יחסי ישראל–סין נכנסו מאז אוקטובר 2023 למסלול מחוספס: סין מובילה קו דיפלומטי תקיף נגד פעולות ישראל בעזה, מקדמת קו של הפסקת אש “אמיתית, מקיפה ומתמשכת” ופתרון שתי מדינות, ומבליטה זאת במועצת הביטחון ובזירה הגלובלית. עם זאת, למרות המתח – לא נרשם ניתוק: המסחר נותר משמעותי והערוצים הדיפלומטיים פתוחים. נקודת הדיווח העדכנית הזאת נשענת על מספר מקורות מדיניים, כלכליים ופרשניים. (un.china-mission.gov.cn)

הקו הסיני בזירה הרב־לאומית

שגריר סין באו״ם, פו צונג, חזר באוקטובר 2025 על הדרישה ליישום מלא של הסדר הפסקת האש והתקדמות להסדרה מדינית ארוכת טווח. ההודעות הרשמיות של המשלחת הסינית לאו״ם מדגישות גם “פלסטינים מנהלים את פלסטין” ושימור מסגרת שתי המדינות. בכך סין מבליטה פער מול ארה״ב, שבחלק מההצבעות המשיכה להטיל וטו על ניסוחים מחייבים. (un.china-mission.gov.cn)

רטוריקה נגד ישראל – אך ללא ענישה כלכלית

בייג׳ינג גינתה פומבית פעולות ישראליות מחוץ לעזה, למשל את התקיפה בדוחה בספטמבר 2025, והזהירה מהסלמה אזורית. לצד זאת, מוסדות מחקר בישראל מצביעים על דפוס עקבי: גינוי חריף לישראל – אך הימנעות מאזכור מפורש של חמאס/חזבאללה/איראן ברוב ההודעות, והיעדר סנקציות כלכליות על ישראל. במלים אחרות: לחץ דיפלומטי – בלי ניתוק יחסים. (Reuters)

משולש סין–איראן–ארה״ב מכביד על ירושלים

הידוק הקשרים האסטרטגיים בין בייג׳ינג לטהראן, על רקע יריבות גוברת עם וושינגטון, מקשה על ישראל. במקביל, ארה״ב לחצה בשנים האחרונות על ירושלים לצמצם חשיפה טכנולוגית לסין בתחומי שבבים, AI ותשתיות – חלק מהקונטקסט שבו נפל גם ניסיון רכישת Tower ע״י אינטל לאחר שלא התקבלה האישור הרגולטורי בסין. מדיווחים אזוריים עולה שגם יצוא שבבים מישראל לסין הצטמצם בשנים 2020–2022. (csis.org)

פרשת טייוואן כמכפיל־מתח

ביקורו של ח״כ בועז טופורובסקי בטייפיי בספטמבר 2025 הוביל לגינוי חריף מבייג׳ינג, שכינתה אותו “מפריע צרות” והאשימה הפרת מדיניות “סין האחת”. גם שגרירות סין בת״א פרסמה גינוי פומבי. האירוע נתפס בבייג׳ינג כאיתות לא נוח על התרחקות ישראלית מהשווי־משקל המסורתי שבין וושינגטון לבייג׳ינג. (scmp.com)

הכלכלה ממתנת את הנזק – בינתיים

למרות המתח המדיני, תמונת הסחר מצביעה על עמידות: ניתוחי INSS מראים שב־2024 היבוא מסין לישראל עלה ~20% (כ־15% מכלל היבוא), ונתוני סחר חיצוניים מצביעים על יציבות/עלייה בפרקי זמן ב־2025. ההערכות לרמת סחר דו־צדדי בסביבות 16–16.5 מיליארד דולר לשנה אחרונה נתמכות בנתוני COMTRADE ומאגרי סחר פתוחים. כלומר, שני הצדדים עדיין “מפרידים” בין פוליטיקה לכלכלה. (INSS)

לאן מכאן? חמש נקודות לעקוב אחריהן

1. האם ההפוגה בעזה תחזיק ותאפשר לבייג׳ינג להוריד את גובה הלהבות הדיפלומטיות. (un.china-mission.gov.cn)
2. קצב ההידוק סין–איראן והשלכות על חישוב הסיכונים של ישראל. (TIME)
3. לחצי וושינגטון על יצוא טכנולוגיות/שיתופי־פעולה עם סין. (csis.org)
4. רגישות טייוואן – האם יהיו צעדים פרלמנטריים/ממשלתיים נוספים שיתפרשו כהתרסה. (scmp.com)
5. שגרת הסחר – האם הצטברות משברים תהפוך גם לכלכלית. (INSS)

השורה התחתונה

דפוס היחסים כרגע הוא מתח פוליטי גלוי מול אינרציה כלכלית. הסדקים – בגזרת עזה, טהראן וטייוואן – ניכרים, אך אין קריעה: בייג׳ינג מעדיפה למצב עצמה כמתווכת וככוח “סדר” מול ארה״ב, והצדדים משמרים את הסחר. עד כמה זה יחזיק? התשובה תלויה ביציבות בעזה, בדינמיקת סין–איראן ובציוצים מוושינגטון.

אמפמ

כותרת: יחסי סין–ישראל נכנסים לשלב רגיש: רטוריקה קשוחה, סחר יציב
כותרת משנה: בייג׳ינג לוחצת להפסקת אש ודו־מדינתיות, מגנה את פרשת טייוואן ומאותת על קו פרו־איראני; וושינגטון מצמצמת מרחב תמרון טכנולוגי – אך המסחר הדו־צדדי נותר גבוה
תגים: סין, ישראל, טייוואן, איראן, ארה״ב, מועצת הביטחון, עזה, סחר חוץ, שבבים, יחסים בינלאומיים
ביטוי מפתח: יחסי סין ישראל 2025
נרדפים: סין–ישראל, מדיניות חוץ סינית, מדיניות ישראל כלפי סין, סחר ישראל–סין, שתי מדינות
SLUG: china-israel-ties-2025-politics-vs-trade

מקורות נבחרים: ME Council ניתוח עדכני (22.10.2025); הודעות המשלחת הסינית לאו״ם; INSS – מגמות סחר 2024; Asia Times – שחיקה ביצוא שבבים; The Independent / SCMP / Jerusalem Post – גינוי ביקור טופורובסקי; Reuters – גינוי התקיפה בדוחה. (Middle East Council on Global Affairs)

לצמצום קשרי טכנולוגיה – אך המסחר הדו־צדדי נשאר גבוה

יחסי ישראל–סין נכנסו מאז אוקטובר 2023 למסלול מחוספס: סין מובילה קו דיפלומטי תקיף נגד פעולות ישראל בעזה, מקדמת קו של הפסקת אש “אמיתית, מקיפה ומתמשכת” ופתרון שתי מדינות, ומבליטה זאת במועצת הביטחון ובזירה הגלובלית. עם זאת, למרות המתח – לא נרשם ניתוק: המסחר נותר משמעותי והערוצים הדיפלומטיים פתוחים. נקודת הדיווח העדכנית הזאת נשענת על מספר מקורות מדיניים, כלכליים ופרשניים. (un.china-mission.gov.cn)

הקו הסיני בזירה הרב־לאומית

שגריר סין באו״ם, פו צונג, חזר באוקטובר 2025 על הדרישה ליישום מלא של הסדר הפסקת האש והתקדמות להסדרה מדינית ארוכת טווח. ההודעות הרשמיות של המשלחת הסינית לאו״ם מדגישות גם “פלסטינים מנהלים את פלסטין” ושימור מסגרת שתי המדינות. בכך סין מבליטה פער מול ארה״ב, שבחלק מההצבעות המשיכה להטיל וטו על ניסוחים מחייבים. (un.china-mission.gov.cn)

רטוריקה נגד ישראל – אך ללא ענישה כלכלית

בייג׳ינג גינתה פומבית פעולות ישראליות מחוץ לעזה, למשל את התקיפה בדוחה בספטמבר 2025, והזהירה מהסלמה אזורית. לצד זאת, מוסדות מחקר בישראל מצביעים על דפוס עקבי: גינוי חריף לישראל – אך הימנעות מאזכור מפורש של חמאס/חזבאללה/איראן ברוב ההודעות, והיעדר סנקציות כלכליות על ישראל. במלים אחרות: לחץ דיפלומטי – בלי ניתוק יחסים. (Reuters)

משולש סין–איראן–ארה״ב מכביד על ירושלים

הידוק הקשרים האסטרטגיים בין בייג׳ינג לטהראן, על רקע יריבות גוברת עם וושינגטון, מקשה על ישראל. במקביל, ארה״ב לחצה בשנים האחרונות על ירושלים לצמצם חשיפה טכנולוגית לסין בתחומי שבבים, AI ותשתיות – חלק מהקונטקסט שבו נפל גם ניסיון רכישת Tower ע״י אינטל לאחר שלא התקבלה האישור הרגולטורי בסין. מדיווחים אזוריים עולה שגם יצוא שבבים מישראל לסין הצטמצם בשנים 2020–2022. (csis.org)

פרשת טייוואן כמכפיל־מתח

ביקורו של ח״כ בועז טופורובסקי בטייפיי בספטמבר 2025 הוביל לגינוי חריף מבייג׳ינג, שכינתה אותו “מפריע צרות” והאשימה הפרת מדיניות “סין האחת”. גם שגרירות סין בת״א פרסמה גינוי פומבי. האירוע נתפס בבייג׳ינג כאיתות לא נוח על התרחקות ישראלית מהשווי־משקל המסורתי שבין וושינגטון לבייג׳ינג. (scmp.com)

הכלכלה ממתנת את הנזק – בינתיים

למרות המתח המדיני, תמונת הסחר מצביעה על עמידות: ניתוחי INSS מראים שב־2024 היבוא מסין לישראל עלה ~20% (כ־15% מכלל היבוא), ונתוני סחר חיצוניים מצביעים על יציבות/עלייה בפרקי זמן ב־2025. ההערכות לרמת סחר דו־צדדי בסביבות 16–16.5 מיליארד דולר לשנה אחרונה נתמכות בנתוני COMTRADE ומאגרי סחר פתוחים. כלומר, שני הצדדים עדיין “מפרידים” בין פוליטיקה לכלכלה. (INSS)

לאן מכאן? חמש נקודות לעקוב אחריהן

1. האם ההפוגה בעזה תחזיק ותאפשר לבייג׳ינג להוריד את גובה הלהבות הדיפלומטיות. (un.china-mission.gov.cn)
2. קצב ההידוק סין–איראן והשלכות על חישוב הסיכונים של ישראל. (TIME)
3. לחצי וושינגטון על יצוא טכנולוגיות/שיתופי־פעולה עם סין. (csis.org)
4. רגישות טייוואן – האם יהיו צעדים פרלמנטריים/ממשלתיים נוספים שיתפרשו כהתרסה. (scmp.com)
5. שגרת הסחר – האם הצטברות משברים תהפוך גם לכלכלית. (INSS)

השורה התחתונה

דפוס היחסים כרגע הוא מתח פוליטי גלוי מול אינרציה כלכלית. הסדקים – בגזרת עזה, טהראן וטייוואן – ניכרים, אך אין קריעה: בייג׳ינג מעדיפה למצב עצמה כמתווכת וככוח “סדר” מול ארה״ב, והצדדים משמרים את הסחר. עד כמה זה יחזיק? התשובה תלויה ביציבות בעזה, בדינמיקת סין–איראן ובציוצים מוושינגטון.

אמפמ

כותרת: יחסי סין–ישראל נכנסים לשלב רגיש: רטוריקה קשוחה, סחר יציב
כותרת משנה: בייג׳ינג לוחצת להפסקת אש ודו־מדינתיות, מגנה את פרשת טייוואן ומאותת על קו פרו־איראני; וושינגטון מצמצמת מרחב תמרון טכנולוגי – אך המסחר הדו־צדדי נותר גבוה
תגים: סין, ישראל, טייוואן, איראן, ארה״ב, מועצת הביטחון, עזה, סחר חוץ, שבבים, יחסים בינלאומיים
ביטוי מפתח: יחסי סין ישראל 2025
נרדפים: סין–ישראל, מדיניות חוץ סינית, מדיניות ישראל כלפי סין, סחר ישראל–סין, שתי מדינות
SLUG: china-israel-ties-2025-politics-vs-trade

מקורות נבחרים: ME Council ניתוח עדכני (22.10.2025); הודעות המשלחת הסינית לאו״ם; INSS – מגמות סחר 2024; Asia Times – שחיקה ביצוא שבבים; The Independent / SCMP / Jerusalem Post – גינוי ביקור טופורובסקי; Reuters – גינוי התקיפה בדוחה. (Middle East Council on Global Affairs)

הפוסט סין–ישראל: סדקים ביחסים – אבל “הפרדה” בין פוליטיקה לכלכלה ממשיכה בינתיים לעבוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דירוג היזמות השנתי של PitchBook לשנת 2025 מציב שתי אוניברסיטאות ישראליות בעשירייה הראשונה בעולם בהכשרת בוגרים שהקימו סטארט-אפים וגייסו הון סיכון בעשור האחרון: אוניברסיטת תל-אביב ו־הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. הדירוג, שפורסם בידי Jordan Rubio ו-James Thorne, מבוסס על ניתוח יותר מ־173 אלף מייסדים שנתמכו בהון־סיכון, ומשווה בין תוכניות תואר ראשון, תארים מתקדמים ו-MBA.

לפי PitchBook, סטנפורד וברקלי ממשיכות להוביל את הטבלה, אך מוסדות מחוץ לארה״ב – ובהם קנדה, הודו וישראל – מתחזקים. באופן בולט, הטכניון טיפס משמעותית לעומת 2024, והצטרף יחד עם אוניברסיטת תל-אביב לעשירייה העולמית.

החברות המובילות לפי הון שגויס – מתוך נתוני PitchBook

אוניברסיטת תל-אביב (Top 5 by capital raised):

• Generate (Capital Markets/Institutions) – 4.3 מיליארד דולר
• Lendbuzz – 1.2 מיליארד דולר
• Next Insurance – 1.1 מיליארד דולר
• Cato Networks – 1.1 מיליארד דולר
• Varo – 1.1 מיליארד דולר

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (Top 5 by capital raised):

• Uber Freight – 2.7 מיליארד דולר
• Lendbuzz – 1.2 מיליארד דולר
• Fireblocks – 1.0 מיליארד דולר
• Armis – 792 מיליון דולר
• Celsius Network – 780 מיליון דולר

מעבר לטבלאות הגלובליות, PitchBook פרסמה מהדורות ייעודיות לאירופה ולמייסדות נשים. הדירוג מדגיש כי הצלחת היזמות אינה תלויה רק באקדמיה, אלא באקו-סיסטם מלא: מצוינות מחקרית, תרבות המעודדת ניסוי וחדשנות, וקהילה מממנת שמוכנה לתמוך ברעיונות נועזים עד להפיכתם לחברות גלובליות. בשנה הנוכחית בולטת שוב תרומתן של אוניברסיטאות ישראל לאקו-סיסטם הזה, כאשר רשימות החברות המובילות לפי הון שגויס משקפות שילוב בין פינטק, ביטוח דיגיטלי, סייבר ותשתיות דיגיטליות.

בשורה התחתונה: נוכחות כפולה של מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה מחזקת את מעמד ישראל בזירת היזמות העולמית, ומצביעה על מסלול הכשרה ואקו-סיסטם שממשיכים לייצר מייסדים מגייסי הון בקנה מידה בינלאומי.

למחקר באתר PITCHBOOK

הפוסט אוניברסיטת תל-אביב והטכניון נכנסו לעשירייה העולמית בדירוג היזמות של PitchBook הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנת שיא באקזיטים והתאוששות בגיוסי סטארטאפים לצד קיפאון בגידול בתוצר ההייטק ובשיעור התעסוקה בענף וירידה בגיוסי קרנות הון הסיכון

במצורף לדו"ח השנתי מתפרסמים לראשונה ממצאי דו"ח Israeli Deep Tech 2025  של רשות החדשנות וחברת dealroom הבינלאומית. הדו"ח כולל ניתוח מקיף וחסר תקדים של תעשיית הדיפטק בישראל: הדו"ח חושף כי בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק שגייסו בשנים 2019 עד 2025 יותר מ 28 מיליארד דולר, מה שהופך את ישראל להאב המוביל בעולם המערבי לגיוסי הון בתחום הדיפטק מחוץ לארצות הברית. עוד עולה מהדו"ח כי השווי המצטבר של חברות הדיפטק הפרטיות בישראל חצה את רף 178 מיליארד הדולר, פי חמש עשרה מאשר לפני עשור, והחדשנות המקומית הצמיחה כבר 39 יוניקורנים וקנטאורים (הכנסות של מעל 100 מליון דולר). לפי הדו"ח התחומים הבולטים בדיפטק הם ,AI  מכשור רפואי, שבבים, סייבר ו AgriFood  כשחברות דיפטק ישראליות משכו כ- 20% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק בסייבר וכ 10% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק במכשור רפואי וב.AgriFood  

עיקרי הדו"ח בנקודות

• תוצר ההייטק: כ 317 מיליארד שקל ב 2024 (17% מהתוצר הישראלי) – כמעט ללא שינוי שנתיים ברציפות.
• תעסוקה:  403 אלף מועסקים במחצית הראשונה של 2025 (11.5% מהמשק), עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש. מאז 2021 חלקם של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בסטגנציה, ובמחצית הראשונה של 2025 נרשמה גם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024.
• קצב גידול התעסוקה: ירד לפחות מ-2% בממוצע לשנה מאז 2023 – לעומת מעל 5% ברוב העשור הקודם.
• יצוא ההייטק: 78 מיליארד דולר ב2024 (עלייה של 5.6% לעומת 2023).

מבנה היצוא מתחלק כך:  72% שירותי תוכנה, 28% תעשיית הייטק – סך הייצוא של תעשיית ההייטק נמצא בסטגנציה כבר כעשור.

חשוב להדגיש כי 6.6% מיצוא ההייטק מישראל חשוף ל"מכסי טראמפ" ולכן החשיפה יחסית נמוכה.

• השקעות בחברות: גיוסי ההון של סטארטאפים ישראליים חזרו לרמות 2019-2020. ישראל ההאב החמישי בעולם ב2024 עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

כאשר תחומי השקעה נותרו דומים –  3 מכל 5 דולרים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או לתוכנה ארגונית.

• אקזיטים: זוהי השנה שניה ברציפות של עלייה בסכום עסקאות האקזיטים בהייטק הישראלי, כש 2025 צפויה להוות שנת שיא של כל הזמנים .
• קרנות הון סיכון: קיימת ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 בהשוואה לשיא שנרשם ב-2022, וירידה בגודל הקרן הממוצעת בשנים 2023-2025 לעומת 2017-2022. הירידה בגיוסי קרנות הון סיכון בישראל חדה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה.
• יזמות חדשה: ב 2024 קמו כ 500 סטארטאפים בלבד לעומת יותר מאלף לפני עשור.
• בתחום הדיפטק:

בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק אשר גייסו מאז 2019 כ- 28.6 מיליארד דולר – 35% מכלל ההון שגויס לחברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק

ההשקעות בחברות דיפטק ישראליות הגיעו מכ-300-400 קרנות הון סיכון שונות בכל שנה, כרבע מהן ישראליות.

בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. בשנת 2024 נרשמו 17 אקזיטים בלבד בדיפטק.

בשנת 2024 סיימו תואר מתקדם במקצועות הדיפטק כ-6,000 בוגרים, שהם כשליש מכלל בוגרי התארים המתקדמים. מתוכם כ-5,000 בוגרי תואר שני ו-1,000 בוגרי תואר שלישי (דוקטורט). כשליש מהבוגרים הם במקצועות הרפואה וביולוגיה, וכ-20% במדעי המחשב, הנדסת חשמל ומתמטיקה.

פרוט הממצאים:

תוצר ותעסוקה

תוצר ההייטק הישראלי ב 2024  הסתכם בכ 317  מיליארד שקל, שהם 17% מהתוצר המקומי. נתון זה כמעט ולא השתנה משנת 2023 (315 מיליארד שקל) ומצביע על קיפאון מתמשך זה שנתיים. בעוד שבעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולו.

התעסוקה בהייטק מדגימה מגמה דומה: במחצית הראשונה של 2025 הועסקו בענף כ 403  אלף עובדים, 11.5% מכלל המועסקים במשק. המספר מגלם עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש, אולם מספר המועסקים בתפקידי מו"פ ירד ב 6.5%  לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מעבר לכך, מאז 2023 ירד קצב הגידול במספר המועסקים לפחות מ-2% בשנה – לעומת קצב שנשמר מעל 5% ברוב העשור הקודם. המשמעות היא שההייטק, שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה, מצוי היום בקיפאון.

יצוא

לעומת זאת, חלקו של ההייטק ביצוא ממשיך לגדול.  ב 2024 הסתכם יצוא ההייטק ב 78  מיליארד דולר – עלייה של 5.6% לעומת 2023. במחצית הראשונה של 2025 הגיע חלקו של ההייטק ל 57% מכלל היצוא הישראלי – הנתון הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.

מבנה היצוא מצביע על מגמה ברורה: 72% משירותי תוכנה לעומת 28% מתעשייה עתירת ידע. המשמעות היא שישראל נשענת יותר ויותר על יצוא שירותי תוכנה, בעוד תעשיית ההייטק, הכוללת גם את התעשיה הבטחונית, נמצאת בסטגנציה יחסית.  הדו"ח מציג לראשונה אומדן לפגיעות היצוא: רק 6.6% מיצוא ההייטק חשוף ל"מכסי טראמפ", נתון שממחיש את רגישות המשק הנמוכה יחסית לשינויים במדיניות סחר גלובלית.

השקעות בסטארטאפים

בצד החיובי, ההשקעות בסטארטאפים ישראליים מראות התאוששות: ב2024 חזרו הגיוסים לרמות של 2019-2020. ישראל שמרה על מעמדה כהאב החמישי בגודלו בעולם לגיוסי הון, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

עם זאת, ניכרת ריכוזיות גבוהה בתחומי ההשקעה: 3 מכל 5 שקלים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או תוכנה ארגונית. המשמעות היא פחות פיזור בין תחומי טכנולוגיה חדשים – סימן לירידה במגוון החדשנות.

קרנות הון סיכון

מגמה מדאיגה נמשכת גם בקרנות ההון סיכון: בשנים 2023-2025 חלה ירידה דרמטית בגודל הקרן הממוצעת בישראל לעומת השנים 2017-2022. בעוד שבתקופות שיא עמד גודל הקרן הממוצעת על כ-90  מיליון דולר, בשנים האחרונות ירד הממוצע ל 60-65 מיליון דולר בלבד. הירידה בישראל בגיוסי הקרנות חדה אף יותר מאשר בארה"ב ובאירופה – שם נרשמו ירידות אך לא בהיקף הזה.

אקזיטים

במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי בה Google רכשה את  Wiz הישראלית בסכום של כ 32 מיליארד דולר. לאור זאת, ועם אישורה הסופי, 2025 צפויה להיות שנת שיא בהייטק הישראלי מבחינת סכום עסקאות מיזוגים ורכישות.

ב 2024 בוצעו למעלה מ 100 עסקאות מיזוג ורכישה ראשונות של חברות הייטק ישראליות פרטיות בסכום של כ 12 מיליארדי דולרים. נתונים אלה מייצגים עלייה במספר העסקאות לעומת 2023 , בה נרשמו 85 עסקאות בסכום של כ 5.6 מיליארדי דולרים.

הסכום בו נרכשו חברות טכנולוגיה ישראליות פרטיות ב 2024 הוא הגבוה ביותר שנרשם בעשור עד לאותה שנה – והיה דומה לזה שנרשם ב 2021. עם זאת, מספר העסקאות בשנים האחרונות, מאז 2023 , נמוך מהממוצע הרב שנתי שנרשם בשנים 2015-2022 ועמד על כ 140 עסקאות בשנה.

יזמות חדשה

נתוני היזמות החדשה מצביעים על מגמה רב שנתית של ירידה. ב 2024 קמו בישראל כ 500  סטארטאפים בלבד, לעומת 622 ב 2023 ולמעלה מאלף חברות לפני עשור. כלומר, בתוך עשור ירד מספר החברות החדשות ביותר ממחצית.

בנוסף, רוב הסטארטאפים החדשים מוקמים בתחומים שכבר מאופיינים בריכוזיות גבוהה – תוכנה ארגונית, פינטק, מסחר מקוון וסייבר שכבר מהווים את עיקר הפעילות בסטארטאפים הישראלים – ולא בתחומים חדשניים אחרים.

דיפטק

בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק. מתוכן, כ-1,000 חברות נמצאות בשלבי גיוס ראשונים וגייסו עד 15 מיליון דולר. כמו כן, חלק מחברות הדיפטק נמצאות בשלבים מתקדמים יותר: 120 חברות גייסו כבר יותר מ-100 מיליון דולר, 59 הגיעו למכירות של 25-100 מליון דולר, ו 39 הגיעו לסטטוס יוניקורן או למכירות של מעל 100 מיליון דולר

מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ישראליות 28.6 מיליארד דולר, שהם כ 35% מכלל ההון שגויס בהייטק הישראלי. פילוח ההשקעות מלמד:

• 15.3% מההשקעות הופנו לחברות דיפטק בתחום מכשור רפואי
• 11.9% לחברות דיפטק בתחום תשתיות בינה מלאכותית
• 10.5% לחברות דיפטק בתחום הפארמה והביוטק
• 9.8% לחברות דיפטק בתחום השבבים

לסיכום, הנתונים מציגים תעשייה שמצד אחד נמצאת בקיפאון בתוצר ובתעסוקה, ומצד שני מציגה התאוששות והובלה עולמית בהשקעות ושוברת שיאים ביצוא. לצד האתגרים (ירידה בהקמת חברות חדשות ובקרנות הון סיכון, צמצום בגיוון התחומים, ירידה בקרנות הפעילות בדיפטק), ההייטק הישראלי ממשיך להוות עמוד תווך בכלכלה הישראלית – עם יצוא שמגיע ל57% מכלל היצוא, שנת שיא באקזיטים, והובלה עולמית בהשקעות באופן כללי, וספציפית ביחס לתוצר.

השנה, מצורף לדו"ח השנתי השנה גם דו"ח הדיפטק שביצעה חברת dealroom ולהלן עיקריו:
ממצאים מרכזיים

חוזקות בולטות: ישראל מתאפיינת בעוצמה מיוחדת ב־AI ובמכשור רפואי. שני התחומים הללו הובילו גם בהיקף גיוסי ההון וגם ביצירת ערך לחברות
חלוקה עולמית: בתחום הסייבר ישראל מובילה עם נתח של יותר מ 20% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום שמופנות לחברות ישראליות. בתחומי המכשור הרפואי וה־AgriFood ישראל מחזיקה בכ 9-10% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום.
יוניקורנים: בישראל פועלים 39 יוניקורנים וקנטאורים (סטרטאפים עם הכנסות של מעל 100 מליון דולר) בתחומי הדיפטק השונים – 6 בתחום השבבים ועוד 5 בתחום תשתיות הAI

השקעות ומימון

מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ו Life Sciences ישראליות מעל 28 מיליארד דולר, יותר מכל מרכז אחר בעולם המערבי מחוץ לארה"ב.
ישראל מדורגת חמישית בעולם בהיקף השקעות הון סיכון בחברות דיפטק בכלל, ובהשקעות לנפש בפרט עם 2.9 אלף דולר לנפש.
בשנת 2025 נרשמה עלייה מחודשת בהשקעות בחברות דיפטק, עם יותר מ 2.5 מיליארד דולר שכבר גויסו עד אוגוסט, מה שמסמן נקודת מפנה וחזרה להיקפי ההשקעות טרום 2021.
מגמות סקטוריאליות

תשתיות AI: הסקטור שיצר את הערך הגדול ביותר לחברות. עם זאת, למרות גודלו, ישראל מחזיקה בפחות מ 2% מההשקעות העולמיות בתחום זה.
שבבים: יצרו תוצאות כלכליות גדולות במיוחד בעשור האחרון, אך כיום מציגים מיעוט יחסי של סטארטאפים חדשים
מכשור רפואי: ישראל מושכת כ-10% מכלל ההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום, וישנו ריבוי של  חברות חדשות
AgriFood: ישראל בולטת ביצירת חברות בתחום החלבונים האלטרנטיביים, החקלאות המדויקת והביוטק למזון, ומושכת כ-9% מסך ההשקעות בחברות דיפטק בתחום
Quantum: תחום קטן יחסית (10+ חברות) אך עם מימון משמעותי והכרה בינלאומית. שנת 2025 היא שנת שיא בתחום הקוונטום בישראל, עם השקעות מדווחות של מעל 300 מליון דולר רק השנה.

שווי וערך מוסף

שווי חברות הדיפטק הפרטיות בתחום עומד על 119 מיליארד דולר, פי 15 מאשר לפני עשור. אם כוללים גם חברות דיפטק שנמכרו או הונפקו, הערך הכולל מגיע ל 177 מיליארד דולר – רוב הערך הזה נוצר מחברות שנוסדו בעשור האחרון.
השקעות זרות

דו"ח מצב ההייטק לשנת 2025 מציג את החוסן והעמידות של ההייטק הישראלי מול אתגרים מתמשכים: תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי זה שנתיים ועומד על 17% מהתוצר, חלקם היחסי של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בקיפאון, עם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ,  וכן נרשמה ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות ובמספר הסטארטאפים החדשים. לצד זאת, נמשכת ההתאוששות בגיוסי סטרטאפים ישראליים, כשהרבעון השני של שנת 2025 הוא הגבוה מאז 2022, וכן 2025 צפויה להיות שנת שיא של אקזיטים בהייטק הישראלי.

מרבית ההון מגיע ממשקיעים זרים. חלק ההשקעות המקומי יורד מ 35% בשלבים מוקדמים לכ 15% בלבד בשלבים מתקדמים

בהשוואה לעולם, תפקיד ההון הזר בישראל גדול יותר כמעט מכל מרכז השקעות אחר

אקזיטים

קצב האקזיטים וההנפקות ירד משמעותית מאז 2021 (אז התקיים ה־IPO של SentinelOne בהיקף 8.9 מיליארד דולר). בעשור האחרון נרשמו מספר אקזיטים גדולים ב AI, סייבר, שבבים ומכשור רפואי. בין הגדולים ב 2024-2025: Run  AI (אשר נמכרה ל־Nvidia ב 700 מיליון דולר), V-Wave (נמכרה לג’ונסון אנד ג’ונסון ב 600 מיליון דולר), Noname Security (נמכרה לאקמאי ב־450 מיליון דולר).

תגובות

גילה גמליאל – שרת החדשנות ,המדע והטכנולוגיה : "גם בשנים מאתגרות, בהן ישראל מנהלת מלחמה בשבע חזיתות ומתמודדת עם אנטישמיות עולמית, החדשנות הישראלית מוכיחה את כוחה וממשיכה לפרוץ גבולות. העובדה שצמחנו במספר האקזיטים, מובילים את תחום הדיפטק וממשיכים לייצר רעיונות פורצי דרך היא הוכחה לעוצמה היצירתית והאנושית שלנו. החובה שלנו היא להמשיך ולהשקיע בהון האנושי, להעצים מחקר ופיתוח ולחזק שיתופי פעולה בינלאומיים, כדי שישראל לא רק תשמור על יתרונה, אלא גם תעמוד בחזית החדשנות והצמיחה העולמית בעשור הבא".

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. מחד, אנו רואים עמידות יוצאת דופן במציאות גיאו־פוליטית וכלכלית מורכבת וחסרת תקדים למדינה שכלכלתה מבוססת טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת. העמידות מתבטאת, בין השאר, בהתאוששות הגיוסים בסבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים. מאידך, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לישראל יש יכולות מתקדמות והצעת ערך בתחומים טכנולוגיים בחזית הידע העולמית כגון: שבבים, קוונטים ומכשור רפואי. בסדרת מהלכים 'מחוץ לקופסה', ולאור שינויי התפיסות העולמיות בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו להניע תהליכי עומק פנימיים תוך שיתוף פעולה בינ"ל עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות. אנו מחויבים להמשיך ולהבטיח כי ישראל תשכיל למנף את נקודות החוזק שלה ותפעל לחזק את כלל 'השרירים' של תעשיות ההיי-טק המצויים בה: בדיפטק, בבינה מלאכותית ובחדשנות מדעית, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפטק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, עם יותר מ־1,500 חברות פעילות ונתח של מעל שליש מכלל ההון שהושקע בהייטק המקומי. הגיוסים המרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית. מאידך, הדו"ח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים. אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות. במקביל לכל זה, אנו רואים בעולם שינוי פרדיגמה: ממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי. זהו רגע מבחן: רק מהלך אסטרטגי רחב, המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום יהפכו לבסיס לצמיחה ולהובלה במרוץ שמגדיר את כלכלת העתיד".

הפוסט דו"ח רשות החדשנות תמונת מצב ההייטק בישראל 2025 מציג מגמות מעורבות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסופה של פגישה מטלטלת הסכימה אינטל להמיר סכום משמעותי לו היתה זכאית כמענק במסגרת חוק CHIPSACT בהעברת 9.9% ממניות החברה בתמורה לסכום שהיה קרוב לסכום שהיתה יכולה ללא הענקת בעלות לממשלת ארה"ב. רבים רואים בכך סימן לחולשתה של אינטל אך יש צדדים נוספים למטבע. כמה אנסליסטים לא מהססים להגדיר  את החלטתה של אינטל כתמרון חכם המשקף אסטרטגיה מחושבת של הנהגת אינטל להבטיח הון, ליישר קו עם אינטרסים לאומיים ולמצב את עצמה מחדש במרוץ העולמי של מוליכים למחצה כנגד הענקיות מהמזרח TSMC וסמסונג.

חוק ה- CHIPSACT שאושר באוגוסט 2022, נועד להחיות את ייצור השבבים באמריקה. החוק מציע שך של  52 מיליארד דולר בסובסידיות לחברות שיבנו מפעלי יצור (פאבים) על אדמת ארה"ב. רבים הניחו כי המענקים הללו יוזרמו בצורה צהירה ופשוטה לכל מי שמוכיח כי אכן בכוונתו להקים מפעל ליצור שבבים בארה"ב אך המציאות מורכבת הרבה יותר.

ממשלת ארה"ב ביקשה מכל חברה שרצתה להנות מהמענקים הנדיבים לספק לה מידע רב על כוונותיה בהקמת המפעלים וקשרה את התשלומים עם אבני דרך שיש לעמוד בהם.

אינטל, שבעבר הייתה המובילה הבלתי מעורערת בחדשנות שבבים, התמודדה לאחרונה עם עיכובים בבניית המפעל באוהיו, מועדי יעד של מוצרים שהוחמצו והפסד רבעוני היסטורי בשנת 2023. כל אלה עוררו ספקות בלב אנשי הממשל בדבר יכולתה של אינטל לעמוד בהבטחותיה.

אך כעת פני השטח התהפכו. במסגרת הסכם מתוקן, הבטיחה אינטל קבלת  5.7 מיליארד דולר באופן מיידי על ידי המרת מענקים שלא סופקו למניות וכן  3.2 מיליארד דולר נוספים שהגיעו ממשרד ההגנה, כחלק מתוכנית שמטרתה לחזק את הביטחון הלאומי באמצעות השקעה בטכנולוגיות קריטיות.

סכום הכולל בסך 8.9 מילארד דולר הוא שנתן לממשלת ארה"ב כמעט 10% ממניות החברה. חשוב לציין, כי מניות אלו אינן מעניקות זכות הצבעה ומחויבות להתיישר עם החלטות הדירקטוריון של אינטל, תוך שמירה על האוטונומיה של החברה.

מדוע המהלך של אינטל הוא חכם ולא נואש

במבט ראשון, מסירת הון עצמי בתמורה למענק עשויה להיראות כוויתור. אך הנהלת אינטל ראתה הזדמנות להפוך עיכוב בירוקרטי לניצחון אסטרטגי שמעניק לה כמה יתרונות חשובים:

1. נזילות מיידית ללא חוב: אינטל נמנעה מהנפקת אג"ח או דילול מניותיה באמצעות הנפקות ציבוריות. במקום זאת, היא קיבלה גישה למיליארדי דולרים במזומן ללא תשלומי ריבית או תנודתיות בשוק.

2. יישור אסטרטגי עם וושינגטון: על ידי קבלת פנים לממשלת ארה"ב כבעלת מניות, אינטל חיזקה את תפקידה כאבן הפינה של ריבונות הטכנולוגיה האמריקאית. יישור זה יכול לשחרר תמריצים עתידיים, חוזי הגנה ורצון טוב פוליטי.

3. שינוי תדמית: במקום להיראות כחברה הזקוקה לחילוץ, אינטל מיצבה את עצמה כשותפה פטריוטית בשיקום תשתית המוליכים למחצה של אמריקה. הנרטיב עבר מחילוץ לשיתוף פעולה נועז.

4. שליטה נשמרת: אחזקות הממשלה מגיעות ללא ייצוג דירקטוריון וללא כוח הצבעה. אינטל מקבלת את ההון והאמינות – מבלי לוותר על שליטה.

5. יתרון תחרותי חדש: מרוץ השבבים העולמי נשלט זה מכבר על ידי TSMC של טייוואן וסמסונג של דרום קוריאה, שתיהן עקפו את אינטל בייצור צמתים מתקדם. אך מתחים גיאופוליטיים ופגיעויות בשרשרת האספקה ​​חשפו סדקים בדומיננטיות שלהן.

העסקה החדשה של אינטל מעניקה לה יתרון ייחודי: אינטל נהנית כעת מגיבוי אסטרטגי ארוך טווח ועמוק מממשלת ארה"ב – דבר שמתחרותיה אינן יכולות להשתוות לו. זה לא רק מחזק את מעמדה בשווקים המקומיים אלא גם הופך אותה לשותפה מועדפת לפרויקטים בתחומי הביטחון, התעופה והחלל ותשתיות קריטיות.

הפוסט עסקת אינטל טראמפ – האם מדובר בהימור אסטרטגי או בצעד נואש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח IVC-GNY-KPMG מצביע על ירידה דרמטית בהשקעות ראשוניות וגיוסי קרנות, אך גם על ענפי מפתח כמו AI, סייבר וביטחוני שממשיכים למשוך הון, לצד יוזמות ממשלתיות חדשות והון פנוי של 11 מיליארד דולר

דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG למחצית הראשונה של 2025 מספק תמונת מצב עדכנית של תעשיית ההיי-טק הישראלית, הממשיכה לפעול על רקע מלחמה מתמשכת וחוסר יציבות כלכלית. הנתונים מצביעים על ירידה חדה בהשקעות ראשוניות ובהקמת קרנות חדשות, אך גם על סימנים ראשונים להתאוששות – עם תחומי טכנולוגיה בולטים שמושכים השקעות, יוזמות ממשלתיות חדשות, ותפקיד מרכזי למשקיעים מוסדיים.

האטה חדה בהקמת קרנות וגיוסי הון

במחצית הראשונה של השנה הוקמו בישראל 12 קרנות הון סיכון חדשות – מספר הדומה למחצית הראשונה של 2024 אך נמוך מהותית מהיקף השיא ב־2022 ו־2021. סך ההון שגויס נאמד ב־300–350 מיליון דולר בלבד, בהשוואה ל־1.2 מיליארד דולר בכל 2024 ול־2.2 מיליארד דולר ב־2023. רוב הקרנות החדשות נמצאות עדיין בשלב קריאת ההון הראשונה, כאשר הסגירות הסופיות צפויות בהמשך השנה.

הדו"ח מצביע על ירידה דרמטית בכלל השוק: השקעות חדשות כמעט נעצרו, והקרנות מעדיפות להשקיע בחברות שכבר קיימות בפורטפוליו שלהן. ירידה זו, על פי הדו"ח, מייצרת פערי מימון משמעותיים עבור סטארט-אפים צעירים.

העדפה להשקעות המשך

במחצית הראשונה של 2025 ירדה פעילות ההשקעות הראשוניות לשפל של עשור. מנגד, השקעות המשך שומרות על נפח גבוה. מגמה זו משקפת את הזהירות שאימצו הן קרנות מקומיות והן זרות, שבחרו לרכז משאבים בחברות קיימות במקום לקחת סיכונים בחברות חדשות.

בקרב משקיעים זרים ניכרה ירידה חדה במספר העסקאות הראשוניות, אך במקביל נרשמה עלייה בגודל העסקאות הראשונות – עדות להתמקדות בפחות עסקאות אך בהיקפים גדולים יותר. המשקיעים הישראלים, לעומת זאת, שמרו על יציבות יחסית והמשיכו לתמוך באקוסיסטם המקומי גם בתקופה מאתגרת.

תחומי עניין בולטים: AI, סייבר וביטחוני

על אף המגמות השליליות, מספר תחומים ממשיכים למשוך השקעות:

• בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) – התחום המוביל במספר העסקאות, עם דוגמאות כמו ההשקעה בסנטרה (Sentra) בסך 50 מיליון דולר.
• פינטק וסייבר – ממשיכים להוות מנועי צמיחה מרכזיים.
• טכנולוגיות ביטחוניות (DefenceTech) – חוזרות לקדמת הבמה בשל המציאות הביטחונית, עם צפי להמשך גידול ולהעתקת טכנולוגיות גם לשוק האזרחי.

יוזמות רשות החדשנות

כדי להתמודד עם המחסור בהון ולהבטיח את המשך התמיכה ביזמות, רשות החדשנות השיקה שני כלים מרכזיים: קרן "סטארט-אפ" ותוכנית "יוזמה 2.0". מטרת היוזמות היא להגדיל את הנזילות ולעודד מעורבות של משקיעים מוסדיים בהשקעות הון סיכון.

הרשות מדגישה את החשש ממחסור בהון זמין ("Dry Powder") עבור תחומי דיפ-טק, אנרגיה, אוטו-טק ורפואה – תחומים שבהם דרכי החדירה לשוק מורכבות יותר ודורשות מימון מתמשך. לצד זאת, קרן הסטארט-אפ של הרשות ממשיכה להזרים מאות מיליוני שקלים מדי שנה, בעיקר להשקעות בשלבים מוקדמים, תוך השתתפות בהיקף גבוה בסבבים לא מדללים.

תפקיד המשקיעים המוסדיים

הדו"ח מדגיש את החשיבות ההולכת וגדלה של ההון המוסדי הישראלי. הראל, מור והפניקס אחראים ל־69% מההשקעות הכספיות של מוסדיים במחצית הראשונה של 2025. כלל ביטוח הובילה במספר העסקאות, אך לא בהיקף הכולל. המגמה משקפת את חשיבות ההון המקומי ביצירת יציבות בשוק בעתות משבר.

הון פנוי להשקעות עתידיות

למרות הירידה בהשקעות, קרנות ההון סיכון הישראליות מחזיקות עדיין בכ־11 מיליארד דולר של "אבקת שריפה" – הון פנוי להשקעות. כ־3 מיליארד דולר מיועדים להשקעות ראשוניות וכ־8 מיליארד דולר להשקעות המשך. נתון זה מהווה עוגן של יציבות שעשוי לאפשר שימור ואף האצה של קצב ההשקעות בהמשך השנה.

מבט קדימה

הדו"ח מסכם כי ההיי-טק הישראלי נמצא בצומת דרכים. מצד אחד – האטה חריפה, ירידה במספר הקרנות ובסך הגיוסים, והעדפה ברורה להשקעות המשך. מצד שני – תחומי חדשנות פורצי דרך דוגמת AI, יוזמות ממשלתיות חדשות, מעורבות הולכת וגדלה של משקיעים מוסדיים, והון זמין משמעותי שיכול להזרים חמצן לשוק.

המשמעות היא שבשוק ההיי-טק הישראלי קיימים תנאים ליצירת גל חדש של יזמות וצמיחה, אם יצליח לשלב נכון בין הון מקומי, תמיכה ממשלתית והמשך מעורבות של משקיעים זרים. כפי שהודגש בדו"ח, פעמים רבות דווקא מתקופות של אי־ודאות צומחות הזדמנויות חדשות – והאקוסיסטם הישראלי כבר הוכיח בעבר את יכולתו להתחדש ולהוביל את הקדמה העולמית.

הפוסט ירידה בהשקעות הון סיכון בישראל במחצית הראשונה של 2025 – לצד ניצני התאוששות ויוזמות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, החליטה השבוע ממשלת ארה"ב לרכוש אחזקה פסיבית של 9.9% באינטל, בשווי 8.9 מיליארד דולר. על פי ההסכם בין אינטל לממשל טראמפ, הממשלה לא תחזיק במושב בדירקטוריון או בזכויות ניהול אלא תהיה משקיעה פסיבית. עם זאת, העסקה כוללת צו לחמש שנים המאפשר רכישה של 5% נוספים מהמניות אם יחידת מפעלי היצור של אינטל ירדו למתחת ל-51% בבעלות אמריקאית.

מדוע זה קרה?

צעדה של ממשלת ארה"ב מייצג שינוי משמעותי: ארה"ב עוברת לראשונה מהענקת סובסידיות מסורתיות, להשקעה מגובת הון עצמי בחברות טכנולוגיה פרטיות. זוהי אסטרטגיה מאד לא טיפוסית לממשל האמריקאי ומהווה שינוי פרדיגמה במדיניות התעשייתית של ממשל הרפובליקאי המאמין בדרך כלל בכלכלה חופשית ללא התערבות ממשלתית. .

השינוי במדיניות הממשל האמריקאי מהווה לפני הכל הוכחה חותכת לחשיבות תעשיית הסמיקונדקטור לעולם המערבי בכלל ולארה"ב בפרט. אינטל היא החברה היחידה שבסיסה בארה"ב ומסוגלת גם לפתח וגם לייצר שבבי סיליקון מתקדמים. ע"י הפיכתו לבעל המניות הגדול, הממשל האמריקאי מבטיח  התאמה רבה יותר בין מטרות הביטחון הלאומי של ארה"ב לבין שאיפות ייצור שבבים מקומיות.

אינטל שבשנים האחרונות החלה לפגר בטכנולוגיות יצור אחרי הענקיות האסיאתיות TSMC וסמסונג ובתחום הבינה המלאכותית אחרי אנבידיה ו AMD זוכה כעת לגיבוי ממשלתי המעניק לה מרחב נשימה כדי לבנות מחדש את יכולות היצור הדרושות לשוק השבבים המתקדם במהירות ומחליף טכנולוגיה כמעט כל שנתיים.

לצד היתרון הגדול, העובדה שממשלת ארה"ב היא בעלת המניות הגדולה ביותר באינטל, עלולה ליצור סיכון של פוליטיזציה בקבלת החלטות עסקיות או ניכור מצד שותפים בינלאומיים. אינטל עצמה הזהירה כי העסקה עלולה לפגוע במכירות הבינלאומיות שלה, במיוחד באסיה. (בהתחשב בהסתמכותה הכבדה על שווקים זרים – 76% מהכנסותיה בשנת 2024 הגיעו מחוץ לארה"ב, כולל 29% מסין).

לסיכום ניתן לומר כי שבבי סיליקון מניעים את העידן הדיגיטלי ומהווים כיום את התחום הטכנולוגי החם והחשוב ביותר. אחזקת ממשלת ארה"ב ב-9.9% מאינטל, היא יותר מהשקעה – היא מייצגת נקודת מפנה במדיניות התעשייתית, ומהווה הוכחה חותכת לחשיבות שבבי הסיליקון הנמצאים כיום בצומת מרכזית בין טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי כפי שלא היו מעולם.

הפוסט מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תחת עננה של מגבלות סחר חדשות, מתיחות גיאופוליטית ועליית מכסים, תעשיית השבבים העולמית חווה אי ודאות גוברת. על רקע הקרב הכלכלי המתעצם בין ארה"ב לסין, מדיניות הסחר שמובילה ממשלת טראמפ הנכנסת מאיימת להטיל מכסים של עד 32% על רכיבי אלקטרוניקה מטאיוואן, כדי להגביל את חדירת הטכנולוגיה הסינית לשוקי המערב ולחזק את ייצור השבבים על אדמת ארה"ב.

למרות האיום, היצוא הטכנולוגי של טאיוואן שובר שיאים: לפי נתונים רשמיים, בחודש יוני נרשמה עלייה של כ־24.6% בהזמנות יצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בזכות הביקוש לשבבים ומוצרים מבוססי AI. חברת TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, הגיעה לאחרונה לשווי שוק של טריליון דולר, בין היתר בזכות הזמנות מצד חברות כמו אנבידיה ו-AMD.

ישראל בשרשרת האספקה: בין תלות להזדמנות

לישראל יש נוכחות עקיפה אך משמעותית בתמונה הזו. לפי פרסומים בתקשורת הטאיוואנית והישראלית, בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה הולך ומתרחב בין אוניברסיטאות ומכוני מחקר ישראליים לבין גופי מחקר טכנולוגיים בטאיוואן, בעיקר בתחומי הנדסת חומרים, תכנון שבבים (IC design) ובינה מלאכותית.

במקביל, חברות הייטק ישראליות רבות מסתמכות על טכנולוגיות ייצור שבבים של TSMC, וכך כל שינוי מדיניות – למשל הקשחת מכסים או שינוי בתנאי סחר בין טאיוואן לארה"ב – עלול להשפיע על זמינות רכיבים, עלויות ייצור ולוחות זמנים של סטארט-אפים ישראליים.

עם זאת, על רקע הדרת סין ממוקדי ההשפעה במערב, ישראל עשויה גם ליהנות מהחולשה של תעשיית השבבים הסינית ולבסס שיתופי פעולה חדשים בטאיוואן, שתזדקק לגמישות אסטרטגית ולקשרים כלכליים יציבים במדינות הידידותיות למערב.

בין מדע לביטחון: רגישות אסטרטגית

היחסים בין ישראל לטאיוואן מתנהלים בשנים האחרונות בעיקר במסגרות לא רשמיות, בשל מדיניות "סין אחת" שמחייבת את ירושלים להימנע מהכרה רשמית בטאיפיי. עם זאת, שיתוף הפעולה הטכנולוגי נמשך ואף מתרחב, תוך שמירה על מרחק מהתחומים הרגישים – כמו ביטחון ומודיעין – שעשויים לעורר את חמתה של סין.

בתוך כך, ישראל תצטרך לאזן בין המחויבות למערב, הצורך בשיתופי פעולה מדעיים, והרצון שלא להכעיס את בייג'ין – שעדיין מהווה שוק יעד חשוב, בעיקר בתחומים שאינם צבאיים.

מסקנה

שוק השבבים הגלובלי נכנס לעידן של חישוב מסלול מחדש. מדיניות הסחר החדשה של ארה"ב משפיעה ישירות על טאיוואן – ועל כל מי שתלוי בה. לישראל יש מה להפסיד – אבל גם מה להרוויח. בעתיד הקרוב תידרש הממשלה – כמו גם החברות – לקבל החלטות מדויקות לגבי ניהול סיכונים, פיזור מקורות ייצור, ובניית שותפויות חדשות עם השחקנים המרכזיים בתחום השבבים.

הפוסט מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחריפה – וישראל בתווך: החשש ממכס על שבבים מטאיוואן, לצד פוטנציאל לשיתוף פעולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סוני היפנית, ענקית הטכנולוגיה והבידור, ממשיכה במהלך אסטרטגי למיקוד בפעילויות הליבה בתחום המדיה והמשחקים, ובוחנת בימים אלה את מכירת חטיבת השבבים הישראלית שלה, Sony Semiconductor Israel (לשעבר Altair Semiconductor).

לפי דיווחים, סוני החלה להיעזר בבנקאים להשקעות כדי לקדם את תהליך המכירה, שנמצא בשלב ראשוני ודיסקרטי. החטיבה הישראלית מתמחה בפיתוח שבבים סלולריים למכשירים כמו מדי מים וחשמל חכמים, מכשירי IoT לבתים חכמים, ולבישות.

מאז רכישת Altair בשנת 2016 תמורת 212 מיליון דולר, סוני שינתה כיוון ונתנה עדיפות לרווחיות הגבוהה של חטיבות הבידור שלה – קולנוע, מוזיקה ומשחקים – שתרמו לכ-60% מהרווח התפעולי בשנת 2024.

עסקה שעשויה למשוך עניין בענף

על פי ההערכות, ל-Sony Semiconductor Israel הכנסות חוזרות שנתיות של כ-80 מיליון דולר, והמחיר המוערך לעסקה עומד על כ־300 מיליון דולר. גורמים בשוק מציינים כי חברות טכנולוגיה גדולות וקרנות השקעה עשויות לגלות עניין ברכישת החטיבה, נוכח ההתמחות הייחודית שלה בשוק ה-IoT הסלולרי.

במקביל: פיצול עסקי בתחום הפיננסים

המכירה המתוכננת משתלבת במהלך רחב יותר של פיצול פעילות. סוני מתכוונת להפריד את חטיבת השירותים הפיננסיים שלה ולהנפיק אותה ברישום ישיר – המהלך הראשון מסוגו ביפן מזה שני עשורים. החברה תשמור על אחזקה של 20% מהישות החדשה, שתמשיך לפעול תחת המותג "סוני" לפי הסכם רישוי.

המהלך נהנה מהקלות מס שאושרו לאחרונה ביפן, והוא נתפס כניסיון לסיים את "הנחת הקונגלומרט" ממנה סובלות חברות גדולות, בדומה למגמות מקבילות במערב.

מגמה עולמית: ריכוז משאבים בתחומים רווחיים

החלטת סוני נובעת מהצורך למקד את הפעילות בתחומים בעלי רווחיות גבוהה, תוך ניצול מותג חזק ותשתיות קיימות. המגמה הזו מתאימה למגמות דומות בענף השבבים, שם יצרניות רבות עוברות למודל "fab-light" או מוכרות חטיבות פחות אסטרטגיות.

למרות המכירה הצפויה של היחידה הישראלית, סוני צפויה להישאר שחקנית מרכזית בתחום חיישני התמונה, תחום שבו היא מחזיקה בנתח שוק גלובלי משמעותי.

תגיות: סוני, Sony Semiconductor Israel, Altair, שבבים סלולריים, מכירת חטיבה, IoT, מיזוגים ורכישות, בידול עסקי, חיישני תמונה, תעשיית השבבים בישראל
SLUG: sony-chipset-unit-israel-sale-2025-chiportal

הפוסט חברת סוני מתכננת למכור את Sony Semiconductor Israel – מפתחת למכשירים חכמים – בעסקה ששוויה מוערך בכ-300 מ' ד' הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בנק ההשקעות האמריקאי Bank of New York Mellon Corp דיווח על גידול של 122.2% בהחזקותיו במניות חברת נובה הישראלית (Nova Ltd., נסחרת בנאסד"ק: NVMI) במהלך הרבעון הראשון של השנה. לפי הדיווח שהוגש לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), הבנק רכש 21,941 מניות חדשות של נובה, והחזיק בסוף הרבעון ב-39,901 מניות – שוות ערך לכ-7.36 מיליון דולר, ומהוות כ-0.14% מהחברה.

נובה, שפועלת מישראל ומפתחת מערכות לבקרת תהליכי ייצור שבבים, ממשיכה לרשום עניין גובר מצד משקיעים מוסדיים. בין הגופים שהגדילו אף הם את השקעותיהם במניה ברבעונים האחרונים נמנים AllianceBernstein, Advisory Services Network ו-NewEdge Advisors, כאשר ההחזקה המוסדית הכוללת בחברה עומדת כעת על כ-83%.

תחזיות אופטימיות מצד אנליסטים

מספר גופי השקעות בכירים פרסמו לאחרונה המלצות חיוביות למניית נובה. בנצ'מרק, סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה הציבו לחברה מחיר יעד של 270–300 דולר למניה, עם המלצות "קנייה". לעומתם, אנליסטים אחרים כמו Wall Street Zen ממליצים בינתיים להחזיק את המניה ולא להגדיל חשיפה נוספת. לפי אתר MarketBeat, דירוג הקונצנזוס של המניה הוא "קנייה מתונה" עם מחיר יעד ממוצע של 282.50 דולר.

הפוסט בנק השקעות אמריקאי הגדיל את ההשקעה בנובה הישראלית ביותר מ־120% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע הצהרתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על שבבים ותרופות עד ה־1 באוגוסט, מעריכים אנליסטים בבית ההשקעות Wedbush כי ייתכן שעמדתו תתמתן. בהודעה ששלחו ללקוחותיהם ביום רביעי, ציינו האנליסטים בראשות דן אייבס כי ממשל טראמפ שואף לחתום על הסכמי סחר רחבים – לרבות עם סין, יפן והודו – מבלי לשנות באופן דרמטי את הסביבה התחרותית של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

האנליסטים הפנו את תשומת הלב לכך שחברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה בתחילת השבוע כי קיבלה הבטחה מהממשל האמריקני לרישיונות שיאפשרו לה לחדש את מכירת שבבי ה-AI מסוג H20 לסין. מדובר למעשה בצעד אחורה מהמגבלות שהוטלו לאחרונה על ידי הממשל בניסיון לבלום את שאיפותיה של בייג'ינג בתחום הבינה המלאכותית. לדברי האנליסטים, מדובר בהתפתחות חיובית אסטרטגית עבור כלל ענף הטכנולוגיה.

עם זאת, מניית חברת הציוד לשבבים ASML צנחה ביותר מ־8% ביום רביעי, לאחר שהחברה הודיעה כי אינה יכולה להבטיח צמיחה בשנת 2026, בשל אי־ודאות מאקרו־כלכלית וגיאופוליטית. ASML מוכרת את מכונות ה־EUV המתקדמות שלה ללקוחות ברחבי העולם, בהם אינטל ו־TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה הגדולה בעולם. גם מניות אינטל וחברת הזיכרונות Micron רשמו ירידות בעקבות ההודעה.

האירועים האחרונים מדגישים את הרגישות של ענף השבבים למדיניות סחר ולהתפתחויות גיאופוליטיות, במיוחד כאשר מדובר בגישה לשווקים כמו סין. מהלכיו של טראמפ, בין אם יהיו תקיפים או מתונים יותר, צפויים להשפיע באופן ישיר על יציבות התעשייה ועל ערכן של החברות הפועלות בה.

הפוסט אנליסטים מעריכים – טראמפ עשוי לרכך את עמדתו לגבי הטלת מכסים על שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.