חברת Quantum Machines, המפתחת מערכות בקרה מתקדמות למחשבים קוונטיים, חתמה על הסכם להקמת מעבדה קוונטית בפריז בהשקעה כוללת של 50 מיליון דולר. הפרויקט, שיהיה הגדול בצרפת בתחום המחשוב הקוונטי המבוסס על קיוביטים מוליכי‑על (Superconducting Qubits), מוקם על ידי חברת Alice & Bob ותשתתף בו חברת Bluefors, יצרנית מערכות קריוגניות לקירור עמוק. 

המעבדה החדשה שתהיה מהמתקדמות באירופה לפיתוח מעבדים קוונטיים (QPU), תשמש לפיתוח וייצור סדרת שבבים קוונטיים מהדור הבא. היא תשתרע על שטח של 4,000  מ”ר ותכלול חדר נקי לננופבריקציה, שבו יפותח וייוצר אב‑טיפוס מתקדם של מעבד קוונטי.

המעבדה תאפשר להפוך את השבבים של חברת Alice & Bob, המבוססים על טכנולוגיית cat qubits, למוצרים מוכנים לשוק. מחשבים קוונטיים המבוססים על cat qubits ניתנים להגדלה (scale-up) ביעילות גבוהה יותר, בזכות יכולתם הייחודית למנוע שגיאות מסוג "היפוך סיבית" (bit-flip). המטרה לפתח מחשבים קוונטיים חזקים יותר תוך שימוש בפחות שטח, חומרה ואנרגיה לעומת מתחרות, וזאת תוך שימוש בפתרונות השליטה של Quantum Machines ובחוות מקררים קריוגניים שתכיל 20 מקררי דילול של Bluefors המקררים המעבד הקוונטי לטמפרטורה הנמוכה מזאת הקיימת בחלל החיצון, קרוב לאפס המוחלט. אבן הראשה בפרויקט תהיה התקנת מחשב קוונטי בן 100 קיוביט לוגיים המתוכנן לשנת 2030.

ד"ר איתמר סיון, מייסד שותף ומנכ"ל Quantum Machines: "הגישה המקורית והיעילה של Alice & Bob בתחום החומרה יוצרת דרך ייחודית להשגת מחשוב קוונטי עמיד לשגיאות, שיכול להפחית באופן דרמטי את המשאבים הנדרשים לתיקון שגיאות ולהפוך את הטכנולוגיה לשימושית בקנה מידה רחב. כספקים של מערכות שליטה ליותר ממחצית מהחברות בעולם המפתחות מחשבים קוונטיים, אנחנו שותפים ביוזמות רבות. המעבדה בפריז מתבלטת כאחד הפרויקטים החדשניים והשאפתניים ביותר בעולם."

טכנולוגית השליטה ההיברידית של Quantum Machines מאפשרת ביצוע מדויק ויעיל של כמה מהמשימות החישוביות המורכבות ביותר בכל סוגי המחשבים הקוונטיים. גמישות זו הובילה לאימוץ מהיר של הטכנולוגיה על ידי מרבית החברות המפתחות מחשבים קוונטים ברחבי העולם. בנוסף, שיתוף הפעולה האסטרטגי של Quantum Machines עם NVIDIA הוביל לפיתוח משותף של ה-DGX Quantum, אשר משלב בין יכולת החישוב המהירה עם שליטה קוונטית בזמן אמת של מוצרי Quantum Machines למעבדים הגרפים (GPU) של NVIDIA, ומקצר עוד יותר את הדרך לפריצת דרך למחשבים קוונטיים פרקטיים.

קוואנטום משינס הוקמה בתחילת 2018 על ידי ד”ר איתמר סיון, מנכ"ל, ד”ר יונתן כהן, CTO , וד”ר ניסים אופק, מהנדס ראשי, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה גייסה מאז הקמתה 280 מיליון דולר מקרנות מובילות בהן PSG Equity, Red Dot Capital Partner, Intel Capital, TLV Partners, Battery Venture ואביגדור וילנץ. החברה מעסיקה כ 170 עובדים, מחציתם בישראל והשאר באירופה, ארה"ב ומדינות נוספות ומגייסת בישראל אנשי פיתוח תוכנה, חומרה, לוג'יק, פיזיקאים למשרות Customer Success ותפקידים נוספים.

בשנה שעברה הודיעה QM על פתיחת IQCC – המרכז הישראלי למחשוב קוונטי. המרכז הינו מתקן מחקר ברמה עולמית הכולל שלושה מחשבים קוונטים ומשרת את קהילת המחשוב הקוונטי וכן מכוני מחקר אקדמיים ומרכזי מו״פ של תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם. הוא ממוקם באוניברסיטת תל אביב, ונבנה בהשקעה משותפת עם הרשות לחדשנות. IQCC מציע גישה נוחה לאקדמיה ולתעשייה הישראלית, תוך שהוא פתוח גם לחוקרים ומפתחי מחשבים קוונטיים מרחבי העולם. על ידי מתן פלטפורמה פתוחה ומתקדמת למחקר ופיתוח, QM שואפת להאיץ את התקדמות המחשוב הקוונטי היישומי ולטפח פרויקטים שיתופיים עם מובילי תעשייה שיניעו את התחום קדימה. המרכז משמש כמקור משיכה לחברות וחוקרים ברחבי העולם, מבטיח את העצמאות הקוונטית של ישראל ומחזק את מעמדה כמובילה מהפכת המחשוב הקוונטי.

קרדיט צילום: Alice & Bob

הפוסט Quantum Machines נבחרה לספק מערכות הבקרה למעבדת הקוונטים הגדולה בצרפת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית המחשוב IBM  מודיעה על כוונתה להשקיע 150 מיליארד דולר בארה"ב במהלך חמש השנים הקרובות. ההשקעה כוללת למעלה מ-30 מיליארד דולר שיוקצו למחקר ופיתוח, לטובת קידום והמשכיות הייצור האמריקאי של IBM בתחומי המחשוב הקוונטי.

"טכנולוגיה אינה רק בונה את העתיד- אלא היא זו המגדירה אותו" אומר ארווינד קרישנה, יו"ר, נשיא ומנכ"ל IBM. "מאז יום היוסדה לפני 114 שנים, אנו מתמקדים בשוק האמריקאי וביצירת מקומות עבודה. עם ההשקעה הכספית הנוספת הזו אנו מבטיחים ש-IBM תישאר שחקנית מרכזית בפיתוח יכולות המחשוב והבינה המלאכותית המתקדמות בעולם".

כיום, חברת IBM היא אחת מהמעסיקות הגדולות ביותר בתחום הטכנולוגיה בארה"ב ואחראית לשורת חידושים שכללו את מערכות עיבוד הנתונים שאפשרו את הפעלת מערכת הביטוח הלאומי האמריקאית, ומניעות עסקים בכל תחומי התעשייה השונים. גם כיום מיוצרים בעיר פוקיפסי במדינת ניו יורק, מחשבי המיינפריים המתקדמים, שהם עמוד השדרה הטכנולוגי של הכלכלה האמריקאית והעולמית. מעל 70% מהעסקאות בעולם לפי ערכן מתבצעות דרך מחשבי המיינפריים של IBM המיוצרים בארצות הברית.

בנוסף לכך, מפעילה IBM את צי מחשבי הקוונטים הגדול ביותר בעולם, והיא תמשיך לתכנן, לבנות ולהרכיב מחשבים קוונטיים בארצות הברית. מחשוב קוונטי נחשב לאחת המהפכות הטכנולוגיות וההזדמנויות הכלכליות הגדולות ביותר בעשורים האחרונים, והוא צפוי לפתור בעיות שמחשבים קלאסיים אינם מסוגלים להתמודד איתן. פתרונות אלו יסייעו לא רק להבנה עמוקה יותר של אופן פעולתו של העולם, אלא גם ישפיעו משמעותית על התחרותיות של ארצות הברית, שוק העבודה והביטחון הלאומי. רשת המחשבים הקוונטים של IBM מעניקה גישה למערכות הקוונטיות שלה לכמעט 300 חברות מתוך רשימת Fortune 500 וכן למוסדות אקדמיים, מעבדות לאומיות וסטארט-אפים, ומשמשת יותר מ-600,000 משתמשים פעילים.

הפוסט IBM תשקיע 150 מיליארד דולר במיחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי והפקולטה לפיזיקה מציגים בכתב העת Nature גילוי משמעותי שיתרום למזעור רכיבים למערכות קוונטיות. את המחקר הובילו הדוקטורנט עמית קם וד"ר שי צסס (כיום פוסט-דוקטורנט ב-MIT) מקבוצת המחקר של פרופ' גיא ברטל בשיתוף עם קבוצות המחקר של פרופ' מחקר מוטי שגב ופרופ' מאיר אורנשטיין. השתתפו בו ד"ר יגאל אילין, ד"ר קובי כהן, ליאור פרידמן וסתיו לוטן מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי וד"ר יעקב לומר, ד"ר אנטולי (טוליק) פצוק וליאת נמירובסקי-לוי מהפקולטה לפיזיקה.

פיזיקת הקוונטים מובילה לעיתים לתחזיות מאוד לא שגרתיות. כך קרה הדבר כשאלברט איינשטיין ועמיתיו, בוריס פודולסקי ונתן רוזן (שלימים הקים את הפקולטה לפיזיקה בטכניון והיה פרופסור מחקר), מצאו תרחיש שבו ידיעת המצב של חלקיק אחד משפיעה באופן מיידי על מצבו של החלקיק האחר, ולא חשוב כמה גדול המרחק ביניהם. מאמרם ההיסטורי מ-1935 זכה בכינוי EPR על שם שלושת מחבריו(Einstein–Podolsky–Rosen) . הרעיון שידיעת מצבו של חלקיק אחד תשפיע על חלקיק אחר הנמצא במרחק עצום ממנו, וזאת בלי אינטראקציה פיזית ובלי העברת מידע, נראה לאיינשטיין מופרך, והוא כינה זאת "פעולה מוזרה ממרחק" (spooky action at a distance); אך עבודה פורצת דרך של חוקר נוסף מהטכניון, פרופ'-מחקר אשר פרס מהפקולטה לפיזיקה, הראתה כי אפשר להשתמש בתכונה זו כדי להעביר מידע בצורה נסתרת – טלפורטציה קוונטית, שהיא הבסיס לתקשורת קוונטית. תגלית זו הושגה על ידי פרופ' פרס עם עמיתיו צ'ארלס בנט וז'יל ברסארד. לימים  קיבלה התופעה את השם המדעי שזירות קוונטית (quantum entanglement), ועל מדידתה והשלכותיה, הכוללות את האפשרות למחשוב קוונטי ותקשורת קוונטית, הוענק פרס נובל בפיזיקה לשנת 2022 לפרופסורים אלן אספה ואנטון ציילינגר, שקיבלו בעבר תוארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, ולעמיתם פרופ' ג'ון קלאוזר. 

שזירות קוונטית הודגמה עד כה עבור מגוון רחב של חלקיקים ועבור תכונות שונות שלהם. עבור פוטונים, חלקיקי אור, שזירות יכולה להתקיים עבור כיוון ההתקדמות, התדר (צבע), או הכיוון אליו מצביע השדה החשמלי שלהם. היא יכולה להתקיים גם עבור תכונות שקשה יותר לדמיין, למשל – תנע זוויתי. תכונה זו מתחלקת לסחרור (spin), הקשור בפוטונים לסיבוב השדה החשמלי, ולמסילה (orbit), הקשורה לתנועה הסיבובית של הפוטון במרחב. דבר זה דומה באופן אינטואיטיבי לכדור הארץ, המסתובב סביב עצמו וגם מקיף את השמש במסלול מעגלי. קל לנו לדמיין את שתי תכונות הסיבוב הללו כגדלים נפרדים, ואכן, פוטונים המאוגדים באלומת אור רחבה בהרבה מאורך הגל שלהם הם באמת כאלה. ברם, כשמנסים להכניס פוטונים למבנים הקטנים מאורך הגל הפוטוני – שזהו המאמץ שבו עוסק תחום הננו-פוטוניקה – מגלים שאי אפשר להפריד בין תכונות הסיבוב השונות, והפוטון מאופיין על ידי גודל יחיד, התנע הזוויתי הכולל.

אז למה שנרצה בכלל להכניס פוטונים למבנים קטנים כל כך? לכך יש שתי סיבות עיקריות. האחת ברורה – זה יעזור לנו למזער התקנים שמשתמשים באור וכך לדחוס יותר פעולות לתא שטח קטן, בדומה למזעור של מעגלים אלקטרוניים. הסיבה הנוספת חשובה עוד יותר: מזעור זה מגביר את האינטראקציה בין הפוטון לחומר שדרכו הפוטון מתקדם (או נמצא בקרבתו), וכך מאפשר לייצר תופעות ושימושים שאינם אפשריים בפוטונים בממדים ה"רגילים" שלהם.

במחקר שפורסם בכתב העת Nature גילו חוקרי הטכניון שאפשר לשזור פוטונים במערכות ננומטריות שגודלן כאלפית השערה, אולם השזירה אינה מתבצעת על ידי התכונות המקובלות של הפוטון, כמו הסחרור או המסילה, אלא רק על ידי התנע הזוויתי הכולל.

חוקרי הטכניון חשפו את התהליך שעוברים פוטונים מהשלב שבו הם מוכנסים למערכת הננומטרית ועד שהם יוצאים למערכת המדידה, ומצאו שהמעבר הזה מעשיר את מרחב המצבים שהפוטונים יכולים לשהות בהם. בסדרת מדידות מיפו החוקרים את אותם מצבים, שזרו אותם באותה תכונה ייחודית למערכות הננומטריות ואיששו את ההתאמה בין זוגות פוטונים המעידה על שזירות קוונטית.

תגלית זו היא הגילוי הראשון של שזירות קוונטית חדשה מזה יותר מ-20 שנה, והיא עשויה להוביל בעתיד לפיתוח כלים חדשים לתכנון של רכיבי תקשורת ומחשוב קוונטיים מבוססי פוטונים, כמו גם למזעור משמעותי שלהם.

המחקר נתמך על ידי רשות החדשנות (תוכנית מגנ"ט), הקרן הלאומית למדע (ISF), המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון, המרכז למיקרו- וננו-אלקטרוניקה בטכניון (MNFU) ומרכז הקוונטום ע"ש הלן דילר.

למאמר ב- Nature  לחצו כאן

הפוסט חוקרים בטכניון גילו סוג חדש של שזירות קוונטית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפתרון של QuamCore נשען על הפלטפורמה הקוונטית המתקדמת והמוכחת ביותר המבוססת על קיוביטים מוליכי-על. באמצעות חדשנות רדיקלית בטכנולוגיית מוליכי-העל, החברה פיתחה מערכת המסוגלת לתמוך במיליון קיוביטים בתוך קריוסטט יחיד, ובכך מתמודדת בהצלחה עם אתגרי המדרגיות המורכבים ביותר, תוך ניצול היתרונות של הטכנולוגיה הבוגרת והאמינה ביותר בתעשייה.

ערכת שבבים מתקדמת שמפתחת החברה מבוססת על מוליכי-על ומגבירה את צפיפות הקיוביטים הודות לשיטות קישור חדשניות הפועלות בטמפרטורות מיליקלווין. תכנון השבבים משלב יכולות מובנות לתיקון שגיאות, המאפשרות חישובים סובלניים לתקלות. בנוסף, יעילות הכבלים של המערכת מפחיתה את דרישות הכבילה ביותר מפי 1,000, ובכך מקטינה את המורכבות ומבטיחה פיזור הספק נמוך במיוחד, המאפשר ללמעלה ממיליון קיוביטים לפעול בקריוסטט יחיד.

 Quamcore שמה לעצמה מטרה להפוך מחשוב קוונטי בקנה מידה גדול לפתרון כלכלי ובר קיימא באמצעות פריצות דרך מדעיות..

החברה גייסה כעת הון ראשוני בסך 9 מיליון דולר ממספר משקיעי הון סיכון כולל ויולה ונצ'רס  , Surround Ventures  Axess Ventures, Qbeat Ventures , Earth & Beyond, Rhodium ורשות החדשנות הישראלית.

QuamCore נוסדה על ידי אלון כהן מנכ"ל, פרופ' סרג' רוזנבלום המשמש כמדען ראשי CSO, ופרופ' שי הכהן-ג'ורג'י המשמש כ- CTO . כמו כן יש לחברה יועץ הבכיר בשם פרופ' אייבי  פרידמן, המשמש כמרצה בכיר באונב' רוצ'סטר בארה"ב (השתתף בעבר כמרצה אורח בכנס (ChipEx. לצד המייסדים מועסקים בחברה אנשי צוות מומחים ומובילים בתחומם.

הפוסט חברת QuamCore נחשפת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרס וולף בפיזיקה לשנת 2025 מוענק במשותף לפרופסורים ג'ייננדרה ג'אין, מוטי הייבלום וג'יימס אייזנשטיין על תרומתם להבנת התכונות הייחודיות של מערכות אלקטרונים דו-ממדיות בשדות מגנטיים חזקים.

שלושת הזוכים הובילו להבנה מעמיקה של אפקט הול הקוונטי השברי. תופעה זו, (שזיכתה את מגליה בפרס נובל,) מתרחשת בשכבת אלקטרונים דקה שעליה פועל שדה מגנטי חזק: הזרם החשמלי נראה כאילו הוא נישא על ידי חלקיקים שמטענם החשמלי הוא שבר של מטען האלקטרון.

ד"ר ג'אין פיתח מסגרת תאורטית להבנה אינטואיטיבית של התופעה, כאשר הציג את החלקיק בעל המטען ״השבור״ כ״פרמיון מרוכב״: אלקטרון המחובר לגליל דמיוני בו כלוא שטף מגנטי. הרעיון המהפכני של ד״ר ג’אין-מערכת שבה מספר רב של  אלקטרונים שביניהם אינטראקציות חזקות יכולה להיות מתוארת על ידי חלקיקים מרוכבים שביניהם אינטראקציות חלשות- מסבירה במלואה את תופעת הול השברית. חלקיקים מרוכבים אלו ידועים כיום כ״מצבי ג’אין״. חישובים שנעשו במסרגת התאורטית התאימו להפליא לתוצאות מחקרים נומריים והסבירו תוצאות ניסיוניות, במיוחד של ניסויים (שבהם צפיפות האלקטרונים התאימה לערך השברי )5/2 שמצאו התנהגות הדומה במידת-מה לזו של מוליך-על.

ד"ר הייבלום הוביל את חקר חלקיקים אקזוטיים אלה במעבדה. באמצעות פיתוח חומרים (חצאי-מוליכים) בדרגת ניקיון גבוהה במיוחד ושימוש בטכניקות של התאבכות אלקטרונית, סיפקה הקבוצה של הייבלום עדויות ישירות לקיומו של מטען שברי ואימתה מספר תחזיות יסודיות, כמו הסטטיסטיקה האנומלית (זו שנמצאת בין הסטטיסטיקה של פרמיונים לזו של הבוזונים.) ניסוי מרכזי בקבוצתו של הייבלום גילה במפתיע הולכת חום מקוונטטת בחומר בו צפיפות האלקטרונים מתאימה לערך השברי .5/2 הניסוי הזה מאשש את התחזית כי הפרמיונים המרוכבים הינם פרמיוני מאיורנה בעלי המטען השבור, שלהם השלכות אפשריות על מחשוב קוונטי.

ד”ר אייזנשטיין היה שותף לגילוי מצב הול הקוונטי השברי המתאים לערך ,5/2 והמשיך לחקור פאזות אקזוטיות של מערכות אלקטרונים דו-ממדיות. מחקריו כוללים גילוי של מצב אנאיזוטרופי שבו ההתנגדות הנמדדת לאורך כיוון מסוים גדולה באופן משמעותי מההתנגדות בכיוון המאונך לו, תופעה המזכירה גביש נוזלי. השיטות שפיתח ד”ר אייזנשטיין להפרדת שכבות מגע של אלקטרונים בודדים, אפשרו להבין את התנועה המתואמת של זוגות אלקטרון-חור בשתי השכבות. באופן כזה הוא ראה בניסוי את עיבוי בוז-איינשטיין, תצפית פורצת דרך בתחומה.

הענקת פרס וולף לשנת 2025 לשלושת הפיזיקאים האלה מהווה הכרה בתרומותיהם יוצאות הדופן לחקר חומרים קוונטיים, והשפעותיהן מרחיקות הלכת על טכנולוגיות קוונטיות מתפתחות.

ג'ייננדרה ג'אין

ג'ייננדרה ג'אין ,1960( הודו) קיבל תואר ראשון במכללת מהרג'ה בג'איפור ,)1979( תואר שני בפיזיקה במכון הטכנולוגי ההודי )IIT( בקאנפור ,)1981( ודוקטורט באוניברסיטת סטוני ברוק )1985( בהנחיית הפרופסורים פיליפ ב. אלן וסטיבן קיבלסון. לאחר תקופות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת מרילנד )1988( ובאוניברסיטת ייל ,)1989( חזר ג'אין לאוניברסיטת סטוני ברוק כחבר סגל בשנת .1989 בשנת 1998 הצטרף לאוניברסיטת פנסילבניה, שם הוא ממשיך בעבודתו עד היום. הוא כתב את הספר Fermions Composite Fractional Quantum Hall Effects: New Developments של שותף כעורך ושימש )2007 ,'קיימברידג אוניברסיטת הוצאת((הוצאת וורלד סיינטיפיק, )2020 יחד עם ברטראנד הלפרין.

ג'יימס אייזנשטיין

ג'יימס אייזנשטיין ,1952( ארה"ב) קיבל תואר ראשון באוניברסיטת אוברלין, ארה"ב בשנת 1974 והשלים דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בשנת .1980 לאחר ששימש כמרצה באוניברסיטת ויליאמס, הצטרף למעבדות בל בשנת 1983 כחבר בצוות הטכני. בשנת 1996 קיבל משרת סגל במכון הטכנולוגי של קליפורניה )Caltech( והפך לפרופסור לפיזיקה ופיזיקה יישומית ע"ש פרנק ג'יי. רושק בשנת .2005 הוא פרש כפרופסור אמריטוס בשנת 2018 וסיים את מחקריו הניסיוניים בשנת .2021 אייזנשטיין תרם לוועדות רבות של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית, כולל ועדת מדעי המצב המוצק והוועדה לפיזיקה ואסטרונומיה. בנוסף, שימש .2017-ל 2014 השנים בין Annual Review of Condensed Matter Physics העת כמשנה כעורך.

מוטי הייבלום

מוטי הייבלום ,1947 (ישראל) פיזיקאי ומהנדס חשמל, קיבל תואר ראשון בטכניון בשנת ,1973 תואר שני באוניברסיטת קרנגי מלון, ארה"ב בשנת ,1974 ותואר דוקטור בשנת 1978 מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. כולם בהנדסת חשמל. את הקריירה שלו החל במרכז המחקר תומאס ג'יי ווטסון של ,IBM שם עבד במשך 12 שנים. בשנת 1990 שב הייבלום לישראל כדי להקים את המרכז התת-מיקרוני למחקר התקני מוליכים- למחצה ממוזערים במכון ויצמן למדע, בו הוא משמש כמנהל מאז היווסדו. בנוסף, הוא ייסד ועמד בראש המחלקה לפיזיקת חומר מעובה, והוא מכהן בקתדרה על שם אלכס ואידה סוסמן למחקרים תת-מיקרונים.

הפוסט פרס וולף בפיזיקה לשנת 2025 מוענק לחוקרי מיחשוב קוונטי ובהם פרופ' מוטי הייבלום ממכון ויצמן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בית הספר להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת תל אביב הודיע כי בשנת הלימודים הבאה, תשפ"ו, צפויה להיפתח מעבדת סטודנטים ראשונה מסוגה בישראל שתאפשר לסטודנטים להתנסות במחשב קוונטי כבר בתואר הראשון. המעבדה הינה פרי שיתוף פעולה של הפקולטה להנדסה והמרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית, QuanTAU, באוניברסיטת תל אביב, ושל מרכז החישוב הקוונטי הישראלי, IQCC, הפועל בקמפוס האוניברסיטה. המיזם קיבל תמיכה כספית במסגרת הקול הקורא לעדכון ופיתוח קורסים ומקבצי קורסים בתחומי המדע והטכנולוגיה הקוונטים של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת). מטרת התמיכה הניתנת עבור פיתוח קורסים היא להרחיב ולקדם את ההכשרה לסטודנטים וחוקרים צעירים בנושאים אלו על מנת להכשיר כוח אדם מיומן למשק ולאקדמיה, ובפרט להרחיב את בסיס הסטודנטים הלומדים בתחום מחוץ למחלקות לפיסיקה גם אל מחלקות ההנדסה. 

ד"ר עופר כפיר מבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים והמרכז האוניברסיטאי  ,QuanTAU   שיזם את המעבדה מסביר: "למחשבים קוונטים יש פוטנציאל לפתור בעיות שהמחשבים הקלאסיים אינם מסוגלים, ומכיוון שאלו בעיות חשובות כמו פיתוח תרופות ופיצוח צפנים, יש מרוץ עולמי להשיג יכולות חישוב קוונטי, ומימוש של טכנולוגיות קוונטיות באופן כללי. ביה"ס להנדסת חשמל ואוניברסיטת ת"א רואים חשיבות רבה בהכשרה של הסטודנטים בטכנולוגיה העילית העתידית, וזה מתיישב עם הרעב שיש אצל הסטודנטים להתפתחות בתחום הקוונטים".

בבית הספר להנדסת חשמל מציינים כי עד כה, התנסות פרקטית במחשוב קוונטי הייתה פתוחה רק בפני חוקרים וסטודנטים למתארים מתקדמים, אבל כעת סטודנטיות וסטודנטים באוניברסיטת תל אביב יוכלו להפעיל את המחשב הקוונטי כבר בתואר הראשון: מרמת כתיבת תוכנה עילית, ועד שליטה מפורטת באותות החשמליים של אבן הבניין הבסיסית שלו, הביט הקוונטי, או הקיוביט.

הקורס יכלול הכשרה בשפת התכנות המתאימה למחשב הקוונטי, מספר ניסויים בסיסיים בקיוביטים, ושני ניסויים בטכנולוגיות קוונטיות בתחומי תקשורת וחישה. פעילות המעבדה תחל כבר השנה, החל מאפריל 2025, בתור פיילוט כחלק מקורס "טכנולוגיות קוונטיות".  המעבדה מתוכננת להיות גמישה, כך שסטודנטים יוכלו להריץ ניסויים מעבר לדרישות המעבדה וכך לנצל את המשאבים הנדירים האלו כדי לבדוק, להתנסות, ולקבל רעיונות, באופן שלא קיים במקומות אחרים.

ד"ר עופר כפיר מוסיף: שילוב הכוחות של אוניברסיטת תל אביב עם המעבדה הלאומית לחישוב קוונטי שמפעילה חברת קוונטום משינס זה WINWIN קלאסי. הסטודנטים שלנו יקבלו הכשרה על קדמת הטכנולוגיה, ואילו צוות המעבדה ייהנה מהיצירתיות של הסטודנטים המעולים פה, ומהרצון שלהם ללמוד ולהתקדם. החזון הוא שהמעבדה החדשה, הממשק למרכז הקוונטים של האוניברסיטה, וכן המרכז למחשוב הקוונטי הארצי יאפשרו יצירת אקו-סיסטם של דור החוקרים, היזמים, והמהנדסים הבא שיצעיד את ישראל קדימה בתחרות העולמית. ואנחנו רוצים להודות לות"ת על הבעת האמון והתמיכה שמאפשרת את השקת המיזם החשוב".   

ד"ר ניר אלפסי, המעבדה הלאומית למחשוב קוונטי:  "המרכז הישראלי למחשוב קוונטי הוא מרכז ראשון מסוגו בעולם המשלב מספר טכנולוגיות קוונטיות בצמוד ליכולות מחשוב קלאסיות מתקדמות. היכולות הייחודיות שקיימות במרכז מאפשרות גישה קלה וישירה לטכנולוגיה הקוונטית המתקדמת ביותר באופן חסר תקדים, הכל בצורה אינטואיטיבית וקלה מאי פעם. המרכז, שהוקם על ידי חברת Quantum Machines במימון משותף עם רשות החדשנות, חרט על דגלו את קידום הטכנולוגיות הקוונטיות במדינת ישראל ומתן פלטפורמה להאצת המחקר והפיתוח של חברות וחוקרים ישראלים. כיום, אחד הפערים המשמעותיים ביותר בתחום המחשוב הקוונטי הוא כוח אדם מוכשר אשר יכול להניע קדימה את התחום. אנחנו מאמינים כי שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת תל אביב בהכשרת הדור הבא של החוקרים והמפתחים הוא צעד ראשון בדרך לגישור על הפער הזה ומימוש חזון המרכז."

פרופ' ירון עוז, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטית באוניברסיטת תל אביב: "המרוץ העולמי לבניית מחשבים קוונטיים, רשתות תקשורת קוונטיות ויישומים של מכניקת הקוונטים, הפך את הכשרת דור של מדענים ומהנדסים בתחומי המדע והטכנולוגיה הקוונטית לצורך לאומי. אוניברסיטת תל אביב משקיעה מאמצים ניכרים במענה לאתגר זה, וההתנסות המעשית במחשוב קוונטי היא נדבך חשוב בהכשרה זו. אני מעריך שבשנים הקרובות תתמקם מדינת ישראל היטב במפה העולמית של יישומים טכנולוגיים של מדע הקוונטים".

הפוסט התנסות יישומית במחשב קוונטי – כבר בתואר ראשון  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית השבבים הטייוואנית TSMC הכריזה על כניסתה לתחום המיחשוב הקוונטי, במהלך שנועד לחזק את מעמדה כמובילה עולמית בייצור שבבים מתקדמים. במסגרת המהלך, החברה תשקיע משאבים נרחבים במחקר ופיתוח של שבבים קוונטיים ובשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר ואקדמיה מובילים.

לפי הצהרת החברה, TSMC מתכוונת להקים מרכז מחקר ייעודי לטכנולוגיות קוונטיות ולגייס מהנדסים מומחים בתחום. החברה אף מתכננת להשקיע במעבדות מחקר חיצוניות, במטרה להאיץ את פיתוח השבבים הקוונטיים ולאפשר להם השתלבות חלקה במערכות קיימות.

"אנחנו רואים במיחשוב הקוונטי את העתיד של עולם הטכנולוגיה והחישוב," אמר מנכ"ל TSMC, צאי יינג-ג'יה. "המטרה שלנו היא להוביל את המהפכה הזו ולאפשר ללקוחותינו ליהנות מביצועים חסרי תקדים ויעילות גבוהה יותר."

האתגר המרכזי: ניהול רעשים ודיוק

TSMC הודיעה כי תשתף פעולה עם גופים בינלאומיים מובילים בתחום המיחשוב הקוונטי, כולל אוניברסיטאות אמריקניות ואירופיות, כמו גם חברות טכנולוגיה שמתמחות בפיתוח אלגוריתמים קוונטיים. המהלך נועד להבטיח גישה לטכנולוגיות מתקדמות ולמומחיות רחבה שתסייע בפתרון אתגרי המיחשוב הקוונטי.

אנליסטים מעריכים כי ההשקעה במיחשוב קוונטי תעניק ל-TSMC יתרון תחרותי משמעותי מול יריבותיה, במיוחד לנוכח ההשקעות המאסיביות של סין וארצות הברית בתחום. עם יכולות הייצור המתקדמות שלה, TSMC צפויה להוות שחקן מרכזי בפיתוח והפצת שבבי קוונטום בקנה מידה עולמי.

אחד האתגרים המרכזיים במיחשוב קוונטי הוא ניהול רעשים ושמירה על דיוק החישובים, נושא ש-TSMC מתכננת להתמודד איתו באמצעות פיתוח חומרים מתקדמים ושיטות ארכיטקטוניות חדשות לשבבים קוונטיים. החברה מתמקדת ביצירת שבבים בעלי צריכת אנרגיה נמוכה וביצועים גבוהים, שיתאימו גם ליישומים תעשייתיים וגם ליישומים צבאיים ובטחוניים.

TSMC שואפת להשיק אבטיפוס של שבב קוונטי ראשון עד שנת 2027, תוך שיפור מתמיד של טכנולוגיות ייצור השבבים הנוכחיות שלה. החברה אף בוחנת את האפשרות לשלב יכולות קוונטיות בשבבי AI מתקדמים, במטרה להאיץ יישומים כמו ניתוח נתונים בזמן אמת ופתרון בעיות חישוביות מורכבות.

הפוסט TSMC נכנסת לתחום המיחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ Quantum Machines, ספקית מערכות שליטה והפעלה למחשוב קוונטי, הודיעה היום על גיוס 170 מיליון דולר במסגרת סבב גיוס C, מה שמביא את סך ההשקעות בחברה ל-280 מיליון דולר. ההשקעה מגיעה על רקע העובדה שמרבית החברות בתחום המחשוב הקוונטי מסתמכות כיום על הטכנולוגיה של QM לצורך בנייה של מערכותיהן. הסבב, שהתאפיין בביקוש יתר משמעותי, הובל על ידי PSG Equity, בהשתתפות Red Dot Capital Partner, Intel Capital, ומשקיעים קיימים נוספים, מהווה את אחד מסבבי הגיוס הגדולים בתעשייה הקוונטית. בין המשקיעים המרכזיים בחברה נמנים גם TLV Partners שהובילה את סבב ה-Seed של החברה ב-2018, Battery Venture ואביגדור וילנץ.

שנת 2024 היוותה נקודת מפנה משמעותית בתחום המחשוב הקוונטי, עם פריצות דרך שהניחו את אבני היסוד להמשך ההתפתחות של התחום: שבב Willow של Google הציג שיפור ביצועים משמעותי ברמת החומרה, חברות רבות הצטרפו ל-IBM ועברו את רף ה-1,000 קיוביטים, ונרשמה התקדמות גדולה ביישום תיקון שגיאות קוונטיות. בתוך גל החדשנות הזה, Quantum Machines נמצאת בחזית התעשייה וממלאת תפקיד מרכזי ברבות מההתקדמויות המשמעותיות ביותר בתחום. החברה תמנף את המימון  כדי להאיץ את הפיתוח של מחשבים קוונטיים עם עשרות אלפי קיוביטים.

חברת Quantum Machines הוקמה בתחילת 2018 על ידי ד”ר איתמר סיון, מנכ"ל, ד”ר יונתן כהן, CTO , וד”ר ניסים אופק, מהנדס ראשי, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה מעסיקה 170 עובדים, כמחציתם בישראל והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן, ארה"ב ומדינות נוספות.

טכנולוגית השליטה ההיברידית של Quantum Machines מאפשרת ביצוע מדויק ויעיל של כמה מהמשימות החישוביות המורכבות ביותר בכל סוגי המחשבים הקוונטיים. גמישות זו הובילה לאימוץ מהיר של הטכנולוגיה על ידי מרבית החברות בתחום המחשוב הקוונטי ברחבי העולם. בנוסף, שיתוף הפעולה האסטרטגי של Quantum Machines עם NVIDIA הוביל לפיתוח משותף של ה-DGX Quantum, משלב בין יכולת החישוב המהירה עם שליטה קוונטית בזמן אמת של מוצרי Quantum Machines למעבדים הגרפים (GPU) של NVIDIA, ומקצר עוד יותר את הדרך לפריצת דרך למחשבים קוונטיים פרקטיים.

בשנה שעברה הודיעה QM על פתיחת IQCC – המרכז הישראלי למחשוב קוונטי. המרכז הינו מתקן מחקר ברמה עולמית שכולל שלושה מחשבים קוונטים ומשרת את קהילת המחשוב הקוונטי וכן מכוני מחקר אקדמיים ומרכזי מו״פ של תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם. הוא ממוקם באוניברסיטת תל אביב, ונבנה בהשקעה משותפת עם הרשות לחדשנות. IQCC מציע גישה נוחה לאקדמיה ולתעשייה הישראלית, תוך שהוא פתוח גם לחוקרים ומפתחי מחשבים קוונטיים מרחבי העולם. על ידי מתן פלטפורמה פתוחה ומתקדמת למחקר ופיתוח, QM שואפת להאיץ את התקדמות המחשוב הקוונטי היישומי ולטפח פרויקטים שיתופיים עם מובילי תעשייה שיניעו את התחום קדימה. המרכז משמש כמקור משיכה לחברות וחוקרים ברחבי העולם, מבטיח את העצמאות הקוונטית של ישראל ומחזק את מעמדה כמובילה מהפכת המחשוב הקוונטי.

ד"ר איתמר סיון, מייסד שותף ומנכ"ל QM: "תעשיית המחשוב הקוונטי נמצאת בצמיחה מואצת עם מאות צוותים שעובדים במקביל ברחבי העולם. אנחנו רואים פריצות דרך שמתרחשות בקצב חסר תקדים. אימוץ רחב היקף של מחשבים קוונטיים נמצא מעבר לפינה. אני מאמין  שזה המרוץ הטכנולוגי הגדול והחשוב ביותר בדורנו. אנחנו גאים מאוד לעבוד עם המובילים בתחום ולספק להם את תשתית הליבה שמאפשרת להם להצליח."

ד"ר יונתן כהן, מייסד שותף ו-CTO ב-QM: "המעבד הקוונטי הוא הרכיב בו ה"קסם הקוונטי", שנותן לנו כוח חישובי חדש, קורה. אבל כדי להפעיל את המעבד הקוונטי וליצור ממנו מחשב קוונטי שלם ושימושי, יש אתגר טכני עצום שמחייב שליטה מדויקת על המערכת הקוונטית, עיבוד כמויות אדירות של נתונים בזמן אמת וניהול מתוזמן של אלגוריתמים מורכבים המשלבים מעבדים קוונטיים ומעבדים קלאסיים. את כל זה עושה מערכת השליטה. הפלטפורמה שלנו משלבת באופן ייחודי את כל היכולות הללו, ומאפשרת לצוותים לעבור במהירות מחידושים במעבדות המחקר לפריסה ב-data centers".

רותם שחם, מנהלת השקעות בקרן PSG Equity שהובילה את סבב הגיוס: "תעשיית המחשוב הקוונטי מגיעה לנקודת מפנה משמעותית. QM ביססה את עצמה כפתרון המועדף שעליו מסתמכות החברות הקוונטיות המובילות לצורך בנייה והרחבה של מחשבים קוונטיים. שוק המחשוב הקוונטי ממשיך לצמוח בקצב מואץ. מעמדה המוביל של QM ויכולתה לעבוד עם טכנולוגיות קוונטיות מגוונות ממצבים אותה בעמדה ייחודית להובלה עולמית של התחום בו היא פועלת. אנו שמחים להוביל את סבב הגיוס הנוכחי שיאפשר ל-QM להאיץ את צמיחתה"

ניר אקרמן, CFO ב-QM: "סבב הגיוס המשמעותי הוא עדות לחוזק של המודל העסקי של החברה ומסלול הצמיחה שלה. כספי ההשקעה יאפשרו לנו להאיץ את ההתרחבות, להניע חדשנות וליצור ערך ארוך טווח לבעלי הענין בחברה וללקוחותיה. אנחנו נרגשים מהמומנטום המאפשר לנו לממש את החזון שלנו בתמיכת המשקיעים."

הפוסט  Quantum Machines גייסה 170 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרוסופט הכריזה על השקת Majorana 1, השבב הקוונטי הראשון בעולם המבוסס על ארכיטקטורת ליבה טופולוגית חדשה. השבב, אשר הינו תוצר של שילוב חומרים חדשני וטכניקות ננו-פביזיות מדויקות, מציב את מחשוב הקוונטים במסלול שיאפשר פתרון בעיות תעשייתיות רחבות היקף בתוך שנים, ולא עשורים כפי שחשבו בעבר.

חדשנות טכנולוגית ופריצת דרך במדעי החומרים

צ'טאן נאיאק שהוביל את הצוותים שפיתחו את הארכיטקטורה הטופולוגית לשבב החדש  הוא מומחה טכנולוגי בכיר במיקרוסופט (Microsoft Technical Fellow) ואחד מהאישים המרכזיים בתחום מחקר ופיתוח המחשוב הקוונטי. השבב, משתמש במה שנקרא טופוקונדוקטור – חומר שמאפשר לזהות ולשלוט בחלקיקי  Majorana,  אשר מייצבים ומגדילים את קנה המידה של הקיוביטים (יחידות המידע הקוונטי).

"חומר הטופוקונדוקטור, שהינו הליבה הטכנולוגית שמאפשרת את פעולת השבב הקוונטי החדש, מסמן הקדמות במדעי החומרים עם יכולות שלא נראו כמותן עד כה. מדובר בחומר המורכב מארסן אינדיום בשילוב עם אלומיניום, אשר מעובדים ברמת האטום הבודד בתהליך קפדני ביותר. "

"הטופוקונדוקטור תורם למיזוג של עולמות המוליכים למחצה ומצבי מוליך-על, מה שמוביל ליצירת מערכת שמסוגלת לתמוך בקיוביטים קטנים, מהירים ובעלי עמידות בפני רעשים חיצוניים. בנוסף, עיבוד החומר ברמת האטום מאפשר הקמת מבנה מודולרי בו ניתן לחבר יחידות 'H' – שכל אחת מהן מכילה ארבעה חלקיקי Majorana – ולהרחיב את המערכת עד למיליון קיוביטים, מה שמסמן את הדרך לפתרונות קוונטיים ברמת תעשייה. לדברי מיקרוסופט, החומר החדש, אם כן, אינו רק נדבך טכנולוגי בודד אלא יסוד מהפכני שמביא את מחשוב הקוונטים קרוב יותר למציאות מסחרית, ופותח אופקים חדשים בפתרון בעיות מדעיות, תעשייתיות וסביבתיות שעד כה נחשבו ללא אפשריים."

לדברי נאיאק, "אנחנו בעצם המצאנו את הטרנזיסטור לעידן הקוונטים" – והצליחו ליצור תשתית חומרים חדשה מבוססת על ארסן אינדיום ואלומיניום, שמיוצרת באומנות של בנייה אטומית מדויקת.

למה השבב צפוי להגיע מוקדם יותר מהצפוי?

מיקרוסופט טוענת שהשילוב של החומר החדש והארכיטקטורה הדיגיטלית המתקדמת מאפשר לשלוט על הקיוביטים בצורה פשוטה ומהירה יותר:

• בקרת מדידה דיגיטלית: במקום להסתמך על כיוונונים אנלוגיים עדינים לכל קיוביט, מערכת המדידה החדשה מאפשרת הפעלה באמצעות פולסי מתח, מה שמפשט את התהליך ומאפשר מדידות מדויקות ביותר.
• עיצוב מודולרי: מבנה השבב מאפשר "טילוס" של יחידות H (הן תאים עם ארבעה חלקיקי Majorana הניתנים לשליטה), כך שכל יחידה הופכת לקיוביט עצמאי שניתן לחברם בצורה שמאפשרת הגדלת הקנה מבלי לסבך את המערכת.
• חוסן מול טעויות: הארכיטקטורה הטופולוגית מספקת הגנה טבועה ברמת החומרה, מה שמבטיח יציבות גבוהה יותר לעומת טכנולוגיות קודמות.

תודות לפריצות דרך אלו, מיקרוסופט מאמינה כי ניתן להגיע ליעד של מיליון קיוביטים – סף הכרחי לפתרון בעיות מדעיות, תעשייתיות וסביבתיות מורכבות – בתוך שנים הקרובות ולא עשורים.

שימושים עתידיים והשפעות תעשייתיות

השבב מציב פוטנציאל מהפכני במספר תחומים:

• מדע החומרים: יכול לסייע בפיתוח חומרים "מתקנים את עצמם", אשר יוכלו לתקן סדקים בחלונות, בגשרים ובמבנים תעשייתיים.
• כימיה ירוקה וסביבתית: בעזרת מחשוב קוונטי, ניתן יהיה לעצב קטליזטורים חדשים שמפרקים פלסטיקים מזהמים ומייצרים תוצרים בלתי מזיקים – מהלך שיכול לתרום משמעותית למאבק בזיהום ובפחמן.
• בריאות וחקלאות: חישוב קוונטי מדויק יאפשר ניתוחים מעמיקים של אנזימים וביולוגיה מולקולרית, מה שיכול להוביל לשיפור יבולים והגברת פוריות הקרקע, ואף לתגליות תרופתיות חדשות.
• עיצוב תעשייתי: עם שילוב כלי בינה מלאכותית, מהנדסים ומדענים יוכלו "לעצב נכון מהפעם הראשונה" – להכניס לתהליך העיצוב תובנות שמגיעות מחישובים קוונטיים מדויקים, ובכך לחסוך זמן ומשאבים.

שיתופי פעולה והתקדמות בתהליכי פיתוח

מיקרוסופט מציגה את Majorana 1 גם כצעד אסטרטגי במסלול שלה לעבר מחשוב קוונטי מסחרי. החברה נמצאת בשיתוף פעולה עם Quantinuum ו-Atom Computing, ובכך מקבלת גם תמיכה ממוקדת ממסגרות מחקריות כמו תכנית US2QC של DARPA, אשר שמה לה למטרה להאיץ את פיתוח מערכות קוונטיות ברמת תעשייה.

הפוסט מיקרוסופט הכריזה על שבב קוונטי: "אנחנו בעצם המצאנו את הטרנזיסטור לעידן הקוונטים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קוונטום מאשינס, סטארט-אפ ישראלי העוסק בתחום הבקרה למחשבים קוונטיים, נמצאת במהלך גיוס חסר תקדים של 100 מיליון דולר – הסבב הגדול ביותר בתחום המחשוב הקוונטי בישראל. החברה מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות בקרה המסייעות לשלב מערכות קוונטיות עם מערכות מחשוב קיימות, במקום להתחרות ישירות בענקיות הטכנולוגיה בפיתוח מחשב קוונטי מלא. כך חשף השבוע אתר כלכליסט.

קוואנטום מאשינס, שנוסדה בשנת 2018, על ידי ד"ר איתמר סיון, ד"ר יונתן כהן וד"ר נסים אופק – מומחים בעלי רקע מרשים בפיזיקה קוונטית ממכון ויצמן, מעסיקה כיום מעל 160 עובדים ב-10 מדינות ומחזיקה ביותר מ-65 פטנטים בתחום. החברה גייסה עד כה מעל 130 מיליון דולר, מרובם ממשקיעים פרטיים אך גם מגופים ציבוריים, ביניהם רשות החדשנות הישראלית, שממלאת תפקיד מרכזי במימון ובתמיכה בפעילות החברה.

לחברה שיתוף פעולה אסטרטגי עם אנבידיה, במסגרתו פותחו פתרונות משולבים המיועדים למרכזי מחשוב קוונטי, דוגמת DGX Quantum, אשר שולבה במרכז המחשוב הקוונטי באוניברסיטת תל אביב. המרכז, שנפתח ב-2024, נועד לקדם מחקר ופיתוח עם נגישות לטכנולוגיות עיבוד קוונטי מתקדמות.

ביוני 2024 השתתף סיון יחד עם יזמים נוספים בתחום המיחשוב הקוונטי במפגש פורום הסיליקון קלאב המאורגן על ידי חברת ASG.

במהלך ההרצאה הציג סיון את ההתקדמות של קוואנטום מאשינס בשוק הגלובלי, עם למעלה מ-300 לקוחות ברחבי העולם, כולל מעבדות לאומיות, חברות קוונטיות, ספקי שירותי ענן ומרכזי מחשוב עתיר ביצועים (HPC). בין הדוגמאות לשימוש במערכות של החברה, סיון ציין את המרכז בתל אביב ששותף אוניברסיטת תל אביב ורשות החדשנות, בו מתבצע פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. "השקנו ממש לאחרונה את ה-IQCC, מרכז עם יכולות מאוד מאוד מתקדמות ברמה הבינלאומית, הממוקם ליד אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה ובמימון משמעותי של רשות החדשנות," אמר סיון.

הפוסט קוונטום מאשינס מגייסת 100 מיליון דולר להובלת תחום המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.