חברת האנליסטים Stone Fox Capital, פרסמה בתחילת השבוע ניתוח מקיף המתנגש עם הדיווחים על “אטה” בביקוש למעבדי ה-AI של אנבידיה.  האנליסטים מבהירים כי הנתונים החתוכים על ביטולי השכרות מרכזי נתונים אינם משקפים את התמונה הרחבה, וכי מגמת הצמיחה בתחום הבינה המלאכותית נותרה איתנה ופועמת ביתר שאת.

הביקוש ל-AI נותר חזק
"למרות דיווחים על ביטולי חוזים בסקטור מרכזי הנתונים – בעיקר באוהיו ובאזורים אחרים – מציינים ב-Stone Fox Capital כי חברות כמו Amazon, Google ו-Microsoft ממשיכות לתכנן השקעות חסרות תקדים ביכולות הענן וה-AI שלהן. לפי דו”ח לרקע הכנס של Hamm Institute for American Energy, צפויה עלייה מוערכת של כ־50 גיגוואט בצריכת החשמל בארה”ב לטובת הפעלת מרכזי נתונים חדשים בשנים הבאות. גם Celestica ו-Vertiv, ספקיות ציוד קריטי לענף, העלו לאחרונה את תחזיות ההכנסות שלהן, המשקפות הזמנות חדשות למעבדים מתקדמים – בין היתר, אלו של אנבידיה."

החיוב על מלאי ה-H20 והנרטיב הפוליטי
מוקד הביקורת ב-Stone Fox Capital הוא החיוב של כ־5.5 מיליארד דולר שמסכמת אנבידיה על מלאי שבבי H20 המיועדים לשוק הסיני. מדובר במעבדים שנרכשו בהיקף של כ־16 מיליארד דולר על ידי חברות כמו Alibaba, Tencent ו-ByteDance, אך נגנזו על רקע דרישת רישיון יצוא מיזרועת ממשל טראמפ. האנליסטים טוענים כי מהלך זה נטול הצדקה עסקית לטווח הארוך: משא ומתן דיפלומטי על רישיונות יצוא צפוי להבשיל כבר בחודשים הקרובים, והחרפת הבעיה עלולה רק להזיק לנפח המכירות העתידי.

השפעה על תחזיות ההכנסות והרווח
לפי ההנחיה של אנבידיה, הכנסות הרבעון הנוכחי (FQ1) צפויות לנוע סביב 43 מיליארד דולר, כאשר רוב האנליסטים מתיישרים עתה עם היעד הזה. ב־Stone Fox Capital מזכירים כי בשני הרבעונים האחרונים החברה עקפה את ההערכות ב־1.5–2 מיליארד דולר – תופעה המצביעה על חוזק הביקוש ועל גמישות החברה בהתמודדות עם חסמים רגולטוריים. עם רווח גולמי ממוצע העומד על כ־75%, אף חיוב מלאי בסדר גודל של מיליארדי דולרים אינו מייתר, לטענתם, את הסיכוי לחזרה מהירה לרווחיות מלאה.

המבט קדימה: צמיחה בלתי מונעת
ב־Stone Fox Capital מדגישים כי שוק מרכזי הנתונים צפוי לממש צמיחה של כמעט 3X בתוך עשור – מ־350 מיליארד דולר ב־2024 ליותר מ־1,000 מיליארד דולר ב־2034. יתרה מכך, שוק השבבים לביצועים גבוהים מתרחב אף בקצב מהיר יותר, ומגלם הזדמנויות היסטוריות לחברות מובילות כמו אנבידיה. החריגות הזמניות שנוצרו על רקע המגעים הפוליטיים עם סין הן, לפי האנליסטים, אות קליטה לקנייה בעומק השוק.

סיכום והמלצה
על רקע הניתוח, ממליצה Stone Fox Capital למשקיעים להתייחס לכל “נפילה” זמנית במחיר המניה כהזדמנות כניסה: “המגמה האמיתית היא של צמיחה מתמשכת ובלתי מונעת,” מסכם מארק הולדר. זאת בעוד שבסבבי שיא בשווי השוק מומלץ לממש חלק מתחזיות הרווח ולהקטין חשיפה.

הפוסט הביקוש למעבדי ה-AI של אנבידיה נותר איתן למרות מחיקת מלאי של 5.5 מיליארד דולר לשוק הסיני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"הבינה המלאכותית מקלה על פיתוח תוכנה לכולם וקשה להגיע בעזרתה ליתרון, חייבים ללמוד מדעים לעומק כדי לפתור בעיות קשות לאנושות."

כך טוען דב מורן, שותף מנהל גרוב ונצ'ר, קרן הון סיכון שישתתף כמרצה בכנס ChipEx2025, האירוע המרכזי של תעשיית השבבים בישראל, אשר יתקיים ב-13-14 במאי בתל אביב.

"העולם הטכנולוגי כולו נתון תחת הרושם העמוק של התמורות המתרחשות בתחום הבינה המלאכותית. טכנולוגיית ה-AI משנה פרדיגמות יסוד ואין ספק שחברות הסטארט-אפ יפתחו מוצרים ושירותים המונעים באמצעות בינה מלאכותית.

"רבים תופסים את הבינה המלאכותית כעניין תוכנתי בלבד, אולם היא אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המתאימה. אמנם קיימות מגוון דרכים לפתח תוכנה עבור בינה מלאכותית, אך אם נמשיך במצב הנוכחי עם החומרה הקיימת – מעבדי GPU, פתרונות האחסון, שרתים, ערכות הפיתוח והחשמל הנדרש – אלה פשוט לא יעמדו בעומסים הגדלים. לפיכך, קיימת פעילות ענפה בתחום פיתוח חומרה ייעודית עבור יישומי בינה מלאכותית."

"בנוסף, הבינה המלאכותית מחוללת שינוי מהותי נוסף שמעטים מדברים עליו. בעבר, כשהקמת חברת תוכנה, היית אוסף עשרה או עשרים תכנתים מוכשרים, מפתח מוצר במשך שנתיים-שלוש ומשיק אותו לשוק. כיום, התהליך מתקצר משמעותית הודות לבינה המלאכותית המייעלת את פיתוח התוכנה. מצב זה יוצר סיטואציה שבה קשה מאוד בתוכנה בלבד להשיג יתרון תחרותי משמעותי רק על בסיס העסקת צוות פיתוח שעמל על פתרון מסוים. לכן, אני צופה תהליך שבו חברות התוכנה הטהורות יתקשו ליצר ערך משמעותי בשוק."

"הסיכוי להקים חברות תוכנה מובילות הפך למוגבל, שכן קשה להתבלט טכנולוגית כשהכלים זמינים לכולם. חברות מצליחות כיום הן אלו המזהות במהירות צרכי שוק ומפתחות פתרונות יעילים, זהו סוג של הצלחה שאינה מבוססת רק על עליונות טכנולוגית."

"תופעה זו לא תתרחש במה שמכונה 'דיפ-טק' – שבבים, חומרים חדשניים, טכנולוגיות חלל וקוונטום – תחומים מורכבים שבהם הבינה המלאכותית עדיין אינה יכולה להתחרות בידע האנושי המעמיק. לפיכך, בתחומים אלה עדיין קיים מרחב לחדשנות וליזמות. התחרו במקומות שבהם אתם מצטיינים."

"אני ממליץ לכולם, ראשית, להעמיק בלימודי יסוד מדעיים – כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, רפואה והנדסה. קיים פוטנציאל עצום בתחומים אלה. לכו להשקיע שנים נוספות במחקר במוסדות כמו מכון ויצמן והטכניון, לעסוק במחקר מעמיק ולהבין לעומק את העולם הפיזי בו אנו חיים."

"התמחות בתחומים המדעיים הללו, בשילוב היכולות של בינה מלאכותית, עשויה לספק כלים מהפכניים, במיוחד בתחום הרפואי. נדרשים שינויים מהותיים במערכת הרפואית כדי להשיג רפואה איכותית יותר, שכן הרפואה התקדמה בקצב איטי בהרבה ביחס לתעשיית הטכנולוגיה."

לסיכום, התקופה שבה יזמים הקימו חברות של אפליקציות, SAS ותוכנה בלבד חלפה מן העולם. העתיד טמון בפיתוח פתרונות טכנולוגיים עמוקים המבוססים על מדע מתקדם, מסכם מורן, ויש המון מה לעשות. אנחנו רק בפיתחה של מהפכה גדולה.

הפוסט דב מורן: הבינה המלאכותית מקלה על פיתוח תוכנה אך העתיד בטכנולוגיה עמוקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם מספר אתגרים משמעותיים בתחום הבינה המלאכותית, שמעמידים בספק את המשך התפתחותה ויכולתה לשמור על מעמדה כמובילה עולמית. ראשית, חלה ירידה של כ‑28% במספר הפרסומים המדעיים בתחום בישראל בעשור האחרון, בעוד שבמדינות ה‑OECD נרשמה ירידה מתונה של כ‑7% בלבד. מגמה זו מצביעה על האטה במאמץ המחקרי האקדמי ועל הפחתת היקף הפרסומים ברמה גבוהה, שעלולה לפגוע בכושר החדשנות ובקצב הובלת המגמות העולמיות. 


שנית, קצב צמיחת ההון האנושי המיומן בבינה מלאכותית, בו ישראל מדורגת תשיעית בעולם, אינו מספק כדי לשמר את יתרונה ההיסטורי. בשמונה השנים האחרונות נרשם קצב גידול שנתי ממוצע של כ‑17% בריכוז הכישרונות, אולם קצב זה החל להאט, במיוחד בקרב נשים, ועלול לאבד מנופנו אם לא יוגברו המאמצים להכשיר ולהשאיר כוח אדם איכותי בתחום לאורך זמן. 


מעבר לכך, סביבת הפעילות המקומית מצויה בחולשה בולטת: ישראל ממוקמת במקום ה‑65 מתוך 83 מדינות במדד Tortoise Global AI Index לסביבה רגולטורית, חקיקה, דעת קהל והגירת הון אנושי. דירוג זה משקף פער משמעותי ביחס למדינות המובילות, ולפיכך עשוי להרתיע השקעות ולהאט נכנסו של מוסדות חדשניים ותשתיות תמיכה. גם תשתיות המחשוב והתקשורת נחולות בעיות—דירוג ישראל בתחום זה עומד על המקום ה‑26 מתוך 83. כמו כן, אסטרטגיה ממשלתית ברורה ליישום ובקרה על בינה מלאכותית מדורגת רק במקום ה‑62, וזמינות הנתונים למחקר ופיתוח נמצאת במקום ה‑25 מתוך 188 מדינות. פגיעה בתשתיות, באסטרטגיה ובנגישות הנתונים פוגעת ביכולת המהירה להגיב לדרישות השוק ולמנוע חשיפה לפגיעה אבטחתית ואתית. 


למרות החסרונות, יש לבחון את תמונת המצב במלוא עומקה ולצד זאת להכיר ביתרונות הבולטים של ישראל בתחום. ראשית, ישראל מדורגת במקום התשיעי ברחבי העולם במדד Global AI Index ולצד זאת במקום השני יחסית לגודל האוכלוסייה במסגרת 83 מדינות נבדקות, מה שמעיד על פוטנציאל מחקרי ויכולת הסתגלות גבוהה לטכנולוגיות חדשות. 


תחום המחקר הישראלי מציג יתרונות איכותיים: בשנת 2023 חוקרים ישראלים לקחו חלק בפיתוח כ‑4% מהמערכות המרכזיות של למידת מכונה עולמית, מעל פי 30 משיעורם באוכלוסייה. זאת בנוסף לכך שפרסומים ישראליים בתחום מצוטטים בממוצע 40.8 פעמים בפרסומים אחרים—פי 6.2 מהממוצע העולמי—and מופיעות פטנטים ישראליים בהיקף גדול משמעותית מיתר העולם. 


בנוסף, האקוסיסטם המקומי של סטארטאפים מפותח ומשגשג: נכון להיום פעילים בישראל 2,132 סטרטאפים בתחום הבינה המלאכותית, שגייסו עד כה כ‑78 מיליארד דולר. יחס זה מציב את ישראל במקום הרביעי בעולם במספר סטרטאפים החדשים וגיוסי ההון, ובמקום הראשון ביחס לגודל האוכלוסייה. חברות ישראליות בולטות במיוחד בתחומי הסייבר, אבטחה דיגיטלית ותשתיות IT, והן משמשות כמנוע צמיחה מרכזי לכלכלה המקומית. 


גם בתחום ההון האנושי מציגה ישראל נתונים חיוביים: מדד ריכוז המומחים בבינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי מגיע ל‑1.13% מכלל העובדים—השיעור הגבוה בעולם—ובמונחי חדירה יחסית של כישורי AI ישראל מדורגת חמישית בעולם. נתון זה מעיד על קיומו של רבים בהון האנושי ובפוטנציאל להפוך מיומנויות טכנולוגיות למוצרים ולשירותים ברי-קיימא. 


לאור התמונה האירופית-גלובלית, מציע הדו״ח מספר צעדי מדיניות לשימור המובילות ולהתגברות על החולשות:

1. שדרוג תשתיות המחשוב והתקשורת – הגברת השקעות בתשתיות ענן, מחשוב עתיר ביצועים ורשתות תקשורת מהירות, כדי לאפשר למחקר ולפיתוח ליהנות מתמיכה טכנולוגית מיטבית.
2. הרחבת הכשרת כוח אדם מיומן – קידום תכניות לימוד מתקדמות, שיתופי פעולה בין אקדמיה לתעשייה ומענקי הכשרה, בדגש על גיוס נשים ומיעוטים לתחום.
3. פיתוח מסגרות רגולטוריות ואתיות – ייזום חקיקה המפתחת איזון בין חדשנות לבין הגנה על פרטיות והוגנות אלגוריתמית, ובניית מנגנוני בקרה והסמכה למערכות בינה מלאכותית.
4. הגברת זמינות ונגישות הנתונים – יצירת מאגרי נתונים פתוחים ומאובטחים, תוך קידום תשתיות AI מקומיות ותמיכה בפיתוח כלים לניתוח ושיתוף ידע.
5. גיבוש אסטרטגיה ממשלתית כוללת – הגדרת מטרות ארוכות טווח ברורה, הקצאת תקציבים מתמשכת והקמת גוף אחוד לפיקוח על יישום התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. 


לסיכום, על אף האתגרים הניצבים בפני ישראל בתחום הבינה המלאכותית, הכרת היתרונות והחסרונות המובהקים מאפשרת למקבלי ההחלטות לתכנן צעדים ממוקדים לשיפור התשתיות, הרחבת ההון האנושי וחיזוק הסביבה הרגולטורית. רק דרך השקעה מתמדת, תיאום בין המגזרים וקידום חדשנות אחראית תוכל ישראל לשמר את מיקומה בחזית טכנולוגיות הבינה המלאכותית בעולם.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "המשרד ימשיך להוביל מהלכים שיבטיחו את עתידה של ישראל כמעצמת חדשנות, תוך צמצום פערים והנגשת הזדמנויות לכלל האוכלוסיות במדינה".

הפוסט ישראל ממוקמת במקומות נמוכים במדדים הבוחנים את תחום הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבינה המלאכותית מתפתחת ומוטמעת בקצב שיא, ולא רק שהיא מעוררת עניין ציבורי גדול אלא היא אף מביאה לשאלות מהותיות ולדאגות של ממש בנוגע לעתידו של שוק התעסוקה. מחקר חדש של מרכז טאוב ומכון מוזאיק מנתח את השפעת הטכנולוגיות החדשות על העובדים בישראל, בהתבסס על נתונים מסקרי כוח אדם לשנים 2023–2024. מאפייני החשיפה לבינה מלאכותית, כפי שנמצאו במחקר, מאפשרים להעריך ולִצפות אילו מקצועות בישראל יושפעו מהבינה המלאכותית יותר ואילו פחות. בהתאם לכך אפשר לחזות אילו אוכלוסיות צפויות "להרוויח" ממנה ואילו עלולות להיפגע. במחקר נמצא כי בין 2023 ל-2024 חלה עלייה של 5 נקודות האחוז לפחות ברמת החשיפה לעובד הממוצע – גידול שמוסבר בעיקר בהתקדמות טכנולוגית, ולא בשינוי שוק התעסוקה. העלייה החדה ביותר בחשיפה נרשמה דווקא בקרב משלחי יד המאופיינים בסיכון גבוה להחלפה בבינה מלאכותית. החוקרים, מיכאל דבאוי, יונתן וינטר, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' אבי וייס ואפרת בכר-נתנאל, קוראים לגיבוש מדיניות המותאמת להתמודדות עם השינויים. 

רמת החשיפה

כדי לאמוד את אחוז האנשים החשופים לבינה המלאכותית בענף מסוים או באוכלוסייה מסוימת, פותחו כמה מדדים להערכת ההשפעה של הטכנולוגיה על משלחי היד השונים. ציון החשיפה ניתן לפי היקפן היחסי של מטלות שהבינה המלאכותית מתיימרת לבצע מתוך כלל המטלות המרכיבות את משלח היד. המדד המיוחס לכל משלח יד משקף את אחוז המטלות האופייניות למשלח היד שאותן בינה מלאכותית מסוגלת לבצע באיכות אנושית ובמהירות גבוהה משל עובד אנושי.

החלפה או השלמה? תלוי במקצוע

המחקר מחדד את ההבחנה בין משלחי יד שבהם בינה מלאכותית משלימה עובדים אנושיים ומסייעת להם, לבין אלה שהיא עלולה להחליפם. במשלחי יד עם "השלמתיות נמוכה" – כלומר כאלה שבהם ההתערבות האנושית אינה נחוצה כדי להשלים את המשימה, ולכן הטכנולוגיה עלולה להחליף את האדם – נרשמה העלייה החדה ביותר ברמות החשיפה בין 2023 ל־2024. ענפי הפיננסיים, המינהל והמסחר מצטיינים ברמות חשיפה גבוהות ובתחליפיות גבוהה במיוחד. לעומת זאת, מקצועות כמו הוראה ורפואה, המאופיינים ב"השלמתיות גבוהה", חשופים גם הם לטכנולוגיה – אך העובדים בהם צפויים להסתייע בה ולא להיות מוחלפים.נשים חשופות יותר לבינה מלאכותית מגברים, ובפרט במקצועות שבהם הסיכון להחלפה גבוה.

הפערים ניכרים במיוחד במגזר הערבי

המחקר מצא כי שיעור החשיפה של עובדות גבוה מזה של עובדים. עם זאת העובדות "מקוטבות" על פני מדד ההשלמתיות, ושיעור גבוה יחסית מרוכז בקצוות ההתפלגות. עיקר הפער ברמת החשיפה נובע מהעוסקות והעוסקים במשלחי היד שבהם סכנת ההחלפה היא הגבוהה ביותר: יותר מרבע מהנשים נמצאות בקבוצה זו לעומת פחות מחמישית מהגברים, כלומר שיעורי החשיפה של הנשים גבוהים משמעותית מאלו של עמיתיהן הגברים (הדבר נובע בין היתר מריכוז הנשים במשלחי יד כגון מזכירות ונציגות מכירות או שירות לקוחות טלפוני). תופעה זו נכונה גם בתוך כל מגזר, והפער המגדרי הגדול ביותר נמצא במגזר הערבי, שבו שיעור החשיפה של העובדות גדול פי 2 מזה של העובדים בממוצע – אם כי שיעורי החשיפה של ערביות וערבים נמוכים משמעותית מאלו של יהודיות ויהודים.

חשיפה גבוהה לבינה מלאכותית מעלה את הסיכון להישאר מחוץ לשוק העבודה

המחקר מראה כי שיעורי החשיפה הממוצעים שונים בין קבוצות המועסקים והמובטלים, וכי בקרב עצמאים ואילו שאינם משתתפים בשוק העבודה שיעור החשיפה נמוך במקצת מאשר בקרב שכירים ומובטלים. זאת ועוד, נמצא כי מדד החשיפה לבינה מלאכותית מנבא אי-תעסוקה: כלומר הסתברות הפרט להיות מובטל או מיואש מחיפוש עבודה עולה באופן מובהק עם עלייה בחשיפה לבינה מלאכותית. ממצא זה עשוי להעיד על התחלה של השפעה ממשית של הבינה המלאכותית על רמות התעסוקה בישראל.

פרופ' גיל אפשטיין, מעורכי המחקר, אומר: "בהמשך למחקר הקודם, שבו עסקנו במיפוי ראשוני של החשיפה לבינה מלאכותית בשוק העבודה, במחקר הזה אנחנו מדגישים את התעצמות הטכנולוגיה ומראים כי ב-2024 חל זינוק בחשיפה לבינה מלאכותית בישראל, במיוחד במקצועות בסיכון גבוה להחלפה. נשים, ובפרט מהמגזר הערבי, חשופות במיוחד. כבר לא מדובר בעתיד הרחוק, אלא בשינוי שמתחולל כאן ועכשיו".מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר, מוסיף: "לראשונה ניתן לראות באופן חד-משמעי כי החשיפה לבינה מלאכותית הולכת יד ביד עם אי-תעסוקה (במיוחד במקצועות שבהם הפוטנציאל שלה להחליף עובדים גבוה יותר). ייתכן כי כבר בשנת 2024 עובדים ישראלים פוטרו (או לא הצליחו למצוא עבודה) בשל יכולותיה של הבינה המלאכותית לבצע רבות ממטלותיהם, או בשל הציפייה שבינה מלאכותית תוכל לבצען".
 
אפרת בכר-נתנאל, גם היא מעורכי המחקר, אומרת כי: "המחקר ממחיש היטב את קצב התפתחות הטכנולוגיה והיקף השפעותיה על שוק העבודה הישראלי. ניתן להצביע על פערים משמעותיים בהיבטי החשיפה וההשלמתיות בין קבוצות שונות בשוק העבודה, אם כי אין ספק שהטמעת AI מהווה כר פורה להגדלת הפריון והתפוקה במשק.  נדרשת מדיניות מושכלת שתנווט את אימוץ הבינה המלאכותית בישראל באופן מיטבי, שיאפשר את מקסום התועלות למשק ולמדינה תוך שמירה על הביטחון הכלכלי-חברתי של האזרחים".

מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית (ע"ר), הוקם במטרה להבטיח שבינה מלאכותית תתרום לשגשוגה של כלל החברה הישראלית. המכון פועל בשיתוף עם מיטב המומחים מתחומי המעשה, המחקר והרוח באקדמיה, בתעשייה ובמגזר הציבורי, במטרה לגבש ולקדם מדיניות מבוססת נתונים ומחקר, ולהעמיד את היסודות למתווה לאומי לאור מהפכת הבינה המלאכותית בשוק התעסוקה, בכלכלה ובחברה הישראלית. הוועדה המייעצת של מכון מוזאיק מורכבת ממנהיגים בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה, הפילוסופיה, מדעי החברה וממשל.מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

הפוסט הבינה המלאכותית מתעצמת ומאיימת על העובדים הפגיעים ביותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחרי שהממשל האמריקאי חייב רישיונות לייצוא שבבי ה‑H20 המתקדמים שלו לסין, ג’נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, נחת בהפתעה בבייג’ינג בפגישה עם מועצת קידום הסחר הסינית (CCPIT). הואנג הבטיח כי החברה תשקיע מאמצים “למיטוב תמהיל המוצרים על פי דרישות הרגולציה ותמשיך לשרת בנחישות את השוק הסיני”, וציין את נכונותה לפתח שבבים מותאמים ללקוחות מקומיים.

פגיעה מיידית בתוצאות הפיננסיות
הגבלת ייצוא שבבי H20 הובילה להכרזה של אנבידיה על חיוב מיוחד של כ‑5.5 מיליארד דולר בדוחות הרבעון הראשון של שנת 2026, שיקוזזו כהוצאות מלאי, התחייבויות רכישה והקצאות נלוות. מניית נבידיה צללה ב‑6–7% במסחר המאוחר, והמשקיעים החלו להעלות סימני שאלה לגבי עמידותה מול תחזיות וול סטריט.

גם AMD ספגה מכה: מחיקה של עד כ‑800 מיליון דולר על שבבי ה‑MI308 שלה הוביל לצניחה של 7.35% במנייתה. ההגבלות מופעלות לראשונה גם על שבבים שהותאמו במכוון להגבלות קודמות, והן מציבות מרכיב חדש בגבולות היצוא של תעשיית חצי־המוליכים האמריקאית.

שינויים בנוף התחרותי והשרשרת הגלובלית
בעוד סין איבדה נתח של כ‑10% מהכנסות אנבידיה (לעומת כ‑20% בעבר), נפתח חלון הזדמנויות ליצרניות שבבים מקומיות כדוגמת Huawei ו‑Cambricon, וגורמים כמו ByteDance ו‑Tencent פונים כעת לחלופות ביתיות. אנליסטים מזהירים כי ההגבלות יאיצו השקעות וחדשנות בתעשיית השבבים הסינית, בעוד בעלי תעשיית ההיי‑טק האמריקאית חוששים מאיבוד יתרון טכנולוגי.

תכנית הענק של אנבידיה בארה״ב
בתגובה למתיחות הגוברת, הודיעה אנבידיה על כוונה לייצר תשתית AI בשווי של כ‑500 מיליארד דולר בארצות הברית, באמצעות שיתופי פעולה עם TSMC, Foxconn ו‑Wistron באריזונה ו־טקסס. למרות שבצד האמריקאי החמיאו למהלך כ”Trump Effect בפעולה”, מומחים מטילים ספק בסכום המדובר, שמייצג לא השקעה הונית ישירה אלא הערכת ערך של תכולת התשתית שתיווצר בארה״ב.

השלכות על השוק הרחב
המגבלות השפיעו גם על ASML, שדיווחה על הזמנות נמוכות מהצפוי, וגרמה לצניחה במנייתה. בורסות אסיה, ובמיוחד שוקי טייוואן והונג קונג, נחלשו אף הן, בעקיפין בשל חשש לפגיעה בשרשרת האספקה העולמית. בינתיים ממשיכים גופי מחקר לקרוא למדיניות להותיר את ארה״ב מובילה ואף מאיימים כי הגבלות נרחבות מדי יעניקו לסין תמריץ משמעותי להשקעה עצמאית בפיתוח שבבים.

הפוסט ג’נסן הואנג בסין: אנבידיה בלב מלחמת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות פועלת בשיתוף עם הממשל האמריקני כדי להבטיח גישה לשבבי מחשוב מתקדמים — מרכיב מפתח להגשמת חזון ה‑AI הלאומי של המדינה. כך הצהיר פנג שיאו, מנכ”ל חברת הבינה המלאכותית G42, בהתייחס להסכם ההשקעות הגדול שנחתם לאחרונה עם וושינגטון.

לפי המודל החדש של “כללי הפצת AI” שבמסגרתו מדינות מסווגות לפי רמת הסיכון להגנה על הטכנולוגיה, UAE נותרת כרגע בטיר השני, המגביל את מספר המעבדים שיכולה לייבא. בכוונתה להעלות את רמתה לטיר הראשון — מעמד שיאפשר ייבוא בלתי מוגבל של שבבים נדרשים לפרויקטים רחבי היקף.

המהלך בא בתמורה להבטחה להשקעה בסך 1.4 טריליון דולר בחיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין איחוד האמירויות לארה”ב. במסגרת הפגישה שנערכה בחודש שעבר בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לשייח’ תאנוון בן זייד אל נהיאן, אושר גם סיוע בגובה 100 מיליארד דולר לפרויקט AI תשתיתי שיזמה וושינגטון, בהשקעה של חברת MGX מאבו דאבי.

מדובר בשיטת “דיפלומטיית השקעות” שבה אימון כלכלי מהווה מנוף לקבלת פטורים ומענקים לטכנולוגיות אסורות, לאחר שממשל טראמפ הוסיף מאז 2020 למעלה מ‑140 חברות סיניות לרשימת הגורמים המוגבלים ויאסר ייצוא של 24 סוגי ציוד ליתוגרפיה.

המטרה הכוללת של האמירויות היא להבטיח רציפות בפיתוח מערכות AI מתקדמות בתחומי הבריאות, התחבורה ואנרגיה מתחדשת, ולמצב את עצמה כשחקנית מרכזית במפת ההייטק העולמית — גם לנוכח ההגבלות הגוברות שמטילה ארצות הברית על יצרניות הסיליקון בסין ובמדינות אחרות.

הפוסט איחוד האמירויות מבקשת גישה לשבבים אמריקניים מתקדמים לחיזוק יכולות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ אלמנט לאבס השלימה סבב גיוס הון משמעותי של 50 מיליון דולר, לפי שווי מוערך של כ-500 מיליון דולר. החברה, המתמקדת בפיתוח מעבדים לעידן ההסקה – השלב בו מופעלים מודלי הבינה המלאכותית לאחר שסיימו את שלב האימון – ומתעתדת לשנות את מפת הטכנולוגיה בתחום זה.

על הקמת החברה דיווחנו באורח בלעדי לפני כחצי שנה ב-CHIPORTAL אלא שאז kלא היה ידוע אפילו מה יהיה שמה של החברה. מאז כבר עדכנו כי מדובר בחברת שבבים אלמנט לאבס העוסקת בפיתוח שבב לתחום היסק הבינה המלאכותית.

על פי דיווח באתר גלובס, המהלך העסקי הגדול הובל על ידי משקיעים מובילים כגון קרנות פידליטי וקרן אטריידס, אשר כבר השקיעו בעבר במיזמים טכנולוגיים מצליחים ובחברות שונות שהוקמו על ידי היזם אביגדור וילנץ. המנכ"ל, שמצבר ניסיון רב והוכיח את עצמו במספר אקזיטים מוצלחים, מוביל את החברה מתוך מגדלי עזריאלי, שם מתבצעת פעילותה העסקית ומשולבת בו צוותי פיתוח ובה מועסקים למעלה מ-100 עובדים. רבים מהם מביאים עמם ניסיון מקצועי מחברות טכנולוגיה נוספות.

המשקיעים והמנהלים מצביעים על כך שהפיתוחים של אלמנט לאבס מהווים פריצת דרך בהתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים שמציגה עידן ההסקה, כאשר המעבדים החדשים צפויים לשפר בצורה ניכרת את ביצועי מערכות הבינה המלאכותית. בנוסף לגיוס הכלכלי המרשים, המהלך משקף אמון בשוק ההייטק הישראלי ויכול להיות אינדיקציה למגמה של השקעות נרחבות בתחום הטכנולוגיה המקומית.

הפוסט אביגדור וילנץ מגייס 50 מ' ד' לאלמנט לאבס המפתחת שבבי היסק לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איליה סוצקבר, אחד ממייסדי OpenAI ושעבר לאחרונה מתפקידו כמדען ראשי, השיק את Safe Superintelligence (SSI), סטארטאפ חדש בתחום הבינה המלאכותית, אשר מתמקד בפיתוח מודלים מתקדמים ובטוחים של סופר אינטליגנציה. החברה גייסה בסבב גיוס הון של 2 מיליארד דולר והוערכה בשווי של 32 מיליארד דולר, וזאת רק מספר חודשים לאחר השקתה ביוני 2024.

על פי דיווחים, החברה מקבלת תמיכה אסטרטגית ומשמעותית מצד ענקי הטכנולוגיה:

• Google Cloud: SSI משתמשת בשבבים מסוג TPU, שפותחו על ידי Google, להאצת מחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית. Google Cloud הפכה לספקת המחשוב הראשית של SSI, ומספקת גישה למערכות החישוב החזקות שהן קריטיות להכשרת המודלים המתקדמים של החברה.
• Alphabet ואנבידיה: מקורות מצביעים על כך ש-Alphabet, חברת האם של Google, ואנבידיה הצטרפו למשקיעים המרכזיים בתור שותפים אסטרטגיים. בעוד שאנבידיה עדיין מובילה את שוק שבבי ה-GPU, SSI בחרה להסתמך בעיקר על ה-TPU של Google לטובת מחקר ופיתוח, כאשר Alphabet מתמקדת גם בהרחבת שירותי הענן שלה עבור חברות AI חודרניות.

במסגרת הסבב האחרון, הושקעו 500 מיליון דולר על ידי קרן Greenoaks, ונלוו השקעות מענייןי הון סיכון מובילים כגון Lightspeed Venture Partners, Andreessen Horowitz, Sequoia Capital, DST Global ו-SV Angel. השקעות אלו מעידות על האמון של המשקיעים בכוחו ובחזונו של סוצקבר, שמנסה להוביל מהפכה בתחום הבינה המלאכותית בעידן של ביקוש גובר לטכנולוגיות מתקדמות ולהתמודדות עם אתגרי בטיחות בתחום.

SSI מתמקדת בפיתוח מערכות בינה מלאכותית שיקפידו על עקרונות בטיחות ונראות במקביל לשאיפה להתעלות על גבולות ההישגים הנוכחיים – משימה שהוגדרה על ידי סוצקבר כ"הר חדש לטפס עליו", בהקשר ליכולת לשפר את ביצועי המודלים מעבר למה שהושג עד כה. החברה, שמחזיקה במשרדים בפאלו אלטו, קליפורניה ובתל אביב, שומרת על סודיות יחסית לשיטות הפיתוח המדויקות, אך מציינת כי מחקריה יובילו לפריצות דרך משמעותיות בתחום.

השותפות עם ענקי הטכנולוגיה מלווה גם בתחרות עזה בשוק: בעוד שהשקעות מסיביות מגיעות גם מ-Microsoft, Amazon ואחרים, הצעד של Alphabet ואנבידיה המדגישים את התמיכה במיזמים חדשניים הוא עדות לנטייה של תשתיות ענן ומשקיעי הון סיכון להשקיע בטכנולוגיות שיכולות לשנות את כללי המשחק בתחום הבינה המלאכותית.

הפוסט SSI של איליה סוצקבר קיבל לאחרונה השקעות מגוגל, אלפבית (בנפרד) ואנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מה הם Neoclouds?

Neoclouds או ניאו עננים הם סטארטאפים זריזים המתמחים בפתרונות מחשוב ענן ספציפיים לתחום הבינה המלאכותית. בניגוד לענקיות טכנולוגיה המפתחות שבבים יחודים מבוססי קנין רוחני ומנהלות פעולות רחבות ידיים ורב-גוניות, הניאו עננים מייעלים את המיקוד שלהם. הם מסתמכים במידה רבה על ה-GPUs המובילים בתעשייה של Nvidia, וממנפים את המעבדים החדישים הללו כדי להפעיל את עומסי העבודה המורכבים הנדרשים למפתחי ה- AI.

המסירות שלהם לאספקת פתרונות מותאמים וממוקדי בינה מלאכותית מעניקה להם יתרון על פני ספקי ענן מסורתיים, שההיקף הרחב יותר מגביל לעתים קרובות את הזריזות שלהם. שחקני מפתח במרחב הזה, כוללים את חברות קרוזו, CoreWeave, Nebius Group ולמבדה. חברות אלה מביאות נקודות מבט חדשות לעולם. על ידי אימוץ אתוס הסטארט-אפים שלהם, הם מתגברים על המכשולים הבירוקרטיים שלעתים קרובות מאטים מתחרים גדולים יותר.

מחליף משחק של 500 מיליארד דולר

ממשלת ארה"ב הכריזה על יוזמה טרנספורמטיבית של 500 מיליארד דולר לבניית מרכזי נתונים ספציפיים לבינה מלאכותית. תוכנית שאפתנית זו שואפת לבסס את ההנהגה של אמריקה בתחום הבינה המלאכותית תוך יצירת למעלה מ-100,000 מקומות עבודה. בעוד שבעלי משקל כבד כמו OpenAI, SoftBank ו-Oracle התחייבו למעורבות, חלק ניכר מהיסודות יסתמך על החדשנות של ה-Neoclouds.

לדוגמה, אורקל כבר התקשרה עם קרוזו כדי להוביל את בניית מרכז הנתונים הראשון שלה ממוקד בינה מלאכותית. עם שיתופי פעולה כה גבוהים, הניאו עננים לא רק נכנסים לתעשייה – הם הופכים לאדריכלים חיוניים לעתיד שלה.

מה נותן לניאו עננים את היתרון שלהם?

היתרון המובהק של הניאו עננים טמון בהתמקדות שלהם ביעילות ובחדשנות. דוגמה מצוינת היא השימוש של קרוזו ברכיבים מוכנים כדי להאיץ את בניית מרכזי הנתונים, לקצץ בעלויות ולצמצם את זמן הבנייה. גישה יעילה זו מאפשרת להם לפרוס משאבים במהירות, ולהישאר בקדמת הבמה בשוק שזז במהירות.

בנוסף, ניאו עננים נהנים משמירה על שותפות חזקה עם Nvidia, מה שמבטיח שיש להם גישה למעבדי הגרפיקה הטובים ביותר לעומסי עבודה של AI. בניגוד לענקיות טכנולוגיה שמשקיעות רבות בפיתוח שבבים פנימי או בתשתית קניינית, ניאו-עננים עוקפים את המורכבות הזו. במקום זאת, הם מקדישים משאבים לחידוד ההצעות שלהם, מה שמאפשר להם להישאר זריזים וחסכוניים.

אתגרים באופק

למרות החוזקות הרבות שלהם, ניאו-עננים מתמודדים עם מכשולים משמעותיים:

עלויות חומרה: GPUs של Nvidia, החיוניים לפעולות בינה מלאכותית, הם יקרים, מה שמציב אתגרי קנה מידה עבור סטארט-אפים עם משאבים כספיים מוגבלים.

תחרות עזה: לספקי ענן מבוססים כמו Amazon Web Services ו-Google Cloud יש את המשאבים והניסיון להסתגל במהירות, מהווים איום מתמיד.

פיקוח רגולטורי: ככל שממשלות בודקות יותר ויותר פרויקטים של תשתית בינה מלאכותית, הניווט בתקנות המתפתחות עשוי להיות מורכב יותר עבור סטארט-אפים אלה.

עם זאת, הזריזות האינהרנטית של הניאו-עננים ממצבת אותם לנווט בין המכשולים הללו בזריזות יותר מאשר מתחרים גדולים ופחות גמישים. מנטליות הסטארט-אפ שלהם מאפשרת להם להסתובב במהירות בתגובה לאתגרים, מה שהופך אותם לגמישים באופן ייחודי.

ההשפעה הרחבה יותר של

עלייתם של הניאו-עננים מסמנת שינוי באופן החזוי והפריסה של תשתית AI. סטארטאפים אלו מוכיחים שחדשנות ושיבוש בתעשייה אינם בלעדיים לתאגידים מבוססים. על ידי הסתגלות מהירה לצרכי השוק ושימוש באסטרטגיות מתקדמות, הניאו עננים מביאים דינמיות מרעננת לתעשייה.

השפעתם משתרעת מעבר להתפתחות הטכנולוגית. על ידי יצירת אלפי מקומות עבודה ותרומה לצמיחה כלכלית, הניאו-עננים מטפחים מערכת אקולוגית חדשה סביב בינה מלאכותית שמועילה לתעשיות ולחברות כאחד.

הדרך קדימה

עם מיליארדי דולרים על כף המאזניים, התחרות על בניית מרכזי הנתונים היעילים ביותר של AI רק תלך ותגבר. הניאו-עננים ערוכים באופן ייחודי להוביל את השינוי הזה, הודות לזריזותם, לגישות החדשניות ולשיתופי הפעולה האסטרטגיים שלהם עם מובילי תעשייה כמו Nvidia.

ככל שהסטארט-אפים האלה ממשיכים להתרחב, הם יכולים לעצב את עמוד השדרה של הפיתוח המהיר של AI. על ידי שמירה על התמקדות בחוזקות שלהם – יעילות, התמחות וחדשנות – הם מציבים סטנדרטים חדשים לאופן שבו תשתית AI נבנית ומנוהלת.

הפוסט Neoclouds: הסטארט-אפים הזריזים המגדירים מחדש את תשתית הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי אתר Stocklytics.com, שוק הרובוטיקה העולמי ל- AI צפוי לצמוח ב-280% ולהגיע לשווי כולל של 64 מיליארד דולר עד סוף העשור.

רובוטיקה בינה מלאכותית: גדלה פי ארבעה מהר יותר מרובוטיקה מסורתית. עליית הרובוטיקה המניעה בינה מלאכותית בשנים האחרונות הייתה לא פחות ממהפכנית. מאז 2020, השוק התרחב פי ארבעה, מונע על ידי ביקוש גואה במגזרי צרכנים ותעשייתיים. בניגוד לרובוטים רגילים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד, להתאים עצמן למציאות ולבצע משימות מורכבות, מה שהופך אותן לחיוניות בתעשיות כמו ייצור, בריאות ולוגיסטיקה.

למומנטום הזה מוסיפים התקדמות בכלי רכב אוטונומיים, מפעלים חכמים ורובוטיקה אישית, שהאיצו עוד יותר את התרחבות השוק.

Statista Market Insights חושפת כי הערכת השווי של תעשיית הרובוטיקה לבינה המלאכותית טיפסה מ-5 מיליארד דולר לפני חמש שנים ל-22.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמייצג צמיחה מדהימה של 350%. עוד יותר מרשימות הן התחזיות לחמש השנים הבאות, עם קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 23.3% שעומד להוביל את השוק ל-64.3 מיליארד דולר עד 2030.

מה זה אומר? בממוצע, שוק הרובוטיקה של הבינה המלאכותית יגדל ב-7 מיליארד דולר בשנה, מה שיעפיל על הצמיחה של תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר, שאמורה לעלות ב-58% צנוע יחסית, ולהגיע ל-73 מיליארד דולר באותה תקופה.

מנהיגים גלובליים: סין ויפן בראש

בעוד ששוק הרובוטיקה העולמי לבינה מלאכותית נמצא במגמת עלייה, סין ויפן מובילות את המגמה עם שיעורי צמיחה מרשימים. הודות לגיבוי ממשלתי חזק והשקעות מסיביות בחדשנות, מדינות אלו ממצבות את עצמן כמובילות בתחום האוטומציה וטכנולוגיות AI.

בסין, תעשיית הייצור המאסיבית מניעה את הביקוש לרובוטים תעשייתיים, בעוד שהאוכלוסיה המזדקנת של יפן מזינה את הצורך ברובוטים לטיפול רפואי וטיפול. שתי המדינות מושקעות רבות במינוף בינה מלאכותית כדי לשמור על היתרון התחרותי שלהן.

אתר Statista צופה ששוק הרובוטיקה ל AI בסין יתרחב ב-300% כדי להגיע לשווי של 9.1 מיליארד דולר עד 2030. יפן עוקבת מקרוב, עם צמיחה צפויה של 280%, מה שמעלה את גודל השוק שלה ל-2.7 מיליארד דולר.

גם מדינות אחרות, כולל ארצות הברית, גרמניה ובריטניה, צפויות לראות צמיחה תלת ספרתית:

• ארצות הברית: עלייה צפויה של 264%, והגיעה ל-20.4 מיליארד דולר בגודל השוק.
• גרמניה: צפויה לצמוח ב-271% ולהגיע ל-2.6 מיליארד דולר.
• בריטניה: צמיחה צפויה של 261%, ומגיעה ל-2.3 מיליארד דולר.

מה מניע AI רובוטיקה קדימה?

ניתן לייחס את הצמיחה הנפיצה של רובוטיקה בינה מלאכותית למספר גורמים קריטיים:

יכולת הסתגלות ולמידה: בניגוד לרובוטים המסורתיים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד מהסביבות שלהן ולהסתגל לאתגרים חדשים, מה שהופך אותם לחיוניים בתעשיות דינמיות.

רווחי יעילות: אוטומציה המופעלת על ידי רובוטיקה של AI מגבירה את הפרודוקטיביות תוך הפחתת עלויות תפעול.

חדשנות בין מגזרים: מרכבים אוטונומיים למפעלים חכמים, היישומים של רובוטיקה של AI מתרחבים במהירות, ומניעים זרמי הכנסה חדשים.

אתגרים והזדמנויות

למרות המסלול המבטיח שלה, תעשיית הרובוטיקה של AI מתמודדת עם מכשולים:

• עלויות גבוהות: ההסתמכות על רכיבים מתקדמים כמו Nvidia GPUs הופכת את קנה המידה לאתגר פיננסי עבור ארגונים מסוימים.
• תחרות: תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר וענקיות טכנולוגיה כמו אמזון וגוגל מציבות תחרות אדירה, בהתחשב במשאבים והשפעתן הנרחבים.
• פיקוח רגולטורי: ממשלות ברחבי העולם מתחילות לבחון מקרוב את תשתית הבינה המלאכותית, ומוסיפה מורכבות לפיתוח ופריסה.

עם זאת, אתגרים אלה גם פותחים דלת לחדשנות. חברות שיכולות לנווט בין המכשולים הללו תוך מינוף נקודות החוזק של הבינה המלאכותית ימצאו את עצמן בעמדה מצוינת להוביל את המטען בשוק המשגשג הזה.

הדרך קדימה

רובוטיקה של בינה מלאכותית היא לא רק טרנד טכנולוגי – זהו שינוי פרדיגמה עם פוטנציאל לחולל מהפיכה בתעשיות ובחברות. עם שיעורי צמיחה תלת ספרתיים צפויים בשווקים גדולים, המערכות החכמות הללו נמצאות במסלול להגדיר מחדש את אופן ביצוע העבודה, כיצד שירותי הבריאות מועברים וכיצד פועלות התעשיות.

מכיוון שעסקים וממשלות משקיעים מיליארדים במגזר הזה, העתיד מבטיח יותר מסתם אוטומציה. הוא מבשר על עידן חדש שבו רובוטים הם לא רק יעילים אלא גם אינטליגנטיים – מסוגלים להבין, להתאים ולשנות את העולם.

עבור משקיעים ומובילי חדשנות, להקדים את הפריחה הטכנולוגית הזו פירושו לעקוב מקרוב אחר פיתוחי רובוטיקה של AI. עד 2030, המגזר הדינמי הזה לא רק יגדל – הוא ישגשג, ויעצב מחדש את העתיד של אלגוריתם אחד בכל פעם.

הפוסט היכונו לדור הרובוטים החדש: רובוטיקת בינה מלאכותית צפויה לעלות ב-280% ולהגיע ל-64 מיליארד דולר עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.