IBM ומשרד המסחר האמריקאי הודיעו על מכתב כוונות להקמת מפעל ייעודי ראשון מסוגו בארה״ב לייצור פרוסות שבבים קוונטיים. המפעל יוקם באמצעות חברה חדשה ונפרדת של IBM בשם Anderon, שתפעל מאולבני, ניו יורק, ותתמקד בייצור פרוסות שבבים קוונטיים בקוטר 300 מ״מ עבור ספקי חומרה קוונטית. לפי ההודעה, משרד המסחר האמריקאי מתכנן להעמיד לטובת המהלך מיליארד דולר במסגרת חוק השבבים והמדע, ו־IBM תשקיע מיליארד דולר נוספים במזומן, לצד קניין רוחני, נכסים וכוח אדם מיומן. בשלב זה מדובר במכתב כוונות, והקמת החברה והמימון כפופים למשא ומתן ולחתימה על מסמכים מחייבים.

המהלך הוא חלק מתוכנית רחבה יותר של משרד המסחר, הכוללת מכתבי כוונות עם תשע חברות בהיקף כולל של 2.013 מיליארד דולר. לפי NIST, הכספים מיועדים לחיזוק האקוסיסטם הקוונטי בארה״ב, לרבות שתי חברות פאונדרי קוונטי ושבע חברות מחשוב קוונטי. לצד IBM, גם GlobalFoundries צפויה לקבל מימון מתוכנן של 375 מיליון דולר להקמת יכולת ייצור קוונטית מקומית, שתשרת ארכיטקטורות שונות של מחשוב קוונטי.

Anderon אמורה לשמש פאונדרי ייעודית לייצור פרוסות קוונטיות, תחילה עבור קיוביטים מוליכי־על ורכיבי אלקטרוניקה תומכים, ובהמשך ייתכן שגם עבור מודאליות קוונטיות נוספות. IBM מציינת כי המפעל יתבסס על תהליכי 300 מ״מ מתקדמים, לרבות חיווט מוליך־על, מוליכים אנכיים דרך סיליקון, בליטות חיבור, ערכות תכנון תהליך, בדיקות פרוסה בתהליך ואפיון ייצור. מבחינת תעשיית השבבים, זהו ניסיון להעביר חלק מרכזי מייצור החומרה הקוונטית ממעבדות מחקר ותהליכים ייעודיים בקנה מידה קטן אל תשתית ייצור הדומה יותר לעולם המיקרואלקטרוניקה המתקדמת.

ההקשר התעשייתי רחב יותר מהמהלך של IBM לבדה. משרד המסחר מציג את ההשקעות כחלק ממדיניות לבניית יכולת ייצור מקומית לטכנולוגיות קוונטיות, מתוך תפיסה שהתחום רלוונטי לביטחון לאומי, חומרים מתקדמים, פיתוח תרופות, מודלים פיננסיים ומערכות אנרגיה. התוכנית כוללת חברות הפועלות בכמה גישות למחשוב קוונטי, בהן אטומים ניטרליים, קיוביטי ספין בסיליקון, מוליכי־על, פוטוניקה ויונים לכודים.

IBM מגיעה למהלך מעמדת ניסיון משמעותית בתחום. החברה מדווחת כי פרסה יותר מ־90 מערכות קוונטיות ברחבי העולם, וכי האקוסיסטם שלה כולל יותר מ־325 חברות Fortune 500, סטארטאפים, אוניברסיטאות וגופים ממשלתיים המשתמשים במערך המחשבים הקוונטיים שלה למחקרים בכימיה, ביולוגיה, מדעי החומרים ותחומים נוספים. IBM גם מציגה מפת דרכים שלפיה בכוונתה לספק עד 2029 מחשב קוונטי בקנה מידה גדול ועמיד לתקלות ללקוחות מסחריים.

מבחינת שוק השבבים, החשיבות של Anderon אינה רק בהיקף ההשקעה, אלא ביצירת שכבת ייצור ייעודית לתעשיית מחשוב שעדיין נמצאת בשלב מעבר ממחקר לטכנולוגיה מסחרית. אם המהלך יבשיל, הוא עשוי לאפשר לספקי חומרה קוונטית להסתמך על קיבולת ייצור אמריקאית מתקדמת, במקום לבנות כל אחד תהליך ייצור ייחודי משלו. בכך הוא עשוי להפוך את שרשרת האספקה הקוונטית לדומה יותר למודל הפאונדרי המוכר בתעשיית השבבים, אך עם התאמות עמוקות לדרישות של קיוביטים, חומרים מוליכי־על, אריזות מתקדמות ובדיקות קריוגניות.

הפוסט IBM ומשרד המסחר האמריקאי מקימים מפעל ייעודי לשבבים קוונטיים בארה״ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בהרצאתו, שכותרתה "Hardening the AI Core"  יחשוף פינקלשטיין תוכנית עבודה הוליסטית  (Blueprint)  שנועדה להבטיח חסינות מלאה של מערכות ה-AI מהרמה הפיזית של הסיליקון ועד לרמת המערכת הכוללת. החשיפה מגיעה על רקע החשש הגובר בקרב מנהלי תשתיות ומומחי סייבר מפני יום הדין הקוונטי – הנקודה שבה מחשבים קוונטיים יהיו חזקים מספיק כדי לפצח את פרוטוקולי ההצפנה הסטנדרטיים המשמשים כיום להגנה על מרכזי נתונים.

לא מדובר רק על הגנת תוכנה. כדי להגן על ליבת ה AI -אנחנו נדרשים כיום לגישת ה- Full-Stack  – זה מתחיל בשינויים ארכיטקטוניים עמוקים בתוך השבב עצמו, ממשיך דרך נתיבי התקשורת בתוך השרת, ומגיע עד למערכות האקו-סיסטם שמנהלות את המודלים.

הטכנולוגיה החדשנית שתוצג מתמקדת ב-חסינות פוסט-קוונטית. (Post-Quantum Resilience) פינקלשטיין צפוי להציג כיצד NVIDIA משלבת אלגוריתמים קריפטוגרפיים חדשים ומתקדמים בתוך המעבדים הגרפיים (GPUs) ויחידות עיבוד הנתונים (DPUs) שלה. מטרת הפיתוח היא להבטיח שגם כאשר המחשוב הקוונטי יהפוך למציאות מסחרית, המידע הרגיש שזורם במערכות ה-AI יישאר מוגן מפני ציתות או שיבוש.

מעבר לצד הטכני, פינקלשטיין יתמקד בהנחה כי האבטחה היא צוואר הבקבוק האמיתי של תעשיית ה-AI  .ללא אמון מוחלט בתקינות הנתונים ובחסינותם, ארגונים יחששו לפרוס תשתיות AI רחבות היקף. הפתרון של NVIDIA, המשלב אבטחה מובנית בסיליקון, מציב סטנדרט חדש בתעשייה ומבהיר כי ענקית השבבים לא מסתפקת רק בכוח מחשוב גולמי, אלא בונה את המבצר שיגן על המידע של העתיד.

כבר עכשיו נראה כי ההרצאה מעוררת עניין רב בקרב בכירי התעשייה הצפויים להגיע לכנס  ChipEx2026  . זוהי הוכחה נוספת לכך שישראל ממשיכה להוות מוקד פיתוח קריטי עבור NVIDIA ואילו המקום להציג את החידושים החשובים המפוחים בישראל הוא כנס ChipEx2026  .

הפוסט המהפכה הבאה של NVIDIA: תציג ב ChipEx2026 פתרון להגנה על ה-AI בעידן המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה על NVIDIA Ising, משפחה חדשה של מודלי בינה מלאכותית פתוחים שנועדה לסייע לחוקרים, למעבדות ולחברות לפתח מחשבים קוונטיים שימושיים ואמינים יותר. לפי החברה, מדובר במשפחה ראשונה מסוגה של מודלים פתוחים המתמקדים בשני צווארי בקבוק מרכזיים בדרך למחשוב קוונטי מעשי: כיול של מעבדים קוונטיים ותיקון שגיאות קוונטיות.

השם Ising נלקח מן המודל המתמטי איזינג, שנחשב לאחד המודלים החשובים בפיזיקה הסטטיסטית להבנת מערכות מורכבות. באנבידיה מבקשים לרמוז באמצעותו שהמודלים החדשים אמורים למלא תפקיד דומה גם בעולם הקוונטי: להפוך מערכת מסובכת, רגישה ורועשת למערכת שניתן לנתח, לשלוט בה ולהרחיב אותה.

האתגר הזה מהותי במיוחד משום שמעבדים קוונטיים עדיין סובלים משיעורי שגיאה גבוהים ומחוסר יציבות. כל ניסיון להפעיל יישומים קוונטיים בקנה מידה משמעותי מחייב גם כיול מתמשך של המערכת וגם מנגנוני תיקון שגיאות מהירים ומדויקים. כאן, לפי אנבידיה, אמורה הבינה המלאכותית להפוך לשכבת הבקרה של המכונה הקוונטית, ולחבר בין העולם הקלאסי לבין הקיוביטים השבריריים.

המשפחה החדשה כוללת שני רכיבים מרכזיים. הראשון, Ising Calibration, הוא מודל ראייה־שפה שנועד לפרש במהירות מדידות ממעבדים קוונטיים ולסייע באוטומציה של תהליכי כיול שוטפים. באנבידיה אומרים כי המודל קטן פי 15 מהחלופות הקיימות, אך עדיין מסוגל להגיב במהירות למדידות ולתמוך בסוכני AI שמבצעים כיול מתמשך.

הרכיב השני, Ising Decoding, כולל שתי גרסאות של מודל רשת נוירונים קונבולוציונית תלת־ממדית, אחת מותאמת למהירות ואחת לדיוק. המודלים הללו מיועדים לפענוח בזמן אמת של המידע הדרוש לתיקון שגיאות קוונטיות. לדברי אנבידיה, הם מספקים ביצועים מהירים עד פי 2.5 ודיוק גבוה עד פי 3 לעומת PyMatching, שנחשב כיום לאחד הכלים הפתוחים המרכזיים בתחום.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר כי בינה מלאכותית היא רכיב חיוני בהפיכת המחשוב הקוונטי לשימושי. לדבריו, עם Ising הופך ה־AI ל"שכבת הבקרה" או ל"מערכת ההפעלה" של המכונות הקוונטיות, במטרה להפוך קיוביטים שבריריים למערכות Quantum-GPU אמינות וניתנות להרחבה.

באנבידיה מדגישים כי המודלים החדשים אינם עומדים בפני עצמם, אלא משתלבים בתוך פלטפורמת CUDA-Q של החברה למחשוב היברידי קוונטי־קלאסי, וכן עם טכנולוגיית NVQLink לחיבור בין QPU ל־GPU. במילים אחרות, החברה מבקשת לבסס כאן מעטפת שלמה: לא רק שבבים ומאיצים, אלא גם שכבת תוכנה, כלים, מודלים ומיקרו־שירותים שיאפשרו להפעיל שליטה, כיול ותיקון שגיאות בזמן אמת.

אחד ההיבטים הבולטים בהכרזה הוא האופי הפתוח של המודלים. אנבידיה מספקת לא רק את המודלים עצמם, אלא גם מדריך לתהליכי עבודה, נתוני אימון ומיקרו־שירותי NVIDIA NIM, כדי לאפשר לחוקרים ולמפתחים להתאים את הפתרונות לארכיטקטורות חומרה שונות ולמקרי שימוש ייעודיים. החברה גם מדגישה שניתן להריץ את המודלים באופן מקומי, מה שעשוי להיות חשוב במיוחד עבור גופים שמבקשים להגן על מידע קנייני או מחקרי.

לפי אנבידיה, שורה ארוכה של חברות, אוניברסיטאות ומעבדות כבר החלו לאמץ את משפחת Ising. בתחום הכיול נכללים ברשימה גופים כמו Atom Computing, IonQ, IQM, Infleqtion, Q-CTRL, אוניברסיטת הרווארד והמעבדה הלאומית פרמי. בתחום הפענוח ותיקון השגיאות נזכרות בין השאר אוניברסיטת קורנל, SEEQC, המעבדה הלאומית סנדיה, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת דרום קליפורניה ואוניברסיטאות נוספות בארה"ב, אירופה ואסיה.

המהלך משתלב במאמץ רחב יותר של אנבידיה להרחיב את נוכחותה גם לעולם המחשוב הקוונטי, מעבר למעמדה המרכזי בשוק הבינה המלאכותית הקלאסית. בשנים האחרונות החברה בנתה בהדרגה קו מוצרים ותוכנה שמחבר בין סימולציה קוונטית, בקרה בזמן אמת, האצת חישובים ומחשוב היברידי. כעת היא מנסה להוסיף גם שכבת מודלים ייעודיים שיסייעו להתגבר על מגבלות החומרה הקוונטית עצמה.

ההכרזה גם משקפת תפיסה רחבה יותר שלפיה הדרך למחשבים קוונטיים שימושיים לא תעבור רק דרך שיפור הקיוביטים, אלא גם דרך שילוב עמוק יותר של בינה מלאכותית ומחשוב מואץ בתהליך הבקרה והתיקון. אם הגישה הזו תוכיח את עצמה, ייתכן שההתקדמות בדור הבא של המערכות הקוונטיות תישען לא רק על הפיזיקה של הקיוביט, אלא גם על היכולת של מודלי AI לנהל, לייצב ולתקן אותו בזמן אמת.

עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בהכרזה של חברה מסחרית, והטענות בדבר "הטובים בעולם" או השוואות ביצועים ייבחנו לאורך זמן על ידי הקהילה המדעית והתעשייתית. ועדיין, עצם השקת משפחת מודלים פתוחים ייעודיים למחשוב קוונטי היא צעד משמעותי, במיוחד משום שהיא עשויה להוריד חסמי כניסה לחוקרים ולקצר את הדרך בין ניסויים במעבדה לבין מערכות ניתנות להרחבה.

הפוסט אנבידיה משיקה את Ising, משפחת מודלים פתוחים שנועדה להאיץ את פיתוח המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ הישראלית Q-Factor הודיעה על השלמת סבב סיד בהיקף של 24 מיליון דולר. החברה פועלת בתחום המחשוב הקוונטי המבוסס על מערכי אטומים ניטרליים, ומציגה יעד שאפתני במיוחד: פיתוח ארכיטקטורה שתאפשר להגדיל את המערכות הקיימות מהיקף של אלפי קיוביטים למאות אלפים ואף למיליונים. לפי המידע שצירפת, את הסבב הובילו הקרנות NFX ו-TPY Capital, בהשתתפות Intel Capital, Korea Investment Partners, Deep33 ו-Matias Ventures, לצד מענק מרשות החדשנות. הטכניון ומכון ויצמן למדע, באמצעות חברת "ידע", נמנים עם בעלי המניות בחברה.

Q-Factor פועלת בזירה שנחשבת כיום לאחת המבטיחות בעולם המחשוב הקוונטי. אטומים ניטרליים נחשבים מועמדים חזקים לקיוביטים, משום שהם יציבים מטבעם, מסוגלים לשמור מידע קוונטי לאורך זמן וניתנים לשליטה באמצעות לייזרים, בלי להישען על מערכות קירור קיצוני או תשתיות חיווט מורכבות במיוחד. עם זאת, אחת המגבלות המרכזיות של התחום היא הסקייל: גם הפלטפורמות המתקדמות ביותר עדיין רחוקות מאוד ממספר הקיוביטים שנדרש כדי לייצר ערך עסקי מעשי ורחב. Q-Factor טוענת כי הפתרון אינו יכול להסתכם בשיפורים הדרגתיים, אלא מחייב קפיצת מדרגה תכנונית.

לשם כך גובשה החברה סביב צוות מייסדים בעל רקע מדעי עמוק במיוחד. על פי הפרטים שנמסרו, החברה נוסדה ב-2026 בידי פרופ' ניר דודזון, לשעבר דיקן הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע; פרופ' עופר פירסטנברג ממכון ויצמן, מומחה לאופטיקה קוונטית ואטומי רידברג; פרופ' יואב שגיא מהטכניון, מהחוקרים הבולטים בתחום מניפולציה של אטומים ניטרליים; וד"ר גיא רז, פיזיקאי בעל ניסיון ביזמות ובהובלה טכנולוגית במיזמי דיפטק. לפי החברה, שלושת החוקרים האקדמיים עומדים מאחורי עשרות שנות מחקר בסיסי שהניח את אבני היסוד למערכות מבוססות אטומים ניטרליים, ואילו רז מביא עמו ניסיון בהקמה ובהגדלה של חברות טכנולוגיה עמוקות.

המסר המרכזי של Q-Factor הוא שהדור הנוכחי של מחשבים קוונטיים מבוססי אטומים ניטרליים נתקל בצווארי בקבוק ארכיטקטוניים ברורים. לכן, החברה מציגה גישה חדשה שמטרתה לאפשר סקיילביליות רציפה ולא רק שיפור נקודתי של רכיב זה או אחר. אם תצליח, היא עשויה לסייע להפוך את התחום ממחקר מתקדם אך מוגבל לפלטפורמה בעלת פוטנציאל יישומי של ממש, עבור תעשיות שזקוקות לכוח חישוב קוונטי בהיקף גדול.

בקרב המשקיעים מדגישים את השילוב בין מצוינות מדעית להבנה מסחרית. פרופ' עופר פירסטנברג, ממייסדי החברה והמדען הראשי שלה, אמר כי תחום המחשוב הקוונטי זקוק כיום למהפכה ולא רק להתקדמות הדרגתית, וכי הארכיטקטורה שפיתחה החברה נועדה להוביל מערכות מבוססות אטומים ניטרליים מאלפי קיוביטים למיליונים ואף מעבר לכך. גם בקרנות שהובילו את הסבב הדגישו כי מדובר בצוות בעל יתרון ייחודי: מצד אחד מומחיות עמוקה בפיזיקה אטומית, ומצד אחר הבנה ברורה של הדרך הארוכה הנדרשת כדי להפוך ידע מדעי למוצר מסחרי.

אם החברה תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, Q-Factor עשויה להפוך לאחת השחקניות הישראליות המסקרנות ביותר בדור הבא של המחשוב הקוונטי. בשלב זה מדובר עדיין בחברת סיד צעירה, אך עצם השילוב בין הון סיכון, מוסדות מחקר ישראליים מובילים וצוות מייסדים בעל מוניטין בינלאומי, מציב אותה בעמדה מעניינת במרוץ לפיתוח מחשב קוונטי סקיילבילי באמת.

הפוסט Q-Factor גייסה 24 מיליון דולר לפיתוח מחשוב קוונטי מבוסס אטומים ניטרליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Machines, אחת החברות הישראליות הבולטות בתחום הבקרה למחשוב קוונטי, הודיעה על השקת Open Acceleration Stack — מסגרת עבודה חדשה שנועדה לאפשר שילוב הדוק בין מחשבים קוונטיים לבין מאיצים קלאסיים כמו GPU, CPU, FPGA ו־ASIC. לפי הודעת החברה, מדובר בהרחבה של פלטפורמת התזמור שלה, שנועדה לאפשר למעבד הקוונטי לעבוד בזמן אמת מול שכבת חישוב קלאסית מהירה במיוחד, במקום להסתמך על חיבור רופף ואיטי יותר בין שני העולמות.

הרעיון מאחורי המהלך פשוט אך חשוב: ככל שמערכות קוונטיות נעשות גדולות ומורכבות יותר, הן זקוקות ליותר ויותר עיבוד קלאסי בזמן אמת. זה נכון במיוחד לשני תחומים שנחשבים קריטיים לעתיד הענף: תיקון שגיאות קוונטי וכיול מתקדם של קיוביטים ומעגלים. לפי Quantum Machines, משימות כאלה דורשות השהיה נמוכה מאוד, רוחב פס גבוה וסנכרון הדוק עם יחידת הבקרה שמפעילה בפועל את התוכנית הקוונטית. בדיוק לשם כך נועדה החבילה החדשה.

מבחינה טכנולוגית, הארכיטקטורה נשענת על OPNIC, כרטיס הממשק של Quantum Machines, ועל NVIDIA NVQLink, פלטפורמה שנועדה לחבר שרת מואץ־GPU אל מעבד קוונטי בהשהיה של מיקרו־שניות. לפי דף המוצר של NVIDIA, NVQLink נבנתה כדי לאפשר עומסי עבודה מקוונים של תיקון שגיאות, בקרה וכיול, באמצעות שרת זמן־אמת, בקר מערכת קוונטית, רשת תקשורת ותוכנת תיאום משותפת. ב־GTC 2026 הודיעה NVIDIA שגם ממשק cudaq-realtime הונגש לקהילת המפתחים, כך שהאקוסיסטם סביב החיבור הזה נעשה פתוח ומעשי יותר. (NVIDIA)

אחד ההיבטים החשובים בהכרזה הוא שהמערכת אינה מוצגת ככלי סגור סביב NVIDIA בלבד. לפי Quantum Machines, Open Acceleration Stack נבנה כארכיטקטורה פתוחה ומודולרית, כך שמעבדות וארגונים יוכלו לשלב גם מעבדי AMD, טכנולוגיות חישוב אדפטיביות, רכיבי FPGA, מעבדי GPU עתירי ביצועים ומערכות ייעודיות לתיקון שגיאות קוונטי בזמן אמת של שותפות כמו Riverlane. המשמעות היא ניסיון לבנות שכבת אינטגרציה רחבה יותר, שתאפשר לכל גוף להתאים לעצמו ארכיטקטורה לפי דרישות ביצועים ותקציב, במקום להינעל על תצורה אחת.

מבחינת השוק, ההכרזה הזאת משקפת מגמה רחבה יותר בתעשייה: מעבר ממערכות קוונטיות ניסיוניות, שמדגימות אלגוריתמים בסיסיים, אל מערכות שצריכות לעבוד בתוך סביבה הטרוגנית של חומרה קלאסית וקוונטית גם יחד. NVIDIA עצמה מגדירה את NVQLink כ”גשר” בין מחשוב מואץ לבין המעבד הקוונטי, ומסבירה שהמטרה היא לא רק להריץ יישומים היברידיים, אלא גם לתמוך במשימות פנימיות של ה־QPU עצמו, כמו פענוח שגיאות בזמן אמת. גם Riverlane הדגישה בחודש מרץ כי תיקון שגיאות קוונטי אמין ומהיר יהיה תנאי יסוד למחשוב קוונטי שימושי בקנה מידה גדול.

ל־Quantum Machines יש גם זווית ישראלית ברורה. החברה, שנוסדה ב־2018 ופועלת מישראל, כבר ממלאת תפקיד מרכזי במרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC), שנפתח ב־2024 בתמיכת רשות החדשנות ובשיתוף אוניברסיטת תל אביב. במרכז הזה שולבו כבר קודם לכן מערכות של Quantum Machines עם תשתיות DGX Quantum של NVIDIA, כך שההכרזה הנוכחית נראית כהמשך טבעי לאסטרטגיה של חיבור עמוק יותר בין מחשוב קלאסי עתיר ביצועים לבין בקרה קוונטית.

עם זאת, מן הראוי לשמור גם על מידה של זהירות. ההכרזה מציגה ארכיטקטורה וכלי אינטגרציה, אך אינה כוללת בשלב זה נתוני ביצועים מפורטים ממערכות לקוח או הוכחה פומבית לכך שהפתרון כבר קיצר בפועל זמני פענוח או כיול בסביבת ייצור רחבה. לכן, בשלב הנוכחי, מדובר בעיקר במהלך תשתיתי חשוב: ניסיון להגדיר סטנדרט מעשי יותר לחיבור בין בקר קוונטי לבין מאיצים קלאסיים. אם הוא יאומץ על ידי מעבדות, יצרני QPU ומרכזי HPC, הוא עשוי להפוך לאחד המרכיבים החשובים בדרך למחשוב קוונטי מתוקן־שגיאות ובעל ערך שימושי.

הפוסט קוונטום משינס משיקה חבילת האצה פתוחה למחשוב קוונטי־קלאסי היברידי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות משיקה שש תוכניות חדשות להכשרת יזמים והקמת חברות הזנק בתחומי הביו-קונברג'נס, השבבים והמחשוב הקוונטי, בהשקעה כוללת של כ-10 מיליון ש"ח. מטרת התוכניות היא להרחיב את פוטנציאל הקמת חברות הדיפ-טק בישראל, לטפח צוותים יזמיים רב-תחומיים ולהוביל להקמת חברות טכנולוגיה חדשות בתחומים הנמצאים בחזית החדשנות העולמית.

התוכניות יבחרו משתתפים בעלי ניסיון עסקי וטכנולוגי משמעותי ורקע מולטי-דיסציפלינרי, המעוניינים להקים חברות הזנק. במסגרתן יעברו המשתתפים הכשרה הכוללת התנסות מעשית בתהליך היזמות, החל משלב גיבוש הרעיון   (Ideation), דרך חשיפה לאתגרי התעשייה, תיקוף והבשלה של הרעיון, בניית צוות והצגה בפני משקיעים במטרה להקים חברה ולגייס עבורה הון ראשוני.

התוכניות יתמקדו בשלושה תחומי עומק מרכזיים:

ביו-קונברג'נס –  (Bio-convergence) תחום רב-תחומי המשלב ביולוגיה עם תחומים נוספים כגון הנדסה, מדעי המחשב, חומרים וננוטכנולוגיה, לטובת פיתוח פתרונות מערכתיים פורצי דרך לבעיות מורכבות בתחומי הבריאות, האנרגיה, המזון והייצור.

תחום השבבים – תחום הנמצא בלב המרוץ העולמי לכוח מחשוב. בישראל קיים הון אנושי איכותי ומיומן בתחום, אך מספר חברות ההזנק החדשות המוקמות בישראל נותר נמוך וכך גם היקף גיוסי ההון לחברות חדשות.

המחשוב הקוונטי – תחום בעל פוטנציאל השפעה דרמטי על עולם המחשוב. נכון לשנת 2025 פועלות בישראל כ-14 חברות הזנק בתחום, אשר כל אחת מהן גייסה מאות מיליוני דולרים.

חנן ברנד, סמנכ"ל חטיבת הזנק ברשות החדשנות: חברות הדיפ-טק יובילו את תעשיית ההייטק בישראל בשנים הקרובות ובהתאם יש צורך בהרחבת הפוטנציאל להנבטת חברות הזנק נוספות, לגיבוש צוותים טכנולוגיים חזקים ולמיצוב ההאב הטכנולוגי הישראלי בקדמת הבמה העולמית.

ששת התוכניות יקימו בישראל בשנים הקרובות מיזמים וחברות הזנק בתחומי השבבים, קוונטים וביוקונברג'נס באמצעות ‏הכשרת דור ‏חדש ‏של ‏צוותים ומנכ"לים ‏שיובילו ‏חברות ‏דיפטק ‏פורצות ‏דרך.

הגופים שנבחרו להפעלת התוכניות:

• המוסד להכשרת דיפטק – הכשרה ליזמות והקמת חברות בשבבים וקוונטום. התוכנית תעניק ליזמים הכשרה פרקטית וייחודית הנשענת על ניסיון מהשטח ושיתופי פעולה עם גופי תעשייה.
•  אוניברסיטת חיפה – הכשרת יזמות להקמת מיזמים חדשים ופורצי דרך בתחומי אקווה ביו-קונברג'נס, המשלבים ביולוגיה וחקלאות ימית עם מדעי המחשב.
• XMafat – הכשרה ליזמות והקמת חברות בשבבים וקוונטום, הנשענת על ניסיון מהשטח ושיתופי פעולה עם גופי תעשייה
• גראם ביוטק פאונדרי – הכשרת יזמים, תיקוף רעיונות של מיזמים פורצי דרך בתחום הביו-קונברג'נס והקמה בפועל של חברות – משלב הרעיון, דרך הוכחת היתכנות ועד הקמת חברות ביוטכנולוגיה
• Ignite Deeptech  – תוכנית ייעודית מבית Ignite Deeptech בשיתוף תאגידים רב-לאומיים מובילים שמטרתה הגדלת מספר החברות הממומנות בישראל בתחומי השבבים והקוונטום.
• Road2 Innovation –  הכשרת יזמים בתחומי הטכנולוגיה העמוקה, תוך התמחות בביו-קונברג'נס ושבבים בדגש על ביו-שבבים וחיישנים וגישור על הפער בין עולמות טכנולוגיים מורכבים לבין יישום רעיונות חדשניים.

הפוסט רשות החדשנות בחרה 6 גופים שיכשירו יזמים להקמת חברות הזנק בתחומי השבבים, הקוונטים והביוקונברג'נס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית המחשוב IBM הודיעה היום כי צ'ארלס ה. בנט, חוקר בכיר בחברה (IBM Fellow) וחלוץ בתחום המדע הקוונטי, זכה בפרס טיורינג לשנת 2026. הפרס, על שמו של המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג שנחשב לאבי מדעי המחשב, מכונה "פרס הנובל של עולם המחשוב".

הפרס מוענק לבנט על תרומות מחקריות שסייעו להצית "מהפכה קוונטית", להמיר השערות על הנייר לניסויים בעולם האמיתי, לבסס את תחום מדעי המידע הקוונטי ולעצב מחדש את האופן שבו חוקרים חושבים על חישוב, תקשורת ומהות המידע עצמו. בנט חולק את הפרס עם שותפו הוותיק ג'יל בראסאר מאוניברסיטת מונטריאול, שעימו חיבר בנט בין הפיזיקה למדעי המחשב, לכדי תחום מדעי חדש לחלוטין. הוא החוקר השביעי מ-IBM שזוכה בפרס היוקרתי.

בנט נולד בשנת 1943 בניו יורק להורים שהיו מורים למוזיקה. הוא למד לתואר ראשון בביוכימיה באוניברסיטת ברנדייס ופיתח עניין רב בקשר בין חישוב לפיזיקה במהלך לימודיו לתארים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד. הוא הושפע מרעיונות חדשניים בתחום המידע והפיזיקה, כגון עבודותיהם של סטיבן ויזנר, שפיתח את רעיון "הכסף הקוונטי", ורולף לנדאואר, שהדגיש כי מידע הוא ישות פיזיקלית. השילוב בין השפעות אלו הוביל את בנט להנחת היסודות של תחום מדעי המידע הקוונטי כבר בראשית דרכו האקדמית.

במהלך קריירה שנמשכה יותר מחמישה עשורים במעבדת המחקר של IBM הוביל בנט מחקרים פורצי דרך שבחנו כיצד ניתן לרתום את ההתנהגות הייחודית של חומרים בקני המידה הקטנים ביותר לצורך עיבוד והעברת מידע בדרכים שאינן אפשריות במחשבים קלאסיים. עבודתו סייע להפוך את התיאוריה הקוונטית לפיתוחים מעשיים כגון הצפנה קוונטית וטלפורטציה קוונטית – מושגים העומדים בבסיס מדעי המידע הקוונטי המודרניים וההתקדמות המתמשכת בתחום המחשוב הקוונטי.

יבמ נחשבת כיום כמובילה ופורצת דרך בפיתוח מחשבים קוונטיים פעילים. לאחרונה חשפה IBM ארכיטקטורת supercomputing פתוחה וקלה לשילוב, ממוקדת-קוונטים, שנועדה לאפשר הרחבה של מערכות קוונטיות לצד מחשבי-על קלאסיים, כדי לסייע בפתרון בעיות ששיטות קלאסיות לבדן מתקשות להתמודד איתן. החברה גם הציגה מפת דרכים לבניית IBM Quantum Starling, שלדבריה צפוי להיות המחשב הקוונטי הגדול הראשון בעולם העמיד בפני תקלות, וצפוי להימסר ללקוחות בשנת 2029.

הפוסט פרס טיורינג יוענק לצ'ארלס בנט מ-IBM, שהניח את היסודות המדעיים שהובילו לפיתוח מחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מציג הישג יוצא דופן בצומת שבין כימיה, פיזיקה, ננוטכנולוגיה ומחשוב קוונטי: חוקרים הצליחו ליצור לראשונה מולקולה בעלת מבנה אלקטרוני חדש, ולאחר מכן להשתמש במערכת מחשוב קוונטית־קלאסית כדי להבין את תכונותיה. מעבר לחשיבות המדעית, מדובר גם בהדגמה מעניינת של הכיוון שאליו צועדת תעשיית המחשוב המתקדם: שילוב בין חומרה קוונטית, אלגוריתמים ייעודיים וכלי מדידה ברמת האטום.

המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין IBM, אוניברסיטת מנצ'סטר, אוניברסיטת אוקספורד, ETH ציריך, EPFL ואוניברסיטת רגנסבורג. החוקרים בנו את המולקולה אטום אחר אטום, ולאחר מכן נדרשו להתמודד עם אתגר מוכר בעולם החישוב המדעי: כיצד לנתח מערכת אלקטרונית מורכבת, שבה האינטראקציות הקוונטיות חזקות מכדי ששיטות חישוב קלאסיות רגילות יוכלו לתאר אותן בצורה מלאה ויעילה.

כאן נכנס לתמונה המחשוב הקוונטי. במקום להסתמך רק על שיטות פוסט־הארטרי־פוק קלאסיות, השתמש הצוות באלגוריתם SqDRIFT על מערכת מחשוב קוונטית־מרכזית, שבה מעבדים קוונטיים ומערכות קלאסיות פועלים יחד. החישובים בוצעו על חומרת IBM, כולל מעבדי Heron, והגיעו עד להיקף של 100 קיוביטים. המטרה לא הייתה להציג עוד הדגמת ביצועים תיאורטית, אלא לפרש נתוני ניסוי אמיתיים של חומר שסונתז בפועל במעבדה.

מן הזווית של CHIPORTAL, זהו החלק המעניין במיוחד. תעשיית השבבים מחפשת כיום לא רק קפיצות בביצועי עיבוד מסורתיים, אלא גם פלטפורמות חישוב חדשות שיאפשרו לטפל בבעיות שמחשוב קלאסי מתקשה לפתור בקנה מידה סביר. חישוב מבנים אלקטרוניים של מולקולות מורכבות, חומרים קוונטיים, התקנים ננומטריים ורכיבים עתידיים הוא בדיוק אחד התחומים שבהם עשוי להתגבש יתרון למערכות היברידיות כאלה. במקרה הזה, המחשב הקוונטי שימש ככלי מחקר של ממש, ולא רק כהבטחה לעתיד.

החוקרים יצרו את המולקולה באמצעות מיקרוסקופיית גישוש סורקת על שכבת בידוד דקה מעל מצע זהב, בטמפרטורות נמוכות מאוד. לשם כך נעשה שימוש בשלושה כלים מרכזיים ש־IBM מזוהה עמם היסטורית: המיקרוסקופ המנהר הסורק (STM), טכניקות להזזת אטומים בודדים, ומיקרוסקופ הכוח האטומי (AFM). זהו למעשה חיבור בין שלושה דורות של פריצות דרך: מדידה אטומית, שליטה ישירה באטומים, וכעת גם פרשנות קוונטית של החומר שנבנה.

לפי החוקרים, המבנה האלקטרוני של המולקולה החדשה יוצר מחלקה חדשה של חומר קוונטי. אך גם בלי להיכנס לכל העומק המתמטי, החשיבות התעשייתית ברורה: היכולת לתכנן חומר ברמת האטום ולנתח אותו באמצעות מחשוב קוונטי עשויה בעתיד להשפיע על תחומים כמו גילוי חומרים חדשים, פיתוח רכיבים מולקולריים, תכנון זיכרונות והתקנים קוונטיים, ואף אופטימיזציה של חומרים לתעשיית השבבים.

במילים אחרות, המחקר הזה אינו רק הישג אקדמי. הוא מסמן כיוון אסטרטגי: מעבר מעולם שבו מחשוב קוונטי הוא הדגמת יכולת, לעולם שבו הוא מתחיל להשתלב בשרשרת הערך של מחקר חומרים ומו"פ מתקדם. עבור חברות שבבים, ספקיות תשתיות מחשוב ומפתחי מערכות HPC, זו אינדיקציה נוספת לכך שהעתיד אינו טמון רק בעוד ליבה קלאסית מהירה יותר, אלא גם בשילוב בין ארכיטקטורות שונות, כל אחת לבעיה המתאימה לה.

אם המגמה הזו תימשך, המחשב הקוונטי עשוי להפוך בשנים הקרובות לכלי משלים משמעותי בארגז הכלים של מהנדסי חומרים, פיזיקאים חישוביים ומפתחי הדור הבא של רכיבים מתקדמים. עבור תעשיית השבבים, זו אינה רק שאלה מדעית, אלא גם שאלה של יתרון תחרותי עתידי.

הפוסט IBM וחוקרים מאירופה יצרו מולקולה חדשה, והמחשוב הקוונטי סייע לפענח את המבנה האלקטרוני שלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחת הסיבות שמחשבים קוונטיים עדיין לא הפכו לכלי חישוב כללי היא שהם רגישים מאוד לרעש: אינטראקציה קטנה עם הסביבה, או שגיאה זעירה בביצוע שער קריטי, יכולה להרוס חישוב. לכן תחום תיקון השגיאות הקוונטי (Quantum Error Correction, QEC) , הוא המפתח למחשב קוונטי שימושי. אבל תיקון שגיאות מתקדם נשען בדרך כלל על מדידות תכופות במהלך האלגוריתם, ועל “פיד־פורוורד”(feed-forward)  – שינוי פעולות בהמשך בהתאם לתוצאה שנמדדה. זה מורכב טכנית, ולעיתים איטי, ופגיע לשגיאות נוספות.

מחקר חדש ב־Nature Communications  מציג גישה אחרת: לבצע סט של פעולות לוגיות חסינות־שגיאות על קיוביטים מקודדים בלי מדידות באמצע החישוב. במקום למדוד כל הזמן, החוקרים מציגים “ארגז כלים” של פרוטוקולים שמאפשרים לבצע טלפורטציה לוגית, העברת מידע בין קודים (code switching) ושילוב אסטרטגיות קידוד כדי להשיג סט פעולות אוניברסלי. המשמעות: צמצום תלות במדידות בזמן אמת עשוי להקל על פלטפורמות מסוימות ולהקטין צווארי בקבוק תפעוליים . (Nature)

מה בעצם הראו, ולמה זה יותר מהדגמה נקודתית?

לפי המאמר והתקציר בפאבמד, הניסוי בוצע על מעבד קוונטי מבוסס יונים לכודים (trapped ions). . הם השתמשו בקודים לגילוי שגיאות (error-detecting codes)  ולא בהכרח מתקנים באופן מלא בכל שלב — גישה שמאפשרת להציג פעולות לוגיות תוך שליטה במספר קיוביטים סביר.

הדגש במאמר הוא על רצף של רכיבים שמרכיבים יחד יכולת אוניברסלית: גם אם כל רכיב בנפרד נשמע טכני, החידוש הוא החיבור: טלפורטציה לוגית ללא מדידות באמצע האלגוריתם, העברת מידע בין קודים דו־ממדיים ותלת־ממדיים (כמו וריאנטים של color codes) , והשלמת סט שערים אוניברסלי באמצעות “הזרקת מצב”(state injection) .

מה זה אומר על הדרך למחשב קוונטי שימושי?

כדאי להיזהר: זו עדיין לא “הוכחת יתרון קוונטי” ולא מחשב כללי. אבל זה כן מסמן כיוון הנדסי: אם ניתן לבצע חלק מהתיקון/הגנה בלי מדידות ביניים, אפשר להפחית עומס על מערכות מדידה ובקרה, ולפעמים לשפר קצב פעולה.

בנוסף, יש כאן ערך קונספטואלי: בעשור האחרון התפתחה הבנה ש”אוניברסליות” במחשוב קוונטי חסין־שגיאות דורשת טריקים מורכבים כמו state injection ושילובים בין קודים. המחקר הזה מראה שאפשר לממש את השילוב באופן ניסויי, ובכך מקדם את השאלה “איך זה נראה בפועל” ולא רק “איך זה כתוב בתיאוריה”.

ולבסוף, גם אם הקורא אינו מתעמק בפרוטוקולים, אפשר לנסח את השורה התחתונה כך: מחשוב קוונטי ללא מדידות ביניים הוא ניסיון להפוך את תיקון השגיאות ליותר מעשי עבור חלק מהארכיטקטורות. אם בעתיד נראה פלטפורמות שבהן מדידות מהירות ואמינות הן החוליה החלשה, כיוון כזה עשוי להיות שווה הרבה.

הפוסט מחשב קוונטי בלי בדיקות ביניים הורסות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מענק חדש בהיקף 11.85 מיליון אירו נפתח בהולנד במטרה להאיץ מחקר ופיתוח בשתי חזיתות טכנולוגיות שמוגדרות כיום כבסיס לתחרותיות עתידית: שבבים וטכנולוגיות קוונטיות. במסגרת קריאה ייעודית של NWO (הארגון ההולנדי למחקר מדעי) יחד עם Holland High Tech, מתבקשות קבוצות מחקר וקונסורציומים להגיש הצעות משותפות.

הקריאה בנויה סביב שני מסלולים משלימים, שכל אחד מהן מכוונת לבעיה מדעית־הנדסית אחרת – אך שניהם מתכנסים לשאלה אחת: כיצד עוברים מיכולת מעבדתית מרשימה ליכולת תעשייתית אמינה בקנה מידה גדול.

במסילה הראשונה, הדגש הוא אינטגרציה הטרוגנית במערכות שבבים – שילוב של רכיבי “צ’יפלטים” מתחומים פיזיקליים שונים בתוך מארז יחיד. הכיוון הזה נחשב מרכזי בעידן שבו שיפור ביצועים כבר אינו נשען רק על הקטנת טרנזיסטורים, אלא גם על ארכיטקטורות מודולריות, מארוז מתקדם ואינטגרציה תלת־ממדית. הקריאה מעודדת פיתוח פתרונות 2D ו-3D, ובפרט שיטות תכנון ותהליך שמאפשרות “להדביק” יחד רכיבים שונים תוך שמירה על ביצועים, אמינות ותשואות ייצור. (Innovation News Network)

לצד זאת, הקריאה מדגישה שימוש בכלי בינה מלאכותית לתכנון, אופטימיזציה ובדיקות. כאן יש היבט מדעי ברור: כאשר משלבים צ’יפלטים, מספר משתני התכנון גדל מאוד (מכניקה תרמית, הולכת חום, שלמות אות, רעש, ממשקי חיבור, שונות ייצור). אלגוריתמים יכולים לסייע בסריקת מרחב פתרונות ענק, בהערכת אמינות מואצת ובהכוונת בדיקות כך שיקצרו “זמן לשוק” בלי להקריב איכות.

המסילה השנייה ממוקדת בטכנולוגיות קוונטיות – תחום שמבטיח קפיצות דרך בחישוב, תקשורת ואבטחה, אך עדיין רחוק מרמת הבשלות של שבבים קלאסיים. כאן המטרה איננה “עוד הדגמה מעבדתית”, אלא קידום ידע שמאפשר ייצור בר־שחזור: תהליכים יציבים, יכולת ייצוריות (manufacturability), מטרולוגיה (מדידה ואפיון) ושיטות לייצור בקנה מידה גדל של רכיבים קוונטיים.

ההדגשה על מטרולוגיה אינה פרט טכני: במערכות קוונטיות הבעיה היא לעיתים קרובות לא “להראות שזה עובד פעם אחת”, אלא למדוד במדויק תכונות קריטיות (כמו יציבות, שונות בין רכיבים, רגישות לסביבה) ולפתח פרוטוקולי בדיקה שמתחברים לקווי ייצור – בדומה לאופן שבו תעשיית השבבים הקלאסית בנתה עם השנים שכבות של בקרת איכות, סטטיסטיקה תעשייתית ובדיקות וייפר.

תנאי סף: שותפות תעשייתית ומימון משלים

היקף התקציב הכולל עומד על 11.85 מיליון אירו, כאשר התקציב מחולק באופן שווה בין מסילת השבבים למסילת הקוונטום. (nwo.nl)
עם זאת, הקריאה מתוכננת כך שתכריח חיבור הדוק בין מחקר לתעשייה: כל הצעה חייבת לכלול לפחות שני גופים מממנים־שותפים (co-funders), וביחד עליהם להעמיד לפחות 20% מתקציב הפרויקט – במזומן או בשווה־כסף (in kind).
מבחינה מדעית־יישומית, זהו מנגנון שמכוון את התוצרים לאזורים שבהם יש “נתיב אימוץ” ברור: תשתיות ייצור, דרישות בדיקה, סטנדרטים הנדסיים, ויכולת לשלב תוצאות מחקר במוצרים ובשרשראות אספקה.

אירוע התאמה לקונסורציומים: 2-3-2026, אוטרכט

כדי לסייע בהקמת קונסורציומים תחרותיים, NWO ו-Holland High Tech יקיימו מפגש Matchmaking ב-2-3-2026 במשרדי NWO באוטרכט, שבו יוכלו משתתפים להציג רעיונות, לאתר שותפים ולהבין טוב יותר את תנאי ההגשה והדגשים על אימפקט חברתי־כלכלי.

הפוסט הולנד פותחת קול קורא של 11.85 מיליון אירו להאצת חדשנות בשבבים ובהגדלת טכנולוגיות קוונטיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.