ביום רביעי ה־14 במאי 2025, במרכז פרס לשלום ביפו, התקיים במהלכו מפגש בכירים נפרד במסגרת כנס ChipEx 2025, שבו נשא דברים ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. הפורום, אליו הוזמנו בכירים בתעשייה, נציגי ממשל, אקדמיה ומשקיעים בינלאומיים, התרכז בצורך האסטרטגי למיצוב ישראל כמובילה עולמית בשרשרת הערך של תעשיית הסמיקונדקטור.

“עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית”. לדבריו, שבב אינו עוד חלק רכיבני במערכת, אלא היסוד שעליו נבנות מהפכות בטכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, דרך ביוטכנולוגיה ופוטוניקה ועד מערכות הגנה צבאיות." כך אמר ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות במפגש הבכירים במסגרת כנס ChipEx 2025.

"בעשור האחרון פיתחה ישראל אקוסיסטם סמיקונדקטורי נרחב, מבלי להסתמך על השקעות ממשלתיות בסדר גודל ענק: בעוד עצמה הפיננסית של מדינות רבות מאפשרת להן לשפוך מאות מיליארדי דולרים בתשתיות שבבים, גישתנו מבוססת על ‘להשתרע במוח, לא בכיס’ – יצירת יתרון תחרותי באמצעות חשיבה, שיתופי פעולה וחדשנות מתמדת.”

כדי להעצים מגמה זו חשפו ברשות החדשנות מספר יוזמות מרכזיות: הקמת חממת שבבים לאומית שתעניק לסטארט-אפים גישה לתשתיות בדיקה ופיתוח מתקדמות (shared infrastructure); הקמת קונסורציום אקדמיה-תעשייה לפיתוח טכנולוגיות בהן ישראל כבר מחזיקה ביתרון יחסי, כגון פוטוניקה אינטגרטיבית, מיחשוב קוונטי, מחשוב נוירומורפי ו־advanced packaging; והרחבת מסלולי המענקים הציבוריים במאות מיליוני שקלים לשיתופי פעולה הדדיים בין חברות הזנק ובין מוסדות מחקר מובילים.

סטופל ציין כי המהלך יתמוך בשני מסלולים מקבילים: המסלול האופקי ייכון עבורו מוסדות ומעבדות משותפות, יופחתו חסמי הכניסה ליזמים ויושקו תכניות תמיכה לחדשנות פריצת דרך; המסלול האנכי יתמקד בהעמקת מומחיות ישראלית ויצירת “אשכולי מצוינות” סביב טכנולוגיות חדשות, כאשר הדגש יושם על טיפוח סטארט־אפים קטנים מהירים לצד שיתופי פעולה עם תאגידים בינלאומיים.

בהמשך דיבר סטופל על “צווארי בקבוק” שנתגלו במחקרי הרשות: שיעור הקמת הסטארט-אפים בתחום השבבים עתירי החישוב נמצא בירידה, מחסור במשקיעים המתמחים ב-semiconductor, וכן תלות מופרזת בשרשרת ייצור גלובלית שברירית. לטענתו, הפתרון כולל לגבש כלי מימון ותמרוץ עבור יזמים וקרנות הון־סיכון ישראליות, להרחיב תשתיות פאב (Fab) קטן לבדיקות מהירות של שבבים, וליצור מסלולי העברה מהירה של ידע ופיתוח טכנולוגי בין אקדמיה לתעשייה.

סטופל אף חשף כי בשבועות הקרובים תצא קריאה ציבורית רחבת היקף למענקי מחקר וחדשנות בסכום כולל העולה על חצי מיליארד שקלים, שתקצה משאבים להרחבת תשתיות השבבים ולמימון פרויקטים בשיתוף פעולה חוצה־גופים. בהקשר זה הוסיף כי “העידן שבו השקעות ענק שולטות בהכרעת גורלות הטכנולוגיה מתחלף בעידן של שיתופי פעולה ממוקדים, שנשענים על אקוסיסטם מחקרי־תעשייתי חזק וגישה גמישה ומהירה”.

לקראת סיום דבריו פנה סטופל למנהלי מו”פ, למשקיעים ולשותפים הטכנולוגיים מכל רחבי העולם: “אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע של ייצור שבבים בישראל, להעמיק את השתייכותנו לאורך כל שרשרת הערך ולתמוך בקידום החדשנות הלאומית. ייתכן שאין ביכולתנו להתחרות בתקציבים של המדינות הגדולות, אך אין לנו מתחרים בחזון, בגמישות ובמחויבות להפוך רעיונות לשבבים שמעצבים את העתיד.”

הפוסט אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: “עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"בזמן שאומות ענק ותאגידים בעלי כיסים עמוקים מתחרים זה בזה במרוץ השבבים – ישראל, כמדינה קטנה, לא תוכל להתחרות בכמות ההשקעות. אבל היא גם לא צריכה. הכוח שלנו הוא בחדשנות, בגמישות ובכישרון", כך פתח צבי גולצמן, סמנכ"ל ברשות החדשנות ומוביל תחום השבבים והתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, את דבריו בכנס ChipEx2025 שנערך בתל אביב.

גולצמן פתח בהתייחסות אישית למצב הביטחוני: "58 מאחינו ואחיותינו עדיין מוחזקים בידי חמאס. הם בלבנו בכל רגע. לא ננוח עד שכולם יחזרו הביתה." אך גם בצל אתגרים כבדים, הדגיש, ההייטק הישראלי ממשיך להוביל.

לא בכוח – במיקוד

לדבריו, ישראל מפתחת בימים אלו אסטרטגיה חדה וממוקדת להבטחת מעמדה של המדינה בתחום השבבים, לא באמצעות השקעות של מיליארדים, אלא דרך דיוק והמצאה. "יש לנו מאות חברות פעילות בתחום השבבים, כרבע מהן רב-לאומיות שמעסיקות כ-70% מהמהנדסים בתחום. ישראל היא מרכז לפיתוחי דגל של חברות כמו אינטל, אפל, אנבידיה ואפלייד מטריאלס", הסביר.

תחום השבבים בישראל מניב הכנסות של מיליארדים מדי שנה מייצוא. כ-70% מהפעילות בישראל ממוקדת בתכנון ואימות רכיבים מתקדמים, ולצידה מומחיות גלובלית בתחום המדידה והבדיקה, וכן מספר מפעלים חשובים המובילים ייצוא משמעותי.

"רבים לא יודעים זאת, אבל רשות החדשנות השקיעה כמעט רבע מיליארד שקל בתחום בחמש השנים האחרונות בלבד", ציין גולצמן.

אבל הענף נתקל בקשיים

לצד ההישגים, גולצמן התריע מפני סימני שאלה מדאיגים: ירידה במספר הסטארטאפים החדשים, תלות בייצור וכלים זרים, מימון דל לטכנולוגיה עמוקה וגישה מוגבלת למתקני ייצור מתקדמים.

"הפתרון איננו בהגדלת תקציבים – אלא באסטרטגיה ממוקדת המבוססת על שני צירים: פלטפורמות רוחביות שיפחיתו חסמים ויאפשרו פריצות דרך, ותחומים אנכיים שבהם לישראל יש יתרון יחסי."

אינקובטור לשבבים ותחומים מובילים

הרשות בוחנת הקמה של אינקובטור לסטארטאפים בתחום השבבים, עם גישה לכלים, מעבדות, מנטורים ומרכזי שירות מתקדמים לבדיקות, אב טיפוס ואימות. "המטרה שלנו – להכפיל את מספר הסטארטאפים בתחום מדי שנה", הדגיש.

במקביל, מזוהות מגמות שישראל יכולה להוביל בהן: פוטוניקה משולבת, רכיבי הספק, ואריזה מתקדמת – תחומים שבהם מפגש בין ביקוש עולמי לבין חוזקות מקומיות יוצר פוטנציאל מוביל.

קואליציות בינלאומיות וגיוס כישרונות

האסטרטגיה כוללת גם חיזוק תשתיות המחקר והפיתוח, שיתופי פעולה עם תוכניות בינלאומיות כמו Horizon Europe, קונסורציומים דו-לאומיים, פיתוח כישרונות, הכשרות חדשות, חיבור בין אקדמיה לתעשייה, ומשיכת מומחים מחו"ל.

לסיום, קריאה לשותפות

"ישראל לא צריכה ואינה יכולה להוביל בכמות. נוביל באמצעות מיקוד. באמצעות תשתיות, הון אנושי והשקעות חכמות, נבנה עתיד בו נשמר את מקומנו בחזית פיתוחים מתקדמים בתעשיית השבבים", חתם גולצמן. "יזמים, חוקרים, משקיעים ומקבלי החלטות – עכשיו הזמן לפעול יחד. אני מזמין אתכם לשתף פעולה, ואשמח לשמוע מכם במהלך היום."

הפוסט צבי גולצמן: "ישראל צריכה להוביל את עתיד השבבים – לא בכמות אלא בתכנונים מתקדמים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל אינטל החדש, לב-בו טאן, השקיע מאות מיליוני דולרים בעסקים סיניים במהלך השנים 2012–2024, כאשר דוח של רויטרס מצביע על כך שכ-200 מיליון דולר מההשקעות נעשו בחברות שסומנו כקשורות לצבא שחרור העם.

טאן, ותיק מעמק הסיליקון והשותף הבכיר במיזמים טכנולוגיים, ביצע השקעותיו באמצעות קבוצת Walden International וחברות אחזקות כגון Seine Limited ו-Sakaytra. לפי הדיווח, טאן מנהל תיק השקעות רחב הכולל שליטה ב-40 חברות סיניות והחזקות מיעוט  ביותר מ-600 חברות נוספות, כאשר במסגרתם קיים שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים סיניים – כאשר לפחות שמונה מהחברות שמהן טאן נהנה קשורות באופן ישיר ליחידות צבאיות.

אינטל מנהלת חוזה בשווי 3 מיליארד דולר עם משרד ההגנה לבניית טכנולוגיות קריטיות. בכך, עולה השאלה כיצד משפיעים הקשרים הכלכליים הרחבים של טאן עם חברות סיניות – שיש בהן גם צדדים מעורבים בתחום הביטחון הלאומי – על יכולת אינטל לנהל את עסקיה בסביבה הגלובלית הרגישית של היום.

בין הביקורות שנשמעו, הדגיש שותף בבסיטייל ונטורס, אנדרו קינג, כי "למעשה, לטאן אין את הכישורים הנדרשים להוביל חברה שמתחרה מול סין, במיוחד כאשר נוגעים להיבטים עם השלכות ביטחוניות ומודיעיניות".

טאן מילא לפני היבחרו לתפקיד טופס הצהרה על ניגוד עניינים, ואולם מאז התפתח משבר המכסים בין שתי המדינות, דבר שהפך את הסוגיה לרגישה יותר.

עם זאת, על אף הביקורת והחששות, טאן נחשב על ידי חלק מהמשקיעים לבחירה שיכולה להוביל את אינטל לתקופה חדשה ומבטיחה של חדשנות והתרוממות עסקית.

הפוסט מנכ"ל אינטל החדש השקיע מעל 200 מיליון דולר בעסקים סיניים – חלקם מקושרים לצבא סין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית ציוד השבבים ההולנדית ASML הזהירה כי מתחים גיאופוליטיים ופיקוח על יצוא מעכבים את החדשנות בתעשיית המוליכים למחצה.

מנכ"ל החברה, כריסטוף פוקה, הדגיש כי תעשיית המוליכים למחצה מסתמכת על שיתוף פעולה וחדשנות, אך המתחים הגיאופוליטיים הגוברים פוגעים בסביבה השיתופית החיונית להתקדמותה. עם זאת, הוא לא התייחס ספציפית למכסים החדשים שהציע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כאשר החברה ציינה שהערותיו של פוקה נאמרו שבועיים לפני ההכרזה של טראמפ, כפי שהדגיש בלומברג.

ASML מייצרת כלי ליתוגרפיה באולטרה-סגול קיצוני (EUV), החיוניים לייצור שבבים מתקדמים. הדוח מציין כי למרות שהמכסים המוצעים אינם כוללים מוליכים למחצה, הם אינם מזכירים כלי ייצור שבבים.

בשנת 2024, כ-16% מהמכירות נטו של ASML הגיעו ממתקנים בארה"ב, כפי שמצוין בדוח השנתי של החברה. בינתיים, לקוחות מפתח כמו אינטל, TSMC וסמסונג מרחיבים את פעילותם בארה"ב, בתמיכת תמריצים מחוק השבבים והמדע, כפי שמציין הדוח.

בתגובה למכסים המוצעים, האיחוד האירופי מכין סדרה ראשונית של אמצעי נגד, כאשר המכס של 20% יחול על כל 27 מדינות האיחוד האירופי וישפיע על כ-70% מהייצוא של האיחוד האירופי לארה"ב, לפי Yahoo Finance.

במקביל, שר הסחר החוץ והפיתוח ההולנדי הדגיש את חשיבות הסחר ההדדי, אך לא התייחס לשאלה האם הולנד תבקש פטור ממכס עבור ASML, כפי שצוין בדוח.

הפוסט טלטלת המכסים (אף כי הוקפאו בינתיים): ASML מתריעה על פגיעה בחדשנות בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות (UAE) התחייבה למסגרת השקעות בהיקף של 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב, כך הודיע הבית הלבן ביום שישי.

"מסגרת ההשקעה החדשה תגדיל באופן משמעותי את השקעותיה הקיימות של איחוד האמירויות בכלכלה האמריקנית בתשתיות בינה מלאכותית, שבבים, אנרגיה וייצור מקומי," נכתב בהצהרת הבית הלבן.

ההצהרה פורסמה לאחר פגישה שנערכה ב-18 במרץ בין הנשיא דונלד טראמפ לבין היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, טחנון בן זאיד אל נהיאן.

חברות MGX מאבו דאבי, בלאקרוק, מיקרוסופט ו-Global Infrastructure Partners (GIP) הזמינו את אנבידיה ו-xAI להצטרף לשותפות תשתיות הבינה המלאכותית (AIP), שתוביל להשקעה כוללת של עד 100 מיליארד דולר ביצירת הדור הבא של מרכזי נתונים ותשתיות אנרגיה לתמיכה במאמצי הבינה המלאכותית של ארה"ב.

בנוסף, קרן ההשקעות ADQ של איחוד האמירויות הודיעה על מיזם משותף בשווי 25 מיליארד דולר עם השותפה האמריקנית Energy Capital Partners, להשקעה בתשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים בארה"ב.

מספר חברות מאיחוד האמירויות הודיעו על התחייבות לתמוך בייצור וייצוא הגז הטבעי האמריקני באמצעות השקעה במתקן ייצוא הגז הטבעי הנוזלי של חברת Next Decade בטקסס.

שתי המדינות גם סיכמו על הקמת שותפות כרייה בשווי 1.2 מיליארד דולר להבטחת אספקה של מינרלים חיוניים.

ייצור האלומיניום בארה"ב היה גם הוא נושא במסגרת ההשקעה. "חברת Emirates Global Aluminum מתכננת להשקיע במפעל האלומיניום החדש הראשון בארה"ב מזה 35 שנים, מה שיכפיל כמעט את ייצור האלומיניום המקומי בארה"ב," נמסר.

הפוסט איחוד האמירויות מתחייבת להשקיע 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב בתחומי הטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל, אלפאבית, הודיעה על רכישת חברת אבטחת הסייבר (וויז) Wiz, סטארט-אפ המתמחה באבטחת מחשוב ענן, בתמורה לכ-32 מיליארד דולר, על פי מקור שמכיר את הפרטים. במהלך הקיץ שעבר, ניהלו הצדדים דיונים שהובילו להערכה של 23 מיליארד דולר – עסקה שלא התבצעה בשל חילוקי דעות והסתבכויות רגולטוריות.

עסקת גוגל-וויז תהיה האקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם, יותר מכפליים מהרכישה של אינטל את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר ב2017, היא גם תהיה הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של גוגל, וגם אחת העסקאות הגדולות ביותר בשנת 2025 עד כה.

העסקה עדיין כפופה לאישורים רגולטוריים, ואם אכן תאושר ותושלם סופית, יהיה זה בניגוד להצהרות החוזרות ונשנות של מנהלי וויז לאורך השנים על כוונתם להגיע להנפקה ולבנות ענקית סייבר עצמאית.

המאמץ מוביל תחת הנהגת תומאס קוריאן, ראש מחלקת הענן בגוגל, אשר מבין היטב את החשיבות של מוצרי אבטחת הסייבר של Wiz עבור בסיס הלקוחות של Google Cloud. Wiz מציגה נתוני ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) מרשימים – 500 מיליון דולר ביולי האחרון, עם שאיפות להגיע ל-1 מיליארד דולר בשנת 2025. נתונים אלה, יחד עם הצמיחה הערכית של החברה – כאשר סב round הגיוס האחרון נערך בהערכה של 12 מיליארד דולר והערכה פנימית עלתה ל-16 מיליארד דולר – מהווים סיבה עיקרית לכך שהצדדים שוקלים כיום עסקה במחיר פרמיום.

Wiz, שהוקמה בשנת 2020 על ידי ארבעה קציני צה"ל לשעבר, אסף רפפורט (המשמש כמנכ"ל, עמי לוטוואק, יינון קוסטיקה, ורועי רזניק, התבלטה בתחום אבטחת הסייבר בענן לאחר שהחברה הקודמת שייסדו, Adallom, נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. מאז, החברה צמחה במהירות וזכתה לתמיכה מצד גורמים מרכזיים כגון Andreessen Horowitz, Cyberstarts, Index Ventures, Greenoaks, Insight Partners ו-Sequoia. מעבר לכך, Wiz אף לא חשפה כוונות להנפקה בבורסה לשנת 2025, אך עם העסקת CFO לשעבר בפעילותה – מה שעשוי להעיד על הכנות להנפקה עתידית.

אחת הסוגיות המרכזיות שעיצבו את המשא ומתן הקודם הייתה חילוקי הדעות לגבי מבנה החברה לאחר הרכישה – האם Wiz תישאר כיחידה נפרדת או שתשתלב בתוך Google Cloud. בנוסף, ניכרת הבחינה הרגולטורית המחמירה, כאשר רגולטורים אמריקאיים ואירופיים מפקחים בקפידה על עסקאות מהסוג הזה, במיוחד בעידן בו עניין האבטחה הדיגיטלית ותשתיות המידע הפכו לנושא מרכזי.

העסקה, אם תושלם, תסמן את האקזיט הגדול ביותר עבור סטארט-אפ ישראלי, כאשר העסקה הגדולה ביותר עד כה הייתה רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת כ-15 מיליארד דולר בשנת 2017. מעבר לכך, רכישת Wiz תעמיד את גוגל כמשחקנית מרכזית נוספת בשוק אבטחת הסייבר, תחום בו ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל מחדשות את השקעותיהן כדי להתמודד עם איומי הסייבר הגוברים.

לסיכום, המשא ומתן לרכישת Wiz מציג תמונה של תחרות עזה בשוק אבטחת הסייבר, כאשר גוגל שואפת להרחיב את יכולות האבטחה שלה בענן באמצעות רכישת חברה בעלת טכנולוגיה מתקדמת וצמיחה משמעותית, בעוד שסין וארצות הברית ממשיכות להיאבק על השליטה בשוק הגלובלי.

תגים: אלפאבית, גוגל, Wiz, אבטחת סייבר, מחשוב ענן, עסקאות הייטק, סטארט-אפ ישראלי, רכישת חברה

ביטויי מפתח: רכישת Wiz, עסקת 30 מיליארד דולר, גוגל ורכישת אבטחת סייבר, תחרות בשוק האבטחה, צמיחה והנפקה, עסקאות הייטק גדולות

נרדפים:

• אבטחת סייבר: הגנה דיגיטלית, פתרונות סייבר, טכנולוגיות אבטחה
• רכישה: הסכם מיזוג, רכישה אסטרטגית, עסקת מיזוגים
• סטארט-אפ: חברה צעירה, יזמות טכנולוגית, חדשנות בתחום ההייטק

הפוסט אלפאבית רוכשת את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו”ח המשקיעים IVC – GNY – KPMG לשנת 2024 בוחן את המגמות והפעילות של משקיעים בהיי-טק הישראלי. הדו”ח מנתח את הגיוסים וההשקעות של קרנות הון סיכון ישראליות, זמינות ההון לחברות טכנולוגיה מקומיות (Dry Powder), קרנות הון סיכון זרות, קרנות הון סיכון תאגידיות ישראליות וזרות, וכן את פעילותם של משקיעים מוסדיים ישראלים.

דו”ח המשקיעים ניתח 1,868 השקעות של קרנות הון סיכון, 863 קרנות הון סיכון, 138 קרנות הון סיכון תאגידיות שהשקיעו בחברות הייטק ישראליות בשנת 2024, ו- 347 השקעות של משקיעים מוסדיים ישראלים (2020-2024).

זמינות הון פנוי להשקעות

על פי הדו”ח, קרנות הון סיכון ישראליות ניהלו סך מצטבר של כ- 11.8 מיליארד דולר בתשע השנים האחרונות. כ- 3.5 מיליארד דולר מיועדים להשקעות בחברות חדשות (השקעה ראשונה), ו- 8.3 מיליארד דולר מוקצים להשקעות המשך בחברות פורטפוליו. ההון הזמין שגויס בשנה החולפת היה נמוך בהשוואה ל- 2023 והסתכם ב- 922 מיליון דולר (415 מיליון דולר להשקעות חדשות ו- 504 מיליון דולר לחברות פורטפוליו).

עו"ד יובל הורן, ראש פרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים בגורניצקי GNY: "דו”ח המשקיעים חושף דינמיקה מורכבת בשוק ההון סיכון הישראלי: גיוס קרנות הגיע לשפל של עשור, אך היקף ההשקעות בפועל, דווקא עלו בהשוואה ל-2023, למרות המלחמה המתמשכת. נתון זה מעיד על חוסנו של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי".

הורן מוסיף כי: "על בסיס המידע שיש ברשותנו על קרנות הון סיכון חדשות המצויות בתהליכי הקמה, ונתוני הדו”ח לגבי dry powder וקצב ההשקעות אנו יכולים להישאר אופטימיים לגבי הזרמת כספים חדשים במהלך 2025. בנוסף, המציאות הביטחונית הביאה לעלייה משמעותית בעניין המשקיעים זרים בטכנולוגיות הגנה ישראליות, והקמת קרנות הון סיכון חדשות המתמחות בתחום. אנו מעריכים שבשנה הקרובה נראה גידול בהשקעות בתחומים אלה".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "דו”ח המשקיעים לשנת 2024 ממחיש את האתגרים המשמעותיים שעמדו בפני ההייטק הישראלי, לרבות ירידה חדה בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות. למרות זאת, גיוסי ההון של חברות טכנולוגיה ישראליות דווקא רשמו עלייה והסתכמו בכ-10 מיליארד דולר, נתון שמציב את ישראל במקום השלישי בעולם בגיוסי הון לחברות סטארטאפ. נתון זה מעיד שלמרות האתגרים, האמון בחדשנות הישראלית נותר גבוה. משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון, מהארץ ומהעולם ממשיכים להאמין ולהשקיע בתעשיית ההייטק הישראלית”. בין מוסיף: "האתגר המרכזי הוא להבטיח שההייטק הישראלי ימשיך לצמוח ולמשוך השקעות, במיוחד בשלבים המוקדמים, בהם המימון מאתגר יותר. רשות החדשנות משקיעה מאמצים משמעותיים בהגדלת מקורות המימון לסטארטאפים – הן באמצעות השקעות ישירות והן באמצעות יצירת תמריצים למשקיעים מוסדיים, במטרה להחזיר את שוק ההון סיכון למסלול צמיחה. בנוסף, אנו פועלים לפיתוח כלים שיחזקו את האקוסיסטם של החדשנות הישראלית, יסייעו לחברות לצלוח את התקופה המאתגרת הזו ויבטיחו שהיתרון הטכנולוגי של ישראל יישמר גם בשנים הבאות. ההייטק הישראלי הוכיח בעבר פעם אחר פעם את יכולתו להפוך משברים להזדמנויות, וזה בדיוק מה שאנו מאמינים שיקרה גם הפעם ויעזור לנו לשמור על מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לחדשנות טכנולוגית".

גיוסי קרנות הון סיכון

מגמת הירידה בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות חדשות נמשכה בשנת 2024 והגיעה לשפל של עשור. חמש קרנות גייסו מעל 100 מיליון דולר כל אחת, בהשוואה לתשע קרנות בשנת 2023. חברות הניהול הישראליות גייסו 1.15 מיליארד דולר ל- 21 קרנות, בהשוואה לכ- 2 מיליארד דולר שגויסו בידי 32 קרנות בשנת 2023.

בן קליין, מנכ"ל IVC: "בשנה החולפת, היקף ומספר גיוסי הון לקרנות הון סיכון חדשות המשיכו לרדת אחרי שנה חלשה ב- 2023. על-פי נתוני הדו”ח, אלו הערכים הנמוכים ביותר מאז 2015. עם זאת, נתוני IVC מעוררים אופטימיות לשינוי מגמה חיובי בשנת 2025, שכן קרנות גדולות רבות נמצאות כעת בתהליך גיוס של קרנות חדשות".

גרף 2: גיוסי קרנות הון סיכון ישראליות

מקור: IVC-GNY-KPMG Investors Report 2024

השקעות קרנות הון סיכון לפי תחומי טכנולוגיה

בשנת 2024, תחומי הסייבר ו- GenAI היו המועדפים ביותר על קרנות הון סיכון ישראליות להשקעות חדשות. מספר ההשקעות החדשות בחברות פינטק ופודטק ירד לשפל הנמוך ביותר מאז 2018. קרנות הון סיכון ישראליות השקיעו ב-23 חברות דיפטק, תשע מהן גייסו למעלה מ- 100 מיליון דולר כל אחת. קרנות ההון סיכון האיצו את הקפי ההשקעות שלהם בחברות מדעי החיים בהשוואה ל- 2023.

דינה פסקא-רז, ראש תחום הטכנולוגיה ב-KPMG ישראל: "יש לציין כי למרות נתונים קרובים של מספר ושווי השקעות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית בשנים 2023 ו- 2024, מגה סבבים בחברות בודדות בתחומים אלה היטו את סך ההשקעות כלפי מעלה. בניכוי סבבים אלה, סך ההשקעות תואם את המגמות והאתגרים שנבעו מהשנה הקשה שעברה על ישראל ועל תעשיית ההייטק. במבט קדימה, אנחנו רואים סימנים ראשונים לשינוי חיובי וצופים כי מגמה זו תימשך במהלך השנה הקרובה".

גרף 3: מספר השקעות חדשות של קרנות הון סיכון ישראליות לפי תחומי טכנולוגיה

מקור: IVC-GNY-KPMG Investors Report 2024

משקיעים מוסדיים ישראלים

משקיעים מוסדיים ישראלים היקצו 82 מיליון דולר והשתתפו ב- 29 עסקאות, בהשוואה ל- 187 מיליון דולר ב- 44 עסקאות בשנת 2023.

גרף 4: משקיעים מוסדיים ישראלים

מקור: IVC-GNY-KPMG Investors Report 2024

משקיעים תאגידיים (CVC) ישראלים וזרים

בשנת 2024 נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות החדשות של קרנות הון סיכון תאגידיות זרות והגיעו לשפל של עשור. קרנות הון סיכון תאגידיות ישראליות ביצעו 10 השקעות חדשות, מעט יותר בהשוואה לשנת 2023.

גרף 5: השקעות ראשונות של משקיעים תאגידיים

מקור: IVC-GNY-KPMG Investors Report 2024

השקעות חדשות של קרנות הון סיכון זרות וישראליות

על פי נתוני הדו”ח, קרנות הון סיכון שמרו על היקפי השקעות חדשות הדומים לשנת 2023. IVC מעריכה שנתונים אלו עתידים להשתנות במהלך השנה הקרובה וצופה צמיחה משמעותית בהשוואה לשנים הקודמות.

גרף 6: השקעות ראשונות של קרנות הון סיכון ישראליות וזרות

הקרנות הפעילות ביותר בהשקעות חדשות

שמונה מתוך 10 הקרנות הפעילות ביותר בשנת 2024 היו ישראליות. פלטפורמת ההשקעות OurCrowd הובילה עם 34 השקעות. שתי קרנות הון סיכון זרות נכנסו לדירוג עשר הקרנות הפעילות ביותר:
 NFX (9 השקעות חדשות) ו- Ibex Investors (8 השקעות חדשות).

גרף 6: הקרנות הפעילות ביותר לפי מספר השקעות חדשות

לעוד ניתוחים ומידע, קיראו את הדו"ח המלא: לינק

אודות השותפים בדו"ח

GNY

פירמת עורכי הדין גורניצקי GNY היא ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל. במשרד למעלה מ-300 עורכי דין ושותפים העוסקים בכ- 50 תחומי ייעוץ משפטיים. עם לקוחות הפירמה נמנות הקבוצות העסקיות הגדולות במשק, גופים בינלאומיים, מוסדות פיננסים וחברות טכנולוגיה בשלבים שונים ובמגוון סקטורים.

www.gornitzky.com

KPMG ישראל

KPMG ישראל היא פירמה מובילה בתחום ראיית חשבון וייעוץ עסקי עם למעלה מ-1,600 מומחים מקומיים בעלי הבנה עמוקה של מגמות גלובליות. הפירמה מציעה שירותי ביקורת, מיסוי וייעוץ, ופועלת למען צמיחה אסטרטגית של הכלכלה הישראלית הדינמית באמצעות חדשנות.

www.kpmg.co.il/

רשות החדשנות

רשות החדשנות מספקת כלים מעשיים, מימון ותמיכה במטרה לענות על הצרכים המשתנים של האקוסיסטם של החדשנות. הרשות משמרת ומחזקת את המובילות הטכנולוגית והתרבות היזמית בישראל.

www.innovationisrael.org

IVC

חברת IVC הוקמה בשנת 1997, ומאז הפכה לספקית מובילה של דטה, מחקר כמותי, ומידע עסקי  אודות ההיי-טק הישראלי. 

www.ivc-online.com

הפוסט המגמה השלילית בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות נמשכת ומגיעה לשפל של עשור: 1.15 מיליארד דולר ב-21 קרנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Blue Trust Inc.  הגדילה את אחזקותיה  במניות (NASDAQ: NVMI) ב-6.1% במהלך הרבעון הרביעי, לפי דו"ח 13F האחרון שהוגש לרשות ניירות הערך (SEC). על פי הדיווח, לאחר רכישת 73 מניות נוספות, הקרן מחזיקה כעת ב-1,275 מניות בשווי כולל של כ-$251.

במקביל, מספר קרנות גידור נוספות עדכנו את עמדותיהן בנובה ברבעון האחרון – כאשר Quantbot Technologies LP,כלל ביטוח, Two Sigma Advisers LP, LMR Partners LLP ו-Quadrature Capital הגדילו את אחזקותיהן, כאשר שינויים אלו מצביעים על מגמה של עניין גובר במניה מצד משקיעים מוסדיים. כיום, מעל 82% ממניות Nova נמצאות בבעלות מוסדית.

 בנוסף, אנליסטים מוול סטריט מצפים לצמיחה משמעותית של נובה. חברת האנליסטים Cantor Fitzgerald  העניקה לה דירוג "overweight" עם יעד מחיר של $275, Citigroup שידרגה את המניה ל-"buy" והעלתה את יעד המחיר, בעוד שאר הגופים שמרו או עדכנו את הדירוגים בהתאם לתוצאותיה האחרונות של החברה. מניות Nova נסחרות כיום בסביבת $273, כאשר שווי השוק מוערך בכ-7.93 מיליארד דולר.

לדברי האנליסטים, נובה, המתמחה בתכנון, פיתוח וייצור מערכות בקרה לתהליכים בתעשיית המוליכים למחצה, פועלת בשווקים גלובליים וממשיכה לעורר עניין הן בקרב המשקיעים והן בקרב אנליסטים, לאור הביצועים הכלכליים והתכניות לעתיד.

הפוסט בלו טראסט הגדילה אחזקותיה בנובה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מאשרת השקעה בהיקף של כ-100 מיליון ש"ח בשלוש השנים הקרובות לטובת מחקר ופיתוח בתחומי דלק תעופתי בר-קיימא (SAF) וטכנולוגיות תקשורת חכמות, במטרה למצב את ישראל בחזית החדשנות העולמית. המאגדים החדשים יכללו שיתופי פעולה נרחבים בין התעשייה לאקדמיה, עם מעורבות של חברות ישראליות מובילות לצד שחקניות גלובליות.

IISAC  מהפכה בתקשורת החכמה – שילוב חדשני בין חישה, מיקום ותקשורת

המאבק על הדור הבא של התקשורת נכנס להילוך גבוה, וישראל מתכננת להיות שחקנית מובילה בתחום זה. מאגד IISAC  (Intelligent Integrated Sensing and Communication)  יפתח קונספט מהפכני שיאפשר חיזוי מצבים, איתור מיקום וזמן (4D) זמני תגובה מהירים במיוחד, וייעול רשתות .Beyond 5G/6G הטכנולוגיות שיפותחו במאגד יאפשרו הוזלה משמעותית של עלויות פיתוח, רכישה, תפעול ותחזוקה של רשתות פרטיות וציבוריות וישמשו בסיס לפיתוח יישומים חדשניים.

החברות השותפות CEVA, ParallelWireless, Cognata, Senstation :וCellcom . את המאגד ילוו חוקרים מובילים מאוניברסיטאות בן-גוריון, תל אביב, בר-אילן ואריאל.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "רשות החדשנות משקיעה בטכנולוגיות חדשניות שיכולות להוביל לפריצות דרך בשווקים בינלאומיים ולחזק את מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי. ההשקעות שאישרנו – בתחומי הדלק הסילוני הביולוגי וטכנולוגיות איכון וחישה לרשתות תקשורת חכמות – הן נדבך נוסף באסטרטגיה שלנו להפוך אתגרים גלובליים להזדמנויות כלכליות עבור התעשייה הישראלית."

אביב זאבי, סמנכ"ל רשות החדשנות ומנהל חטיבת תשתיות חדשנות: "ישראל הייתה בעבר שחקנית מרכזית בעולם התקשורת, אך בשנים האחרונות השוק נשלט בעיקר על ידי ענקיות בינלאומיות. אנחנו ברשות החדשנות מחפשים את התחומים שבהם יש לישראל יתרון טכנולוגי אמיתי – ומאגד IISAC הוא בדיוק הזדמנות כזו. אם ננצל אותה נכון, לחברות התקשורת הישראליות יש סיכוי להתמודד ולהוביל בשוק העולמי."

חדשנות ישראלית בחזית העולמית: המאגדים SAF ו- IISAC  מצטרפים לשורת יוזמות אסטרטגיות שרשות החדשנות משקיעה בהן במטרה לשמור על יתרונה התחרותי של ישראל בזירה הבינלאומית. הרשות ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות פורצות דרך שמביאות לשוק פתרונות בעלי פוטנציאל כלכלי משמעותי וערך סביבתי בר-קיימא.

SAF  הדלק הירוק שיכול לשנות את עתיד התעופה

המאבק העולמי בצמצום פליטות גזי חממה הגיע גם לתעשיית התעופה, האחראית לכ-2-4% מסך פליטות ה  CO2  בעולם (שמקורן באנרגיה). איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי הציב יעד שאפתני:  הפחתת 50% מפליטות התעופה עד שנת 2050.

כדי להתמודד עם אתגר זה, מוקם בישראל מאגד  SAF (Sustainable Air Fuel) שיתוף פעולה בין חמש חברות תעשייה ושש קבוצות מחקר אקדמיות שיפתחו טכנולוגיות לייצור דלק תעופתי ביולוגי ממקורות מתחדשים, לרבות שמן משומש, פסולת אורגנית מוצקה, גז סינתטי, שאריות מתעשיית העץ והנייר ופלסטיק ממוחזר. כשמטרה היא לפתח חלופה כלכלית לדלק הסילוני המסורתי – הן עבור השוק 

הישראלי (חברות התעופה המקומיות וחיל האוויר) והן כבסיס לתעשיית יצוא ישראלית שתספק תוספים ורכיבי דלק לשווקים חדשים בעולם.

החברות השותפות: בתי זיקוק לנפט בע”מ, בית זיקוק אשדוד, התעשייה האווירית, גאיה ביוטכנולוגיות בע"מ ואנזימוכר בע"מ. את המאגד מלווים חוקרים מובילים מאוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, בר-אילן והאוניברסיטה העברית.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות:  "תחום הדלקים האלטרנטיביים משתלב היטב במיקוד רשות החדשנות באקלים. מלבד תרומתו לצמצום פליטות הפחמן, המהלך יפתח דלתות חדשות עבור התעשייה הישראלית לשווקים גלובליים, ויציב אותה בחזית החדשנות העולמית בתחום התעופה."

הפוסט רשות החדשנות משיקה שני מאגדים חדשים ובהם מאגד לתשתית תקשורת חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פינלנד מזהה פוטנציאל צמיחה משמעותי בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה המיקרוסקופית, הנובע משינויי המבנה הגלובליים של שרשראות הערך ומחוק השבבים האירופי. האסטרטגיה הלאומית המונעת על ידי התעשייה, "שבבים מהצפון", מציגה תכנית לצמיחה שנתית של יותר מ-10% בענף, תוך שילוש גודלו בפחות מעשור.

לדברי טוני מטילה (Business Finland) ויונאס מיקילה (Technology Industries of Finland), פינלנד נמצאת בעמדה מצוינת לנצל הזדמנות זו הודות לשינויי המבנה בתעשייה ולריבוי חברות הייטק חדשות שהוקמו בעשור האחרון, לצד השקעות ארוכות טווח בחינוך, מחקר ופיתוח.

התחדשות ושינוי בעשור האחרון

מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, תעשיית האלקטרוניקה בפינלנד הובלה על ידי תאגידים גלובליים כמו Salora, Vaisala, Kone, Strömberg (כיום חלק מ-ABB) ונוקיה. בשנות ה-90, פינלנד פיתחה מערכת אקולוגית רחבה של ספקים וקבלני משנה, שכיסתה כמעט את כל שרשרת הערך, החל מייצור פרוסות שבבים ועד למוצרים סופיים בתעשייה, חיישנים מטאורולוגיים, מחשבים וטלפונים סלולריים.

בשנת 2013, עם פרישת נוקיה מתחום הטלפונים הניידים לטובת רשתות תקשורת, חלה תפנית משמעותית בתעשייה הפינית. ההחלטה התקבלה בעיצומה של תקופת פריחה בחדשנות וביזמות, מה שהוביל לגידול מהיר במספר חברות ההזנק ולכניסת כישרונות רבים לשוק.

תחומי המומחיות המרכזיים כיום

חוזקותיה של פינלנד בתעשיית המיקרו-אלקטרוניקה נשענות על מספר תחומים ייחודיים, במיוחד בתחום תכנון השבבים. כיום פועלות במדינה יותר מ-20 חברות המתמחות בתכנון מעגלים משולבים.

נוסף על כך, פינלנד בולטת בתחום החומרים המתקדמים, בעיקר בזכות טכנולוגיית ALD (Atomic Layer Deposition), שפותחה במדינה בשנות ה-70 ומשמשת לייצור שבבים מתקדמים.

חיישנים הם תחום מוביל נוסף, במיוחד בטכנולוגיות MEMS (מערכות מיקרו-אלקטרומכניות) בתחומי הבריאות, הרכב והאוטומציה התעשייתית. חברת Vaisala נחשבת מובילה עולמית בטכנולוגיות אלו. בנוסף, תחום הפוטוניקה, הכולל לייזרים, מערכות דימות ומוליכים אופטיים, הוא תחום מומחיות נוסף בו מצטיינת פינלנד.

לדברי השניים, ההסוד לחדשנות פינית הוא שיתוף פעולה בין תעשייה, אקדמיה והמגזר הציבורי הוא גורם מפתח בחדשנות הפינית. המדינה פיתחה מערכת מחקר ופיתוח חזקה, שמאפשרת חילופי ידע ומשאבים בין שותפים מהימנים, בדומה לשנות הזוהר של נוקיה בשנות ה-90.

הודות לשילוב של פוטנציאל צמיחה גבוה, השפעות כלכליות חיוביות וחיבור הדוק למדיניות הטכנולוגיה והתעשייה של האיחוד האירופי, תעשיית השבבים הפינית נמצאת בעמדה מצוינת להתרחבות. על פי התחזיות באסטרטגיית השבבים הפינית לשנת 2024, הכנסות התעשייה צפויות לשלש את עצמן ולהגיע לכ-5-6 מיליארד אירו עד 2035, תוך הכפלת מספר העובדים ל-20,000.

אתגרים גלובליים והתגובה האירופית

"מגפת הקורונה והמתחים הגיאופוליטיים חשפו את הפגיעות של שרשראות האספקה הגלובליות של שבבים. כתוצאה מכך, ממשלות ברחבי העולם החלו לתמוך בתעשיות המקומיות שלהן. חוק השבבים האירופי משנת 2023 נועד להכפיל את נתח השוק של תעשיית השבבים האירופית ל-20% עד 2030."

"בהתבסס על ניסיונה הרב בתעשייה, פינלנד מסוגלת לתרום רבות למודרניזציה של תעשיית השבבים באירופה. יחד עם זאת, על מנת לממש את ההזדמנויות הללו, יש צורך בצעדים נחושים שכוללים שיפור ההון האנושי, השקעות הון ושיפור תשתיות המו"פ."

"הממשלה הפינית משקיעה משמעותית בתחום, תוך מימון פרויקטים אירופיים להקמת תשתיות ייצור מתקדמות ומרכזי מומחיות בתחום השבבים. שיתוף פעולה הדוק עם האיחוד האירופי ועם גורמים נוספים בתעשייה יבטיח את הצלחת האסטרטגיה הלאומית." מסכמים החוקרים.

הפוסט שבבים מהצפון: אסטרטגיית השבבים של פינלנד קוראת לשיתוף פעולה אירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.