חברת RAD, המספקת פתרונות קצה ברשתות, אבטחת מידע ופתרונות IoT, הודיעה על מינויו של חגי סלע (53) לתפקיד מנהל אזורי ישראל, המזרח התיכון, אפריקה ומדינות ברית המועצות לשעבר (MEA & FSU).

סלע מביא עמו לתפקיד ניסיון עשיר של 33 שנים בזירה הטכנולוגית. טרם הצטרפותו ל- RAD שימש כמנהל פעילות ישראל בחברת הסייבר Exclusive Networks, מנכ״ל חברת לוקסגוד ובעבר אחז בתפקידים נוספים בתחומי ההנדסה, ניהול המוצר והמכירות במגוון חברות.

עם מינויו, ציין סלע כי הוא נרגש להצטרף לאחת החברות החדשניות, היצירתיות והמובילות טכנולוגית בישראל. ״RAD מספקת פתרונות תקשורת, סייבר ו-IoT ב-360 מעלות  ואלה בדיוק הפתרונות שאני מוצא כמתאימים במיוחד עבור השווקים המתפתחים בהם אפעל״.

הפוסט חגי סלע מונה למנהל אזורי ישראל, המזה״ת,אפריקה ומדינות בריה״מ לשעבר בחברת RAD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קלארוטי, המתמקדת בהגנת מערכות סייבר־פיזיות (CPS), השיקה מאגר חדש שנועד לפתור בעיה מוכרת בצוותי אבטחה: קושי בסיסי לדעת בכלל איזה ציוד תעשייתי, אוטונומי או רפואי מחובר לרשת, ומה מצב האבטחה שלו. הספרייה החדשה, המבוססת על בינה מלאכותית, נועדה לאפשר זיהוי מדויק יותר של נכסים פיזיים, שיוך חולשות לכל נכס, וצמצום "נקודות מתות" ברשת הארגונית.

מערכות CPS כוללות ציוד כמו בקרי יצור תעשייתיים, רובוטים, מערכות בניין חכם, מדחני הדמיה רפואית וציוד מחובר נוסף. בניגוד לשרתים ולמחשבים אישיים, הציוד הזה אינו מדווח תמיד בצורה עקבית על דגם המוצר או גרסת התוכנה, ולעיתים קרובות הנתונים שרואים בצד הרשת אינם תואמים לרישומי היצרן.

דו"ח חדש של Team82, צוות המחקר של קלארוטי, מצביע עד כמה הבעיה רחבה: לפי הנתונים, 88% מנכסי ה-CPS אינם משדרים קוד מוצר מלא, ו-76% מהם משדרים שמות מוצרים שאינם תואמים לרישומי היצרן. המשמעות היא שצוותי אבטחה אינם יכולים לסמוך על המידע הגולמי מהרשת, ועלולים לפספס נכסים או חולשות – מה שיוצר אזורים ללא נראות, חשיפה ממושכת להתקפות וטיפול חלקי בלבד באיומים.

הספרייה החדשה של קלארוטי נבנתה מתוך ניסיון לפתור את הפער הזה. לפי החברה, מדובר בקטלוג נכסי CPS המבוסס על מודלי AI, המצליבים מידע ממקורות שונים – כולל יצרני ציוד תעשייתי ורפואי – כדי להגיע לזיהוי מדויק יותר של כל נכס. לשם כך שיתפה קלארוטי פעולה עם שחקניות מרכזיות בתחום, ובהן Rockwell Automation ו-Schneider Electric, שסיפקו מידע על מאפייני מוצרים ותצורות פריסה בשטח.

בקלארוטי מדגישים כי "חוסן מתחיל בנראות": בלי רשימה אמינה של כל מכשיר מחובר שיכול להפוך לנקודת כניסה לתוקפים, קשה לשייך חולשות, להעריך סיכון ולקבוע סדרי עדיפויות לטיפול. הספרייה אמורה לשמש כמקור אחד ומובנה, שמוריד מעומס העבודה הידני של צוותי האבטחה ומאפשר להם להתמקד בניהול סיכונים ולא בניקוי ומיון נתונים.

מבחינה טכנולוגית, הספרייה עושה שימוש במודלי שפה גדולים (LLMs) ובשיטות הסקה סטטיסטיות כדי לאסוף ולנתח כמויות גדולות של מידע לא מובנה על דגמי ציוד, יצרנים וגרסאות. התוצאה מוצגת כמאגר אחיד, שבו כל נכס מזוהה ומקושר לחולשות רלוונטיות, אם קיימות. כך יכולים ארגונים לקבל תמונת מצב טובה יותר על רכיבי התשתית התעשייתית והרפואית שלהם, ולתעדף תיקונים והגנות.

הספרייה תשולב במוצרי הדגל של קלארוטי – Claroty xDome ו-Claroty Continuous Threat Detection (CTD) – ותספק להם שכבת מודיעין נכסים מעודכנת. עבור לקוחות, המשמעות היא שהמערכות הקיימות לזיהוי איומים וניהול סיכונים יקבלו "מנוע זיהוי" משופר, מבלי צורך להטמיע פלטפורמה חדשה.

נציגי Rockwell Automation ו-Schneider Electric מגדירים את הספרייה כמהלך שמקל על הלקוחות שלהם לעמוד בדרישות אבטחה בסביבות ייצור חכמות, שבהן כמות המכשירים המחוברים רק הולכת וגדלה. מעבר לכך, עצם יצירת מאגר אחיד של נכסי CPS עשויה להפוך עם הזמן לתשתית משותפת לתעשייה כולה – צעד שיקל על שיתוף מידע על חולשות ומגמות תקיפה, ולא רק על זיהוי מקומי בתוך כל ארגון.

בסופו של דבר, המהלך של קלארוטי משקף מגמה רחבה יותר בעולם הסייבר התעשייתי: מעבר מאיתור נקודתי של פרצות, לניהול סיכונים שיטתי שמתחיל בשאלה הבסיסית – מה בכלל מחובר לרשת, ואיך הוא באמת נראה "על פי היצרן" ולא רק "על פי מה שהרשת מספרת".

הפוסט קלארוטי משיקה ספריית CPS לזיהוי חולשות בציוד תעשייתי ורפואי מחובר לרשת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

וולמארט הודיעה על פריסה רחבת היקף של מיליוני חיישני IoT Pixels של חברת Wiliot בשרשרת האספקה שלה – מהלך שמוגדר כגדול ביותר עד כה בתחום ה-Ambient IoT בקמעונאות. שילוב החיישנים עם מערכות הבינה המלאכותית של וולמארט נועד לספק לעובדים בחברה יכולת מעקב בזמן אמת אחרי מלאי, עמידה בתקני שרשרת קירור ויעילות תפעולית.

החיישנים פועלים באופן פסיבי וללא צורך בעבודה נוספת, ומאפשרים, בין היתר, לוודא שמשטחים נמסרים במדויק ולתעד עמידה בדרישות טמפרטורה. המידע הרציף הנאסף הופך למקור נתונים חדש עבור מערכות הבינה המלאכותית של וולמארט, ומעניק תמונת מצב מיידית על ביצועי שרשרת האספקה.

לדברי טל תמיר, מנכ"ל ומייסד שותף של Wiliot, "השילוב של IoT פיזי עם בינה מלאכותית משנה את כללי המשחק. מהלך בקנה מידה כזה לא רק הופך את שרשרת האספקה למהירה ומדויקת יותר, אלא מראה כיצד ניתן ליישם בינה מלאכותית ישירות בעולם הפיזי".

המהלך נחשב לאבן דרך בהפיכת שרשראות אספקה חכמות יותר, והוא נתפס גם כבסיס רחב יותר להתפתחות תחום המכונה "בינה מלאכותית פיזית" – שימוש בבינה מלאכותית לניטור וניהול רציף של עצמים ותהליכים בעולם הממשי.

הפוסט וולמארט ו־Wiliot משיקות פריסת ענק של טכנולוגיית IoT פיזית בשרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

‏TriEye, מחלוצות טכנולוגיית החישה ב-SWIR ‏(אינפרא־אדום בגלים קצרים) בעלת יחס העלות-תועלת המאפשר שוק המוני, ו-LITEON Technology פיתחו מדגים טכנולוגי המשלב את חיישן ה-SWIR של TriEye עם מוצר VCSEL (לייזר פולט-משטח חללי אנכי) חדשני באורך גל 1135 נ״מ מבית LITEON.

באמצעות אסטרטגיות ייצור בהיקפים גדולים וניתנות להרחבה, המוצרים מספקים פתרונות חסכוניים הן לשווקים צרכניים והן לתעשייה.

המערכת מדגישה את היכולות של TES200, חיישן התמונה של TriEye המבוסס CMOS ל-SWIR, הידוע ברגישות גבוהה וברזולוציה גבוהה. הוא תוכנן לאפשר דימות SWIR במגוון תעשיות — לרבות ראיית מכונה תעשייתית, רובוטיקה ואלקטרוניקה צרכנית — ומהווה צעד משמעותי קדימה בהנגשת דימות SWIR לשוק הרחב.

מודול חישה משולב All-in-One לזיהוי PM2.5, RHT (טמפרטורה/לחות יחסית), TVOC ו-eCO₂

‏LITEON Technology מציגה מוצר מערך VCSEL עתיר-עוצמה באורך גל 1135 נ״מ, ‏[LTPE-3532**OX] — פתרון משלים שממוטב לביצועי מערכות SWIR. מוצר ה-VCSEL החדש צפוי להרחיב את היקף היישומים בדימות, חישה, רובוטיקה ו-Datacom במגוון תעשיות, ‏תוך שיפור בטיחות לעיניים ביחס לפתרונות קיימים.

סנדר סו, מנכ״ל חטיבת ‏OPS SBU ב-LITEON Technology, אמר:
“שיתוף הפעולה עם TriEye תומך ביעדים המשותפים שלנו. ה-VCSEL שלנו באורך גל 1135 נ״מ, יחד עם חיישן ה-SWIR יוצא הדופן של TriEye, מסמנים התקדמות משמעותית בהיקף ובתחום פתרונות הדימות וההארה. זו יותר מהישג טכנולוגי — זהו חזון משותף לחדשנות עתירת בטיחות לעיניים ויעילות בעולמות הצרכני, התעשייתי, הרכב והרובוטיקה.”

אבי בקאל, מנכ״ל ‏TriEye, אמר: “‏ב-TriEye המחויבות שלנו היא לקדם טכנולוגיית SWIR פורצת דרך בקדמת השוק. השילוב של חיישן TES200 שלנו עם פתרון ה-VCSEL ‏1135 נ״מ של LITEON במסגרת השותפות הזו הוא הוכחה למשימה הזו. אנו גאים להוסיף שותף VCSEL נוסף לאקוסיסטם הדימות שלנו ב-SWIR. הרחבת המערכת האקולוגית הופכת את חישת ה-SWIR לנגישה מאי-פעם.”

תגיות: ‏LITEON, ‏TriEye

הפוסט ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד"ק: CEVA), שומרת על המקום הראשון בעולם בתחום ה-IP לקישוריות אלחוטית. לפי דו"ח ה-Design IP לשנת 2025 של חברת האנליסטים IPnest, סיוה הישראלית, שמספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירים חכמים, הגדילה את נתח השוק שלה בתחום זה ל-68% בשנת 2024 – פי עשרה יותר מהמתחרה הבא בתחום. ההובלה המרשימה נובעת מהדומיננטיות המתמשכת של סיוה בטכנולוגיות Bluetooth, Wi-Fi, UWB, 802.15.4 ו-IoT סלולרי – טכנולוגיות שהן הבסיס לדור הבא של מכשירי קצה חכמים.

ד"ר אריק אסטיב, אנליסט ראשי בחברת IPnest, מסר: "סיוה נותרת אמת המידה בתחום ה-IP לממשקי קישוריות אלחוטית. הפורטפוליו הרחב שלה והחדשנות המתמשכת הופכים אותה לשותפה המועדפת על חברות שבבים לשילוב תקני קישוריות אלחוטית מרובים".

השילוב הגובר בין קישוריות אלחוטית, בינה מלאכותית על המכשיר (on-device AI) והיתוך חיישנים, מוביל לגל חדש של מכשירי קצה חכמים, במיוחד בשוקי ה-SoC וה-MCU למוצרים צרכניים ולתעשייה. ככל שמכשירים אלו נדרשים לקבל החלטות בזמן אמת, עיבוד מקומי של הנתונים הופך לקריטי להפחתת השהיות, שיפור פרטיות המשתמש וייעול צריכת האנרגיה. פורטפוליו ה-IP של סיוה תומך במגמה זו באמצעות הטמעה חלקה של פתרונות קישוריות, מעבדי AI וחיישנים – ומסייע ללקוחות לפתח מוצרים חכמים, תגובתיים ובטוחים יותר.

מיכאל בוקאיה, סמנכ"ל תפעול ראשי של סיוה, מסר: "קישוריות אלחוטית היא הבסיס למכשירי הקצה החכמים, וההובלה המתמשכת שלנו בתחום מבטאת את האמון של לקוחותינו ביכולת של סיוה לספק פתרונות IP בעלי ביצועים גבוהים וצריכת חשמל נמוכה. דו"ח IPnest האחרון מחזק את האסטרטגיה שלנו להציע סל IP מאוחד שמשלב קישוריות, חישה ו-AI – ובכך מאפשר ללקוחות לפתח פתרונות חדשניים בקצב מואץ בשוק ה-AIoT המתפתח".

הפוסט דירוג בינ"ל: סיוה שומרת על ההובלה העולמית בתחום ה-IP לקישוריות אלחוטית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת RealSense, שפיתחה בעשור האחרון מערכות מתקדמות לראיית עומק תחת חסותה של אינטל, נפרדה מהחברה האם והחלה לפעול כגוף עצמאי. עם הפיצול הושלם גיוס הון בסך 50 מיליון דולר במסגרת סבב A, בהובלת אינטל קפיטל ומשקיעים אסטרטגיים נוספים, בהם קרן פרטית בתחום השבבים וזרוע ההשקעות של מדיהטק.

המנכ"ל החדש של החברה הוא נדב אורבך, שהצטרף לאינטל עוד ב-2006 ושימש בשנים האחרונות כראש חטיבת החדשנות והפרויקטים המשבשים (Incubation & Disruptive Innovation). אורבך אמר כי הפיצול יאפשר לרילסנס לנוע מהר יותר, לחדש באומץ ולהתאים את עצמה טוב יותר לשוק המשתנה תדיר: "החברות שעובדות איתנו – רובוטים, רחפנים, רכבים אוטונומיים – פועלות בעולם האמיתי, והן זקוקות להבנה תלת-ממדית מדויקת של הסביבה, בזמן אמת. זה מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב."

רילסנס מפתחת מצלמות עומק מבוססות טכנולוגיית סטריאוסקופיה, שמשלבת שתי תמונות מזוויות שונות עם תאורת אינפרא-אדום, ליצירת תפיסת עומק תלת-ממדית מדויקת. הטכנולוגיה שלה משולבת ברובוטים, מערכות אבטחה, זיהוי פנים ואפילו בחקלאות ימית ובמטבחי רשתות מזון מהיר כמו Chipotle.

מרכזי המו"פ של החברה נשארו בישראל, והפעילות ההנדסית מונחית בידי גיא הלפרין – לשעבר בכיר באינטל. המטה המרכזי של החברה ממוקם בסנטה קלרה, קליפורניה, והייצור מתבצע באסיה, בעיקר בתאילנד. לאחרונה השיקה רילסנס את מצלמת D555, הכוללת שבב Vision SoC עם יכולות בינה מלאכותית מובנות, ומעבירה גם חשמל וגם נתונים בכבל רשת אחד.

החברה טוענת שכיום מוצריה מותקנים בכ-60% מכלי הרובוטיקה האוטונומיים בעולם, ומשרתים למעלה מ־3,000 לקוחות פעילים. בין לקוחותיה: Unitree Robotics, ANYbotics ו־Fit:Match. רילסנס שואפת להתרחב בשווקים באירופה, ארה"ב ואסיה, ומציבה לעצמה מטרה להיות ספק מוביל של מערכות ראייה לרובוטים ופתרונות ביומטריים מדויקים.

הפוסט RealSense נפרדת מאינטל והופכת לחברה עצמאית: נדב אורבך יכהן כמנכ"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פי.סי.בי טכנולוגיות, שבשליטת קרן פימי (48%), קיבלה הזמנות לאספקה של מעגלים מודפסים, אשר יורכבו לאחר מכן, כחלק מפרויקט בטחוני אסטרטגי עבור לקוח מוביל בתעשייה הביטחונית בישראל.

ההיקף הכספי של ההזמנות הינו כ-8.4 מיליון דולר. המוצרים יסופקו החל מרבעון 4 בשנת 2026 ועד רבעון 3 בשנת 2028. יצוין כי החברה מוכרת ללקוח מוצרים נוספים מעבר למוצרים אשר יימכרו במסגרת ההזמנות כאמור.

להערכת החברה, מדובר בהזמנות משמעותיות בעלות ערך מוסף לפעילות החברה, הן ביחס לתחום השימוש הסופי במוצרים והן ביחס ליכולות הטכנולוגיות הנדרשות מהחברה על מנת לייצר מוצרים מסוג זה.

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות שיא ועל המשך מגמת הצמיחה והרווחיות בכל שלושת מגזרי הפעילות בתום הרבעון הראשון של שנת 2025.

הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו בכ-40.9 מיליון דולר, גידול של כ-21% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2025 הסתכם בכ-8.8 מיליון דולר – ינוק של 66% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA הסתכם ברבעון הראשון של 2025 בכ-6.2 מיליון דולר – כמעט הכפלה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2025 הסתכם בכ-4.6 מיליון דולר, גידול של כ-185% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

עובד שפירא, מנכ"ל פי.סי.בי טכנולוגיות: "מדובר בפרויקט בעל חשיבות ביטחונית, ואנו גאים לשמש כשותף טכנולוגי וייצורי מוביל בו. פי.סי.בי טכנולוגיות מחויבת לתמוך בתעשיות הביטחוניות, מחויבות שבאה לידי ביטוי ביכולת שלנו לאפשר ללקוחותינו מעבר חלק ומהיר מפיתוח של מוצרים טכנולוגיים לייצור עצמי של מוצרים אלה. החברה צופה המשך הזמנות בפרויקט זה ופרויקטים נוספים, לצד שותפות אסטרטגית ארוכת טווח שתמשיך לחזק את מעמדנו כשחקן משמעותי בתעשיית החומרה האלקטרונית לשימושים בטחוניים".

הפוסט פיסיבי מדווחת על הזמנה בהיקף 8.4 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במשך 24 שעות רצופות, התכנסו באולם המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 13 קבוצות של סטודנטים וסטודנטיות ממגוון מחלקות, להאקתון בסימן שיקום פציעות מלחמה. בתמיכת מרכז יזמות 360, מומחים, אנשי אקדמיה ונציגים מהתעשייה, עבדו במשותף על פיתוח פתרונות טכנולוגיים חדשניים עבור פצועים הזקוקים לתהליך שיקום גופני ונפשי.

בין המתחרים, התמודדו גם ארבעה סטודנטים מהמחלקות למדעי המחשב והנדסת חשמל, אייל סיסו, דרור בן סימון, אורן בלנקו ויונתן רוסו, כולם שירתו יחד ביחידת אגוז. מתוך הכרות  עם עולמם של הפצועים ולחוויית השיקום המורכבת, נולד המיזם .PlayAble מערכת טכנולוגית שהופכת תרגילי פיזיותרפיה לחוויה משחקית, באמצעות שילוב בין תנועה למשחקי מחשב. החזון פשוט אך משמעותי– לאפשר לאנשים בתהליך שיקום להמשיך לשחק במשחקים שהם אוהבים, תוך כדי חיזוק הגוף והשרירים הפגועים, ובכך להפוך את השיקום למהנה, רצוי ומלא מוטיבציה.

"פיתחנו מערכת שמאפשרת לשלוט במשחקי פלייסטיישן באמצעות תנועות גוף בלבד", מספר דרור בן סימון, חבר הקבוצה. "שילבנו מצלמת מעקב תנועה, בקר סטנדרטי של קונסולה, ויחידת עיבוד קטנה, כדי ליצור ממשק שמחליף את לחיצות הכפתורים בתנועות של הידיים או הרגליים – כך שכל אחד, גם עם מגבלה, יכול להמשיך לשחק בדרך שמתאימה לו".

הצוות והמיזם זכו במקום הראשון בהאקתון, אך עבור חברי הצוות, זה היה רק הצעד הראשון. הם פנו להמשך פיתוח בשיתוף פעולה עם קהילתTOM-BGU , זרוע דרומית של ארגון TOM העולמי, הפועל לפיתוח פתרונות בקוד פתוח לאנשים עם מוגבלויות.  ד"ר ניצן שאולוף, מנהל קהילות TOM בנגב, משתף: " מהרגע הראשון היה ברור לנו שמדובר ברעיון עם פוטנציאל אדיר. הן בהשפעה שיכולה להגיע לאלפי אנשים, והן בזכות צוות חדור מטרה, מסור ונחוש. היה לנו ברור שזה פרויקט שאנחנו רוצים לקחת בו חלק ולסייע בקידומו."

בכדי לבדוק את המערכת בשטח, נוצר חיבור עם מחלקת השיקום בבית החולים האוניברסיטאי סורוקה, שם ד"ר מיכאל גלוחודד, רופא בכיר במחלקה, חיבר את הצוות  אל לוחם סיירת גולני שנפצע במלחמה ונמצא כעת בתהליך שיקום ממושך. הניסוי המשותף היה מרגש: הלוחם שיחק באמצעות המערכת, נענה לאתגר המשחקי תוך כדי תרגול פיזי, והפידבק מהצוות המטפל היה חד-משמעי. "המערכת הזו מאפשרת לפצועים להתאמן תוך כדי פעילות מהנה ומשמעותית עבורם", מספר ד"ר גלוחודד. "יש לה יכולת אמיתית לגשר על הפער שנוצר כשעוברים משיקום בבית חולים לטיפול בבית – מקום שבו פעמים רבות נחלשת המוטיבציה להמשיך".

בעקבות ההצלחה המקומית, נבחר המיזם להשתתף באירוע בינלאומי – אתגר החדשנות הגלובלי של ארגון TOM, בו התחרו כ־470 משתתפים מ־13 מדינות, שפיתחו 140 פתרונות חדשניים לאנשים עם צרכים ייחודיים. באירוע השתתפו צוותים מישראל, ארצות הברית, מקסיקו, קולומביה, יפן, מרוקו, בוליביה, איחוד האמירויות, ספרד ועוד, והוא נחשב לפסגה של פעילות החדשנות החברתית בקנה מידה עולמי.

מיזם  PlayAble זכה במקום הראשון בקטגוריית השיקום, ואף קיבל מענק של 2,500 דולר להמשך פיתוח המוצר. ההכרה הזו, מעבר לגבולות הארץ, היא עדות לכוח של שילוב בין רעיון חכם, צורך אמיתי, וחיבור אנושי מהלב. הפתרונות המיוצרים במסגרת TOM נעשים בקוד פתוח כך שהפיתוח נגיש לכל אחד ואחת בכל מקום, תחת תיק המוצר באתר של TOM.

דנה גביש, מנהלת מרכז יזמות 360 באוניברסיטת בן- גוריון בנגב: ״דרך התנסות בכישורי היזמות מצליחים הסטודנטים והסטודנטיות היצירתיים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לפתור בעיות קונקרטיות בעולם האמיתי ובפרט, לסייע לפצועי המלחמה.״

"השאיפה שלנו", מסכמים חברי הצוות, "היא לא רק לעזור לפצועים שקמים עכשיו מהשוחות, אלא גם להגיע לאנשים ברחבי העולם שזקוקים לדרך נגישה, מהנה ומכבדת לעבור את הדרך הארוכה של השיקום. זה לא רק פתרון טכנולוגי, זו תקווה שנכנסת הביתה עם שלט ביד וחיוך על הפנים".

קישור לתמונת המוצר. קרדיט צילום: Tikkun Olam Makers- https://mediagraph.io/shares/3986d4f881fddf6e-playable

קישור לסרטון המוצר. קרדיט צילום: Tikkun Olam Makers – https://mediagraph.io/shares/604f535063ff25fe-playable

קישור לתמונה מתוך טקס הזכייה בהאקתון. קרדיט צילום: צמרת גולן- https://mediagraph.io/shares/bf272afe190d8adc-

קישור לתמונת המערכת בפעולה. קרדיט צילום: Tikkun Olam Makers-

האישור לשימוש בתמונות וסרטונים אלו ללא תמורה ניתן עבור ידיעה זו בלבד.

לפרטים נוספים ותיאום ראיון:

דיתי הורביץ- ארד| סגנית דובר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |054-6800233 |diti@bgu.ac.il

דיתי הורביץ- ארד

סגנית דובר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דוא"ל: diti@bgu.ac.il | נייד: 054-6800233 | טלפון: 08-6428770

בבקשה אל תדפיסו דוא"ל זה אלא אם אתם חייבים

like | watch | follow | network  

www.bgu.ac.il/en/standarts/iron-swords/free-our-staff-and-students

…

[ההודעה נחתכה]  הצגת ההודעה כולה

2 קבצים מצורפים • נסרקו על ידי Gmail

תגובה של AIתשובההעברהאי אפשר להגיב באמוג'י להודעה המוצפנת הזו

UMh 955

דף 1 מתוך 2

הפוסט מערכת גיימינג תחזיר לפצועי המלחמה את המוטיבציה והשליטה  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכנס ChipEx2025 שנערך בתל אביב, הציג רוני פרידמן, מנכ"ל אפל ישראל, לראשונה בפני קהל מקומי סקירה טכנולוגית מקיפה של מחשב המציאות המרחבית החדש של אפל – Vision Pro. מדובר באירוע יוצא דופן, שכן חברת אפל, הידועה במדיניותה הקפדנית לשמירה על סודיות, בחרה לחשוף לראשונה בישראל פרטים טכניים מהותיים אודות אחד ממוצריה החדשניים ביותר.

מהפכה של אינטראקציה – בלי עכבר, בלי שלט

Vision Pro הוא מכשיר עתיר טכנולוגיה – מצלמות מסוגים שונים, חיישנים, אלגוריתמים מתקדמים, מסך ייחודי ומעבדים עוצמתיים. אחד מיעדיו המרכזיים הוא לאפשר למשתמש אינטראקציה טבעית וללא צורך באביזרי קלט חיצוניים כמו שלט או עכבר.

כדי לאפשר זאת, שילבה אפל במכשיר טכנולוגיית מעקב עיניים (gaze tracking): לכל עין מצלמה ייעודית הקולטת את כיוון המבט באמצעות החזרי אור מהקרנית. אלגוריתמים תלת-ממדיים מנתחים את המידע ומאפשרים למשתמש לבחור אובייקטים וירטואליים בדיוק גבוה – רק באמצעות המבט.

המנגנון משמש גם לזיהוי ביומטרי חזותי של המשתמש, ובכך מחליף גם את אמצעי האימות המסורתיים.

שדה ראייה עשיר, מעקב ידיים מדויק ואינטראקציה חלקה

ה-Vision Pro מצויד במצלמות נוספות, שפונות כלפי חוץ ומבצעות תפקידים מגוונים: מצלמות סטריאוסקופיות לקליטת הסביבה בתלת-ממד, מצלמות צד למעקב ידיים, ומצלמות עומק לזיהוי סצנות ומיקום מדויק של אובייקטים וירטואליים בעולם הפיזי.

מערכת מעקב הידיים, שהודגשה על ידי פרידמן, מאפשרת אינטראקציה טבעית ביותר: המשתמש יכול להזיז את ידיו בכל מקום בשדה הראייה, והמכשיר יזהה תנועות עדינות בדיוק תת-מילימטרי – למשל לצורך לחיצה על אייקון או גרירת עצם וירטואלי.

23 מיליון פיקסלים – אבל לא בבת אחת

אחד האתגרים הגדולים בפיתוח היה לשמור על חוויית תצוגה חסרת פשרות לצד ניהול צריכת חשמל אופטימלית. לשם כך יושמה טכניקת foveated rendering, בה המערכת מציגה את הרזולוציה הגבוהה ביותר רק במקום אליו מופנה המבט, ומפחיתה רזולוציה באזורים ההיקפיים. כך ניתן להפחית פי חמישה את כמות הפיקסלים שצריך לעבד בכל רגע – ולחסוך משמעותית באנרגיה.

שבבים ייחודיים – M2 ו-R1 – פועלים יחד בסנכרון מופתי

המכשיר מבוסס על שני מעבדים: M2, שמבצע את החישובים הכבדים, ו-R1, שמטפל בזמן אמת במצלמות, בתצוגה ובחיישנים. שני השבבים מחוברים בקישור מהיר ומבצעים שיתוף פעולה שוטף. לדוגמה, מעבד R1 קולט את כיוון המבט ומעביר את הנתונים ל-M2, שמחשב איזורי רזולוציה לפי המבט ומחזיר את המידע לרכיב התצוגה.

מנגנון תצוגה נוסף שתוכנן כדי למנוע תחושת בחילה בתנועה (motion sickness) מבוסס על כך שהמסך מתחיל להציג את המידע עוד לפני שכל פריים וידאו הושלם – כך המערכת מגיבה מהר יותר לתנועות ראש או עיניים.

מערכת הפעלה ייעודית: visionOS

המכשיר פועל על מערכת הפעלה ייחודית, visionOS, שתפקידה לנצל כל משאב חומרה – מעבדי CPU, GPU, עיבוד תמונה (ISP), מנועים נוירוניים ועוד – כדי לספק את חוויית השימוש האופטימלית תוך שמירה על צריכת חשמל מינימלית, ותזמון מדויק בין משימות בזמן אמת לבין תהליכים ברקע.

התרומה הישראלית לפיתוח

פרידמן ציין כי חלק מהטכנולוגיות שהוצגו פותחו בישראל, על ידי צוות אפל המקומי, בשיתוף פעולה עם צוותי אפל ברחבי העולם. בכך מצטרפת ישראל לשורת מדינות מפתח שמעורבות ישירות בפיתוח מוצרי הליבה של החברה – ומבססת את מעמדה כמרכז פיתוח חשוב בעולמות החומרה וה-AI.

חזון עתידי: מרחב עבודה בלתי מוגבל

בסיומה של ההרצאה הציג פרידמן הדגמה חיה, כולל פנורמה במציאות מדומה. "כשאתה מרכיב את ה-Vision Pro, המסך הופך לאינסופי. אתה שולט בידיים ובעיניים, בלי שלט, בלי מקלדת, פשוט בתוך המרחב," סיכם.

לדבריו, Vision Pro הוא רק תחילתה של קטגוריה חדשה – מחשוב מרחבי (Spatial Computing) – ואפל צפויה להרחיב אותה עוד בעתיד הקרוב.

הפוסט רוני פרידמן, מנהל מרכז הפיתוח של אפל בישראל חושף: כך ישראל תרמה לפיתוח ה-Vision Pro של אפל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטרטסיס בע"מ (נאסד"ק: SSYS), הודיעה על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון שהסתיים ב-31 במרץ 2025.

ד"ר יואב זייף, מנכ"ל סטרטסיס: "השלמנו רבעון נוסף של רווחיות נטו על בסיס מתואם ותזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת. מעודד במיוחד לראות צמיחה של 7% מהרבעון הקודם בהכנסות החוזרות שלנו מחומרים – מה שממחיש את השימוש המתמשך בפתרונות ההדפסה שלנו על ידי לקוחותינו. המאמצים האסטרטגיים השוטפים שלנו להתייעלות עסקית מוכיחים עצמם כמוצלחים, ואנו ממוצבים להניב רווחיות משופרת, תוך שמירה על יכולת לצמוח כשההוצאות ההוניות יתאוששו.

"עם סגירתה לאחרונה של ההשקעה של פורטיסימו בסך 120 מיליון דולר, חיזקנו עוד יותר את המאזן שלנו – מה שיתמוך ביכולתנו להשקיע בצמיחה רווחית, הן אורגנית והן באמצעות הזדמנויות אטרקטיביות. אנו ממשיכים לחזק את מעמדנו בתחום הייצור התוספתי על ידי הרחבת פורטפוליו הטכנולוגיה, החומרים והתוכנה הטובים מסוגם. אנו מאמינים שאנו ממוצבים היטב כדי לייצר תזרים מזומנים ורווחיות גדולים יותר מהפעילות היעילה שלנו ומזרם ההכנסות החוזרות שלנו, ככל שתתקדם השנה".

סיכום – תוצאות כספיות לרבעון הראשון של 2025, בהשוואה לרבעון הראשון של 2024:

• הכנסות של 136.0 מיליון דולר בהשוואה ל-144.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.
• שיעור רווח גולמי GAAP של %44.3, בהשוואה ל-%44.4 ברבעון המקביל.
• שיעור רווח גולמי Non-GAAP של %48.3, בהשוואה ל-%48.6 ברבעון המקביל.
• הפסד תפעולי GAAP של 12.4 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 24.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.
• רווח תפעולי על בסיס Non-GAAP של 3.0 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 1.2 מיליון דולר ברבעון מקביל.
• הפסד נקי GAAP של 13.1 מיליון דולר, או 0.18 דולר למניה מדוללת, בהשוואה להפסד נקי של 26.0 מיליון דולר, או 0.37 דולר למניה מדוללת ברבעון המקביל.
• רווח נקי Non-GAAP של 2.9 מיליון דולר, או 0.04 דולר למניה מדוללת, בהשוואה להפסד נקי של 1.7 מיליון דולר, או 0.02 דולר למניה מדוללת, ברבעון המקביל.
• EBITDA מתואם של 8.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-4.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.
• מזומנים מפעילות שוטפת בסך 4.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.3 מיליון דולר ברבעון המקביל.

הפוסט סטרטסיס מדווחת על הכנסות של 136 מיליון דולר והפסד GAAP של 13.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.