייד מטיריאלס מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות מתקדמות למדידה ובקרת תהליך ייצור השבבים המבוססות על למידה עומק וראייה ממוחשבת. מוצרים אלו חיוניים לייצור שבבים מתקדמים, כולל שבבים לבינה מלאכותית ולמחשוב עתיר ביצועים. החברה מעסיקה כיום כ-2,350 עובדים ועובדות בישראל.

הפוסט עופר גרינברגר מונה למנכ"ל ונשיא אפלייד מטיריאלס ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רחל, ילידת פורטוגל החלה את הקריירה שלה בשוק השבבים לפני 12 שנה, כמהנדסת שילוב תהליכים, במרכז המחקר והפיתוח של חברת AMKOR ב- Vila do Conde פורטוגל. בשנת 2018 עברה לעבוד כמהנדסת אינטגרציה בתהליך במרכז P8ICN  של חברת NXP בהולנד.

בשנת 2019 הצטרפה למרכז האירופי של TSMC באמסטרדם, כמנהלת טכנית. במאי 2025 מונתה כמנהלת תיקי לקוחות והחלה לבצע חפיפה עם קייס לקראת סיום תפקידו.

רחל מאמינה מאד בשוק הישראלי כמקור מרכזי לפיתוח השבבים המתקדמים בכל אירופה והמזרח התיכון ומבקרת בישראל לעיתים קרובות.

רחל היא בעלת תואר שני בהנדסת מתכות וחומרים, הנדסת חומרים מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת פורטו ובעלת תואר במנהל עסקים מ Nyenrode Business University.

הפוסט שינוים ב TSMC אירופה. החברה מינתה מנהלת חדשה לשוק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 בטקס שנערך היום (א') במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, קיבלה החברה הכרה בינלאומית על פיתוח מעבד ה-8087, שתוכנן במרכז הפיתוח של אינטל בעיר חיפה. ארגון מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה העולמי (IEEE) העניק לחברה את אות "ציון דרך" (Milestone), המציין המצאות טכנולוגיות משמעותיות בהיסטוריה. באירוע השתתפו, בין היתר, קרין אייבשיץ-סגל, סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית משותפת של אינטל ישראל, מנכ"לי אינטל לשעבר דדי פרלמוטר, אלי פורת, משה שטרק ורפי נווה, מהנדסים ועורכי מעגלים מהצוות המקורי של הפרויקט, בהם אריק שמר, עובדי אינטל בעבר ובהווה, יו"ר החברה הכלכלית לחיפה, רני בנדר, וסגנית ראש העיר סופי נקש.

הפיתוח החיפאי, שהיה בזמנו אתגר טכנולוגי יוצא דופן, הניח את היסודות למחשוב המודרני ומיצב את חיפה כמוקד הייטק חשוב. מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, שהוקם ב-1974, היה הראשון של החברה מחוץ לארה"ב. בסוף שנות ה-70, צוות קטן של מהנדסים מקומיים קיבל על עצמו את משימת הפיתוח של המעבד המתמטי 8087, פרויקט שנחשב בזמנו למורכב ובעל סיכויי הצלחה נמוכים. הצלחתו של הפרויקט הפכה את אינטל ישראל לגורם משמעותי בחברה העולמית והיוותה בסיס להתרחבותה בארץ.

הצלחתו של ה-8087 נחשבת לאבן דרך עולמית מכמה סיבות מרכזיות. ראשית, המעבד קבע לראשונה תקן עולמי אחיד לביצוע חישובים מתמטיים במחשבים, תקן המשמש עד היום במיליארדי מכשירים. שנית, הצלחת הפרויקט בחיפה הובילה את אינטל להקים מרכזי פיתוח ומפעל ייצור נוספים בישראל, ובכך הפכה את אינטל לגורם מרכזי בתעשיית ההייטק הישראלית. הישג זה, שכבר זכה בעבר בפרס רוטשילד היוקרתי, הוא אחד משלושה פיתוחים ישראליים בלבד שזכו להכרה היסטורית זו.

קרין אייבשיץ-סגל, סגנית נשיאה בכירה ומנכ"לית משותפת של אינטל ישראל: אמרה בטקס:
"לקבל הכרה כזאת זו זכות גדולה. ההכרה הזאת שייכת למי שהשקיע, חלם ויזם כאן בחיפה, והיא מחזקת את תחושת האחריות שלנו להמשיך ליצור, לחדש ולהוביל מכאן. פריצת הדרך של ה-8087 היא הישג אחד מני רבים, ואנחנו מצפים לפריצות הדרך הבאות שנרקמות ממש עכשיו כאן. אנחנו גאים להיות חלק מהמארג הישראלי, לא רק כמעסיק אלא כשותף בקהילה, ומאמינים בחיבור בין תעשייה, חינוך וקהילה לטובת הדור הבא."לפני עשורים, צוות קטן של מהנדסים עשה כאן את הבלתי ייאמן ופיתח את אחד השבבים המשפיעים ביותר בעולם. הם מהווים עבורנו השראה גם היום, בעבודה שלנו על פיתוח הדור הבא של הטכנולוגיה."

רפי נווה, לשעבר מוביל פיתוח מעבד ה-8087 שזכה להוקרה ומנכ"ל אינטל ישראל לשעבר אמר בטקס:
"בסוף 1977 קיבלנו על עצמנו משימה שרבים חשבו שהיא בלתי אפשרית. כולם באינטל ארה"ב אמרו שזה לא יעבוד. הפרויקט היה מורכב מאוד, והתחזיות היו שאף שבב לא יצא תקין מהפס. החלטנו לקחת את האתגר דווקא בגלל זה. אמרתי אז שאם ניכשל – רק נעמוד בציפיות, אבל אם נצליח – 'קנינו את עולמנו'. ההצלחה של הצוות הקטן מחיפה שמה את אינטל ישראל על המפה העולמית והוכיחה מה אנחנו מסוגלים לעשות."

ראש עיריית חיפה יונה יהב: "בשם תושבי חיפה, אני גאה ונרגש לברך את אינטל ועובדיה על הרגע המיוחד הזה. זהו הישג מקצועי יוצא דופן, וסמל לדרך ארוכה של עשייה, ערכים ומשמעות, שנרקמה כאן  בעיר חיפה. אינטל ועובדיה הם מופת למצוינות, לחדשנות ולהתמדה. ההוקרה מטעם ארגון מהנדסי האלקטרוניקה העולמי אינה רק ביטוי לפיתוחים טכנולוגיים מרשימים, אלא עדות להשפעה רחבה הרבה יותר: על הקהילה המקומית, על דור העתיד, ועל תעשיית ההייטק בישראל ובעולם כולו. אתם מהווים עוגן כלכלי וחברתי חשוב וחלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני שלנו".

הפוסט גאווה חיפאית: ההמצאה ששינתה את עולם המחשוב זוכה להכרה עולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.