חברת קוונטום מאשינס, סטארט-אפ ישראלי העוסק בתחום הבקרה למחשבים קוונטיים, נמצאת במהלך גיוס חסר תקדים של 100 מיליון דולר – הסבב הגדול ביותר בתחום המחשוב הקוונטי בישראל. החברה מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות בקרה המסייעות לשלב מערכות קוונטיות עם מערכות מחשוב קיימות, במקום להתחרות ישירות בענקיות הטכנולוגיה בפיתוח מחשב קוונטי מלא. כך חשף השבוע אתר כלכליסט.

קוואנטום מאשינס, שנוסדה בשנת 2018, על ידי ד"ר איתמר סיון, ד"ר יונתן כהן וד"ר נסים אופק – מומחים בעלי רקע מרשים בפיזיקה קוונטית ממכון ויצמן, מעסיקה כיום מעל 160 עובדים ב-10 מדינות ומחזיקה ביותר מ-65 פטנטים בתחום. החברה גייסה עד כה מעל 130 מיליון דולר, מרובם ממשקיעים פרטיים אך גם מגופים ציבוריים, ביניהם רשות החדשנות הישראלית, שממלאת תפקיד מרכזי במימון ובתמיכה בפעילות החברה.

לחברה שיתוף פעולה אסטרטגי עם אנבידיה, במסגרתו פותחו פתרונות משולבים המיועדים למרכזי מחשוב קוונטי, דוגמת DGX Quantum, אשר שולבה במרכז המחשוב הקוונטי באוניברסיטת תל אביב. המרכז, שנפתח ב-2024, נועד לקדם מחקר ופיתוח עם נגישות לטכנולוגיות עיבוד קוונטי מתקדמות.

ביוני 2024 השתתף סיון יחד עם יזמים נוספים בתחום המיחשוב הקוונטי במפגש פורום הסיליקון קלאב המאורגן על ידי חברת ASG.

במהלך ההרצאה הציג סיון את ההתקדמות של קוואנטום מאשינס בשוק הגלובלי, עם למעלה מ-300 לקוחות ברחבי העולם, כולל מעבדות לאומיות, חברות קוונטיות, ספקי שירותי ענן ומרכזי מחשוב עתיר ביצועים (HPC). בין הדוגמאות לשימוש במערכות של החברה, סיון ציין את המרכז בתל אביב ששותף אוניברסיטת תל אביב ורשות החדשנות, בו מתבצע פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. "השקנו ממש לאחרונה את ה-IQCC, מרכז עם יכולות מאוד מאוד מתקדמות ברמה הבינלאומית, הממוקם ליד אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה ובמימון משמעותי של רשות החדשנות," אמר סיון.

הפוסט קוונטום מאשינס מגייסת 100 מיליון דולר להובלת תחום המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית, רשות החדשנות ו"יישום- החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית" מודיעות על הפעלתו של המחשב הקוונטי הראשון תוצרת כחול לבן בטכנולוגיית על מוליך. המחשב הקוונטי פותח בהובלת המאגד של רשות החדשנות  ובשיתוף פעולה אסטרטגי בין התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית וחברת יישום. שיתוף הפעולה כולל הקמת תשתית של מחשב קוונטי מבוסס טכנולוגיה על-מוליכה, יחד עם סביבת פיתוח ואינטגרציה. פיתוחים אלו מהווים בסיס ידע אסטרטגי עבור מדינת ישראל ומתאימים ליישומים ביטחוניים ואזרחיים.

המרוץ ל-'עליונות קוונטית' צבר בשנים האחרונות תאוצה, וזאת לנוכח פריצות דרך חדשות בתחום. כעת, מעצמות רבות וביניהן מדינת ישראל, עומלות על בנית תשתיות ופיתוח מחשבים קוונטיים – כאלו שישנו מקצה-לקצה את עולמות המחשוב בתחומי הצבא, תעשייה, מחקר ופיתוח ועוד. בשנים האחרונות השקיעה התעשייה האווירית מאמצים כבירים להגדלת הפעילות הקוונטית שלה, וכעת נחשבת החברה לכוח בולט ומשמעותי עם השקת המחשב הקוונטי הראשון מתוצרת כחול-לבן. 

מעבדת מחשוב קוונטי של חברת QHIPU QUANTUM   תרכז יכולת תכנון, סימולציה ,אינטגרציה והתאמת אפליקציות יישומיות של מחשב קוונטי בטכנולוגית על מוליך. הפעילות מתבצעת תוך שת"פ עם חברות ומכוני מחקר בארץ ובעולם.

שיתוף הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והמגזר העסקי מהווה יתרון אל מול החברות הזרות המתחרות בתחום, ויסייע במיצובה של ישראל כמובילה עולמית במחשוב קוונטי.

ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית מציין כי: "צוות החוקרים שעובד על הפרויקט העתידני הזה הוא מהמובילים באוניברסיטה העברית. אין לי ספק ששיתוף הפעולה בין הגורמים בפרויקט מביא לשולחן רב-תחומיות ברוכה ויביא לתוצאות חשובות עבור המחקר בתחום וחיזוק מעמדה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל. עם כניסתה של האוניברסיטה העברית לשנת ה- 100 להיווסדה, סמיכות האירועים מעוררת השראה: מהקמת המכון המחקרי המדעי הראשון בארץ ישראל בשנת 1925 בקמפוס הר הצופים בירושלים ועד להשקת המחשב הקוונטי הכחול לבן הראשון".

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית: ״טכנולוגיות הקוונטים עתידות לשדרג מהותית את היכולות האנושיות במגוון עולמות רחב, והתעשייה האווירית מובילה בגאווה את מדינת ישראל בדרכה להיות מעצמה עולמית בתחום זה. בשנים האחרונות פיתחה התעשייה האווירית מיזמים בתחומי הרובוטיקה, האוטונומיה, הסייבר והבינה המלאכותית ששולבו בקווים העסקיים של החברה, חלקם בשיתוף פעולה עם חברות הזנק ועם האקדמיה. המפתח לשמירה על כוחן של התעשיות הביטחוניות בישראל, טמון, בין היתר, בשיתופי פעולה בין האקדמיה לחברות הזנק ולתעשייה, וכן עם גופי ממשל. את הטכנולוגיה לומדים באקדמיה ומיישמים בתעשייה – וזהו מכפיל כח עבור עם ישראל. כדי לנצח במערכה העתידית, זקוקה מדינת ישראל לטכנולוגיה מתקדמת; זהו המצפן שלנו כתעשייה ביטחונית ישראלית מובילה, להקדים תמיד את האויב, לצפות כל העת כמה צעדים לפניו, ולפתח את המענה לאיום – עוד לפני שיכולת האיום הזה קיימת אצלו".

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: ״למרות שלמחשוב הקוונטי יש עוד דרך עד להבשלה הוא טומן בחובו פוטנציאל טכנולוגי אדיר לשדרג את עוצמת המחשוב העומדת לרשות האנושות ולהאיץ תהליכי מחקר ופיתוח באופן שטרם נראה כמותו. עוצמה זו תשפיע בצורה דרמטית על המדע ועל תעשיית ההייטק העולמית. ישראל, כהאב חדשנות גלובלי, חייבת גם היא להיות בחזית הטכנולוגית הזו והשקת המחשב הקוונטי הישראלי הראשון, היום, מהווה אבן דרך חשובה במאמץ זה. המחשב הקוונטי הישראלי הראשון אינו יוזמה בודדת אלא חלק מאסטרטגיה רחבה שאנו מובילים ברשות החדשנות לקידום טכנולוגיות פורצות דרך במגוון תחומים. במסגרת זו, הושקה מוקדם יותר השנה מעבדת המו”פ למחשוב קוונטי בתל אביב, המהווה נדבך מרכזי בתשתיות המחקר והפיתוח של ישראל בתחום זה. פעילות זו הינה חלק מהתכנית הלאומית למחשוב קוונטי וביחד עם השקעות אחרות מטרתה לשמור על המובילות הטכנולוגית של ישראל בכדי לשמר את התחרותיות שלה בתעשיית ההייטק הגלובלית ולהביא לצמיחה כלכלית מתמשכת״.

***

בתמונות:

1. אירוע השקת המחשב הקוונטי באוניברסיטה העברית

(קרדיט: התעשייה האווירית)

הפוסט המחשב הקוונטי הראשון תוצרת ישראל בטכנולוגיית על מוליך החל לפעול הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תיקון שגיאות קוונטי מעבר לסף הקריטי

"אחד האתגרים המרכזיים במחשוב קוונטי הוא התמודדות עם שגיאות הנובעות מאינטראקציה בין הקיוביטים לסביבה החיצונית. בשבב ווילו הצליחה גוגל להפחית את שיעור השגיאות באופן אקספוננציאלי תוך הגדלת מספר הקיוביטים הפעילים במערכת." כך אומר ד"ר הארטמוט נווין, מייסד ומוביל Google Quantum AI בבלוג באתר החברה.

"באמצעות מערכים הולכים וגדלים של קיוביטים, החל ממערך של 3×3, דרך 5×5 ועד 7×7, הציגה המערכת ירידה משמעותית בשיעור השגיאות, עד לכדי מחצית בכל שלב. הישג זה, המכונה "מתחת לסף הקריטי", מהווה אבן דרך היסטורית בתחום תיקון השגיאות, ומוכיח כי ניתן להמשיך ולהקטין את שיעור השגיאות גם עם הגדלת כמות הקיוביטים. "תוצאה זו היא עדות לכך שמחשבים קוונטיים שימושיים ובקנה מידה רחב אכן אפשריים, ומקרבת אותנו ליישום אלגוריתמים פרקטיים בעלי ערך מסחרי.

חישוב של 10 ספטיליון שנים בפחות מחמש דקות

שבב ווילו הציג ביצועים חסרי תקדים במדד Random Circuit Sampling (RCS), הנחשב לאתגר הקשה ביותר לביצוע כיום על מחשב קוונטי. השבב הצליח להשלים חישוב תוך פחות מחמש דקות, חישוב שלמחשב-על המתקדם ביותר כיום יידרשו 10 ספטיליון שנים (1025 שנים) לביצועו.

נתון זה, החורג בהרבה מגילו של היקום, ממחיש את הפוטנציאל האדיר של מחשבים קוונטיים ומחזק את התפיסה הפיזיקלית לפיה חישובים קוונטיים מתבצעים במקביל במציאויות מרובות, בהתאם לתיאוריית היקומים המרובים.

עיצוב וייצור חדשני במתקן מתקדם

ווילו פותח ויוצר במתקן ייצור חדשני בסנטה ברברה, המתמחה בייצור שבבים קוונטיים. תהליך הייצור מתמקד בביצועים מערכתיים, תוך שימת דגש על אינטגרציה מיטבית של כל רכיבי השבב, לרבות שערים קוונטיים, איפוס קיוביטים וקריאת נתונים.

השבב כולל 105 קיוביטים מתקדמים בעלי ביצועים יוצאי דופן, עם שיפורים משמעותיים במדדי איכות כמו זמן T1, המודד את יכולת הקיוביטים לשמור על מצבם הקוונטי. נתוני T1 של ווילו עומדים על כ-100 מיקרו-שניות – שיפור של פי חמישה בהשוואה לדור הקודם של שבבים קוונטיים.

הפוסט ווילו: השבב הקוונטי בגודל 105 קיוביטים של Google Quantum AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קוורה קומפיוטינג (QuEra Computing) הודיעה על השקעה אסטרטגית משמעותית מגוגל Quantum AI במטרה להאיץ את פיתוח מחשבי הקוונטי מבוססי טכנולוגיית אטומים נייטרליים. החברה, הממוקמת בבוסטון, פועלת על פיתוח מחשבים קוונטיים בקנה מידה גדול המסוגלים לתקן שגיאות ולספק ביצועים אמינים ומשופרים. ההשקעה נועדה לחזק את מעמדה של קוורה כמובילה בטכנולוגיה זו, ולהדגיש את השיתוף הפעולה שלה עם מעבדות מחקר מהרווארד ו-MIT.

בראיון ל-CHIPORTAL מסביר יובל בוגר, הCCO  (מנהל מסחרי ראשי) של קווארה ובעבר סמנכ"ל השיווק של קלאסיק: "הדרך בה אנחנו ניגשים לבניית מחשב קוונטי שונה מהשיטות המסורתיות. בעוד חלק מהחברות משתמשות במוליכים מקוררים, אצלנו כל קיוביט מיוצג על ידי אטום נייטרלי, אשר מוחזק באמצעות קרן לייזר קטנה. כך, כל אטום יכול להתקרב או להתרחק מאטומים אחרים לצורך אינטראקציה וביצוע חישובים מורכבים. מדובר בטכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת לנו לייצר קיוביטים ברמת דיוק גבוהה מאוד," מסביר בוגר.

כיום, קוורה מפעילה את מחשב הקוונטי שלה, הכולל 256 קיוביטים, בענן של אמזון והשבוע גם הוכרז כי מכרה שני מחשבים כאלה בשווי 50 מיליון דולר ליפן ובריטניה. "השאיפה היא להתקדם לדורות הבאים של מחשבים שיכללו מנגנוני תיקון שגיאות מתקדמים. "זו אחת הבעיות הגדולות ביותר של המחשוב הקוונטי כיום," מציין בוגר. "אנחנו משקיעים משאבים עצומים בפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו לנו לזהות ולתקן שגיאות בזמן אמת, מה שיגביר את האמינות של המחשב ויאפשר לנו ליישם אותו במגוון רחב של תחומים."

"ההשקעה של גוגל Quantum AI היא רק חלק ממהלך רחב של קוורה להרחבת נוכחותה בתחום.

בוגר הוסיף כי החברה מונה היום כשבעים איש בתוכם כמה וכמה ישראלים. יש לנו "לקוחות ושיתופי פעולה בכל העולם. בישראל יש לנו שיתוף פעולה עם חברת קלאסיק שמשלבת את המחשב שלנו בפלטפורמה שלהם. אנחנו גם משתפים פעולה עם קוואנטום מאשינס בישראל אנחנו מספקים ביחד שבב שייכנס לתוך מחשבים קוונטיים."

בוגר ציין שהחברה, המעסיקה כיום כ-70 עובדים, נולדה מתוך מחקרים פורצי דרך באוניברסיטאות הרווארד ו-MIT, וכי היא שואפת להיות "הבחירה הטבעית לכל מי שמחפש פתרונות מחשוב קוונטי אמינים ומתקדמים." עוד הוסיף כי הוא עצמו התאהב בתחום בשל הקשר העמוק בין תחום הפיזיקה בו למד ביחד עם תחום השיווק במכון קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן לבין השפעתו על טכנולוגיות פורצות דרך בשוק. בין היתר הוא זוקף את ההשקעה של גוגל למאמרים פורצי דרך שפרסמו מדעני החברה בעיתנות המדעית

הפוסט QuEra Computing קיבלה השקעה מגוגל לפיתוח מחשבים קוונטיים בטכנולוגיית אטומים נייטרליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארטאפ המחשוב הקוונטי הישראלי קדמה (Qedma) חתם על הסכם פורץ דרך עם ענקית הטכנולוגיה IBM. במסגרת ההסכם מערכת ההפעלה הייחודית להפחתת שגיאות במחשוב קוונטי שפיתחה קדמה QESEM – Quantum Error Suppression and Error Mitigation, הוטעמה והפכה לזמינה ללקוחות הפרימיום של המחשוב הקוונטי של IBM. המערכת תאפשר לחוקרים, ארגונים ומפתחים לבנות, לפרוס ולהוציא לפועל תהליכי עבודה, כדי לפתח אלגוריתמים קוונטיים ולממש את מלוא הפוטנציאל של מחשבים קוונטיים אלו.

יתרון קוונטי אלגוריתמי, הנקודה שבה מחשבים קוונטיים עולים על מחשבים קלאסיים במשימות מעשיות, נותרה יעד מרכזי לתעשיית המחשוב הקוונטי. השגת יעד זה מאתגרת בין השאר בשל תופעת השגיאות הקוונטיות, המתרחשות עקב הרעש המובנה בפעולות קוונטיות. מערכת ההפעלה QESEM שפיתחה קדמה נועדה לתת מענה לאתגר זה, ומאפשרת לאלגוריתמים קוונטיים לפעול באופן יעיל ומדויק יותר על יחידות עיבוד קוונטיות קיימות (QPUs). היא הוטעמה כעת לשימוש על המחשבים הקוונטיים של IBM דרך הענן באמצעות Qiskit, מערכת הפיתוח הקוונטית של IBM הפופולרית ביותר בעולם, המשמשת לבנייה, פיתוח ומחקר של מחשוב קוונטיים, ומשרתת מאות משתמשים ממוסדות אקדמיים, מעבדות מחקר וחברות Fortune 500.

המערכת כוללת ממשק ידידותי ואינטואיטיבי, אינטגרציה קלה של API, הערכת זמן עבודה כדי לאפשר למשתמשים לנהל את המשאבים ביעילות. בכוונת קדמה להרחיב את המערכת כך שתתמוך באלגוריתמים קוונטיים גדולים יותר ובחומרות נוספות. כיום המערכת תואמת עד מאות קיוביטים. הגרסה הבאה תפחית את התקורה של קיוביט בתיקון שגיאות, תגביר את האפקטיביות של תיקון השגיאות תוך שמירה על האמינות ובכך תאיץ את השימוש המעשי בה.

אסיף סיני, מייסד משותף ומנכ"ל Qedma: "ההחלטה של ​​IBM להטמיע את מערכת ההפעלה שפיתחנו מדגישה את התפקיד הקריטי של הטכנולוגיות להפחתת שגיאות בהתפתחות המחשוב הקוונטי. מערכת ההפעלה של קדמה מאפשרת למשתמשים להריץ אלגוריתמים קוונטיים על מעגלים שגדולים עד פי 1,000 בהשוואה לביצוע רגיל, מבלי לאבד את הדיוק. חיזוק משמעותי זה בנפח האלגוריתמי מרחיב את מגוון האלגוריתמים שניתן לחקור, באופן אמין ומקרב את התעשייה למימוש היתרונות שהובטחו במחשוב קוונטי. זוהי האצה משמעותית של ציר הזמן שהופכת את היתרון הקוונטי לאפשרי ונגיש כבר בזמן הקרוב מאוד."

ג'יי גמבטה, סגן נשיא IBM Quantum: "הפחתת שגיאות היא כלי חיוני להשגת יתרון קוונטי. היכולות של שותפים בהם Qedma המשולבים ב-Qiskit Functions מאפשרות למשתמשים לנצל באופן יעיל את הטכנולוגיות האלו כדי לשפר את הדיוק בביצוע מעגלים בקנה מידה רחב. התקדמות זו סוללת את הדרך לפריצה משמעותית של תחום החישוב קוונטי בטווח הקרוב ואני מזמין את הקהילה הקוונטית העולמית להשתמש בכלים העוצמתיים האלה."

הסטארטאפ Qedma הוקם בשנת 2020 על ידי ד"ר אסיף סיני (מנכ"ל), בוגר תוכנית תלפיות, חוקר לשעבר ב-Magic Leap, ובוגר מכון וייצמן, פרופ' דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית (מדענית ראשית), חוקרת קוונטים בעלת שם עולמי ופרופ' נתנאל לינדנר מהטכניון (CTO), מומחה במערכות קוונטיות מורכבות. החברה מעסיקה כיום 27 עובדים, רובם בישראל. 

הפוסט הסכם פורץ דרך של IBM עם סטארטאפ המחשוב הקוונטי קדמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

• זרמים בעלי קיטוב ספין יכולים לשמש גם לשליטה במצבי קוונטום של ספינים אלקטרוניים בודדים. תוצאות המחקר, שפורסמו בכתב העת המדעי Science, עשויות לשמש בטכנולוגיות שונות בעתיד, למשל בשליטה על מצבי קוונטום של קיוביטים מגנטיים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich) בראשותו של פייטרו גמברדלה פיתחו שיטה לשליטה במצבי קוונטום של ספינים אלקטרוניים בודדים באמצעות זרמים בעלי קיטוב ספין. שיטה זו עשויה לשפר את הטכנולוגיות בתחום המחשוב הקוונטי. הטכניקה החדשה מציעה שליטה מדויקת וממוקדת יותר בהשוואה לשיטות מסורתיות המשתמשות בשדות אלקטרומגנטיים, מה שעשוי לשפר את היכולת לשלוט במצבים קוונטיים במכשירים כמו קיוביטים.

אלקטרונים מחזיקים בתנע זוויתי פנימי הנקרא ספין, המאפשר להם להתיישר עם שדה מגנטי, בדומה לפעולת מחט מצפן. בנוסף למטען החשמלי שלהם, הספין של האלקטרונים משמש כיום יותר ויותר לאחסון ולעיבוד נתונים.

כבר כיום ניתן לרכוש רכיבי זיכרון MRAM (זיכרון גישה אקראית מגנטי), שבהם המידע מאוחסן במגנטים קטנים מאוד אך עדיין קלאסיים, המכילים ספינים של אלקטרונים רבים. ה-MRAM מבוסס על זרמים של אלקטרונים עם ספינים מקבילים היכולים לשנות את המגנטיזציה בנקודה מסוימת בחומר.

פייטרו גמברדלה ועמיתיו מהמכון הטכנולוגי של ציריך הראו כי זרמים בעלי קיטוב ספין יכולים לשמש גם לשליטה במצבי קוונטום של ספינים אלקטרוניים בודדים. תוצאות המחקר, שפורסמו בכתב העת המדעי Science, עשויות לשמש בטכנולוגיות שונות בעתיד, למשל בשליטה על מצבי קוונטום של קיוביטים מגנטיים.

זרמים במנהור במולקולות בודדות

“באופן מסורתי, מניפולציה על ספינים אלקטרוניים מתבצעת באמצעות שדות אלקטרומגנטיים כמו גלי רדיו או מיקרוגלים,” אומר ד”ר סבסטיאן סטפנוב, מדען בכיר במעבדתו של גמברדלה. טכניקה זו, הידועה גם בשם תהודת פאראמגנטית אלקטרונית, פותחה כבר באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 ומשמשת בתחומים שונים כגון חקר חומרים, כימיה וביופיזיקה. “לפני מספר שנים, הוכח שניתן להשרות תהודת פאראמגנטית אלקטרונית באטומים בודדים; אולם, עד כה המנגנון המדויק לכך לא היה ברור,” מוסיף סטפנוב.

כדי לחקור את התהליכים הקוונטיים מאחורי מנגנון זה, הכינו החוקרים מולקולות פנטסן (הידרוקרבון ארומטי) על מצע כסף. שכבת בידוד דקה של תחמוצת מגנזיום הונחה על המצע. שכבה זו מבטיחה שהאלקטרונים במולקולה יתנהגו יותר או פחות כפי שהם היו עושים בחלל חופשי.

באמצעות מיקרוסקופ מנהור סורק, החוקרים אפיינו תחילה את ענני האלקטרונים במולקולה. הדבר כרוך במדידת הזרם שנוצר כאשר האלקטרונים מנהרים באופן קוונטי מהקצה של מחט טונגסטן אל המולקולה. לפי חוקי הפיזיקה הקלאסית, האלקטרונים לא אמורים להיות מסוגלים לדלג על הפער בין קצה המחט למולקולה בגלל חוסר באנרגיה הדרושה. עם זאת, מכניקת הקוונטים מאפשרת לאלקטרונים “לנהר” דרך הפער למרות חוסר האנרגיה, מה שמוביל לזרם מדיד.

מגנט מיניאטורי בקצה המחט

ניתן לקוטב את זרם המנהור באמצעות מחט הטונגסטן להרים מספר אטומי ברזל הנמצאים גם הם על שכבת הבידוד. על קצה המחט, אטומי הברזל יוצרים סוג של מגנט מיניאטורי. כאשר זרם מנהור זורם דרך מגנט זה, הספינים של האלקטרונים בזרם מתיישרים באופן מקביל למגנטיזציה שלו.

כעת, החוקרים הפעילו מתח קבוע וגם מתח מתנודד במהירות על קצה הטונגסטן הממוגנט, ומדדו את זרם המנהור שנוצר. על ידי שינוי עוצמת המתח ושינוי תדירות המתח המתנודד, הם הצליחו לצפות בתהודות אופייניות בזרם המנהור. צורתן המדויקת של תהודות אלו אפשרה להם להסיק מסקנות על התהליכים שהתרחשו בין האלקטרונים המנהרים לבין אלו של המולקולה.

שליטה ישירה בספין על ידי זרמים מקוטבים

מהנתונים, סטפנוב ועמיתיו הצליחו לגלות שני ממצאים. ראשית, ספיני האלקטרונים במולקולת הפנטסן הגיבו לשדה האלקטרומגנטי שנוצר על ידי המתח המתנודד באופן דומה לתהודת פאראמגנטית אלקטרונית רגילה. שנית, צורת התהודות הצביעה על כך שהיה תהליך נוסף שהשפיע על ספיני האלקטרונים במולקולה.

“תהליך זה הוא מה שנקרא ‘מומנט העברת ספין’, ולמולקולת הפנטסן ישנה מערכת מודל אידיאלית לכך,” אומר הדוקטורנט סטפאן קובאריק. מומנט העברת ספין הוא אפקט שבו הספין של המולקולה משתנה תחת השפעת זרם מקוטב ספין ללא פעולה ישירה של שדה אלקטרומגנטי. החוקרים מהמכון הטכנולוגי של ציריך הדגימו כי ניתן גם ליצור מצבי סופרפוזיציה קוונטיים של ספין מולקולרי בדרך זו. מצבי סופרפוזיציה כאלו משמשים, למשל, בטכנולוגיות קוונטיות.

“שליטה בספין על ידי זרמים מקוטבים ספין ברמה הקוונטית פותחת אפשרויות יישום שונות,” אומר קובאריק. בניגוד לשדות אלקטרומגנטיים, זרמים מקוטבים ספין פועלים באופן מקומי מאוד ויכולים להיות מכוונים בדיוק של פחות מננומטר. זרמים כאלה יכולים לשמש לכתובת רכיבי מעגלים אלקטרוניים במכשירים קוונטיים בדיוק רב וכך לשלוט במצבי הקוונטום של קיוביטים מגנטיים.

הפוסט מדענים פיתחו שיטה חדשה לשליטה במצבי קוונטום בעזרת קיוביטים מגנטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחשב קוונטי, שמדענים רבים שואפים לפתחו, יתבסס על מכניקת הקוונטים – תורה פיזיקלית שמתארת את התנהגות הטבע בקנה מידה זעיר ביותר. כלומר, את עולם החלקיקים. התשתית המובילה של המחשוב הקוונטי היא מעגלים חשמליים מוליכי-על (אשר מוליכים זרם חשמלי ללא התנגדות), ועיקרון הפעולה המרכזי שלו הוא סופרפוזיציה – תופעה קוונטית שבה מערכת אחת יכולה להימצא בשני מצבים בו-זמנית. במחשב הקוונטי, מערכת זו היא הקיוביט – הביט הקוונטי – שיכול להיות בו-זמנית גם 0 וגם 1 (בניגוד לביטים במחשב רגיל שיכולים להיות במצב פעולה אחד בכל פעם, 0 או 1). לכן הוא בעל כוח חישוב פוטנציאלי אדיר.

מה השאלה? כיצד אפשר לשמר את המידע שעובר במחשבים הקוונטיים?

פרופ’ נדב כ”ץ מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית חוקר עיבוד ושימור מידע במערכות מחשוב קוונטיות. בתוך כך הוא מפתח רכיבים בסיסיים של מחשבים קוונטיים ובוחן את תכונותיהם ואת החומרים שמהם הם מורכבים. לדבריו, “עיבוד ושימור המידע במחשוב הקוונטי – כגון זרימה חשמלית של אלקטרונים במעגל, למשל עם כיוון השעון, נגדו או בו זמנית (כסופרפוזיציה) בשני הכיוונים – תלויים באיכות הרכיבים. במחקרי אני בוחן רכיבים מסוג חדש, מוליכי-על שיכולים להחליף את אלו שמשתמשים בהם כיום במחשוב קוונטי, בעלי תכונות שיכולות לתרום להעברת המידע הקוונטי ולמזעור השגיאות בתהליך זה”. באיור העליון: המגבר הקוונטי שבנו החוקרים – שכבה מעוצבת למבנה ננו-מטרי של העל-מוליך טונגסטן-סיליקון (חום) על מצע סיליקון (אפור) ועליה שכבה מבודדת ננומטרית של סיליקון אמורפי (כתום) ושכבת אלומיניום על-מוליך (תכלת). באיור התחתון: הגברת הסיגנלים הקוונטיים

במחקרם האחרון, שזכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, ביקשו פרופ’ כ”ץ וצוותו להחליף את צומת ג’וזפסון – רכיב מרכזי בתשתית של כל מחשב קוונטי על-מוליך – ברכיבים (מוליכי-על) קוונטיים פשוטים יותר. רכיב ג’וזפסון מורכב משתי יחידות אלומיניום (מוליכי-על) שביניהן שכבה דקה של תחמוצת (חומר מבודד). האפשרות להחליפו ברכיבים אחרים עלתה כיוון שפעמים רבות המידע הקוונטי משתבש בתוך התחמוצת. כך למשל, הסופרפוזיציה נהרסת ונגרמים רעשים שפוגעים באיכות המצב הקוונטי לאורך זמן. כלומר, החיסרון של רכיב זה פוגע ביכולת לבנות מחשוב קוונטי מתקדם.

בהתאם לכך בנו החוקרים רכיב חדש, מוליך-על שמורכב ממתכת טונגסטן (וולפרם) וסיליקון ומאפשר ליצור מעגלי זרימה קוונטית. הם עיצבו אותו בשיטות ליתוגרפיה, עיכול שכבות ושיקוע. כך, באמצעות נידוף החומרים ותהליכי ייצור ננו-ליתוגרפיים, יצרו מבנה של מגבר גל קוונטי (Quantum-Limited Microwave Amplifier) והציבו אותו על שבב סיליקון. “בחרנו את החומרים הללו כיוון שהם מוכרים מגלאים של פוטונים אופטיים. קיווינו שיוכלו לתפקד במעגלים שמרכיבים את המחשוב הקוונטי”, מסביר פרופ’ כ”ץ.

החוקרים הטמיעו את הרכיב בדגם של מחשב קוונטי בעל מספר קטן של קיוביטים, מיקמו אותו ליד הקיוביטים וגילו שהוא מגביר אותות  קוונטיים פי 100 מעוצמתם המקורית. סיגנלים קוונטיים הם למשל גלי מיקרו (פוטונים) הלכודים ונעים בשבבים של המחשב ומתקדמים מנקודה לנקודה. כאשר הם מוגברים ניתן למדוד את הקיוביטים וכך לבחון את המצב של המחשב הקוונטי. לדברי פרופ’ כ”ץ, “מדידת הקיוביטים היא חלק מהותי באפיון המחשוב הקוונטי, בשימוש בו ובמידע שעובר בו, ומתבססת בעיקר על הגברה של אותות קוונטיים. לפיכך יצרנו מגבר קוונטי שיכול לשדרג את יכולות המחשוב הזה”.

החוקרים בנו רכיב חדש, מוליך-על שמאפשר ליצור מעגלי זרימה קוונטית. הם עיצבו אותו בשיטות ליתוגרפיה, וכך יצרו מבנה של מגבר גל קוונטי.

החוקרים גילו עוד כי בתנאי הפעלה מסוימים הרכיב החדש יכול לשדר גלי מיקרו עם שזירה קוונטית (Quantum Entanglement) – תופעה שבה שני גופים נפרדים יכולים לבטא מתאם חזק גם ללא החלפת מידע ביניהם, שמאפשרת מדידות קוונטיות מדויקות ורגישות. לפיכך הם מקווים שרכיב זה ישמש בהמשך גם למדידות והעברת מידע והצפנה קוונטיות מסוג חדש.

הפוסט מעגלי זרימה קוונטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדוע ההשקעות המשמעותיות במחשוב קוונטי בעשורים האחרונים טרם הניבו תוצאות מסחריות? עודד מלמד, מנכ"ל חברת Quantum Source, התייחס לשאלה זו וטען כי הבעיה המרכזית נעוצה בגודל המחשבים הקוונטיים (מספר הקיוביטים), ברעש ובשגיאות המערכת. לדבריו, עד שסוגיה זו לא תיפתר, השימוש במחשבים קוונטיים יהיה מצומצם מאד. מלמד הציג את עמדתו במהלך כנס הסיליקון קלאב שהתקיים ב-1 ביולי 2024 במטה IBM בפתח תקווה.

מלמד פתח בתיאור הקמת החברה: "לאחר מכירת אלטייר סמיקונדוקטור ב-2016, נותרתי בסוני עד 2020. בשנת 2021, קבוצת עמיתים מתעשיית המוליכים למחצה ופרופסור ממכון ויצמן הציגו בפניי טכנולוגיה חדשנית. הרעיון נשמע דמיוני ובלתי אפשרי למימוש לכאורה."

"לאחר כחצי שנה של בחינה, השתכנעתי כי יש קיימת ייתכנות למימוש פורץ דרך, והחלטנו להתקדם עם המיזם ולגייס עבורו הון ראשוני. כעת אציג בפניכם את Quantum Source ואת פעילותה."

סקירת טכנולוגיות המיחשוב הקוונטי

בהתייחסו להיבט הטכנולוגי, מלמד ביקש להבהיר את ההבדלים בין הטכנולוגיות השונות המתמודדות עם אתגרים מורכבים ולתאר את הטכנולוגיה של Quantum Source, אשר לדעתו בעלת פוטנציאל משמעותי לחולל שינוי.

"השאלה המתבקשת היא מדוע ההשקעות העצומות, המוערכות במיליארדי דולרים רבים, שהושקעו בפיתוח מחשבים קוונטיים בעשור האחרונים, טרם הניבו תוצאות מסחריות משמעותיות?" שאל מלמד. לטענתו: "טרם פותחו מחשבים בעלי יכולת לפתור בעיות בעלות ערך מסחרי משמעותי. המחשבים הקיימים כיום מספקים את צורכי המעבדות והמחקר בתחום, אך עדיין אינם חזקים מספיק על מנת שיוכלו להתמודד עם האתגרים המורכבים שהמחשוב הקוונטי מבטיח לפתור, אתגרים אשר אינם ניתנים לפתרון באמצעות מחשבים קונבנציונליים, אפילו החזקים ביותר."

דרישות למחשב קוונטי בעל ערך מסחרי:

מחשבים כאלה נדרשים להיות בקנה מידה גדול, כלומר להכיל מיליוני קיוביטים. הסיבה שמחשבים אלה נדרשים להיות בעלי מיליוני קיוביטים היא הצורך בתיקון שגיאות. על מנת שנוכל להפעיל אלגוריתמים בעלי ערך מסחרי משמעותי, שיעור השגיאות של הקיוביטים צריך להיות נמוך מ 10^-15

בהתייחס לפרוטוקולי תיקון השגיאות הנוכחיים, היחס בין מספר הקיוביטים הפיזיים הנדרשים לקידוד קיוביט לוגי אחד בעל שגיאה נמוכה מ 10^-15 נע בין 1,000 ל-10,000. לדוגמה, כדי להיות מסוגלים לשבור הצפנת RSA, נדרשים כ-6,000 קיוביטים לוגיים באיכות זו – צורך זה מתורגם למיליוני קיוביטים פיזיים.

ישנם מספר טכנולוגיות מובילות המשמשות לפיתוח מחשבים קוונטים כגון: מוליכי על, יונים לכודים או אטומים קרים. טכנולוגיות אלה מבוססות על קיוביטים המבוססים על חומר, קיוביטים שיחסית קל ליצרם. מחשבים קטנים בעלי מאות קיוביטים פיזיים המבוססים על טכנולוגיות אלו קיימים. האתגר המרכזי שטרם נמצא לו פתרון הוא כיצד ניתן יהיה להגדיל את המערכות האלה למאות אלפי ואף למיליוני קיוביטים פיזיים״, הסביר מלמד.

קיוביטים פוטוניים

"בשנת 2016, חברות כגון PsiQuantum ו-Xanadu הוקמו במטרה לפתח מחשב קוונטי המבוסס על קיוביטים פוטוניים. הארכיטקטורות שלהן מאפשרות תמיכה במערכות בעלות מיליוני קיוביטים, אך אבן הבניין הבסיסית מורכבת מאוד לייצור. אבן הבניין הבסיסית במחשב קוונטי פוטוני, הם קלאסטרים קטנים, בעלי 10-20 פוטונים שזורים. קלאסטרים אלה משולבים ליצירת מערך קיוביטים גדול שהוא הבסיס לחישוב הקוונטי ולתיקון השגיאות. הטכנולוגיה הקיימת היום מממשת את הקלאסטרים האלה בתהליכים סטטיסטיים בעלי הסתברות נמוכה מאד להצלחה. כל קיוביט בקלאסטר הוא תוצר של מיליוני ניסיונות!

ב-Quantum Source אנו ומפתחים טכנולוגיה שתאפשר מימוש יעיל של אותה אבן בניין בסיסית. הפתרון שלנו משלב בין קיוביטים פוטוניים ואטומיים. הקיוביטים פוטוניים מאפשרים את הסקיילביליות שכן אלה אינם רגישים להפרעות, בעוד שהקיוביטים אטומיים מספקים את היתרון של שזירה קוונטית וקישוריות יעילה. השילוב הזה מאפשר שיפור של כ 4 סדרי גודל בתהליך ייצור אותה אבן בניין קריטית. אבן בניין זו היא מעל 95 אחוז מ bill-of-material של מחשב קוונטי פוטוני" הסביר מלמד.

PsiQuantum הכריזה זה מכבר כי בשנת 2027 תציג את המחשב הקוונטי השימושי הראשון, מחשב בעל מיליון קיוביטים פוטונים, ובעל יכולת תיקון שגיאות (fault-tolerant).

החברה שגייסה עד כה מעל 700 מיליון דולר, הכריזה לאחרונה על הסכם עם ממשלת אוסטרליה בהיקף של כ 600 מיליון דולר לבניית מחשב זה ביבשת.  

הפתרון של Quantum Source

"אנו מיישמים טכנולוגיה המכונה ל Cavity-QED או Cavity Quantum Electrodynamics. תחום זה בפיזיקה מאפשר לנו ליצור אינטראקציה דטרמיניסטית בין פוטונים לאטומים. פוטונים הם יחידות אנרגיה קטנות מאד, ואטומים הם כמו אנטנות זעירות. על מנת לאפשר אינטראקציה ביניהם אנו מצמדים את האטומים למהודים קטנים הממומשים על גבי שבב.  צימוד זה מאפשר את הגדלת השדה של הפוטון לפרק זמן מספיק שמאפשר אינטראקציה של הפוטון עם האטום. טכנולוגיה זו מאפשרת לנו לייצר קיוביטים פוטוניים באופן דטרמיניסטי, כמו גם לייצר אינטראקציה דטרמיניסטית בין פוטונים, ולבנות קלאסטרים פוטונים."

"ליבת המערכת שלנו היא שבב סיליקון פוטוני הממוקם בתוך תא ואקום. בתא הוואקום אנו מקררים אטומי רובידיום לטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט תוך שימוש בטכניקה של קירור לייזר. אטומי הרובידיום ״מוסעים״ לכיוון השבב, ושם נלכדים במלכודות הממוקמות בסמוך למהודים. שיטה זו מאפשרת ייצור קלאסטרים פוטוניים ביעילות הגבוהה בארבעה סדרי גודל בהשוואה לשיטות הסטטיסטיות המקובלות. בנוסף, מאחר שהטכנולוגיה שלנו אינה דורשת קירור קריאוגני ועובדת בטמפרטורת החדר, עלות התשתית קטנה באופן משמעותי״.  

Quantum Source נוסדה בסוף שנת 2021 על ידי עודד מלמד, המכהן כמנכ"ל; גיל סמו, סמנכ"ל המחקר והפיתוח; פרופסור ברק דיין, המדען הראשי; ודן חרש, יושב ראש החברה. החברה גייסה 27 מיליון דולר מקרנות הון סיכון אמריקאיות וישראליות. כיום מעסיקה החברה 44 עובדים, רובם בעלי תארים מתקדמים בפיזיקה והנדסה, ואף נעזרת בשישה פרופסורים מובילים בתחומם.

"אנו מאמינים כי בגישה הפוטונית למחשוב קוונטי, ומעריכים כי זוהי השיטה בעלת הסיכוי הטוב ביותר להציג מחשב קוונטי שימושי ועמיד בפני שגיאות במהלך העשור הנוכחי. אנו סבורים כי הגישה שאנו מפתחים עשויה להפחית באופן דרמטי את גודלו של המחשב הקוונטי, לפשט את המורכבות הכרוכה בהפעלתו, ולהקטין את העלויות הכרוכות בבנייתו. במקום מתקן בגודל של מגרש כדורגל, נוכל להתקין את המחשב בחדר שרתים סטנדרטי", סיכם מלמד.

הפוסט מדוע ההשקעות המשמעותיות במחשוב קוונטי בעשורים האחרונים טרם הניבו תוצאות מסחריות? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המטרה היא לא לבצע את הדברים שאנחנו עושים היום ולהגדיל את ביצועיהם פי 10 או פי 100 אלא לבצע דברים שהיום אנחנו מגדירים כבלתי אפשריים. כך אמר ד"ר איתמר סיון, מנכ"ל קוואנטום מאשינס, במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים בבית IBM בפתח תקווה ב-1 ביולי. בהרצאתו, סיון התמקד בפיתוחים האחרונים של החברה, כמו גם בהסברים על הבסיס המדעי והטכנולוגי של מחשוב קוונטי.

במהלך ההרצאה, סיון הדגיש את היתרונות של מחשוב קוונטי והשווה אותם למחשוב הקלאסי. הוא ציין "כי בעוד שמחשב קלאסי מסוגל לפתור בעיות בפרקי זמן ארוכים מאוד, מחשב קוונטי יוכל לבצע את אותן פעולות בפרקי זמן קצרים משמעותית. הדוגמה המרכזית שהוא נתן הייתה פרוטוקול ההצפנה RSA. מחשב קלאסי גדול מספיק יכול לפרוץ את RSA, אך יידרש לכך זמן רב מאוד, בעוד שמחשב קוונטי יוכל לעשות זאת בזמן סביר, מה שממחיש את ההבדל המהותי בין שני סוגי המחשוב."

בהסברו על העקרונות הבסיסיים של מחשוב קוונטי, סיון התייחס לקיוביטים, היחידות הבסיסיות במחשב קוונטי, שיכולות להיות בו-זמנית במצב של 0 ו-1. יכולת זו מאפשרת למחשב הקוונטי להריץ מספר מסלולי חישוב במקביל, מה שמוביל ליתרון חישובי משמעותי על פני מחשבים קלאסיים". לדבריו, "המחשבים הקוונטיים ממשיכים לתת לנו איזו הרגלית הכי גדולה של המחשבים, שהיא גדולה אולי כמו ההמצאה של המחשב עצמו."

בהמשך ההרצאה, סיון תיאר את היכולת של מחשבים קוונטיים להתמודד עם בעיות חישוביות מורכבות. הוא ציין את השותפות של קוואנטום מאשינס עם NVIDIA בפיתוח TGX Quantum, שמאפשרת חיבור מחשוב קלאסי חזק למחשבים קוונטיים. "המערכת משפרת את היכולת לנצל את המחשבים הקוונטיים במגוון רחב של יישומים, כולל יישומי AI ומדע הנתונים," אמר סיון.

קוואנטום מאשינס, שנוסדה בשנת 2018, מעסיקה כיום מעל 160 עובדים ב-10 מדינות ומחזיקה ביותר מ-65 פטנטים בתחום. החברה גייסה עד כה מעל 130 מיליון דולר, מרובם ממשקיעים פרטיים אך גם מגופים ציבוריים, ביניהם רשות החדשנות הישראלית, שממלאת תפקיד מרכזי במימון ובתמיכה בפעילות החברה.

במהלך ההרצאה הציג סיון את ההתקדמות של קוואנטום מאשינס בשוק הגלובלי, עם למעלה מ-300 לקוחות ברחבי העולם, כולל מעבדות לאומיות, חברות קוונטיות, ספקי שירותי ענן ומרכזי מחשוב עתיר ביצועים (HPC). בין הדוגמאות לשימוש במערכות של החברה, סיון ציין את המרכז בתל אביב ששותף אוניברסיטת תל אביב ורשות החדשנות, בו מתבצע פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. "השקנו ממש בשבוע שעבר את ה-IQCC, מרכז עם יכולות מאוד מאוד מתקדמות ברמה הבינלאומית, הממוקם ליד אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה ובמימון משמעותי של רשות החדשנות," אמר סיון.

ד"ר סיון הדגיש את המורכבות והאתגרים העומדים בפני חברות בתחום המחשוב הקוונטי. לדבריו, מדובר בטכנולוגיה מורכבת ביותר, אך ההתקדמות בה משמעותית ומבטיחה פוטנציאל רב לעתיד. הוא הדגיש: "מחשבים קוונטיים יוכלו בעצם להשתמש ביכולת מקבול של חישובים, על מנת להביא את ההאצה הזאת, הכל כך דרמטית."

הפוסט "המטרה היא לא לבצע דברים שעושים היום יותר מהר אלא לבצע דברים שכיום הם בלתי אפשריים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש פורום הסיליקון קלאב שהתקיים ב-1 ביולי בבית IBM בפתח תקווה ואשר עסק במיחשוב קוונטי, הציג ד"ר עמית בן קיש, יזם משותף ו-CTO של Quantum Art, את חזונו לעתיד המחשוב הקוונטי וכיצד פתרון האתגרים של היום יסייע לעצב את המחר. בהרצאתו, הוא הסביר את מושג המחשוב הקוונטי, המבוסס על קיוביטים והסופר פוזיציה שלהם, ואת היתרונות העצומים של טכנולוגיה זו בתחומים כמו פיתוח תרופות, תכנון חומרים חדשים, שיפור אלגוריתמים של בינה מלאכותית, וניהול רשתות הובלה והספקה.

בן קיש פתח בהסבר מהותי על מחשוב קוונטי: "מחשבים רגילים עובדים על ביטים. ביט הוא רכיב שיש לו שני מצבים – או עובד (1) או כבוי (0). לעומת זאת, קיוביטים מופעלים במצב עובד (1) ובמצב כבוי (0) בו זמנית. המצב הזה נקרא סופר פוזיציה, ובזכותו מחשבים קוונטיים יכולים לחקור שאלות רבות ושונות בו זמנית, מה שמאפשר להם להתמודד עם בעיות מורכבות הרבה יותר מהר".

הוא הדגיש את חשיבות המחשוב הקוונטי בפיתוחים עתידיים: "בעזרת מחשוב קוונטי אנחנו יכולים לפתח תרופות חדשות, לתכנן חומרים שלא היו אפשריים בעבר, לשפר אלגוריתמים של בינה מלאכותית ולהציע פתרונות לניהול רשתות הובלה והספקה. לדוגמה, אם כיום אנחנו לא מצליחים לפצח את ההצפנה של מישהו, בעזרת מחשוב קוונטי נוכל לעשות זאת בזמן קצר הרבה יותר".

בן קיש התייחס לאתגרים העומדים בפני התחום: "ראשית, מחשוב קוונטי דורש עבודה בטמפרטורה של כמעט האפס המוחלט. כל רעש או שינוי קטן בטמפרטורה יכולים לגרום לשגיאות בתוצאות. בנוסף, יש אתגר בניהול כמות גדולה של קיוביטים והיכולת לשמור על קוהרנטיות ביניהם".

הוא הציג את ההישגים של חברת Quantum Art: "Quantum Art היא חברה המפתחת מחשבים קוונטיים מתקדמים תוך שימוש ביונים לכודים, במלכודת אלקטרו-מגנטית. יש לנו ארכיטקטורה ייחודית שמאפשרת לנו לבצע פעולות מורכבות ומרובות, במהירות וביעילות רבה יותר. כבר היום יש לנו שלוש מערכות פורצות דרך, ואנחנו עובדים עם קבוצות מחקר מובילות בעולם".

החברה פיתחה ארכיטקטורה מתקדמת שמאפשרת שימוש ב-multi qubit gates, טכנולוגיה שמבצעת סדרה של פעולות קוונטיות מורכבות בפעולה אחת. "בעזרת המערכת שלנו, ניתן לבצע חישובים מורכבים בצורה יעילה ומהירה יותר מכל מערכת אחרת הקיימת כיום," הדגיש בן קיש. בנוסף, Quantum Art הצליחה להתגבר על מגבלות הסקלביליות באמצעות פיתוח טכנולוגיה שמאפשרת לחבר בין קיוביטים אטומיים מרובים, ביחידות חישוב מקבילות, באמצעות מיתוג של פוטנציאליים אופטיים, הקובעים את מבנה המלכודת, בצורה יעילה ואמינה. מה שמאפשר להגדיל את יכולות החישוב בצורה משמעותית. "המטרה שלנו היא לפתח מחשבים קוונטיים מסחריים בעלי יכולת תחרותית בסקאלה גדולה," סיכם בן קיש, "וכבר היום יש לנו שלוש מערכות פעילות שמוכיחות את ההיתכנות של הטכנולוגיה שלנו."

בן קיש הדגיש את החזון של החברה לעתיד: "אנחנו מכוונים להגיע למה שנקרא Quantum Advantage,  שבו מחשבים קוונטיים יוכלו לבצע חישובים הרבה יותר טובים ומהירים מהמחשבים הקלאסיים החזקים ביותר כיום. זו מטרה שאפתנית, אבל אנחנו מאמינים שניתן להשיג אותה בעשור הקרוב".

"אם נשיג את מה שאנחנו מכוונים אליו, נוכל לראות שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים – מתעשיית התרופות ועד לתחום הבינה המלאכותית", סיכם בן קיש.

הפוסט לוכד היונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.