צפון קוריאה פועלת כיום להקמת תשתית טכנולוגית עצמאית, הכוללת ייצור מקומי של שבבים ופיתוח גרסה משלה לצ'אטבוט בסגנון ChatGPT — כך מסר לאחרונה צ'ונג דונגיאנג, מועמד לשר האיחוד בדרום קוריאה.

לדבריו, במדינה פועלים כיום שלושה מפעלי שבבים: אחד בפיונגיאנג, ועוד שניים שהוזכרו לראשונה – בפיונגסונג וונסאן. השבבים משמשים, בין השאר, לטלפונים ניידים מתוצרת מקומית, כחלק מהשאיפה לעצמאות טכנולוגית מלאה.

במקביל, חוקרים באוניברסיטת קים צ'אק לטכנולוגיה ממשיכים לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית ומערכות תרגום אוטומטיות מבוססות GPT. גורמים דרום קוריאניים טוענים כי פיונגיאנג מנסה לפתח צ'אטבוט מקומי, כחלק מהכנות לשימוש צבאי וטכנולוגי מתקדם יותר, ובפרט לאור שיתוף הפעולה המתהדק עם רוסיה.

האנליסט טום רמג' הזהיר כי היכולת של צפון קוריאה לייצר שבבים מתקדמים מוגבלת, אך ייתכן שהיא מסתמכת על סיוע חיצוני – כולל גישה למשאבים טבעיים נדירים שמוחלפים בטכנולוגיה — או על מתקפות סייבר לגניבת מידע עיצובי.

למרות הסנקציות, רשתות הברחה והסכמים עם רוסיה וסין עשויים להעניק לפיונגיאנג את הדחיפה הנדרשת להמשך ההתקדמות הטכנולוגית.

למאמר באתר NK NEWS – אתר מערבי המדווח על מה שקורה בצפון קוריאה

הפוסט פיונגיאנג משקיעה בשבבים ובינה מלאכותית: גרסה מקומית לצ'אט-GPT בשלבי פיתוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

היילו, יצרנית מעבדי בינה מלאכותית למכשירי קצה (Edge AI), הכריזה היום על השקתו לקהל הרחב של Hailo-10H, הדור השני של מאיץ ה-AI שלה, הכולל יכולות מתקדמות של Gen AI. החל מהיום, לקוחות ברחבי העולם יכולים לרכוש את המעבדים ולהוריד את חבילת התוכנה מאתר החברה. זהו המאיץ הראשון מסוגו בעולם שזמין לרכישה ומאפשר הרצה של מודלי Gen AI באופן מקומי על המכשיר, ללא צורך בחיבור לענן.

ה-Hailo-10H ממשיך את ההצלחה של מאיץ ה-AI הראשון של החברה, Hailo-8, ומשלב את הביצועים המובילים של החברה בתחום Vision AI עם יכולות חדשות של בינה מלאכותית גנרטיבית. לראשונה, ניתן להריץ מודלים של שפה טבעית (LLMs), מודלים חזותיים-שפתיים (VLMs) ומודלים גנרטיביים נוספים באופן מלא על המכשיר, ללא צורך בחיבור לענן. קפיצה פונקציונלית זו מביאה יכולות GenAI מתקדמות למכשירי קצה בעלות אטרקטיבית וצריכת חשמל נמוכה במיוחד – פתרון מהפכני למפתחי מוצרים בתחומים כמו מחשוב אישי, רכב, טלקום, קמעונאות, ביטחון ועוד.

ה-Hailo-10H משתלב באופן מלא בסביבת הפיתוח הקיימת של היילו, ומאפשר למפתחים להשתמש בכלים המוכרים ולשלב את המאיץ החדש בקלות בתהליכי הפיתוח שלהם. המאיץ נתמך על ידי קהילת מפתחים עולמית פעילה, המונה מעל ל-10,000 משתמשים חודשיים, ומאפשר הרצה של מודלים מתקדמים של Vision ו-GenAI ישירות על גבי המכשיר – תוך השגת זמני תגובה מהירים במיוחד (ultra-low latency) בזמן אמת.

הודות לעיבוד המידע ישירות על גבי המכשיר, ה-Hailo-10H מסייע בשמירה על פרטיות – נתונים רגישים מבחינה אישית או עסקית אינם נשלחים לענן ונשארים בתוך המערכת המקומית. בנוסף, הוא מפחית את עלויות התפעול הכוללות, בזכות צמצום השימוש ברוחב פס לענן והפחתת התלות בשירותי בינה מלאכותית חיצוניים ויקרים. יתרון נוסף הוא היכולת לפעול באופן עצמאי, גם במקומות שבהם אין חיבור רציף לאינטרנט – תוך שמירה על זמינות בכל מצב.

מעבד ה-Hailo-10H פותח במיוחד עבור מכשירי קצה בעולמות הצרכנות, המגזר העסקי ותעשיית הרכב – לרבות מרכזיות מדיה, נתבים ביתיים ומערכות מולטימדיה לרכב (Cockpit Systems). המאיץ מאפשר הרצה של יישומים מתקדמים כגון אינטראקציה קולית בין אדם למכונה, עיבוד חזותי בזמן אמת ויכולות AI מולטימודליות – תוך עמידה באילוצים של צריכת חשמל נמוכה ועלויות מופחתות, האופייניות לסביבות קצה.

במדדי ביצועים, ה-Hailo-10H הציג תוצאות מרשימות במיוחד במשימות של Gen AI: זמן תגובה ראשוני של פחות משנייה, וקצב של מעל 10 טוקנים לשנייה בעת הרצת מודלים בשפה ובשפה-חזותית בהיקף של 2 מיליארד פרמטרים. בתחום ניתוח הוידאו, ה-Hailo-10H מאפשר זיהוי אובייקטים מתקדם (למשל YOLOv11m) על גבי וידאו בזמן אמת ברזולוציית 4K. כל אלה מתאפשרים תוך צריכת חשמל טיפוסית של 2.5W בלבד – פתרון אידיאלי למערכות AI חסכוניות ויעילות. המאיץ עומד בתקני הרכב AEC-Q100 Grade 2 ומתוכנן להשתלב ברכבים שייצורם יחל במהלך 2026.

Hailo-10H מהווה אבן דרך נוספת במסע של היילו להגדיר מחדש את הגבולות האפשריים של בינה מלאכותית במכשירי קצה, ולהביא יכולות עתידניות לכאן ועכשיו.

אור דנון, מנכ״ל-שותף ומייסד היילו: "עם הזמינות המסחרית של מעבד ה-Hailo-10H, אנחנו עושים צעד משמעותי נוסף במימוש החזון שלנו – להפוך את הבינה המלאכותית לנגישה לכולם. זהו המאיץ הייעודי הראשון שמאפשר ביצועי Gen AI אמיתיים בקצה, בשילוב יעילות גבוהה, עלות משתלמת וסביבת פיתוח מקיפה ונוחה למפתחים."

הפוסט היילו משיקה את מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-10H: יכולות Gen AI מתקדמות ללא צורך בחיבור לענן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הסטארט-אפ הישראלי סקנרי (Scanary), שפעל עד עתה מתחת לרדאר, חושף טכנולוגיה חדשנית שפיתח המאפשרת לראשונה לבצע בידוק המונים של אנשים במרחבים פתוחים בקצב חסר תקדים.

סקנרי פיתחה חיישן רדאר משולב AI שמבצע סריקה בו זמנית של עשרות בני אדם, עד 25,000 איש בשעה, הנעים באופן חופשי לחלוטין סמוך לחיישן ובמרחק של עד 10 מטר ממנו. הטכנולוגיה החדשה, שאושרה כפטנט, כוללת מספר מרכיבים: הראשון, imaging אלקטרומגנטי תלת ממדי; השני, בינה מלאכותית (AI) לביצוע קלסיפיקציה בין חפצים יומיומיים (טלפון סלולארי, לפטופ או מחזיק מפתחות) לחפצים מאיימים (כלי נשק ואביזרים מסוכנים אחרים), והשלישי, מציאות רבודה (AR) שמציגה את המיקום המדויק של האיום. הסריקה והזיהוי מתבצעים תוך פחות מ-2 שניות וזיהוי חפץ מסוכן, גם אם הוא נמצא מתחת לבגדים, שולח אוטומטית התראה לצוותי הביטחון.   

הפתרון הטכנולוגי יספק שכבת הגנה במקומות הומים כמו אצטדיונים, אירועים המוניים, תחבורה ציבורית, שדות תעופה ומרכזי קניות, בהם יתבצע הבידוק תוך כדי תנועת הקהל שלא יידרש יותר לבדיקות פרטניות או לעצירה וריקון של כיסים.

המערכת קיבלה אישורים רגולטוריים באירופה ובכללם אישורי CE ו-GDPR והחברה נמצאת בתהליך מול הרגולטור האמריקאי. במהלך החודשים הקרובים יתחילו מספר פיילוטים בישראל ולאחר מכן בארה"ב.

על פי דו"ח חדש של חברת המחקר MarketsandMarkets, שוק הבידוק הביטחוני העולמי צפוי לצמוח מהיקף של כ-9.92 מיליארד דולר בשנת 2025 לכ-13.8 מיליארד דולר בשנת 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של 6.8%. הגידול מונע בעיקר מהתגברות איומי הביטחון הגלובליים, עלייה בסיכונים הקשורים לטרור, וצורך גובר באמצעי הגנה מתקדמים במוקדי תשתיות מרכזיים כגון נמלי תחבורה, מתקני ממשל ואתרים מסחריים.

סקנרי נוסדה בשנת 2024 על ידי מספר דמויות בכירות בתעשיית ההיי-טק והדיפנס-טק: מנכ"ל החברה רונן ישביץ, יוצא 8200, כיהן כמנכ"ל חברת גיטה שנמכרה לורינט. ד"ר גדעון לויטה, ה-CTO, שימש כמהנדס מכ"ם בכיר בתעשייה הביטחונית שהוביל במשך 40 שנה פיתוחי מכ"ם של מערכות רבות ובראשן מעיל רוח וכיפת ברזל. מייסדים אחרים כוללים מומחי אלגוריתמיקה ו-AI מתעשיית המכשור הרפואי. סקנרי מעסיקה כיום 10 עובדים, והיא גייסה עד כה 3.5 מיליון דולר בסבב Pre Seed ממספר אנג'לים ומשקיעים בולטים. 

רונן ישביץ, מנכ"ל Scanary: "החזון שלנו בסקנרי הוא לשנות מהיסוד את הדרך שבה שומרים על ביטחון הציבור במרחבים פתוחים. בזכות שילוב של בינה מלאכותית, הדמיה מתקדמת וראיה ממוחשבת, אנחנו מאפשרים גילוי איומים ממרחק – בלי לעצור אנשים, בלי ליצור תורים, ובלי לפגוע בפרטיות. זו קפיצת מדרגה אמיתית בביטחון – שמכבדת את האנשים במקום לחשוד בהם. הפתרון שלנו לא רק משפר את רמת הביטחון, אלא גם מביא ערך ממשי ללקוח וחוסך לו בעלויות תפעול ומשאבים. הפשיעה, אירועי הירי ההמוני והטרור המתגברים ברחבי העולם מחייבים פתרונות טכנולוגיים חכמים ויעילים יותר ואנו ערוכים כיום לספק את המענה הקריטי הדרוש".      

הפוסט הסטארט-אפ Scanary חושף טכנולוגיה לבידוק ביטחוני המוני של עד 25,000 איש בשעה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המיזם הציבורי־פרטי Rapidus מגלם את תקוותיה של יפן להחיות את תעשיית השבבים המתקדמת שלה, שנמצאת בדעיכה מאז שנות ה־80. היעד השאפתני: ייצור סדרתי של שבבי לוגיקה בטכנולוגיית 2 ננומטר כבר בשנת 2027. אולם לשם כך, על Rapidus להתגבר על שלושה אתגרים מהותיים: מימון חסר, קפיצה טכנולוגית חסרת תקדים, וגיוס לקוחות.

המיזם הוקם ב־2022 על ידי משרד הכלכלה והתעשייה של יפן (METI) בשיתוף שמונה תאגידי ענק, בהם טויוטה, סוני ו־NTT. החברה כבר השיקה קו ייצור פיילוט באתר חדש בהוקקאידו, ומתכננת למסור אבטיפוס ראשון של שבב 2 ננומטר עוד ביולי הקרוב. הטכנולוגיה מבוססת על ארכיטקטורת Gate-All-Around המורכבת של IBM, והעובדים עוברים הכשרות אצל IBM ו־IMEC בבלגיה.

למרות השקעה ממשלתית של 1.72 טריליון ין (כ־12 מיליארד דולר), Rapidus תידרש להשקיע בסך הכול 5 טריליון ין (כ־34.5 מיליארד דולר) כדי לעמוד ביעד הייצור. לפי שעה, מיעוט ניסיון בייצור שבבים מתקדם מקשה על גיוס הון פרטי נוסף, על אף הצטרפות משקיעים חדשים כמו הונדה.

גם לאחר התמודדות עם המכשולים הטכנולוגיים, ללא בסיס לקוחות יציב, המיזם לא יוכל להתרומם. Rapidus מקווה למלא את הפער הזה באמצעות התמקדות בשווקים נישתיים, מודל ייצור מקוצר ושיתוף פעולה עם חברות כמו Broadcom. עם זאת, יריבות מבוססות כמו TSMC וסמסונג צפויות להתחיל בייצור סדרתי של שבבי 2 ננומטר עוד ב־2025 – יתרון של שנתיים לפחות.

קו הייצור הניסיוני ואבי הטיפוס הצפויים יהוו מבחן קריטי: האם יצליח המיזם היפני לעמוד בהבטחה הגדולה – ולהחזיר את יפן לחזית תעשיית השבבים העולמית?

הפוסט רפידוס מכריזה על יצור 2 ננומטר ב-2027 * האם תחזיר את יפן למפת השבבים העולמית? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשלה הפדרלית בגרמניה הכריזה על תוכנית עתירת השקעות להקמת לפחות שלושה מפעלי שבבים חדשים, במטרה לבסס את המדינה כמרכז הייצור המוביל באירופה לטכנולוגיות מפתח כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. התוכנית מופיעה באג'נדה הטכנולוגית החדשה של הממשלה, שתאושר במהלך יולי, ונחשפה לראשונה על ידי סוכנות הידיעות רויטרס.

המשרד הפדרלי למחקר מדעי, טכנולוגיה וחלל מסר כי ייושמו תמריצים שימשכו יצרנים להקים מפעלי שבבים, ציוד ומוצרי קדם-ייצור בתוך גרמניה. כבר עתה פועלת בדרזדן יוזמה גדולה של חברת ESMC – מיזם משותף של TSMC, אינפיניאון ובוש – להקמת מפעל מתקדם לייצור שבבים.

התוכנית כוללת גם הקמת גיגה-מפעלים (Gigafactories) לבינה מלאכותית, שיהיו פעילים עד 2027, וכן לוויין ראשון לתקשורת קוונטית שייפרס עוד השנה. גרמניה אף הכריזה על כוונתה להקים עד סוף 2025 תוכנית אסטרטגית לבניית כור היתוך גרעיני ניסיוני.

השרה הפדרלית דורוטי בר (CSU) מסרה כי המטרה היא לייצר עד 2030 לפחות 10% מהתוצר המקומי הגולמי של גרמניה באמצעות בינה מלאכותית, תוך הפיכת המדינה למובילה גם בתחום התעשייה הירוקה, אחסון סוללות וגיאו-תרמיה.

במקביל, מתוכננת רפורמה משמעותית במערך המחקר הלאומי, כולל שילוב בין מחקר אזרחי וצבאי, וחיזוק צי ספינות המחקר האוקיינוגרפיות של המדינה.

תגים: גרמניה, שבבים, בינה מלאכותית, TSMC, ייצור שבבים, מחשוב קוונטי, גיגה-מפעלים, טכנולוגיה ירוקה, דורוטי בר, חדשנות אירופית

ביטוי מפתח: גרמניה מובילה את תעשיית השבבים באירופה

נרדפים: מפעלי שבבים, אסטרטגיית הייטק, תעשייה מתקדמת, AI באירופה, ייצור מיקרו־שבבים, חדשנות גרמנית, כור היתוך, ESMC

SLUG: germany-semiconductor-expansion-ai-2030

הפוסט גרמניה מצהירה על יעד שאפתני: הפיכתה למובילה אירופית בייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדענים מסין פיתחו שיטה מהפכנית לייצור המוני של מוליך-המחצה "הזהוב" אינדיום סלניד (InSe) באיכות גבוהה – חידוש שעשוי לסמן את תחילתו של עידן חדש בתעשיית השבבים ובמיוחד לסין שמלחמת הסחר עם ארה"ב גרם למניעת גישה שלה לטכנולוגיות ייצור סיליקון מתקדמות.

המחקר, שהתפרסם ב־19 ביולי 2025 בכתב העת היוקרתי Science, בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת בייג'ינג ואוניברסיטת רנמין של סין.

אינדיום סלניד נחשב למוליך למחצה מבטיח במיוחד בזכות הביצועים החשמליים הגבוהים שלו וצריכת האנרגיה הנמוכה, אך ייצורו בכמויות גדולות ואיכותיות היה עד כה אתגר טכנולוגי מתמשך. הבעיה העיקרית נבעה מהקושי לשמור על יחס מדויק של אטומי אינדיום וסלניום (1:1) בתהליך הייצור – דבר שגרם לפגמים מבניים שפגעו באיכות הקריסטלים.

השיטה החדשה שפיתחו המדענים כוללת חימום של סרט אינדיום סלניד אמורפי יחד עם אינדיום מוצק בתנאים אטומים. בתהליך זה נוצר ממשק נוזלי עשיר באינדיום שמאפשר גידול הדרגתי של גבישי אינדיום סלניד מסודרים במבנה אטומי מושלם.

פרופ' ליו קהיהוי מבית הספר לפיזיקה באוניברסיטת בייג'ינג הסביר כי השיטה שומרת על היחס האטומי המדויק ומסירה את המחסום המרכזי בין מחקר מעבדתי ליישום תעשייתי.

החוקרים הצליחו לייצר וופרים (פרוסות שבבים) בקוטר של 5 סנטימטרים, ולהשתמש בהם להרכבת מערכים של טרנזיסטורים מתקדמים – שלב שמקרב את החומר ליישומים מעשיים בצ'יפים עבור בינה מלאכותית, נהיגה אוטונומית ומכשירים חכמים.

לדברי ליו, "הטכנולוגיה החדשה פורצת את הדרך לדור הבא של שבבים חזקים, חסכוניים ויעילים יותר מהשבבים מבוססי הסיליקון של היום."

שופטי כתב העת Science הגדירו את המחקר כ"התקדמות משמעותית בתחום גידול הגבישים".

הפוסט פריצת דרך סינית בייצור המוני של מוליכים למחצה מבוססי אינדיום סלניד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים אינטל ממשיכה בצעדי ההתייעלות ומודיעה על פיטוריהם הקרובים של כ-5,000 עובדים בארה"ב – מרביתם במדינות קליפורניה ואורגון. המספרים נחשפו בעקבות חובת דיווח רגולטורית במסגרת חוק WARN האמריקני, המחייב חברות להודיע מראש על פיטורים נרחבים.

על פי הדיווחים, אינטל תפטר כ-2,000 עובדים במתקניה בקליפורניה, כ-2,500 נוספים באורגון, ותגדיל את מספר המפוטרים באריזונה מ-170 ל-696. מדובר בהרחבה של סבב הפיטורים הגלובלי עליו הודיעה החברה באפריל, שכלל עד כה יותר מ-11,000 עובדים, בהם גם עשרות בישראל.

הקיצוצים נוגעים בעיקר למחלקות ניהוליות, שיווק ותפעול, אך אינם כוללים – לפי שעה – את חטיבות החומרה הקריטיות. עם זאת, העובדים מדווחים על אווירה קשה במפעלים, ועל חוסר ודאות גובר באשר לעתידם. "כולם תוהים מי הבא בתור", סיפר אחד מהם לאתר The Register.

מאז מינויו של ליפ בו טאן למנכ"ל החברה במרץ 2025, אינטל נוקטת מדיניות התייעלות נוקשה: צמצום שכבות ניהול, סגירת חטיבת הרכב, מכירת אחזקות במובילאיי ב־900 מיליון דולר, והפסקת פיתוח תהליך 18A שהפך ללא רלוונטי. כל זאת על רקע הפסד תפעולי של 18.8 מיליארד דולר ב־2024, וצניחה בשווי השוק לכ-100 מיליארד דולר בלבד – כרבע מערכה של אנבידיה.

השוק, כך נראה, מקבל את המהלך בעין חיובית: מניית אינטל עלתה ב-0.5% במסחר המוקדם, ובסך הכול עלתה ב־13% מתחילת השנה – למרות ירידה שנתית של 34%. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי הפיטורים לבדם לא יספיקו. המבחן האמיתי של אינטל טמון ביכולתה לחזור להיות שחקנית טכנולוגית מובילה – ולא רק "חברה רזה ויעילה יותר".

הפוסט אינטל מפטרת 5,000 עובדים נוספים בארה"ב כחלק ממדיניות "התייעלות אגרסיבית" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים האמריקנית ברודקום ביטלה את תכניותיה להקים מפעל לאריזה ובדיקות שבבים בספרד בעלות של כמיליארד דולר, כך דווח באמצע יולי. מדובר במכה קשה עבור תוכנית PERTE Chip של ממשלת ספרד, שמטרתה הייתה להציב את המדינה על מפת ייצור השבבים הגלובלית.

ההחלטה מדגישה את הפער המתרחב בין החזון האירופי בתחום השבבים – שמובילה אותו תכנית ה־EU Chips Act – לבין מימוש בפועל, במיוחד בדרום אירופה. לפי גורמים המקורבים לעסקה, המשא ומתן בין ברודקום לבין הרשויות בספרד קרס, והחברה הבהירה כי מדובר היה בפרויקט הזדמנותי בלבד, שאינו מרכזי לאסטרטגיה הגלובלית שלה.

פיצול בין צפון אירופה לדרומה

ה־EU Chips Act מתיימרת להכפיל את נתח השוק של אירופה בתחום השבבים ל־20% עד שנת 2030, תוך השקעות ציבוריות ופרטיות בגובה מוערך של 43–115 מיליארד אירו. עם זאת, מבקרי האיחוד האירופי מצביעים על כך שרק כ־5% מהתקציב מנוהל ישירות בידי הנציבות, בעוד שאר ההשקעות תלויות במדינות ובמגזר הפרטי – מצב שמוביל לפרויקטים לא מתואמים וחוסר שליטה אסטרטגית כולל.

אחת הבעיות המרכזיות היא שמנגנוני העידוד מעודדים חיזוק אזורים שכבר מבוססים תעשייתית, כדוגמת דרזדן בגרמניה ("סיליקון סקסוניה"), ופוגעים בסיכויי הדרום – כמו ספרד – למשוך השקעות בקנה מידה גדול. ללא אקוסיסטם תעשייתי מבוסס, חברות כמו TSMC, אינטל וברודקום מעדיפות את גרמניה ואירלנד, שם יש כוח עבודה מיומן, תשתית ומענקים.

תוכנית PERTE Chip הספרדית: הישגים נקודתיים אך לא מפעלים

מאז אישור התוכנית ב־2022, השקיעה ספרד מעל 12 מיליארד אירו מכספי קרן ההתאוששות של האיחוד האירופי בפיתוח תשתיות, הכשרת מומחים, ופרויקטים נישתיים, כמו פוטוניקה בויגו ואריזת שבבים לתחום הרכב. אך היעד המרכזי – הקמת מפעל שבבים בסדר גודל תעשייתי – לא מומש.

הכישלון בגיוס ברודקום משקף את חוסר היכולת של ספרד להציע תשתית הולמת לייצור תעשייתי רחב היקף. גורמים מקומיים טוענים כי השאיפה למשוך מפעל ענק הייתה "אוטופית בטווח הקצר", והדגישו כי הצלחות חלקיות בתוכנית לא הצליחו להתחרות בהשקעות הענק שמובילה גרמניה.

ההשפעה האמריקנית: עידוד השקעות מקומיות על חשבון אירופה

ברקע להחלטת ברודקום עומדת גם מגמת ה"בנייה המקומית" של ארה"ב. חוק השבבים והמדע האמריקני (CHIPS and Science Act) מ־2022 כולל מענקים פדרליים בגובה 52.7 מיליארד דולר וזיכויים במס המושכים חברות כמו ברודקום ואינטל להשקיע בארה"ב עצמה.

לפי הדיווח, ברודקום שוקלת מחדש את כלל תוכניות ההתרחבות מחוץ לארה"ב, ומעדיפה לרכז השקעות בפעילויות אסטרטגיות במדינות שבהן התמיכה הממשלתית ברורה ויציבה.

מסקנה: חלום הריבונות הדיגיטלית האירופית – בסכנה

למרות השקעות עתק וחקיקה שאפתנית, הדוגמה הספרדית חושפת את מגבלות הגישה המבוזרת של אירופה ואת הקושי ליצור תשתית ייצור מתקדמת באזורים חלשים. ללא אקוסיסטם תעשייתי קיים, מענקים בלבד אינם מספיקים כדי למשוך ענקיות שבבים. האירועים האחרונים מדגישים את פער ההזדמנויות בין מדינות אירופה, ואת הסכנה שבהעמקת התלות הגיאוגרפית בצפון בלבד.

הפוסט ברודקום ביטלה את המפעל בספרד – תמרור אזהרה לאירופה בשאיפתה לעצמאות שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים גילו דרך פשוטה אך עוצמתית להגן על אטומים מפני אובדן מידע – אתגר מרכזי בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות אמינות. באמצעות הקרנת קרן לייזר אחת, מכווננת בקפידה, על גז של אטומים, הצליחו לשמור על הספינים הפנימיים של האטומים מסונכרנים. כך הופחת קצב אובדן המידע באופן דרמטי.

בחיישנים קוונטיים ובמערכות זיכרון, אטומים מאבדים לעיתים קרובות את האוריינטציה המגנטית שלהם – או "הספין" – כתוצאה מהתנגשויות עם אטומים אחרים או עם דפנות המיכל שבו הם כלואים. תופעה זו, המכונה הרפיית ספין, מגבילה באופן משמעותי את היציבות והדיוק של מכשירים קוונטיים. שיטות מסורתיות להתמודדות עם הבעיה דרשו פעולה בשדות מגנטיים נמוכים במיוחד ושימוש במיגון מגנטי כבד ומסורבל.

השיטה החדשה עוקפת את המגבלות הללו. במקום להגן על המערכת באמצעות מגנטים, החוקרים משתמשים באור כדי לשנות בעדינות את רמות האנרגיה של האטומים. כך מיושרים הספינים של האטומים, והם שומרים על סנכרון גם כאשר הם בתנועה או בהתנגשות. התוצאה היא מצב ספין יציב יותר, עמיד מטבעו בפני אובדן קוהרנטיות.

בניסויים שנערכו עם אדי צזיום בטמפרטורות גבוהות, הצליחה הטכניקה להפחית את דעיכת הספין פי עשרה ולשפר בצורה משמעותית את הרגישות המגנטית של המערכת. זוהי הוכחה לכך שקרן לייזר אחת יכולה להאריך את זמן הקוהרנטיות של ספינים אטומיים, ולסלול את הדרך לחיישנים קוונטיים, מגנטומטרים והתקני זיכרון קומפקטיים, מדויקים ועמידים יותר.

המחקר בוצע על ידי צוות מהמחלקה לפיזיקה שימושית והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם בית הספר לפיזיקה שימושית והנדסית באוניברסיטת קורנל. החוקרים חשפו שיטה עוצמתית להגנה על ספינים אטומיים מפני "רעש" סביבתי – צעד חשוב לשיפור הדיוק והעמידות של טכנולוגיות מתקדמות.

המאמר, שכותרתו "הגנה אופטית של אטומי אלקלי-מתכת מפני הרפיית ספין", נכתב על ידי אברהם בררבי, מרק דיקופולצב, פרופ' אורי כץ (האוניברסיטה העברית) ופרופ' אור כץ (אוניברסיטת קורנל). הוא פורסם בכתב העת Physical Review Letters וצפוי להשפיע על תחומים רבים התלויים בחישה מגנטית ובקוהרנטיות אטומית.

הספין הוא תכונה בסיסית של אטומים בעלי אלקטרונים לא מזווגים, כמו אלו שבאדי צזיום. תכונה זו הופכת את האטומים לרגישים במיוחד לשדות מגנטיים, ומשום כך הם משמשים למדידות מדויקות של שדות מגנטיים, גרביטציה ואפילו פעילות מוחית. אך הספינים שבריריים. גם הפרעה קטנה של דפנות המיכל או מאטומים שכנים עלולה לגרום להם לאבד את כיוונם – תהליך המכונה הרפיית ספין. עד כה, הגנה עליהם דרשה סביבות מוגנות מאוד.

החידוש של החוקרים הוא שימוש בקרן לייזר יחידה, מכווננת בדיוק, שמצליחה לסנכרן את תנועת הספינים גם בתוך שדה מגנטי. כך נשמר הסנכרון גם כאשר האטומים מתנגשים זה בזה או נתקלים בדפנות התא. זהו הישג משמעותי.

כדי להסביר את הרעיון, מדמים החוקרים את האטומים לסביבונים זעירים הנעים בתיבה. בדרך כלל, כאשר הם נתקלים זה בזה, תנועת הסיבוב שלהם משתבשת. הדבר נכון במיוחד בשדות מגנטיים גבוהים, בהם התנועה המגנטית מהירה יותר. אך כאן, קרן הלייזר שומרת על תיאום בין כל הסביבונים, ומונעת אי-סדר. כך נוצרה מערכת יציבה, הפועלת בהרמוניה גם בתנאים לא אידיאליים.

החוקרים מדווחים על שיפור פי תשעה במשך הזמן שבו אטומי הצזיום שמרו על כיוון הספין. ההגנה פעלה גם כאשר האטומים התנגשו בדפנות תא מיוחד, מצופה בשכבה המפחיתה הרפיה, וגם כשהם עברו התנגשויות פנימיות מרובות.

לשיטה יש פוטנציאל מעשי רחב. היא עשויה לשפר התקנים המבוססים על ספינים אטומיים, בהם:

חיישנים קוונטיים ומגנטומטרים, המשמשים ברפואה, ארכיאולוגיה וחקר החלל.

מערכות ניווט מדויקות שאינן תלויות ב-GPS.

מערכות מידע קוונטיות, בהן יציבות הספין היא תנאי הכרחי לאחסון ועיבוד.

יתרון חשוב נוסף הוא שהשיטה פועלת בטמפרטורות רגילות ואינה דורשת קירור עמוק או מיגון מורכב. לכן היא עשויה להיות שימושית יותר מגישות קיימות ליישומים מעשיים.

לדברי החוקרים: "גישה זו פותחת פרק חדש בהגנה על מערכות קוונטיות מפני רעש. באמצעות תנועה טבעית של אטומים ושימוש באור כמייצב, ניתן לשמר קוהרנטיות בתנאים מגוונים הרבה יותר משהיה אפשרי בעבר".

המחקר מבוסס על עשורים של התקדמות בפיזיקה אטומית. עם זאת, הפתרון שמציגים החוקרים – שימוש באור לסנכרון אטומים – הוא פשוט, אלגנטי ופורץ דרך. הוא עשוי לאפשר פיתוח של טכנולוגיות קוונטיות מדויקות, אמינות ונגישות יותר.

למאמר המדעי

הפוסט קרן לייזר אחת מגנה על אטומים מפני אובדן מידע הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת RealSense, שפיתחה בעשור האחרון מערכות מתקדמות לראיית עומק תחת חסותה של אינטל, נפרדה מהחברה האם והחלה לפעול כגוף עצמאי. עם הפיצול הושלם גיוס הון בסך 50 מיליון דולר במסגרת סבב A, בהובלת אינטל קפיטל ומשקיעים אסטרטגיים נוספים, בהם קרן פרטית בתחום השבבים וזרוע ההשקעות של מדיהטק.

המנכ"ל החדש של החברה הוא נדב אורבך, שהצטרף לאינטל עוד ב-2006 ושימש בשנים האחרונות כראש חטיבת החדשנות והפרויקטים המשבשים (Incubation & Disruptive Innovation). אורבך אמר כי הפיצול יאפשר לרילסנס לנוע מהר יותר, לחדש באומץ ולהתאים את עצמה טוב יותר לשוק המשתנה תדיר: "החברות שעובדות איתנו – רובוטים, רחפנים, רכבים אוטונומיים – פועלות בעולם האמיתי, והן זקוקות להבנה תלת-ממדית מדויקת של הסביבה, בזמן אמת. זה מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב."

רילסנס מפתחת מצלמות עומק מבוססות טכנולוגיית סטריאוסקופיה, שמשלבת שתי תמונות מזוויות שונות עם תאורת אינפרא-אדום, ליצירת תפיסת עומק תלת-ממדית מדויקת. הטכנולוגיה שלה משולבת ברובוטים, מערכות אבטחה, זיהוי פנים ואפילו בחקלאות ימית ובמטבחי רשתות מזון מהיר כמו Chipotle.

מרכזי המו"פ של החברה נשארו בישראל, והפעילות ההנדסית מונחית בידי גיא הלפרין – לשעבר בכיר באינטל. המטה המרכזי של החברה ממוקם בסנטה קלרה, קליפורניה, והייצור מתבצע באסיה, בעיקר בתאילנד. לאחרונה השיקה רילסנס את מצלמת D555, הכוללת שבב Vision SoC עם יכולות בינה מלאכותית מובנות, ומעבירה גם חשמל וגם נתונים בכבל רשת אחד.

החברה טוענת שכיום מוצריה מותקנים בכ-60% מכלי הרובוטיקה האוטונומיים בעולם, ומשרתים למעלה מ־3,000 לקוחות פעילים. בין לקוחותיה: Unitree Robotics, ANYbotics ו־Fit:Match. רילסנס שואפת להתרחב בשווקים באירופה, ארה"ב ואסיה, ומציבה לעצמה מטרה להיות ספק מוביל של מערכות ראייה לרובוטים ופתרונות ביומטריים מדויקים.

הפוסט RealSense נפרדת מאינטל והופכת לחברה עצמאית: נדב אורבך יכהן כמנכ"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.