הקרן תעניק עד 3 מיליון דולר לפרויקט משותף בתחום Generative AI

קרן SIIRD (הקרן לשיתוף פעולה תעשייתי בין ישראל לסינגפור) פרסמה קול קורא לשנת 2025 במסלול האסטרטגי, כשהתחום הנבחר לשנה זו הוא בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). הקרן מזמינה חברות ישראליות יחד עם שותפים תעשייתיים ואקדמיים מסינגפור להקים מיני-מאגד ולהגיש בקשה לתמיכה בפרויקטים ארוכי טווח ועתירי חדשנות.

הקול הקורא מיועד לפרויקטים המציעים טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך, עם פוטנציאל לשבש שווקים קיימים או לייעל תחומים מתקדמים במדע, תעשייה וסביבה. מענקי התמיכה יגיעו עד 66% מעלות הפרויקט, עם תקרה של 3 מיליון דולר, וכוללים שותפות חובה בין חברות ואקדמיה משתי המדינות.

תחומי היישום האפשריים של Generative AI כוללים:

• מודלי שפה (NLP)
• מדע וסימולציות
• ראייה ממוחשבת
• יצירת אודיו ווידאו
• פיתוח קוד
• רפואה וביוטכנולוגיה

בנוסף, ניתן להציע שיפורים למודלים בסיסיים (Foundation Models), שיפור אמינות, הפחתת עלויות אימון, ופיתוח סוכנים אוטונומיים.

מבנה מאגד: על המאגד לכלול לפחות חברה אחת מישראל, חברה אחת מסינגפור, ומוסד מחקר אחד לפחות מאחת המדינות. ניתן לצרף עד 3 משתתפים מכל מדינה. מוסדות מחקר זכאים למימון של עד 30% מסך המענק.

הגשה: עד 15 ביולי 2025 בשעה 12:00 (שעון ישראל) – אך ורק דרך האזור האישי באתר רשות החדשנות (לשותפים הישראליים). הבקשה תכלול תכנית מו"פ מלאה, הסכם כוונות בין השותפים, פירוט תקציב, לוחות זמנים ואסטרטגיית מסחור.

לפרטים נוספים:

• אתר רשות החדשנות: innovationisrael.org.il
• דוא"ל: contactus@innovationisrael.org.il
• טלפון: 03-7157900
• רכז הקרן: טל בן-אבנר – tal.ba@innovationisrael.org.il

אם תרצה גם גרסה מקוצרת לפייסבוק או הצעת אמפמ (כותרת, כותרת משנה, תגים וכו') – אשמח להוסיף.

הפוסט קרן ישראל-סינגפור מזמינה שיתופי פעולה פורצי דרך בתחום הבינה המלאכותית היוצרת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבבים הם הדלק של מהפכת הבינה המלאכותית

שבבי AI ובעיקר יחידות עיבוד גרפיות (GPU) ומאיצים ייעודיים – הם הלב הפועם של מערכות בינה מלאכותית. הם מאפשרים לאמן מודלים עצומים, להריץ יישומים בזמן אמת, ולבצע חישובים מורכבים במהירות וביעילות. ככל שהמודלים הופכים גדולים ומורכבים יותר, כך עולה הדרישה לשבבים חזקים יותר, חסכוניים יותר, ומותאמים למשימות ספציפיות.

NVIDIA  – המלכה הבלתי מעורערת של שוק ה- AI

חברת NVIDIA ממשיכה לשלוט בשוק שבבי ה AI- עם סדרת השבבים Blackwell שלה, שנחשבת לסטנדרט בתעשייה. החברה מדווחת על ביקוש עצום מצד ענקיות ענן כמו אמזון, גוגל ומטה, ואף מצליחה לפצות על מגבלות הייצוא לסין באמצעות חוזים חדשים עם ממשלות וארגונים בתחום ה AI- הריבוני. שווי השוק של NVIDIA חצה כבר את רף  ה- 3.5 טריליון דולר, והמשקיעים רואים בה עוגן מרכזי במהפכת הבינה המלאכותית.

Broadcom:  – האלטרנטיבה המותאמת אישית

בעוד ש NVIDIA -מספקת שבבים כלליים רבי עוצמה,  חברת , Broadcom מתמקדת בפתרונות מותאמים אישית כגון מאיצים ייעודיים (XPUs) ורכיבי תקשורת מהירים במיוחד. החברה מדווחת על צמיחה של 170% בהכנסות מתחום ה AI -ברבעון האחרון, כאשר כמעט מחצית מהכנסותיה מגיעות ממוצרים הקשורים לבינה מלאכותית. לקוחות כמו גוגל, מטה ואמזון כבר פרסו מאות אלפי מאיצים של Broadcom והחברה צופה שהביקוש ימשיך לעלות עד 2027.

AMD  – המאתגרת הנחושה

 AMD שבעבר נחשבה לשחקנית משנית בתחום ה AI- מציגה לאחרונה קפיצת מדרגה משמעותית. סדרת השבבים החדשה שלה, Instinct MI400 נחשפה באירוע נוצץ בהשתתפות מנכ"לית החברה ליסה סו ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן, שהכריז כי OpenAI תשתמש בשבבים של  .AMD החברה מתמקדת בפתרונות rack-scale – מערכות שלמות שפועלות כיחידה אחת , ומציעה יחס עלות-ביצועים אטרקטיבי במיוחד. לפי,  AMD השבבים שלה מספקים עד 40% יותר "טוקנים" לדולר בהשוואה למתחרים.

השלכות גלובליות: מאבקי שליטה, השקעות עתק, ומחסור מתמשך

הביקוש הגובר לשבבי AI יוצר תחרות עזה לא רק בין חברות, אלא גם בין מדינות. ממשלות משקיעות מיליארדים בפיתוח שבבים מקומיים כדי להבטיח עצמאות טכנולוגית. ארה"ב, סין, האיחוד האירופי וישראל מקדמות יוזמות להקמת מפעלי ייצור מתקדמים, אך המחסור בשבבים צפוי להימשך לפחות עד 2026.

במקביל, חברות ענן וסטארטאפים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לקבלת שבבים, מה שמעכב פיתוחים ומעלה את מחירי השכרת GPU בענן. חלק מהחברות אף פונות לפתרונות יצירתיים כמו שימוש בשבבים ישנים יותר או מעבר לארכיטקטורות פתוחות.

המנצחים האמיתיים: מי שמחזיק בשבבי הסיליקון

בעידן שבו אלגוריתמים הם המלכים, השבבים הם הכתר. חברות כמו NVIDIA, Broadcom ו-AMD  לא רק מספקות את החומרה – הן מכתיבות את קצב החדשנות. ככל שהבינה המלאכותית תמשיך לחדור לעוד תחומים – מרכב אוטונומי ועד רפואה מותאמת אישית – כך יגבר הצורך בשבבים חזקים, יעילים וזמינים.

הבהלה לשבבי AI היא לא רק תופעה טכנולוגית – היא סימן לעידן חדש שבו מי שמחזיק בשבבי הסיליקון, מחזיק את המפתח לעתיד הטכנולוגי הגלובלי.

הפוסט בהלת השבבים: המרוץ הגלובלי אחר שבבי AI מצית את שוק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בליבה של שינוי זה עומדת ההשקעה האסטרטגית של ישראל במערכות המונעות על ידי בינה מלאכותית. על פי משרד הביטחון הישראלי, המדינה השיקה יוזמה רב שנתית לשילוב בינה מלאכותית ורובוטיקה בפעולותיה הצבאיות, במיוחד אלו המכוונות לאיומים ארוכי טווח כמו איראן. זה כולל פיתוח פלטפורמות אוטונומיות, נחילי רחפנים ומערכות נתונים בזמן אמת שיכולות לזהות, לתעדף ולתקוף מטרות עם התערבות אנושית מינימלית.

אחת הפריצות דרך המשמעותיות ביותר הייתה השימוש בבינה מלאכותית באיסוף מודיעין ובניית בנק מטרות. על ידי עיבוד כמויות עצומות של תמונות לוויין, איסוף נתוני מודיעין ונתוני קוד פתוח, מערכות ישראליות יכולות כעת לזהות אתרי טילים נסתרים, מתקנים תת-קרקעיים ומשגרים ניידים עמוק בתוך שטח איראן. תובנות אלו מוזנות לאחר מכן למתקני תחמושת מונחית ומדויקת – שרבות מהן מופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, ומותאמים לקבלת החלטות בזמן אמת בתרחישי לחימה.

שילוב הטכנולוגיות הללו איפשר לישראל לבצע תקיפות כירורגיות הממזערות נזק משני תוך מיקסום ההשפעה האסטרטגית. דיווחים מצביעים על כך שבמהלך המבצעים האחרונים, כוחות ישראליים ניטרלו בהצלחה נכסים איראניים בעלי ערך גבוה, כולל מרכזי פיקוד ומחסני נשק, בסיוע בינה מלאכותית.

קפיצה הטכנולוגיהשל ישראל אינה מקרית. זוהי תוצאה של שנים רבות של השקעה אסטרטגית מצד מערכת הביטחון הישראלית במה שהיא מכנה "תוכנית רב שנתית לעומק" – מדובר ביוזמה מתוכננת שמטרתה להפוך את צה"ל לכוח דומיננטי מבחינה דיגיטלית המסוגל לפעול הרבה מעבר לגבולותיו. בלב השינוי הזה טמונה מחויבות לבינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות שנועדו לעקוף ולהיות חכמות יותר מאשר יריביתיה של ישראל בזמן אמת.

כבר בשנת 2023 בהיותו מנכ"ל משרד הבטחון הביע אייל זמיר, כיום רמטכ"ל צה"ל, את אמונתו בישומי הבינה המלאכותית. בין השאר צוטט בכנס הרצליה באומרו: המשימה שלנו היא להפוך את מדינת ישראל למעצמת AI ולהיות בראש רשימה מצומצמת מאוד של מעצמות החברות במועדון זה" –  בינואר 2025 בעת שחנך את מינהלת הבינה המלאכותית של משרד הבטחון אמר: היכולות שיפותחו במינהלת יובילו לעליונות מבצעית ולהכרעת המערכה העתידית בתנאים טובים יותר תוך צמצום פגיעה בחיי אדם".

העליונות הזו כבר מורגשת. בתקיפות האחרונות כנגד תשתיות צבאיות איראניות – כולל מחסני טילים ומרכזי פיקוד לכאורה – דווח כי כוחות ישראליים השתמשו במערכות מיקוד בסיוע בינה מלאכותית המסוגלות לנתח תמונות לוויין, מודיעין אותות והזנות מידע מרחפנים בזמן אמת כדי לזהות ולתעדף מטרות בעלות ערך גבוה. מערכות אלו, המופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, יכולות לעבד מערכי נתונים עצומים באלפיות השנייה, מה שמאפשר את מה שאנליסטים צבאיים מכנים "דומיננטיות החלטה" – היכולת לפעול מהר יותר ובדייקנות רבה יותר מהאויב.

ההשלכות עמוקות. במבצע אחד שדווח, רחפנים ישראליים המצוידים בתוכנת ניווט וזיהוי עצמים המונעת על ידי בינה מלאכותית הצליחו לחדור למרחב האווירי האיראני, להתחמק מגילוי מכ"ם ולשלוח מטענים בדיוק רב. בניגוד לתקיפות אוויריות מסורתיות, שלעתים קרובות מסתמכות על טייסים אנושיים וקואורדינטות מתוכנתות מראש, מערכות אוטונומיות אלו מסתגלות למציאות באמצע הטיסה, ומגיבות לתנאים משתנים ולמידע חדש תוך כדי תנועה.

מעבר זה לכיוון מערכות אוטונומיות אינו מוגבל רק לאוויר. יחידות רובוטיות קרקעיות ורחפנים ימיים משולבים גם הם בערכת הכלים המבצעית של ישראל, ויוצרים רשת רב-תחומית של פלטפורמות חכמות שיכולות לפעול יחד. מערכות אלו נועדו לא רק לתקוף אלא גם ללמוד – כל משימה מזינה נתונים בחזרה למודלים של למידת מכונה המשפרים ביצועים עתידיים.

מבקרים העלו חששות אתיים לגבי התפקיד הגובר של בינה מלאכותית בלוחמה, והזהירו מפני עתיד שבו מכונות מקבלות החלטות של חיים ומוות ללא פיקוח אנושי. ישראל, מצידה, מתעקשת שכל המערכות האוטונומיות יישארו תחת פיקוד אנושי וכי פרוטוקולים מחמירים מסדירים את השימוש בהן.

כבר כעת ברור, שהיתרון הטכנולוגי של ישראל מעצב מחדש את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון. איראן, אשר זה מכבר הסתמכה על כוחות שלוחיה (חיזבאללה, חמאס ודומיהם)  וטקטיקות הסתה כנגד ישראל וארה"ב, ניצבת כעת מול אויב המסוגל לנטרל איומים לפני שהם מתממשים. דבר זה אילץ את טהרן לחשוב מחדש על הדוקטרינה הצבאית שלה. כיום יש כבר דיווחים המצביעים על כך שאיראן מאיצה את יכולות הבינה המלאכותית והסייבר שלה בתגובה.

ההשלכות הגיאופוליטיות הרחבות יותר משמעותיות באותה מידה. הצלחתה של ישראל בשילוב בינה מלאכותית באסטרטגיית ההגנה שלה משכה את תשומת ליבן של בעלות ברית ויריבים כאחד. חברות נאט"ו הביעו עניין באימוץ מערכות דומות, בעוד שמדינות כמו סין ורוסיה ממהרות לפתח ארסנל משלהן המופעל על ידי בינה מלאכותית.

נראה ששדה הקרב של העתיד יעסוק פחות בכוח ברוטלי ויותר בעליונות חישובית. ככל שהסכסוך עם איראן ממשיך להתפתח, דבר אחד בטוח: כללי המלחמה נכתבים מחדש – לא על ידי גנרלים או דיפלומטים, אלא על ידי מהנדסים ומדעני נתונים. בעידן החדש הזה של לוחמה מדויקת, הנשק החזק ביותר אולי אינו טיל או רחפן, אלא הקוד שמנחה אותו.

הפוסט היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת בעזרת שבבים ובינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק ה-AI מתפתח בקצב מסחרר, אולם תחומים כמו רכב, תעופה ורפואה ניצבים בפני אתגר ייחודי: מערכות החומרה חייבות לספק מענה ל-15 שנות שירות ויותר, בעוד שדרישות ה-AI וקצב ההתפתחות הטכנולוגי אינם נעצרים. התשובה של קדנס היא Tensilica NeuroEdge 130 – קו-מעבד ייעודי המתחבר ליחידת עיבוד נוירוני (NPU), ומספק את היכולת להרחיב, לעדכן ולחדש יכולות AI שלא ניתן היה לחזות מראש, וללא צורך בשדרוג חומרה יקר או בהחלפת מערכת קיימת.

הייחוד בטכנולוגיית NeuroEdge 130 טמון בגמישות העצומה שלה. הוא מותאם לביצוע פעולות חדשות בעולם ה-AI – פונקציות אקטיבציה מתקדמות, נרמולים, חישובים לא ליניאריים או אלגוריתמיקה שלא קיימת היום. כל אלו מתקבלים בעזרת תכנות פשוט המתממשק יישר ל-NPU, הכל תחת ממשק ניהול ותכנה אחוד שמאפשר הגדרה, בקרה ופיתוח קל ומהיר. המערכת חסכונית במיוחד: כ-30% פחות שטח שבב וכ-20% חיסכון בחשמל ביחס לפתרונות קודמים, ללא פגיעה בביצועים.

ה-NeuroEdge 130 עומד גם בדרישות בטיחות מחמירות כמו תקן ISO26262, ומאפשר יישום פשוט במערכות רכב, תעופה ורפואה, שם שמירה על תאימות וביטחון היא קריטית. ניתן לשלבו כקו-מעבד תומך ל-NPU או אפילו כממשק ראשי בארכיטקטורות מתקדמות, ובכך לאפשר עדכונים ויכולות נוספות לאורך חיי המערכת.

השורה התחתונה – קדנס מביאה פתרון גמיש, יעיל, מבוסס תוכנה בשלה, שמאפשר למערכות חומרה ארוכות-חיים להמשיך לרוץ בחזית החדשנות של עולם ה-AI, תוך שמירה על רמות בטיחות גבוהות ועמידות לדרישות עתידיות. זהו צעד משמעותי בבניית תשתית חומרה "עתידנית מוכנה", שכבר היום מאפשרת יישום חכם של דור האלגוריתמים הבא.

הפוסט קיידנס חושפת את Tensilica NeuroEdge 130 AI Co-Processor הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עמותת DICTA מפתחת מודל שפה גדול בעברית במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי, וצוותי אנבידיה בישראל תורמים לפיתוח המודל המתקדם Mistral-Nemotron

במסגרת הכרזותיה בכנס GTC Paris, הודיעה אנבידיה על שילובם של גופים מישראל בפרויקטים מובילים לפיתוח תשתיות ומודלים ריבוניים של בינה מלאכותית באירופה ובאזור הים התיכון.

במוקד ההכרזה עומד שיתוף הפעולה עם עמותת DICTA, אשר מפתחת מודל שפה גדול בעברית (Hebrew LLM) כחלק ממיזם נרחב המשלב מוסדות וארגונים ממדינות שונות, לרבות צרפת, פולין, איטליה, שבדיה, סלובקיה ואיחוד האמירויות. המודל העברי יופץ דרך מנוע השאלות והתשובות Perplexity, ויהיה בין הראשונים שמונגשים לציבור הרחב בשפה המקומית באמצעות פלטפורמות AI מתקדמות.

בנוסף, צוותי אנבידיה בישראל לקחו חלק בפיתוח המודל החדש Mistral-Nemotron – ממשפחת מודלי Nemotron – שנחשב ל"מודל טורבו" בתחום השפה. המודל החדש מתוכנן לספק חיסכון משמעותי במשאבי חישוב תוך שמירה על דיוק גבוה, ומיועד בין היתר להנעת סוכנים חכמים (Agentic AI) בתחומים כמו שירות לקוחות, פיתוח תוכנה ויישומי קוד.

המודלים יהיו זמינים גם כ-NIM – פורמט המאפשר פריסה מקומית (on-premises), בענן, או בפלטפורמת La Plateforme של חברת Mistral.

"הגיוון הלשוני והתרבותי הוא כוח על, והמודלים הריבוניים החדשים יאפשרו לכל מדינה וגוף לפתח פתרונות מותאמים לסביבה שלה", אמר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג. "שיתוף הפעולה עם DICTA וצוותי הפיתוח בישראל מדגים את הפוטנציאל הבינלאומי של חדשנות עברית בעידן הבינה המלאכותית".

ההכרזה הזו משתלבת עם פעילות רחבה של אנבידיה בישראל, כולל מרכזי מו"פ בתחומי חומרה, תוכנה ובינה מלאכותית – ומחזקת את מעמדה של ישראל כשותפה טכנולוגית חיונית באקוסיסטם הבינלאומי של החברה.

הפוסט אנבידיה משתפת פעולה עם ישראל בפיתוח מודלי שפה לבינה מלאכותית ריבונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה על שורת שיתופי פעולה עם ממשלות, מוסדות אקדמיים, תאגידים וסטארטאפים באירופה ובישראל – שמטרתם לפתח תשתיות מתקדמות ומודלים ריבוניים של בינה מלאכותית, המבוססים על ארכיטקטורת NVIDIA Blackwell ומערך הפיתוח NVIDIA DGX Cloud Lepton. התשתיות הללו צפויות לאפשר אימון ופריסה של סוכנים חכמים ומודלים פיזיים ברחבי היבשת, תוך שמירה על ריבונות נתונים והעדפת שפה ותרבות מקומית.

"AI היא התשתית החיונית של זמננו, בדיוק כפי שחשמל ואינטרנט היו בעבר", אמר ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה. "יחד עם השותפים שלנו באירופה, אנחנו מקימים תשתית שתוביל למהפכה מדעית, כלכלית וטכנולוגית – ותבטיח את שגשוגה של היבשת לעשורים הבאים."

מהפכת ה-AI האירופית: תשתיות, חינוך ומודלים ריבוניים

המדינות המובילות ביוזמה כוללות את צרפת, איטליה, ספרד, גרמניה ובריטניה, וכן שותפות מפתח מסקנדינביה, מרכז ומזרח אירופה, וישראל.

• תשתיות AI לאומיות מוקמות על בסיס שבבי Grace Blackwell של NVIDIA, ומספקות יותר מ-3,000 אקסהפלופ של כוח חישוב.
• מודלים ריבוניים בשפות המקומיות מפותחים במוסדות כגון Dicta מישראל, Bielik.AI מפולין, הספרייה הלאומית של שוודיה, Domyn מאיטליה ו-TII מדובאי.
• מרכזי מחשוב-על חדשים כמו JUPITER שבגרמניה, מחשב העל המהיר באירופה, מונעים על ידי 24,000 שבבי GH200 ומחוברים בטכנולוגיית NVIDIA Quantum-2 שפותחה בישראל.
• שיתוף פעולה עם ספקיות תקשורת כגון טלפוניקה, אורנג', Fastweb ו-Swisscom, לפיתוח תשתיות מאובטחות וברות הרחבה לפריסת Agentic AI.

דגשים טכנולוגיים:

• המודל החדש Mistral-Nemotron, שפותח גם בישראל, מביא חיסכון משמעותי בכוח חישוב ומשפר ביצועים במשימות קידוד והבנת הוראות.
• המודלים הריבוניים יתמכו ב-24 השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, ויהיו זמינים לשימוש דרך מנוע החיפוש Perplexity.
• המפתחים יוכלו לבצע Fine Tuning למודלים בפלטפורמות Hugging Face ו-DGX Cloud Lepton, עם תמיכה מענן ציבורי ופרטי.

תמיכה ממשלתית:

• נשיא צרפת עמנואל מקרון הדגיש את מחויבות צרפת לכלכלה מבוססת AI תוך שמירה על ערכים מקומיים.
• שר הטכנולוגיה הבריטי, פיטר קייל, הדגיש את חשיבות ההתרחבות של NVIDIA בממלכה ואת תרומתה לאזורי AI Growth Zones.
• שר הכלכלה האיטלקי, אדולפו אורסו, ציין את חשיבות ההסכם לחיזוק ריבונות הנתונים והחדשנות המקומית.

NVIDIA – דוחפת את גבולות החדשנות

עם השקעות באירופה, המזרח התיכון וטיוואן, אנבידיה מבססת את עצמה כשחקנית מובילה בהקמת תשתיות AI גלובליות, תוך שילוב מנועי חישוב, תקשורת מהירה, מודלים פתוחים וחינוך טכנולוגי.

הפוסט אירופה משתפת פעולה עם NVIDIA: מהפכת ה-AI מתרחבת בעזרת תשתיות חדשות ומודלים ריבוניים בשפות מקומיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קוואלקום הודיעה על רכישת חברת Alphawave Semi הקנדית – בריטית תמורת 2.4 מיליארד דולר – מהלך אסטרטגי שמסמן את כניסתה העמוקה לתחום מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית. Alphawave ידועה בטכנולוגיית SerDes מתקדמת (Serializer/Deserializer) המבוססת על עיבוד ספרתי (DSP), המאפשרת העברת מידע במהירויות גבוהות במיוחד – מרכיב קריטי ביישומי AI עתירי נתונים.

מעבר לתחום ה-IP, Alphawave עוסקת גם בפיתוח רכיבי chiplet ו־ASIC מותאמים אישית. רק לאחרונה הכריזה על הצלחת tape-out של תת-מערכת UCIe בתהליך N2 של TSMC, עם קצב העברת נתונים של 36 גיגה־ביט לשנייה בין רכיבים.

נשיא ומנכ"ל קוואלקום, כריסטיאנו אמון, אמר: "תחת הנהגתו של טוני, Alphawave Semi פיתחה טכנולוגיות תקשורת קווית מהירה ועיבוד מתקדם, שמשלימות באופן טבעי את ליבות ה־CPU וה־NPU החסכוניות שלנו. השילוב יאפשר ביצועים מחוברים ברמה הבאה, בתחומים מתפתחים כגון תשתיות מרכזי נתונים."

המהלך מציב את קוואלקום בעמדת תחרות מול ענקיות כמו ברודקום, מדיהטק ומרוול, שכבר מחזיקות בעסקי ASIC פעילים. בשנת 2022 רכשה Alphawave את חטיבת ה-ASIC של SiFive (לשעבר Open-Silicon) תמורת 210 מיליון דולר – צעד שאפשר לה להציע פתרונות מערכת שלמים מבוססי IP איכותי.

על פי עדכון הרבעון הראשון של 2025, Alphawave רשמה הזמנות שבבים ותמלוגים בסך 21.9 מיליון דולר, וזכתה בחמישה פרויקטי עיצוב IP חדשים – ביניהם הסכם עם ספק ענן מהשורה הראשונה ועיצוב Chiplet חדש בטכנולוגיית 3 ננומטר במהירות 224G.

העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים ולבית המשפט הגבוה בבריטניה, לפי קוד הרכישות המקומי.

כזכור, באוקטובר 2022 רכשה Alphawave את חברת בניאס לאבס הישראלית תמורת 240 מליון דולר. היה זה אחד האקזיטים המהירים ביותר של חברת שבבים שנמכרה שנתיים בלבד לאחר הקמתה.

הפוסט קוואלקום רוכשת את Alphawave Semi ב־2.4 מיליארד דולר: צעד אסטרטגי לתחום מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים והתוכנה התשתיתית ברודקום (Broadcom) רשמה ברבעון השני של שנת הכספים 2025 זינוק מרשים בהכנסות – בעיקר בזכות התחזקות מתמשכת בתחום שבבי הבינה המלאכותית והרכישה של VMware. ברודקום דיווחה על הכנסות של 15 מיליארד דולר – עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הוק טאן, נשיא ומנכ"ל ברודקום, הדגיש בשיחת משקיעים כי הגידול היה אורגני לחלוטין, והוא משקף את השילוב המוצלח בין הכנסות מ-VMware לבין זינוק דרמטי של 46% במכירות שבבים לבינה מלאכותית – שהסתכמו ביותר מ־4.4 מיליארד דולר ברבעון.

לדבריו, מנועי הצמיחה המרכזיים היו מאיצי בינה מלאכותית בהתאמה אישית (XPUs) ורשתות AI מבוססות אתרנט – תחום שצמח ביותר מ־170%. רכיבי הרשת של ברודקום, בהם מתגי Tomahawk, נתבי Jericho וכרטיסי ממשק רשת, הפכו לבסיס טכנולוגי חיוני עבור תשתיות ה-AI של לקוחות הייפרסקל. טאן הדגיש במיוחד את השקת ה־Tomahawk 6 – מתג מהדור הבא בקיבולת של 102.4 טרה-בייט לשנייה – המאפשר פריסת יותר מ־100,000 מאיצים בשתי שכבות בלבד (במקום שלוש), תוך הפחתת זמן השהייה וצריכת החשמל.

התחום השני שצבר תאוצה הוא ה-XPU – מאיץ AI בהתאמה אישית. טאן חשף כי שלושה לקוחות כבר בתהליך לקראת פריסת מיליון יחידות כל אחד עד 2027, בעיקר לצורכי אימון מודלים מתקדמים. לדבריו, לקוחות אלה אינם נסוגים למרות האי-ודאות הכלכלית, ואף מגבירים את ההשקעה ביכולות אינפרנס (הסקת מסקנות), דבר שעשוי להוביל לזינוק נוסף בביקוש ל-XPU כבר במחצית השנייה של 2026.

ברודקום צופה כי ברבעון השלישי של 2025 הכנסות משבבי AI יעמדו על 5.1 מיליארד דולר – עלייה של 60% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

בגזרת התוכנה, ההכנסות ממשקי VMware הסתכמו ב־6.6 מיליארד דולר – 25% יותר מהשנה שעברה. ברודקום מדווחת על הצלחה בהעברת לקוחות מהרישיון המסורתי של vSphere למודל מנויים של חבילת VMware Cloud Foundation (VCF). יותר מ־87% מהלקוחות הגדולים של החברה כבר אימצו את הפלטפורמה, המאפשרת הקמה של עננים פרטיים מודרניים תומכי קונטיינרים ואפליקציות AI.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של ברודקום לפי GAAP עמד על 5 מיליארד דולר (1.03 דולר למניה), בהשוואה ל־2.12 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. לפי חישוב Non-GAAP, הרווח עמד על 7.79 מיליארד דולר – זינוק של 44% לעומת השנה שעברה.

"אנחנו לא רק מפתחים שבבים," סיכם טאן, "אנחנו מתקדמים במסע שבו חומרה ותוכנה מתמזגות לתכנון מותאם אישית שמביא את מודלי הבינה המלאכותית לביצועים שלא היו אפשריים קודם. לא מדובר רק בחיסכון בעלויות – אלא בערך אסטרטגי אמיתי."

הפוסט ברודקום ממריאה לגבהים חדשים בזכות שבבי בינה מלאכותית ו-VMware הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב־27 במאי 2025, במסגרת כנס ה־European Tech Symposium של TSMC שהתקיים באמסטרדם, עלה לבמה קורט סיברס, מנכ״ל חברת NXP, שתיאר את ההתפתחות בשיתופי הפעולה בין שתי החברות.

"מאז שהופרדה NXP כישות עצמאית ב־2006 והונפקה בשנת 2010 בנאסד״ק, היא התפתחה במהירות: הכנסותיה הוכפלו בשלוש ובעיקרון ההפעלה (Operating Margin) של החברה זינק ביותר מפי שניים, כששווי השוק שלה (Market Cap) גדל כמעט פי חמישה עשר מאז ההנפקה. מדדים אלו אינם מטרה בפני עצמם, אלא פלטפורמה יציבה שממנה אפשר לצאת אל עתיד שוק מבוסס רכיבים חכמים ורב־תכליתיים."

אחד המיזמים המרכזיים שציין סיברס היה השותפות המשותפת בין TSMC, Bosch, Infineon ו־NXP להקמת מפעל ESMC  בדרזדן ש בגרמניה. "המפעל, שהחל כרעיון לחיזוק החוסן של שרשרת האספקה באירופה, עתיד להפוך למרכז חדשנות מתקדמת לייצור שבבים. הוא ישלב בין היכולת הטכנולוגית של TSMC, הניסיון התעשייתי של Bosch והידע בתחום אבטחת הרכב של Infineon, יחד עם התוכניות של NXP למערכות רכבים חכמות. סיברס הדגיש כי הייצור במפעל יתמוך הן במפעלי ייצור TIWAAN והן במתקני TSMC באריזונה, מה שיוסיף לשוק האירופאי נפחי ייצור שלא נראו כמותם באזור בשנים האחרונות".

בהמשך דן סיברס באופן מקיף בשיתופי הפעולה הרב־תחומיים של NXP, ובראשם השקה של מספר רכיבים פורצי דרך. בין ההכרזות שהציג ניתן למצוא את השקת מיקרוקונטרולר ה־S32K5, המיועד לשוק הרכב האוטונומי. זהו המיקרוקונטרולר התעשייתי הראשון בתעשייה המתבסס על תהליך 16 ננומטר ומשולב בו זיכרון MRAM מובנה, כך שהוא מותאם במיוחד לאפליקציות רכב הדורשות ביצועים גבוהים וחיסכון אנרגטי במקביל. סיברס ציין שהמיקוד העיקרי של רכיב זה יהיה עבור יישומים המבוססים על אנרגיה סולארית (Solar Applications in STDs) במכוניות היברידיות או חשמליות, וכן במערכות חישה ובקרה ברכבים תעשייתיים

רכבים מבוססי תוכנה

סיברס הכריז גם על מיזם הרכיב החדש בקצה העליון של היררכיית העיבוד לרכב: מעבד על בטכנולוגיית 5 ננומטר בשם Wheel Computer. מדובר במעבד־על התעשייתי הראשון מבית NXP, המיועד לרכבי דור העתיד – רכבים מבוססי תוכנה (Software-Defined Vehicles). ה־Wheel Computer אינו מציע רק עוצמת עיבוד מרשימה, אלא משלב גם תמיכה מלאה ביכולת מולטיאינטגריטי אבטחה פונקציונלית (ACLD) עבור בטיחות ופונקציונליות קריטית, לצד בידוד חומרתי מלא בין תתי־מערכות. סיברס הדגיש כי יכולת האספקה של רכיבי ה־5 ננומטר האלה תותמך על ידי שיתוף הפעולה עם TSMC, הן דרך המפעלים בטייוואן והן בזכרון הייצור החדש באריזונה שבארצות הברית.

מעבר להשקות המוצרים, הציג סיברס את חזון NXP ל־ Edge AI – עתיד שבו חכמת המחשוב ושמרון הנתונים יתקיימו בסמוך למקור הייצור שלהם, במספר עולמות בו זמנית. לדבריו:  "שוק השבבים העולמי צפוי להגיע לשווי של כ־1.3 טריליון דולר עד שנת 2030, וצמיחתו תתפתח בגלים: תחילה מחשבים אישיים, ההמשך במובייל עם סמארטפונים וטאבלטים, וכעת הגל השלישי – חכמת ה־Edge."

Agentic AI – השלב הבא במודעות של הבינה המלאכותית לסביבתה

בכנס תיאר סיברס את שלבי האבולוציה של בינה מלאכותית (AI) בתחום ה־Edge: השלב הראשון הוא Perception AI, שבו מערכות למידת חישה (כמו זיהוי עצמים ודיבור) מעלות את המודעות של המכשיר לסביבתו. השלב הבא, Generative AI (גם הוא ידוע כ־Chain AI), מאפשר ל־Edge ליצור תוכן, החל מקוד ותסריטי טקסט ועד ליצירת תמונות וסרטונים. אולם השלב השלישי, שלפי סיברס מכונה Agentic AI, הוא המעבר לפרואקטיביות: מערכות ה־Edge לא רק יגיבו לגירויים אלא ילמדו להפעיל תהליכים, ליזום פעולה ולמקסם תוצאות בצורה אוטונומית.

סיברס הסביר כי מעבר לתובנה האקדמית, העשייה המעשית מחייבת התמודדות עם ארבעה אתגרים מרכזיים: האתגר הראשון הוא כמות הנתונים האדירה שמיוצרת מדי יום – שמוערכת בחצי טריליון ג’יגה־בייט במכשירי Edge ברחבי העולם. השתהות בהעלאת כולם לענן תדרוש רוחב פס עצום, צריכת אנרגיה בלתי נסבלת וזמן תגובה איטי מדי. לכן הפתרון נעוץ בעיבוד מקומי של רוב הנתונים, כשהענן מקבל רק מידע תמציתי (Metadata). הבעיה השניה היא הדרישה לתגובה מיידית (Low Latency). במערכות אוטונומטיות כגון רכבים אוטונומיים או קווים תעשייתיים, החלטות חייבות להתקבל בשברירי שנייה, ולא ניתן לסמוך על מעבר נתונים לענן. שלישית: , יעילות אנרגטית גבוהה יותר: עיבוד מקומי חוסך בתנועה חוזרת של נתונים ובמתח צרוך, וזאת קריטית במיוחד במכשירים בעלי הגבלת הספק, לרבות רכבים חשמליים ומכונות חכמות. Fourth, אמון – והכוונה כאן לבטיחות פונקציונלית (Functional Safety) ול־Cybersecurity ברמה הגבוהה ביותר. מערכות ה־Edge, ובפרט אלה המובילות רמת הפעלה אנושית (כמו רובוטים תעשייתיים ורכבים אוטונומיים), חייבות להיות חסינות לתקיפות סייבר ובעלות מנגנונים מובנים שמונעים תקלות מקרות או זדוניות.

כדי להדגים אפשרות יישומית, תיאר סיברס מודל של מערכת שמורכבת ממספר סוכנים (Agents)  המנוהלים על־ידי “מנחה” (Orchestrator). בתרחיש תעשייתי פשוט, חיישני לחות ומצלמות לאיתור דליפות מים מזהים מצב חריג: טפטוף מים על רצפת המפעל. מיד מחליט המנחה להנחות את סוכני המשאבה לעצור את אספקת המים, לסגור דלתות כדי לבודד את האזור ולהפעיל סוכנים נוספים שמטפלים בסילוק המים. כל התהליך אוטונומי, לא דורש התערבות אנושית ושומר על רציפות הפעילות של המפעל. סיברס הבהיר כי כל הטכנולוגיה הדרושה קיימת כבר היום, ואין בה משום מדע בדיוני.

סיברס הדגיש כי כדי להניע מערכות מסוג זה יש להשקיע בכך שניסוי רכיבי הסיליקון עצמם יגיעו מוכנים מראש להתמודדות עם מורכבות מרובה: נדרשים ריבוי ממשקים (Power Management, Connectivity, Safety & Security) לצד פלטפורמות תוכנה (Software Building Blocks) שיתאימו למגוון רחב של יישומים, החל ממכונת קפה תעשייתית ועד רשתות רכב החכמות ביותר. הוא ציין כי עם כל הדור הקודם של רכיבי NXP, היכולת לשמור על תאימות תוכנתית בין דורות (Backward & Forward Compatibility) היא שזוכה להעדפה גבוהה בקרב לקוחות המעוניינים לחסוך משאבי פיתוח ולזרז את זמן הגעה לשוק.

בהמשך הכריז סיברס על שיתופי פעולה נוספים שנועדו להרחיב את אבני הפינה של אקוסיסטם ה־Edge:
• Kinara – מובילה בתחום ה־Neural Processing Units (NPUs) לדור הבא, שמתמחות בעיבוד חכם ומותאם ב־Edge.
• Aviva Links – חברה המתמחה בתקשורת אלחוטית ואסינכרונית ברוחב פס גבוה לרכבים מבוססי תוכנה, כדי לאפשר העברת נתונים סופר־מהירה בין יחידות ה־Edge.
• TTTech Auto – המפתחת Middleware ייעודי לבטיחות לרכב, שבשל הנהלים הרגולטוריים נדרש להתאמה קפדנית ל־ISO 26262 (תקן בטיחות פונקציונלית ברכב).

סיברס סיכם את הנאום בהצהרה אופטימית במיוחד: "היכולות הטכנולוגיות הדרושות להטמעה נרחבת של Agentic AI ב־Edge כבר זמינות היום. הוא הדגיש שזהו לא תחליף לענן המחשוב, אלא שיתוף פעולה הדוק בין הענן לבין ה־Edge, שם מתבצע עיקר העיבוד המיידי. סיברס אף הביע אמון מלא בקהילה הטכנולוגית האירופית וביכולתה להביא את החזון למימוש בכללותו כבר בשנים הקרובות."

הוא הבטיח כי למרות תוכניתו לפרוש מתפקיד מנכ״ל NXP בסוף שנת 2025, גם אחרי פרישתו, בסיס השותפויות והטכנולוגיות שהונחו כאן בכנס ישמשו אבן דרך משמעותית לשנים של צמיחה מתמדת, וציין שהוא מצפה בשקט לזכות לחוות בקרוב מערכת אוטומטית מלאה במלון כלשהו, כשכל הצרכים יתואמו ללא התערבות אדם.

הפוסט הסוכנים באים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מעגלים משולבים בתדרי רדיו (RFIC) הם קריטיים לקידום יכולות תקשורת – כמו המעבר מרשתות 5G ל-6G – וליישומים טכנולוגיים רבים אחרים. אבל גם שבבים אלה קשים מאוד לתכנון.

צוות רב-אוניברסיטאי עם מעורבות רבה של מובילי התעשייה פועל לשנות זאת. הצוות, בראשות חוקרים מאוניברסיטת טקסס באוסטין, מתכנן להטמיע בינה מלאכותית בתהליך התכנון של שבבים RFIC כדי להפחית את הקושי בייצור השבבים החשובים הללו.

"פרודוקטיביות התכנון היא בעיה עצומה עבור RFICs; ברוב המקרים, לוקח לפחות חודשים לתכנן שבב בודד", אמר דיוויד פאן, פרופסור במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש משפחת צ'נדרה בבית הספר להנדסה קוקרל והחוקר הראשי של הפרויקט. "המטרה שלנו היא לשפר משמעותית את פרודוקטיביות התכנון על ידי צמצום זמן הפיתוח והעלות באמצעות זרימת תכנון בסיוע בינה מלאכותית, תוך הורדת מחסום הניסיון בביצוע תכנוני RFIC."

כדי לתמוך במחקר זה, הצוות קיבל מענק של 9.6 מיליון דולר, למשך 30 חודשים, מ-Natcast, עמותה המפעילה את המרכז הלאומי לטכנולוגיית מוליכים למחצה (NSTC). המרכז הוא קונסורציום שהוקם על ידי חוק השבבים והמדע כדי לסייע בחיזוק כל היבטי ייצור המוליכים למחצה בארצות הברית. הפרס הוא אחד משלושה, בסכום כולל של כ-30 מיליון דולר, והראשון אי פעם במסגרת  תוכנית העצמת עיצוב מעגלים משולבים המונעים על ידי בינה מלאכותית בתדרי רדיו של NSTC . המרכז הוא קונסורציום שהוקם על ידי חוק השבבים והמדע כדי לסייע בחיזוק כל היבטי ייצור המוליכים למחצה בארצות הברית.

המחקר:  הפרויקט, שכותרתו "GENIE-RFIC: מנוע גנרטיבי לתכנון RFIC חכם ומואץ", מכוון הן למעגלי RFIC של מוליכים למחצה מסוג סיליקון משלים (CMOS) והן למעגלים משולבים מיקרוגל (MMIC) מונוליטיים מסוג גליום ניטריד (GaN). הכלים המונעים על ידי בינה מלאכותית יבצעו עיצובים "הפוכים" מהירים המבוססים על מפרטי היעד, תוך אופטימיזציה של טופולוגיות ופרמטרים של מעגלים.

כיום, שבבי RFIC דורשים תכנון מעשי נרחב, סימולציות יקרות וגוזלות זמן ועבודה מייגעת של ניסוי וטעייה. התחום הוא מאוד מיוחד, עם מעט חוקרים החוקרים אותו ומעט חברות המסוגלות לתכנן את השבבים הללו.

החוקרים שואפים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לשנות את התהליכים הללו, לפרוס את הטכנולוגיה כדי לחקור עיצובים לא קונבנציונליים ולמטב אותם הרבה יותר מהר. כלי הבינה המלאכותית יאיצו את שלבי התכנון והאופטימיזציה המוקדמים. "סימולציית הזהב", כפי שכינה זאת דיוויד פן, עדיין תגיע בסוף כדי לסיים את העבודה ולוודא שהשבבים יתפקדו כמתוכנן.

"על ידי מינוף טכנולוגיות בינה מלאכותית וליטת מכונה, חברות ומכוני מחקר אמריקאים מוכנים לשנות את נוף תכנון ה-RFIC, לאפשר מחזורי תכנון קצרים משמעותית ולהשיג ביצועי RFIC גבוהים יותר", אמר מרקוס פאן – ללא קשר לדיוויד פאן – מנהל התוכנית של תוכנית AIDRFIC (Advanced Intelligence Artificial Radio Integrated Circuit Design Enablement) של Natcast, המממנת את פרויקט GENIE-RFIC. "השקעה זו ב-AIDRFIC מדגישה את מחויבותה של Natcast לקידום חדשנות ולהבטחת שמגזר המוליכים למחצה בארה"ב יישאר בחזית ההתקדמות הטכנולוגית בפס רחב, 5G וחומרת RF מהדור הבא".

למה זה חשוב:  RFICs הם קריטיים לכל דבר, החל מתקשורת ועד מכ"ם וטכנולוגיות מהדור הבא כמו כלי רכב אוטונומיים ומחשוב קוונטי. על ידי הורדת מחסום הכניסה והאצת תהליך התכנון, RFICs יכולים להפוך לנגישים יותר לחוקרים ולחברות שאחרת לא היו בעלי המומחיות או המשאבים להשתמש בהם.

"כאשר ניתן לפתוח טכנולוגיה מרכזית כמו RFIC למוחות יצירתיים יותר, זה יכול להיות רק דבר טוב", אמר סנסן לי, פרופסור משנה במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש משפחת צ'נדרה ושותף למחקר בפרויקט. "זה אומר שניתן להשתמש בה כדי לפתור יותר בעיות ולקדם חדשנות טכנולוגית הרבה יותר מהר."

הצוות:  דיוויד פן מצטרפים לעמיתים בהנדסת חשמל ומחשבים, איימי ג'אנג וסנסן לי, וכן לאדם קליוונס, פרופסור במחלקה למדעי המחשב במכללה למדעי הטבע ומנהל המכון ליסודות למידת מכונה. משתפי פעולה אקדמיים נוספים כוללים את דן ג'יאו, מאוניברסיטת פרדו; ויידונג קאו, מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון; קנת' או, מאוניברסיטת טקסס בדאלאס; וטאיון צ'י, מאוניברסיטת רייס.

שותפים בתעשייה כוללים את IBM, Cadence ו-GlobalFoundries. החוקרים מפתחים חברת סטארט-אפ, CircuitGenie, כדי למסחור טכנולוגיות מתוכנית זו. מספר שותפים שאינם זוכים למימון תורמים לעבודה, ביניהם: המכון האלקטרוני של טקסס, Qorvo, NVIDIA, Boeing, Texas Instruments, Analog Devices, MediaTek ועוד.

הפוסט האם בינה מלאכותית יכולה להפוך שבבי תקשורת קריטיים לקלים יותר לתכנון? הופיע לראשונה ב-Chiportal.