חברת מערכות התקשורת הלוויינית אורביט טכנולוג'יס (Orbit Technologies, ORBI) תימכר לתאגיד הביטחוני האמריקני Kratos Defense & Security Solutions בעסקה במזומן בהיקף 356.3 מיליון דולר (כ־360 מיליון דולר), כך הודיעו החברות. העסקה משקפת פרמיה של כ־21% על מחיר מניית אורביט בנעילה בבורסה בתל אביב לפני ההודעה.

לפי ההסכם שנחתם, קרייטוס תרכוש 100% ממניות אורביט באמצעות מיזוג משולש הופכי; עם השלמת העסקה תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס ותימחק מהמסחר בת"א. המיזוג צפוי להיסגר בתוך כארבעה חודשים, עד סוף הרבעון הראשון של 2026, בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות, רשות התחרות, ורשויות הביטחון בישראל בשל מעמד החברה כספקית מערכות ביטחוניות רגישות.(איפי)

אורביט, המוגדרת בהודעות הרשמיות כ"ספקית גלובלית מובילה של מערכות תקשורת לוויינית קריטיות למשימות", עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת לווייניות ניידות לפלטפורמות אוויריות, ימיות ויבשתיות, אנטנות מעקב (Tracking) ופתרונות לקישוריות למערכות מאוישות ובלתי־מאוישות. לקוחותיה כוללים גופי ביטחון, צבאות, וגופי חלל ותעופה בצפון אמריקה, אירופה ואסיה.

בקרייטוס מציגים את הרכישה כחיזוק משמעותי ליכולות התקשורת של החברה, במיוחד בתחום מערכות בלתי־מאוישות: מערכות תקשורת לוויין וגLink מאובטחות נחשבות רכיב מפתח בהפעלה ובתיאום של להקות רחפנים וכלי טיס בלתי־מאוישים אחרים. הנהלת קרייטוס מציינת כי אורביט תשתלב בחטיבת המיקרוגל של החברה (Microwave Electronics Division – KMED), שמרכזה בירושלים, וצפויה לתרום באופן מידי לרווחיות כמעט בכל המדדים הפיננסיים.

אקזיט גדול לקרן פימי

עבור קרן פימי, בעלת השליטה באורביט, מדובר באקזיט מהגדולים בשנים האחרונות: הקרן נכנסה לאורביט ב־2017 ורכשה שליטה בחברה לפי שווי נמוך משמעותית מהשווי בעסקה הנוכחית.
לפי דיווחים, התמורה משקפת לפימי תשואה של כמעט פי תשעה–עשרה על ההשקעה הראשונית, לאחר שמכרה בשנים האחרונות חלק מהמניות לשוק ולגופים מוסדיים וניצלה את הראלי הארוך במניות הביטחוניות.

משקיעי המיעוט באורביט צפויים לקבל 13.73 דולר למניה – מחיר שמשקף פרמיה של יותר מ־20% על מחיר השוק, ושל כ־18% על ממוצע מחיר המניה בשלושים הימים שקדמו להודעה על העסקה.

חלק מגל רכישות אמריקניות בישראל

רכישת אורביט מצטרפת לגל גובר של רכישות חברות ביטחוניות ותקשורת ישראליות בידי תאגידים אמריקניים. באותם ימים דווח גם על אקזיט של חברת התוכנה הביטחונית Carbyne, כך שסך שתי העסקאות מתקרב למיליארד דולר.(Caliber.Az)

במקרה של אורביט, מעבר הבעלות לידיים זרות משמעותו גם דילול נוסף של מספר חברות הביטחון הציבוריות בבורסה המקומית – מגמה המקטינה את אפשרויות ההשקעה הישירה של הציבור הישראלי בענף הביטחוני, ומחזקת עוד יותר את המשקל של קרנות ההשקעה הזרות והחברות הרב־לאומיות בשליטה על טכנולוגיות ביטחוניות ותשתיות תקשורת קריטיות.

בנק ההשקעות Stifel שימש כיועץ הפיננסי הבלעדי של אורביט בעסקה, וליווה את פימי ושאר בעלי המניות בתהליך המכירה לקרייטוס.שוק ההון המקומי.

הפוסט אורביט נמכרת לקרייטוס האמריקנית בכ־360 מיליון דולר: עוד חברת ביטחון ישראלית יורדת מהבורסה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש הרבעוני של הסיליקון קלאב – פורום מנכ"לי חברות ההייטק בישראל, זכו משתתפי המפגש להכיר באופן נדיר לציבור אזרחי את תפיסת ה“עליונות הדיגיטלית” של צה״ל בעידן המערכות הלומדות. אלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב (וההגנה בסייבר), טייס קרב לשעבר ומפקד בסיס חצרים בעברו, שהספיק להיות שותף להקמת שלושה מיזמי הייטק מצליחים לפני שחזר ללבוש מדים, פרש בפני הנוכחים את מפת הקרב החדשה: קרב יומיומי בין טכנולוגים, שבו מי שמסדר את הדאטה, שולט בעננים ומנצח במאבק בין תוקף לנתקף במרחב הסייבר והעולם הדיגיטלי. כבר בפתח דבריו דגן הבהיר שהאגף שעליו הוא מפקד מחזיק שלוש משימות יסוד: הגנת הסייבר לכל המערכת הצה״לית (כולל מרכזים לאומיים ייעודיים), עליונות בספקטרום האלחוטי מן הקרקע דרך הים ועד האוויר, והקמה והפעלה של שכבת התשתיות הדיגיטליות — אופטיקה, רשתות תמסורת, עננים ושירותי ליבה — המאפשרת ליחידות הפיתוח והמבצעים לבנות אפליקציות ויכולות במהירות ובקוהרנטיות. “אנחנו לא בונים את האפליקציה שמטיסה את המטוס או מנהלת את הכלי הימי,” הסביר, “אבל אנחנו בונים את היסודות — מהרשת ועד הענן — כדי שמי שבונה את היישום יוכל לרוץ בבטחה.”

במרכז ההרצאה עמדה תמונת איום מפוכחת: איראן, אמר דגן, עברה בשנים האחרונות “מכשלונות קולניים להצלחות מקומיות במרחב הלאומי” — לא בצה״ל, אלא במרחב אזרחי־ממשלי; הצלחות שהן בעיקר תוצאה של למידה הנדסית עקבית מצד יריב שיודע להשתכלל. “הם לא נכנסו לצה״ל,” הדגיש, “וזה לא קורה מעצמו. זו תוצאה של ארכיטקטורה, משמעת והגנה רב־שכבתית.” מול היריב, צה״ל מפעיל ארבעה קווי פעולה: החזרת מיקוד ליבה לחטיבות ההגנה בסייבר כדי לעסוק 24/7 ב“הקשחת הכוח”; יציאה “מחוץ לחומות” בשיתופי פעולה עם שב״כ וגופים אזרחיים כששרשראות אספקה וסביבות מחוברות מחייבות פעולה רוחבית (“אם נכנסים ב־X מגיעים ל־Y”); שיתופי מודיעין ומתודולוגיות עם מעצמות סייבר וטכנולוגיה; ושילוב בינה מלאכותית כשכבה משרתת, לא מחליטה, כך שתמיד “אדם בלולאה” משלים ומבקר את המכונה.

דגן הקדיש חלק נכבד לשאלה כיצד בכלל מייצרים “בינה” מועילה במערכת ענקית כמו צה״ל. לדבריו, לפני מודלים — יש דאטה. צה״ל הוא “ערימה אינסופית של נתונים”, ולכן נעשה מאמץ רב־שנים בהנדסת מידע: סידור, קיטלוג, מידור והנגשה בין איים מבצעיים שהיו פעם מבודדים. מתוך זה נולד פרויקט דגל שהוא הגדיר “מפעל המידע המבצעי”: ענן נתונים אחוד, עם כלי ETL, תקינה והרשאות, שמאפשר למפקד לשאול שאילתות בשפה טבעית ולקבל תמונת מצב עדכנית ומדויקת. כדי להאיץ את היישום הזה, מוקמת בימים אלה חטיבת דאטה ובינה מלאכותית ייעודית, שתאגם את נכסי המידע ותהפוך מודלים ושירותים ליכולות מדף לכלל המערכים — “כמו בהייטק, רק בקצב צה״לי,” אמר בחצי חיוך. סביב המאמץ הזה פועלות קבוצות Data Science עילית — בוגרי 8200, תלפיות וגמא — שמפתחות מודלים תחת משטר הגנה קפדני והופכות אותם לשירותים חוזרים לשימוש רחב.

הענן, בליבת האסטרטגיה, אינו “ענן אחד” אלא תערובת של תצורות: ענן מבצעי פנימי סגור, “ענן ביטחוני” שהוא למעשה תצורת ענן ציבורי מבודלת פיזית ולוגית, וכן שימושים נקודתיים בעננים ציבוריים — כולם תחת שליטה הדוקה ב“שיברים” (שערי החיבור), מפתחות ואודיט. “אין קו פתוח,” ניסח בפשטות. “אנחנו שולטים בשערים ובמפתחות. זה אתגר קצה ויש מעט מדינות שמבצעות אותו בהיקף כזה.” ההפרדה הזו, לצד שליטה בנתיבים ובמפתחות שירותי ה-AI שספקים מכניסים לתצורה המבודלת, מאפשרת ליהנות מגמישות של ענן ועדיין לשמור על משטר ביטחוני קשיח.

במקביל לשינוי הטכנולוגי, אגף התקשוב עובר שינוי ארגוני עמוק: שלוש “חטיבות־מוצר” עצמאיות — הגנת סייבר, ספקטרום, דאטה/AI — פועלות במודל של צוותים אוטונומיים עם מחזורי מסירה קצרים. “בעולם הדיגיטל אי אפשר לנהל פרויקט עשר שנים’,” אמר דגן. “חושבים, בונים, מפעילים. מודדים. חוזרים.” זהו אימוץ מוצהר של נוהלי הייטק בתוך גוף צבאי, שנועד לצמצם את הפער בין קצב החוץ לקצב הצבא. הקיצור במחזורי הפיתוח וההפעלה, לדבריו, הוא לא רק עניין של נוחות — אלא ציווי מבצעי.

מעבר לטכנולוגיה ולמבנה, דגן חזר שוב ושוב ל“נשק העל” של התקשוב: האדם. האגף מחזיק את “כל שלשלת התפקידים” — מטכנאי שמפעיל ציוד בתווך אויב ועד מהנדס שמפתח מודלים בבור. הסגירה הזו, של שטח, פיתוח והפעלה, מייצרת תכלול שמאיץ השפעה מבצעית. הוא הדגיש במיוחד את שילוב הנשים: “בחלק מהצמתים חצי מהקצונה — נשים. זהו פוטנציאל איכותי גבוה ואנחנו משקיעים בו,” אמר, וציין שהמגוון האנושי תורם לא רק לצדק חברתי אלא להישגים הנדסיים ממשיים.

אף שמדובר בהרצאה צבאית, דגן לא נמנע מלשרטט לקחים ישירים לארגונים אזרחיים: שרשראות תמיכה (Help Desk) הן יעד קבוע לתוקפים, יש להקשות על איפוסי זהות ולחייב אימותים חזקים מסוג Passkeys מול המכשיר עצמו; אפליקציות שליטה מרחוק כמו Anydesk הן גשר נוח לתוקפים אל סביבת ה-SSO; ויחד עם פריצות הדרך של ה-AI חובה לאמץ “היגיינת פרומפטים” ומדיניות DLP מודרנית המתייחסת לא רק לנתונים אלא גם להקשרים ולשיח עם מודלים. “משמעת תהליכית וטכנולוגית היא תנאי מינימום,” סיכם, “בצה״ל ובתעשייה כאחד.”

נקודה אסטרטגית נוספת שקיבלה מקום בהרצאה היא המעבר לנגב. אגף התקשוב, יחד עם גופים נוספים בהמשך, עובר למרחב באר שבע — אקוסיסטם שבו אקדמיה, ענקיות טכנולוגיה וסטארטאפים יוצרים “אינקובטור של חדשנות”. המעבר, אמר דגן, הוא גם הזדמנות לאומית וגם צורך מבצעי: מרחב שמאפשר גיוס, שימור ופיתוח של טאלנטים, מחקר יישומי עם האוניברסיטה ושותפות הדוקה עם התעשייה.

כמי שמוביל את “מנועי העומק” של חזית דיגיטלית, דגן לא ניסה לייפות: מדובר ב“קרב יומיומי בין טכנולוגים”. אך הטון היה אופטימי ומגויס. ההצלחות המבצעיות האחרונות — עד כמה שאפשר לדבר עליהן בפומבי — נשענות כמעט כולן על דיגיטל: סנסורים, רשתות, עננים, דאטה, מודלים, והכי חשוב — אנשים שיודעים לחבר הכול בזמן. “ידנו על העליונה,” אמר בפשטות, “כל עוד נמשיך לשמור על משמעת דאטה, על ארכיטקטורה ועל עליונות עננית — ותמיד נשאיר אדם בלולאה.”

הפוסט עליונות דיגיטלית בדור המערכות הלומדות: אלוף אביעד דגן הציג בסיליקון קלאב את תורת הלחימה הדיגיטלית של צה״ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, אירופה נאלצה לשנות כיוון באופן חד. מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי הביטחון עד ל־5% מהתמ"ג עד 2035, והבינו כי לא ניתן להמשיך להסתמך על ארה"ב ואסיה לאספקת טכנולוגיות קריטיות. בלב הדיון – תעשיית השבבים, המהווה תשתית הכרחית לנשק מתקדם, מחשבי־על ויכולות בינה מלאכותית.

הנציבות האירופית הציגה ב־2022 את "חוק השבבים האירופי" – תוכנית שאפתנית להגדיל את ייצור השבבים ביבשת מ־10% ב־2020 ל־20% עד 2030. לצורך כך הוקצו 43 מיליארד אירו להשקעות ציבוריות ופרטיות, במטרה לחזק את שרשראות האספקה ולבנות עצמאות טכנולוגית. "זו השקעה קריטית בריבונות ובביטחון של אירופה," אמרה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין.

שבבים – עמוד השדרה של המערכות הצבאיות

מערכות נשק מודרניות – מטילים ומטוסי קרב ועד לוויינים ורחפנים – נשענות על שבבים מתקדמים. המלחמה באוקראינה המחישה זאת היטב: חימוש מדויק וכלי טיס אוטונומיים תלויים ישירות ביכולות עיבוד גבוהות בזמן אמת. פרויקטים דוגמת מערכת הקרב האווירי העתידית (FCAS), שמובילות צרפת, גרמניה וספרד, מדגימים את התלות בשבבים רבי־עוצמה עבור נשק על־קולי, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית.

אחד המיזמים הבולטים הוא SiPearl, המפתחת את שבב Rhea כחלק מה־European Processor Initiative. השבב מיועד לסופר־מחשבים אירופיים ולשימושים צבאיים כמו סימולציות טילים ורכב אוטונומי. בקיץ האחרון גייסה החברה 130 מיליון אירו להמשך פיתוח וייצור. מנכ"ל החברה, פיליפ נוטון, הדגיש: "חומרה ריבונית חיונית לעצמאות אירופה בתחומי הביטחון והבינה המלאכותית."

פערים ואתגרים

למרות ההתקדמות, אירופה עדיין סובלת ממחסור במפעלי ייצור (fabs). נכון להיום, GlobalFoundries בדרזדן היא המפעל הגדול ביותר, לאחר שהקמת פלטפורמות מתוכננות של אינטל בגרמניה ובפולין נעצרה. "עלינו להרחיב את האקוסיסטם האירופי במיקרואלקטרוניקה," אמר סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti. עם זאת, השקעות חדשות – כמו הקמת Smart Power Fab של אינפינאון בדרזדן – מאותתות על שינוי מגמה.

אירופה מנסה לצמצם את הפער מול ארה"ב וסין, אך הדרך עוד ארוכה. מומחים כבר קוראים ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק את הצעדים הראשונים. כל עוד תלות היבשת ביבוא שבבים מתקדמים נמשכת, לא תוכל אירופה להבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחונית מלאה.

הפוסט אירופה מתעצמת מחדש: שבבים במרכז המאמץ הביטחוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Raphe mPhibr ההודית, המפתחת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מים) לשימושים אזרחיים וביטחוניים, הטמיעה את פלטפורמת 3DEXPERIENCE של Dassault Systèmes לצורך ניהול כולל של תהליכי פיתוח, סימולציה וייצור. השימוש בפלטפורמה איפשר לחברה לבצע קפיצה משמעותית בהיקף ובמהירות הפיתוח, ולצמצם את זמן ההגעה מאב־טיפוס ראשוני למנוע פעיל מכמה שנים לכ־שלושה חודשים בלבד.

קיצור מחזורי הפיתוח

בפיתוח כטב״מים, אחד האתגרים המרכזיים הוא שילוב בין משקל נמוך, עמידות גבוהה וביצועי מנוע יציבים לאורך זמן. Raphe mPhibr בחנה את השימוש בפלטפורמת 3DEXPERIENCE בפרויקט לפיתוח מנוע דו־פעימתי בהספק 4 קילוואט. תהליך שהיה מתבצע בדרך כלל על פני שנים, התקצר לכדי פרק זמן של רבעון אחד. במהלך זה הצליחה החברה להפחית כ־700 גרם ממשקלו של המנוע, נתון מהותי בהתחשב בכך שמדובר ביחידה המיועדת לכלי טיס במשקל נמוך.

אינטגרציה תחת קורת גג אחת

Raphe mPhibr נחשבת לחריגה בנוף התעשייה ההודית בכך שהיא מרכזת את כלל תהליכי הפיתוח והייצור – מתכות, קומפוזיטים ואלקטרוניקה – תחת אותו מתחם. השימוש בפלטפורמה אפשר לאנשי החברה לאחד בין תכנון הנדסי, בדיקות סימולציה ומודלים לייצור עוד בשלב מוקדם, ובכך למנוע סבבים ארוכים של תיקונים לאחר בניית אב־טיפוס פיזי.

אחד החידושים הבולטים היה המעבר ל״חשיבה אורגנית״ בעיצוב חלקים. בעוד שבעבר תוכננו רכיבים גיאומטריים על בסיס צורות בסיסיות, המעבר לכלים תלת־ממדיים מתקדמים אפשר פיתוח מבנים מורכבים יותר, הדומים לעקרונות מבניים הקיימים בטבע. גישה זו תרמה ליצירת משטחים אווירודינמיים יעילים יותר ולצמצום התנגדות האוויר.

הדפסה תלת־ממדית וקומפוזיטים

הפלטפורמה סייעה לחברה לעבור להדפסה תלת־ממדית של חלקי מתכת וקומפוזיט. כך ניתן היה לייצר רכיבים בעלי מבנה פנימי חלול או מורכב, שלא ניתן היה לעבדם באמצעים קונבנציונליים. תכנון החלקים ב־3D איפשר חיסכון במשקל מבלי לפגוע בעמידות המכאנית.

במקביל, הוטמעו תהליכי סימולציה מתקדמים שאפשרו לבדוק את חוזק החומרים, את עמידות החיבורים ואת ביצועי המערכת הכוללת, עוד לפני שלב הבנייה.

הקשר לתעשיית הכטב״מים

ההשקעה בפיתוח מואץ נובעת ממגמת הצמיחה של שוק הכטב״מים העולמי. כלי טיס בלתי מאוישים נכנסים לשימוש לא רק בתחומי ביטחון והגנה אלא גם בחקלאות, בלוגיסטיקה ובמעקב אחר תשתיות. לפי הערכות, מספר הכטב״מים הפעילים בעולם עשוי להגיע ל־6.5 מיליון יחידות עד שנת 2030.

במקרה של הודו, השימוש בפתרונות עצמאיים נחשב חלק ממדיניות שמטרתה להפחית תלות ביבוא ולהגביר את היכולת המקומית לפיתוח מערכות אווירונאוטיות מתקדמות. Raphe mPhibr מבקשת להשתלב במהלך זה באמצעות בנייה עצמאית של מכלולים קריטיים כגון מנועים, מערכות הנעה ורכיבי שליטה.

החברה מעסיקה כיום מעל 500 עובדים ומחזיקה ביותר מ־100 פטנטים רשומים בתחומים שונים הקשורים לכטב״מים. מוצרי החברה נבחנים כבר בשטח, ובמהלך השנים האחרונות צברו כ־1 מיליון קילומטרי טיסה בשירות כוחות הביטחון ההודיים.

באפריל האחרון השלימה Raphe mPhibr סבב גיוס הון בהיקף של 100 מיליון דולר, בהובלת קרן General Catalyst – הסבב הפרטי הגדול ביותר עד כה ליצרנית תעופה הודית. ההון צפוי לשמש להרחבת מערך המחקר והפיתוח, הגדלת קיבולת הייצור והקמת מתקנים נוספים המשלבים ייצור מסורתי לצד הדפסה תלת־ממדית.

החברה מציינת כי תמשיך לפתח את השימוש ב״תאומים דיגיטליים״ – מודלים וירטואליים מלאים של מערכות שלמות – במטרה לנהל טוב יותר את מחזור החיים של מוצריה. שילוב זה צפוי לאפשר תחזוקה יעילה יותר של הכטב״מים לאורך שנים ולהפחית עלויות תפעול.

הפוסט Raphe mPhibr ההודית מאיצה פיתוח כטב״מים בעזרת פלטפורמת Dassault Systèmes הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות (TASE: NXSN) , חברת צמיחה טכנולוגית המפתחת, מייצרת ומשווקת פתרון צילומי, יום ולילה מיוצב לכלים קרקעיים ואוויריים כדוגמת מיקרו ומיני מזל"טים ורחפנים, בעלות יחס משקל/גודל וביצועים מהטובים בעולם, דיווחה הבוקר על תוצאות ההנפקה הגלובלית שלה למשקיעים מוסדיים בינלאומיים וישראלים.  במסגרת ההנפקה הוקצו 9.5 מיליון מניות רגילות, במחיר של 146 שקל למניה, בהיקף גיוס כולל של כ־1.387 מיליארד ₪ (כ־413.7 מיליון דולר). הביקושים שהתקבלו מהמשקיעים הסתכמו בכ 4.2 מיליארד שקל. משקיעים גלובליים רכשו כ -90.5% מסה"כ המניות שהוקצו.

נקסט ויז'ן מתכוונת להשתמש בתמורה מההנפקה למימון יוזמות צמיחה אסטרטגיות, כולל בחינת רכישות ומיזוגים פוטנציאליים התואמים לתחומי הליבה שלה, לצרכי הון חוזר וכלליים, וכן להשקעה בתוכניות מחקר ופיתוח.

ההנפקה בוצעה ביום 16 בספטמבר 2025, בהתאם למסמכים שהוגשו לרשות ניירות ערך, ומניות החברה צפויות להתחיל להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ב־18 בספטמבר 2025, תחת הסימול NXSN.

הודעה זו אינה מהווה הצעה למכור או הזמנה לרכוש ניירות ערך של החברה. יובהר כי, לא תתבצע מכירה של ניירות ערך בתחום שיפוט כלשהו שבו הצעה, הזמנה או מכירה כזו תהיה בלתי חוקית לפני רישום או אישור בהתאם לחוקי ניירות הערך של אותו תחום שיפוט.

ג'פריס שימשה כמתאמת הגלובלית היחידה בהנפקה, וחברת לידר שימשה כמתאמת המקומית

הפוסט נקסט ויז'ן מדווחת על ביקושי יתר של כ-4.2 מיליארד שקל – פי 3 מסכום הגיוס בהנפקה הגלובלית  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות הציגה לראשונה בתערוכת DSEI בלונדון את Frontier (פרונטיר) – מערכת תצפית וניטור מתקדמת לשטחים נרחבים, שנועדה לתת מענה לאתגרים והמורכבויות הסבוכים של תחום הגנת הגבולות.

המערכת החדשה מאפשרת לזהות, לסווג ולנתח איומים באופן עצמאי ובזמן אמת, תוך שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות על מנת לבצע אופטימיזציה של המידע המודיעיני שנאסף ואופן קבלת ההחלטות בתחומי היבשה, האוויר והים.

עם העלייה באיומים הגלובליים, נאלצים צוותי מודיעין לנטר ולנהל אלפי התרעות וכמויות עצומות של מידע בזמן אמת – אתגר שמעמיס על צוותי ההפעלה, דורש משאבים רבים ועלול להוביל לטעויות. על מנת לתת מענה לאתגרים אלה, אלביט מערכות פיתחה את Frontier, מערכת חכמה, מבוססת AI, אשר פועלת בקצה הרשת ומטרתה לייעל מבצעי תצפית וניטור.

יכולות מרכזיות של המערכת:

• למידה שגרתית ואדפטיבית המבוססת AI: באמצעות שימוש ביכולות מחשוב מתקדמות, המערכת לומדת את דפוסי הפעולה השגרתיים ומזהה חריגות תוך ניתוח מתקדם של מידע רב.

• סיווג איומים עצמאי: תוך שימוש בבינה מלאכותית, המערכת מזהה ומסווגת איומים בזמן אמת לתגובה מדויקת ומהירה.

• תמיכה חכמה בקבלת החלטות: המערכת מדרגת את רמת הסיכון של כל איום ומספקת למפעילים תובנות ברורות לפעולה.

• שילוב מתקדם של חיישנים: פרונטיר מאחדת נתונים ממגוון חיישנים ליצירת תמונת מצב מדויקת של השטח.

• יעילות תפעולית: הפחתת עומס על צוותי ההפעלה, חיסכון בעלויות ושיפור בהצלחת משימות.

פרונטיר מפעילה מגוון רחב של חיישנים לטובת אימות חזותי וסיווג איומים, ומעבירה לגורמים הרלוונטיים רק את המידע הרלוונטי ביותר ולאחר שנותח.

בביתן החברה יוצגו פתרונות מגוונים נוספים, בהם כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות תקשורת ורדיו, מערכות ל"א להגנה עצמית באוויר, בים וביבשה, מערכות תצפית וראיית לילה, פתרונות נגד רחפנים, ועוד.

הפוסט אלביט מערכות משיקה את Frontier – מערכת מבוססת AI להגנה על גבולות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במצעד הצבאי שהתקיים השבוע בכיכר טיאנאנמן בבייג׳ינג, לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוצגו לראשונה כלי נשק ומערכות שלא נראו קודם לכן. אך מאחורי ההפגנה הגלויה של כוח צבאי מסתתרת התפתחות טכנולוגית משמעותית הרבה יותר – שליטתה הגוברת של סין בטכנולוגיית מוליכים למחצה מבוססי גאליום ניטריד (GaN).

דו״ח שפרסם המכון לפיזיקה של האקדמיה הסינית למדעים מצביע על כך שטכנולוגיית GaN המקומית הגיעה לבשלות מלאה, מה שמעניק לסין יתרון אסטרטגי בשדה הביטחוני. מוליכים למחצה מבוססי GaN נחשבים חיוניים במיוחד לפיתוח מערכות מכ״ם, תקשורת צבאית וכלי נשק מתקדמים, בזכות יכולתם לפעול בעוצמה גבוהה וביעילות אנרגטית תחת תנאים קיצוניים.

פער דור בנשק – ו״סנקציה שקטה״ על ארה״ב

במקביל להתקדמות הסינית, ארה״ב מתמודדת עם מגבלות חמורות: סין מטילה מגבלות ייצוא על גאליום ניטריד ומינרלים קריטיים נוספים, הנחוצים לפיתוח שבבים ולמערכות נשק מתקדמות. כך נוצר מצב שבו התעשייה האמריקנית מוגבלת ביכולת לפתח דור חדש של מערכות לחימה, בעוד שסין ממשיכה להתקדם בקצב מואץ.

הדבר מתואר בדו״ח כ״סנקציה שקטה״ – לא הכרזה רשמית או צעד צבאי גלוי, אלא שימוש בכלי כלכלי־טכנולוגי שמחליש את יריבתה האסטרטגית. במקביל, סין מפגינה את פירות ההשקעה במחקר ופיתוח מוליכים למחצה, והפער שנוצר עלול להפוך לפער דורות שלם במערכות נשק.

השלכות גלובליות

העובדה שסין משיגה עצמאות טכנולוגית בתחום מוליכי־העל והופכת לספקית דומיננטית של GaN אינה משפיעה רק על מאזן הכוחות הצבאי. היא מטלטלת גם את שוק ההיי-טק העולמי: חברות מערביות תלויות בגישה לחומרים הללו לפיתוח דור חדש של שבבים, טלפונים ניידים, רכבים חשמליים ותחנות בסיס 5G.

בכך סין מיישמת בפועל אסטרטגיה כפולה – גם חיזוק צבאי מואץ וגם יצירת מנוף כלכלי־טכנולוגי מול המערב.

הפוסט סין מטילה "סנקציה שקטה" במכירת גליום ניטריד לאמריקניים: יווצר פער דורות לטובתם במרוץ החימוש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גילת רשתות לוויין בע"מ (נאסד"ק: GILT, הבורסה לני"ע ת"א: GILT) הודיעה היום כי דירקטוריון החברה אישר קבלת התחייבויות ממשקיעים מוסדיים וכשירים ישראלים (כהגדרתם בחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968) ("המשקיעים"), להשתתף בהנפקה פרטית ("ההנפקה הפרטית") של מניות רגילות של החברה ("מניות רגילות").

החברה תנפיק ותמכור למשקיעים סך של 7,058,820 מניות רגילות ("המניות"), במחיר רכישה של 9.35 דולר ארה"ב למניה, המייצג הנחה של 6.3% על המחיר הממוצע המשוקלל (VWAP) ל-7 ימי המסחר האחרונים. המניות החדשות שיונפקו צפויות להוות כ-11% מהמניות הרגילות המונפקות והמוקצות של החברה לאחר השלמת ההנפקה. סגירת העסקה כפופה לתנאי סגירה מקובלים וצפויה להסתיים בספטמבר 2025.

החברה מצפה לקבל תמורה נטו ממכירת המניות, בניכוי הוצאות הנפקה, בסך של כ-65 מיליון דולר לערך. החברה מתכוונת להשתמש בהכנסות אלה למטרות כלליות.

ההנפקה הפרטית מתבצעת בישראל בלבד ולא לאזרחי ארה"ב, כהגדרתם בכלל 902 לחוק ניירות הערך האמריקאי משנת 1933, כפי שעודכן מעת לעת ("Securities Act"), בהתאם לפטור רישום המוענק בתקנה S שפורסמה על פי ה Securitues Act, והמניות יהיו כפופות למגבלות העברה מסוימות. המניות לא יירשמו על פי ה Securities Act  ולא יוצעו או יימכרו בארצות הברית ללא רישום או פטור רלוונטי מדרישות הרישום על פי ה Securities Act.

הפוסט גילת מודיעה על הנפקה פרטית של 66 מיליון דולר למשקיעים מוסדיים וכשירים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הביטחון הודיע על חתימת הסכם אסטרטגי רב-שנתי עם חברת Semiconductor Devices (SCD), בהיקף של כ-380 מיליון שקל (115 מיליון דולר), שמטרתו הרחבת ייצור מקומי של חיישני אינפרה-אדום מתקדמים לדור הבא של מערכות הביטחון.

החוזה החדש נועד לחזק את עצמאותה הטכנולוגית של ישראל ולספק לצה"ל פתרונות חדשניים בתחום האינפרה-אדום לשימוש בלוויינים, במערכות אוויריות ובפלטפורמות צבאיות רחבות־היקף. בכך יתחזק גם בסיס התעשייה המקומי, לצד הגדלת התחרותיות של ישראל בתחום הטכנולוגיות האלקטרו-אופטיות בעולם.

חברת SCD, הממוקמת במגדל תפן שבגליל התחתון, מתמחה בייצור גלאי אינפרה-אדום ומקורות לייזר. החברה נמצאת בבעלות משותפת של רפאל מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות, ופועלת כגוף עצמאי.

הייצור יבוצע במתקני החברה במסגרת אסטרטגיה שיזם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, לחיזוק תעשיות הביטחון המקומיות ולמתן מענה מלא לצרכים המבצעיים הנוכחיים והעתידיים של צה"ל.

ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') דניאל גולד, הדגיש כי ההשקעה תעמיק את העצמאות הישראלית לכל אורך שרשרת הערך ותבטיח את יתרונה הטכנולוגי של ישראל. גם תא"ל יהודה אלמקייס, ראש חטיבת המחקר והפיתוח במפא"ת, ציין כי ההסכם יאפשר הרחבת יכולות הייצור והטמעת טכנולוגיות חדשות בגלאי אינפרה-אדום מתקדמים בשנים הקרובות.

מנכ"ל SCD, קובי זושניצר, הוסיף כי מדובר בצעד קריטי לא רק לביטחון הלאומי אלא גם לשותפות עם לקוחות בינלאומיים: "ההשקעה הזו תאפשר ל-SCD לספק לקהילת ההגנה הבינלאומית את טכנולוגיות האינפרה-אדום המתקדמות, האמינות והביצועיות ביותר."

קרדיט צילום: משרד הביטחון – נציגי משרד הביטחון וחברת SCD במעמד החתימה על ההסכם

רוצה שאכין לזה גם גרסת אמפמ מלאה (כותרת, כותרת משנה, תגים, ביטוי מפתח ונרדפים + SLUG באנגלית) כמו בהנחיות האחרונות שלך?

הפוסט משרד הביטחון חתם עם SCD על עסקה לייצור חיישני אינפרה-אדום מתקדמים בהיקף 115 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הלוויין פותח ויוצר בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, בהובלת מפעל "חלל", בשיתוף חטיבת אלתא שסיפקה את המטע״ד ומפעל מל״מ שפיתח את המשגר יחד עם החברות תומר ורפאל שייצרו את מנועי ההנעה. עלות הלוויין נאמדת בכ-100 מיליון דולר

ישראל ביצעה בהצלחה את שיגור לוויין התצפית החדש "אופק 19" לחלל. השיגור התרחש ביום שלישי, 2 בספטמבר 2025, בשעה 22:30, משדה ניסויים במרכז הארץ, באמצעות משגר לוויינים תלת-שלבי מסוג "שביט".

הלוויין פותח ויוצר בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, בהובלת מפעל "חלל", בשיתוף חטיבת אלתא שסיפקה את המטע״ד ומפעל מל״מ שפיתח את המשגר יחד עם החברות תומר ורפאל שייצרו את מנועי ההנעה. עלות הלוויין נאמדת בכ-100 מיליון דולר.

מערכת מכ"ם מתקדמת

המטעד המרכזי של הלוויין הוא מערכת מכ"ם מתקדמת מתוצרת אלתא, מסוג SAR – Synthetic Aperture Radar, המספקת יכולת צילום ברזולוציה של כ-50 ס"מ לפחות, ביום ובלילה ובכל תנאי מזג אוויר. מכ"ם זה הוא ממשיכו של הדגם ששימש את לוויין טקסאר (TecSAR-1) ששוגר בשנת 2008.

עם כניסתו לשימוש מבצעי, יועבר הלוויין לאחריות יחידת 9900 – יחידת המודיעין הגיאוגרפי-חזותי של אגף המודיעין בצה"ל.

סדרת בדיקות ותהליך קליטה

משרד הביטחון הודיע כי הלוויין נכנס למסלולו סביב כדור הארץ, החל לשדר נתונים ועבר בהצלחה סדרת בדיקות ראשוניות. בימים הקרובים יבוצעו בדיקות נוספות עד לכניסתו לפעילות מבצעית מלאה.

קפיצת מדרגה בחלל המבצעי

באירוע השיגור השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון ישראל כ"ץ, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם, ראש מפא"ת ד"ר דני גולד ומנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי.

ד"ר גולד ציין כי במהלך מבצע "עם כלביא" סיפקו לווייני התצפית של ישראל מעל 12 אלף תמונות לוויין בשטח איראן, והדגיש כי "החלל הוא מימד לחימה שמרכזיותו רק תתעצם בשנים הקרובות".

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, הוסיף: "המטעד המכ"מי מאפשר לישראל לקבל מודיעין איכותי בכל שעה ובכל תנאי ראות. זהו הישג טכנולוגי ומבצעי משמעותי".

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם סיכם כי בעשור הקרוב יושקעו מיליארדי שקלים בבניית קונסטלציית לוויינים חדשה, שתאפשר לישראל לעקוב בזמן אמת אחרי כל נקודה במזרח התיכון.

רוצה שאכין גם גרסה מקוצרת לידיעה חדשותית (כ־300 מילים) או להשאיר אותה כגרסה המורחבת הזו?

הפוסט ישראל שיגרה לחלל את לוויין התצפית "אופק 19" הופיע לראשונה ב-Chiportal.