בוקשפן מגיע לגוגל לאחר תקופה שבה הוביל את Pliops משלב סטארטאפ צעיר לשחקנית בולטת בשוק האצת האחסון וה‑ data processing עם שיתופי פעולה בינלאומיים וחדירה למרכזי נתונים גדולים. ניסיונו העשיר בפיתוח ארכיטקטורות שבבים, ניהול צוותים רב‑תחומיים והובלת מוצרים מורכבים גם בחברות מלאנוקס ואנבידיה צפוי להשתלב היטב במאמצי גוגל לפתח את הדור הבא של שבבי AI ענן ותשתיות מחשוב ייעודיות.

הצטרפותו של בוקשפן מתווספת לשורת גיוסים בכירים שביצעה גוגל ישראל בשנים האחרונות, כחלק מהרחבת פעילות החומרה המקומית. מרכז הפיתוח הישראלי ממלא תפקיד מרכזי בעיצוב שבבים המשמשים את שירותי הענן של גוגל ואת מערכות ה‑AI  המתקדמות שלה, והגעתו של בוקשפן צפויה לחזק עוד יותר את יכולות הפיתוח והחדשנות של הצוות.

הפוסט עידו בוקשפן מצטרף לגוגל ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט הודיעה על מינויו של נתי אמסטרדם למנכ״ל מיקרוסופט ישראל. אמסטרדם, המגיע לחברה לאחר יותר מתשע שנים באנבידיה, ייכנס לתפקיד בחודש אוקטובר ויוביל את הפעילות העסקית של מיקרוסופט בשוק הישראלי.

אמסטרדם יחליף את אבי יושעי, ששימש בחודשים האחרונים כממלא מקום המנכ״ל. יושעי ימשיך לכהן כסמנכ״ל הטכנולוגיות של מיקרוסופט ישראל ויהיה אחראי על האסטרטגיה הטכנולוגית ועל פעילות החדשנות של החברה מול לקוחות בישראל.

המינוי מגיע לאחר שאלון חיימוביץ׳ סיים בסוף מאי את כהונתו כמנכ״ל מיקרוסופט ישראל, לאחר ארבע שנים בתפקיד. בתקופת הביניים נוהלה הפעילות העסקית בידי יושעי.

הקים את הפעילות העסקית של אנבידיה בישראל

בתפקידו האחרון כיהן אמסטרדם כ־Senior Country Director של אנבידיה בישראל. הוא הצטרף לחברה במאי 2017 כדי להקים את הפעילות העסקית המקומית והוביל את הרחבת קשריה עם חברות הזנק, גופי מחקר ואקדמיה, התעשייה הביטחונית, מערכת הבריאות, המגזר הפיננסי וגופים ממשלתיים.

הפעילות העסקית התמקדה בין היתר בהטמעת מעבדים גרפיים, מערכות מחשוב מואץ ופלטפורמות תוכנה של אנבידיה עבור יישומי בינה מלאכותית. בתקופה זו הפכה אנבידיה משחקן בעל נוכחות מצומצמת בישראל לאחת מחברות הטכנולוגיה הבולטות במדינה, בין היתר בעקבות רכישת מלאנוקס והרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלה.

עם זאת, תפקידו של אמסטרדם התמקד בפעילות העסקית ובקשרים עם לקוחות ושותפים. הוא לא ניהל את מרכזי המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, והודעת המעבר אינה מצביעה כשלעצמה על שינוי בהנהלת פעילות הפיתוח של החברה.

לפני הצטרפותו לאנבידיה כיהן אמסטרדם כמנכ״ל VMware ישראל בשנים 2015–2017. קודם לכן מילא תפקיד ניהולי אזורי ב־VMware ותפקידי מכירות וניהול ב־Bynet Communications וב־Integrity Systems. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין ותואר MBA מאוניברסיטת בן־גוריון. את דרכו המקצועית החל לאחר שירות בחיל האוויר בתחום התקשורת וההצפנה.

מעבר מספקית שבבים לספקית ענן

בתפקידו החדש יהיה אמסטרדם אחראי על הפעילות המסחרית של מיקרוסופט בישראל, ובכלל זה על המכירות והעבודה עם לקוחות בתחומי Azure, בינה מלאכותית, סייבר ותוכנה ארגונית.

מדובר בתפקיד נפרד מניהול מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, המפתח מוצרים וטכנולוגיות עבור פעילותה העולמית של החברה. ההפרדה חשובה גם משום שמיקרוסופט מפעילה בישראל מערך מחקר ופיתוח גדול בתחומי הסייבר, הענן והבינה המלאכותית.

המעבר מאנבידיה למיקרוסופט משקף את ההתקרבות בין שוק השבבים לבין שוק הענן. אנבידיה מספקת את רוב המאיצים שעליהם מתבססות כיום תשתיות AI, בעוד שמיקרוסופט היא אחת מרוכשות מעבדי ה־AI הגדולות בעולם ומפעילה אותם במרכזי הנתונים של Azure. במקביל, מיקרוסופט מפתחת מעבדים משלה, ובהם מאיץ ה־AI‏ Maia ומעבד השרתים Cobalt, במטרה לשלוט בחלק גדול יותר ממערך החומרה והתוכנה שלה.

ב־CHIPORTAL דיווחנו כבר ב־2017 על מעברו של אמסטרדם מ־VMware לאנבידיה. מאז התרחבה פעילות אנבידיה בישראל במידה ניכרת. עוד דיווחנו על השבבים המותאמים שפיתחה מיקרוסופט עבור תשתיות הענן שלה ועל הקמת קבוצת שבבי Edge AI חדשה של גוגל בישראל.

הפוסט נתי אמסטרדם עוזב את אנבידיה וימונה למנכ״ל מיקרוסופט ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל מבצעת שינוי בצמרת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל: רוני פרידמן, שניהל את הפעילות המקומית במשך כתשע שנים וחצי, יעבור להוביל את קבוצת Chip‑AI הגלובלית של החברה. את ניהול המרכז בישראל יקבל טל ענבר, מבכירי פעילות פיתוח השבבים של אפל בארץ.

על השינויים נמסר לעובדי החברה בהודעה פנימית ששלח סרי סנתנאם, סגן נשיא להנדסת סיליקון באפל. פרידמן וענבר ימשיכו לדווח לסנתנאם, כך שהמהלך אינו מסמן את עזיבתו של פרידמן אלא הרחבה של אחריותו מפעילות מקומית לתפקיד כלל־חברתי.

לדברי סנתנאם, בתקופת פרידמן השתתפו צוותי המרכז בישראל בהשקת שישה דורות של שבבי Apple Silicon למחשבי Mac, בתכנון השבב הייעודי הראשון של אפל למרכזי נתונים ובפיתוח פתרונות אחסון המשולבים במוצרי החברה. פרידמן היה גם בין מקימי פעילות Chip‑AI במהלך 2025, וכעת יתמקד בה במשרה מלאה.

AI ככלי לתכנון שבבים

למרות שמה, מהמידע הפומבי עולה כי Chip‑AI עוסקת בראש ובראשונה בשימוש בבינה מלאכותית כדי לשפר את עבודתם של מהנדסי השבבים — ולא בהכרח בפיתוח מאיץ AI חדש כמוצר נפרד. הקבוצה מפתחת מערכות המבוססות על מודלים גנרטיביים וסוכני תוכנה, שנועדו לבצע או להאיץ חלק מהמשימות המורכבות בתכנון, באימות ובבדיקת שבבים.

מודעות גיוס שפרסמה אפל בדצמבר 2025 בחיפה ובהרצליה מספקות הצצה לפעילות. החברה חיפשה מהנדסי למידת מכונה שיתכננו ויפרסו מערכות GenAI סוכניות לשימושם היומיומי של מהנדסי תכנון שבבים. התפקיד כלל פיתוח סוכנים, מערכות אחזור מידע ומסגרות להערכת אמינות וביצועים — במטרה להפוך מודלי שפה מכלי ניסיוני למערכת שאפשר להסתמך עליה בתהליכי הנדסה. מודעת הגיוס של אפל

המהלך תואם את הכיוון שסימן ג׳וני סרוג׳י, העומד בראש פעילות החומרה והשבבים של אפל. בנאום שנשא ב־2025 אמר סרוג׳י כי טכניקות של בינה מלאכותית גנרטיבית עשויות לאפשר לבצע יותר עבודת תכנון בזמן קצר יותר ולהגדיל משמעותית את פריון המהנדסים. הוא הדגיש גם את חשיבותן של מערכות EDA מתקדמות, דוגמת אלה שמפתחות קיידנס וסינופסיס, אשר משלבות בעצמן יכולות AI בתכנון ובאימות שבבים. רויטרס

מאנוביט לניהול המרכז הישראלי

טל ענבר הצטרף לאפל ב־2012, בעקבות רכישת חברת אנוביט הישראלית, שפיתחה בקרים וטכנולוגיות לעיבוד אותות עבור זיכרונות פלאש. מאז מילא שורה של תפקידי ניהול בפעילות הסיליקון המקומית.

לפי הדיווחים, ענבר הוביל פיתוח של כמה דורות של בקרי אחסון, מערכות על־שבב עבור Apple Watch ודגמי Pro, Max ו־Ultra ממשפחת מעבדי M. בתפקידו האחרון היה אחראי גם על פעילות הנדסת ה־SoC למרכזי נתונים. לאחר המינוי הוא ימשיך להוביל את קבוצות ה־SoC והאחסון, לצד האחריות הכוללת על מרכז המו״פ הישראלי.

המינוי משמר אפוא את הדגש ההנדסי בניהול המרכז הישראלי. ענבר מגיע מליבת פעילות השבבים והאחסון של אפל, בעוד פרידמן מקבל אחריות על תחום שהחברה מבקשת להטמיע לרוחב ארגון הסיליקון שלה.

אפל עדיין לא חשפה אילו מודלים מפעילה Chip‑AI, כמה עובדים משתייכים לקבוצה או באילו שלבים בתהליך תכנון השבב כבר נעשה שימוש בכלים שפיתחה. עם זאת, המינוי של מנהל מרכז המו״פ הישראלי להובלת הפעילות הגלובלית מצביע על כך שהחברה רואה בשילוב AI בתכנון שבבים תוכנית הנדסית ארוכת טווח ולא ניסוי נקודתי.

הפוסט רוני פרידמן יוביל את Chip‑AI באפל; טל ענבר ינהל את מרכז המו״פ בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המאבק העולמי באנטישמיות מתנהל כיום בזירה שבה לישראל ולארגונים היהודיים אין יתרון מספרי או תקציבי. לכן, לדעת סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות — Combat Antisemitism Movement, או CAM — עליהם לחפש את היתרון במקום שבו ישראל כבר הוכיחה את עצמה: טכנולוגיה, חדשנות ויכולת לפתח פתרונות במהירות.

רויטמן הציג את תפיסתו בהרצאה שנשא במפגש פורום מנכ"לי ההייטק הידוע בשמו ה-Silicon Club, שנערך ב־29 במאי במוזיאון ANU שבאוניברסיטת תל אביב. המפגש אורגן בידי חברת ASG, המוציאה לאור גם את CHIPORTAL.

לדבריו, האנטישמיות אינה עוד תופעה המוגבלת להתבטאויות שוליים ברשתות החברתיות. היא מתבטאת באלפי תקריות פיזיות, בפגיעה בביטחונן של קהילות יהודיות ובהסתרת הזהות היהודית מצד אנשים החוששים להפוך למטרה.

רויטמן אמר כי בשנה האחרונה תועדו יותר מ־6,800 אירועים פיזיים בעלי אופי אנטישמי ברחבי העולם. הוא ציין כי באירועים הללו נהרגו יותר מ־40 בני אדם, אם כוללים גם אירועי טרור שהתרחשו בישראל. לדבריו, כ־80% ממקרי האלימות שנבדקו היו קשורים לאידיאולוגיה איסלאמיסטית. הנתונים והסיווגים הוצגו בהרצאה מטעם CAM.

יהודים מסתירים את זהותם

המצב בארצות הברית עמד במרכז חלק מההרצאה. לפי הנתונים שהציג רויטמן, 57% מהיהודים האמריקנים דיווחו כי חוו אנטישמיות, 58% אמרו שהם חשים בטוחים פחות בארצות הברית ו־38% מסתירים לעיתים את זהותם היהודית מחשש לפגיעה.

במקביל, לדבריו, נחלש הקשר בין חלקים מיהדות ארצות הברית לבין ישראל. בעוד שבשנות השמונים שיעור גבוה מאוד של יהודים אמריקנים דיווחו על קשר הדוק לישראל, כיום מדובר, על פי הנתונים שהציג, בכ־60%.

רויטמן טען כי אי אפשר עוד להפריד באופן מלא בין אנטישמיות לבין אנטי־ציונות קיצונית. לדבריו, כ־75% מהתקריות האנטישמיות כיום כוללות מרכיבים אנטי־ציוניים, ובכללם קריאות לשלילת עצם קיומה של מדינת ישראל.

עם זאת, עצם הביקורת על ישראל אינה בהכרח אנטישמית. ההבחנה, כפי שהציג אותה, נמצאת בין ביקורת על מדיניות מסוימת לבין דה־לגיטימציה של המדינה, הפעלת אמות מידה שונות כלפיה או קריאות לפגיעה בישראלים וביהודים.

מארגון קטן לפעילות בתשע זירות בעולם

רויטמן סיפר כי דרכו אל המאבק באנטישמיות החלה בשירותו בדובר צה"ל, שם היה מעורב בהקמת המערך הדיגיטלי הבינלאומי. לאחר מכן עבד בקונגרס היהודי העולמי בניו יורק, ובהמשך הצטרף להקמת CAM.

לדבריו, הארגון החל את פעילותו עם תקציב שנתי של כ־200 אלף דולר, והתרחב לארגון בעל תקציב שנתי של כ־11 מיליון דולר. הוא פועל כיום בתשע זירות גיאוגרפיות, ובהן צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אירופה, אוסטרליה, הבלקן ומרכז אסיה, בעוד שהמטה שלו נמצא בישראל.

האסטרטגיה של הארגון מבוססת על עבודה במספר רמות שלטון במקביל. CAM פועל מול ממשלות לאומיות, ממשלות של מדינות ומחוזות ומול ראשי ערים ורשויות מקומיות.

רויטמן אמר כי הארגון מקיים קשרים עם אלפי ערים ברחבי העולם. העבודה המקומית נועדה לא רק לפרסם הצהרות נגד אנטישמיות, אלא גם לשפר את היכולת של משטרות, מערכות חינוך ורשויות ציבוריות לזהות הקצנה לפני שהיא הופכת לאלימות.

לצד פעילות מול מקבלי החלטות, הארגון עוסק במחקר, תקשורת, פעילות ברשתות החברתיות ושיתופי פעולה עם משפיענים. המטרה היא ליצור רצף בין איסוף מידע, שינוי מדיניות והגעה לקהלים רחבים.

אי אפשר להתחרות בתקציבי התעמולה

לדברי רויטמן, אחד הקשיים המרכזיים הוא הפער במשאבים. מדינות וגופים המקדמים תעמולה אנטי־ישראלית משקיעים בכך סכומים גדולים בהרבה מאלה העומדים לרשות ארגונים יהודיים.

הוא הזכיר במיוחד את קטאר כדוגמה למדינה המשקיעה מיליארדי דולרים בבניית השפעה בזירות פוליטיות, תקשורתיות ואקדמיות. מול השקעות כאלה, לדבריו, ארגונים יהודיים אינם יכולים להסתפק בהגדלת תקציבי ההסברה או בהעסקת אנשים נוספים שיענו לכל פרסום עוין.

גם מבחינה דמוגרפית אין ליהודים יכולת להתחרות בהיקף הקהלים והפעילים שמולם הם ניצבים. מכאן נגזרת המסקנה שלו: כפי שישראל אינה יכולה לבסס את ביטחונה על יתרון מספרי, גם המאבק באנטישמיות חייב להתבסס על יתרון איכותי וטכנולוגי.

"הניצחון יושג באמצעות המוח", אמר רויטמן, וקרא להעביר חלק מן היכולות שפיתחה ישראל לצורכי ביטחון, מודיעין וסייבר אל זירת החברה האזרחית.

Tech Innovation for Jewish Safety

במרכז פנייתו למנהלי ההייטק עמדה היוזמה Tech Innovation for Jewish Safety. מטרתה ליצור פלטפורמה שתחבר בין קהילות יהודיות וארגונים הנתקלים בבעיות ממשיות לבין חברות טכנולוגיה, יזמים ומשקיעים המסוגלים לפתח עבורן פתרונות.

צרכים אפשריים כוללים זיהוי מוקדם של מסעות הסתה, ניתוח רשתות המפיצות תוכן אנטישמי, אימות מידע, ניטור איומים על מוסדות יהודיים והעברת התרעות לגורמי אכיפה. כלים אחרים יכולים לסייע בתיעוד תקריות, באיסוף ראיות ובהבנת הקשר שבין פעילות מקוונת לבין איום פיזי.

גם בינה מלאכותית עשויה למלא תפקיד מרכזי, אך היא אינה פתרון אוטומטי. מערכות צריכות להבחין בין ביקורת פוליטית, ביטוי פוגעני ואיום ממשי — משימה המחייבת הבנת הקשר, שפה, תרבות ולעיתים גם קודים המשתנים במהירות.

מבחינת רויטמן, החיבור להייטק אינו נועד להפוך את החברות הישראליות לארגוני הסברה. הוא מבקש לבנות תשתית שבה חברות יוכלו להעמיד ידע, זמן פיתוח, גישה למוצרים או השקעה ביוזמות בעלות ערך ממשי לביטחונן של קהילות.

הקריאה שהפנה לחברי Silicon Club הייתה להתייחס לאנטישמיות גם כאל אתגר טכנולוגי. לא ניתן לפתור באמצעות תוכנה לבדה שנאה בת מאות שנים, אך אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי לזהות את התפתחותה מוקדם יותר, לצמצם את תפוצתה, להגן על מי שמאוימים ולספק למקבלי ההחלטות מידע טוב יותר.

מול יריבים הנהנים מיתרון תקציבי ומספרי, סיכם רויטמן, תעשיית ההייטק הישראלית יכולה להעניק למאבק באנטישמיות את המרכיב החסר כיום — יכולת פעולה בקנה מידה גדול, במהירות ובתחכום טכנולוגי.

הפוסט סשה רויטמן: ההייטק הישראלי יכול להעניק למאבק באנטישמיות עליונות טכנולוגית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב־15 ביוני יושק מהלך חדשני ופורץ דרך שמטרתו להקים לראשונה בישראל מנגנון משולב של יזמות, ליווי והשקעות עבור בני ובנות החברה הדרוזית והצ'רקסית. מדובר במהלך בעל חשיבות לאומית, חברתית וכלכלית, שנועד להרחיב את השתלבותם של בני ובנות העדה בתעשיית ההייטק והחדשנות הישראלית ולייצר מנועי צמיחה חדשים עבור יישובי הצפון והמשק הישראלי כולו.

האירוע יתקיים בהשתתפות בכירי קהילת ההשקעות, ההייטק והחדשנות בישראל, בהם: חמי פרס, עמירם לוין, רענן רז, שלמה גרדמן, חגי רזניק, אלדר סיון, ד״ר רמזי חלבי ו-קופטאן חלבי.

המהלך מוביל על ידי BEYON-D Innovations, שזכתה במכרז של רשות החדשנות להקמת מרכז החדשנות הטכנולוגי לפיתוח יזמות בחברה הדרוזית והצ'רקסית.

במסגרת התוכנית מוקדמת הקמת קרן השקעות ייעודית שתפעל לאיתור, ליווי והשקעה בחברות הזנק בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה. הקרן צפויה לפעול לצד מרכז החדשנות ולהעניק ליזמים מסלול מלא ורציף – משלב הרעיון הוכחת ההיתכנות, דרך ליווי מקצועי וחיבורים עסקיים, ועד להשקעה הראשונה, הקמת החברה התרחבות לשווקים בישראל ובעולם.

הקרן המתגבשת צפויה לשלב משקיעים פרטיים, אנשי עסקים, קרנות הון־סיכון שותפים אסטרטגיים, ולהעמיד לרשות היזמים לא רק הון, אלא גם ידע, מנטורינג, קשרים עסקיים וגישה לשווקים. מטרתה היא להגדיל באופן משמעותי את מספר הסטארט־אפים החברות הטכנולוגיות הצומחות מתוך החברה הדרוזית והצ'רקסית ולייצר מנוע צמיחה כלכלי ארוך טווח המבוסס על חדשנות, יזמות והון אנושי איכותי.

המהלך יוצא לדרך בתקופה מאתגרת עבור יישובי הצפון, ועל רקע נתונים המצביעים על שיעורי השתלבות נמוכים של בני ובנות החברה הדרוזית בתעשיית ההייטק בישראל. יוזמי התוכנית רואים במהלך זה משימה לאומית שנועדה לפתוח דלתות להזדמנויות חדשות עבור צעירי העדה, לחזק את הכלכלה האזורית ולהגדיל את חלקה של החברה הדרוזית מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי.

לדברי קופטאן חלבי:"החברה הדרוזית והצ'רקסית הוכיחה לאורך השנים את מחויבותה ותרומתה למדינת ישראל – בשירות הביטחוני, בשירות הציבורי ובכל תחומי החיים. דווקא בתקופה שבה הצפון מתמודד עם אתגרים משמעותיים, יש חשיבות לאומית ליצירת מנועי צמיחה חדשים עבור הדור הצעיר. החיבור בין הון אנושי איכותי, משקיעים, מומחים ושותפים אסטרטגיים יכול להצמיח דור חדש של יזמים, חברות ומובילי דרך, ולהפוך את הפוטנציאל האדיר הקיים בקהילה למנוע צמיחה כלכלי וחברתי עבור החברה הדרוזית ועבור מדינת ישראל כולה."

במסגרת האירוע יוצגו פעילות מרכז החדשנות, חזון קרן ההשקעות המתגבשת והזדמנויות לשיתופי פעולה עבור משקיעים, יזמים ושותפים אסטרטגיים המבקשים לקחת חלק בבניית דור הסטארט־אפים הבא של החברה הדרוזית והצ'רקסית.

הפוסט לראשונה בישראל: מוקמת קרן השקעות ייעודית לקידום יזמות וסטארט־אפים בחברה הדרוזית והצ'רקסית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטכניון יעניק את "מדליית בוגר הטכניון" ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, בועז לוי, ולסמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה, מיכאל כגן, בטקס חגיגי שיתקיים בטכניון במסגרת "ערב הנשיא" ב-8 ביוני.

המדליה היוקרתית מוענקת לבוגרי טכניון "שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה; אשר תרמו תרומה משמעותית לקידום הכלכלה, התעשייה והחינוך; וגילו מנהיגות מרשימה ומחויבות יוצאת דופן הבאות לידי ביטוי בפעילות ציבורית למען מדינת ישראל והטכניון".

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "מדליית בוגר הטכניון נועדה להוקיר בוגרות ובוגרים שמצוינות מקצועית, מנהיגות ואחריות ציבורית הן דרך חיים עבורם ומעשה של יום-יום. בועז לוי ומיכאל כגן מגלמים את ערכי הטכניון במלואם – חדשנות, מחויבות למדינת ישראל והשפעה עמוקה על הכלכלה, התעשייה והטכנולוגיה העולמית. הישגיהם המרשימים והקשר המתמשך שלהם לטכניון מעניקים השראה לדורות הבאים ומחזקים את תרומת הטכניון לחברה בישראל ובעולם".

בועז לוי, בוגר תואר ראשון מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ע"ש סטיבן ב. קליין ותואר שני בהנדסת מערכות, כיהן כמנכ"ל התעשייה האווירית משנת 2020 ולאחרונה התמנה ליו"ר דירקטוריון החברה. לאורך כהונתו מוביל לוי את החברה לשיאים טכנולוגיים ועסקיים חסרי תקדים ומחזק את מעמדה כאחת החברות הביטחוניות המובילות בעולם. תחת הנהגתו, הרחיבה החברה באופן משמעותי את פעילותה הגלובלית, רשמה שיאים בצבר ההזמנות והציגה ביצועים פיננסיים יוצאי דופן. לוי החל את דרכו בתעשייה האווירית בשנת 1990 כמהנדס פרויקט של מערכת ההגנה האווירית מטילים בליסטיים 'חץ' ובהמשך מונה לראש הפרויקט. במהלך השנים מילא שורה של תפקידי מפתח בחברה, בהם ראש תכנית מערכת ההגנה האווירית 'ברק', מנהל מפעל מערכות הגנה אווירית, סמנכ”ל חטיבת טילים וחלל, ומנכ"ל התעשייה האווירית IAI. במהלך שנות פעילותו בתעשייה האווירית הוא הוביל פרויקטים ביטחוניים אסטרטגיים רבים, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מערכת הביטחון הישראלית. לוי, שהיה שותף לזכייה במספר פרסי ביטחון ישראל, זכה בפרס בלקינד של הקרן לידידות ארה"ב-ישראל, נבחר ב-2025 לרשימת 50 היהודים המשפיעים בעולם ובשנים האחרונות הוא נמנה על חברי הוועד המנהל של הטכניון.

לוי יקבל את מדליית בוגר הטכניון "בהוקרה על מסירותו רבת השנים למדינת ישראל ולביטחונה; על מנהיגותו יוצאת הדופן בקידום יכולותיהן של תעשיות החלל והביטחון הישראליות ועל תפקידו החיוני בהובלת פיתוחן של מערכות המגינות על אזרחי המדינה; על עשורים של תרומה לחוסנה הטכנולוגי של ישראל ולמיצובה בחזית החדשנות העולמית; ובהערכה על הקשר רב השנים עם הטכניון, שערכיו ורוחו משתקפים במנהיגותו ובהישגיו".

מיכאל כגן, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי, הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה. הוא עלה מרוסיה לישראל בגיל 18, השלים תואר ראשון והתגייס לצה"ל. לאורך הקריירה הארוכה שלו, מילא כגן תפקיד מרכזי בשלוש מהפכות טכנולוגיות: הוא החל את דרכו המקצועית באינטל, שם היה שותף למהפכת המחשוב האישי והוביל בין היתר את פיתוח המעבד פורץ הדרך פנטיום  MMX. בשנת 1999 היה בין מייסדי מלאנוקס, וכארכיטקט הראשי של החברה הוביל את פיתוחן של טכנולוגיות תקשורת מואצת שעיצבו את עידן מרכזי הנתונים בענן. לאחר רכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה בשנת 2020, מונה כגן לסמנכ״ל הטכנולוגיות של אנבידיה העולמית. במסגרת תפקידו הוא מתמקד בתכנון ארכיטקטורת תשתיות המחשוב המאפשרות פריצות דרך חדשות בתחום הבינה המלאכותית.

כגן יקבל את מדליית בוגר הטכניון "בהוקרה על תרומותיו יוצאות הדופן לפיתוחן וקידומן של טכנולוגיות מחשוב ותקשורת עתירות ביצועים, אשר עיצבו את חזית החדשנות העולמית והשפיעו עמוקות על תעשיית ההייטק; וברחשי תודה על תמיכתו המתמשכת בטכניון, המעצימה את הקשר בין האקדמיה לתעשייה ומסייעת במיצובה של מדינת ישראל כמעצמת הייטק עולמית".

עם מקבלי מדליית הבוגר בעבר נמנים דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית וכיום יו"ר הוועד המנהל של הטכניון; ג'וני סרוג'י, מהישראלים הבכירים ביותר בהייטק העולמי, שהתמנה לאחרונה לסגן נשיא בחברת אפל; ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שעמדה בראש חטיבת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והובילה את המאבק במגפת הקורונה; אהרון אהרון, מייסד C-perto  שהיה מנכ"ל רשות החדשנות ומנכ"ל אפל ישראל; האלוף (מיל’) ניצן אלון, שעמד בראש המערך המודיעיני לאיתור החטופים והנעדרים לאחר 7 באוקטובר ויזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר וממייסדי Next October 

הפוסט "מדליית בוגר הטכניון" היוקרתית תוענק ליו"ר התעשייה האווירית, בועז לוי, ולסמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה, מיכאל כגן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר חמש שנים בתפקיד, הודיע היום מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, על כוונתו לסיים את כהונתו בחודשים הקרובים, לאחר תקופת מעבר מסודרת שתבטיח המשכיות מלאה של פעילות הרשות ורציפות ניהולית.

במהלך כהונתו הובילה רשות החדשנות שורת מהלכים אסטרטגיים שנועדו להבטיח את התחרותיות של ההייטק הישראלי מול מדינות אחרות ולהבטיח שיישאר בהובלת החדשנות העולמית. תעשיית ההייטק מהווה כיום כחמישית מהתוצר הלאומי, אחראית לכ 60% מהייצוא ומעסיקה מאות אלפי עובדים בישראל באופן ישיר ועקיף.

בתקופת כהונתו של בין הרחיבה רשות החדשנות באופן משמעותי את היקף ההשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, בתשתיות מחקר ופיתוח ובתחומי טכנולוגיה אסטרטגיים. בין היתר הושקו קרן ההזנק, קרן יוזמה החדשה וקרן המחקר היישומי, שנועדו לאפשר ליזמים ולחברות טכנולוגיה ישראליות להמשיך לצמוח גם בתקופות של האטה ואי ודאות בשווקים הגלובליים.

במקביל, פעלה הרשות להציב את תחומי הדיפטק והבינה המלאכותית בליבת האסטרטגיה הלאומית של ישראל, תוך השקעה בתשתיות מו"פ מתקדמות ובבניית דור חדש של חברות טכנולוגיה מובילות. לצד זאת, הובילה הרשות מהלך רחב להרחבת פעילות החדשנות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית באמצעות הקמת רשת מרכזי חדשנות ברחבי הארץ, והעמיקה את שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל עם מדינות, תאגידים וגופי מחקר מובילים בעולם.

תקופת כהונתו של בין התאפיינה בהתמודדות עם אתגרים חסרי תקדים, בהם משבר הקורונה, ההאטה הגלובלית בענף הטכנולוגיה, חוסר הוודאות הכלכלי בעולם והשלכות מלחמת "חרבות ברזל" על המשק הישראלי. בתקופות אלה פעלה רשות החדשנות לשימור חוסנו של ההייטק הישראלי, לעידוד השקעות, לסיוע לחברות ולשמירה על מעמדה הבינלאומי של ישראל כמרכז חדשנות מוביל.

במהלך השנים האחרונות הובילה הרשות גם תהליכים משמעותיים להרחבת ההון האנושי בהייטק, לקידום חדשנות במגזר הציבורי ולחיזוק הקשר בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, מתוך תפיסה הרואה בחדשנות תשתית אסטרטגית לצמיחה כלכלית, לחוסן לאומי וליתרונה היחסי של ישראל בעולם.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "לאחר חמש שנים אינטנסיביות ומלאות עשייה, החלטתי כי זה הזמן הנכון עבורי לסיים את התפקיד. הייתה לי זכות גדולה להוביל את רשות החדשנות בתקופה מאתגרת ומשמעותית עבור מדינת ישראל וההייטק הישראלי. אני מסיים את תפקידי בתקופה שבה ההייטק הישראלי מפגין יציבות, עוצמה ויכולת התאוששות גם בתנאי אי ודאות מורכבים ונמצא בעמדה טובה להתמודד עם אתגרי והזדמנויות השנים הקרובות. יחד עם עובדי הרשות, משרדי הממשלה, היזמים, המשקיעים וחברות הטכנולוגיה, פעלנו לחיזוק מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי ולהבטחת המשך מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית. אני גאה במיוחד בכך שבשנים האחרונות הצלחנו להניח תשתיות משמעותיות שימשיכו ללוות את הכלכלה הישראלית גם בעתיד, בתחומי הבינה המלאכותית, הדיפטק, והחדשנות בכלל."

מועצת הרשות צפויה למנות בתקופה הקרובה ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל הרשות. הועדה תפרסם הליך פומבי להגשת מועמדויות. במסגרת ההליך ייבחנו מועמדים בעלי ניסיון ניהולי בכיר בתעשיית ההייטק, היכרות מעמיקה עם עולמות החדשנות, הטכנולוגיה והכלכלה הישראלית, ניסיון בהובלת ארגונים משמעותיים ויכולת להוביל תהליכים אסטרטגיים בזירה המקומית והבינלאומית.

במהלך החודשים הקרובים ימשיך דרור בין למלא את תפקידו באופן מלא וללוות את תהליך המעבר בצורה מסודרת, במטרה להבטיח רציפות ניהולית, יציבות והמשך קידום פעילות רשות החדשנות לטובת ההייטק הישראלי.

הפוסט לאחר חמש שנות כהונה, מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הודיע על סיום תפקידו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל הודיעה כי ג׳וני סרוג׳י מונה, בתוקף מיידי, ל־Chief Hardware Officer של החברה. לפי ההודעה הרשמית, סרוג׳י, שכיהן עד כה כסגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה, יקבל מעתה אחריות מורחבת גם על Hardware Engineering, התחום שעליו היה מופקד עד כה ג׳ון טרנוס, וגם על ארגון Hardware Technologies שאותו כבר הוביל. המינוי בוצע כחלק מסבב השינויים בצמרת אפל, שבמסגרתו טרנוס יחליף את טים קוק כמנכ״ל ב־1 בספטמבר 2026. (Apple)

מבחינת אפל, זהו הרבה יותר משינוי תואר. סרוג׳י הופך כעת לאיש שמרכז תחתיו חלק גדול מהעמוד השדרה ההנדסי של החברה: מצד אחד פיתוחי השבבים והטכנולוגיות העמוקות, ומצד אחר הנדסת המוצרים עצמם. רויטרס ציינה כי במסגרת התפקיד החדש הוא יפקח על פיתוח השבבים של אפל ועל צוותי הנדסת החומרה, מה שממחיש עד כמה החברה רואה קשר הדוק בין אסטרטגיית הסיליקון שלה לבין עתיד המוצרים שלה. זו גם אינדיקציה לכך שבאפל לא רצו לאבד את מרכז הכובד ההנדסי שנבנה סביב סרוג׳י בשנים האחרונות, דווקא ברגע של חילופי דורות בהנהלה. (Reuters)

טים קוק עצמו העניק לסרוג׳י גיבוי פומבי חריג בעוצמתו. בהודעה הרשמית של אפל הוא תיאר אותו כאחד האנשים המוכשרים ביותר שעבד עמם אי פעם, ואמר כי לסרוג׳י היה תפקיד ייחודי בעיצוב אסטרטגיית השבבים של אפל וכי השפעתו ניכרת לא רק בתוך החברה אלא גם בכל התעשייה. בניסוח של אפל, זהו למעשה אישור רשמי לכך שסרוג׳י נחשב לאחד האדריכלים המרכזיים של המעבר של החברה לעידן שבו הסיליקון הפנימי הוא יתרון תחרותי מכריע.

הזווית הישראלית בולטת במיוחד. סרוג׳י נולד בחיפה, השלים תואר ראשון ותואר שני במדעי המחשב בטכניון, ובהמשך עבד ב־IBM ולאחר מכן באינטל, לפני שגויס לאפל ב־2008. לפי הטכניון, כבר בתפקידו הראשון באפל הוא הוביל את תכנון ה־A4, השבב הראשון שאפל פיתחה בעצמה, ששימש באייפון 4 ובאייפד הראשון. עוד לפי הטכניון, סרוג׳י היה בין מי שעודדו את אפל לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בישראל, מתוך אמונה שהחברה תמצא כאן עומק הנדסי וחדשנות טכנולוגית. (הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל)

הביוגרפיה הרשמית של אפל מחדדת עוד יותר את היקף השפעתו. החברה מייחסת לסרוג׳י את בניית אחד מצוותי הסיליקון והטכנולוגיה החזקים בעולם, עם אחריות על Apple silicon, סוללות, מצלמות, בקרי אחסון, חיישנים, תצוגות וטכנולוגיות קריטיות נוספות לאורך כל קו המוצרים של אפל. כלומר, גם לפני הקידום הנוכחי סרוג׳י כבר היה אחד האנשים המשפיעים ביותר על האייפון, המק, האייפד, השעון ומוצרים אחרים — וכעת השפעתו רק מתרחבת.

במובן הזה, סרוג׳י אולי לא קיבל את כיסא המנכ״ל, אבל הוא בהחלט קיבל תפקיד שמקרב אותו עוד יותר לליבת קבלת ההחלטות של אפל. אפשר לראות במהלך הזה מסר כפול: טרנוס יקבל את ההובלה הניהולית הרחבה של החברה, בעוד סרוג׳י יקבל את השליטה המרוכזת יותר על לב המכונה ההנדסית שלה. זו פרשנות, לא ניסוח רשמי של אפל, אבל היא עולה בקנה אחד עם חלוקת הסמכויות החדשה ועם הדגש שמעניקה החברה לסיליקון, חומרה ואינטגרציה בין השניים.

לישראל, ולתעשיית השבבים המקומית, זהו רגע סמלי לא פחות ממעשי: אחד מבוגרי הטכניון הבולטים בעולם, ואחד הישראלים הבכירים ביותר בהייטק הגלובלי, מחזיק עכשיו בתפקיד שממקם אותו בצמרת המעשית של אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם.

הפוסט ג׳וני סרוג׳י קיבל קידום בצמרת אפל: הישראלי הבכיר בחברה מונה ל־Chief Hardware Officer הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל הודיעה כי טים קוק יסיים את תפקידו כמנכ״ל החברה ב־1 בספטמבר 2026, ולאחר מכן יעבור לתפקיד יו״ר פעיל של דירקטוריון אפל. את מקומו כמנכ״ל יתפוס ג׳ון טרנוס, המשמש כיום סגן נשיא בכיר להנדסת חומרה. לפי הודעת החברה, המהלך אושר פה אחד בידי הדירקטוריון והוא חלק מתהליך ירושה ארוך טווח שתוכנן מראש. קוק ימשיך לכהן כמנכ״ל עד סוף הקיץ כדי ללוות את תהליך החפיפה, ולאחר מכן יסייע לחברה גם במגעים עם מקבלי החלטות ברחבי העולם. (Apple)

במקביל הודיעה אפל כי ג'וני סרוג'י הישראלי יחליף את טרנוס בתפקידו הקודם כ-Chief Hardware Officer. במסגרת התפקיד המורחב הוא קיבל לידיו גם את Hardware Engineering, שעליה היה אחראי טרנוס, וגם את ארגון Hardware Technologies שבו כבר הוביל את תחום השבבים והטכנולוגיות הקריטיות של אפל.

בהודעה הרשמית מסר קוק כי הנהגת אפל הייתה ״הזכות הגדולה בחיי״, והגדיר את טרנוס כאדם הנכון להוביל את החברה לשלב הבא. טרנוס עצמו אמר כי הוא ״אסיר תודה עמוקה״ על ההזדמנות להוביל את אפל, וציין כי בילה כמעט את כל הקריירה שלו בחברה, תחת סטיב ג׳ובס ולאחר מכן תחת טים קוק.

טרנוס הוא אחד מבכירי אפל הוותיקים ביותר. לפי אפל, הוא עובד בחברה כ־25 שנה, וכיום מוביל את תחום הנדסת החומרה. בעבר היה מעורב בשורה ארוכה של מוצרים מרכזיים, ובמסגרת תפקידיו האחרונים היה אחראי על תחומי חומרה מרכזיים בחברה. אפל הדגישה גם את תרומתו לחדשנות בחומרים, לעיצוב החומרה ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית של מוצריה. עוד נמסר כי עם כניסתו לתפקיד הוא יצטרף גם לדירקטוריון החברה.

המהלך מסמן את סיומה של תקופה ארוכה במיוחד בתולדות אפל. קוק נכנס לתפקיד המנכ״ל ב־2011, לאחר מותו של סטיב ג׳ובס, והוביל את החברה בשנים שבהן הפכה לאחת החברות החזקות והמשפיעות בעולם. בתקופתו השיקה אפל מוצרים מצליחים כמו Apple Watch ו־AirPods, ובמקביל הרחיבה מאוד את פעילות השירותים שלה, הכוללת בין השאר את Apple Music ו־Apple TV. לפי הדיווח שצירפת מה"וושינגטון פוסט", אחד ההישגים הגדולים של קוק היה הפיכת אפל לחברת ענק בעלת שווי שוק עצום ועסקי שירותים שמכניסים יותר מ־100 מיליארד דולר בשנה.

עם זאת, תקופת קוק לוותה בשנים האחרונות גם בביקורת גוברת על כך שאפל טרם הציגה "מערכה שנייה" ברורה בעידן הבינה המלאכותית. לפי הדיווח מה"וושינגטון פוסט", בעוד מתחרות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות סכומי עתק בתשתיות ובמודלי AI, אפל בחרה עד כה בגישה זהירה יותר, המתמקדת בשילוב יכולות בינה מלאכותית במוצרים הקיימים ולאו דווקא בהובלה בוטה של התחום. באותו דיווח צוין כי המינוי של טרנוס משדר בעיקר המשכיות ולא מהפכה, בין היתר משום שהוא מגיע מלב המערכת ההנדסית הקיימת של אפל, בעוד קוק עצמו יישאר דמות מרכזית בהנהגת החברה גם לאחר ספטמבר.

במובן הזה, המינוי של טרנוס עשוי ללמד לא רק על זהות היורש, אלא גם על הכיוון האסטרטגי שאפל בוחרת בו. במקום להביא מנכ״ל חיצוני או דמות המזוהה באופן מובהק עם בינה מלאכותית, החברה מקדמת מהנדס ותיק שצמח בתוך תרבות פיתוח החומרה שלה. זהו מסר ברור של יציבות, של המשכיות ושל אמונה בכך שהשלב הבא של אפל עדיין ייבנה סביב שילוב הדוק בין חומרה, תוכנה ושירותים — גם אם השוק מחכה לראות כיצד בדיוק תתמודד החברה עם עידן ה־AI.

שינוי נוסף בהנהלה הוא שארתור לוינסון, שכיהן כיו״ר לא־ביצועי של הדירקטוריון ב־15 השנים האחרונות, יעבור ב־1 בספטמבר לתפקיד הדירקטור הראשי הבלתי תלוי. בכך משלימה אפל חילופי תפקידים מסודרים בצמרת, תוך ניסיון להציג לשוק מעבר הדרגתי ומבוקר ולא זעזוע ניהולי חד.

הפוסט אפל נערכת לחילופי דורות: טים קוק יפרוש בספטמבר, ג׳ון טרנוס ימונה ליורשו * ג'וני סרוג'י יחליף את טרנוס כראש ההנדסה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA) הודיע כי ג’ון נויפר, נשיא ומנכ״ל האיגוד, יפרוש באמצע 2026 לאחר 11 שנות כהונה. האיגוד מייצג כמעט את כלל תעשיית השבבים בארה״ב לפי הכנסות, לצד חלק גדול מחברות השבבים שאינן אמריקניות.

ד״ר ליסה סו, יו״ר ומנכ״לית AMD ויו״ר מועצת המנהלים של SIA לשנת 2026, שיבחה את נויפר וטענה כי הוא חיזק בשנים האחרונות את התשתית המדינית שמאפשרת חדשנות, תחרותיות וצמיחה. לדבריה, הנהגתו חיזקה את יכולת האיגוד להשפיע על מדיניות התומכת בכלכלה האמריקנית ובביטחון הלאומי, בתקופה שבה סוגיית ההובלה הטכנולוגית של ארה״ב נמצאת במרכז השיח.

לפי הודעת SIA, אחד ההישגים המרכזיים בתקופת נויפר הוא קידום תמריצים לייצור שבבים בארה״ב, שלטענת האיגוד הובילו להשקעות פרטיות בהיקף של יותר מ-600 מיליארד דולר, וממקמים את ארה״ב לקראת גידול חד בכושר הייצור המקומי עד 2032. בנוסף, האיגוד מציין הישגים בקידום השקעות פדרליות במחקר ופיתוח, שמטרתן לחזק את החדשנות ואת היתרון התחרותי של התעשייה.

הודעת האיגוד מציינת גם פעילות בזירת הסחר הבינלאומית, כולל הרחבת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA) ותמיכה בהסדרים שנועדו למנוע מכסים על העברות נתונים חוצות גבולות. לצד ההישגים המדיניים, נויפר הוביל את SIA גם דרך משברים כמו המחסור העולמי בשבבים והשלכות מגפת הקורונה על שרשראות האספקה והייצור.

הליך בחירת המחליף כבר החל. SIA הודיע כי שכר את Korn Ferry להוביל חיפוש מקיף, וכי נויפר יפרוש לאחר מינוי מחליף באמצע השנה, כדי להבטיח מעבר מסודר.

הפוסט ג'ון נויפר יפרוש מ-SIA באמצע 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.