הסטארטאפ Moonshot, נחשף לאחר שנה וחצי של סודיות עם גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר הם מענק מקרן הזנק של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל; פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה JFrog; ושחר בהירי, מייסד שותף של חברת Valerann המתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI.

סביב המייסדים התגבש צוות הכולל בכירים ממערכת הביטחון ומהממשלה, מובילים בתחום החלל ויזמי הייטק מנוסים. בהם גיל עילם (מהנדס מערכת ראשי), לשעבר מהנדס המערכת הראשי של מערכת היירוט קלע דוד, רן לבנה (מנהל פיתוח עסקי), לשעבר מנכ"ל קרן רמון וראש משימת האסטרונאוט הישראלי השני בחלל, ואלון אושפיז, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בהודו. מונשוט מעסיקה כיום 32 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בפארק התעשייה בקיסריה.

בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב־עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת בחזית המדע, מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים; ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.

בתחום החלל, שיטת השיגור של Moonshot מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. כך גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל כיום למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים.

למרות זאת, Moonshot אינה מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק או Blue Origin של ג׳ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לוויני מהיר. החברה חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות מובילות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.

המאיץ שנבנה כעת בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ״ש), ולספק יתרון משמעותי בפיתוח מהיר של הדור הבא של המערכות. על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה״ב משקיעה בתכנית GOLDEN DOME וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ-3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של Moonshot צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה.

הפוסט חברת Moonshot Space נחשפה לאחר שנה וחצי של סודיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר חמש שנות פעילות אינטנסיבית שכללו אלפי טיסות, בדיקות בטיחות, בניית תשתית רגולטורית ופיתוח מערכות ניהול מרחב אווירי מתקדמות, ישראל מכריזה על שלב חדש ומשמעותי במיזם הרחפנים הלאומי. לראשונה, הניסוי אינו מסתפק בבחינת יכולות טיסה או תקשורת, אלא בוחן את האופן שבו עתיד לפעול שוק רחפנים אמיתי: חיבור מפעילים, תיאום רציף, תפעול יומיומי, יצירת תהליכי עבודה והבנה מעשית של מה יידרש כדי ששירותים אוויריים יהפכו למסחריים.

המיזם הלאומי לרחפנים ייכנס בקרוב לשלב חדש של פעילות רציפה שידמה הפעלה אמיתית ולא רק הדגמות נקודתיות. במערכת הבריאות ייבחנו תרחישים שיאפשרו בעתיד יצירת פעילות אווירית רציפה, לדוגמא: מנות דם יעברו מהדסה עין כרם להרצוג בירושלים ללא עומסי תנועה ובבית החולים זיו בצפת ימשיכו לקבל שינועים כחלק מבחינת תמיכה רפואית מתקדמת בפריפריה. המטרה תהיה לבדוק כיצד ניתן לבנות נתיבי שינוע רפואיים יציבים, מהירים ושוויוניים.

במרחב המוניציפלי ייפתח מערך ניסויים רחב שיבדוק תהליכי עבודה חדשניים. בין היתר, רהט תבחן יכולות לזיהוי מפגעים בזמן אמת, ירוחם תפעיל סיורי ביטחון מהאוויר שיספקו תמונת שטח רחבה, כפר סבא תבחן תגובה מהירה לדיווחים המגיעים למוקד העירוני, רעננה תתרגל פיקוח עירוני מרחפנים, ובאזור השרון תופעל מערכת שתאתר רחפנים לא מורשים. בפארק הירקון ייבחן מודל שידמה עתיד שבו משלוחי מזון יגיעו מהאוויר כולל שיתוף פעולה עם מסעדות מרשת בנדיקט. כל אלה יהיו דוגמאות לניסויי שטח שנועדו לייצר סימולציה מלאה של שירות עתידי, גם אם הציבור טרם ייהנה ממנו בשלב זה.

בתחום הלוגיסטיקה יתחילו ניסויים שידמו הפעלה מסחרית. משלוחה ובנדיקט יתנסו במסלולי משלוחים קבועים, רשת רמי לוי תבחן שינוי אפשרי בשרשרת האספקה הקמעונאית, ובים ייבחן מודל להעברת ציוד לאסדות גז ולאוניות כחלק מחיפוש חלופה לכלים מאוישים יקרים ומורכבים. מטרת הניסויים תהיה לימוד מעמיק של הפוטנציאל להפחתת עלויות ולשיפור המהירות והיעילות.

במקביל תיבחן התשתית הטכנולוגית שבליבת המיזם. הרחפנים יתמודדו עם הפרעות תקשורת וGPS עם שינויי מזג אוויר ועם דרישות בטיחות גבוהות כולל פעילות באזורי תעופה פעילים. מערכות בינה מלאכותית יספקו יכולות כמו זיהוי חריגות, ניתוח מצבים בזמן אמת וזיהוי כלי טיס שאינם משתפים פעולה. תהליכים אלה יאפשרו להבין כיצד הטכנולוגיות יוטמעו בעתיד בשירותים מסודרים.

תקציב המיזם הלאומי יעמוד על כמעט 17 מליון ₪ ויוקדש לפיתוח המערכות, הרחבת יכולות הניסוי, בחינת תהליכי החיבור וההטמעה ואיסוף נתוני אמת שיתמכו בעבודת הרגולציה ברשות התעופה האזרחית.

שרת התחבורה מירי רגב: "ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח ויישום טכנולוגיות תעופה חדשניות – ותפקידנו הוא לשמור על מעמדנו בחזית הטכנולוגיה והרגולציה. קידומו המואץ של מיזם הרחפנים הלאומי הוא חלק מחזון 'מחברים את ישראל' – גם בממד האווירי. מיזם הרחפנים הלאומי הוא אחד הביטויים המובהקים ביותר של מהפכת החדשנות שאנו מובילים – באוויר, בים וביבשה. הרחבת המיזם לשלב השירותים המסחריים, לרבות קידום היבטים רגולטוריים ובטיחותיים מורכבים בתחומים שבהם הניסיון העולמי עודנו בחיתוליו, ממקמת את ישראל בחזית החדשנות העולמית, ומעניקה יתרון משמעותי לתעשייה הישראלית ולמשק כולו".

שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: מיזם הרחפנים הלאומי מסמן שלב חדש שבו ישראל אינה רק מדברת על עתיד טכנולוגי אלא מגשימה אותו הלכה למעשה. אנו נכנסים לעידן שבו חדשנות הופכת לכלי עבודה יומיומי מהעברת בדיקות רפואיות וציוד מציל חיים בפריפריה, דרך שיפור הניהול העירוני ועד ליצירת תהליכי לוגיסטיקה מהירים, ירוקים ויעילים יותר. זהו שינוי תשתיתי עמוק שמחבר בין יכולות טכנולוגיות מתקדמות, רגולציה חכמה ותפעול שטח אחראי. חזוננו הוא להניח את היסודות לעולם שבו כלי טיס בלתי מאוישים ישתלבו באופן טבעי ובטוח במרחב האווירי האזרחי של ישראל ויפתחו דלת לתעשיות חדשות, להזדמנויות כלכליות ולשירותים שהיו בלתי אפשריים עד היום. זוהי אחריות לאומית שמחייבת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, התעשייה והרשויות המקומיות, ואנו נחושים להוביל אותה מתוך מחשבה על טובת האזרחים, על צמצום פערים ועל ביסוס מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית. מבחינתנו, זה לא רק ניסוי טכנולוגי זו התחלה של מהפכה אזרחית שתשנה את החיים כאן בחיי היום יום".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנו נמצאים בשלב שמקרב את ישראל לדור הבא של תחבורה ושירותים אוויריים. זהו שלב שבו התעשייה והמדינה לומדות יחד איך ייראה מרחב אווירי מנוהל ובטיחותי וכיצד חברות מצטרפות לתשתית ופועלות בתוכה בתהליך רציף ומבוקר. אנחנו רואים פוטנציאל משמעותי במגוון יישומים כמו גילוי מוקדם של שריפות, זיהוי מפגעי בטיחות באתרי בנייה, אבטחת מתקנים חיוניים ופיקוח תעבורה בזמן אמת, לצד פתרונות לוגיסטיים מתקדמים שיקצרו זמני אספקה וישפרו את יעילותה. כל אלה יתאפשרו בזכות תשתית טכנולוגית מתקדמת ורגולציה מאפשרת. עד היום ביצענו הדגמות, ועכשיו אנחנו מתרגלים עבודה מלאה שמדמה הפעלה רצופה. זהו ניסוי שמכין את הקרקע להפעלה אמיתית, ומלמד אותנו איך לשלב את התשתית עם חברות פרטיות, בתי חולים ורשויות  בדרך ליצירת מרחב אווירי חדש לישראל."

מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן: "מדובר בקפיצת מדרגה לאומית. היכולת להפעיל שירותי רחפנים כחלק ממערך תחבורה משולב מייצרת תועלות תחבורתיות, תפעוליות וכלכליות – וממקמת את ישראל בחזית החדשנות העולמית. נמשיך לקדם רגולציה מתקדמת ושיתופי פעולה שיאפשרו הטמעה בטוחה ונגישה של טכנולוגיות חדשות עבור הציבור".

הפוסט ישראל עוברת לשלב חדש במיזם הרחפנים הלאומי: ביסוס שירותים מסחריים מבוססי רחפנים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSG הישראלית תשלב בפרויקטים רחבי היקף את הפלטפורמה של Meaning, חברה אמריקנית המתמחה בהגנת ממשקי קול באמצעות בינה מלאכותית. במסגרת ההסכם, TSG תבצע אינטגרציה מקצה לקצה – מאפיון ועד פריסה בשטח – של מנוע Real-Time Voice Privacy Engine של Meaning, הכולל אנונימיזציה קולית, אימות דובר ביומטרי בזמן אמת וחסימת חיקויי קול מבוססי AI (Voice Deepfakes).

המהלך נועד לתת מענה לעלייה בשימוש בממשקי קול ולסיכוני זיוף קול בסביבות קריטיות. לפי החברות, היישומים יתפרשו על מערכות שליטה ובקרה, תקשוב וסייבר, בארגונים ביטחוניים ואזרחיים בארץ ובעולם, עם התאמות לצרכים מבצעיים ולדרישות רגולטוריות ופרטיות.

TSG, המעסיקה כ-900 עובדים ומספקת פתרונות למשרד הביטחון, תעשיות ביטחוניות וגופים ציבוריים, תשלב את טכנולוגיות Meaning כחלק ממארג פתרונות AI קיימים שלה. Meaning מביאה לשותפות יכולות בזמן אמת בזיהוי דובר והקשחת ערוצי קול, שמטרתן לצמצם הונאות, למנוע גניבת זהויות ולהגן על נתונים רגישים בשיחות.

היקף שיתוף הפעולה מוערך במיליוני דולרים.

הפוסט TSG בשותפות אסטרטגית עם Meaning: טכנולוגיות Voice-AI יוטמעו בפרויקטים ביטחוניים ואזרחיים בהיקף של מיליוני דולרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אוטונומוס גארד, העוסקת בפיתוח, ייצור ומכירה של מערכות גילוי והגנה מפני איומים לשוק הצבאי־ביטחוני, הודיעה בנובמבר 2025 כי חתמה על מזכר עקרונות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת קלע מערכות הגנה (Kela). מטרת ההתקשרות היא קידום פריסה של מערכות הגנה ואבטחה מתקדמות לאורך גבולות המדינה.

על פי הודעת אוטונומוס גארד, שיתוף הפעולה יתבסס על פעילותן של חברות הבת ביסנס מערכות סנסורים וסקיילוק. ביסנס מפתחת מערכות תצפית משולבות סנסורים, וסקיילוק מפעילה מערכות הגנה מפני רחפנים, הנפרסות כיום בעשרות מדינות. קלע, מצדה, מפתחת מערכות הגנה ואש חכמות המיועדות לפריסה בעמדות קדמיות ובקווי גבול, ובשנים האחרונות היא פועלת בפרויקטים ביטחוניים לאורך כל גבולות ישראל.

במסגרת מזכר העקרונות, אוטונומוס גארד תשמש ערוץ התקשרות מול לקוחות צד ג׳ לפריסת מערכות הגנת גבולות שפותחו על ידי קלע, בעיקר במוצבים ובעמדות קדמיות. בחברה מציינים כי השילוב המתוכנן יאפשר הטמעת מערכות קלע יחד עם חיישנים ויכולות גילוי של החברות הבנות, בהתאם לאיומים השונים בשטח.

לדברי החברות, הפיתוחים של קלע מושפעים בין היתר מלקחי אירועי 7 באוקטובר, ובפרט מהצורך במערכות ניידות, גמישות וקלות לתפעול, שאפשר להפעיל גם על ידי חייל אחד ולשלב עם רכיבי חישה שונים. שיתוף הפעולה נועד לאפשר פריסה מהירה של מערכות כאלה במרחב הגבול.

אוטונומוס גארד מציינת כי ההתקשרות תואמת את יעדיה האסטרטגיים, מהווה הרחבה של פעילותה בתחום הגנת הגבולות וצפויה לסייע להגדלת בסיס הלקוחות ולהרחבת סל הפתרונות שהיא מציעה ללקוחות קיימים וחדשים.

בשלב זה מדובר במזכר עקרונות בלבד. בהתאם לדברי החברה, התמורה הכספית ותנאי התשלום עבור המערכות ייקבעו במסגרת הסכמים ספציפיים, אם ייחתמו, על בסיס עקרונות ה־MOU.

הפוסט אוטונומוס גארד ו"קלע מערכות הגנה" חתמו על מזכר עקרונות לפריסת מערכות הגנה בגבולות ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת מערכות התקשורת הלוויינית אורביט טכנולוג'יס (Orbit Technologies, ORBI) תימכר לתאגיד הביטחוני האמריקני Kratos Defense & Security Solutions בעסקה במזומן בהיקף 356.3 מיליון דולר (כ־360 מיליון דולר), כך הודיעו החברות. העסקה משקפת פרמיה של כ־21% על מחיר מניית אורביט בנעילה בבורסה בתל אביב לפני ההודעה.

לפי ההסכם שנחתם, קרייטוס תרכוש 100% ממניות אורביט באמצעות מיזוג משולש הופכי; עם השלמת העסקה תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס ותימחק מהמסחר בת"א. המיזוג צפוי להיסגר בתוך כארבעה חודשים, עד סוף הרבעון הראשון של 2026, בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות, רשות התחרות, ורשויות הביטחון בישראל בשל מעמד החברה כספקית מערכות ביטחוניות רגישות.(איפי)

אורביט, המוגדרת בהודעות הרשמיות כ"ספקית גלובלית מובילה של מערכות תקשורת לוויינית קריטיות למשימות", עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת לווייניות ניידות לפלטפורמות אוויריות, ימיות ויבשתיות, אנטנות מעקב (Tracking) ופתרונות לקישוריות למערכות מאוישות ובלתי־מאוישות. לקוחותיה כוללים גופי ביטחון, צבאות, וגופי חלל ותעופה בצפון אמריקה, אירופה ואסיה.

בקרייטוס מציגים את הרכישה כחיזוק משמעותי ליכולות התקשורת של החברה, במיוחד בתחום מערכות בלתי־מאוישות: מערכות תקשורת לוויין וגLink מאובטחות נחשבות רכיב מפתח בהפעלה ובתיאום של להקות רחפנים וכלי טיס בלתי־מאוישים אחרים. הנהלת קרייטוס מציינת כי אורביט תשתלב בחטיבת המיקרוגל של החברה (Microwave Electronics Division – KMED), שמרכזה בירושלים, וצפויה לתרום באופן מידי לרווחיות כמעט בכל המדדים הפיננסיים.

אקזיט גדול לקרן פימי

עבור קרן פימי, בעלת השליטה באורביט, מדובר באקזיט מהגדולים בשנים האחרונות: הקרן נכנסה לאורביט ב־2017 ורכשה שליטה בחברה לפי שווי נמוך משמעותית מהשווי בעסקה הנוכחית.
לפי דיווחים, התמורה משקפת לפימי תשואה של כמעט פי תשעה–עשרה על ההשקעה הראשונית, לאחר שמכרה בשנים האחרונות חלק מהמניות לשוק ולגופים מוסדיים וניצלה את הראלי הארוך במניות הביטחוניות.

משקיעי המיעוט באורביט צפויים לקבל 13.73 דולר למניה – מחיר שמשקף פרמיה של יותר מ־20% על מחיר השוק, ושל כ־18% על ממוצע מחיר המניה בשלושים הימים שקדמו להודעה על העסקה.

חלק מגל רכישות אמריקניות בישראל

רכישת אורביט מצטרפת לגל גובר של רכישות חברות ביטחוניות ותקשורת ישראליות בידי תאגידים אמריקניים. באותם ימים דווח גם על אקזיט של חברת התוכנה הביטחונית Carbyne, כך שסך שתי העסקאות מתקרב למיליארד דולר.(Caliber.Az)

במקרה של אורביט, מעבר הבעלות לידיים זרות משמעותו גם דילול נוסף של מספר חברות הביטחון הציבוריות בבורסה המקומית – מגמה המקטינה את אפשרויות ההשקעה הישירה של הציבור הישראלי בענף הביטחוני, ומחזקת עוד יותר את המשקל של קרנות ההשקעה הזרות והחברות הרב־לאומיות בשליטה על טכנולוגיות ביטחוניות ותשתיות תקשורת קריטיות.

בנק ההשקעות Stifel שימש כיועץ הפיננסי הבלעדי של אורביט בעסקה, וליווה את פימי ושאר בעלי המניות בתהליך המכירה לקרייטוס.שוק ההון המקומי.

הפוסט אורביט נמכרת לקרייטוס האמריקנית בכ־360 מיליון דולר: עוד חברת ביטחון ישראלית יורדת מהבורסה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש הרבעוני של הסיליקון קלאב – פורום מנכ"לי חברות ההייטק בישראל, זכו משתתפי המפגש להכיר באופן נדיר לציבור אזרחי את תפיסת ה“עליונות הדיגיטלית” של צה״ל בעידן המערכות הלומדות. אלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב (וההגנה בסייבר), טייס קרב לשעבר ומפקד בסיס חצרים בעברו, שהספיק להיות שותף להקמת שלושה מיזמי הייטק מצליחים לפני שחזר ללבוש מדים, פרש בפני הנוכחים את מפת הקרב החדשה: קרב יומיומי בין טכנולוגים, שבו מי שמסדר את הדאטה, שולט בעננים ומנצח במאבק בין תוקף לנתקף במרחב הסייבר והעולם הדיגיטלי. כבר בפתח דבריו דגן הבהיר שהאגף שעליו הוא מפקד מחזיק שלוש משימות יסוד: הגנת הסייבר לכל המערכת הצה״לית (כולל מרכזים לאומיים ייעודיים), עליונות בספקטרום האלחוטי מן הקרקע דרך הים ועד האוויר, והקמה והפעלה של שכבת התשתיות הדיגיטליות — אופטיקה, רשתות תמסורת, עננים ושירותי ליבה — המאפשרת ליחידות הפיתוח והמבצעים לבנות אפליקציות ויכולות במהירות ובקוהרנטיות. “אנחנו לא בונים את האפליקציה שמטיסה את המטוס או מנהלת את הכלי הימי,” הסביר, “אבל אנחנו בונים את היסודות — מהרשת ועד הענן — כדי שמי שבונה את היישום יוכל לרוץ בבטחה.”

במרכז ההרצאה עמדה תמונת איום מפוכחת: איראן, אמר דגן, עברה בשנים האחרונות “מכשלונות קולניים להצלחות מקומיות במרחב הלאומי” — לא בצה״ל, אלא במרחב אזרחי־ממשלי; הצלחות שהן בעיקר תוצאה של למידה הנדסית עקבית מצד יריב שיודע להשתכלל. “הם לא נכנסו לצה״ל,” הדגיש, “וזה לא קורה מעצמו. זו תוצאה של ארכיטקטורה, משמעת והגנה רב־שכבתית.” מול היריב, צה״ל מפעיל ארבעה קווי פעולה: החזרת מיקוד ליבה לחטיבות ההגנה בסייבר כדי לעסוק 24/7 ב“הקשחת הכוח”; יציאה “מחוץ לחומות” בשיתופי פעולה עם שב״כ וגופים אזרחיים כששרשראות אספקה וסביבות מחוברות מחייבות פעולה רוחבית (“אם נכנסים ב־X מגיעים ל־Y”); שיתופי מודיעין ומתודולוגיות עם מעצמות סייבר וטכנולוגיה; ושילוב בינה מלאכותית כשכבה משרתת, לא מחליטה, כך שתמיד “אדם בלולאה” משלים ומבקר את המכונה.

דגן הקדיש חלק נכבד לשאלה כיצד בכלל מייצרים “בינה” מועילה במערכת ענקית כמו צה״ל. לדבריו, לפני מודלים — יש דאטה. צה״ל הוא “ערימה אינסופית של נתונים”, ולכן נעשה מאמץ רב־שנים בהנדסת מידע: סידור, קיטלוג, מידור והנגשה בין איים מבצעיים שהיו פעם מבודדים. מתוך זה נולד פרויקט דגל שהוא הגדיר “מפעל המידע המבצעי”: ענן נתונים אחוד, עם כלי ETL, תקינה והרשאות, שמאפשר למפקד לשאול שאילתות בשפה טבעית ולקבל תמונת מצב עדכנית ומדויקת. כדי להאיץ את היישום הזה, מוקמת בימים אלה חטיבת דאטה ובינה מלאכותית ייעודית, שתאגם את נכסי המידע ותהפוך מודלים ושירותים ליכולות מדף לכלל המערכים — “כמו בהייטק, רק בקצב צה״לי,” אמר בחצי חיוך. סביב המאמץ הזה פועלות קבוצות Data Science עילית — בוגרי 8200, תלפיות וגמא — שמפתחות מודלים תחת משטר הגנה קפדני והופכות אותם לשירותים חוזרים לשימוש רחב.

הענן, בליבת האסטרטגיה, אינו “ענן אחד” אלא תערובת של תצורות: ענן מבצעי פנימי סגור, “ענן ביטחוני” שהוא למעשה תצורת ענן ציבורי מבודלת פיזית ולוגית, וכן שימושים נקודתיים בעננים ציבוריים — כולם תחת שליטה הדוקה ב“שיברים” (שערי החיבור), מפתחות ואודיט. “אין קו פתוח,” ניסח בפשטות. “אנחנו שולטים בשערים ובמפתחות. זה אתגר קצה ויש מעט מדינות שמבצעות אותו בהיקף כזה.” ההפרדה הזו, לצד שליטה בנתיבים ובמפתחות שירותי ה-AI שספקים מכניסים לתצורה המבודלת, מאפשרת ליהנות מגמישות של ענן ועדיין לשמור על משטר ביטחוני קשיח.

במקביל לשינוי הטכנולוגי, אגף התקשוב עובר שינוי ארגוני עמוק: שלוש “חטיבות־מוצר” עצמאיות — הגנת סייבר, ספקטרום, דאטה/AI — פועלות במודל של צוותים אוטונומיים עם מחזורי מסירה קצרים. “בעולם הדיגיטל אי אפשר לנהל פרויקט עשר שנים’,” אמר דגן. “חושבים, בונים, מפעילים. מודדים. חוזרים.” זהו אימוץ מוצהר של נוהלי הייטק בתוך גוף צבאי, שנועד לצמצם את הפער בין קצב החוץ לקצב הצבא. הקיצור במחזורי הפיתוח וההפעלה, לדבריו, הוא לא רק עניין של נוחות — אלא ציווי מבצעי.

מעבר לטכנולוגיה ולמבנה, דגן חזר שוב ושוב ל“נשק העל” של התקשוב: האדם. האגף מחזיק את “כל שלשלת התפקידים” — מטכנאי שמפעיל ציוד בתווך אויב ועד מהנדס שמפתח מודלים בבור. הסגירה הזו, של שטח, פיתוח והפעלה, מייצרת תכלול שמאיץ השפעה מבצעית. הוא הדגיש במיוחד את שילוב הנשים: “בחלק מהצמתים חצי מהקצונה — נשים. זהו פוטנציאל איכותי גבוה ואנחנו משקיעים בו,” אמר, וציין שהמגוון האנושי תורם לא רק לצדק חברתי אלא להישגים הנדסיים ממשיים.

אף שמדובר בהרצאה צבאית, דגן לא נמנע מלשרטט לקחים ישירים לארגונים אזרחיים: שרשראות תמיכה (Help Desk) הן יעד קבוע לתוקפים, יש להקשות על איפוסי זהות ולחייב אימותים חזקים מסוג Passkeys מול המכשיר עצמו; אפליקציות שליטה מרחוק כמו Anydesk הן גשר נוח לתוקפים אל סביבת ה-SSO; ויחד עם פריצות הדרך של ה-AI חובה לאמץ “היגיינת פרומפטים” ומדיניות DLP מודרנית המתייחסת לא רק לנתונים אלא גם להקשרים ולשיח עם מודלים. “משמעת תהליכית וטכנולוגית היא תנאי מינימום,” סיכם, “בצה״ל ובתעשייה כאחד.”

נקודה אסטרטגית נוספת שקיבלה מקום בהרצאה היא המעבר לנגב. אגף התקשוב, יחד עם גופים נוספים בהמשך, עובר למרחב באר שבע — אקוסיסטם שבו אקדמיה, ענקיות טכנולוגיה וסטארטאפים יוצרים “אינקובטור של חדשנות”. המעבר, אמר דגן, הוא גם הזדמנות לאומית וגם צורך מבצעי: מרחב שמאפשר גיוס, שימור ופיתוח של טאלנטים, מחקר יישומי עם האוניברסיטה ושותפות הדוקה עם התעשייה.

כמי שמוביל את “מנועי העומק” של חזית דיגיטלית, דגן לא ניסה לייפות: מדובר ב“קרב יומיומי בין טכנולוגים”. אך הטון היה אופטימי ומגויס. ההצלחות המבצעיות האחרונות — עד כמה שאפשר לדבר עליהן בפומבי — נשענות כמעט כולן על דיגיטל: סנסורים, רשתות, עננים, דאטה, מודלים, והכי חשוב — אנשים שיודעים לחבר הכול בזמן. “ידנו על העליונה,” אמר בפשטות, “כל עוד נמשיך לשמור על משמעת דאטה, על ארכיטקטורה ועל עליונות עננית — ותמיד נשאיר אדם בלולאה.”

הפוסט עליונות דיגיטלית בדור המערכות הלומדות: אלוף אביעד דגן הציג בסיליקון קלאב את תורת הלחימה הדיגיטלית של צה״ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, אירופה נאלצה לשנות כיוון באופן חד. מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי הביטחון עד ל־5% מהתמ"ג עד 2035, והבינו כי לא ניתן להמשיך להסתמך על ארה"ב ואסיה לאספקת טכנולוגיות קריטיות. בלב הדיון – תעשיית השבבים, המהווה תשתית הכרחית לנשק מתקדם, מחשבי־על ויכולות בינה מלאכותית.

הנציבות האירופית הציגה ב־2022 את "חוק השבבים האירופי" – תוכנית שאפתנית להגדיל את ייצור השבבים ביבשת מ־10% ב־2020 ל־20% עד 2030. לצורך כך הוקצו 43 מיליארד אירו להשקעות ציבוריות ופרטיות, במטרה לחזק את שרשראות האספקה ולבנות עצמאות טכנולוגית. "זו השקעה קריטית בריבונות ובביטחון של אירופה," אמרה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין.

שבבים – עמוד השדרה של המערכות הצבאיות

מערכות נשק מודרניות – מטילים ומטוסי קרב ועד לוויינים ורחפנים – נשענות על שבבים מתקדמים. המלחמה באוקראינה המחישה זאת היטב: חימוש מדויק וכלי טיס אוטונומיים תלויים ישירות ביכולות עיבוד גבוהות בזמן אמת. פרויקטים דוגמת מערכת הקרב האווירי העתידית (FCAS), שמובילות צרפת, גרמניה וספרד, מדגימים את התלות בשבבים רבי־עוצמה עבור נשק על־קולי, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית.

אחד המיזמים הבולטים הוא SiPearl, המפתחת את שבב Rhea כחלק מה־European Processor Initiative. השבב מיועד לסופר־מחשבים אירופיים ולשימושים צבאיים כמו סימולציות טילים ורכב אוטונומי. בקיץ האחרון גייסה החברה 130 מיליון אירו להמשך פיתוח וייצור. מנכ"ל החברה, פיליפ נוטון, הדגיש: "חומרה ריבונית חיונית לעצמאות אירופה בתחומי הביטחון והבינה המלאכותית."

פערים ואתגרים

למרות ההתקדמות, אירופה עדיין סובלת ממחסור במפעלי ייצור (fabs). נכון להיום, GlobalFoundries בדרזדן היא המפעל הגדול ביותר, לאחר שהקמת פלטפורמות מתוכננות של אינטל בגרמניה ובפולין נעצרה. "עלינו להרחיב את האקוסיסטם האירופי במיקרואלקטרוניקה," אמר סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti. עם זאת, השקעות חדשות – כמו הקמת Smart Power Fab של אינפינאון בדרזדן – מאותתות על שינוי מגמה.

אירופה מנסה לצמצם את הפער מול ארה"ב וסין, אך הדרך עוד ארוכה. מומחים כבר קוראים ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק את הצעדים הראשונים. כל עוד תלות היבשת ביבוא שבבים מתקדמים נמשכת, לא תוכל אירופה להבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחונית מלאה.

הפוסט אירופה מתעצמת מחדש: שבבים במרכז המאמץ הביטחוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Raphe mPhibr ההודית, המפתחת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מים) לשימושים אזרחיים וביטחוניים, הטמיעה את פלטפורמת 3DEXPERIENCE של Dassault Systèmes לצורך ניהול כולל של תהליכי פיתוח, סימולציה וייצור. השימוש בפלטפורמה איפשר לחברה לבצע קפיצה משמעותית בהיקף ובמהירות הפיתוח, ולצמצם את זמן ההגעה מאב־טיפוס ראשוני למנוע פעיל מכמה שנים לכ־שלושה חודשים בלבד.

קיצור מחזורי הפיתוח

בפיתוח כטב״מים, אחד האתגרים המרכזיים הוא שילוב בין משקל נמוך, עמידות גבוהה וביצועי מנוע יציבים לאורך זמן. Raphe mPhibr בחנה את השימוש בפלטפורמת 3DEXPERIENCE בפרויקט לפיתוח מנוע דו־פעימתי בהספק 4 קילוואט. תהליך שהיה מתבצע בדרך כלל על פני שנים, התקצר לכדי פרק זמן של רבעון אחד. במהלך זה הצליחה החברה להפחית כ־700 גרם ממשקלו של המנוע, נתון מהותי בהתחשב בכך שמדובר ביחידה המיועדת לכלי טיס במשקל נמוך.

אינטגרציה תחת קורת גג אחת

Raphe mPhibr נחשבת לחריגה בנוף התעשייה ההודית בכך שהיא מרכזת את כלל תהליכי הפיתוח והייצור – מתכות, קומפוזיטים ואלקטרוניקה – תחת אותו מתחם. השימוש בפלטפורמה אפשר לאנשי החברה לאחד בין תכנון הנדסי, בדיקות סימולציה ומודלים לייצור עוד בשלב מוקדם, ובכך למנוע סבבים ארוכים של תיקונים לאחר בניית אב־טיפוס פיזי.

אחד החידושים הבולטים היה המעבר ל״חשיבה אורגנית״ בעיצוב חלקים. בעוד שבעבר תוכננו רכיבים גיאומטריים על בסיס צורות בסיסיות, המעבר לכלים תלת־ממדיים מתקדמים אפשר פיתוח מבנים מורכבים יותר, הדומים לעקרונות מבניים הקיימים בטבע. גישה זו תרמה ליצירת משטחים אווירודינמיים יעילים יותר ולצמצום התנגדות האוויר.

הדפסה תלת־ממדית וקומפוזיטים

הפלטפורמה סייעה לחברה לעבור להדפסה תלת־ממדית של חלקי מתכת וקומפוזיט. כך ניתן היה לייצר רכיבים בעלי מבנה פנימי חלול או מורכב, שלא ניתן היה לעבדם באמצעים קונבנציונליים. תכנון החלקים ב־3D איפשר חיסכון במשקל מבלי לפגוע בעמידות המכאנית.

במקביל, הוטמעו תהליכי סימולציה מתקדמים שאפשרו לבדוק את חוזק החומרים, את עמידות החיבורים ואת ביצועי המערכת הכוללת, עוד לפני שלב הבנייה.

הקשר לתעשיית הכטב״מים

ההשקעה בפיתוח מואץ נובעת ממגמת הצמיחה של שוק הכטב״מים העולמי. כלי טיס בלתי מאוישים נכנסים לשימוש לא רק בתחומי ביטחון והגנה אלא גם בחקלאות, בלוגיסטיקה ובמעקב אחר תשתיות. לפי הערכות, מספר הכטב״מים הפעילים בעולם עשוי להגיע ל־6.5 מיליון יחידות עד שנת 2030.

במקרה של הודו, השימוש בפתרונות עצמאיים נחשב חלק ממדיניות שמטרתה להפחית תלות ביבוא ולהגביר את היכולת המקומית לפיתוח מערכות אווירונאוטיות מתקדמות. Raphe mPhibr מבקשת להשתלב במהלך זה באמצעות בנייה עצמאית של מכלולים קריטיים כגון מנועים, מערכות הנעה ורכיבי שליטה.

החברה מעסיקה כיום מעל 500 עובדים ומחזיקה ביותר מ־100 פטנטים רשומים בתחומים שונים הקשורים לכטב״מים. מוצרי החברה נבחנים כבר בשטח, ובמהלך השנים האחרונות צברו כ־1 מיליון קילומטרי טיסה בשירות כוחות הביטחון ההודיים.

באפריל האחרון השלימה Raphe mPhibr סבב גיוס הון בהיקף של 100 מיליון דולר, בהובלת קרן General Catalyst – הסבב הפרטי הגדול ביותר עד כה ליצרנית תעופה הודית. ההון צפוי לשמש להרחבת מערך המחקר והפיתוח, הגדלת קיבולת הייצור והקמת מתקנים נוספים המשלבים ייצור מסורתי לצד הדפסה תלת־ממדית.

החברה מציינת כי תמשיך לפתח את השימוש ב״תאומים דיגיטליים״ – מודלים וירטואליים מלאים של מערכות שלמות – במטרה לנהל טוב יותר את מחזור החיים של מוצריה. שילוב זה צפוי לאפשר תחזוקה יעילה יותר של הכטב״מים לאורך שנים ולהפחית עלויות תפעול.

הפוסט Raphe mPhibr ההודית מאיצה פיתוח כטב״מים בעזרת פלטפורמת Dassault Systèmes הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות (TASE: NXSN) , חברת צמיחה טכנולוגית המפתחת, מייצרת ומשווקת פתרון צילומי, יום ולילה מיוצב לכלים קרקעיים ואוויריים כדוגמת מיקרו ומיני מזל"טים ורחפנים, בעלות יחס משקל/גודל וביצועים מהטובים בעולם, דיווחה הבוקר על תוצאות ההנפקה הגלובלית שלה למשקיעים מוסדיים בינלאומיים וישראלים.  במסגרת ההנפקה הוקצו 9.5 מיליון מניות רגילות, במחיר של 146 שקל למניה, בהיקף גיוס כולל של כ־1.387 מיליארד ₪ (כ־413.7 מיליון דולר). הביקושים שהתקבלו מהמשקיעים הסתכמו בכ 4.2 מיליארד שקל. משקיעים גלובליים רכשו כ -90.5% מסה"כ המניות שהוקצו.

נקסט ויז'ן מתכוונת להשתמש בתמורה מההנפקה למימון יוזמות צמיחה אסטרטגיות, כולל בחינת רכישות ומיזוגים פוטנציאליים התואמים לתחומי הליבה שלה, לצרכי הון חוזר וכלליים, וכן להשקעה בתוכניות מחקר ופיתוח.

ההנפקה בוצעה ביום 16 בספטמבר 2025, בהתאם למסמכים שהוגשו לרשות ניירות ערך, ומניות החברה צפויות להתחיל להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ב־18 בספטמבר 2025, תחת הסימול NXSN.

הודעה זו אינה מהווה הצעה למכור או הזמנה לרכוש ניירות ערך של החברה. יובהר כי, לא תתבצע מכירה של ניירות ערך בתחום שיפוט כלשהו שבו הצעה, הזמנה או מכירה כזו תהיה בלתי חוקית לפני רישום או אישור בהתאם לחוקי ניירות הערך של אותו תחום שיפוט.

ג'פריס שימשה כמתאמת הגלובלית היחידה בהנפקה, וחברת לידר שימשה כמתאמת המקומית

הפוסט נקסט ויז'ן מדווחת על ביקושי יתר של כ-4.2 מיליארד שקל – פי 3 מסכום הגיוס בהנפקה הגלובלית  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות הציגה לראשונה בתערוכת DSEI בלונדון את Frontier (פרונטיר) – מערכת תצפית וניטור מתקדמת לשטחים נרחבים, שנועדה לתת מענה לאתגרים והמורכבויות הסבוכים של תחום הגנת הגבולות.

המערכת החדשה מאפשרת לזהות, לסווג ולנתח איומים באופן עצמאי ובזמן אמת, תוך שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות על מנת לבצע אופטימיזציה של המידע המודיעיני שנאסף ואופן קבלת ההחלטות בתחומי היבשה, האוויר והים.

עם העלייה באיומים הגלובליים, נאלצים צוותי מודיעין לנטר ולנהל אלפי התרעות וכמויות עצומות של מידע בזמן אמת – אתגר שמעמיס על צוותי ההפעלה, דורש משאבים רבים ועלול להוביל לטעויות. על מנת לתת מענה לאתגרים אלה, אלביט מערכות פיתחה את Frontier, מערכת חכמה, מבוססת AI, אשר פועלת בקצה הרשת ומטרתה לייעל מבצעי תצפית וניטור.

יכולות מרכזיות של המערכת:

• למידה שגרתית ואדפטיבית המבוססת AI: באמצעות שימוש ביכולות מחשוב מתקדמות, המערכת לומדת את דפוסי הפעולה השגרתיים ומזהה חריגות תוך ניתוח מתקדם של מידע רב.

• סיווג איומים עצמאי: תוך שימוש בבינה מלאכותית, המערכת מזהה ומסווגת איומים בזמן אמת לתגובה מדויקת ומהירה.

• תמיכה חכמה בקבלת החלטות: המערכת מדרגת את רמת הסיכון של כל איום ומספקת למפעילים תובנות ברורות לפעולה.

• שילוב מתקדם של חיישנים: פרונטיר מאחדת נתונים ממגוון חיישנים ליצירת תמונת מצב מדויקת של השטח.

• יעילות תפעולית: הפחתת עומס על צוותי ההפעלה, חיסכון בעלויות ושיפור בהצלחת משימות.

פרונטיר מפעילה מגוון רחב של חיישנים לטובת אימות חזותי וסיווג איומים, ומעבירה לגורמים הרלוונטיים רק את המידע הרלוונטי ביותר ולאחר שנותח.

בביתן החברה יוצגו פתרונות מגוונים נוספים, בהם כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות תקשורת ורדיו, מערכות ל"א להגנה עצמית באוויר, בים וביבשה, מערכות תצפית וראיית לילה, פתרונות נגד רחפנים, ועוד.

הפוסט אלביט מערכות משיקה את Frontier – מערכת מבוססת AI להגנה על גבולות הופיע לראשונה ב-Chiportal.