צפון קוריאה פועלת כיום להקמת תשתית טכנולוגית עצמאית, הכוללת ייצור מקומי של שבבים ופיתוח גרסה משלה לצ'אטבוט בסגנון ChatGPT — כך מסר לאחרונה צ'ונג דונגיאנג, מועמד לשר האיחוד בדרום קוריאה.

לדבריו, במדינה פועלים כיום שלושה מפעלי שבבים: אחד בפיונגיאנג, ועוד שניים שהוזכרו לראשונה – בפיונגסונג וונסאן. השבבים משמשים, בין השאר, לטלפונים ניידים מתוצרת מקומית, כחלק מהשאיפה לעצמאות טכנולוגית מלאה.

במקביל, חוקרים באוניברסיטת קים צ'אק לטכנולוגיה ממשיכים לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית ומערכות תרגום אוטומטיות מבוססות GPT. גורמים דרום קוריאניים טוענים כי פיונגיאנג מנסה לפתח צ'אטבוט מקומי, כחלק מהכנות לשימוש צבאי וטכנולוגי מתקדם יותר, ובפרט לאור שיתוף הפעולה המתהדק עם רוסיה.

האנליסט טום רמג' הזהיר כי היכולת של צפון קוריאה לייצר שבבים מתקדמים מוגבלת, אך ייתכן שהיא מסתמכת על סיוע חיצוני – כולל גישה למשאבים טבעיים נדירים שמוחלפים בטכנולוגיה — או על מתקפות סייבר לגניבת מידע עיצובי.

למרות הסנקציות, רשתות הברחה והסכמים עם רוסיה וסין עשויים להעניק לפיונגיאנג את הדחיפה הנדרשת להמשך ההתקדמות הטכנולוגית.

למאמר באתר NK NEWS – אתר מערבי המדווח על מה שקורה בצפון קוריאה

הפוסט פיונגיאנג משקיעה בשבבים ובינה מלאכותית: גרסה מקומית לצ'אט-GPT בשלבי פיתוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

היילו, יצרנית מעבדי בינה מלאכותית למכשירי קצה (Edge AI), הכריזה היום על השקתו לקהל הרחב של Hailo-10H, הדור השני של מאיץ ה-AI שלה, הכולל יכולות מתקדמות של Gen AI. החל מהיום, לקוחות ברחבי העולם יכולים לרכוש את המעבדים ולהוריד את חבילת התוכנה מאתר החברה. זהו המאיץ הראשון מסוגו בעולם שזמין לרכישה ומאפשר הרצה של מודלי Gen AI באופן מקומי על המכשיר, ללא צורך בחיבור לענן.

ה-Hailo-10H ממשיך את ההצלחה של מאיץ ה-AI הראשון של החברה, Hailo-8, ומשלב את הביצועים המובילים של החברה בתחום Vision AI עם יכולות חדשות של בינה מלאכותית גנרטיבית. לראשונה, ניתן להריץ מודלים של שפה טבעית (LLMs), מודלים חזותיים-שפתיים (VLMs) ומודלים גנרטיביים נוספים באופן מלא על המכשיר, ללא צורך בחיבור לענן. קפיצה פונקציונלית זו מביאה יכולות GenAI מתקדמות למכשירי קצה בעלות אטרקטיבית וצריכת חשמל נמוכה במיוחד – פתרון מהפכני למפתחי מוצרים בתחומים כמו מחשוב אישי, רכב, טלקום, קמעונאות, ביטחון ועוד.

ה-Hailo-10H משתלב באופן מלא בסביבת הפיתוח הקיימת של היילו, ומאפשר למפתחים להשתמש בכלים המוכרים ולשלב את המאיץ החדש בקלות בתהליכי הפיתוח שלהם. המאיץ נתמך על ידי קהילת מפתחים עולמית פעילה, המונה מעל ל-10,000 משתמשים חודשיים, ומאפשר הרצה של מודלים מתקדמים של Vision ו-GenAI ישירות על גבי המכשיר – תוך השגת זמני תגובה מהירים במיוחד (ultra-low latency) בזמן אמת.

הודות לעיבוד המידע ישירות על גבי המכשיר, ה-Hailo-10H מסייע בשמירה על פרטיות – נתונים רגישים מבחינה אישית או עסקית אינם נשלחים לענן ונשארים בתוך המערכת המקומית. בנוסף, הוא מפחית את עלויות התפעול הכוללות, בזכות צמצום השימוש ברוחב פס לענן והפחתת התלות בשירותי בינה מלאכותית חיצוניים ויקרים. יתרון נוסף הוא היכולת לפעול באופן עצמאי, גם במקומות שבהם אין חיבור רציף לאינטרנט – תוך שמירה על זמינות בכל מצב.

מעבד ה-Hailo-10H פותח במיוחד עבור מכשירי קצה בעולמות הצרכנות, המגזר העסקי ותעשיית הרכב – לרבות מרכזיות מדיה, נתבים ביתיים ומערכות מולטימדיה לרכב (Cockpit Systems). המאיץ מאפשר הרצה של יישומים מתקדמים כגון אינטראקציה קולית בין אדם למכונה, עיבוד חזותי בזמן אמת ויכולות AI מולטימודליות – תוך עמידה באילוצים של צריכת חשמל נמוכה ועלויות מופחתות, האופייניות לסביבות קצה.

במדדי ביצועים, ה-Hailo-10H הציג תוצאות מרשימות במיוחד במשימות של Gen AI: זמן תגובה ראשוני של פחות משנייה, וקצב של מעל 10 טוקנים לשנייה בעת הרצת מודלים בשפה ובשפה-חזותית בהיקף של 2 מיליארד פרמטרים. בתחום ניתוח הוידאו, ה-Hailo-10H מאפשר זיהוי אובייקטים מתקדם (למשל YOLOv11m) על גבי וידאו בזמן אמת ברזולוציית 4K. כל אלה מתאפשרים תוך צריכת חשמל טיפוסית של 2.5W בלבד – פתרון אידיאלי למערכות AI חסכוניות ויעילות. המאיץ עומד בתקני הרכב AEC-Q100 Grade 2 ומתוכנן להשתלב ברכבים שייצורם יחל במהלך 2026.

Hailo-10H מהווה אבן דרך נוספת במסע של היילו להגדיר מחדש את הגבולות האפשריים של בינה מלאכותית במכשירי קצה, ולהביא יכולות עתידניות לכאן ועכשיו.

אור דנון, מנכ״ל-שותף ומייסד היילו: "עם הזמינות המסחרית של מעבד ה-Hailo-10H, אנחנו עושים צעד משמעותי נוסף במימוש החזון שלנו – להפוך את הבינה המלאכותית לנגישה לכולם. זהו המאיץ הייעודי הראשון שמאפשר ביצועי Gen AI אמיתיים בקצה, בשילוב יעילות גבוהה, עלות משתלמת וסביבת פיתוח מקיפה ונוחה למפתחים."

הפוסט היילו משיקה את מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-10H: יכולות Gen AI מתקדמות ללא צורך בחיבור לענן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע המתיחות המתמשכת בין ארה"ב לסין סביב מגבלות ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, מנכ"ל ומייסד חברת אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודיע כי החברה הגישה בקשה רשמית לממשל האמריקני לקבל רישיון לייצא מחדש את שבב הבינה המלאכותית H20 לסין. הוא ציין כי הממשל האמריקני הבטיח לאפשר את החידוש תחת רישוי מתאים, והביע תקווה כי המשלוחים יחלו בקרוב.

ההודעה נמסרה במסגרת סבב פגישות רשמי של הואנג הן בוושינגטון הבירה והן בבייג'ינג. בארה"ב הוא פגש את הנשיא טראמפ ובכירים נוספים, והביע תמיכה ביוזמות הממשל לחיזוק תשתיות הבינה המלאכותית המקומיות, הגדלת התעסוקה בענף, והעברת ייצור שבבים לשטח ארה"ב.

בבייג'ינג, הוא דן עם נציגי ממשל ותעשייה על תפקידה של הבינה המלאכותית בהעלאת הפרודוקטיביות ובהרחבת אפשרויות כלכליות. השיחות הדגישו את האפשרות לשתף פעולה בינלאומית במחקר אחראי ובטוח בבינה מלאכותית, לטובת כלל האנושות.

במקביל, חשף הואנג כי אנבידיה תשיק כרטיס גרפי חדש בשם NVIDIA RTX PRO, המותאם לחלוטין לרגולציות הייצוא האמריקאיות. לדבריו, מדובר ב-GPU שמתאים במיוחד ליישומי "תאום דיגיטלי" (Digital Twin) בתעשייה החכמה ובמערכות לוגיסטיות מתקדמות.

"הגענו לנקודת מפנה," אמר הואנג. "הבינה המלאכותית הפכה למשאב יסוד כמו אנרגיה, מים והאינטרנט. אנו רואים במחקר פתוח ובמודלים בסיסיים כלי להנגשת החדשנות לכל מדינה – מאסיה, דרך אירופה ועד אמריקה הלטינית."

לדבריו, כל מודל בינה מלאכותית אזרחי צריך לפעול בצורה מיטבית על בסיס טכנולוגיה אמריקנית, ובכך לתמוך במובילות אמריקנית גלובלית תוך חיזוק כלכלות מתפתחות.

הפוסט מנכ"ל אנבידיה מבקש רישיון לחדש את מכירת שבבי H20 לסין ומודיע על GPU חדש שתואם לרגולציות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מתכננת מהפכה מקומית עם מרכז פיתוח ענק בצפון ואפילו דחתה סיוע ממשלתי, ומציינת את הפיכתה למעסיק הזר הגדול בישראל

אנבידיה מחפשת להתרחב מאוד בישראל. החברה רשמה השבוע שווי שיא של 4 טריליון דולר. בישראל, החברה פועלת לבניית מרכז פיתוח חדש בשטח בנוי של כ־180 אלף מ"ר באזור מבוא כרמל, שעל פי הערכות יעסיק 5,000 עובדים – ויהפוך את אנבידיה למעסיק הפרטי הזר הגדול במדינה. המהלך צפוי ליצור מוקד טכנולוגי חדש בצפון הארץ, בדומה למה שעשתה אינטל לחיפה בשנות ה־70. הדבר בא במקביל לגל פיטורין עצום באינטל, מה שמלמד על חילופי המשמרות. כלי התקשורת הכלכליים דיווחו כי אנבידיה דחתה הצעות לעבור לתפן שבגבול לבנון למרות הסבסוד הנאה שהיה עשוי להיות כרוך בכך. מסתבר של חברה של 4 טריליון דולר הדבר אינו מהווה שיקול.

תעשיית השבבים העולמית נמצאת בעיצומה של תחייה חסרת תקדים, כשהשחקנית המרכזית בזירה – אנבידיה – לא רק שפורצת גבולות טכנולוגיים, אלא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית והישראלית. דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA) לשנת 2025 מצביע על השקעות עתק, תמורות גיאופוליטיות וחשיבות קריטית של מדיניות ממשלתית חכמה. בישראל, אנבידיה מתכננת להקים את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים והמשפיעים ביותר שנראו כאן אי פעם.

אמריקה משיבה מלחמה: מ־10% ליעד של פי 3

למרות הדומיננטיות המוחלטת של החברות האמריקניות בתכנון שבבים (עם למעלה מ־50% מנתח ההכנסות העולמי), ארה"ב הידרדרה ל־10% בלבד מיכולת הייצור העולמית – ירידה חדה מ־37% ב־1990. כעת, הודות ל"חוק השבבים והמדע", מדיניות מיסוי חדשה ותמריצי מו"פ, אמריקה מבקשת להשיב לעצמה את ההובלה גם בייצור, בעידן שבו AI, מחשוב קוונטי והגנה לאומית נשענים כולם על שבבים.

במקביל, אנבידיה – חברת השבבים הגדולה בעולם – חוצה שיאים היסטוריים: שווי שוק של מעל 4 טריליון דולר, דומיננטיות במדדי המניות הגדולים בארה"ב, ותשואות של עשרות אלפי אחוזים בעשור האחרון. מדובר לא רק בביצועי שוק, אלא בהשפעה אסטרטגית רחבת היקף.

במהלך 2025 אנבידיה ממשיכה במגמה הדרמטית של הרחבת פעילותה בישראל: לאחר שצמחה לכ‑5,000 עובדים בארץ, החברה הוציאה ביוני 2025 בקשה (RFI) לרכישת שטח בגודל 70–120 דונם באזור הצפון, באזור מבוא כרמל בין יקנעם לחיפה, בשטח בנוי עתידי של 80,000–180,000 מ״ר שיכלול מרכזי פיתוח, משרדים, ומתקני סופר‑מיחשוב. עלות הפרויקט נאמדת בכמה מיליארדי שקלים (הערכה: כ‑2 מיליארד שקל, כולל קרקע ובנייה), והוא צפוי להוסיף אלפי משרות ולהפוך את אנבידיה לאחת המעסיקות הגדולות במשק, עוד לפני מצביעה על כוונה לעקוף את אינטל כמעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל .

אנבידיה היא כבר היום השחקן המרכזי בפיתוח שבבים ומרכזי סופר‑מיחשוב בישראל: היא מפעילה כבר מרכז R&D ביוקנעם, משרדים בתל אביב וירושלים ושיקמה בשנתיים האחרונות בענף המקומי באמצעות רכישות כמו Mellanox (2020), Deci ו‑Run.AI. בינואר 2025 השלימה השקעה של כ‑500 מיליון דולר בבניית מתחם נתונים ענקי עם כ‑10,000 מ״ר ונהרת חשמל של 30 מגוואט עבור מערכות נתונים מקומיות, כולל סופרמחשב Israel‑1 – אחד מהמובילים בעולם (דורג 34).

ההרחבה בצפון מהווה "game changer" למרחב ההייטק המקומי – מקומות כמו יקנעם וסביבתה צפויים להפוך למוקדי משרות הנדסיות ברמה עולמית, בדגש על תחומי שבבים, רשתות, בינה מלאכותית וסופר־מיחשוב . חשוב לציין כי אף שהצפון נהנה משכר מס חברות מופחת באזורי פיתוח (6–7.5%), הצפי הוא שמס החברות יתוקן לשיעור אחיד של 15%– וכתוצאה מכך המדינה עשויה להציע לאנבידיה הטבות משלימות משמעותיות, כגון תמריצים פיננסיים, אשראי לחינוך, תשתיות רגולטוריות והקלות בארנונה .

השילוב בין השקעות נדל”ן, תשתיות כבישים ורכבות, ופוטנציאל גיוס של כח אדם איכותי מהתעשייה והאקדמיה, מציב את אנבידיה במקום מוביל בבסיס ההייטק הישראלי – הן מבחינת יציבות ארוכת טווח והן כהובלה בסוגי פרויקטים מרכזיים בתחומי AI, שבבים וסייבר .

ההשפעה הצפויה: ידע, שכר, כוח אדם – ושינוי מגמות

מומחים מזהירים שהגיוס של אלפי מהנדסים, מפתחים ומומחי AI יבוא בחלקו על חשבון חברות קטנות, אך מדגישים: אנבידיה מביאה איתה ידע ומומחיות שאינם קיימים באקדמיה המקומית, מה שיחזק את כל האקוסיסטם הטכנולוגי. בנוסף, החברה עשויה להפוך לאבן שואבת לבוגרי אוניברסיטאות טריים, ולתרום להכשרה רחבה של דור מהנדסים חדש.

על פי התחזיות, מספר בוגרי הטק באקדמיה הישראלית יעלה רק מ־7,600 ל־9,000 עד שנת 2028 – תוספת שאינה מדביקה את הביקוש. לפיכך, מדיניות ממשלתית תידרש ללוות את המהלך גם בתמריצים רגולטוריים, פתרונות מס והסרת חסמים תשתיתיים – כולל פטורים מארנונה, פיתוח כוח אדם והקלות במיסוי גלובלי.

השילוב בין התחייה האמריקנית בתעשיית השבבים לבין הצמיחה הדרמטית של אנבידיה בישראל ממחיש את מרכזיותו של התחום בכלכלה הגלובלית ובביטחון הלאומי. זהו מפץ – לא רק של סיליקון, אלא של גאופוליטיקה, תעסוקה, ידע וכוח טכנולוגי. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, תידרש גם בישראל מדיניות חכמה, שלא רק תגיב – אלא תוביל.

הפוסט אנבידיה חצתה את רף ה-4 טריליון דולר ובונה את עתיד ה-AI מישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן התמקדה סביב התפיסה לפיה נשק גרעיני הוא המפתח להרתעה ולעליונות אסטרטגית, נראה כי בעימותים העתידיים, הניצחון לא ייקבע על ידי עוצמת הראש האטומי, אלא על ידי השליטה הבלתי מעורערת בתחום הבינה המלאכותית  ובלב והמוח" המניעים אותה הלא הם שבבי הסיליקון המתקדמים.

בימים אלה אנו עדים לשינוי פרדיגמה המעביר את מוקד הכוח משדות הקרב הפיזיים למעבדות הפיתוח ולשרשראות האספקה הטכנולוגיות.

השינוי הגדול: מכימיה ופיזיקה לביטים ואלגוריתמים

הנשק האטומי סימל את פסגת היכולת הטכנולוגית של המאה הקודמת – פיתוחים פיזיקליים וכימיים ששחררו כוח הרסני בלתי נתפס. כח זה העניק למעצמות שהחזיקו בו יתרון מוחלט והרתעה אסטרטגית שאמורה הייתה למנוע מלחמה כוללת. אולם, אך כוחו של הנשק הגרעיני מוגבל בעיקר להרתעה אבסולוטית. הוא אינו כלי לניהול סכסוכים יומיומיים, מלחמות סייבר, תעמולה או השפעה גלובלית מורכבת.

כאן נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית אינה נשק פיזי במובן המסורתי, אלא כוח טרנספורמטיבי שיכול להשפיע על כל היבט של חברה – צבאי, כלכלי, חברתי ואף תרבותי. בינה מלאכותית מתקדמת מאפשרת:

• קבלת החלטות בזמן אמת: מערכות AI יכולות לנתח כמויות אדירות של נתונים (Big Data) במהירות ובדייקנות שאין שנייה לה, ולספק המלצות אסטרטגיות. במקביל מערכות AI יכולות לבצע פעולות אוטונומיות בשדות קרב מודרניים – החל מכלי טיס בלתי מאוישים ועד למערכות הגנה אקטיביות.
• לוחמה אסימטרית: AI מספקת יתרון קריטי גם לשחקנים קטנים יחסית, המאפשרת להם לפתח מערכות הגנה או התקפה חכמות, לנתח מודיעין ביעילות ולשבש את פעילות האויב באמצעים שאינם תלויים בכוח אש גרעיני.
• כלכלה וחדשנות: מדינה המובילה בתחום ה-AI שולטת גם על מנועי הצמיחה הכלכליים הבאים, מפתחת טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות כאחד, ומושכת כישרונות והשקעות.

השבבים: ה"מוח" של המלחמה החדשה

אך הבינה המלאכותית אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המניעה אותה: השבבים. שבבים מתקדמים – ובעיקר אלו המיועדים למשימות AI ספציפיות (כמו מעבדי GPU, מעבדי AI ייעודיים ועוד) – הם ה"מוח" וה"לב" של כל מערכת AI. הם מאפשרים את כוח העיבוד העצום הנדרש לאימון מודלים מורכבים ולביצוע הסקות מהירות.

השליטה על תעשיית השבבים, ועל שרשרת האספקה שלה, הפכה לאחד ממוקדי המאבק הגיאופוליטי המרכזיים בעולם. מדינות מתחרות על:

• יכולות פיתוח: מי יכול לתכנן את השבבים היעילים והחזקים ביותר?
• יכולות ייצור: מי יכול לייצר אותם בכמויות וברמות הדיוק הנדרשות? תלות במעצמות יצרניות כמו טייוואן (TSMC) הופכת לנקודת תורפה אסטרטגית.
• שליטה על חומרי גלם וציוד: תעשיית השבבים דורשת ציוד וחומרי גלם ייחודיים ויקרים, ומי ששולט בשרשרת האספקה הזו מחזיק ביכולת להשפיע על כלל התעשייה.

המשמעויות הגיאופוליטיות

ההבנה כי שליטה ב-AI ובשבבים היא המפתח לעליונות העתידית ניכרת במדיניות החוץ והביטחון של המעצמות הגדולות. לכן אנו עדים בשנים האחרונות ל:

• מירוץ חימוש טכנולוגי: השקעות עתק במו"פ בתחום ה-AI והשבבים, לצד מאמצים לגיוס ושימור טאלנטים.
• מלחמת סחר ורגולציה: ניסיונות להגביל גישה של מדינות יריבות לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, כפי שרואים במאבק בין ארה"ב לסין.
• השקעות אדירות בתשתיות: הקמת מפעלי שבבים ענקיים במדינות המערב, במטרה להפחית תלות בשרשראות אספקה חיצוניות.

שינוי פני המלחמה

המלחמה של מחר היא כבר כאן, והיא מתנהלת לא רק במצולות האוקיינוסים או בחלל, אלא גם – ואולי בעיקר – במעבדות ובמרכזי נתונים. בעוד האיום הגרעיני נותר אקט הרתעתי קיצוני, הכוח המעשי לשלוט, להשפיע ולנצח בעימותים המתפתחים טמון ביכולת לשלוט על הבינה המלאכותית ועל הליבה הדיגיטלית שלה: השבבים. מדינות שיצליחו להוביל בתחומים אלו יבטיחו לעצמן לא רק יתרון צבאי מכריע אלא גם בטחון כלכלי שיעצב את פני המאה העשרים ואחת.

הפוסט לא עוד נשק אטומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במשך כשנתיים, חברת קלרנה (Klarna)  – חברת הפינטק השוודית, עברה תהליך דרמטי של התייעלות. היא קיצצה 40% מכוח האדם שלה, ובמקביל, קידמה בגאווה את הנרטיב לפיו בינה מלאכותית (AI) היא הגיבורה מאחורי המהלך. החברה הסבירה כי מערכות בינה מלאכותית  החליפו בהצלחה נציגי שירות אנושיים, שיפרו את ביצועי שירות הלקוחות וחסכו לה כסף רב. התהדרות זו הגיעה לשיאה בתשקיף לקראת הנפקה, שם הוזכר המונח  "בינה מלאכותית" , לא פחות מ-205 פעמים, כהוכחה לחזון חדשני ולצמיחה עתידית חסרת תקדים.

ההתפכחות של קלרנה

אלא שעכשיו, מגיע השלב הבא והמפתיע בסיפור. מנכ"ל קלרנה הודה לאחרונה כי איכות השירות דווקא ירדה באופן ניכר, והחברה חזרה לגייס עובדים אנושיים לתפקידים שמהם פיטרה בהמוניהם. לפתע, הבעיה אינה עודף עובדים, אלא דווקא עודף הסתמכות על טכנולוגיה.

ההיפוך הזה בנרטיב מעלה סימני שאלה נוקבים. האם השינויים המהותיים בקלרנה נבעו באמת מחזון טכנולוגי עמוק, או שמא מקשיים פיננסיים שהובילו למהלכי התייעלות דרסטיים, כאשר הבינה המלאכותית שימשה ככלי נוח להצדקת הפיטורים? קשה לקבוע מה קדם למה – האם הבינה המלאכותית  נכנסה כשקלרנה כבר הייתה בקשיים, וסיפקה לה "תירוץ" אלגנטי לפיטורים, או שמא ניסיון אמיתי ליישם בינה מלאכותית הוביל לתוצאות לא רצויות.

הבינה מלאכותית  כ"מילת קסם"

מקרה קלרנה ממחיש תופעה רחבה יותר בתעשיית ההייטק ובעולם העסקים המודרני. ה-בינה מלאכותית  הפכה למילת קסם, כלי נרטיבי רב עוצמה:

• הצדקת פיטורים והתייעלות: בחברות רבות, האוטומציה באמצעות בינה מלאכותית מוצגת כ"הכרח טכנולוגי" המאפשר קיצוצים בכוח אדם, גם אם ההשפעה המלאה על התפוקה והאיכות אינה ברורה.
• קידום תדמית חדשנית: חברות ממהרות להכריז על אימוץ בינה מלאכותית  כדי לשווק את עצמן כמובילות חדשנות, למשוך משקיעים (כמו בתשקיף של קלרנה) ולשפר את ערכן.
• כתובת לכישלונות: כאשר התוצאות אינן עומדות בציפיות, קל להטיל את האשמה על "כשל ביישום הטכנולוגי", "חוסר התאמה" או "צורך בליטושים נוספים ב-בינה מלאכותית" במקום להודות בטעויות ניהוליות או בתכנון לקוי.

המסקנות ממקרה קלרנה

האירועים בחברת קלרנה מהווים תמרור אזהרה חשוב עבור חברות השוקלות אימוץ נרחב של בינה מלאכותית:

1. איזון אנושי-טכנולוגי: לבינה מלאכותית  יש פוטנציאל אדיר, אך היא אינה תחליף מוחלט לאלמנט האנושי, במיוחד בתפקידים הדורשים אינטליגנציה רגשית, יצירתיות, הבנה מורכבת של צרכי לקוחות ופתרון בעיות לא שגרתיות.
2. מדידה אמיתית של יעילות: יש לבצע בדיקות קפדניות ומדידה אובייקטיבית של ההשפעה של בינה מלאכותית על איכות השירות והתפוקה, ולא להסתפק בנרטיבים שיווקיים.
3. שקיפות ואחריות: הנהלות חייבות לקחת אחריות על החלטותיהן, ולא להשתמש ב-בינה מלאכותית  כ"שעיר לעזאזל" נוח לפיטורים שמוצגים כהכרח טכנולוגי, או כתירוץ לכשלים תפעוליים.

המקרה של קלרנה הוא רק דוגמא למה שעלול להתרחש בשנים הקרובות. ככל שהבינה המלאכותית תמשיך להתפתח ולהשתלב בעולמנו, כך יהיה חשוב יותר להבין את מקומה האמיתי – לא כמילת קסם או כתירוץ, אלא ככלי רב עוצמה הדורש תכנון זהיר, יישום מבוקר, והבנה מעמיקה של מגבלותיו לצד יכולותיו.

הדיון על מקומה של הבינה המלאכותית במקום העבודה אינו רק טכנולוגי, אלא גם אתי, ניהולי וחברתי. דבר אחד כבר ברור. הבינה המלאכותית כן תשפיע על עיצוב עתיד עולם העבודה כפי שאנו מכירים אותו.

הפוסט מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Speedata הישראלית הכריזה על השקת שבב מהפכני ראשון מסוגו – Analytics Processing Unit (APU) – שנועד להאיץ עומסי עבודה של ביג דאטה באופן משמעותי. ההכרזה מלווה בגיוס סבב B של 44 מיליון דולר, מה שמעלה את סך ההשקעות בחברה ל-114 מיליון דולר. בין המשקיעים נמנים Walden Catalyst Ventures, 83North, Koch Disruptive Technologies, Pitango First ו-Viola Ventures, וכן משקיעים אסטרטגיים בהם מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ואייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלנוקס לשעבר.

שבב ה-Callisto של Speedata תוכנן מהיסוד לטובת האצת תהליכי ניתוח נתונים מורכבים, ומציע חלופה ליחידות עיבוד כלליות ו-GPU שעד כה שימשו לנושא – אך הציעו שיפורים מדוריים בלבד. בשילוב עלייה דרמטית בכמויות הנתונים הנדרשות לבינה מלאכותית, הפתרון של Speedata מגיע בדיוק בזמן.

לפי ד"ר נאטנש מודי מהאוניברסיטה הטכנולוגית של ורשה, "88% מהתשובות שסיפקו הצ'אטבוטים היו כוזבות – עם ניסוח מדעי וסמכותי שהסתיר את הטעויות." הביצועים של השבב החדש מצביעים על שיפור של פי 280 במשימות ניתוח נתונים בתחום התרופות – מ-90 שעות ל-19 דקות בלבד.

המנכ"ל הנכנס, עדי גלבן, לשעבר מנכ"ל Speedb ונושא תפקידים בכירים ב-SQream, Infinidat ו-EMC, מוביל את שלב ההתרחבות של החברה. לדבריו, "השבב של Speedata הוא החוליה החסרה – תשתית ניתוח נתונים מהירה ומדרגית שמאפשרת לאפליקציות בינה מלאכותית להגיע לשלב הבא."

השבב מגיע על גבי כרטיס PCIe בשם C200 עם ממשק Gen5 x16, מותאם לשרתים שונים וכולל את תוכנת Dash שמאפשרת הפעלה אוטומטית עם Apache Spark – ללא צורך בשינויי תשתית או קוד.

הפוסט ספידאטה גייסה 44 מיליון דולר ומשיקה את השבב הראשון בעולם המיועד להאצת ניתוחי ביג דאטה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סטארט-אפ החומרה הישראלית ניוריאליטי (NeuReality), המפתחת ארכיטקטורת היסק (Inference) ייעודית לבינה מלאכותית, הודיעה על שדרוג של מערכת ההיסק NR1® Inference Appliance, הכוללת כעת מודלי שפה גדולים (LLMs) פופולריים כגון Qwen, Mistral, Llama ו-Granite מותקנים מראש, ותומכת בפריסת מודלים של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) ו-agentic AI גם בענן פרטי וגם באתר הלקוח.

המערכת ממבוססת על שבב ה-NR1, ה-AI-CPU הראשון מסוגו. היא ניתנת להפעלה בתוך פחות מ-30 דקות ומעניקה ללקוחות יכולת ליישם פתרונות חדשים באופן מהיר ויעיל, תוך שיפור ביצועים של עד פי 3. מבחני ביצועים אחרונים חושפים שיפור דרמטי: עד פי 6.5 יותר יחידות מידע (Tokens) בהשוואה לפתרונות מבוססי מעבדי x86 – וכל זאת באותה עלות ובצריכת אנרגיה זהה. מדובר בהישג משמעותי שהופך את יישומי הבינה המלאכותית לנגישים, יעילים ומשתלמים יותר עבור ארגונים וממשלות בכל קנה מידה.

בניגוד לארכיטקטורות CPU מסורתיות, רכיב ה- NR1משתלב בצורה חלקה עם כל מעבד גרפי (GPU) או מאיץ בינה מלאכותית אחר. הוא מציע יתרון מהותי במדדי עלות, צריכת הספק ושטח – גורמים קריטיים להטמעה נרחבת של AI. בניסוי השוואתי מול שרתי x86, מערכת NR1 Inference Appliance השיגה חיסכון ניכר בעלות לכל מיליון טוקנים בעת הרצת מודל Llama 3.3B-70B על אותו מאיץ גרפי.

משה תנך, מייסד משותף ומנכ"ל NeuReality: "הפוטנציאל של בינה מלאכותית ברור לכולם – האתגר האמיתי הוא להפוך אותה לכלכלית ונגישה מספיק כדי לאפשר הטמעה פשוטה ושימוש רחב בשירותי ההיסק (inference)  בתוך ארגונים". לדברי תנך, "פתרון ה-AI-CPU פורץ הדרך שפותח על ידי NeuReality נועד להסיר את החסמים שמגבילים את פעולת ה-GPU ושמעכבים את יישום ה-AI בקנה מידה רחב. המערכת שלנו מספקת את תוספת הביצועים הדרושה כדי למצות את מלוא הפוטנציאל של המעבדים הגרפיים, תוך ניהול חכם של שאילתות ופלט. כך אנו מאפשרים לחברות להפיק את המירב מהשקעותיהן במערכות AI יקרות בדטה סנטרים".

תנך המשיך: "באמצעות מערכת המשלבת סיליקון ותוכנה ייעודית ל AI Inference-, הפתרון שלנו הופך לפשוט ונוח הרבה יותר לשימוש. המערכת כוללת מודלים מוכנים מראש וכלי פיתוח מתקדמים, שמאפשרים למהנדסים ולמפתחים להפעיל אותה במהירות, בקלות ובעלות נמוכה מאי פעם. המשמעות היא שהם יכולים להתמקד ביישום והטמעת AI בעסק שלהם – במקום להשקיע זמן ומשאבים בתשתיות, אינטגרציה ואופטימיזציה" .

המערכת מותאמת לצרכים של מגזרים כמו שירותים פיננסיים, מדעי החיים, ממשל וספקיות ענן, וכוללת ערכות פיתוח API מוכנות מראש לצד עדכוני מודלים רבעוניים.

"בעידן שבו ארגונים וספקיות ענן מאמצים יישומי בינה מלאכותית וסוכני AI בקצב מואץ, המיקוד כיום הוא במתן ביצועים מקסימליים בעלות מינימלית", אומר ראשיד עטר, סגן נשיא בכיר למחשוב בענן בחברת קוואלקום (Qualcomm Technologies). "בזכות השילוב של מאיצי ה-Qualcomm Cloud AI 100 Ultra עם ארכיטקטורת ה-AI-CPU הייחודית של ניוריאליטי, ניתן להגיע לרמות חדשות של יעילות – הן בביצועים, הן בעלות, והן בקלות הפריסה והסקיילינג".

הפתרון של ניוריאליטי כבר נמצא בשימוש אצל לקוחות בענן ובענף הפיננסים. שיתוף פעולה עם קוואלקום  (Qualcomm)מאפשר שילוב עם מאיצי Qualcomm Cloud AI 100 Ultra – מהלך שמחזק את היתרון התחרותי של החברה באספקת ביצועים גבוהים לצד יעילות תפעולית.

ניוריאליטי השתתפה בתערוכת InnoVEX 2025 שהתקיימה בטאיפיי, טייוואן, בין התאריכים 20–23 במאי, והציגה למשקיעים, לקוחות ושותפים טכנולוגיים פוטנציאליים את שרת האינפרנס החדש שלה לאינטליגנציה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) וסוכנית (Agentic AI). מתוך 150 חברות מועמדות מרחבי העולם, ניוריאליטי הייתה הנציגה היחידה מישראל שעלתה לשלב הגמר והגיעה לרשימת 15 המובילות.

במהלך האירוע החי, הציג תנך את טכנולוגיית ה-AI-CPU פורצת הדרך של ניוריאליטי, המשולבת במוצר ה- NR1® Inference Appliance החדש — פתרון ייעודי ל-AI גנרטיבי ולסוכני AI המציע יחס עלות\ביצועים משופר. בעקבות הצגת הטכנולוגיה, ניוריאליטי זכתה בפרס מיוחד מקרן Applied Ventures, זרוע ההשקעות של Applied Materials . הפרס ניתן כהוקרה על סיפור החדשנות והמנהיגות של החברה, ועל הפוטנציאל הרב שלה בשוק ה-AI Inference המתפתח— כפלטפורמה שאינה תלויה ב-GPU ומאפשרת למצות את הביצועים המלאים של כל מאיץ AI.

ניוריאליטי (NeuReality), שנוסדה בשנת 2019, היא חלוצה בבניית ארכיטקטורת AI Inference ייעודית, המאפשרת למערכותAI  מתקדמות להיות נגישות הן מבחינת המחיר, והן מבחינת קלות היישום. החדשנות של החברה גלומה בשבב ה- NR1- ה-AI-CPU הראשון מסוגו שתוכנן ספציפית לניהול היסק בבינה מלאכותית ולהסרת החסמים הקיימים, באמצעות גישה פתוחה ושיתופי פעולה. השבב של ניוריאליטי מותאם באופן מלא לכל מאיץ AI. ה- NR1מגלם טכנולוגיה פורצת דרך המגיעה ללקוחות ולארגונים כפתרון מוכן לשימוש, שעולה בתוך פחות משעה, עם מודלים של AI המותקנים מראש ומספקים AI Inference ברמה המתאימה לארגונים גדולים ובקלות חסרת תקדים.  ניוריאליטי מונה היום כ-80 אנשי מקצוע מיומנים, הפועלים מישראל, פולין וארה"ב, במטרה לקדם את עולם הבינה המלאכותית אל הדור הבא. החברה מגייסת עובדים נוספים בישראל על מנת לתמוך באתגרי הפיתוח.

הפוסט ניוריאליטי משיקה מערכת AI משודרגת עם מודלי LLM מותקנים מראש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המרוץ ל-AGI מתלהט • צוקרברג מנהל מגעים אישיים עם חוקרים • אלטמן: "כסף לבדו לא בונה תרבות חדשנית"

בשוק ה-AI קיימת כיום תחרות חריפה לא על מוצרים – אלא על אנשים. לפי הערכות, יש פחות מ־1,000 חוקרים בעולם המסוגלים להוביל את פיתוח הדור הבא של מודלים עצמאיים. חברות הטכנולוגיה הגדולות רואות בכל אחד מהם נכס אסטרטגי – ולפיכך גם מוכנות להשקיע סכומים אסטרונומיים כדי לשכנע אותם לעבור צד.

מטא, חברת האם של פייסבוק, משקיעה מיליארדים בפיתוח בינה מלאכותית – אך ברור לה שכסף לא מספיק. לפי דיווחים אחרונים, החברה פועלת בנחישות לגייס אליה את החוקרים המובילים של OpenAI, ומציעה להם בונוסים שיכולים להגיע ל-100 מיליון דולר. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, חשף את הפרטים בפודקאסט עם אחיו, ג'ק, וטען כי למרות ההצעות הנדיבות, איש מבכירי החברה לא נענה להן.

הצעות הענק האלו הן חלק ממאמץ ממוקד של מטא להקים צוות חדשני בשם "צוות הסופר־אינטליגנציה", אשר עתיד להוביל את החברה לעבר פיתוח של AGI – בינה מלאכותית כללית. את המאמצים מוביל לא אחר מאשר מארק צוקרברג בעצמו, אשר מקיים פגישות אישיות עם מועמדים בכירים, לעיתים באחוזות היוקרה שלו בקליפורניה.

לתוך המהלך הזה משתלב גם גיוסו של אלכסנדר וונג, מייסד Scale AI – סטארט־אפ המתמחה בתשתיות דאטה לאימון מערכות AI. וונג מונה לאחרונה לעמוד בראש המיזם החדש של מטא, לאחר שהחברה השקיעה כ-15 מיליארד דולר ב־Scale AI בתחילת מאי.

אך בעוד מטא מגייסת אנשים ומזרימה השקעות – מעל 65 מיליארד דולר בשנת 2025 בלבד – היא מתמודדת גם עם עזיבה משמעותית: ד"ר ג'ואל פינו, ממובילות המחקר במטא, פרשה מתפקידה כסגנית נשיא ומובילת קבוצת FAIR. פינו, שהובילה את פיתוחי PyTorch, LLaMA ו-FAISS, נחשבת לדמות מפתח, ועזיבתה מעוררת שאלות על היציבות הפנימית של החברה.

גם מבחינה טכנולוגית, מטא סופגת לאחרונה ביקורת על המודל החדש LLaMA 4, שנתפס בעיני רבים כהתקדמות מינורית בלבד לעומת הגרסה הקודמת. חלק מהחוקרים אף טוענים שהנתונים שהוצגו בתקשורת מבוססים על גרסאות ניסיוניות שאינן זמינות לציבור – מה שתרם לאובדן אמון מקצועי.

OpenAI, מנגד, ממשיכה לשדר יציבות ומיקוד. אלטמן מצהיר בפומבי שהחברה קרובה יותר מאי פעם לפיתוח של מערכות עם יכולות הכללה מתקדמות – מרכיב מרכזי לקראת יצירת בינה מלאכותית כללית. לדבריו, מדובר לא רק בתשובות מדויקות, אלא בלמידה אמיתית מצד המכונה.

אלטמן, מצדו, מבקר את הגישה של תגמול חסר גבולות כדרך לבניית חדשנות: "כשאתה נותן הרים של כסף לאנשים – בלי קשר למשימה או לערך של העבודה – אתה לא בונה תרבות עמוקה. לשמחתי, אף אחד מהחוקרים שלנו לא התפתה".

ובאירוניה כמעט סימבולית: דווקא בעידן שבו בינה מלאכותית מאיימת להחליף עובדים בכל תחום, המדענים שבונים אותה הפכו למשאב האנושי הכי מבוקש בעולם.

אם תזדקק לגרסה מקוצרת או גרפית להפצה, אשמח להכין.

הפוסט מטא יוצאת לקרב על המוחות: בונוסים של עד 100 מיליון דולר למדעני OpenAI. אלטמן: אף אחד לא חתם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת AMD הודיעה לאחרונה על השקת סדרת שבבי הבינה המלאכותית החדשה שלה – Instinct MI400 – וזכתה לתמיכה פומבית בולטת מצד מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, שהגדיר את השבבים כ"משהו מדהים". מדובר בעדות אמון חשובה בשוק הנשלט עד כה כמעט בלעדית בידי המתחרה אנבידיה.

השבבים החדשים יוצעו כחלק מפתרון כולל בשם Helios, שנבנה כך שיוכל לתפקד כמעין "מנוע חישובי ענק אחוד", לדברי מנכ"לית AMD, ליסה סו. המשלוחים הראשונים ללקוחות צפויים להתחיל בשנה הבאה. OpenAI צפויה להשתמש בשבבים הללו לצרכיה, והעובדה שארגון מוביל כמו זה מצביע עליהם בפומבי כאופציה מועדפת עשויה לשנות את מאזן הכוחות בשוק.

בעוד שמניית אנבידיה זינקה בכ-14% ב-12 החודשים האחרונים (נכון לסוף יוני), מניית AMD רשמה ירידה של 20%. עם זאת, לאחר תקופה של קיפאון יחסי, החברה מצליחה כעת להאיץ את קצב הצמיחה שלה מחדש. נתוני ההכנסות לרבעונים האחרונים מצביעים על מגמת שיפור מובהקת, והציפייה היא שהשבבים החדשים יסייעו לה להגדיל את נתח השוק שלה.

AMD מתכננת למכור את שבבי ה-MI400 במחירים תחרותיים – מהלך שעשוי להאיץ את האימוץ שלהם אך גם לפגוע ברווחיות. נכון לעכשיו, מניית AMD נסחרת לפי מכפיל רווח עתידי של 34 – גבוה ביחס לממוצע מדד S&P 500 (23). שמירה על שיעורי רווחיות טובים תהיה קריטית כדי לשמר את אמון המשקיעים.

שיתוף הפעולה ההולך ומתהדק עם OpenAI מספק ל-AMD לא רק גושפנקה טכנולוגית, אלא גם פלטפורמה לפיתוח מוצרים מותאמים למשתמשים הגדולים ביותר בשוק. בכך היא ממקמת את עצמה כמתחרה לגיטימית לא רק מבחינת ביצועים, אלא גם מבחינת רלוונטיות עסקית.

הפוסט שבבי ה-AI החדשים של AMD זכו לאמון פומבי של סם אלטמן הופיע לראשונה ב-Chiportal.