צוות חוקרים מארה"ב הדגים ארכיטקטורה של זיכרון קוונטי בגישה אקראית, שנועדה להפריד בין יחידות העיבוד הקוונטיות לבין יחידות האחסון. המערכת כוללת שבעה מצבי אחסון ומצב נוסף המשמש כחיץ בינם לבין המעבד, ומאפשרת לבחור בכל פעם את מצב הזיכרון שאליו רוצים לגשת. המחקר פורסם ב־Nature Physics. Nature

במחשבים רגילים ההפרדה בין מעבד לזיכרון היא עיקרון בסיסי: אין צורך שכל המידע הפעיל יישמר בתוך המעבד עצמו. במעבדים קוונטיים מוליכי־על, לעומת זאת, שילוב זיכרון בעל זמן קוהרנטיות ארוך וגישה יעילה עדיין מהווה אתגר הנדסי. ככל שמספר הקיוביטים גדל, גם מספר קווי הבקרה והחיבורים הנדרשים עלול להפוך לצוואר בקבוק.

הפתרון שהדגימו החוקרים מבוסס על טרנסמון יחיד, המחובר למצב חיץ, שממנו ניתן להעביר מידע אל שבעה מצבי אחסון בחלל אלקטרומגנטי רב־מצבי. באמצעות בחירת תדר הבקרה המתאים ניתן להעביר את המצב הקוונטי אל תא האחסון הרצוי ולהחזירו לעיבוד, בלי לחבר כל תא זיכרון ישירות למעבד.

החוקרים הדגימו גישה למצבי הזיכרון בסדר שרירותי ומדדו אי־נאמנות ממוצעת של פחות מ־1.5% לפעולת גישה לכל מצב. הם ניתחו גם את מנגנוני השגיאה, ובהם איבוד פוטונים ואינטראקציות בין המצבים השונים במערכת.

החשיבות ההנדסית של הארכיטקטורה אינה במספר שבעת תאי האחסון שהודגמו בניסוי, אלא באפשרות להשתמש במספר קטן יותר של משאבי בקרה עבור מספר גדול יותר של מצבים קוונטיים. לפי החוקרים, גישה כזו עשויה לאפשר הפרדה טובה יותר בין תת־מערכת העיבוד לתת־מערכת האחסון ולהפוך ליחידת בניין בארכיטקטורות קוונטיות עמידות לשגיאות.

המחקר בוצע בידי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת שיקגו, Fermilab, אוניברסיטת ניו יורק ואוניברסיטת ראטגרס, ובהם Ziqian Li, Eesh Gupta ו־David Schuster. המאמר, A cascaded random access quantum memory, פורסם ב־8 בספטמבר 2026.

הפוסט חוקרים הדגימו זיכרון קוונטי בגישה אקראית עם שבעה מצבי אחסון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קדמה (Qedma Quantum Computing) הודיעה על שילוב תוכנת הפחתת השגיאות שלה, QESEM, בפלטפורמת CUDA-Q של NVIDIA. האינטגרציה מאפשרת למפתחים המשתמשים בסביבת הפיתוח ההיברידית קוונטית־קלאסית של אנבידיה לשלב מנגנוני הפחתת שגיאות של קדמה בתוך זרימת העבודה הקיימת, ללא צורך בשינוי ממשק התכנות.

בשלב הראשון זמינה האינטגרציה עבור חומרת המחשוב הקוונטי של Quantinuum, ובהמשך מתכננת קדמה להרחיב אותה לפלטפורמות קוונטיות נוספות. ההכרזה נמסרה במסגרת IEEE Quantum Week בטורונטו. קדמה מסרה בהודעתה כי המטרה היא לאפשר למשתמשים להריץ מעגלים קוונטיים גדולים ומורכבים יותר ולקבל תוצאות מדויקות ואמינות יותר מן החומרה הזמינה כיום.

להתמודד עם הרעש בלי להמתין למחשב קוונטי חסין־שגיאות

אחד האתגרים המרכזיים של מחשבים קוונטיים בני זמננו הוא רגישות הקיוביטים לרעש ולשגיאות. תיקון שגיאות קוונטי מלא דורש מספר גדול מאוד של קיוביטים פיזיים כדי ליצור קיוביטים לוגיים אמינים, ולכן מחשבים קוונטיים חסיני־שגיאות בקנה מידה גדול עדיין אינם זמינים.

QESEM של קדמה נועדה להתמודד עם חלק מהבעיה באמצעות הפחתת שגיאות (Quantum Error Mitigation). בניגוד לתיקון שגיאות מלא, הטכנולוגיה אינה מבטלת את השגיאות באמצעות שכבת קיוביטים לוגיים, אלא מנתחת ומפחיתה את השפעת הרעש על תוצאות החישוב.

לדברי החברה, התוכנה פועלת כשכבת ביניים בין האלגוריתם לבין החומרה הקוונטית, ומאפשרת למשתמש להגדיר רמת דיוק רצויה ולנהל את המשאבים הדרושים להשגתה.

"אפשרות להריץ עומסים קוונטיים גדולים ומורכבים יותר ברמת דיוק גבוהה יותר היא קריטית להרחבת מה שמחשבים קוונטיים יכולים לעשות כיום", אמר ד"ר אסף סיני, מנכ"ל וממייסדי קדמה. לדבריו, שילוב QESEM ב־CUDA-Q מאפשר להביא את יכולות הפחתת השגיאות ישירות לאחת מסביבות העבודה המרכזיות המחברות כיום מחשוב קוונטי ומחשוב מואץ.

סם סטנוויק, מנהל תחום המוצרים הקוונטיים באנבידיה, אמר כי הפחתת שגיאות היא אחד האתגרים המרכזיים בדרך למערכות מחשוב־על קוונטיות שימושיות, וכי האינטגרציה של קדמה מפשטת את שילוב מנגנוני הפחתת השגיאות בתהליך הפיתוח של מערכות המשלבות QPU ו־GPU.

אנבידיה מאשרת את שילובה של קדמה באקוסיסטם

המהלך אינו מופיע רק בהודעת החברה הישראלית. בהכרזה הרשמית של NVIDIA על הרחבת CUDA-Q ציינה החברה במפורש את Qedma כאחת החברות ששילבו את הטכנולוגיה שלהן בפלטפורמה כדי לתמוך בהפחתת שגיאות ובפיתוח יישומים קוונטיים.

אנבידיה הכריזה במקביל גם על CUDA-Q Logical, שכבת תזמור חדשה שנועדה לפיתוח ולבחינה של יישומים עתידיים למחשבים קוונטיים חסיני־שגיאות. בכך היא מרחיבה את CUDA-Q מסביבת עבודה למערכות קוונטיות היברידיות הקיימות כיום לעבר תשתית שנועדה גם לדורות הבאים של החומרה הקוונטית.

CUDA-Q היא פלטפורמת קוד פתוח של אנבידיה המיועדת לפיתוח יישומים היברידיים המשלבים מעבדים קוונטיים, CPU ו־GPU. עבור אנבידיה, התחום הקוונטי הופך בהדרגה להרחבה של אסטרטגיית המחשוב המואץ שלה, כאשר ה־GPU משמש גם לסימולציה של מערכות קוונטיות וגם לחישובים הקלאסיים הנדרשים בזמן הפעלת מעבד קוונטי.

קדמה מחזקת את החיבור ליצרניות החומרה

האינטגרציה עם CUDA-Q מגיעה לאחר שבחודש יולי הודיעה קדמה על שילוב QESEM בפלטפורמה של Quantinuum. החברה הישראלית היא חברה מייסדת בתוכנית השותפים לסטארט־אפים של Quantinuum.

קדמה נוסדה על ידי ד"ר אסף סיני, פרופ' דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית ופרופ' נתנאל לינדנר מהטכניון. החברה מפתחת תוכנה שאינה תלויה בארכיטקטורת חומרה יחידה, במטרה לאפשר שימוש במנגנוני הפחתת שגיאות על גבי פלטפורמות קוונטיות שונות.

בחודשים האחרונים הרחיבה החברה את שיתופי הפעולה שלה גם עם IBM. ביולי דיווחו IBM וקדמה על ניסוי שבו שולבה QESEM במחשבים הקוונטיים של IBM לצורך חקר דינמיקה של חומרים קוונטיים במערכות של עד 74 קיוביטים.

עבור קדמה, החיבור ל־CUDA-Q משמעותי במיוחד משום שהוא מכניס את הטכנולוגיה שלה ישירות אל סביבת הפיתוח שבה אנבידיה מבקשת לרכז את החיבור בין מחשוב קלאסי מואץ לבין מעבדים קוונטיים של יצרנים שונים.

הפוסט קדמה הישראלית משתלבת ב-CUDA-Q של אנבידיה להפחתת שגיאות במחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת המחשוב הקוונטי קוואנטיניום (Quantinuum) חתמה על הסכם סופי לקבלת מימון פדרלי בסך 100 מיליון דולר ממשרד המסחר האמריקני. המימון ניתן במסגרת חוק השבבים ונועד לקדם יכולות מחקר וייצור בארצות הברית עבור מחשבים קוונטיים המבוססים על מלכודות יונים.

במסגרת התוכנית תצרף קוואנטיניום שני שותפים אמריקניים לשרשרת האספקה שלה. GlobalFoundries תהיה אחת היצרניות שייצרו את הדור הבא של מלכודות היונים ושל רכיבים אלקטרוניים נלווים, תוך שימוש בתהליכי ייצור על פרוסות סיליקון בקוטר 300 מ״מ. מונרך קוונטום (Monarch Quantum) תפתח ותייצר מערכות לייזר ורכיבים אופטיים הנדרשים להפעלת המחשבים הקוונטיים.

מלכודת היונים היא אחד הרכיבים המרכזיים במחשב הקוונטי של קוואנטיניום. שדות אלקטרומגנטיים מחזיקים יונים בודדים מעל מבנה מיקרוסקופי, והיונים משמשים קיוביטים שעליהם מבוצעות פעולות באמצעות קרני לייזר. למרות שמדובר בארכיטקטורה שונה ממעבד סיליקון רגיל, ייצור המלכודות והאלקטרוניקה בשיטות המקובלות בתעשיית המוליכים למחצה עשוי לשפר את האחידות, התפוקה והיכולת לעבור לייצור בהיקפים גדולים יותר.

המעבר לפרוסות של 300 מ״מ חשוב במיוחד בהיבט התעשייתי. הוא מאפשר להשתמש בתשתיות ייצור ובקרת תהליכים שכבר פועלות במפעלי שבבים מסחריים, במקום להסתמך על ייצור מצומצם במעבדות או בקווי ייצור ייעודיים. GlobalFoundries אינה צפויה להיות היצרנית היחידה של קוואנטיניום, אך תספק לחברה מקור ייצור נוסף בארצות הברית.

צוואר בקבוק נוסף הוא המערכת האופטית. מחשבים המבוססים על מלכודות יונים דורשים מערכי לייזר מדויקים ומורכבים לשליטה בקיוביטים. לפי החברות, שילוב הרכיבים האופטיים במנועי פוטוניקה קטנים ואמינים יותר אמור לצמצם את ממדי המערכת ולשפר את היציבות ואת יכולת השכפול שלה.

ההסכם הנוכחי משלים מכתב כוונות שעליו הודיעו הצדדים בחודש מאי. קוואנטיניום מסרה כי היא החברה היחידה בעלת ארכיטקטורת מלכודות יונים שנבחרה לקבל מימון מחקר ופיתוח במסגרת התוכנית. ההודעה אינה מפרטת לוח זמנים לייצור או את אבני הדרך שבהן תידרש החברה לעמוד כדי לקבל את מלוא הסכום.

המימון ממחיש כי חוק השבבים האמריקני אינו מוגבל להקמת מפעלים לייצור מעבדים וזיכרונות. הממשל האמריקני משתמש בו גם כדי לבנות שרשרת אספקה מקומית לטכנולוגיות מחשוב עתידיות, ובהן שבבים קוונטיים, פוטוניקה משולבת ומערכות הבקרה הנלוות אליהם.

הפוסט קוואנטיניום תקבל 100 מיליון דולר מחוק השבבים לייצור חומרה קוונטית בגלובל פאונדריז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קולפלנט ביוטכנולוגיות (Nasdaq: CLGN) הודיעה ב-31 באוגוסט כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת LightSolver הישראלית, שפיתחה ארכיטקטורת מחשוב פוטונית המבוססת על לייזרים. השלמת העסקה צפויה, בכפוף לתנאים המקובלים, במהלך השבוע.

מדובר במהלך חריג עבור קולפלנט, המזוהה עד היום בעיקר עם תחומי הרפואה הרגנרטיבית, קולגן אנושי רקומביננטי והדפסת רקמות בתלת-ממד. עם הרכישה היא מבקשת להוסיף פעילות בתחום המחשוב עתיר הביצועים והמחשוב הפוטוני.

LightSolver, שהוקמה ב-2020 בידי ד"ר רותי בן שלומי וד"ר חן טרדונסקי, שתיהן פיזיקאיות ממכון ויצמן, מפתחת את Laser Processing Unit, או LPU — מערכת חישוב אנלוגית-אופטית שבה אינטראקציות בין קרני לייזר מבצעות חלק מן החישוב עצמו.

בניגוד למעבדים דיגיטליים רגילים, שבהם טרנזיסטורים מבצעים פעולות אריתמטיות והמידע נע בין יחידות עיבוד לזיכרון, ב-LPU משתנים מתמטיים מיוצגים באמצעות מצבים אופטיים והחישוב מתבצע בתוך תהודה אופטית. החברה מציגה את המערכת כמאיץ למשימות המאופיינות במקביליות גבוהה ובצווארי בקבוק של זיכרון ותעבורת נתונים.

LightSolver ממקדת את הפיתוח בפתרון מערכות ליניאריות גדולות, בעיות אופטימיזציה ומשוואות דיפרנציאליות חלקיות — סוגי חישובים הנמצאים בבסיס סימולציות הנדסיות ומדעיות, תכנון חומרים, פיזיקה חישובית ויישומי Physical AI.

החברה כבר החלה בתהליכי אימות עם לקוחות ושותפים תעשייתיים. באפריל האחרון הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם Boeing, שמממנת התאמות של ה-LPU לסימולציות הנדסיות מורכבות, ובפרט לחישובים הנוגעים להזדקנות חומרים ולתחזוקת מערכות תעופה. לפי LightSolver, המערכת אמורה להשתלב בסביבות HPC היברידיות לצד CPU ו-GPU, ולא להחליפם באופן מלא.

העסקה עם קולפלנט אינה עסקת מזומן רגילה. על פי הדיווח ל-SEC, קולפלנט תעניק לבעלי LightSolver כ-3.73 מיליון מניות חדשות, המייצגות 19.7% מהון המניות של קולפלנט לפני העסקה. בנוסף יונפקו כתבי אופציה ממומנים מראש לכ-6.13 מיליון מניות וכן שלוש סדרות של כתבי אופציה מבוססי אבני דרך, היכולים להגיע יחד לכ-224 מיליון מניות, אם LightSolver תעמוד ביעדים טכנולוגיים ומסחריים שנקבעו. הנפקות מסוימות כפופות לאישור בעלי המניות בהתאם לכללי נאסד"ק.

מבנה זה הופך את העסקה למעשה להימור ארוך טווח על יכולתה של LightSolver להביא את הטכנולוגיה לשלב מסחרי. החברה מציינת כי היא פועלת לקראת זמינות מסחרית של פלטפורמת ה-LPU ב-2028.

המהלך גם ממחיש מגמה רחבה יותר בתעשיית המחשוב: החיפוש אחר מאיצים שאינם מסתמכים רק על הקטנת טרנזיסטורים. לצד שבבים דיגיטליים מתקדמים, מספר חברות בעולם מנסות לנצל אופטיקה, פוטוניקה ומחשוב אנלוגי כדי להתמודד עם העלייה בצריכת החשמל, עם מגבלות רוחב הפס של הזיכרון ועם העלות ההולכת וגדלה של עומסי AI ו-HPC.

הפוסט קולפלנט רוכשת את LightSolver הישראלית ונכנסת למחשוב פוטוני מבוסס לייזרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM הודיעה כי הצליחה לחבר שתי יחידות קירור קוונטיות למערכת מודולרית אחת ולהביא את המערכת לטמפרטורת עבודה של פחות מ־15 מיליקלווין – כ־273.135 מעלות צלזיוס מתחת לאפס ורק 0.015 מעלות מעל האפס המוחלט.

מדובר בטמפרטורה נמוכה פי כ־180 מטמפרטורת קרינת הרקע הקוסמית, הנמצאת סביב 2.7 קלווין. ההשוואה נכונה כאשר מודדים את הטמפרטורה בסולם קלווין. מחשבי הקוונטים של IBM המבוססים על קיוביטים מוליכי־על זקוקים לסביבה של כ־15 מיליקלווין כדי לצמצם רעש תרמי ולאפשר את פעולת המעבד הקוונטי. IBM מתארת את התשתית הקריוגנית המודולרית כאחד המרכיבים הנדרשים להרחבת מערכות קוונטיות למספר גדול של מעבדים.

לפי ההודעה שמסרה החברה, שתי יחידות הקירור, המתנשאות יחד לגובה של יותר מ־2.4 מטרים, חוברו זו לזו וקוררו תחילה ל־4 קלווין בתוך פחות מחמישה ימים. בהמשך הן הגיעו לטמפרטורה של פחות מ־15 מיליקלווין.

כל אחת מהיחידות כוללת מרחב גדול יותר להעברת חיווט וקישור בין מעבדים. IBM מתכננת להשתמש בחיבורים מסוג L-coupler כדי לאפשר למעבדים קוונטיים נפרדים להעביר ביניהם מידע ולפעול כחלק ממערכת גדולה אחת. באתר החומרה שלה מציינת IBM כי תשתית קריוגנית ניתנת להרחבה וקישור בין מודולים הם מרכיבים מרכזיים בדרך למערכות קוונטיות גדולות ועמידות לשגיאות.

היעד המרכזי של החברה הוא IBM Quantum Starling, מערכת קוונטית עמידה לשגיאות שאותה היא מתכננת לספק ב־2029. לפי מפת הדרכים של IBM, Starling אמורה לכלול 200 קיוביטים לוגיים ולהיות מסוגלת לבצע מעגלים בהיקף של 100 מיליון פעולות קוונטיות. מדובר עדיין ביעד עתידי של החברה ולא במערכת שכבר הושגה.

עוד קודם לכן מתכננת IBM להרחיב בהדרגה את הקישור בין מעבדים ומודולים. החברה רואה במבנה המודולרי דרך להימנע מהצורך לבנות מערכת קריוגנית יחידה וגדולה יותר בכל דור, ולאפשר הוספת מעבדים וקישורים ככל שמספר הקיוביטים גדל.

ההישג החדש אינו פריצת דרך בקירור לטמפרטורה שלא הושגה בעבר — מחשבי קוונטים מוליכי־על כבר פועלים בסביבות 15 מיליקלווין — אלא הדגמה הנדסית של יכולת לחבר יחידות קירור נפרדות למרחב קריוגני משותף שניתן להרחבה. זו הנקודה החשובה מבחינת הדרך למחשבים קוונטיים גדולים יותר.

הפוסט IBM חיברה שתי מערכות קירור קוונטיות: צעד בדרך למחשב Starling ב־2029 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אלוט תעמוד בראש מאגד ישראלי חדש לפיתוח טכנולוגיות שיגנו על רשתות תקשורת ומידע מפני יכולות הפענוח הצפויות של מחשבים קוונטיים עתידיים. המאגד, הנתמך בידי חטיבת תשתיות החדשנות של רשות החדשנות, מאגד תשע חברות טכנולוגיה ושישה מוסדות אקדמיים.

החברות המשתתפות הן אלוט, סרגון, Classiq, גילת רשתות לוויין, HEQA Security, אלתא, NVIDIA, רד וריבון. השותפים האקדמיים הם אוניברסיטת בר־אילן, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

על הקמת המאגד הודיעה אלוט ב־18 באוגוסט. החברה תהיה חברה מייסדת ויו"ר המאגד, וד"ר יעקב שטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אלוט, יכהן כיו"ר מועצת המאגד וכראש הוועדה המדעית. בשלב זה לא פורסמו התקציב שאושר למאגד, שיעור המימון הממשלתי או משך תוכנית העבודה.

האיום עדיין עתידי, אך המידע נגנב כבר היום

המאגד אינו מיועד לבניית מחשב קוונטי. מטרתו היא להגן על מערכות התקשורת הקיימות והעתידיות מפני מחשב קוונטי גדול ועמיד לשגיאות, שיוכל בעתיד לערער חלק משיטות ההצפנה במפתח ציבורי הנפוצות כיום, ובראשן RSA והצפנה המבוססת על עקומים אליפטיים.

מחשב כזה עדיין אינו קיים, ולא ידוע מתי יהיה ניתן לבנותו. למרות זאת, המעבר להצפנה חדשה צריך להתחיל זמן רב מראש משום שמערכות תקשורת, שבבים, שרתים וציוד רשת נשארים בשימוש שנים רבות. נוסף על כך קיים איום המכונה "איסוף עכשיו, פענוח אחר כך": גורם עוין יכול לשמור כיום תעבורה מוצפנת רגישה ולנסות לפענח אותה בעתיד, כאשר תהיה בידיו יכולת קוונטית מתאימה.

המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של ארצות הברית, NIST, פרסם באוגוסט 2024 את שלושת התקנים הפוסט־קוונטיים הראשונים — ML-KEM להקמת מפתחות ו־ML-DSA ו־SLH-DSA לחתימות דיגיטליות — והמליץ לארגונים להתחיל בהטמעתם ולא להמתין להופעת מחשב קוונטי המסוגל לפרוץ הצפנות קיימות.

שלושה מסלולי הגנה

המאגד יפתח ויבחן שלוש משפחות של פתרונות:

1. קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית (Post-Quantum Cryptography) — אלגוריתמים מתמטיים שניתן להריץ במחשבים ובשבבים רגילים, אך הם תוכננו לעמוד גם בפני מתקפה של מחשב קוונטי.
2. הפצת מפתחות קוונטית (Quantum Key Distribution — QKD) — שימוש בערוץ קוונטי, בדרך כלל אופטי, להפצת מפתחות הצפנה באופן שמאפשר לזהות ניסיון ציתות לערוץ.
3. מערכות היברידיות המשלבות קריפטוגרפיה פוסט־קוונטית עם QKD, כדי לאפשר מעבר הדרגתי מן הרשתות הקיימות לרשתות עתידיות.

פעילות המחקר תתפרס על סביבות תקשורת שונות: רשתות אופטיות, Ethernet ו־IP, רשתות סלולריות, תקשורת לוויינית, מרכזי נתונים ותקשורת אינטרנטית. המטרה היא לבחון לא רק את עמידות האלגוריתם, אלא גם את היכולת להפעילו בקצב הדרוש בלי ליצור השהיה, תקורה, צריכת הספק או עלויות שאינן מעשיות.

מחתימות דיגיטליות ועד ניטור תעבורה

לפי מסמך ההתארגנות שפרסמה רשות החדשנות, המאגד יעסוק בפיתוח תוכנה וחומרה גנריות — כלומר טכנולוגיות טרום־מוצריות שחברי המאגד יוכלו לשלב בהמשך במוצרים מסחריים שונים.

בין הנושאים שנקבעו: הצפנת מידע רגיש, חתימות דיגיטליות וזיהוי ישויות בצורה עמידה למתקפות קוונטיות, התמודדות עם השהיה ותקורת תקשורת, הפחתת צריכת ההספק, הגדלה כלכלית של רשתות מוגנות, ניטור רשתות פוסט־קוונטיות ודו־קיום בין ציוד קיים לציוד חדש.

היישומים האפשריים כוללים תוכנות תשתית לתקשורת אינטרנטית מאובטחת, מערכות הגנה למרכזי נתונים, חומרה ייעודית להגנת תעבורה חיונית, תכנון רשתות גדולות ומערכות לניטור תעבורה.

הרכב המאגד מכסה חלק גדול משרשרת הערך: אלוט בתחום אבטחת הרשתות; סרגון, רד וריבון בציוד ובתוכנות תקשורת; גילת בתקשורת לוויינית; אלתא במערכות ביטחוניות; NVIDIA בתשתיות עיבוד ורשת; Classiq בתוכנה קוונטית; ו־HEQA בתחום אבטחת המידע הפוסט־קוונטית. האוניברסיטאות אמורות לתרום מחקר בקריפטוגרפיה, תקשורת, פוטוניקה, אלגוריתמים ואימות מערכות.

"המעבר לתקשורת עמידה בפני איומים קוונטיים הוא אחד מאתגרי הסייבר החשובים ביותר כיום", מסר ד"ר יעקב שטיין. לדבריו, שיתוף הפעולה נועד לפתח את הטכנולוגיות שיידרשו להגנת רשתות תקשורת, ארגונים ומשתמשים בעידן הקוונטי.

ההכרזה מצביעה על מעבר משלב הדיונים והגיוס לשלב הקמת המאגד, אולם רשות החדשנות טרם פרסמה הודעה נפרדת המפרטת את התקציב, אבני הדרך ולוח הזמנים. נתונים אלה יהיו חיוניים להערכת היקף התוכנית והמרחק בינה לבין מוצרים שניתן יהיה להטמיע ברשתות מסחריות.

מקורות:

• הודעת אלוט על הקמת המאגד
• מסמך ההתארגנות של רשות החדשנות
• תקני ההצפנה הפוסט־קוונטית של NIST

עוד בנושא ב־CHIPORTAL:

• דותן פינקלשטיין מ־NVIDIA: אבטחת ה־AI בענן חייבת להיערך כבר עכשיו לעידן הפוסט־קוונטי
• רשות החדשנות בחרה ב־Quantum Machines להקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי
• הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות
• הצטרפות ישראל לארגון התקינה למחשוב קוונטי QED-C
• קוונטום מאשינס הפעילה מעבד של Rigetti ברמת דיוק של 99.5% בשערים דו־קיוביטיים

הפוסט אלוט תוביל מאגד ישראלי להגנת רשתות תקשורת מפני מחשבים קוונטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM, החברה הישראלית קידמה (Qedma), אוניברסיטת שיקגו, Algorithmiq ושותפות מחקר נוספות פרסמו שלושה מאמרים שבהם הן מציגות הדגמות של יתרון קוונטי שניתן לבסס את האמון בתוצאותיו גם כאשר שיטות הסימולציה הקלאסיות המובילות אינן מספקות תשובה אמינה.

שלושת המאמרים הועלו ל־arXiv ב־27 וב־28 ביולי וטרם עברו ביקורת עמיתים. לפיכך מדובר בטענות ליתרון קוונטי שעדיין ייבחנו בידי הקהילה ובידי מפתחי אלגוריתמים קלאסיים, ולא בהכרעה סופית שלפיה מחשבים קוונטיים עדיפים באופן כללי על מחשבי־על.

החשיבות התעשייתית של העבודות נובעת מהמעבר ממדידת ביצועים המבוססת בעיקר על מספר הקיוביטים לעיסוק באמינות המערכת השלמה: המעבד הקוונטי, קודי איתור השגיאות, מודל הרעש, תוכנות הפחתת השגיאות ושכבת האימות.

קידמה מדגימה את QESEM על IBM Heron

במחקר שבו השתתפה קידמה הפעילו החוקרים מעגלים של עד 74 קיוביטים על מעבד IBM Heron r3. הניסוי דימה מגנט איזינג קוונטי הנתון לעירור מחזורי ונועד לעקוב אחר דינמיקת המגנטיזציה לאורך זמן.

תוכנת QESEM של קידמה שימשה להפחתת השפעת הרעש ולקבלת מדידות בדיוק של אחוזים בודדים. לפי המאמר, המערכת הקוונטית חשפה תנודות ממושכות שלא נראו באופן עקבי בשתי שיטות סימולציה קלאסיות מתקדמות.

סימולציות המבוססות על רשתות טנזור לא הצליחו להתכנס בתחום הקשה ביותר, ואילו תוצאותיה של שיטת Pauli-path נותרו תלויות ברמת הקיטום, למרות שימוש במעבדים גרפיים מתקדמים ובמחשב־העל פוגאקו של RIKEN.

החוקרים השתמשו בכמה אומדי הפחתת שגיאות בלתי תלויים, בדקו את מודל הרעש וחזרו על חלק מן המדידות במערכות מבוססות יונים לכודים של Quantinuum. ההתאמה בין המדידות חיזקה את הטענה שהמחשב הקוונטי מדד תופעה פיזיקלית ממשית ולא תוצר של רעש החומרה.

מבחינת קידמה, המחקר מדגים את תפקידה האפשרי של שכבת תוכנת הפחתת השגיאות במערכות קוונטיות מהדור הנוכחי. במקום להמתין למחשב בעל תיקון שגיאות מלא, QESEM נועדה להוציא תוצאות שימושיות ממעבדים רועשים באמצעות שילוב של דיכוי שגיאות, הפחתת שגיאות וניתוח סטטיסטי.

IBM ואוניברסיטת שיקגו שילבו אימות בתוך המעגל

במחקר נוסף בנו חוקרי IBM ואוניברסיטת שיקגו מעגל קוונטי בעל 70 קיוביטים לוגיים ובעומק 70, שכלל 468 שערי T. החישוב נפרס על 97 קיוביטים פיזיים וקודד באמצעות spacetime codes, המאפשרים לזהות שגיאות במהלך התפתחות המעגל.

באמצעות סינון הרצות שבהן התגלו תסמיני שגיאה השיגו החוקרים הפחתה של פי עשרה בשיעור השגיאות האפקטיבי. הם הציבו חסם תחתון כמותי לנאמנות התוצאה ברמת ביטחון של 95%, בלי לדרוש ממחשב קלאסי לחשב את הפלט המלא של המעגל.

גישה זו עשויה להיות חשובה למערכות קוונטיות עתידיות משום שהיא הופכת את האימות לחלק מארכיטקטורת החישוב, ולא לבדיקה חיצונית המתבצעת לאחר קבלת התוצאה.

Algorithmiq בודקת את תהליך החישוב

המחקר השלישי, בהובלת Algorithmiq ובשיתוף IBM וגופים נוספים, עסק באמידת operator Loschmidt echo במעגלים של 56 קיוביטים. בתחום שנבדק התקבלו תוצאות שונות מכמה שיטות סימולציה קלאסיות, ולא הייתה תשובת ייחוס מוסכמת.

החוקרים בדקו את עקביות התוצאות על פני כמה מערכות קוונטיות בעלות מאפייני רעש שונים. הם הראו גם כיצד אפשר להפיק אומדנים נטולי הטיה ותחומי שגיאה סטטיסטיים, בתנאי שמודל הרעש של המערכת ידוע במידה מספקת.

שכבת התוכנה הופכת לרכיב מרכזי

שלושת המחקרים מדגישים כי המרוץ הקוונטי אינו מוכרע באמצעות מספר הקיוביטים בלבד. איכות השערים, הקישוריות, קודי איתור השגיאות, תוכנת הפחתת השגיאות, היכולת לאפיין את הרעש והאינטגרציה עם מחשוב עתיר ביצועים נעשים חשובים לא פחות מן המעבד עצמו.

עבור תעשיית השבבים, התוצאות מצביעות על שלב ביניים אפשרי בין המעבדים הקוונטיים הרועשים של היום לבין מחשבים עתידיים בעלי תיקון שגיאות מלא. בשלב זה עשויים מעבדים קוונטיים לשמש מאיצים למשימות מדעיות מסוימות, כאשר סביבם פועלת שכבה נרחבת של עיבוד קלאסי ותוכנה.

השתתפותה של קידמה ממחישה גם את מקומה של התעשייה הישראלית בשכבת התוכנה של שרשרת הערך הקוונטית. החברה אינה מפתחת מעבד קוונטי, אלא טכנולוגיה שמטרתה לשפר את אמינות התוצאות המתקבלות מחומרה קיימת.

״אנחנו נמצאים כעת, באופן מוצק, בעידן היתרון הקוונטי״, אמר ג׳יי גמבטה, מנהל המחקר של IBM. ואולם IBM עצמה מבהירה כי פרסום הטענות אינו סוגר את הדיון: שלושת הניסויים יצטרפו למעקב ולהשוואה מול אלגוריתמים קלאסיים חדשים.

בשלב זה לא הודגמה עדיפות מסחרית כללית במשימות כמו פיתוח שבבים, תכנון תרופות, לוגיסטיקה או פיננסים. ההישג הוא ממוקד יותר: הצגת דרכים שבהן מחשב קוונטי יכול להגיע לתחום קשה לסימולציה קלאסית ועדיין לספק ראיות כמותיות לאמינות התוצאה.

מקורות:

• הפרסום המלא של IBM
• המאמר בהשתתפות קידמה
• המאמר של IBM ואוניברסיטת שיקגו
• המאמר בהובלת Algorithmiq

הפוסט IBM וקידמה מציגות תוצאות קוונטיות מעבר ליכולת הסימולציה הקלאסית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מקימה תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים. במסגרת הקול הקורא יינתן מענק להקמת התשתית שתאפשר לחברות ולחוקרים גישה ליכולות מחשוב קוונטי מתקדמות ותספק שירותי מחקר ופיתוח בכל שכבות המחשוב הקוונטי, החל מהחומרה והקיוביטים, דרך מערכות הבקרה והמדידה, תיקון שגיאות, תוכנה ואלגוריתמים ועד ממשקי משתמש ויישומים המבוססים על מחשוב קוונטי.

התשתית שתוקם מיועדת להפוך למרכז הלאומי של ישראל להערכה, אינטגרציה ואימוץ של טכנולוגיות מחשוב קוונטי. היא תאפשר לתעשייה ולמוסדות המחקר לבחון מגוון טכנולוגיות קוונטיות, לבצע השוואה ביניהן, לפתח יישומים חדשים ולבחון את התאמתן לצרכים שונים, וכל זאת במסגרת תשתית אחת שתנגיש יכולות מחקר ופיתוח מתקדמות למשתמשים בישראל.

מחשוב קוונטי נחשב כיום לאחת מטכנולוגיות העתיד המשמעותיות בעולם, בזכות יכולתו להתמודד עם בעיות חישוב מורכבות במיוחד, שאינן ניתנות לפתרון יעיל באמצעות מחשבים קלאסיים. לטכנולוגיה זו פוטנציאל להשפיע על מגוון רחב של תחומים עתירי ידע, ובהם קריפטוגרפיה, כימיה, מדעי החומרים, אופטימיזציה, פיננסים ובריאות. הקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית צפויה לאפשר לחברות ישראליות לבחון טכנולוגיות שונות, לקצר תהליכי פיתוח, לפתח ידע וניסיון מעשי ולבנות יכולות שיאפשרו להן להשתלב בתחרות הגלובלית המתפתחת בתחום.

במסגרת התשתית יינתנו שירותי מחקר ופיתוח מקיפים לכל אורך שרשרת הערך של המחשוב הקוונטי ובהם: אינטגרציה של טכנולוגיות, השוואת ביצועים בין טכנולוגיות שונות ובחירת הפלטפורמה המתאימה ליישומים שונים, פיתוח ואופטימיזציה של אלגוריתמים קוונטיים, פיתוח תוכנה ותשתיות מחשוב קוונטי, ביצוע ניסויי הוכחת היתכנות והדגמות על מגוון פלטפורמות, פיתוח שיטות לתיקון שגיאות ולבקרה, התאמת פתרונות לצורכי התעשייה, ליווי חברות וסטארטאפים בפיתוח יישומים, וכן העברת ידע והכשרת כוח אדם באמצעות הכשרות מקצועיות, סדנאות ובניית יכולות רב תחומיות.

אחד המאפיינים המרכזיים של התשתית הוא הדרישה לשלב מספר טכנולוגיות עיבוד קוונטי במסגרת אחת. על פי הקול הקורא, כיום אין בעולם טכנולוגיית מחשוב קוונטי אחת שהוכיחה עליונות ברורה על פני האחרות, וקיימת תאימות מוגבלת בין סוגי חומרה שונים. בהתאם לכך, התשתית תידרש לספק פתרונות אינטגרטיביים שיאפשרו עבודה עם מספר טכנולוגיות במקביל, תוך התמחות בתחומים בעלי היתכנות טכנולוגית וכלכלית בטווח הקצר והבינוני.

כדי להבטיח שהתשתית תישאר בחזית הטכנולוגיה לאורך זמן, יידרש מפעיל התשתית להעמיד לרשות המשתמשים את הגרסאות המתקדמות ביותר של כל אחת מהטכנולוגיות שייבחרו, ולעדכן אותן במהלך תקופת התוכנית בהתאם להתפתחויות בשוק העולמי.

בנוסף, יוגדרו לתשתית מדדי שירות ברורים, שיכללו בין היתר לוחות זמנים להשלמת שלבי התכנון וההקמה, יעדים להפעלת כל אחת מטכנולוגיות המחשוב הקוונטי, עמידה ברמות ביצוע מוגדרות וטיפול מהיר בתקלות משביתות.

התוכנית קובעת כי הקמת התשתית תושלם בתוך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים ממועד קבלת כתב האישור, כאשר כבר במהלך שנים עשר החודשים הראשונים יהיה על מפעיל התשתית להתחיל לספק שירותי מחקר ופיתוח למשתמשים, לרבות גישה לחומרה, שירותי ענן והערכת אלגוריתמים על גבי טכנולוגיות שונות.

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים שיבקשו להקים ולהפעיל את התשתית הלאומית ולספק שירותי מחקר ופיתוח לתאגידים ישראליים ולמוסדות מחקר הפועלים בתחום המחשוב הקוונטי.

התשתית תוקם ותופעל בישראל ותידרש לעמוד בשורה של דרישות מקצועיות ותפעוליות שנועדו להבטיח רמת שירות גבוהה ועדכניות טכנולוגית לאורך שנות פעילותה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המחשוב הקוונטי צפוי לשנות באופן עמוק את הדרך שבה תעשיות מתמודדות עם בעיות חישוב מורכבות. באמצעות הקול הקורא החדש אנו מבקשים להעמיד לרשות התעשייה והאקדמיה בישראל תשתית מו"פ מתקדמת שתאפשר לבחון, לשלב ולאמץ טכנולוגיות מחשוב קוונטי, ולהפוך ידע מדעי וטכנולוגי ליתרון תחרותי עבור ההייטק הישראלי, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כשחקנית מובילה בתחום."

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל: "ישראל חייבת לחשוב דור אחד קדימה. תפקידנו הוא להשקיע כבר היום בטכנולוגיות שישנו את פני העולם בעשורים הקרובים. התשתית הלאומית למחשוב קוונטי היא נדבך מרכזי בבניית אקוסיסטם שיחבר בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, יאיץ פיתוחים פורצי דרך ויחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות עולמית. זו אינה רק השקעה בטכנולוגיה, זו השקעה בעתיד המדינה, בחוסנה וביכולת שלה להוביל את הכלכלה של המאה ה 21".

הפוסט רשות החדשנות מקימה תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים מ־IBM, מהמעבדה הלאומית אוק רידג', מ־Cleveland Clinic ומאוניברסיטת מישיגן סטייט הפעילו מעבד קוונטי מסוג IBM Heron r3 כדי לחשב את המבנה האלקטרוני של מלח מותך המשמש מועמד למעטפות של כורי היתוך.

המחקר התמקד ב־FLiBe, תערובת של ליתיום פלואוריד ובריליום פלואוריד. במעטפת כור היתוך אמורים נייטרונים מן הפלזמה לפגוע בליתיום־6 ולייצר טריטיום, המשמש יחד עם דאוטריום כדלק לתגובת ההיתוך.

כדי להפיק את הטריטיום מן המעטפת צריך לחזות אם הוא ייקשר בחוזקה ליוני הפלואור או יימצא בצורה כימית שקל יותר לחלץ מן המלח. חישוב כזה דורש תיאור מדויק של המתאם בין האלקטרונים במערכת יונית ומקוטבת.

המאמר פורסם כקדם־פרסום ב־arXiv וטרם עבר ביקורת עמיתים. הוא אינו מציג חומר חדש או פתרון מוכן לייצור טריטיום, אלא הוכחת היתכנות לארכיטקטורת מחשוב קוונטית־קלאסית.

המעבד הקוונטי כמאיץ בתוך מערכת היברידית

החוקרים דגמו תשע תצורות של צברי FLiBe שכללו 21 עד 23 אטומים. לאחר מכן חילקו כל צבר לקטעים ממוקדי־אטום באמצעות שיטת Embedded Wave Function.

קטעים בעלי פחות מ־13 אורביטלים מרחביים נפתרו במחשב קלאסי. קטעים גדולים יותר הועברו למעבד Heron r3 המכונה ibm_boston. הקטע הגדול ביותר כלל 33 אורביטלים מרחביים ומופה למעגל בן 66 קיוביטים על גבי המעבד, הכולל 130 קיוביטים.

החישוב השתמש בשיטת extended Sample-Based Quantum Diagonalization. המעבד הקוונטי הכין מצב קוונטי ודגם ממנו תצורות אלקטרוניות. המידע הוחזר למערכת קלאסית, שביצעה שחזור תצורות, בחירת תת־מרחב ואלכסון של ההמילטוניאן.

כלומר, ה־QPU לא החליף את מחשב־העל. הוא פעל כמאיץ ייעודי בתוך תהליך שכלל הדמיות מולקולריות, מחשבי־על, אופטימיזציה קלאסית ועיבוד לאחר החישוב הקוונטי.

החישוב הקוונטי לא היה מקור השגיאה העיקרי

בתשע תצורות ה־FLiBe, הפותר הקוונטי שחזר את הבדלי האנרגיה של פתרון הייחוס הקלאסי בסטייה מרבית של 0.7 קילוקלוריות למול ובסטייה מוחלטת ממוצעת של 0.3 קילוקלוריות למול.

בחישובי קישור הטריטיום, הסטייה הממוצעת ביחס לפותר הקלאסי של אותו קטע הייתה 0.7 קילוקלוריות למול והסטייה המרבית 0.9 קילוקלוריות למול.

אולם כאשר הושוו התוצאות של המודל המפוצל לחישובים המתייחסים לצבר כולו, נמצאו הבדלים גדולים בהרבה: כ־12 קילוקלוריות למול בממוצע באנרגיות התצורות וכ־110 קילוקלוריות למול באנרגיות קישור הטריטיום.

לכן מסקנת החוקרים היא שהפותר הקוונטי כבר מדויק יחסית למשימה המצומצמת, ואילו צוואר הבקבוק הוא שיטת חלוקת המערכת לקטעים והייצוג החלקי של קשרים ארוכי טווח וקיטוב אלקטרוני.

עדיין לא יתרון קוונטי

המחקר אינו מציג מדידת האצה מול מחשב־על או חיסכון כולל במשאבי חישוב. למעשה, חישובים קלאסיים שימשו להכנת המעגלים, לאתחול הפרמטרים, לאימות התוצאות ולעיבוד הדגימות.

החוקרים מציינים כי חישוב ייחוס מלא של חלק מן הקטעים כבר יקר מכדי לבצעו שוב ושוב בקמפיין רחב של תצורות. מכאן הפוטנציאל של המעבד הקוונטי: לא בהכרח להחליף היום את מחשב־העל, אלא לאפשר בעתיד הרחבה של מרחבי החישוב הכימיים כאשר מספר האורביטלים והתצורות יגדל.

כדי להגיע למודל בעל יכולת חיזוי עבור מלח מותך אמיתי יצטרכו החוקרים לעבור מתאים בני יותר ממאה אטומים, לשפר את שיטת בניית הקטעים ולבצע חישובי אנרגיה חופשית על מספר רב של תצורות.

עבור תעשיית המחשוב הקוונטי, המחקר מדגים את האופן שבו IBM מבקשת לשלב QPU במרכזי מחשוב עתירי ביצועים: לא כמחשב עצמאי, אלא כרכיב האצה המחובר למעבדים קלאסיים, למעבדים גרפיים ולמערכות תוכנה המחליטות איזה חלק מן הבעיה יישלח לכל סוג מעבד.

מקור: המאמר “Quantum Computations on Fusion Blanket Molten Salts”, קדם־פרסום ב־arXiv, ‏29 ביוני 2026.

הפוסט IBM הפעילה מעגל של 66 קיוביטים בחישוב חומר למעטפת כור היתוך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Machines הישראלית הודיעה על רכישת PCB Engineering ההונגרית ועל הקמת מרכז מחקר ופיתוח חדש בבודפשט. החברות לא פרסמו את היקפה הכספי של העסקה. זו הרכישה השנייה שמבצעת Quantum Machines באירופה בתוך כשישה שבועות, לאחר שרכשה במאי את חברת התוכנה ההולנדית QHarbor.

PCB Engineering עוסקת זה כשני עשורים בפיתוח מערכות אלקטרוניות מהירות וצפופות ובארכיטקטורות חומרה למחשוב עתיר ביצועים. תחומי הפעילות של צוות החברה כוללים תכנון כרטיסים אלקטרוניים מהירים, פיתוח FPGA, מערכות משובצות מחשב וליווי מוצרים משלב התכנון ועד הפעלת הכרטיס ובדיקתו. החברה סיפקה שירותי פיתוח גם לתעשיות החלל, התעופה, הביטחון והתקשורת.

מרכז הפיתוח החדש יקלוט את כ־40 עובדי PCB Engineering. בהודעה הרשמית של Quantum Machines לא נמסר מספר העובדים שיצטרפו לחברה, אך נמסר כי צוות ההנדסה ההונגרי ישתלב בפיתוח חומרת השליטה שלה.

מנכ"ל ומייסד PCB Engineering יאנוש לאזאני אמר כי צוות החברה פיתח במשך שני עשורים מערכות מהירות וצפופות וארכיטקטורות חומרה מורכבות למחשוב עתיר ביצועים. לדבריו, הצטרפות ל־Quantum Machines תאפשר למהנדסי החברה ליישם את ניסיונם בפיתוח החומרה הדרושה להפעלת מערכות קוונטיות.

רכישה שנייה באירופה בתוך שישה שבועות

ב־5 במאי 2026 הודיעה Quantum Machines על רכישת QHarbor, חברה שהוקמה על בסיס פעילות באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה בהולנד. צוות QHarbor הצטרף למרכז פיתוח חדש של Quantum Machines בדלפט ועוסק בתוכנות לניהול ניסויים, טיפול בנתונים ואינטגרציה ברמת המערכת.

הרכישות בהונגריה ובהולנד מצטרפות לרכישת QDevil הדנית במרץ 2022. QDevil פיתחה רכיבי אלקטרוניקה ומערכות קריוגניות המשמשים להפעלת מעבדים קוונטיים בטמפרטורות נמוכות. בעקבות אותה עסקה הקימה Quantum Machines בקופנהגן חטיבה לאלקטרוניקה משלימה למערכות קוונטיות.

כך נוספו לחברה בשלוש העסקאות יכולות בתחומים שונים: אלקטרוניקה קריוגנית ורכיבים משלימים מדנמרק, תוכנת ניסויים ואינטגרציה מהולנד, וכעת תכנון חומרה מהירה ומערכות FPGA מהונגריה. הרכישה החדשה אינה כוללת יצרנית של מעבדים קוונטיים, אלא חברה המתמחה בחומרה הקלאסית הדרושה לבקרה ולהפעלה שלהם.

Quantum Machines מסרה כי היא מעסיקה עובדים ב־22 מדינות ומפעילה משרדים ומרכזים בישראל, ארצות הברית, דנמרק, גרמניה, יפן, סינגפור, הולנד וכעת גם הונגריה. בפברואר 2025 השלימה החברה גיוס של 170 מיליון דולר בסבב C, שהעלה את סך ההון שגייסה מאז הקמתה ל־280 מיליון דולר.

הפוסט Quantum Machines רכשה את PCB Engineering ההונגרית ותקים מרכז מו"פ בבודפשט הופיע לראשונה ב-Chiportal.