תעשיית השבבים העולמית צפויה להכפיל את הכנסותיה עד סוף העשור ולהגיע להיקף של יותר מטריליון דולר – כך עולה ממחקר חדש של חברת Counterpoint Research, שפורסם ב־26 באוגוסט 2025 במסגרת יחידת AI 360 שלה.

לדברי ניל שאה (Neil Shah), סגן נשיא למחקר ב־Counterpoint ומומחה בינלאומי לשוק הטכנולוגיה: "אנחנו עדים לעלייתו של 'משק הכלכלה הטוקנית', כאשר הטוקן הופך למטבע החדש של עידן ה־AI. המעבר מאפליקציות טקסטואליות פשוטות ליישומי GenAI מולטי־מודאליים – טקסט, תמונה, קול ווידאו – יוצר ביקוש חסר תקדים למחשוב, זיכרון וקישוריות. הגל הבא, Agentic AI, ידרוש פי כמה משאבים – ולאחריו יגיע עידן ה־Physical AI, עם רובוטים, מכוניות אוטונומיות ומכונות חכמות. זהו מנוע אדיר לשוק השבבים."

המחקר מצביע על כך שכיום עיקר הערך נמצא בחומרה – שבבים למרכזי נתונים, מאיצי AI (כמו GPUs), זיכרונות מתקדמים (HBM, DDR) ורכיבי תקשורת אופטיים. עם זאת, במבט קדימה צפויה התרחבות דרמטית ליישומים ול־APIs, אשר ישחררו ערך עצום לאורך שרשרת הערך של ה־AI.

מוהיט אגרוואל (Mohit Agarwal), דירקטור מחקר ב־Counterpoint Research, הוסיף:

"ב־2024 רוב ההכנסות הגיעו מחומרה, אך אנו נכנסים לשלב שבו האקו־סיסטם של יישומים ושירותי AI יתפוס תאוצה – בדומה לפריחת אפליקציות המובייל בעשור האחרון. הערך הגדול ביותר יגיע מחיסכון תפעולי נרחב, פריון מוגבר ואוטומציה חוצת־תעשיות."

מהפכת שלושה גלים

המחקר מתאר שלושה גלים מרכזיים:

1. תשתית GenAI – הרחבת מרכזי נתונים ותמיכה באפליקציות מולטי־מודאליות.
2. Agentic AI – יישומי בינה מלאכותית "סוכנים" המתפקדים באופן עצמאי, עם יכולות חיפוש סמנטי ויצירת תוכן מורכב.
3. Physical AI – רובוטים תעשייתיים, רכבים אוטונומיים ומכונות היכולות לפעול בסביבה הפיזית.

המשמעות: תעשיית השבבים לא רק תגדל בהיקף אלא תשנה את פניה, כאשר הביקוש למעבדים, זיכרונות וקישוריות יהפוך לעמוד השדרה של הכלכלה הדיגיטלית החדשה.

הפוסט הכנסות תעשיית השבבים יזנקו לטריליון דולר עד 2030 – בזכות מהפכת ה־AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המגזין האמריקני טיים בחר בפרופ’ אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי ויזם סדרתי, לחלק מרשימת מאה אנשי השנה בתחום הבינה המלאכותית לשנת 2025. הבחירה נובעת מהשפעתו המתמשכת על עולם הרכב האוטונומי ומהיוזמות החדשניות שלו ביצירת מערכות בינה מלאכותית פורצות דרך.

פריצות דרך במובילאיי

שעשוע, פרופסור למדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, מוכר בעיקר בזכות מובילאיי – חברת הטכנולוגיה שפיתחה מערכות נהיגה אוטונומית ושבביה מותקנים ביותר מ־200 מיליון כלי רכב ברחבי העולם. לאחרונה חתמה החברה על הסכמים עם Uber ו-Lyft להפעלת רובוטקסי אוטונומיים החל מאמצע 2026 – צעד שמקרב את חזון התחבורה החכמה אל המציאות.

חזון חדש – בינה מלאכותית במדעים

מעבר למובילאיי, שעשוע ייסד שורה של חברות בתחום הבינה המלאכותית, ובהן בנק דיגיטלי, חברת רובוטיקה וחברת וובלים. המיזם החדש ביותר שלו, AAI (Advanced AI), מתמקד במטרה שאפתנית: פיתוח מערכות בינה מלאכותית סופר-אינטליגנטיות שיכולות להצטיין בתחומי STEM – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.

לדבריו, האנושות סובלת מ”צוואר בקבוק” של מחסור בגאונים בתחומי המדעים המדויקים. החזון של AAI הוא לייצר "מדענים גדולים בהיקף תעשייתי" בעזרת מודלים ייחודיים. בעוד מרבית עמיתיו חותרים לפתח בינה כללית, שעשוע מאמין כי מיקוד בבינה סופר-מתמחה במדעים עשוי לפרוץ את המחסומים תוך שנים ספורות.

שעשוע אינו מתעלם מהשאלות האתיות. הוא סבור שבאופן מתמטי בלתי אפשרי ליישב באופן מלא בין מטרות מערכות בינה מלאכותית סופר־אינטליגנטיות לבין ערכי האנושות. עם זאת, לשיטתו מדובר בבעיה שניתן לנהל – ולא לפתור. "זו בעיה שנצטרך לנהל אותה לאורך זמן," אמר.

בעוד שעולם הרכב האוטונומי מתקדם במסלול ברור יחסית, תחום הרובוטיקה האנושית נותר מאתגר. שעשוע מעריך כי בתוך שנים ספורות רובוטים דמויי־אדם יצליחו לבצע משימות בסיסיות כמו הרמה, הזזה ושחרור חפצים – צעד ראשון לקראת השתלבותם בחיי היומיום.

בחירתו של טיים בשעשוע כאיש השנה בתחום הבינה המלאכותית משקפת את תרומתו הכפולה – גם כמדען פורץ דרך וגם כיזם החותר ללא הרף לשלב בין מדע, טכנולוגיה ועסקים, במטרה לעצב את עתיד התחבורה והבינה המלאכותית.

הפוסט אמנון שעשוע – ברשימת אנשי השנה של טיים בתחום הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 טאואר סמיקונדקטור (נאסד"ק/ת"א: TSEM), וחברת אקסקייפ פוטוניקס – Xscape Photonics, חברת חדשנות אמריקאית בתחום תקשורת אופטית מתקדמת במימון חברות מובילות כולל  NVIDIA ו- Cisco, הודיעו היום (ב') על פיתוח טכנולוגי ראשון מסוגו בתעשייה לתקשורת אופטית עם פתרון לייזר חדשני שמספק מספר צבעי אור (אורכי גל) ממקור אחד על ידי שאיבה אופטית על שבב סיליקון אחד.  הפיתוח החדשני, המבוסס על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס של טאואר, מאפשר קישוריות מהירה, חסכונית ויציבה בין רכיבי AI  במרכזי נתונים, תוך חיסכון משמעותי באנרגיה ובעלות, ומהווה פריצת דרך בתקשורת אופטית עבור מערכות בינה מלאכותית מבוזרות במרכזי נתונים. הביקוש לקישוריות מהירה ואפקטיבית במרכזי AI צומח במהירות אדירה ושוק הפתרונות האופטיים למרכזי AI  צפוי להגיע להיקף של יותר מ- 10 מיליארד דולר ב- 2026 וליותר מ- 20 מיליארד עד 2030.

"פלטפורמת הסילקון פוטוניקס המתקדמת של טאואר אפשרה לנו להביא לשוק פתרון ייחודי ופורץ דרך זה הניתן לייצור המוני במהירות וביעילות," מסר ויווק ראג'ונתן, מנכ"ל Xscape Photonics "השילוב של לייזר מתוכנת על שבב בודד מאפשר רמה חדשה של יעילות והרחבה למרכזי נתונים מבוססי AI. שיתוף הפעולה עם טאואר הוא מפתח לקידום טכנולוגי המאפשר תקשורת אופטית חכמה ומהירה יותר לעולמות הבינה המלאכותית".

"אנו שמחים לשתף פעולה עם Xscape Photonics בפיתוח החדשנות הייחודית הזו", אמר ד"ר אד פרייזלר, סגן נשיא ומנהל חטיבת RF בטאואר סמיקונדקטור. “הפיתוח המשותף מדגיש הן את הגמישות והן את היכולות הרבות של פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס שלנו. אנו גאים להמשיך ולהוביל בתחום הפתרונות המתקדמים לשוק התקשורת האופטית ולמגוון שווקי ה- AI הצומחים".

הפוסט טאואר סמיקונדקטור ו-Xscape Photonics  מודיעות על פיתוח טכנולוגי פורץ דרך – שבב הלייזר הרב-גלי הראשון בתעשייה המיועד למרכזי נתונים מבוססי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הסטארט-אפ שהוקם ביולי 2024 וגייס 12 מיליון דולר בלבד נמכר ל-Crusoe האמריקאית, שתקים בישראל את מרכז הפיתוח הראשון שלה ותשלב את טכנולוגיות האופטימיזציה של Atero בתשתיות ה-AI שלה

חברת Crusoe האמריקאית, המספקת תשתיות חדשניות בתחום הבינה המלאכותית, הודיעה על רכישת הסטארט-אפ הישראלי Atero – צעד שיהפוך את החברה הצעירה למרכז הפיתוח הראשון של Crusoe בישראל. ההערכות בשוק הן כי העסקה בוצעה בהיקף של כ-150 מיליון דולר במזומן ובמניות, סכום הגבוה פי 12 מסך הגיוס שביצעה Atero עד כה.

Atero הוקמה ביולי 2024 על ידי אלון יריב ועומר לנדאו במטרה לשפר את ניצול משאבי ה-GPU, המשאב היקר והמבוקש ביותר בעולם ה-AI. החברה פעלה עד לאחרונה במתכונת stealth וגייסה 12 מיליון דולר בלבד בסבב סיד, עם צוות מצומצם של כ-25 עובדים. על פי Crusoe והמשקיעים, היא פיתחה טכנולוגיות לניהול ואופטימיזציה של מאיצים חישוביים עבור עומסי AI – לרבות מודלי שפה גדולים – אך פרטים טכניים מלאים טרם נחשפו.

הצורך בטכנולוגיות כאלה בוער במיוחד: מאיצי GPU יקרים וזמינים בכמות מוגבלת, ולעיתים קרובות מנוצלים חלקית בשל מגבלות זיכרון, חלוקת עומסים לא מיטבית או תזמון משימות לקוי. פתרונות אופטימיזציה כמו של Atero מבקשים להפחית בזבוז זה ולמקסם את הביצועים.

Crusoe עצמה נוסדה ב-2018 בארה״ב ומתמחה במודל אינטגרציה אנכית של תשתיות AI. היא מפיקה חשמל מגז טבעי נלווה שמופק בקידוחי נפט – גז שבדרך כלל נשרף לשווא – ומנצלת אותו להפעלת מרכזי נתונים לעומסי AI. בכך היא מחברת בין אנרגיה נקייה יחסית, חישוב וענן מנוהל תחת קורת גג אחת. לאחרונה צורפה החברה לפרויקט Stargate של OpenAI, Oracle ו-SoftBank, ותוביל הקמת קמפוס עצום בטקסס בהשקעה כוללת של כ-11.6 מיליארד דולר.

רכישת Atero משתלבת במגמה רחבה של ענקיות טכנולוגיה שמזהות בישראל מוקד ידע בתחום אופטימיזציית ה-GPU. בשנה האחרונה נרכשו גם Run:ai, שפיתחה מערכת לניהול GPU בארגונים, ו-Deci שהתמקדה באופטימיזציית מודלים. שלוש החברות – Atero, Run:ai ו-Deci – חלקו מיקוד משותף בניצול חכם של משאבי חישוב בעולם שבו הביקוש למאיצים אדיר.

אלון יריב, מנכ״ל Atero, אמר כי מאז הקמת החברה החזון היה לשנות את הדרך בה מנוצלים מודלי שפה, וכי הצטרפות ל-Crusoe היא הדרך המהירה ביותר לממש חזון זה. צ’ייס לוכמילר, מנכ״ל Crusoe, הדגיש כי שילוב הפתרונות של Atero בפלטפורמה הקיימת של החברה מהווה מהלך אסטרטגי, וכי מרכז הפיתוח החדש בישראל יאפשר ל-Crusoe ליהנות מהידע המקומי ולספק שירות טוב יותר ללקוחותיה ברחבי העולם.

הפוסט אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאת: אדם שמוס, מייסד ומנכ"ל TimeVerse, מומחה ב-AI Scheduling

שיחה טלפונית עם מוקדן בשרות לקוחות נתפסת כיום כפעולה אנכרוניסטית ששמורה לקשישים מאותגרי טכנולוגיה. אנחנו נעשה כל מאמץ להמנע מהחוויה הלא נעימה שכרוכה במענה קולי שמצריך אינסוף הקשות על תפריטים, תהליך הזדהות מסורבל ורשימות המתנה ארוכות, שנמשכות לעיתים עמוק אל יום העבודה הבא. 

כל זה צפוי להשתנות. פריצות הדרך האחרונות במודלי שפה גדולים ובבינה מלאכותית הפכו את יכולות זיהוי הקול והדיבור למדויקים ונגישים. זה לא טרנד חולף, אלא תחילת מהפכת 'סוכני הקול' שתשנה את עולם שרות הלקוחות שמוכר לנו. הסוכן החדש יודע להקשיב ולדבר כמו אדם אמיתי, לקבל החלטות ולבצע משימות באופן עצמאי באינטרקציה עם מערכות אחרות. הטכנולוגיה הזו לוקחת את המילים המדוברות, עם ההקשר והניואנסים העדינים, ומגיבה עם דיבור שנשמע טבעי בזמן אמת.

רבים בודאי מגחכים בינם לבין עצמם. כולנו מכירים טעויות מביכות של AI בטקסטים, תמונות וסרטונים, שחלקם זכו לחשיפה רבה וללעג ברשתות. גם מוקדי שירות הלקוחות שהכניסו לשימוש בוטים בוסריים סיפקו לנו חוויות שליליות בתחום זה, עם לולאות אינסופיות, הפנייה למקומות לא מתאימים או סיום התקשרות בטרם קיבלנו את שרצינו. 

כל אלה הן מחלות ילדות של תחום העתיד. גם האינטרנט בשנותיו הראשונות הזדחל אט אט, המחשבים היו נתקעים והמסכים הראשונים בסלולרי לא מזכירים בשום דרך את מה שאנחנו מחזיקים כיום ביד. 

שיחה קולית עם AI מתקדם צריכה להעשות בשקיפות מלאה ללקוחות, בלי צורך לנסות להסתיר ולהתבייש. מחקרים מגלים, באופן די מפתיע, שבני אדם מרגישים פעמים רבות נוח יותר לדבר עם AI מאשר עם בן אדם. הם מרגישים פתוחים יותר, פועלים מהר יותר ולא חשים נשפטים בשל משפט לא ברור שאמרו או אי הבנה שמצריכה הסבר נוסף. גם תחושת אי הנעימות מגזילת זמנו של איש שרות נעלמת. 

את שעות העבודה המוגבלות תחליף זמינות מלאה 24 שעות ביממה, בלי סופי שבוע וחגים ובלי אתגרים של ניהול כוח אדם ועם מענה מיידי ללא צורך בהמתנה. הבינה המלאכותית אדיבה, סבלנית ואמפתית תמיד. היא לא נהיית עצבנית לפני ארוחת הצהריים או קצרת רוח לאנשים שצריכים תשומת לב וסבלנות רבה יותר. אין לה גם מנהל משמרת שמסמן שהגיע הזמן לסיים את השיחה.

ה-AI מזהה כל מילה וניואנס שאומן עליו ואינו מפספס מסרים או פרטים מסוימים בגלל לחץ או עייפות. הוא יודע לצפות את השאלה הבאה ולהציע במקרים מתאימים התייחסות גם אליה. גם סימנים של תסכול, בלבול או עצבנות של הלקוח יזוהו מיידית ויביאו לשינוי של הטון וההתייחסות בהתאם. הסוכן יכול בחלקיקי שניה למשוך את ההיסטוריה האישית של הפונה וכל מידע רלוונטי אחר משרתי החברה ולעשות בו שימוש, וכמובן ללמוד מהניסיון המצטבר ולהשתפר. תרחישים מורכבים או מקרים שבהם הלקוח ירצה בכך יועברו לטיפול אנושי. עבור החברות מדובר בחיסכון כספי עצום של יותר ממחצית מעלות שרות הלקוחות כיום.

אין למהר ולהספיד את התקשורת הכתובה בווטסאפ ובאפליקציות. כולנו התרגלנו לכתוב יותר ולדבר פחות בטלפון גם עם חברים ובני משפחה. נוח לנו פעמים רבות לבטא את עצמנו במדויק בכתב. אבל כשהילד לא מרגיש טוב ורוצים לבדוק מי הרופא הזמין הקרוב ביותר, אין הרבה סבלנות להקיש על אינספור מקשים או להתמודד עם מנועי חיפוש מורכבים. אנחנו רוצים תשובה טובה כאן ועכשיו.  

טכנולוגית עיבוד שפה טבעית קיימת כבר מספר שנים, אבל עד כה לא היתה בשלה מספיק כדי שנוכל להשתמש בה באופן מעשי בחי היום-יום. המהפכה שאנחנו חווים היא מהירה, אבל גם היא לא תקרה ביום אחד. כמו ברוב המקרים, העברית נמצאת מאחורי האנגלית מבחינת דיוק המודלים והזמינות כך שיש לצפות לפער זמנים של שנה לפחות ביכולת היישומית בשתי השפות, אבל אין לי כל ספק שהשינוי הגדול יגיע ונתרגל אליו במהירות. 

קרדיט: גילי יעקב

א

הפוסט הקאמבק הגדול של השיחה הטלפונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Cadence (נאסד"ק: CDNS) הכריזה על פריצת דרך משמעותית בתחום ניתוח ההספק של עיצוב רכיבים טרום-סיליקון, הודות לשיתוף הפעולה ההדוק עם NVIDIA. באמצעות מינוף היכולות המתקדמות של Palladium Z3 – פלטפורמת האמולציה העסקית של Cadence, תוך שימוש באפליקציית Cadence Dynamic Power Analysis (DPA) החדשה, הצליחו Cadence ו-NVIDIA להשיג את מה שנחשב בעבר כבלתי אפשרי: ניתוח הספק דינמי בחומרה עבור עיצובים מבוססי-AI בהיקף של מיליארד שערים לוגיים, תוך הרצת סימולציה של מיליארדי מחזורים בפרק זמן של שעות ספורות וברמת דיוק של עד 97 אחוז. אבן דרך זו מאפשרת למפתחי שבבים ומערכות הפועלים בתחומי הבינה המלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ויישומים מואצי-GPU לתכנן מערכות חסכוניות יותר באנרגיה ולהאיץ את זמן ההגעה שלהן לשוק.

המורכבות העצומה והדרישות החישוביות של השבבים והמערכות המתקדמים ביותר כיום מציבים אתגר משמעותי למהנדסים, שעד כה לא הצליחו לחזות באופן מדויק את צריכת ההספק של העיצובים בתנאי שימוש אמיתיים. כלי ניתוח הספק מסורתיים אינם מסוגלים להתרחב אל מעבר לכמה מאות אלפי מחזורים מבלי שידרשו זמני הרצה שאינם מעשיים. שיתוף הפעולה ההדוק עם NVIDIA, הביא לכך ש-Cadence גברה על אתגרים אלה באמצעות האצת כוח מבוססת חומרה וחדשנות בעיבוד מקבילי, המאפשרים רמת דיוק שלא התאפשרה בעבר, על פני מיליארדי מחזורים, כבר בשלבי התכנון המוקדמים.

"Cadence ו-NVIDIA בונות על ההיסטוריה הארוכה שלנו של הצגת טכנולוגיות טרנספורמטיביות שפותחו באמצעות שיתוף פעולה עמוק", אמר דהיראג' גוסוואמי (Dhiraj Goswami), סגן נשיא תאגידי ב-Cadence "פרויקט זה הגדיר מחדש גבולות, ומעבד מיליארדי מחזורים תוך שעתיים-שלוש בלבד. זה מאפשר ללקוחות לעמוד בביטחון ביעדי ביצועים וכוח תחרותיים ולהאיץ את זמן המעבר שלהם לסיליקון".

נרנדרה קונדה ((Narendra Konda, סמנכ"ל הנדסת חומרה ב-NVIDIA: "כעת ש-Agentic AI ותשתיות AI מתפתחות במהירות, מהנדסים זקוקים לכלים מתקדמים שיאפשרו להם לתכנן פתרונות חסכוניים יותר באנרגיה. באמצעות השילוב בין מומחיות המחשוב המואץ של NVIDIA לבין המובילות של Cadence בתחום ה-EDA, אנו מקדמים שיפור מהירות באמצעות חומרה כדי להביא ליעילות גבוהה יותר בפלטפורמות מחשוב מואץ."

פלטפורמת Palladium Z3 משתמשת באפליקציית ניתוח הספק (DPA) כדי להעריך במדויק את צריכת ההספק תחת עומסי עבודה בעולם האמיתי, ובכך מאשפרת אימות פונקציונליות, צריכת הספק וביצועים עוד לפני שלב ה-Tapeout (מעבר מקבצי התכנון הסופיים לייצור בפועל), כאשר עדיין ניתן לשנות את התכנון. שימוש במידול הספק בשלבי התכנון המוקדמים מועיל במיוחד ביישומי בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ויישומים מואצי-GPU, שכן הוא משפר את היעילות האנרגטית ומסייע למנוע עיכובים הנובעים מתכנון יתר או חסר של שבבים. Palladium DPA משולב בתוך פתרון הניתוח והיישום של Cadence ומאפשר למהנדסים לטפל בהערכה, הפחתה ואישור צריכת ההספק לאורך כל תהליך התכנון, מה שמפיק את העיצוב היעיל ביותר ברמת שבב הסיליקון והמערכת כולה.

הפוסט Cadence ו-NVIDIA הופכות את ניתוח ההספק ב-AI לעניין של שעות – לא שבועות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סטארט אפ טכנולוגיית המעבדים ניאולוג'יק (NeoLogic) מנתניה, המפתחת מעבדי שרתים יעילים בצריכת ההספק עבור מרכזי נתונים ובמיוחד ליישומי AI, גייסה 10 מיליון דולר בסבב A בהובלת KOMPAS VC, קרן הון סיכון דנית מקופנהגן המשקיעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים שתורמות באופן משמעותי לחיסכון באנרגיה ולהורדת פליטות פחמן. הקרן משקיעה בארה"ב, אירופה וישראל. בסבב השתתפו Maniv Mobility, M Ventures ו-lool Ventures.

ניאולוג'יק נערכת עתה להשקת מעבד השרתים הראשון פרי פיתוחה. החברה תמשיך להרחיב את השותפויות המסחריות שלה עם חברות מובילות בתעשייה ולהגדיל את מצבת הלקוחות. ניאולוג'יק שמונה כיום 18 עובדים מתעתדת להגדיל את צוותי הפיתוח, המכירות והשיווק, לקראת ההתקנות הראשונות של מעבדיה בתחילת 2026.        

ניאולוג'יק נוסדה בשנת 2021 על ידי ד"ר אבי מסיקה (המנכ"ל) וזיו לשם (סמנכ"ל הטכנולוגיה), שניהם בעלי ניסיון של עשרות שנים בניהול ובפיתוח טכנולוגי של מעבדים. ד"ר אבי מסיקה (מכון ויצמן למדע) הינו מומחה בפיזיקה של התקני מצב מוצק בכלל ושל טרנזיסטורים מהירים בפרט, עם 27 שנות ניסיון ניהולי במגוון חברות היי-טק. זיו לשם הינו בעל 26 שנות ניסיון בתכנון מעבדים, בעברו עבד עם חברות סמיקונדקטורס מהמובילות בעולם, ביניהן נשיונל סמיקונדקטורס ו-DSPG.

על בסיס טכנולוגיית ה-CMOS+ של ניאולוג'יק, החברה מייצרת מעבדים שצריכת ההספק שלהם קטנה יותר באופן משמעותי, מהירים יותר ושטחם קטן יותר. השימוש בהם מאפשר למרכזי נתונים להקטין בשיעור של עד ל-30% את צריכת ההספק שלהם. מעבדי שרתים המבוססים על טכנולוגיה זו הם פתרון הניתן לפריסה בהיקף רחב על ידי ספקים של שירותי ענן המתמודדים עם ביקוש גובר לכוח עיבוד עבור יישומי AI  וצריכת אנרגיה גוברת. בימים אלה החברה מציגה את המוצר הראשון שלה לקבוצה נבחרת של לקוחות.        

ד"ר אבי מסיקה, מנכ"ל ומייסד משותף, NeoLogic: "אנו נלהבים מהעובדה שזכינו במשקיעים בעלי חזון שיהיו שותפים לשלב הבא של המסע של ניאולוג'יק ויעזרו לנו לחולל מהפכה במרכזי נתונים בכלל ויישומי AI  בפרט באמצעות מעבדים עתירי ביצועים ויעילים בצריכת הספק. בתקופה זו, שבה עומסי העיבוד של יישומי בינה מלאכותית גדלים בקצב מעריכי, התעשייה זקוקה באופן דחוף לפתרונות יעילים שניתנים לפריסה בהיקף רחב. אנו מחויבים להמשיך לפתח מעבדים חדשניים עבור מרכזי נתונים ונרגשים לקראת המשך הדרך שבה אנו, יחד עם שותפינו העסקיים והלקוחות הראשונים, נגרום למהפכה בתשתיות הענן בעידן הבינה המלאכותית". 

בתקופה שבה עומסי עבודה של AI – במיוחד בשלב ההיסק – צומחים בקצב מהיר, מרכזי נתונים זקוקים לאספקת חשמל גדולה פי 5-10 עבור השרתים. ספקי הענן הגדולים בעולם כמו AWS, גוגל, מיקרוסופט, מטא, אפל ואחרים, כבר משקיעים בדור הבא של ארכיטקטורות מעבדים כדי לאזן את השקעות ההון והעלויות התפעוליות הגדלות ולצמצם פליטות פחמן. שוק המעבדים עבור מרכזי נתונים ליישומי AI צפוי לצמוח להיקף של 151 מיליארד דולר עד שנת 2029 והוא יוצר ביקוש חזק לפלטפורמות מחשוב יעילות יותר. מעבדי השרתים של ניאולוג'יק מציעים נתיב סקלבילי לעתיד, עם חדשנות ברמת המעגל והארכיטקטורה המאפשרת מעבד קטן יותר הצורך פחות אנרגיה, במיוחד בטכנולוגיות CMOS מתקדמות שבהן העלויות גדלות במהירות.

טליה רפאלי, שותפה, KOMPAS VC: "אנו שמחים לתמוך בניאולוג'יק שדוחפת את גבולות המחשוב בתחום יעילות ההספק של מעבדים באמצעות גישה פורצת דרך. ליכולת המקצועית העמוקה של הצוות ולטכנולוגיית CMOS+ החדשנית של החברה תהיה השפעה משמעותית על תשתיות מרכזי הנתונים בעידן הבינה המלאכותית. קומפאס תתמוך ביישום רחב היקף של הפתרון שניאולוג'יק מביאה לדור הבא של תשתיות מחשוב הענן".

הפוסט הסטארט-אפ NeoLogic גייס 10 מיליון דולר כדי לספק למרכזי נתונים מעבדי שרתים מהירים ויעילים לעידן הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד״ק: CEVA), ספקית טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני שהסתיים ב-30 ביוני 2025. ההכנסות הסתכמו ב-25.7 מיליון דולר — עלייה של 6% לעומת הרבעון הראשון (24.2 מיליון דולר) — לעומת 28.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2024. פירוק ההכנסות מצביע על יציבות בעסקי הרישוי לצד האצה בתמלוגים: 15 מיליון דולר מרישוי (זהה לרבעון הקודם; 17.3 מיליון דולר ברבעון המקביל) ו-10.7 מיליון דולר מתמלוגים (מול 9.2 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-11.2 מיליון דולר אשתקד).

מנכ״ל סיוה, אמיר פנוש, אמר כי “אנו מרוצים מהתוצאות, שנשענו על הרחבת עסקאות רישוי ה-AI ועל ביצוע טוב בשלושת עיקרי השימושים שלנו — קישוריות, חישה ובינה מלאכותית — לצד צמיחה בתמלוגים ביחס לרבעון הקודם.” לדבריו, עסקי ה-Edge AI ממשיכים לצמוח: במהלך הרבעון נחתמו ארבעה הסכמי NPU חדשים, “רגע מכונן באימוץ מצד לקוחות” שממחיש את הביקוש הגובר לטכנולוגיות ה-Edge AI של סיוה.

במהלך הרבעון השני נחתמו 13 הסכמי רישוי IP לשורה רחבה של יישומים ושווקי קצה, ובהם יחידות NPU ל-AI במכשירי צריכה ולהאצת תקשורת בתשתיות ענן; פתרונות V2X ומכ״ם 4D לרכב; בלוטות׳ לתעשייה ולצרכנות; ואודיו מרחבי לאוזניות ולדיבוריות. חמש מהעסקאות בוצעו עם לקוחות חדשים וארבע עם יצרני OEM. במקביל רשמה החברה שיא שילוחים של מוצרי IoT סלולרי ו-Wi-Fi 6, והיקף המסירות הכולל של מוצרים מבוססי סיוה ברבעון עמד על 488 מיליון יחידות. סיוה חצתה אבן דרך מצטברת של למעלה מ-20 מיליארד מכשירים מבוססי IP שלה לאורך יותר משני עשורים.

בצד הרווחיות, שיעור הרווח הגולמי על בסיס GAAP עמד על 86% (לעומת 90% ברבעון המקביל). ההפסד התפעולי GAAP היה 4.5 מיליון דולר (מול הפסד 0.04 מיליון דולר אשתקד), והחברה סיימה את הרבעון בהפסד נקי GAAP של 3.7 מיליון דולר, או 15 סנט למניה מדוללת (לעומת הפסד 0.3 מיליון דולר ו-1 סנט למניה אשתקד). על בסיס Non-GAAP עמד הרווח הגולמי על 87% (91% אשתקד), הרווח התפעולי היה 0.8 מיליון דולר (4.4 מיליון דולר ברבעון המקביל), והרווח הנקי הגיע ל-1.8 מיליון דולר — 7 סנט למניה מדוללת (מול 4.2 מיליון דולר ו-17 סנט למניה אשתקד).

סמנכ״ל הכספים, יניב אריאלי, ציין כי הביקוש ל-NPU-AI תמך ברישוי זה רבעון חמישי ברציפות מעל 15 מיליון דולר, וכי תחום התמלוגים נהנה ממכירות שיא ב-IoT סלולרי ו-Wi-Fi 6. לדבריו, החברה ממשיכה להתמקד בניהול הוצאות ממושמע ובהשבחת רווחיות. במקביל הפעילה סיוה תוכנית רכישה חוזרת ורכשה 300 אלף מניות בכ-6.2 מיליון דולר.

בחזית העסקית, לפי דו״ח IPnest ל-2025, סיוה שומרת על ההובלה העולמית ב-IP לקישוריות אלחוטית עם נתח שוק של 68% — פי עשרה מהמתחרה הבא. בנוסף, חברת ALi מטאיוואן בחרה במעבדי ה-AI של סיוה לפלטפורמות וידאו מהדור הבא, ותשלב את NeuPro-Nano ו-NeuPro-M בפלטפורמת ה-VDSS שלה, לשם האצת ביצועי AI חסכונית באנרגיה במכשירי קצה מבוססי וידאו.

פנוש סיכם כי החברה ממוצבת לצמיחה במחצית השנייה של השנה — הן לעומת המחצית הראשונה והן מול התקופה המקבילה אשתקד — תוך המשך מיצובה כשותפת IP מועדפת לקישוריות אלחוטית ו-Edge AI.

הפוסט סיוה מציגה: צמיחה רציפה בהכנסות והתקדמות באסטרטגיית ה-Edge AI ברבעון השני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA הכריזה על ספריות ומודלים חדשים להאצת הפיתוח והפריסה של רובוטים, ולצדם על מודלי הסקה מתקדמים ממשפחת Nemotron שכבר אומצו על ידי חברות כמוZoom, CrowdStrike, Tabnine ואחרות. עוד הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם אמזון, שרותמת את טכנולוגיות התאומים הדיגיטליים שלה להנעת תהליך ייצור חדשני

אנבידיה הכריזה היום על ספריותNVIDIA Omniverse ומודלי עולם (World Foundation Models) חדשים בפלטפורמת NVIDIA Cosmos, המאפשרים להאיץ את הפיתוח והפריסה של רובוטים.

ספריות Omniverse משמשות לבניית סימולציות עבור רובוטים ובינה מלאכותית בתעשייה, ומודלי עולם מאפשרים לייצר נתונים מגוונים באמצעות הנחיות טקסט, תמונה ווידאו, כדי לאמן רובוטים בקנה מידה רחב.

הספריות והמודלים החדשים – המונעים על ידי שרתי NVIDIA RTX PRO החדשים ו-NVIDIA DGX Cloud – יאפשרו למפתחים בכל מקום ליצור תאומים דיגיטליים מדויקים מבחינה חוקי הפיזיקה, ללכוד ולבנות מחדש את העולם האמיתי בסימולציה, לייצר נתונים סינתטיים לאימון מודלי בינה מלאכותית פיזית (Physical AI), ולפתח סוכני בינה מלאכותית שמבינים את העולם האמיתי.

״גרפיקה ממוחשבת ובינה מלאכותית מתמזגות על מנת לחולל שינוי משמעותי בתחום הרובוטיקה״, אמר רב לברדיאן, סגן נשיא ל-Omniverse וטכנולוגיות סימולציה באנבידיה. ״באמצעות שילוב בין AI Reasoning לסימולציה מדויקת מבחינה פיזיקלית וניתנת להרחבה, אנחנו מאפשרים למפתחים לבנות את הרובוטים והמכוניות האוטונומיות של מחר, אשר יחוללו מהפכה בתעשיות של טריליוני דולרים״.

חברות כגון Boston Dynamics, Figure AI, Hexagon, RAI Institute, Lightwheel ו-Skild AI מאמצות את הספריות של Omniverse, כמו גם את פלטפורמות Isaac Sim ו-Isaac Lab של אנבידיה, על מנת להאיץ את פיתוח הרובוטים שלהן.

Cosmos Reason: מודל VLM לרובוטים

מודלי VLM (Vision-Language Models) חוללו שינוי במשימות מתחום הראייה הממוחשבת והרובוטיקה כגון זיהוי עצמים ודפוסים. עם זאת, VLMs אינם יודעים להתמודד עם אי-בהירות או עם חוויות חדשות, וגם לא לפתור משימות מורכבות עם שלבים מרובים.

זהו הרקע להכרזה על Cosmos Reason – מודל VLM פתוח וניתן להתאמה עם יכולות הסקת מסקנות עבור יישומי Physical AI ורובוטיקה, המסייע לרובוטים ולסוכני ראייה ממוחשבת להסיק מסקנות בדומה לבני אדם, באמצעות ידע קודם, הבנה של חוקי הפיזיקה ו"שכל ישר", המאפשרים לו להבין ולפעול בעולם האמיתי.

Cosmos Reason יכול לשמש לפיתוח יישומי רובוטיקה ובינה מלאכותית פיזית כמו תיוג וניהול נתונים, תכנון והסקת מסקנות לצורך קבלת החלטות גם בסביבות שאינן מוכרות, וכן לבניית סוכנים חכמים המסוגלים לנתח כמויות עצומות של נתוני וידאו ולחלץ מהם תובנות משמעותית.

לפרטים נוספים

משפחת מודלי NVIDIA Nemotron: רמת הדיוק הגבוהה ביותר במגוון תחומים

NVIDIA הכריזה גם על הרחבת משפחת מודלי NVIDIA Nemotron – סדרה של מודלים פתוחים ומתקדמים להסקה, המשתמשת במודלים מובילים, מאגרי נתונים פתוחים שנאספו על ידי NVIDIA, וטכניקות AI מתקדמות, כדי לספק נקודת פתיחה מדויקת ויעילה עבור סוכני AI.

המודלים החדשים, NVIDIA Nemotron Nano 2 ו-Llama Nemotron Super 1.5, מציעים את רמת הדיוק הגבוהה ביותר בקטגוריית הגודל שלהם בתחומים כמו הסקה מדעית, מתמטיקה, קידוד, שימוש בכלים, מעקב אחרי הוראות ושיחה. המודלים החדשים מעניקים לסוכני AI יכולת לחשוב בצורה מעמיקה יותר ולעבוד ביעילות רבה יותר – וכך לחקור אפשרויות רחבות יותר, להאיץ מחקרים ולהפיק תוצאות חכמות יותר במסגרת מגבלות זמן נתונות.

מגוון של ארגונים וחברות מאמצים את מודלי ההסקה החדשים של NVIDIA ונעזרים בהם לפיתוח סוכני AI ארגוניים, בהם Zoom, CrowdStrike, Amdocs, EY, NetApp, הסטארט-אפ הישראלי Tabnine, ועוד.

לפרטים נוספים

אמזון מתקדמת לייצור ללא מגע (Zero-Touch Manufacturing) בעזרת NVIDIA

דוגמה נוספת לאימון רובוטים בסימולציה מגיעה מ-Amazon Devices & Services (חטיבת המכשירים והשירותים של אמזון), שאימצה את טכנולוגיות התאומים הדיגיטליים של אנבידיה, בהן פלטפורמות NVIDIA Isaac ו-NVIDIA Omniverse, על מנת להניע תהליך ייצור חדשני ללא מגע (Zero-Touch Manufacturing).

אמזון מתחילה החודש ליישם את הגישה החדשנית שלה, המתבססת על סימולציה לאימון זרועות רובוטיות לבדיקת מגוון רחב של מכשירים לצורכי בקרת איכות, ולשילוב מוצרים חדשים בקו הייצור – הכל על בסיס נתונים סינתטיים וללא צורך בשינויים בחומרה.

סימולציה של תהליכים ומוצרים באמצעות תאומים דיגיטליים חוסכת את הצורך ליצור אבות-טיפוס פיזיים, שהתכנון שלהם כרוך בעלויות גבוהות וגוזל זמן רב. התוצאה היא האצת תהליך הייצור וקיצור זמן ההגעה של המוצרים ללקוחות. מדובר בצעד משמעותי לעבר ייצור כללי (Generalized Manufacturing): שימוש במערכות וטכנולוגיות אוטומטיות להתמודדות עם מגוון רחב של מוצרים ותהליכי ייצור באופן גמיש.

הפוסט NVIDIA משיקה כלים חדשים להאצת פיתוח רובוטים ו-Physical AI, ומציגה מודלי הסקה להנעת סוכני AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טסלה מפרקת את הצוות שבנה את Dojo – מחשב־העל לאימון בינה מלאכותית שעליו דיבר אילון מאסק כעמוד־תווך בדרך ל־Full Self-Driving. לפי בלומברג, מנהל הפרויקט פיטר בנון עוזב, והעובדים הנותרים יופנו לפרויקטי דאטה סנטר וחומרה אחרים בטסלה. רויטרס מדווחת כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הפרטים, והחברות המעורבות נמנעו מתגובה בשלב זה.

הפירוק מגיע אחרי גל עזיבות: כ־20 מאנשי Dojo עזבו כדי להקים את DensityAI – חברת שבבים, חומרה ותוכנה למרכזי נתונים ולרובוטיקה, שהוקמה בידי ראש Dojo לשעבר, גנש ונקטראמננן, יחד עם ביל צ’אנג ובן פלורינג. לפי פרסומים, DensityAI צפויה לצאת מהסתר בקרוב.

שינוי כיוון: מחשב־על ייעודי לשותפויות חיצוניות

על פי הדיווחים, טסלה תגביר את ההישענות על שבבי עיבוד של אנבידיה ו־AMD, ובייצור תיעזר בסמסונג. המהלך מצטרף להסכם אספקה גדול שנסגר בסוף יולי: עסקה בהיקף 16.5 מיליארד דולר עם Samsung Foundry לייצור שבב ה־AI6 הבא של טסלה לשנות ההמשך, שאמור לשרת גם את FSD וגם את הרובוט ההומנואידי Optimus.

הסגירה של Dojo איננה צעד מנותק: כבר בקיץ 2024 הציג מאסק את “Cortex” – אשכול אימון ענק שמוקם במטה טסלה באוסטין, המבוסס בהיקף רחב על GPU-ים של אנבידיה. Cortex הוצג כפתרון “ריאלי־עולם” לאימון על וידאו בקנה מידה עצום.

יתרה מזו, בדברי מאסק בשיחת המשקיעים לרבעון השני (23 ביולי 2025) עלה רעיון “התכנסות” בין קווי השבבים: “לחשוב על Dojo-3 ועל שבב ה־AI6… אינטואיטיבית נרצה למצוא התכנסות שבה זה בעצם אותו שבב” – רמז שבפועל מפחית הצדקה להמשיך שני פיתוחים שונים במקביל.

מה היה Dojo — ולמה זה משמעותי

Dojo הוכרז רשמית ב-AI Day הראשון של טסלה ב-2021, לצד שבב ה-D1 בעיצוב עצמי וארכיטקטורת “טיילים” ייחודית לאימון רשתות על בסיס וידאו מהרכב. בשלב מוקדם הוצהר כי יעבוד “לצד” GPU-ים של אנבידיה, ובהמשך הוזכר שבב D2 שיתקן צווארי בקבוק. כעת, עם פירוק הצוות והסטת מאמץ לשותפויות, נראה שטסלה נוטשת את קו השבבים הייעודי לאימון. (TechCrunch)

ב־2023 פרסמה מורגן סטנלי הערכה פומבית שלפיה Dojo לבדו עשוי להוסיף עד 500 מיליארד דולר לשווי טסלה באמצעות פתיחת זרמי הכנסה כמו רובוטקסי ושירותי תוכנה. לנוכח הסגירה, הערכה זו נראית — לפחות באופן הישיר — פחות רלוונטית.

בין החזון למציאות: רובוטקסי וגזרת הרכב

מאסק מנסה לשכנע משקיעים לראות בטסלה חברת AI ורובוטיקה, לא “רק” יצרנית רכב. ביוני הושק באוסטין פיילוט רובוטקסי מצומצם עם Model Y ומלווה אנושי במושב הקדמי, שזכה לדיווחים על תקריות נהיגה בעייתיות. השבתת Dojo — פרויקט שמאסק תיאר כמיועד “לעיבוד כמויות וידאו עצומות” — מסמנת שינוי טקטי בדרך ליעד הזה.

במקביל, דירקטוריון טסלה אישר בשבוע שעבר חבילת תגמול של כ-29 מיליארד דולר במניות למאסק, תוך הדגשת “מלחמת הכישרונות ב-AI” והצורך לשמור את מאסק ממוקד בטסלה נוכח עיסוקיו הנוספים (xAI וכו’). ההסלמה בתחרות על כוח-אדם בכיר ב-AI היא גם הרקע האסטרטגי לבחירה לרכז מאמץ בקו שבבים אחד (AI5/AI6) ובשותפויות חיצוניות.

מה המשמעויות המעשיות?

1. זמינות עיבוד ואימונים. מעבר מ־Dojo לשותפויות GPU משמעו קיצור סיכונים טכניים והאצה באמצעות חומרה סטנדרטית בקנה מידה תעשייתי — במחיר תלות בספקים חיצוניים ובשרשראות אספקה צפופות. (Reuters)
2. עלויות והיקפים. עסקת סמסונג מספקת עוגן לייצור שבבי AI6 לאורך שנים, אך אינה מחליפה תשתית אימון ייעודית. טסלה תידרש להוכיח שהארכיטקטורה ה”מתכנסת” שלה אכן מתאימה גם לאינפרנס בקצה וגם לאימון במרכזי נתונים. (Reuters)
3. תחרותיות ב-FSD. טסלה מצמצמת פיתוח שבבי אימון ייעודיים בזמן שחברות אחרות — מסטארטאפים ועד ענקיות — משקיעות בפתרונות חומרה ייחודיים ל-AI. מנגד, הסתמכות רחבה על אנבידיה היא גם דרך מהירה ליהנות מדור שבבים חדש (H200/B100 וכו’) בלי לשאת סיכוני פיתוח סיליקון. (Reuters)

ומה הלאה?

בטווח הקצר, טסלה תישען יותר על Cortex ועל ענני GPU סטנדרטיים כדי לאמן את מודלי הנהיגה והרובוטיקה שלה; בטווח הבינוני, מבחן התוצאה יהיה בביצועי תוכנת הנהיגה והשקת שירותי רובוטקסי מסחריים. שאלה פתוחה היא עד כמה יצליחו AI5/AI6 — שבבים שמאסק ציין כי נרצה “אותו שבב” למעשה — לכסות גם אימון וגם אינפרנס במידה מספקת כדי להצדיק ויתור על Dojo. בשלב זה, פרט למבנה העסקה עם סמסונג ולעדכון הכיוון, החברה לא פרסמה תכנון ארוך טווח מפורט.

שורה תחתונה: סגירת Dojo היא פנייה חדה — פחות “חומרה ייעודית של טסלה”, יותר סטנדרטיזציה על GPU-ים, לצד ייצור שבבי AI ייעודיים לרכב ולרובוטיקה בקבלנות חוץ. אם המהלך יקצר זמן לשוק ויחסוך סיכוני סיליקון — ייתכן שהוא יזרז את מימוש חזון ה-AI של טסלה. אם לא — הוא ייזכר כהחמצה של יתרון מבדל שבדיוק לשם כך הוקם Dojo.

אמפמ

כותרת: טסלה סוגרת את Dojo: הצוות פורק, ההשקעה זזה לאנבידיה ולסמסונג
כותרת משנה: אחרי גל עזיבות והקמת DensityAI, טסלה מוותרת על מחשב־העל לאימון וידאו ייעודי; עסקת 16.5 מיליארד דולר עם סמסונג ו־Cortex באוסטין הופכים לעמודי התווך החדשים.
תגים: טסלה, Dojo, בינה מלאכותית, FSD, רובוטקסי, אנבידיה, AMD, סמסונג, שבבים, Cortex, מחשבי על
ביטוי מפתח (Yoast): טסלה סוגרת את Dojo
נרדפים: מחשב־על לאימון, שבבי AI, AI6, AI5, מרכז דאטה, רובוטיקה, נהיגה אוטונומית
SLUG: tesla-shuts-down-dojo-aug-2025

• Reuters
• Tom's Hardware
• Investors
• Statesman
• The Economic Times

הפוסט טסלה סוגרת את פרויקט Dojo: מהלך חד במדיניות ה־AI, מעבר להסתמכות על אנבידיה ושותפות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.