מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר בכנס של מורגן סטנלי בסן פרנסיסקו כי ההשקעות האחרונות של החברה ב־OpenAI וב־Anthropic הן כנראה האחרונות בשתיהן. לדבריו, אם החברות אכן יתקדמו להנפקה בהמשך 2026, האפשרות של אנבידיה להמשיך להשקיע בהן תצטמצם משמעותית.

לפי הדיווחים, אנבידיה כבר צמצמה את היקף המחויבות שעליה דובר בעבר מול OpenAI. בעוד שבשלב מוקדם יותר הוזכרה אפשרות להשקעה של עד 100 מיליארד דולר, ההשקעה שעליה סוכם לבסוף בסבב האחרון של OpenAI עמדה על 30 מיליארד דולר. במקביל, אנבידיה השקיעה 10 מיליארד דולר ב־Anthropic.

ההסבר הרשמי של אנבידיה נשען על קו אסטרטגי רחב יותר. בשיחת המשקיעים לרבעון הרביעי אמר הואנג כי כל השקעות החברה ממוקדות "באופן חד מאוד" בהרחבת והעמקת הגעת האקוסיסטם של אנבידיה. כלומר, מבחינת החברה, ההשקעות אינן רק פיננסיות אלא גם אמצעי לחיזוק מעמדה כספקית התשתית המרכזית לעולם ה־AI.

אלא שהמהלך מעלה שאלות רחבות יותר. אחת מהן נוגעת למבנה המעגלי של העסקאות: אנבידיה משקיעה בחברות שהן גם לקוחות ענק של מעבדי ה־AI שלה. לכן, יש מי שרואים בחלק מהעסקאות הללו מצב שכמעט "מאפס" את עצמו כלכלית, או לפחות מייצר רושם של ניפוח הדדי של שווי וצמיחה בשוק הבינה המלאכותית.

ברקע נמצאת גם הסלמה סביב Anthropic. לפי רויטרס, הפנטגון הגדיר את Anthropic כ"סיכון בשרשרת האספקה", צעד שמגביל קבלנים ביטחוניים משימוש בטכנולוגיה שלה בעבודה עבור משרד ההגנה האמריקני. זמן קצר קודם לכן דיווחה רויטרס כי ממשל טראמפ הורה לסוכנויות פדרליות להפסיק את השימוש בטכנולוגיה של Anthropic.

העימות הזה תרם גם לתזוזה בשוק האפליקציות: TechCrunch דיווחה כי Claude של Anthropic טיפסה למקום הראשון בדירוג האפליקציות החינמיות בארה"ב ב־App Store, אחרי המחלוקת סביב עסקת הפנטגון והביקורת הציבורית שהתפתחה בעקבותיה.

מנקודת המבט של תעשיית השבבים, המסר ברור: אנבידיה רוצה להישאר ספקית התשתית של כולם, ולא להיתפס כמזוהה יותר מדי עם מחנה אחד בתוך מאבקי הכוח של שוק ה־AI. כשהיא כבר נהנית מהכנסות עתק ממכירת מאיצים למרכזי נתונים, הצורך שלה להגדיל עוד את החשיפה ההונית לחברות כמו OpenAI ו־Anthropic קטן יחסית. אנבידיה דיווחה על הכנסות רבעוניות של 68.1 מיליארד דולר ועל הכנסות שנתיות של 215.9 מיליארד דולר לשנת הכספים 2026, נתון שממחיש עד כמה מנוע הצמיחה העיקרי שלה נשען על מכירת תשתיות, לאו דווקא על רווחי הון מהשקעות מיעוט.

בשורה התחתונה, ייתכן שהסבר ה"הנפקה סוגרת את החלון" הוא רק חלק מהתמונה. לא פחות סביר שאנבידיה מנסה לצאת בעדינות ממערך יחסים שהפך מורכב: גם ספקית שבבים קריטית, גם משקיעה, גם שותפה אסטרטגית, וגם מי שצריכה לעבוד בעת ובעונה אחת עם שחקניות שנמצאות בעימות הולך ומחריף זו עם זו.

הפוסט ג'נסן הואנג: אנבידיה צפויה לעצור השקעות נוספות ב־OpenAI וב־Anthropic הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיית השבבים האמריקני, SIA, יצא ב־2 במרץ נגד הצעת החוק האמריקנית Chip Security Act, וטען כי אף שחברות השבבים מחויבות לעמידה בבקרות יצוא ולהיאבק בהסטה בלתי חוקית של שבבים, אין מקום להטיל בחקיקה גורפת חובה לשלב בשבבים מנגנוני אבטחה חדשים שטרם נבחנו לעומק. נשיא ומנכ"ל האיגוד, ג'ון נויפר, הזהיר כי קידום מהיר של דרישות כאלה עלול ליצור עלויות גבוהות, קשיי יישום ופגיעה באמון העולמי בטכנולוגיות שבבים אמריקניות. (Semiconductor Industry Association)

ליבת המחלוקת היא הדרישה המרכזית בהצעת החוק, S.1705/H.R.3447, שלפיה שר המסחר האמריקני יידרש בתוך 180 יום לקבוע כי שבבים ומוצרי מחשוב מתקדמים מסוימים ליצוא יצוידו במנגנוני אבטחה הכוללים אימות מיקום. בנוסף, בעלי רישיון יצוא יחויבו לדווח אם קיבלו מידע אמין שלפיו המוצר הוסט ליעד אחר, הועבר למשתמש אחר, או עבר שיבוש וניסיון לעקוף את מנגנוני האבטחה. נוסח הצעת החוק מתייחס בין היתר לרכיבים מתקדמים הכפופים לסיווגי יצוא אמריקניים המשמשים כיום גם בתחום ה־AI.

הרקע להצעה הוא הדאגה הגוברת בוושינגטון מפני הברחה או העברה בלתי מורשית של שבבי AI מתקדמים, במיוחד לסין. כאשר הוצגה יוזמת החוק בסנאט במאי 2025, דיווחה רויטרס כי היא נועדה לחייב מנגנוני מעקב מיקום בשבבי AI הנתונים לפיקוח יצוא, וכן במוצרים המכילים אותם, כדי להקשות על גישה של יריבות אסטרטגיות לטכנולוגיה אמריקנית מתקדמת.

ב־SIA לא דחו את עצם הבעיה, אלא את דרך הפעולה. נויפר הדגיש כי החברות החברות באיגוד כבר עובדות עם סוכנויות ממשל, רשויות אכיפה וגורמים נוספים כדי למנוע הסטה ושימוש לרעה במוצרים, וכי האיגוד מוכן לעבוד עם הקונגרס על חלופות אחרות. המסר של האיגוד הוא שהמאבק בזליגת שבבים צריך להימשך, אך בלי לחייב במהירות מנגנונים משובצים על השבב עצמו, שלדבריו עדיין אינם מוכחים דיים ועלולים גם לפגוע בהובלה הגלובלית של ארה"ב ובקידום "מחסנית" טכנולוגיות ה־AI האמריקנית בשווקים בעולם.

הפוסט איגוד השבבים האמריקני מתנגד לחוק חדש שיחייב מנגנוני אבטחה בשבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כאן נכנסת לתמונה הפוטוניקה (Photonics) – השימוש בפוטונים (חלקיקי אור) במקום באלקטרונים להעברת ועיבוד מידע. אם המאה ה-20 הייתה שייכת לאלקטרוניקה, המאה ה-21 מסתמנת כעידן הפוטוניקה, והשילוב שלה עם בינה מלאכותית הוא לא פחות משידוך משמיים (או לפחות משולחן השרטוט של המהנדסים המבריקים ביותר).

צוואר הבקבוק של "חוק מור" והקיר התרמי

במשך עשורים הסתמכנו על "חוק מור" – המזעור הבלתי פוסק של טרנזיסטורים. אבל כשמגיעים לרמה של ננומטרים בודדים, הפיזיקה מתחילה להתמרד. אלקטרונים שנעים בתוך מוליכים צפופים מייצרים התנגדות, והתנגדות משמעה חום. בחוות השרתים הענקיות של NVIDIA או גוגל, חלק נכבד מהעלות ומהאנרגיה מושקע לא בעיבוד עצמו, אלא בקירור השבבים ובשינוע המידע ביניהם דרך כבלי נחושת.

כאן טמון היתרון הראשון של האור: פוטונים נעים במהירות האור, הם חסרי מסה (במנוחה) ואינם מייצרים אינטראקציה זה עם זה באותו אופן שבו אלקטרונים מתנגשים. המשמעות? העברת מידע כמעט ללא איבוד אנרגיה כחום ורוחב פס רחב בעשרות מונים מזה של חוטי הנחושת.

למה AI זקוקה דווקא לאור?

כדי להבין למה שבבים פוטוניים הם ה"גביע הקדוש" של ה-AI, צריך להסתכל על מה שקורה "מתחת למכסה המנוע" של מודל שפה כמו GPT-4. בליבת העיבוד של בינה מלאכותית עומדת פעולה מתמטית עיקרית: מכפלת מטריצות (Matrix Multiplication).

במחשוב קלאסי, הפעולה הזו מתבצעת באופן דיגיטלי, שלב אחר שלב, בתוך ליבות העיבוד. בשבב פוטוני, ניתן לבצע את החישוב הזה בצורה אנלוגית באמצעות התאבכות של גלי אור. קרני אור עוברות דרך רשת של "אינטרפרומטרים" (Interferometers), והתוצאה המתמטית מתקבלת בקצה השני של השבב כמעט באופן מיידי, במהירות האור ובצריכת חשמל אפסית יחסית.

היכולת לבצע חישובים במקביל (Parallelism) היא טבעית לאור. ניתן לשלוח אלפי קרני אור באורכי גל שונים (WDM – Wavelength Division Multiplexing) דרך אותו נתיב אופטי מבלי שהן יפריעו זו לזו, מה שמאפשר "דחיסה" של כוח עיבוד ששום שבב אלקטרוני לא יכול להתחרות בו.

יעילות אנרגטית: מצילים את כדור הארץ (ואת התקציב)

צריכת החשמל של מרכזי נתונים ברחבי העולם היא נושא בוער. ההערכות מדברות על כך שתוך שנים ספורות, ה-AI לבדה תצרוך אחוזים נכרים מתפוקת החשמל העולמית. שבבים פוטוניים מציעים פתרון לבעיה האקולוגית והכלכלית הזו. מכיוון שעיבוד פוטוני דורש פחות אנרגיה להזזת מידע ואינו זקוק למערכות קירור מסיביות באותה מידה, מדובר בטכנולוגיה "ירוקה" יותר שתאפשר להמשיך ולפתח מודלי AI גדולים יותר מבלי להקים תחנת כוח ליד כל חוות שרתים.

האתגרים בדרך למסחור

למרות ההבטחה הגדולה, הדרך לשליטה פוטונית מלאה עדיין רצופה אתגרים. המרכזי שבהם הוא האינטגרציה עם עולם הסיליקון הקיים (Silicon Photonics). רוב המידע שלנו עדיין נשמר ומעובד בפורמט אלקטרוני, והצורך להמיר אותות מאלקטרונים לפוטונים ובחזרה (O-E-O Conversion) יוצר הפסדים.

בנוסף, ייצור של שבבים אופטיים דורש דיוק קיצוני – ברמת הננומטר – כדי למנוע דליפת אור. עם זאת, חברות ענק וסטארט-אפים (רבים מהם עם שורשים ישראליים עמוקים) כבר מציגים פתרונות של "Chiplets" אופטיים שיושבים לצד המעבד האלקטרוני ומאיצים רק את המשימות הכבדות ביותר.

הזווית הישראלית: מרכז כובד עולמי

אי אפשר לדבר על שבבים ועל פוטוניקה בלי להזכיר את ישראל. האקוסיסטם המקומי, המשלב ידע שנצבר ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל עם מחקר אקדמי מוביל בטכניון, בעברית ובבר-אילן, הפך את ישראל למעצמת פוטוניקה. חברות ישראליות נמצאות בחזית הפיתוח של תקשורת אופטית בין שבבים ועיבוד אופטי ל-AI, וזהו בדיוק התחום שבו השקעות ה-Deep-Tech מתרכזות כיום.

סיכום

אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית. אם ה-GPU הביא אותנו אל סף המהפכה של ה-AI היוצרת (Generative AI), הרי שהשבבים הפוטוניים הם אלו שיאפשרו לנו לעבור את הסף הזה אל עבר בינה מלאכותית כללית (AGI) ומחשוב בקנה מידה של "אקסטה-סקייל" (Exascale).

עבור תעשיית ההייטק הישראלית, ההזדמנות כאן היא כפולה: לא רק להיות הצרכנים של הטכנולוגיה הזו, אלא להיות אלו שמתכננים ובונים את ה"פנסים" שיאירו את עתיד המחשוב העולמי. ככל שהאור יחליף את החשמל במסלולי הסיליקון, כך תהפוך הבינה המלאכותית למהירה יותר, ירוקה יותר, ובעיקר – עוצמתית יותר מכל מה שדמיינו.

הפוסט המהפכה המוארת: מדוע שבבים פוטוניים הם המפתח לעתיד ה-AI ומקומה של ישראל במהפכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל מודיעה היום כי Intel Capital משתתפת בסבב הגיוס Series E של חברת SambaNova, בהיקף של יותר מ-350 מיליון דולר, כחלק ממהלך אסטרטגי להעמקת פעילותה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית והרצת מודלים בקנה מידה רחב. במקביל להשקעה, החברות הכריזו על שיתוף פעולה רב-שנתי מתוכנן, שמטרתו לספק פתרונות מתקדמים ויעילים לארגונים, ספקי מודלים, חברות AI-native וגופים ממשלתיים ברחבי העולם.

ההשקעה משקפת את תפיסת העולם של אינטל, לפיה עתיד ה-AI נשען על תשתית הטרוגנית המשלבת מעבדים, מאיצים, זיכרון, תקשורת ותוכנה במסגרת ארכיטקטורה מאוחדת וגמישה. ככל שעומסי העבודה של בינה מלאכותית הופכים מורכבים ודינמיים יותר, ממודלים לשפה טבעית ועד מערכות רב-מודאליות וסוכני AI אוטונומיים, גובר הצורך בפתרונות שמספקים תפוקה גבוהה, זמן תגובה קצר ועלות כוללת צפויה.

שיתוף הפעולה בין אינטל ל-SambaNova יתבסס על תשתיות Intel Xeon וישלב את מערכות ה-AI המלאות של SambaNova, ובראשן שבב ה-SN50 החדש. מטרת המהלך היא לאפשר פריסה רחבת היקף של עומסי הרצת מודלים בסביבות פרודקשן, תוך מתן חלופה משלימה לפתרונות ממוקדי GPU בלבד.

ה-SN50 תוכנן להתמודד עם עומסי עבודה של Agentic AI, ומציע קפיצת מדרגה בביצועים וביעילות כלכלית. המערכת מאפשרת חיבור של מאות מאיצים בקישוריות עתירת רוחב פס, לצמצום זמני תגובה ולתמיכה במודלים גדולים עם קונטקסט רחב. עבור לקוחות שעומסי העבודה שלהם מתאימים לארכיטקטורה זו, השילוב עם מעבדי Intel Xeon מספק פתרון ברמת Rack עם תפוקה יציבה ועלויות נשלטות.

ההשקעה של Intel Capital נועדה להאיץ את הרחבת הייצור של ה-SN50, להגדיל את קיבולת הענן של SambaNova ולהעמיק אינטגרציות תוכנה ארגוניות. מעבר להיבט הפיננסי, מדובר במהלך שמחזק את האקו-סיסטם סביב ארכיטקטורת Intel ומרחיב את היצע הפתרונות הזמינים ללקוחות ברחבי העולם.

שיתוף הפעולה יתמקד בשלושה צירים מרכזיים: הרחבת ענן ה-AI של SambaNova על גבי תשתיות מבוססות Intel Xeon; אינטגרציה בין מערכות SambaNova לבין מעבדים, מאיצים ופתרונות תקשורת של אינטל לצורך הקמת תשתיות מוכנות לפרודקשן; ופעילות משותפת בשיווק ובמכירות דרך ערוצי הארגון, הענן והשותפים הגלובליים של אינטל.

המהלך אינו משנה את מפת הדרכים של אינטל בתחום ה-GPU למרכזי נתונים, אלא משלים אותה. אינטל ממשיכה להשקיע בפיתוח IP, ארכיטקטורה, מוצרים ותוכנה עבור פתרונות GPU, כחלק מאסטרטגיית AI רחבה מהקצה ועד הענן. ההשקעה ב-SambaNova נועדה להרחיב את מגוון האפשרויות ללקוחות, ולאפשר התאמה מיטבית בין סוגי עומסי עבודה שונים לבין התשתית המתאימה להם.

באמצעות ההשקעה ושיתוף הפעולה האסטרטגי, אינטל מבססת את מחויבותה להובלת תשתיות AI פתוחות, הטרוגניות וגמישות, המאפשרות לארגונים לפרוס יישומי בינה מלאכותית מתקדמים בקנה מידה עולמי. יחד, אינטל ו-SambaNova שואפות לעצב את הדור הבא של מרכזי הנתונים ל-AI ולממש הזדמנות שוק בהיקף של מיליארדי דולרים בתחום הרצת המודלים.

הפוסט אינטל משקיעה מעל 350 מיליון דולר ב-SambaNova הפועלת בשוק הרצת המודלים לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה נמצאת במשא ומתן להשקיע עד 30 מיליארד דולר ב-OpenAI במסגרת סבב גיוס שעשוי להעריך את סטארט-אפ הבינה המלאכותית בשווי של 730 מיליארד דולר לפני ההשקעה. העסקה המתוכננת משקפת את המרוץ המתגבר בין ענקיות הטכנולוגיה להשקיע בתחום הבינה המלאכותית, כאשר OpenAI נותרת אחת החברות המובילות והמבוקשות ביותר בתחום. ההערכה של 730 מיליארד דולר הופכת את החברה לאחת מהסטארט-אפים היקרים ביותר בהיסטוריה.

השקעה נפרדת מהסכם התשתיות

ההשקעה נפרדת מהסכם התשתיות בשווי 100 מיליארד דולר ש-OpenAI ואנבידיה הכריזו עליו בספטמבר, לפי מקור המעורה בעניין שביקש להישאר אנונימי מכיוון שהדיונים סודיים. 30 מיליארד הדולר אינם קשורים לאבני דרך כלשהן בפריסת תשתיות, אמר המקור.

ההכרזה מספטמבר, שזעזעה את ענף הטכנולוגיה ועוררה גל של עסקאות תשתיות נוספות, תיארה מבנה שבו אנבידיה תשקיע ב-OpenAI על פני מספר שנים במקביל להקמת מתקני סופר-מחשוב חדשים. מקור אמר ל-CNBC באותה עת שההשקעה הראשונה של אנבידיה בסך 10 מיליארד דולר תבוצע כאשר הגיגה-וואט הראשון שלה יושלם.

השקעת 30 מיליארד הדולר של אנבידיה ב-OpenAI שונה ממה שתוכנן בספטמבר, אך החברה עדיין יכולה להחליט להשקיע בסבבים עתידיים המתיישבים עם אותו מסגרת, אמר המקור.

עסקת 30 מיליארד הדולר אינה סופית והפרטים עדיין כפופים לשינויים, אמר המקור. ה-Financial Times היה הראשון לדווח על ההשקעה הפוטנציאלית.

אנבידיה סירבה להגיב.

הבהרות לאחר ספקולציות

שאלות לגבי מצב הסכם התשתיות בין OpenAI ואנבידיה הסתחררו בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר שה-Wall Street Journal דיווח בינואר שהעסקה "הוקפאה".

אנבידיה אמרה בעבר בדוח הכספי הרבעוני שלה בנובמבר כי "אין ודאות שנכנס להסכמים סופיים ביחס להזדמנות OpenAI או להשקעות פוטנציאליות אחרות."

מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, ניסה להקטין את החששות לגבי העסקה, וכתב בפוסט ב-X שהחברה אוהבת לעבוד עם אנבידיה, ושהוא "לא מבין מאיפה כל השיגעון הזה מגיע."

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, התייחס גם הוא לקרע הפוטנציאלי במהלך ראיון עם ג'ים קריימר מ-CNBC מוקדם יותר החודש, ואמר כי "אין ספק" שהחברה תשקיע בסבב הגיוס הבא של OpenAI.

סבב גיוס רחב יותר

OpenAI גם מנהלת דיונים לגיוס כספים עם משקיעים אחרים, והסבב הכולל עשוי להסתכם בכ-100 מיליארד דולר, כפי שדיווח CNBC בעבר. השיחות האיצו בשבועות האחרונים, אך לא הושלמו.

סבב הגיוס של הסטארט-אפ עשוי להיסגר בשני חלקים, החל מהשקעות של שותפים אסטרטגיים כמו אמזון, מיקרוסופט ואנבידיה. תרומות נוספות ממאגר רחב יותר של משקיעים יבואו לאחר מכן.

הפוסט אנבידיה במשא ומתן להשקיע עד 30 מיליארד דולר ב-OpenAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת NVIDIA הודיעה על שותפות אסטרטגית רב-שנתית עם Meta, שבמסגרתה תפרוס מטא מיליוני מעבדים גרפיים (GPU) מדורות Blackwell ו-Rubin, לצד מעבדים מרכזיים (CPU) וטכנולוגיות תקשורת מואצת, במרכזי הנתונים שלה ברחבי העולם.

המהלך נועד לתמוך במפת הדרכים ארוכת הטווח של מטא בתחום הבינה המלאכותית – הן לאימון מודלים (Training) והן להסקה (Inference) – על פני תשתיות מקומיות (On-Prem), ענן וסביבות היברידיות.

פריסה בהיקף חסר תקדים

במסגרת השותפות תקים מטא מרכזי נתונים מותאמים ל-AI, שיכללו פריסה רחבה של מעבדי Grace מבוססי Arm של אנבידיה, וכן מערכות חדשות המבוססות על פלטפורמות GB300 ו-Rubin. בנוסף, מתגי התקשורת Spectrum-X Ethernet של אנבידיה – שפותחו גם במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל – ישולבו בפלטפורמת Facebook Open Switching System של מטא.

ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל Jensen Huang, אמר כי “אף אחד אינו פורס תשתיות AI בקנה המידה של מטא. באמצעות תכנון משותף עמוק של CPU, GPU, תקשורת ותוכנה, אנו מאפשרים לחוקרי ומהנדסי מטא להניח את היסודות לדור הבא של הבינה המלאכותית”.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל Mark Zuckerberg, ציין כי החברה “מתרגשת לבנות מערכי מחשוב מתקדמים המבוססים על פלטפורמת Vera Rubin, במטרה לספק בינת-על אישית לכל אדם בעולם”.

שיפור דרמטי בביצועים פר-וואט

שיתוף הפעולה כולל הרחבה משמעותית של פריסת מעבדי Grace במרכזי הנתונים של מטא, עם דגש על שיפור יחס ביצועים-לוואט (performance-per-watt). לפי החברות, מדובר בפריסה הראשונה בקנה מידה גדול המבוססת על Grace בלבד, תוך אופטימיזציית תוכנה משותפת לשיפור היעילות האנרגטית בכל דור.

בהמשך מתוכננת גם פריסה של מעבדי Vera ב-2027, מהלך שאמור להעמיק את אימוץ אקוסיסטם Arm ולהרחיב את תשתית מחשוב ה-AI החסכונית באנרגיה של מטא.

במקביל, מטא מאמצת את פלטפורמת התקשורת Spectrum-X Ethernet בכלל תשתיותיה, כדי להתמודד עם עומסי AI בקנה מידה עצום, תוך צמצום שיהוי, ניצול מיטבי של משאבים ושיפור היעילות התפעולית.

בינה מלאכותית פרטית ב-WhatsApp

מרכיב נוסף בשותפות הוא אימוץ טכנולוגיית Confidential Computing של אנבידיה, המאפשרת עיבוד מאובטח של נתונים רגישים. מטא שילבה את הטכנולוגיה ב-WhatsApp לצורך “Private Processing” – עיבוד בינה מלאכותית תוך שמירה על פרטיות המשתמשים.

לדברי החברות, המטרה היא להרחיב את השימוש ב-Confidential Computing למקרי שימוש נוספים בפורטפוליו של מטא, כך שניתן יהיה להטמיע יכולות AI מתקדמות מבלי לחשוף מידע רגיש.

תשתית אחודה לעידן ה-AI

השותפות בין אנבידיה למטא משקפת מגמה רחבה בתעשייה: מעבר מתלות בענן בלבד לתשתיות היברידיות ומקומיות המשלבות אימון והסקה בקנה מידה עצום. באמצעות ארכיטקטורה אחודה החוצה את מרכזי הנתונים המקומיים ואת פריסות הענן במסגרת תוכנית NVIDIA Cloud Partner, מבקשת מטא לפשט את ניהול התשתיות תוך שמירה על ביצועים ויכולת התרחבות.

אנבידיה (נאסד"ק: NVDA) מגדירה את עצמה כמובילה העולמית במחשוב מואץ, והשותפות הנוכחית עם מטא ממחישה את מרכזיותה בתשתיות ה-AI של ענקיות הטכנולוגיה. עבור מטא, מדובר בצעד נוסף בדרך להפיכת הבינה המלאכותית למנוע הליבה של מוצריה – ממערכות המלצה ופרסונליזציה ועד שירותי מסרים מאובטחים.

הפוסט מטא מרחיבה את תשתיות ה-AI בשותפות רב-שנתית עם אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המדד הבין-לאומי היוקרתי CSRankings מדרג את הטכניון במקום הראשון בישראל ובאירופה כולה ובמקום ה-21 בעולם. מדד זה, המבוסס על מספר מאמרי-הכנס שפרסמו חוקרי הטכניון בשני העשורים האחרונים (2025-2005) בכינוסים המובילים בתחום בעולם, מציב את הטכניון במקומות מרשימים גם בתחומי ה-AI השונים – בכולם ממוקם הטכניון ברשימת 60 האוניברסיטאות הטובות בעולם, ובאחד מהם, למידה חישובית (Machine Learning), במקום הראשון בישראל, הראשון באירופה והעשירי בעולם.

פעילותו המעמיקה והמתמשכת של הטכניון במגוון תחומי הAI –  באה לידי ביטוי בין השאר בגיוס חוקרים וסטודנטים מכל יחידות הטכניון לקידום מחקרים בין-תחומיים בבינה מלאכותית, בעדכון שיטת הלמידה ותוכניות הלימוד ובהגדלת מספר התוכניות והיוזמות החדשות במגוון תחומי
ה-AI  עם חברות מובילות בתעשיות עתירות הידע ואוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים בעולם. בטכניון פועלת קהילת בינה מלאכותית, הכוללת כ-150 חוקרים וחוקרות, ממגוון פקולטות, הפועלים בכל תחומי הבינה המלאכותית ומובילים את שיתופי הפעולה הרבים של הטכניון עם התעשייה והאקדמיה בתחומים אלה.

לדברי פרופ' דני רז, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, "ההכרה הבין-לאומית נובעת ממהלך רב שנים של קידום מחקרי ה-AI בטכניון ומהשקעה רבה במחקרים אלה. הטכניון מקיים קשת רחבה של פעילויות לקידום המצוינות המחקרית ב-AI ובהן חשיפת תלמידי המחקר לפרקטיקות המובילות בעולם ה-AI, קידום שיתופי פעולה מחקריים בין-תחומיים (כולל דרך מרכזים יעודיים כמו מכון זימין לבינה מלאכותית ברפואה) מדיניות מסחור עדכנית, וכינון שתופי פעולה משמעותיים עם חברות מובילות. מאות מחברי הסגל שלנו מיישמים במחקריהם מתודולוגיות וכלים מתקדמים בחזית הבינה המלאכותית בשורה של תחומים ובהם מדעי הנתונים, מחקר רפואי, הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית, ארכיטקטורה וביולוגיה, ואין לי ספק כי מגמה זו רק תתחזק."

רבים מהישגיהם המחקריים של חוקרי הטכניון בתחום ה-AI תורגמו ליישומים מסחריים. אלה כמה מהחברות מבוססות ה-AI שהוקמו באמצעות T3, זרוע המסחור של הטכניון: Firefly Neuroscience של ד"ר שחף גודד, שעוסקת בבריאות המוח והונפקה בבורסה ב-2024, DECI AI של פרופ' רן אל-יניב שנמכרה לאנבידיה, Autobrains (רכב אוטונומי) של פרופ' יהושע זאבי, Barcode Nanotech (הסעת חלקיקים בגוף למטרות ריפוי) של פרופ' אבי שרודר, Pickommerce AI Robotics (רובוטיקה) של פרופ' אילון רימון, Nol8 (עיבוד נתונים) של פרופ' מרק זילברשטיין שהוקמה השנה, Metasight Diagnostics (ביואינפורמטיקה) של פרופ' תומר שלומי, ו-SleepAI (שינה) של פרופ' יואכים בכר.

הפוסט מדד CSRankings: הטכניון במקום הראשון באירופה בתחום ה-AI על פי נתוני 2025-2005 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סיוה (CEVA; נאסד״ק: CEVA), ספקית טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2025 ולשנה כולה. החברה דיווחה על הכנסות שיא ברבעון הרביעי בהיקף של כ-31.3 מיליון דולר (בנטרול פעילות שירותי התכנון של Intrinsix שנמכרה ב-2023), לצד המשך צמיחה בפעילות ה-AI וחיזוק סל המוצרים. (PR Newswire)

במהלך הרבעון הרביעי השלימה סיוה הסכם רישוי אסטרטגי ליחידות עיבוד עצבי – NPU (Neural Processing Unit) – עם אחת מיצרניות ה-PC המובילות בעולם, שבחרה במעבדי ה-NeuPro של סיוה כ-IP בסיסי לארכיטקטורת מחשוב AI על-גבי המכשיר (On-device) לדור הבא.

דגשים לרבעון הרביעי של 2025

• הכנסות: 31.3 מיליון דולר, עלייה של כ-7% לעומת הרבעון המקביל.
• הכנסות מרישוי: 17.5 מיליון דולר, עלייה של 11%.
• הכנסות מתמלוגים: 13.8 מיליון דולר, עלייה של כ-2% – הרבעון החזק ביותר בתמלוגים מזה למעלה מארבע שנים.
• הסכמי רישוי: 18 הסכמים ברבעון הרביעי, המצביעים על ביקוש רחב בתחומי AI, קישוריות וחישה.
• היקף שילוח: 606 מיליון מכשירים מבוססי סיוה סופקו במהלך הרבעון.
• חיזוק המאזן: הנפקה משנית מוצלחת בהיקף נטו של כ-63 מיליון דולר.

דגשים לשנת 2025 כולה
סיוה סיכמה את 2025 עם הכנסות של כ-109.6 מיליון דולר (עלייה של כ-2% לעומת 2024). ההכנסות מרישוי הסתכמו בכ-63.6 מיליון דולר (עלייה של 6%), והכנסות התמלוגים עמדו על 46.0 מיליון דולר. הרווח הנקי Non-GAAP לשנה כולה גדל בכ-20% לכ-10.8 מיליון דולר, והרווח המדולל למניה Non-GAAP עלה ל-0.42 דולר.

החברה הדגישה כי 2025 הייתה “שנת פריצה” ברישוי בינה מלאכותית, כאשר ההכנסות מתחום זה היוו למעלה מ-20% מהכנסות הרישוי השנתיות. במהלך השנה חתמה סיוה על 10 הסכמים ל-NPU, ובהם הסכם רחב עם מיקרוצ'יפ טכנולוג'י (Microchip Technology). החברה מציגה זאת כחלק ממעבר התעשייה מה-AI בענן לעיבוד מקומי בקצה (Edge AI), שמחייב ארכיטקטורות חסכוניות באנרגיה – ומכינה את הקרקע למה שהיא מכנה “Physical AI”. )

מנכ״ל סיוה, אמיר פנוש, מסר כי ההסכם האסטרטגי עם יצרנית PC מובילה מהווה “אימות רב-עוצמה” לאסטרטגיית ה-AI של החברה, והוסיף כי מעבדי NPU ייעודיים צפויים להפוך לדרישת תקן בפלטפורמות מחשוב אישי – ובהדרגה גם במכשירים חכמים נוספים.

הפוסט סיוה מסכמת את 2025 עם שיא הכנסות ברבעון הרביעי והאצה בפעילות ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קיידנס (Cadence) (נאסד״ק: CDNS) הכריזה על השקת ChipStack AI Super Agent, שאותו היא מציגה כארכיטקטורת agentic workflow ראשונה מסוגה לאוטומציה של תכנון ואימות שבבים בצד הלקוח (Front-End). לפי החברה, המערכת מספקת שיפור תפוקה של עד פי 10 במשימות כמו כתיבת קוד תכנון (RTL) וסביבות בדיקה (testbenches), יצירת תוכניות בדיקה, תכנון והרצה של רגרסיות, דיבוג ואף תיקון בעיות אוטומטי.

המהלך מגיע על רקע עומס הולך וגובר על צוותי פיתוח שבבים: קיידנס ציינה שהמערכת נועדה להתמודד עם “המורכבות והקנה־מידה” של שבבים מודרניים, ובדיווח נפרד הוזכר כי צוותים עשויים להשקיע עד כ־70% מזמנם בכתיבה ובבדיקה של קוד תכנון/אימות.

מה הוכרז

לפי קיידנס, ChipStack AI Super Agent פועל כ”שכבת תזמור” שמפעילה מספר סוכני-AI (“מהנדסים וירטואליים”) על גבי כלי ה-EDA של החברה. הוא משתלב ביכולות AI קיימות של קיידנס, שלדבריה שימשו ביותר מ־1,000 תהליכי tapeout עד היום, כולל פלטפורמת האימות Verisium, כלי האופטימיזציה Cerebrus®, ופלטפורמת הנתונים וה-AI JedAI.

אנירוד דבגאן, נשיא ומנכ״ל קיידנס, מסר כי מדובר ביישום ישיר של בינה מלאכותית אג׳נטית בזרימות העבודה של הלקוחות, כדי לשחרר מהנדסים בכירים מעבודות חוזרות ולאפשר להם להתמקד בחדשנות.

איך זה עובד בפועל

בדפי המוצר של קיידנס מוסבר כי אחד המרכיבים המרכזיים הוא “Mental Model”: שכבת ידע שמרכזת מפרטים, נתוני תכנון וארטיפקטים של אימות לכדי “מקור אמת” עבור הסוכנים השונים. סביב המודל הזה פועלים סוכנים ייעודיים למשימות כמו אופטימיזציית RTL, אימות פורמלי (כולל יצירה של תכנית אימות ו-SVA), יצירה/שדרוג של סביבת UVM, בדיקות יחידה ב-SystemVerilog, דיבוג אוטונומי וניתוח סיבת שורש, ואף סוכן “Signoff” שמזהה בעיות מבניות ומציע תיקונים.

קיידנס מציגה את המערכת כחלק מגישת Intelligent System Design, שמשלבת תזמור AI, סימולציה מבוססת-עקרונות ומחשוב מואץ.

פריסה ראשונית ותמיכה במודלים

החברה מסרה שהפתרון נמצא כבר בשלבי הטמעה מוקדמים אצל שחקנים מרכזיים, ובהם Altera, NVIDIA, Qualcomm ו-Tenstorrent. קיידנס כללה בהודעה גם ציטוטים של לקוחות: באלטֶרה ציינו צמצום משמעותי של מאמץ אימות, בחלק מהתחומים “בערך פי 10”; בטנסטורנט דווח על קיצור זמן אימות של עד פי 4 בהערכה שנמשכה שלושה חודשים על כמה בלוקים קריטיים.

מבחינת מודלים, קיידנס מציינת תמיכה גמישה גם בענן וגם בסביבה מקומית (On-Prem), כולל NVIDIA Nemotron (ביחד עם התאמה באמצעות NVIDIA NeMo) וכן מודלים בענן כגון OpenAI GPT. בנוסף, לפי קיידנס המוצר זמין כעת במסלול Early Access.ל

הפוסט קיידנס משיקה את ChipStack: סוכן AI לתכנון ואימות שבבים ומבטיחה עד פי 10 תפוקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשלב הזה מדובר בעיקר בדיון ותסריט אפשרי – לא בתוכנית ביצוע מחייבת – אבל הוא מציף נקודת מפתח: אם רוצים להקים “אזור תעשייתי־מחשובי” של בינה מלאכותית ושבבים, תשתית האנרגיה הופכת לצוואר בקבוק.

בפוסט שפורסם ב־7-2-2026 בבלוג Neutron Bytes נטען כי סביב יוזמה להקמת פארק טכנולוגי בהובלה אמריקנית ב־ישראל עלתה גם אפשרות לא שגרתית לתשתית החשמל: שילוב כור גרעיני מודולרי קטן (SMR) שיספק אספקת אנרגיה רציפה למפעל שבבים ולמרכזי נתונים עתירי־חשמל. (Neutron Bytes)
בשלב הזה מדובר בעיקר בדיון ותסריט אפשרי – לא בתוכנית ביצוע מחייבת – אבל הוא מציף נקודת מפתח: אם רוצים להקים “אזור תעשייתי־מחשובי” של בינה מלאכותית ושבבים, תשתית האנרגיה הופכת לצוואר בקבוק.

היוזמה: “Fort Foundry One” והקשר ל־Pax Silica

לפי הדיווחים, היוזמה משתלבת במסגרת אמריקנית בשם Pax Silica – ניסיון לבנות שיתופי פעולה בין מדינות “ידידותיות” כדי להבטיח שרשראות אספקה לטכנולוגיות קריטיות כמו שבבים ובינה מלאכותית.
ברקע לכך דווח על כוונה לקדם מזכר הבנות בין הצדדים, הכולל הקצאת שטח בהיקף של כ־4,000 אקרים (כ־16.2 קמ״ר) לפארק תעשייתי שיכלול ייצור שבבים מתקדם ותשתיות מחשוב.

מפעלי שבבים ומרכזי נתונים עובדים 24/7, צורכים הספקים גבוהים, ורגישים להפרעות חשמל. לכן, בעולם מתחזקת מגמה לחפש “עוגן” אנרגטי יציב – לפעמים אפילו ליד האתר עצמו. בפוסט נטען כי הדיון כיוון לכורים מודולריים קטנים בטווח של עשרות עד מאות מגה־ואט (בקירוב 50–300 MW), ובייחוד נשקלה האפשרות של תכן מתקדם שמפחית תלות בקירור מים – נקודה מהותית אם האתר נמצא במדבר הנגב.
עם זאת, הכותב גם מדגיש את הטיעון הנגדי: לישראל יש מקורות גז טבעי משמעותיים ויכולת להפעיל תחנות כוח ייעודיות, ולכן “אין חובה טכנולוגית” ללכת דווקא לגרעין כדי להפעיל דאטה־סנטרים.

החסם האמיתי: רגולציה, מדיניות ייצוא אמריקנית, ופוליטיקה אזורית

גם אם נניח שהצורך האנרגטי אמיתי – המעבר מ”רעיון” ל”כור עובד” דורש מסלול ארוך של רישוי, הקמת רגולטור אזרחי מתאים, תשתיות בטיחות, וכמובן מנגנוני פיקוח ואבטחה ברמה גבוהה.

בצד האמריקני יש שכבה נוספת: שיתוף פעולה גרעיני אזרחי מחייב בדרך כלל מסגרת משפטית לפי סעיף 123 לחוק האנרגיה האטומית האמריקני (Atomic Energy Act) – “Agreement for Cooperation” שמגדיר תנאים, מגבלות ופיקוח. מסמכי NRC מתארים שסעיף 123a מחייב שהסכמי שיתוף פעולה כאלה יכללו תנאים והיקף שיתוף הפעולה. (nrc.gov)
ב־Neutron Bytes נטען שהיעדר מסגרת כזו מול ישראל הופך עסקת כור אזרחי למסובכת פוליטית ומשפטית, ושכל מהלך חריג עלול להצית ויכוחים גם בזירה האזורית.

ומה קורה במקביל בעולם? בריטניה ואירופה “מסדרות את המסלול”

כאן נכנס ההקשר הבינלאומי: ב־הממלכה המאוחדת פרסמה Department for Energy Security and Net Zero מסגרת בשם “Advanced Nuclear Framework”, שמטרתה ליצור “צינור” (pipeline) של פרויקטים גרעיניים מתקדמים ולהקל על יזמים דרך ליווי רגולטורי ותכנוני – כולל בחינה החל ממרץ הקרוב. (ממשלת ישראל)
ובאירופה, Centre for European Policy Studies טוען שמימון הוא צוואר הבקבוק המרכזי של “רנסנס גרעיני”, ושבלי מנגנוני דה־ריסקינג ממשלתיים קשה יהיה להביא הון פרטי לפרויקטים – גם אם טכנולוגיות SMR יבשילו. (CEPS)

בשורה התחתונה: רעיון SMR לפארק שבבים ודאטה־סנטרים בנגב “יושב” על צורך טכנולוגי אמיתי (אספקת חשמל רציפה ומסיבית), אבל בין רעיון לבין החלטה יש מסלול רגולטורי, מדיני ופיננסי כבד. אם הנושא יתקדם מעבר למזכרי כוונות, הסימנים הראשונים יהיו בדרך כלל: פרסום תיחום אתר, פתיחת הליך רגולטורי רשמי, ומסמכים משפטיים שמגדירים מי מפקח, מי מפעיל, ועל בסיס איזה הסכמים.

הפוסט כור גרעיני קטן לפארק שבבים בנגב במסגרת פקס סיליקה? הדיון האנרגטי שמציף את מגבלות ה־AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.