חברת ויסיק טכנולוג'יז (VisIC Technologies) מנס ציונה, המפתחת רכיבי הס功יות (GaN) להספק גבוה בתחום הרכב החשמלי, הודיעה על השלמת סגירה שנייה של סבב גיוס B בהיקף 26 מיליון דולר. את הסבב הוביל "יצרן שבבים גלובלי מוביל" (ששמו לא פורסם), ואליו הצטרפו כמשקיעות אסטרטגיות יונדאי מוטור וקיה (Hyundai Motor Company & Kia – HKMC). הגיוס מחזק את מעמדה של ויסיק כשחקנית מובילה בדור הבא של ממירי ההספק (traction inverters) לרכבים חשמליים.

מיקוד בהספק לרכב חשמלי ובשיתוף פעולה עם יונדאי-קיה

ויסיק מתמקדת ברכיבי GaN להספק גבוה, המבוססים על פלטפורמת D³GaN שפותחה בחברה. לפי ההודעה, ההשקעה החדשה נועדה להאיץ את מפת הדרכים של החברה בתחום ממירי ההספק לרכב חשמלי, בעיקר לארכיטקטורות 400 וולט ו-800 וולט – שני הסטנדרטים המרכזיים בשוק הרכב החשמלי.

המשקיעה האסטרטגית HKMC – יונדאי וקיה – רואה בטכנולוגיית GaN רכיב מרכזי בדורות הבאים של פלטפורמות הרכב החשמלי שלה, כדי לשפר נצילות, אמינות וביצועים, ולחסוך משקל ונפח במערכת ההנעה. בחברה מציינים כי שיתוף הפעולה עם ויסיק מיועד לשלב רכיבי GaN מתקדמים במערכות ההנעה של דגמי העתיד, כחלק מהמאמץ להגדיל את טווח הנסיעה ולהקטין עלויות ייצור.

מנכ"לית ויסיק, תמרה באקשט, מסרה כי ההשקעה "מסמנת נקודת ציון משמעותית עבור ויסיק ותעשיית הרכב החשמלי העולמית. טכנולוגיית D³GaN שלנו מגדירה מחדש את האופן שבו בנויים ממירי ההספק ברכב חשמלי, והשותפות האסטרטגית עם משקיעים גלובליים מאפשרת לנו להאיץ את החדירה לשוק ואת פריסת הטכנולוגיה בקנה מידה רחב".

GaN מול סיליקון ו-SiC: קטנים יותר, יעילים יותר

בלב סיפור הגיוס עומד צוואר הבקבוק של הרכב החשמלי: יעילות האלקטרוניקה להספק. פתרונות מסורתיים המבוססים על סיליקון מתקשים לעמוד בדרישות הנצילות והצפיפות ההספקית של פלטפורמות הדור הבא, במיוחד במתחים גבוהים. בשנים האחרונות נכנסו לשוק רכיבי SiC (סיליקון קרביד), המציעים ביצועים טובים יותר אך במחיר גבוה ותהליך ייצור מורכב.

ויסיק טוענת כי רכיבי GaN שפיתחה מאפשרים לבנות ממירי הספק קטנים, קלים ויעילים יותר, עם הפסדי אנרגיה נמוכים יותר – ולכן גם חיסכון בסוללה, הארכת טווח הנסיעה וצמצום עלויות מערכת. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה נועדה לתת מענה גם לפלטפורמות 400 וולט הנפוצות כיום וגם למערכות 800 וולט, שנכנסות לשוק בעיקר ברכבי פרימיום ובכלי רכב מהירי טעינה.

מה יעשו עם הכסף: דור 3, דור 4 וכניסה למרכזי נתונים

על פי ההודעה, כספי הסבב יופנו למספר יעדים טכנולוגיים ותפעוליים:

• השלמת פיתוח, אופטימיזציה והסמכה של רכיבי ומודולי GaN מדור שלישי במתח של 750 וולט – מיועדים לממירים ברכב חשמלי.
• פיתוח טכנולוגיית GaN במתח 1,350 וולט (דור רביעי) – שתאפשר לכסות את כל טווח התכנונים של רכבי הספק גבוה ותשתיות נוספות.
• ייצוב שרשרת האספקה והגדלת יכולת הייצור, כדי לעמוד בביקוש הצפוי מצד יצרני רכב חשמלי.
• התרחבות לשוק מרכזי הנתונים ב-800 וולט, תוך שימוש באותה פלטפורמת GaN לשיפור הנצילות של ספקי כוח לדאטה סנטרים, תחום הנמצא גם הוא בלב מהפכת הבינה המלאכותית ודורש צריכת חשמל אדירה.

בחברה מדגישים כי השילוב בין משקיע פיננסי מהתעשייה לבין משקיעה אסטרטגית כמו יונדאי-קיה מחזק את מעמדה של ויסיק כשחקנית מפתח בשרשרת הערך של הרכב החשמלי, ומייצר עבורה נתיב מואץ מהמעבדה לפלטפורמות סדרתיות בכביש.

הפוסט VisIC גייסה 26 מיליון דולר בהובלת יצרן שבבים גלובלי; יונדאי וקיה מצטרפות כמשקיעות אסטרטגיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ארה״ב חתמה על מכתב כוונות להשקעה של עד 150 מיליון דולר בחברת xLight, סטארט-אפ מעמק הסיליקון שהוקם על ידי מנכ"ל אינטל לשעבר פט גלסינגר. החברה מפתחת מקור אור חדש לליתוגרפיית אולטרה-סגול קיצונית (EUV) – אחד הרכיבים הקריטיים ביותר בייצור שבבים מתקדמים. ההשקעה תתבצע במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act), ותעניק לממשל טראמפ אחזקת מיעוט בחברה. (Axios)

מדובר בהשקעה הראשונה של ממשל טראמפ החדש במסגרת זרוע המו״פ של החוק – CHIPS Research and Development Office, שהועברה לאחרונה לניהול מכון התקנים הלאומי (NIST). לפי הודעת משרד המסחר האמריקני, הכסף מיועד לסייע ל־xLight להקים, לבנות ולהדגים אבטיפוס של לייזר אלקטרונים חופשיים (Free Electron Laser – FEL) שישמש מקור אור חלופי למכונות ליתוגרפיית EUV, המבוססות כיום על טכנולוגיה אירופית הנשלטת כמעט לחלוטין בידי ASML ההולנדית. (NIST)

המהלך בולט גם פוליטית: חוק השבבים והמדע נחקק בתקופת ביידן כדי לחזק את תעשיית השבבים האמריקנית, וטראמפ עצמו קרא בתחילת השנה לקונגרס "להיפטר מהחוק". אף על פי כן, ממשלו משתמש כעת במסגרת החוק כדי לקחת אחזקות ישירות בחברות שבבים – לא רק להעניק מענקים והטבות מס – ולפעול בפועל כמו קרן הון סיכון ממשלתית. עסקת xLight מגיעה אחרי דילים דומים עם אינטל וגופים נוספים בתחום.

xLight נוסדה ב־2021 ופועלת בעמק הסיליקון. בקיץ האחרון גייסה החברה 40 מיליון דולר בסבב B בהובלת קרן ההון סיכון Playground Global, כאשר שותף הקרן ומנכ״ל אינטל לשעבר פט גלסינגר מונה ליו״ר הפעיל של xLight. החברה מוגדרת על ידי משקיעיה כמי שמפתחת "דור חדש של מקור אור EUV לשבבים המתקדמים בעולם, עם שיפורים משמעותיים בהספק, באיכות הקרן וביעילות האנרגטית".

בלב הטכנולוגיה נמצא לייזר אלקטרונים חופשיים: במקום מקור אור קומפקטי המשולב בתוך מכונת הליתוגרפיה, xLight מתכננת לבנות מתקנים חיצוניים ענקיים, בקנה מידה של "מגרש פוטבול", שבהם אלומת אלקטרונים מואצת במאיץ חלקיקים ומייצרת אור EUV בעוצמה ובאיכות גבוהות במיוחד. מקור האור החיצוני יחובר למפעלי הייצור (fabs) בתצורה של "תשתית" – בדומה לאופן שבו מחברים מפעל לרשת החשמל – ובשלב מאוחר יותר שואפת החברה להקטין את המערכות לדגמים קומפקטיים יותר.

בריאיון ל-Axios הסביר מנכ״ל ומנהל הטכנולוגיות של החברה, ניקולס קֶלֶז, כי הליתוגרפיה היא "הלב של ייצור השבבים המתקדם", וכי כל שיפור בביצועי השבב תלוי בסופו של דבר ביכולת "לכתוב" על הוופרים דפוסים עדינים יותר. לדבריו, מקורות האור הקיימים הגיעו לגבול היכולת שלהם, והמעבר למודל של מקור אור חיצוני ועצום-ממדים הוא "שינוי פרדיגמה" שנועד לפתוח מחדש את הדרך להמשך הקטנת הטרנזיסטורים ולהחייאת "חוק מור".

מכתב הכוונות שנחתם בין משרד המסחר ל-xLight הוא הסכם לא מחייב בשלב זה. על פי NIST, הכוונה היא להעמיד לחברה עד 150 מיליון דולר כתמריצים פדרליים, בתמורה להקצאת מניות שתהפוך את הממשל לבעל מניות משמעותי – אך לא לשליטה. קֶלֶז אמר כי הצדדים עדיין מנהלים משא ומתן על תנאי העסקה, שצפויים להיסגר בחודשיים הקרובים, ולכן סירב לפרט את מבנה ההשקעה המדויק. (NIST)

הכסף הממשלתי לא מחליף את סבב ההשקעה הבא של החברה, אלא נועד "לעגן" אותו – כלומר לספק נקודת פתיחה חזקה בפני משקיעים נוספים, לאפשר ל-xLight לבנות אבטיפוס מהר יותר ולהקדים את לוחות הזמנים. "זה פרויקט נועז מאוד לבנות משהו גדול, וחומרה היא דבר יקר", אמר קֶלֶז, והדגיש כי החברה לא הייתה נכנסת לעסקה אם הייתה סבורה שמעורבות ממשלתית תרתיע קרנות הון סיכון. לדבריו, מדינות רבות משקיעות כיום מיליארדי דולרים בדיוק בשדה הזה – מקורות אור לליתוגרפיה – וארה״ב חייבת להשתתף במירוץ אם היא רוצה להוביל.

מעבר לחשיבות הטכנולוגית, המהלך משקף שינוי עמוק במדיניות התעשייתית של ארה״ב. במשך שנים ויתרה ארה״ב למעשה על השליטה בטכנולוגיות הליבה של ליתוגרפיית EUV, למשל כאשר חברת Cymer האמריקנית, שפיתחה את מקור האור הראשון ל-EUV, נמכרה ל-ASML ההולנדית. עכשיו מנסה וושינגטון לתקן את "הטעות ההיסטורית" הזאת, כפי שהגדיר זאת גלסינגר בעבר, ולהחזיר לארה״ב את הבעלות על אחת מנקודות החום האסטרטגיות ביותר בשרשרת הערך של השבבים.

אם xLight תצליח להוכיח שמקור האור המבוסס על לייזר אלקטרונים חופשיים אכן יכול לעבוד באופן יציב, חסכוני ומשתלם בקצב הייצור של מפעלי השבבים, היא עשויה לשנות את מאזן הכוחות העולמי בליתוגרפיה, לצמצם את התלות ב-ASML ולתת לממשל טראמפ הישג מוחשי במאמץ "להחזיר הביתה" את תעשיית השבבים המתקדמים. אבל עד אז החברה תצטרך לעמוד באתגרי הנדסה אדירים – ולהוכיח שגם כשהדוד סם הופך לאחד מבעלי המניות הגדולים, היא עדיין מסוגלת לפעול כמו סטארט-אפ זריז בשוק תחרותי במיוחד.

הפוסט ממשלת ארה״ב תשקיע 150 מיליון דולר בסטארט-אפ הליתוגרפיה xLight של פט גלסינגר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל עשויה לחזור למחשבי אפל כבר ב־2027 – אבל מהצד של הייצור, לא כמעבד "אינטל אינסייד". על פי תחזית חדשה של אנליסט שרשרת האספקה מינג־צ’י קואו, אינטל עשויה להפוך לספקית פאונדרי מתקדמת עבור אפל ולהיות אחראית על ייצור מעבדי ה־M הבסיסיים של החברה, החל מאמצע 2027, אם לוחות הזמנים הטכניים יישמרו.

קואו כתב ברשת X כי הסיכויים של אינטל להפוך ל"advanced-node supplier" של אפל "השתפרו משמעותית" בשבועות האחרונים, על בסיס סקרי תעשייה עדכניים שביצע. לדבריו, בין אפל לאינטל נחתם כבר הסכם סודיות (NDA) שבמסגרתו אפל רוכשת את ערכת הפיתוח (PDK) לגרסת 0.9.1GA של תהליך הייצור 18AP של אינטל. כעת ממתינים בקופרטינו לגרסאות PDK ‎1.0/1.1, שאמורות להגיע ברבעון הראשון של 2026. אם אינטל תעמוד ביעדים, היא עשויה להתחיל לספק לאפל את מעבדי ה־M הנמוכים בסדרה, המיוצרים בתהליך 18AP, כבר ברבעון השני או השלישי של 2027 – אך קואו מדגיש שהכל תלוי בשאלה עד כמה יעבור שלב ה־PDK המלא בצורה חלקה.

כל עסקה כזו תהיה טעונה בסמליות: אינטל, שהחמיצה בעבר את ההזדמנות לספק שבבים לאייפון הראשון, צופה כיום מהצד על עידן Apple Silicon – שבו אפל מתכננת את מעבדיה בעצמה ומסתמכת על TSMC הטיוואנית כקבלנית ייצור למעבדי iPhone, iPad ו־Mac. אם אינטל תיכנס לתמונה כפאונדרי נוסף, היא לא תחזור למעמד של ספקית מעבדים "מדף" לאפל, אלא תהפוך לשותפת ייצור על גבי תכנון ARM קנייני של אפל.

קואו מציע גם זווית גיאו־פוליטית: לדבריו, שיתוף פעולה עם אינטל יאפשר לאפל להציג בפני ממשל טראמפ מחויבות מחודשת ל"Buy American", באמצעות הסטת חלק משרשרת האספקה חזרה לחברות אמריקניות. מנקודת המבט של אינטל, עסקה עם אפל על צומת 18AP יכולה לסמן שהחברה יוצאת מן התקופה הקשה שלה בפאונדרי, ומסוגלת להתחרות שוב בצמתי ייצור מתקדמים מול TSMC. קואו אף מעריך שאם התהליך יצליח, גם הצמתים הבאים של אינטל – 14A ומעבר לו – יוכלו למשוך הזמנות נוספות מאפל ומלקוחות Tier-1 נוספים ולצבוע באור ורוד יותר את תחזית החברה לשנים הבאות.

בשלב זה מדובר עדיין בתחזית אנליסט, לא בהודעה רשמית מאפל או מאינטל. השאלות הפתוחות רבות: האם אפל תרצה לפצל בפועל את ייצור משפחת ה־M בין TSMC לאינטל, האם היא תסתפק בהעברת הדגמים הבסיסיים בלבד לפאונדרי האמריקני, ומה תהיה המשמעות של מהלך כזה מבחינת עלות, סיכון טכנולוגי וגמישות תכנונית. אבל עצם העובדה שלקראת סוף 2025 מדבר אחד האנליסטים המקושרים ביותר בשוק על "התקרבות" בין אפל לאינטל – הפעם סביב צמתי ייצור מתקדמים – מראה עד כמה המפה הגלובלית של תעשיית השבבים עדיין גמישה ופתוחה לשינויים.

הפוסט אפל תשוב לייצר שבבים באינטל, בטכנולוגית 18A כבר ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית אישרה חבילת סיוע בהיקף 450 מיליון אירו שמעניקה צ’כיה לחברת השבבים האמריקנית Onsemi, לשם הקמת מפעל שבבי הספק מסיליקון-קרביד (Silicon Carbide, SiC) בעיר רוז’נוב פוד רדהושטם במזרח המדינה. המפעל יהיה הראשון באיחוד האירופי שיכלול שרשרת ייצור מלאה – מגידול הגבישים ועד הרכיבים המוגמרים – וייממן כחלק מהשקעה כוללת של כ־1.64 מיליארד אירו מצד החברה. (European Union)

שבבי הספק מסיליקון-קרביד נחשבים כיום לטכנולוגיה מרכזית בכל הקשור להנעה חשמלית וכלכלית יותר של רכבים חשמליים, עמדות טעינה מהירה, ממירי אנרגיה במערכות סולאריות וטורבינות רוח, וכן ביישומי תעשייה עתירי אנרגיה. בהשוואה לשבבים מסיליקון רגיל, SiC מאפשרים יעילות גבוהה יותר, עבודה במתחים ובטמפרטורות גבוהים יותר ורכיבים קטנים וקלים יותר – תכונות שמתרגמות לחיסכון באנרגיה ולצמצום פליטות, בהתאם ליעדי “המעבר הירוק” של האיחוד. (European Union)

על פי הודעת הנציבות, המפעל החדש יתחיל בפעילות מסחרית ב־2027 וצפוי להיות “ראשון מסוגו” באירופה, גם מבחינת היקף הייצור וגם מבחינת רמת הביצועים של המוצרים, שאינם מיוצרים כיום באיחוד. צ’כיה תעניק את הסיוע בצורת מענק ישיר ל-Onsemi, כאשר בתמורה התחייבה החברה לשורה של תנאים אסטרטגיים: פיתוח הדור הבא של טכנולוגיית SiC בקוטר 200 מילימטרים באירופה, שיפור תהליכי הייצור בשטח האיחוד, פיתוח והפעלה של תוכניות הכשרה והסבה מקצועית שיגדילו את מאגר העובדים המיומנים, וכן העדפת “הזמנות בדירוג עדיפות” (priority-rated orders) במקרה של מחסור בשבבים, בהתאם למנגנונים שנקבעו בחוק השבבים האירופי (European Chips Act). (European Union)

הנציבות בחנה את הסיוע לפי כללי הסיוע המדינתי באיחוד, ובעיקר לפי סעיף 107(3)(ג) באמנת תפקוד האיחוד האירופי. לטענתה, מדובר במהלך בעל “אפקט תמריץ”: ההשקעה לא הייתה מתבצעת באירופה ללא תמיכת המדינה, בין השאר בשל פער מימון מול חלופות השקעה מחוץ לאיחוד. עוד קבעה הנציבות כי ההשפעה על התחרות בתוך האיחוד מוגבלת, משום שהמפעל מכוון לפלח שוק שבו הייצור האירופי הנוכחי אינו מספיק כדי להבטיח שרשרת אספקה עמידה, וכי הסיוע “מידתי ומוגבל למינימום ההכרחי”. Onsemi התחייבה גם לחלוק עם צ’כיה רווחים מעבר לציפיות הבסיסיות, אם יתממשו. (European Union)

הפרויקט משתלב ישירות ביישום חוק השבבים האירופי, שנועד להגביר את האוטונומיה הטכנולוגית של האיחוד ולצמצם את ההסתמכות על ייצור שבבים מחוץ לאירופה. לפי הנציבות, המפעל בצ’כיה אמור לחזק את שרשרת הערך האירופית בשבבי הספק, לחזק את ביטחון האספקה של תעשיית הרכב, האנרגיות המתחדשות והתעשייה הכבדה, ולהוות נדבך נוסף בסדרה של פרויקטים מאושרים בתחום השבבים שממומנים בסיוע מדינתי. (EU Newsletter)

כבר בתחילת 2025 הגישה Onsemi בקשה נפרדת להכרה במפעל ברוז’נוב פוד רדהושטם כ”מתקן ייצור משולב” (Integrated Production Facility) לפי חוק השבבים האירופי – סטטוס שכרוך בהתחייבויות נוספות כלפי האיחוד, אך גם עשוי להקל על תמיכה ורגולציה. ההליך הזה מתנהל במקביל ולא תלוי באישור הסיוע הנוכחי. אם ההכרה תינתן, המפעל יהפוך לאחד מעוגני הייצור המרכזיים של שבבי SiC באירופה, בתקופה שבה הביקוש הגלובלי לרכיבים אלה מזנק בעקבות מהפכת הרכב החשמלי וההאצה במעבר לאנרגיות מתחדשות. (European Union)

הפוסט הנציבות האירופית מאשרת: 450 מיליון אירו למפעל שבבי סיליקון-קרביד של Onsemi בצ’כיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת כנס הטכנולוגיה של RBC שנערך השבוע, סיפקה אינטל הצצה ראשונה לפרטים הטכניים והמסחריים של שיתוף הפעולה שלה עם ענקית השבבים NVIDIA , לצד חשיפה של נתונים מספריים על קצב התקדמות הייצור במפעלים. ג'ון פיצר, סגן נשיא לתכנון תאגידי בחברה, פירט לראשונה כיצד בדיוק יעבוד המנגנון המשותף בין שתי החברות, הן בשרתים והן במחשבים האישיים.

החידוש המרכזי נוגע למודל העבודה במחשבים הניידים. בניגוד לרכישה רגילה של רכיבים, אינטל ואנבידיה  יפעלו במודל של "הפקדה" (Bailment). המשמעות היא שבמעבדים המיועדים לקטגוריית העלית של המחשבים הניידים,  אינטל תהיה זו שתבצע את האינטגרציה והאריזה של השבב הגרפי של NVIDIA בתוך המעבד שלה, אך מבחינה כספית – הלקוחות ישלמו ל- NVIDIAישירות עבור הרכיב הגרפי. מודל זה מאפשר לאינטל להציע מוצר משולב חזק במיוחד מבלי להעמיס על עצמה עלויות ייצור שפוגעות בשולי הרווח.

בגזרת השרתים ,(Data Center) נחשף כי אינטל תייצר עבור NVIDIA מעבד Xeon מותאם אישית (Custom) בניגוד למעבדים רגילים, השבב הזה מתוכנן ספציפית כדי להתממשק עם טכנולוגיית ה-NVLink  של NVIDIA. הפרט החשוב שנחשף הוא שאינטל לא תמכור את השבב הזה לספקיות ענן צד שלישי, אלא תמכור אותו ישירות ל- NVIDIA והיא זו שתהיה אחראית על שיווק המערכת השלמה ללקוחות הקצה.

בנוסף לפרטים המסחריים, אינטל סיפקה נתון קונקרטי ראשון לגבי תהליך הייצור המתקדם A18 שעד כה היה אפוף שמועות. ג'ון פיצר דיווח בכנס על קצב שיפור בתפוקה (Yields) של כ-7% מדי חודש. לפי פיצר, זהו הקצב המקובל והבריא בתעשייה להטמעת טכנולוגיה חדשה, והוא מסמן חזרה למסלול צפוי ויציב לקראת ייצור המוני של מעבדי Panther Lake . המשמעות היא שהחברה הצליחה לייצב את תהליך הייצור ומצליחה כעת להגדיל את כמות השבבים התקינים בכל מנת ייצור בצורה עקבית.

במבט לעתיד, פיצר הציג אופטימיות רבה לגבי תהליך ה-A14, הנובעת משינוי אסטרטגי בשיטת הפיתוח. בניגוד לתהליך ה-A18, שבו המיקוד הראשוני היה בצרכים הפנימיים של החברה, פיתוח ה- A14 מתאפיין במעורבות עמוקה של לקוחות חיצוניים כבר בשלבי האפיון המוקדמים. גישה זו הובילה לכך שערכות הפיתוח (PDK) נמצאות כבר כעת ברמת בשלות גבוהה משמעותית בהשוואה לשלב המקביל בדור הקודם.

ברמה הטכנולוגית, פיצר מסביר כי ה-A14  נהנה מנקודת פתיחה טובה יותר משמעותית מקודמו. אם תהליך ה-A18 דרש מהחברה לבצע קפיצה מסוכנת ולהטמיע שתי טכנולוגיות חדשות במקביל בפעם הראשונה GAA ו-Backside Power,  הרי שתהליך ה-A14  מתבסס כבר על הדור השני של טכנולוגיות אלו. בשלות זו מקטינה את הסיכון ההנדסי ומאפשרת התמקדות בביצועים.

לצד האופטימיות, אינטל מציבה לוח זמנים ברור: פיצר סימן את השנה הקרובה (6-12 חודשים) כחלון הזמן הקריטי להשגת הלקוח החיצוני הראשון לתהליך זה. עם זאת, הוא הודה בכנות כי הצלחה בגיוס לקוח כזה תגרור הוצאות ראשוניות כבדות, שעשויות לדחות את מועד האיזון התפעולי (Breakeven) של חטיבת הייצור אל מעבר ליעד המקורי של סוף 2027 – מחיר שהחברה מוכנה לשלם כדי להוכיח את יכולתה לשרת לקוחות חיצוניים.

הפוסט מאחורי הקלעים של עסקת הענק: אינטל חושפת את המודל העסקי מול NVIDIA ונתוני ייצור חדשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השקעת הענק היא בשורה משמחת לשוק השבבים הישראלי אך באותה עת מעלה כמה שאלות מהותיות: האם יש הצדקה כלכלית להקמת מפעל שכזה בישראל? האם קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר מסוגלת להרים פרויקט תעשייתי בסדר גודל של מילארד וחצי דולר? ומה המשמעות הלאומית של הקמת מפעל שבבים עצמאי בדרום הארץ?

ישראל נחשבת כיום למעצמת תכנון שבבים, אך איננה מעצמת ייצור. עד כה, המפעלים הגדולים בארץ נבנו על ידי תאגידי ענק בינלאומיים: אינטל בקריית גת ומפעל טאואר במגדל העמק (שנוסד במקור על ידי נשיונל סמיקונדקטור). לכן ההחלטה של AWZ להקים מפעל פרטי חדש היא הפתעה לטובה.

אמנם לא מדובר במפעל ליצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות ננומטריות אך הייצור של שבבים מתרכובות III-V מתייחס לשימוש בחומרים מיוחדים ממשפחת יסודות הקבוצה השלישית והחמישית בטבלה המחזורית (כמו גליום, אינדיום, ארסן, פוספור), כדי ליצור שבבים מתקדמים עם ביצועים גבוהים בהרבה משבבי סיליקון רגילים.  תרכובות III-V משמשות לתחומים מתקדמים כגון: תקשורת מהירה, מערכות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, פתרונות G5 ויישומים ביטחוניים. כיום ישראל תלויה בייבוא רכיבים כאלה, והקמת מפעל מקומי עשויה לצמצם את התלות הזו ולחזק את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית שלנו. לא במקרה משרד הביטחון ומפא"ת מעורבים בפרויקט. יחד עם זאת לא מדובר בהקמת מפעל ליצור שבבים דיגיטלים כמו המפעלים הקיימים בטיוואן וקוריאה שעלות בנייתן יכולה להסתכם בכ- 20 מילארד דולר למפעל.

מעבר לכך, ההקמה באשקלון היא אמירה חברתית וכלכלית. הדרום, שספג פגיעות קשות באירועי 7 באוקטובר, זקוק למנועי צמיחה חדשים. מפעל כזה יכול לייצר אלפי משרות איכותיות, למשוך מהנדסים ויזמים, ולהפוך את אשקלון למוקד חדשנות אזורי.

אך האם יש למפעל שכזה הצדקה כלכלית?

הקמת מפעל שבבים היא אחת ההשקעות הכבדות ביותר בעולם התעשייה. אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים במפעליה, טאואר נבנתה על ידי תאגיד בינלאומי עם גב פיננסי עצום. לעומת זאת AWZ היא קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר, סכום מכובד אך קטן יחסית לעולם השבבים.

כאן עולה השאלה: האם קרן בסדר גודל כזה יכולה לממן פרויקט שמוערך בכ-5 מיליארד ש"ח? התשובה מורכבת. מצד אחד, ברור שהקרן לבדה אינה יכולה לשאת את מלוא ההשקעה. מצד שני, המודל שהוצג – Open Fab – מאפשר שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ותאגידים. כלומר, המימון עשוי להגיע משילוב של השקעות פרטיות, סיוע ממשלתי, שיתופי פעולה תעשייתיים וכניסת שותפים אסטרטגיים.

חשוב לציין כי  AWZאינה מתיימרת להיות אינטל אוTSMC . היא מתכוונת להקים מפעל בקנה מידה בינוני, המתמקד בטכנולוגיות נישה מתקדמות ולא יכלול יצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות יצור של ננומטרים בודדים.

מצד שני המיזם של AWZ מתוכנן לשלב בין ייצור, אריזה מתקדמת (advanced packaging), שירותי design והכשרת כוח אדם – הכל תחת קורת גג אחת. זהו מודל אינטגרטיבי שיכול להרחיב את שרשרת הערך המקומית וליצור רציפות ייצורית בישראל.

עם זאת, הסיכונים אינם מבוטלים. ראשית, לא פורסמו לוחות זמנים או קיבולות ייצור. שנית, לא ברור מה יהיה היקף הסיוע הממשלתי שקרן AWZ מצפה לקבל. שלישית, התחרות העולמית בתחום השבבים עצומה, ולא בטוח שישראל יכולה להתחרות בעליוית הייצור של אותם שבבים בסין, טאיוואן או ארה"ב.

אם כך האם מדובר בהחלטה אסטראטגית נכונה?

כאשר באים לבחון האם המפעל ישתלם כלכלית, יש לשאול גם האם ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא להקים אותו. בעולם שבו שרשראות אספקה נשברות, טכנולוגיות מתקדמות הופכות לנכס אסטרטגי ובמצבה הבטחוני של ישראל עליה לשמר גם יכולות יצור עצמאיות. לכן מפעל יצור שבבים בדרום הארץ הוא לא רק השקעה, הוא גם ביטוח לאומי לעתיד. כעת נותר רק לקוות כי קרן AWZ בסיוע מדינת ישראל ידאגו לא רק לגזירת הסרטים ולהפרחת סיסמאות אלא יממשו את הקמת המפעל שיש סיבות רבות וטובות להקמתו.

הפוסט מפעל השבבים של AWZ באשקלון – בין חזון למציאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצוא השבבים מזנק על רקע השקעות AI—אך תלות־יתר בענף אחד, מחזוריות חדה ותלות בהיפרסקיילרים מאיימות על יציבות המשק; הממשלה מרחיבה תמיכות ומקדמת אשכול מפעלים ביונג’ין

גל העלייה האחרון ביצוא השבבים של דרום קוריאה—מונע בעיקר מביקוש מטורף ל-HBM בדור הג’נרטיבי של ה-AI—מאיר מחדש בעיה עמוקה: ריכוז־יתר ענפי שמותיר את הכלכלה הקוריאנית חשופה למחזוריות טכנולוגית, תנודות במטבע ולתלות בכמה לקוחות בודדים. לפי נתוני ממשלת סיאול, שבבים היוו ב-2024 כ-21% מכלל היצוא הקוריאני (141.9 מיליארד דולר), נתון שממחיש את מרכזיות הענף אך גם את הסיכון שבו.

בצד החיובי, דרום קוריאה נהנית ממנהיגות עולמית בזיכרונות מתקדמים—ובפרט HBM שמאפשר “להאכיל” מאיצי AI בקצבי נתונים עצומים. הדו"חות האחרונים משקפים עד כמה הגל הזה חזק: SK hynix הגדילה רווחים בקנה מידה חריג על רקע ביקוש ל-HBM, בעוד אנליסטים מייחסים את ההאצה להשקעות הענק של חברות ענן אמריקניות. במקביל, דיווחים בתעשייה מצביעים על שליטה של SK hynix בכ-53% משוק ה-HBM – אינדיקציה לעוצמה, אך גם לריכוזיות גבוהה בספקים.

אלא שהבום עלול להסוות פגיעוּת: בשונה מגלי ביקוש קודמים (סמארטפונים/מחשבים), ההתאוששות הנוכחית נסמכת בעיקר על מקרה שימוש יחיד—AI ג’נרטיבי—ועל קבוצה מצומצמת של רוכשים (היפרסקיילרים אמריקניים). האטה בהשקעות קפ״א בענן, רגולציה בארה״ב או עיכובים דור-הבא במודלים עלולים להכות מיידית בהכנסות היצוא הקוריאניות. סימני האזהרה כבר הופיעו: חרף זינוק ב-HBM, השוק הרחב יותר של זיכרונות עבר לחץ מחירים במחזור הירידה של 2023 לפני שהחל להתאושש השנה.

המחזוריות הזו אינה רק עניין של מאזן מסחרי. כשהמחירים עולים, הוּאָן מתחזק וכוח הקנייה של משקי בית מטפס; כשהם יורדים—הוּאָן נחלש, עלויות היבוא עולות והכנסה ריאלית נשחקת. גם צד ההשקעות סובל מ״מצוקות סייקל״: מפעלי ייצור (fabs) אינם נבנים טיפין-טיפין; הם מגיעים בגלים של פרויקטים בהיקפי עתק, שמייצרים זינוק באשראי, בבנייה ובציוד—ואז צוק, כשגל יורד.

הממשלה הקוריאנית לא עומדת מנגד. באפריל השנה הכריזה סיאול על הרחבת חבילת הסיוע לענף ל-33 טריליון וון (כ-23 מיליארד דולר)—אשראי מסובסד, תמריצי מס ותשתיות—כדי לשמור על כושר התחרות של סמסונג ו-SK hynix ולהתמודד עם אי־ודאות מדינית-מסחרית. המאמץ כולל השקעות עתק במגה-אשכול ייצור בשטח יונג’ין וסביבתו, עם שדרוג תשתיות חשמל תת־קרקעיות ומערכים לוגיסטיים, כדי לקצר זמני הקמה ולהוזיל CapEx עתידי.

עם זאת, קובעי המדיניות נדרשים לאזן בין “הכפלת הימור” על שבבים לבין הקטנת הסיכון המקרו-כלכלי מריכוז־יתר. כיוון אפשרי—שאינו סטייה מן הליבה אלא הרחבה שלה—הוא פיתוח תחומים משיקים פחות תנודתיים: מוליכים־למחצה להספק (Power), כימיקלים וחומרי גלם מתקדמים, ו-advanced packaging. אלו חוליות קריטיות בשרשרת הערך, אך אינן שבויות במתווה מחזורי חד-ממדי של AI-HBM.

בכלי המדיניות, תמריצים מדורגים לפי אבני דרך (ולא “מצוקים תקציביים”) עשויים לפזר השקעות לאורך זמן ולהפחית סיכוני עיתוי. בנוסף, ניתן לשקול מנגנון ייצוב ענפי—מעין “קרן ייצוב לשבבים”—שיצטבר בעודפי-בום וישכך מיתון, בדומה למודלים מקרו-פיסקליים שנהוגים בכלכלות סחורות. כך ניתן יהיה לתמוך במחזור ירידה בלי לפגוע באמינות פיסקלית, ובמקביל להבטיח השקעות ב-R&D, כוח אדם ותשתיות שאינן תלויות במחירי זיכרון רבעוניים.

השורה התחתונה: יתרון יחסי יוצא דופן הפך לעמוד־תָוֶך של כלכלה שלמה. כדי שהטכנולוגיה המתקדמת לא תהפוך לנקודת כשל מערכתית, דרום קוריאה—ממש כמו חברות הדגל שלה—תצטרך להנדס את המערך מחדש: להעמיק בליבה, לגוון בשוליים, ולבנות רשת בטחון מחזורית שתגן על המשק כשהגרף מתהפך.

אמפמ
כותרת: דרום קוריאה שבויה בשבבים: הבום של HBM מסתיר סיכון מבני לכלכלה
כותרת משנה:
תגים: דרום קוריאה, שבבים, HBM, בינה מלאכותית, סמסונג, SK hynix, יצוא, מדיניות תעשייתית, יונג’ין, זיכרון
ביטוי מפתח: תלות יתר של דרום קוריאה בשוק השבבים
נרדפים: ריכוזיות יצוא, מחזוריות טכנולוגית, מגה-אשכול ייצור, מדיניות תמיכה, קרן ייצוב ענפית
SLUG: south-korea-semiconductor-dependence-structural-risk-2025

הפוסט דרום קוריאה שבויה בשבבים: הבום של HBM מסתיר סיכון מבני לכלכלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת ההשקעות הקנדית-ישראלית AWZ הודיעה כי תקים באזור התעשייה “טרה-פארק” באשקלון מפעל היברידי לייצור שבבים מתרכובות III-V על גבי סיליקון ומצעים נוספים, לצד יכולות אריזה מתקדמת (advanced packaging) – תחת קורת גג אחת. לפי החברה, זהו ה-Fab הפרטי הראשון מסוגו בישראל. ההשקעה הכוללת מוערכת בכ־5 מיליארד ש״ח (כ־3 מיליארד ש״ח בשלב א׳). המיזם ישתלב במרכז דיפ-טק רחב בשם The RISE, שיכלול גם מעבדות, שירותי תכנון (design), חממת סטארט-אפים ומרכז אקדמי יישומי להכשרת כוח אדם.

III-V (נקרא גם “שלוש-חמש”) הם חומרים מוליכים למחצה שמורכבים מיסוד מקבוצה III (כיום 13) ומקבוצה V (כיום 15) בטבלה המחזורית — למשל גליום-ארסניד (GaAs), אינדיום-פוספיד (InP), וגליום-חנקן (GaN).

ה-Fab יפעל במתכונת “פתוחה” (Open Fab) לצד שימוש בקווים משותפים ושדרוגם, כך שחברות סטארט-אפ, מוסדות מחקר ותאגידים יוכלו לקבל גישה לייצור. על פי AWZ, הייצור יתמקד ברכיבים הנדרשים לתקשורת מהירה וחסכונית באנרגיה עבור תשתיות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ופתרונות 5G/6G, וכן לשורה של יישומים ביטחוניים. במקביל מתוכננת יכולת אריזה מתקדמת כחלק אינטגרלי משרשרת הייצור.
המיזם מקודם בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, מפא״ת, רשות מקרקעי ישראל ורשות החדשנות, ובשיתוף עיריית אשקלון. ד״ר גל הררי, רמ״ח CTO במפא״ת, מסר בקצרה כי מדובר ב“פרויקט בעל חשיבות לאומית המחזק עצמאות טכנולוגית וביטחונית”.
מעבר להיבט התעשייתי, The RISE מיועד לתת מענה למחסור ההולך וגדל במהנדסים וטכנאים בתחום השבבים באמצעות מרכז הכשרה יישומי בשיתוף אקדמיה ותעשייה. באשקלון רואים במהלך מנוע לתעסוקה ולהתחדשות אזורית.
נכון לעכשיו לא פורסמו לוחות זמנים, קיבולות ייצור, טכנולוגיות יעד ספציפיות (למשל GaN/GaAs/InP) או היקף סיוע מדינתי מפורט. כמו כן, טרם נמסרו נתונים פומביים על מספר המשרות הצפוי או על שיתופי-פעולה מסחריים ארוכי טווח. עם זאת, אם התוכנית תצא לפועל בהיקף המוצהר, מפעל שבבים III-V באשקלון עשוי להרחיב משמעותית את שרשרת הערך המקומית – מה-design ועד הייצור והאריזה – ולצמצם תלות בייבוא בתחומים רגישים.
לפי AWZ, ה-Fab יהיה חלק מליבה תעשייתית שתכוון גם לייצוא רכיבים ולפיתוח מערכות פוטוניקה ותקשורת מהירות. ההקמה באשקלון משתלבת בגל עולמי של השקעות בעמידות שרשראות אספקה ובהשבת יכולות ייצור שבבים למדינות המקור.

ירון אשכנזי, מייסד ומנכ״ל Awz: "מדובר במיזם לאומי אסטרטגי, יחיד מסוגו בעולם, שיכלול תשתיות קריטיות וטכנולוגיות מהפכניות שיחזקו את עצמאותה הביטחונית, הטכנולוגית, והכלכלית של ישראל, את אזור הדרום והעיר אשקלון. ל-The RISE תהיה תרומה משמעותית ביותר למאמץ התקומה הלאומי בעקבות אירועי 7.10. ההשקעה יוצאת הדופן, שתתבצע באמצעות Awz Infrastructure – זרוע התשתיות של קבוצת Awz – בשיתוף עם קבוצת היזמות XTarget – עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של Awz: חיזוק עצמאותה הביטחונית והכלכלית של ישראל והגברת הייצוא באופן משמעותי, לצד תמיכה באזורי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל"

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "המיזם הענק של Awz באשקלון מתכתב לגמרי עם חזון משרד הכלכלה והתעשייה – שילוב בין השקעות בינלאומיות, חדשנות ישראלית וצמיחה אזורית. אנחנו מחזקים את העצמאות הביטחונית והטכנולוגית של ישראל, את הייצור והתעשייה המקומית. הקמת מפעל השבבים המתקדם היא קפיצת מדרגה בדרך להפוך את ישראל למעצמת שבבים ודיפ-טק עולמית וליצור אלפי משרות איכותיות שיחזקו את כלכלת הדרום ואת חוסנה של המדינה כולה"

ד״ר גל הררי, רמ״ח CTO במפא״ת: "מפא״ת, גוף הפיתוח של משרד הביטחון וצה״ל, רואה בהקמת Fab לייצור מוליכים למחצה III-V בישראל פרויקט בעל חשיבות לאומית המשלב תועלות ביטחוניות, תעשייתיות וכלכליות. היוזמה העסקית של קבוצת Awz להקמת תשתית קריטית זו באשקלון מהווה הזדמנות גדולה לחזק ולפתח את העליונות הטכנולוגית ואת העצמאות הישראלית מול צרכי הביטחון והכלכלה של העשורים הבאים. מרכז זה יהווה גרעין מצוינות ישראלית לעליונות ביטחונית ועליונות מסחרית, ויאפשר פיתוח וייצור מערכות צבאיות ואזרחיות מתקדמות ליישומים רבים מספור, מהחלל ועד תת-קרקע"

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון: "ההחלטה להקים את ה-Fab המתקדם בישראל דווקא כאן באשקלון היא הבעת אמון אדירה בעיר שלנו ובדרך שאנחנו מובילים. אשקלון צומחת והופכת למוקד של חדשנות, תעשייה מתקדמת וצמיחה כלכלית. אני מודה לקבוצת Awz ולירון אשכנזי על האמון ועל הבחירה באשקלון כבית למיזם הלאומי הזה. אני מבקש להודות גם לשר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ולצוות המקצועי במשרדו על התמיכה והליווי המקצועי. זהו צעד משמעותי בדרך לאשקלון של המחר"

מוטי גמיש, מנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה: "הקמת המפעל באשקלון היא הוכחה לכך שכאשר ממשלה, תעשייה ויזמים פועלים יחד – ישראל יודעת לייצר תשתיות אמיתיות לעתיד. פרויקט זה מחזק את התעשייה הישראלית, מייצר מקומות עבודה איכותיים בדרום, מייצר השקעה משמעותית בטכנולוגיה ובעיקר משקיע באנשים. היכולת לייצר שבבים מתקדמים בישראל תצמיח דור חדש של מהנדסים, חוקרים ויזמים שיצעידו את הדרום ואת מדינת ישראל לעידן טכנולוגי חדש"

ד״ר אלון סטופל, יו״ר רשות החדשנות: "אני מבקש להביע את תמיכתי והערכתי ליוזמה להקמת מתקן ייצור תעשייתי ייעודי לשבבים בטכנולוגיות III-V בישראל – פרויקט The RISE. מדובר ביוזמה בעלת פוטנציאל לאומי ואסטרטגי אשר משתלבת עם מגמות עולמיות בולטות בתחום המוליכים למחצה ועם צורכי מדינת ישראל לחיזוק העצמאות הטכנולוגית בתחומים רגישים ומתקדמים"

אבישי דרהי, מנכ״ל Awz-XTarget: "אני מבקש להודות בראש ובראשונה לקבוצת Awz על היוזמה והשותפות, ולכל הגורמים המעורבים בהובלת המיזם הלאומי החשוב הזה, ובפרט למשרדי הממשלה השותפים: משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ורשות החדשנות, על שיתוף פעולה מקצועי ויעיל ברמה יוצאת דופן. שיתוף הפעולה ההדוק והשותפות עם ראש עיריית אשקלון וחכ״ל אשקלון הם מרכיב חיוני בדרך להקמת פרויקט בעל חשיבות לאומית רבה. מרכז הדיפ-טק הלאומי של קבוצת Awz יהווה אבן דרך חשובה בהשגת עצמאות ייצורית של ישראל בתחומי השבבים והטכנולוגיות המתקדמות ויסייע בהפחתת צווארי בקבוק בשרשרת האספקה וביצירת רציפות ייצור מלאה בישראל"

הפוסט AWZ תקים באשקלון מפעל שבבים III-V ומרכז דיפ-טק בהיקף של כ־5 מיליארד ש״ח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing (NYSE: TSM) היא הספקית העיקרית למעבדי בינה מלאכותית מתקדמים ולחוות השרתים של ענקיות הענן. לפי הערכות שונות, TSMC מייצרת מעל 90% מהשבבים המתקדמים ביותר בעולם.

ברבעון השלישי של 2025 רשמה TSMC שיא חדש: הכנסות של כ-33.1 מיליארד דולר – עלייה של כ-40.8% לעומת הרבעון המקביל ו-10.1% לעומת הרבעון הקודם. הרווח הנקי הגיע לכ-14.77 מיליארד דולר, עם שיעור רווח גולמי מרשים של כ-59.5%.

ה"בוננזה" מגיעה בעיקר מתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC) ושבבי ה-AI למרכזי נתונים – תחום שהפך בשנים האחרונות לעוגן המרכזי של החברה, ואחראי כעת לכ-57% מהכנסות הייצור. אך לצד זה, תחום ה"מורשת" – שבבי סמארטפונים – מתעורר מחדש ותופס שוב נתח גדול מהפעילות: כ-30% מההכנסות ברבעון השלישי.

במשך שנים רבות, סמארטפונים היו מנוע הצמיחה העיקרי של TSMC. הירידה בקצב השדרוג של מכשירים, אינפלציה גבוהה והאטה בצריכה הפרטית פגעו בשוק המובייל והחלישו את תחום השבבים למכשירים ניידים. כעת ניכרת התאוששות: השקת הדורות האחרונים של iPhone – ובהם iPhone 17 – תרמה לקפיצה במכירות אפל, שדיווחה ברבעונים האחרונים על שיאים חדשים בהכנסות. אפל הייתה בשנת 2024 הלקוחה הגדולה ביותר של TSMC, עם כ-24% מהכנסות החברה, כך שהצלחת האייפונים מתורגמת ישירות גם להכנסות היצרנית הטיוואנית.

ל-TSMC יש גם פרופיל גיאופוליטי וכלכלי ייחודי: החברה היא היצרנית הגדולה בעולם במודל "פאונדרי טהור" – ייצור עבור צד שלישי – והיא גורם מפתח בשרשראות האספקה של אפל, אנבידיה, AMD וענקיות טכנולוגיה נוספות. ב-2025 היא נהנית לא רק מביקוש אדיר לשבבי AI, אלא גם מגל של השקעות–עתק בהרחבת כושר הייצור: בין היתר הקמת מפעלים חדשים בארה"ב, יפן וגרמניה, לצד הרחבה משמעותית בטייוואן. לפי פרסומים, החברה מתכננת למעלה מ-15 מפעלים חדשים בשנים הקרובות, כולל כניסה מסיבית לייצור בתהליך 2 ננו־מטר.

על רקע זאת, שווי השוק של TSMC זינק מאז פריצת מהפכת ה-AI ב-2023, והחברה מצטרפת לקבוצת חברות הטכנולוגיה השוות טריליון דולר ויותר. למרות הצמיחה הדו־ספרתית בהכנסות וברווח, המניה נסחרת סביב מכפיל רווח של כ-30 על בסיס 12 החודשים האחרונים – קרוב ואף מעט מתחת לממוצע מדד S&P 500 – מה שמעורר עניין בקרב אנליסטים הרואים בה שילוב של צמיחה מהירה ותמחור שאינו קיצוני ביחס לשוק הרחב.

התמונה הכוללת היא של חברה שממשיכה להסתמך על שני מנועים מקבילים: מצד אחד ביקוש חסר תקדים לשבבי AI ומחשוב עתיר ביצועים, ומצד שני חזרה לצמיחה בשוק הסמארטפונים – שם TSMC נהנית מקשרי עומק עם אפל ושחקנים מובילים נוספים. עבור המשקיעים והתעשייה כאחד, TSMC נותרת שחקנית מפתח, הן בצד הטכנולוגיה והן בצד הכלכלה הגלובלית.

הפוסט TSMC נהנית מבום ה-AI – אבל מנוע צמיחה ותיק ומוכר חוזר לתפוס נפח משמעותי: שבבי סמארטפונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור סיכמה את הרבעון השלישי של 2025 עם תוצאות חזקות ועלייה ניכרת בציפיות לעתיד – בעיקר בזכות פריצה קדימה בתחום פוטוניקת הסיליקון למרכזי נתונים של בינה מלאכותית – וכל זה על רקע סאגת הרכישה שבוטלה בידי אינטל לפני כשנתיים. החברה רשמה ברבעון הכנסות של כ־396 מיליון דולר, עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל ו־6% לעומת הרבעון השני, ורווח נקי של 54 מיליון דולר – זינוק של כ־15% בהשוואה לרבעון הקודם. הרווח למניה עמד על 0.48 דולר (0.47 דולר בדילול מלא), והחברה דיווחה על רווח גולמי של 93 מיליון דולר ורווח תפעולי של 51 מיליון דולר.

מאחורי המספרים עומד שינוי כיוון טכנולוגי ברור: טאואר ממקדת חלק הולך וגדל מהמשאבים שלה בייצור שבבים לתקשורת אופטית מהירה ולתשתיות RF (תדרי רדיו) מתקדמות. בלב המגמה נמצאת פוטוניקת סיליקון – טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי פרוסת סיליקון אחת רכיבים אלקטרוניים ואופטיים, ולייצר "כבישי נתונים" מהירים במיוחד בתוך ובין שרתים. לפי דברי החברה בשיחת הוועידה, הכנסות פוטוניקת הסיליקון ברבעון השלישי הגיעו לכ־52 מיליון דולר – צמיחה של כ־70% לעומת השנה שעברה – והן חלק מצמיחה רחבה יותר בעסקי תשתית ה־RF, שהכניסו כ־107 מיליון דולר והגיעו לכ־27% מהמחזור. טאואר מציינת כי היא מכוונת לכך שהכנסות הפוטוניקה יעלו במהלך 2025 ליותר מ־220 מיליון דולר (לעומת 105 מיליון דולר ב־2024), עם קצב שנתי ברבעון הרביעי שעשוי לחצות את רף 320 מיליון הדולר.

הבחירה בפוטוניקת סיליקון אינה רק אופנת AI אלא גם בחירה הנדסית: במודולים אופטיים לקצבי 400 גיגה־ביט, 800 גיגה־ביט וכבר כיום גם 1.6 טרה־ביט לשנייה, פתרונות SiPh של טאואר מאפשרים בדרך כלל שימוש בכמחצית מכמות הלייזרים לעומת פתרונות EML (לייזר חיצוני) מסורתיים, ובכך להפחית עלויות ולשפר ביצועים, במיוחד בדורות החדשים של מודולים ל־AI. לשוק שבו עלויות, הספק ושטח מעגל הם קריטיים – זה יתרון ממשי, והחברה בונה עליו כבסיס לצמיחה רב־שנתית, במקביל לעבודה על דור עתידי של 3.2T ו־6.4T.

הצמיחה הזו מגיעה עם מחיר: השקעות הון אגרסיביות. כבר ב־2024 הודיעה טאואר על תוכנית השקעה של כ־350 מיליון דולר להרחבת כושר הייצור של פוטוניקת סיליקון וסיליקון־גרמניום במפעלי 200 מ"מ בישראל ובטקסס ובמפעל 300 מ"מ ביפן. השנה היא הוסיפה לכך עוד 300 מיליון דולר, בעיקר לשדרוג והרחבת כושר הייצור במפעליה במגדל העמק (Fab 2), ניופורט ביץ' בקליפורניה (Fab 3), סן אנטוניו (Fab 9) ובמפעל 300 מ"מ ביפן. בסך הכול עומד היקף ההשקעות הייעודי ל־SiPh/SiGe על כ־650 מיליון דולר. לפי המודל הפיננסי המעודכן, כושר הייצור החדש אמור להגדיל ביותר פי שלושה את היכולת לשנע שבבי פוטוניקה, ביחס לכושר המכויל שממנו יוצאת החברה ברבעון הרביעי של 2025.

יחסים חדשים עם אינטל

במקביל להשקעות במכונות, טאואר מאריכה גם חוזים על נדל"ן תעשייתי קריטי: המפעל הוותיק בניופורט ביץ', שפועל בניצולת גבוהה, קיבל הארכת שכירות עד 2031, במהלך שמצריך תשלום מראש של כ־105 מיליון דולר ויוכנס לדוחות כהוצאה חשבונאית הדרגתית בעלות של כ־6 מיליון דולר ברבעון בשורת עלות המכר. החברה מנסה לשכנע את המשקיעים שההשקעות הללו יחזירו את עצמן במהירות יחסית, בין השאר משום שהקפיצה בהכנסות מפוטוניקת סיליקון – אם אכן תתממש לפי התוכנית – אמורה לייצר תזרים מזומנים חזק במיוחד על גבי תשתית ייצור שכבר קיימת.

כל זה קורה על רקע אחד הפרקים הדרמטיים בתולדות החברה: ניסיון הרכישה על ידי אינטל. בפברואר 2022 הודיעו אינטל וטאואר על הסכם, שלפיו ענקית השבבים האמריקאית תרכוש את טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן – עסקה שהייתה אמורה להשתלב באסטרטגיית הפאונדרי החדשה של אינטל (IDM 2.0) ולחזק את מעמדה בתחום הייצור האנלוגי והמיוחד. אלא שהעסקה דרשה אישורי רגולטורים במדינות שונות, ובראשן סין. על רקע החרפת העימות הטכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג, הרגולטור הסיני לא נתן את האישור עד לפקיעת הדד־ליין, ובאוגוסט 2023 הודיעו שתי החברות על ביטול העסקה. אינטל שילמה לטאואר דמי ביטול בהיקף 353 מיליון דולר, והחמצה זו הפכה לסמל נוסף לכך שגם עסקאות טכנולוגיה "טהורות" עלולות ליפול קורבן למלחמת שבבים בין המעצמות. (Reuters)

אף שהרכישה לא יצאה לפועל, היחסים בין אינטל לטאואר לא נחתכו – אלא שונו. בספטמבר 2023, פחות מחודש אחרי ביטול העסקה, חתמו החברות על הסכם פאונדרי רחב היקף: אינטל תספק לטאואר כושר ייצור 300 מ"מ במפעל המתקדם שלה בניו־מקסיקו, וטאואר תשקיע עד 300 מיליון דולר בציוד שיותקן במפעל ותהיה בעלת הציוד. בתמורה תקבל טאואר "מסדרון קיבולת" של יותר מ־600 אלף "שכבות צילום" בחודש עבור תהליכי 300 מ"מ אנלוגיים, כולל ייצור תהליכי 65 ננומטר בתחום ניהול הספק (BCD) ו־RF SOI עבור טאואר. עבור חברה שמתמקדת בשבבים אנלוגיים ובתשתית תקשורת, זו דרך להרחיב את הפריסה הגלובלית ולהציע ללקוחות ייצור על פרוסות גדולות יותר – בלי להקים פאב חדש מאפס.

טאואר יוצאת מהפרק עם אינטל כחברה עצמאית חזקה יותר מאזנית, עם גישה לכושר ייצור אמריקאי מתקדם ועם פרופיל צמיחה שמתיישב היטב עם גל ההשקעות העצום ב־AI. מנגד, ההתבססות על ביקוש מהיר למרכזי נתונים לבינה מלאכותית הופכת את המודל העסקי לפחות מאוזן: האטה משמעותית בשוק השרתים או שינוי כיוון טכנולוגי במודולים אופטיים עלולים לפגוע בהחזר על ההשקעות העצומות בפוטוניקת סיליקון. ההנהלה מנסה להראות שהשילוב בין טכנולוגיות נישתיות ברווחיות גבוהה, גיוון גאוגרפי במפעלי הייצור ושיתופי פעולה כמו זה עם אינטל – מציב את טאואר בעמדה טובה לנצל את גל ה־AI, ולא רק "לרכב" עליו. השאלה אם השוק ממשיך לטפס בקצב הנוכחי או מגיב לתיקון – תלווה את הדוחות הבאים של החברה לא פחות מהקו התחתון.

הפוסט טאואר בנתה את עצמה מחדש בזכות הסיליקון פוטוניקס. שווה כיום 10 מיליארד ד', כפליים מהעסקה שקרסה עם אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.