אינטל מציגה היום תוצאות חדשות ממבחני MLPerf Inference 6.0 של MLCommons, זמן קצר לאחר השקת הכרטיסים הגרפיים החדשים שלה מסדרת Intel Arc Pro B . מדד MLPerf נחשב בדרך כלל כאמת מידה מוסכמת לביצועי בינה מלאכותית בתעשייה, שאליו מגישות תוצאות עשרות חברות טכנולוגיה מובילות.  המדד המלא נמצא כאן בלינק

במבחנים שפורסמו, נבדקו הכרטיסים החדשים מסדרת Arc Pro B יחד עם מעבדי Xeon 6 ב-4 תרחישי AI שונים, החל מתחנות עבודה ועד מרכזי נתונים ומערכות קצה. הנתון הבולט: מערכת עם 4  כרטיסים מסוג Arc Pro B70/B65 מספקת 128GB של זיכרון וידאו (VRAM), מה שמאפשר להריץ מודלים של עד 120 מיליארד פרמטרים במקביליות גבוהה. בנוסף, Arc Pro B70 הציג ביצועי הסקה גבוהים עד פי 1.8 לעומת Arc Pro B60.

התוצאות מספקות סימן ראשון וברור לכך שהדור החדש של הכרטיסים מציג שיפור משמעותי בביצועי AI לעומת הדור הקודם, ומחזק את המהלך של אינטל להציע פלטפורמת AI פתוחה, נגישה וניתנת להרחבה.

לצד החומרה, גם התוכנה תורמת לשיפור. אינטל פיתחה חבילת תוכנה פתוחה, מבוססת קונטיינרים, שמאפשרת להרחיב את ביצועי ההסקה מצומת בודד לפריסות ארגוניות עם מספר רב של כרטיסים גרפיים. על אותה חומרת Intel Arc Pro B60, שיפורי התוכנה לבדם הניבו ביצועים גבוהים עד פי 1.18 בהשוואה לתוצאות של MLPerf v5.1. עבור אינטל, זו נקודה חשובה במיוחד, משום שהיא מראה שהשיפור אינו נובע רק מהחומרה החדשה, אלא גם מהבשלה של שכבת התוכנה שסביבה.

לא רק מהיר יותר, אלא גם פשוט יותר לפריסה

מעבר לנתוני הביצועים עצמם, התוצאות נוגעות לשאלה רחבה יותר בשוק. הביקוש להסקת AI גדל, ובמקביל גדלים גם האתגרים: ארגונים, מפתחי AI ויוצרי תוכן גרפי צריכים ביצועים גבוהים, אבל רבים מהם רוצים גם לשמור על פרטיות הנתונים ולהימנע מעלויות מנוי כבדות הכרוכות בשימוש במודלי AI קנייניים. במציאות כזו, הבחירה במערכת תלויה לא רק במהירות שלה, אלא גם בשאלה עד כמה היא פתוחה, ניתנת לניהול וקלה לאימוץ.

הכרטיסים החדשים של אינטל, Intel Arc Pro B70 ו-Intel Arc Pro B65, נבנו כמערכת הסקה (Inference) שמשלבת חומרה ותוכנה מאומתות יחד. הפתרון מבוסס על קונטיינרים בסביבת Linux, תומך בהרחבה למספר כרטיסים גרפיים ובהעברות נתונים ישירות ביניהם (PCIe P2P), ומגיע עם קיבולת זיכרון משופרת שנועדה לאפשר הרצה של מודלים גדולים יותר ללא צורך בתצורות מורכבות.

הפלטפורמה כוללת גם תכונות שמכוונות לסביבות עבודה ארגוניות: תיקון שגיאות זיכרון (ECC), וירטואליזציה ברמת החומרה (SR-IOV), טלמטריה ועדכוני קושחה מרחוק. אלו יכולות שלא משפיעות על תוצאות benchmark, אבל חשובות לארגונים שצריכים מערכת יציבה, ניתנת לניהול ומתאימה לעבודה רציפה לאורך זמן.

נתון נוסף שעולה מהתוצאות: בתצורות מרובות כרטיסים גרפיים, Intel Arc Pro B70 מספק קיבולת KV Cache גבוהה עד פי 1.6 לעומת פתרונות GPU מתחרים. המשמעות היא לא רק מהירות, אלא יכולת מעשית יותר להתמודד עם מודלים גדולים וחלונות הקשר רחבים יותר בסביבות עבודה אמיתיות.

תפקיד ה-CPU נשאר קריטי בעולם של AI מואץ

אינטל מדגישה כי הסקת AI אינה מוגדרת כיום רק על ידי תפוקת ה-GPU. ככל שמערכות AI נעשות מורכבות יותר, ביצועי המערכת כולה תלויים גם ביכולת של ה-CPU לנהל זיכרון, לתזמר משימות, להפיץ עומסי עבודה ולשמור על האבטחה, האמינות וההמשכיות התפעולית הנדרשות מתשתית AI מודרנית. במילים אחרות, ה-GPU מבצע את ההאצה, אבל המעבד המרכזי הוא זה שמחזיק את המערכת כולה יציבה, יעילה וברת הרחבה.

מבחינה זו, אינטל ממשיכה להיות ספקית מעבדי השרתים היחידה שמגישה תוצאות CPU עצמאיות למבחני MLPerf Inference. יותר ממחצית מההגשות ב-MLPerf 6.0 הונעו על ידי Xeon כמעבד מארח (Host CPU), נתון שממחיש את מקומו המרכזי של Xeon בליבת תשתית ה-AI של התעשייה.

החברה מוסיפה כי מעבדי Intel Xeon 6 עם ליבות P סיפקו שיפור ביצועים דורי של עד פי 1.9 ב-MLPerf Inference v5.1. במקביל, טכנולוגיות האצת AI מובנות כגון AMX ו-AVX512 מאפשרות לעומסי עבודה כמו הסקת LLM, כוונון עדין (Fine Tuning) ולמידת מכונה קלאסית לרוץ ביעילות גם ללא חומרת מאיצים ייעודית. עבור ארגונים, זהו יתרון משום שהוא מאפשר יותר גמישות בתכנון התשתית, יותר ניצול של מערכות קיימות, ולעיתים גם חיסכון בעלות הבעלות הכוללת.

הפוסט אינטל מציגה שיפור בביצועי ה-AI עם Intel Arc Pro B ו-Intel Xeon 6 ב-MLPerf Inference 6.0 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

היילו, שנחשבה בשנים האחרונות לאחת ההבטחות הבולטות של תעשיית השבבים הישראלית, ניצבת כעת בפני שלב רגיש במיוחד. על פי הפרטים שפורסמו, דלק רכב מחקה 242 מיליון שקל מהשקעתה בחברה. המחיקה הזו אינה רק אירוע חשבונאי מבחינת דלק רכב. היא משקפת בעיקר שינוי באופן שבו השוק והמשקיעים מעריכים כיום את מצבה של היילו, את קצב ההתקדמות שלה ואת השווי שבו תוכל לגייס הון בעתיד.

במשך תקופה ארוכה הוצגה היילו כאחת המועמדות הישראליות להפוך לשחקנית מרכזית בתחום שבבי הבינה המלאכותית. עצם ההשוואה למובילאיי, שעל פי הדיווח הוצגה בעבר בפני המשקיעים, המחישה את גודל הציפיות שנבנו סביבה. אלא שכעת התמונה נראית מורכבת יותר. לפי הפרסום, היילו זקוקה למזומנים בדרך להנפקה אפשרית לפי שווי הנמוך בכמחצית לעומת סבבי הגיוס הקודמים. אם זה אכן יהיה כיוון ההנפקה, מדובר באיתות ברור לכך שהחברה תיאלץ להסתגל למציאות שוק הרבה פחות נדיבה מזו שאפיינה את שנות הגאות בהייטק.

אחד הנתונים הבולטים בדיווח הוא ההלוואה שהועמדה בינואר לחברה בידי דלק רכב וגיל אגמון, בהיקף של 12 מיליון דולר ובריבית חודשית של 1.5%. עצם מתן ההלוואה מלמד כי בעלי העניין המרכזיים בחברה עדיין מוכנים לתמוך בה ולספק לה חמצן פיננסי. עם זאת, תנאי ההלוואה גם מעידים על דחיפות. זו אינה השקעה הונית רגילה שנועדה לבטא אמון ארוך טווח בלבד, אלא מהלך שנועד לספק לחברה נזילות בתקופה רגישה.

מבחינת היילו, זהו הרגע שבו ההבטחה הטכנולוגית צריכה להפוך מהר יותר לביצועים עסקיים. בשוק השבבים בכלל, ובתחום שבבי הבינה המלאכותית בפרט, לא די בטכנולוגיה טובה או במיצוב תקשורתי חזק. חברות נדרשות להראות הכנסות, לקוחות, קצב חדירה לשוק ויכולת לעמוד בתחרות עולמית קשה. המשמעות היא שהאתגר של היילו איננו רק להמשיך לפתח מוצרים מתקדמים, אלא גם לשכנע את השוק שהיא מסוגלת לבנות עסק יציב, צומח ורווחי.

מחיקת השווי בדלק רכב אינה בהכרח פסק דין סופי על עתידה של היילו. מחיקות כאלה משקפות לא פעם גם שינוי כללי במכפילים ובאווירת השוק, במיוחד לאחר תקופה שבה חברות טכנולוגיה רבות גייסו לפי שוויים גבוהים מאוד. ובכל זאת, במקרה של היילו יש כאן מסר ברור: הפער בין חלום גדול לבין הוכחת יכולת עסקית הולך ומצטמצם, והחברה נדרשת כעת להציג תוצאות.

גם העובדה שלצד גיל אגמון מעורבים בהיילו משקיעים נוספים מן המערכת הפיננסית אינה משנה את עיקר הסיפור. השאלה המרכזית כעת היא לא רק מי מושקע בחברה, אלא באילו תנאים תוכל היילו להמשיך לממן את פעילותה, האם תצליח להגיע לשוק ההון ממעמד סביר, והאם תעשה זאת מתוך כוח או מתוך צורך.

בסופו של דבר, היילו עדיין יכולה להיות סיפור הצלחה. תחום הבינה המלאכותית ממשיך לצמוח, והביקוש לפתרונות עיבוד ייעודיים רק הולך ומתרחב. אך נכון לעכשיו, לפחות לפי התמונה העולה מן הדיווח, החברה נמצאת בשלב שבו המשקיעים כבר אינם מסתפקים בהבטחה. הם דורשים הוכחה. עבור היילו, זו כבר אינה רק שאלה של חזון טכנולוגי, אלא של הישרדות פיננסית ויכולת לעבור בשלום את הדרך לשוק הציבורי.

הפוסט היילו בדרך לצומת קריטי: מחיקת הענק של דלק רכב מדגישה את הלחץ לקראת הנפקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קמטק, המפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומטרולוגיה לתעשיית השבבים, דיווחה כי ההזמנה החדשה מיועדת בעיקר ליישומי מארזים מתקדמים בסגנון CoWoS, תחום שנמצא כיום בלב גל ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. עבור שוק השבבים, המשמעות של הודעה כזו אינה רק גידול בהיקף המכירות של החברה עצמה, אלא גם אינדיקציה נוספת לכך שספקיות ההרכבה והבדיקה, ה־OSATs, תופסות מקום מרכזי יותר ויותר בשרשרת הערך של שבבי AI מתקדמים.

החברה לא חשפה את שם הלקוח, אך ציינה כי מדובר בלקוח OSAT מוביל. בעולם השבבים, חברות מסוג זה אחראיות על שלבי ההרכבה, האריזה והבדיקה של שבבים עבור יצרנים אחרים, ובשנים האחרונות הן הפכו לחוליה קריטית במיוחד עם המעבר לאריזות מתקדמות, צ'יפלטים, זיכרונות HBM ואינטגרציה הטרוגנית. במציאות שבה ביצועי מערכות AI תלויים לא רק בליתוגרפיה של השבב עצמו אלא גם באופן שבו כמה רכיבים נארזים ומחוברים יחד, מערכות בדיקה ומדידה נעשות חיוניות יותר.

מנכ"ל קמטק, רפי עמית, אמר כי היקף ההזמנות החריג מלקוחות OSAT ברבעון הראשון מחזק את הערכת החברה שלקוחות אלה ממלאים תפקיד הולך וגדל בשוק המארזים המתקדמים ליישומי בינה מלאכותית. לדבריו, זרם ההזמנות הזה מחזק את ביטחון החברה בהמשך המומנטום העסקי שלה ובמחצית שנייה חזקה של 2026. מאחר שמדובר בהודעת חברה, יש לראות בה גם מסר לשוק ההון: קמטק מבקשת להציג את עצמה כמי שממוקמת היטב באחד התחומים הצומחים ביותר כיום בתעשיית השבבים.

בהודעה צוין כי כלל המערכות הכלולות בהזמנה צפויות להימסר עוד במהלך השנה. אם אכן כך יקרה, חלק ניכר מן ההכנסות עשוי להשתקף כבר בתוצאות 2026. עבור קמטק, זו המשכיות לקו עסקי המתמקד בציוד בדיקה ומטרולוגיה לסגמנטים תובעניים במיוחד, ובהם מארזי interconnect מתקדמים, אינטגרציה הטרוגנית, זיכרון ו־HBM, חיישני CMOS, שבבים אנלוגיים־מעורבים, MEMS ו־RF.

מבחינה תעשייתית רחבה יותר, ההודעה משתלבת במגמה ברורה: המעבר ממיקוד בייצור הווייפר בלבד אל שרשרת ערך שבה שלבי הפוסט־פרוסס, ובמיוחד האריזה המתקדמת, הופכים לצוואר בקבוק אסטרטגי. ככל ששבבי AI הופכים למורכבים יותר, כך גדלה החשיבות של בדיקת חיבורים, מדידת תכונות קריטיות ובקרת איכות בשלבי הביניים וההרכבה. קמטק פועלת בדיוק באזור הזה, ולכן הזמנות מצד לקוחות OSAT נתפסות כאיתות על ביקוש מבני ולא רק מחזורי.

הפוסט קמטק קיבלה הזמנה של 31 מיליון דולר מלקוח OSAT מוביל עבור מארזים מתקדמים ליישומי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטכניון דורג במקום הראשון בישראל ובאירופה במדד CSRankings בתחום הבינה המלאכותית, על בסיס נתוני השנים 2005–2025. לפי הודעת הטכניון, המוסד ממוקם גם במקום ה־21 בעולם במדד, ובתחום הלמידה החישובית הוא מדורג ראשון בישראל, ראשון באירופה ועשירי בעולם.

מדד CSRankings נחשב לאחד המדדים הבולטים להערכת מחקר אקדמי במדעי המחשב. הוא מבוסס על ספירת פרסומים של חברי סגל בכנסים המובילים בעולם, ולכן הוא משקף תפוקה מחקרית בפועל ולא רק מוניטין כללי. בתחום הבינה המלאכותית כולל המדד כמה תתי־תחומים מרכזיים ובהם למידת מכונה, ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, חיפוש ואחזור מידע ותחומים נוספים.

הנתונים מישראל מחדדים עוד יותר את עוצמת ההישג. הטכניון מוביל את הדירוג הישראלי עם 56.5 נקודות ו־71 פרסומים, כמעט פי שניים מהאוניברסיטה העברית, המדורגת שנייה עם 27.5 נקודות ו־38 פרסומים, ומאוניברסיטת תל אביב, המדורגת שלישית עם 27.4 נקודות ו־37 פרסומים. אחריהן ניצבות אוניברסיטת בר־אילן, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת אריאל. התמונה המצטיירת היא של הובלה ברורה של הטכניון בזירה הישראלית, לא רק במקום הראשון אלא גם בפער משמעותי מהמוסדות הבאים אחריו.

בטכניון מסבירים כי ההישג הוא תוצאה של השקעה ממושכת במחקר ובהוראה בתחום הבינה המלאכותית. לפי הודעת המוסד, פועלת בו קהילת AI הכוללת כ־150 חוקרות וחוקרים ממגוון פקולטות, והפעילות כוללת קידום מחקרים בין־תחומיים, עדכון תוכניות לימוד, שיתופי פעולה עם התעשייה והאקדמיה והקמה של מרכזים ייעודיים, ובהם מכון זימין לבינה מלאכותית ברפואה.

לדברי המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ' דני רז, ההכרה הבין־לאומית נובעת ממהלך רב־שנתי של קידום מחקרי AI ומהשקעה עקבית בתחום. לדבריו, הטכניון פועל לקידום מצוינות מחקרית באמצעות חשיפת תלמידי מחקר לפרקטיקות המובילות בעולם, עידוד שיתופי פעולה בין־תחומיים, מדיניות מסחור עדכנית ושיתופי פעולה משמעותיים עם חברות מובילות.

הטכניון מדגיש גם את ההיבט היישומי של הפעילות הזאת. חלק מן המחקרים בתחום תורגמו בשנים האחרונות לחברות שהוקמו באמצעות T3, זרוע המסחור של הטכניון. בין הדוגמאות שהוצגו: Firefly Neuroscience, DECI AI שנמכרה לאנבידיה, Autobrains, Barcode Nanotech, Pickommerce AI Robotics, Nol8, Metasight Diagnostics ו־SleepAI. בכך מבקש הטכניון להראות כי ההישג המחקרי אינו נשאר רק בעולם האקדמי, אלא מחלחל גם לתעשייה, לרפואה, לרכב האוטונומי, לביואינפורמטיקה ולתחומים נוספים.

בסופו של דבר, הדירוג הזה אינו רק מחמאה אקדמית. הוא מצביע על עומק מחקרי, על רציפות לאורך שני עשורים ועל יכולת לבנות מסה קריטית של חוקרים ותשתיות בתחום שנמצא כיום במרכז התחרות המדעית, הכלכלית והטכנולוגית בעולם. עבור הטכניון, ועבור האקדמיה הישראלית כולה, זהו הישג שמבסס מחדש את מעמדה של ישראל בזירת הבינה המלאכותית העולמית.

שנה חמישית ברציפות: הטכניון דורג ב-Top100 ברישום פטנטים בארה"ב

הדירוג הנוכחי מציב את הטכניון במקום הראשון בישראל והשני באירופה ברישום פטנטים על ידי מוסדות אקדמיים

הטכניון מדורג במקום הראשון בישראל, במקום השני באירופה ובמקום ה-81 בעולם באישור פטנטים בארצות הברית לשנת 2025. הטכניון, עם 46 פטנטים מאושרים בשנת 2025, הוא האוניברסיטה הישראלית היחידה במאייה הפותחת, והוא משמר את מקומו בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם זו השנה החמישית ברציפות.

"מאחורי כל פטנט עומדת חשיבה מדעית עמוקה, ומאחורי כל רישוי — אחריות ליצירת תועלת," אמרה רונה סמלר, מנהלת T3 – יחידת המסחור של הטכניון שמנהלת את בדיקת ורישוי הפטנטים בטכניון. "T3 אחראית לא רק לניהול הפטנטים, אלא גם להפיכת הידע לחדשנות על ידי מסחור הרעיון או הקמת חברות, ובכך משרתת את החברה, מחזקת את הכלכלה ותורמת לחוסן ולרווחה של מדינת ישראל והעולם."

הפטנטים שרשם הטכניון מתפרסים על פני ספקטרום רחב מאוד של נושאים – מ-AI ועד הדפסת מבנים בתלת-ממד, מהובלת תרופות חכמה בגוף ועד פיתוח חומרים חכמים ומערכות מחשוב קוונטיות. לדברי פרופ' יובל גרעיני, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, "ההישג של הטכניון בצמרת הפטנטים נזקף לזכותם של חברי הסגל שלנו והסטודנטים שלהם, שחותרים תמיד למצוינות. רבים מהם משקיעים לא רק במחקר ברמה הגבוהה ביותר אלא גם בתרגומו לטכנולוגיות ולמוצרים המשפיעים לטובה על איכות חיינו."

את דירוג הפטנטים מפרסמת האקדמיה האמריקאית הלאומית לממציאים (NAI), שם  מסבירים כי רישום פטנטים בארצות הברית מאפשר למוסדות אקדמיים ואחרים לתרגם טכנולוגיות מקוריות למוצרים תחרותיים בשוק הגלובלי ולהטביע חותם על קהילת הצרכנים.

דירוג ה-NAI מבוסס על נתוני משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) לשנת 2025. הוא מכיל 100 מוסדות וכ-10,000 פטנטים.

הפוסט הטכניון בראש אירופה בבינה מלאכותית ובמאה הגדולים ברישום פטנטים בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הרשויות בטייוואן פתחו בחקירה נגד 11 חברות סיניות בחשד לגיוס בלתי חוקי של מהנדסים ואנשי מקצוע מענפי השבבים וההיי־טק, במהלך שממחיש עד כמה הפכה המלחמה על כוח האדם המיומן לחזית מרכזית במאבק הטכנולוגי בין טאיפיי לבייג'ינג. לפי לשכת החקירות של משרד המשפטים הטייוואני, יותר מ־185 חוקרים פשטו החודש על 49 אתרים, ו־90 בני אדם זומנו לחקירה במסגרת מבצע מתואם נגד חברות שנחשדות כי פעלו באי ללא האישורים הדרושים כדי לגייס עובדים מקומיים.

לפי החשד, חלק מהחברות ניסו לעקוף את המגבלות של טייוואן באמצעות חברות קש במימון זר, או באמצעות משרדים שהוקמו ללא אישור, וכך הסתירו את הקשר הישיר שלהן לסין בזמן שגייסו מהנדסים מנוסים מתוך התעשייה המקומית. לפי הרשויות, דפוס הפעולה הזה נועד לאפשר לחברות סיניות לקבל גישה לכישרון הטכנולוגי שנצבר בטייוואן, בלי לעבור את מנגנוני הבקרה המחמירים שמפעילה הממשלה באזורים רגישים של שרשרת האספקה לשבבים.

בין החברות ששמן עלה בפרשה נמנות Huaqin Technology, Anker Innovations, Circuit Fabology Microelectronics Equipment, Yangzhou Yangjie Electronic Technology ו־SG Micro. לפי רויטרס, חברת Yangzhou Yangjie מסרה כי היא מצייתת לחוקים ולתקנות בכל האזורים שבהם היא פועלת, ואישרה כי הרשויות בטייוואן ביקרו ביחידה המקומית שלה בשבוע שעבר כחלק מהחקירה. יתר החברות לא מסרו תגובה מיידית לפניית רויטרס.

החקירה הנוכחית אינה אירוע בודד אלא חלק ממדיניות אכיפה רחבה יותר. לשכת החקירות הטייוואנית מסרה כי כוח משימה מיוחד שהוקם בסוף 2020 כבר טיפל ביותר מ־100 תיקים דומים, שעסקו בחשדות לגיוס בלתי חוקי ולפעילות עסקית אסורה של חברות סיניות באי. לפי דיווחים מקומיים, יעד הגיוס המרכזי של החברות היה עובדים בתחומי תכנון שבבים, בינה מלאכותית, בדיקה חזותית ותחומי היי־טק נוספים, ובייחוד אנשי מקצוע הקשורים לאזור פארק המדע הסינצ'ו, לב־לבה של תעשיית השבבים הטייוואנית.

מאחורי המהלך עומדת גם מסגרת רגולטורית ברורה: החוק הטייוואני אוסר על השקעות סיניות בחלקים מסוימים של שרשרת האספקה לשבבים, ובהם תכנון שבבים, ומחייב בחינה ואישור בתחומים אחרים כמו אריזה. בפועל, ההגבלות הללו מקשות מאוד על חברות סיניות לפעול בטייוואן באופן חוקי, ולכן לפי החשד חלקן בוחרות במסלולים עקיפים של חברות קש, נציגויות לא מורשות או מתווכים מקומיים.

מנקודת המבט של טאיפיי, לא מדובר רק בתחרות עסקית אלא בשאלה של ביטחון לאומי. התביעה והרשויות בטייוואן הדגישו כי ההיי־טק, ובפרט תעשיית השבבים, הוא מרכיב חיוני בצמיחה הכלכלית של האי וגם "קו הגנה" אסטרטגי. לכן, שמירת כוח האדם והידע בתוך המערכת המקומית נתפסת כחלק מההגנה על היתרון היחסי של טייוואן בזירה העולמית. (taipeitimes.com)

מבחינת סין, התמריץ ברור לא פחות. בייג'ינג מנסה בשנים האחרונות להאיץ עצמאות בייצור שבבים ובטכנולוגיות מתקדמות, בין היתר על רקע היריבות הטכנולוגית המחריפה מול ארצות הברית. אלא שכוח אדם מנוסה, במיוחד כזה שעבר דרך מפעלי הייצור והפיתוח של טייוואן, נותר צוואר בקבוק משמעותי. לכן, מבחינת טייוואן, כל ניסיון לגייס מהנדסים מקומיים במסלולים לא מורשים נתפס לא רק כבריחת מוחות, אלא גם כזליגה אפשרית של ידע קריטי אל יריבה אסטרטגית.

הפוסט טייוואן חוקרת 11 חברות סיניות בחשד לציד בלתי חוקי של מהנדסי שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מליאת הכנסת אישרה הלילה את תקציב המדינה ל־2026, ובכך השלימה גם את אישור חוק ההסדרים והפרקים הנלווים אליו. אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר מבחינת תעשיית ההייטק הוא החוק לעידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח, שנועד לעגן מערך חדש של תמריצי מס לחברות המבצעות פעילות מו״פ בישראל. האישור הסופי הגיע לאחר שוועדת הכספים קידמה את הפרק במהלך מרץ, כחלק מהתוכנית הכלכלית לשנת התקציב 2026.

אין מדובר רק בעוד סעיף תקציבי. זהו ניסיון ממשלתי מובהק להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות של ישראל בעידן החדש: כיצד לשמור כאן מרכזי פיתוח, מהנדסים, תקציבי חדשנות ושרשראות ערך טכנולוגיות, כאשר העולם עובר למשטר מס גלובלי קשיח יותר. המהלך נועד לשמר את האטרקטיביות של ישראל להשקעות ולפעילות עסקית של חברות הייטק בעלות תרומה משמעותית לכלכלה, על רקע כללי Pillar 2 של ה־OECD, המחילים מס חברות גלובלי מינימלי של 15%.

במילים פשוטות, ישראל מבינה שהנוסחה הישנה של שיעורי מס מועדפים לבדם כבר פחות אפקטיבית. כאשר מדינות רבות מתחרות על אותם מרכזי פיתוח בתחומי שבבים, מערכות תקשורת, תוכנה ארגונית, בינה מלאכותית וציוד רפואי, צריך להציע לחברות סיבה חדשה להשאיר כאן פעילות. החוק החדש עושה זאת באמצעות זיכוי מס על הוצאות מחקר ופיתוח, ובמקרים מסוימים אף מנגנון החזר שמאפשר להפוך את ההטבה למענק אם לא נוצלה בתוך ארבע שנים.

המסר החשוב ביותר לתעשייה הוא שהחוק הזה מכוון בעיקר לחברות גדולות ובשלות, ולא לסטארט־אפים קטנים. לפי עיקרי החוק שפורסמו, כדי להיחשב קבוצה זכאית נדרש, בין היתר, היקף הכנסות של לפחות 100 מיליון שקל בישראל ממפעל מועדף או ממפעל טכנולוגי מועדף, שיעור של לפחות 55% מהכנסות החברות הישראליות בקבוצה ממקורות כאלה, וכן העסקה של 200 עובדים במשרה מלאה בישראל, או מסלול חלופי של 150 עובדים בשנה הנבחנת וממוצע תלת־שנתי של 200 עובדים. לכן, הנהנות הטבעיות מהחוק צפויות להיות בעיקר קבוצות רב־לאומיות גדולות וחברות ישראליות גדולות עם נוכחות תפעולית ממשית, ולא חברות צעירות בשלבי צמיחה מוקדמים.

גם מבנה ההטבה מספר את הסיפור. מפעל מו״פ מיוחד או מפעל תעשייתי באזור פיתוח א' יהיה זכאי לזיכוי של 25% מהוצאות המו״פ המזכות עד תקרה של 1.05 מיליארד שקל, ו־30% מעבר לתקרה. לעומת זאת, מפעל מו״פ רגיל יקבל זיכוי נמוך בהרבה של 3% עד התקרה ו־4% מעבר לה. המשמעות עבור תעשיית השבבים, האלקטרוניקה והייצור המתקדם ברורה: המדינה מאותתת שהיא רוצה לא רק מהנדסי תוכנה במרכז הארץ, אלא גם פעילות ייצור, אינטגרציה, תהליכי פיתוח חומרה ונוכחות תעשייתית באזורים מועדפים.

עוד נקודה בעלת חשיבות גבוהה לחברות טכנולוגיה היא הגדרת ההוצאות המזכות. החוק כולל שכר לעובדי מו״פ, פחת על נכסים יצרניים המשמשים למחקר ופיתוח, ציוד וחומרים מתכלים, וחלק מהתשלומים לקבלני משנה בישראל ובחו״ל בתנאים מסוימים. לחברות הפועלות בתחומי סיליקון, פוטוניקה, מערכות RF, ציוד בדיקה, מערכות הספק, רכב חכם ותשתיות תקשורת, זהו סעיף משמעותי, משום שהוא מחיל את התמריץ לא רק על רעיונות, אלא גם על הוצאות ממשיות של פיתוח הנדסי ותפעולי. ההטבות יחולו על הוצאות מו״פ שהתהוו החל משנת המס 2026.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בירכה על אישור החוק, ואמרה כי מדובר ביום חשוב ומשמעותי עבור תעשיית ההייטק בישראל. לדבריה, החוק מספק מערך תמריצי מס שנועד לשמור על האטרקטיביות של ישראל להשקעות ולפעילות מחקר ופיתוח, במיוחד בעולם שבו מדינות רבות מתחרות על מרכזי פיתוח, השקעות ופעילות טכנולוגית. הדברים הללו משקפים היטב את עמדת התעשייה, ובמיוחד את עמדת החברות הרב־לאומיות, שראו בחוק הזה מבחן ליכולתה של ישראל להישאר יעד אטרקטיבי לפעילות חדשנית רחבת היקף.

חוק תמריצי המו״פ החדש אינו עוד תיקון טכני לפקודת המס. זהו מהלך אסטרטגי שנועד לשכנע חברות גלובליות שישראל עדיין כדאית כבסיס למחקר, לפיתוח ולעתים גם לייצור מתקדם, למרות עליית אי־הוודאות הגיאופוליטית ולמרות כללי המס החדשים בעולם. המבחן האמיתי יגיע עכשיו: בתקנות, ביישום מול רשות החדשנות ורשות המסים, ובשאלה האם החברות אכן יגדילו בעקבותיו פעילות, גיוסי מהנדסים והשקעות הון בישראל.

הפוסט הכנסת אישרה את תקציב 2026 ואת חוק תמריצי המו״פ: ישראל מנסה לשמור כאן את מרכזי הפיתוח של ההייטק והשבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות, משיקים את תחרות אתגר תנופה, יוזמה לאומית לעידוד הקמת מיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתחומי איתור ההפקה, העיבוד והייצור של מינרלים קריטיים, חומרי גלם חיוניים לביטחון האנרגטי, למעבר לאנרגיה נקייה ולתעשיות הטכנולוגיה והביטחון.

בעשור האחרון, מינרלים קריטיים הפכו מאתגר תעשייתי לנושא אסטרטגי בלב הכלכלה הגלובלית. הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה, בינה מלאכותית ותעשיות מתקדמות, לצד תלות הולכת וגוברת בשרשראות אספקה ריכוזיות, מציבים אותם במוקד התחרות בין מדינות.

למרות הביקוש האדיר, שרשראות האספקה של מינרלים קריטיים מאופיינות בשבריריות, ריכוזיות ותלות בגורמים גיאופוליטיים. הפער בין פיזור המשאבים בטבע לבין ריכוזיות הידע בעיבודם יוצר אתגר משמעותי, בעיקר בשלבי ההפקה, הזיקוק וההמרה, בהם מצויים מוקדי הסיכון המרכזיים.

על רקע זה, התחרות נועדה להאיץ פיתוח פתרונות חדשניים לאיתור, הפקה, עיבוד, זיקוק, מחזור ותחליפים, ולאפשר ליזמים ולחוקרים לבחון כיוונים טכנולוגיים חדשים בסיכון נמוך, תוך יצירת תשתית לצמיחת תחום חדש בעל חשיבות גלובלית.

רשימת המינרלים הקריטיים לשנת 2025 כוללת 60 מינרלים, ובהם מגנזיום, פוספט, אשלג, נחושת, ליתיום, קובלט, ניקל, גרפיט, גליום וגרמניום, וכן יסודות נדירים רבים. יסודות האדמה הנדירים כוללים 17 יסודות בעלי תכונות מגנטיות, אופטיות ואלקטרוניות ייחודיות, ומהווים רכיבי מפתח בטכנולוגיות מתקדמות, בהם מגנטים חזקים, רכיבים אלקטרוניים ואלקטרו אופטיים ויישומי לייזר. היסודות מופיעים לרוב בריכוזים נמוכים, והפקתם כרוכה בתהליכי הפרדה וזיקוק מורכבים, שצורכים הרבה אנרגיה.

בתוך מציאות זו, ישראל תופסת מקום ייחודי לא כמעצמת מחצבים, אלא כמעצמת טכנולוגיה, עם יכולת למנף ידע וחדשנות כדי לייצר ערך משמעותי בשרשרת האספקה העולמית, ולתרום לפתרון אחד האתגרים המרכזיים של הכלכלה הגלובלית.

התחרות מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים:

• Deep Tech בכרייה, פתרונות לקיצור מחזורי חיפוש מינרלים, הפחתת עלויות סביבתיות והגדלת סיכויי איתור
• Processing & Recovery, טכנולוגיות הפרדה, זיקוק ומחזור מתקדמות, כולל טיפול בתמלחות ומחזור מפסולת למינרלים
• Substitution & Efficiency, פיתוח חומרים מתקדמים שיכולים להחליף מינרלים נדירים, לצד טכנולוגיות לשיפור נצילות, הפחתת תלות וייצוב עלויות

בנוסף, התחרות פתוחה גם לפתרונות שיכולים לחזק את היכולת לייצור והפקה בצורה יעילה ואחראית יותר, תוך הבטחת חוסן אספקה.

בעולם שבו השליטה בחומרי הגלם קובעת את קצב החדשנות, היכולת לפתח טכנולוגיות למינרלים קריטיים הופכת מתעשייה לנקודת הכרעה, וישראל מבקשת להיות בחזית המרוץ הזה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המרוץ העולמי אחר מינרלים קריטיים כבר אינו נקבע רק לפי היקף המשאבים, אלא לפי היכולת לפתח וליישם טכנולוגיות שמאפשרות להפיק, לעבד ולהחליף אותם. בעולם שבו שרשראות האספקה הופכות לנקודת חיכוך גיאופוליטית, היתרון עובר למי שמחזיק בידע ובחדשנות. ישראל אינה מעצמת מחצבים, אך היא מעצמת דיפטק, עם נכסי מחקר ופיתוח בתחומים אלו. בישראל כבר קיים אקוסיסטם של חברות וחוקרים מובילים בתחום.. אתגר תנופה נועד להצמיח דור חדש של חברות שיפתחו פתרונות פורצי דרך בתחומי ההפקה, העיבוד, המחזור והתחליפים, ויתרמו לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הטכנולוגית והאנרגטית הגלובלית".

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות: " תחום המינרליים הקריטיים הוא מרכיב יסוד בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל וביכולת שלנו לעמוד ביעדי המעבר לאנרגיה נקייה. משרד האנרגיה והתשתיות רואה עצמו כאחראי להבטחת חוסן שרשראות האספקה בתחומי האנרגיה ועד להובלת פיתוח טכנולוגיות מתקדמות להבטחתם. באמצעות מערכות התמיכות של המשרד ובאמצעות תחרות אתגר זו אנו פועלים באופן אקטיבי ליצירת תשתית חדשנות שתאפשר לישראל לצמצמם תלות, לייעל שימוש ולבסס יתרון אסטרטגי בשרשרת הערך הגלובלית של מינרליים קריטיים".

הפוסט רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות משיקים אתגר לאומי למינרלים קריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המאבק האמריקני לבלום את התקדמותה של סין בתחום השבבים עשוי לייצר תוצאה הפוכה מזו שאליה כיוון. כך עולה ממאמר פרשנות חדש של CSIS שפורסם ב־24 במרץ 2026, ולפיו בקרות היצוא שהטילו ארה״ב ובעלות בריתה מאז 2022 אמנם הגבילו את הגישה הסינית לשבבים המתקדמים ביותר ולציוד ייצור מתקדם, אך במקביל האיצו את הדחיפה של בייג׳ינג לעצמאות טכנולוגית, הרחיבו את השימוש ברכיבים מתוצרת מקומית וחיזקו את התמריץ של יצרנים ולקוחות בסין לעבור לפתרונות מקומיים.

לפי לשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר האמריקני, סבב ההגבלות הראשון באוקטובר 2022 נועד להגביל את היכולת של סין לרכוש שבבי מחשוב מתקדמים ולייצר שבבים מתקדמים באמצעות ציוד אמריקני. מאז עודכנו הכללים כמה פעמים, ובדצמבר 2024 הרחיבה וושינגטון את הפיקוח כך שיכלול עוד 24 סוגי ציוד לייצור שבבים, שלושה סוגי כלי תוכנה, רכיבי HBM ותוספות רחבות ל־Entity List. בינואר 2026 שונתה שוב מדיניות הרישוי כך שבקשות לייצוא שבבים כמו Nvidia H200 ו־AMD MI325X לסין נבחנות פרטנית, ולא אושרו אוטומטית. (bis.gov)

אלא שלפי CSIS, לצד הפגיעה קצרת הטווח ביכולת הסינית להגיע לקדמת הטכנולוגיה, נוצר גם אפקט לוואי: השוק הסיני החל להתיישר מהר יותר עם מדיניות “תחליף יבוא” ועם דרישות ממשלתיות להעדפת ציוד ורכיבים מקומיים. המאמר מזכיר כי במשך שנים ניסתה בייג׳ינג לדחוף צרכני שבבים מקומיים לקנות מתוצרת סינית, אך הצליחה רק חלקית. כעת, החשש משיבושים באספקת שבבים זרים והאפשרות להחמרה נוספת של ההגבלות הפכו את השיקול הזה ממדיניות תעשייתית מופשטת לצורך עסקי מיידי.

יש כבר נתונים ראשונים שתומכים בטענה הזו. TrendForce דיווחה בינואר 2026, על בסיס נתוני איגוד תעשיית המוליכים למחצה הסיני, כי שיעור הציוד לייצור שבבים מתוצרת מקומית שנמצא בשימוש בסין עלה מ־25% בשנת 2024 ל־35% בשנת 2025, ובכך עבר את יעד ה־30% שנקבע קודם לכן. באותו דיווח הוזכרו במיוחד Naura ו־AMEC כשחקניות שנהנות מהאצה באימוץ המקומי. במילים אחרות, המקום שבו ההגבלות נועדו להכאיב — ציוד הייצור — הוא גם אחד המקומות שבהם סין מגיבה כיום בהאצת תחליפים מקומיים. (TrendForce)

גם בשוק שבבי ה־AI ניכרת תזוזה. TrendForce העריכה בדצמבר 2025 כי השבבים המקומיים עשויים להגיע לכ־50% מנתח שוק ה־AI בסין כבר ב־2026, בסיוע מדיניות ממשלתית ופרויקטים ברמת הארגונים. רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי לקוחות גדולים כמו ByteDance ועליבאבא מתכוונים לבצע הזמנות של המאיץ החדש 950PR של וואווי, וכי וואווי מתכננת לשלוח השנה כ־750 אלף יחידות. הדיווח גם הדגיש שהדגם החדש תואם טוב יותר למערכת התוכנה CUDA של אנבידיה, נקודה קריטית משום שהתוכנה והאקוסיסטם, ולא רק החומרה, היו עד כה אחד מחסמי החדירה העיקריים של המתחרים הסינים.

התמונה הרחבה יותר מצביעה על כך שסין אינה מסתפקת רק בשבבי AI. לפי רויטרס, כושר הייצור הסיני בצמתי הייצור הבוגרים, בעיקר 22 עד 40 ננומטר, צפוי להגיע ל־42% מהתפוקה העולמית עד 2028, לעומת 37% ב־2026. הצמתים האלה אינם “חזית הטכנולוגיה”, אבל הם קריטיים לרכב, לאלקטרוניקה תעשייתית, לסמארטפונים ולמוצרים רבים אחרים. עבור תעשיית השבבים העולמית, זו אינדיקציה לכך שגם אם סין עדיין מוגבלת בתחומי הקצה העליון ביותר, היא ממשיכה לבסס משקל גדל והולך במקטעים רחבים מאוד של השוק.

עם זאת, התמונה אינה חד־ממדית. רויטרס הדגישה כי ספקים זרים עדיין נשארים חלק מרכזי בשרשרת האספקה הסינית, במיוחד בתחומים מתמחים יותר, וכי לחברות הזרות עדיין יש יתרון בשירות, בתמיכה טכנית ובחומרים מסוימים. גם CSIS אינה טוענת שסין כבר פתרה את כל צווארי הבקבוק, אלא שהמדיניות המערבית יצרה תחושת דחיפות חדשה, שמאחדת טוב יותר בין התכנון הממשלתי, המימון הציבורי, העדפות הרכש והפיתוח התעשייתי המקומי. (Reuters)

מנקודת מבט של תעשיית השבבים, זו אולי המסקנה החשובה ביותר: בקרות היצוא האמריקניות עדיין מקשות על סין להגיע במהירות לצמתים המתקדמים ביותר, אך הן גם תורמות להעמקת הבסיס התעשייתי הסיני, להרחבת קיבולת הייצור המקומית ולהתחזקות שחקנים כמו וואווי, Naura ו־AMEC. לכן, אם המטרה של וושינגטון היא לא רק לעכב את סין בטווח הקצר אלא גם לשמר יתרון ארוך טווח, ייתכן שהאתגר האמיתי מתחיל דווקא עכשיו.

הפוסט מחקר: בקרות היצוא של ארה״ב מאיצות את לוקליזציית השבבים בסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גלובלפאונדריז פתחה חזית משפטית נגד טאואר סמיקונדקטור במהלך שעלול להפוך לאחד העימותים הבולטים השנה בשוק הפאונדרי המתמחה. החברה האמריקנית הודיעה ב־26 במרץ 2026 כי הגישה שתי תביעות בבית המשפט הפדרלי במחוז המערבי של טקסס וכן תלונה לנציבות הסחר הבינלאומית של ארה״ב, בטענה שטאואר מפרה 11 פטנטים אמריקניים הקשורים לטכנולוגיות ייצור שבבים. לצד פיצויים כספיים, GF מבקשת גם צווי מניעה שיחסמו יבוא ומכירה בארה״ב של מוצרים שלטענתה מבוססים על הטכנולוגיות שבמחלוקת.

לפי הודעת GF, הפטנטים נוגעים לטכנולוגיות תהליך המשמשות לייצור רכיבים עבור סמארטפונים ומערכות אלקטרוניות נוספות. החברה הציגה את המהלך כהגנה על השקעות ארוכות שנים במחקר ופיתוח ועל קניין רוחני שהוא, מבחינתה, חלק מליבת היתרון התחרותי שלה. טאואר, מצדה, מסרה לרויטרס כי היא דוחה בתוקף את ההאשמות ותגן בנחישות על הטכנולוגיה ועל הקניין הרוחני שלה. נכון לעכשיו מדובר בטענות משפטיות שטרם הוכרעו, ולא בקביעה של בית משפט או של ה־ITC.

הסיפור חשוב במיוחד משום שלא מדובר בתביעה שולית בין חברות מרוחקות זו מזו, אלא בעימות בין שתי יצרניות שפועלות בחלקים חופפים של שוק ה־specialty foundry. בניגוד ליצרניות שממוקדות בעיקר בחתכים המתקדמים ביותר של שבבי מחשוב, שתי החברות בנויות סביב ייצור שבבים ייעודיים עתירי ערך בתחומים כמו RF, חיישנים, אנלוג, ניהול הספק וסיליקון פוטוניקס. בדיווח שצירפת הודגש שטאואר היא שחקנית נישה המתמקדת בחיישני תמונה, סיליקון פוטוניקס, רכיבי RF ורכיבי ניהול הספק, עם נוכחות חזקה בשוקי הרכב, התעשייה, התעופה והביטחון.

פערי הגודל בין שתי החברות משמעותיים, אך אינם הופכים את טאואר לשחקנית שולית. גלובלפאונדריז דיווחה על הכנסות של 6.79 מיליארד דולר בשנת 2025. טאואר דיווחה על הכנסות של 1.57 מיליארד דולר באותה שנה, עלייה של 9% לעומת 2024, עם רווח נקי של 220 מיליון דולר. כלומר, GF גדולה בהרבה, אך טאואר מגיעה לעימות הזה כשהיא מציגה צמיחה, רווחיות והשקעות משמעותיות בהרחבת קיבולת. (GlobalFoundries Inc.)

לעיתוי יש חשיבות מיוחדת. יום לפני פרסום התביעה הודיעה טאואר על ארגון מחדש של פעילות TPSCo ביפן יחד עם Nuvoton Technology Corporation Japan. במסגרת המהלך, טאואר אמורה לקבל בעלות ושליטה תפעולית מלאה בפעילות ה־300 מ״מ של המיזם, בעוד שהפעילות ב־200 מ״מ תישאר בידי החברה היפנית. באותו שבוע הודיעה טאואר גם על תוכנית להרחבת קיבולת ה־300 מ״מ ביפן כדי לתמוך בביקוש הלקוחות. מבחינה תעשייתית, המשמעות היא שהתביעה מגיעה בדיוק כאשר טאואר מנסה לחזק את בסיס הייצור שלה ביפן ולהעמיק את יכולתה לענות על ביקוש לצמתים ולטכנולוגיות מתמחות. (Tower Semiconductor)

גם בשוק ההון נרשמה תגובה מיידית. לפי רויטרס, לאחר פרסום המהלך ירדה מניית טאואר ב־7.45% ומניית גלובלפאונדריז ב־4.64%, ירידות חדות מהירידה באותו יום במדד הנאסד״ק. זו אינדיקציה לכך שהמשקיעים רואים בתיק הזה לא רק לחץ על טאואר, אלא גם סיכון להסלמה בתחרות המשפטית והעסקית בשוק השבבים המתמחים כולו.

מנקודת מבט של CHIPORTAL, זהו סיפור שחורג בהרבה מהממד המשפטי. אם GF תצליח לקדם ב־ITC הליך שיוביל למגבלות יבוא, הלחץ על טאואר יהיה מהותי יותר מתביעה כספית רגילה. מנגד, אם טאואר תבלום את ההליך ותצליח להגן על עמדתה, היא תוכל להציג זאת כהוכחה לעוצמת תיק הקניין הרוחני שלה דווקא בשלב שבו היא מרחיבה פעילות ביפן וממשיכה לבנות מנועי צמיחה בתחומי הסיליקון פוטוניקס והתשתיות לדאטה סנטרים. זהו עדיין שלב מוקדם, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בעוד סימן לכך שהתחרות בשוק הפאונדרי האנלוגי עוברת גם לאולם בית המשפט.

הפוסט גלובלפאונדריז תובעת את טאואר בארה״ב: מאבק פטנטים חדש בשוק הפאונדרי האנלוגי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ג׳נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, סיפק בשבוע האחרון את אחת ההצהרות הפומביות הברורות ביותר של בכיר בעמק הסיליקון לטובת המשך פעילות בישראל. באירוע של Reuters Connect במהלך כנס GTC 2026 בסן חוזה אמר הואנג: “יש לנו 6,000 משפחות בישראל… אני מחויב ב־100% לישראל, ואנחנו נהיה שם עוד זמן רב מאוד”. הוא הוסיף כי החברה “ממשיכה לפעול היטב” וכי העובדים בישראל ממשיכים לעבוד קשה למרות המצב. גם בראיון לפודקאסט All-In חזר על המסר, ואמר כי אנבידיה היא “100% בישראל” ו”100% מאחורי המשפחות שם”.

האמירות הללו מגיעות על רקע מתיחות ביטחונית אזורית, אך הן אינן עומדות בחלל ריק. כבר ביולי 2025 דיווחה רויטרס כי אנבידיה פרסמה בקשה לקבלת הצעות לקרקע עבור קמפוס חדש בקרית טבעון, סמוך למתקניה בצפון הארץ, בהיקף של עד 180 אלף מ״ר. לפי הדיווח, מדובר במהלך שעשוי לעלות מיליארדים וליצור אלפי משרות חדשות. באותו דיווח צוין כי לחברה היו אז כ־5,000 עובדים בישראל, וכי היא כמעט שילשה את גודלה בארץ מאז רכישת מלאנוקס.

גם בצד התשתיתי־חישובי ניכרת העמקה. בדצמבר 2025 דיווח כלכליסט כי אנבידיה נמצאת במגעים להקמת חוות שרתים חדשה באזור מבוא כרמל, ליד יקנעם, וכי ההשקעה הכוללת בפרויקט — כולל ציוד המחשוב — עשויה להגיע לכ־1.5 מיליארד דולר. לפי אותו דיווח, המתקן נועד לשרת את צורכי הפיתוח הפנימיים של אנבידיה, ולא לקוחות חיצוניים, והוא אמור לכלול גם מעבדות פיתוח ומערכות המבוססות על דור Blackwell.

המסר של הואנג אינו מסתכם בסולידריות עם עובדים בזמן מלחמה, אלא משתלב במהלך אסטרטגי רחב יותר: אנבידיה ממשיכה לראות בישראל בסיס חשוב לפעילותה העולמית בתחומי רשתות, תשתיות AI ומחשוב עתיר־ביצועים. רויטרס אף ציטטה את מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, שאמר כי התרחבות אנבידיה היא “הצהרת אמון בישראל” וכי החברה רואה בפעילותה המקומית משהו “שיישאר כאן עוד זמן רב וימשיך להתרחב”. (Reuters)

לצד זאת, כדאי לדייק גם בפרויקטים הקטנים יותר שנכרכו סביב ההצהרות. חלק מהדיווחים קשרו את אנבידיה למיזם Space City במצפה רמון כאילו מדובר בהשקעה ישירה של עשרות מיליוני דולרים מצד החברה. בפועל, לפי סוכנות החלל הישראלית, אנבידיה משמשת שם שותפה טכנולוגית ומספקת ייעוץ מקצועי במסגרת תוכניות האצה, בעוד שהיקף ההשקעה הכולל במיזם מוערך בכ־100 מיליון שקל ומגיע ממשרדי ממשלה, גופים פילנתרופיים וגורמים פרטיים. בנפרד, סוכנות החלל הישראלית דיווחה בדצמבר כי Creation-Space הגדילה את היקף ההשקעה השנתי שלה ל־3 מיליון דולר, ושילבה את אנבידיה כשותפה לתוכנית ההאצה EXPAND III.

עוד נקודה חשובה היא מספר העובדים. בדיווח רויטרס מיולי 2025 מדובר על כ־5,000 עובדים בישראל, בעוד שבדברי הואנג ממרץ 2026 מופיע הניסוח “6,000 families in Israel”. ייתכן שמדובר בשוני בין ספירת עובדים ישירה לבין התייחסות רחבה יותר למשפחות ולעובדי האקוסיסטם המקומי, אבל כך או כך המסר ברור: אנבידיה רואה בפעילותה בישראל נכס אסטרטגי, לא שלוחה שולית.

בשורה התחתונה, ההצהרה של הואנג חשובה דווקא משום שהיא מגובה במעשים. בזמן שחלק מן החברות הבינלאומיות בוחנות מחדש את פריסתן האזורית על רקע המלחמות והאי־ודאות, אנבידיה מאותתת על כיוון הפוך: לא נסיגה, אלא הרחבה. לכן, גם אם הניסוח “100% בישראל” נשמע בתחילה כמו סיסמה, בשלב הזה הוא מתחיל להיראות יותר כמו תיאור מדיניות.

הפוסט ג'נסן הואנג: “אנחנו 100% בישראל” ואנבידיה ממשיכה להעמיק את הנוכחות שלה כאן הופיע לראשונה ב-Chiportal.