אנבידיה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת AI21 Labs הישראלית בעסקה המוערכת בכ־2–3 מיליארד דולר. לפי אותו דיווח, מוקד העניין של אנבידיה אינו בהכרח בטכנולוגיה עצמה, אלא בעיקר בכ-200 עובדי החברה – רבים מהם בעלי תארים מתקדמים וניסיון נדיר בפיתוח מערכות בינה מלאכותית. בהסתכלות הזו, העסקה נראית פחות כרכישת מוצר ויותר כמהלך “אקוויהייר” שנועד להרחיב במהירות את בסיס המומחים של אנבידיה בישראל. כך דיווח היום אתר כלכליסט.

למה דווקא עכשיו: טאלנט, תחרות, והמרוץ על תשתיות AI
הדיווח מגיע על רקע לחץ תחרותי גובר על אנבידיה בשוק השבבים ל-AI, כולל התחזקות חלופות כמו מאיצים ייעודיים של ענקיות ענן. במקביל, אנבידיה עצמה מראה בשבועות האחרונים נכונות לבצע עסקאות מסוג “לקחת את האנשים והידע” גם בלי רכישה קלאסית: כך למשל בעסקה עם Groq, שלא הוגדרה כרכישה מלאה אלא כהסכם רישוי לא-בלעדי לצד גיוס בכירים ומהנדסים מרכזיים, מהלך שממחיש את המגמה בשוק לעקוף חסמים רגולטוריים ועדיין להשיג טכנולוגיה וכוח אדם.

AI21: מחלום “מודל שפה ישראלי גדול” להתמקדות בארגונים
AI21 הוקמה ב-2017 בידי פרופ’ אמנון שעשוע, פרופ’ יואב שהם ואורי גושן. בתחילת הדרך היא נתפסה כמועמדת להציב את ישראל בקדמת הבמה של מודלי שפה, עוד לפני הפריצה הגדולה של ה-GenAI ב-2022. בשנים האחרונות, לפי הדיווח, החברה התקשתה לעמוד בקצב של המובילות הגלובליות, וביצעה שינוי כיוון: היא עצרה באפריל את פיתוח Wordtune, מוצר הצרכנים המוכר שלה, ומיקדה את הפעילות בפתרונות לארגונים – תחום שבו הדרישה לדיוק, בקרה ואמינות גבוהה יותר, וסף הסובלנות לטעויות נמוך בהרבה.

במוקד ההיצע שלה נמצא Maestro, מוצר שמיועד לשפר את דיוק הפלט של מודלי שפה (בדגש על משימות מורכבות ותהליכים ארגוניים), ובחברה אף טוענים לשיפור שיכול להגיע “עד 50%” בתרחישים מסוימים. (AI21) ההכנסות השנתיות של AI21 מוערכות בכ־50 מיליון דולר – רחוק מהסקייל של ענקיות מודלים שמייצרות הכנסות של מיליארדים.

ההקשר הישראלי: אנבידיה מרחיבה נוכחות בצפון
אם העסקה תושלם, היא תצטרף לרכישות קודמות של אנבידיה בישראל בשנים האחרונות (בהן Mellanox בעבר וכן רכישות נוספות בעשור הנוכחי), ותתיישב עם אסטרטגיית ההתרחבות המקומית של החברה. באמצע דצמבר הודיעה אנבידיה שבחרה בקריית טבעון כאתר לקמפוס חדש גדול, עם יעד של עד כ-10,000 עובדים עד 2031.

הפוסט דיווח: אנבידיה במגעים מתקדמים לרכישת AI21 בכ־2–3 מיליארד דולר, בעיקר כדי לקלוט טאלנט ישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה על עסקה חריגה עם חברת השבבים האמריקנית גרוק (Groq) (בשונה מתוכנת הבינה המלאכותית GROK של אילון מאסק), שבמסגרתה אנבידיה תקבל רישוי לא־בלעדי לטכנולוגיית האינפרנס (inference) של גרוק, ובמקביל מייסד החברה והמנכ״ל ג׳ונתן רוס (Jonathan Ross), נשיא החברה סאני מדרה (Sunny Madra) וחברי צוות נוספים יעברו לאנבידיה. גרוק, מצידה, תמשיך לפעול כחברה עצמאית, כשסיימון אדוארדס (Simon Edwards) נכנס לתפקיד המנכ״ל, ושירות GroqCloud ימשיך לפעול “ללא הפרעה”. (Groq)

CNBC העריכה את שווי העסקה בכ־20 מיליארד דולר, אך תנאיה הכספיים לא פורסמו רשמית.

עסקת רישוי ולא רכישה מלאה

גרוק הדגישה בהודעתה כי מדובר בהסכם רישוי לא־בלעדי לטכנולוגיית האינפרנס שלה, ולא במכירת החברה כישות תאגידית. המבנה מזכיר מגמה רחבה בתעשייה: חברות טכנולוגיה גדולות מבצעות “רכישת יכולות” דרך רישוי וקבלת צוותי מפתח, לעיתים כדי לצמצם חיכוך רגולטורי ביחס לרכישות מלאות.

למה גרוק מעניינת את אנבידיה

גרוק נוסדה ב־2016 וממותגת כשחקנית ממוקדת אינפרנס – שלב ההרצה של מודלי בינה מלאכותית לאחר האימון. הטכנולוגיה של גרוק מכוונת לעיבוד אינפרנס מהיר ובזמני השהיה נמוכים, ונשענת בין היתר על שימוש בזיכרון SRAM על־השבב לצמצום צווארי בקבוק.

עוד נכתב כי רוס הוא יוצא גוגל שהיה מעורב בהקמת תוכנית שבבי ה-AI של החברה, כולל Tensor Processing Unit (TPU), שמתחרה בגישה של אנבידיה בעומסי עבודה של בינה מלאכותית.

ההקשר הרחב: “אקווהייר” ורישוי במקום רכישה

העסקה עם גרוק מצטרפת לעסקאות נוספות שבהן אנבידיה בחרה במבנה של רישוי וגיוס צוותים במקום רכישה מלאה. בספטמבר 2025, למשל, דווח כי אנבידיה שילמה למעלה מ־900 מיליון דולר כדי לגייס את מנכ״ל Enfabrica וצוותים נוספים, ולקבל רישוי לטכנולוגיה של החברה.

אם אכן מדובר בהיקף של כ־20 מיליארד דולר, זו תהיה העסקה הגדולה ביותר של אנבידיה עד כה, בהשוואה לרכישת מלאנוקס (Mellanox) שהושלמה ב־2020 לפי שווי עסקה של כ־7 מיליארד דולר. (NVIDIA Newsroom)

במילים אחרות, עסקת אנבידיה-גרוק אינה עוד “קנייה קלאסית” של סטארט-אפ, אלא מהלך שמחבר בין רישוי טכנולוגיה, קליטת הנהלה וצוותי ליבה, והרחבת היצע לאינפרנס בזמן אמת – זירה שהופכת מרכזית ככל שהשוק עובר בהדרגה מהדגש על אימון (training) לדגש על הרצה (inference).

הפוסט אנבידיה ו-GROQ חותמות על עסקת רישוי: בכירים עוברים לאנבידיה; השווי מוערך בכ־20 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה בחרה להקים את הקמפוס החדש שלה, שישמש למעלה מ-10,000 עובדות ועובדים, בקריית טבעון. עם השלמתו, גודלו של הקמפוס צפוי לעמוד על כ-160,000 מ"ר של שטחים בנויים ומשותפים, הפרושים על פני 90 דונם ומעוצבים בהשראת המטה האייקוני של החברה בסנטה קלרה, קליפורניה. העבודות בשטח צפויות להתחיל ב-2027, והאכלוס הראשוני מתוכנן לשנת 2031.

הקמפוס יציע סביבת עבודה חדשנית ושירותים מתקדמים: פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה, הוא יכלול גם מעבדות ומרחבים משותפים שיקדמו שיתופי פעולה וחדשנות בתוך אנבידיה, ויחד עם סטארטאפים ושותפים באקוסיסטם הטכנולוגי המקומי, וכן יתמכו בהמשך צמיחתה של אנבידיה בישראל. ההשקעה בקמפוס החדש, בהיקף של מיליארדי שקלים לאורך מספר שנים, מדגישה את מחויבותה של אנבידיה למרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל.

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל NVIDIA: "ישראל היא הבית של אנשי טכנולוגיה ומהנדסים מהמבריקים בעולם, והפכה לבית השני של NVIDIA. הקמפוס החדש שלנו יהיה המקום שבו הצוותים שלנו יוכלו לשתף פעולה, להמציא ולבנות את עתיד ה-AI. ההשקעה הזו משקפת את המחויבות העמוקה וארוכת הטווח שלנו למשפחות שלנו בישראל ולתרומתן הייחודית לעידן ה-AI".

עמית קריג, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז הפיתוח של NVIDIA בישראל: "הצמיחה של NVIDIA בישראל יוצאת דופן, ומונעת על ידי הכישרון המדהים והמצוינות ההנדסית של האנשים שלנו. אנו מודים לג’נסן ולהנהלת אנבידיה על האמון והתמיכה בשלב הצמיחה הבא, וכן למשרד האוצר ולרשות מקרקעי ישראל על השותפות. אנחנו מצפים בקוצר רוח להביא את החזון הזה לכדי מציאות ולהמשיך לבנות את עתיד הבינה המלאכותית״.

עידו גרינבלום, ראש המועצה המקומית קריית טבעון: "אנחנו שמחים וגאים על בחירתה של NVIDIA בקרית טבעון להקמת הקמפוס החדש. זהו פרויקט משנה מציאות עבור המועצה וכל אזור הצפון, ואנחנו מחויבים למנף את השותפות הזו לקידום הזדמנויות חדשות, צמיחה כלכלית וחדשנות גלובלית, ולסיוע ליצירת אקוסיסטם טכנולוגי משגשג באזור. אנחנו בטוחים שהבחירה של אנבידיה באזור ובמיקום הזה תוכיח את עצמה כבחירה נכונה, ומודים לה על האמון”.

הפוסט אנבידיה חנכה רשמית את המרכז בקרית טבעון; האיכלוס הראשוני צפוי ל-2031 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהלך הקצאת הקרקע להקמת הקמפוס החדש של אנבידיה בצפון מתקדם לשלב הסופי. לפי דיווחים, הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) אישרה את העסקה, ולאחר שהתקבלו גם האישורים הממשלתיים הנדרשים לעסקאות עם תאגיד זר, ההסכם צפוי להיחתם בימים הקרובים.

ליבת העסקה היא הקצאה בפטור ממכרז של כ־90 דונם בקריית טבעון, בהנחה של 51% ממחיר הקרקע, עבור מתחם תעסוקה גדול שעתיד לאכלס אלפי עובדים. (ynet) לפי הפרסומים, הקמפוס מתוכנן להיבנות בהיקף של עד כ־160 אלף מ״ר, ולהעסיק כ־8,000 עובדים.

איפה יוקם המתחם ומה מאפשרת התב״ע כיום
התוכנית הסטטוטורית שעל בסיסה מקודמת העסקה היא “קמפוס תעסוקה קרית טבעון”. מסמכי התכנון מציינים שטח תוכנית של כ־90 דונם, בקצה המערבי של היישוב, בסמיכות לכביש 6 ולמחלף העמקים, עם גבולות סמוכים לדרך 75 ולשכונת “צל אורנים”. התוכנית מאפשרת כיום כ־120 אלף מ״ר עיקריים לתעסוקה ומסחר, עד 10 קומות, וכוללת גם ייעודי מסחר, דרכים ושצ״פ, ואף מסוף תחבורה ציבורית.

כלומר, “טבעון טק” מספק כבר היום מעטפת תכנונית שמאפשרת בנייה משמעותית, ובמקביל, לפי הדיווחים, אנבידיה צפויה לבקש הרחבות שיאפשרו להגיע להיקף הבנייה הגבוה יותר (כ־160 אלף מ״ר).

גם אחרי חתימת ההסכם, הדרך למימוש הקמפוס כוללת עוד שלבים: תכנון מפורט לבניינים עצמם, היתרים, ופיתוח תשתיות בהיקף גדול. לפי הפרסומים, אחד הנושאים שכבר נידון הוא התאמות תשתית חשמל, כדי לאפשר קיבולת גבוהה למתקנים עתירי מחשוב.

העסקה עצמה כבר מעוררת דיון ציבורי: לפי כלכליסט, קרן קיימת לישראל התנגדה להנחה ולטענה שהאזור אינו מוגדר אזור עדיפות לאומית, אך ההחלטה קודמה בכל זאת במסגרת מנגנוני רמ״י ומועצת מקרקעי ישראל.

בשלב הזה, חשוב לציין שגם בדיווחים עצמם מופיע סעיף זהירות: אנבידיה לא מסרה תגובה רשמית מלאה לגבי ההתקדמות והיקף ההשקעה, כך שחלק מהפרטים (לוחות זמנים, היקף הבנייה המדויק ושלבי האכלוס) עשויים עוד להשתנות במסגרת התכנון וההסכמות.

הפוסט הקמפוס של אנבידיה בקריית טבעון מתקרב לחתימה: 90 דונם בהנחה וללא מכרז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי רכשה את חברת SchedMD, המפתחת המרכזית של Slurm — מערכת קוד פתוח לניהול עומסי עבודה ותזמון משימות במחשבי־על (HPC) ובאשכולות בינה מלאכותית. תנאי העסקה לא פורסמו.

 Slurm משמשת לתזמון, תור וניהול משאבים באשכולות מחשוב גדולים, שבהם אלפי משימות רצות במקביל ודורשות הקצאת ליבות עיבוד, זיכרון וגישה למאיצים. לפי אנבידיה, Slurm  נמצאת בשימוש בלמעלה ממחצית המערכות בעשירייה הראשונה ובמאה הראשונה של דירוג TOP500 של מחשבי־העל.

באנבידיה הדגישו כי בכוונתם להמשיך להפיץ ולפתח את Slurm כפתרון פתוח ונייטרלי לספקים (vendor-neutral),  כלומר כזה שאמור לפעול ולהישאר רלוונטי גם בסביבות הטרוגניות שאינן “כולן אנבידיה”. לפי רויטרס, הרכישה משתלבת במאמץ רחב יותר של החברה להעמיק את ההשקעות באקו־סיסטם של תוכנה וכלים סביב בינה מלאכותית, על רקע תחרות גוברת.

SchedMD  עצמה נוסדה ב-2010 בידי מפתחי Slurm, מוריס “מו” ג’ט ודני אובל, ובהמשך עברה מיוזמיה מליברמור, קליפורניה, לליהי, יוטה. באתר החברה מצוין כי היא מעסיקה כ-40 עובדים ומספקת לצד הקוד הפתוח גם שירותי תמיכה, תחזוקה והטמעה לארגונים גדולים. בין לקוחות החברה את CoreWeave ואת מרכז מחשבי־העל של ברצלונה (Barcelona Supercomputing Center). (

לרכישה עשויה להיות משמעות מעשית עבור גופי מחקר וחברות שמאמנים מודלים גדולים או מריצים תהליכי הסקה בקנה מידה גדול: המתזמן הוא “שכבת התשתית” שקובעת עד כמה האשכול מנוצל היטב, כמה מהר עבודות נכנסות לתור, ואיך מחלקים משאבים בין צוותים ופרויקטים. במקביל, עצם כניסתה של אנבידיה עמוק יותר לתוכנת התשתית עשויה לעורר בקהילת הקוד הפתוח שאלות על ממשל, קדימות פיצ’רים ותאימות ארוכת טווח — נקודה שאנבידיה ניסתה לנטרל מראש בהתחייבות לנייטרליות ולהמשך הפצה פתוחה

הפוסט אנבידיה רוכשת את SchedMD, מפתחת Slurm — מתזמן הקוד הפתוח הנפוץ במחשבי־על וב-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה ב־15.12.2025 על Nemotron 3, משפחה חדשה של מודלי בינה מלאכותית “פתוחים” (משקולות פתוחות) לפיתוח יישומי Agentic AI ומערכות מרובות־סוכנים. בשלב זה שוחרר לשימוש Nemotron 3 Nano, בעוד שני הדגמים הגדולים יותר – Super ו־Ultra – צפויים להגיע במחצית הראשונה של 2026.

לפי אנבידיה, Nano הוא מודל של כ־30 מיליארד פרמטרים שמפעיל “עד כ־3 מיליארד” פרמטרים בכל רגע (ארכיטקטורת Mixture-of-Experts), ומכוון למשימות כמו איתור באגים, סיכום, אחזור מידע ועבודה שוטפת של עוזרי AI בעלות חישוב נמוכה. החברה טוענת לשיפור של עד פי ארבעה בתפוקת טוקנים לעומת Nemotron 2 Nano, וכן לצמצום של עד 60% בייצור “טוקני חשיבה” כדי להוריד עלויות הסקה. (NVIDIA Newsroom)

מה בדיוק “פתוח” כאן ומה המשמעות למפתחים

Nemotron 3 Nano מופץ ב־Hugging Face תחת nvidia-open-model-license (כלומר: “פתוח” במובן של משקולות זמינות, אבל לא בהכרח “קוד פתוח” לפי הגדרות OSI/Apache/MIT). מי שמתכנן שימוש מסחרי צריך לקרוא את תנאי הרישוי ולוודא התאמה לדרישות משפטיות ורגולטוריות.

במקביל לשחרור המודל, אנבידיה הודיעה על פרסום אוספים גדולים של דאטה לאימון וכלים לאימון/חיזוק (RL) – כולל ספריות כמו NeMo Gym ו־NeMo RL – כדי לאפשר התאמה (fine-tuning) ובדיקות בטיחות ועמידות.

ההקשר: תחרות על “מודלים פתוחים” ועל אמון ארגוני

המהלך מגיע בזמן שיותר חברות בוחנות חלופות למודלים סגורים, בין היתר בעקבות גל מודלים פתוחים מסין והגבלות/חששות אבטחה בשוק האמריקני והציבורי. בריאיון לרויטרס תיארה אנבידיה את Nemotron כבסיס שנועד להיות “תלוי־אבטחה” וניתן לבחינה ולשינוי על ידי ארגונים. (

במקביל, יש גם היבט עסקי רחב: אנבידיה, שמזוהה בעיקר כספקית חומרה, מנסה לבסס מעמד גם כמפתחת מודלים וכלים – בתקופה שבה שחקניות כמו גוגל ואחרות מחזקות יכולות פנימיות (כולל חומרה) ומאיימות בעקיפין על “הדביקות” של אקוסיסטם התוכנה סביב אנבידיה.

הפוסט אנבידיה השיקה את Nemotron 3: מודלים פתוחים לסוכני AI שפותח בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת דרום קוריאה פרסמה אסטרטגיה חדשה לשוק השבבים בעידן הבינה המלאכותית, הכוללת השקעה של יותר מ־700 טריליון וון עד שנת 2047, הקמת עשרה מפעלי שבבים חדשים והפיכת המדינה ל"מעצמת השבבים השנייה בעולם". במסגרת המהלך שואפת סיאול לבנות אקוסיסטם מלא – מתכנון שבבים (פאב־לס), דרך פאונדריז ועד חיזוק תעשיות החומרים והציוד – ולהקטין את התלות שלה ביבוא, במיוחד בתחומי ביטחון.

10 מפעלים חדשים וקלסטר שבבים מהגדולים בעולם

שר המסחר, התעשייה והאנרגיה קים ג’ונג־קוואן הציג את התוכנית בישיבת "חזון ואסטרטגיית פיתוח K-Semiconductor בעידן הבינה המלאכותית", בראשות הנשיא לי ג’ה־מיאונג. לפי ההודעה, הממשלה מתכננת להשקיע מעל 700 טריליון וון עד 2047 כדי להקים עשרה מפעלי ייצור שבבים (fabs) חדשים ולבסס "קלסטר שבבים" ש يُוגדר כגדול והמתקדם בעולם. כבר השנה החלה בניית הפאב הראשון באזור יונגין, והליך הפיצויים לקרקעות במתחם התעשייה הלאומי ביונגין נמצא בעיצומו.

האסטרטגיה נועדה להעביר את מרכז הכובד מתלות כמעט מוחלטת בזיכרונות למיקוד גם בשבבי מערכת (System IC) – בעיקר פאב־לס ופאונדריז – לצד חיזוק יצרני החומרים, הרכיבים וציוד הייצור. במקביל, הממשלה מתכוונת לשמור על העליונות של קוריאה בזיכרונות מתקדמים, כמו HBM לדאטה סנטרים של בינה מלאכותית, ולהזרים תקציבי מחקר ופיתוח לשבבים ייעודיים ל־AI כגון NPU ו־PIM.

לפי הנתונים הרשמיים, הממשלה תשקיע כ־215.9 מיליארד וון בפיתוח זיכרונות מהדור הבא עד 2032, כ־1.27 טריליון וון בשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית עד 2030, כ־260.1 מיליארד וון במוליכים למחצה מרוכבים (Compound Semiconductors) עד 2031 וכ־360.6 מיליארד וון בטכנולוגיות אריזה מתקדמת באותו אופק זמן.

פאב־לס פי עשרה ומפעל ייעודי ב־40 ננומטר

נקודת החולשה שהוגדרה במפורש היא תעשיית הפאב־לס המקומית – חברות שמתכננות שבבים אך אינן מפעילות מפעלי ייצור. הממשלה מציבה יעד אגרסיבי: להגדיל את היקף הפעילות של התעשייה הזו ביותר מפי עשרה ביחס להיום. לשם כך יוקם מודל שיתופי שבו "חברות הלקוח" יובילו את דרישות הטכנולוגיה, והפאונדריז המקומיים יקבלו תפקיד של שותף צמוד בייצור.

במסגרת זו יוקם פאב "שותפות" (Co-prosperity Fab) בהשקעה של 4.5 טריליון וון – מפעל 12 אינץ' ב־40 ננומטר – שיוקצה בחלקו לקיבולת ייעודית עבור חברות פאב־לס קוריאניות ויאפשר להן לייצר אב־טיפוס ולעלות לייצור סדרתי בלי להידחק מתור ההזמנות של ענקיות גלובליות. בכך מנסה סיאול לבנות מודל המזכיר את האקוסיסטם של TSMC בטייוואן, שבו תכנון וייצור חיים זה לצד זה ומזינים זה את זה.

תחום נוסף שבו קוריאה שואפת לעצמאות הוא שבבי ביטחון. הממשלה מצביעה על תלות יבוא כמעט מוחלטת – כ־99% – בשבבי הגנה, ומכריזה על שיתוף פעולה עם רשות הרכש הביטחוני לפיתוח "שרשרת מלאה" מקומית: מחומרים ותכנון ועד תהליך הייצור והמערכות. במקביל נשקלות הוראות חדשות בחוק השבבים המיוחד, שיקבעו עדיפות לרכש שבבים מתוצרת קוריאה עבור תשתיות לאומיות רגישות כמו רשתות חשמל, תקשורת ומרכזי נתונים ציבוריים.

חגורת חדשנות בדרום ואוניברסיטת שבבים ייעודית

כדי לפזר את הריכוז בענף סביב המטרופולין של סיאול, האסטרטגיה כוללת הקמת "חגורת חדשנות שבבים דרומית". החגורה תחבר בין גוואנג’ו – שתתמקד באריזה מתקדמת ובקישור למרכזי נתוני AI – בוסאן, שתפתח יכולות ייצור והדגמה בשבבי כוח מבוססי סיליקון קרביד (SiC), וגומי, שתשמש כמרכז מחקר ופיתוח לחומרים ולרכיבים, עם תשתיות בדיקה והערכה. (

המדינה תגדיר אזורי תעשייה מתקדמים ייעודיים לשבבים מחוץ לאזורי המטרופולין ותציע לחברות שם חבילת תמריצים רחבה: סבסוד השקעות, גמישות בשעות העבודה למהנדסים בקלסטרים האזוריים ועוד.

במקביל מתוכננת הקמה של "אוניברסיטת שבבים לתארים מתקדמים", מוסד ייעודי שבו תעשיית השבבים תהיה שותפה מלאה בהקמה ובהפעלה. היעד הוא להכשיר כ־300 בוגרי תואר שני ושלישי בשנה – מהנדסים וחוקרים שישתלבו במפעלי הייצור, בחברות הפאב־לס, בחברות ציוד ובמערכת הביטחונית.

הממשלה מצהירה גם על יעד נוסף: טיפוח "אליטה תעשייתית" של חומרים, רכיבים וציוד – חברות שיצמחו להיות מקבילות ל־ASML ההולנדית בתחומי נישה אחרים של ציוד וחומרים לשבבים.

לדברי השר קים ג’ונג־קוואן, מדובר ב"תקופה חריגה שבה גורל התעשייה שלנו תלוי ביכולתנו להשיג הנהגה עולמית בשבבים", ולכן יש מקום למדיניות חריגה שמגייסת "את כל יכולות המדינה" למאבק על הבכורה הגלובלית.

הפוסט ממשלת דרום קוריאה מציגה: תוכנית ענק לשבבים – והכפלת תעשיית הפאב־לס פי עשרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע כי חברת אנבידיה (NVIDIA) תוכל לשוב ולמכור לסין שבב בינה מלאכותית מתקדם מדגם H200 – מהלך שסימן שינוי כיוון ביחס למדיניות ההגבלות שאפיינה את השנים האחרונות. אנליסטים מזהירים כי ההחלטה תחזק משמעותית את יכולות ה-AI של בייג׳ין ותחתור תחת היתרון האסטרטגי העיקרי של ארה״ב: כוח החישוב.

לפי הודעת טראמפ ברשת Truth Social, אנבידיה תורשה לספק את שבבי ה-H200 ל״לקוחות מאושרים בסין״ ובמדינות נוספות, בתנאי שהממשל הפדרלי יקבל 25% מהכנסות המכירות – שיעור גבוה מההסדר הקודם, שעמד על 15%. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הדור החדש והחזק יותר – שבבי Blackwell ו-Rubin – אינו כלול בעסקה ואסור למכירה לסין.

מה כולל הדיל עם אנבידיה

החלטת הממשל מגיעה אחרי תקופה שבה אנבידיה ניסתה לעקוף את מגבלות הייצוא על ידי פיתוח שבבים ״מוחלשים״ לשוק הסיני, כמו דגם H20, שנועד לעמוד בתקרות הביצועים שהציב הבית הלבן. באפריל השנה נאלצה החברה לעצור את משלוחי ה-H20 בעקבות החמרת הכללים.

כעת, מתן אישור ל-H200 – שבב המסוגל להאיץ משמעותית אימון והפעלה של מודלי בינה מלאכותית גדולים – משדר לסין ולשוק שהממשל מוכן להתגמש, כל עוד ארה״ב נהנית מנתח נאה מהרווחים. ההחלטה מתפרשת גם על רקע כוונתו של טראמפ לבקר בסין באפריל, ומשדרת ריכוך מסוים ביחסים הכלכליים בין שתי המעצמות, בלי הסרת כל מגבלות הטכנולוגיה העילית.

אנליסטים: ״ארה״ב מוותרת על יתרון המחשוב שלה״

בקהילת מומחי הביטחון והטכנולוגיה בארה״ב התקבלה ההודעה בביקורת חריפה. החוקר ראש דושי (Rush Doshi), לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי וכיום מרצה באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, הזכיר כי יתרונה העיקרי של ארה״ב על סין במרוץ ה-AI נשען על גישה עדיפה לחומרת מחשוב עוצמתית. לדבריו, לסין כבר יש יתרונות אחרים – כוח אדם הנדסי עצום ותשתיות חשמל – ומתן גישה לשבבי H200 מצמצם את הפער האחרון שבו ארה״ב הובילה בבירור.

מכון המחקר Institute for Progress פרסם ימים ספורים לפני ההחלטה ניתוח שלפיו היתרון האמריקני בכוח חישוב צפוי לעמוד בשנה הקרובה על פי עשרה לעומת סין – אך אם אנבידיה תורשה לייצא H200 לסין, הפער עלול להצטמצם לפי חמישה בלבד.

טים פיסט, מנהל תחום טכנולוגיות מתפתחות במכון, כתב כי המהלך ״מעניק לסין חבילת מחשוב AI מתקדמת שלא הייתה לה בדרך אחרת״, והעריך שה״סטאק״ הסיני החדש ייבנה משבבי אנבידיה, ענני המחשוב של טנסנט, באידו ואליבאבא, ומודלים סיניים כדוגמת DeepSeek, Qwen ו-Kimi – שישמשו להתחרות בחברות ובמודלים אמריקניים בשווקים ברחבי העולם.

כריס מקגווייר, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ (CFR), הגדיר את ההחלטה ״שינוי כיוון דרמטי במדיניות האמריקנית ושגיאה אסטרטגית משמעותית״, וטען שהיא ״מבטלת את היתרון הגדול ביותר של ארה״ב על סין בתחום הבינה המלאכותית״.

סין דוחפת לעצמאות טכנולוגית – ובינתיים נהנית מהחלון שנפתח

מנקודת מבט סינית, ההחלטה משתלבת עם אסטרטגיה רחבה יותר של הפחתת תלות בטכנולוגיה אמריקנית. בתוכנית החומש הבאה מדגישה בייג׳ין השקעות מאסיביות בשבבים מקומיים וביישומי AI, ואילו חברות כמו וואווי (Huawei) מציגות תוכניות רב־שנתיות לבניית מערכי שבבים שיספקו כוח חישוב ברמה עולמית כאשר הם מקובצים באשכולות גדולים.

עם זאת, לפי מקגווייר ואנליסטים נוספים, בסין לא מצפים לפתח שבב שיתעלה על יכולות H200 לפני הרבעון האחרון של 2027. לכן, חלון הזמן שבו אנבידיה תוכל למכור H200 לשוק הסיני – לפני שהגבלות חדשות או חלופות מקומיות יצמצמו שוב את המרחב – נחשב קריטי עבור החברה, הן מסחרית והן אסטרטגית.

ההודעה של טראמפ התקבלה בחיוב בבורסות: מניית אנבידיה עלתה בכ-2% במסחר המאוחר, ומניות חברות שבבי AI סיניות כמו Moore Threads וקיימבריקון (Cambricon) רשמו גם הן עליות, בעוד יצרנית השבבים המקומית SMIC איבדה מעל 2% בהונג קונג – סימן לכך שהשוק מעריך שלשבבי אנבידיה עדיין יתרון משמעותי על פני החלופות המקומיות.

ההגבלות לא נעלמו – והאכיפה נמשכת

לצד ההקלה הנקודתית, הממשל האמריקני מדגיש שהמסגרת הרחבה של מגבלות הייצוא עדיין בתוקף. משרד המשפטים הודיע השבוע כי תפס כ-50 מיליון דולר במעבדי GPU מתקדמים שיועדו, בניגוד לכללים, לשווקים מוגבלים כמו סין, וכי נעשה ניסיון להבריח שבבי H100 ו-H200 בהיקף כולל של כ-160 מיליון דולר בין אוקטובר 2024 למאי 2025.

גם לאחר ההחלטה הנוכחית, שבבי Blackwell ו-Rubin – הדור הבא שנועד להמשיך את שליטת אנבידיה במרכזי הנתונים של ה-AI – נותרים מחוץ להישג ידן של החברות הסיניות. בכך מנסה וושינגטון לשמור לעצמה יתרון בקצה העליון של עקומת הביצועים, גם אם היא מתירה כעת לסין גישה רחבה יותר לדור הקודם.

בסיכומו של דבר, המהלך של טראמפ משקף ניסיון לשלב בין אינטרסים כלכליים – גביית מס של 25% על מכירות רווחיות מאוד – לבין ניהול מרוץ אסטרטגי צמוד מול סין בתחום הבינה המלאכותית. השאלה הגדולה, שעליה חלוקים המומחים, היא האם הוויתור על חלק מיתרון החישוב האמריקני הוא מחיר סביר עבור ההכנסות והדיאלוג המחודש עם בייג׳ין – או התחלה של שחיקה מסוכנת במעמד הטכנולוגי של ארה״ב.

הפוסט פניית פרסה בוושינגטון: טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 מתקדמים לסין – אנליסטים מזהירים מפגיעה ביתרון ה-AI האמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת פתיחת שבוע PLANETech בתל אביב נערך אתמול (07.12.2025) כנס משותף של משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן ו-PLANETech, שעסק באתגרים ובהזדמנויות של חוות השרתים ותשתיות ה-AI בישראל. במרכז האירוע נחשף דוח לאומי מקיף בשם “בינה מלאכותית ותשתיות חוות שרתים בישראל – הזדמנות לפיתוח מנוע כלכלי והובלה עולמית”, המציג תמונת מצב גלובלית לפיה שוק ה-AI צפוי לחצות את רף הטריליון דולר עד 2032, בעוד הביקוש לחשמל מצד חוות שרתים צפוי להכפיל את עצמו עד 2030.

עו"ד עידית רייטר, שותפה וראש מחלקת דיני סביבה וקיימות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, פתחה את הכנס וציינה כי השנה האחרונה המחישה עד כמה התחום מואץ, וכמה השטח רץ מהר יותר מן הרגולציה. לדבריה, ההיענות של חברות חוות השרתים, חברות הטכנולוגיה, ההייפרסקיילרים ומשרדי הממשלה למפגשים המשותפים שהתקיימו במהלך השנה, חשפה עד כמה חיונית ההיכרות בין כלל הגורמים, וכמה חסמים ניתן לפתור באמצעות תיאום רגולטורי ותכנוני. רייטר הזכירה גם את ההתפתחויות המשמעותיות שאירעו בחודשים האחרונים – ובהן פרסום דוח ועדת נגל להאצת הבינה המלאכותית, הקול הקורא של החשב הכללי בנושא חוות שרתים וצריכת אנרגיה, וטיוטת חוק ההסדרים שבין השאר עוסקת במוכנות משק החשמל לגידול בצרכי ה-AI. היא הדגישה כי כל אלה מצביעים על הכרה גוברת בחשיבות חוות השרתים, ועל הצורך הדחוף לקבוע מסגרת פעולה סדורה ואחידה.

בהמשך אמרה רייטר: “המציאות הרגולטורית הקיימת אינה נותנת מענה להיקפי הצמיחה ולדרישות התשתית של הבינה המלאכותית. העולם מתקדם במהירות, וישראל חייבת לקבוע מדיניות לאומית ברורה שתאפשר תכנון ארצי אחיד, פישוט משמעותי של הליכי רישוי, ויצירת מנגנונים שתומכים בחדשנות – במקום לעכב אותה”. עוד הוסיפה: "חוות שרתים, מעצם קיומן, מאותגרות בצריכת האנרגיה והשימוש במים, ומאותגרות בשרידות שלהן בפני פגעי מזג האויר ולשינוי האקלים, לפיכך, אולי בטווח הקצר, נראה כי החסמים הרגולטורים והצורך הדחוף בהקלה בהליכי תכנון ורישוי וחיבורי חשמל הם הבוערים, אבל החדשנות הטכנולוגית להתייעלות בצריכת משאבים והפחתת טביעת הרגל הסביבתית (mitigation) ולהסתגלות (adaptation) נמצאת גם בטווח הקצר, גם בטווח הבינוני ובוודאי שבטווח הארוך – זו הליבה שתאפשר לתחום להתפתח. "לדבריה, “ללא צעדים מהירים ומדיניות מתואמת, ישראל עלולה להחמיץ את אחת ההזדמנויות הכלכליות הגדולות של העשור. אם נפעל נכון – נוכל להפוך למוקד בינלאומי של תשתיות AI ולטכנולוגיות אקלים”.

רותם טריביצקי, מנכ"לית PLANETech, הוסיפה: “חשיפת הדוח הלאומי ממחישה עד כמה חוות שרתים ותשתיות AI הפכו לנכס אסטרטגי הנמצא בצומת שבין אנרגיה, מים וחדשנות. המסמך נועד לסייע לישראל לעמוד באתגר ובעיקר בהזדמנות הגדולה שהרגע הזה מביא עמו. הפתרונות הישראליים בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות והבינה המלאכותית מבוקשים היום יותר מתמיד, והביקוש הבינלאומי לשתף פעולה איתנו ממשיך לגדול.

שבוע PLANETech והדוח הלאומי מדגישים את התפקיד של ישראל בפיתוח תשתיות אקלים חדשניות ובעיצוב עתיד בר-קיימא ורווחי לעולם כולו”.

יונית גולדברג, מנכ"לית איגוד חוות השרתים, אמרה: “היעדר אחידות בין הדרישות של הרשויות השונות מקשה על הקמה ותפעול של חוות שרתים בישראל. אם ישראל רוצה למשוך השקעות ולפעול בקנה מידה בינלאומי – חייבים רגולציה מתואמת, ודאית ואחידה.

הדוח מציע לאמץ מסגרות מדידה בינלאומיות כמו PUE למדידת יעילות אנרגיה ו-WUE למדידת יעילות מים, לצד תמריצים לחדשנות ושיפור ביצועים. הוא מציג צפי לצמיחה שנתית של כ-13 אחוזים בשוק חוות השרתים המקומי עד 2030, ומהווה קריאה לפעולה לעגן את פיתוח תשתיות ה-AI כיעד לאומי, להשקיע בחדשנות אנרגטית ובתשתיות קלימטק, ולהציב את ישראל בחזית התעשייה העולמית של חוות השרתים. 

הכנס כלל פאנל מקצועי בהשתתפות נציגים מ-Serverz, Stream11, בינת דטה סנטרס ומומחי תכנון ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, ועסק ברגולציה מאפשרת, חסמים תכנוניים, חדשנות טכנולוגית וצמצום טביעת הרגל הפחמנית של תשתיות המחשוב. הכנס סימן את פתיחתו של שבוע עשיר בתוכן ובשיתופי פעולה, שמטרתו לבסס את ישראל כמובילה עולמית בתשתיות AI ובטכנולוגיות אקלים.

הפוסט שוק ה-AI העולמי יגיע לטריליון דולר, אך בישראל אין עדיין תכנון ארצי לחוות שרתים  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, נפגש ב-3 בדצמבר בבית הלבן עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, כדי לדון במגבלות הייצוא על שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים של החברה – ובראש ובראשונה שבב ה-H200. הפגישה התקיימה על רקע דיון סוער בוושינגטון: האם לאפשר לאנבידיה לחזור ולמכור שבבי AI מתקדמים לסין, או דווקא להחמיר עוד יותר את ההגבלות. (בלומברג)

לאחר הפגישה אמר הואנג לכתבים כי גם אם הממשל יאשר את ייצוא ה-H200 לשוק הסיני, אין ודאות שסין תרצה את השבב. לדבריו, אחרי כמה סבבים של "גירסאות מוחלשות" לשבבים עבור השוק הסיני – כמו H20 ודגמים ייעודיים אחרים – הלקוחות בסין מאבדים עניין במוצרים שאינם ברמת הביצועים המלאה.

הואנג הדגיש כי אנבידיה אינה יכולה "להוריד עוד" את רמת השבבים כדי לעמוד בכללים אמריקניים ועדיין לצפות שהשוק הסיני יקבל אותם. במקביל, הוא התריע מפני מצב שבו חוקים שונים בכל מדינה ייצרו "פסיפס רגולטורי" שיעכב את פיתוח טכנולוגיות הבינה המלאכותית ויקדם פיצול בין גושי טכנולוגיה בעולם. (TechRepublic)

שוק סיני של 50 מיליארד דולר – ומגבלות הולכות ומחמירות

בעיני אנבידיה, סין היא הזדמנות שוק עצומה. הואנג העריך בעבר כי שוק תשתיות ה-AI בסין עשוי להגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר בשנה, ולגדול בקצב מהיר. הוא אף הזהיר שוויתור על השוק הזה יהיה "הפסד עצום" עבור חברה אמריקנית כמו אנבידיה. (Yahoo Finance)

אלא שמאז 2022 מטילה וושינגטון שורה של מגבלות על יצוא שבבי AI לסין, משיקולי ביטחון לאומי. ההגבלות מנעו מכירת שבבים מתקדמים כמו H100 ו-Blackwell, ואילצו את אנבידיה לפתח גרסאות מוחלשות לשוק הסיני – תחילה A800 ו-H800, אחר כך H20 ודגמים נוספים. גם אלה הוגבלו בהמשך, ובייג׳ינג עודדה את ענקיות הטק המקומיות לעבור ככל האפשר לשבבים סיניים מתחרים, בהם פתרונות של וואווי וקמבריקון. (ויקיפדיה)

על פי דיווחים, רשויות בסין אף המליצו רשמית לגופים מקומיים להימנע מרכישת ה-H20 ולהעדיף שבבים מתוצרת מקומית – עוד אזהרת אזהרה עבור אנבידיה, שמנסה כעת לשכנע את וושינגטון לאפשר לה לחזור לשוק, לפני שהדלת תיסגר בפני חברות אמריקניות לחלוטין. (vietnam.vn)

מאבק חקיקתי: בין GAIN AI להקשחת ההגבלות

הפגישה בין טראמפ להואנג התקיימה על רקע מאבק חקיקתי כפול בקונגרס. מצד אחד, חוק ה-GAIN AI (Guaranteeing Access and Innovation for National Artificial Intelligence) נועד להבטיח שללקוחות בארה״ב – חברות, אוניברסיטאות וסטארט־אפים – תהיה עדיפות בקבלת שבבי AI מתקדמים לפני יצואם למדינות "מעוררות דאגה" כמו סין. החוק, שיזמו בין השאר הסנטורית אליזבת וורן והסנטור ג׳ים בנקס, עבר בסנאט כחלק מחוק ההגנה אך מתוך חבילת החקיקה הסופית נגרעו סעיפים משמעותיים, צעד שנתפס כניצחון ביניים עבור אנבידיה. (ועדת הסנאט לבנקאות)

מצד שני, קבוצה דו־מפלגתית אחרת של סנטורים מציעה דווקא להקשיח את ההגבלות. הצעת חוק חדשה, SAFE/SAFE CHIPS, מבקשת לקבע בחוק את מגבלות היצוא הקיימות ואף למנוע למשך 30 חודשים מתן רשיונות לייצוא שבבים מתקדמים – בהם H200 ו-Blackwell – לסין ולמדינות יריבות נוספות. בכך מבקשים המחוקקים לחסום מראש כל ניסיון של הממשל להקל את הכללים ולהחזיר לסין גישה לשבבי ה-AI המובילים. (Reuters)

וורן, מהמובילות בקו הניצי כלפי בייג׳ינג, הזהירה במכתב לממשל כי אישור מכירת H200 לסין "יחזק את יכולותיה הצבאיות של סין ויערער את ההובלה הטכנולוגית של ארה״ב". היא קראה למשרד המסחר לשמור על ההגבלות ולהגביר את השקיפות בתהליך רישיונות היצוא.

בין ביטחון לאומי לתחרות עולמית על AI

הוויכוח סביב אנבידיה ו-H200 משקף דילמה אסטרטגית עמוקה: מצד אחד, וושינגטון מבקשת למנוע מסין גישה לשבבים שיוכלו "לטורבו־צ׳ארג׳" את הפיתוח הצבאי והמודיעיני שלה. מצד שני, חסימה כמעט מוחלטת של השוק הסיני דוחפת את בייג׳ינג להאיץ עוד יותר פיתוח חלופות מקומיות, ולהקטין לאורך זמן את התלות שלה בטכנולוגיה אמריקנית – תרחיש שיש לו השלכות גם על כוחן הכלכלי של חברות שבבים אמריקניות וגם על מערך ההשפעה הגיאו־פוליטי של ארה״ב.

בינתיים, הואנג ממשיך לנסות ללכת בין הטיפות: מצד אחד הוא מדגיש שהביטחון הלאומי האמריקני מחייב יתרון טכנולוגי ברור בבינה מלאכותית, ומצד שני הוא מזהיר שמדיניות עודפת של מגבלות יצוא עלולה לפגוע דווקא ביתרון הזה, אם היא תדחוף את השוק הגלובלי לנתק קשרים עם חברות אמריקניות. הפגישה עם טראמפ אמנם לא סיפקה תשובות ברורות, אך היא מדגישה עד כמה שבב אחד – H200 – הפך לסמל של הקרב על עתיד הבינה המלאכותית בין ארה״ב לסין.

הפוסט מנכ״ל אנבידיה נפגש עם טראמפ: אי־ודאות סביב ייצוא שבבי H200 לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.