חברת סטארט אפ טכנולוגיית המעבדים ניאולוג'יק (NeoLogic) מנתניה, המפתחת מעבדי שרתים יעילים בצריכת ההספק עבור מרכזי נתונים ובמיוחד ליישומי AI, גייסה 10 מיליון דולר בסבב A בהובלת KOMPAS VC, קרן הון סיכון דנית מקופנהגן המשקיעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים שתורמות באופן משמעותי לחיסכון באנרגיה ולהורדת פליטות פחמן. הקרן משקיעה בארה"ב, אירופה וישראל. בסבב השתתפו Maniv Mobility, M Ventures ו-lool Ventures.

ניאולוג'יק נערכת עתה להשקת מעבד השרתים הראשון פרי פיתוחה. החברה תמשיך להרחיב את השותפויות המסחריות שלה עם חברות מובילות בתעשייה ולהגדיל את מצבת הלקוחות. ניאולוג'יק שמונה כיום 18 עובדים מתעתדת להגדיל את צוותי הפיתוח, המכירות והשיווק, לקראת ההתקנות הראשונות של מעבדיה בתחילת 2026.        

ניאולוג'יק נוסדה בשנת 2021 על ידי ד"ר אבי מסיקה (המנכ"ל) וזיו לשם (סמנכ"ל הטכנולוגיה), שניהם בעלי ניסיון של עשרות שנים בניהול ובפיתוח טכנולוגי של מעבדים. ד"ר אבי מסיקה (מכון ויצמן למדע) הינו מומחה בפיזיקה של התקני מצב מוצק בכלל ושל טרנזיסטורים מהירים בפרט, עם 27 שנות ניסיון ניהולי במגוון חברות היי-טק. זיו לשם הינו בעל 26 שנות ניסיון בתכנון מעבדים, בעברו עבד עם חברות סמיקונדקטורס מהמובילות בעולם, ביניהן נשיונל סמיקונדקטורס ו-DSPG.

על בסיס טכנולוגיית ה-CMOS+ של ניאולוג'יק, החברה מייצרת מעבדים שצריכת ההספק שלהם קטנה יותר באופן משמעותי, מהירים יותר ושטחם קטן יותר. השימוש בהם מאפשר למרכזי נתונים להקטין בשיעור של עד ל-30% את צריכת ההספק שלהם. מעבדי שרתים המבוססים על טכנולוגיה זו הם פתרון הניתן לפריסה בהיקף רחב על ידי ספקים של שירותי ענן המתמודדים עם ביקוש גובר לכוח עיבוד עבור יישומי AI  וצריכת אנרגיה גוברת. בימים אלה החברה מציגה את המוצר הראשון שלה לקבוצה נבחרת של לקוחות.        

ד"ר אבי מסיקה, מנכ"ל ומייסד משותף, NeoLogic: "אנו נלהבים מהעובדה שזכינו במשקיעים בעלי חזון שיהיו שותפים לשלב הבא של המסע של ניאולוג'יק ויעזרו לנו לחולל מהפכה במרכזי נתונים בכלל ויישומי AI  בפרט באמצעות מעבדים עתירי ביצועים ויעילים בצריכת הספק. בתקופה זו, שבה עומסי העיבוד של יישומי בינה מלאכותית גדלים בקצב מעריכי, התעשייה זקוקה באופן דחוף לפתרונות יעילים שניתנים לפריסה בהיקף רחב. אנו מחויבים להמשיך לפתח מעבדים חדשניים עבור מרכזי נתונים ונרגשים לקראת המשך הדרך שבה אנו, יחד עם שותפינו העסקיים והלקוחות הראשונים, נגרום למהפכה בתשתיות הענן בעידן הבינה המלאכותית". 

בתקופה שבה עומסי עבודה של AI – במיוחד בשלב ההיסק – צומחים בקצב מהיר, מרכזי נתונים זקוקים לאספקת חשמל גדולה פי 5-10 עבור השרתים. ספקי הענן הגדולים בעולם כמו AWS, גוגל, מיקרוסופט, מטא, אפל ואחרים, כבר משקיעים בדור הבא של ארכיטקטורות מעבדים כדי לאזן את השקעות ההון והעלויות התפעוליות הגדלות ולצמצם פליטות פחמן. שוק המעבדים עבור מרכזי נתונים ליישומי AI צפוי לצמוח להיקף של 151 מיליארד דולר עד שנת 2029 והוא יוצר ביקוש חזק לפלטפורמות מחשוב יעילות יותר. מעבדי השרתים של ניאולוג'יק מציעים נתיב סקלבילי לעתיד, עם חדשנות ברמת המעגל והארכיטקטורה המאפשרת מעבד קטן יותר הצורך פחות אנרגיה, במיוחד בטכנולוגיות CMOS מתקדמות שבהן העלויות גדלות במהירות.

טליה רפאלי, שותפה, KOMPAS VC: "אנו שמחים לתמוך בניאולוג'יק שדוחפת את גבולות המחשוב בתחום יעילות ההספק של מעבדים באמצעות גישה פורצת דרך. ליכולת המקצועית העמוקה של הצוות ולטכנולוגיית CMOS+ החדשנית של החברה תהיה השפעה משמעותית על תשתיות מרכזי הנתונים בעידן הבינה המלאכותית. קומפאס תתמוך ביישום רחב היקף של הפתרון שניאולוג'יק מביאה לדור הבא של תשתיות מחשוב הענן".

הפוסט הסטארט-אפ NeoLogic גייס 10 מיליון דולר כדי לספק למרכזי נתונים מעבדי שרתים מהירים ויעילים לעידן הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פגישה “גלויה ובונה” בין דונלד טראמפ לליפ־בו טאן סיימה שבוע סוער בתעשיית השבבים. במקביל, הממשל מאשר מכירת שבבי AI לסין תמורת נתח של 15% מההכנסות, ומאיים במכס של 100% על יבוא שבבים שלא ייוצרו בארה״ב. ההשלכות על ישראל: תשומת לב להשקעות אינטל בקריית־גת ולשרשרת האספקה המקומית

אינטל פרסמה הצהרה שלפיה ליפ־בו טאן נפגש אתמול עם הנשיא טראמפ לדיון “כן ובונה” על חיזוק המובילות האמריקנית בטכנולוגיה ובייצור, והודתה לנשיא על מנהיגותו בנושא. החברה הוסיפה כי תעבוד בצמידות עם הממשל “כדי להשיב את החברה האמריקנית הגדולה הזו לגדולתה”.

הפגישה הגיעה ימים ספורים לאחר שטראמפ קרא בפומבי לטאן להתפטר בשל “ניגודי עניינים חמורים” סביב קשריו בעבר לחברות בסין. כעת טראמפ ריכך את עמדתו, כינה את המפגש “מעניין מאוד” ואמר שלטאן “סיפור מדהים”. הוא רמז להמשך שיחות עם שרי הקבינט בשבוע הקרוב.

במקביל למחלוקת סביב אינטל, נרשמו מהלכים מרחיקי לכת במדיניות הסחר והיצוא של שבבי AI. לפי דיווחים, הממשל הגיע להסדר חריג עם אנבידיה ו-AMD: רישיונות למכירת שבבים מסוימים לסין תמורת העברת 15% מההכנסות למדינה. המהלך מעורר ביקורת דו־מפלגתית בוושינגטון בטענה שמדובר דה־פקטו ב”מס יצוא”.

טראמפ עצמו אמר על שבב H20 של אנבידיה שהוא “מיושן”, ואף התרברב שביקש 20% לפני שהוסכם על 15%. מקורות אחרים ציינו שהדיונים נוגעים גם לגרסאות מצומצמות של דור השבבים הבא. הביקורת מזהירה כי גם גרסאות מוחלשות עשויות לחזק את יכולות ה-AI של סין.

על ציר מדיניות הסחר, טראמפ הכריז בשבוע שעבר על כוונה להטיל מכס של 100% על שבבים המיובאים לארה״ב, עם פטורים לחברות שיתחייבו להשקעות וייצור בתחומי ארה״ב. לפי הדיווחים, חברות כמו אינטל, TSMC וסמסונג עשויות ליהנות מהפטורים הודות להשקעות קיימות או מתוכננות.

בזירה המקומית בישראל, Chiportal סיקר את הקריאה של טראמפ להתפטרותו של טאן, את תגובת “שובר השתיקה” של טאן לעובדי אינטל, ואת הכרזות המכס. הכותרות מציגות כי תנודתיות ההנהגה והרגולציה בארה״ב מייצרות אי־ודאות לשוק chip העולמי.

לישראל יש חשיפה ישירה. גורמים בשוק מזהירים כי כל שינוי כיוון באינטל ישליך על לוחות הזמנים והיקפי ההשקעה במפעל בקריית־גת, וכן על תעסוקה וספקים. השיח הציבורי והפיננסי בארץ הדגיש שבשיא המתיחות טראמפ תקף את טאן, אך כעת מאותת על שיתוף פעולה – דינמיקה שיכולה להשפיע על החלטות השקעה ותמריצים.

מה הלאה: לפי דיווחי שוק, טאן ימשיך שיחות עם בכירי הממשל בשבוע הקרוב. המשקיעים עוקבים אחרי שני נתיבים אפשריים: אימוץ פשרה רגולטורית שתאפשר לאינטל להתמקד בהאצת ייצור מתקדם בארה״ב, או מהלכים מבניים עמוקים יותר בתוך אינטל. בינתיים, תנאי היצוא לסין והמכסים המוצעים שומרים את כל התעשייה על קצות האצבעות.

תגים: אינטל, ליפ־בו טאן, דונלד טראמפ, אנבידיה, AMD, שבבי AI, מכסים, יצוא לסין, TSMC, קריית־גת, תעשיית השבבים, ארה״ב–סין, רגולציה,

הפוסט אחרי הקריאה להתפטרות – טראמפ נפגש עם מנכ״ל אינטל; ברקע: מכסים של 100% ועסקת 15% עם אנבידיה ו-AMD הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אנבידיה (NVIDIA) ו-AMD הגיעו להסכמות עם הממשל האמריקני: 15% מההכנסות ממכירת מאיצי AI בסין יועברו לארה״ב, בתמורה לרישיונות ייצוא לשבבים שיועדו במיוחד לשוק הסיני. עבור אנבידיה מדובר בשבב H20, ועבור AMD בדגם MI308. זהו הסדר חריג בנוף האמריקני, שלפי דיווחים עשוי להניב לאוצר מיליארדי דולרים בשנה, אם הביקוש בסין יתממש.

ההסכם מגיע לאחר שינוי כיוון בוושינגטון: באפריל נאסרה מכירת H20 לסין, אך ביולי התיר הממשל לבחון חידוש היצוא, ובימים האחרונים החלו להינתן רישיונות בפועל. בבית הלבן הגנו על המהלך והבהירו כי גרסאות ה-H20 ועמיתותיה אינן פוגעות בביטחון הלאומי. הנשיא טראמפ אף אמר שה-H20 “מיושן”, וטען שדחף במקור לנתח של 20% לפני שהתייצב על 15%.

באנבידיה מסרו כי החברה “פועלת לפי הכללים שהממשל האמריקני קובע לגבי השתתפותנו בשווקים העולמיים” והביעו תקווה שתקנות היצוא יאפשרו לארה״ב להתחרות בסין וברחבי העולם. הציטוט נמסר לאחר אישור הרישיונות.

אנליסטים מציינים שההשפעה על אנבידיה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה, ואילו AMD עלולה להרגיש זאת יותר. יחד עם זאת, החברות יכולות לגלגל חלק מהעלות ללקוחות בסין. ב-WSJ העריכו כי גבייה של 15% ממכירות ה-H20 עשויה להניב לאוצר כ-3 מיליארד דולר בשנה, אם הביקוש יחזור לרמות החזויות.

ההסדר מעורר גם סימני שאלה משפטיים. פרשנות ב-WSJ מצביעה על כך שחוקי הייצוא הקיימים בארה״ב אוסרים לגבות “אגרת רישוי” כזו, וחוקת ארה״ב אוסרת מס יצוא; לפיכך נעשית בחינה של מסלולים רגולטוריים חלופיים שיאפשרו את הגבייה. פרטי המנגנון עדיין אינם שקופים.

הצעד משתלב במדיניות רחבה יותר: בשבוע שעבר הכריז טראמפ על מכס של 100% על יבוא שבבים, עם פטורים לחברות שמשקיעות בייצור בארה״ב. אפל הודיעה על הוספת 100 מיליארד דולר להשקעות בארה״ב. במקביל נרשמו איתותים לפטורים ל-TSMC, סמסונג ו-SK Hynix בזכות הקמת מפעלים בארה״ב או הסכמות בילטרליות.

מה המשמעות לשוק?

• לסין: ההסדר מחזיר לשוק הסיני מוצרים שאינם מהשורה הראשונה, אך מבוקשים לפרויקטי AI. הוא עשוי לבלום חלקית את התחזקות המתחרות המקומיות, לפחות בטווח הקצר. (מרקטווץ')
• לחברות: זהו “מדרון חלקלק”. אם מודל “תשלום-תמורת-רישיון” יתרחב, חברות קטנות יתקשו לספוג את העלות. הגדולות יוכלו להעלות מחירים. (מרקטווץ')
• למשפט ולמדיניות: ויכוח צפוי על חוקיות ההסדר ועל האיזון בין כלכלה לביטחון לאומי. ההשלכות יתבהרו רק לאחר שיוצג מנגנון הגבייה הסופי. (הוול סטריט ג'ורנל)

שורה תחתונה: ההסדר משיב זמנית דלתות בשוק הסיני ומכניס כסף לקופת ארה״ב, אך יוצר תקדים. הוא עשוי להשפיע על מרווחים, מחירים ועל כללי המשחק בין וושינגטון, החברות והמשקיעים – בארה״ב, בסין ובשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד״ק: CEVA), ספקית טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני שהסתיים ב-30 ביוני 2025. ההכנסות הסתכמו ב-25.7 מיליון דולר — עלייה של 6% לעומת הרבעון הראשון (24.2 מיליון דולר) — לעומת 28.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2024. פירוק ההכנסות מצביע על יציבות בעסקי הרישוי לצד האצה בתמלוגים: 15 מיליון דולר מרישוי (זהה לרבעון הקודם; 17.3 מיליון דולר ברבעון המקביל) ו-10.7 מיליון דולר מתמלוגים (מול 9.2 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-11.2 מיליון דולר אשתקד).

מנכ״ל סיוה, אמיר פנוש, אמר כי “אנו מרוצים מהתוצאות, שנשענו על הרחבת עסקאות רישוי ה-AI ועל ביצוע טוב בשלושת עיקרי השימושים שלנו — קישוריות, חישה ובינה מלאכותית — לצד צמיחה בתמלוגים ביחס לרבעון הקודם.” לדבריו, עסקי ה-Edge AI ממשיכים לצמוח: במהלך הרבעון נחתמו ארבעה הסכמי NPU חדשים, “רגע מכונן באימוץ מצד לקוחות” שממחיש את הביקוש הגובר לטכנולוגיות ה-Edge AI של סיוה.

במהלך הרבעון השני נחתמו 13 הסכמי רישוי IP לשורה רחבה של יישומים ושווקי קצה, ובהם יחידות NPU ל-AI במכשירי צריכה ולהאצת תקשורת בתשתיות ענן; פתרונות V2X ומכ״ם 4D לרכב; בלוטות׳ לתעשייה ולצרכנות; ואודיו מרחבי לאוזניות ולדיבוריות. חמש מהעסקאות בוצעו עם לקוחות חדשים וארבע עם יצרני OEM. במקביל רשמה החברה שיא שילוחים של מוצרי IoT סלולרי ו-Wi-Fi 6, והיקף המסירות הכולל של מוצרים מבוססי סיוה ברבעון עמד על 488 מיליון יחידות. סיוה חצתה אבן דרך מצטברת של למעלה מ-20 מיליארד מכשירים מבוססי IP שלה לאורך יותר משני עשורים.

בצד הרווחיות, שיעור הרווח הגולמי על בסיס GAAP עמד על 86% (לעומת 90% ברבעון המקביל). ההפסד התפעולי GAAP היה 4.5 מיליון דולר (מול הפסד 0.04 מיליון דולר אשתקד), והחברה סיימה את הרבעון בהפסד נקי GAAP של 3.7 מיליון דולר, או 15 סנט למניה מדוללת (לעומת הפסד 0.3 מיליון דולר ו-1 סנט למניה אשתקד). על בסיס Non-GAAP עמד הרווח הגולמי על 87% (91% אשתקד), הרווח התפעולי היה 0.8 מיליון דולר (4.4 מיליון דולר ברבעון המקביל), והרווח הנקי הגיע ל-1.8 מיליון דולר — 7 סנט למניה מדוללת (מול 4.2 מיליון דולר ו-17 סנט למניה אשתקד).

סמנכ״ל הכספים, יניב אריאלי, ציין כי הביקוש ל-NPU-AI תמך ברישוי זה רבעון חמישי ברציפות מעל 15 מיליון דולר, וכי תחום התמלוגים נהנה ממכירות שיא ב-IoT סלולרי ו-Wi-Fi 6. לדבריו, החברה ממשיכה להתמקד בניהול הוצאות ממושמע ובהשבחת רווחיות. במקביל הפעילה סיוה תוכנית רכישה חוזרת ורכשה 300 אלף מניות בכ-6.2 מיליון דולר.

בחזית העסקית, לפי דו״ח IPnest ל-2025, סיוה שומרת על ההובלה העולמית ב-IP לקישוריות אלחוטית עם נתח שוק של 68% — פי עשרה מהמתחרה הבא. בנוסף, חברת ALi מטאיוואן בחרה במעבדי ה-AI של סיוה לפלטפורמות וידאו מהדור הבא, ותשלב את NeuPro-Nano ו-NeuPro-M בפלטפורמת ה-VDSS שלה, לשם האצת ביצועי AI חסכונית באנרגיה במכשירי קצה מבוססי וידאו.

פנוש סיכם כי החברה ממוצבת לצמיחה במחצית השנייה של השנה — הן לעומת המחצית הראשונה והן מול התקופה המקבילה אשתקד — תוך המשך מיצובה כשותפת IP מועדפת לקישוריות אלחוטית ו-Edge AI.

הפוסט סיוה מציגה: צמיחה רציפה בהכנסות והתקדמות באסטרטגיית ה-Edge AI ברבעון השני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA הכריזה על ספריות ומודלים חדשים להאצת הפיתוח והפריסה של רובוטים, ולצדם על מודלי הסקה מתקדמים ממשפחת Nemotron שכבר אומצו על ידי חברות כמוZoom, CrowdStrike, Tabnine ואחרות. עוד הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם אמזון, שרותמת את טכנולוגיות התאומים הדיגיטליים שלה להנעת תהליך ייצור חדשני

אנבידיה הכריזה היום על ספריותNVIDIA Omniverse ומודלי עולם (World Foundation Models) חדשים בפלטפורמת NVIDIA Cosmos, המאפשרים להאיץ את הפיתוח והפריסה של רובוטים.

ספריות Omniverse משמשות לבניית סימולציות עבור רובוטים ובינה מלאכותית בתעשייה, ומודלי עולם מאפשרים לייצר נתונים מגוונים באמצעות הנחיות טקסט, תמונה ווידאו, כדי לאמן רובוטים בקנה מידה רחב.

הספריות והמודלים החדשים – המונעים על ידי שרתי NVIDIA RTX PRO החדשים ו-NVIDIA DGX Cloud – יאפשרו למפתחים בכל מקום ליצור תאומים דיגיטליים מדויקים מבחינה חוקי הפיזיקה, ללכוד ולבנות מחדש את העולם האמיתי בסימולציה, לייצר נתונים סינתטיים לאימון מודלי בינה מלאכותית פיזית (Physical AI), ולפתח סוכני בינה מלאכותית שמבינים את העולם האמיתי.

״גרפיקה ממוחשבת ובינה מלאכותית מתמזגות על מנת לחולל שינוי משמעותי בתחום הרובוטיקה״, אמר רב לברדיאן, סגן נשיא ל-Omniverse וטכנולוגיות סימולציה באנבידיה. ״באמצעות שילוב בין AI Reasoning לסימולציה מדויקת מבחינה פיזיקלית וניתנת להרחבה, אנחנו מאפשרים למפתחים לבנות את הרובוטים והמכוניות האוטונומיות של מחר, אשר יחוללו מהפכה בתעשיות של טריליוני דולרים״.

חברות כגון Boston Dynamics, Figure AI, Hexagon, RAI Institute, Lightwheel ו-Skild AI מאמצות את הספריות של Omniverse, כמו גם את פלטפורמות Isaac Sim ו-Isaac Lab של אנבידיה, על מנת להאיץ את פיתוח הרובוטים שלהן.

Cosmos Reason: מודל VLM לרובוטים

מודלי VLM (Vision-Language Models) חוללו שינוי במשימות מתחום הראייה הממוחשבת והרובוטיקה כגון זיהוי עצמים ודפוסים. עם זאת, VLMs אינם יודעים להתמודד עם אי-בהירות או עם חוויות חדשות, וגם לא לפתור משימות מורכבות עם שלבים מרובים.

זהו הרקע להכרזה על Cosmos Reason – מודל VLM פתוח וניתן להתאמה עם יכולות הסקת מסקנות עבור יישומי Physical AI ורובוטיקה, המסייע לרובוטים ולסוכני ראייה ממוחשבת להסיק מסקנות בדומה לבני אדם, באמצעות ידע קודם, הבנה של חוקי הפיזיקה ו"שכל ישר", המאפשרים לו להבין ולפעול בעולם האמיתי.

Cosmos Reason יכול לשמש לפיתוח יישומי רובוטיקה ובינה מלאכותית פיזית כמו תיוג וניהול נתונים, תכנון והסקת מסקנות לצורך קבלת החלטות גם בסביבות שאינן מוכרות, וכן לבניית סוכנים חכמים המסוגלים לנתח כמויות עצומות של נתוני וידאו ולחלץ מהם תובנות משמעותית.

לפרטים נוספים

משפחת מודלי NVIDIA Nemotron: רמת הדיוק הגבוהה ביותר במגוון תחומים

NVIDIA הכריזה גם על הרחבת משפחת מודלי NVIDIA Nemotron – סדרה של מודלים פתוחים ומתקדמים להסקה, המשתמשת במודלים מובילים, מאגרי נתונים פתוחים שנאספו על ידי NVIDIA, וטכניקות AI מתקדמות, כדי לספק נקודת פתיחה מדויקת ויעילה עבור סוכני AI.

המודלים החדשים, NVIDIA Nemotron Nano 2 ו-Llama Nemotron Super 1.5, מציעים את רמת הדיוק הגבוהה ביותר בקטגוריית הגודל שלהם בתחומים כמו הסקה מדעית, מתמטיקה, קידוד, שימוש בכלים, מעקב אחרי הוראות ושיחה. המודלים החדשים מעניקים לסוכני AI יכולת לחשוב בצורה מעמיקה יותר ולעבוד ביעילות רבה יותר – וכך לחקור אפשרויות רחבות יותר, להאיץ מחקרים ולהפיק תוצאות חכמות יותר במסגרת מגבלות זמן נתונות.

מגוון של ארגונים וחברות מאמצים את מודלי ההסקה החדשים של NVIDIA ונעזרים בהם לפיתוח סוכני AI ארגוניים, בהם Zoom, CrowdStrike, Amdocs, EY, NetApp, הסטארט-אפ הישראלי Tabnine, ועוד.

לפרטים נוספים

אמזון מתקדמת לייצור ללא מגע (Zero-Touch Manufacturing) בעזרת NVIDIA

דוגמה נוספת לאימון רובוטים בסימולציה מגיעה מ-Amazon Devices & Services (חטיבת המכשירים והשירותים של אמזון), שאימצה את טכנולוגיות התאומים הדיגיטליים של אנבידיה, בהן פלטפורמות NVIDIA Isaac ו-NVIDIA Omniverse, על מנת להניע תהליך ייצור חדשני ללא מגע (Zero-Touch Manufacturing).

אמזון מתחילה החודש ליישם את הגישה החדשנית שלה, המתבססת על סימולציה לאימון זרועות רובוטיות לבדיקת מגוון רחב של מכשירים לצורכי בקרת איכות, ולשילוב מוצרים חדשים בקו הייצור – הכל על בסיס נתונים סינתטיים וללא צורך בשינויים בחומרה.

סימולציה של תהליכים ומוצרים באמצעות תאומים דיגיטליים חוסכת את הצורך ליצור אבות-טיפוס פיזיים, שהתכנון שלהם כרוך בעלויות גבוהות וגוזל זמן רב. התוצאה היא האצת תהליך הייצור וקיצור זמן ההגעה של המוצרים ללקוחות. מדובר בצעד משמעותי לעבר ייצור כללי (Generalized Manufacturing): שימוש במערכות וטכנולוגיות אוטומטיות להתמודדות עם מגוון רחב של מוצרים ותהליכי ייצור באופן גמיש.

הפוסט NVIDIA משיקה כלים חדשים להאצת פיתוח רובוטים ו-Physical AI, ומציגה מודלי הסקה להנעת סוכני AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טסלה מפרקת את הצוות שבנה את Dojo – מחשב־העל לאימון בינה מלאכותית שעליו דיבר אילון מאסק כעמוד־תווך בדרך ל־Full Self-Driving. לפי בלומברג, מנהל הפרויקט פיטר בנון עוזב, והעובדים הנותרים יופנו לפרויקטי דאטה סנטר וחומרה אחרים בטסלה. רויטרס מדווחת כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הפרטים, והחברות המעורבות נמנעו מתגובה בשלב זה.

הפירוק מגיע אחרי גל עזיבות: כ־20 מאנשי Dojo עזבו כדי להקים את DensityAI – חברת שבבים, חומרה ותוכנה למרכזי נתונים ולרובוטיקה, שהוקמה בידי ראש Dojo לשעבר, גנש ונקטראמננן, יחד עם ביל צ’אנג ובן פלורינג. לפי פרסומים, DensityAI צפויה לצאת מהסתר בקרוב.

שינוי כיוון: מחשב־על ייעודי לשותפויות חיצוניות

על פי הדיווחים, טסלה תגביר את ההישענות על שבבי עיבוד של אנבידיה ו־AMD, ובייצור תיעזר בסמסונג. המהלך מצטרף להסכם אספקה גדול שנסגר בסוף יולי: עסקה בהיקף 16.5 מיליארד דולר עם Samsung Foundry לייצור שבב ה־AI6 הבא של טסלה לשנות ההמשך, שאמור לשרת גם את FSD וגם את הרובוט ההומנואידי Optimus.

הסגירה של Dojo איננה צעד מנותק: כבר בקיץ 2024 הציג מאסק את “Cortex” – אשכול אימון ענק שמוקם במטה טסלה באוסטין, המבוסס בהיקף רחב על GPU-ים של אנבידיה. Cortex הוצג כפתרון “ריאלי־עולם” לאימון על וידאו בקנה מידה עצום.

יתרה מזו, בדברי מאסק בשיחת המשקיעים לרבעון השני (23 ביולי 2025) עלה רעיון “התכנסות” בין קווי השבבים: “לחשוב על Dojo-3 ועל שבב ה־AI6… אינטואיטיבית נרצה למצוא התכנסות שבה זה בעצם אותו שבב” – רמז שבפועל מפחית הצדקה להמשיך שני פיתוחים שונים במקביל.

מה היה Dojo — ולמה זה משמעותי

Dojo הוכרז רשמית ב-AI Day הראשון של טסלה ב-2021, לצד שבב ה-D1 בעיצוב עצמי וארכיטקטורת “טיילים” ייחודית לאימון רשתות על בסיס וידאו מהרכב. בשלב מוקדם הוצהר כי יעבוד “לצד” GPU-ים של אנבידיה, ובהמשך הוזכר שבב D2 שיתקן צווארי בקבוק. כעת, עם פירוק הצוות והסטת מאמץ לשותפויות, נראה שטסלה נוטשת את קו השבבים הייעודי לאימון. (TechCrunch)

ב־2023 פרסמה מורגן סטנלי הערכה פומבית שלפיה Dojo לבדו עשוי להוסיף עד 500 מיליארד דולר לשווי טסלה באמצעות פתיחת זרמי הכנסה כמו רובוטקסי ושירותי תוכנה. לנוכח הסגירה, הערכה זו נראית — לפחות באופן הישיר — פחות רלוונטית.

בין החזון למציאות: רובוטקסי וגזרת הרכב

מאסק מנסה לשכנע משקיעים לראות בטסלה חברת AI ורובוטיקה, לא “רק” יצרנית רכב. ביוני הושק באוסטין פיילוט רובוטקסי מצומצם עם Model Y ומלווה אנושי במושב הקדמי, שזכה לדיווחים על תקריות נהיגה בעייתיות. השבתת Dojo — פרויקט שמאסק תיאר כמיועד “לעיבוד כמויות וידאו עצומות” — מסמנת שינוי טקטי בדרך ליעד הזה.

במקביל, דירקטוריון טסלה אישר בשבוע שעבר חבילת תגמול של כ-29 מיליארד דולר במניות למאסק, תוך הדגשת “מלחמת הכישרונות ב-AI” והצורך לשמור את מאסק ממוקד בטסלה נוכח עיסוקיו הנוספים (xAI וכו’). ההסלמה בתחרות על כוח-אדם בכיר ב-AI היא גם הרקע האסטרטגי לבחירה לרכז מאמץ בקו שבבים אחד (AI5/AI6) ובשותפויות חיצוניות.

מה המשמעויות המעשיות?

1. זמינות עיבוד ואימונים. מעבר מ־Dojo לשותפויות GPU משמעו קיצור סיכונים טכניים והאצה באמצעות חומרה סטנדרטית בקנה מידה תעשייתי — במחיר תלות בספקים חיצוניים ובשרשראות אספקה צפופות. (Reuters)
2. עלויות והיקפים. עסקת סמסונג מספקת עוגן לייצור שבבי AI6 לאורך שנים, אך אינה מחליפה תשתית אימון ייעודית. טסלה תידרש להוכיח שהארכיטקטורה ה”מתכנסת” שלה אכן מתאימה גם לאינפרנס בקצה וגם לאימון במרכזי נתונים. (Reuters)
3. תחרותיות ב-FSD. טסלה מצמצמת פיתוח שבבי אימון ייעודיים בזמן שחברות אחרות — מסטארטאפים ועד ענקיות — משקיעות בפתרונות חומרה ייחודיים ל-AI. מנגד, הסתמכות רחבה על אנבידיה היא גם דרך מהירה ליהנות מדור שבבים חדש (H200/B100 וכו’) בלי לשאת סיכוני פיתוח סיליקון. (Reuters)

ומה הלאה?

בטווח הקצר, טסלה תישען יותר על Cortex ועל ענני GPU סטנדרטיים כדי לאמן את מודלי הנהיגה והרובוטיקה שלה; בטווח הבינוני, מבחן התוצאה יהיה בביצועי תוכנת הנהיגה והשקת שירותי רובוטקסי מסחריים. שאלה פתוחה היא עד כמה יצליחו AI5/AI6 — שבבים שמאסק ציין כי נרצה “אותו שבב” למעשה — לכסות גם אימון וגם אינפרנס במידה מספקת כדי להצדיק ויתור על Dojo. בשלב זה, פרט למבנה העסקה עם סמסונג ולעדכון הכיוון, החברה לא פרסמה תכנון ארוך טווח מפורט.

שורה תחתונה: סגירת Dojo היא פנייה חדה — פחות “חומרה ייעודית של טסלה”, יותר סטנדרטיזציה על GPU-ים, לצד ייצור שבבי AI ייעודיים לרכב ולרובוטיקה בקבלנות חוץ. אם המהלך יקצר זמן לשוק ויחסוך סיכוני סיליקון — ייתכן שהוא יזרז את מימוש חזון ה-AI של טסלה. אם לא — הוא ייזכר כהחמצה של יתרון מבדל שבדיוק לשם כך הוקם Dojo.

אמפמ

כותרת: טסלה סוגרת את Dojo: הצוות פורק, ההשקעה זזה לאנבידיה ולסמסונג
כותרת משנה: אחרי גל עזיבות והקמת DensityAI, טסלה מוותרת על מחשב־העל לאימון וידאו ייעודי; עסקת 16.5 מיליארד דולר עם סמסונג ו־Cortex באוסטין הופכים לעמודי התווך החדשים.
תגים: טסלה, Dojo, בינה מלאכותית, FSD, רובוטקסי, אנבידיה, AMD, סמסונג, שבבים, Cortex, מחשבי על
ביטוי מפתח (Yoast): טסלה סוגרת את Dojo
נרדפים: מחשב־על לאימון, שבבי AI, AI6, AI5, מרכז דאטה, רובוטיקה, נהיגה אוטונומית
SLUG: tesla-shuts-down-dojo-aug-2025

• Reuters
• Tom's Hardware
• Investors
• Statesman
• The Economic Times

הפוסט טסלה סוגרת את פרויקט Dojo: מהלך חד במדיניות ה־AI, מעבר להסתמכות על אנבידיה ושותפות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נובה (ת"א: נובה; נאסד"ק: NVMI) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2025 – ומדווחת על שיאים חדשים בהכנסות וברווחיות.

ברבעון שהסתיים ב־30 ביוני 2025, רשמה נובה הכנסות שיא של 220 מיליון דולר – עלייה של 40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וגידול של 3% לעומת הרבעון הראשון של השנה. הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב־68.3 מיליון דולר, או 2.14 דולר למניה בדילול מלא – עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה. על בסיס Non-GAAP נרשם רווח נקי של 70.4 מיליון דולר, או 2.20 דולר למניה – גידול של 37% לעומת השנה שעברה.

החברה מדווחת על שיא הכנסות מתחום פתרונות המדידה למעבדים, הודות לביקוש גבוה בייצור שבבים מתקדמים, וכן על שיא בהכנסות מפתרונות מדידה כימית – בין היתר בשל העלייה בביקושים לזיכרונות HBM והמשך חדירת הטכנולוגיות לשלב הייצור המוקדם (Front End). שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על 57.8%, לעומת 57.3% ברבעון הראשון ו־59% בתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב־61.6 מיליון דולר.

נשיא ומנכ"ל נובה, גבי ויסמן, ציין: "אנו גאים להציג רבעון מצוין, עם שיאים בהכנסות ורווחיות גבוהה מהצפי. המוצרים המתקדמים ביותר שלנו אומצו על ידי לקוחות במגוון אזורים וסגמנטים. בהינתן המומנטום החיובי בשוק והמתאם הגבוה בין היצע המוצרים שלנו וההתפתחויות הטכנולוגיות, אנו צופים שנובה תמשיך להציג ביצועים עודפים על מדד הציוד לייצור שבבים (WFE)."

תחזית לרבעון השלישי של 2025
החברה צופה הכנסות בטווח של 215–227 מיליון דולר, רווח למניה בדילול מלא על בסיס GAAP של 1.77–1.97 דולר, ועל בסיס Non-GAAP רווח למניה בטווח של 2.02–2.22 דולר.

הפוסט נובה מציגה תוצאות שיא ברבעון השני של 2025 עם עלייה של 40% בהכנסות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע ביקורת חריפה מצד ממשל טראמפ סביב קשריו בעבר עם חברות שפעלו בסין, מנכ"ל אינטל מפרסם מכתב נרחב לעובדי החברה ומבהיר: "אני מחויב לארצות הברית ולביטחונה הכלכלי והלאומי"

ליפ בו-טאן, מנכ"ל אינטל מאז מרץ 2025, פנה אמש (7 באוגוסט) ישירות לעובדי החברה על רקע סערה ציבורית שהתעוררה סביב תפקידיו הקודמים בחברות Walden International ו־Cadence Design Systems. המכתב, שפורסם באתר החברה, כולל מסר ברור: "הובלתי את כל מה שעשיתי באחריות, ביושרה, ובסטנדרטים הגבוהים ביותר. וכך אני גם מוביל את אינטל כיום."

לדבריו של טאן, התקופה הנוכחית בתולדות אינטל היא קריטית – והוא רואה בה שליחות אישית. "ארצות הברית היא הבית שלי כבר יותר מ־40 שנה. אני אוהב את המדינה הזו ומודה לה על ההזדמנויות שהעניקה לי. אני גם אוהב את החברה הזו. להוביל את אינטל ברגע כזה אינו רק תפקיד – זו זכות. התעשייה הזו נתנה לי כל כך הרבה, והחברה שלנו מילאה תפקיד מרכזי לאורך השנים. זהו כבוד חיי לעבוד איתכם כדי להשיב את עוצמתה של אינטל וליצור את החדשנות של העתיד."

טאן התייחס למידע שפורסם בימים האחרונים לפיו הנשיא טראמפ דורש ממנו להתפטר בשל מעורבותו בחברות סיניות כמשקיע לפני כניסתו לתפקיד המנכ"ל ואמר כי "יש הרבה דיסאינפורמציה שמתפרסמת בנוגע לתפקידים שמילאתי בעבר. אני רוצה להיות ברור לחלוטין – לאורך 40 השנים שלי בתעשייה, בניתי קשרים ברחבי העולם ובתוך המערכת המגוונת של תחום השבבים – ותמיד פעלתי לפי הסטנדרטים החוקיים והאתיים הגבוהים ביותר."

הוא הדגיש כי אינטל משתפת פעולה באופן מלא עם הממשל על מנת להבהיר את העובדות, והביע תמיכה בפעולות הממשל הנוכחי, בראשות הנשיא טראמפ, לקידום הביטחון הלאומי והכלכלה. "אני משתף באופן מלא את מחויבותו של הנשיא לקידום הביטחון הלאומי והכלכלי של ארה"ב, ואני מעריך את הנהגתו. אני גאה להוביל חברה שממלאת תפקיד מרכזי כל כך בהשגת מטרות אלה."

עוד ציין טאן כי מועצת המנהלים של אינטל תומכת בו באופן מלא: "הדירקטוריון תומך לחלוטין בעבודה שאנו עושים כדי לשנות את החברה שלנו, לחדש עבור לקוחותינו, ולבצע בדיוק ובמשמעת – ואנחנו מתקדמים. מרגש במיוחד לראות את תחילת הייצור בהיקפים גדולים, בטכנולוגיית הייצור המתקדמת ביותר בארה"ב, בהמשך השנה."

לסיום כתב טאן לעובדים: "המטרה שלנו ברורה, וההזדמנות אדירה. אני גאה להיות במסע הזה יחד אתכם. תודה על כל מה שאתם עושים כדי לחזק את החברה שלנו לעתיד."

הפוסט ליפ בו-טאן שובר שתיקה: "להוביל את אינטל הוא כבוד חיי – תמיד פעלתי לפי הסטנדרטים החוקיים והאתיים הגבוהים ביותר" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה"ב מטיל פצצה פוליטית נגד בכיר בתעשיית ההייטק, על רקע קשרים לכאורה עם סין • מניית אינטל צונחת בעקבות הפרסום • החברה לא הגיבה רשמית

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תקף בחריפות את מנכ"ל אינטל, ליפ בו-טאן, וקרא לו להתפטר באופן מיידי. בפוסט שפרסם היום (חמישי) ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב טראמפ: "מנכ"ל אינטל נמצא בניגוד עניינים חמור וחייב להתפטר. אין פתרון אחר לבעיה הזו".

ההודעה גרמה לטלטלה בשוק: מניית אינטל איבדה יותר מ־3% מערכה במסחר המוקדם בוול סטריט, כאשר מיד לאחר פרסום הפוסט נרשמה אף ירידה חדה יותר של 5%.

טאן מונה למנכ"ל אינטל רק במרץ האחרון, לאחר פרישתו של פט גלסינגר בשל שורת כישלונות אסטרטגיים. טאן, יליד מלזיה, נחשב לדמות בולטת בעולם ההייטק. בעבר ניהל במשך 12 שנה את חברת Cadence Design Systems, המפתחת כלים לתכנון שבבים, ואף כיהן כדירקטור באינטל ועמד בראש קרנות הון־סיכון.

בשבוע האחרון התעוררה סערה סביב קשריו של טאן עם חברות טכנולוגיה בסין, בין היתר בעקבות מכתב חריף ששלח הסנאטור הרפובליקני טום קוטון ליו"ר אינטל, פרנק יארי. קוטון הביע "דאגה עמוקה לשלמותה וביטחונה של אינטל" ודרש לבדוק האם טאן הצהיר כראוי על השקעותיו בחברות בעלות קשרים עם הצבא והמפלגה הקומוניסטית הסינית.

על פי תחקירים, בין השנים 2012 ל־2024 השקיע טאן – בעצמו או באמצעות קרנות השקעה שייסד – כ־200 מיליון דולר בחברות טכנולוגיה סיניות, חלקן בעלות זיקה לשלטון הסיני. העובדה הזו העלתה חשדות כבדים לניגוד עניינים, במיוחד לנוכח תפקידו כיום כראש אחת מחברות השבבים המרכזיות בארצות הברית.

נכון לעכשיו, אינטל לא פרסמה תגובה רשמית לדברים. עם זאת, הלחצים הגוברים מצד הממשל והמחוקקים, ובראשם הנשיא טראמפ, מציבים את מועצת המנהלים של החברה בעמדה בעייתית. כעת נשאלת השאלה – האם תעמוד הנהלת אינטל מאחורי המנכ"ל החדש, או שתיאלץ להחליפו כדי להחזיר את האמון הציבורי והפוליטי.

מלבד ההשלכות הפנימיות על החברה, הפוסט של טראמפ צפוי להחריף את המתח הקיים בין הממשל האמריקני לענקיות הטכנולוגיה, במיוחד בכל הקשור לקשרים המסחריים שלהן עם סין. אלו מתמודדות עם מגבלות ייצוא מחמירות ודרישות להתרחק מהשוק הסיני, שהוא אמנם רווחי – אך מעורר דאגה גיאו-פוליטית גוברת.

הפוסט טראמפ נגד מנכ"ל אינטל: "ליפ בו-טאן נמצא בניגוד עניינים חמור – עליו להתפטר מיידית" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי יוטלו מכסים של 100 אחוז על שבבי מחשב שמיובאים מחוץ לארצות הברית, וזאת כחלק ממאמץ רחב לעודד ייצור מקומי של רכיבים חיוניים. חברות שיתחייבו לייצור בתחומי ארצות הברית יקבלו פטור מהמכסים.

בהכרזה שנמסרה באירוע בבית הלבן בהשתתפות מנכ"ל אפל, טים קוק, הוצג גם מהלך משמעותי מצד החברה: השקעה מתוכננת של 600 מיליארד דולר בכלכלה האמריקנית במהלך כהונתו של טראמפ. סכום זה כולל תשלומי שכר, רכישות מספקים מקומיים והרחבת שיתופי פעולה עם חברות כמו Corning, שאמורה לספק בעתיד את כל זכוכיות האייפון וה־Apple Watch ממפעלי החברה בקנטקי.

לפי טראמפ, אפל תוחרג מהמכסים החדשים בזכות מחויבותה להרחבת פעילות הייצור בארה"ב. עם זאת, הממשל טרם הבהיר מהם הקריטריונים המדויקים לקבלת פטור – האם מדובר רק בהקמת מפעלים חדשים, מהו היקף ההשקעה המינימלי הנדרש או מה לוחות הזמנים הנדרשים למימוש ההבטחות. עמימות זו מאפשרת לנשיא להפעיל לחץ ישיר על חברות נוספות בענף.

המדיניות החדשה מהווה חלק מאסטרטגיה שמקדם הממשל מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ, לפיה חברות זרות ואמריקניות כאחד יידרשו להעביר פעילות ייצור לארה"ב, במיוחד בתחומי שבבים, תעשיית הרכב והתרופות.

מהלך זה מגיע על רקע תלות גוברת של החברות האמריקניות בשבבים מתוצרת אסיה. לפי הדו"חות האחרונים של אפל, כמעט כל מוצרי החברה מיוצרים לפחות בחלקם בסין, הודו, טאיוואן, יפן ודרום קוריאה.

בין החברות שכבר הצהירו על השקעות נרחבות בארצות הברית בתגובה ללחצים המדיניים – או בציפייה להטבות עתידיות – נמנות Nvidia, OpenAI, אמזון, וענקיות פרמצבטיקה כמו Roche ו־Eli Lilly.

למרות הרטוריקה של הממשל, חלק מההשקעות שצוינו נולדו עוד לפני ניצחונו של טראמפ בבחירות 2024, וחלקן טרם מומשו בפועל. דוגמה לכך היא פרויקט Stargate בהובלת OpenAI וחברות נוספות, שעד כה כלל רק הקמת מתקן אחד בטקסס.

המכסים החדשים, אם ייכנסו לתוקף מלא, צפויים להעלות את מחירי המכשירים האלקטרוניים והמכוניות, בשל הגלגול הצפוי של עלויות הייבוא אל הצרכנים. למרות זאת, בממשל מאמינים כי המדיניות תספק לחברות "מרווח נשימה" כדי להעביר בהדרגה את קווי הייצור לארה"ב.

ככל שהמדיניות תעמיק, ייתכן שנראה גל נוסף של חברות המתחייבות להרחיב ייצור בארה"ב – לאו דווקא מתוך אידיאולוגיה תעשייתית, אלא כהגנה מפני סנקציות כלכליות שעלולות לפגוע קשות ברווחיותן.

הפוסט טראמפ מכריז על מכסים חדשים: חברות שלא ייצרו שבבים בארה"ב יחויבו ב־100% מכס הופיע לראשונה ב-Chiportal.