חברת TSG הישראלית תשלב בפרויקטים רחבי היקף את הפלטפורמה של Meaning, חברה אמריקנית המתמחה בהגנת ממשקי קול באמצעות בינה מלאכותית. במסגרת ההסכם, TSG תבצע אינטגרציה מקצה לקצה – מאפיון ועד פריסה בשטח – של מנוע Real-Time Voice Privacy Engine של Meaning, הכולל אנונימיזציה קולית, אימות דובר ביומטרי בזמן אמת וחסימת חיקויי קול מבוססי AI (Voice Deepfakes).

המהלך נועד לתת מענה לעלייה בשימוש בממשקי קול ולסיכוני זיוף קול בסביבות קריטיות. לפי החברות, היישומים יתפרשו על מערכות שליטה ובקרה, תקשוב וסייבר, בארגונים ביטחוניים ואזרחיים בארץ ובעולם, עם התאמות לצרכים מבצעיים ולדרישות רגולטוריות ופרטיות.

TSG, המעסיקה כ-900 עובדים ומספקת פתרונות למשרד הביטחון, תעשיות ביטחוניות וגופים ציבוריים, תשלב את טכנולוגיות Meaning כחלק ממארג פתרונות AI קיימים שלה. Meaning מביאה לשותפות יכולות בזמן אמת בזיהוי דובר והקשחת ערוצי קול, שמטרתן לצמצם הונאות, למנוע גניבת זהויות ולהגן על נתונים רגישים בשיחות.

היקף שיתוף הפעולה מוערך במיליוני דולרים.

הפוסט TSG בשותפות אסטרטגית עם Meaning: טכנולוגיות Voice-AI יוטמעו בפרויקטים ביטחוניים ואזרחיים בהיקף של מיליוני דולרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת ההשקעות הקנדית-ישראלית AWZ הודיעה כי תקים באזור התעשייה “טרה-פארק” באשקלון מפעל היברידי לייצור שבבים מתרכובות III-V על גבי סיליקון ומצעים נוספים, לצד יכולות אריזה מתקדמת (advanced packaging) – תחת קורת גג אחת. לפי החברה, זהו ה-Fab הפרטי הראשון מסוגו בישראל. ההשקעה הכוללת מוערכת בכ־5 מיליארד ש״ח (כ־3 מיליארד ש״ח בשלב א׳). המיזם ישתלב במרכז דיפ-טק רחב בשם The RISE, שיכלול גם מעבדות, שירותי תכנון (design), חממת סטארט-אפים ומרכז אקדמי יישומי להכשרת כוח אדם.

III-V (נקרא גם “שלוש-חמש”) הם חומרים מוליכים למחצה שמורכבים מיסוד מקבוצה III (כיום 13) ומקבוצה V (כיום 15) בטבלה המחזורית — למשל גליום-ארסניד (GaAs), אינדיום-פוספיד (InP), וגליום-חנקן (GaN).

ה-Fab יפעל במתכונת “פתוחה” (Open Fab) לצד שימוש בקווים משותפים ושדרוגם, כך שחברות סטארט-אפ, מוסדות מחקר ותאגידים יוכלו לקבל גישה לייצור. על פי AWZ, הייצור יתמקד ברכיבים הנדרשים לתקשורת מהירה וחסכונית באנרגיה עבור תשתיות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ופתרונות 5G/6G, וכן לשורה של יישומים ביטחוניים. במקביל מתוכננת יכולת אריזה מתקדמת כחלק אינטגרלי משרשרת הייצור.
המיזם מקודם בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, מפא״ת, רשות מקרקעי ישראל ורשות החדשנות, ובשיתוף עיריית אשקלון. ד״ר גל הררי, רמ״ח CTO במפא״ת, מסר בקצרה כי מדובר ב“פרויקט בעל חשיבות לאומית המחזק עצמאות טכנולוגית וביטחונית”.
מעבר להיבט התעשייתי, The RISE מיועד לתת מענה למחסור ההולך וגדל במהנדסים וטכנאים בתחום השבבים באמצעות מרכז הכשרה יישומי בשיתוף אקדמיה ותעשייה. באשקלון רואים במהלך מנוע לתעסוקה ולהתחדשות אזורית.
נכון לעכשיו לא פורסמו לוחות זמנים, קיבולות ייצור, טכנולוגיות יעד ספציפיות (למשל GaN/GaAs/InP) או היקף סיוע מדינתי מפורט. כמו כן, טרם נמסרו נתונים פומביים על מספר המשרות הצפוי או על שיתופי-פעולה מסחריים ארוכי טווח. עם זאת, אם התוכנית תצא לפועל בהיקף המוצהר, מפעל שבבים III-V באשקלון עשוי להרחיב משמעותית את שרשרת הערך המקומית – מה-design ועד הייצור והאריזה – ולצמצם תלות בייבוא בתחומים רגישים.
לפי AWZ, ה-Fab יהיה חלק מליבה תעשייתית שתכוון גם לייצוא רכיבים ולפיתוח מערכות פוטוניקה ותקשורת מהירות. ההקמה באשקלון משתלבת בגל עולמי של השקעות בעמידות שרשראות אספקה ובהשבת יכולות ייצור שבבים למדינות המקור.

ירון אשכנזי, מייסד ומנכ״ל Awz: "מדובר במיזם לאומי אסטרטגי, יחיד מסוגו בעולם, שיכלול תשתיות קריטיות וטכנולוגיות מהפכניות שיחזקו את עצמאותה הביטחונית, הטכנולוגית, והכלכלית של ישראל, את אזור הדרום והעיר אשקלון. ל-The RISE תהיה תרומה משמעותית ביותר למאמץ התקומה הלאומי בעקבות אירועי 7.10. ההשקעה יוצאת הדופן, שתתבצע באמצעות Awz Infrastructure – זרוע התשתיות של קבוצת Awz – בשיתוף עם קבוצת היזמות XTarget – עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של Awz: חיזוק עצמאותה הביטחונית והכלכלית של ישראל והגברת הייצוא באופן משמעותי, לצד תמיכה באזורי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל"

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "המיזם הענק של Awz באשקלון מתכתב לגמרי עם חזון משרד הכלכלה והתעשייה – שילוב בין השקעות בינלאומיות, חדשנות ישראלית וצמיחה אזורית. אנחנו מחזקים את העצמאות הביטחונית והטכנולוגית של ישראל, את הייצור והתעשייה המקומית. הקמת מפעל השבבים המתקדם היא קפיצת מדרגה בדרך להפוך את ישראל למעצמת שבבים ודיפ-טק עולמית וליצור אלפי משרות איכותיות שיחזקו את כלכלת הדרום ואת חוסנה של המדינה כולה"

ד״ר גל הררי, רמ״ח CTO במפא״ת: "מפא״ת, גוף הפיתוח של משרד הביטחון וצה״ל, רואה בהקמת Fab לייצור מוליכים למחצה III-V בישראל פרויקט בעל חשיבות לאומית המשלב תועלות ביטחוניות, תעשייתיות וכלכליות. היוזמה העסקית של קבוצת Awz להקמת תשתית קריטית זו באשקלון מהווה הזדמנות גדולה לחזק ולפתח את העליונות הטכנולוגית ואת העצמאות הישראלית מול צרכי הביטחון והכלכלה של העשורים הבאים. מרכז זה יהווה גרעין מצוינות ישראלית לעליונות ביטחונית ועליונות מסחרית, ויאפשר פיתוח וייצור מערכות צבאיות ואזרחיות מתקדמות ליישומים רבים מספור, מהחלל ועד תת-קרקע"

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון: "ההחלטה להקים את ה-Fab המתקדם בישראל דווקא כאן באשקלון היא הבעת אמון אדירה בעיר שלנו ובדרך שאנחנו מובילים. אשקלון צומחת והופכת למוקד של חדשנות, תעשייה מתקדמת וצמיחה כלכלית. אני מודה לקבוצת Awz ולירון אשכנזי על האמון ועל הבחירה באשקלון כבית למיזם הלאומי הזה. אני מבקש להודות גם לשר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ולצוות המקצועי במשרדו על התמיכה והליווי המקצועי. זהו צעד משמעותי בדרך לאשקלון של המחר"

מוטי גמיש, מנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה: "הקמת המפעל באשקלון היא הוכחה לכך שכאשר ממשלה, תעשייה ויזמים פועלים יחד – ישראל יודעת לייצר תשתיות אמיתיות לעתיד. פרויקט זה מחזק את התעשייה הישראלית, מייצר מקומות עבודה איכותיים בדרום, מייצר השקעה משמעותית בטכנולוגיה ובעיקר משקיע באנשים. היכולת לייצר שבבים מתקדמים בישראל תצמיח דור חדש של מהנדסים, חוקרים ויזמים שיצעידו את הדרום ואת מדינת ישראל לעידן טכנולוגי חדש"

ד״ר אלון סטופל, יו״ר רשות החדשנות: "אני מבקש להביע את תמיכתי והערכתי ליוזמה להקמת מתקן ייצור תעשייתי ייעודי לשבבים בטכנולוגיות III-V בישראל – פרויקט The RISE. מדובר ביוזמה בעלת פוטנציאל לאומי ואסטרטגי אשר משתלבת עם מגמות עולמיות בולטות בתחום המוליכים למחצה ועם צורכי מדינת ישראל לחיזוק העצמאות הטכנולוגית בתחומים רגישים ומתקדמים"

אבישי דרהי, מנכ״ל Awz-XTarget: "אני מבקש להודות בראש ובראשונה לקבוצת Awz על היוזמה והשותפות, ולכל הגורמים המעורבים בהובלת המיזם הלאומי החשוב הזה, ובפרט למשרדי הממשלה השותפים: משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ורשות החדשנות, על שיתוף פעולה מקצועי ויעיל ברמה יוצאת דופן. שיתוף הפעולה ההדוק והשותפות עם ראש עיריית אשקלון וחכ״ל אשקלון הם מרכיב חיוני בדרך להקמת פרויקט בעל חשיבות לאומית רבה. מרכז הדיפ-טק הלאומי של קבוצת Awz יהווה אבן דרך חשובה בהשגת עצמאות ייצורית של ישראל בתחומי השבבים והטכנולוגיות המתקדמות ויסייע בהפחתת צווארי בקבוק בשרשרת האספקה וביצירת רציפות ייצור מלאה בישראל"

הפוסט AWZ תקים באשקלון מפעל שבבים III-V ומרכז דיפ-טק בהיקף של כ־5 מיליארד ש״ח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית המחשוב IBM הציגה היום התקדמות משמעותית בדרכה להשגת יתרון קוונטי עד סוף 2026, ולבניית מחשב קוונטי עמיד בפני שגיאות עד 2029. בכנס המפתחים השנתי של IBM Quantum, חשפה החברה את IBM Quantum Nighthawk – המעבד הקוונטי המתקדם ביותר שלה עד כה, שתוכנן במיוחד לעבודה עם תוכנה קוונטית מתקדמת, כדי להשיג יתרון קוונטי כבר בשנה הבאה.

יתרון קוונטי הוא שלב בבשלות הטכנולוגיה של מחשוב קוונטי המוכיח מסוגלות לפתור בעיה טוב יותר מכל שיטה המבוססת על מחשוב קלאסי (בינארי) בלבד. כדי להגיע ליתרון קוונטי מוכח בעזרת חומרה קוונטית, מפתחים צריכים שליטה מדויקת מאוד במעגלים הקוונטיים, ושילוב של מחשבים קלאסיים עתירי ביצועים (HPC – מחשבי-על) כדי לצמצם שגיאות שמתרחשות בזמן החישוב. IBM צופה כי היישומים הראשונים של יתרון קוונטי מוכח יאושרו על ידי קהילת החוקרים הבינלאומית עד סוף 2026.

“ישנם עמודי תווך רבים בדרך להצגת מחשוב קוונטי שימושי באמת לעולם”, אמר ג'יי גמבטה, מנהל המחקר העולמי של IBM. “אנחנו מאמינים ש-IBM היא החברה היחידה שנמצאת בעמדה להמציא ולהציג במהירות את החומרה, התוכנה, יכולות הייצור וטכנולוגיית תיקון השגיאות למחשוב הקוונטי, כדי לאפשר יישומים מהפכניים”.

מעבד IBM Quantum Nighthawk החדש, שיימסר לקהילת החוקרים ומשתמשי IBM כבר בסוף השנה הנוכחית, יכלול 120 קיוביטים (מעבדים קוונטיים) המחוברים זה לזה באמצעות 218 מקשרים (couplers) מהדור הבא – גידול של יותר מ-20% ביחס לדגם המעבדים הקודם IBM Quantum Heron. הקישוריות המשופרת הזו תאפשר למשתמשים להריץ מעגלים קוונטיים מדויקים יותר, בעלי מורכבות חישובית הגבוהה ב-30% מזו של הדור הקודם, תוך שמירה על שיעור שגיאות נמוך.

הארכיטקטורה הנוכחית של המעבדים תאפשר התמודדות עם בעיות חישוב מורכבות הדורשות עד 5,000 שערים של צמדי קיוביטים – הפעולות הבסיסיות ליצירת שזירה (entanglement) קוונטית. IBM מצפה שגרסאות עתידיות של Nighthawk יגיעו ל-7,500 שערים עד סוף 2026, ול-10,000 שערים עד 2027. עד 2028, מערכות המבוססות על Nighthawk עשויות לתמוך בעד 15,000 שערים בזכות חיבור של 1,000 קיוביטים ומעלה.

במקביל, IBM מתקדמת במהירות לבניית המחשב הקוונטי הראשון בעולם בקנה מידה גדול שיהיה חסין לשגיאות וסימנה כיעד את שנת 2029. במסגרת זו החברה הכריזה על IBM Quantum Loon – מעבד ניסיוני שמדגים לראשונה כי IBM הצליחה לשלב את כל רכיבי הליבה הדרושים למחשב קוונטי חסין שגיאות. המעבד יבחן ארכיטקטורה חדשה שתאפשר יישום והרחבה של רכיבי תיקון שגיאות קוונטיים בצורה יעילה ומעשית.

בנוסף, IBM הודיעה כי הצליחה להשתמש בחומרה קלאסית כדי לפענח שגיאות בזמן אמת בדיוק של פחות מ-480 ננו-שניות – הישג הנדסי שהושג שנה מוקדם מהצפוי. יחד עם Loon, פריצות דרך אלו מציבות את אבני היסוד להרחבת הטכנולוגיה המבוססת על קיוביטים מוליכי-על מהירים ומדויקים – ליבת מערכות המחשוב הקוונטיות של IBM.

הפוסט IBM חושפת מעבד קוונטי מתקדם מסוגו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדינת ישראל, שמובילה כבר עשורים בפיתוח שבבים מהמתקדמים בעולם, לא טרחה עד כה להקים מסלול אקדמי ייעודי לתכנון ואימות שבבים. אלפי מהנדסים ישראלים חתומים על פריצות הדרך הגדולות ביותר בתחום – ממעבדי מובייל ועד שבבי AI מהפכניים – אבל את הידע הזה, את התשתית הזו, לא לימדו כאן. עד עכשיו.

עכשיו זה סוף סוף קרה. בית הספר להייטק ו- AI של גוגל ואוניברסיטת רייכמן שברו את הנורמה, והשיקו תכנית לימודים חדשה לתכנון ואימות שבבים. וכעת יש לראשונה בישראל מסלול שמבין את מה שהעולם כבר יודע מזמן: אי אפשר לצפות לקבל דור חדש של מהנדסי שבבים מבלי להכשיר אותם כהלכה.

המהלך הזה הוא לא רק אקדמי – הוא אסטרטגי. תכנון שבבים הוא כיום לב התעשייה, והוא גם צוואר הבקבוק שלה. בלי מהנדסי חומרה, מעבדי בינה מלאכותית לא יפותחו. בלי אימות מדויק, אין יציבות. ובלי הכשרה ממוקדת – קשה לבנות את עתיד תעשיית השבבים בישראל.

התכנית עצמה מרשימה: שילוב של יסודות תיאורטיים עם תרגול מעשי, עבודה עם שפות תכנון כמו Verilog ו-System Verilog, פרויקטים על רכיבי FPGA ומפגשים עם התעשייה. זו לא עוד תכנית אקדמית – זו חממה שתסייע להקים גם את דור חברות ההזנק הבט בתחום השבבים.

הביקוש מדבר בעד עצמו: 635 הגישו מועמדות למחזור הראשון, ומתוכם התקבלו רק 35. ההרכב החברתי מגוון, והמסר ברור – תכנון שבבים הוא לא מועדון סגור, אלא הזדמנות שצריכה לכלול כמה שיותר מהנדסים.

ועדיין נשאלת השאלה: מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן?

איך ייתכן שישראל, המייצאת את המוחות הכי מבריקים לתכנון שבבים בגוגל, אפל, אינטל ואמזון לא השקיעה עד כה בהכשרה מקומית? איך קרה שהתחום הכי קריטי לעתיד ההייטק – נשאר בשוליים האקדמיים?

האמת, אין לי תשובה טובה לכך ולכן אסתפק במהלך של רייכמן וגוגל שהוא לדעתי תיקון היסטורי. הוא לא רק פותח דלת למהנדסים צעירים – הוא גם מציב את ישראל על המסלול הנכון: לא רק לייצר חדשנות, אלא לדאוג לדור הבא של מהנדסינו.

אם נרצה להישאר מובילים, לא מספיק לייצא מוחות, צריך גם לבנות את התשתית להכשרתם ובכך לעזור להם להקים את דור חברות השבבים הבא. והמסלול החדש ברייכמן הוא הצעד המתבקש בכיוון הנכון. נקווה שאוניברסיטאות אחרות ילכו בעקבות אוניברסיטאת רייכמן וידביקו את הפער בין ההיצע לביקוש.

הפוסט הגיע הזמן שבמקביל לבניית שבבים מהפכנים נבנה גם את התשתית האקדמית המתאימה לכך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החברה, שיצאה השבוע מהחשאיות עם גיוס מרשים של 90 מיליון דולר, מציגה פתרון שנשמע כמעט דמיוני: שרתים עם זיכרון הגדול פי אלף מGPU  מתקדם. לא מדובר בעוד שיפור הדרגתי, אלא בקפיצה קוונטית, כזו המזכירה את המעבר ממודם חיוג לסיבים אופטיים.

החזון של מג'סטיק ברור: לשבור את "קיר הזיכרון", אותו גבול בלתי נראה שמונע ממערכות AI  למצות את הפוטנציאל שלהן. כיום, גם המעבדים הגרפיים החזקים ביותר נאלצים להתמודד עם מגבלות זיכרון ורוחב פס שמאטות את קצב הלמידה, מגבילות את גודל המודלים, ומבזבזות אנרגיה יקרה. מג'סטיק מציעה אלטרנטיבה – תשתית שמאפשרת להריץ מודלים עצומים על שרת יחיד, ביעילות חסרת תקדים.

מעבר להישג ההנדסי, יש כאן אמירה אסטרטגית עמוקה: העתיד של הבינה המלאכותית לא ייקבע רק על ידי קוד, אלא על ידי חומרה. ומי שמחזיק בתשתית – מחזיק במפתח למהפכה.

העובדה שמאחורי מג'סטיק עומדים עופר שחם, מסומי ריינדרס ושה ראבי הצוות שהקים והוביל את קבוצת תכנון השבבים של גוגל לפני יותר מעשור ולאחר מכן את קבוצת תכנון השבבים של מטא עם רקורד מוכח של פיתוח שבבים פורצי דרך, רק מחזקת את התחושה שמדובר בצוות רציני שיודע לא רק להבטיח אלא גם לקיים.

האם מג'סטיק תעמוד בציפיות? מוקדם לקבוע. אבל דבר אחד בטוח: אם היא תצליח, היא לא רק תפתור בעיה טכנית – היא תפתח את הדלת לעידן חדש של בינה מלאכותית, חכמה יותר, מהירה יותר, וירוקה יותר.

וזה, בלי ספק, משהו ששווה לזכור.

הפוסט מג'סטיק לאבס רוצה לשבור את קיר הזיכרון ולפתוח עידן חדש בבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing (NYSE: TSM) היא הספקית העיקרית למעבדי בינה מלאכותית מתקדמים ולחוות השרתים של ענקיות הענן. לפי הערכות שונות, TSMC מייצרת מעל 90% מהשבבים המתקדמים ביותר בעולם.

ברבעון השלישי של 2025 רשמה TSMC שיא חדש: הכנסות של כ-33.1 מיליארד דולר – עלייה של כ-40.8% לעומת הרבעון המקביל ו-10.1% לעומת הרבעון הקודם. הרווח הנקי הגיע לכ-14.77 מיליארד דולר, עם שיעור רווח גולמי מרשים של כ-59.5%.

ה"בוננזה" מגיעה בעיקר מתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC) ושבבי ה-AI למרכזי נתונים – תחום שהפך בשנים האחרונות לעוגן המרכזי של החברה, ואחראי כעת לכ-57% מהכנסות הייצור. אך לצד זה, תחום ה"מורשת" – שבבי סמארטפונים – מתעורר מחדש ותופס שוב נתח גדול מהפעילות: כ-30% מההכנסות ברבעון השלישי.

במשך שנים רבות, סמארטפונים היו מנוע הצמיחה העיקרי של TSMC. הירידה בקצב השדרוג של מכשירים, אינפלציה גבוהה והאטה בצריכה הפרטית פגעו בשוק המובייל והחלישו את תחום השבבים למכשירים ניידים. כעת ניכרת התאוששות: השקת הדורות האחרונים של iPhone – ובהם iPhone 17 – תרמה לקפיצה במכירות אפל, שדיווחה ברבעונים האחרונים על שיאים חדשים בהכנסות. אפל הייתה בשנת 2024 הלקוחה הגדולה ביותר של TSMC, עם כ-24% מהכנסות החברה, כך שהצלחת האייפונים מתורגמת ישירות גם להכנסות היצרנית הטיוואנית.

ל-TSMC יש גם פרופיל גיאופוליטי וכלכלי ייחודי: החברה היא היצרנית הגדולה בעולם במודל "פאונדרי טהור" – ייצור עבור צד שלישי – והיא גורם מפתח בשרשראות האספקה של אפל, אנבידיה, AMD וענקיות טכנולוגיה נוספות. ב-2025 היא נהנית לא רק מביקוש אדיר לשבבי AI, אלא גם מגל של השקעות–עתק בהרחבת כושר הייצור: בין היתר הקמת מפעלים חדשים בארה"ב, יפן וגרמניה, לצד הרחבה משמעותית בטייוואן. לפי פרסומים, החברה מתכננת למעלה מ-15 מפעלים חדשים בשנים הקרובות, כולל כניסה מסיבית לייצור בתהליך 2 ננו־מטר.

על רקע זאת, שווי השוק של TSMC זינק מאז פריצת מהפכת ה-AI ב-2023, והחברה מצטרפת לקבוצת חברות הטכנולוגיה השוות טריליון דולר ויותר. למרות הצמיחה הדו־ספרתית בהכנסות וברווח, המניה נסחרת סביב מכפיל רווח של כ-30 על בסיס 12 החודשים האחרונים – קרוב ואף מעט מתחת לממוצע מדד S&P 500 – מה שמעורר עניין בקרב אנליסטים הרואים בה שילוב של צמיחה מהירה ותמחור שאינו קיצוני ביחס לשוק הרחב.

התמונה הכוללת היא של חברה שממשיכה להסתמך על שני מנועים מקבילים: מצד אחד ביקוש חסר תקדים לשבבי AI ומחשוב עתיר ביצועים, ומצד שני חזרה לצמיחה בשוק הסמארטפונים – שם TSMC נהנית מקשרי עומק עם אפל ושחקנים מובילים נוספים. עבור המשקיעים והתעשייה כאחד, TSMC נותרת שחקנית מפתח, הן בצד הטכנולוגיה והן בצד הכלכלה הגלובלית.

הפוסט TSMC נהנית מבום ה-AI – אבל מנוע צמיחה ותיק ומוכר חוזר לתפוס נפח משמעותי: שבבי סמארטפונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור סיכמה את הרבעון השלישי של 2025 עם תוצאות חזקות ועלייה ניכרת בציפיות לעתיד – בעיקר בזכות פריצה קדימה בתחום פוטוניקת הסיליקון למרכזי נתונים של בינה מלאכותית – וכל זה על רקע סאגת הרכישה שבוטלה בידי אינטל לפני כשנתיים. החברה רשמה ברבעון הכנסות של כ־396 מיליון דולר, עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל ו־6% לעומת הרבעון השני, ורווח נקי של 54 מיליון דולר – זינוק של כ־15% בהשוואה לרבעון הקודם. הרווח למניה עמד על 0.48 דולר (0.47 דולר בדילול מלא), והחברה דיווחה על רווח גולמי של 93 מיליון דולר ורווח תפעולי של 51 מיליון דולר.

מאחורי המספרים עומד שינוי כיוון טכנולוגי ברור: טאואר ממקדת חלק הולך וגדל מהמשאבים שלה בייצור שבבים לתקשורת אופטית מהירה ולתשתיות RF (תדרי רדיו) מתקדמות. בלב המגמה נמצאת פוטוניקת סיליקון – טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי פרוסת סיליקון אחת רכיבים אלקטרוניים ואופטיים, ולייצר "כבישי נתונים" מהירים במיוחד בתוך ובין שרתים. לפי דברי החברה בשיחת הוועידה, הכנסות פוטוניקת הסיליקון ברבעון השלישי הגיעו לכ־52 מיליון דולר – צמיחה של כ־70% לעומת השנה שעברה – והן חלק מצמיחה רחבה יותר בעסקי תשתית ה־RF, שהכניסו כ־107 מיליון דולר והגיעו לכ־27% מהמחזור. טאואר מציינת כי היא מכוונת לכך שהכנסות הפוטוניקה יעלו במהלך 2025 ליותר מ־220 מיליון דולר (לעומת 105 מיליון דולר ב־2024), עם קצב שנתי ברבעון הרביעי שעשוי לחצות את רף 320 מיליון הדולר.

הבחירה בפוטוניקת סיליקון אינה רק אופנת AI אלא גם בחירה הנדסית: במודולים אופטיים לקצבי 400 גיגה־ביט, 800 גיגה־ביט וכבר כיום גם 1.6 טרה־ביט לשנייה, פתרונות SiPh של טאואר מאפשרים בדרך כלל שימוש בכמחצית מכמות הלייזרים לעומת פתרונות EML (לייזר חיצוני) מסורתיים, ובכך להפחית עלויות ולשפר ביצועים, במיוחד בדורות החדשים של מודולים ל־AI. לשוק שבו עלויות, הספק ושטח מעגל הם קריטיים – זה יתרון ממשי, והחברה בונה עליו כבסיס לצמיחה רב־שנתית, במקביל לעבודה על דור עתידי של 3.2T ו־6.4T.

הצמיחה הזו מגיעה עם מחיר: השקעות הון אגרסיביות. כבר ב־2024 הודיעה טאואר על תוכנית השקעה של כ־350 מיליון דולר להרחבת כושר הייצור של פוטוניקת סיליקון וסיליקון־גרמניום במפעלי 200 מ"מ בישראל ובטקסס ובמפעל 300 מ"מ ביפן. השנה היא הוסיפה לכך עוד 300 מיליון דולר, בעיקר לשדרוג והרחבת כושר הייצור במפעליה במגדל העמק (Fab 2), ניופורט ביץ' בקליפורניה (Fab 3), סן אנטוניו (Fab 9) ובמפעל 300 מ"מ ביפן. בסך הכול עומד היקף ההשקעות הייעודי ל־SiPh/SiGe על כ־650 מיליון דולר. לפי המודל הפיננסי המעודכן, כושר הייצור החדש אמור להגדיל ביותר פי שלושה את היכולת לשנע שבבי פוטוניקה, ביחס לכושר המכויל שממנו יוצאת החברה ברבעון הרביעי של 2025.

יחסים חדשים עם אינטל

במקביל להשקעות במכונות, טאואר מאריכה גם חוזים על נדל"ן תעשייתי קריטי: המפעל הוותיק בניופורט ביץ', שפועל בניצולת גבוהה, קיבל הארכת שכירות עד 2031, במהלך שמצריך תשלום מראש של כ־105 מיליון דולר ויוכנס לדוחות כהוצאה חשבונאית הדרגתית בעלות של כ־6 מיליון דולר ברבעון בשורת עלות המכר. החברה מנסה לשכנע את המשקיעים שההשקעות הללו יחזירו את עצמן במהירות יחסית, בין השאר משום שהקפיצה בהכנסות מפוטוניקת סיליקון – אם אכן תתממש לפי התוכנית – אמורה לייצר תזרים מזומנים חזק במיוחד על גבי תשתית ייצור שכבר קיימת.

כל זה קורה על רקע אחד הפרקים הדרמטיים בתולדות החברה: ניסיון הרכישה על ידי אינטל. בפברואר 2022 הודיעו אינטל וטאואר על הסכם, שלפיו ענקית השבבים האמריקאית תרכוש את טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן – עסקה שהייתה אמורה להשתלב באסטרטגיית הפאונדרי החדשה של אינטל (IDM 2.0) ולחזק את מעמדה בתחום הייצור האנלוגי והמיוחד. אלא שהעסקה דרשה אישורי רגולטורים במדינות שונות, ובראשן סין. על רקע החרפת העימות הטכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג, הרגולטור הסיני לא נתן את האישור עד לפקיעת הדד־ליין, ובאוגוסט 2023 הודיעו שתי החברות על ביטול העסקה. אינטל שילמה לטאואר דמי ביטול בהיקף 353 מיליון דולר, והחמצה זו הפכה לסמל נוסף לכך שגם עסקאות טכנולוגיה "טהורות" עלולות ליפול קורבן למלחמת שבבים בין המעצמות. (Reuters)

אף שהרכישה לא יצאה לפועל, היחסים בין אינטל לטאואר לא נחתכו – אלא שונו. בספטמבר 2023, פחות מחודש אחרי ביטול העסקה, חתמו החברות על הסכם פאונדרי רחב היקף: אינטל תספק לטאואר כושר ייצור 300 מ"מ במפעל המתקדם שלה בניו־מקסיקו, וטאואר תשקיע עד 300 מיליון דולר בציוד שיותקן במפעל ותהיה בעלת הציוד. בתמורה תקבל טאואר "מסדרון קיבולת" של יותר מ־600 אלף "שכבות צילום" בחודש עבור תהליכי 300 מ"מ אנלוגיים, כולל ייצור תהליכי 65 ננומטר בתחום ניהול הספק (BCD) ו־RF SOI עבור טאואר. עבור חברה שמתמקדת בשבבים אנלוגיים ובתשתית תקשורת, זו דרך להרחיב את הפריסה הגלובלית ולהציע ללקוחות ייצור על פרוסות גדולות יותר – בלי להקים פאב חדש מאפס.

טאואר יוצאת מהפרק עם אינטל כחברה עצמאית חזקה יותר מאזנית, עם גישה לכושר ייצור אמריקאי מתקדם ועם פרופיל צמיחה שמתיישב היטב עם גל ההשקעות העצום ב־AI. מנגד, ההתבססות על ביקוש מהיר למרכזי נתונים לבינה מלאכותית הופכת את המודל העסקי לפחות מאוזן: האטה משמעותית בשוק השרתים או שינוי כיוון טכנולוגי במודולים אופטיים עלולים לפגוע בהחזר על ההשקעות העצומות בפוטוניקת סיליקון. ההנהלה מנסה להראות שהשילוב בין טכנולוגיות נישתיות ברווחיות גבוהה, גיוון גאוגרפי במפעלי הייצור ושיתופי פעולה כמו זה עם אינטל – מציב את טאואר בעמדה טובה לנצל את גל ה־AI, ולא רק "לרכב" עליו. השאלה אם השוק ממשיך לטפס בקצב הנוכחי או מגיב לתיקון – תלווה את הדוחות הבאים של החברה לא פחות מהקו התחתון.

הפוסט טאואר בנתה את עצמה מחדש בזכות הסיליקון פוטוניקס. שווה כיום 10 מיליארד ד', כפליים מהעסקה שקרסה עם אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בית הספר להייטק ו-AI של Google ואוניברסיטת רייכמן השיקו תכנית לימודים חדשה לתכנון ואימות שבבים (Chip Design & Verification) – מסלול הכשרה ממוקד למהנדסי חומרה, שנועד לתת מענה לביקוש ההולך וגובר למהנדסי שבבים בישראל.

התכנית גובשה לאחר תהליך היוועצות עם נציגים מחברות שבבים וטכנולוגיה, במטרה ליישר קו בין תכני הלימוד לבין צרכי התעשייה בפועל. היא משלבת לימודים תיאורטיים עם תרגול מעשי על כלים ותהליכי עבודה הנהוגים בחברות גלובליות.

מה לומדים?
תכנית הלימודים מכסה את רצף השלבים מתכנון לוגי בסיסי ועד אימות מערכות והיא כוללת יסודות העיצוב הדיגיטלי: מספרים בינאריים, אלגברה בוליאנית, מעגלים קומבינטוריים וסיקוונציאליים, מכונות מצבים, עבודה עם שפת Verilog: טיפוסי נתונים, לוגיקה, מודולים, סימולציות ועוד.

• כלי אימות (Verification) מתקדמים המבוססים על SystemVerilog ו-UVM: תכנות מונחה עצמים, בניית סביבת בדיקה, מודלי רגיסטרים, כיסוי פונקציונלי ועוד.

הסטודנטים מפתחים פרויקטים של מערכות שלמות, ומממשים את התכן על גבי רכיבי FPGA לצורך בדיקה ברמת החומרה. בנוסף נכללים בתכנית מפגשים עם התעשייה – ביקורים בחברות והרצאות אורח של מהנדסים ומנהלים מהתחום.

ביקוש גבוה, מיון הדוק
למחזור הראשון של התכנית נרשמו 635 מועמדים. לאחר תהליך מיון שכלל מבחנים מקצועיים וראיונות, התקבלו 35 משתתפים. לפי מפעילי התכנית, ההרכב החברתי מגוון, וכולל משתתפים מהחברה הערבית, מהעדה האתיופית ומהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לצד ייצוג נשים.

הקורס מיועד לבוגרי תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, להנדסאים, ולסטודנטים בשלב מתקדם בלימודים המעוניינים להשתלב בעולמות ה-Chip Design וה-Verification.

לאור הביקוש נפתח מחזור נוסף, שאמור לצאת לדרך בחודש הקרוב. למועמדים מתאימים מוצעות מלגות לימודים גבוהות, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי ועדת המלגות.

גלי שחר אפרת, מנכ"לית בית הספר להייטק ו-AI של Google ואוניברסיטת רייכמן, מציינת כי התכנית נולדה על רקע מחסור מתמשך במהנדסי Chip Design בישראל, במטרה להציע מסלול הכשרה ממוקד שיקל על שילוב בוגרים בצוותי פיתוח שבבים בחברות המקומיות והבינלאומיות.

הפוסט בית הספר להייטק ו-AI של Google ואוניברסיטת רייכמן פותחים מסלול לתכנון ואימות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (Nasdaq: CEVA), המספקת טכנולוגיות IP לקישוריות אלחוטית, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה, פרסמה את תוצאות הרבעון השלישי של 2025. החברה מציגה צמיחה דו-ספרתית ביחס לרבעון הקודם, בעיקר בזכות רישוי למעבדי AI, אך עדיין מסכמת את התקופה בהפסד נקי על בסיס GAAP.

הכנסות הרבעון השלישי הסתכמו ב־28.4 מיליון דולר, עלייה של 11% לעומת הרבעון השני של השנה ו־4% לעומת הרבעון השלישי של 2024 (27.2 מיליון דולר). הכנסות הרישוי עלו ל־16 מיליון דולר (לעומת 15.6 מיליון דולר ברבעון המקביל), וההכנסות מתמלוגים גדלו ל־12.4 מיליון דולר, לעומת 11.6 מיליון דולר לפני שנה.

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא תרומתם של מעבדי ה-AI: לפי החברה, רישוי למעבדי בינה מלאכותית היווה כשליש מהכנסות הרישוי הן ברבעון השני והן ברבעון השלישי. מדובר בהסכמים רב־שנתיים, שמספקים לחברה ודאות גבוהה יותר לגבי זרמי הכנסות עתידיים מתחום זה.

בצד העסקי, סיוה חתמה ברבעון על הסכם רישוי אסטרטגי עם חברת השבבים Microchip Technology, שתשלב את מעבדי ה-AI ממשפחת NeuPro NPU במגוון מוצרים. בנוסף, נחתמו הסכמי רישוי נוספים ל-AI DSP עבור מערכות סיוע לנהג (ADAS) ברכב ומכשירי חשמל ביתיים, לצד עסקאות לקישוריות Wi-Fi 7 ו-Bluetooth High Data, וכן DSP לתקשורת V2X ולווין. בסך הכול נחתמו ברבעון 12 הסכמי רישוי IP, חלקם עם לקוח חדש ועם יצרן OEM.

בגזרת התמלוגים, משלוחי המכשירים המבוססים על טכנולוגיית סיוה הגיעו ברבעון ל־579 מיליון יחידות. החברה מדווחת על משלוחי שיא ב-IoT סלולרי וב-Wi-Fi 6, המחזקים את מעמדה בשוקי ה-IP האלחוטיים. בהמשך, ברבעון הרביעי צפויים להצטבר תמלוגים נוספים בעקבות לקוח אמריקאי מרכזי שהחל להשיק סמארטפונים עם מודם G5 המבוסס על טכנולוגיית סיוה, לצד המשך מגמה חיובית במכירות יחידות Wi-Fi – תחום המתאפיין בשיעור תמלוגים גבוה מהממוצע.

מבחינת רווחיות, שיעור הרווח הגולמי על בסיס GAAP עמד ברבעון על 88%, לעומת 85% ברבעון המקביל. על בסיס Non-GAAP עמד שיעור הרווח הגולמי על 89% (לעומת 87% אשתקד). הרווח התפעולי Non-GAAP הגיע ל־3.1 מיליון דולר – פי שלושה לעומת הרבעון הקודם וגידול של כ־49% לעומת 2.1 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024.

לצד זאת, החברה עדיין אינה רווחית במונחי GAAP: ההפסד התפעולי GAAP עמד על 2.1 מיליון דולר (לעומת הפסד של 2.6 מיליון דולר לפני שנה). בשורה התחתונה רשמה סיוה הפסד נקי GAAP של 2.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של 1.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההפסד למניה GAAP עמד על 10 סנט, לעומת 6 סנט בשנה שעברה.

על בסיס Non-GAAP, הרווח הנקי ברבעון היה 2.7 מיליון דולר, או 11 סנט למניה מדוללת, לעומת 3.4 מיליון דולר ו־14 סנט למניה ברבעון השלישי של 2024 – כלומר, שיפור תפעולי אך רווח נקי נמוך יותר לעומת השנה שעברה.

החברה מדווחת כי המשיכה גם בתוכנית רכישת מניותיה החוזרת: ברבעון השלישי נרכשו כ־40 אלף מניות בהיקף של כמיליון דולר, וסך הכול כ־7.2 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2025.

מנכ"ל החברה, אמיר פנוש, ו-CFO יניב אריאלי מדגישים בדבריהם את התחזקות תחום ה-AI ברישוי ואת העלייה בתמלוגים מתחום הקישוריות, אך התוצאות מצביעות גם על כך שסביבת ההוצאות וההשקעות עדיין לא מאפשרת מעבר מלא לרווחיות GAAP.

הפוסט סיוה מסכמת רבעון שלישי: צמיחה ברישוי AI ובהכנסות – לצד הפסד נקי במונחי GAAP הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קמטק (נאסד"ק ובורסה בתל־אביב: CAMT), המפתחת מערכות בדיקה ומדידה לפרוסות שבבים ולאריזות מתקדמות, פרסמה תוצאות שיא לרבעון השלישי של 2025. הכנסות החברה הגיעו ל-126 מיליון דולר – עלייה של 12% לעומת הרבעון המקביל ב-2024 – והיא צופה רבעון רביעי חזק והמשך צמיחה גם ב-2026.

הליבה הטכנולוגית: בדיקה ומדידה לדור הבא של שבבי AI
קמטק פועלת בנקודה הרגישה ביותר בשרשרת הייצור: זיהוי והמדידה של פגמים בפרוסות שבבים ובאריזות מתקדמות, לפני שהן יוצאות מפס הייצור. מערכות החברה מיועדות במיוחד לעולם שבו שבבי AI ו-HPC נארזים באריזות מורכבות – כמו HBM, אריזות תלת־ממד ופתרונות צ׳יפלטים – שבהם כל פגם קטן עלול להשבית מודול יקר שלם.

הביקוש הגובר למרכזי נתונים וליישומי בינה מלאכותית מתורגם לצורך גובר בבדיקת איכות ברזולוציה גבוהה, הן בשלב פרוסות השבבים והן בשלב האריזה המתקדמת. שם נכנסות מערכות הבדיקה והמדידה של קמטק: הן מאפשרות ליצרני שבבים לעלות בתפוקה, לשמור על תשואה (yield) גבוהה ולצמצם שינויי תהליך ותקלות ייצור.

תוצאות כספיות: שיא בהכנסות, שיפור ברווחיות התפעולית
ברבעון השלישי הסתכמו הכנסות קמטק ב-126 מיליון דולר, לעומת 112.3 מיליון דולר ברבעון המקביל – צמיחה שנתית של 12%. שיעור הרווח הגולמי לפי GAAP עמד על 50%, ושיעור הרווח הגולמי Non-GAAP על 51.5%, לעומת כ-49.7% ו-50.8% בהתאמה בשנה שעברה.

הרווח התפעולי לפי GAAP עמד על כ-32 מיליון דולר, שהם 25.3% מההכנסות. הרווח התפעולי Non-GAAP הסתכם ב-37.6 מיליון דולר, כ-29.9% מההכנסות – עלייה של כ-10% לעומת הרבעון המקביל. משמעות הדבר היא שצמיחת ההכנסות מתורגמת לשיפור תפעולי, על רקע ביקוש יציב למערכות הבדיקה של החברה.

מהלך פיננסי: אג"ח להמרה חדשות ומבנה הון מחודש
במהלך הרבעון הנפיקה קמטק 500 מיליון דולר באיגרות חוב להמרה ללא ריבית. חלק מהתמורה שימש לרכישה חוזרת של כ-83% מהאג"ח להמרה שהנפיקה החברה ב-2021. המהלך יצר הפסד הון חשבונאי של 89 מיליון דולר, שהביא להפסד נקי לפי GAAP של 53.2 מיליון דולר – או 1.16 דולר למניה – אף שהפעילות השוטפת נותרה רווחית וצומחת.

במונחי Non-GAAP, המנטרלים את השפעות האירוע החד־פעמי הזה, הרווח הנקי עמד על 40.9 מיליון דולר, או 0.82 דולר למניה מדוללת – עלייה של 10% לעומת 37 מיליון דולר (0.75 דולר למניה) ברבעון השלישי של 2024.

נכון ל-30 בספטמבר 2025 מחזיקה החברה ביתרות מזומנים, פיקדונות וניירות ערך סחירים בהיקף של 794 מיליון דולר, לעומת 543.9 מיליון דולר בסוף הרבעון הקודם – כרית הון משמעותית להמשך השקעה במו"פ ובהרחבת כושר הייצור.

תחזית: המשך צמיחה ב-2025 וב-2026, עם דגש על AI ו-HPC
בהתבסס על צבר ההזמנות וההתקשרויות השוטפות, קמטק צופה הכנסות של כ-127 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2025. אם התחזית תתממש, ההכנסות השנתיות יעמדו על כ-495 מיליון דולר – שנת שיא עם צמיחה של כ-15% לעומת 2024.

לדברי מנכ"ל קמטק, רפי עמית, הביקוש למערכות בדיקה ומדידה ליישומי HPC ו-AI הוא מנוע מרכזי בתוצאות: החברה נהנית ישירות מהשקעות ענק במרכזי נתונים ובציוד לייצור שבבים, כאשר כל דור חדש של אריזות מתקדמות דורש מערכות בדיקה מדויקות יותר ובקצבים גבוהים יותר.

עמית מעריך כי מגמת ההשקעות בענף השבבים וב-AI תימשך גם בשנת 2026, אך תהיה חזקה יותר במחצית השנייה של השנה, לאחר פתיחה מתונה יותר. עם מעמדה בשוק והרחבת היכולות הטכנולוגיות בשנים האחרונות, קמטק נערכת לנצל את גל ההשקעות הבא במפעלי שבבים ובאריזות מתקדמות, ולהמשיך להגדיל את נתח השוק שלה.

הפוסט קמטק מסכמת רבעון שיא: צמיחה בבדיקת שבבי AI ו-HPC והיערכות לגל ההשקעות הבא הופיע לראשונה ב-Chiportal.