פגישה “גלויה ובונה” בין דונלד טראמפ לליפ־בו טאן סיימה שבוע סוער בתעשיית השבבים. במקביל, הממשל מאשר מכירת שבבי AI לסין תמורת נתח של 15% מההכנסות, ומאיים במכס של 100% על יבוא שבבים שלא ייוצרו בארה״ב. ההשלכות על ישראל: תשומת לב להשקעות אינטל בקריית־גת ולשרשרת האספקה המקומית

אינטל פרסמה הצהרה שלפיה ליפ־בו טאן נפגש אתמול עם הנשיא טראמפ לדיון “כן ובונה” על חיזוק המובילות האמריקנית בטכנולוגיה ובייצור, והודתה לנשיא על מנהיגותו בנושא. החברה הוסיפה כי תעבוד בצמידות עם הממשל “כדי להשיב את החברה האמריקנית הגדולה הזו לגדולתה”.

הפגישה הגיעה ימים ספורים לאחר שטראמפ קרא בפומבי לטאן להתפטר בשל “ניגודי עניינים חמורים” סביב קשריו בעבר לחברות בסין. כעת טראמפ ריכך את עמדתו, כינה את המפגש “מעניין מאוד” ואמר שלטאן “סיפור מדהים”. הוא רמז להמשך שיחות עם שרי הקבינט בשבוע הקרוב.

במקביל למחלוקת סביב אינטל, נרשמו מהלכים מרחיקי לכת במדיניות הסחר והיצוא של שבבי AI. לפי דיווחים, הממשל הגיע להסדר חריג עם אנבידיה ו-AMD: רישיונות למכירת שבבים מסוימים לסין תמורת העברת 15% מההכנסות למדינה. המהלך מעורר ביקורת דו־מפלגתית בוושינגטון בטענה שמדובר דה־פקטו ב”מס יצוא”.

טראמפ עצמו אמר על שבב H20 של אנבידיה שהוא “מיושן”, ואף התרברב שביקש 20% לפני שהוסכם על 15%. מקורות אחרים ציינו שהדיונים נוגעים גם לגרסאות מצומצמות של דור השבבים הבא. הביקורת מזהירה כי גם גרסאות מוחלשות עשויות לחזק את יכולות ה-AI של סין.

על ציר מדיניות הסחר, טראמפ הכריז בשבוע שעבר על כוונה להטיל מכס של 100% על שבבים המיובאים לארה״ב, עם פטורים לחברות שיתחייבו להשקעות וייצור בתחומי ארה״ב. לפי הדיווחים, חברות כמו אינטל, TSMC וסמסונג עשויות ליהנות מהפטורים הודות להשקעות קיימות או מתוכננות.

בזירה המקומית בישראל, Chiportal סיקר את הקריאה של טראמפ להתפטרותו של טאן, את תגובת “שובר השתיקה” של טאן לעובדי אינטל, ואת הכרזות המכס. הכותרות מציגות כי תנודתיות ההנהגה והרגולציה בארה״ב מייצרות אי־ודאות לשוק chip העולמי.

לישראל יש חשיפה ישירה. גורמים בשוק מזהירים כי כל שינוי כיוון באינטל ישליך על לוחות הזמנים והיקפי ההשקעה במפעל בקריית־גת, וכן על תעסוקה וספקים. השיח הציבורי והפיננסי בארץ הדגיש שבשיא המתיחות טראמפ תקף את טאן, אך כעת מאותת על שיתוף פעולה – דינמיקה שיכולה להשפיע על החלטות השקעה ותמריצים.

מה הלאה: לפי דיווחי שוק, טאן ימשיך שיחות עם בכירי הממשל בשבוע הקרוב. המשקיעים עוקבים אחרי שני נתיבים אפשריים: אימוץ פשרה רגולטורית שתאפשר לאינטל להתמקד בהאצת ייצור מתקדם בארה״ב, או מהלכים מבניים עמוקים יותר בתוך אינטל. בינתיים, תנאי היצוא לסין והמכסים המוצעים שומרים את כל התעשייה על קצות האצבעות.

תגים: אינטל, ליפ־בו טאן, דונלד טראמפ, אנבידיה, AMD, שבבי AI, מכסים, יצוא לסין, TSMC, קריית־גת, תעשיית השבבים, ארה״ב–סין, רגולציה,

הפוסט אחרי הקריאה להתפטרות – טראמפ נפגש עם מנכ״ל אינטל; ברקע: מכסים של 100% ועסקת 15% עם אנבידיה ו-AMD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוקל להטיל מכס בגובה 20% על יבוא שבבים במסגרת חקירה לפי סעיף 232 לחוק הסחר מ-1962 – מהלך שעלול להוות אתגר כלכלי כבד במיוחד עבור טייוואן, כך התריעו ביום שישי חוקרים במכון הכלכלי צ'ונג-חואה (CIER).

לדברי נשיא המכון, ליאן סיין-מינג, תעשיית השבבים ממלאת תפקיד חריג בעוצמתו בפיתוח התעשייתי והכלכלי של טייוואן, והשפעתה גדולה במיוחד על מאזן הסחר עם ארה"ב. בשנת 2024 רשמה טייוואן עודף סחר של 73.9 מיליארד דולר מול ארה"ב, לעומת 47.8 מיליארד דולר בשנה שקדמה לה – בעיקר בשל ביקוש גבוה לשרתים מבוססי בינה מלאכותית ולשבבים.

ליאן אמר כי "טראמפ מתמקד במיוחד בגירעון הסחר הנובע ממוצרי הייטק כמו שבבים", והזכיר את החקירה הממוקדת ביבוא מוצרי ICT (טכנולוגיית מידע ותקשורת) – ובעיקר שבבים – שהושקה באפריל.

נכון לעכשיו, גובה המכס שהוצע ירד מ־32% ל־20%, אך מדובר בצעד זמני. נשיא טייוואן ויליאם לאי הצהיר כי ימשיכו במגעים עם ארה"ב להפחתת שיעור המכס. לדבריו, צוות המו"מ של טייוואן עוסק ישירות בסוגיית השבבים – מה שמדגיש עד כמה הממשלה רואה בצעד איום משמעותי על הכלכלה.

סגן נשיא CIER, צ'ן שין-הונג, הסביר כי מדיניות המכסים האמריקנית כוללת פעמים רבות מכסים גבוהים יותר על מגזרים אסטרטגיים. כך למשל, אף שיפן זכתה להפחתת מכסים כלליים מ־25% ל־15%, מכסי הפלדה והאלומיניום נותרו בגובה של 50% – כחלק ממאמציו של טראמפ להחיות את "חגורת החלודה" האמריקנית.

צ'ן הוסיף כי גם אם ארה"ב מבינה שיצרני שבבים או שרתים לא יפתחו מפעלים חדשים בטווח הקצר, ייתכן שמכס נמוך יושת בשלב הראשון ויוגדל בהדרגה תוך שנתיים-שלוש.

חברת TSMC, המובילה את תעשיית השבבים הטייוואנית, כבר הזהירה כי מהלך כזה עלול לערער את התוכניות להרחבת פעילותה בארה"ב. החברה, שהשקיעה כבר 65 מיליארד דולר במדינת אריזונה והתחייבה להשקעה נוספת של 100 מיליארד דולר, שלחה מכתב רשמי למשרד המסחר האמריקני במאי, ובו כתבה:
"צעדי הגבלה חדשים עלולים לערער את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב ולסכן פרויקטים קיימים, כולל התוכנית הנרחבת של TSMC בפיניקס".

שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, הודיע בסוף יולי כי תוצאות החקירה יפורסמו בתוך שבועיים – עוד לפני החלטה סופית על הטלת מכסים.

בעוד טייוואן פועלת להפחתת המכס, כלכלנים מזהירים כי צעדים סקטוריאליים מסוג זה לא רק יפגעו בכלכלה המקומית, אלא גם יפנו את שרשרת האספקה העולמית למזרח אסיה, שם הכללים ברורים יותר.

המאבק על השבבים עולה מדרגה – וטייוואן, שמובילה עולמית בתחום, ניצבת במרכז הסערה.

תגים:
שבבים, ארה"ב, טייוואן, TSMC, טראמפ, מכסים, מלחמת סחר, כלכלה עולמית, בינה מלאכותית, ICT

ביטוי מפתח:
מכס על שבבים

נרדפים:
מכסים על טכנולוגיה, עימות סחר עם ארה"ב, תעשיית השבבים הטייוואנית, TSMC באריזונה, יבוא שבבים, רגולציית ICT, טראמפ ומסחר עולמי

SLUG:
chip-tariff-threatens-taiwan-economy-2025

הפוסט טראמפ שוקל להטיל מכס על שבבים מטאיוואן. TSMC שוקלים ביטול המפעל בפיניקס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"סוף סוף יש בישראל תשתית אמיתית לחקר וייצור מתקדם של אריזות שבבים תלת-ממדיות, 3D Packaging ומעתה אפשר להפסיק לטוס  מחוץ לישראל כדי לדקק וייפרים", כך אומרת אליס פולקסי-שגב, מנהלת מרכז הננו-טכנולוגיה החדש באוניברסיטת תל אביב, את הבשורה הגדולה לתעשיית המוליכים למחצה בישראל. פולקסי שגב התראיינה ל-CHIPORTAL ביחד עם ניצן כפיף, מנכ"ל פיקוטק שהחברה שלו התקינה את מרבית הציוד במרכז הננו של אוני' ת"א.

השידרוג וחידוש הציוד מתבצע כחלק ממעבר  והקמה מחדש של המרכז לבניין חדש. מדובר בתשתית מחקרית-תעשייתית מהמתקדמות בארץ ובעולם, הכוללת חדר נקי בשטח של 600 מ"ר בתקן Class 100, עשרות מכונותפבריקציה,אפיון, ואינטגרציה של שבבים, וחזון ברור להפוך למוקד מרכזי בשירות תעשיית הפיתוח וייצור התקנים ננומטרים המקומית.

שדרוג משמעותי בשירותי התמיכה בתעשייה

אחד מהחידושים המרכזיים שהמרכז מציע, ביוזמתו של הטכנולוג הראשי של המרכז ולרי גרבר, הוא האפשרות לבצע פעולות שלא ניתן היה לבצע עד כה בישראל- בהן דיקוק וייפרים (Wafer Grinding), הדבקת וייפרים והתקנים (Wafer  Bonding), ברזולוציה גבוהה, ננו-אימפרינט, מיקרוסקופיה מסוג Micro CT  מדויקת ועוד. "עד כה, חברה שרצתה לדקק וייפר נאלצה לשלוח אותו לחו"ל – עכשיו זה סוף סוף נגיש גם כאן", אומרת פולקסי-שגב.

ניצן כפיף, מנכ"ל פיקוטק – חברה ישראלית המספקת בין היתר מכשור מתקדם לתעשיית האריזות התלת-ממדיות – מדגיש את החשיבות של חיבור הדוק בין תעשייה לאקדמיה: "השילוב הזה משנה את כללי המשחק. פתאום יש לחברות איפה לבדוק רעיונות ולבצע ניסויים במעבדה אמיתית, עם תמיכה של אנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר."

לדבריו, "האתגר האמיתי של התעשייה הישראלית בתחום ה-Advanced Packaging הוא לא רק בהמצאה של טכנולוגיות חדשות – אלא ביכולת לבדוק, לאפיין ולשפר אותן כאן בארץ, מבלי להיות תלויים בגורמים חיצוניים. המרכז החדש באוניברסיטת תל אביב מאפשר בדיוק את זה."

סביבה שתאפשר לסטארטאפים להשלים ייצור שבב מהתחלה עד הסוף בארץ

לדברי השניים, המרכז החדש באוניברסיטת תל אביב משנה את חוקי המשחק גם מבחינת נגישות תשתיתית לחברות תעשייה וסטארט-אפים. אחד החסמים העיקריים שפגשו עד כה יזמים ומהנדסים בתחום החומרה היה העדר תשתית ננו-טכנולוגית פתוחה וגמישה בישראל- תשתית שמאפשרת גישה למכונות ייצור, אינגרציה של שבבים, ואפיון ברזולוציה גבוהה, מבלי להידרש להשקעה של מיליוני שקלים בתשתיות עצמאיות.

ניצן כפיף, מנכ"ל פיקוטק – מהחברות המובילות באספקת ציוד לתחום ה־Advanced Packaging בישראל- הדגיש את המהפכה שהתשתית הזו מאפשרת: "עד היום חברות סטארט-אפ בתחום שלנו נאלצו להסתפק בפתרונות מצומצמים ויקרים בחו"ל – לעיתים אפילו לשלוח וייפרים לגרמניה או טייוואן. עכשיו אפשר פשוט להגיע לתל אביב."

"זה מודל מנצח- החברות מרוויחות תשתית טכנולוגית מתקדמתואנחנו מקבלים שותפים למחקר ולפיתוח. כמה מהחברות שכבר פועלות אצלנו הגיעו להישגים מרשימים מאוד בזמן קצר", מציינת פולקסי-שגב.

תשתית ברמה עולמית

המרכז הוקם לאחר תהליך תכנוני שארך קרוב לעשור, ביוזמת מקימת המרכז פרופ' יעל חנין והנהלת האוניברסיטה, באמצעות תרומתו של רומן אברמוביץ הבניין כולל תשתיות מתקדמות כמו מערכות טיפול במים ובאיכות האויר, בידוד רטט, פדסטלים שקועים למיקרוסקופים רגישים, וכל מה שנדרש על מנת לקיים סביבת עבודה יציבה ומדויקת ברמה של פאב מתקדם בצפון אמריקה או אירופה.

המרכז מונה כיום קהילה של כ-100 חוקרים באוניברסיטת תל אביב, וצוות הפעלה המונה 25 אנשי טכנולוגיה ומדעני תשתית , רובם בעלי ניסיון תעשייתי עשיר.

פולקסי-שגב מסכמת: "המטרה שלנו היא שהמרכז יהיה גם חממה לחברות VLS שישתמשו בתשתיות שלנו כדי לבנות את דור השבבים הבא בישראל. אנחנו בונים כאן קפסולה של חדשנות – גם מחקרית וגם תעשייתית – וכבר עכשיו רואים את הפוטנציאל העצום של השילוב הזה."

ומוסיף כפיף: "המרכז החדש באוניברסיטת תל אביב הוא לא רק מעבדה- הוא תשתית לאומית. זה המקום שבו התעשייה הישראלית יכולה סוף סוף לדלג קדימה, לפתח טכנולוגיות שלא היו אפשריות פה עד עכשיו, ולבנות עתיד טכנולוגי תוצרת כחול־לבן."

הפוסט מהפכת ה- Advanced Packaging מגיעה לאקדמיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המדינה שואפת ל־34,500 משרות חדשות בתחום עד 2040 ותשקיע עשרות מיליוני אירו בשיתופי פעולה אירופיים במסגרת חוק השבבים של האיחוד האירופי

אירלנד היא המדינה האחרונה באיחוד האירופי שהציגה אסטרטגיה לאומית חדשה לתחום השבבים, תחת השם "Silicon Island" – אי הסיליקון. יוזמה זו משתלבת במסגרת חוק השבבים האירופי שהושק ב־2023, ונועדה להגדיל את הייצור האירופי של שבבים ל־20% מהייצור העולמי עד 2030.

האסטרטגיה הושקה על ידי שר התעשייה, התיירות והתעסוקה האירי, פיטר בורק, באירוע שנערך במכון טינדל למחקר ופיתוח. בורק הצהיר כי אירלנד כבר מהווה בסיס חזק לתעשייה, עם למעלה מ־130 חברות מקומיות ובינלאומיות, 20,000 עובדים ויצוא שנתי של 13.5 מיליארד אירו. עם התמיכה הנכונה, אמר, אירלנד יכולה להוסיף עד 34,500 משרות חדשות בתחום עד שנת 2040.

כחלק מהאסטרטגיה, הוקצו כבר מעל ל־70 מיליון אירו במימון לאומי ואירופי לפרויקטים בהם משתתף מכון טינדל, כולל שלוש תשתיות ניסוי (Pilot Lines) של האיחוד. כמו כן, הוקם מרכז כישורים לאומי (I-C3) תחת חוק השבבים, ואירלנד הצטרפה ליוזמה האירופית IPCEI בתחום המיקרואלקטרוניקה לצד אנלוג דווייסס ו־14 מדינות נוספות.

נוכחות של ענקיות שבבים

אירלנד כבר מושכת שחקניות מרכזיות בתחום: 15 מתוך 30 חברות השבבים המובילות בעולם פועלות במדינה, ובהן אינטל, אנלוג דווייסס, קואלקום וספקיות כלים לתכנון שבבים כמו Cadence, Siemens ו-Synopsys. החברות הללו משקיעות רבות ב־R&D וייצור.

ג'ורגוס פאגרס, מנהל הפיתוח האסטרטגי במכון טינדל, הדגיש שהמגזר החל להתפתח באירלנד כבר בשנות ה־70, וכיום המדינה מציעה אקוסיסטם מלא, החל מסטארטאפים ועד לרכישות על ידי תאגידי ענק, כמו InfiniLed שנרכשה על ידי Oculus (ששייכת כיום למטא). לדבריו, יש צנרת פעילה של מיזמים חדשים וסטארטאפים מהארץ ומחו"ל.

אתגר ההון האנושי

כמו מדינות רבות, גם אירלנד מתמודדת עם מחסור בכוח אדם מיומן. פאגרס הסביר שמדובר באתגר עולמי, שדורש לא רק רפורמות במערכת ההשכלה, אלא גם למידה מתמשכת לאורך החיים. במסגרת האסטרטגיה, יוקם צוות משימה שיבחן את כלל תחומי תעשיית השבבים כדי לגבש תוכנית פעולה מקיפה.

בשנה הבאה, מכון טינדל יחד עם אוניברסיטת מינסטר הטכנית ישיקו קורס מעשי לייצור שבבים, כולל הכשרה בחדרים נקיים.

מחקר ומעבר לייצור

אירלנד משתתפת בפרויקטי מחקר מרכזיים באיחוד האירופי, בהם IPCEI, NanoIC ו-PIXEurope. מכון טינדל מדורג בעשירייה הראשונה של מקבלי מימון מ־Horizon 2020.

פאגרס ציין כי אחד האתגרים הוא לתרגם את הישגי המחקר ליישומים תעשייתיים ומסחריים. לדבריו, האסטרטגיה הלאומית החדשה היא הצהרת כוונות ראשונה מסוגה, והצטרפות אירלנד לקואליציית השבבים האירופית תחזק את נראותה לא רק במחקר אלא גם בחדשנות תעשייתית.

כיתוב תמונה:
מכון טינדל למחקר ופיתוח בקורק, אירלנד – שותף מרכזי באסטרטגיית השבבים החדשה של המדינה.

אמפמ
כותרת: אירלנד משיקה את "אי הסיליקון": תוכנית לאומית לקידום תעשיית השבבים
כותרת משנה: המדינה מתכננת להקים 34,500 משרות חדשות בתחום עד 2040 ומעמיקה את שיתופי הפעולה באיחוד האירופי
תגים: שבבים, חוק השבבים האירופי, תעשיית השבבים, אירלנד, מכון טינדל, תעסוקה בהייטק, חדשנות טכנולוגית, IPCEI, Horizon Europe
ביטוי מפתח: אסטרטגיית השבבים של אירלנד
נרדפים: תעשיית שבבים, ייצור שבבים, חדשנות באירופה, Silicon Island, חינוך טכנולוגי, אקוסיסטם טכנולוגי

SLUG: ireland-silicon-island-chip-strategy-2025

אם תרצה גרסה נוספת או תמונה תואמת לכתבה – אשמח לעזור.

הפוסט אירלנד משיקה את אסטרטגיית "אי הסיליקון" לחיזוק תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינטל פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני של 2025, ובכך סיפקה את הדוח הראשון תחת המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן. למרות הכנסות גבוהות מהצפוי של 12.9 מיליארד דולר – לעומת תחזית של 11.9 מיליארד – החברה דיווחה על הפסד של 10 סנט למניה, לעומת צפי לרווח של סנט אחד. מדובר בהפסד רבעוני שישי ברציפות, אך לראשונה מזה שנה נרשמה עלייה בהכנסות.

אך הסיפור המרכזי אינו בדוחות עצמם – אלא בשורת הצעדים החדים שמוביל טאן בניסיון להחזיר את אינטל למסלול. טאן מציג נרטיב חדש, תוקף את הנהלתו הקודמת, ומבצע שינוי יסודי במבנה, בתרבות הארגונית ובאסטרטגיה של החברה.

25% מהעובדים יפוטרו, פרויקטים באירופה בוטלו

תחת תוכנית התייעלות חסרת תקדים, אינטל תקצץ כ-24 אלף עובדים – כ-25% מכוח האדם – עד סוף 2025. המנכ"ל הדגיש כי שכבות הניהול יצומצמו ב־50%, והמהנדסים ישובו למשרדים לפחות 4 ימים בשבוע. פרויקטים להקמת מפעלים בגרמניה ובפולין בוטלו, ותהליכי ההרכבה בקוסטה ריקה יועברו למדינות עם עלות תפעול נמוכה יותר, כמו וייטנאם ומלזיה. "ההשקעות בשנים האחרונות חרגו הרבה מעבר לביקוש ונעשו בלי שיקול דעת מסחרי", תקף טאן.

בשיחת ועידה עם משקיעים, טאן לא חסך ביקורת: "למדנו הרבה מהכישלון של תהליך 18A. ניישם את הלקחים בתהליך הבא – 14A – רק אם יימצא לו שוק אמיתי". לדבריו, החברה זנחה את הרעיון לפתח מעבדי שרתים מורכבים ורבי נימות ללא דרישה ברורה, ומעתה תתמקד במוצרים פשוטים, יעילים ובעלי הצדקה שוקית. "אני לא מאמין בגישה של 'אם נבנה – הם יבואו'. נבנה רק מה שהשוק צריך, בזמן שהוא צריך".

אחת מהמהפכות הגדולות עליה הכריז טאן היא בתחום הבינה המלאכותית: אינטל תשנה את הגישה שלה ותפסיק להתרכז רק בחומרה ובאימון מודלים. תחת הנהגתו, החברה תפתח מערכות AI מלאות – כולל שכבות תוכנה – המבוססות על מעבדי x86 ו־Xe. "כדי להיות רלוונטיים בגל המחשוב הבא, אנחנו חייבים לבנות פתרונות הוליסטיים".

אחד הסמלים הבולטים לגישתו החדשה של טאן הוא המדיניות שלפיה כל תכנון שבב מרכזי יצטרך לקבל את אישורו האישי לפני מעבר לייצור. בכך הוא מקווה לצמצם עלויות, לקצר זמני פיתוח ולמקד את החברה בצרכים ברורים של הלקוחות.

תחזית זהירה לרבעון הבא: הכנסות טובות, רווחים עדיין לא

למרות האופטימיות הזהירה, אינטל עדיין צופה לרבעון השלישי רווח מתואם של אפס סנט למניה – לעומת צפי של 4 סנט – לצד הכנסות בטווח של 13.1 מיליארד דולר. הדבר מעיד על כך שהתוכנית החדשה עדיין בשלבי יישום, ושהשפעותיה הכספיות צפויות להתברר רק בטווח הארוך.

טאן מסכם: "אנחנו בונים מחדש את אינטל – לא לפי החזון בלבד, אלא לפי עמוד שדרה עסקי ברור".

SLUG: intel-q2-2025-tan-turnaround-strategy

הפוסט מנכ"ל אינטל מבצע פניית פרסה: "מתקן את הטעויות שנעשו – לא נפתח שבבים רק כי אפשר" * מבטל מפעלים באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המיזם הציבורי־פרטי Rapidus מגלם את תקוותיה של יפן להחיות את תעשיית השבבים המתקדמת שלה, שנמצאת בדעיכה מאז שנות ה־80. היעד השאפתני: ייצור סדרתי של שבבי לוגיקה בטכנולוגיית 2 ננומטר כבר בשנת 2027. אולם לשם כך, על Rapidus להתגבר על שלושה אתגרים מהותיים: מימון חסר, קפיצה טכנולוגית חסרת תקדים, וגיוס לקוחות.

המיזם הוקם ב־2022 על ידי משרד הכלכלה והתעשייה של יפן (METI) בשיתוף שמונה תאגידי ענק, בהם טויוטה, סוני ו־NTT. החברה כבר השיקה קו ייצור פיילוט באתר חדש בהוקקאידו, ומתכננת למסור אבטיפוס ראשון של שבב 2 ננומטר עוד ביולי הקרוב. הטכנולוגיה מבוססת על ארכיטקטורת Gate-All-Around המורכבת של IBM, והעובדים עוברים הכשרות אצל IBM ו־IMEC בבלגיה.

למרות השקעה ממשלתית של 1.72 טריליון ין (כ־12 מיליארד דולר), Rapidus תידרש להשקיע בסך הכול 5 טריליון ין (כ־34.5 מיליארד דולר) כדי לעמוד ביעד הייצור. לפי שעה, מיעוט ניסיון בייצור שבבים מתקדם מקשה על גיוס הון פרטי נוסף, על אף הצטרפות משקיעים חדשים כמו הונדה.

גם לאחר התמודדות עם המכשולים הטכנולוגיים, ללא בסיס לקוחות יציב, המיזם לא יוכל להתרומם. Rapidus מקווה למלא את הפער הזה באמצעות התמקדות בשווקים נישתיים, מודל ייצור מקוצר ושיתוף פעולה עם חברות כמו Broadcom. עם זאת, יריבות מבוססות כמו TSMC וסמסונג צפויות להתחיל בייצור סדרתי של שבבי 2 ננומטר עוד ב־2025 – יתרון של שנתיים לפחות.

קו הייצור הניסיוני ואבי הטיפוס הצפויים יהוו מבחן קריטי: האם יצליח המיזם היפני לעמוד בהבטחה הגדולה – ולהחזיר את יפן לחזית תעשיית השבבים העולמית?

הפוסט רפידוס מכריזה על יצור 2 ננומטר ב-2027 * האם תחזיר את יפן למפת השבבים העולמית? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה הפדרלית בגרמניה הכריזה על תוכנית עתירת השקעות להקמת לפחות שלושה מפעלי שבבים חדשים, במטרה לבסס את המדינה כמרכז הייצור המוביל באירופה לטכנולוגיות מפתח כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. התוכנית מופיעה באג'נדה הטכנולוגית החדשה של הממשלה, שתאושר במהלך יולי, ונחשפה לראשונה על ידי סוכנות הידיעות רויטרס.

המשרד הפדרלי למחקר מדעי, טכנולוגיה וחלל מסר כי ייושמו תמריצים שימשכו יצרנים להקים מפעלי שבבים, ציוד ומוצרי קדם-ייצור בתוך גרמניה. כבר עתה פועלת בדרזדן יוזמה גדולה של חברת ESMC – מיזם משותף של TSMC, אינפיניאון ובוש – להקמת מפעל מתקדם לייצור שבבים.

התוכנית כוללת גם הקמת גיגה-מפעלים (Gigafactories) לבינה מלאכותית, שיהיו פעילים עד 2027, וכן לוויין ראשון לתקשורת קוונטית שייפרס עוד השנה. גרמניה אף הכריזה על כוונתה להקים עד סוף 2025 תוכנית אסטרטגית לבניית כור היתוך גרעיני ניסיוני.

השרה הפדרלית דורוטי בר (CSU) מסרה כי המטרה היא לייצר עד 2030 לפחות 10% מהתוצר המקומי הגולמי של גרמניה באמצעות בינה מלאכותית, תוך הפיכת המדינה למובילה גם בתחום התעשייה הירוקה, אחסון סוללות וגיאו-תרמיה.

במקביל, מתוכננת רפורמה משמעותית במערך המחקר הלאומי, כולל שילוב בין מחקר אזרחי וצבאי, וחיזוק צי ספינות המחקר האוקיינוגרפיות של המדינה.

תגים: גרמניה, שבבים, בינה מלאכותית, TSMC, ייצור שבבים, מחשוב קוונטי, גיגה-מפעלים, טכנולוגיה ירוקה, דורוטי בר, חדשנות אירופית

ביטוי מפתח: גרמניה מובילה את תעשיית השבבים באירופה

נרדפים: מפעלי שבבים, אסטרטגיית הייטק, תעשייה מתקדמת, AI באירופה, ייצור מיקרו־שבבים, חדשנות גרמנית, כור היתוך, ESMC

SLUG: germany-semiconductor-expansion-ai-2030

הפוסט גרמניה מצהירה על יעד שאפתני: הפיכתה למובילה אירופית בייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדענים מסין פיתחו שיטה מהפכנית לייצור המוני של מוליך-המחצה "הזהוב" אינדיום סלניד (InSe) באיכות גבוהה – חידוש שעשוי לסמן את תחילתו של עידן חדש בתעשיית השבבים ובמיוחד לסין שמלחמת הסחר עם ארה"ב גרם למניעת גישה שלה לטכנולוגיות ייצור סיליקון מתקדמות.

המחקר, שהתפרסם ב־19 ביולי 2025 בכתב העת היוקרתי Science, בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת בייג'ינג ואוניברסיטת רנמין של סין.

אינדיום סלניד נחשב למוליך למחצה מבטיח במיוחד בזכות הביצועים החשמליים הגבוהים שלו וצריכת האנרגיה הנמוכה, אך ייצורו בכמויות גדולות ואיכותיות היה עד כה אתגר טכנולוגי מתמשך. הבעיה העיקרית נבעה מהקושי לשמור על יחס מדויק של אטומי אינדיום וסלניום (1:1) בתהליך הייצור – דבר שגרם לפגמים מבניים שפגעו באיכות הקריסטלים.

השיטה החדשה שפיתחו המדענים כוללת חימום של סרט אינדיום סלניד אמורפי יחד עם אינדיום מוצק בתנאים אטומים. בתהליך זה נוצר ממשק נוזלי עשיר באינדיום שמאפשר גידול הדרגתי של גבישי אינדיום סלניד מסודרים במבנה אטומי מושלם.

פרופ' ליו קהיהוי מבית הספר לפיזיקה באוניברסיטת בייג'ינג הסביר כי השיטה שומרת על היחס האטומי המדויק ומסירה את המחסום המרכזי בין מחקר מעבדתי ליישום תעשייתי.

החוקרים הצליחו לייצר וופרים (פרוסות שבבים) בקוטר של 5 סנטימטרים, ולהשתמש בהם להרכבת מערכים של טרנזיסטורים מתקדמים – שלב שמקרב את החומר ליישומים מעשיים בצ'יפים עבור בינה מלאכותית, נהיגה אוטונומית ומכשירים חכמים.

לדברי ליו, "הטכנולוגיה החדשה פורצת את הדרך לדור הבא של שבבים חזקים, חסכוניים ויעילים יותר מהשבבים מבוססי הסיליקון של היום."

שופטי כתב העת Science הגדירו את המחקר כ"התקדמות משמעותית בתחום גידול הגבישים".

הפוסט פריצת דרך סינית בייצור המוני של מוליכים למחצה מבוססי אינדיום סלניד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים אינטל ממשיכה בצעדי ההתייעלות ומודיעה על פיטוריהם הקרובים של כ-5,000 עובדים בארה"ב – מרביתם במדינות קליפורניה ואורגון. המספרים נחשפו בעקבות חובת דיווח רגולטורית במסגרת חוק WARN האמריקני, המחייב חברות להודיע מראש על פיטורים נרחבים.

על פי הדיווחים, אינטל תפטר כ-2,000 עובדים במתקניה בקליפורניה, כ-2,500 נוספים באורגון, ותגדיל את מספר המפוטרים באריזונה מ-170 ל-696. מדובר בהרחבה של סבב הפיטורים הגלובלי עליו הודיעה החברה באפריל, שכלל עד כה יותר מ-11,000 עובדים, בהם גם עשרות בישראל.

הקיצוצים נוגעים בעיקר למחלקות ניהוליות, שיווק ותפעול, אך אינם כוללים – לפי שעה – את חטיבות החומרה הקריטיות. עם זאת, העובדים מדווחים על אווירה קשה במפעלים, ועל חוסר ודאות גובר באשר לעתידם. "כולם תוהים מי הבא בתור", סיפר אחד מהם לאתר The Register.

מאז מינויו של ליפ בו טאן למנכ"ל החברה במרץ 2025, אינטל נוקטת מדיניות התייעלות נוקשה: צמצום שכבות ניהול, סגירת חטיבת הרכב, מכירת אחזקות במובילאיי ב־900 מיליון דולר, והפסקת פיתוח תהליך 18A שהפך ללא רלוונטי. כל זאת על רקע הפסד תפעולי של 18.8 מיליארד דולר ב־2024, וצניחה בשווי השוק לכ-100 מיליארד דולר בלבד – כרבע מערכה של אנבידיה.

השוק, כך נראה, מקבל את המהלך בעין חיובית: מניית אינטל עלתה ב-0.5% במסחר המוקדם, ובסך הכול עלתה ב־13% מתחילת השנה – למרות ירידה שנתית של 34%. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי הפיטורים לבדם לא יספיקו. המבחן האמיתי של אינטל טמון ביכולתה לחזור להיות שחקנית טכנולוגית מובילה – ולא רק "חברה רזה ויעילה יותר".

הפוסט אינטל מפטרת 5,000 עובדים נוספים בארה"ב כחלק ממדיניות "התייעלות אגרסיבית" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים האמריקנית ברודקום ביטלה את תכניותיה להקים מפעל לאריזה ובדיקות שבבים בספרד בעלות של כמיליארד דולר, כך דווח באמצע יולי. מדובר במכה קשה עבור תוכנית PERTE Chip של ממשלת ספרד, שמטרתה הייתה להציב את המדינה על מפת ייצור השבבים הגלובלית.

ההחלטה מדגישה את הפער המתרחב בין החזון האירופי בתחום השבבים – שמובילה אותו תכנית ה־EU Chips Act – לבין מימוש בפועל, במיוחד בדרום אירופה. לפי גורמים המקורבים לעסקה, המשא ומתן בין ברודקום לבין הרשויות בספרד קרס, והחברה הבהירה כי מדובר היה בפרויקט הזדמנותי בלבד, שאינו מרכזי לאסטרטגיה הגלובלית שלה.

פיצול בין צפון אירופה לדרומה

ה־EU Chips Act מתיימרת להכפיל את נתח השוק של אירופה בתחום השבבים ל־20% עד שנת 2030, תוך השקעות ציבוריות ופרטיות בגובה מוערך של 43–115 מיליארד אירו. עם זאת, מבקרי האיחוד האירופי מצביעים על כך שרק כ־5% מהתקציב מנוהל ישירות בידי הנציבות, בעוד שאר ההשקעות תלויות במדינות ובמגזר הפרטי – מצב שמוביל לפרויקטים לא מתואמים וחוסר שליטה אסטרטגית כולל.

אחת הבעיות המרכזיות היא שמנגנוני העידוד מעודדים חיזוק אזורים שכבר מבוססים תעשייתית, כדוגמת דרזדן בגרמניה ("סיליקון סקסוניה"), ופוגעים בסיכויי הדרום – כמו ספרד – למשוך השקעות בקנה מידה גדול. ללא אקוסיסטם תעשייתי מבוסס, חברות כמו TSMC, אינטל וברודקום מעדיפות את גרמניה ואירלנד, שם יש כוח עבודה מיומן, תשתית ומענקים.

תוכנית PERTE Chip הספרדית: הישגים נקודתיים אך לא מפעלים

מאז אישור התוכנית ב־2022, השקיעה ספרד מעל 12 מיליארד אירו מכספי קרן ההתאוששות של האיחוד האירופי בפיתוח תשתיות, הכשרת מומחים, ופרויקטים נישתיים, כמו פוטוניקה בויגו ואריזת שבבים לתחום הרכב. אך היעד המרכזי – הקמת מפעל שבבים בסדר גודל תעשייתי – לא מומש.

הכישלון בגיוס ברודקום משקף את חוסר היכולת של ספרד להציע תשתית הולמת לייצור תעשייתי רחב היקף. גורמים מקומיים טוענים כי השאיפה למשוך מפעל ענק הייתה "אוטופית בטווח הקצר", והדגישו כי הצלחות חלקיות בתוכנית לא הצליחו להתחרות בהשקעות הענק שמובילה גרמניה.

ההשפעה האמריקנית: עידוד השקעות מקומיות על חשבון אירופה

ברקע להחלטת ברודקום עומדת גם מגמת ה"בנייה המקומית" של ארה"ב. חוק השבבים והמדע האמריקני (CHIPS and Science Act) מ־2022 כולל מענקים פדרליים בגובה 52.7 מיליארד דולר וזיכויים במס המושכים חברות כמו ברודקום ואינטל להשקיע בארה"ב עצמה.

לפי הדיווח, ברודקום שוקלת מחדש את כלל תוכניות ההתרחבות מחוץ לארה"ב, ומעדיפה לרכז השקעות בפעילויות אסטרטגיות במדינות שבהן התמיכה הממשלתית ברורה ויציבה.

מסקנה: חלום הריבונות הדיגיטלית האירופית – בסכנה

למרות השקעות עתק וחקיקה שאפתנית, הדוגמה הספרדית חושפת את מגבלות הגישה המבוזרת של אירופה ואת הקושי ליצור תשתית ייצור מתקדמת באזורים חלשים. ללא אקוסיסטם תעשייתי קיים, מענקים בלבד אינם מספיקים כדי למשוך ענקיות שבבים. האירועים האחרונים מדגישים את פער ההזדמנויות בין מדינות אירופה, ואת הסכנה שבהעמקת התלות הגיאוגרפית בצפון בלבד.

הפוסט ברודקום ביטלה את המפעל בספרד – תמרור אזהרה לאירופה בשאיפתה לעצמאות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.