המיזם הציבורי־פרטי Rapidus מגלם את תקוותיה של יפן להחיות את תעשיית השבבים המתקדמת שלה, שנמצאת בדעיכה מאז שנות ה־80. היעד השאפתני: ייצור סדרתי של שבבי לוגיקה בטכנולוגיית 2 ננומטר כבר בשנת 2027. אולם לשם כך, על Rapidus להתגבר על שלושה אתגרים מהותיים: מימון חסר, קפיצה טכנולוגית חסרת תקדים, וגיוס לקוחות.

המיזם הוקם ב־2022 על ידי משרד הכלכלה והתעשייה של יפן (METI) בשיתוף שמונה תאגידי ענק, בהם טויוטה, סוני ו־NTT. החברה כבר השיקה קו ייצור פיילוט באתר חדש בהוקקאידו, ומתכננת למסור אבטיפוס ראשון של שבב 2 ננומטר עוד ביולי הקרוב. הטכנולוגיה מבוססת על ארכיטקטורת Gate-All-Around המורכבת של IBM, והעובדים עוברים הכשרות אצל IBM ו־IMEC בבלגיה.

למרות השקעה ממשלתית של 1.72 טריליון ין (כ־12 מיליארד דולר), Rapidus תידרש להשקיע בסך הכול 5 טריליון ין (כ־34.5 מיליארד דולר) כדי לעמוד ביעד הייצור. לפי שעה, מיעוט ניסיון בייצור שבבים מתקדם מקשה על גיוס הון פרטי נוסף, על אף הצטרפות משקיעים חדשים כמו הונדה.

גם לאחר התמודדות עם המכשולים הטכנולוגיים, ללא בסיס לקוחות יציב, המיזם לא יוכל להתרומם. Rapidus מקווה למלא את הפער הזה באמצעות התמקדות בשווקים נישתיים, מודל ייצור מקוצר ושיתוף פעולה עם חברות כמו Broadcom. עם זאת, יריבות מבוססות כמו TSMC וסמסונג צפויות להתחיל בייצור סדרתי של שבבי 2 ננומטר עוד ב־2025 – יתרון של שנתיים לפחות.

קו הייצור הניסיוני ואבי הטיפוס הצפויים יהוו מבחן קריטי: האם יצליח המיזם היפני לעמוד בהבטחה הגדולה – ולהחזיר את יפן לחזית תעשיית השבבים העולמית?

הפוסט רפידוס מכריזה על יצור 2 ננומטר ב-2027 * האם תחזיר את יפן למפת השבבים העולמית? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה הפדרלית בגרמניה הכריזה על תוכנית עתירת השקעות להקמת לפחות שלושה מפעלי שבבים חדשים, במטרה לבסס את המדינה כמרכז הייצור המוביל באירופה לטכנולוגיות מפתח כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. התוכנית מופיעה באג'נדה הטכנולוגית החדשה של הממשלה, שתאושר במהלך יולי, ונחשפה לראשונה על ידי סוכנות הידיעות רויטרס.

המשרד הפדרלי למחקר מדעי, טכנולוגיה וחלל מסר כי ייושמו תמריצים שימשכו יצרנים להקים מפעלי שבבים, ציוד ומוצרי קדם-ייצור בתוך גרמניה. כבר עתה פועלת בדרזדן יוזמה גדולה של חברת ESMC – מיזם משותף של TSMC, אינפיניאון ובוש – להקמת מפעל מתקדם לייצור שבבים.

התוכנית כוללת גם הקמת גיגה-מפעלים (Gigafactories) לבינה מלאכותית, שיהיו פעילים עד 2027, וכן לוויין ראשון לתקשורת קוונטית שייפרס עוד השנה. גרמניה אף הכריזה על כוונתה להקים עד סוף 2025 תוכנית אסטרטגית לבניית כור היתוך גרעיני ניסיוני.

השרה הפדרלית דורוטי בר (CSU) מסרה כי המטרה היא לייצר עד 2030 לפחות 10% מהתוצר המקומי הגולמי של גרמניה באמצעות בינה מלאכותית, תוך הפיכת המדינה למובילה גם בתחום התעשייה הירוקה, אחסון סוללות וגיאו-תרמיה.

במקביל, מתוכננת רפורמה משמעותית במערך המחקר הלאומי, כולל שילוב בין מחקר אזרחי וצבאי, וחיזוק צי ספינות המחקר האוקיינוגרפיות של המדינה.

תגים: גרמניה, שבבים, בינה מלאכותית, TSMC, ייצור שבבים, מחשוב קוונטי, גיגה-מפעלים, טכנולוגיה ירוקה, דורוטי בר, חדשנות אירופית

ביטוי מפתח: גרמניה מובילה את תעשיית השבבים באירופה

נרדפים: מפעלי שבבים, אסטרטגיית הייטק, תעשייה מתקדמת, AI באירופה, ייצור מיקרו־שבבים, חדשנות גרמנית, כור היתוך, ESMC

SLUG: germany-semiconductor-expansion-ai-2030

הפוסט גרמניה מצהירה על יעד שאפתני: הפיכתה למובילה אירופית בייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדענים מסין פיתחו שיטה מהפכנית לייצור המוני של מוליך-המחצה "הזהוב" אינדיום סלניד (InSe) באיכות גבוהה – חידוש שעשוי לסמן את תחילתו של עידן חדש בתעשיית השבבים ובמיוחד לסין שמלחמת הסחר עם ארה"ב גרם למניעת גישה שלה לטכנולוגיות ייצור סיליקון מתקדמות.

המחקר, שהתפרסם ב־19 ביולי 2025 בכתב העת היוקרתי Science, בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת בייג'ינג ואוניברסיטת רנמין של סין.

אינדיום סלניד נחשב למוליך למחצה מבטיח במיוחד בזכות הביצועים החשמליים הגבוהים שלו וצריכת האנרגיה הנמוכה, אך ייצורו בכמויות גדולות ואיכותיות היה עד כה אתגר טכנולוגי מתמשך. הבעיה העיקרית נבעה מהקושי לשמור על יחס מדויק של אטומי אינדיום וסלניום (1:1) בתהליך הייצור – דבר שגרם לפגמים מבניים שפגעו באיכות הקריסטלים.

השיטה החדשה שפיתחו המדענים כוללת חימום של סרט אינדיום סלניד אמורפי יחד עם אינדיום מוצק בתנאים אטומים. בתהליך זה נוצר ממשק נוזלי עשיר באינדיום שמאפשר גידול הדרגתי של גבישי אינדיום סלניד מסודרים במבנה אטומי מושלם.

פרופ' ליו קהיהוי מבית הספר לפיזיקה באוניברסיטת בייג'ינג הסביר כי השיטה שומרת על היחס האטומי המדויק ומסירה את המחסום המרכזי בין מחקר מעבדתי ליישום תעשייתי.

החוקרים הצליחו לייצר וופרים (פרוסות שבבים) בקוטר של 5 סנטימטרים, ולהשתמש בהם להרכבת מערכים של טרנזיסטורים מתקדמים – שלב שמקרב את החומר ליישומים מעשיים בצ'יפים עבור בינה מלאכותית, נהיגה אוטונומית ומכשירים חכמים.

לדברי ליו, "הטכנולוגיה החדשה פורצת את הדרך לדור הבא של שבבים חזקים, חסכוניים ויעילים יותר מהשבבים מבוססי הסיליקון של היום."

שופטי כתב העת Science הגדירו את המחקר כ"התקדמות משמעותית בתחום גידול הגבישים".

הפוסט פריצת דרך סינית בייצור המוני של מוליכים למחצה מבוססי אינדיום סלניד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים אינטל ממשיכה בצעדי ההתייעלות ומודיעה על פיטוריהם הקרובים של כ-5,000 עובדים בארה"ב – מרביתם במדינות קליפורניה ואורגון. המספרים נחשפו בעקבות חובת דיווח רגולטורית במסגרת חוק WARN האמריקני, המחייב חברות להודיע מראש על פיטורים נרחבים.

על פי הדיווחים, אינטל תפטר כ-2,000 עובדים במתקניה בקליפורניה, כ-2,500 נוספים באורגון, ותגדיל את מספר המפוטרים באריזונה מ-170 ל-696. מדובר בהרחבה של סבב הפיטורים הגלובלי עליו הודיעה החברה באפריל, שכלל עד כה יותר מ-11,000 עובדים, בהם גם עשרות בישראל.

הקיצוצים נוגעים בעיקר למחלקות ניהוליות, שיווק ותפעול, אך אינם כוללים – לפי שעה – את חטיבות החומרה הקריטיות. עם זאת, העובדים מדווחים על אווירה קשה במפעלים, ועל חוסר ודאות גובר באשר לעתידם. "כולם תוהים מי הבא בתור", סיפר אחד מהם לאתר The Register.

מאז מינויו של ליפ בו טאן למנכ"ל החברה במרץ 2025, אינטל נוקטת מדיניות התייעלות נוקשה: צמצום שכבות ניהול, סגירת חטיבת הרכב, מכירת אחזקות במובילאיי ב־900 מיליון דולר, והפסקת פיתוח תהליך 18A שהפך ללא רלוונטי. כל זאת על רקע הפסד תפעולי של 18.8 מיליארד דולר ב־2024, וצניחה בשווי השוק לכ-100 מיליארד דולר בלבד – כרבע מערכה של אנבידיה.

השוק, כך נראה, מקבל את המהלך בעין חיובית: מניית אינטל עלתה ב-0.5% במסחר המוקדם, ובסך הכול עלתה ב־13% מתחילת השנה – למרות ירידה שנתית של 34%. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי הפיטורים לבדם לא יספיקו. המבחן האמיתי של אינטל טמון ביכולתה לחזור להיות שחקנית טכנולוגית מובילה – ולא רק "חברה רזה ויעילה יותר".

הפוסט אינטל מפטרת 5,000 עובדים נוספים בארה"ב כחלק ממדיניות "התייעלות אגרסיבית" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים האמריקנית ברודקום ביטלה את תכניותיה להקים מפעל לאריזה ובדיקות שבבים בספרד בעלות של כמיליארד דולר, כך דווח באמצע יולי. מדובר במכה קשה עבור תוכנית PERTE Chip של ממשלת ספרד, שמטרתה הייתה להציב את המדינה על מפת ייצור השבבים הגלובלית.

ההחלטה מדגישה את הפער המתרחב בין החזון האירופי בתחום השבבים – שמובילה אותו תכנית ה־EU Chips Act – לבין מימוש בפועל, במיוחד בדרום אירופה. לפי גורמים המקורבים לעסקה, המשא ומתן בין ברודקום לבין הרשויות בספרד קרס, והחברה הבהירה כי מדובר היה בפרויקט הזדמנותי בלבד, שאינו מרכזי לאסטרטגיה הגלובלית שלה.

פיצול בין צפון אירופה לדרומה

ה־EU Chips Act מתיימרת להכפיל את נתח השוק של אירופה בתחום השבבים ל־20% עד שנת 2030, תוך השקעות ציבוריות ופרטיות בגובה מוערך של 43–115 מיליארד אירו. עם זאת, מבקרי האיחוד האירופי מצביעים על כך שרק כ־5% מהתקציב מנוהל ישירות בידי הנציבות, בעוד שאר ההשקעות תלויות במדינות ובמגזר הפרטי – מצב שמוביל לפרויקטים לא מתואמים וחוסר שליטה אסטרטגית כולל.

אחת הבעיות המרכזיות היא שמנגנוני העידוד מעודדים חיזוק אזורים שכבר מבוססים תעשייתית, כדוגמת דרזדן בגרמניה ("סיליקון סקסוניה"), ופוגעים בסיכויי הדרום – כמו ספרד – למשוך השקעות בקנה מידה גדול. ללא אקוסיסטם תעשייתי מבוסס, חברות כמו TSMC, אינטל וברודקום מעדיפות את גרמניה ואירלנד, שם יש כוח עבודה מיומן, תשתית ומענקים.

תוכנית PERTE Chip הספרדית: הישגים נקודתיים אך לא מפעלים

מאז אישור התוכנית ב־2022, השקיעה ספרד מעל 12 מיליארד אירו מכספי קרן ההתאוששות של האיחוד האירופי בפיתוח תשתיות, הכשרת מומחים, ופרויקטים נישתיים, כמו פוטוניקה בויגו ואריזת שבבים לתחום הרכב. אך היעד המרכזי – הקמת מפעל שבבים בסדר גודל תעשייתי – לא מומש.

הכישלון בגיוס ברודקום משקף את חוסר היכולת של ספרד להציע תשתית הולמת לייצור תעשייתי רחב היקף. גורמים מקומיים טוענים כי השאיפה למשוך מפעל ענק הייתה "אוטופית בטווח הקצר", והדגישו כי הצלחות חלקיות בתוכנית לא הצליחו להתחרות בהשקעות הענק שמובילה גרמניה.

ההשפעה האמריקנית: עידוד השקעות מקומיות על חשבון אירופה

ברקע להחלטת ברודקום עומדת גם מגמת ה"בנייה המקומית" של ארה"ב. חוק השבבים והמדע האמריקני (CHIPS and Science Act) מ־2022 כולל מענקים פדרליים בגובה 52.7 מיליארד דולר וזיכויים במס המושכים חברות כמו ברודקום ואינטל להשקיע בארה"ב עצמה.

לפי הדיווח, ברודקום שוקלת מחדש את כלל תוכניות ההתרחבות מחוץ לארה"ב, ומעדיפה לרכז השקעות בפעילויות אסטרטגיות במדינות שבהן התמיכה הממשלתית ברורה ויציבה.

מסקנה: חלום הריבונות הדיגיטלית האירופית – בסכנה

למרות השקעות עתק וחקיקה שאפתנית, הדוגמה הספרדית חושפת את מגבלות הגישה המבוזרת של אירופה ואת הקושי ליצור תשתית ייצור מתקדמת באזורים חלשים. ללא אקוסיסטם תעשייתי קיים, מענקים בלבד אינם מספיקים כדי למשוך ענקיות שבבים. האירועים האחרונים מדגישים את פער ההזדמנויות בין מדינות אירופה, ואת הסכנה שבהעמקת התלות הגיאוגרפית בצפון בלבד.

הפוסט ברודקום ביטלה את המפעל בספרד – תמרור אזהרה לאירופה בשאיפתה לעצמאות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית וקבוצת טאטא ההודית מתחרות על את שדרוג מפעל השבבים במוהאלי (Mohali) שבהודו – מהלך שמוערך בכ־465 מיליון דולר, ומהווה חלק ממאמץ לאומי רחב של ממשלת הודו לבסס תשתית ייצור עצמאית בתחום השבבים.

הפרויקט צפוי להתבצע במסגרת שדרוג כולל של מעבדת השבבים הלאומית (SCL – Semiconductor Laboratory), ויתמקד בטכנולוגיית ייצור ותיקה אך שימושית של 180 ננומטר – טכנולוגיה שמתאימה לשווקים יציבים כגון תעשייה, ביטחון ורפואה. קיבולת הייצור במפעל צפויה לעלות מ־500–600 לוחות (wafers) בחודש ל־1,500 לוחות בחודש לאחר השדרוג.

ההצעה המשותפת של טאואר וטאטא נבחרה לעלות שלב במכרז לאחר תהליך סינון טכני על "חבילה 1" – החלק המרכזי והגדול ביותר בפרויקט. מדובר במרכיב הקריטי בשדרוג, הכולל שיפור תשתיות הייצור, העברת ידע והטמעת טכנולוגיות מתקדמות. השלב הבא צפוי להיות פתיחת מעטפות ההצעות הכספיות והכרזה על הזוכה הסופי.

המהלך נעשה כחלק מתוכנית השקעות ממשלתית של ממשלת הודו, בהיקף כולל של בעלות כוללת של כ־465 מיליון דולר, המנוהלת על ידי משימת השבבים הלאומית של הודו (India Semiconductor Mission). אחד היעדים המרכזיים הוא יצירת בסיס עצמאי לפיתוח וייצור שבבים במדינה, תוך חיזוק הקשרים עם שותפים טכנולוגיים גלובליים, כדוגמת טאואר.

במסגרת שיתוף הפעולה, טאואר צפויה לספק ידע הנדסי ותהליכי ייצור מתקדמים, ואילו קבוצת טאטא תוביל את ההיבטים הלוגיסטיים והפיננסיים של הפרויקט. מדובר במהלך נוסף שממצב את טאואר כאחת מהחברות המרכזיות בשוק השבבים הבינלאומי, תוך הרחבת פעילותה בשוק ההודי הצומח.

הפוסט טאואר הישראלית וטאטא ההודית מתחרות על שדרוג מפעל השבבים במוהאלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סינגפור הכריזה על השקת המרכז הלאומי לתרגום וחדשנות בטכנולוגיית גליום ניטריד (NSTIC [GaN]), שיהווה את מרכז הדגל של המדינה לפיתוח שבבים מהדור הבא. המרכז, הראשון מסוגו בסינגפור, יתמקד בטכנולוגיית גליום ניטריד – חומר מתקדם המאפשר ייצור רכיבים קטנים, מהירים ויעילים אנרגטית יותר ביחס לטכנולוגיות מבוססות סיליקון.

המרכז, שהחל את דרכו ב־2023 תחת השם המרכז הלאומי לטכנולוגיית גליום ניטריד (NGTC), הוא שיתוף פעולה בין סוכנות A*STAR למחקר, מעבדות DSO הלאומיות ואוניברסיטת נאנגיאנג (NTU). מטרתו להנגיש לחברות ולחוקרים תשתיות מתקדמות לייצור פרוסות שבבים ולבניית אבטיפוס, ולחזק את מעמדה של סינגפור בזירה הגלובלית.

המרכז החדש יציע תשתיות למחקר ופיתוח (מו"פ) כולל קווי ייצור לפרוסות בקוטר 6 אינץ’ מבוססות GaN על סיליקון קרביד, ו־8 אינץ’ על בסיס GaN-על-סיליקון – שילוב ייחודי המאפשר התאמה לצרכים שונים של תעשיות מגוונות כגון תקשורת 5G ו־6G, מכ"מים ולוויינים. כמו כן, המרכז יפתח טכנולוגיות מתקדמות עם שערים באורך של פחות מ־0.1 מיקרון ותדרי פעולה של מעל 100 גיגה־הרץ – תכונות קריטיות לפיתוח רכיבים מהירים במיוחד.

המהלך צפוי לחזק את יכולותיה של סינגפור בייצור שבבים מתקדמים, להפחית את התלות בשירותי ייצור חיצוניים, ולהאיץ את כניסת המוצרים לשוק. שירותי הייצור המסחריים יושקו כבר במחצית השנייה של 2026, ויוצעו לחברות סטארט־אפ, חברות בינוניות וגדולות (SMEs ו־MNCs).

"NSTIC [GaN] אינו רק מתקן, אלא פלטפורמה לאומית לחדשנות וזרז לטכנולוגיות עתידיות," אמר צ’ונג צ’י הו, יו"ר ועדת ההיגוי של המרכז. "המטרה שלנו היא לבנות מומחיות עמוקה בייצור ומחקר בטכנולוגיית GaN כדי שסינגפור תהיה חלק מעיצוב עתיד תעשיית השבבים."

המרכז יפעל בשיתוף פעולה עם חברות תעשייה ויאפשר פיתוח משותף של טכנולוגיות, תוך חיזוק היכולות המקומיות ושרשרת האספקה. בין שיתופי הפעולה הבולטים נמצא סטארט־אפ סינגפורי בשם WaferLead, המפתח יחד עם המרכז מצעים איכותיים מסיליקון קרביד – רכיב מפתח בייצור שבבי GaN.

בנוסף, המרכז מקדם את טיפוח הדור הבא של מהנדסי השבבים באמצעות שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, תוכניות דוקטורט ושילוב חוקרים צעירים בתהליכי מו"פ על תשתיות תעשייתיות אמיתיות.

לפי ההודעה, תעשיית השבבים היא נדבך מרכזי בכלכלת סינגפור – תורמת כ־6% מהתמ"ג ומעסיקה כ־35,000 עובדים מיומנים בתחומי הפיתוח, העיצוב והייצור המתקדם.

הפוסט סינגפור משיקה מרכז לאומי לטכנולוגיית גליום ניטריד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סמסונג אלקטרוניקה דוחה את השלמתו של מפעל השבבים שהיא מקימה בטקסס, ארה"ב, בעקבות קושי בגיוס לקוחות לתפוקת המפעל – כך מסרו מקורות לניקיי אסיה. מדובר בפרויקט שעלותו הכוללת צפויה לעבור את רף 37 מיליארד הדולר, ונתמך במענק של עד 4.7 מיליארד דולר מממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע.

המפעל המדובר, בעיר טיילור, יועד לייצור שבבים מתקדמים והיה אמור להתחיל לפעול כבר ב־2024. כעת המועד נדחה ל־2026. מקור בתעשייה הסביר כי “אין לקוחות, וסמסונג לא יכולה להתקדם אפילו אם תתקין את הציוד במקום.” בכיר נוסף ציין כי תכנון הצמתים הטכנולוגיים בוצע לפני שנים וכיום אינו תואם את צורכי הלקוחות.

לפי מסמכי חברת הבנייה של סמסונג, עבודות ההקמה הושלמו ב־91.8% עד מרץ 2025, אך גם מועד סיום זה נדחה מאפריל לאוקטובר השנה. החברה מאשרת כי תחילת הפעילות מיועדת ל־2026 אך לא מספקת לוח זמנים להתקנת הציוד.

סמסונג מתכננת לשלב בטיילור טכנולוגיות של 2 ננומטר לצד 4 ננומטר, בהתאם לדרישת שוק שבבי הבינה המלאכותית. עם זאת, החברה מתקשה להדביק את טייוואנית TSMC, שמחזיקה ב־67.6% מהשוק, לעומת 7.7% לסמסונג בלבד.

בעוד TSMC כבר ייצבה את המפעל באריזונה ואף הכריזה על השקעה של 100 מיליארד דולר נוספים, סמסונג שוקלת את צעדיה בזהירות – בין השאר בשל האטה בביקוש לשבבים בתחומים שאינם AI, ובשל הרגולציה האמריקנית מול סין.

אנליסטים מוסיפים כי התפוקות של סמסונג נפגעות גם בשל תשואות ייצור נמוכות. עם זאת, בחברה טוענים לשיפור ביצועים ולגידול בהזמנות לשבבי 2 ו־4 ננומטר עבור מחשוב עתיר ביצועים ובינה מלאכותית.

הפוסט סמסונג דוחה את השלמת מפעל השבבים בטקסס בשל מחסור בלקוחות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח ביקורת ממשלתי חדש חושף: תחזיות קודמות של ממשל יון סוק-יול ז"ל פגעו ביכולת ההיערכות של קוריאה הדרומית לתעשיית השבבים העתידית. לפי הממצאים, אם המדיניות הנוכחית לא תשתנה, תחסר התעשייה בכוח אדם בהיקף עצום של עד 81,000 עובדים עד שנת 2031.

הממצאים, שפורסמו ביום שלישי על ידי מועצת הביקורת והבדיקה של קוריאה (BAI), מצביעים על כך שהערכת הממשלה מ־2022 התמקדה רק בצמיחה עתידית, והתעלמה מצורכי החלפה של עובדים שיפרשו או יעזבו. הערכה מעודכנת שהוזמנה על ידי המבקרים קובעת כי הביקוש להחלפה בלבד יעמוד על כ-89 אלף עובדים.

בנוסף, נמצא כי התחזית המקורית להיקף הצמיחה הייתה מופרזת בכ-35 אלף עובדים. במצטבר, לפי ההערכה החדשה, הביקוש האמיתי בתעשייה עד סוף העשור יעמוד על 181 אלף עובדים – כ-54 אלף יותר מהתחזית הממשלתית הקודמת.

התגובה של משרד החינוך למצב הוכחה גם היא כבעייתית, שכן תכניות ההכשרה התבססו על התחזית המוטעית וכללו גם תוכניות הסבה לעובדים קיימים, שאינן מייצרות כוח אדם חדש. כך נוצר פער נוסף של כ־50 אלף בין ההיצע לבין הביקוש.

עוד צוין כי תכנית משרד החינוך להרחבת כוח האדם הדיגיטלי אינה כוללת פירוט לפי תחומים טכנולוגיים, וכי צפויים מחסורים בתחומים כגון ענן, אבטחת סייבר, נתוני עתק, 5G ו־6G – אף שהביקוש בתחום הבינה המלאכותית והמטאברס עשוי להיות מסופק.

כ

הפוסט תעשיית השבבים של קוריאה עלולה לסבול מחוסר של 81 אלף עובדים עד 2031 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתחילת ספטמבר 2024, לאחר משא ומתן ממושך ורווי אכזבות ודחיות, הודיעה חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית על כוונתה להקים את מפעל השבבים האנלוגיים הראשון בהודו, בשיתוף הקונגלומרט ההודי הנודע – קבוצת אדני. את ההודעה על הקמת המיזם הודיע בגאווה אקנת שינדה ( Eknath Shinde) ראש הממשלה של מדינת מהרשטרה בפוסט שפרסם ברשת-X . היה זה הישג יוצא דופן עבור טאואר והזדמנות עסקית מסקרנת.

המיזם תוכנן לקום כאמור במדינת מהארשטרה שבמערב הודו, בהשקעה של 10 מיליארד דולר, כאשר ממשלת הודו התחייבה לממן כ-80% מעלויות הקמתו בהמשך להחלטתה האסטרטגית להפוך לשחקנית מובילה בתעשיית השבבים העולמית. אף שמדובר היה בשתי חברות פרטיות, המימון הממשלתי הנדיב ביטא מחויבות עמוקה למיזם ולפיתוח תעשיית השבבים במדינה.

עבור קבוצת אדני, שיתוף הפעולה עם טאואר פתח דלת לעולם השבבים באמצעות הניסיון, המומחיות והטכנולוגיה שפיתחה החברה הישראלית לאורך השנים. מצדה של טאואר, זו הייתה אמורה להיות קפיצת מדרגה אסטרטגית – גם בהרחבת קיבולת הייצור וגם במיצובה כשחקנית גלובלית משמעותית במיוחד לאחר שהאיחוד המתוכנן עם אינטל לא יצא אל הפועל.

זמן קצר לאחר מכן, הכריזה קבוצת טאטא ההודית כי היא מתכוונת להקים מפעל שבבים משלה בעיר דולרה שבמחוז גוג'אראט. (לא רחוק ממומבאי) בשיתוף עם החברה הטייוואנית  Powerchip Semiconductor Manufacturing Co.  (PSMC) השתיים הודיעו על הקמת מפעל לייצור שבבים בקוטר 300 מ"מ, בהשקעה של כ-11 מיליארד דולר.

אך בעוד שטאטא ו־PSMC  החלו לקדם מיד את הפרויקט המשותף שלהן, מיזם טאואר־אדני נותר תקוע. במרץ 2025 נפוצו שמועות על קריסת העיסקה, ובחודש שעבר אישרה טאואר את הפרטים – המפעל לא יוקם.

למרות דיווחים שניסו לרמוז על שינוי מצד קבוצת אדני, ל- Chiportal נודע כי ההחלטה על ביטול התוכניות התקבלה ע"י מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, שהחליט לסגת מהמיזם.

הזדמנות אסטראטגית שהוחמצה

גורמים הבקיאים בפרטי העסקה טוענים שההחלטה לוותר על מיזם השבבים בהודו הייתה החמצה אסטרטגית גדולה. המפעל המשותף  אמור היה להוסיף לטאואר קיבולת של כ־50,000 פרוסות סיליקון בקוטר 12 אינץ' בחודש – שדרוג משמעותי לפעילותה הגלובלית. מעבר לכך, המחויבות של ממשלת הודו, שהייתה מוכנה לממן את מרבית עלות הקמת המפעל הפכה את ההזדמנות למפתה במיוחד.

בנוסף, נסיגתה של טאואר מהמהלך השאירה את "המגרש ההודי" לקבוצת טאטא הצפויה להקים מפעלים נוספים כדי לספק את הקיבולת הדרושה לשוק הבינלאומי ולרכוש נתחי שוק נוספים על חשבון טאואר.

הפוסט חשיפה: ההחמצה הענקית של טאואר סמיקונדקטור בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.