חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC), הנחשבת לעמוד השדרה של תעשיית השבבים העולמית, פרסמה דו"חות כספיים מרשימים לרבעון השני של 2025. התוצאות מצביעות על שילוב של ביקוש חזק בתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC) ובתחום הסמארטפונים – שני מנועים מרכזיים לצמיחה.

נתונים כספיים בולטים

• רווח למניה (EPS): עלייה של 60.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגעה ל־15.36 דולר טייוואני.
• הכנסות: צמיחה של 11.3% בהשוואה לרבעון הקודם, לסך של 30.1 מיליארד דולר.
• פלטפורמת HPC: עלייה של 14% בביקושים לעומת הרבעון הראשון, מה שמעיד על המשך ההתרחבות המואצת בתחום מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית.

היכולת של TSMC לייצר בפרוסות מתקדמות בקווי 3 ננומטר ו־5 ננומטר מחזקת את מעמדה כשחקנית מובילה, ומציבה אותה לפני מתחרותיה בשוק.

משמעות אסטרטגית

הנתונים מאשרים כי TSMC אינה רק ספק שבבים – אלא חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית ומהמהפכה הדיגיטלית. החברה ממוקמת בצומת שבין טרנספורמציית הבינה המלאכותית להתחדשות בשוק הסמארטפונים.

עבור משקיעים, מדובר בסיפור כפול: מצד אחד פוטנציאל צמיחה משמעותי, ומצד שני חשיפה לסיכונים גיאופוליטיים – בעיקר סביב המתיחות בין סין לארצות הברית ביחס לטייוואן. בנוסף, המודל העסקי עתיר ההון של החברה מחייב השקעות מתמשכות והסתמכות על ביקוש קבוע לטכנולוגיות חדשות.

מבט קדימה

למרות הסיכונים, חשיבותה של TSMC כמובילת ייצור השבבים בעולם אינה מוטלת בספק. החברה ממשיכה לעצב את פני תעשיית הטכנולוגיה העולמית, ותוצאות הרבעון השני מדגישות את החוסן, החדשנות והחיוניות שלה בסביבה דינמית ותחרותית.

במילים אחרות – TSMC היא לא רק עוד יצרנית שבבים, אלא עמוד תווך של המהפכה הטכנולוגית הגלובלית.

אמפמ:

• כותרת:
• כותרת משנה:
• תגים: TSMC, שבבים, בינה מלאכותית, סמארטפונים, HPC, טייוואן, שוק ההון, מרכזי נתונים, טכנולוגיה עולמית
• ביטוי מפתח: TSMC תוצאות רבעון שני 2025
• נרדפים: TSMC, Taiwan Semiconductor, יצרנית שבבים, טייוואן סמיקונדקטור
• SLUG: tsmc-q2-2025-results-hpc-smartphones

רוצה שאכין לך גרסה מורחבת עם ניתוח ההשפעה האפשרית על השוק הישראלי ועל חברות כמו אינטל ואנבידיה?

הפוסט TSMC רשמה זינוק ברווחים: ביקוש ל-HPC ולסמארטפונים דחף את הצמיחה ברבעון השני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גילת רשתות לוויין בע"מ (נאסד"ק: GILT, הבורסה לני"ע ת"א: GILT), מובילה עולמית בטכנולוגיית, פתרונות ושירותי רשתות תקשורת לווייניות, הודיעה היום כי Gilat DataPath (DataPath, Inc.), זכתה בחוזה, באמצעות קבלן ראשי, לאספקת מסופי SATCOM  ניידים לתקשורת לוויינית התומכים בפעילות משרד ההגנה האמריקאי. החוזה כולל מערכות של מסופים ניידים פופולריים מדגם DKET 3421 של Gilat DataPath, ושירותי תמיכה בסכום כולל של למעלה מ-7 מיליון דולר. האספקה צפויה להתבצע לקראת סוף 2025.

מסופי ה-DKET 3421 של Gilat DataPath נותנים פתרון יציב ומוכח בשטח, העונה על צרכי לקוחותיה של החברה למסוף איכותי ואמין. הם תומכים בפעולות multi-carrier עם ארכיטקטורת מודם ניתנת להרחבה של עד 32 מודמים.

הביקוש לפתרונות SATCOM ניידים ממשיך לגדול ככל שארגונים ביטחוניים מעוניינים במערכות בעלות יכולת פריסה מהירה המבטיחות תקשורת עמידה ובעלת קיבולת גבוהה בסביבות דינמיות. "Gilat DataPath גאה מאוד להיות ספקית של פתרונות DKET מתקדמים לגופים ממשלתיים וצבאיים כבר כמעט 30 שנה", אמרה ניקול רובינסון, נשיאת Gilat DataPath. "חוזה זה מחזק את יכולתה של Gilat DataPath לספק פתרונות תקשורת קריטיים למשימה אשר נותנים מענה לדרישות המחמירות של לקוחותינו".

הפוסט גילת זכתה בחוזה בשווי של יותר מ-7 מיליון דולר לאספקת מסופי SATCOM ניידים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר של סין פרסם בשבת (31 באוגוסט) הצהרה חריפה נגד החלטת ארצות הברית לבטל את ההרשאה לרשימת ה־Validated End-User (VEU) עבור שלוש יצרניות שבבים הפועלות בסין: Intel Semiconductor (Dalian), Samsung China Semiconductor, ו־SK Hynix Semiconductor (China).

בהודעת המשרד נמסר כי ארה"ב "הפכה את הפיקוח על היצוא לכלי מונע מתוך אינטרסים עצמיים", מהלך אשר עלול לפגוע ביציבות שרשראות האספקה בתעשיית המוליכים למחצה הגלובלית. דובר המשרד הדגיש כי ענף השבבים הוא תעשייה עולמית ומקושרת שנבנתה במשך עשרות שנים, והחלטות חד־צדדיות מסוג זה פוגעות באמון ובשיתוף הפעולה בין מדינות וחברות.

השלכות על התעשייה הגלובלית

לדברי בייג׳ינג, ההחלטה האמריקנית תגרום ל"פגיעה חמורה ביציבות התעשייה ובשרשראות האספקה". סין קראה לארה"ב לתקן לאלתר את צעדיה, ואף הזהירה כי תנקוט ב"צעדים נחוצים" כדי להגן על זכויותיה ועל האינטרסים הלגיטימיים של החברות הסיניות והבינלאומיות הפועלות בתחומה.

המתח הגובר בין וושינגטון לבייג׳ינג

המהלך האחרון מצטרף לשורת מגבלות אמריקניות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, כחלק ממאבק אסטרטגי רחב יותר על השליטה בשרשראות האספקה ובפיתוח השבבים המתקדמים. עם זאת, מעורבותן של ענקיות כמו אינטל, סמסונג ו־SK hynix מדגישה כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת גם מחוץ לגבולות סין, שכן החברות הללו מהוות שחקניות מרכזיות באספקת רכיבי מפתח לשוק העולמי.

הפוסט סין מתנגדת להסרת אינטל, סמסונג ו־SK hynix מרשימת ה־Validated End-User של ארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Nova Ltd. (נובה), ספקית פתרונות מדידה ובקרת תהליכים לתעשיית השבבים, הודיעה ב־2 בספטמבר על הנפקה פרטית של איגרות חוב להמרה בהיקף של 500 מיליון דולר, שתהיינה לפדיון בשנת 2030. ההנפקה מיועדת למשקיעים מוסדיים כשירים, ובמסגרתה יוכלו הרוכשים הראשוניים לקבל אופציה לרכוש איגרות נוספות בהיקף של 75 מיליון דולר.

מטרות הגיוס

החברה ציינה כי הכספים שיגויסו ישמשו למימון עסקאות "capped call" – מהלך פיננסי שמטרתו להפחית את הפוטנציאל לדילול בעלי המניות במקרה של המרה למניות. יתרת הסכום תשמש לצרכים כלליים של החברה, בהם גם אפשרות למיזוגים ורכישות שיחזקו את מעמדה בשוק.

מניית נובה (NVMI), הנסחרת בנאסד"ק ובת"א, ירדה ביום ההודעה בכ־9.6%. עם זאת, התחזיות מצד אנליסטים נותרו חיוביות: ההמלצה האחרונה היא "קנייה" עם מחיר יעד של 304 דולר למניה. גם ניתוח ה־AI של TipRanks ("Spark") מדרג את המניה כ־Outperform, בהתבסס על ביצועים פיננסיים חזקים וצמיחה יציבה, למרות אזהרות מסוימות מצד הערכות שווי וניתוחים טכניים.

החברה נסחרת כיום בשווי שוק של כ־7.76 מיליארד דולר, עם מחזור מסחר יומי ממוצע של כ־260 אלף מניות.

CHIPORTAL ימשיך לעקוב אחר מהלכי ההתרחבות הפיננסיים של נובה והשפעתם על שוק השבבים הישראלי והעולמי.

רוצה שאכין לך גם גרסת אמפמ (כותרת, כותרת משנה, תגים, ביטוי מפתח ונרדפים באנגלית עבור הסלאג)?

הפוסט נובה מגייסת 500 מיליון דולר בהנפקת אג"ח להמרה עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יחסי יפן והודו הגיעו לשיא חדש בסוף אוגוסט 2025, כאשר ראש ממשלת יפן שינגרו איסיבה וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נפגשו בטוקיו והצהירו על כוונתם להעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי והטכנולוגי. יום לאחר הפגישה יצאו השניים לסיור משותף במפעל של Tokyo Electron Miyagi Ltd., אחת היצרניות המובילות בעולם של ציוד לתעשיית השבבים, במחוז מיאגי.

הביקור נתפס כסמל להתחייבותן של שתי המדינות לקדם גיוון של שרשראות האספקה, בעיקר בתחום המוליכים למחצה – תחום אסטרטגי שהפך בשנים האחרונות לחזית הכלכלה והביטחון הלאומי של מדינות רבות. איסיבה הדגיש בסיור כי “יפן והודו יעבדו יחד כדי לחזק את שרשראות האספקה של השבבים ולקדם את הביטחון הכלכלי שלנו”.

השותפות בין הודו ליפן מוגדרת מזה שנים כ"שותפות האסטרטגית והגלובלית המיוחדת". בביקור הנוכחי היא הורחבה לעוד תחומי ליבה: שבבים, אנרגיה נקייה, משאבי טבע קריטיים, תקשורת מתקדמת ותרופות. שתי המדינות חתמו על שורה של הסכמים, בהם הקמת מסגרת חדשה לדיאלוג כלכלי־ביטחוני שנועדה לטפל בקשרי סחר בעלי השלכות אסטרטגיות.

במסגרת זו, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן (METI) לבין משרד האלקטרוניקה והטכנולוגיה של הודו (MeitY). ההסכם כבר הוביל לפרויקטים מוחשיים, ובהם הקמת מתקן OSAT בגוג'ראט בהובלת Renesas ו־CG Power, וכן שיתופי פעולה אקדמיים עם IIT Hyderabad והמרכז לפיתוח מחשוב מתקדם בהודו במסגרת תוכנית Chips to Startup. בנוסף, נחתם שיתוף פעולה בין Tokyo Electron ל־Tata Electronics לחיזוק שרשרת הערך ההודית בתחום השבבים.

השקעות ומינרלים קריטיים

יפן אף העניקה להודו הלוואות ין חדשות כחלק מתוכנית עידוד השקעות בטמיל נאדו, הכוללת תמיכה בסטארט־אפים בתחומי טכנולוגיה מתקדמת ושבבים. במקביל נחתם מזכר הבנות חדש בתחום המינרלים הקריטיים, שנועד להרחיב את שיתוף הפעולה בפרויקטי עיבוד של מתכות נדירות. מדובר במהלך המשלים יוזמות קיימות של Toyota Tsusho בהודו ומתחבר למסגרות רב־צדדיות כמו Mineral Security Partnership ויוזמות ה־Quad בתחום זה.

תחומי אנרגיה ותקשורת

תחום נוסף שזוכה לדחיפה הוא האנרגיה הנקייה. הודו ויפן חתמו על הצהרה משותפת בנוגע למימן ואמוניה, וכן על יוזמות לפיתוח ביו־דלקים ובטריות מתקדמות. דוגמה לכך היא פרויקט משותף של Osaka Gas ו־JBIC עם Clean Max להפעלת חוות אנרגיה מתחדשת בהספק של 400MW.

בתחום התקשורת הודגשו פרויקטים ב־5G וב־Open RAN, כולל פיילוטים בהובלת NEC בשיתוף Reliance Jio והרחבת מרכז המו"פ של NEC בצ'נאי. יפן תומכת גם בהרחבת מרכזי נתונים בהודו, בהובלת קבוצת NTT Data.

מדע, טכנולוגיה ותחבורה

שנת 2025 הוכרזה "שנת המדע, הטכנולוגיה וחילופי החדשנות" בין שתי המדינות. במסגרת זו הושקו פרויקטים בתחומי בינה מלאכותית, טכנולוגיות קוונטיות וביוטכנולוגיה. הסכמי מחקר חדשים נחתמו בין אוניברסיטאות, ותוכניות כמו Sakura Science ו־LOTUS הורחבו.

הביקור במפעל השבבים לווה גם במסר בתחום התחבורה: שני המנהיגים נסעו לשם ברכבת השינקנסן "היאבוסה", כאשר הודו מתכננת להכניס דגם חדש של שינקנסן – בפיתוח יפני – בתחילת שנות ה־30.

הידוק הקשרים בין יפן להודו מגיע בתקופה של תחרות גלובלית חריפה על שליטה בשרשראות האספקה של השבבים ועל משאבי אנרגיה ומינרלים. עבור יפן, השותפות עם הודו מעניקה גישה לשוק עצום ולכוח עבודה מיומן; ועבור הודו, היא מספקת גיבוי טכנולוגי ופיננסי להתבססות כאחת המעצמות החדשות של תעשיית השבבים.

כפי שסיכם איסיבה: “הביטחון הכלכלי שלנו תלוי בגיוון ובחיזוק השותפויות. הודו ויפן הולכות יד ביד כדי להבטיח עתיד יציב וטכנולוגי יותר”.

הפוסט ראשי ממשלות יפן והודו ביקרו במפעל שבבים ביפן: התחייבות לחיזוק שרשראות האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים העולמית צפויה להכפיל את הכנסותיה עד סוף העשור ולהגיע להיקף של יותר מטריליון דולר – כך עולה ממחקר חדש של חברת Counterpoint Research, שפורסם ב־26 באוגוסט 2025 במסגרת יחידת AI 360 שלה.

לדברי ניל שאה (Neil Shah), סגן נשיא למחקר ב־Counterpoint ומומחה בינלאומי לשוק הטכנולוגיה: "אנחנו עדים לעלייתו של 'משק הכלכלה הטוקנית', כאשר הטוקן הופך למטבע החדש של עידן ה־AI. המעבר מאפליקציות טקסטואליות פשוטות ליישומי GenAI מולטי־מודאליים – טקסט, תמונה, קול ווידאו – יוצר ביקוש חסר תקדים למחשוב, זיכרון וקישוריות. הגל הבא, Agentic AI, ידרוש פי כמה משאבים – ולאחריו יגיע עידן ה־Physical AI, עם רובוטים, מכוניות אוטונומיות ומכונות חכמות. זהו מנוע אדיר לשוק השבבים."

המחקר מצביע על כך שכיום עיקר הערך נמצא בחומרה – שבבים למרכזי נתונים, מאיצי AI (כמו GPUs), זיכרונות מתקדמים (HBM, DDR) ורכיבי תקשורת אופטיים. עם זאת, במבט קדימה צפויה התרחבות דרמטית ליישומים ול־APIs, אשר ישחררו ערך עצום לאורך שרשרת הערך של ה־AI.

מוהיט אגרוואל (Mohit Agarwal), דירקטור מחקר ב־Counterpoint Research, הוסיף:

"ב־2024 רוב ההכנסות הגיעו מחומרה, אך אנו נכנסים לשלב שבו האקו־סיסטם של יישומים ושירותי AI יתפוס תאוצה – בדומה לפריחת אפליקציות המובייל בעשור האחרון. הערך הגדול ביותר יגיע מחיסכון תפעולי נרחב, פריון מוגבר ואוטומציה חוצת־תעשיות."

מהפכת שלושה גלים

המחקר מתאר שלושה גלים מרכזיים:

1. תשתית GenAI – הרחבת מרכזי נתונים ותמיכה באפליקציות מולטי־מודאליות.
2. Agentic AI – יישומי בינה מלאכותית "סוכנים" המתפקדים באופן עצמאי, עם יכולות חיפוש סמנטי ויצירת תוכן מורכב.
3. Physical AI – רובוטים תעשייתיים, רכבים אוטונומיים ומכונות היכולות לפעול בסביבה הפיזית.

המשמעות: תעשיית השבבים לא רק תגדל בהיקף אלא תשנה את פניה, כאשר הביקוש למעבדים, זיכרונות וקישוריות יהפוך לעמוד השדרה של הכלכלה הדיגיטלית החדשה.

הפוסט הכנסות תעשיית השבבים יזנקו לטריליון דולר עד 2030 – בזכות מהפכת ה־AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין מתחילה להשפיע באופן ישיר גם על ישראל, שמוצאת עצמה נאלצת לאזן בין בעלת הברית הביטחונית המרכזית שלה לבין אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר.

במאמר שפורסם לאחרונה ב־Asia Times (30 באוגוסט 2025) כותב ליאון הדר (Leon Hadar), חוקר בכיר ב־Foreign Policy Research Institute ועורך־תורם ב־The American Conservative, כי ישראל ניצבת "במרכזו של משולש טכנולוגי רגיש", כאשר וושינגטון מגבירה את הלחץ להגביל שיתופי פעולה טכנולוגיים עם סין בתחומים כמו שבבים, בינה מלאכותית וטכנולוגיות ביטחוניות.

לדברי הדר:

"הלחץ האמריקני על ישראל שלא להעביר טכנולוגיה לסין, במיוחד בתחומים שיכולים לשמש לצרכים צבאיים, מאלץ את מקבלי ההחלטות בירושלים לבצע חישוב אסטרטגי מחודש – בין שמירה על היתרון הטכנולוגי של בעלת הברית המרכזית, לבין הרצון לשמר יחסים כלכליים חיוניים עם אחת מהכלכלות הגדולות בעולם."

ירידה ביצוא השבבים, עלייה בסחר הכללי

הנתונים מראים על ירידה חדה בהיקף יצוא השבבים מישראל לסין – מ־21 מיליון דולר בשנת 2020 ל־11 מיליון בלבד ב־2022. מגמה דומה נרשמה גם בצד הסיני. עם זאת, היקף הסחר הכולל בין המדינות דווקא עלה והגיע ל־16.3 מיליארד דולר בשנת 2024, מה שמעיד כי למרות המתיחות המדינית, הקשרים הכלכליים ממשיכים להתקיים.

שינוי בעמדת סין כלפי ישראל

מאז מתקפת חמאס באוקטובר 2023 ותגובת ישראל ברצועת עזה, ניכרת החמרה בעמדת סין. בייג’ינג נוטה לאמץ עמדות פרו־פלסטיניות, תומכת בהחלטות גינוי באו"ם ואף מגבירה את הביקורת על התקפות ישראליות נגד מטרות איראניות. שינוי זה הוביל לכך שבסקרים שנערכו בישראל בשנת 2024 רוב הציבור ראה בסין מדינה "בלתי ידידותית" ואף "עוינת".

מבט קדימה

הדר סבור כי יחסי ישראל–סין מצויים בתקופת מעבר:

• עתידם יושפע מהיקף התחרות הגלובלית בין וושינגטון לבייג’ינג.
• חוסר היציבות במזרח התיכון, ובעיקר היחסים מול איראן, עלול להעמיק את הקרע.
• מאבק העליונות בתחום השבבים והטכנולוגיות המתקדמות ישאיר את ישראל בעמדה עדינה, כמדינה חדשנית הנדרשת לבחור צד במערכת בינלאומית הולכת ומקוטבת.

לדברי הדר, "היחסים עם סין שימשו במשך שנים מודל של פרגמטיזם כלכלי, אך כיום הם הפכו לשדה קרב של פוליטיקה עולמית – שבו ישראל נדרשת להגדיר מחדש את האינטרסים ארוכי הטווח שלה".

הפוסט יחסי ישראל–סין במדרון עדין: לחץ אמריקני על טכנולוגיה מציב את ירושלים במבוכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחקר עדכני מאת החוקרת סנה חאן (Modern Diplomacy) מצביע על כך שהמאבק בין ארה"ב לסין סביב השבבים חורג הרבה מעבר לשאלות כלכליות. השליטה בשרשרת הייצור הגלובלית של המוליכים למחצה הפכה לכלי מרכזי בהגדרת יחסי הכוחות ובקביעת כללי הסדר העולמי החדש.

שבבי הסיליקון, שבעבר נתפסו כרכיב סמוי המפעיל מכשירי חשמל וצריכה, הפכו בתוך שני עשורים למוקד מרכזי של יריבות גאו־אסטרטגית. כפי שמציינת חאן, "מי ששולט בשבבים – שולט בעתיד". שליטה זו כוללת השפעה על תחומים מתקדמים כגון בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, מערכות נשק מתוחכמות ושרשראות אספקה עולמיות.

ממלחמת הסחר – למלחמת טכנולוגיה

המאבק החל ב־2018, כשהממשל האמריקני האשים את סין בגניבת קניין רוחני והטיל עליה מכסים. בהמשך, העימות התרחב לתחום השבבים – נכס שמוגדר כיום לא רק כמוצר צריכה אלא כמרכיב בליבת הביטחון הלאומי. ארה"ב רואה בהתקדמותה הטכנולוגית של סין איום קיומי על מעמדה, ואילו בייג’ינג רואה בהגבלות האמריקניות ניסיון להותיר אותה בעמדת נחיתות, המשך ל"מאות שנות ההשפלה" בתולדותיה.

בלב המאבק נמצאת טאיוואן, המייצרת יותר מ־90% מהשבבים המתקדמים בעולם באמצעות חברת TSMC. מבחינת וושינגטון, אבטחת עצמאותה של טאיוואן היא ערובה להמשך השליטה האמריקנית בשרשרת האספקה. מבחינת בייג’ינג – שליטה באי היא יעד אסטרטגי לאומי, והמאבק על השבבים הופך חלק מהעימות הגאו־פוליטי המסוכן ביותר במזרח אסיה.

ארה"ב נוקטת במדיניות רבת־חזית: איסור על מכירת ציוד ליתוגרפיה לסין דרך חברת ASML ההולנדית, איסור על שיתוף פעולה עם Huawei ו־SMIC, והשקעות עצומות בתעשייה מקומית באמצעות חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), שהעמיד מעל 50 מיליארד דולר בסובסידיות. בו־בזמן, היא מגייסת את יפן, הולנד, טאיוואן ודרום קוריאה ל"ברית סיליקון" שמטרתה לצמצם את התלות בסין.

סין – השקעות עתק בדרך לעצמאות

סין מצדה משקיעה מאות מיליארדי דולרים ביוזמות כמו Made in China 2025. המדינה מגייסת חוקרים ומהנדסים מכל רחבי העולם, מפתחת מפעלי ייצור חדשים ומעניקה סובסידיות נדיבות. מטרתה המוצהרת היא להגיע לעצמאות מלאה בייצור שבבים, אך נכון לעכשיו היא נותרה תלויה בתכנון אמריקני, בציוד יפני והולנדי ובייצור בטאיוואן. חאן מתארת זאת כ"טיפוס על הר טכנולוגי בזמן שארה"ב מסירה שוב ושוב שלבים בסולם".

המאבק בין המעצמות יצר בפועל חלוקה טכנולוגית של העולם: גוש מערבי בראשות ארה"ב מול גוש בהובלת סין. מדינות רבות נאלצות לבחור צד – לעיתים בניגוד לרצונן. האיחוד האירופי, למשל, מנסה לפתח תעשיית שבבים עצמאית כדי לשמור על ריבונות טכנולוגית, אך גם הוא נגרר לעימות בין המעצמות.

לדברי חאן, זוהי מלחמה קרה חדשה: לא פצצות וטנקים, אלא שרשראות אספקה, מיקרו־מעגלים ותלות טכנולוגית. בעוד המאה ה־20 זכורה כתקופת "מלחמות הנפט", המאה ה־21 עלולה להיזכר כ"מלחמות הסיליקון".

המאמר מבוסס על ניתוח מאת Sana Khan, חוקרת לתואר MPhil ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ההגנה הלאומית באסלאמאבד, פורסם באתר Modern Diplomacy (30 באוגוסט 2025).

הפוסט מי ששולט בשבבים – שולט בעולם: המלחמה הקרה על הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המגזין האמריקני טיים בחר בפרופ’ אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי ויזם סדרתי, לחלק מרשימת מאה אנשי השנה בתחום הבינה המלאכותית לשנת 2025. הבחירה נובעת מהשפעתו המתמשכת על עולם הרכב האוטונומי ומהיוזמות החדשניות שלו ביצירת מערכות בינה מלאכותית פורצות דרך.

פריצות דרך במובילאיי

שעשוע, פרופסור למדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, מוכר בעיקר בזכות מובילאיי – חברת הטכנולוגיה שפיתחה מערכות נהיגה אוטונומית ושבביה מותקנים ביותר מ־200 מיליון כלי רכב ברחבי העולם. לאחרונה חתמה החברה על הסכמים עם Uber ו-Lyft להפעלת רובוטקסי אוטונומיים החל מאמצע 2026 – צעד שמקרב את חזון התחבורה החכמה אל המציאות.

חזון חדש – בינה מלאכותית במדעים

מעבר למובילאיי, שעשוע ייסד שורה של חברות בתחום הבינה המלאכותית, ובהן בנק דיגיטלי, חברת רובוטיקה וחברת וובלים. המיזם החדש ביותר שלו, AAI (Advanced AI), מתמקד במטרה שאפתנית: פיתוח מערכות בינה מלאכותית סופר-אינטליגנטיות שיכולות להצטיין בתחומי STEM – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.

לדבריו, האנושות סובלת מ”צוואר בקבוק” של מחסור בגאונים בתחומי המדעים המדויקים. החזון של AAI הוא לייצר "מדענים גדולים בהיקף תעשייתי" בעזרת מודלים ייחודיים. בעוד מרבית עמיתיו חותרים לפתח בינה כללית, שעשוע מאמין כי מיקוד בבינה סופר-מתמחה במדעים עשוי לפרוץ את המחסומים תוך שנים ספורות.

שעשוע אינו מתעלם מהשאלות האתיות. הוא סבור שבאופן מתמטי בלתי אפשרי ליישב באופן מלא בין מטרות מערכות בינה מלאכותית סופר־אינטליגנטיות לבין ערכי האנושות. עם זאת, לשיטתו מדובר בבעיה שניתן לנהל – ולא לפתור. "זו בעיה שנצטרך לנהל אותה לאורך זמן," אמר.

בעוד שעולם הרכב האוטונומי מתקדם במסלול ברור יחסית, תחום הרובוטיקה האנושית נותר מאתגר. שעשוע מעריך כי בתוך שנים ספורות רובוטים דמויי־אדם יצליחו לבצע משימות בסיסיות כמו הרמה, הזזה ושחרור חפצים – צעד ראשון לקראת השתלבותם בחיי היומיום.

בחירתו של טיים בשעשוע כאיש השנה בתחום הבינה המלאכותית משקפת את תרומתו הכפולה – גם כמדען פורץ דרך וגם כיזם החותר ללא הרף לשלב בין מדע, טכנולוגיה ועסקים, במטרה לעצב את עתיד התחבורה והבינה המלאכותית.

הפוסט אמנון שעשוע – ברשימת אנשי השנה של טיים בתחום הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות מדווחת על שיגור מוצלח של מצלמת החלל המתקדמת שלה, JUPITER (יופיטר), על גבי לוויין NAOS (National Advanced Optical System), התומך במגוון רחב של משימות תצפית על כדור הארץ, כולל פעולות צבאיות, ניטור סביבתי ומחקר מדעי. הלוויין, שיוצר על ידי חברת OHB Italia S.p.A, שוגר ב-26 באוגוסט מבסיס חיל החלל ונדנברג שבקליפורניה, ארה"ב, באמצעות משגר Falcon 9, של חברת SpaceX.

המצלמה, שפותחה על ידי חטיבת מודיעין ול"א – אלאופ של אלביט מערכות, היא אחת ממצלמות החלל המתקדמות ביותר בעולם, עם מפתח אופטי גדול במיוחד ועיצוב קל-משקל.

המצלמה היא מולטי-ספקטרלית, ומציעה שילוב של מגוון ערוצי צילום:

• ערוץ פנכרומטי ברזולוציה גבוהה (שחור-לבן), הלוכד פרטים מרחביים לאורך כל הספקטרום הנראה ברזולוציה גבוהה.
• ערוצי RGB (red, green, blue) לצילום בצבעים טבעיים.
• ערוץ NIR (Near-Infrared), המאפשר מגוון אפליקציות, לרבות ניתוח מצב הצמחייה, תכולת המים וזיהוי תכונות חומרים.

הערוצים הללו מספקים תמונות ברזולוציה יוצאת דופן, והינם אידיאליים לעיבוד מתקדם והמאפשר ניתוח מדויק וזיהוי מגמות ואנומליות לאורך זמן. כמו כן, מצלמת יופיטר מסוגלת לצלם רצועות תמונה ארוכות ברצף, עם רוחב כיסוי רחב, המאפשר ספיקה של שטחים גיאוגרפיים גדולים במעבר מסלול אחד.

הנתונים שמפיקה מצלמת יופיטר מותאמים להשתלבות חלקה עם מערכות הלוויין ותחנות הקרקע, ותואמים למנועי עיבוד תמונה מתקדמים ולמערכות בינה מלאכותית, לצורך הפקת תובנות מבצעיות התומכות בקבלת החלטות מושכלת במגוון רחב של יישומים.

בנוסף למצלמה, אלביט מערכות פיתחה וסיפקה אלגוריתמים מתקדמים שתומכים במערך הקרקע של משימת NAOS, ומשפרים את יכולות ניתוח התמונות.

הישג זה הוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין חברת OHB Italia ואלביט מערכות, המשלב מצוינות בהנדסת לוויינים עם טכנולוגיית הדמיה מהשורה הראשונה, לטובת אספקה של אחת ממערכות התצפית האופטיות החלליות המתקדמות ביותר בעולם.

הפוסט מצלמת החלל JUPITER של אלביט מערכות שוגרה בהצלחה על גבי לוויין NAOS בשיתוף פעולה עם OHB-Italia הופיע לראשונה ב-Chiportal.