קמטק הכריזה על זכייתה בפרס היוקרתיIntel EPIC Supplier , , הספק המצטיין  של אינטל לשנת 2025. פרס זה מכיר בספקיות בעלות הביצועים המובילים בשרשרת האספקה ​​של אינטל על מחויבותן ברמה עולמית לשיפור מתמיד ומצוינות בביצועים במהלך השנה האחרונה.

"ברכות לקמטק על קבלת פרס הספק המצטייןIntel EPIC Supplier) ), הפרס הגבוה ביותר המוענק לספקיה של אינטל", מסר פרנק סנדרס, סגן נשיא תאגידי ומנהל כללי של חטיבת תפעול שרשרת האספקה ​​העולמית Global) Supply Chain Operations) באינטל. "מחויבותה הבלתי מתפשרת לאיכות, החתירה למצוינות ומחויבותה לחדשנות טכנולוגית הופכים את קמטק חיונית להצלחתנו. אנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה בינינו ואת ההתמקדות  של קמטק בהשגת תוצאות".

"בתור אחת ממספר מצומצם של חברות נבחרות שזכו בפרס הספק המצטיין של אינטל לשנת 2025, קמטק היא אכן אחת הספקיות הטובות ביותר בתעשיית המוליכים למחצה", אמר דייב בלוס, סגן נשיא תאגידי ומנהל כללי של חטיבת מיקור גלובלי של ציוד וחומרים (Global Sourcing for Equipment & Materials) באינטל. "האסטרטגיה מוכוונת הלקוח והמחויבות של קמטק לביצועים מעולים מעידים על המסירות שלה ומציבים סטנדרטים בינלאומיים לחברות אחרות."

פרס הספק המצטיין של אינטל מכיר בבעלי הביצועים הטובים ביותר בשרשרת האספקה ​​של אינטל על מסירותם בארבעה תחומים – מצוינות, שותפות, שוויון הזדמנויות ושיפור מתמיד. מבין אלפי ספקיות אינטל ברחבי העולם, רק כמה מאות עומדות בדרישות להשתתף בתוכנית הספקים EPIC (Excellence, Partnership, Inclusion and Continuous Improvement).

כדי לעמוד בדרישות לקבלת פרס הספק המצטיין של אינטל, על הספקיות לעבור את רמת הציפיות הגבוהה ביותר ולהשיג יעדים אסטרטגיים אגרסיביים העולים בקנה אחד עם סדרי העדיפויות של אינטל.

למידע נוסף על פרסי Intel EPIC Supplier -פרס הספק המצטיין של אינטל:

הפוסט קמטק זוכה בפרס הספק המצטיין של אינטל לשנת 2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה על זכייתן של שתי חממות טכנולוגיות חדשות – Square One Labs Build  וEdge Medical Ventures  שיפעלו להקמה, השקעה וליווי של עשרות חברות טכנולוגיה עמוקה (Deep Tech) בישראל, במסגרת מודל חדשני של Venture Creation & Building Studio.
החממות יזכו לתקציב כולל של עד 40 מיליון ₪ כל אחת, לאורך חמש שנות פעילותן, ותשקענה עשרות מיליוני דולרים כל אחת מהן, בסטארטאפים בתחומי פעולתה. החממות צפויות להקים והצמיח עשרות חברות פורצות דרך בתחומי האנרגיה, התעשייה, תשתיות למרכזי נתונים, מכשור רפואי וביוקונברג'נס – שילוב בין תחומים טכנולוגיים, ביולוגיים והנדסיים.

המודל החדש, שגובש ב-2024, מעודד הקמה יזומה של חברות דיפ-טק תוך שימוש בידע מוסדי ותעשייתי, ותוך השתתפות גבוהה של רשות החדשנות בשלבים המוקדמים והמסוכנים.
המודל מתאים לצרכים של חברות טכנולוגיה עמוקה הדורשות השקעה משמעותית וזמן ארוך להבשלה – בשונה מהסטארטאפים הטכנולוגיים הקלאסיים.
רשות החדשנות תפעל כשותפה אסטרטגית מבלי לקחת חלק בבעלות, על בסיס מצוינות ובחינה מדוקדקת של כל השקעה.

• מענקים מצטברים של עד  40 מיליון ש"ח לכל חממה – כולל דמי ניהול, הוצאות הקמה ותשתיות מעבדה
• מבנה LP/GP שמאפשר גיוסי הון בהמשך (Second Closing) גם לאחר הזכייה
• דרישת סף להשקעה של  120 מיליון ש"ח לפחות מהשוק הפרטי
• השתתפות רשות החדשנות בסבבי השקעה ללא לקיחת אקוויטי
• אפשרות להשתתפות קרנות הון נוספות VC וCVC

החממות נבחרו במסגרת הליך תחרותי חדש שפורסם בשנת 2024 במקביל להקמת קרן ההזנק  שמאפשרת לרשות להשתתף בסבבי ההשקעה בחברות דיפ-טק ישראליות, משלבי הרעיון ועדRound A  ללא לקיחת מניות וללא דילול ליזמים. המודל החדש שם דגש על השקעה עמוקה ורחבה – עסקית, רגולטורית, טכנולוגית ופיננסית – מתוך מטרה להקים חברות שנולדות מתוך צורך אמיתי ויכולת לפרוץ שווקים גלובליים.

 Square One Labs Build חממה בתחום האנרגיה, תעשייה ותשתיות למרכזי נתונים

 Square One Labs Build נבחרה להקים חממה במודל Venture Creation בתחומים הקריטיים של אנרגיה, תעשייה מתקדמת ותשתיות למרכזי נתונים (Data Centers).
החממה הוקמה כמאגד סינרגטי של תאגידים מובילים, ובהם: דוראל אנרג'י-טק ונצ'רס, אפקון בקרה ואוטומציה, קבוצת רד, קבוצת בז"ן, Square One Fund, קרן Elements של אנלייט ושותפים מהאקדמיה והעולם העסקי.

החממה תקים חברות מבוססות מודל  Entrepreneur in Residence – יזמים יפתחו פתרונות לבעיות שהוגדרו ע"י השותפים האסטרטגיים או אושרו על ידם. לצורך כך, תוקם תשתית של ארבע מעבדות ייעודיות בתחומים חיוניים: מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה.

צוות ההנהלה כולל דמויות מובילות מהתעשייה: עמיר פישלוב ו-יואב גלין –  ממייסדי סולראדג', יהונתן ביק –  סמנכ"ל טכנולוגיות, מיקי חפץ –  סמנכ"ל פיתוח עסקי.

 Edge Medical Ventures חממה מתמחה במכשור רפואי וביוקונברג'נס

Edge Medical Ventures  תקים חממה מתקדמת בתחום מכשור רפואי, בדגש על טכנולוגיות עמוקות ופתרונות אינטרדיסציפלינריים המשלבים חומרה, תוכנה, ביולוגיה והנדסת חומרים.
בין השותפים בחממה: Boston Scientific , אחת מענקיות המכשור הרפואי העולמיות, קרנות ההון   Edge Medical Partners וIssec Capital (CBG), המרכזים הרפואיים הדסה, שיבא, וולפסון, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל, חברת הדסית  – זרוע המסחור של הדסה,

צוות החממה בנה מתודולוגיה מקיפה ל-Venture Creationהכוללת: הגדרת צרכים קליניים יחד עם שותפים אסטרטגיים, תיקוף מעמיק של השוק והתחרות ומסחור ידע ממוסדות רפואיים בארץ ובעולם.

החברות שיוקמו ייהנו מתשתית ניסויים מהמתקדמות בארץ, כולל: מעבדה לפיתוח אבי-טיפוס, ניסויי vivo-ex, יכולת ייצור מוקדמת, ולידציה ורגולציה לקראת הגשות FDA ועוד.

 Edge Medicalמתבססת על ניסיון מוכח: חממת MEDX שפעלה מאז 2017, הקימה 20 חברות – מהן 13 גייסו עד כה כ-50 מיליון דולר מהשוק הפרטי.
צוות ההנהלה כולל את: שי פוליקר – מנכ"ל, גל עטרות – סמנכ"ל טכנולוגיות, נועם טייכלר – סמנכ"ל כספים, איילין קי – סמנכ"לית מסחור

  מודל ההשקעה החדש: שילוב יוצא דופן בין מימון ציבורי לפרטי

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "מדובר במהלך אסטרטגי פורץ דרך, שמבוסס על תובנות וניסיון שנצברו לאורך שנים במסלולי החממות הקודמים בישראל, בשילוב למידה ממודלים מתקדמים בעולם, בעיקר בארה"ב. תהליך עיצוב המסלול החדש ארך חודשים רבים וכלל התאמה מדויקת למציאות המשתנה של שוק ההייטק הישראלי.  המכרז שנבחר היום משקף את החזון שלנו לחממות שיפעלו כמאיצים יזמיים – כאלה שמורכבות מתאגידים, קרנות, יזמים ואנשי אקדמיה, ונותנות ליזמים מעטפת מלאה – טכנולוגית, עסקית ומימונית – כבר מהשלבים הכי מוקדמים.   אנו רואים בכך שלב משמעותי נוסף בבניית תעשיית דיפטק ישראלית עוצמתית, שתעסוק באתגרים ההנדסיים הגדולים של העשור הבא כגון: אנרגיה, תשתיות מתוחכמות , מכשור רפואי ועוד. בעתיד נבחן הרחבה גם לתחומים כמו מוליכים למחצה וטכנולוגיות נוספות".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו גאים לפרסם היום את תוצאותיו של אחד המהלכים המרכזיים לקידום תחום הדיפטק בישראל. מדובר בהליך תחרותי עמוק, קפדני ואיכותי, שמשך אליו הצעות יוצאות דופן מצד שחקנים ישראלים ובינלאומיים מהשורה הראשונה – גופי תעשייה, קרנות השקעה, מוסדות רפואיים ומובילים אקדמיים, שהתאגדו כדי להקים את הדור הבא של סטארטאפים פורצי דרך. החממות הזוכות יהוו הן מנועי יצירה אקטיביים שיאפשרו להקים חברות חדשניות ממש משלב הרעיון או המחקר הראשוני, וללוות אותן לאורך כל שלבי ההתפתחות – מהנבטה ועד כניסה לשוק וצמיחה גלובלית. זהו מודל שלא רק מפחית את הסיכון ליזמים, אלא מעניק להם את כל מה שנדרש כדי להצליח באמת – גישה למעבדות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות, מומחיות מגופים מובילים והשקעה ממשלתית משמעותית. אנחנו מאמינים בכוחו של הדיפטק לשנות את חוקי המשחק – בתחומים כמו בריאות, תשתיות, אנרגיה ומדעים – והפלטפורמות שנבחרו היום יהוו את בסיס השיגור של החברות שיכתבו את סיפור ההצלחה הישראלי הבא."

גילה גמליאל, שרת החמ"ט: "החממות החדשות בהשקעה של מאות מיליוני שח מציבות את ישראל בחזית הדיפ-טק העולמית. המודל החדשני שיצרנו מחבר בין הון ממשלתי לפרטי, מקצר משמעותית את המסלול מרעיון למוצר גלובלי, ומחזק את חוסננו הכלכלי והביטחוני. האצת קצב החדשנות בתקופה כה מאתגרת היא ביטוי  מובהק לנחישות ועוצמת המשק הישראלי."

הפוסט נבחרו שתי חממות דיפטק שיקימו עשרות סטארטאפים בחמש השנים הבאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מה הם Neoclouds?

Neoclouds או ניאו עננים הם סטארטאפים זריזים המתמחים בפתרונות מחשוב ענן ספציפיים לתחום הבינה המלאכותית. בניגוד לענקיות טכנולוגיה המפתחות שבבים יחודים מבוססי קנין רוחני ומנהלות פעולות רחבות ידיים ורב-גוניות, הניאו עננים מייעלים את המיקוד שלהם. הם מסתמכים במידה רבה על ה-GPUs המובילים בתעשייה של Nvidia, וממנפים את המעבדים החדישים הללו כדי להפעיל את עומסי העבודה המורכבים הנדרשים למפתחי ה- AI.

המסירות שלהם לאספקת פתרונות מותאמים וממוקדי בינה מלאכותית מעניקה להם יתרון על פני ספקי ענן מסורתיים, שההיקף הרחב יותר מגביל לעתים קרובות את הזריזות שלהם. שחקני מפתח במרחב הזה, כוללים את חברות קרוזו, CoreWeave, Nebius Group ולמבדה. חברות אלה מביאות נקודות מבט חדשות לעולם. על ידי אימוץ אתוס הסטארט-אפים שלהם, הם מתגברים על המכשולים הבירוקרטיים שלעתים קרובות מאטים מתחרים גדולים יותר.

מחליף משחק של 500 מיליארד דולר

ממשלת ארה"ב הכריזה על יוזמה טרנספורמטיבית של 500 מיליארד דולר לבניית מרכזי נתונים ספציפיים לבינה מלאכותית. תוכנית שאפתנית זו שואפת לבסס את ההנהגה של אמריקה בתחום הבינה המלאכותית תוך יצירת למעלה מ-100,000 מקומות עבודה. בעוד שבעלי משקל כבד כמו OpenAI, SoftBank ו-Oracle התחייבו למעורבות, חלק ניכר מהיסודות יסתמך על החדשנות של ה-Neoclouds.

לדוגמה, אורקל כבר התקשרה עם קרוזו כדי להוביל את בניית מרכז הנתונים הראשון שלה ממוקד בינה מלאכותית. עם שיתופי פעולה כה גבוהים, הניאו עננים לא רק נכנסים לתעשייה – הם הופכים לאדריכלים חיוניים לעתיד שלה.

מה נותן לניאו עננים את היתרון שלהם?

היתרון המובהק של הניאו עננים טמון בהתמקדות שלהם ביעילות ובחדשנות. דוגמה מצוינת היא השימוש של קרוזו ברכיבים מוכנים כדי להאיץ את בניית מרכזי הנתונים, לקצץ בעלויות ולצמצם את זמן הבנייה. גישה יעילה זו מאפשרת להם לפרוס משאבים במהירות, ולהישאר בקדמת הבמה בשוק שזז במהירות.

בנוסף, ניאו עננים נהנים משמירה על שותפות חזקה עם Nvidia, מה שמבטיח שיש להם גישה למעבדי הגרפיקה הטובים ביותר לעומסי עבודה של AI. בניגוד לענקיות טכנולוגיה שמשקיעות רבות בפיתוח שבבים פנימי או בתשתית קניינית, ניאו-עננים עוקפים את המורכבות הזו. במקום זאת, הם מקדישים משאבים לחידוד ההצעות שלהם, מה שמאפשר להם להישאר זריזים וחסכוניים.

אתגרים באופק

למרות החוזקות הרבות שלהם, ניאו-עננים מתמודדים עם מכשולים משמעותיים:

עלויות חומרה: GPUs של Nvidia, החיוניים לפעולות בינה מלאכותית, הם יקרים, מה שמציב אתגרי קנה מידה עבור סטארט-אפים עם משאבים כספיים מוגבלים.

תחרות עזה: לספקי ענן מבוססים כמו Amazon Web Services ו-Google Cloud יש את המשאבים והניסיון להסתגל במהירות, מהווים איום מתמיד.

פיקוח רגולטורי: ככל שממשלות בודקות יותר ויותר פרויקטים של תשתית בינה מלאכותית, הניווט בתקנות המתפתחות עשוי להיות מורכב יותר עבור סטארט-אפים אלה.

עם זאת, הזריזות האינהרנטית של הניאו-עננים ממצבת אותם לנווט בין המכשולים הללו בזריזות יותר מאשר מתחרים גדולים ופחות גמישים. מנטליות הסטארט-אפ שלהם מאפשרת להם להסתובב במהירות בתגובה לאתגרים, מה שהופך אותם לגמישים באופן ייחודי.

ההשפעה הרחבה יותר של

עלייתם של הניאו-עננים מסמנת שינוי באופן החזוי והפריסה של תשתית AI. סטארטאפים אלו מוכיחים שחדשנות ושיבוש בתעשייה אינם בלעדיים לתאגידים מבוססים. על ידי הסתגלות מהירה לצרכי השוק ושימוש באסטרטגיות מתקדמות, הניאו עננים מביאים דינמיות מרעננת לתעשייה.

השפעתם משתרעת מעבר להתפתחות הטכנולוגית. על ידי יצירת אלפי מקומות עבודה ותרומה לצמיחה כלכלית, הניאו-עננים מטפחים מערכת אקולוגית חדשה סביב בינה מלאכותית שמועילה לתעשיות ולחברות כאחד.

הדרך קדימה

עם מיליארדי דולרים על כף המאזניים, התחרות על בניית מרכזי הנתונים היעילים ביותר של AI רק תלך ותגבר. הניאו-עננים ערוכים באופן ייחודי להוביל את השינוי הזה, הודות לזריזותם, לגישות החדשניות ולשיתופי הפעולה האסטרטגיים שלהם עם מובילי תעשייה כמו Nvidia.

ככל שהסטארט-אפים האלה ממשיכים להתרחב, הם יכולים לעצב את עמוד השדרה של הפיתוח המהיר של AI. על ידי שמירה על התמקדות בחוזקות שלהם – יעילות, התמחות וחדשנות – הם מציבים סטנדרטים חדשים לאופן שבו תשתית AI נבנית ומנוהלת.

הפוסט Neoclouds: הסטארט-אפים הזריזים המגדירים מחדש את תשתית הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי אתר Stocklytics.com, שוק הרובוטיקה העולמי ל- AI צפוי לצמוח ב-280% ולהגיע לשווי כולל של 64 מיליארד דולר עד סוף העשור.

רובוטיקה בינה מלאכותית: גדלה פי ארבעה מהר יותר מרובוטיקה מסורתית. עליית הרובוטיקה המניעה בינה מלאכותית בשנים האחרונות הייתה לא פחות ממהפכנית. מאז 2020, השוק התרחב פי ארבעה, מונע על ידי ביקוש גואה במגזרי צרכנים ותעשייתיים. בניגוד לרובוטים רגילים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד, להתאים עצמן למציאות ולבצע משימות מורכבות, מה שהופך אותן לחיוניות בתעשיות כמו ייצור, בריאות ולוגיסטיקה.

למומנטום הזה מוסיפים התקדמות בכלי רכב אוטונומיים, מפעלים חכמים ורובוטיקה אישית, שהאיצו עוד יותר את התרחבות השוק.

Statista Market Insights חושפת כי הערכת השווי של תעשיית הרובוטיקה לבינה המלאכותית טיפסה מ-5 מיליארד דולר לפני חמש שנים ל-22.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמייצג צמיחה מדהימה של 350%. עוד יותר מרשימות הן התחזיות לחמש השנים הבאות, עם קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 23.3% שעומד להוביל את השוק ל-64.3 מיליארד דולר עד 2030.

מה זה אומר? בממוצע, שוק הרובוטיקה של הבינה המלאכותית יגדל ב-7 מיליארד דולר בשנה, מה שיעפיל על הצמיחה של תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר, שאמורה לעלות ב-58% צנוע יחסית, ולהגיע ל-73 מיליארד דולר באותה תקופה.

מנהיגים גלובליים: סין ויפן בראש

בעוד ששוק הרובוטיקה העולמי לבינה מלאכותית נמצא במגמת עלייה, סין ויפן מובילות את המגמה עם שיעורי צמיחה מרשימים. הודות לגיבוי ממשלתי חזק והשקעות מסיביות בחדשנות, מדינות אלו ממצבות את עצמן כמובילות בתחום האוטומציה וטכנולוגיות AI.

בסין, תעשיית הייצור המאסיבית מניעה את הביקוש לרובוטים תעשייתיים, בעוד שהאוכלוסיה המזדקנת של יפן מזינה את הצורך ברובוטים לטיפול רפואי וטיפול. שתי המדינות מושקעות רבות במינוף בינה מלאכותית כדי לשמור על היתרון התחרותי שלהן.

אתר Statista צופה ששוק הרובוטיקה ל AI בסין יתרחב ב-300% כדי להגיע לשווי של 9.1 מיליארד דולר עד 2030. יפן עוקבת מקרוב, עם צמיחה צפויה של 280%, מה שמעלה את גודל השוק שלה ל-2.7 מיליארד דולר.

גם מדינות אחרות, כולל ארצות הברית, גרמניה ובריטניה, צפויות לראות צמיחה תלת ספרתית:

• ארצות הברית: עלייה צפויה של 264%, והגיעה ל-20.4 מיליארד דולר בגודל השוק.
• גרמניה: צפויה לצמוח ב-271% ולהגיע ל-2.6 מיליארד דולר.
• בריטניה: צמיחה צפויה של 261%, ומגיעה ל-2.3 מיליארד דולר.

מה מניע AI רובוטיקה קדימה?

ניתן לייחס את הצמיחה הנפיצה של רובוטיקה בינה מלאכותית למספר גורמים קריטיים:

יכולת הסתגלות ולמידה: בניגוד לרובוטים המסורתיים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד מהסביבות שלהן ולהסתגל לאתגרים חדשים, מה שהופך אותם לחיוניים בתעשיות דינמיות.

רווחי יעילות: אוטומציה המופעלת על ידי רובוטיקה של AI מגבירה את הפרודוקטיביות תוך הפחתת עלויות תפעול.

חדשנות בין מגזרים: מרכבים אוטונומיים למפעלים חכמים, היישומים של רובוטיקה של AI מתרחבים במהירות, ומניעים זרמי הכנסה חדשים.

אתגרים והזדמנויות

למרות המסלול המבטיח שלה, תעשיית הרובוטיקה של AI מתמודדת עם מכשולים:

• עלויות גבוהות: ההסתמכות על רכיבים מתקדמים כמו Nvidia GPUs הופכת את קנה המידה לאתגר פיננסי עבור ארגונים מסוימים.
• תחרות: תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר וענקיות טכנולוגיה כמו אמזון וגוגל מציבות תחרות אדירה, בהתחשב במשאבים והשפעתן הנרחבים.
• פיקוח רגולטורי: ממשלות ברחבי העולם מתחילות לבחון מקרוב את תשתית הבינה המלאכותית, ומוסיפה מורכבות לפיתוח ופריסה.

עם זאת, אתגרים אלה גם פותחים דלת לחדשנות. חברות שיכולות לנווט בין המכשולים הללו תוך מינוף נקודות החוזק של הבינה המלאכותית ימצאו את עצמן בעמדה מצוינת להוביל את המטען בשוק המשגשג הזה.

הדרך קדימה

רובוטיקה של בינה מלאכותית היא לא רק טרנד טכנולוגי – זהו שינוי פרדיגמה עם פוטנציאל לחולל מהפיכה בתעשיות ובחברות. עם שיעורי צמיחה תלת ספרתיים צפויים בשווקים גדולים, המערכות החכמות הללו נמצאות במסלול להגדיר מחדש את אופן ביצוע העבודה, כיצד שירותי הבריאות מועברים וכיצד פועלות התעשיות.

מכיוון שעסקים וממשלות משקיעים מיליארדים במגזר הזה, העתיד מבטיח יותר מסתם אוטומציה. הוא מבשר על עידן חדש שבו רובוטים הם לא רק יעילים אלא גם אינטליגנטיים – מסוגלים להבין, להתאים ולשנות את העולם.

עבור משקיעים ומובילי חדשנות, להקדים את הפריחה הטכנולוגית הזו פירושו לעקוב מקרוב אחר פיתוחי רובוטיקה של AI. עד 2030, המגזר הדינמי הזה לא רק יגדל – הוא ישגשג, ויעצב מחדש את העתיד של אלגוריתם אחד בכל פעם.

הפוסט היכונו לדור הרובוטים החדש: רובוטיקת בינה מלאכותית צפויה לעלות ב-280% ולהגיע ל-64 מיליארד דולר עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבעיה עם ניווט מבוסס GPS

מערכת ה- GPS פועלת על ידי קבלת נתוני מיקום מהלוויינים הסובבים את כדור הארץ. אך התשתית הזו אינה חפה מבעיות:

1. דיוק מוגבל באזורים עירוניים: קליטת האותות יכולה להיחסם או להיפגע באזורים צפופים בבניינים, מנהרות או מבנים תת-קרקעיים.
2. שיבושים מכוונים או אקראיים: מערכות GPS רגישות להפרעות כמו מתקפות סייבר (jamming/spoofing), שיבושים אטמוספריים ותנאי מזג אוויר.
3. תלות במערכות לווייניות: לוויינים דורשים תחזוקה גבוהה ועלות תפעולית עצומה, מה שמגביל את יכולת ההתרחבות של המערכת.
4. עלות אנרגיה ותחזוקה: מערכות GPS מייצרות תלות גבוהה בתשתיות רחבות ובמערכות חיצוניות, מה שמייקר את השימוש לאורך זמן.

מהם שבבים חכמים ואיך הם משנים את חוקי המשחק?

במקום להסתמך על לוויינים, מערכות הניווט החדשות מבוססות על שבבים חכמים המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות של חיישנים ומידע. הפיתוחים הללו מאפשרים לנתח מיקום, מהירות וכיוון מבלי להזדקק ללוויינים. להלן העקרונות המרכזיים של מערכות אלו:

1. חיישנים אינרציאליים (IMU): יחידות מדידה אינרציאליות (Inertial   (Measurement Units  מודדות תנועה, תאוצה וסיבוב של המכשיר. נתונים אלה מאפשרים לחשב מיקום על בסיס תנועה בלבד.
2. טכנולוגיית LIDAR: חיישני לייזר מתקדמים, הפולטים קרן לייזר ומחשבים את החזרתה, מספקים מידע מדויק על סביבה תלת-ממדית.
3. רשתות V2X: תקשורת Vehicle-to-Everything מאפשרת חילופי נתונים בין רכבים, תשתיות ומכשירים חכמים אחרים, ליצירת מיפוי מדויק בזמן אמת.
4. מפות טופוגרפיות מתקדמות: שימוש במאגרי נתונים הכוללים פרטים טופוגרפיים מאפשר תכנון נתיב המותאם לשטח עצמו.
5. אלגוריתמים מבוססי AI: עיבוד נתונים בזמן אמת באמצעות אינטליגנציה מלאכותית מאפשר ניתוח דינמי של סביבה משתנה והתאמת נתיבים במהירות.

יתרונות טכנולוגיית השבבים החכמים

1. אמינות גבוהה בתנאים קשים

מערכות מבוססות שבבים עוקפות את הבעיות הטיפוסיות של קליטת GPS באזורים מורכבים. לדוגמה, מנהרות, תחנות רכבת או חללים תת-קרקעיים יכולים לשמור על דיוק ללא תלות בלוויינים.

• אבטחת נתונים ושיבושים

מערכות אלו עמידות בפני מתקפות שיבוש או זיוף אותות (spoofing). שימוש בטכנולוגיות מבוזרות וחיישנים עצמאיים מבטיח שמערכות הניווט לא ייפגעו על ידי גורמים חיצוניים.

• יעילות אנרגטית

מערכות אלו צורכות פחות אנרגיה, מכיוון שהן אינן דורשות כוח עיבוד משמעותי לתקשורת עם לוויינים רחוקים. בנוסף, עלות התחזוקה הכוללת נמוכה יותר.

• התאמה לעולם הרכב האוטונומי

רכבים אוטונומיים זקוקים לנתוני מיקום וסביבה מדויקים, במיוחד בתנועה צפופה. שבבים חכמים, עם שילוב של AI ו LIDAR- מאפשרים התאמה לדרישות הגבוהות הללו.

• קישוריות חכמה

תקשורת בין רכבים ותשתיות מאפשרת התאמה דינמית לתנאי הדרך, מזג האוויר והתנועה, מה שמשפר משמעותית את הבטיחות בכבישים.

אתגרים טכנולוגיים ועתיד הפיתוח

כמו כל טכנולוגיה חדשה, גם למערכות מבוססות שבבים חכמים יש אתגרים:

1. מורכבות פיתוח: שילוב טכנולוגיות כמו AI, LIDAR ו V2X- דורש תכנון קפדני ומשאבים טכנולוגיים.
2. עלות ראשונית: השבבים והחיישנים המתקדמים עשויים להיות יקרים בשלב ההשקה.
3. אימוץ נרחב: תשתיות התקשורת צריכות להתאים לתמיכה מלאה בטכנולוגיות החדשות, מה שדורש שדרוגים בפריסה גלובלית.

יישומים פוטנציאליים

תחבורה ולוגיסטיקה

• שימוש ברכבים חכמים שיכולים לנווט באזורים עירוניים צפופים ללא תלות בGPS-
• ייעול שרשראות אספקה ומשלוחים באמצעות מערכות ניווט עצמאיות ומדויקות.

שימושים צבאיים

• ניווט מדויק ללא חשיפת מידע באמצעות לוויינים, מה שמונע פגיעות במערכות בזמן משבר.

שירותים רובוטיים ואוטונומיים

• רחפנים, רובוטים ושאר מכשירים אוטונומיים יוכלו לפעול באזורים סגורים או מורכבים ללא תלות באותות GPS

ככלל ניתן לומר כי מערכות ניווט המבוססות שבבים חכמים מייצגות שינוי מהפכני בעולם הטכנולוגיה. הן לא רק מציעות דיוק מוגבר ואמינות, אלא גם פותחות את הדלת לעידן של תחבורה אוטונומית, אבטחה מתקדמת וחדשנות בלתי פוסקת. בעוד ש -GPS עדיין ישמש במסגרות מסוימות, המעבר למערכות מבוזרות וחכמות יותר הוא בלתי נמנע. העתיד כבר כאן, והוא בנוי על טכנולוגיה שמתאימה עצמה לעולם מורכב ודינמי.

הפוסט מהפך במערכות הניווט של המחר: האם שבבים חכמים יחליפו בקרוב את מערכת ה-GPS? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti, מציג תמונת מצב עדכנית של תעשיית השבבים באירופה ומסביר כיצד פרויקט הדגל FAMES עשוי לסייע לאירופה להיאבק בתלותה באסיה ובארה"ב – ולבסס יתרון בתחומים כמו בינה מלאכותית בקצה הרשת וחדשנות אקולוגית

לאחר מחסור השבבים בזמן מגפת הקורונה, שהבהיר לאירופה את תלותה באסיה ובארה"ב, הושקה בשנת 2022 תוכנית השבבים האירופית – CHIPS Act – במטרה להכפיל עד 2030 את חלקה של אירופה בשוק העולמי ל-20%. כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, אירופה עדיין אחראית לפחות מ-10% מייצור השבבים בעולם. האם היא מסוגלת להחזיר לעצמה את הבכורה?

לדברי סבסטיאן דובה , מנהל CEA-Leti ומוביל פרויקט FAMES בגרנובל, אין מדובר במהפכה מיידית: "ההשקעות הנדרשות עצומות, וקשה לדמיין שינוי דרמטי בטווח הקצר. השוק נותר גלובלי ותלוי הדדית: עיצוב באמריקה, ייצור באסיה וחומרי גלם מסין." למרות זאת, לדובה יש תקווה באשר ליתרונות היחסיים של אירופה – בעיקר ביישומים משולבים כמו חיישנים, מיקרו-בקרים, רכיבים לרכב, לתעשייה ולתחום הבריאות. הוא מזכיר בגאווה את ההובלה של ASML ההולנדית בתחום ליתוגרפיה מתקדמת – תחום קריטי שכל יצרני השבבים בעולם תלויים בו.

במסגרת המאמצים האירופיים הוקם פרויקט FAMES , בהובלת CEA-Leti ושותפים נוספים, אשר נהנה מהשקעה של 830 מיליון אירו של האיחוד האירופי והממשל הצרפתי. "FAMES נכנס לפעולה בתחילת השנה – עמדנו בלוחות הזמנים, וזה חשוב. אסיה ידועה ביעילותה, אבל אנחנו מראים שגם אירופה מסוגלת לפעול באותה רמה," מדגיש דובה.

מטרת FAMES: להכין את הקרקע לדורות הבאים של טכנולוגיות FD-SOI בגדלים של 10 ואף 7 ננומטר, ולהאיץ פיתוח של טכנולוגיות מפתח לעשור הקרוב: זיכרונות לא נדיפים, רכיבי תדר רדיו לדור 6G ואינטגרציה תלת-ממדית הטרוגנית . אחת ההזדמנויות הבולטות עבור אירופה נמצאת דווקא בתחום שבו לא נדרשים שבבים מתקדמים במיוחד – אלא פתרונות משולבים ויעילים אנרגטית:

"בינה מלאכותית בקצה – edge AI – תדרוש שבבים שחוסכים באנרגיה ומבצעים למידה והסקה מקומית, ישירות במכשירים כמו סמארטפונים וחיישנים. זהו תחום שבו יש לאירופה יתרון מובהק," מסביר דובה.

לסיכום, למרות הפערים מול ענקיות כמו TSMC ו-Samsung, דובה בטוח שעם השקעה נכונה בשיתופי פעולה, מחקר וחדשנות סביבתית – אירופה יכולה לשמר ואף לחזק את מקומה בזירה הגלובלית.

"השוק הזה מחזורי מטבעו. מה שנכון היום – לא בהכרח יהיה נכון מחר. עלינו להמשיך לפעול בחזית החדשנות כדי להיות מוכנים לעתיד."

הפוסט אירופה מנסה להחזיר את הבכורה: האם תעשיית השבבים האירופית תצליח לצמצם פערים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי והפקולטה לפיזיקה מציגים בכתב העת Nature גילוי משמעותי שיתרום למזעור רכיבים למערכות קוונטיות. את המחקר הובילו הדוקטורנט עמית קם וד"ר שי צסס (כיום פוסט-דוקטורנט ב-MIT) מקבוצת המחקר של פרופ' גיא ברטל בשיתוף עם קבוצות המחקר של פרופ' מחקר מוטי שגב ופרופ' מאיר אורנשטיין. השתתפו בו ד"ר יגאל אילין, ד"ר קובי כהן, ליאור פרידמן וסתיו לוטן מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי וד"ר יעקב לומר, ד"ר אנטולי (טוליק) פצוק וליאת נמירובסקי-לוי מהפקולטה לפיזיקה.

פיזיקת הקוונטים מובילה לעיתים לתחזיות מאוד לא שגרתיות. כך קרה הדבר כשאלברט איינשטיין ועמיתיו, בוריס פודולסקי ונתן רוזן (שלימים הקים את הפקולטה לפיזיקה בטכניון והיה פרופסור מחקר), מצאו תרחיש שבו ידיעת המצב של חלקיק אחד משפיעה באופן מיידי על מצבו של החלקיק האחר, ולא חשוב כמה גדול המרחק ביניהם. מאמרם ההיסטורי מ-1935 זכה בכינוי EPR על שם שלושת מחבריו(Einstein–Podolsky–Rosen) . הרעיון שידיעת מצבו של חלקיק אחד תשפיע על חלקיק אחר הנמצא במרחק עצום ממנו, וזאת בלי אינטראקציה פיזית ובלי העברת מידע, נראה לאיינשטיין מופרך, והוא כינה זאת "פעולה מוזרה ממרחק" (spooky action at a distance); אך עבודה פורצת דרך של חוקר נוסף מהטכניון, פרופ'-מחקר אשר פרס מהפקולטה לפיזיקה, הראתה כי אפשר להשתמש בתכונה זו כדי להעביר מידע בצורה נסתרת – טלפורטציה קוונטית, שהיא הבסיס לתקשורת קוונטית. תגלית זו הושגה על ידי פרופ' פרס עם עמיתיו צ'ארלס בנט וז'יל ברסארד. לימים  קיבלה התופעה את השם המדעי שזירות קוונטית (quantum entanglement), ועל מדידתה והשלכותיה, הכוללות את האפשרות למחשוב קוונטי ותקשורת קוונטית, הוענק פרס נובל בפיזיקה לשנת 2022 לפרופסורים אלן אספה ואנטון ציילינגר, שקיבלו בעבר תוארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, ולעמיתם פרופ' ג'ון קלאוזר. 

שזירות קוונטית הודגמה עד כה עבור מגוון רחב של חלקיקים ועבור תכונות שונות שלהם. עבור פוטונים, חלקיקי אור, שזירות יכולה להתקיים עבור כיוון ההתקדמות, התדר (צבע), או הכיוון אליו מצביע השדה החשמלי שלהם. היא יכולה להתקיים גם עבור תכונות שקשה יותר לדמיין, למשל – תנע זוויתי. תכונה זו מתחלקת לסחרור (spin), הקשור בפוטונים לסיבוב השדה החשמלי, ולמסילה (orbit), הקשורה לתנועה הסיבובית של הפוטון במרחב. דבר זה דומה באופן אינטואיטיבי לכדור הארץ, המסתובב סביב עצמו וגם מקיף את השמש במסלול מעגלי. קל לנו לדמיין את שתי תכונות הסיבוב הללו כגדלים נפרדים, ואכן, פוטונים המאוגדים באלומת אור רחבה בהרבה מאורך הגל שלהם הם באמת כאלה. ברם, כשמנסים להכניס פוטונים למבנים הקטנים מאורך הגל הפוטוני – שזהו המאמץ שבו עוסק תחום הננו-פוטוניקה – מגלים שאי אפשר להפריד בין תכונות הסיבוב השונות, והפוטון מאופיין על ידי גודל יחיד, התנע הזוויתי הכולל.

אז למה שנרצה בכלל להכניס פוטונים למבנים קטנים כל כך? לכך יש שתי סיבות עיקריות. האחת ברורה – זה יעזור לנו למזער התקנים שמשתמשים באור וכך לדחוס יותר פעולות לתא שטח קטן, בדומה למזעור של מעגלים אלקטרוניים. הסיבה הנוספת חשובה עוד יותר: מזעור זה מגביר את האינטראקציה בין הפוטון לחומר שדרכו הפוטון מתקדם (או נמצא בקרבתו), וכך מאפשר לייצר תופעות ושימושים שאינם אפשריים בפוטונים בממדים ה"רגילים" שלהם.

במחקר שפורסם בכתב העת Nature גילו חוקרי הטכניון שאפשר לשזור פוטונים במערכות ננומטריות שגודלן כאלפית השערה, אולם השזירה אינה מתבצעת על ידי התכונות המקובלות של הפוטון, כמו הסחרור או המסילה, אלא רק על ידי התנע הזוויתי הכולל.

חוקרי הטכניון חשפו את התהליך שעוברים פוטונים מהשלב שבו הם מוכנסים למערכת הננומטרית ועד שהם יוצאים למערכת המדידה, ומצאו שהמעבר הזה מעשיר את מרחב המצבים שהפוטונים יכולים לשהות בהם. בסדרת מדידות מיפו החוקרים את אותם מצבים, שזרו אותם באותה תכונה ייחודית למערכות הננומטריות ואיששו את ההתאמה בין זוגות פוטונים המעידה על שזירות קוונטית.

תגלית זו היא הגילוי הראשון של שזירות קוונטית חדשה מזה יותר מ-20 שנה, והיא עשויה להוביל בעתיד לפיתוח כלים חדשים לתכנון של רכיבי תקשורת ומחשוב קוונטיים מבוססי פוטונים, כמו גם למזעור משמעותי שלהם.

המחקר נתמך על ידי רשות החדשנות (תוכנית מגנ"ט), הקרן הלאומית למדע (ISF), המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון, המרכז למיקרו- וננו-אלקטרוניקה בטכניון (MNFU) ומרכז הקוונטום ע"ש הלן דילר.

למאמר ב- Nature  לחצו כאן

הפוסט חוקרים בטכניון גילו סוג חדש של שזירות קוונטית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אינטל ו-TSMC הגיעו להסכמה ראשונית על הקמת מיזם משותף חדש, כך לפי דיווח של האתר The Information. במסגרת ההסכם, יופעלו מתקני הייצור של אינטל על ידי המיזם המשותף, כאשר ל-TSMC תהיה אחזקה של 20% מהחברה החדשה.

מה שמייחד את העסקה הוא ש-TSMC לא צפויה להשקיע הון כספי ישיר במיזם, אלא תתרום את חלקה על ידי שיתוף פרקטיקות ייצור מתקדמות והכשרה של עובדים במתקני אינטל. כך מקווים באינטל לשדרג את תהליכי הייצור ולייעל את התחרות מול מתחרות כמו סמסונג ו-TSMC עצמה.

על פי הדיווח, ממשל טראמפ היה זה שעודד את המהלך מלכתחילה, כחלק ממאמץ לתמוך בהתאוששות של אינטל, שכבר תקופה נאבקת לשמור על מעמדה בתעשייה. באינטל אף חוששים מגל פיטורים המוני אם לא יימצאו פתרונות מבניים שיחזירו את החברה למסלול הצמיחה.

המהלך מגיע פחות מחודש לאחר מינויו של היזם והמשקיע ליפ-בו טאן (Lip-Bu Tan) לתפקיד מנכ"ל אינטל. טאן, מייסד Cadence ושותף ותיק בתחום ההון סיכון, כבר אז רמז על שינויים עמוקים שהוא מתכנן לחברה.

הפוסט אינטל ו-TSMC מקימות מיזם משותף לייצור שבבים – TSMC תכשיר עובדים במקום להשקיע הון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"על מנת לשמור על יתרון תחרותי גלובלי ולהאיץ את פיתוחה של תעשיית השבבים המקומית, ארה"ב חייבת לנקוט במדיניות סחר פרואקטיבית שתפתח שווקים חדשים ותעודד השקעות חוצות גבולות," כך קובעת התאחדות תעשיית השבבים האמריקנית (SIA) בפרסום עדכני. לדבריהם, מדיניות זו חיונית לא רק לצמיחה פנימית אלא גם להגברת הביקוש לשבבים מתוצרת אמריקנית, הן בתוך ארה"ב והן בשווקים מתעוררים ברחבי העולם.

הנתונים מצביעים על כך שתעשיית השבבים האמריקנית נהנית מעודף סחר עקבי בתחום זה מזה כשלושה עשורים. בשנת 2023 ייצאה ארה"ב שבבים בשווי כולל של 52.7 מיליארד דולר. כ-70% מהמכירות של יצרני השבבים האמריקנים מיועדות לשווקים מחוץ לגבולות המדינה, מה שהופך את התחום לאחד ממנועי היצוא המובילים של הכלכלה האמריקנית. בפועל, שבבים הם ענף היצוא השישי בגודלו של ארה"ב, אחרי נפט מזוקק, נפט גולמי, גז טבעי, מטוסים אזרחיים ורכבים.

בסין, שיעור המכס על שבבים מסוימים לפי קוד HS8542 (מעגלים משולבים) עומד על כ-6%, בעוד שבמדינות באיחוד האירופי, שיעור המכס על רוב סוגי השבבים עומד על 0%, בהתאם להסכמות במסגרת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA). עם זאת, לא כל המדינות חתומות על ההסכם, ולכן בשווקים כמו הודו, ברזיל ואינדונזיה, שיעורי המכס יכולים לנוע בין 5% ל־10% ואף יותר – תלוי בסוג המוצר הספציפי.

לדוגמה, הודו מטילה לעיתים מכס של 7.5% על רכיבי מוליכים למחצה שאינם מיוצרים בה, ובברזיל שיעור המכס יכול להגיע גם ל-14% עבור פריטים מסוימים שלא מיוצרים מקומית. מדינות אלו עושות זאת כדי להגן על תעשיות מקומיות מתפתחות, אך בכך הן יוצרות חסמים בפני יצרנים אמריקנים.

השוק ממתין כעת להכרעת טראמפ על גובה המכס על שבבים שכיום הוא אפסי.

ההובלה האמריקנית בתעשייה זו באה לידי ביטוי גם בנתח השוק הגלובלי – ארה"ב מחזיקה בכ-50.7% מהשוק העולמי של שבבים. התעשייה מעסיקה ישירות למעלה מ־345,000 עובדים בארה"ב, ותומכת בלמעלה משני מיליון משרות נוספות במשק האמריקני. בנוסף, כ־20% מההכנסות של החברות בענף מושקעים באופן שוטף במחקר ופיתוח – שיעור גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות.

בתוך כך, התאחדות SIA ממשיכה לקדם שורת יעדים אסטרטגיים במישור הבינלאומי. בין השאר, היא פועלת להגנה על זכויות קניין רוחני של חברות אמריקניות ברחבי העולם, לשיקום עקרון ההדדיות מול שווקים כמו סין, ולחיזוק שרשראות אספקה מגוונות ועמידות – במיוחד נוכח האתגרים הגלובליים שהודגשו בשנים האחרונות. התאחדות SIA אף הגישה לאחרונה תגובות רשמיות לסדרת חקירות מצד נציגות הסחר האמריקנית (USTR), לרבות בנושא עיוותי סחר מול סין, התאמה של סין לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), והצעות למדיניות לחיזוק עמידות שרשרת האספקה העולמית של שבבים.

לצד זאת, מדוח חדש שהתפרסם באתר SIA עולה כי מדינות רבות עדיין מטילות מכסים על שבבים, כפי שמעידים נתוני ארגון הסחר העולמי על שיעורי המכס בתחום, לפי קוד הסיווג הבינלאומי HS8541 ו־HS8542. ארה"ב מבקשת להתמודד עם חסמים אלה וליצור סביבת סחר חופשית ושקופה שתאפשר לתעשייה האמריקנית לצמוח גם בעידן של תחרות גוברת.

הפוסט SIA: על ארה"ב להפעיל מדיניות מכס שתשמר את היתרון התחרותי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.