חברת סוני היפנית, ענקית הטכנולוגיה והבידור, ממשיכה במהלך אסטרטגי למיקוד בפעילויות הליבה בתחום המדיה והמשחקים, ובוחנת בימים אלה את מכירת חטיבת השבבים הישראלית שלה, Sony Semiconductor Israel (לשעבר Altair Semiconductor).

לפי דיווחים, סוני החלה להיעזר בבנקאים להשקעות כדי לקדם את תהליך המכירה, שנמצא בשלב ראשוני ודיסקרטי. החטיבה הישראלית מתמחה בפיתוח שבבים סלולריים למכשירים כמו מדי מים וחשמל חכמים, מכשירי IoT לבתים חכמים, ולבישות.

מאז רכישת Altair בשנת 2016 תמורת 212 מיליון דולר, סוני שינתה כיוון ונתנה עדיפות לרווחיות הגבוהה של חטיבות הבידור שלה – קולנוע, מוזיקה ומשחקים – שתרמו לכ-60% מהרווח התפעולי בשנת 2024.

עסקה שעשויה למשוך עניין בענף

על פי ההערכות, ל-Sony Semiconductor Israel הכנסות חוזרות שנתיות של כ-80 מיליון דולר, והמחיר המוערך לעסקה עומד על כ־300 מיליון דולר. גורמים בשוק מציינים כי חברות טכנולוגיה גדולות וקרנות השקעה עשויות לגלות עניין ברכישת החטיבה, נוכח ההתמחות הייחודית שלה בשוק ה-IoT הסלולרי.

במקביל: פיצול עסקי בתחום הפיננסים

המכירה המתוכננת משתלבת במהלך רחב יותר של פיצול פעילות. סוני מתכוונת להפריד את חטיבת השירותים הפיננסיים שלה ולהנפיק אותה ברישום ישיר – המהלך הראשון מסוגו ביפן מזה שני עשורים. החברה תשמור על אחזקה של 20% מהישות החדשה, שתמשיך לפעול תחת המותג "סוני" לפי הסכם רישוי.

המהלך נהנה מהקלות מס שאושרו לאחרונה ביפן, והוא נתפס כניסיון לסיים את "הנחת הקונגלומרט" ממנה סובלות חברות גדולות, בדומה למגמות מקבילות במערב.

מגמה עולמית: ריכוז משאבים בתחומים רווחיים

החלטת סוני נובעת מהצורך למקד את הפעילות בתחומים בעלי רווחיות גבוהה, תוך ניצול מותג חזק ותשתיות קיימות. המגמה הזו מתאימה למגמות דומות בענף השבבים, שם יצרניות רבות עוברות למודל "fab-light" או מוכרות חטיבות פחות אסטרטגיות.

למרות המכירה הצפויה של היחידה הישראלית, סוני צפויה להישאר שחקנית מרכזית בתחום חיישני התמונה, תחום שבו היא מחזיקה בנתח שוק גלובלי משמעותי.

תגיות: סוני, Sony Semiconductor Israel, Altair, שבבים סלולריים, מכירת חטיבה, IoT, מיזוגים ורכישות, בידול עסקי, חיישני תמונה, תעשיית השבבים בישראל
SLUG: sony-chipset-unit-israel-sale-2025-chiportal

הפוסט חברת סוני מתכננת למכור את Sony Semiconductor Israel – מפתחת למכשירים חכמים – בעסקה ששוויה מוערך בכ-300 מ' ד' הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בנק ההשקעות האמריקאי Bank of New York Mellon Corp דיווח על גידול של 122.2% בהחזקותיו במניות חברת נובה הישראלית (Nova Ltd., נסחרת בנאסד"ק: NVMI) במהלך הרבעון הראשון של השנה. לפי הדיווח שהוגש לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), הבנק רכש 21,941 מניות חדשות של נובה, והחזיק בסוף הרבעון ב-39,901 מניות – שוות ערך לכ-7.36 מיליון דולר, ומהוות כ-0.14% מהחברה.

נובה, שפועלת מישראל ומפתחת מערכות לבקרת תהליכי ייצור שבבים, ממשיכה לרשום עניין גובר מצד משקיעים מוסדיים. בין הגופים שהגדילו אף הם את השקעותיהם במניה ברבעונים האחרונים נמנים AllianceBernstein, Advisory Services Network ו-NewEdge Advisors, כאשר ההחזקה המוסדית הכוללת בחברה עומדת כעת על כ-83%.

תחזיות אופטימיות מצד אנליסטים

מספר גופי השקעות בכירים פרסמו לאחרונה המלצות חיוביות למניית נובה. בנצ'מרק, סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה הציבו לחברה מחיר יעד של 270–300 דולר למניה, עם המלצות "קנייה". לעומתם, אנליסטים אחרים כמו Wall Street Zen ממליצים בינתיים להחזיק את המניה ולא להגדיל חשיפה נוספת. לפי אתר MarketBeat, דירוג הקונצנזוס של המניה הוא "קנייה מתונה" עם מחיר יעד ממוצע של 282.50 דולר.

הפוסט בנק השקעות אמריקאי הגדיל את ההשקעה בנובה הישראלית ביותר מ־120% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע הצהרתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על שבבים ותרופות עד ה־1 באוגוסט, מעריכים אנליסטים בבית ההשקעות Wedbush כי ייתכן שעמדתו תתמתן. בהודעה ששלחו ללקוחותיהם ביום רביעי, ציינו האנליסטים בראשות דן אייבס כי ממשל טראמפ שואף לחתום על הסכמי סחר רחבים – לרבות עם סין, יפן והודו – מבלי לשנות באופן דרמטי את הסביבה התחרותית של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

האנליסטים הפנו את תשומת הלב לכך שחברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה בתחילת השבוע כי קיבלה הבטחה מהממשל האמריקני לרישיונות שיאפשרו לה לחדש את מכירת שבבי ה-AI מסוג H20 לסין. מדובר למעשה בצעד אחורה מהמגבלות שהוטלו לאחרונה על ידי הממשל בניסיון לבלום את שאיפותיה של בייג'ינג בתחום הבינה המלאכותית. לדברי האנליסטים, מדובר בהתפתחות חיובית אסטרטגית עבור כלל ענף הטכנולוגיה.

עם זאת, מניית חברת הציוד לשבבים ASML צנחה ביותר מ־8% ביום רביעי, לאחר שהחברה הודיעה כי אינה יכולה להבטיח צמיחה בשנת 2026, בשל אי־ודאות מאקרו־כלכלית וגיאופוליטית. ASML מוכרת את מכונות ה־EUV המתקדמות שלה ללקוחות ברחבי העולם, בהם אינטל ו־TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה הגדולה בעולם. גם מניות אינטל וחברת הזיכרונות Micron רשמו ירידות בעקבות ההודעה.

האירועים האחרונים מדגישים את הרגישות של ענף השבבים למדיניות סחר ולהתפתחויות גיאופוליטיות, במיוחד כאשר מדובר בגישה לשווקים כמו סין. מהלכיו של טראמפ, בין אם יהיו תקיפים או מתונים יותר, צפויים להשפיע באופן ישיר על יציבות התעשייה ועל ערכן של החברות הפועלות בה.

הפוסט אנליסטים מעריכים – טראמפ עשוי לרכך את עמדתו לגבי הטלת מכסים על שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו 9.3 מיליארד דולר וחתמו על עסקאות מיזוג ורכישה בשווי 39.2 מיליארד – הדוח חצי-שנתי של Startup Nation Central מצביע על מעבר ממיקוד בכמות להשקעות איכותיות

בחצי הראשון של 2025, חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו סכום מצטבר של 9.3 מיליארד דולר, עלייה חדה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. כך עולה מדוח Finder H1 2025 של ארגון Startup Nation Central. מדובר בסכום הגבוה ביותר מאז 2021, ומשקף התאוששות של שוק ההון המקומי לאחר תקופה ממושכת של האטה עולמית, תנודתיות כלכלית ומורכבויות גיאופוליטיות.

גיוסי הון מתמקדים בחברות בשלות

עיקר ההשקעות הופנה לחברות בשלבים מתקדמים (Round B ומעלה), שם נרשמה עלייה של 28% בגובה הגיוס החציוני לעומת המחצית השנייה של 2024. משקיעים מעניקים עדיפות לחברות בעלות הכנסות קיימות, מוצרים מוכחים ושווקים מגובשים. התוצאה: תחרות גוברת בין קרנות השקעה על חברות בשלות, תוך הפחתת ההשקעות בשלב הסיד והפרה-סיד.

עסקאות M&A בשיא כל הזמנים

היקף המיזוגים והרכישות הגיע ל־39.2 מיליארד דולר, מתוכם כ־32 מיליארד מיוחסים לרכישת Wiz בידי גוגל – העסקה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי. לצד זאת נרשמו עשרות עסקאות נוספות בתחומי הסייבר, האנרגיה והפינטק, המעידות על מגמת קונסולידציה מואצת של השוק.

משקיעים בינלאומיים: 69% מהעסקאות

הדוח מציין כי קרנות ומשקיעים זרים השתתפו בכ־69% מהעסקאות שבוצעו במחצית הראשונה של השנה – עלייה ברורה לעומת שנים קודמות. מדובר בעיקר בקרנות אמריקניות, לצד גופים מאירופה ואסיה. התחומים המובילים בהשקעות זרות כוללים בינה מלאכותית, הגנת סייבר, מערכות ענן ובריאות דיגיטלית.

ירידה במספר העסקאות – פחות השקעות, אך ממוקדות

לצד העלייה בהיקף ההשקעות, נרשמה ירידה של 10% במספר העסקאות הכולל – 365 עסקאות בלבד לעומת 407 במחצית השנייה של 2024. הירידה מוסברת במעבר ממודל כמותי למודל איכותי, כאשר הקרנות בוחרות פחות חברות אך מקצות להן סכומים גבוהים יותר. הגישה הסלקטיבית מדגישה את הדרישה לבשלות עסקית כבר בשלבים מוקדמים.

פילוח מגזרי: AI מזנק, סייבר שומר על יציבות

• בינה מלאכותית: התחום בעל קצב הגידול הגבוה ביותר, עם עלייה של כ־40% במספר העסקאות. היישומים מגוונים – מ־LLM ועד לרפואה מותאמת אישית.
• סייבר: ממשיך להוות תחום יציב מבחינת השקעות והכנסות, גם אם אינו צומח בקצב שהיה אופייני לו בעשור הקודם.
• בריאות דיגיטלית: שילוב בין AI לרפואה הוביל לגיוסי הון משמעותיים – בעיקר לחברות העוסקות בניהול מידע רפואי ובאבחון מבוסס נתונים.
• קלינטק ואגריטק: נהנים מעלייה בביקוש להשקעות ESG ותמיכה רגולטורית עולמית.

תרומת ההייטק למשק: תעסוקה, יצוא ותמ"ג

לפי הדוח, חברות ההייטק אחראיות לכ־18% מהתוצר המקומי הגולמי ולכ־50% מהיצוא הישראלי. שיעור המועסקים בתחום עומד על כ־11% מכוח העבודה במשק, ומספר המשרות החדשות שפתחה התעשייה עלה ב־8% לעומת התקופה הקודמת – בעיקר בתחומי תוכנה, DevOps ומחקר ופיתוח.

הדוח מציג חזרה ברורה לצמיחה, עם דגש על השקעות איכותיות, עסקאות אסטרטגיות והעמקה של קשרים בינלאומיים. התמונה הכוללת היא של שוק בשל ובוגר יותר, המעדיף יציבות פיננסית על פני צמיחה מהירה בכל מחיר.

הפוסט דוח חצי שנתי של סטארט־אפ ניישן: גידול חד בהשקעות הון סיכון וחזרה לעסקאות ענק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל רשות החדשנות בירך על תוכניות אנבידיה להקים קמפוס מו"פ חדש בצפון ישראל, והדגיש את תרומת ישראל למהפכת הבינה המלאכותית הגלובלית

"אני שמח מאוד לשמוע על כוונתה של אנבידיה להרחיב את פעילות המו"פ שלה בצפון ישראל. מאז רכשה את מלאנוקס בשנת 2019 תמורת 7 מיליארד דולר, אנבידיה העמיקה את נוכחותה בישראל – הקימה מחשב־על בשנת 2023 ורכשה שתי חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הבינה המלאכותית בשנת 2024. הקמפוס החדש בצפון מבטא מחויבות עמוקה וארוכת טווח לאקוסיסטם ההייטק הישראלי. כך כתב מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין בפוסט בפייסבוק.

אנבידיה נמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית, ומפתחת את שבבי ה-AI המתקדמים ביותר בעולם. מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה מעסיק כ־15% מכוח האדם הגלובלי של החברה, ועל פי דיווחים מסוימים תורם כ־25% מהכנסותיה.

אנו מאחלים לאנבידיה הצלחה רבה בשלב החדש הזה של פעילותה.

ברמה הרחבה יותר, אנו רואים עניין הולך וגובר מצד משקיעים ותאגידים רב־לאומיים בזירת ההייטק התוססת של ישראל.
במהלך השנתיים האחרונות חלה ירידה בסיכונים ביטחוניים, והטכנולוגיה הישראלית הוכיחה את יתרונה הברור.

בינה מלאכותית היא הטכנולוגיה המהפכנית ביותר שמעצבת מחדש את כל המגזרים בעולם, וישראל נמצאת בחזית המרוץ הזה – משבבים, דרך תשתיות תוכנה ומודלים בסיסיים ועד יישומים.
ברשות החדשנות, המשימה שלנו היא לוודא שישראל תמשיך להוביל את העולם."

אם תרצה גרסת אמפמ לפוסט או כתבה נלווית – אשמח להכין.

הפוסט דרור בין: "הרחבת אנבידיה בצפון – הבעת אמון עמוקה בהייטק הישראלי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צ'ארלס סטרומן, TechWorks: " אם בריטניה לא תגדל חברות שבבים מקומיות ותשמור על הקניין הרוחני – היא תאבד את מעמדה הגיאופוליטי בתוך עשור וחצי"

שבבים הם כבר מזמן לא רק רכיבי אלקטרוניקה – הם הפכו לעמוד תווך של הכלכלה הגלובלית ולתנאי סף להשתייכות למועדון המדינות המשפיעות בעולם. כך טוען צ'ארלס סטרומן, מומחה בכיר בתעשיית ההייטק הבריטית, במאמר דעה שפורסם באתר eeNews Europe.

לפי סטרומן, יכולת עיצוב, ייצור ומסחור של שבבים – כולל שבבי פוטוניקה, חומרים רחבי פס ואדריכלות מערכות – היא שמעניקה כיום למדינות את מעמדן בזירה העולמית. “כמו שנפט וגז טבעי הגדירו את ההגמוניה במאה ה־20, כך שבבים מגדירים אותה במאה ה־21", הוא כותב.

לצד אזהרות חריפות על אובדן רלוונטיות, סטרומן מצביע על ההזדמנות: אם תתמקד ביכולות החדשניות שלה – בתכנון, חומרים וחברות סטארט־אפ פורצות דרך – תוכל בריטניה לשוב ולהוביל. בין החברות שציין כסמלי הצלחה: ARM, Graphcore, Imagination, Pragmatic ו־Paragraf.

עם זאת, סטרומן מזהיר שהאתגר המרכזי הוא גידול חברות קטנות (SMEs) לממדים תעשייתיים. לדבריו, "השוק הבריטי סובל מזה עשרות שנים מהיעדר השקעה ממשלתית, בניגוד לארה"ב, האיחוד האירופי וסין." הוא קורא להשקעה ציבורית־פרטית של לפחות מיליארד ליש"ט, מתוך תקציב המחקר של 15.2 מיליארד ליש"ט המיועד לשנת 2026.

המאמר מדגיש גם את בעיית פערי המיומנויות: סטרומן מציין שהציבור הבריטי מתייחס בזלזול ללימודי STEM ואלקטרוניקה, ובכך נוצר "בריחת מוחות" מתמשכת. הוא משווה זאת לחגיגות בטייוואן, בהן משפחות שלמות מציינות בגאווה קבלה לעבודה ב־TSMC.

הקמת המרכז הלאומי לשבבים (NSC) בבריטניה צפויה, לדעתו, להוות צומת קריטי בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – בתנאי שיופעל בתיאום הדוק עם גופים עצמאיים דוגמת TechWorks. הצלחת המרכז, טוען סטרומן, "תיקבע לפי מידת התאמתו לצורכי התעשייה".

במבט קדימה, סטרומן מזהיר: “אם לא נפעל, תוך 15 שנה תישאר בריטניה כאתר תיירות מפואר לעבר טכנולוגי מפואר.” הוא קורא להקים משימות לאומיות ממוקדות, לתמוך באקו־סיסטמים מקומיים, ולוודא שזכויות הקניין הרוחני וערך כלכלי נשארים בידי חברות בריטיות.

לדבריו, הצלחה תיתכן גם אם הייצור יתבצע מעבר לים, כל עוד התכנון והבעלות נשמרים בבית. התחומים שבהם מציע להשקיע כוללים: מחשוב פוטוני, שבבים נוירומורפיים, חומרים דו-ממדיים, חיישנים מתקדמים, MEMS, ואריזות מתקדמות (Advanced Packaging).

“שבבים אינם רק טכנולוגיה – הם מדיניות לאומית, ביטחון כלכלי ואבן יסוד לעתיד שלנו,” מסכם סטרומן.

לטור המלא

אמפמ:

כותרת:
שבבים כדרכון לגוש השבע: בריטניה חייבת להמר על טכנולוגיית סמיקונדקטורים

כותרת משנה:
צ'ארלס סטרומן מזהיר:

תגים:
שבבים, סמיקונדקטורים, בריטניה, G7, תעשיית ההייטק, בינה מלאכותית, מחשוב פוטוני, חומרים רחבי פס, ARM, מדיניות טכנולוגית, עתיד תעשיית השבבים

ביטוי מפתח:
שבבים כדרכון לגוש השבע

נרדפים:
עתיד תעשיית השבבים, סמיקונדקטורים בבריטניה, בריטניה והשבבים, שבבים ככלי מדיני, תעשיית המוליכים למחצה

SLUG:
semiconductors-uk-g7-charles-sturman

אם תרצה גרסה מקוצרת לפוש / ניוזלטר או תרגום לגרסאות האנגלית והערבית – אפשר להמשיך מכאן.

הפוסט שבבים כדרכון לגוש הG7: טכנולוגיית השבבים כבסיס לכוח גיאופוליטי בבריטניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומה של ההסלמה הגוברת בין ישראל לאיראן, מתמקדת תשומת הלב הבינלאומית גם בהשפעות הכלכליות האפשריות – במיוחד על השקעותיה הענקיות של קבוצת עדני (Adani Group) ההודית בישראל ובאזור כולו. הקבוצה, שבבעלות המיליארדר גאוטם עדני, השקיעה מעל מיליארד דולר בישראל, ביניהם החזקה אסטרטגית בנמל חיפה, שותפויות ביטחוניות, ואף תוכניות למיזם שבבים בשווי 10 מיליארד דולר.

הנכסים המרכזיים של עדני בישראל

• נמל חיפה: קבוצת עדני מחזיקה ב-70% מנמל חיפה, לאחר רכישתו בשנת 2023 תמורת 1.2 מיליארד דולר יחד עם קבוצת גדות הישראלית. הנמל, הממוקם בצפון הארץ, הרחק ממוקדי העימות בדרום, משמש שער מרכזי ליבוא וליצוא של ישראל ותורם כ-3% מנפח המטען השנתי של Adani Ports.
• תעשייה ביטחונית: ב-2018 ייסדה Adani Enterprise שותפות עם אלביט מערכות להקמת Adani Elbit Advanced Systems בהיידראבאד, הודו – מתקן הייצור היחיד מחוץ לישראל למל"ט Hermes 900 שבו משתמש צה"ל. אלביט מייצרת 85% מהמל"טים בשירות צה"ל.
• תעשיית השבבים: גאוטם עדני ניהל מגעים להקמת מיזם משותף עם Tower Semiconductor הישראלית בשווי 10 מיליארד דולר. לפי דיווח של רויטרס באפריל האחרון, המיזם הוקפא לעת עתה.

ההשפעה האפשרית של העימות האזורי

התקיפה הישראלית באיראן, אשר כוונה למתקנים צבאיים וגרעיניים, גררה הכרזת מצב חירום בישראל והעלתה חשש לתגובה מיידית מצד טהראן. שר הביטחון ישראל כ"ץ הזהיר מפני מתקפת טילים ומל"טים על אזרחים.

בעקבות ההסלמה, עלולות להיווצר הפרעות מיידיות בפעילות נמל חיפה – עיכובים בפריקת מטענים, שינויי נתיבי שיט ועלייה בפרמיות ביטוח. בעבר, אירועים דומים גררו ירידות בערך מניות Adani Ports. עם זאת, המיקום הצפוני של הנמל עשוי לספק מידה מסוימת של חסינות.

מנגד, שותפויות הקבוצה בתחום הביטחוני עשויות דווקא לרשום עלייה בביקוש לטכנולוגיות צבאיות כמו מל"טים ולמערכות נשק מתקדמות, אך שיקולים גאו-פוליטיים וכלכליים עשויים לסבך את התמונה.

הקשר לגרעין האיראני ולשוק האנרגיה

העימות מתרחש על רקע האצת תוכנית הגרעין של איראן. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) ביקרה לראשונה זה 20 שנה את חוסר שיתוף הפעולה של טהראן. בתגובה, איראן הכריזה על כוונתה להקים אתר העשרה שלישי ולהשתמש בצנטריפוגות מתקדמות יותר. כתוצאה, מחירי הנפט זינקו ביותר מ-7% לרמת שיא של חודשים.

סיכום

ככל שהמצב מתפתח, חברות הודיות בעלות אינטרסים כלכליים, ביטחוניים וטכנולוגיים באזור – בראשן קבוצת עדני – ימשיכו לעקוב בדריכות אחר ההשפעות האפשריות. מהסחר הלוגיסטי בנמל חיפה ועד לתעשיות ביטחוניות ושבבים – כל תחום עלול להיפגע או להרוויח בהתאם להמשך ההסלמה.

הפוסט מאחז כלכלי ישראלי תחת אש: השקעות קבוצת עדני במזרח התיכון על רקע הסלמה בין ישראל לאיראן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות משיקה את מסלול מעבר מייצור לפיתוח החדש בקרן מופ"ת, מהלך רחב היקף וראשון מסוגו בישראל, שנועד לחולל שינוי מבני בתעשייה הישראלית על ידי שילוב בין פיתוח טכנולוגי מתקדם לבין תשתית ייצור תעשייתית. המהלך משלב מימון ישיר לחברות תעשייה יצרניות בשלושה שלבים, יחד עם הקמת מאיצי מופ"ת  – גופים מקצועיים שיפעלו כאקסלרטורים ייעודיים לתעשיית הייצור, תוך שילוב ידע טכנולוגי עמוק, ניסיון עסקי ומומחיות בייעוץ אסטרטגי.

המסלול שיוצע לחברות יכלול שלושה שלבים גמישים לתמיכה בפיתוח מוצרים טכנולוגיים. החברות יוכלו להשתלב באקסלרטורים ייעודיים לתעשייה היצרנית, אשר יספקו ליווי טכנולוגי, עסקי ופיננסי.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בישראל קיימת תעשייה יצרנית משמעותית, אך הפוטנציאל שלה לחדשנות עמוקה עדיין רחוק ממימוש. במסלול החדש אנחנו יוצרים לראשונה לחברה יצרנית שעד היום לא עשתה מו"פ להפוך לחברת הייטק עם יכולות מו"פ מתקדמות שיבטיחו את התחרותיות ארוכת הטווח שלה. החברות שנכנסות למסלול הזה מקבלות לא רק מימון – הן מקבלות מסלול המראה. מאיצי מופ"ת יובילו תהליך אינטגרטיבי אשר מלווה את שלב הרעיונאות, בדיקת ההתכנות הטכנו-כלכלית ואת פיתוח המוצר. מדובר במהלך בעל משמעות רבה, שיחזק את התחרותיות של התעשיה היצרנית הישראלית בהינתן הזירה העולמית המשתנה".

המסלול מבטא את מדיניות רשות החדשנות לקידום חדשנות מבוססת תעשייה, ומטרתו להעמיק את העשייה הטכנולוגית בקרב חברות שפועלות על בסיס ייצור מקומי אך טרם מיצו את הפוטנציאל שלהן בפיתוח טכנולוגי עצמאי. באמצעות ליווי מקצועי וייעודי, יוכלו חברות אלו לפתח מוצרים חדשניים, ולחדור לשווקים חדשים ברמה הגלובלית.

המסלול מאפשר גמישות מוחלטת לחברות יצרניות להיכנס לאחד מהשלבים לפי צרכיהן – הייחודיות של המסלול טמונה בכך שכל שלב הוא עצמאי – חברות אינן נדרשות לעבור את כל המסלול, אלא יכולות להיכנס לכל שלב בהתאם למצב העסקי והטכנולוגי שלהן.

רעיונאות: בשלב זה תוכל החברה לבחון רעיונות לפיתוח טכנולוגי חדשני למוצר קיים או עתידי. מדובר בתהליך ראשוני הכולל בחינה ובחירה של רעיון למוצר חדשני עבור החברה ואפיון טכנולוגי שלו בליווי צמוד של אחד מהמאיצים שיבחרו. המימון בשלב זה מגיע עד 80%  מהתקציב המאושר ועד 200,000  ₪ מענק. שלב זה מהווה נקודת כניסה נגישה במיוחד עבור חברות המעוניינות לבחון כיוון חדש לפני השקעות משמעותיות.

היתכנות טכנו-כלכלית: בשלב זה בוחנת החברה את ישימות הפיתוח: האם ניתן לממש את הרעיון מבחינה הנדסית וטכנולוגית? האם יש היתכנות כלכלית, שוק מתאים ואפשרות לחדירה מסחרית? שלב זה כולל לרוב פיתוח אב-טיפוס, ביצוע ניסויים והערכת סיכונים. המימון הוא עד 60% מהתקציב ועד 1.5 מיליון ₪ מענק.

פיתוח מוצר: בשלב זה מבוצע תהליך מו"פ מתקדם לפיתוח מוצר בר-שיווק, כולל אופטימיזציה הנדסית, שיפור ביצועים, בניית קווי ייצור והיערכות לשוק. כאן הופך הרעיון למוצר תעשייתי לכל דבר. המימון של רשות החדשנות הוא עד 50% מהתקציב ועד 5 מיליון ₪ מענק לתקופה של עד שנתיים.

המסלול מבוסס על הקמתם של 5  מאיצי מופ"ת –  גופי ליווי שייבחרו על ידי הרשות על בסיס תחרותי, ויפעלו כתשתית מקצועית לתמיכה בחברות תעשייתיות העושות את דרכן להפוך לחברות המבצעות מו"פ (חברות הייטק). המאיצים יעסקו בליווי פרטני, ניתוח טכנולוגי, ייעוץ אסטרטגי, ניהול תהליכי מו"פ, בניית קשרים בין תעשייה וסטארטאפים, יצירת ממשקים עם משקיעים והובלת שיתופי פעולה עם גורמים ממשלתיים.

המאיצים יהיו גופים בעלי מומחיות כפולה – הן בתחום העסקי והן בתחום הטכנולוגי, והם יוקמו על ידי תאגידים, מאגדים, לרבות שיתופי פעולה עם חברות זרות המעוניינות לפעול בישראל. הרשות תעניק לכל מאיץ מענק של עד 5 מיליון ש"ח להקמה ותפעול בתקופת זיכיון של חמש שנים, ובלעדיות על ליווי שלב הרעיונאות עם חברות תעשיית הייצור.

המסלול מיועד לחברות תעשייה יצרניות, אשר רוב הכנסותיהן מבוססות על ייצור בישראל, שיעור הוצאות המו"פ שלהן אינו עולה על 7% מהמחזור, ומספר עובדי המו"פ לא עולה על 25 ולתאגידים ומאגדים המעוניינים להקים ולהפעיל מאיץ מופ"ת – תוך שילוב בין גופים טכנולוגיים, גופי הנדסה, חברות ייעוץ עסקי ומשקיעי הון סיכון, ישראליים או בין-לאומיים.

הפוסט רשות החדשנות יוצאת בהליך תחרותי להקמת חמישה מאיצים למו"פ בהשקעה של  25 מיליון שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום רביעי ה־14 במאי 2025, במרכז פרס לשלום ביפו, התקיים במהלכו מפגש בכירים נפרד במסגרת כנס ChipEx 2025, שבו נשא דברים ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. הפורום, אליו הוזמנו בכירים בתעשייה, נציגי ממשל, אקדמיה ומשקיעים בינלאומיים, התרכז בצורך האסטרטגי למיצוב ישראל כמובילה עולמית בשרשרת הערך של תעשיית הסמיקונדקטור.

“עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית”. לדבריו, שבב אינו עוד חלק רכיבני במערכת, אלא היסוד שעליו נבנות מהפכות בטכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, דרך ביוטכנולוגיה ופוטוניקה ועד מערכות הגנה צבאיות." כך אמר ד”ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות וכמדען הראשי לחדשנות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות במפגש הבכירים במסגרת כנס ChipEx 2025.

"בעשור האחרון פיתחה ישראל אקוסיסטם סמיקונדקטורי נרחב, מבלי להסתמך על השקעות ממשלתיות בסדר גודל ענק: בעוד עצמה הפיננסית של מדינות רבות מאפשרת להן לשפוך מאות מיליארדי דולרים בתשתיות שבבים, גישתנו מבוססת על ‘להשתרע במוח, לא בכיס’ – יצירת יתרון תחרותי באמצעות חשיבה, שיתופי פעולה וחדשנות מתמדת.”

כדי להעצים מגמה זו חשפו ברשות החדשנות מספר יוזמות מרכזיות: הקמת חממת שבבים לאומית שתעניק לסטארט-אפים גישה לתשתיות בדיקה ופיתוח מתקדמות (shared infrastructure); הקמת קונסורציום אקדמיה-תעשייה לפיתוח טכנולוגיות בהן ישראל כבר מחזיקה ביתרון יחסי, כגון פוטוניקה אינטגרטיבית, מיחשוב קוונטי, מחשוב נוירומורפי ו־advanced packaging; והרחבת מסלולי המענקים הציבוריים במאות מיליוני שקלים לשיתופי פעולה הדדיים בין חברות הזנק ובין מוסדות מחקר מובילים.

סטופל ציין כי המהלך יתמוך בשני מסלולים מקבילים: המסלול האופקי ייכון עבורו מוסדות ומעבדות משותפות, יופחתו חסמי הכניסה ליזמים ויושקו תכניות תמיכה לחדשנות פריצת דרך; המסלול האנכי יתמקד בהעמקת מומחיות ישראלית ויצירת “אשכולי מצוינות” סביב טכנולוגיות חדשות, כאשר הדגש יושם על טיפוח סטארט־אפים קטנים מהירים לצד שיתופי פעולה עם תאגידים בינלאומיים.

בהמשך דיבר סטופל על “צווארי בקבוק” שנתגלו במחקרי הרשות: שיעור הקמת הסטארט-אפים בתחום השבבים עתירי החישוב נמצא בירידה, מחסור במשקיעים המתמחים ב-semiconductor, וכן תלות מופרזת בשרשרת ייצור גלובלית שברירית. לטענתו, הפתרון כולל לגבש כלי מימון ותמרוץ עבור יזמים וקרנות הון־סיכון ישראליות, להרחיב תשתיות פאב (Fab) קטן לבדיקות מהירות של שבבים, וליצור מסלולי העברה מהירה של ידע ופיתוח טכנולוגי בין אקדמיה לתעשייה.

סטופל אף חשף כי בשבועות הקרובים תצא קריאה ציבורית רחבת היקף למענקי מחקר וחדשנות בסכום כולל העולה על חצי מיליארד שקלים, שתקצה משאבים להרחבת תשתיות השבבים ולמימון פרויקטים בשיתוף פעולה חוצה־גופים. בהקשר זה הוסיף כי “העידן שבו השקעות ענק שולטות בהכרעת גורלות הטכנולוגיה מתחלף בעידן של שיתופי פעולה ממוקדים, שנשענים על אקוסיסטם מחקרי־תעשייתי חזק וגישה גמישה ומהירה”.

לקראת סיום דבריו פנה סטופל למנהלי מו”פ, למשקיעים ולשותפים הטכנולוגיים מכל רחבי העולם: “אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע של ייצור שבבים בישראל, להעמיק את השתייכותנו לאורך כל שרשרת הערך ולתמוך בקידום החדשנות הלאומית. ייתכן שאין ביכולתנו להתחרות בתקציבים של המדינות הגדולות, אך אין לנו מתחרים בחזון, בגמישות ובמחויבות להפוך רעיונות לשבבים שמעצבים את העתיד.”

הפוסט אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: “עוצמתה של ישראל נובעת מיכולותיה האנושיות, מהמצוינות המדעית ומהיכולת להפוך רעיונות חדשניים לפריצת דרך בעלת השפעה עולמית” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"בזמן שאומות ענק ותאגידים בעלי כיסים עמוקים מתחרים זה בזה במרוץ השבבים – ישראל, כמדינה קטנה, לא תוכל להתחרות בכמות ההשקעות. אבל היא גם לא צריכה. הכוח שלנו הוא בחדשנות, בגמישות ובכישרון", כך פתח צבי גולצמן, סמנכ"ל ברשות החדשנות ומוביל תחום השבבים והתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, את דבריו בכנס ChipEx2025 שנערך בתל אביב.

גולצמן פתח בהתייחסות אישית למצב הביטחוני: "58 מאחינו ואחיותינו עדיין מוחזקים בידי חמאס. הם בלבנו בכל רגע. לא ננוח עד שכולם יחזרו הביתה." אך גם בצל אתגרים כבדים, הדגיש, ההייטק הישראלי ממשיך להוביל.

לא בכוח – במיקוד

לדבריו, ישראל מפתחת בימים אלו אסטרטגיה חדה וממוקדת להבטחת מעמדה של המדינה בתחום השבבים, לא באמצעות השקעות של מיליארדים, אלא דרך דיוק והמצאה. "יש לנו מאות חברות פעילות בתחום השבבים, כרבע מהן רב-לאומיות שמעסיקות כ-70% מהמהנדסים בתחום. ישראל היא מרכז לפיתוחי דגל של חברות כמו אינטל, אפל, אנבידיה ואפלייד מטריאלס", הסביר.

תחום השבבים בישראל מניב הכנסות של מיליארדים מדי שנה מייצוא. כ-70% מהפעילות בישראל ממוקדת בתכנון ואימות רכיבים מתקדמים, ולצידה מומחיות גלובלית בתחום המדידה והבדיקה, וכן מספר מפעלים חשובים המובילים ייצוא משמעותי.

"רבים לא יודעים זאת, אבל רשות החדשנות השקיעה כמעט רבע מיליארד שקל בתחום בחמש השנים האחרונות בלבד", ציין גולצמן.

אבל הענף נתקל בקשיים

לצד ההישגים, גולצמן התריע מפני סימני שאלה מדאיגים: ירידה במספר הסטארטאפים החדשים, תלות בייצור וכלים זרים, מימון דל לטכנולוגיה עמוקה וגישה מוגבלת למתקני ייצור מתקדמים.

"הפתרון איננו בהגדלת תקציבים – אלא באסטרטגיה ממוקדת המבוססת על שני צירים: פלטפורמות רוחביות שיפחיתו חסמים ויאפשרו פריצות דרך, ותחומים אנכיים שבהם לישראל יש יתרון יחסי."

אינקובטור לשבבים ותחומים מובילים

הרשות בוחנת הקמה של אינקובטור לסטארטאפים בתחום השבבים, עם גישה לכלים, מעבדות, מנטורים ומרכזי שירות מתקדמים לבדיקות, אב טיפוס ואימות. "המטרה שלנו – להכפיל את מספר הסטארטאפים בתחום מדי שנה", הדגיש.

במקביל, מזוהות מגמות שישראל יכולה להוביל בהן: פוטוניקה משולבת, רכיבי הספק, ואריזה מתקדמת – תחומים שבהם מפגש בין ביקוש עולמי לבין חוזקות מקומיות יוצר פוטנציאל מוביל.

קואליציות בינלאומיות וגיוס כישרונות

האסטרטגיה כוללת גם חיזוק תשתיות המחקר והפיתוח, שיתופי פעולה עם תוכניות בינלאומיות כמו Horizon Europe, קונסורציומים דו-לאומיים, פיתוח כישרונות, הכשרות חדשות, חיבור בין אקדמיה לתעשייה, ומשיכת מומחים מחו"ל.

לסיום, קריאה לשותפות

"ישראל לא צריכה ואינה יכולה להוביל בכמות. נוביל באמצעות מיקוד. באמצעות תשתיות, הון אנושי והשקעות חכמות, נבנה עתיד בו נשמר את מקומנו בחזית פיתוחים מתקדמים בתעשיית השבבים", חתם גולצמן. "יזמים, חוקרים, משקיעים ומקבלי החלטות – עכשיו הזמן לפעול יחד. אני מזמין אתכם לשתף פעולה, ואשמח לשמוע מכם במהלך היום."

הפוסט צבי גולצמן: "ישראל צריכה להוביל את עתיד השבבים – לא בכמות אלא בתכנונים מתקדמים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.