עופר גרינברגר (64) מונה לנשיא אפלייד מטיריאלס ישראל ומנכ"ל היחידה העסקית האסטרטגית חטיבת PDC – Process Diagnostics and Control. גרינברגר חוזר לתפקיד לאחר שכיהן בו בעבר בין השנים 2017-2022.

לאחר סיום כהונתו כמנכ"ל,  מילא גרינברגר תפקידים נוספים באפלייד מטיריאלס העולמית ובשנת 2024, החל ללוות את החברה כיועץ חיצוני לענייני מיזוגים ורכישות.

גרינברגר הוא בעל ניסיון ניהולי בינלאומי ומקצועי עשיר בתחומי טכנולוגיה מורכבים. בין השנים 2012-2015 כיהן כמנכ"ל אורביט מערכות תקשורת בע"מ ולפני כן כיהן כנשיא ומנכ"ל חברת KLA-Tencor  ישראל במשך כ-8 שנים. הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בהנדסת מכונות ותואר שני במנהל עסקים מהטכניון ובוגר התוכנית להכשרת מנהלים בכירים באוניברסיטת סטנפורד ארה"ב.

כאן בישראל, חטיבת PDC של אפלייד מטיריאלס מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות מתקדמות למדידה ובקרת תהליך ייצור השבבים המבוססות על למידה עומק וראייה ממוחשבת. מוצרים אלו חיוניים לייצור שבבים מתקדמים, כולל שבבים לבינה מלאכותית ולמחשוב עתיר ביצועים. החברה מעסיקה כיום כ-2,350 עובדים ועובדות בישראל.

הפוסט עופר גרינברגר מונה למנכ"ל ונשיא אפלייד מטיריאלס ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רחל, ילידת פורטוגל החלה את הקריירה שלה בשוק השבבים לפני 12 שנה, כמהנדסת שילוב תהליכים, במרכז המחקר והפיתוח של חברת AMKOR ב- Vila do Conde פורטוגל. בשנת 2018 עברה לעבוד כמהנדסת אינטגרציה בתהליך במרכז P8ICN  של חברת NXP בהולנד.

בשנת 2019 הצטרפה למרכז האירופי של TSMC באמסטרדם, כמנהלת טכנית. במאי 2025 מונתה כמנהלת תיקי לקוחות והחלה לבצע חפיפה עם קייס לקראת סיום תפקידו.

רחל מאמינה מאד בשוק הישראלי כמקור מרכזי לפיתוח השבבים המתקדמים בכל אירופה והמזרח התיכון ומבקרת בישראל לעיתים קרובות.

רחל היא בעלת תואר שני בהנדסת מתכות וחומרים, הנדסת חומרים מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת פורטו ובעלת תואר במנהל עסקים מ Nyenrode Business University.

הפוסט שינוים ב TSMC אירופה. החברה מינתה מנהלת חדשה לשוק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 בטקס שנערך היום (א') במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, קיבלה החברה הכרה בינלאומית על פיתוח מעבד ה-8087, שתוכנן במרכז הפיתוח של אינטל בעיר חיפה. ארגון מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה העולמי (IEEE) העניק לחברה את אות "ציון דרך" (Milestone), המציין המצאות טכנולוגיות משמעותיות בהיסטוריה. באירוע השתתפו, בין היתר, קרין אייבשיץ-סגל, סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית משותפת של אינטל ישראל, מנכ"לי אינטל לשעבר דדי פרלמוטר, אלי פורת, משה שטרק ורפי נווה, מהנדסים ועורכי מעגלים מהצוות המקורי של הפרויקט, בהם אריק שמר, עובדי אינטל בעבר ובהווה, יו"ר החברה הכלכלית לחיפה, רני בנדר, וסגנית ראש העיר סופי נקש.

הפיתוח החיפאי, שהיה בזמנו אתגר טכנולוגי יוצא דופן, הניח את היסודות למחשוב המודרני ומיצב את חיפה כמוקד הייטק חשוב. מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, שהוקם ב-1974, היה הראשון של החברה מחוץ לארה"ב. בסוף שנות ה-70, צוות קטן של מהנדסים מקומיים קיבל על עצמו את משימת הפיתוח של המעבד המתמטי 8087, פרויקט שנחשב בזמנו למורכב ובעל סיכויי הצלחה נמוכים. הצלחתו של הפרויקט הפכה את אינטל ישראל לגורם משמעותי בחברה העולמית והיוותה בסיס להתרחבותה בארץ.

הצלחתו של ה-8087 נחשבת לאבן דרך עולמית מכמה סיבות מרכזיות. ראשית, המעבד קבע לראשונה תקן עולמי אחיד לביצוע חישובים מתמטיים במחשבים, תקן המשמש עד היום במיליארדי מכשירים. שנית, הצלחת הפרויקט בחיפה הובילה את אינטל להקים מרכזי פיתוח ומפעל ייצור נוספים בישראל, ובכך הפכה את אינטל לגורם מרכזי בתעשיית ההייטק הישראלית. הישג זה, שכבר זכה בעבר בפרס רוטשילד היוקרתי, הוא אחד משלושה פיתוחים ישראליים בלבד שזכו להכרה היסטורית זו.

קרין אייבשיץ-סגל, סגנית נשיאה בכירה ומנכ"לית משותפת של אינטל ישראל: אמרה בטקס:
"לקבל הכרה כזאת זו זכות גדולה. ההכרה הזאת שייכת למי שהשקיע, חלם ויזם כאן בחיפה, והיא מחזקת את תחושת האחריות שלנו להמשיך ליצור, לחדש ולהוביל מכאן. פריצת הדרך של ה-8087 היא הישג אחד מני רבים, ואנחנו מצפים לפריצות הדרך הבאות שנרקמות ממש עכשיו כאן. אנחנו גאים להיות חלק מהמארג הישראלי, לא רק כמעסיק אלא כשותף בקהילה, ומאמינים בחיבור בין תעשייה, חינוך וקהילה לטובת הדור הבא."לפני עשורים, צוות קטן של מהנדסים עשה כאן את הבלתי ייאמן ופיתח את אחד השבבים המשפיעים ביותר בעולם. הם מהווים עבורנו השראה גם היום, בעבודה שלנו על פיתוח הדור הבא של הטכנולוגיה."

רפי נווה, לשעבר מוביל פיתוח מעבד ה-8087 שזכה להוקרה ומנכ"ל אינטל ישראל לשעבר אמר בטקס:
"בסוף 1977 קיבלנו על עצמנו משימה שרבים חשבו שהיא בלתי אפשרית. כולם באינטל ארה"ב אמרו שזה לא יעבוד. הפרויקט היה מורכב מאוד, והתחזיות היו שאף שבב לא יצא תקין מהפס. החלטנו לקחת את האתגר דווקא בגלל זה. אמרתי אז שאם ניכשל – רק נעמוד בציפיות, אבל אם נצליח – 'קנינו את עולמנו'. ההצלחה של הצוות הקטן מחיפה שמה את אינטל ישראל על המפה העולמית והוכיחה מה אנחנו מסוגלים לעשות."

ראש עיריית חיפה יונה יהב: "בשם תושבי חיפה, אני גאה ונרגש לברך את אינטל ועובדיה על הרגע המיוחד הזה. זהו הישג מקצועי יוצא דופן, וסמל לדרך ארוכה של עשייה, ערכים ומשמעות, שנרקמה כאן  בעיר חיפה. אינטל ועובדיה הם מופת למצוינות, לחדשנות ולהתמדה. ההוקרה מטעם ארגון מהנדסי האלקטרוניקה העולמי אינה רק ביטוי לפיתוחים טכנולוגיים מרשימים, אלא עדות להשפעה רחבה הרבה יותר: על הקהילה המקומית, על דור העתיד, ועל תעשיית ההייטק בישראל ובעולם כולו. אתם מהווים עוגן כלכלי וחברתי חשוב וחלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני שלנו".

הפוסט גאווה חיפאית: ההמצאה ששינתה את עולם המחשוב זוכה להכרה עולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רותם כיהן כיו"ר Shift4 EU Bank וקודם לכן שימש במשך יותר מעשור כמנכ"ל ויו"ר Finaro (לשעבר Credorax), ובשורת חברות נוספות

חברת ולנס סמיקונדקטור  (Valens Semiconductor, NYSE:VLN), ספקית מובילה של שבבים לתקשורת מהירה בתעשיות האודיו-וידאו והרכב, מודיעה היום כי דירקטוריון החברה החליט למנות את יגאל רותם, מנהל היי-טק ותיק ויזם סדרתי, כחבר בדירקטוריון.

רותם מחליף את מייקל לינזה, חבר דירקטוריון ובעל מניות בחברת ולנס מאז 2018.
ד"ר פיטר מרטנס, יו"ר הדירקטוריון של ולנס סמיקונדקטור, ציין: "הניסיון של יגאל רותם, הן כמנכ"ל והן כיו"ר של חברות טכנולוגיה פרטיות וציבוריות, יביא נקודת מבט מקצועית חשובה  לצוות שלנו. אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להודות למייקל לינזה על תרומתו החשובה לדירקטוריון במשך שנים רבות בהן כיהן כחבר דירקטוריון."

גדעון בן-צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור, הוסיף: "הניסיון של יגאל רותם בהובלת עסקים לצמיחה, לרבות כמייסד ומנכ"ל של חברת שבבים, הופך אותו לתוספת משמעותית לדירקטוריון שלנו. יכולתו המוכחת להניע צמיחה אסטרטגית ולקדם חדשנות תהיה בעלת חשיבות רבה כאשר נמשיך בהרחבת ההובלה הטכנולוגית שלנו בתעשיות השונות. אני רוצה להודות למייקל לינזה על השנים הרבות שהקדיש לחברה; בעיניי, הוא דוגמא ומופת לתפקוד חבר דירקטוריון – חכם, יוזם ומקצועי."

יגאל רותם נבחר על ידי הדירקטוריון בזכות ניסיונו העשיר כמנהל היי-טק, יזם ומוביל חדשנות תעשייתית. לאחרונה כיהן כיו"ר Shift4 EU Bank לאחר שנרכשה על ידי Shift4 Inc בעסקה בשווי 575 מיליון דולר. קודם לכן, כיהן במשך יותר מעשור כמנכ"ל ויו"ר Finaro (לשעבר Credorax) והציב את החברה כמובילה עולמית בתחום אמצעי תשלום דיגיטליים ופתרונות עיבוד תשלומים, כשהוא מוביל בהצלחה את מכירתה ל-Shift4. מוקדם יותר בקריירה שלו, היה שותף להקמת חברת שבבים בשם PowerDsine, מחלוצות טכנולוגיית Power over Ethernet, שם שימש כמנכ"ל והוביל את החברה להנפקה בנאסד"ק ולרכישתה לאחר מכן על ידיMicrosemi  בסכום של 246 מיליון דולר.

הדירקטוריון החליט על מינויו של מר רותם בישיבתו מיום 25 באוגוסט 2025, ומינויו נכנס לתוקף באופן מיידי.

הפוסט יגאל רותם מונה לחבר דירקטוריון בחברת ולנס סמיקונדקטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דאסו סיסטמס הודיעה כי פלורנס ורזלן, בת 47, מונתה לתפקיד סגנית נשיא בכירה, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA), ותדווח למנכ"ל החברה, פסקל דאלוז.

ורזלן תהיה אחראית על הובלת קבוצת EMEA של החברה, בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלים אזוריים במטרה להאיץ את הצמיחה וליצור הזדמנויות חדשות, ככל שהחברה ממשיכה להרחיב את מוצריה ושירותיה במגזרים שונים ובעסקים מגוונים. כמוכן, היא תמשיך לפקח על תחום התשתיות והערים בחברה, תוך סיוע ללקוחות במגוון ענפים לנצל את פלטפורמת  3D UNIV+RSES לפיתוח וייצור של מוצרים ושירותים המתאימים לכלכלה הגנרטיבית.

ורזלן מביאה לשולחן כמעט שלושה עשורים של ניסיון ומנהיגות, כולל שבע שנים כחברה בוועד המנהל של דאסו סיסטמס, בהן החזיקה באחריות על תחומי תעשייה, שיווק, השירותים, חינוך וקיימות. בין היתר, הובילה את פיתוח תכנית העבודה של החברה בתחום הקיימות ואת השקת חטיבת 3DEXPERIENCE Edu.

לפני הצטרפותה לדאסו סיסטמס, ורזלן שימשה בתפקידים שונים במוסדות האיחוד האירופי, במשרד מזכיר המדינה לענייני אירופה, ובהמשך בחברת  Engie, שם כיהנה כמנכ"לית פעילות החברה בקטר ובהמשך כסמנכ"לית תפעול של אירופה ורוסיה.

היא מכהנת כחברת דירקטוריון ב ,Nexity-בסוכנות החלל הלאומית של צרפת (CNES), בתוכנית France  2030,  ובמכון החשיבה Institut Montaigne.

ורזלן היא בוגרת בית הספר הפוליטכני של צרפת   Corps des  Mines   והיא גם אבירת מסדר ההצטיינות הלאומי של צרפת (Ordre national du Mérite).

הפוסט דאסו סיסטמס ממנה את פלורנס ורזלן לסגנית נשיא בכירה, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק ולשעבר סגן נשיא בכיר אינטל העולמית, מונה ליו"ר הוועד המנהל של הטכניון.

פרלמוטר, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, עבד באינטל 34 שנים, תקופה שבה הוביל בין השאר את פיתוח מעבדי הפנטיום, פנטיום פרו ופנטיום 2 ומעבד הסנטרינו. בתפקידו האחרון בחברה היה סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ומנהל המוצרים הראשי של החברה. הוא היה דירקטור במלאנוקס, יו"ר של 2 חברות סטארט-אפ, יו"ר המועצה הציבורית לקידום ההייטק בחברה הערבית ויו"ר הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק.

לפרלמוטר הוענקה מדליית בוגר הטכניון הראשונה (2018), מדליה המוענקת לבוגרים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה; אשר תרמו תרומה משמעותית לקידום הכלכלה, התעשייה והחינוך; וגילו מנהיגות מרשימה ומחויבות יוצאת דופן הבאות לידי ביטוי בפעילות ציבורית למען מדינת ישראל והטכניון. בשנת 2023 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון "על תרומתו העצומה והמגוונת לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל ולהצעדתה לחזית הטכנולוגיה העולמית; על היותו מחנך ויזם חברתי ועסקי המעלה על נס את חשיבותם של שוויון הזדמנויות, גיוון, שילוב והכללה של כל מגזרי החברה הישראלית; מתוך הערכה רבה לתרומתו לבית הטכניון ולקידום ההשכלה הגבוהה ועל מסירותו הרבה לאגודת ידידי הטכניון בישראל".

"הטכניון הוא סמל למצוינות, חדשנות ומחויבות לציבוריות הישראלית," אמר פרלמוטר. "זוהי זכות גדולה עבורי לעמוד בראש הוועד המנהל של מוסד שמחנך דורות של מהנדסים, חוקרים ומדענים – אבני היסוד של הכלכלה והביטחון הלאומי של ישראל. בתפקידי החדש כיו"ר הוועד המנהל של הטכניון, וכמי שעומד בראש הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, אפעל לחיזוק הקשר בין האקדמיה, התעשייה והמדינה – כדי להבטיח עתיד טוב יותר, טכנולוגי ושוויוני יותר לכל אזרחי ישראל".

גדעון פרנק, שחתם עשור בתפקיד, השלים בטכניון תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני במדעי הגרעין. הוא היה מנהל המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק ומנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. הוא שירת בוועדה לאנרגיה אטומית במשך 43 שנים בתפקידים שונים והיה ראש הוועדה 14 שנים תחת שישה ראשי ממשלה. לאחר מכן שימש כמ"מ ראש הממשלה בתחום זה במשך ארבע שנים. במסגרת תפקידיו בוועדה לאנרגיה אטומית שירת גם כ- Safeguards Inspector, בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בוינה וכן כיועץ מדעי בשגרירות ישראל בוושינגטון. לאחר מכן שירת כדירקטור בקרן ון ליר העולמית והיה יו"ר מועצת המנהלים של חברת קריקור, שכחברת בת של קרן ון ליר העולמית עסקה בהשקעות הון סיכון בישראל. כמו כן שירת כדירקטור בחברת החשמל במהלך תקופת שינויי היסוד שעברה החברה. הוא משרת כדירקטור ב- Nuclear Threat Initiative בוושינגטון.

"הטכניון בעיני הוא אחת מנקודות האור בתקופה הקשה הנוכחית אשר עוברת על ישראל והשינויים החריפים והמהירים הצפויים בעולם כולו," אמר פרנק. "הטכניון כמוביל בהנדסה ובמחקר יתגלה כמו בעבר כאחד ממוליכי השינויים החיוניים לקיום המדינה הן בביטחון הלאומי והן בכלכלה. אני שמח מאוד שדדי לקח על עצמו את תפקיד יו"ר הוועד המנהל של הטכניון ואני בטוח שעם ניסיונו וכישוריו המיוחדים יעזור לנשיא הטכניון והנהלתו להוביל את השינויים ההכרחיים להתפתחות ישראל."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון הודה לגדעון פרנק על הובלת הטכניון בעשור האחרון. "מנהיגותו נוכח אתגרים רבים ומורכבים אפשרה המשך צמיחה וחוסן בתקופה מהמאתגרות ביותר בתולדות הטכניון", אמר. הוא בירך את פרלמוטר על המינוי ואמר: "הטכניון התברך בבוגרים מבריקים, שחלקם, כמו גדעון ודדי, בוחרים להקדיש שנים מחייהם, ואת ניסיונם וכשרונם, לטכניון – אוניברסיטת האם שלהם, שבה הוכשרו וממנה צמחו לקריירות מרשימות ורבות השפעה. אין לי ספק שדדי ילווה אותנו להישגים מרשימים נוספים בחינוך, במדע ובטכנולוגיה."

הפוסט דדי פרלמוטר התמנה ליו"ר הוועד המנהל של הטכניון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך אירוע הבוגרים השנתי של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שנערך במסגרת "יום הפקולטה", הוענק אות הוקרה מיוחד למר שמואל אוסטר, חבר ועדת ההיגוי של כנס ChipEx הכנס השנתי של תעשיית הסמיקונדקטור בישראל. ומי שנחשב לדמות מרכזית בהובלת תחום הנדסת החשמל בישראל בעשורים האחרונים.

תעודת ההוקרה ניתנה על תרומתו המשמעותית רבת השנים של אוסטר לחיזוק הקשרים בין האקדמיה לתעשייה, על עשייה מקצועית, ציבורית ובינלאומית ענפה, ועל היותו מודל השראה לדור המהנדסים הבא. האות הוענק לו בטקס חגיגי, במעמד פרופ' נעם אליעז, דיקן הפקולטה ויעל חנין, האחראית על הקשר בין הפקולטה והתעשייה

"אנו גאים להוקיר את מר שמואל אוסטר על תרומתו רבת השנים לקידום תחום הנדסת החשמל בישראל. אוסטר פועל רבות לביסוס הקשר בין האקדמיה לתעשייה ולהובלת חדשנות, ומייצג ערכים של מצוינות, מנהיגות ומחויבות לקידום ההנדסה לטובת מדינת ישראל."

שמואל אוסטר הוא מהבולטים בקהילת ההייטק והאלקטרוניקה בארץ, ופעיל מרכזי גם בזירה הבינלאומית. פעילותו המקצועית הענפה כוללת ייעוץ טכנולוגי, קידום חינוך מדעי-טכנולוגי, השתתפות בוועדות מקצועיות, ושימש בתפקידים בכירים בתעשייה לאורך השנים.

הפוסט אות הוקרה לשמואל אוסטר, על תרומתו רבת השנים לקידום תחום הנדסת החשמל בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

את הצד של אינטל ייצג דניאל ליפוביץ, מהנדס בכיר באינטל ישראל, ולצידו הציגה ד"ר ענבר דג, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת הסטארטאפ פונוניקס ( Phononics ). ד"ר דג תיארה בהרצאתה כיצד פונוניקס משלבת יהלומים סינתטיים רב-גבישיים בתוך מארזי שבבים, במטרה לשפר באופן דרמטי את פיזור החום שלהם. הניסויים המשותפים של אינטל ופונוניקס הדגימו ירידה מרשימה של 10-20 מעלות צלזיוס בטמפרטורת הצומת ושיפור של עד 10% בביצועי השבבים.

מעבר לחדשנות הטכנולוגית שהוצגה, ההרצאה הייתה גם הזדמנות מצוינת להתוודע לד"ר ענבר דג ולקריירה המרשימה שלה. ענבר היא דמות מעוררת השראה וללא ספק מהווה מודל לחיקוי עבור נשים השואפות להשתלב בתעשיית השבבים ולהגיע לדרגי הניהול בתעשיה.

ד"ר ענבר דג מרצה בכנס ChipEx2025 צילום: ערן לם

ענבר נולדה וגדלה בנצרת עילית (הידועה כיום בשם נוף הגליל). ילדה מוכשרת שלמדה בכיתה מדעית וסיימה תיכון במגמה ריאלית. ההכוונה למקצועות ריאלים הגיעה ככל הנראה מהבית בו גדלה לאבא אגרונום, בעל דוקטורט בתחום החקלאות ובשבילה היה זה אך טבעי שתמשיך ללמד באוניברסיטה ותרכוש תארים. אך את ההכוונה לתחום הטכנולוגי היא חייבת דווקא למורה לפיזיקה בתיכון שהקפיד להדגיש בפני תלמידיו (גם הבנים וגם הבנות) כי העתיד טמון בתחום הטכנולוגיה והמוסד הטוב ביותר ללימודי מקצועות טכנולוגים הוא הטכניון.

ואכן עם סיום שירותה הצבאי נרשמה ללימודים בטכניון. דווקא כאן הפתיעה את עצמה כשבחרה ללמד כימיה ולא ללכת בעקבות המורה לפיזיקה הזכור לטוב. הסיבה נעוצה בביקור שלה במפעלי ים המלח בהם ביקרה בתקופת התיכון והוקסמה מהמורכבות של הפקת הכימיקלים במקום. לפני שנרשמה לטכניון עוד התלבטה בין פיזיקה לכימיה אך בסוף בחרה ללמד במסלול ישיר לדוקטורט בכימיה.

לאחר סיום לימודיה הצטרפה לחברת טאואר סמיקונדקטור שם החלה לעבוד כמהנדסת תהליך. כבר אחרי שלוש שנים מונתה למנהלת המו"פ של התחום הדיאלקטרי ולאחר שנתיים נוספות כבר עברה לנהל את תחום התפוקה והאינטגרציה. לאחר 10 שנים בטאואר עברה לחברת SCD שם מילאה תפקיד דומה. התחנה הבאה בקריירה של ענבר היתה דווקא בחברה שלא שייכת לתחום השבבים. חברת PCT המפתחת ומיישמת פתרונות ייחודיים להגנה מפני קורוזיה ובלאי שם שימשה כ- CTO במשך 7 שנים. נסיונה הרב בתחום הכימיה זימן לה את ההזדמנות להצטרף לחברת ההזנק Evigence Sensors אשר פיתחה חיישני טריות חזותיים המנטרים את חיי המדף של מוצרים מתכלים.

לפני כ 4.5 שנים הצטרפה לחברת Phononics בתפקיד סגנית נשיא למחקר ופיתוח. כיום היא מתגוררת בעיר נשר ביחד עם בעלה (אותו הכירה בטכניון) ושלושת בנותיהן. הנסיון הרב של ענבר דווקא בתפקידי ניהול בכירים בתעשיית ההייטק בכלל ובתעשיית השבבים בפרט ראוי להערכה אך יחד עם זאת הוא די יוצא דופן.

ביקשנו מענבר לשתף אותנו בהצלחתה להתקדם לתפקידי ניהול כבר בשלב מוקדם בקריירה שלה

במהלך הקריירה שלי ובמיוחד בראשית דרכי בטאואר, היו לי מנהלות נשים. (הראשונה זמירה לביא שטרנפלד ואחר כך איילת מרגלית). זה גרם לי להבין שנשים יכולות להיות גם אמהות וגם מנהלות בתעשיה. שתי הנשים  שניהלו אותי היו גם דוגמא ומופת והיוו השראה גדולה עבורי.

האם אשה שהופכת להיות מנהלת בשלב צעיר יחסית כשיש ילדים קטנים בבית פוגמת בחיי המשפחה שלה?

נולדו לי שלוש בנות, שתיים מהן בעת שעבדתי בטאואר והשלישית כשכבר הייתי ב-SCD. אין ספק שהעבודה התובענית דורשת ממך להיות מסודרת ולחיות עפ"י לו"ז מדויק אבל זו בהחלט משימה אפשרית ואף פעם לא הרגשתי כי היא פוגמת בחיי המשפחה שלי.

אז מדוע אנחנו לא רואים יותר נשים בתעשיה שלנו?

לדעתי יש הרבה נשים ברמת המהנדסים ובשלב הזה יש שויון בהתייחסות לנשים כמו לגברים. יש גם תחומים כמו בהנדסת תהליכים בהם יש כמות דומה של נשים וגברים כמו למשל בחברות כגון רפאל, אלתא גל-אל ואחרות, אבל בהיררכיה הניהולית יש עדיין מעט מאד נשים והסיבות לכך מורכבות. חלקן נובעות ממציאות היסטורית של סביבה גברית לחלוטין ומתהליכים של קידום שויון מגדרי שעדיין לא הושלמו. סיבה נוספת היא אורח החיים המודרני שבו גם אם נפתחו אפשריות שוות לנשים, עדיין חלקן הן הדומיננטיות בתפקוד בבית וסדרי העדיפיות המשפחתים מתנגשים ביכולת שלהן להתקדם לתפקידי ניהול תובעניים. אני יודעת שאין למצב הזה פתרון קסם אך לדעתי במקביל למנגנוני תיקון ארגוניים, עלינו הנשים להיות יותר אקטיביות בחתירה לשויון בכל המגזרים ובכל רמות הניהול.

סקר שנערך לאחרונה ע"י רשות החדשנות בשיתוף ענבל אורפז הציג תמונה די עגומה בנושא נשים בתעשיית ההייטק. רק כשליש מכלל המועסקים בהייטק הן נשים ובתפקידי ניהול נשים מייצגות רק כ-17% מכח האדם. מספרים אלו נותרו ללא שינוי מהותי בעשור האחרון.  מה צריך לדעתך לעשות כדי לשפר את המצב הזה?

אני בטוחה שנשים יכולות ללמוד את כל תחומי ההנדסה והמדעים כולל נושאים הנחשבים יותר גבריים כמו חשמל, מכונות או מחשבים. הבעיה היא שהסביבה לא מעודדת אותן ללמד את המקצועות הללו והתוצאה היא מעט נשים בתעשיה ועוד פחות בתפקידי ניהול.

מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב הזה?

קודם כל חשוב להבהיר לנשים כי ניתן לשלב בין תפקיד תובעני בהייטק לבין חיי משפחה. כיום בני הזוג מהמין הגברי מוכנים להתחלק בנטל המטלות בבית וגם להגיע מוקדם יותר הביתה מדי פעם.

בנוסף, חשוב להגיע לנערות כבר בגילאי חטיבת ביניים או תיכון ולתת להם הרצאה על יתרונות העבודה בהייטק. אני עושה זאת מדי פעם בבתי ספר תיכונים ולאחרונה אף הוזמנתי להרצות בנושא באורט. אני משתדלת להסביר לבנות את מהות העבודה וגם מדגישה שבנוסף לכל יתרונות העבודה בהייטק היא רווחית, מאפשרת עצמאות כלכלית, ואין סתירה בינה לבין פיתוח חיים אישיים ומשפחתיים.

הפוסט ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלישע שחמון, מבכירי התעשייה האלקטרונית בישראל ומי שעמד בראש חברת "מוטורולה ישראל" במשך קרוב לשני עשורים, נפטר השבוע בגיל 85.

שחמון נולד בבגדאד בשנת 1939 ועלה לישראל עם משפחתו ב-1951. הוא גדל במעברת עמישב שבפתח תקווה, ובמהלך חייו סלל לעצמו דרך עצמאית ומרשימה. לאחר שירותו בצה"ל בחיל המודיעין, למד חשבונאות, כלכלה ומינהל עסקים, והחל את דרכו המקצועית כרואה חשבון במשרד פרטי. ב-1970 הצטרף למוטורולה ישראל, תחילה כמנהל כספים ובהמשך מונה למנכ"ל ולנשיא החברה.

בתקופתו הפכה מוטורולה ישראל לשחקן מרכזי בזירת הטכנולוגיה המקומית. הוא הוביל את החברה להקמת מפעלים בארץ, חיזק את הקשרים עם מערכת הביטחון, והרחיב את פעילותה לתחומי הסיבים האופטיים, מערכות GPS, ותקשורת אלחוטית. בשנת 1986 עמד מאחורי הקמת חברת "פלאפון" – ספקית הסלולר הראשונה בישראל – והיה שותף להשקת השירות הסלולרי המקומי, שנחשב אז לפריצת דרך טכנולוגית.

שחמון נודע כמנהל שקידם חדשנות, אך גם כמי ששמר על גישה צנועה ואישית לעובדיו. על תרומתו רבת השנים לתעשייה האלקטרונית בישראל זכה בפרס התעשייה. לאחר פרישתו ממוטורולה ב-1992 פנה לעסקים פרטיים והשקעות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה.

הוא הותיר אחריו את רעייתו אורה, שלושה ילדים ונכדים. הלווייתו התקיימה ביום חמישי האחרון בהשתתפות בני משפחה, עמיתים וחברים לדרך.

הפוסט אלישע שחמון, מראשוני תעשיית ההייטק בישראל ומנכ"ל מוטורולה ישראל לשעבר, הלך לעולמו בגיל 85 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"התרגשתי מאוד ושמחתי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם להכשרת מדענים ומהנדסים.

תודה לאוניברסיטה, לסגל, לאורחים ולחברים על טקס נפלא וברכות חמות לזוכים האחרים: רפיק חלבי, מארק האמון, השופטת אסתר חיות, פרופסור מוריס הרליחי ובנט רכלר. אני גאה להיות בחברתכם!

ביקרתי בישראל אינספור פעמים, והיא תמיד בלתי נשכחת. אחד הביקורים שאני זוכר הכי הרבה הוא הטיול השני שלי. זה היה מוקדם יותר בקריירה שלי באינטל, בסוף תהליך הפיתוח של מעבד ה-386. ביליתי כאן חודש בעבודה על סימולציה משותפת של מעבדי ה-386 וה-387. החמימות של הצוות הייתה מדהימה, כל כך הרבה אחווה ואנשים שקיבלו אותי בשמחה לבתיהם.

אחד הדברים שהרשימו אותי הכי הרבה הוא כמה הצוות המקומי הצליח להספיק עם כל כך מעט משאבים. באותה תקופה, לעובד המשרד הממוצע במטה של ​​אינטל בארה"ב היה כוח מחשוב רב יותר בהשוואה למהנדסים הישראלים הבכירים ביותר. ובכל זאת, רמת החדשנות שהם הניעו הייתה מדהימה!

כתבתי תזכיר על הפער המוחלט הזה ועל מאמציהם האדירים לאחר שובי לארה"ב – משהו שהצוות בישראל זכר זמן רב!

כל כך הרבה זיכרונות טובים – ואני מצפה להוסיף עוד כמה במהלך ביקורי כאן השבוע!

הפוסט פט גלסינגר בעקבות הענקת תואר ד"ר כבוד מהטכניון: רמת החדשנות של המהנדסים בישראל מדהימה! הופיע לראשונה ב-Chiportal.