חברת השבבים האמריקנית TYLsemi יצאה ממצב חשאי והודיעה על גיוס של 43 מיליון דולר בסבב מוקדם, שנועד לממן פיתוח פלטפורמה המבוססת על Chiplets עבור שבבי בינה מלאכותית מותאמים אישית. בסבב השתתפה קרן ההון־סיכון הישראלית Viola Ventures, לצד הקרן המובילה Matter Venture Partners,‏ GHOVC, חברת Egis Technology ומשקיעים אסטרטגיים מתעשיות השבבים ותשתיות ה־AI.

החברות לא מסרו כיצד התחלקה ההשקעה בין המשתתפים או מהו הסכום שהשקיעה ויולה. TYLsemi, שמרכזה בסן חוזה ופועלת גם בבנגלור שבהודו, הוקמה ב־2026 בידי מוהיט גופטה וסוניל בהרדוואג'. השניים מילאו בעבר תפקידים בכירים ב־Alphawave Semi, שנרכשה בידי קוואלקום, וכן ב־SiFive,‏ Cadence,‏ Rambus וחברות שבבים נוספות.

ההשקעה נעשתה מטעם ויולה בהובלת צביקה אורון, שותף מנהל ב־Viola Ventures, האחראי להשקעות בתחומי השבבים, תשתיות AI, סייבר ויישומי בינה מלאכותית. Viola Ventures היא זרוע ההשקעות בחברות צעירות של קבוצת ויולה הישראלית, המנהלת לפי אתר הקבוצה נכסים בהיקף של יותר מ־7 מיליארד דולר.

אורון אמר כי TYLsemi מפתחת פלטפורמת Chiplets היכולה לשרת הן חברות ענן גדולות והן חברות AI צעירות. לדבריו, הפלטפורמה עשויה להפוך את פיתוחם של שבבים מותאמים אישית מתהליך הזמין בעיקר לחברות הגדולות ביותר לתשתית שנגישה לקבוצה רחבה יותר של מפתחים.

פירוק השבב לאבני בניין

Chiplet הוא רכיב סיליקון קטן המבצע תפקיד מוגדר, ומשולב במארז אחד עם רכיבים נוספים. במקום לתכנן ולייצר שבב גדול ומונוליתי הכולל את כל יכולות העיבוד, הזיכרון והתקשורת, ניתן להרכיב מערכת מכמה רכיבים, שלעתים אף מיוצרים בטכנולוגיות תהליך שונות.

המעבר הזה צובר תאוצה בתעשיית ה־AI, שבה גודלם ומורכבותם של השבבים מתקרבים למגבלות הייצור. חלוקת המערכת ל־Chiplets יכולה לשפר את תפוקת הייצור, לאפשר שימוש חוזר ברכיבים קיימים ולשלב במארז אחד יחידות שיוצרו בתהליכים המתאימים לכל אחת מהן.

עם זאת, הפיצול יוצר אתגר אחר: יש צורך להעביר כמויות גדולות של נתונים בין הרכיבים, לספק להם חשמל ביעילות ולשלב אותם במארז מתקדם. TYLsemi מבקשת לספק את שכבות התשתית האלה באמצעות רכיבים מוכנים המבוססים על תקנים פתוחים, ובראשם תקן הקישור UCIe.

החברה הציגה ארבע משפחות מוצרים מתוכננות:

• TYL.IO – רכיבי קישוריות התומכים בין היתר ב־PCIe וב־UALink, עם מפת דרכים לשילוב תקשורת אופטית במארז.
• TYL.Power – וסת מתח משולב המיועד לספק ולנהל את החשמל בתוך מארזי XPU.
• TYL.Mem – משפחת רכיבים מתוכננת לקישור בין המעבד לזיכרונות.
• TYL.Forge – שירות מקצה לקצה לפיתוח שבבים מותאמים, הכולל תכנון, קניין רוחני, אריזה, עבודה מול מפעלי הייצור והכנה לייצור המוני.

לפי החברה, דוגמאות ראשונות של רכיבי TYL.IO ו־TYL.Power צפויות להימסר ללקוחות מתאימים במהלך 2027, בשיתוף עם TSMC. בשלב זה לא נמסרו שמות הלקוחות, אולם החברה טענה כי היא כבר מקיימת התקשרויות עם לקוחות מדרג ראשון.

ניסיון לצמצם את התלות בספק יחיד

שוק השבבים המותאמים למרכזי נתונים נשלט כיום במידה רבה בידי חברות דוגמת ברודקום ומארוול, המספקות לענקיות הענן שילוב של קניין רוחני, תכנון שבבים ויכולות תקשורת מהירה. חלק מהטכנולוגיות שלהן קנייניות, ולכן הלקוח נדרש לעבוד עם אותו ספק לאורך חלק גדול מתהליך הפיתוח.

TYLsemi מציעה מודל המבוסס על תקנים פתוחים, שבו הלקוחות יוכלו לשלב את רכיביה עם מעבדים וטכנולוגיות של ספקים אחרים. המייסד והמנכ"ל מוהיט גופטה אמר ל־רויטרס כי סטנדרטיזציה עדיפה לדעתו על נעילה לספק יחיד, גם אם המודל הקנייני עשוי להעניק לספק יתרון בטווח הקצר.

החברה טוענת כי שימוש ברכיבים מוכנים עשוי להפחית בעד 50% את הזמן והעלות הדרושים לפיתוח שבב AI מותאם, משלב הארכיטקטורה ועד לייצור ההמוני. מדובר בשלב זה ביעד שמציגה החברה, והוא טרם הוכח באמצעות מוצרים שהגיעו לייצור מסחרי רחב.

האתגר המרכזי של TYLsemi יהיה להוכיח שרכיבים של ספקים שונים אכן יכולים להשתלב במארז אחד בלי לפגוע בביצועים, בצריכת החשמל או באמינות. הצלחתה תלויה גם בהתרחבות השימוש בתקני קישור פתוחים ובנכונותן של יצרניות שבבים וענקיות ענן להחליף פתרונות משולבים של ספק יחיד במערכת מודולרית.

הפוסט ויולה משקיעה ב־TYLsemi: גייסה 43 מיליון דולר לפיתוח Chiplets עבור שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות הרחיבה היום, 15 ביולי 2026, את מסלולי Pre-Seed ו־Seed בקרן ההזנק והעלתה את תקרות המימון לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים. השינוי מיועד בעיקר לחברות דיפ־טק עתירות מחקר ופיתוח, ובהן חברות שבבים, חומרה, פוטוניקה, חיישנים, מחשוב קוונטי ומכשור רפואי.

במסלול Pre-Seed תגדל תקרת השתתפות הרשות מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, עלייה של כ־33%. שיעור המענק יהיה עד 60% מסבב ההשקעה, וסכום הסבב המרבי שיוכל להיכלל במסלול יעמוד על 6 מיליון שקל.

במסלול Seed תעלה תקרת המימון מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל. הרשות תוכל לממן עד 50% מסבב ההשקעה, ותקרת הסבב המזכה תעלה מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל. תקרת המימון במסלול Round A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

העלאת התקרות חשובה במיוחד לחברות בתחום השבבים. בניגוד לחברות תוכנה היכולות לעיתים להגיע למוצר ראשוני בהשקעה מצומצמת יחסית, פיתוח רכיב חומרה כרוך ברכישת כלי תכנון, ייצור אב־טיפוס, ביצוע Tape-out, מארזים, בדיקות ואימות מול לקוחות. בשל העלויות האלה, גם סבבי גיוס המוגדרים Pre-Seed או Seed עשויים להגיע למיליוני דולרים.

רשות החדשנות הסבירה את השינוי בכך שסביבת ההשקעות נעשתה תחרותית ומאתגרת יותר. פחות חברות מצליחות להשלים סבבים, אך אלה שכן מגייסות נדרשות לעיתים לסכומים גדולים יותר כדי להגיע לאבן הדרך הטכנולוגית או העסקית הבאה. הרחבת המסלולים נועדה לאפשר לחברות להתאים את סכום הגיוס לצורכי הפיתוח בפועל ולא להידחק למסלול מתקדם יותר רק בשל גודל הסבב.

חברות באזור פיתוח א׳ וחברות בהובלת יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בהייטק יוכלו לקבל תקרה מוגדלת של עד 2.2 מיליון שקל במסלול Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל במסלול Seed. חברות שעיקר פעילות המחקר והפיתוח שלהן מתבצעת בשדרות או ביישובי עוטף עזה יוכלו לקבל עד 2.4 מיליון שקל בשלב Pre-Seed ועד 7.2 מיליון שקל בשלב Seed.

כדי להגיש בקשה תידרש החברה להציג מזכר הבנות או הסכם עם משקיעים המכסה לפחות 15% מסבב ההשקעה המבוקש. לאחר אישור הרשות יינתנו לחברה עד שישה חודשים להשלים את גיוס ההון הפרטי הנותר.

מימון הרשות אינו מדלל את בעלי המניות, משום שהיא אינה מקבלת מניות בתמורה להשתתפותה. עם זאת, חברה שמגיעה למכירות נדרשת להחזיר את המימון באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי חוק החדשנות.

עבור חברות שבבים ישראליות, הרחבת התוכנית אינה פותרת את המחסור במשקיעי חומרה מתמחים או את העלויות הגבוהות של מעבר מאב־טיפוס לייצור. היא עשויה, עם זאת, לאפשר ליותר חברות להשלים שלבי פיתוח ראשוניים ולהגיע לסבב הבא עם טכנולוגיה מוכחת יותר ועם סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים הפרטיים.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את המימון לחברות דיפ־טק בשלבי Pre-Seed ו־Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מעדכנת את תנאי קרן ההזנק ומגדילה את היקף המימון הממשלתי לחברות דיפטק בשלבי Pre-Seed ו־Seed. במסגרת המתווה החדש תעלה תקרת השתתפות הרשות בחברת Pre-Seed מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, ואילו בשלב ה־Seed תעלה התקרה מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל.

המהלך נועד להתאים את הקרן לעלייה בהיקף סבבי הגיוס המוקדמים ולהתארכות תהליכי גיוס ההון. בחברות דיפטק, ובהן חברות שבבים, פוטוניקה, מחשוב קוונטי, חומרים מתקדמים וביוטכנולוגיה, נדרשת לעיתים השקעה גבוהה עוד לפני הגעה למוצר או להכנסות, בשל עלויות המחקר, כוח האדם, הייצור והציוד.

המימון של רשות החדשנות הוא מימון לא מדלל: המדינה אינה מקבלת מניות בחברה בתמורה למענק. עם זאת, חברות שמגיעות להכנסות נדרשות בדרך כלל להחזיר את המענק באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי הרשות.

עד 6.6 מיליון שקל לחברות באוכלוסיות ובאזורים מועדפים

לחברות הפועלות באזורי עדיפות לאומית א’, או לחברות המובלות בידי יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בתעשיית ההייטק, תוגדל התקרה אף יותר. חברות אלה יוכלו לקבל עד 2.2 מיליון שקל בשלב ה־Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל בשלב ה־Seed.

תקרת השתתפות הרשות בסבב A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

קרן ההזנק משתתפת בסבבי השקעה פרטיים בשיעורים משתנים: עד 60% מהסבב בשלב ה־Pre-Seed, עד 50% בשלב ה־Seed ועד 30% בסבב A. יתרת הסכום צריכה להגיע ממשקיעים פרטיים.

במקביל להגדלת המענקים, רשות החדשנות מרחיבה גם את גודל סבבי ההשקעה שבהם היא מוכנה להשתתף. תקרת סבב Pre-Seed הזכאי לתמיכה תעלה ל־6 מיליון שקל. בשלב ה־Seed תעלה תקרת הסבב מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל.

השינוי עשוי להיות משמעותי במיוחד לחברות חומרה ושבבים, שלעיתים מתקשות להתאים למסלולי תמיכה שנבנו סביב חברות תוכנה. חברות אלה נדרשות לממן תכנון שבבים, רישיונות לכלי פיתוח, ייצור אבות־טיפוס, בדיקות ומארזים עוד לפני שניתן להציג מוצר מסחרי.

שישה חודשים להשלמת הגיוס

הרשות משנה גם את מנגנון השלמת הסבב. בעת הגשת הבקשה יצטרכו החברות להציג מזכר הבנות המתייחס ללפחות 15% מסכום ההשקעה המבוקש. לאחר קבלת האישור יינתנו להן עד שישה חודשים לגייס את יתרת ההון הפרטי.

המנגנון נועד לאפשר לחברות להשתמש באישור המימון של הרשות ככלי להשלמת הגיוס מול משקיעים. בתקופה שבה משקיעים מבצעים בדיקות ממושכות יותר ומעדיפים לצמצם סיכונים, התחייבות מצד רשות החדשנות עשויה לסייע לחברה לצרף משקיעים נוספים.

“בשנים האחרונות אנו רואים שינוי באופן שבו מתבצעים גיוסי הון בשלבים מוקדמים. חברות זקוקות לסכומים גדולים יותר בסבבים מוקדמים, בין היתר בשל מורכבות האתגרים הטכנולוגיים”, אמר מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין. לדבריו, עדכון הקרן נועד לאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה מעמדה חזקה יותר.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מסרה כי הרחבת הקרן נועדה לתת לחברות צעירות את המשאבים הדרושים לפיתוח טכנולוגיות עמוקות ולמשיכת השקעות המשך.

קרן ההזנק היא אחד ממסלולי המימון המרכזיים של רשות החדשנות לחברות צעירות. המודל משלב כסף ציבורי והון פרטי, במטרה להפחית את הסיכון למשקיעים בתחומים שבהם הפיתוח ממושך, יקר ובעל רמת אי־ודאות גבוהה.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את מענקי קרן ההזנק: עד 6 מיליון שקל לחברות Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפיליפינים מנסים למצב את עצמם כחוליה חדשה בשרשרת האספקה העולמית של שבבים, בינה מלאכותית וסייבר — והם מחפשים לשם כך שותפים בישראל. משלחת מטעם משרד המסחר והתעשייה של הפיליפינים ומועצת ההשקעות של המדינה קיימה באחרונה סדרת פגישות בישראל עם חברות טכנולוגיה, יצרני שבבים, חברות סייבר וגופי חדשנות, בניסיון לקדם שיתופי פעולה תעשייתיים ומחקריים.

בראש המשלחת עמד ד״ר ספרינו רודולפו, תת־שר המסחר וראש מועצת ההשקעות של הפיליפינים. לפי הדיווחים, רודולפו נפגש עם חברות הסייבר Dream Security ו־Binary Networks, ודן עמן בשימוש בפתרונות סייבר מבוססי AI לחיזוק עמידותן של תשתיות פיליפיניות, בעיקר בתחומי התקשורת והממשל. בתחום השבבים נערכו פגישות עם Tower Semiconductor, Next Silicon ו־Ci Semi, סביב אפשרויות לשיתופי פעולה עם יצרני שבבים בפיליפינים, שילוב בשרשראות אספקה, ושותפויות ייצור או תכנון. (SunStar Publishing Inc.)

המהלך אינו עומד בפני עצמו. הוא משתלב במאמץ רחב יותר של הפיליפינים למשוך השקעות בתחומים שבהם ארה״ב ובעלות בריתה מנסות לבנות חלופות לשרשראות אספקה מרוכזות מדי. באפריל הודיעו ארה״ב והפיליפינים על תוכנית להקמת אזור תעשייה בהיקף של כ־4,000 אקרים בניו קלארק סיטי, צפונית למנילה, שנועד לחזק את שרשרת האספקה בתחומי AI, שבבים, ייצור מתקדם ותשתיות נתונים. רויטרס דיווחה כי הפיליפינים הצטרפו במסגרת זו ליוזמת Pax Silica, שמטרתה לבנות רשת מדינות שותפות סביב טכנולוגיות קריטיות, ממחצבים ועד מרכזי נתונים. (

מה הפיליפינים מחפשים בישראל

עבור הפיליפינים, ישראל אינה יעד טבעי לייצור המוני של שבבים, אלא מקור לידע, תכנון, IP, סייבר, ארכיטקטורות מחשוב וחדשנות עמוקה. זו הסיבה שהפגישות בישראל התמקדו פחות בהקמת מפעלי ענק ויותר בחיבור בין חברות ישראליות לבין אזור התעשייה המתוכנן בקלארק, יצרני אלקטרוניקה מקומיים, וחברות בינלאומיות שיבחנו את הפיליפינים כבסיס ייצור או אינטגרציה.

לטאואר, למשל, יש מומחיות בתחומי ייצור שבבים אנלוגיים, RF, סיליקון פוטוניקס וחיישנים — תחומים שאינם תמיד בחזית הננומטרים, אך קריטיים לתקשורת, רכב, תעשייה, תשתיות ו־AI. נקסט סיליקון מייצגת זווית אחרת: מחשוב עתיר ביצועים וארכיטקטורות עיבוד יעילות. Ci Semi משתלבת במרחב התכנון והשירותים לתעשיית השבבים. עבור הפיליפינים, שילוב כזה יכול לסייע בבניית יכולות שאינן מתחרות ישירות ב־TSMC או סמסונג, אלא משלימות את שרשרת הערך סביב תכנון, בדיקה, אינטגרציה וייצור מתקדם.

Pax Silica: לא רק שבבים, אלא גיאופוליטיקה של טכנולוגיה

יוזמת Pax Silica היא חלק מהניסיון האמריקני לארגן מחדש את שרשראות האספקה של הטכנולוגיות הקריטיות סביב מדינות שותפות. לפי רויטרס, ארה״ב והפיליפינים צפויות לסגור “במוקדם ולא במאוחר” מסגרת ארוכת טווח לאזור הביטחון הכלכלי החדש, אך עדיין קיימות שאלות פתוחות, כולל סוגיות ריבונות, רגולציה ומעמד משפטי באזור.

במילים אחרות, הפיליפינים מנסים להפוך את מיקומם הגיאוגרפי, כוח העבודה שלהם והקשרים הביטחוניים עם ארה״ב ליתרון תעשייתי. הם אינם מבקשים רק להיות יעד להרכבה זולה, אלא להשתלב בשלבים מתקדמים יותר של שרשרת הערך: אלקטרוניקה, שבבים, AI, סייבר, מחצבים קריטיים ותשתיות נתונים.

עבור ישראל, זהו חלון הזדמנויות מעניין. חברות ישראליות רבות אינן מחזיקות מפעלי ייצור גדולים, אך הן חזקות בתכנון, אלגוריתמיקה, סייבר, תקשורת, חיישנים, פוטוניקה ותוכנה לתעשייה. אם אזור קלארק אכן יהפוך למרכז תעשייתי בינלאומי, חברות ישראליות עשויות למצוא בו שותפים לייצור, אינטגרציה, פיילוטים וגישה לשווקים באסיה.

גם “כלכלה כחולה” על השולחן

לצד סייבר ושבבים, המשלחת הפיליפינית בחנה בישראל גם שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה הכחולה — טכנולוגיות ימיות, דיג, נמלים, לוגיסטיקה ימית וחקלאות ימית. רודולפו נפגש עם המרכז הלאומי לכלכלה כחולה בישראל וביקר בחברת Bar Algae, המפתחת פתרונות מיקרו־אצות ליישומי חקלאות ימית. עבור הפיליפינים, מדינת איים עם ענפי דיג, נמלים וספנות משמעותיים, מדובר בתחום בעל חשיבות אסטרטגית לא פחות מהשבבים. (BusinessWorld Online)

המשלחת נפגשה גם עם רשות החדשנות, כדי לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה במחקר ופיתוח, קולות קוראים משותפים, וובינרים לאיתור צורכי תעשייה, ופיילוטים של חברות ישראליות בפיליפינים. לפי הדיווחים, אחד התחומים שעלו בדיונים הוא מחצבים קריטיים — תחום שהפך בשנים האחרונות לנקודת חיבור מרכזית בין תעשיית השבבים, האנרגיה והביטחון הכלכלי.

הפוטנציאל — והמגבלות

חשוב להדגיש: בשלב זה מדובר בפגישות ובבחינת אפשרויות, לא בהכרזה על חוזים מחייבים או על הקמת פעילות ישראלית בפיליפינים. כמו במקרים רבים של דיפלומטיה טכנולוגית, המרחק בין ביקורי משלחות לבין עסקאות בפועל עשוי להיות גדול.

עם זאת, עצם הבחירה של הפיליפינים לקיים שיחות עם חברות ישראליות בתחומי שבבים, סייבר ו־AI מלמדת על שינוי במפת ההזדמנויות של התעשייה. מדינות שאינן יכולות להתחרות ישירות בטייוואן, קוריאה או ארה״ב על ייצור השבבים המתקדם ביותר מנסות לבנות נישות אחרות: הרכבה, בדיקה, תכנון, אבטחת תשתיות, ייצור מיוחד, אינטגרציה של מערכות, ופתרונות לתעשיות מקומיות.

אם יוזמת Pax Silica תתקדם, ישראל עשויה להשתלב בה לא כמרכז ייצור המוני, אלא כספקית ידע וטכנולוגיה. עבור חברות ישראליות, הפיליפינים יכולים להפוך לשער לשווקים בדרום־מזרח אסיה; עבור הפיליפינים, ישראל יכולה לשמש מקור לטכנולוגיות שיאפשרו לה לעלות מדרגה בשרשרת הערך התעשייתית.

הפוסט הפיליפינים מחפשים בישראל שותפים לשבבים, סייבר ו־AI כחלק מ-Pax Silica הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הציג בכנס ChipEx2026 את תפיסת רשות החדשנות לקידום תעשיית השבבים בישראל. בהרצאה שנשא במושב הבכירים אמר סטופל כי ישראל אינה יכולה להסתפק עוד במעמדה כמרכז מצוינות במו"פ, אלא צריכה להרחיב את נוכחותה גם לתחומים משלימים בשרשרת הערך: תכנון מתקדם, בדיקות, תשתיות פיילוט, ייצור מתמחה והכשרת כוח אדם. לפי אתר רשות החדשנות, סטופל מכהן כיו"ר הרשות וכמדען ראשי לחדשנות, לאחר ששימש בעבר כסמנכ"ל ומדען ראשי באלביט מערכות וכיהן בתפקידים בכירים במפא"ת. (רשות החדשנות)

סטופל פתח בתיאור מקומה הייחודי של ישראל כאחת ממערכות החדשנות הדינמיות בעולם. לדבריו, כוחה של ישראל אינו נשען על משאבי טבע, אלא על הון אנושי, מצוינות מדעית ויכולת להפוך רעיונות פורצי דרך להשפעה גלובלית. על הרקע הזה, אמר, תחום השבבים נעשה אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של העשור הקרוב. “השבבים אינם עוד רק רכיבים”, הסביר. הם הפכו לאחד היסודות של מהפכת ה־Deep Tech, והם עומדים בבסיס תחומים כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ביוטכנולוגיה, פוטוניקה וביטחון.

מעבר ממו"פ למצוינות תעשייתית רחבה יותר

המסר המרכזי בהרצאה היה כי כדי לשמר את יתרונה של ישראל, עליה להרחיב את פעילותה מעבר למחקר ופיתוח. ישראל ידועה ביכולותיה בתכנון שבבים, ארכיטקטורה, תוכנה, סייבר וחדשנות מערכתית. אך בעולם שבו מדינות משקיעות בתשתיות שבבים כמרכיב של ביטחון כלכלי וטכנולוגי, מצוינות במו"פ אינה מספיקה לבדה. סטופל אמר כי על ישראל להרחיב את טביעת הרגל שלה גם לתחומים של התמחות, בדיקות וייצור מתקדם.

לדבריו, רשות החדשנות בנתה אסטרטגיה דו־שכבתית. השכבה הראשונה היא שכבת רוחב לכל האקוסיסטם. מטרתה להוריד חסמי כניסה, לקצר זמני פיתוח, ולספק לסטארט־אפים ולחברות צעירות תשתיות ושירותים שאין ביכולתן להקים לבדן. השכבה השנייה היא שכבה אנכית, הממוקדת בטכנולוגיות שבהן לישראל יש יתרון יחסי ברור ופוטנציאל להפוך לשחקנית משמעותית.

במסגרת השכבה הרוחבית, סטופל ציין כי רשות החדשנות מקדמת הקמת חממות, תשתיות מו"פ ושירותים משותפים בתחום השבבים. לדבריו, בשנה האחרונה הפכה האסטרטגיה לתוכנית פעולה קונקרטית. בין היתר, הרשות פרסמה קול קורא להקמת Venture Studio בתקציב של כ־60 מיליון שקל, והזוכה צפוי להתפרסם עד סוף השנה. התקווה, לדבריו, היא שלפחות אחד מגופי הסטודיו שייבחרו יתמחה בהשקעות בתחום השבבים, ויספק ליזמים תמיכה מקצה לקצה, החל מהרעיון ועד בניית חברה. רשות החדשנות פרסמה בשנים האחרונות גם מסלולים להכשרת יזמים בתחומי Deep Tech, ובהם שבבים, קוונטום וביו־קונברג'נס, במטרה להרחיב את בסיס החברות שיוקמו בתחומים אלה. (רשות החדשנות)

מטרת המהלך, לפי סטופל, היא לבנות מחדש צנרת חזקה של סטארט־אפים בתחום השבבים. בניגוד לתחומי תוכנה, הקמת חברת שבבים דורשת הון גדול יותר, מחזורי פיתוח ארוכים יותר, גישה לכלי תכנון יקרים, יכולות בדיקה, ולעיתים גם תשתיות פיזיות. לכן המדינה יכולה למלא תפקיד חשוב ביצירת שכבת תשתית משותפת שתאפשר ליותר יזמים להיכנס לתחום.

פוטוניקה, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים

השכבה השנייה באסטרטגיה שהציג סטופל מתמקדת בתחומים אנכיים בעלי פוטנציאל גבוה. הוא הזכיר אלקטרוניקת הספק, מחשוב נוירומורפי, אריזה מתקדמת וחומרים חדשים. אלה אינם בהכרח התחומים שבהם נדרשת הקמת פאב לוגי מתקדם בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, אלא אזורים שבהם ניתן לבנות יכולת ישראלית ייחודית, רלוונטית לצרכים של תעשיית ה־AI, הביטחון, התקשורת והאנרגיה.

אחד המהלכים המרכזיים שעליהם דיבר סטופל הוא שיתוף פעולה מתוכנן עם מפא"ת במשרד הביטחון להקמת פיילוט לאומי בתחום הפוטוניקה האינטגרטיבית. לדבריו, מדובר בקול קורא ייעודי להקמת קו פיילוט לאומי, בתקציב מתוכנן של יותר מ־150 מיליון שקל. סטופל הדגיש כי זה אינו רק שירות טכנולוגי לחברות, אלא נכס אסטרטגי. קו כזה אמור לשרת גם סטארט־אפים וגם חברות בוגרות, ולבנות בסיס לתעשייה בת קיימא בתחום שהופך קריטי בנוף הטכנולוגי העולמי.

הדגש על פוטוניקה משתלב במגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים. מרכזי נתונים ל־AI זקוקים לחיבוריות מהירה וחסכונית באנרגיה, ופוטוניקת סיליקון ורכיבים פוטוניים הופכים לחלק מרכזי ממפת הדרכים של תשתיות מחשוב גדולות. רשות החדשנות כבר הודיעה בנובמבר 2025 על קונסורציומים יישומיים חדשים, בהם קונסורציום לרכיבי שבבים מבוססי יהלום בשיתוף מפא"ת, כחלק ממאמץ להעמיק את פעילות ישראל בתחומי שבבים וחומרים מתקדמים.

סטופל קשר את המהלך גם לצורך כלכלי רחב יותר. לדבריו, השקעה בשבבים היא השקעה בפריון, ביצירת ערך, ביצוא, בחוסן ובתחרותיות ארוכת הטווח של ישראל. תעשיית השבבים אינה רק עוד ענף בהיי־טק, אלא אחת התעשיות בעלות התרומה הגבוהה ביותר למשק מבחינת ערך מוסף, תעסוקה איכותית ופוטנציאל יצוא.

בלי כוח אדם, אין תעשיית שבבים

הצלע השלישית במשולש שהציג סטופל היא כוח האדם. לדבריו, תשתיות ומימון אינם מספיקים אם אין מספיק מהנדסים, חוקרים, טכנאים, מומחי אריזה, אנשי תהליך ומנהלי מוצר שמבינים את צרכי התעשייה. בשנה הקרובה, אמר, רשות החדשנות תבצע ניתוח מקיף של היצע וביקוש של אנשי מקצוע בתחום השבבים בישראל. הניתוח לא אמור להיות דו"ח סטטי, אלא בסיס לתוכנית עבודה ממוקדת בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב.

המטרה היא לוודא שמסלולי ההכשרה האקדמיים והיישומיים מסונכרנים עם הצרכים המשתנים של התעשייה. זהו אתגר לא פשוט: תעשיית השבבים דורשת הכשרה עמוקה, רב־תחומית וארוכת טווח. היא משלבת הנדסת חשמל, פיזיקה, חומרים, תוכנה, אלגוריתמיקה, ארכיטקטורה, תהליכי ייצור ובדיקות. לכן, ללא תכנון כוח אדם מוקדם, ישראל עלולה להגיע למצב שבו יש לה רעיונות, חברות ומימון, אך לא מספיק אנשים שיוכלו להוביל את הצמיחה.

סטופל הצביע גם על שני אירועים מן השנה האחרונה שממחישים את מעמדה האסטרטגי של ישראל בתעשיית השבבים העולמית. הראשון הוא תוכנית אנבידיה להקים קמפוס גדול בקריית טבעון, שצפוי להעסיק עד 10,000 עובדים ולהעמיק את פעילות החברה בישראל. הדיווחים על התוכנית הדגישו כי ישראל הפכה לאחד ממרכזי הפיתוח החשובים של אנבידיה מחוץ לארצות הברית. השני הוא המשך התרחבותה של טאואר סמיקונדקטור, כולל הודעת החברה על הרחבת קיבולת ייצור 300 מ"מ ביפן ועל חוזים משמעותיים בתחום פוטוניקת הסיליקון למרכזי נתונים ל־AI.

לדברי סטופל, שתי הדוגמאות האלה מוכיחות כי אקוסיסטם עמיד אינו יכול להישען רק על סטארט־אפים או רק על חברות ענק. הוא צריך לשלב בין חברות צעירות, מרכזי פיתוח גלובליים, תשתיות ייצור, ידע אקדמי, יכולות בדיקה, ותמיכה ממשלתית ממוקדת. הסינרגיה הזו חיונית במיוחד בשבבים, תחום שבו מחזורי הפיתוח ארוכים, ההשקעות גדולות, והקשר בין תכנון, ייצור, בדיקה ושוק סופי הדוק במיוחד.

בסיום דבריו פנה סטופל לתעשייה וביקש ממנה לאתגר את רשות החדשנות. זו הייתה אמירה חריגה יחסית לנאום ממשלתי: לא רק הבטחה מלמעלה, אלא הזמנה לחברות, יזמים ומשקיעים להציב דרישות, להצביע על חסמים, ולסייע בגיבוש תוכניות עבודה רלוונטיות. המסר היה ברור: אם ישראל רוצה לשמור על מעמדה הטכנולוגי בעשור הבא, תחום השבבים חייב לעבור ממעמד של מומחיות נישתית למרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הלאומית.

הפוסט ד"ר אלון סטופל: ישראל חייבת לעבור ממצוינות במו"פ גם לתשתיות שבבים, בדיקות וייצור מתקדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סקטור הטכנולוגיה, ובעיקר מניות השבבים, חזרו בשבוע האחרון למרכז תשומת הלב של המשקיעים בוול סטריט. לפי סקירת ההשקעות השבועית מ-3 במאי 201126 של הבנק הבינלאומי, הדוחות החזקים של חמש ענקיות הטכנולוגיה – גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון ומטא – העניקו לשווקים שבוע ירוק נוסף, כאשר כולן היכו את תחזיות האנליסטים וסיפקו תחזיות מעודדות לרבעון הבא. הנתון החשוב יותר מבחינת השוק היה התרומה הגוברת של פעילות הענן והבינה המלאכותית לצמיחה בהכנסות וברווחים.

המשמעות רחבה יותר מתוצאות רבעוניות טובות. בחודשים האחרונים התנהל בוול סטריט דיון חריף בשאלה האם השקעות העתק של ענקיות הטכנולוגיה ב-AI, בעיקר בהוצאות הון על מרכזי נתונים, שרתים ושבבים, יצליחו להחזיר את עצמן. בעבר, המשקיעים הגיבו לעיתים בחשש לעלייה חדה ב-CAPEX, מתוך חשש שהחברות “שורפות” מזומנים מהר יותר מכפי שהן מייצרות צמיחה. הפעם, לפי הסקירה, התגובה הייתה שונה: המשקיעים קיבלו באופן חיובי את המשך ההשקעות, בעיקר משום שהן כבר משתקפות בצמיחה ממשית בפעילות הענן ובשירותי AI.

בולטת במיוחד גוגל, שלפי הסקירה הציגה זינוק של 63% בפעילות הענן לצד גידול בצבר ההזמנות. גם מיקרוסופט הציגה צמיחה של 39% בפעילות Azure וצמיחה של 123% בהכנסות מפעילות הקשורה ל-AI. הנתונים האלה מסמנים כי הבינה המלאכותית אינה נתפסת עוד רק כהבטחה עתידית או כמרכז עלות, אלא כגורם שמתחיל להשפיע בפועל על שורת ההכנסות של החברות הגדולות.

התגובה בשוק הייתה חדה. מדדי נאסד"ק רשמו באפריל זינוק חודשי של 15.3%–15.6%, אך את ההובלה תפס סקטור השבבים. לפי הסקירה, סקטור זה זינק באפריל ב-38.4%, ובתוך כך השלים מדד SOX רצף של 18 ימי עליות רצופים – הרצף החיובי הארוך ביותר שנרשם בו. העליות בשבבים משקפות את התפקיד המרכזי של המעבדים, המאיצים, הזיכרונות ורכיבי התקשורת בתשתית הפיזית של מהפכת ה-AI.

גם בסיכום השבועי ניכרה העדפה ברורה למניות טכנולוגיה גדולות. מדד S&P 500 עלה ב-0.9% וננעל בשיא חדש, נאסד"ק הכללי עלה ב-1.1%, ואילו נאסד"ק 100 עלה ב-1.5%. לפי הסקירה, הפער בין נאסד"ק הכללי לנאסד"ק 100 נובע בין היתר מכך שמשקלן של מניות השבבים גבוה יותר במדד החברות הגדולות. במילים אחרות, כאשר מניות השבבים מובילות את השוק, נאסד"ק 100 נהנה מכך יותר.

ההתעניינות בסקטור צפויה להימשך גם בשבוע הקרוב, כאשר עונת הדוחות עדיין לא הסתיימה. בין החברות שצפויות לפרסם תוצאות נמצאות AMD ו-Arm, שתי חברות בעלות חשיבות ישירה לשרשרת הערך של AI ושבבים. המשקיעים ינסו לבדוק האם מגמת הביקושים לתשתיות AI נמשכת גם מעבר לענקיות הענן, והאם היא מחלחלת גם לספקי השבבים, התכנון והשרתים.

גם בשוק המקומי נרשמה השפעה מסוימת של הראלי הטכנולוגי בחו"ל. בבורסה בתל אביב נרשמה מגמה חיובית ברוב המדדים, וביום שישי בלטו לטובה מדדי הטכנולוגיה והביטחוניות שעלו ב-2.5% ו-2.2% בהתאמה. מדד ת"א קלינטק עלה בסיכום השבועי ב-5.1%, בין היתר על רקע המומנטום החיובי במניות הטכנולוגיה בעולם.

התמונה הכוללת שעולה מן הסקירה היא של שוק שחוזר להאמין בסיפור הטכנולוגי, אך הפעם בצורה מפוכחת יותר. ה-AI עדיין דורשת השקעות ענק, אך הדוחות האחרונים מספקים למשקיעים אינדיקציה לכך שההשקעות האלה מתחילות להניב צמיחה. מבחינת תעשיית השבבים, זהו איתות חשוב: הביקוש למחשוב AI אינו אירוע נקודתי, אלא מנוע שממשיך להזרים הון, הזמנות וציפיות לתוך כל שרשרת הערך של התעשייה.

הפוסט הבינלאומי: דוחות ענקיות הטכנולוגיה החזירו את סקטור השבבים למרכז הראלי בוול סטריט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מציגה בדו"ח חדש את הביו־קונברג'נס כאחד ממנועי הצמיחה החדשים של ההייטק הישראלי, אבל מבחינת תעשיית השבבים יש כאן גם סיפור נוסף: פתיחה של שוק חדש לחומרה מתקדמת, לחיישנים, למערכות מדידה, לביו־שבבים ולעיבוד נתונים בקנה מידה גדול. לפי הדו"ח, בשלוש השנים האחרונות הושקעו בתחום כ־900 מיליון שקל מהממשלה ומהשוק הפרטי, וקהילת החברות הפעילות בישראל צמחה ל־186 חברות, לעומת כ־90 בלבד ב־2019.

ביו־קונברג'נס הוא תחום שמחבר בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב, בינה מלאכותית ומדעי החומרים. המטרה היא לקחת מערכות ביולוגיות, תאים, רקמות, מולקולות ותהליכים טבעיים, ולשלב אותן עם כלים הנדסיים וחישוביים כדי לפתח מוצרים חדשים. זה כולל תרופות, אבחון רפואי, מזון מתורבת, חקלאות מדויקת, חומרים מתקדמים, תהליכי ייצור ביולוגיים ואפילו פתרונות אנרגיה.

מנקודת המבט של תעשיית השבבים, זהו תחום שבו הסיליקון אינו נעלם, אלא משנה תפקיד. במקום מעבדים לטלפונים, מחשבים או שרתים בלבד, נדרשים כאן רכיבים שמסוגלים למדוד מערכות ביולוגיות, לזהות אותות חלשים מאוד, לשלוט בתהליכים במיקרו־סקייל ולעבד כמויות עצומות של מידע ביולוגי בזמן אמת. במילים אחרות, הביו־קונברג'נס מייצר ביקוש גובר לחיישנים אופטיים, כימיים ואלקטרוכימיים, לשבבי עיבוד אותות, למערכות בקרה, לאלקטרוניקה רפואית, לרכיבי מיקרופלואידיקה, ולתשתיות חישוביות מבוססות שבבים עבור ביולוגיה חישובית ובינה מלאכותית.

הדו"ח מתאר תחום שבו המדינה החליטה לראשונה להוביל מהלך טכנולוגי עתידי באופן רב־שנתי ומתואם, בשיתוף משרד האוצר, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מפא"ת, ות"ת ורשות החדשנות. השילוב בין ביולוגיה, הנדסה וחישוביות נועד לייצר לישראל יתרון חדש בתחומים כמו בריאות, מזון, חקלאות, אנרגיה וחומרים מתחדשים. אבל בפועל, כמעט כל אחד מהיישומים הללו נשען גם על שכבת חומרה. בלי שבבים, חיישנים ואלקטרוניקה מדויקת, קשה מאוד להפוך תהליך ביולוגי למוצר תעשייתי אמין, מדיד וסקיילבילי.

החיבור הזה בולט במיוחד בתחום התשתיות. לפי הדו"ח, התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לביו־קונברג'נס, הפועלת במסגרת פורום תל"ם, הציגה השקעות מצטברות של 276 מיליון שקל בשנים 2023–2025. נוסף לכך השקיעה רשות החדשנות כ־350 מיליון שקל ישירות בסטארטאפים המפתחים מוצרים מבוססי ביו־קונברג'נס. בתעשיית השבבים יש כאן הזדמנות כפולה: גם כחלק משרשרת האספקה של מערכות ביולוגיות מתקדמות, וגם כבסיס לפיתוח פלטפורמות חדשות של ביו־חישה, מדידה ואבחון.

אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא המאגד IGBTC, המתואר בדו"ח כמאגד ביו־שבבים שפיתח חיישנים אופטיים, כימיים ואלקטרוכימיים ברזולוציות גבוהות. זהו בדיוק אזור המפגש בין ביולוגיה לשבבים: פיתוח רכיבים שמסוגלים "לקרוא" מידע ביולוגי ולתרגם אותו לאות חשמלי או דיגיטלי. כאן נכנסים לתמונה ידע של תעשיית השבבים בתחומי פבריקציה, אינטגרציית חיישנים, אריזה מתקדמת, אמינות, עיבוד אותות וייצור מדויק.

גם המרכז למולטי־אומיקס, שהוקם בטכניון בשותפות עם אוניברסיטת בן־גוריון ואוניברסיטת חיפה, נשען למעשה על תשתית חומרה כבדה, גם אם לא תמיד מציגים זאת כך. תחומי גנומיקה, פרוטאומיקה, ליפידומיקה, מטבולומיקה ומיקרוביום מייצרים כמויות עצומות של נתונים, ודורשים מערכות דגימה, קריאה, חישה, אחסון ועיבוד. המשמעות היא ביקוש גובר לאלקטרוניקה מדויקת, למערכות הדמיה, לחיישנים, לרכיבי בקרה ולכוח חישוב. ככל שהמערכות הללו נעשות מדויקות ומהירות יותר, כך נדרשים שבבים ייעודיים יותר, ולעיתים גם חומרה מותאמת ליישומי AI.

הקשר בין שבבים לביו־קונברג'נס בולט גם בתחומים נוספים שנזכרים בדו"ח. בביופסיה נוזלית, למשל, נדרשות מערכות רגישות מאוד לזיהוי סמנים ביולוגיים בכמויות זעירות. במזון מתורבת נדרש מערך בקרה צפוף לניטור תנאי גידול, חישה של תהליכים ותפעול ביוריאקטורים. בהדפסת רקמות ובפיתוח קרניות מודפסות נכנסות לתמונה מערכות תנועה, הדמיה ובקרה אלקטרונית. גם באבחון רפואי לא פולשני, כמו המערכת של SpotItEarly, דרוש חיבור בין שכבת איסוף ביולוגית לבין שכבת עיבוד חישובית. בכל אחד מהתחומים הללו, החומרה אינה רק תשתית תומכת, אלא חלק מהותי מהפתרון.

הדו"ח מציג גם התקדמות רגולטורית, ובה אישורים ראשונים למוצרי חלב מתורבת של Imagindairy ו־Remilk ולבקר מתורבת של Aleph Farms. מבחינת שרשרת הערך התעשייתית, זו נקודה חשובה. רגולציה שמתחילה להיפתח היא סימן לכך שהשוק עשוי לעבור משלב המחקר לשלב הייצור והמסחור. כאשר זה קורה, הביקוש לחומרה אמינה, ניתנת לשכפול ותואמת תקינה, גדל במהירות. עבור ספקיות של חיישנים, מערכות מדידה, אלקטרוניקה מדויקת ופתרונות embedded, מדובר בפוטנציאל עסקי ממשי.

גם תחום ההון האנושי מקבל מקום בדו"ח, עם השקעות בהכשרות לעובדי מדעי החיים, הדפסת רקמות בתלת־ממד, רגולציה רפואית, ביולוגיה חישובית והכשרת מנכ"לים לחברות דיפ־טק. המשמעות לתעשיית השבבים היא שהשוק הזה יזדקק יותר ויותר למהנדסים שיודעים לעבוד על התפר בין חומרה, תוכנה, ביולוגיה ונתונים. לא מדובר עוד רק בביולוגים או רק במהנדסי אלקטרוניקה, אלא בצוותים משולבים.

השורה התחתונה מבחינת תעשיית השבבים היא שביו־קונברג'נס אינו רק תחום של מעבדות, תאים ואלגוריתמים. זהו גם שוק מתהווה לרכיבים, לחיישנים, לביו־שבבים, למערכות מדידה, לעיבוד אותות, לאריזה מתקדמת ולחומרה חישובית. ככל שישראל תעמיק את ההשקעה בתחום, כך תגדל גם ההזדמנות לחברות שבבים, ציוד, חיישנים ואלקטרוניקה להשתלב בשרשרת הערך של אחד התחומים המבטיחים של העשור הקרוב.

אמפמ
כותרת: כמעט מיליארד שקל לביו־קונברג'נס: כך נפתח בישראל שוק חדש לשבבים, חיישנים וביו־שבבים
כותרת משנה: דו"ח חדש של רשות החדשנות מציג צמיחה מהירה בתחום הביו־קונברג'נס. עבור תעשיית השבבים, המשמעות היא ביקוש גובר לחיישנים, אלקטרוניקה רפואית, ביו־שבבים ותשתיות חישוביות
תגים: ביו קונברג'נס, שבבים, ביו שבבים, חיישנים, רשות החדשנות, ביוטכנולוגיה, ביולוגיה חישובית, דיפ טק, מולטי אומיקס, אלקטרוניקה רפואית
ביטוי מפתח: שבבים וביו קונברג'נס
נרדפים: ביו קונברג'נס, ביו־שבבים, חיישנים ביולוגיים, אלקטרוניקה רפואית, ביולוגיה חישובית, חומרה לביוטכנולוגיה
SLUG: bio-convergence-semiconductors-sensors-israel-innovation-report

אפשר גם להכין גרסה עוד יותר "שבבית", עם פתיח שמתחיל ישר ב־IGBTC, חיישנים וביו־שבבים, ופחות ברקע הכללי.

הפוסט כמעט מיליארד שקל לביו־קונברג'נס: כך נפתח בישראל שוק חדש לשבבים, חיישנים וביו־שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה ביום שלישי, 31 במרץ 2026, על השקעה של 2 מיליארד דולר במארוול (Marvell Technology) ועל הרחבה משמעותית של שיתוף הפעולה בין החברות. לפי ההודעות הרשמיות של שתי החברות, המטרה היא לחבר את מארוול לאקוסיסטם של אנבידיה עבור “מפעלי בינה מלאכותית” ותשתיות AI-RAN, באמצעות פלטפורמת NVLink Fusion, כך שלקוחות יוכלו לבנות תשתיות דור־הבא בגמישות רבה יותר סביב הארכיטקטורה של אנבידיה.

בפועל, NVLink Fusion מיועדת לאפשר בניית תשתיות בינה מלאכותית חצי־מותאמות אישית ברמת ה־rack. במסגרת החלוקה בין החברות, מארוול תספק שבבי XPU מותאמים אישית ופתרונות scale-up networking התואמים ל־NVLink Fusion, בעוד אנבידיה תספק את שכבת התשתית המשלימה, ובה מעבד Vera CPU, כרטיסי ConnectX, מעבדי BlueField DPU, קישוריות NVLink ומתגי Spectrum-X. לפי אנבידיה, המודל הזה אמור לאפשר ללקוחות לשלב שבבים ייעודיים לצד האקוסיסטם הרחב שלה, בלי לוותר על תאימות למערכות האנכיות שבנתה בשנים האחרונות.

המשמעות האסטרטגית של המהלך חורגת מעסקה פיננסית רגילה. לפי רויטרס, אנבידיה מנסה להבטיח שגם כאשר לקוחות גדולים בוחרים יותר ויותר במעבדים ושבבים מותאמים אישית, היא תישאר במרכז שכבת התשתית של מרכזי הנתונים מבוססי הבינה המלאכותית. בכך היא למעשה פותחת את המערכת שלה לשילוב עמוק יותר של סיליקון חיצוני, אך שומרת על השליטה בחלקים הקריטיים של הקישוריות, הרשת והאינטגרציה ברמת המערכת.

מרכיב חשוב נוסף בשותפות הוא תחום הפוטוניקה הסיליקונית והקישוריות האופטית. שתי החברות הודיעו כי ישתפו פעולה בפתרונות interconnect מתקדמים וברשתות מהירות עבור עומסי עבודה של בינה מלאכותית. זהו תחום קריטי במיוחד משום שככל שמערכות AI גדלות, צווארי הבקבוק עוברים יותר ויותר מהחישוב עצמו אל רוחב הפס, צריכת האנרגיה והתקשורת בין רכיבים, שרתים וארונות מחשוב. גם רויטרס וגם ההודעות הרשמיות מציינות כי זהו אחד ממוקדי המהלך.

מבחינת מארוול, העסקה נשענת על בסיס עסקי וטכנולוגי שכבר התחזק מאוד בשנה האחרונה. החברה דיווחה בתחילת מרץ על הכנסות שיא של 8.195 מיליארד דולר בשנת הכספים 2026, עלייה של 42% משנה לשנה, כאשר מגזר מרכזי הנתונים נותר מנוע הצמיחה העיקרי שלה. ברבעון הרביעי בלבד הסתכמו הכנסותיה ב־2.219 מיליארד דולר, וגם שם נרשם שיא. במקביל, מארוול הדגישה לאחרונה את היצע הקישוריות הרחב שלה למרכזי נתונים של AI, הכולל DSPs, SerDes, מתגים, interconnects ומנועי פוטוניקת סיליקון.

העיתוי של העסקה אינו מקרי. לפי רויטרס, ענקיות טכנולוגיה כמו אלפאבית ומטא צפויות להשקיע יחד לפחות 630 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית במהלך 2026. בסביבה כזו, לא די עוד במאיצים חזקים; נדרשת גם שליטה טובה יותר על רשתות, קישוריות אופטית, אינטגרציה בין רכיבים ויכולת לפרוס מערכות מותאמות בהיקפים עצומים. זו בדיוק הנקודה שבה השילוב בין אנבידיה למארוול עשוי להפוך למשמעותי במיוחד.

המשקיעים קיבלו את ההכרזה בהתלהבות: לפי רויטרס, מניית מארוול עלתה בכ־7% ביום ההודעה, בעוד מניית אנבידיה עלתה בכ־2.7%. מבחינת השוק, זו הייתה אינדיקציה לכך שהברית החדשה אינה נתפסת רק כמהלך טכנולוגי, אלא גם כצעד שמחזק את מעמד שתי החברות בלב מירוץ התשתיות של עידן הבינה המלאכותית.

הפוסט אנבידיה משקיעה 2 מיליארד דולר במארוול ומעמיקה את השותפות בתשתיות בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מדווחת כי במסגרת קרן יוזמה נחתמו עד כה הסכמי השקעה בהיקף של כ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות. לפי ההודעה, עם השלמת הסגירה המלאה של הקרנות, סכומים אלה צפויים להוביל לגיוס מוערך כולל של מעל 2 מיליארד דולר, כאשר השקעות נוספות מתוכננות במהלך 2026.

לקרן שני מסלולים מרכזיים: מסלול תמרוץ השקעת מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות, ומסלול קרנות דיפטק (Fund of Funds) להשקעה ישירה בקרנות המתמחות בטכנולוגיות עמוקות.

במסלול תמרוץ המוסדיים, התחייבו עד כה גופים מוסדיים להשקעות כוללות של כ־365 מיליון דולר ב־11 קרנות ישראליות, מתוכן כ־79 מיליון דולר הם כספי קרן יוזמה. על פי ההודעה, התחייבויות אלה צפויות להוביל לגיוסי קרנות בסך משוער של לפחות מיליארד דולר. ברשות החדשנות מציינים כי המסלול השלים כעת את שלב היישום הראשון, עם “עמידה באבן דרך משמעותית” בדמות התחייבויות של מאות מיליוני דולרים מצד מוסדיים ישראליים, והדגמה של יכולת המנגנון לחולל שינוי בשוק בפועל.

במסלול קרנות הדיפטק, אושרו השקעות ישירות של כ־85 מיליון דולר ב־9 קרנות נוספות, אל מול יעד גיוס כולל של מיליארד דולר. לפי תנאי המסלול, הקרנות שאושרו בדצמבר מחויבות להגיע לסגירה ראשונה בתוך חצי שנה ממועד האישור – דרישה שנועדה, לפי ההודעה, להאיץ את תהליכי הגיוס ולאפשר התחלת פעילות השקעה כבר בטווח הקצר. הקרנות מיועדות לשלבים שונים של השקעה – מהשלבים המוקדמים ועד לשלבים מאוחרים – ובסקטורים מגוונים, בהם שבבים, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, קוונטום ואגרו־פודטק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ מסר כי “באמצעות קרן יוזמה אנו מזרימים הון ממשלתי שמניע השקעות פרטיות בהיקפים של מיליארדי דולרים, מחזק את קרנות ההון סיכון המקומיות ומבטיח רציפות השקעה גם בתקופות מאתגרות”. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל הדגישה כי טכנולוגיות עמוקות “דורשות הון סבלני, מומחיות וליווי לאורך זמן”, וכי המהלך “מחבר בין מדיניות ממשלתית, הון פרטי ויזמות פורצת דרך”. מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי על רקע ירידה חדה בגיוסי קרנות הון סיכון בשנים האחרונות, הקרן נועדה לעודד את משקיעי הקרנות “לרדת מן הגדר”, וכי קרן יוזמה תמשיך להשקיע גם בשנת 2026. סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט, ציין כי “יוזמה 2.0” נועדה להגדיל השקעה מקומית בהייטק וליצור יציבות מימונית לטווח ארוך, וכי מסלול הדיפטק החדש יסייע לקרנות המתמחות בטכנולוגיה עמוקה לגשר על אתגרי המימון.

לפי ההודעה, במסלול המוסדיים משתתפים 11 גופים מוסדיים מובילים שלהם הוקצו כ־140 מיליון דולר, ומתוכם נוצלו ב־2025 כ־79 מיליון דולר מתקציב הרשות, שמונפו להתחייבויות השקעה כוללות של כ־365 מיליון דולר. יתרת ההשקעות במסגרת המסלול צפויה להתבצע ב־2026. במסלול הדיפטק, 9 הקרנות שזכו להשקעה צפויות להשלים סגירה ראשונה בחודשים הקרובים, וסגירה סופית בטווח של כ־18 חודשים לאחר מכן, בהתאם לתנאי המסלול.

הפוסט קרן יוזמה: נחתמו הסכמי השקעה בכ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות שנדגמו, בהן: MIT סטנפורד וייל. ההשוואה היא ביחס ליזמים שקיבלו השקעות מקרנות הון סיכון

מחקר שפורסם באוניברסיטת סטנפורד קובע: לימודים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב מגדילים ב־260% את הסיכוי להפוך למייסד של חברת יוניקורן – זהו השיעור הגבוה ביותר מבין כלל האוניברסיטאות שנדגמו במחקר, בהן גם האוניברסיטאות המובילות בארה"ב.

במסגרת המחקר שפורסם השבוע, חוקר היזמות פרופ' איליה סטרבולב מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד בחן את השפעתם של מוסדות אקדמיים מובילים על סיכויי ההצלחה של יזמים שהקימו חברות הנתמכות על ידי קרנות הון סיכון.

המחקר מבוסס על נתוניהם של 2,781 מייסדים של חברות יוניקורן שמושבן בארצות הברית, לצד 2,188 מייסדים של חברות הנתמכות על ידי קרנות הון סיכון, שנבחרו באופן אקראי.

קבוצת ההשוואה הותאמה לפי שנת סבב ההשקעה הראשון של החברות, במטרה לאפשר השוואה מדויקת בין הקבוצות.

לצד אוניברסיטת תל אביב נכללות בצמרת המדד אוניברסיטאות אמריקאיות מובילות. כך, לימודים לתואר ראשון במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מגדילים את הסיכוי להפוך למייסד יוניקורן ב־90%, בעוד אוניברסיטאות סטנפורד וייל מציגות עלייה של 60%, ואוניברסיטאות קליפורניה בברקלי וקורנל מציגות עלייה של 30%. בדירוג המספרי של מייסדי יוניקורן מדורגת אוניברסיטת סטנפורד במקום הראשון, עם 139 מייסדים, המהווים 5.0% מהמדגם. אוניברסיטת תל אביב, היחידה מחוץ לארה"ב שנכללת במדד זה,  מדורגת במקום השמיני  מתוך עשר האוניברסיטאות המובילות בעולם בהצמחת מייסדי יוניקורן, מיד אחרי אוניברסיטת פרינסטון ולפני אוניברסיטת וושינגטון, ובולטת מעל כולן עם הסיכוי המיטבי – 260% – בסיכוי בוגריה להקים יוניקורן משגשג.

התרשים המצורף מציג את עשר האוניברסיטאות המובילות, המדורגות לפי מספר מייסדי היוניקורן שלמדו בהן לתואר ראשון.

פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב: "המחקר החדש של אוניברסיטת סטנפורד מחזק את מיצובה הייחודי של אוניברסיטת תל אביב כמוסד המוביל שמעניק לבוגריו יתרון משמעותי בעולם היזמות. העלייה הגבוהה בסיכוי של הסטודנטים בקמפוס להפוך למייסדי יוניקורן משקפת שילוב בין מצוינות אקדמית, רוח יזמית והחיבור המתחזק בין לימודים, מחקר וחדשנות."

*המדד נערך בתמיכת יוזמת ההון סיכון של בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.

הפוסט מחקר של אוניברסיטת סטנפורד קובע: לימודים באוניברסיטת תל אביב מגדילים ב־260% את הסיכוי להפוך למייסדי יוניקורן הופיע לראשונה ב-Chiportal.