מערכת השבבים של אפל זוכה ליציבות חשובה: אחרי ימים של שמועות על עזיבה קרובה, ג׳וני סרוג׳י, סמנכ״ל בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל ואחד האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית השבבים העולמית, שלח מזכר פנימי לעובדיו ובהבהרה חד־משמעית: הוא אוהב את עבודתו באפל, ואינו מתכנן לעזוב בזמן הקרוב.

מגל שמועות – להצהרת נאמנות

בסוף השבוע דיווח בלומברג כי סרוג׳י אמר למנכ״ל טים קוק שהוא "שוקל ברצינות לעזוב" את אפל ולעבור לחברה אחרת – דיווח שהצית גל ספקולציות והגביר את תחושת חוסר היציבות סביב הנהלת החברה, שכבר חוותה לאחרונה רצף פרישות של בכירים: מנהל התפעול ג׳ף ויליאמס, ראש תחום ה־AI ג׳ון ג׳יאננדרה, ראשת התחום המשפטי קתרין אדמס, ואחראית הסביבה והמדיניות ליסה ג׳קסון, לצד המעצב הוותיק אלן דַיי שעבר למטה.

על רקע הדיווחים הללו, סרוג׳י שלח ב־8 בדצמבר מזכר לעובדי חטיבת החומרה, שבו כתב כי הוא מודע לשמועות, וכי הוא חש שחובה לדבר ישירות עם הצוות: "אני גאה בטכנולוגיות המדהימות שאנחנו בונים – במסכים, במצלמות, בחיישנים, בשבבים, בסוללות ובמגוון רחב של טכנולוגיות בכל מוצרי אפל… אני אוהב את הצוות שלי, אני אוהב את העבודה שלי באפל, ואין לי כל כוונה לעזוב בזמן הקרוב". (MacRumors)

המסר הזה מדגיש את הפער בין השלב הראשון – שבו דיווחים שונים תיארו אותו כמי ששוקל ברצינות יציאה – לבין העמדה הרשמית כעת: גם אם דילמה אישית אכן התקיימה, בשורה התחתונה סרוג׳י מסמן למטה ולשוק ההון שהוא נשאר.

קוק נלחם על האיש שמאחורי מהפכת השבבים

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, טים קוק ניהל בחודשים האחרונים קמפיין שימור אגרסיבי כדי להשאיר את סרוג׳י באפל – כולל חבילת תגמול נדיבה והבטחה לתוספת אחריות תפקידית בהמשך. (The Straits Times) זאת על רקע "משבר הנהלה" רחב יותר, שבו אנליסטים החלו לשאול שאלות על רציפות הניהול והיערכות ליום שאחרי קוק.

הסיבה ללחץ סביב סרוג׳י ברורה: מאז שהצטרף לאפל ב־2008 והוביל את פיתוח ה־A4 – המערכת־על־שבב הראשונה שפותחה בתוך הבית – הוא עומד במרכז אחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של החברה: המעבר לשבבי Apple Silicon, ובראשם משפחת ה־M למחשבי מק. המעבר הזה הרחיק את אפל מתלות באינטל, שיפר משמעותית ביצועים ויעילות אנרגטית, והפך לאחד מעמודי התווך של האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה בעשור האחרון.

סרוג׳י, שנולד וגדל בחיפה ולמד מדעי המחשב בטכניון, נחשב לאחד הישראלים הבכירים ביותר בעולם ההיי־טק הגלובלי. תחת אחריותו נמצאים לא רק השבבים אלא גם טכנולוגיות ליבה נוספות – סוללות, חיישנים, מצלמות, בקרים ואמצעי אחסון – המוטמעים בכל קו המוצרים של אפל.

מסר של יציבות – אבל השאלות על אפל נשארות

הבהרתו של סרוג׳י מגיעה בשבוע שבו השיח סביב אפל נע בין התלהבות מהישגי העבר לבין דאגה מהעתיד: החברה אומנם מובילה בתחום השבבים, אך נתפסת כמי שמגיבה באיטיות יחסית למהפכת הבינה המלאכותית, ובמקביל מתמודדת עם גל פרישות חריג של בכירים.

עבור אפל, העובדה שהאיש שמאחורי Apple Silicon מצהיר בפומבי שהוא נשאר "לעת עתה" היא נקודת אור ברורה – סוג של עוגן טכנולוגי וניהולי בתוך ים סוער. עבור ישראל, זה עוד סימון לכך שאחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר בתעשיית השבבים העולמית ממשיך להיות קשור הדוקות למהנדס שצמח בחיפה והפך לאחת הדמויות המרכזיות בקופרטינו.

אמפמ

כותרת:

כותרת משנה:

תגים:
ג׳וני סרוג׳י, אפל, Apple Silicon, שבבים, מעבדי M, טים קוק, הנהלת אפל, תעשיית השבבים, אקוסיסטם אפל, היי־טק ישראלי

ביטוי מפתח:
ג׳וני סרוג׳י לא עוזב את אפל

נרדפים (מופרדים בפסיקים):
ראש השבבים של אפל, סמנכ״ל טכנולוגיות חומרה באפל, מהפכת Apple Silicon, מעבדי M של אפל, משבר הנהלה באפל, גל פרישות באפל, שימור בכירים באפל, מהנדס ישראלי באפל

SLUG:
johny-srouji-stays-at-apple-no-plans-to-leave

• The Verge
• timesofindia.indiatimes.com
• The Verge

הפוסט ג׳וני סרוג׳י מרגיע את השמועות: ראש השבבים של אפל מצהיר – ״לא מתכנן לעזוב בזמן הקרוב״ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת דרום קוריאה פרסמה אסטרטגיה חדשה לשוק השבבים בעידן הבינה המלאכותית, הכוללת השקעה של יותר מ־700 טריליון וון עד שנת 2047, הקמת עשרה מפעלי שבבים חדשים והפיכת המדינה ל"מעצמת השבבים השנייה בעולם". במסגרת המהלך שואפת סיאול לבנות אקוסיסטם מלא – מתכנון שבבים (פאב־לס), דרך פאונדריז ועד חיזוק תעשיות החומרים והציוד – ולהקטין את התלות שלה ביבוא, במיוחד בתחומי ביטחון.

10 מפעלים חדשים וקלסטר שבבים מהגדולים בעולם

שר המסחר, התעשייה והאנרגיה קים ג’ונג־קוואן הציג את התוכנית בישיבת "חזון ואסטרטגיית פיתוח K-Semiconductor בעידן הבינה המלאכותית", בראשות הנשיא לי ג’ה־מיאונג. לפי ההודעה, הממשלה מתכננת להשקיע מעל 700 טריליון וון עד 2047 כדי להקים עשרה מפעלי ייצור שבבים (fabs) חדשים ולבסס "קלסטר שבבים" ש يُוגדר כגדול והמתקדם בעולם. כבר השנה החלה בניית הפאב הראשון באזור יונגין, והליך הפיצויים לקרקעות במתחם התעשייה הלאומי ביונגין נמצא בעיצומו.

האסטרטגיה נועדה להעביר את מרכז הכובד מתלות כמעט מוחלטת בזיכרונות למיקוד גם בשבבי מערכת (System IC) – בעיקר פאב־לס ופאונדריז – לצד חיזוק יצרני החומרים, הרכיבים וציוד הייצור. במקביל, הממשלה מתכוונת לשמור על העליונות של קוריאה בזיכרונות מתקדמים, כמו HBM לדאטה סנטרים של בינה מלאכותית, ולהזרים תקציבי מחקר ופיתוח לשבבים ייעודיים ל־AI כגון NPU ו־PIM.

לפי הנתונים הרשמיים, הממשלה תשקיע כ־215.9 מיליארד וון בפיתוח זיכרונות מהדור הבא עד 2032, כ־1.27 טריליון וון בשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית עד 2030, כ־260.1 מיליארד וון במוליכים למחצה מרוכבים (Compound Semiconductors) עד 2031 וכ־360.6 מיליארד וון בטכנולוגיות אריזה מתקדמת באותו אופק זמן.

פאב־לס פי עשרה ומפעל ייעודי ב־40 ננומטר

נקודת החולשה שהוגדרה במפורש היא תעשיית הפאב־לס המקומית – חברות שמתכננות שבבים אך אינן מפעילות מפעלי ייצור. הממשלה מציבה יעד אגרסיבי: להגדיל את היקף הפעילות של התעשייה הזו ביותר מפי עשרה ביחס להיום. לשם כך יוקם מודל שיתופי שבו "חברות הלקוח" יובילו את דרישות הטכנולוגיה, והפאונדריז המקומיים יקבלו תפקיד של שותף צמוד בייצור.

במסגרת זו יוקם פאב "שותפות" (Co-prosperity Fab) בהשקעה של 4.5 טריליון וון – מפעל 12 אינץ' ב־40 ננומטר – שיוקצה בחלקו לקיבולת ייעודית עבור חברות פאב־לס קוריאניות ויאפשר להן לייצר אב־טיפוס ולעלות לייצור סדרתי בלי להידחק מתור ההזמנות של ענקיות גלובליות. בכך מנסה סיאול לבנות מודל המזכיר את האקוסיסטם של TSMC בטייוואן, שבו תכנון וייצור חיים זה לצד זה ומזינים זה את זה.

תחום נוסף שבו קוריאה שואפת לעצמאות הוא שבבי ביטחון. הממשלה מצביעה על תלות יבוא כמעט מוחלטת – כ־99% – בשבבי הגנה, ומכריזה על שיתוף פעולה עם רשות הרכש הביטחוני לפיתוח "שרשרת מלאה" מקומית: מחומרים ותכנון ועד תהליך הייצור והמערכות. במקביל נשקלות הוראות חדשות בחוק השבבים המיוחד, שיקבעו עדיפות לרכש שבבים מתוצרת קוריאה עבור תשתיות לאומיות רגישות כמו רשתות חשמל, תקשורת ומרכזי נתונים ציבוריים.

חגורת חדשנות בדרום ואוניברסיטת שבבים ייעודית

כדי לפזר את הריכוז בענף סביב המטרופולין של סיאול, האסטרטגיה כוללת הקמת "חגורת חדשנות שבבים דרומית". החגורה תחבר בין גוואנג’ו – שתתמקד באריזה מתקדמת ובקישור למרכזי נתוני AI – בוסאן, שתפתח יכולות ייצור והדגמה בשבבי כוח מבוססי סיליקון קרביד (SiC), וגומי, שתשמש כמרכז מחקר ופיתוח לחומרים ולרכיבים, עם תשתיות בדיקה והערכה. (

המדינה תגדיר אזורי תעשייה מתקדמים ייעודיים לשבבים מחוץ לאזורי המטרופולין ותציע לחברות שם חבילת תמריצים רחבה: סבסוד השקעות, גמישות בשעות העבודה למהנדסים בקלסטרים האזוריים ועוד.

במקביל מתוכננת הקמה של "אוניברסיטת שבבים לתארים מתקדמים", מוסד ייעודי שבו תעשיית השבבים תהיה שותפה מלאה בהקמה ובהפעלה. היעד הוא להכשיר כ־300 בוגרי תואר שני ושלישי בשנה – מהנדסים וחוקרים שישתלבו במפעלי הייצור, בחברות הפאב־לס, בחברות ציוד ובמערכת הביטחונית.

הממשלה מצהירה גם על יעד נוסף: טיפוח "אליטה תעשייתית" של חומרים, רכיבים וציוד – חברות שיצמחו להיות מקבילות ל־ASML ההולנדית בתחומי נישה אחרים של ציוד וחומרים לשבבים.

לדברי השר קים ג’ונג־קוואן, מדובר ב"תקופה חריגה שבה גורל התעשייה שלנו תלוי ביכולתנו להשיג הנהגה עולמית בשבבים", ולכן יש מקום למדיניות חריגה שמגייסת "את כל יכולות המדינה" למאבק על הבכורה הגלובלית.

הפוסט ממשלת דרום קוריאה מציגה: תוכנית ענק לשבבים – והכפלת תעשיית הפאב־לס פי עשרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ויסיק טכנולוג'יז (VisIC Technologies) מנס ציונה, המפתחת רכיבי הס功יות (GaN) להספק גבוה בתחום הרכב החשמלי, הודיעה על השלמת סגירה שנייה של סבב גיוס B בהיקף 26 מיליון דולר. את הסבב הוביל "יצרן שבבים גלובלי מוביל" (ששמו לא פורסם), ואליו הצטרפו כמשקיעות אסטרטגיות יונדאי מוטור וקיה (Hyundai Motor Company & Kia – HKMC). הגיוס מחזק את מעמדה של ויסיק כשחקנית מובילה בדור הבא של ממירי ההספק (traction inverters) לרכבים חשמליים.

מיקוד בהספק לרכב חשמלי ובשיתוף פעולה עם יונדאי-קיה

ויסיק מתמקדת ברכיבי GaN להספק גבוה, המבוססים על פלטפורמת D³GaN שפותחה בחברה. לפי ההודעה, ההשקעה החדשה נועדה להאיץ את מפת הדרכים של החברה בתחום ממירי ההספק לרכב חשמלי, בעיקר לארכיטקטורות 400 וולט ו-800 וולט – שני הסטנדרטים המרכזיים בשוק הרכב החשמלי.

המשקיעה האסטרטגית HKMC – יונדאי וקיה – רואה בטכנולוגיית GaN רכיב מרכזי בדורות הבאים של פלטפורמות הרכב החשמלי שלה, כדי לשפר נצילות, אמינות וביצועים, ולחסוך משקל ונפח במערכת ההנעה. בחברה מציינים כי שיתוף הפעולה עם ויסיק מיועד לשלב רכיבי GaN מתקדמים במערכות ההנעה של דגמי העתיד, כחלק מהמאמץ להגדיל את טווח הנסיעה ולהקטין עלויות ייצור.

מנכ"לית ויסיק, תמרה באקשט, מסרה כי ההשקעה "מסמנת נקודת ציון משמעותית עבור ויסיק ותעשיית הרכב החשמלי העולמית. טכנולוגיית D³GaN שלנו מגדירה מחדש את האופן שבו בנויים ממירי ההספק ברכב חשמלי, והשותפות האסטרטגית עם משקיעים גלובליים מאפשרת לנו להאיץ את החדירה לשוק ואת פריסת הטכנולוגיה בקנה מידה רחב".

GaN מול סיליקון ו-SiC: קטנים יותר, יעילים יותר

בלב סיפור הגיוס עומד צוואר הבקבוק של הרכב החשמלי: יעילות האלקטרוניקה להספק. פתרונות מסורתיים המבוססים על סיליקון מתקשים לעמוד בדרישות הנצילות והצפיפות ההספקית של פלטפורמות הדור הבא, במיוחד במתחים גבוהים. בשנים האחרונות נכנסו לשוק רכיבי SiC (סיליקון קרביד), המציעים ביצועים טובים יותר אך במחיר גבוה ותהליך ייצור מורכב.

ויסיק טוענת כי רכיבי GaN שפיתחה מאפשרים לבנות ממירי הספק קטנים, קלים ויעילים יותר, עם הפסדי אנרגיה נמוכים יותר – ולכן גם חיסכון בסוללה, הארכת טווח הנסיעה וצמצום עלויות מערכת. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה נועדה לתת מענה גם לפלטפורמות 400 וולט הנפוצות כיום וגם למערכות 800 וולט, שנכנסות לשוק בעיקר ברכבי פרימיום ובכלי רכב מהירי טעינה.

מה יעשו עם הכסף: דור 3, דור 4 וכניסה למרכזי נתונים

על פי ההודעה, כספי הסבב יופנו למספר יעדים טכנולוגיים ותפעוליים:

• השלמת פיתוח, אופטימיזציה והסמכה של רכיבי ומודולי GaN מדור שלישי במתח של 750 וולט – מיועדים לממירים ברכב חשמלי.
• פיתוח טכנולוגיית GaN במתח 1,350 וולט (דור רביעי) – שתאפשר לכסות את כל טווח התכנונים של רכבי הספק גבוה ותשתיות נוספות.
• ייצוב שרשרת האספקה והגדלת יכולת הייצור, כדי לעמוד בביקוש הצפוי מצד יצרני רכב חשמלי.
• התרחבות לשוק מרכזי הנתונים ב-800 וולט, תוך שימוש באותה פלטפורמת GaN לשיפור הנצילות של ספקי כוח לדאטה סנטרים, תחום הנמצא גם הוא בלב מהפכת הבינה המלאכותית ודורש צריכת חשמל אדירה.

בחברה מדגישים כי השילוב בין משקיע פיננסי מהתעשייה לבין משקיעה אסטרטגית כמו יונדאי-קיה מחזק את מעמדה של ויסיק כשחקנית מפתח בשרשרת הערך של הרכב החשמלי, ומייצר עבורה נתיב מואץ מהמעבדה לפלטפורמות סדרתיות בכביש.

הפוסט VisIC גייסה 26 מיליון דולר בהובלת יצרן שבבים גלובלי; יונדאי וקיה מצטרפות כמשקיעות אסטרטגיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית למחקר ((ERC הכריזה על זכייתו של ד"ר יקיר ויזל, חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב, במענק היוקרתי ERC Consolidator Grant לשנת 2025. מענקי Consolidator ERC נועדו לתמוך בחוקרים מצטיינים המפתחים רעיונות חלוציים ופורצי דרך בשלבי הגיבוש של צוות המחקר ותוכנית העבודה. היקף כל מענק כ-2 מיליון יורו.

ד"ר ויזל השלים בטכניון תואר ראשון משולב (מתמטיקה ומדעי המחשב) ודוקטורט בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. לאחר מכן יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. הוא עבד שנים רבות בחברות מובילות ובהן אנבידיה, אמזון ואינטל. מחקריו קושרים בין תאוריה ליישום ולכן רלוונטיים לתעשיות טכנולוגיות שונות.

ד"ר ויזל יקבל את המענק לטובת פיתוח StrongMC – מערכת לשיפור אמינותן של מערכות ממוחשבות מורכבות כגון מעבדים, מערכות אוויוניקה וחלל, מערכות נהיגה אוטונומיות, מכשירים רפואיים ועוד. תחום המחקר שלו, אימות פורמלי והיסק אוטומטי (Formal Verification and Automated Reasoning), עוסק בשיטות מתמטיות אוטומטיות להוכחת נכונות התנהגותן של מערכות מחשב על פי מפרט נתון. הוכחה מתמטית כזו מכסה את כל ההתנהגויות האפשריות של המערכת, ולכן מייתרת את הצורך בבדיקות. דוגמה מהעולם האמיתי: הוכחה מוקדמת שרכב אוטונומי יבלום בזמן ובאופן בטוח בעת חירום, בכל סיטואציה.

מערכת StrongMC מתעתדת להשיג שיפור משמעותי בזמן הריצה של אלגוריתמי אימות פורמלי, חרף המורכבות החישובית. לדברי ד"ר ויזל, "רוב האלגוריתמים הקיימים משתמשים במערכות הוכחה 'חלשות', הבנויות מכללי הוכחה פשוטים, כדי להוכיח שהמערכת 'מגשימה' את הנדרש במפרט. השאיפה לפשטות ברורה – ככל שככלי ההוכחה פשוטים, היישום שלהם 'קל יותר'. עם זאת, השימוש בכללי הוכחה פשוטים עלול להוביל למצבים שבהם אי אפשר להוכיח את התכונה הנדרשת בזמן סביר. אנחנו מאמינים ששימוש במערכות הוכחה חזקות, הבנויות מכללי הוכחה מורכבים, יכול להניב תוצאות טובות יותר, למרות הקושי ביישומן. האתגר שלנו הוא להצליח ליישם כללי הוכחה מורכבים ביעילות. אני מקווה שהצלחת הפרויקט תתרום לא רק לתחום מדעי המחשב אלא גם לשורה של יישומים בתחומים שונים בעולם האמיתי."

הפוסט ד"ר יקיר ויזל מהטכניון זכה במענק האירופי היוקרתי  מענק איחוד ERC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע כי חברת אנבידיה (NVIDIA) תוכל לשוב ולמכור לסין שבב בינה מלאכותית מתקדם מדגם H200 – מהלך שסימן שינוי כיוון ביחס למדיניות ההגבלות שאפיינה את השנים האחרונות. אנליסטים מזהירים כי ההחלטה תחזק משמעותית את יכולות ה-AI של בייג׳ין ותחתור תחת היתרון האסטרטגי העיקרי של ארה״ב: כוח החישוב.

לפי הודעת טראמפ ברשת Truth Social, אנבידיה תורשה לספק את שבבי ה-H200 ל״לקוחות מאושרים בסין״ ובמדינות נוספות, בתנאי שהממשל הפדרלי יקבל 25% מהכנסות המכירות – שיעור גבוה מההסדר הקודם, שעמד על 15%. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הדור החדש והחזק יותר – שבבי Blackwell ו-Rubin – אינו כלול בעסקה ואסור למכירה לסין.

מה כולל הדיל עם אנבידיה

החלטת הממשל מגיעה אחרי תקופה שבה אנבידיה ניסתה לעקוף את מגבלות הייצוא על ידי פיתוח שבבים ״מוחלשים״ לשוק הסיני, כמו דגם H20, שנועד לעמוד בתקרות הביצועים שהציב הבית הלבן. באפריל השנה נאלצה החברה לעצור את משלוחי ה-H20 בעקבות החמרת הכללים.

כעת, מתן אישור ל-H200 – שבב המסוגל להאיץ משמעותית אימון והפעלה של מודלי בינה מלאכותית גדולים – משדר לסין ולשוק שהממשל מוכן להתגמש, כל עוד ארה״ב נהנית מנתח נאה מהרווחים. ההחלטה מתפרשת גם על רקע כוונתו של טראמפ לבקר בסין באפריל, ומשדרת ריכוך מסוים ביחסים הכלכליים בין שתי המעצמות, בלי הסרת כל מגבלות הטכנולוגיה העילית.

אנליסטים: ״ארה״ב מוותרת על יתרון המחשוב שלה״

בקהילת מומחי הביטחון והטכנולוגיה בארה״ב התקבלה ההודעה בביקורת חריפה. החוקר ראש דושי (Rush Doshi), לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי וכיום מרצה באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, הזכיר כי יתרונה העיקרי של ארה״ב על סין במרוץ ה-AI נשען על גישה עדיפה לחומרת מחשוב עוצמתית. לדבריו, לסין כבר יש יתרונות אחרים – כוח אדם הנדסי עצום ותשתיות חשמל – ומתן גישה לשבבי H200 מצמצם את הפער האחרון שבו ארה״ב הובילה בבירור.

מכון המחקר Institute for Progress פרסם ימים ספורים לפני ההחלטה ניתוח שלפיו היתרון האמריקני בכוח חישוב צפוי לעמוד בשנה הקרובה על פי עשרה לעומת סין – אך אם אנבידיה תורשה לייצא H200 לסין, הפער עלול להצטמצם לפי חמישה בלבד.

טים פיסט, מנהל תחום טכנולוגיות מתפתחות במכון, כתב כי המהלך ״מעניק לסין חבילת מחשוב AI מתקדמת שלא הייתה לה בדרך אחרת״, והעריך שה״סטאק״ הסיני החדש ייבנה משבבי אנבידיה, ענני המחשוב של טנסנט, באידו ואליבאבא, ומודלים סיניים כדוגמת DeepSeek, Qwen ו-Kimi – שישמשו להתחרות בחברות ובמודלים אמריקניים בשווקים ברחבי העולם.

כריס מקגווייר, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ (CFR), הגדיר את ההחלטה ״שינוי כיוון דרמטי במדיניות האמריקנית ושגיאה אסטרטגית משמעותית״, וטען שהיא ״מבטלת את היתרון הגדול ביותר של ארה״ב על סין בתחום הבינה המלאכותית״.

סין דוחפת לעצמאות טכנולוגית – ובינתיים נהנית מהחלון שנפתח

מנקודת מבט סינית, ההחלטה משתלבת עם אסטרטגיה רחבה יותר של הפחתת תלות בטכנולוגיה אמריקנית. בתוכנית החומש הבאה מדגישה בייג׳ין השקעות מאסיביות בשבבים מקומיים וביישומי AI, ואילו חברות כמו וואווי (Huawei) מציגות תוכניות רב־שנתיות לבניית מערכי שבבים שיספקו כוח חישוב ברמה עולמית כאשר הם מקובצים באשכולות גדולים.

עם זאת, לפי מקגווייר ואנליסטים נוספים, בסין לא מצפים לפתח שבב שיתעלה על יכולות H200 לפני הרבעון האחרון של 2027. לכן, חלון הזמן שבו אנבידיה תוכל למכור H200 לשוק הסיני – לפני שהגבלות חדשות או חלופות מקומיות יצמצמו שוב את המרחב – נחשב קריטי עבור החברה, הן מסחרית והן אסטרטגית.

ההודעה של טראמפ התקבלה בחיוב בבורסות: מניית אנבידיה עלתה בכ-2% במסחר המאוחר, ומניות חברות שבבי AI סיניות כמו Moore Threads וקיימבריקון (Cambricon) רשמו גם הן עליות, בעוד יצרנית השבבים המקומית SMIC איבדה מעל 2% בהונג קונג – סימן לכך שהשוק מעריך שלשבבי אנבידיה עדיין יתרון משמעותי על פני החלופות המקומיות.

ההגבלות לא נעלמו – והאכיפה נמשכת

לצד ההקלה הנקודתית, הממשל האמריקני מדגיש שהמסגרת הרחבה של מגבלות הייצוא עדיין בתוקף. משרד המשפטים הודיע השבוע כי תפס כ-50 מיליון דולר במעבדי GPU מתקדמים שיועדו, בניגוד לכללים, לשווקים מוגבלים כמו סין, וכי נעשה ניסיון להבריח שבבי H100 ו-H200 בהיקף כולל של כ-160 מיליון דולר בין אוקטובר 2024 למאי 2025.

גם לאחר ההחלטה הנוכחית, שבבי Blackwell ו-Rubin – הדור הבא שנועד להמשיך את שליטת אנבידיה במרכזי הנתונים של ה-AI – נותרים מחוץ להישג ידן של החברות הסיניות. בכך מנסה וושינגטון לשמור לעצמה יתרון בקצה העליון של עקומת הביצועים, גם אם היא מתירה כעת לסין גישה רחבה יותר לדור הקודם.

בסיכומו של דבר, המהלך של טראמפ משקף ניסיון לשלב בין אינטרסים כלכליים – גביית מס של 25% על מכירות רווחיות מאוד – לבין ניהול מרוץ אסטרטגי צמוד מול סין בתחום הבינה המלאכותית. השאלה הגדולה, שעליה חלוקים המומחים, היא האם הוויתור על חלק מיתרון החישוב האמריקני הוא מחיר סביר עבור ההכנסות והדיאלוג המחודש עם בייג׳ין – או התחלה של שחיקה מסוכנת במעמד הטכנולוגי של ארה״ב.

הפוסט פניית פרסה בוושינגטון: טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 מתקדמים לסין – אנליסטים מזהירים מפגיעה ביתרון ה-AI האמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האוטו־טק מובילאיי, המפתחת מערכות סיוע לנהג וטכנולוגיות נהיגה אוטונומית, הודיעה על סבב פיטורים חדש שבמסגרתו ייעזבו כ־200 עובדים – כ־חמישה אחוזים מכוח האדם שלה, המונה כ־4,000 עובדים. עיקר המפוטרים הם עובדים בישראל, בארבעת אתרי החברה: הקמפוס החדש בירושלים, תל אביב, חיפה ופתח תקווה.

התייעלות, מיקוד בעיסקי הליבה – ולא סגירת פעילות

לדברי מובילאיי, המהלך נובע מבחינה מחודשת של הצרכים העסקיים ושאיפה להתייעל ולהתמקד בתחומי הליבה, ולא מסגירה או צמצום של חטיבה ספציפית. בניגוד לסבב הפיטורים הקודם, שנלווה לסגירת חטיבת פיתוח חיישן הלידאר לרכב אוטונומי וכלל כ־100 עובדים מאותה פעילות, הפעם הפיטורים מתפרסים על תפקידים ותחומים שונים בחברה.

מאז ההנפקה בוול סטריט ב־2022, לפי שווי של 16.7 מיליארד דולר, הרחיבה מובילאיי את מצבת כוח האדם בכ־אלף עובדים – גידול של כשלושים אחוזים בשלוש שנים. יותר משנה חלפה מאז חנכה החברה קמפוס גדול וחדש בירושלים, המיועד לתמוך בהתרחבותה ארוכת הטווח.

כעת, לאחר תקופת צמיחה מואצת, מבצעת מובילאיי התאמות במבנה ההוצאות ובפריסת כוח האדם. במקביל לפיטורים היא ממשיכה לגייס עובדים בתחומים שנחשבים קריטיים להמשך פיתוחי המוצר והאסטרטגיה העתידית, בעיקר בעולמות התוכנה, האלגוריתמיקה והמערכות האוטונומיות.

ירידה חדה בשווי, השפעות מלאי השבבים עדיין מורגשות

מאז תחילת 2025 איבדה מניית מובילאיי כארבעים אחוזים מערכה, ושווי השוק של החברה ירד לכ־9.5 מיליארד דולר – כמעט מחצית משווי ההנפקה. הירידה משקפת שילוב של סנטימנט שלילי כללי כלפי מניות טכנולוגיה ורווחיות שנשחקה בעקבות חולשה בביקוש לשבבים.

החברה הסבירה בעבר כי לקוחותיה – בעיקר יצרניות רכב – צברו מלאי שבבים עודפים במהלך 2024, כהמשך ישיר למשבר השבבים העולמי בתקופת הקורונה. כאשר המשבר שכך, הקונים האטו את קצב ההזמנות החדשות עד שתתבצע התאמה בין המלאי לצריכה בפועל.

ברבעון השלישי האחרון הכנסות מובילאיי עלו בכארבעה אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל והגיעו ל־504 מיליון דולר, אך מדובר בקצב צמיחה מתון יחסית לשנים קודמות. בחברה מציינים כי מדובר עדיין ב"שאריות" של בעיית המלאי, שליוותה בעיקר את 2024.

במצטבר מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר רשמה החברה תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של קרוב לחצי מיליארד דולר. מובילאיי אף העלתה את הקצה התחתון של תחזית ההכנסות השנתית בכ־80 מיליון דולר, כך שהטווח המעודכן עומד על 1.845–1.885 מיליארד דולר – צמיחה של 12%–14% לעומת השנה שעברה.

בשלב זה מובילאיי טרם דיווחה למשקיעים על היקף ההוצאות החד־פעמיות הצפויות בגין פיצויי פיטורים, או על גובה החיסכון השנתי במשכורות, אם וככל שיתגבש. לפי ההערכות, המהלך אינו צפוי להביא לצמצום משמעותי בשטחי המשרדים שבידי החברה בישראל.

"מותג ישראלי גלובלי" בתקופה של התאמות

מובילאיי נוסדה ב־1999 בידי פרופ’ אמנון שעשוע, וכיום נחשבת לאחד המותגים הגלובליים המוכרים ביותר שצמחו מההייטק הישראלי. החברה מובילה את שוק מערכות הסיוע המתקדמות לנהג (ADAS), ומפתחת גם פלטפורמות נהיגה אוטונומית מלאות עבור יצרניות רכב בעולם.

בהודעתה הרשמית מסרה החברה: "כחלק מבחינה מתמשכת של הצרכים המשתנים, מתבצעות התאמות במצבת כוח האדם. החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות-הטווח".

סבב הפיטורים הנוכחי מצטרף לגל התייעלות רחב יותר בענף ההייטק, שבו גם חברות מבוססות נדרשות לאזן בין השקעה אגרסיבית בצמיחה לבין שיפור רווחיות. עבור מובילאיי, האתגר הוא להמשיך להחזיק מעמד כמובילה עולמית בתחום הנהיגה האוטונומית והבטיחות ברכב – תוך התאמת המבנה הארגוני למציאות של ביקוש תנודתי לשבבים ושווקים רגישים לעלויות.

הפוסט מובילאיי מפטרת כ־200 עובדים – רובם בישראל – על רקע ירידה בביקוש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת פתיחת שבוע PLANETech בתל אביב נערך אתמול (07.12.2025) כנס משותף של משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן ו-PLANETech, שעסק באתגרים ובהזדמנויות של חוות השרתים ותשתיות ה-AI בישראל. במרכז האירוע נחשף דוח לאומי מקיף בשם “בינה מלאכותית ותשתיות חוות שרתים בישראל – הזדמנות לפיתוח מנוע כלכלי והובלה עולמית”, המציג תמונת מצב גלובלית לפיה שוק ה-AI צפוי לחצות את רף הטריליון דולר עד 2032, בעוד הביקוש לחשמל מצד חוות שרתים צפוי להכפיל את עצמו עד 2030.

עו"ד עידית רייטר, שותפה וראש מחלקת דיני סביבה וקיימות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, פתחה את הכנס וציינה כי השנה האחרונה המחישה עד כמה התחום מואץ, וכמה השטח רץ מהר יותר מן הרגולציה. לדבריה, ההיענות של חברות חוות השרתים, חברות הטכנולוגיה, ההייפרסקיילרים ומשרדי הממשלה למפגשים המשותפים שהתקיימו במהלך השנה, חשפה עד כמה חיונית ההיכרות בין כלל הגורמים, וכמה חסמים ניתן לפתור באמצעות תיאום רגולטורי ותכנוני. רייטר הזכירה גם את ההתפתחויות המשמעותיות שאירעו בחודשים האחרונים – ובהן פרסום דוח ועדת נגל להאצת הבינה המלאכותית, הקול הקורא של החשב הכללי בנושא חוות שרתים וצריכת אנרגיה, וטיוטת חוק ההסדרים שבין השאר עוסקת במוכנות משק החשמל לגידול בצרכי ה-AI. היא הדגישה כי כל אלה מצביעים על הכרה גוברת בחשיבות חוות השרתים, ועל הצורך הדחוף לקבוע מסגרת פעולה סדורה ואחידה.

בהמשך אמרה רייטר: “המציאות הרגולטורית הקיימת אינה נותנת מענה להיקפי הצמיחה ולדרישות התשתית של הבינה המלאכותית. העולם מתקדם במהירות, וישראל חייבת לקבוע מדיניות לאומית ברורה שתאפשר תכנון ארצי אחיד, פישוט משמעותי של הליכי רישוי, ויצירת מנגנונים שתומכים בחדשנות – במקום לעכב אותה”. עוד הוסיפה: "חוות שרתים, מעצם קיומן, מאותגרות בצריכת האנרגיה והשימוש במים, ומאותגרות בשרידות שלהן בפני פגעי מזג האויר ולשינוי האקלים, לפיכך, אולי בטווח הקצר, נראה כי החסמים הרגולטורים והצורך הדחוף בהקלה בהליכי תכנון ורישוי וחיבורי חשמל הם הבוערים, אבל החדשנות הטכנולוגית להתייעלות בצריכת משאבים והפחתת טביעת הרגל הסביבתית (mitigation) ולהסתגלות (adaptation) נמצאת גם בטווח הקצר, גם בטווח הבינוני ובוודאי שבטווח הארוך – זו הליבה שתאפשר לתחום להתפתח. "לדבריה, “ללא צעדים מהירים ומדיניות מתואמת, ישראל עלולה להחמיץ את אחת ההזדמנויות הכלכליות הגדולות של העשור. אם נפעל נכון – נוכל להפוך למוקד בינלאומי של תשתיות AI ולטכנולוגיות אקלים”.

רותם טריביצקי, מנכ"לית PLANETech, הוסיפה: “חשיפת הדוח הלאומי ממחישה עד כמה חוות שרתים ותשתיות AI הפכו לנכס אסטרטגי הנמצא בצומת שבין אנרגיה, מים וחדשנות. המסמך נועד לסייע לישראל לעמוד באתגר ובעיקר בהזדמנות הגדולה שהרגע הזה מביא עמו. הפתרונות הישראליים בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות והבינה המלאכותית מבוקשים היום יותר מתמיד, והביקוש הבינלאומי לשתף פעולה איתנו ממשיך לגדול.

שבוע PLANETech והדוח הלאומי מדגישים את התפקיד של ישראל בפיתוח תשתיות אקלים חדשניות ובעיצוב עתיד בר-קיימא ורווחי לעולם כולו”.

יונית גולדברג, מנכ"לית איגוד חוות השרתים, אמרה: “היעדר אחידות בין הדרישות של הרשויות השונות מקשה על הקמה ותפעול של חוות שרתים בישראל. אם ישראל רוצה למשוך השקעות ולפעול בקנה מידה בינלאומי – חייבים רגולציה מתואמת, ודאית ואחידה.

הדוח מציע לאמץ מסגרות מדידה בינלאומיות כמו PUE למדידת יעילות אנרגיה ו-WUE למדידת יעילות מים, לצד תמריצים לחדשנות ושיפור ביצועים. הוא מציג צפי לצמיחה שנתית של כ-13 אחוזים בשוק חוות השרתים המקומי עד 2030, ומהווה קריאה לפעולה לעגן את פיתוח תשתיות ה-AI כיעד לאומי, להשקיע בחדשנות אנרגטית ובתשתיות קלימטק, ולהציב את ישראל בחזית התעשייה העולמית של חוות השרתים. 

הכנס כלל פאנל מקצועי בהשתתפות נציגים מ-Serverz, Stream11, בינת דטה סנטרס ומומחי תכנון ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, ועסק ברגולציה מאפשרת, חסמים תכנוניים, חדשנות טכנולוגית וצמצום טביעת הרגל הפחמנית של תשתיות המחשוב. הכנס סימן את פתיחתו של שבוע עשיר בתוכן ובשיתופי פעולה, שמטרתו לבסס את ישראל כמובילה עולמית בתשתיות AI ובטכנולוגיות אקלים.

הפוסט שוק ה-AI העולמי יגיע לטריליון דולר, אך בישראל אין עדיין תכנון ארצי לחוות שרתים  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC) בתל אביב הפך למתקן הראשון בעולם שמתקין ומשלב התקן קיוביטים מוליכי־על חדש של חברת Qolab, כך הודיעה חברת QM Inc. ב־3 בדצמבר 2025. ההכרזה נעשתה בתל אביב על ידי פרופ’ ג’ון מרטיניס, מייסד Qolab וזוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025, יחד עם הנהלת ה-IQCC, והיא מסמנת אבן דרך משמעותית בתשתיות המחשוב הקוונטי העולמיות.

ההתקן החדש – מעבד קוונטי מבוסס קיוביטים מוליכי־על – פותח בדגש על אמינות, שחזור בתהליך הייצור ויכולת התרחבות (scalability), במטרה לגשר על הפער בין מערכות ניסוי מעבדה רגישות לבין פלטפורמות קוונטיות הניתנות לפריסה ושימוש שוטף. המעבד נשען על הפיזיקה הבסיסית שבגינה זכה פרופ’ מרטיניס בפרס נובל, על תרומתו רבת־השנים לתחום הקיוביטים המוליכי־על ותופעות קוונטיות מקרוסקופיות. ב-Qolab תורגמו ההישגים המדעיים הללו להנדסה מדויקת של קיוביטים, המפחיתים רעש פלוקס ודקוהרנציה ותואמים לתהליכי ייצור מתקדמים מעולם השבבים.

דור חדש של קיוביטים מוליכי־על, מותאם לעולם האמיתי

לדברי החברה, ההתקן שהותקן ב-IQCC מייצג “דור חדש של חומרת קיוביטים מוליכי־על” – כזה שנבנה מראש עבור חוקרי חומרה ותעשיית המחשוב הקוונטי, ולא רק לניסויי הוכחת היתכנות. השילוב בין אמינות גבוהה, אפשרות להכפלת מספר הקיוביטים ושיפור בתהליכי הייצור נועד להאיץ את המעבר של מחשוב קוונטי משלב מעבדות המחקר לפלטפורמות חישוב יציבות ופתוחות לשימוש רחב.

“המטרה שלנו ב-Qolab תמיד הייתה להפוך את פריצות הדרך המדעיות של עשרים השנים האחרונות לקיוביטים מהונדסים שאפשר לבנות, להגדיל ולהסתמך עליהם,” אמר פרופ’ ג’ון מ’ מרטיניס, מייסד ו-CTO של Qolab. “באמצעות שיתוף הפעולה עם Quantum Machines וה-IQCC, אנחנו יוצרים פלטפורמה שבה חוקרים מכל העולם יכולים לבצע יחד מחקר בחומרה קוונטית.”

גישה בענן למחשוב קוונטי – לחוקרים בכל העולם

במסגרת שיתוף הפעולה, התקנים נוספים של Qolab, הממוקמים באתר החברה במדיסון, ויסקונסין (ארה”ב), יונגשו לחוקרים ברחבי העולם דרך הענן של IQCC. זהו הפעם הראשונה שטכנולוגיית הקיוביטים המוליכי־על של Qolab ניתנת לשימוש כחלק מתשתית בינלאומית מאוחדת, ומאפשרת למדענים ולמפתחי אלגוריתמים להתנסות בחומרת קוונטים מתקדמת ברמת תעשייה, מבלי להיות פיזית בסמוך למעבדים עצמם.

הטמעת המעבד של Qolab במרכז הישראלי מדגישה גם את הגמישות והיכולת של טכנולוגיית הבקרה ההיברידית של Quantum Machines. יחידות הבקרה של QM נועדו לחבר בין מגוון ארכיטקטורות קיוביטים לבין מערכות חישוב קלאסיות עתירות ביצועים (HPC), כך שניתן להריץ זרימות עבודה היברידיות – קוונטיות־קלאסיות – בסביבה אחודה אחת.

“שיתוף הפעולה עם Qolab משקף את תכליתו המרכזית של מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי,” אמר איתמר סיון, מנכ”ל ומייסד־שותף של Quantum Machines. “יחד עם פרופ’ ג’ון מרטיניס וצוותו, אנחנו הופכים פריצות דרך מדעיות מתקדמות לתשתית קוונטית עובדת, שמיידית זמינה לחוקרים ברחבי העולם.”

ישראל מתבססת כמרכז תשתית קוונטית בינלאומי

מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC), הממוקם באוניברסיטת תל אביב ונתמך על ידי רשות החדשנות, נחשב לאחד המרכזים המתקדמים בעולם בתחום המחשוב הקוונטי וה־HPC. זהו המרכז הראשון שהוקם מראש כדי לארח מספר מעבדים קוונטיים מבוססי מודליות שונות של קיוביטים, כולם ממוקמים באתר אחד ומשולבים הדוקות עם תשתית חישוב קלאסי עתיר־ביצועים וגישת ענן גלובלית.

ה-IQCC מספק “אקו־סיסטם פלאג-אנד-פליי” לקידום מחשוב קוונטי והיברידי בקנה מידה גדול – החל מחקר בסיסי בפיזיקה של קיוביטים, דרך פיתוח אלגוריתמים קוונטיים ועד ניסויים מעורבים (קוונטיים-קלאסיים) עבור תעשיות כמו פיננסים, חומרים, אנרגיה ו-AI. החיבור עם Qolab, שבראשה עומד אחד המדענים הבולטים בעולם בתחום הקיוביטים המוליכי־על, מחזק עוד יותר את מעמדו של המרכז הישראלי כצומת בינלאומי למחקר ולפיתוח תשתיות מחשוב קוונטי.

הפוסט מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי הראשון בעולם שמתקין את התקן הקיוביטים מוליכי־העל של Qolab הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, נפגש ב-3 בדצמבר בבית הלבן עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, כדי לדון במגבלות הייצוא על שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים של החברה – ובראש ובראשונה שבב ה-H200. הפגישה התקיימה על רקע דיון סוער בוושינגטון: האם לאפשר לאנבידיה לחזור ולמכור שבבי AI מתקדמים לסין, או דווקא להחמיר עוד יותר את ההגבלות. (בלומברג)

לאחר הפגישה אמר הואנג לכתבים כי גם אם הממשל יאשר את ייצוא ה-H200 לשוק הסיני, אין ודאות שסין תרצה את השבב. לדבריו, אחרי כמה סבבים של "גירסאות מוחלשות" לשבבים עבור השוק הסיני – כמו H20 ודגמים ייעודיים אחרים – הלקוחות בסין מאבדים עניין במוצרים שאינם ברמת הביצועים המלאה.

הואנג הדגיש כי אנבידיה אינה יכולה "להוריד עוד" את רמת השבבים כדי לעמוד בכללים אמריקניים ועדיין לצפות שהשוק הסיני יקבל אותם. במקביל, הוא התריע מפני מצב שבו חוקים שונים בכל מדינה ייצרו "פסיפס רגולטורי" שיעכב את פיתוח טכנולוגיות הבינה המלאכותית ויקדם פיצול בין גושי טכנולוגיה בעולם. (TechRepublic)

שוק סיני של 50 מיליארד דולר – ומגבלות הולכות ומחמירות

בעיני אנבידיה, סין היא הזדמנות שוק עצומה. הואנג העריך בעבר כי שוק תשתיות ה-AI בסין עשוי להגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר בשנה, ולגדול בקצב מהיר. הוא אף הזהיר שוויתור על השוק הזה יהיה "הפסד עצום" עבור חברה אמריקנית כמו אנבידיה. (Yahoo Finance)

אלא שמאז 2022 מטילה וושינגטון שורה של מגבלות על יצוא שבבי AI לסין, משיקולי ביטחון לאומי. ההגבלות מנעו מכירת שבבים מתקדמים כמו H100 ו-Blackwell, ואילצו את אנבידיה לפתח גרסאות מוחלשות לשוק הסיני – תחילה A800 ו-H800, אחר כך H20 ודגמים נוספים. גם אלה הוגבלו בהמשך, ובייג׳ינג עודדה את ענקיות הטק המקומיות לעבור ככל האפשר לשבבים סיניים מתחרים, בהם פתרונות של וואווי וקמבריקון. (ויקיפדיה)

על פי דיווחים, רשויות בסין אף המליצו רשמית לגופים מקומיים להימנע מרכישת ה-H20 ולהעדיף שבבים מתוצרת מקומית – עוד אזהרת אזהרה עבור אנבידיה, שמנסה כעת לשכנע את וושינגטון לאפשר לה לחזור לשוק, לפני שהדלת תיסגר בפני חברות אמריקניות לחלוטין. (vietnam.vn)

מאבק חקיקתי: בין GAIN AI להקשחת ההגבלות

הפגישה בין טראמפ להואנג התקיימה על רקע מאבק חקיקתי כפול בקונגרס. מצד אחד, חוק ה-GAIN AI (Guaranteeing Access and Innovation for National Artificial Intelligence) נועד להבטיח שללקוחות בארה״ב – חברות, אוניברסיטאות וסטארט־אפים – תהיה עדיפות בקבלת שבבי AI מתקדמים לפני יצואם למדינות "מעוררות דאגה" כמו סין. החוק, שיזמו בין השאר הסנטורית אליזבת וורן והסנטור ג׳ים בנקס, עבר בסנאט כחלק מחוק ההגנה אך מתוך חבילת החקיקה הסופית נגרעו סעיפים משמעותיים, צעד שנתפס כניצחון ביניים עבור אנבידיה. (ועדת הסנאט לבנקאות)

מצד שני, קבוצה דו־מפלגתית אחרת של סנטורים מציעה דווקא להקשיח את ההגבלות. הצעת חוק חדשה, SAFE/SAFE CHIPS, מבקשת לקבע בחוק את מגבלות היצוא הקיימות ואף למנוע למשך 30 חודשים מתן רשיונות לייצוא שבבים מתקדמים – בהם H200 ו-Blackwell – לסין ולמדינות יריבות נוספות. בכך מבקשים המחוקקים לחסום מראש כל ניסיון של הממשל להקל את הכללים ולהחזיר לסין גישה לשבבי ה-AI המובילים. (Reuters)

וורן, מהמובילות בקו הניצי כלפי בייג׳ינג, הזהירה במכתב לממשל כי אישור מכירת H200 לסין "יחזק את יכולותיה הצבאיות של סין ויערער את ההובלה הטכנולוגית של ארה״ב". היא קראה למשרד המסחר לשמור על ההגבלות ולהגביר את השקיפות בתהליך רישיונות היצוא.

בין ביטחון לאומי לתחרות עולמית על AI

הוויכוח סביב אנבידיה ו-H200 משקף דילמה אסטרטגית עמוקה: מצד אחד, וושינגטון מבקשת למנוע מסין גישה לשבבים שיוכלו "לטורבו־צ׳ארג׳" את הפיתוח הצבאי והמודיעיני שלה. מצד שני, חסימה כמעט מוחלטת של השוק הסיני דוחפת את בייג׳ינג להאיץ עוד יותר פיתוח חלופות מקומיות, ולהקטין לאורך זמן את התלות שלה בטכנולוגיה אמריקנית – תרחיש שיש לו השלכות גם על כוחן הכלכלי של חברות שבבים אמריקניות וגם על מערך ההשפעה הגיאו־פוליטי של ארה״ב.

בינתיים, הואנג ממשיך לנסות ללכת בין הטיפות: מצד אחד הוא מדגיש שהביטחון הלאומי האמריקני מחייב יתרון טכנולוגי ברור בבינה מלאכותית, ומצד שני הוא מזהיר שמדיניות עודפת של מגבלות יצוא עלולה לפגוע דווקא ביתרון הזה, אם היא תדחוף את השוק הגלובלי לנתק קשרים עם חברות אמריקניות. הפגישה עם טראמפ אמנם לא סיפקה תשובות ברורות, אך היא מדגישה עד כמה שבב אחד – H200 – הפך לסמל של הקרב על עתיד הבינה המלאכותית בין ארה״ב לסין.

הפוסט מנכ״ל אנבידיה נפגש עם טראמפ: אי־ודאות סביב ייצוא שבבי H200 לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח חדש של בלומברג, ג'וני (Johny) סרוג'י, סגן נשיא לטכנולוגיות חומרה ואחד המנהלים המשפיעים ביותר באפל, הודיע למנכ"ל טים קוק כי הוא "שוקל ברצינות" לעזוב את החברה בזמן הקרוב ולעבור לחברה אחרת. בדיווח נכתב כי סרוג'י אף אמר לעמיתיו כי אם אכן יעזוב – הוא מתכוון להמשיך בקריירה במקום אחר, ולא לפרוש.(Blomberg)

הישראלי שהוביל את מהפכת השבבים של אפל

סרוג'י, יליד חיפה ובוגר הטכניון, נחשב לאדריכל הראשי של מהפכת Apple Silicon – המעבר ההיסטורי ממעבדי אינטל למעבדים ייעודיים של אפל במחשבי מק. תחת הנהגתו עברו גם האייפון והאייפד לדורות חדשים של שבבים מותאמים אישית, והוא מוביל את חטיבת החומרה שאחראית על מעבדי ה-M לסדרת המק, לצד שבבי A במכשירי המובייל.

בשנים האחרונות הרחיבה אפל את השליטה שלה בשרשרת הערך:

• פיתוח מודם סלולר עצמאי (C1 וצאצאיו) במקום מודמים של קוואלקום.
• פיתוח שבב קישוריות עצמאי (N1) עבור Wi-Fi ובלוטות', שהחליף רכיבים של ברודקום בדגמי אייפון חדשים.(Wccftech)

המהלכים הללו אמורים לצמצם את התלות של אפל בספקים חיצוניים, לחזק את השילוב ההדוק בין חומרה לתוכנה ולהעניק לה יתרון תחרותי ארוך טווח – מה שהפך את סרוג'י לדמות מפתח אסטרטגית, ולא רק טכנית.

אפל מציעה קידום ל-CTO – אבל סרוג'י לא רוצה לעבוד תחת מנכ"ל חדש

לפי בלומברג, ההנהלה הבכירה באפל מנסה בכל כוחה לשכנע את סרוג'י להישאר. בין היתר, הוצעו לו "חבילות תגמול משמעותיות" לצד הרחבת תחומי האחריות שלו. אחת האפשרויות שעלתה היא קידום לתפקיד Chief Technology Officer – תפקיד חדש שימקם אותו למעשה כאיש מספר שתיים בחברה, מתחת לטים קוק.(Blomberg)

עם זאת, הדיווח מדגיש כי סרוג'י אינו שוקל פרישה אלא "שינוי קריירה" – מעבר לחברה אחרת. בנוסף מציינים המקורות שהוא "מעדיף שלא לעבוד תחת מנכ"ל אחר", כלומר אינו בהכרח מעוניין להישאר באפל ליום שאחרי קוק.(Blomberg)

חלק מהפרשנויות בתקשורת מצביעות על חברות כמו Meta ו-OpenAI כיעד אפשרי – על רקע הגיוס האגרסיבי של טאלנטים מאפל על ידי שתיהן – אך מדובר בשמועות בלבד, ללא אישור רשמי.(Wccftech)

גל עזיבות חסר תקדים בצמרת אפל

עזיבתו האפשרית של סרוג'י מגיעה על רקע אחד משינויי הפרסונל הגדולים בתולדות החברה. בשבועות האחרונים הודיעו על עזיבתם או פרישתם כמה מבכירי אפל:

• אלן דאיי, ראש תחום עיצוב הממשק (UI), שעובר למטה;
• ג'ון ג'יאננדרה, מנהל תחום הבינה המלאכותית;
• היועצת המשפטית הראשית קייט אדמס;
• וסגנית הנשיא למדיניות וסביבה, ליסה ג'קסון.

לדברי בלומברג, מדובר בחלק ממהלך ארגוני רחב שנועד להכין את הקרקע ליום שאחרי טים קוק, המכהן כמנכ"ל מאז 2011. ברקע נשמעות הערכות שגם מנהלת הקמעונאות דירדרה אובריין וסגן הנשיא לשיווק גרג ג'וסוויאק עשויים לפרוש בשנים הקרובות, לאחר כ-35–40 שנות עבודה בחברה.

העזיבה האפשרית של סרוג'י מצטרפת גם ליציאה מתמשכת של מהנדסי בינה מלאכותית ומפתחי ליבה בכירים למתחרות בתחום ה-AI, בהן Meta ו-OpenAI, שמציעות חבילות שכר ותנאים אטרקטיביים במיוחד.(GIGAZINE)

ומה הלאה ל-Apple Silicon – וגם לישראל?

גם אם סרוג'י יבחר לעזוב, רוב המומחים מעריכים שמערך הפיתוח של Apple Silicon בנוי היום על צוותים גדולים ומנוסים, כך שהפגיעה בטווח הקצר תהיה מוגבלת. מחזורי הפיתוח של שבבים נמדדים בשנים, ותכניות הדורות הקרובים כבר נמצאות בעומק הדרך.(The Verge)

עם זאת, מבחינת סימבולית ואסטרטגית, מדובר באחת הדמויות המזוהות ביותר עם הצלחת השבבים של אפל – ובעיקר עם מהפכת המעבר למק מותאמי-סיליקון. עבור קהילת ההיי-טק הישראלית, סרוג'י משמש גם כסיפור הצלחה מקומי: מהנדס ישראלי שהפך לאחד האנשים החזקים בחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ומלווה גם את מרכזי הפיתוח של אפל בהרצליה ובחיפה.

עזיבתו, אם תתממש, תעלה שאלות לגבי מיצוב אפל כיעד עליון לטאלנטים בתחום השבבים וה-AI, דווקא בעידן שבו התחרות על מהנדסים מעולים – בישראל ובעולם – חריפה מאי פעם.

הפוסט דיווח: ג'וני סרוג'י שוקל לעזוב את אפל – הישראלי שמאחורי מהפכת Apple Silicon הופיע לראשונה ב-Chiportal.