חברת סיוה (Ceva) ו־LG Electronics הודיעו על שיתוף פעולה לפיתוח פתרון מלא בטכנולוגיית Ultra-Wideband – UWB, המיועד לשילוב במערכות על שבב (SoC) עבור שוקי הרכב, התעשייה והמוצרים הצרכניים.

הפתרון משלב את פלטפורמת Ceva-Waves UWB של סיוה, הכוללת קניין רוחני ל־Baseband ותוכנה, עם טכנולוגיית RF ל־UWB שפיתח מרכז ה־SoC של LG. רכיב ה־RF של LG תומך בתהליך ייצור של 22 ננומטר של TSMC. לדברי החברות, השילוב יאפשר ליצרניות שבבים לקבל תשתית מוכנה יותר לשילוב UWB בתוך שבבים, ובכך לצמצם את עבודת הפיתוח ואת סיכוני האינטגרציה. (Ceva)

לשיתוף הפעולה כבר יש לקוח ראשון. החברות מסרו כי חברת שבבים אמריקנית גדולה בחרה בפתרון המשותף, אך לא חשפו את שמה או פרטים כספיים על ההתקשרות.

מעבר ממפתחות דיגיטליים לחישה ומיקום

טכנולוגיית UWB מוכרת כיום בעיקר מיישומים הדורשים מדידת מרחק ומיקום מדויקים, ובהם מפתחות דיגיטליים לרכב ותגי איתור. ואולם הדור החדש של הטכנולוגיה מיועד להרחיב את השימוש בה גם ליישומי רכב, תעשייה ומערכות ארגוניות.

פלטפורמת Ceva-Waves UWB החדשה תומכת בתקן IEEE 802.15.4ab ומיועדת, לדברי סיוה, לאפשר מדידת מרחק גם כאשר אין קו ראייה ישיר בין המכשירים ובטווחים גדולים יותר, תוך צריכת הספק נמוכה ועמידות להפרעות. היא תומכת גם בחישת מכ"ם באמצעות UWB. (Ceva)

יישומים אפשריים כוללים כניסה מאובטחת למבנים ולכלי רכב, מעקב אחר ציוד ונכסים, ניווט בתוך מבנים, מיקום מדויק וחישה.

לפי נתוני ABI Research שמצטטת סיוה, מספר המכשירים הכוללים UWB צפוי לגדול מכ־597 מיליון יחידות ב־2026 לכמעט 1.18 מיליארד ב־2030. (Ceva)

טל שלו, סגן נשיא ומנהל חטיבת Wireless IoT בסיוה, אמר כי UWB נכנסת לשלב חדש, שבו השיפור בטווח, בביצועים וביכולות החישה פותח בפני הטכנולוגיה שווקים נוספים. לדבריו, העובדה שחברת שבבים גדולה כבר בחרה בפתרון מהווה אישור מסחרי לשיתוף הפעולה.

מבחינת סיוה, ההסכם עם LG מחזק את מעמדה כספקית קניין רוחני שאינו מסתכם בליבת תקשורת אחת: החברה מציעה כיום טכנולוגיות לקישוריות Bluetooth, Wi-Fi, UWB, תקשורת סלולרית ו־5G לצד עיבוד אותות, חישה ובינה מלאכותית בקצה. (Ceva)

הפוסט סיוה ו-LG ישתפו פעולה בפיתוח פתרון UWB מלא לשבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ארבה רובוטיקס הישראלית (נאסד״ק ות״א: ARBE) ושותפתה הסינית Hirain Technologies הודיעו כי אחת מקבוצות הרכב הגדולות בעולם בחרה ברדאר ההדמיה של Hirain, המבוסס על ערכת השבבים של ארבה, לתוכנית נהיגה אוטומטית ברמה 3 בסין.

לפי ההודעה, המערכת תשולב במכוניות נוסעים של כמה מותגים הנמצאים בבעלות הקבוצה. Hirain צפויה להתחיל לספק את מערכות הרדאר בייצור סדרתי ברבעון הרביעי של 2027, לקראת תחילת ייצורם של כלי הרכב.

זהות קבוצת הרכב, שמות המותגים והדגמים, מספר מערכות הרדאר שיוזמנו וההיקף הכספי של התוכנית לא נמסרו.

Hirain תייצר את המערכת, ארבה תספק את טכנולוגיית הליבה

במסגרת התוכנית תהיה Hirain אחראית על פיתוח המערכת השלמה, הייצור, האינטגרציה ברכב, האימות ובקרת האיכות. החברה תשתמש בתשתיות הייצור שלה עבור תעשיית הרכב ותספק את הרדאר ישירות ליצרנית.

ארבה תספק את ערכת שבבי הרדאר ואת טכנולוגיית עיבוד הנתונים שעליה מבוססת המערכת. נתוני הרדאר יועברו למחשב הנהיגה האוטומטית המרכזי של הרכב, שאמור לשלב אותם עם נתונים מחיישנים נוספים ולקבל החלטות נהיגה.

ברמה 3, המערכת רשאית לבצע את פעולת הנהיגה בתנאים ובאזורים שהוגדרו מראש, והנהג יכול להסיר את ידיו מההגה ואת מבטו מהכביש. עם זאת, עליו להיות מסוגל לחזור לשליטה כאשר המערכת דורשת זאת. המעבר מנהיגה מפוקחת ברמה 2 לנהיגה מסוג Eyes-Off מעלה במידה ניכרת את הדרישות מהחיישנים, מתוכנת התפיסה ומנגנוני הגיבוי.

רדאר מתאים במיוחד לתפקיד זה משום שהוא מודד מרחק ומהירות יחסית ופועל גם בחושך ובתנאי גשם, ערפל וסנוור שבהם ביצועיהם של חיישנים אופטיים עלולים להיפגע.

יותר ממאה אלף זיהויים בכל תמונה

מערך הטכנולוגיה של ארבה כולל שבבי שידור וקליטה בתדר רדאר, מעבד ייעודי ואלגוריתמים להפיכת נתוני החישה למידע שמערכת הנהיגה יכולה להשתמש בו.

לפי החברה, המערכת מסוגלת להפיק יותר ממאה אלף זיהויים בכל תמונת רדאר ולמפות עצמים, מכשולים ושטחים פנויים לנסיעה. רמת הפירוט נועדה לאפשר הבחנה בין עצמים סמוכים, זיהוי עצמים נייחים ומעקב אחר משתמשי דרך גם בסביבות תנועה צפופות.

ערכת השבבים משמשת בסיס למערכת Phoenix של ארבה, הכוללת 2,304 ערוצים וירטואליים. עם זאת, החברות לא פרסמו את התצורה המדויקת, מספר החיישנים או מפרט הרדאר שיותקן בכלי הרכב במסגרת התוכנית החדשה.

ד״ר צ׳נגג׳יאן פאן, סמנכ״ל הטכנולוגיות של Hirain, מסר כי הבחירה נעשתה לאחר תהליך בחינה שכלל את הטכנולוגיה, הבטיחות, האיכות, יכולות הייצור והמוכנות המסחרית. לדבריו, טכנולוגיית הרדאר של ארבה הייתה מרכיב מרכזי בהבאת המערכת לשלב הייצור הסדרתי.

רם מכנס, מנכ״ל ארבה, אמר כי הבחירה עבור תוכנית ברמה 3 היא אבן דרך במסחור הטכנולוגיה. לדבריו, בנהיגה מסוג Eyes-Off אין די בזיהוי עצמים, והרדאר צריך לספק נתוני תפיסה מפורטים שעליהם הרכב יוכל להסתמך.

תוכנית שנייה עם Hirain בסין

אין מדובר בתוכנית שעליה דיווח CHIPORTAL בדצמבר 2025. באותה הכרזה נבחר רדאר קדמי של Hirain, המבוסס אף הוא על שבבי ארבה, עבור תוכנית נהיגה אוטונומית ברמה 4 של יצרנית רכב ממשלתית בסין. תחילת הייצור הסדרתי של אותה מערכת תוכננה לדצמבר 2026.

התוכנית החדשה מתייחסת לנהיגה אוטומטית ברמה 3, לכמה מותגים של קבוצת רכב גדולה ולתחילת אספקה ברבעון הרביעי של 2027. בכך היא מרחיבה את שיתוף הפעולה בין ארבה ל־Hirain מעבר לפרויקט היחיד שעליו דווח בעבר.

עבור ארבה, הבחירה מספקת מסלול מוגדר נוסף לקראת ייצור סדרתי בשוק הרכב, לאחר שנים שבהן החברה התמקדה בפיתוח, בניסויים ובהערכות של יצרניות וספקיות Tier 1. עם זאת, מאחר שתחילת האספקה מתוכננת רק לסוף 2027 ולא פורסמו כמויות מחייבות, עדיין מוקדם להעריך את תרומת התוכנית להכנסות החברה.

הפוסט ארבה ו־Hirain נבחרו לתוכנית נהיגה אוטומטית ברמה 3 של קבוצת רכב עולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor) מהוד השרון דיווחה על הכנסות של 18.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2026, לעומת 17.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ו־16.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. התוצאה הייתה גבוהה מהתחזית שמסרה החברה, שעמדה על 17.2–17.6 מיליון דולר.

בעקבות התוצאות והשיפור שלדברי החברה חל בנראות העסקית להמשך השנה, העלתה ולנס את תחזית ההכנסות השנתית לטווח של 78–81 מיליון דולר. אמצע הטווח משקף צמיחה של כ־13% לעומת הכנסותיה ב־2025.

פעילות הקישוריות למגוון תעשיות, הכוללת בין היתר את שבבי HDBaseT להעברת וידאו ונתונים, הניבה הכנסות של 13.1 מיליון דולר והיוותה כ־70% מההכנסות. זאת לעומת 12.8 מיליון דולר ברבעון המקביל ו־11 מיליון דולר ברבעון הראשון.

ההכנסות מפעילות הרכב הסתכמו ב־5 מיליון דולר, לעומת 4.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, אך ירדו מ־5.9 מיליון דולר ברבעון הקודם. החברה מסרה כי ארבע תוכניות שבהן נבחרו שבביה לתעשיית הרכב ממשיכות להתקדם לקראת ייצור סדרתי, וכי ההכנסות מהן צפויות להתחיל לגדול במהלך 2027.

ולנס מפתחת שבבי קישוריות מהירים להעברת וידאו ונתונים למרחקים ארוכים. בתחום הרכב משמשת הטכנולוגיה שלה לקישור בין מצלמות, חיישנים ויחידות מחשוב במערכות סיוע מתקדמות לנהג. המעבר מפיתוח ופרויקטי תכנון לייצור סדרתי נחשב שלב מרכזי ביכולתה של הפעילות להפוך למקור הכנסות משמעותי.

ההפסד נותר גבוה

לצד הגידול בהכנסות, ולנס עדיין רושמת הפסדים. ההפסד הנקי לפי כללי GAAP הסתכם ברבעון ב־8.1 מיליון דולר, לעומת 7.2 מיליון דולר ברבעון המקביל ו־8.3 מיליון דולר ברבעון הקודם.

ההפסד המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות הסתכם ב־4.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4 מיליון דולר אשתקד ושל 5.5 מיליון דולר ברבעון הראשון. התוצאה הייתה טובה מהתחזית שהציגה החברה, להפסד מתואם של 4.4–4.9 מיליון דולר.

שיעור הרווח הגולמי לפי GAAP עמד על 61.5%, ירידה לעומת 63.5% בתקופה המקבילה. בפעילות הקישוריות למגוון תעשיות נרשם שיעור רווח גולמי של 69.2%, בעוד שבתחום הרכב הוא הסתכם ב־41.5%. החברה הסבירה כי הירידה ברווחיות פעילות הרכב נבעה מהוצאות נוספות על מתקני בדיקה שנועדו לתמוך בדרישות הייצור.

בסוף יוני החזיקה ולנס מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לטווח קצר בהיקף של 83.4 מיליון דולר, לעומת 92.6 מיליון דולר בסוף 2025.

ברבעון השלישי צופה החברה הכנסות של 21.3–21.7 מיליון דולר, המשקפות האצה לעומת המחצית הראשונה. שיעור הרווח הגולמי צפוי לעמוד על 60%–62%, וההפסד המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות צפוי להצטמצם ל־2.8–3.4 מיליון דולר.

יורם סלינגר, מנכ"ל ולנס, אמר כי פעילות האודיו־וידאו ממשיכה לשמש בסיס עסקי לחברה, בעוד שתוכניות הרכב מתקדמות לקראת ייצור והפקת הכנסות ארוכות טווח.

הפוסט ולנס העלתה את תחזית ההכנסות ל־2026; תוכניות השבבים לרכב צפויות לעבור לייצור ב־2027; עדיין מפסידה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינוויז דיווחה על הכנסות שיא של 18.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2026 – עלייה של כ־86% לעומת 9.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות הגיעו משילוב של תשלומים עבור שירותי פיתוח והנדסה, המכונים NRE, וממכירת חיישני LiDAR.

לצד הצמיחה בהכנסות, אינוויז עדיין רחוקה מרווחיות. ההפסד הנקי הסתכם ב־18.5 מיליון דולר, כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה. הרווח הגולמי חזר להיות חיובי והסתכם בכ־700 אלף דולר, ואילו הוצאות התפעול הגיעו ל־19.1 מיליון דולר – עלייה של 3% לעומת אשתקד.

החברה השתמשה ברבעון בכ־15.2 מיליון דולר למימון הפעילות השוטפת וההשקעות ההוניות. בסוף יוני עמדו לרשותה מזומנים, פיקדונות וניירות ערך בהיקף כולל של 48.5 מיליון דולר. סכום זה אינו כולל גיוס של 30 מיליון דולר שהושלם בסוף יולי.

לדברי סמנכ"ל הכספים אלדר סגלה, הגיוס אמור לספק לחברה אופק פעילות אל תוך 2028. לחברה אין חוב ארוך טווח.

מנוע צמיחה מחוץ לתעשיית הרכב

אינוויז מנסה להפוך את הטכנולוגיה שפותחה עבור כלי רכב אוטונומיים למנוע הכנסות נוסף בשוק הביטחוני ובתחום ביטחון המולדת. החברה הקימה לשם כך את המותג Perciz, המציע חיישני LiDAR ופתרונות תוכנה ליישומים דוגמת גילוי רחפנים, הגנת גבולות ומתקנים, מודעות מצבית וכלי רכב קרקעיים בלתי מאוישים.

בשלושת החודשים האחרונים הודיעה אינוויז על שישה שיתופי פעולה בתחום הביטחוני. בסוף יולי קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של כ־3.5 מיליון דולר מלקוח ביטחוני גדול, עבור כמה מאות חיישנים. לפי החברה, מערכות המבוססות על חיישניה כבר הותקנו ופועלות במספר אתרים. ההזמנה עשויה להתרחב אם הפריסה הראשונה תושלם בהצלחה.

במסגרת הרחבת הפעילות מונה אלוף במילואים יואב הר־אבן, לשעבר נשיא ומנכ"ל רפאל, לדירקטוריון החברה.

מנכ"ל ומייסד אינוויז, עומר כילף, אמר בשיחת המשקיעים כי מחירי המכירה הממוצעים בשוק הביטחוני גבוהים בסדר גודל מאלה הנהוגים בשוק הרכב. לדבריו, הפעילות הלא־רכבית, שרובה צפויה להגיע מהביטחון והאבטחה, עשויה לצמוח מכ־1% מהכנסות החברה ב־2025 לעד 10% ב־2026 ול־20%–30% ב־2027.

מדובר עדיין בתחזית של החברה לפעילות המצויה בשלב מוקדם. מימושה תלוי בהמרת ניסויים ושיתופי פעולה להזמנות סדרתיות, בתקציבי ממשלות ובתהליכי הרכש והאישורים המקובלים בשוק הביטחוני.

לקוח חדש מעשיריית יצרניות הרכב הגדולות

במקביל להתרחבות לתחומים החדשים, אינוויז ממשיכה לקדם את פעילות הרכב. החברה החלה בפרויקט פיתוח עם יצרנית רכב חדשה, הנמנית עם עשר הגדולות בעולם. במסגרת הפרויקט תפתח אינוויז מערך תפיסה לנהיגה בכבישים מהירים, שיכלול את חיישן InnovizTwo ואת תוכנת עיבוד הנתונים שלה על גבי חומרת מחשוב של אנבידיה.

לדברי כילף, מדובר בקשר חדש ולא באחד מלקוחותיה הקיימים של אינוויז. היצרנית בוחנת מערכות לנהיגה אוטונומית בדרגות 3 ו־4, אך בשלב זה לא נחתם חוזה לייצור סדרתי ולא נמסר מהו היקפו הכספי של פרויקט הפיתוח.

התוכניות הקיימות של אינוויז עם פולקסווגן, מובילאיי ודיימלר טראק מתקדמות, לפי החברה, בהתאם ללוחות הזמנים. כלי הרכב האוטונומיים מדגם VW ID. Buzz, המבוססים על פלטפורמת Mobileye Drive וכוללים תשעה חיישני LiDAR של אינוויז בכל רכב, נבחנים בשש ערים בארצות הברית ובאירופה.

תוכנית הרובוטקסי של מובילאיי עשויה, לפי הערכת אינוויז, לייצר ביקוש נוסף לכ־150 אלף חיישנים מעבר לתוכניות הקיימות. עם זאת, כפי שצוין בכתבה קודמת ב־CHIPORTAL, זהו פוטנציאל הנגזר מתוכניות עתידיות ולא הזמנה מחייבת.

רוב ההכנסות צפויות ברבעון הרביעי

אינוויז הותירה ללא שינוי את תחזיתה ל־2026 וצופה הכנסות של 67–73 מיליון דולר, שתיים עד שלוש זכיות חדשות בתוכניות והסכמי NRE חדשים בהיקף של 20–30 מיליון דולר. רוב הכנסות המחצית השנייה צפויות להירשם ברבעון הרביעי, בהתאם לעמידה באבני דרך של הלקוחות.

התוצאות מצביעות על שיפור בקצב ההכנסות ועל ניסיון להפחית את התלות בלוחות הזמנים הארוכים של תעשיית הרכב. מנגד, ההפסד ותזרים המזומנים השלילי נותרו משמעותיים, והחברה תידרש להראות שההזמנות הראשונות מהשוק הביטחוני יכולות להפוך לפעילות סדרתית ורווחית.

הפוסט אינוויז כמעט הכפילה את הכנסותיה; הפעילות הלא־רכבית עשויה להגיע ל־20%–30% מהמכירות ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אראסאל אלקטרוניקה (RSL Electronics) ממגדל העמק הודיעה על מינויו של עופר אליקים למנכ"ל החברה. אליקים יחליף בתפקיד את מייסד החברה זאב דגני, לאחר שקרן ION Private Equity‏ (IPE), שבה הוא משמש שותף, רכשה את השליטה באראסאל.

אליקים יוביל את יישום אסטרטגיית הצמיחה של החברה, ובכלל זה הרחבת הפעילות בשווקים הבינלאומיים והעמקת הנוכחות בתחומי הביטחון, התעופה והטכנולוגיה האזרחית.

לאליקים ניסיון של יותר מ־30 שנה בניהול חברות טכנולוגיה ציבוריות ופרטיות. תפקידו הבולט ביותר היה מנכ"ל DSP Group, שאותה ניהל במשך יותר מ־12 שנה, החל ב־2009. בתקופת כהונתו עברה החברה תהליך של מיקוד מחדש בתחומי השמע החכם והבינה המלאכותית במכשירי קצה, ביצעה רכישות והגדילה את שיעורי הרווחיות. בדצמבר 2021 נמכרה DSP Group לחברת Synaptics האמריקנית בעסקה בהיקף של כ־600 מיליון דולר.

לאחר מכירת DSP Group שימש אליקים יו"ר ומנכ"ל חברת האגרי־טק Fieldin Technologies וכן יו"ר Solcon-Igel Group. כיום הוא שותף בקרן IPE, בעלת השליטה באראסאל.

אליקים הוא רואה חשבון מוסמך, בעל תואר ראשון בחשבונאות ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב ותואר MBA במימון ובניהול השקעות מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

אראסאל מפתחת ומייצרת מערכות אלקטרוניות ומערכות מחשוב המשלבות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. מוצריה מיועדים לפלטפורמות צבאיות באוויר, בים וביבשה, וכן ליישומים אזרחיים בתחומי הרכבות, הספנות והתעשייה.

פעילות החברה מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים: מערכות HUMS לניטור מצבם ובריאותם של מנועים ומערכות מכניות ולתחזוקה חזויה; מערכות בקרה למנועי סילון, לכלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים ולחימושים משוטטים; ומערכות למדידת מהירות לוע עבור מערכות ארטילריה. בין לקוחותיה נמנים צה"ל, צבא ארצות הברית, צבא הודו ולקוחות ביטחוניים נוספים.

יאיר רמתי, יו"ר אראסאל, מסר כי ניסיונו של אליקים בניהול חברות טכנולוגיה, בבניית אסטרטגיות צמיחה ובביצוע מיזוגים ורכישות צפוי לסייע לחברה להרחיב את פעילותה ולחדור לשווקים נוספים.

אליקים אמר כי בכוונתו להמשיך לפתח את התשתית הארגונית והטכנולוגית שהקים זאב דגני, לחזק את יכולות הפיתוח, הייצור והשירות ולהרחיב את הפעילות בשוקי התחבורה, הביטחון והתעופה הבינלאומיים.

הפוסט עופר אליקים מונה למנכ"ל אראסאל אלקטרוניקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת BMW בחרה בקוואלקום כספקית המובילה של שבבי המחשוב עבור תא הנהג הדיגיטלי ומערכות הסיוע לנהג והנהיגה האוטומטית בדור הבא של כלי הרכב שלה. ההסכם מיועד לתוכניות דגמים שיחלו בעשור הבא וצפוי להרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי החברות לאורך שנים.

ההסכם כולל רכיבים ממשפחת Snapdragon Digital Chassis של קוואלקום, ובהם פלטפורמות Snapdragon Cockpit למערכות הבידור והמידע ברכב, Snapdragon Ride למערכות סיוע לנהג ולנהיגה אוטומטית, מעבדי Snapdragon Elite לרכב ומאיצי בינה מלאכותית ייעודיים.

BMW מבקשת לבסס באמצעות הפלטפורמות האלה תשתית מחשוב משותפת למספר מערכות ברכב, במקום להפעיל כל מערכת באמצעות יחידת בקרה נפרדת. גישה זו מאפשרת לרכז יותר מהעיבוד במספר קטן של מחשבים עתירי ביצועים ולשדרג פונקציות ברכב באמצעות תוכנה.

החברות לא פרסמו את היקפו הכספי של ההסכם, את מספר כלי הרכב הצפוי או אם קוואלקום תהיה ספקית בלעדית. ההגדרה „ספקית מובילה” מצביעה עם זאת על כך שפלטפורמות Snapdragon צפויות לקבל תפקיד מרכזי בארכיטקטורת המחשוב של הדגמים העתידיים.

שיתוף הפעולה אינו מתחיל מאפס. בנובמבר 2025 הושקה מערכת Snapdragon Ride Pilot במכונית BMW iX3, הדגם הראשון של משפחת Neue Klasse. המערכת, שפותחה במשותף בידי BMW וקוואלקום, מפעילה את פונקציות הסיוע המתקדמות לנהג ומשלבת בין שבבי Snapdragon Ride לבין שכבת תוכנה שפותחה עבור כלי הרכב של BMW.

קוואלקום מציגה את Snapdragon Digital Chassis כפלטפורמה המשלבת כמה תחומי מחשוב ברכב תחת ארכיטקטורה משותפת. עם זאת, מערכות תא הנהג ומערכות הנהיגה נשארות מותאמות לדרישות שונות, ובהן בטיחות תפקודית, זמני תגובה, צריכת חשמל ועדכוני תוכנה.

העסקה עם BMW מגיעה כאשר קוואלקום מנסה להקטין את תלותה בשוק הטלפונים החכמים. החברה דיווחה ברבעון השלישי של שנת הכספים 2026 כי ההכנסות המשולבות של חטיבות הרכב וה-IoT צמחו ב-28% לעומת התקופה המקבילה. פעילות הרכב של קוואלקום השלימה 23 רבעונים רצופים של צמיחה דו־ספרתית שנתית.

הבחירה של BMW מחזקת את מעמדה של קוואלקום בשוק שבו היא מתחרה בין היתר ב-NVIDIA, במובילאיי ובספקיות שבבים מסורתיות לתעשיית הרכב. התחרות אינה מתמקדת עוד רק במעבד יחיד, אלא במכלול הכולל חומרה, תוכנה, כלי פיתוח, בינה מלאכותית ותמיכה בתקני הבטיחות של תעשיית הרכב.

עבור יצרניות הרכב, בחירת פלטפורמת מחשוב לעשור הבא היא החלטה ארוכת טווח. תכנון שבב לתוך דגם רכב נעשה שנים לפני תחילת הייצור, ולאחר מכן נדרשים אספקה ותמיכה לאורך חיי הדגם. לכן, גם בלי פרסום סכום העסקה, מדובר בזכייה אסטרטגית עבור קוואלקום ובאיתות נוסף להתרחבותה מעבר לשוק הסלולר.

הפוסט BMW בחרה בקוואלקום כספקית השבבים המובילה למכוניות הדור הבא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Microchip Technology, אחת הספקיות הגדולות בעולם של מיקרו-בקרים, רכיבים אנלוגיים ופתרונות משובצים, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת חברת היילו, שפיתחה מעבדי בינה מלאכותית חסכוניים באנרגיה ליישומי קצה כגון מצלמות חכמות, רובוטים, רחפנים, אוטומציה תעשייתית ומערכות ראייה ממוחשבת. השלמת העסקה צפויה עד סוף הרבעון המסתיים ב-30 בספטמבר 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים ותנאי הסגירה המקובלים. 

מיקרוצ’יפ לא פרסמה את היקף העסקה וציינה כי אינה צפויה להשפיע באופן מהותי על תוצאותיה הכספיות. עם זאת, בענף מעריכים כי מחיר הרכישה נמוך בהרבה מהערכת השווי של היילו בשנות השיא שלה, לאחר שהחברה גייסה לאורך השנים יותר מ-340 מיליון דולר והגיעה לשווי של למעלה ממיליארד דולר. 

היילו, שנוסדה ב-2017 בידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז”ל, נחשבה במשך שנים לאחת מחברות השבבים המבטיחות בישראל. החברה פיתחה סדרת מעבדי AI ייעודיים, בהם Hailo-8, Hailo-10 ו-Hailo-15, שנועדו להריץ מודלי בינה מלאכותית ישירות על התקן, ללא תלות בענן, תוך צריכת הספק נמוכה במיוחד. מוצריה שולבו במערכות אבטחה, רובוטיקה, רכב, קמעונאות ויישומי ראייה ממוחשבת. 

בשנה האחרונה נקלעה החברה לקשיים פיננסיים על רקע התחרות הגוברת בשוק שבבי ה-AI, קצב המכירות הנמוך מהציפיות והקושי לגייס הון נוסף. היא ביצעה קיצוצים בכוח האדם, נזקקה למימון חירום ואף בחנה הנפקה באמצעות SPAC שלא יצאה לפועל. 

לדברי סטיב סאנגי, מנכ”ל Microchip, הרכישה תאפשר לחברה להרחיב את סל פתרונותיה בתחום ה-AI בקצה הרשת ולשלב את יכולות היילו בפורטפוליו המעבדים והמיקרו-בקרים שלה. לדבריו, השילוב יחזק את יכולתה של מיקרוצ’יפ לספק פתרונות מלאים למערכות משובצות בתחומי הרובוטיקה, הראייה הממוחשבת, האוטומציה התעשייתית והתקנים חכמים. 

מבחינת מיקרוצ’יפ, הרכישה מוסיפה גם בסיס לקוחות פעיל של יותר מ-100 חברות וקהילת מפתחים של למעלה מ-10,000 משתמשים, לצד סל מוצרים הכולל מאיצי AI, מעבדי Vision SoC ותוכנת פיתוח ייעודית. 

עבור תעשיית השבבים הישראלית, העסקה מסמלת את סיומה של אחת היוזמות העצמאיות הבולטות בתחום שבבי הבינה המלאכותית. אף שהטכנולוגיה של היילו זכתה להכרה בינלאומית ולשיתופי פעולה עם יצרניות ציוד מובילות, החברה התקשתה להפוך את יתרונה הטכנולוגי להכנסות בקנה מידה שיצדיק את שווייה הגבוה בשנות הגאות של שוק ההון. 

הפוסט מיקרוצ’יפ רוכשת את היילו: סיום דרכה העצמאית של אחת מתקוות השבבים הגדולות של ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינפיניאון פתחה בדרזדן שבגרמניה את מפעל השבבים החדש Smart Power Fab, כמה חודשים מוקדם יותר מלוח הזמנים המקורי. החברה השקיעה בהקמתו חמישה מיליארד אירו – ההשקעה הבודדת הגדולה בתולדותיה – והוא צפוי להכפיל את כושר הייצור שלה באתר דרזדן ולהוסיף כאלף משרות ישירות. לדברי החברה, הרחבת האתר הופכת אותו למרכז הייצור הגדול בעולם לשבבי הספק חכמים ולרכיבי אנלוג ואותות מעורבים.

המפעל החדש מבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר 300 מילימטר ונועד לאפשר ייצור גמיש של מגוון טכנולוגיות על אותם קווי ייצור. כמיליארד אירו מעלות הפרויקט מקורם במימון ציבורי, במסגרת חוק השבבים האירופי ותוכנית IPCEI האירופית למיקרואלקטרוניקה ולטכנולוגיות תקשורת.

שבבי ההספק שייוצרו במפעל משמשים להמרה, לוויסות ולבקרה של אנרגיה חשמלית. אינפיניאון מייעדת אותם בין היתר לספקי הכוח של מרכזי נתוני בינה מלאכותית, לרשתות חשמל, למערכות סולאריות וטורבינות רוח, לציוד תעשייתי ולכלי רכב חשמליים ומוגדרי תוכנה. רכיבי האנלוג והאותות המעורבים ישמשו למדידה, חישה ובקרה, ויאפשרו למערכות לנטר את זרימת הזרם ולא רק להפעיל ולכבות עומסים.

“אנחנו פותחים את המפעל החדש בדיוק בזמן הנכון”, אמר מנכ"ל אינפיניאון, יוכן הנבק. לדבריו, הרחבת הייצור נועדה לענות על הגידול בביקוש לרכיבים עבור תשתיות בינה מלאכותית, אנרגיה מתחדשת וכלי רכב מתקדמים.

תאום דיגיטלי וקישור למפעל באוסטריה

אינפיניאון השתמשה בתאום דיגיטלי של המבנה כדי לתכנן מראש את פריסת המכונות ואת זרימת הייצור. אלגוריתמים של בינה מלאכותית מסייעים באישור מערכות ותהליכים, והמפעל מחובר למתקן החברה בפילאך שבאוסטריה במסגרת מערך המכונה One Virtual Fab. החיבור מאפשר להעביר תהליכים ומוצרים בין האתרים ולקצר את זמני ההסמכה. לטענת החברה, ניתן יהיה להאיץ את העלאת קצב הייצור עד פי שניים לעומת מפעלים קודמים, בהתאם לביקוש.

המפעל אינו משתמש בגז טבעי, ומערכות סגורות לטיפול במים נועדו להקטין את צריכת המים והאנרגיה. אינפיניאון מסרה כי כ־90% מהמים המשמשים בתהליכי הייצור יוחזרו למחזור, וכי המערכת תאפשר להשיב עד 45% מהאנרגיה הנצרכת. אתר דרזדן כולו מקבל מאז 2021 חשמל ממקורות מתחדשים.

פתיחת המפעל מחזקת את אשכול השבבים “סיליקון סקסוניה” בדרזדן וסביבתה, שבו מועסקים כיום יותר מ־80 אלף עובדים. הפרויקט גם ממחיש כי מדיניות השבבים האירופית אינה מתמקדת רק במעבדים מתקדמים, אלא גם בשבבי הספק, אנלוג ורכב – תחומים שבהם לתעשייה האירופית כבר יש מעמד משמעותי.

הפוסט אינפיניאון פתחה בדרזדן מפעל שבבי הספק בהשקעה של 5 מיליארד אירו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פורום האו"ם להרמוניזציה של תקנות כלי רכב, WP.29, אימץ את המסגרת העולמית הראשונה לאישור כלי רכב המצוידים במערכת נהיגה אוטומטית מלאה. יעד הכניסה לתוקף שציינה מזכירות קבוצת העבודה הוא ינואר 2027.

המסגרת אינה חלה על מערכות סיוע המחייבות השגחה רצופה של הנהג, אלא על מערכות ADS המבצעות את משימת הנהיגה המלאה בתחום תפעולי מוגדר. היצרניות יידרשו להראות כי המערכת אינה יוצרת סיכון בלתי סביר וכי ביצועיה משתווים לפחות לאלה של נהג אנושי מיומן.

האישור לא יתבסס על מבחן כביש יחיד. היצרן יידרש להציג תיק בטיחות, להפעיל מערכת ניהול בטיחות הניתנת לביקורת ולשלב סימולציות, מבחני מסלול וניסויים בעולם האמיתי. לאחר הפריסה יהיה עליו להמשיך לנטר את ביצועי הצי ולדווח על אירועים.

התקנות מחייבות גם מערכת לשמירת נתוני ADS רלוונטיים לבטיחות. מבחינת ספקי השבבים, המשמעות היא דרישה גוברת לרכיבים המספקים לא רק ביצועי בינה מלאכותית, אלא גם יתירות, אבחון תקלות, רישום מאובטח של אירועים, עקיבות אחר החלטות ועדכוני תוכנה מוגנים.

לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, צי הרובוטקסי המסחרי בעולם יותר מהוכפל בשנת 2025 והגיע לכ־8,000 כלי רכב ביותר מ־20 ערים. התחזיות לשנת 2035 נעות בין 700 אלף לשלושה מיליון כלי רכב.

כל שירותי הרובוטקסי המסחריים הקיימים מבוססים כיום על רכב חשמלי. צריכת המחשבים והחיישנים יכולה להגיע מכמה מאות ואט ליותר מקילוואט, ולכן יעילות אנרגטית ופיזור חום הופכים לשיקולים מרכזיים בתכנון מעבדי AI לרכב.

התקינה עשויה להרחיב בהדרגה את השוק לשבבי ראייה, מכ"ם ולידאר, בקרי בטיחות, זיכרונות, תקשורת מהירה ורכיבי סייבר. עם זאת, היא אינה מבטלת את הצורך באישורים מקומיים ובבחינת כל שירות בהתאם לעיר, לכבישים ולתחום הפעולה שהוגדר עבורו.

הפוסט האו"ם אימץ תקן עולמי ראשון לרכב אוטונומי: השלכות חדשות על שבבים וחיישנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המעבר של הבינה המלאכותית מהענן ומהדאטה סנטר אל העולם הפיזי — מכוניות, רובוטים, חיישנים ומערכות תעשייתיות — עמד במרכז אחת ההרצאות המרכזיות בסימפוזיון הטכנולוגי האירופי של TSMC, שהתקיים באמסטרדם. את ההרצאה נשא ז’אן־מארק שרי, מנכ"ל STMicroelectronics, שהציג את הדרך שבה החברה מתאימה את עצמה לעידן שבו השבב הבודד כבר אינו מספיק: הלקוחות מחפשים פתרונות מערכתיים, תוכנה, קושחה והבנה עמוקה של היישום הסופי.

בפתיחת האירוע הדגיש כריס תומאס, נשיא TSMC Europe, כי הבינה המלאכותית משנה את דרישות התכנון והייצור של שבבים כמעט בכל שכבות השוק. לדבריו, AI כבר אינה מוגבלת למרכזי נתונים ולהדרכת מודלים גדולים, אלא מתרחבת במהירות גם לקצה: סמארטפונים, כלי רכב, רובוטים, אבחון רפואי, חיזוי אקלים ומערכות מדעיות עתירות חישוב. כל אלה דורשים צפיפות חישוב גבוהה יותר, רוחב פס גדול יותר ויעילות אנרגטית טובה יותר.

TSMC הציגה באירוע גם את עומק הפעילות שלה מול השוק האירופי. לפי הנתונים שהוצגו, בשנה האחרונה שלחה החברה ללקוחות אירופיים יותר מ־1.2 מיליון שקולות פרוסות 12 אינץ’, סיפקה כ־900 מוצרים שונים והשלימה יותר מ־100 tape-outs חדשים — קצב השקול לכשני שבבים מורכבים שנכנסים לייצור מדי שבוע. לצד זאת הדגישה החברה את המשך ההשקעה באירופה: הקמת מפעל ESMC Fab 24 בדרזדן מתקדמת לפי התוכנית, ומרכז התכנון האירופי במינכן כבר החל לפעול, בין היתר בתחום פתרונות זיכרון ללקוחות אירופיים.

שרי קשר בין מגמות אלה לבין השינוי שעוברת STMicroelectronics עצמה. החברה, המעסיקה כ־50 אלף עובדים, מהם כ־10,000 במחקר ופיתוח, נפגעה ב־2025 מהאטה בשוק הרכב ומתיקון מלאים, אך לדבריו נמצאת כעת במסלול התאוששות וצמיחה. יעד החברה הוא להגיע להכנסות של כ־20 מיליארד דולר עד סוף העשור.

עם זאת, החלק המרכזי בהרצאה לא עסק רק במספרים, אלא בשינוי האסטרטגי. שרי תיאר מעבר מחברה המונעת בעיקר ממוצרים ורכיבים אל חברה שמבינה יישומים ומאפשרת אותם. במקום להציע רק מיקרו־בקרים, חיישנים, רכיבי הספק או רכיבים אנלוגיים, ST מבקשת להציע ללקוחות פלטפורמות מותאמות לבעיות מערכתיות: רכב חכם, ניידות, אנרגיה, אוטומציה תעשייתית ומכשירים מחוברים.

המונח המרכזי בהרצאה היה “בינה מלאכותית פיזית” — Physical AI. שרי הציג את התחום כשלב הבא לאחר התרחבות תשתיות ה־AI. בעוד שהכנסות רבות כיום קשורות לתשתיות חישוב, תקשורת והספק לדאטה סנטרים, הצמיחה העתידית תגיע לדבריו ממערכות שבהן AI פועל בתוך העולם הפיזי: רכבים חשמליים ואוטונומיים, רובוטים תעשייתיים, ממשקי אדם־מכונה ומערכות אוטומציה.

הנקודה המעניינת מבחינת ST היא הדמיון הארכיטקטוני בין התחומים האלה. רכב חשמלי מתקדם, רובוט תעשייתי ומערכת חכמה במפעל כוללים כולם מחשוב מרכזי, בקרה אזורית, חיישנים, דרייברים, בקרים ורכיבי הספק. ההתלכדות הזו מאפשרת לחברה להשתמש בידע מערכת אחד בכמה שווקים, ולבנות פלטפורמות שניתנות להתאמה בין תעשיות.

בהתאם לכך, ST שינתה גם את המבנה הארגוני שלה. במקום חלוקה מסורתית לפי משפחות מוצרים בלבד, החברה מחזקת שיווק לפי ורטיקלים ומשלבת הנדסת מערכת בתחומי האנלוג, ההספק, החיישנים והמיקרו־בקרים. המטרה היא לא רק לשפר רכיב בודד, אלא להראות ללקוח כיצד שילוב רכיבים, תוכנה וקושחה משפר מדדי ביצוע של המערכת כולה.

שרי הדגיש גם את השימוש בתאומים דיגיטליים לצורכי פיתוח ואימון. לדבריו, ST משתפת פעולה עם שותפים כדי לאמן ארכיטקטורות של רובוטים ומערכות פיזיות באמצעות מודלים דיגיטליים של המערכת ושל הרכיבים עצמם. כך ניתן לקצר את תהליכי הלמידה והפיתוח, ולבחון מראש כיצד רכיבי ST משפיעים על ביצועי המערכת.

במקביל, החברה ממשיכה לשנות את מערך הייצור שלה. שרי ציין האצה במעבר לטכנולוגיות מבוססות סיליקון על פרוסות 300 מ"מ, התקדמות בטכנולוגיות רחבות פס אסור כמו סיליקון קרביד, והעמקת שיתוף הפעולה עם שותפי foundry, ובראשם TSMC, גם בצמתים מתקדמים יותר. המסר היה ברור: בעידן ה־AI, גם חברה שמחזיקה יכולות ייצור עצמאיות נדרשת לשלב בין ייצור פנימי, שותפויות foundry והבנה מערכתית של שוקי היעד.

המשמעות הרחבה יותר עבור תעשיית השבבים היא שהגל הבא של AI לא יימדד רק במספר מאיצים בדאטה סנטר או בדור הבא של ליתוגרפיה. הוא יימדד ביכולת לחבר חישוב, חישה, הספק, תוכנה וקישוריות למערכות אמינות, חסכוניות וניתנות לייצור בהיקפים גדולים. עבור אירופה, שבה קיימת מסורת חזקה ברכב, תעשייה, אנרגיה וחיישנים, זהו חלון הזדמנות משמעותי — בתנאי שהאקוסיסטם יצליח לחבר בין יצרני שבבים, חברות תכנון, foundries, יצרני מערכות ולקוחות קצה.

הפוסט מנכ"ל STMicroelectronics: הצמיחה הבאה של הבינה המלאכותית תגיע מהרכב, הרובוטיקה והתעשייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.