היילו, שנחשבה בשנים האחרונות לאחת ההבטחות הבולטות של תעשיית השבבים הישראלית, ניצבת כעת בפני שלב רגיש במיוחד. על פי הפרטים שפורסמו, דלק רכב מחקה 242 מיליון שקל מהשקעתה בחברה. המחיקה הזו אינה רק אירוע חשבונאי מבחינת דלק רכב. היא משקפת בעיקר שינוי באופן שבו השוק והמשקיעים מעריכים כיום את מצבה של היילו, את קצב ההתקדמות שלה ואת השווי שבו תוכל לגייס הון בעתיד.

במשך תקופה ארוכה הוצגה היילו כאחת המועמדות הישראליות להפוך לשחקנית מרכזית בתחום שבבי הבינה המלאכותית. עצם ההשוואה למובילאיי, שעל פי הדיווח הוצגה בעבר בפני המשקיעים, המחישה את גודל הציפיות שנבנו סביבה. אלא שכעת התמונה נראית מורכבת יותר. לפי הפרסום, היילו זקוקה למזומנים בדרך להנפקה אפשרית לפי שווי הנמוך בכמחצית לעומת סבבי הגיוס הקודמים. אם זה אכן יהיה כיוון ההנפקה, מדובר באיתות ברור לכך שהחברה תיאלץ להסתגל למציאות שוק הרבה פחות נדיבה מזו שאפיינה את שנות הגאות בהייטק.

אחד הנתונים הבולטים בדיווח הוא ההלוואה שהועמדה בינואר לחברה בידי דלק רכב וגיל אגמון, בהיקף של 12 מיליון דולר ובריבית חודשית של 1.5%. עצם מתן ההלוואה מלמד כי בעלי העניין המרכזיים בחברה עדיין מוכנים לתמוך בה ולספק לה חמצן פיננסי. עם זאת, תנאי ההלוואה גם מעידים על דחיפות. זו אינה השקעה הונית רגילה שנועדה לבטא אמון ארוך טווח בלבד, אלא מהלך שנועד לספק לחברה נזילות בתקופה רגישה.

מבחינת היילו, זהו הרגע שבו ההבטחה הטכנולוגית צריכה להפוך מהר יותר לביצועים עסקיים. בשוק השבבים בכלל, ובתחום שבבי הבינה המלאכותית בפרט, לא די בטכנולוגיה טובה או במיצוב תקשורתי חזק. חברות נדרשות להראות הכנסות, לקוחות, קצב חדירה לשוק ויכולת לעמוד בתחרות עולמית קשה. המשמעות היא שהאתגר של היילו איננו רק להמשיך לפתח מוצרים מתקדמים, אלא גם לשכנע את השוק שהיא מסוגלת לבנות עסק יציב, צומח ורווחי.

מחיקת השווי בדלק רכב אינה בהכרח פסק דין סופי על עתידה של היילו. מחיקות כאלה משקפות לא פעם גם שינוי כללי במכפילים ובאווירת השוק, במיוחד לאחר תקופה שבה חברות טכנולוגיה רבות גייסו לפי שוויים גבוהים מאוד. ובכל זאת, במקרה של היילו יש כאן מסר ברור: הפער בין חלום גדול לבין הוכחת יכולת עסקית הולך ומצטמצם, והחברה נדרשת כעת להציג תוצאות.

גם העובדה שלצד גיל אגמון מעורבים בהיילו משקיעים נוספים מן המערכת הפיננסית אינה משנה את עיקר הסיפור. השאלה המרכזית כעת היא לא רק מי מושקע בחברה, אלא באילו תנאים תוכל היילו להמשיך לממן את פעילותה, האם תצליח להגיע לשוק ההון ממעמד סביר, והאם תעשה זאת מתוך כוח או מתוך צורך.

בסופו של דבר, היילו עדיין יכולה להיות סיפור הצלחה. תחום הבינה המלאכותית ממשיך לצמוח, והביקוש לפתרונות עיבוד ייעודיים רק הולך ומתרחב. אך נכון לעכשיו, לפחות לפי התמונה העולה מן הדיווח, החברה נמצאת בשלב שבו המשקיעים כבר אינם מסתפקים בהבטחה. הם דורשים הוכחה. עבור היילו, זו כבר אינה רק שאלה של חזון טכנולוגי, אלא של הישרדות פיננסית ויכולת לעבור בשלום את הדרך לשוק הציבורי.

הפוסט היילו בדרך לצומת קריטי: מחיקת הענק של דלק רכב מדגישה את הלחץ לקראת הנפקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטכניון דורג במקום הראשון בישראל ובאירופה במדד CSRankings בתחום הבינה המלאכותית, על בסיס נתוני השנים 2005–2025. לפי הודעת הטכניון, המוסד ממוקם גם במקום ה־21 בעולם במדד, ובתחום הלמידה החישובית הוא מדורג ראשון בישראל, ראשון באירופה ועשירי בעולם.

מדד CSRankings נחשב לאחד המדדים הבולטים להערכת מחקר אקדמי במדעי המחשב. הוא מבוסס על ספירת פרסומים של חברי סגל בכנסים המובילים בעולם, ולכן הוא משקף תפוקה מחקרית בפועל ולא רק מוניטין כללי. בתחום הבינה המלאכותית כולל המדד כמה תתי־תחומים מרכזיים ובהם למידת מכונה, ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, חיפוש ואחזור מידע ותחומים נוספים.

הנתונים מישראל מחדדים עוד יותר את עוצמת ההישג. הטכניון מוביל את הדירוג הישראלי עם 56.5 נקודות ו־71 פרסומים, כמעט פי שניים מהאוניברסיטה העברית, המדורגת שנייה עם 27.5 נקודות ו־38 פרסומים, ומאוניברסיטת תל אביב, המדורגת שלישית עם 27.4 נקודות ו־37 פרסומים. אחריהן ניצבות אוניברסיטת בר־אילן, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת אריאל. התמונה המצטיירת היא של הובלה ברורה של הטכניון בזירה הישראלית, לא רק במקום הראשון אלא גם בפער משמעותי מהמוסדות הבאים אחריו.

בטכניון מסבירים כי ההישג הוא תוצאה של השקעה ממושכת במחקר ובהוראה בתחום הבינה המלאכותית. לפי הודעת המוסד, פועלת בו קהילת AI הכוללת כ־150 חוקרות וחוקרים ממגוון פקולטות, והפעילות כוללת קידום מחקרים בין־תחומיים, עדכון תוכניות לימוד, שיתופי פעולה עם התעשייה והאקדמיה והקמה של מרכזים ייעודיים, ובהם מכון זימין לבינה מלאכותית ברפואה.

לדברי המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ' דני רז, ההכרה הבין־לאומית נובעת ממהלך רב־שנתי של קידום מחקרי AI ומהשקעה עקבית בתחום. לדבריו, הטכניון פועל לקידום מצוינות מחקרית באמצעות חשיפת תלמידי מחקר לפרקטיקות המובילות בעולם, עידוד שיתופי פעולה בין־תחומיים, מדיניות מסחור עדכנית ושיתופי פעולה משמעותיים עם חברות מובילות.

הטכניון מדגיש גם את ההיבט היישומי של הפעילות הזאת. חלק מן המחקרים בתחום תורגמו בשנים האחרונות לחברות שהוקמו באמצעות T3, זרוע המסחור של הטכניון. בין הדוגמאות שהוצגו: Firefly Neuroscience, DECI AI שנמכרה לאנבידיה, Autobrains, Barcode Nanotech, Pickommerce AI Robotics, Nol8, Metasight Diagnostics ו־SleepAI. בכך מבקש הטכניון להראות כי ההישג המחקרי אינו נשאר רק בעולם האקדמי, אלא מחלחל גם לתעשייה, לרפואה, לרכב האוטונומי, לביואינפורמטיקה ולתחומים נוספים.

בסופו של דבר, הדירוג הזה אינו רק מחמאה אקדמית. הוא מצביע על עומק מחקרי, על רציפות לאורך שני עשורים ועל יכולת לבנות מסה קריטית של חוקרים ותשתיות בתחום שנמצא כיום במרכז התחרות המדעית, הכלכלית והטכנולוגית בעולם. עבור הטכניון, ועבור האקדמיה הישראלית כולה, זהו הישג שמבסס מחדש את מעמדה של ישראל בזירת הבינה המלאכותית העולמית.

שנה חמישית ברציפות: הטכניון דורג ב-Top100 ברישום פטנטים בארה"ב

הדירוג הנוכחי מציב את הטכניון במקום הראשון בישראל והשני באירופה ברישום פטנטים על ידי מוסדות אקדמיים

הטכניון מדורג במקום הראשון בישראל, במקום השני באירופה ובמקום ה-81 בעולם באישור פטנטים בארצות הברית לשנת 2025. הטכניון, עם 46 פטנטים מאושרים בשנת 2025, הוא האוניברסיטה הישראלית היחידה במאייה הפותחת, והוא משמר את מקומו בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם זו השנה החמישית ברציפות.

"מאחורי כל פטנט עומדת חשיבה מדעית עמוקה, ומאחורי כל רישוי — אחריות ליצירת תועלת," אמרה רונה סמלר, מנהלת T3 – יחידת המסחור של הטכניון שמנהלת את בדיקת ורישוי הפטנטים בטכניון. "T3 אחראית לא רק לניהול הפטנטים, אלא גם להפיכת הידע לחדשנות על ידי מסחור הרעיון או הקמת חברות, ובכך משרתת את החברה, מחזקת את הכלכלה ותורמת לחוסן ולרווחה של מדינת ישראל והעולם."

הפטנטים שרשם הטכניון מתפרסים על פני ספקטרום רחב מאוד של נושאים – מ-AI ועד הדפסת מבנים בתלת-ממד, מהובלת תרופות חכמה בגוף ועד פיתוח חומרים חכמים ומערכות מחשוב קוונטיות. לדברי פרופ' יובל גרעיני, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, "ההישג של הטכניון בצמרת הפטנטים נזקף לזכותם של חברי הסגל שלנו והסטודנטים שלהם, שחותרים תמיד למצוינות. רבים מהם משקיעים לא רק במחקר ברמה הגבוהה ביותר אלא גם בתרגומו לטכנולוגיות ולמוצרים המשפיעים לטובה על איכות חיינו."

את דירוג הפטנטים מפרסמת האקדמיה האמריקאית הלאומית לממציאים (NAI), שם  מסבירים כי רישום פטנטים בארצות הברית מאפשר למוסדות אקדמיים ואחרים לתרגם טכנולוגיות מקוריות למוצרים תחרותיים בשוק הגלובלי ולהטביע חותם על קהילת הצרכנים.

דירוג ה-NAI מבוסס על נתוני משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) לשנת 2025. הוא מכיל 100 מוסדות וכ-10,000 פטנטים.

הפוסט הטכניון בראש אירופה בבינה מלאכותית ובמאה הגדולים ברישום פטנטים בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג׳נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, סיפק בשבוע האחרון את אחת ההצהרות הפומביות הברורות ביותר של בכיר בעמק הסיליקון לטובת המשך פעילות בישראל. באירוע של Reuters Connect במהלך כנס GTC 2026 בסן חוזה אמר הואנג: “יש לנו 6,000 משפחות בישראל… אני מחויב ב־100% לישראל, ואנחנו נהיה שם עוד זמן רב מאוד”. הוא הוסיף כי החברה “ממשיכה לפעול היטב” וכי העובדים בישראל ממשיכים לעבוד קשה למרות המצב. גם בראיון לפודקאסט All-In חזר על המסר, ואמר כי אנבידיה היא “100% בישראל” ו”100% מאחורי המשפחות שם”.

האמירות הללו מגיעות על רקע מתיחות ביטחונית אזורית, אך הן אינן עומדות בחלל ריק. כבר ביולי 2025 דיווחה רויטרס כי אנבידיה פרסמה בקשה לקבלת הצעות לקרקע עבור קמפוס חדש בקרית טבעון, סמוך למתקניה בצפון הארץ, בהיקף של עד 180 אלף מ״ר. לפי הדיווח, מדובר במהלך שעשוי לעלות מיליארדים וליצור אלפי משרות חדשות. באותו דיווח צוין כי לחברה היו אז כ־5,000 עובדים בישראל, וכי היא כמעט שילשה את גודלה בארץ מאז רכישת מלאנוקס.

גם בצד התשתיתי־חישובי ניכרת העמקה. בדצמבר 2025 דיווח כלכליסט כי אנבידיה נמצאת במגעים להקמת חוות שרתים חדשה באזור מבוא כרמל, ליד יקנעם, וכי ההשקעה הכוללת בפרויקט — כולל ציוד המחשוב — עשויה להגיע לכ־1.5 מיליארד דולר. לפי אותו דיווח, המתקן נועד לשרת את צורכי הפיתוח הפנימיים של אנבידיה, ולא לקוחות חיצוניים, והוא אמור לכלול גם מעבדות פיתוח ומערכות המבוססות על דור Blackwell.

המסר של הואנג אינו מסתכם בסולידריות עם עובדים בזמן מלחמה, אלא משתלב במהלך אסטרטגי רחב יותר: אנבידיה ממשיכה לראות בישראל בסיס חשוב לפעילותה העולמית בתחומי רשתות, תשתיות AI ומחשוב עתיר־ביצועים. רויטרס אף ציטטה את מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, שאמר כי התרחבות אנבידיה היא “הצהרת אמון בישראל” וכי החברה רואה בפעילותה המקומית משהו “שיישאר כאן עוד זמן רב וימשיך להתרחב”. (Reuters)

לצד זאת, כדאי לדייק גם בפרויקטים הקטנים יותר שנכרכו סביב ההצהרות. חלק מהדיווחים קשרו את אנבידיה למיזם Space City במצפה רמון כאילו מדובר בהשקעה ישירה של עשרות מיליוני דולרים מצד החברה. בפועל, לפי סוכנות החלל הישראלית, אנבידיה משמשת שם שותפה טכנולוגית ומספקת ייעוץ מקצועי במסגרת תוכניות האצה, בעוד שהיקף ההשקעה הכולל במיזם מוערך בכ־100 מיליון שקל ומגיע ממשרדי ממשלה, גופים פילנתרופיים וגורמים פרטיים. בנפרד, סוכנות החלל הישראלית דיווחה בדצמבר כי Creation-Space הגדילה את היקף ההשקעה השנתי שלה ל־3 מיליון דולר, ושילבה את אנבידיה כשותפה לתוכנית ההאצה EXPAND III.

עוד נקודה חשובה היא מספר העובדים. בדיווח רויטרס מיולי 2025 מדובר על כ־5,000 עובדים בישראל, בעוד שבדברי הואנג ממרץ 2026 מופיע הניסוח “6,000 families in Israel”. ייתכן שמדובר בשוני בין ספירת עובדים ישירה לבין התייחסות רחבה יותר למשפחות ולעובדי האקוסיסטם המקומי, אבל כך או כך המסר ברור: אנבידיה רואה בפעילותה בישראל נכס אסטרטגי, לא שלוחה שולית.

בשורה התחתונה, ההצהרה של הואנג חשובה דווקא משום שהיא מגובה במעשים. בזמן שחלק מן החברות הבינלאומיות בוחנות מחדש את פריסתן האזורית על רקע המלחמות והאי־ודאות, אנבידיה מאותתת על כיוון הפוך: לא נסיגה, אלא הרחבה. לכן, גם אם הניסוח “100% בישראל” נשמע בתחילה כמו סיסמה, בשלב הזה הוא מתחיל להיראות יותר כמו תיאור מדיניות.

הפוסט ג'נסן הואנג: “אנחנו 100% בישראל” ואנבידיה ממשיכה להעמיק את הנוכחות שלה כאן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה אינה מסתפקת עוד בתפקיד של ספקית מאיצים למרכזי נתונים. שלוש ההכרזות המרכזיות שלה ב־GTC 2026 מציגות אסטרטגיה רחבה בהרבה: בניית תשתית מלאה למפעלי בינה מלאכותית, הרחבת האקוסיסטם הפתוח של סוכני AI, והעברת יכולות עיבוד מתקדמות גם לסביבות חלל. כאשר מחברים בין שלוש ההודעות, מתקבלת תמונה ברורה: אנבידיה מבקשת למצב את עצמה כספקית הפלטפורמה השלמה של עידן ה־Agentic AI, מהליבה של הדאטה סנטר ועד לקצה המרוחק ביותר של מערכות אוטונומיות במסלול סביב כדור הארץ.

הבסיס למהלך הזה הוא פלטפורמת NVIDIA Vera Rubin, שנכנסה לדבריה לייצור מסחרי ומאחדת שבעה שבבים חדשים שנועדו לעבוד כמערכת אחת עבור כל שלבי מחזור החיים של יישומי AI: אימון מוקדם, אימון המשך, Test-Time Scaling והסקה עבור סוכנים אוטונומיים. הפלטפורמה משלבת CPU, GPU, תקשורת ואחסון בארכיטקטורה מתואמת, במטרה לאפשר הקמה של “מפעלי AI” בקנה מידה גדול במיוחד. אנבידיה מדגישה כי המעבר לעולם של סוכני בינה מלאכותית מחייב לא רק מאיצים חזקים יותר, אלא תכנון משותף של מחשוב, רשת ואחסון.

אחד המרכיבים הבולטים בפלטפורמה הוא Vera Rubin NVL72 Rack, המחבר 72 שבבי Rubin GPU ו־36 שבבי Vera CPU באמצעות NVLink 6, ‏ConnectX-9 ו־BlueField-4. לפי החברה, התצורה הזו מאפשרת לאמן מודלים גדולים מסוג Mixture of Experts עם רבע ממספר ה־GPU שנדרש בפלטפורמת Blackwell, ובשלב ההסקה להגיע לתפוקה גבוהה משמעותית לוואט ובעלות נמוכה יותר לכל טוקן. זהו מסר חשוב לתעשייה: הקרב הבא על שוק ה־AI לא יוכרע רק ברמת השבב הבודד, אלא ביכולת להעמיד מערכת שלמה, צפופה ויעילה יותר, עם חיבור הדוק בין כל רכיבי התשתית.

לצד ארון השרתים הראשי, אנבידיה הציגה גם רכיבי תשתית משלימים, בהם Vera CPU Rack, ‏BlueField-4 STX Storage Rack ו־Spectrum-6 SPX Ethernet Rack, שנועדו לטפל בעומסים החדשים שיוצרים ריבוי סוכני AI, חלונות הקשר ארוכים במיוחד ודרישות גוברות לתעבורת נתונים בין ארונות שרתים. עבור מפעילי דאטה סנטר, המשמעות היא שיפור לא רק בכוח העיבוד, אלא גם ביכולת להזין, לנהל ולתזמר עומסי עבודה מורכבים לאורך כל המערכת.

במקביל לחומרה, אנבידיה הרחיבה גם את שכבת התוכנה והמודלים. החברה הכריזה על NVIDIA NemoClaw עבור קהילת OpenClaw, במטרה לאפשר בנייה של סוכני בינה מלאכותית תוך שמירה על אבטחה ופרטיות. בנוסף חשפה שורת מודלים פתוחים חדשים ממשפחת Nemotron, בהם Ultra, ‏Omni ו־VoiceChat, לצד כלים ומודלים לתחומי Physical AI, רובוטיקה, רכב אוטונומי ורפואה. אנבידיה גם הכריזה על NVIDIA Nemotron Coalition, קואליציה גלובלית לפיתוח מודלים מתקדמים בקוד פתוח, ועל Dynamo 1.0, תוכנה פתוחה להאצת משימות הסקה בקנה מידה רחב. בכך היא מאותתת שהיא אינה רוצה לשלוט רק בשכבת החומרה, אלא גם באקוסיסטם של הפיתוח, ההרצה והאימוץ של יישומי AI.

החזון של אנבידיה אינו נעצר על הקרקע. בהכרזה נוספת הודיעה החברה כי פלטפורמות המחשוב המואץ שלה מיועדות להניע גם מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, תפעול אוטונומי של חלליות ויישומי מודיעין גיאוגרפי־מרחבי. בלב המהלך נמצא NVIDIA Space-1 Vera Rubin Module, המותאם לשימוש בחלל ומיועד להביא ביצועי AI ברמת מרכז נתונים לסביבות מוגבלות בגודל, משקל וצריכת חשמל. לפי אנבידיה, המודול מאפשר הרצת מודלי שפה גדולים ומודלי בסיס ישירות בחלל, ומספק ביצועי הסקה גבוהים עד פי 25 לעומת H100 במשימות חלל.

לצד Space-1 הציגה החברה גם את IGX Thor ו־Jetson Orin כפלטפורמות למשימות קצה קריטיות, כולל עיבוד מקומי של נתוני חיישנים, שיפור זמני תגובה והפחתת התלות בהעברת כל הנתונים בחזרה לקרקע. היישומים שאנבידיה מסמנת כוללים זיהוי מהיר של שריפות יער, שיטפונות ודליפות נפט, לצד ניטור דפוסי מזג אוויר ושינויים אקלימיים ארוכי טווח. שורת חברות חלל, בהן Aetherflux, ‏Axiom Space, ‏Kepler Communications, ‏Planet Labs PBC, ‏Sophia Space ו־Starcloud, כבר הוזכרו כמי שמשתמשות בפלטפורמות שלה למשימות הדור הבא.

המסר החשוב ביותר אינו רק טכני אלא תעשייתי: אנבידיה בונה לעצמה אחיזה רוחבית בכל שכבות שוק ה־AI. היא מציעה תשתיות ליבה למפעלי AI, כלי תוכנה ומודלים פתוחים לסוכנים אוטונומיים, וגם הרחבה של אותן יכולות אל תחומים עתירי ערך כמו חלל, אוטונומיה ומודיעין גיאוגרפי. אם בעבר היא נתפסה בעיקר כחברת GPU, הרי שכעת היא מציגה את עצמה כארכיטקטית של תשתית מחשוב מלאה לעשור הבא.

הפוסט אנבידיה מרחיבה את חזון ה־AI: משרתי Vera Rubin, דרך סוכנים פתוחים ועד מרכזי נתונים בחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הודיעה כי מעבדי Intel Xeon 6 נבחרו כמעבד מארח (Host CPU) במערכות DGX Rubin NVL8 מהדור הבא של אנבידיה. מדובר בהמשך ישיר לבחירה של Xeon 6 עבור מערכות DGX B300 הנוכחיות, ובאות אמון נוסף ביכולת המעבד לעמוד בדרישות ההולכות וגדלות של תשתיות AI.

מערכות DGX Rubin NVL8 מיועדות להרצת מודלי AI בהיקפים נרחבים, מה שמציב דרישות חריגות ממעבד המארח. הבחירה ב-קסיאון 6 נבעה מכך שנפח הזיכרון שהמעבד תומך בו מגיע עד 8 טרה-בייט, יכולת שמאפשרת טיפול במודלי AI גדולים ובמטמוני KV cache ההולכים וגדלים כחלק מתהליכי ההסקה. במקביל, טכנולוגיית הזיכרון החדשה MRDIMM של אינטל, מספקת רוחב פס גבוה פי 2.3 בהשוואה לדור הקודם, מה שמבטיח שצינור הנתונים אל המאיצים הגרפיים לא ייחסם.

בנוסף, טכנולוגיית Priority Core Turbo מקצה ליבות ייעודיות למשימות תזמור קריטיות, כך שתהליכי תזמון, ניהול נתונים וחלוקת עומסים לא יערערו את הביצועים הכוללים של המערכת. Xeon 6 מציע גם מספר גבוה של נתיבי PCIe 5.0 המאפשרים חיבור רחב למאיצים, רשתות מהירות והתקנים נוספים.

אבטחה כחלק מהארכיטקטורה

מעבר ליכולות הביצועים, פלטפורמת Xeon 6 מציעה גם יכולות Confidential AI. באמצעות טכנולוגיית Intel TDX, המעבד מאפשר הגנה והצפנה של זיכרון ומצב ה-CPU בסביבות AI כך שמודלים ומידע רגיש נשמרים מוגנים גם בזמן העיבוד עצמו. עבור ארגונים שמפעילים מערכות AI על נתונים רגישים – ברפואה, פיננסים או ביטחון – מדובר ביכולת שהופכת מ"נחמד שיש" לדרישת סף.

טכנולוגיית TDX פותחה כחלק ממאמץ הנדסי גלובלי של אינטל, ובו תרומה משמעותית של קבוצות הפיתוח של אינטל בישראל, המתמחות באבטחת חומרה, וירטואליזציה ופתרונות מחשוב סודי למרכזי נתונים ול-AI.

שותפות שמעמיקה

ההכרזה היא חלק משיתוף פעולה הנדסי מתעמק בין אינטל ל-NVIDIA. מעבר למערכות DGX, מעבדי Xeon 6 נתמכים גם בפלטפורמות HGX, MGX ו- DC-MHS של NVIDIA, ומשולבים במערכות של יצרני OEM מובילים. בנוסף, כפי שנחשף בחודשים האחרונים, שתי החברות מפתחות יחד מעבדי x86 מותאמים אישית עבור תשתיות AI של NVIDIA, שיתוף פעולה שצפוי להניב מספר דורות של מוצרים משותפים.

מערכות DGX Rubin NVL8 עם מעבדי Xeon 6 צפויות להיות זמינות לקראת סוף הרבעון השני של 2026.

הפוסט מערכות ה-AI החדשות של NVIDIA יעבדו על מעבדי אינטל: הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד"ק: CEVA), המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, מודיעה כי מעבד הבינה המלאכותית Ceva-NeuPro-Nano NPU זכה בפרס הבינה המלאכותית במסגרת פרסי Embedded Award לשנת 2026, שניתנו בתערוכת Embedded World Exhibition & Conference בנירנברג, גרמניה.

פרסי Embedded Award מוענקים מדי שנה למוצרים החדשניים ביותר בתעשיית המערכות המשובצות, ונבחרים על-ידי פאנל שופטים עצמאי הכולל מומחים מהתעשייה ומהאקדמיה. NeuPro-Nano זכה להכרה בזכות יכולות עיבוד בינה מלאכותית (AI inference) יעילות במיוחד לצד צריכת אנרגיה נמוכה ושטח סיליקון מינימלי, המאפשרים להריץ עומסי עבודה מתקדמים של AI ישירות במכשירי קצה בעלי משאבי חומרה מוגבלים.

לדברי ירון גליצקי, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת הבינה המלאכותית בסיוה, "הזכייה מהווה אישור נוסף לחזון החברה לפיתוח פתרונות Edge AI יעילים וחסכוניים באנרגיה. NeuPro-Nano מאפשר לדור חדש של מכשירים לזהות, להבין ולנתח נתונים מהעולם הפיזי באופן מקומי, ובכך להביא יכולות Physical AI למוצרי קצה בעלי מגבלות צריכת הספק ועלות".

מעבד NeuPro-Nano מיועד להרצת בינה מלאכותית במכשירי קצה בעלי מגבלות הספק ועלות, בהם חיישנים חכמים, מוצרים לבישים, אלקטרוניקה צרכנית, מערכות IoT תעשייתיות ומוצרי בית חכם. הארכיטקטורה הקומפקטית שלו תומכת ברשתות נוירונים מודרניות המשמשות ליישומים כגון ראייה ממוחשבת, עיבוד אודיו ודיבור, מיזוג חיישנים והבנת הקשר סביבתי.

NeuPro-Nano הוא חלק ממשפחת מעבדי הבינה המלאכותית NeuPro של סיוה, המיועדת להאצת רשתות נוירונים במגוון רחב של עומסי עבודה בתחום Edge AI. לדברי החברה, משפחת NeuPro זוכה לאימוץ הולך וגובר בשוק, כאשר בשנת 2025 עשרה לקוחות רכשו רישיונות לטכנולוגיות NeuPro עבור יישומים בתחומי IoT צרכני, תעשייה, רכב, תשתיות ומחשבים אישיים.

הפוסט כנס Embedded World: מעבד ה-AI של סיוה זכה בפרס הבינה המלאכותית לשנת 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר בכנס של מורגן סטנלי בסן פרנסיסקו כי ההשקעות האחרונות של החברה ב־OpenAI וב־Anthropic הן כנראה האחרונות בשתיהן. לדבריו, אם החברות אכן יתקדמו להנפקה בהמשך 2026, האפשרות של אנבידיה להמשיך להשקיע בהן תצטמצם משמעותית.

לפי הדיווחים, אנבידיה כבר צמצמה את היקף המחויבות שעליה דובר בעבר מול OpenAI. בעוד שבשלב מוקדם יותר הוזכרה אפשרות להשקעה של עד 100 מיליארד דולר, ההשקעה שעליה סוכם לבסוף בסבב האחרון של OpenAI עמדה על 30 מיליארד דולר. במקביל, אנבידיה השקיעה 10 מיליארד דולר ב־Anthropic.

ההסבר הרשמי של אנבידיה נשען על קו אסטרטגי רחב יותר. בשיחת המשקיעים לרבעון הרביעי אמר הואנג כי כל השקעות החברה ממוקדות "באופן חד מאוד" בהרחבת והעמקת הגעת האקוסיסטם של אנבידיה. כלומר, מבחינת החברה, ההשקעות אינן רק פיננסיות אלא גם אמצעי לחיזוק מעמדה כספקית התשתית המרכזית לעולם ה־AI.

אלא שהמהלך מעלה שאלות רחבות יותר. אחת מהן נוגעת למבנה המעגלי של העסקאות: אנבידיה משקיעה בחברות שהן גם לקוחות ענק של מעבדי ה־AI שלה. לכן, יש מי שרואים בחלק מהעסקאות הללו מצב שכמעט "מאפס" את עצמו כלכלית, או לפחות מייצר רושם של ניפוח הדדי של שווי וצמיחה בשוק הבינה המלאכותית.

ברקע נמצאת גם הסלמה סביב Anthropic. לפי רויטרס, הפנטגון הגדיר את Anthropic כ"סיכון בשרשרת האספקה", צעד שמגביל קבלנים ביטחוניים משימוש בטכנולוגיה שלה בעבודה עבור משרד ההגנה האמריקני. זמן קצר קודם לכן דיווחה רויטרס כי ממשל טראמפ הורה לסוכנויות פדרליות להפסיק את השימוש בטכנולוגיה של Anthropic.

העימות הזה תרם גם לתזוזה בשוק האפליקציות: TechCrunch דיווחה כי Claude של Anthropic טיפסה למקום הראשון בדירוג האפליקציות החינמיות בארה"ב ב־App Store, אחרי המחלוקת סביב עסקת הפנטגון והביקורת הציבורית שהתפתחה בעקבותיה.

מנקודת המבט של תעשיית השבבים, המסר ברור: אנבידיה רוצה להישאר ספקית התשתית של כולם, ולא להיתפס כמזוהה יותר מדי עם מחנה אחד בתוך מאבקי הכוח של שוק ה־AI. כשהיא כבר נהנית מהכנסות עתק ממכירת מאיצים למרכזי נתונים, הצורך שלה להגדיל עוד את החשיפה ההונית לחברות כמו OpenAI ו־Anthropic קטן יחסית. אנבידיה דיווחה על הכנסות רבעוניות של 68.1 מיליארד דולר ועל הכנסות שנתיות של 215.9 מיליארד דולר לשנת הכספים 2026, נתון שממחיש עד כמה מנוע הצמיחה העיקרי שלה נשען על מכירת תשתיות, לאו דווקא על רווחי הון מהשקעות מיעוט.

בשורה התחתונה, ייתכן שהסבר ה"הנפקה סוגרת את החלון" הוא רק חלק מהתמונה. לא פחות סביר שאנבידיה מנסה לצאת בעדינות ממערך יחסים שהפך מורכב: גם ספקית שבבים קריטית, גם משקיעה, גם שותפה אסטרטגית, וגם מי שצריכה לעבוד בעת ובעונה אחת עם שחקניות שנמצאות בעימות הולך ומחריף זו עם זו.

הפוסט ג'נסן הואנג: אנבידיה צפויה לעצור השקעות נוספות ב־OpenAI וב־Anthropic הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיית השבבים האמריקני, SIA, יצא ב־2 במרץ נגד הצעת החוק האמריקנית Chip Security Act, וטען כי אף שחברות השבבים מחויבות לעמידה בבקרות יצוא ולהיאבק בהסטה בלתי חוקית של שבבים, אין מקום להטיל בחקיקה גורפת חובה לשלב בשבבים מנגנוני אבטחה חדשים שטרם נבחנו לעומק. נשיא ומנכ"ל האיגוד, ג'ון נויפר, הזהיר כי קידום מהיר של דרישות כאלה עלול ליצור עלויות גבוהות, קשיי יישום ופגיעה באמון העולמי בטכנולוגיות שבבים אמריקניות. (Semiconductor Industry Association)

ליבת המחלוקת היא הדרישה המרכזית בהצעת החוק, S.1705/H.R.3447, שלפיה שר המסחר האמריקני יידרש בתוך 180 יום לקבוע כי שבבים ומוצרי מחשוב מתקדמים מסוימים ליצוא יצוידו במנגנוני אבטחה הכוללים אימות מיקום. בנוסף, בעלי רישיון יצוא יחויבו לדווח אם קיבלו מידע אמין שלפיו המוצר הוסט ליעד אחר, הועבר למשתמש אחר, או עבר שיבוש וניסיון לעקוף את מנגנוני האבטחה. נוסח הצעת החוק מתייחס בין היתר לרכיבים מתקדמים הכפופים לסיווגי יצוא אמריקניים המשמשים כיום גם בתחום ה־AI.

הרקע להצעה הוא הדאגה הגוברת בוושינגטון מפני הברחה או העברה בלתי מורשית של שבבי AI מתקדמים, במיוחד לסין. כאשר הוצגה יוזמת החוק בסנאט במאי 2025, דיווחה רויטרס כי היא נועדה לחייב מנגנוני מעקב מיקום בשבבי AI הנתונים לפיקוח יצוא, וכן במוצרים המכילים אותם, כדי להקשות על גישה של יריבות אסטרטגיות לטכנולוגיה אמריקנית מתקדמת.

ב־SIA לא דחו את עצם הבעיה, אלא את דרך הפעולה. נויפר הדגיש כי החברות החברות באיגוד כבר עובדות עם סוכנויות ממשל, רשויות אכיפה וגורמים נוספים כדי למנוע הסטה ושימוש לרעה במוצרים, וכי האיגוד מוכן לעבוד עם הקונגרס על חלופות אחרות. המסר של האיגוד הוא שהמאבק בזליגת שבבים צריך להימשך, אך בלי לחייב במהירות מנגנונים משובצים על השבב עצמו, שלדבריו עדיין אינם מוכחים דיים ועלולים גם לפגוע בהובלה הגלובלית של ארה"ב ובקידום "מחסנית" טכנולוגיות ה־AI האמריקנית בשווקים בעולם.

הפוסט איגוד השבבים האמריקני מתנגד לחוק חדש שיחייב מנגנוני אבטחה בשבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כאן נכנסת לתמונה הפוטוניקה (Photonics) – השימוש בפוטונים (חלקיקי אור) במקום באלקטרונים להעברת ועיבוד מידע. אם המאה ה-20 הייתה שייכת לאלקטרוניקה, המאה ה-21 מסתמנת כעידן הפוטוניקה, והשילוב שלה עם בינה מלאכותית הוא לא פחות משידוך משמיים (או לפחות משולחן השרטוט של המהנדסים המבריקים ביותר).

צוואר הבקבוק של "חוק מור" והקיר התרמי

במשך עשורים הסתמכנו על "חוק מור" – המזעור הבלתי פוסק של טרנזיסטורים. אבל כשמגיעים לרמה של ננומטרים בודדים, הפיזיקה מתחילה להתמרד. אלקטרונים שנעים בתוך מוליכים צפופים מייצרים התנגדות, והתנגדות משמעה חום. בחוות השרתים הענקיות של NVIDIA או גוגל, חלק נכבד מהעלות ומהאנרגיה מושקע לא בעיבוד עצמו, אלא בקירור השבבים ובשינוע המידע ביניהם דרך כבלי נחושת.

כאן טמון היתרון הראשון של האור: פוטונים נעים במהירות האור, הם חסרי מסה (במנוחה) ואינם מייצרים אינטראקציה זה עם זה באותו אופן שבו אלקטרונים מתנגשים. המשמעות? העברת מידע כמעט ללא איבוד אנרגיה כחום ורוחב פס רחב בעשרות מונים מזה של חוטי הנחושת.

למה AI זקוקה דווקא לאור?

כדי להבין למה שבבים פוטוניים הם ה"גביע הקדוש" של ה-AI, צריך להסתכל על מה שקורה "מתחת למכסה המנוע" של מודל שפה כמו GPT-4. בליבת העיבוד של בינה מלאכותית עומדת פעולה מתמטית עיקרית: מכפלת מטריצות (Matrix Multiplication).

במחשוב קלאסי, הפעולה הזו מתבצעת באופן דיגיטלי, שלב אחר שלב, בתוך ליבות העיבוד. בשבב פוטוני, ניתן לבצע את החישוב הזה בצורה אנלוגית באמצעות התאבכות של גלי אור. קרני אור עוברות דרך רשת של "אינטרפרומטרים" (Interferometers), והתוצאה המתמטית מתקבלת בקצה השני של השבב כמעט באופן מיידי, במהירות האור ובצריכת חשמל אפסית יחסית.

היכולת לבצע חישובים במקביל (Parallelism) היא טבעית לאור. ניתן לשלוח אלפי קרני אור באורכי גל שונים (WDM – Wavelength Division Multiplexing) דרך אותו נתיב אופטי מבלי שהן יפריעו זו לזו, מה שמאפשר "דחיסה" של כוח עיבוד ששום שבב אלקטרוני לא יכול להתחרות בו.

יעילות אנרגטית: מצילים את כדור הארץ (ואת התקציב)

צריכת החשמל של מרכזי נתונים ברחבי העולם היא נושא בוער. ההערכות מדברות על כך שתוך שנים ספורות, ה-AI לבדה תצרוך אחוזים נכרים מתפוקת החשמל העולמית. שבבים פוטוניים מציעים פתרון לבעיה האקולוגית והכלכלית הזו. מכיוון שעיבוד פוטוני דורש פחות אנרגיה להזזת מידע ואינו זקוק למערכות קירור מסיביות באותה מידה, מדובר בטכנולוגיה "ירוקה" יותר שתאפשר להמשיך ולפתח מודלי AI גדולים יותר מבלי להקים תחנת כוח ליד כל חוות שרתים.

האתגרים בדרך למסחור

למרות ההבטחה הגדולה, הדרך לשליטה פוטונית מלאה עדיין רצופה אתגרים. המרכזי שבהם הוא האינטגרציה עם עולם הסיליקון הקיים (Silicon Photonics). רוב המידע שלנו עדיין נשמר ומעובד בפורמט אלקטרוני, והצורך להמיר אותות מאלקטרונים לפוטונים ובחזרה (O-E-O Conversion) יוצר הפסדים.

בנוסף, ייצור של שבבים אופטיים דורש דיוק קיצוני – ברמת הננומטר – כדי למנוע דליפת אור. עם זאת, חברות ענק וסטארט-אפים (רבים מהם עם שורשים ישראליים עמוקים) כבר מציגים פתרונות של "Chiplets" אופטיים שיושבים לצד המעבד האלקטרוני ומאיצים רק את המשימות הכבדות ביותר.

הזווית הישראלית: מרכז כובד עולמי

אי אפשר לדבר על שבבים ועל פוטוניקה בלי להזכיר את ישראל. האקוסיסטם המקומי, המשלב ידע שנצבר ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל עם מחקר אקדמי מוביל בטכניון, בעברית ובבר-אילן, הפך את ישראל למעצמת פוטוניקה. חברות ישראליות נמצאות בחזית הפיתוח של תקשורת אופטית בין שבבים ועיבוד אופטי ל-AI, וזהו בדיוק התחום שבו השקעות ה-Deep-Tech מתרכזות כיום.

סיכום

אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית. אם ה-GPU הביא אותנו אל סף המהפכה של ה-AI היוצרת (Generative AI), הרי שהשבבים הפוטוניים הם אלו שיאפשרו לנו לעבור את הסף הזה אל עבר בינה מלאכותית כללית (AGI) ומחשוב בקנה מידה של "אקסטה-סקייל" (Exascale).

עבור תעשיית ההייטק הישראלית, ההזדמנות כאן היא כפולה: לא רק להיות הצרכנים של הטכנולוגיה הזו, אלא להיות אלו שמתכננים ובונים את ה"פנסים" שיאירו את עתיד המחשוב העולמי. ככל שהאור יחליף את החשמל במסלולי הסיליקון, כך תהפוך הבינה המלאכותית למהירה יותר, ירוקה יותר, ובעיקר – עוצמתית יותר מכל מה שדמיינו.

הפוסט המהפכה המוארת: מדוע שבבים פוטוניים הם המפתח לעתיד ה-AI ומקומה של ישראל במהפכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל מודיעה היום כי Intel Capital משתתפת בסבב הגיוס Series E של חברת SambaNova, בהיקף של יותר מ-350 מיליון דולר, כחלק ממהלך אסטרטגי להעמקת פעילותה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית והרצת מודלים בקנה מידה רחב. במקביל להשקעה, החברות הכריזו על שיתוף פעולה רב-שנתי מתוכנן, שמטרתו לספק פתרונות מתקדמים ויעילים לארגונים, ספקי מודלים, חברות AI-native וגופים ממשלתיים ברחבי העולם.

ההשקעה משקפת את תפיסת העולם של אינטל, לפיה עתיד ה-AI נשען על תשתית הטרוגנית המשלבת מעבדים, מאיצים, זיכרון, תקשורת ותוכנה במסגרת ארכיטקטורה מאוחדת וגמישה. ככל שעומסי העבודה של בינה מלאכותית הופכים מורכבים ודינמיים יותר, ממודלים לשפה טבעית ועד מערכות רב-מודאליות וסוכני AI אוטונומיים, גובר הצורך בפתרונות שמספקים תפוקה גבוהה, זמן תגובה קצר ועלות כוללת צפויה.

שיתוף הפעולה בין אינטל ל-SambaNova יתבסס על תשתיות Intel Xeon וישלב את מערכות ה-AI המלאות של SambaNova, ובראשן שבב ה-SN50 החדש. מטרת המהלך היא לאפשר פריסה רחבת היקף של עומסי הרצת מודלים בסביבות פרודקשן, תוך מתן חלופה משלימה לפתרונות ממוקדי GPU בלבד.

ה-SN50 תוכנן להתמודד עם עומסי עבודה של Agentic AI, ומציע קפיצת מדרגה בביצועים וביעילות כלכלית. המערכת מאפשרת חיבור של מאות מאיצים בקישוריות עתירת רוחב פס, לצמצום זמני תגובה ולתמיכה במודלים גדולים עם קונטקסט רחב. עבור לקוחות שעומסי העבודה שלהם מתאימים לארכיטקטורה זו, השילוב עם מעבדי Intel Xeon מספק פתרון ברמת Rack עם תפוקה יציבה ועלויות נשלטות.

ההשקעה של Intel Capital נועדה להאיץ את הרחבת הייצור של ה-SN50, להגדיל את קיבולת הענן של SambaNova ולהעמיק אינטגרציות תוכנה ארגוניות. מעבר להיבט הפיננסי, מדובר במהלך שמחזק את האקו-סיסטם סביב ארכיטקטורת Intel ומרחיב את היצע הפתרונות הזמינים ללקוחות ברחבי העולם.

שיתוף הפעולה יתמקד בשלושה צירים מרכזיים: הרחבת ענן ה-AI של SambaNova על גבי תשתיות מבוססות Intel Xeon; אינטגרציה בין מערכות SambaNova לבין מעבדים, מאיצים ופתרונות תקשורת של אינטל לצורך הקמת תשתיות מוכנות לפרודקשן; ופעילות משותפת בשיווק ובמכירות דרך ערוצי הארגון, הענן והשותפים הגלובליים של אינטל.

המהלך אינו משנה את מפת הדרכים של אינטל בתחום ה-GPU למרכזי נתונים, אלא משלים אותה. אינטל ממשיכה להשקיע בפיתוח IP, ארכיטקטורה, מוצרים ותוכנה עבור פתרונות GPU, כחלק מאסטרטגיית AI רחבה מהקצה ועד הענן. ההשקעה ב-SambaNova נועדה להרחיב את מגוון האפשרויות ללקוחות, ולאפשר התאמה מיטבית בין סוגי עומסי עבודה שונים לבין התשתית המתאימה להם.

באמצעות ההשקעה ושיתוף הפעולה האסטרטגי, אינטל מבססת את מחויבותה להובלת תשתיות AI פתוחות, הטרוגניות וגמישות, המאפשרות לארגונים לפרוס יישומי בינה מלאכותית מתקדמים בקנה מידה עולמי. יחד, אינטל ו-SambaNova שואפות לעצב את הדור הבא של מרכזי הנתונים ל-AI ולממש הזדמנות שוק בהיקף של מיליארדי דולרים בתחום הרצת המודלים.

הפוסט אינטל משקיעה מעל 350 מיליון דולר ב-SambaNova הפועלת בשוק הרצת המודלים לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.