אילון מאסק ממשיך לאחד את העסקים שבשליטתו: SpaceX אישרה כי תרכוש את xAI, חברת הבינה המלאכותית שפיתחה את הצ’אטבוט Grok. לפי הדיווחים, תנאי העסקה לא פורסמו במלואם, אך מדובר במהלך שמחבר תחת קורת גג אחת יכולות שיגור לחלל, אינטרנט לווייני, תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית – מה שמציב את הגוף המאוחד כמועמד להפוך לחברה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם.

במזכר שצוטט בדיווחים, מאסק הציג את המיזוג כ“מנוע חדשנות” שיאפשר לשלב בין AI, רקטות, אינטרנט מבוסס חלל ומוצרי מדיה/הפצה, תוך ניצול הסינרגיה בין נתונים, כוח מחשוב ותשתיות שיגור. לפי תפיסתו, המגבלה המרכזית של מערכות AI מתקדמות בשנים הקרובות תהיה אנרגיה ותשתיות מחשוב, והוא רומז שהפתרון ארוך-הטווח עובר דרך חלל – לרבות רעיונות כמו מרכזי נתונים בחלל.

מה ידוע על העסקה והמספרים

לפי Reuters, הערכות בשוק מציבות את שווי xAI סביב 250 מיליארד דולר ואת SpaceX סביב טריליון דולר – סדרי גודל שמציבים את העסקה כאחת הגדולות ביותר שנראו בחברות פרטיות. באותה נשימה, אנליסטים מציינים שהעלות העצומה של כוח מחשוב (compute), תשתיות וצריכת אנרגיה בתחום הבינה המלאכותית יוצרת לחץ להגדלת סקייל ולמהלכי איחוד – במיוחד כשחברות מתקרבות לאפשרות של הנפקה (IPO) או גיוסים גדולים נוספים.

ברקע, למאסק כבר יש זיקות הדדיות בין החברות: Tesla דיווחה לאחרונה על השקעה משמעותית ב-xAI, מה שהדגים כיצד הון, תשתיות וחוזים יכולים “לזרום” בין החברות שבשליטת אותו בעלים. חלק מהפרשנים רואים במהלך הנוכחי גם הכנה לסיפור צמיחה “יעיל הונית” לקראת מהלך עתידי בשוקי ההון.

למה זה מהלך משמעותי

החידוש כאן אינו רק “עוד רכישה”, אלא ניסיון ליצור שרשרת ערך אחת שמתחילה בנתונים והפצה, עוברת דרך מודלים של AI ומרכזי מחשוב, ומסתיימת בתשתית חלל (שיגור ולוויינים). ל-xAI יש יתרון גישה לתרחישי שימוש ולזרמי מידע בזמן אמת דרך הפלטפורמות שמאסק מחזיק/משפיע עליהן; ל-SpaceX יש יכולת ייחודית לשגר, לתפעל ולהרחיב מערכים בחלל בקצב ובעלות שמעט מאוד גופים יכולים להתחרות בהם.

עם זאת, החיבור הזה מגיע גם עם סיכונים: רגולטורים באירופה ובבריטניה כבר בודקים היבטים שונים סביב Grok – החל בהערכת סיכונים לצרכנים ועד שאלות של פרטיות ועיבוד נתונים, לצד דרישה לצמצם אפשרות לייצר תוכן פוגעני או בלתי חוקי. ככל שמרכז הכובד של “AI + הפצה + תשתית” מתכנס לגוף אחד, כך גם עולה הסבירות לבדיקות עומק על ממשל תאגידי, בטיחות, עמידה בחוקי תוכן ופרטיות – ובמקרה של SpaceX, גם רגישויות הקשורות לחוזים ממשלתיים.

בשורה התחתונה, מיזוג SpaceX ו-xAI עשוי לסמן את השלב הבא באסטרטגיה של מאסק: לא “עוד מוצר AI”, אלא פלטפורמה שמנסה להחזיק יחד את כל המרכיבים הדרושים כדי להפעיל ולהרחיב בינה מלאכותית בקנה מידה ענק – כולל אנרגיה, מחשוב, הפצה ותשתית חלל. מיזוג SpaceX ו-xAI הוא גם מבחן: האם יתרון תשתיתי אמיתי יכול להפוך ליתרון AI מתמשך, או שמורכבות רגולטורית ותפעולית תאט את “מנוע החדשנות” שהוא מבטיח.

הפוסט SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב  וחברת בואינג, הודיעו על שיתוף פעולה חלוצי המתמקד בקידום יכולות אבטחת סייבר עבור מערכות תעופה וחלל מהדור הבא

חברת בואינג ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באמצעות חברת מסחור הידע שלה- BGN, חתמו על הסכם מסגרת רב-שנתי לשיתוף פעולה מחקרי חלוצי בתחום אבטחת הסייבר בתעופה. ההסכם נחתם לחמש שנים, בהיקף של למעלה מ-10 מיליון דולר אמריקאי, ומטרתו הקמת מרכז מחקר ייעודי שנועד לאבטח מערכות תעופה וחלל מהדור הבא, על רקע סביבות סייבר-פיזיות מורכבות יותר ויותר.

שיתוף הפעולה יקדם מחקר סייבר פרואקטיבי עבור מערכות תעופה וחלל אוטונומיות, דיגיטליות ומקושרות. במסגרת השותפות יפותחו מערכות אבטחה חדשניות, מערכות תקשורת מאובטחות, פלטפורמות אוטונומיות עמידות וטכנולוגיות עבור פלטפורמות תעופה עתידיות.

"מערכות תעופה וחלל הופכות לאוטונומיות יותר, דיגיטליות יותר ומקושרות יותר," אמר ד"ר ברנדן נלסון, נשיא חברת בואינג העולמית. "שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון, אחד המרכזים המובילים בעולם בתחום אבטחת הסייבר וההנדסה המתקדמת, מסייע לנו להישאר בחזית החדשנות בתחום התעופה המאובטחת".

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר: "הקמת מרכז המחקר לאבטחת סייבר בשיתוף עם חברת בואינג היא אבן דרך חשובה עבור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. השותפות ממחישה כיצד חיבור עמוק בין מחקר אקדמי פורץ דרך לבין תאגיד בינלאומי מוביל מקדם חדשנות, מחזק את הנגב כמרכז טכנולוגי מוביל, ומכשיר את הדור הבא של מומחי סייבר לטובת החברה הישראלית והעולמית".

" הסכם זה משקף את חוזקה של מערכת המחקר של אוניברסיטת בן-גוריון ואת המנהיגות הגלובלית שלה בתחום אבטחת הסייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגיות קשורות", אמר פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן-גוריון. "יחד עם חברת בואינג, נחקור את חזית הסייבר-אווירונאוטיקה ונפתח יכולות חדשות שיחזקו את כל תעשיית התעופה והחלל כולה ".

שיתוף הפעולה יפעל במסגרת Cyber@BGU, מרכז המצוינות לאבטחת סייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויאפשר לחוקרי האוניברסיטה, לסטודנטים לתארים מתקדמים ולמומחי בואינג להתמודד יחד עם אתגרים אלה.

"השותפות בין בואינג לאוניברסיטת בן-גוריון היא מהלך טבעי.  שנים של שיתוף פעולה עם מובילים גלובליים בהתמודדות עם אתגרי הסייבר הקריטיים ביותר שלהם, במגוון תחומים, מספקים בסיס איתן לצרכי אבטחת הסייבר של בואינג. שיתוף פעולה זה צפוי לקדם יכולות אבטחה חדשות עבור הדור הבא של טכנולוגיות תעופה, תוך שימוש בהתפתחויות האחרונות בתחום הבינה המלאכותית," אמר פרופ' יובל אלוביץ', ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר באוניברסיטת בן-גוריון.

הטקס להשקת מרכז המחקר למצוינות באבטחת סייבר בואינג נערך במעמד ד"ר נלסון ונשיא בואינג ישראל, עידו נחושתן. 

נשיא בואינג ישראל, עידו נחושתן, ציין כי שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון וחברת בואינג יסלול את הדרך לשילוב הטכנולוגיות והיכולות המתקדמות ביותר של ישראל בדורות הבאים של מערכות תעופה וחלל ברחבי העולם. עוד ציין נחושתן, כי לחברת בואינג היסטוריה משותפת עם ישראל עוד מלפני הקמת המדינה. "בואינג רואה בישראל יעד חשוב מאז שסיפקה את המטוס הראשון שהטיס את נשיא המדינה הראשון, חיים ויצמן, מבאזל שבשווייץ לטקס הכרזת העצמאות. מאז ועד היום, בואינג המשיכה להיות הספקית המרכזית של מטוסי נוסעים לחברות התעופה הישראליות, ובראשן אל על, וכן ספקית מובילה של מטוסי קרב, טילים, מסוקי קרב, לוויינים ואמצעים צבאיים מתקדמים נוספים לצה"ל. התעשיות הישראליות הן כיום ספקיות מובילות לבואינג, ורבים מן המערכות הישראליות המשולבות במוצרי בואינג ברחבי העולם מייצרות מאות מיליוני דולרים בשנה. בואינג ממשיכה להעמיק את קשריה למחקר ולפיתוח בישראל, באקדמיה ובתעשייה, ואת השקעותיה במגזר ההייטק הישראלי".

היוזמה התאפשרה הודות ל ,BGN- חברת העברת הידע והמסחור של האוניברסיטה, שיצרה מסלולים חדשים להשפעה מחקרית, פיתוח הון אנושי וקידום טכנולוגי.

הפוסט בואינג ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב משיקות מרכז מחקר חדש לאבטחת סייבר בתעופה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעוד שבמשך שנים רבות מערכות הגנה אקטיבית (APS) נתפסו כתוספת שמותקנת אחרי המסירה או לפי בחירה, ההודעה שפורסמה ב־19 בינואר 2026 מסמנת מגמה אחרת: Trophy תוגדר כמרכיב סטנדרטי בתצורת הבסיס של Leopard 2A8 – הדגם החדש ביותר במשפחת ה־Leopard 2 – עבור ארבע מדינות אירופיות בברית נאט״ו.

לפי הדיווחים, ההסכם כולל אספקת מערכות, חלפים, הכשרות ותמיכה לוגיסטית לאורך חיי המערכת. המשמעות התעשייתית היא אינטגרציה “מהמפעל”, כלומר תיאום מלא עם מערכות החשמל, החישה והתקשוב של הטנק כבר בקו הייצור, ולא “ערכת שדרוג” מאוחרת. (euro-sd.com)

למה זה חשוב לנאט״ו: דרישת סף בשדה קרב רווי איומים

המעבר של הגנה אקטיבית לסטנדרט בטנק מערכה מערבי מתקשר ישירות ללקחי השנים האחרונות באירופה: שדה קרב צפוף חיישנים, איומי נ״ט מתקדמים וריבוי רחפנים ואמצעי תקיפה בזירות שונות. ההיגיון המבצעי-תפיסתי הוא ששרידות לא נשענת עוד על שריון פסיבי בלבד, אלא על שכבות הגנה שמזהות איום מתקרב ומנסות ליירטו בזמן אמת.

Trophy (“מעיל רוח”) היא מערכת “Hard-kill” שמיועדת להתמודד עם איומי נ״ט באמצעות גילוי ומעקב, והפעלת מיירט לצורך נטרול האיום. בעשור האחרון היא שולבה גם בפלטפורמות נוספות מעבר לישראל, כחלק ממגמה רחבה יותר של שילוב APS בכלים משוריינים מערביים.

כמה טנקים מדובר: מה ידוע על ההצטיידות בכל אחת מהמדינות

על בסיס ההכרזות והחוזים שפורסמו בנפרד במדינות, סדרי הגודל מגיעים לכמעט 200 טנקים (כולל אופציות), כך שהיקף העסקה הכולל מתיישב עם הערכות שנעו סביב 170–180 טנקים בשלב הבסיס, עם אפשרות להתרחבות. (euro-sd.com)

• הולנד: ממשלת הולנד חתמה ב־14 במאי 2025 על רכש 46 טנקי Leopard 2A8, עם אופציה ל־6 נוספים. אספקה מתוכננת לשנים 2028–2031.
• צ’כיה: לפי דיווח רויטרס, צ’כיה הודיעה שהיא מתכננת לקנות עד 77 Leopard 2A8 – 61 באופן מחייב ועוד 16 כאופציה.
• קרואטיה: משרד ההגנה הקרואטי הודיע על כוונה לרכוש 44 טנקי Leopard 2A8 (במסגרת תוכנית מודרניזציה רחבה יותר).
• ליטא: לפי דיווחים בתקשורת הביטחונית, ליטא מתקדמת לרכש של עד 41 טנקי Leopard 2A8 – כחלק ממאמץ לבנות יכולת שריון מודרנית.

הפוסט מעיל רוח נבחרה לתצורת הבסיס של Leopard 2A8: ארבע מדינות נאט״ו מצטיידות בהגנה אקטיבית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארז ענתבי, ששימש עד לאחרונה כמנכ"ל SpaceIL שפורקה עם ביטול פרויקט בראשית 2, מונה למנכ״ל חברת hiSky, לאחר שמנכ״ל ומייסד החברה שחר קרביץ הודיע כי הוא מסיים את תפקידו הפעיל בניהול השוטף. קרביץ כתב כי לאחר 11 שנים מאז הקמת hiSky הוא “נסוג מניהול יומיומי” כדי לצאת לדרך חדשה, אך יישאר מחובר לחברה בתפקיד אחר, ובירך את ענתבי על כניסתו לתפקיד.

hiSky היא חברה ישראלית לתקשורת לוויינית שממוקדת בעיקר בחיבוריות לאינטרנט של הדברים (IoT) ובקישוריות באזורים שבהם אין תשתית סלולרית או סיבים – ים, מדבר, תעבורה יבשתית, תשתיות מרוחקות ותעשיות כמו אנרגיה ולוגיסטיקה. במקום להקים “רשת לוויינים משלה”, החברה פיתחה פתרונות שמאפשרים להשתמש בקיבולת של לוויינים קיימים ובמסופים ייעודיים קטנים יחסית, כדי להעביר נתונים בקצבים שמתאימים לחיישנים, טלמטריה, ניטור וניהול ציוד מרחוק. לפי תיאורי החברה ומאגרי תעשייה, המוצר המזוהה איתה הוא משפחת מסופים/מערכת שמיועדים לקישוריות לוויינית קומפקטית ליישומי IoT, כחלק ממגמה רחבה של “נרובנד לווייני” שמחפש אמינות וכיסוי גלובלי יותר מאשר רוחב פס גבוה.

חילופי המנכ״לים מגיעים בתקופה שבה שוק התקשורת הלוויינית עובר שינוי כפול: מצד אחד ביקוש גובר לקישוריות תעשייתית ולניטור בזמן אמת של תשתיות; מצד שני תחרות מואצת מול פתרונות חלופיים – החל מסלולר פרטי (private LTE/5G) ועד קישוריות לוויינית שמציעות קונסטלציות חדשות. עבור חברות כמו hiSky, היכולת להרחיב שיתופי פעולה מסחריים, להעמיק אינטגרציות עם מפעילים/אינטגרטורים ולהוכיח אמינות בקנה מידה – קריטית לא פחות מהטכנולוגיה עצמה.

ותיק בתעשיית החלל

ארז ענתבי מוכר בתעשיית התקשורת והלוויינים הישראלית בעיקר מתפקידיו הקודמים בגילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks). ב-2015 דווח על מינויו למנכ״ל גילת, ולאחר תקופה של כמה שנים הוא סיים את התפקיד. לפי דיווחים בתקשורת המקצועית, הניסיון שלו בגילת נתפס כרלוונטי במיוחד לחברות שנדרשות לאזן בין פיתוח טכנולוגי, פעילות גלובלית, שרשרת אספקה ויכולת לספק מערכות תקשורת בשווקים תחרותיים.

כעת, ב-hiSky, ענתבי נכנס לחברה שבה לפי הודעת קרביץ הוא מעורב מאז הקמתה ב-2016 כחבר דירקטוריון. המינוי עשוי לשקף רצון “להעביר הילוך” בצד המסחרי-תפעולי: הרחבת פריסה אצל לקוחות, שיתופי פעולה עם שותפים בינלאומיים והאצה של מסחור בקנה מידה גדול – אתגרים שמוכרים היטב לחברות תקשורת לוויינית שפועלות מול לקוחות תעשייתיים וממשלתיים.

הפוסט חילופי מנכ״לים ב-hiSky: ארז ענתבי מונה למנכ״ל במקום המייסד שחר קרביץ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הסטארטאפ Moonshot, נחשף לאחר שנה וחצי של סודיות עם גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר הם מענק מקרן הזנק של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל; פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה JFrog; ושחר בהירי, מייסד שותף של חברת Valerann המתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI.

סביב המייסדים התגבש צוות הכולל בכירים ממערכת הביטחון ומהממשלה, מובילים בתחום החלל ויזמי הייטק מנוסים. בהם גיל עילם (מהנדס מערכת ראשי), לשעבר מהנדס המערכת הראשי של מערכת היירוט קלע דוד, רן לבנה (מנהל פיתוח עסקי), לשעבר מנכ"ל קרן רמון וראש משימת האסטרונאוט הישראלי השני בחלל, ואלון אושפיז, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בהודו. מונשוט מעסיקה כיום 32 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בפארק התעשייה בקיסריה.

בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב־עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת בחזית המדע, מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים; ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.

בתחום החלל, שיטת השיגור של Moonshot מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. כך גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל כיום למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים.

למרות זאת, Moonshot אינה מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק או Blue Origin של ג׳ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לוויני מהיר. החברה חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות מובילות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.

המאיץ שנבנה כעת בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ״ש), ולספק יתרון משמעותי בפיתוח מהיר של הדור הבא של המערכות. על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה״ב משקיעה בתכנית GOLDEN DOME וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ-3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של Moonshot צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה.

הפוסט חברת Moonshot Space נחשפה לאחר שנה וחצי של סודיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר חמש שנות פעילות אינטנסיבית שכללו אלפי טיסות, בדיקות בטיחות, בניית תשתית רגולטורית ופיתוח מערכות ניהול מרחב אווירי מתקדמות, ישראל מכריזה על שלב חדש ומשמעותי במיזם הרחפנים הלאומי. לראשונה, הניסוי אינו מסתפק בבחינת יכולות טיסה או תקשורת, אלא בוחן את האופן שבו עתיד לפעול שוק רחפנים אמיתי: חיבור מפעילים, תיאום רציף, תפעול יומיומי, יצירת תהליכי עבודה והבנה מעשית של מה יידרש כדי ששירותים אוויריים יהפכו למסחריים.

המיזם הלאומי לרחפנים ייכנס בקרוב לשלב חדש של פעילות רציפה שידמה הפעלה אמיתית ולא רק הדגמות נקודתיות. במערכת הבריאות ייבחנו תרחישים שיאפשרו בעתיד יצירת פעילות אווירית רציפה, לדוגמא: מנות דם יעברו מהדסה עין כרם להרצוג בירושלים ללא עומסי תנועה ובבית החולים זיו בצפת ימשיכו לקבל שינועים כחלק מבחינת תמיכה רפואית מתקדמת בפריפריה. המטרה תהיה לבדוק כיצד ניתן לבנות נתיבי שינוע רפואיים יציבים, מהירים ושוויוניים.

במרחב המוניציפלי ייפתח מערך ניסויים רחב שיבדוק תהליכי עבודה חדשניים. בין היתר, רהט תבחן יכולות לזיהוי מפגעים בזמן אמת, ירוחם תפעיל סיורי ביטחון מהאוויר שיספקו תמונת שטח רחבה, כפר סבא תבחן תגובה מהירה לדיווחים המגיעים למוקד העירוני, רעננה תתרגל פיקוח עירוני מרחפנים, ובאזור השרון תופעל מערכת שתאתר רחפנים לא מורשים. בפארק הירקון ייבחן מודל שידמה עתיד שבו משלוחי מזון יגיעו מהאוויר כולל שיתוף פעולה עם מסעדות מרשת בנדיקט. כל אלה יהיו דוגמאות לניסויי שטח שנועדו לייצר סימולציה מלאה של שירות עתידי, גם אם הציבור טרם ייהנה ממנו בשלב זה.

בתחום הלוגיסטיקה יתחילו ניסויים שידמו הפעלה מסחרית. משלוחה ובנדיקט יתנסו במסלולי משלוחים קבועים, רשת רמי לוי תבחן שינוי אפשרי בשרשרת האספקה הקמעונאית, ובים ייבחן מודל להעברת ציוד לאסדות גז ולאוניות כחלק מחיפוש חלופה לכלים מאוישים יקרים ומורכבים. מטרת הניסויים תהיה לימוד מעמיק של הפוטנציאל להפחתת עלויות ולשיפור המהירות והיעילות.

במקביל תיבחן התשתית הטכנולוגית שבליבת המיזם. הרחפנים יתמודדו עם הפרעות תקשורת וGPS עם שינויי מזג אוויר ועם דרישות בטיחות גבוהות כולל פעילות באזורי תעופה פעילים. מערכות בינה מלאכותית יספקו יכולות כמו זיהוי חריגות, ניתוח מצבים בזמן אמת וזיהוי כלי טיס שאינם משתפים פעולה. תהליכים אלה יאפשרו להבין כיצד הטכנולוגיות יוטמעו בעתיד בשירותים מסודרים.

תקציב המיזם הלאומי יעמוד על כמעט 17 מליון ₪ ויוקדש לפיתוח המערכות, הרחבת יכולות הניסוי, בחינת תהליכי החיבור וההטמעה ואיסוף נתוני אמת שיתמכו בעבודת הרגולציה ברשות התעופה האזרחית.

שרת התחבורה מירי רגב: "ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח ויישום טכנולוגיות תעופה חדשניות – ותפקידנו הוא לשמור על מעמדנו בחזית הטכנולוגיה והרגולציה. קידומו המואץ של מיזם הרחפנים הלאומי הוא חלק מחזון 'מחברים את ישראל' – גם בממד האווירי. מיזם הרחפנים הלאומי הוא אחד הביטויים המובהקים ביותר של מהפכת החדשנות שאנו מובילים – באוויר, בים וביבשה. הרחבת המיזם לשלב השירותים המסחריים, לרבות קידום היבטים רגולטוריים ובטיחותיים מורכבים בתחומים שבהם הניסיון העולמי עודנו בחיתוליו, ממקמת את ישראל בחזית החדשנות העולמית, ומעניקה יתרון משמעותי לתעשייה הישראלית ולמשק כולו".

שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: מיזם הרחפנים הלאומי מסמן שלב חדש שבו ישראל אינה רק מדברת על עתיד טכנולוגי אלא מגשימה אותו הלכה למעשה. אנו נכנסים לעידן שבו חדשנות הופכת לכלי עבודה יומיומי מהעברת בדיקות רפואיות וציוד מציל חיים בפריפריה, דרך שיפור הניהול העירוני ועד ליצירת תהליכי לוגיסטיקה מהירים, ירוקים ויעילים יותר. זהו שינוי תשתיתי עמוק שמחבר בין יכולות טכנולוגיות מתקדמות, רגולציה חכמה ותפעול שטח אחראי. חזוננו הוא להניח את היסודות לעולם שבו כלי טיס בלתי מאוישים ישתלבו באופן טבעי ובטוח במרחב האווירי האזרחי של ישראל ויפתחו דלת לתעשיות חדשות, להזדמנויות כלכליות ולשירותים שהיו בלתי אפשריים עד היום. זוהי אחריות לאומית שמחייבת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, התעשייה והרשויות המקומיות, ואנו נחושים להוביל אותה מתוך מחשבה על טובת האזרחים, על צמצום פערים ועל ביסוס מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית. מבחינתנו, זה לא רק ניסוי טכנולוגי זו התחלה של מהפכה אזרחית שתשנה את החיים כאן בחיי היום יום".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנו נמצאים בשלב שמקרב את ישראל לדור הבא של תחבורה ושירותים אוויריים. זהו שלב שבו התעשייה והמדינה לומדות יחד איך ייראה מרחב אווירי מנוהל ובטיחותי וכיצד חברות מצטרפות לתשתית ופועלות בתוכה בתהליך רציף ומבוקר. אנחנו רואים פוטנציאל משמעותי במגוון יישומים כמו גילוי מוקדם של שריפות, זיהוי מפגעי בטיחות באתרי בנייה, אבטחת מתקנים חיוניים ופיקוח תעבורה בזמן אמת, לצד פתרונות לוגיסטיים מתקדמים שיקצרו זמני אספקה וישפרו את יעילותה. כל אלה יתאפשרו בזכות תשתית טכנולוגית מתקדמת ורגולציה מאפשרת. עד היום ביצענו הדגמות, ועכשיו אנחנו מתרגלים עבודה מלאה שמדמה הפעלה רצופה. זהו ניסוי שמכין את הקרקע להפעלה אמיתית, ומלמד אותנו איך לשלב את התשתית עם חברות פרטיות, בתי חולים ורשויות  בדרך ליצירת מרחב אווירי חדש לישראל."

מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן: "מדובר בקפיצת מדרגה לאומית. היכולת להפעיל שירותי רחפנים כחלק ממערך תחבורה משולב מייצרת תועלות תחבורתיות, תפעוליות וכלכליות – וממקמת את ישראל בחזית החדשנות העולמית. נמשיך לקדם רגולציה מתקדמת ושיתופי פעולה שיאפשרו הטמעה בטוחה ונגישה של טכנולוגיות חדשות עבור הציבור".

הפוסט ישראל עוברת לשלב חדש במיזם הרחפנים הלאומי: ביסוס שירותים מסחריים מבוססי רחפנים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSG הישראלית תשלב בפרויקטים רחבי היקף את הפלטפורמה של Meaning, חברה אמריקנית המתמחה בהגנת ממשקי קול באמצעות בינה מלאכותית. במסגרת ההסכם, TSG תבצע אינטגרציה מקצה לקצה – מאפיון ועד פריסה בשטח – של מנוע Real-Time Voice Privacy Engine של Meaning, הכולל אנונימיזציה קולית, אימות דובר ביומטרי בזמן אמת וחסימת חיקויי קול מבוססי AI (Voice Deepfakes).

המהלך נועד לתת מענה לעלייה בשימוש בממשקי קול ולסיכוני זיוף קול בסביבות קריטיות. לפי החברות, היישומים יתפרשו על מערכות שליטה ובקרה, תקשוב וסייבר, בארגונים ביטחוניים ואזרחיים בארץ ובעולם, עם התאמות לצרכים מבצעיים ולדרישות רגולטוריות ופרטיות.

TSG, המעסיקה כ-900 עובדים ומספקת פתרונות למשרד הביטחון, תעשיות ביטחוניות וגופים ציבוריים, תשלב את טכנולוגיות Meaning כחלק ממארג פתרונות AI קיימים שלה. Meaning מביאה לשותפות יכולות בזמן אמת בזיהוי דובר והקשחת ערוצי קול, שמטרתן לצמצם הונאות, למנוע גניבת זהויות ולהגן על נתונים רגישים בשיחות.

היקף שיתוף הפעולה מוערך במיליוני דולרים.

הפוסט TSG בשותפות אסטרטגית עם Meaning: טכנולוגיות Voice-AI יוטמעו בפרויקטים ביטחוניים ואזרחיים בהיקף של מיליוני דולרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אוטונומוס גארד, העוסקת בפיתוח, ייצור ומכירה של מערכות גילוי והגנה מפני איומים לשוק הצבאי־ביטחוני, הודיעה בנובמבר 2025 כי חתמה על מזכר עקרונות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת קלע מערכות הגנה (Kela). מטרת ההתקשרות היא קידום פריסה של מערכות הגנה ואבטחה מתקדמות לאורך גבולות המדינה.

על פי הודעת אוטונומוס גארד, שיתוף הפעולה יתבסס על פעילותן של חברות הבת ביסנס מערכות סנסורים וסקיילוק. ביסנס מפתחת מערכות תצפית משולבות סנסורים, וסקיילוק מפעילה מערכות הגנה מפני רחפנים, הנפרסות כיום בעשרות מדינות. קלע, מצדה, מפתחת מערכות הגנה ואש חכמות המיועדות לפריסה בעמדות קדמיות ובקווי גבול, ובשנים האחרונות היא פועלת בפרויקטים ביטחוניים לאורך כל גבולות ישראל.

במסגרת מזכר העקרונות, אוטונומוס גארד תשמש ערוץ התקשרות מול לקוחות צד ג׳ לפריסת מערכות הגנת גבולות שפותחו על ידי קלע, בעיקר במוצבים ובעמדות קדמיות. בחברה מציינים כי השילוב המתוכנן יאפשר הטמעת מערכות קלע יחד עם חיישנים ויכולות גילוי של החברות הבנות, בהתאם לאיומים השונים בשטח.

לדברי החברות, הפיתוחים של קלע מושפעים בין היתר מלקחי אירועי 7 באוקטובר, ובפרט מהצורך במערכות ניידות, גמישות וקלות לתפעול, שאפשר להפעיל גם על ידי חייל אחד ולשלב עם רכיבי חישה שונים. שיתוף הפעולה נועד לאפשר פריסה מהירה של מערכות כאלה במרחב הגבול.

אוטונומוס גארד מציינת כי ההתקשרות תואמת את יעדיה האסטרטגיים, מהווה הרחבה של פעילותה בתחום הגנת הגבולות וצפויה לסייע להגדלת בסיס הלקוחות ולהרחבת סל הפתרונות שהיא מציעה ללקוחות קיימים וחדשים.

בשלב זה מדובר במזכר עקרונות בלבד. בהתאם לדברי החברה, התמורה הכספית ותנאי התשלום עבור המערכות ייקבעו במסגרת הסכמים ספציפיים, אם ייחתמו, על בסיס עקרונות ה־MOU.

הפוסט אוטונומוס גארד ו"קלע מערכות הגנה" חתמו על מזכר עקרונות לפריסת מערכות הגנה בגבולות ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת מערכות התקשורת הלוויינית אורביט טכנולוג'יס (Orbit Technologies, ORBI) תימכר לתאגיד הביטחוני האמריקני Kratos Defense & Security Solutions בעסקה במזומן בהיקף 356.3 מיליון דולר (כ־360 מיליון דולר), כך הודיעו החברות. העסקה משקפת פרמיה של כ־21% על מחיר מניית אורביט בנעילה בבורסה בתל אביב לפני ההודעה.

לפי ההסכם שנחתם, קרייטוס תרכוש 100% ממניות אורביט באמצעות מיזוג משולש הופכי; עם השלמת העסקה תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס ותימחק מהמסחר בת"א. המיזוג צפוי להיסגר בתוך כארבעה חודשים, עד סוף הרבעון הראשון של 2026, בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות, רשות התחרות, ורשויות הביטחון בישראל בשל מעמד החברה כספקית מערכות ביטחוניות רגישות.(איפי)

אורביט, המוגדרת בהודעות הרשמיות כ"ספקית גלובלית מובילה של מערכות תקשורת לוויינית קריטיות למשימות", עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת לווייניות ניידות לפלטפורמות אוויריות, ימיות ויבשתיות, אנטנות מעקב (Tracking) ופתרונות לקישוריות למערכות מאוישות ובלתי־מאוישות. לקוחותיה כוללים גופי ביטחון, צבאות, וגופי חלל ותעופה בצפון אמריקה, אירופה ואסיה.

בקרייטוס מציגים את הרכישה כחיזוק משמעותי ליכולות התקשורת של החברה, במיוחד בתחום מערכות בלתי־מאוישות: מערכות תקשורת לוויין וגLink מאובטחות נחשבות רכיב מפתח בהפעלה ובתיאום של להקות רחפנים וכלי טיס בלתי־מאוישים אחרים. הנהלת קרייטוס מציינת כי אורביט תשתלב בחטיבת המיקרוגל של החברה (Microwave Electronics Division – KMED), שמרכזה בירושלים, וצפויה לתרום באופן מידי לרווחיות כמעט בכל המדדים הפיננסיים.

אקזיט גדול לקרן פימי

עבור קרן פימי, בעלת השליטה באורביט, מדובר באקזיט מהגדולים בשנים האחרונות: הקרן נכנסה לאורביט ב־2017 ורכשה שליטה בחברה לפי שווי נמוך משמעותית מהשווי בעסקה הנוכחית.
לפי דיווחים, התמורה משקפת לפימי תשואה של כמעט פי תשעה–עשרה על ההשקעה הראשונית, לאחר שמכרה בשנים האחרונות חלק מהמניות לשוק ולגופים מוסדיים וניצלה את הראלי הארוך במניות הביטחוניות.

משקיעי המיעוט באורביט צפויים לקבל 13.73 דולר למניה – מחיר שמשקף פרמיה של יותר מ־20% על מחיר השוק, ושל כ־18% על ממוצע מחיר המניה בשלושים הימים שקדמו להודעה על העסקה.

חלק מגל רכישות אמריקניות בישראל

רכישת אורביט מצטרפת לגל גובר של רכישות חברות ביטחוניות ותקשורת ישראליות בידי תאגידים אמריקניים. באותם ימים דווח גם על אקזיט של חברת התוכנה הביטחונית Carbyne, כך שסך שתי העסקאות מתקרב למיליארד דולר.(Caliber.Az)

במקרה של אורביט, מעבר הבעלות לידיים זרות משמעותו גם דילול נוסף של מספר חברות הביטחון הציבוריות בבורסה המקומית – מגמה המקטינה את אפשרויות ההשקעה הישירה של הציבור הישראלי בענף הביטחוני, ומחזקת עוד יותר את המשקל של קרנות ההשקעה הזרות והחברות הרב־לאומיות בשליטה על טכנולוגיות ביטחוניות ותשתיות תקשורת קריטיות.

בנק ההשקעות Stifel שימש כיועץ הפיננסי הבלעדי של אורביט בעסקה, וליווה את פימי ושאר בעלי המניות בתהליך המכירה לקרייטוס.שוק ההון המקומי.

הפוסט אורביט נמכרת לקרייטוס האמריקנית בכ־360 מיליון דולר: עוד חברת ביטחון ישראלית יורדת מהבורסה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש הרבעוני של הסיליקון קלאב – פורום מנכ"לי חברות ההייטק בישראל, זכו משתתפי המפגש להכיר באופן נדיר לציבור אזרחי את תפיסת ה“עליונות הדיגיטלית” של צה״ל בעידן המערכות הלומדות. אלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב (וההגנה בסייבר), טייס קרב לשעבר ומפקד בסיס חצרים בעברו, שהספיק להיות שותף להקמת שלושה מיזמי הייטק מצליחים לפני שחזר ללבוש מדים, פרש בפני הנוכחים את מפת הקרב החדשה: קרב יומיומי בין טכנולוגים, שבו מי שמסדר את הדאטה, שולט בעננים ומנצח במאבק בין תוקף לנתקף במרחב הסייבר והעולם הדיגיטלי. כבר בפתח דבריו דגן הבהיר שהאגף שעליו הוא מפקד מחזיק שלוש משימות יסוד: הגנת הסייבר לכל המערכת הצה״לית (כולל מרכזים לאומיים ייעודיים), עליונות בספקטרום האלחוטי מן הקרקע דרך הים ועד האוויר, והקמה והפעלה של שכבת התשתיות הדיגיטליות — אופטיקה, רשתות תמסורת, עננים ושירותי ליבה — המאפשרת ליחידות הפיתוח והמבצעים לבנות אפליקציות ויכולות במהירות ובקוהרנטיות. “אנחנו לא בונים את האפליקציה שמטיסה את המטוס או מנהלת את הכלי הימי,” הסביר, “אבל אנחנו בונים את היסודות — מהרשת ועד הענן — כדי שמי שבונה את היישום יוכל לרוץ בבטחה.”

במרכז ההרצאה עמדה תמונת איום מפוכחת: איראן, אמר דגן, עברה בשנים האחרונות “מכשלונות קולניים להצלחות מקומיות במרחב הלאומי” — לא בצה״ל, אלא במרחב אזרחי־ממשלי; הצלחות שהן בעיקר תוצאה של למידה הנדסית עקבית מצד יריב שיודע להשתכלל. “הם לא נכנסו לצה״ל,” הדגיש, “וזה לא קורה מעצמו. זו תוצאה של ארכיטקטורה, משמעת והגנה רב־שכבתית.” מול היריב, צה״ל מפעיל ארבעה קווי פעולה: החזרת מיקוד ליבה לחטיבות ההגנה בסייבר כדי לעסוק 24/7 ב“הקשחת הכוח”; יציאה “מחוץ לחומות” בשיתופי פעולה עם שב״כ וגופים אזרחיים כששרשראות אספקה וסביבות מחוברות מחייבות פעולה רוחבית (“אם נכנסים ב־X מגיעים ל־Y”); שיתופי מודיעין ומתודולוגיות עם מעצמות סייבר וטכנולוגיה; ושילוב בינה מלאכותית כשכבה משרתת, לא מחליטה, כך שתמיד “אדם בלולאה” משלים ומבקר את המכונה.

דגן הקדיש חלק נכבד לשאלה כיצד בכלל מייצרים “בינה” מועילה במערכת ענקית כמו צה״ל. לדבריו, לפני מודלים — יש דאטה. צה״ל הוא “ערימה אינסופית של נתונים”, ולכן נעשה מאמץ רב־שנים בהנדסת מידע: סידור, קיטלוג, מידור והנגשה בין איים מבצעיים שהיו פעם מבודדים. מתוך זה נולד פרויקט דגל שהוא הגדיר “מפעל המידע המבצעי”: ענן נתונים אחוד, עם כלי ETL, תקינה והרשאות, שמאפשר למפקד לשאול שאילתות בשפה טבעית ולקבל תמונת מצב עדכנית ומדויקת. כדי להאיץ את היישום הזה, מוקמת בימים אלה חטיבת דאטה ובינה מלאכותית ייעודית, שתאגם את נכסי המידע ותהפוך מודלים ושירותים ליכולות מדף לכלל המערכים — “כמו בהייטק, רק בקצב צה״לי,” אמר בחצי חיוך. סביב המאמץ הזה פועלות קבוצות Data Science עילית — בוגרי 8200, תלפיות וגמא — שמפתחות מודלים תחת משטר הגנה קפדני והופכות אותם לשירותים חוזרים לשימוש רחב.

הענן, בליבת האסטרטגיה, אינו “ענן אחד” אלא תערובת של תצורות: ענן מבצעי פנימי סגור, “ענן ביטחוני” שהוא למעשה תצורת ענן ציבורי מבודלת פיזית ולוגית, וכן שימושים נקודתיים בעננים ציבוריים — כולם תחת שליטה הדוקה ב“שיברים” (שערי החיבור), מפתחות ואודיט. “אין קו פתוח,” ניסח בפשטות. “אנחנו שולטים בשערים ובמפתחות. זה אתגר קצה ויש מעט מדינות שמבצעות אותו בהיקף כזה.” ההפרדה הזו, לצד שליטה בנתיבים ובמפתחות שירותי ה-AI שספקים מכניסים לתצורה המבודלת, מאפשרת ליהנות מגמישות של ענן ועדיין לשמור על משטר ביטחוני קשיח.

במקביל לשינוי הטכנולוגי, אגף התקשוב עובר שינוי ארגוני עמוק: שלוש “חטיבות־מוצר” עצמאיות — הגנת סייבר, ספקטרום, דאטה/AI — פועלות במודל של צוותים אוטונומיים עם מחזורי מסירה קצרים. “בעולם הדיגיטל אי אפשר לנהל פרויקט עשר שנים’,” אמר דגן. “חושבים, בונים, מפעילים. מודדים. חוזרים.” זהו אימוץ מוצהר של נוהלי הייטק בתוך גוף צבאי, שנועד לצמצם את הפער בין קצב החוץ לקצב הצבא. הקיצור במחזורי הפיתוח וההפעלה, לדבריו, הוא לא רק עניין של נוחות — אלא ציווי מבצעי.

מעבר לטכנולוגיה ולמבנה, דגן חזר שוב ושוב ל“נשק העל” של התקשוב: האדם. האגף מחזיק את “כל שלשלת התפקידים” — מטכנאי שמפעיל ציוד בתווך אויב ועד מהנדס שמפתח מודלים בבור. הסגירה הזו, של שטח, פיתוח והפעלה, מייצרת תכלול שמאיץ השפעה מבצעית. הוא הדגיש במיוחד את שילוב הנשים: “בחלק מהצמתים חצי מהקצונה — נשים. זהו פוטנציאל איכותי גבוה ואנחנו משקיעים בו,” אמר, וציין שהמגוון האנושי תורם לא רק לצדק חברתי אלא להישגים הנדסיים ממשיים.

אף שמדובר בהרצאה צבאית, דגן לא נמנע מלשרטט לקחים ישירים לארגונים אזרחיים: שרשראות תמיכה (Help Desk) הן יעד קבוע לתוקפים, יש להקשות על איפוסי זהות ולחייב אימותים חזקים מסוג Passkeys מול המכשיר עצמו; אפליקציות שליטה מרחוק כמו Anydesk הן גשר נוח לתוקפים אל סביבת ה-SSO; ויחד עם פריצות הדרך של ה-AI חובה לאמץ “היגיינת פרומפטים” ומדיניות DLP מודרנית המתייחסת לא רק לנתונים אלא גם להקשרים ולשיח עם מודלים. “משמעת תהליכית וטכנולוגית היא תנאי מינימום,” סיכם, “בצה״ל ובתעשייה כאחד.”

נקודה אסטרטגית נוספת שקיבלה מקום בהרצאה היא המעבר לנגב. אגף התקשוב, יחד עם גופים נוספים בהמשך, עובר למרחב באר שבע — אקוסיסטם שבו אקדמיה, ענקיות טכנולוגיה וסטארטאפים יוצרים “אינקובטור של חדשנות”. המעבר, אמר דגן, הוא גם הזדמנות לאומית וגם צורך מבצעי: מרחב שמאפשר גיוס, שימור ופיתוח של טאלנטים, מחקר יישומי עם האוניברסיטה ושותפות הדוקה עם התעשייה.

כמי שמוביל את “מנועי העומק” של חזית דיגיטלית, דגן לא ניסה לייפות: מדובר ב“קרב יומיומי בין טכנולוגים”. אך הטון היה אופטימי ומגויס. ההצלחות המבצעיות האחרונות — עד כמה שאפשר לדבר עליהן בפומבי — נשענות כמעט כולן על דיגיטל: סנסורים, רשתות, עננים, דאטה, מודלים, והכי חשוב — אנשים שיודעים לחבר הכול בזמן. “ידנו על העליונה,” אמר בפשטות, “כל עוד נמשיך לשמור על משמעת דאטה, על ארכיטקטורה ועל עליונות עננית — ותמיד נשאיר אדם בלולאה.”

הפוסט עליונות דיגיטלית בדור המערכות הלומדות: אלוף אביעד דגן הציג בסיליקון קלאב את תורת הלחימה הדיגיטלית של צה״ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.