חברת טיאסג'י מודיעה היום על השקת מערכת DroneWeaver System (DWS)  מערכת נגד רחפנים וכטב"מים אוטומטית ופורצת דרך, שנועדה לאפשר לכוחות ביטחון וארגוני אבטחה לזהות, לנתח, לתעדף ולסכל איומי רחפנים בתוך שניות – תוך צמצום משמעותי של העומס על המפעילים.

המערכת החדשה נשענת על פלטפורמת שו"ב אווירית מבצעית של TSG הפועלת מזה שנים אצל לקוחות בארץ ובעולם, ומרחיבה אותה להתמודדות ייעודית עם איומי רחפנים וכטב"מים. המערכת מבצעת באופן אוטומטי כ-90% מתהליך גילוי וניהול האיום: החל ממיזוג מידע ממספר חיישנים, דרך סינון התרעות שווא וזיהויים כפולים, ועד לסיווג האיום, הערכת רמת הסיכון והמלצה בזמן אמת על אמצעי התגובה האפקטיבי ביותר.

בעידן שבו רחפני FPV , נחילים אוטונומיים ואיומים נוספים הופכים למהירים יותר, זולים יותר וקשים יותר לזיהוי,DroneWeaver System  מספקת תמונת אוויר אחודה ומדויקת בזמן אמת ומאפשרת קבלת החלטות מהירה ומבוססת מידע גם תחת עומס מבצעי גבוה.

המערכת מבוססת על ארכיטקטורה פתוחה ואגנוסטית, המאפשרת אינטגרציה מהירה עם מגוון רחב של חיישנים ואמצעי יירוט קיימים ועתידיים.DroneWeaver System  תומכת במכ"מים, מערכות RF, מצלמות EO/IR, חיישני ADS-B ומקורות גילוי נוספים, לצד מגוון פתרונות Soft-Kill ו- Hard Kill בהם שיבוש אלקטרוני, Spoofing, לייזרים, מערכות קינטיות ומיירטים. בנוסף, המערכת יודעת לבצע התאמה חכמה בין סוג האיום לבין אמצעי היירוט המתאים ביותר, יכולת המסייעת להפחית שימוש מיותר באמצעי יירוט יקרים ולייצר הגנה אפקטיבית וחסכונית יותר בקנה מידה רחב.

" מערכת ה DroneWeaver מביאה לידי ביטוי את היכולות של טיאסג'י בתחום ההגנה האווירית והשליטה בזמן אמת,” אומר פיני יונגמן נשיא החברה. “מבוססת על ניסיון של שנים רבות בפיתוח והטמעת מערכות שו"ב אוויריות מבצעיות. לקחנו יכולת מוכחת לניהול איומים אוויריים והרחבנו אותה לעולם הרחפנים והכטב"מים, תוך שילוב אוטומציה ובינה מלאכותית המאפשרים תגובה מהירה ומדויקת גם מול איומים מורכבים ודינמיים."

 DroneWeaver Systemניתנת להתאמה להגנה על בסיסים צבאיים, תשתיות קריטיות, כוחות ניידים, שיירות, מתקנים אסטרטגיים ומשימות טקטיות מורכבות – תוך תמיכה בפריסה גמישה בהתאם למשימה, לסביבה המבצעית ולצרכים התקציביים.

טיאסג'י מציגה את מערכת DroneWeaver במסגרת תערוכת התעופה והבטחון ILA Berlin Air Show 2026  .

הפוסט TSG משיקה את DroneWeaver System, מערכת אוטונומית מבוססת AI להגנה מפני רחפנים וכטב"מים לעיתונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הדיפנס־טק הישראלית סמארט שוטר (Smart Shooter) ממשיכה להרחיב את פעילותה מול הכוחות המזוינים של ארצות הברית. החברה הודיעה כי זכתה בחוזה לאספקת מערכות בקרת אש נישאות חייל מסוג SMASH 3000SA לחיל הנחתים האמריקני, בהיקף בסיסי של כ-3.4 מיליון דולר. ההסכם כולל גם אופציות לרכש נוסף של מערכות, חלפים והדרכות בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר, כך ששוויו הכולל עשוי להגיע לכ-5.8 מיליון דולר.

החוזה הוצא על ידי פיקוד מערכות חיל הנחתים, Marine Corps Systems Command, והוא מצטרף לשורה של עסקאות שעליהן דיווחה סמארט שוטר בשנה האחרונה מול גופים שונים בפנטגון. לפי החברה, אספקת המוצרים והשירותים צפויה להתבצע ברובה המוחלט ברבעון הרביעי של 2026, כאשר חלק קטן מן השירותים יימשך עד סוף הרבעון הראשון של 2027.

חדירה רחבה יותר לשוק האמריקני

הזכייה החדשה משמעותית עבור סמארט שוטר משום שהיא מחזקת את מעמדה לא רק כספקית ניסיונית, אלא כחברה שמערכותיה נכנסות בהדרגה לשימוש מבצעי רחב יותר. במהלך החודשים האחרונים דיווחה החברה על חוזים מול כמה זרועות וגופים בצבא ארצות הברית, בהם הצבא, הצי, חיל האוויר וחיל הנחתים.

בחודש מרץ דיווחה סמארט שוטר על חוזה מול כוח המשימה המשולב האמריקני JIATF-401 בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר. בחודש מאי דיווחה החברה על חוזה מול הצבא האמריקני בהיקף של כ-10.7 מיליון דולר, ובתחילת יוני דיווחה על חוזה משמעותי ראשון מול הצי האמריקני בהיקף של כ-1.8 מיליון דולר. החוזה הנוכחי מול המארינס מוסיף נדבך נוסף למגמה זו.

עבור חברה ישראלית הפועלת בשוק הביטחוני האמריקני, רצף חוזים כזה הוא אינדיקציה חשובה. השוק האמריקני גדול, תחרותי ומבוקר מאוד, וכניסה אליו מחייבת עמידה בדרישות מבצעיות, לוגיסטיות ותקציביות מחמירות. כאשר כמה זרועות שונות בוחנות או רוכשות מערכות מאותה חברה, הדבר עשוי להעיד על צורך מבצעי משותף ועל התאמה של הטכנולוגיה לתרחישים שונים.

איום הרחפנים משנה את שוק הביטחון

הרקע המרכזי לצמיחה של סמארט שוטר הוא השינוי המהיר באופי שדה הקרב. רחפנים קטנים, זולים ונגישים הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על כוחות קרקע, מתקנים, כלי רכב ושיירות. הם משמשים לאיסוף מודיעין, להכוונת אש ולעיתים גם לנשיאת מטענים. האתגר שהם מציבים הוא שילוב של עלות נמוכה, זמינות גבוהה, חתימה קטנה ויכולת לפעול בגבהים נמוכים.

מערכות SMASH של סמארט שוטר נועדו להתמודד עם חלק מן האתגר הזה באמצעות בקרת אש חכמה לנשק קל. המערכת משלבת חיישנים, עיבוד תמונה ואלגוריתמים המסייעים ללוחם לזהות, לעקוב ולשפר את דיוק הירי לעבר מטרות נעות, ובהן רחפנים. מבחינת הכוחות, היתרון הוא היכולת לספק מענה נישא חייל, שאינו מחייב בהכרח מערכת כבדה או יקרה בכל נקודה.

הצורך בפתרונות כאלה אינו מוגבל לזירה אחת. צבאות רבים מחפשים כיום שכבות הגנה שונות מפני רחפנים: מערכות לוחמה אלקטרונית, יירוטים קינטיים, לייזרים, מערכות גילוי, פתרונות רכביים ופתרונות אישיים. סמארט שוטר פועלת בשכבה האחרונה – מתן יכולת מדויקת יותר ללוחם הבודד או לצוות קטן מול מטרות קטנות ומהירות.

מיכל מור: “איתות לדחיפות המבצעית”

מיכל מור, מנכ"לית סמארט שוטר, אמרה כי החוזה החדש מהווה ולידציה נוספת ליכולת המבצעית של מערכות החברה. לדבריה, הרחבת הפעילות מול הפנטגון משקפת את הצורך הגובר במענה לאיום הרחפנים בשדה הקרב המודרני.

“אני רואה חשיבות של ממש בהרחבת הפעילות של סמארט שוטר מול משרד המלחמה האמריקאי,” מסרה מור. “החוזה הנוכחי מהווה ולידציה נוספת לאיכות הגבוהה וליכולת המבצעית של המערכות שלנו בשדה הקרב המודרני, בין היתר מול איום הרחפנים. אספקת המוצרים לחיל הנחתים, כמו גם לצי האמריקאי, תתבצע בחודשים הקרובים, איתות נוסף לדחיפות המבצעית הגבוהה לפריסת מוצריה של סמארט שוטר לרוחב הצבא האמריקאי.”

הדגש בדבריה הוא על מהירות הפריסה. בתחום המענה לרחפנים, זמני תגובה קצרים הפכו לגורם מרכזי. הטכנולוגיה משתנה במהירות, ואיומים חדשים מופיעים בזירות לחימה שונות כמעט בזמן אמת. לכן, צבאות אינם מסתפקים עוד בתוכניות פיתוח ארוכות בלבד, אלא מחפשים פתרונות שניתן לרכוש, להטמיע ולשפר בתוך פרקי זמן קצרים יחסית.

משמעות לתעשיית הדיפנס־טק הישראלית

החוזה החדש של סמארט שוטר ממחיש מגמה רחבה יותר בתעשיית הדיפנס־טק הישראלית: מעבר מפתרונות נקודתיים לשילוב במערכות רכש של צבאות גדולים. ישראל נחשבת שוק ניסוי ותפעול חשוב לטכנולוגיות ביטחוניות, אך ההתרחבות לשוק האמריקני היא קפיצת מדרגה עסקית. היא דורשת לא רק מוצר מבצעי, אלא גם יכולת ייצור, תמיכה, הדרכה, שרשרת אספקה והתאמה לדרישות רכש אמריקניות.

עבור סמארט שוטר, רצף החוזים עם זרועות שונות בארצות הברית עשוי לסייע בבניית מעמד של ספקית מוכרת בתחום בקרת האש החכמה וההתמודדות עם רחפנים. החוזה מול המארינס אינו הגדול ביותר שעליו דיווחה החברה השנה, אך הוא חשוב משום שהוא מרחיב את בסיס הלקוחות בתוך הצבא האמריקני ומחזק את ההכרה בצורך בפתרונות נישאים ללוחם.

המרוץ נגד הרחפנים ימשיך להאיץ את ההשקעות בטכנולוגיות חישה, עיבוד תמונה, AI, בקרת אש ומערכות יירוט. החוזה החדש של סמארט שוטר מציב את החברה הישראלית בתוך אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הביטחוני העולמי – פתרונות מהירים, מדויקים וניידים להגנה מפני איומים קטנים וזולים שהפכו למשמעותיים מאוד בשדה הקרב.

הפוסט סמארט שוטר מרחיבה את פעילותה בארה״ב: תספק מערכות בקרת אש לחיל הנחתים בעסקה של עד 5.8 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

D-Fend, שהוקמה בשנת 2017 על ידי המנכ"ל זוהר הלחמי והיו"ר רמי תמיר, פיתחה מערכת להגנה מפני רחפנים המבוססת על השתלטות אלקטרונית על כלי הטיס העוין והנחתתו בצורה מבוקרת, ללא צורך בשיבוש תקשורת רחב היקף או בירי פיזי לעברו. הפתרון של החברה מיועד להגנה על שדות תעופה, מתקנים אסטרטגיים, בסיסים צבאיים, אירועים המוניים ותשתיות קריטיות.

העסקה משקפת את העלייה הדרמטית בביקוש למערכות נגד רחפנים בשנים האחרונות, על רקע השימוש הגובר ברחפנים בזירות לחימה באוקראינה, במזרח התיכון ובאזורים נוספים בעולם. מגמה זו הואצה במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה הרב-זירתית שבאה בעקבותיה, שהמחישו את האיום שמציבים רחפנים זולים ונגישים על מטרות צבאיות ואזרחיות כאחד.

RTX, אחת מחברות הביטחון הגדולות בעולם, מחזיקה בפעילויות בתחומי המכ"ם, מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות אלקטרוניות ותעופה. רכישת D-Fend צפויה לחזק את יכולותיה בתחום ההגנה מפני רחפנים ולשלב את הטכנולוגיה הישראלית במערכות הביטחוניות שהיא מספקת לצבאות ולגופי ביטחון ברחבי העולם.

החברה הישראלית גייסה במהלך שנות פעילותה עשרות מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון ומשקיעים אסטרטגיים. בין לקוחותיה נמנים גופי ביטחון, רשויות אכיפת חוק, מפעילי נמלי תעופה וארגונים ממשלתיים במדינות רבות.

היקף העסקה מעיד גם על המשך האטרקטיביות של תעשיית הסייבר והביטחון הישראלית בעיני תאגידי ענק בינלאומיים, למרות האתגרים הכלכליים והגיאופוליטיים של השנים האחרונות. בעוד שבשנים האחרונות נרשמה האטה בשוק ההנפקות ובחלק מעסקאות ההייטק, תחומי הביטחון, הסייבר והטכנולוגיות הדו-שימושיות ממשיכים למשוך השקעות ורכישות בהיקפים גדולים.

לדברי גורמים בענף, אחד הגורמים המרכזיים לערכה הגבוה של D-Fend הוא השילוב בין טכנולוגיה מוכחת מבצעית לבין שוק שנמצא בצמיחה מהירה. ההערכות הן כי שוק מערכות ההגנה מפני רחפנים צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות, כאשר יותר ויותר מדינות, שדות תעופה ותשתיות קריטיות מחפשים פתרונות להתמודדות עם האיום המתפתח.

הרכישה צפויה להעניק ל-D-Fend גישה למערך השיווק, הייצור והלקוחות הגלובלי של RTX, ובכך להאיץ את פריסת הטכנולוגיה שלה בשווקים חדשים ברחבי העולם.

הפוסט דיפנד נמכרת ב־1.55 מיליארד דולר – אחת מעסקאות הסייבר הגדולות בתולדות ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות הודיעה כי זכתה בחוזה בהיקף של כ־1.4 מיליארד דולר מלקוח אירופי, לאספקת תוכניות רחבות למודרניזציה צבאית. החוזה יבוצע במשך חמש שנים, וזהות המדינה הרוכשת לא נחשפה. לפי הודעת החברה, החבילה כוללת שילוב של מערכות בלתי מאוישות אוטונומיות, לוחמה אלקטרונית קרקעית, חימוש מונחה־מדויק, מערכות אלקטרו־אופטיות לסימון ולסיור, וקישוריות מבוססת רדיו מוגדר תוכנה, SDR. (elbitsystems.com)

העסקה דווחה גם בתקשורת הכלכלית בישראל, שם צוין כי מניית אלביט זינקה בעקבות ההודעה ביותר מ־8% בבורסה. לפי הדיווח, המכלול שיסופק נועד להפוך את צבא הלקוח לכוח מודרני ומשולב יותר, הפועל באמצעות מערכות מקושרות במרחבי לחימה שונים.

שכבת האלקטרוניקה של שדה הקרב

החוזה החדש מדגיש את המעבר של מערכות ביטחוניות ממוצרים נפרדים לפלטפורמות מקושרות. מבחינה טכנולוגית, הרכיב החשוב בעסקה אינו רק הכלים הבלתי מאוישים או החימוש המונחה, אלא היכולת לחבר ביניהם באמצעות תקשורת, חיישנים, מערכות שליטה ובקרה, לוחמה אלקטרונית ואלגוריתמים לעיבוד מידע בזמן אמת.

רדיו מוגדר תוכנה, SDR, מאפשר להחליף חלק מהפונקציות שבעבר היו תלויות בחומרה ייעודית בתוכנה הניתנת לעדכון. בשדה קרב מודרני, יכולת זו חשובה במיוחד משום שהיא מאפשרת התאמה מהירה יותר לתדרים, לאיומים ולתצורות פעולה משתנות. לצד זאת, מערכות אלקטרו־אופטיות ולוחמה אלקטרונית נשענות על שילוב של חיישנים, עיבוד אותות, רכיבי RF, מחשוב משובץ ותוכנה מתקדמת.

אלביט מסרה כי הפתרונות שיסופקו נועדו לשפר את יכולות התמרון והשרידות של הלקוח האירופי, וכי הם יפעלו כרשת משולבת אחת. לפי החברה, החבילה כוללת מערכות בלתי מאוישות, מערכות EW קרקעיות מתקדמות, חימוש מדויק לארטילריה ולתקיפות אוויר־קרקע, ומערכות סיור וסימון אלקטרו־אופטיות.

אירופה ממשיכה להתחמש

החוזה מגיע על רקע עלייה מתמשכת בתקציבי הביטחון באירופה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. מדינות רבות ביבשת משקיעות במודרניזציה של צבאותיהן, בדגש על מערכות ארוכות־טווח, הגנה מפני כטב"מים, חימוש מדויק, תקשורת מאובטחת ויכולות מודיעין אלקטרוני. Reuters דיווחה כי אלביט נהנית מביקוש חזק למערכות צבאיות, וכי ברבעון הראשון של 2026 רשמה החברה הכנסות שיא של כ־2.2 מיליארד דולר.

העסקה החדשה משתלבת במגמה רחבה יותר של חוזים אירופיים עבור אלביט. באפריל 2025 דיווחה Reuters על חוזה של 130 מיליון דולר לאספקת רקטות מתקדמות מסוג PULS למדינה אירופית, ובאפריל 2026 דיווחה על התקדמות באספקת מערכות מל"ט לרומניה. (Reuters)

צבר הזמנות של יותר מ־30 מיליארד דולר

לצד הודעת החוזה, אלביט פרסמה גם את תוצאות הרבעון הראשון של 2026. החברה דיווחה על הכנסות של 2.19 מיליארד דולר, לעומת 1.90 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב־2025. צבר ההזמנות הגיע ל־30.2 מיליארד דולר, כאשר 71% ממנו מגיעים מלקוחות מחוץ לישראל. לפי החברה, כמחצית מהצבר צפויה להתבצע עד סוף 2027.

בצלאל מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, אמר כי החוזה משקף את רוחב תיק המוצרים של החברה ואת יכולתה לספק מערכות מובילות לצד פתרונות משולבים המותאמים לצרכים מבצעיים משתנים. לדבריו, הניסיון של אלביט בעבודה עם צבאות בעולם, יחד עם יכולות הפיתוח הפנימיות שלה, מחזקים את מעמדה כשותפה לתוכניות מודרניזציה ארוכות טווח.

הזווית התעשייתית של העסקה ברורה: הביקוש הביטחוני באירופה אינו מתמקד עוד רק בפלטפורמות מסורתיות, אלא במערכות דיגיטליות ומקושרות. עבור תעשיות האלקטרוניקה הביטחונית, המשמעות היא ביקוש גובר לרכיבי תקשורת, חיישנים, מערכות עיבוד, מודולי RF, מערכות ראייה ממוחשבת, תוכנה משובצת וקישוריות מאובטחת. במובן זה, החוזה של אלביט הוא לא רק עסקה ביטחונית גדולה, אלא גם איתות נוסף לכך ששדה הקרב המודרני הופך לשוק מרכזי עבור טכנולוגיות אלקטרוניקה מתקדמות.

הפוסט אלביט זכתה בחוזה ענק של 1.4 מיליארד דולר באירופה למערכות לחימה מקושרות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אונדס (Ondas), הנסחרת בנאסד"ק תחת הסימול ONDS, הודיעה כי חתמה על הסכם לרכישת 100% מחברת אומניסיס הישראלית בעסקת מניות בהיקף של 200 מיליון דולר. אומניסיס מפתחת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לתכנון, אופטימיזציה וקבלת החלטות מבצעיות בזמן אמת, ומעסיקה כ־185 עובדים בישראל.

הרכישה משתלבת במהלך רחב יותר של אונדס לבניית פורטפוליו של מערכות אוטונומיות, רובוטיקה וטכנולוגיות למשימות קריטיות בתחומי הביטחון, ביטחון המולדת, תשתיות קריטיות ושווקים תעשייתיים. עבור החברה, אומניסיס אינה רק רכישה ישראלית נוספת, אלא תוספת של שכבת תוכנה מרכזית שאמורה לחבר בין מערכות שונות ולסייע בתכנון ובניהול משימות בזמן אמת.

לפי הודעת החברה, העסקה מגיעה לאחר רבעון שיא של אונדס, שבו דיווחה על הכנסות של 50.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2026, גידול של יותר מפי עשרה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. החברה גם העלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל־390 מיליון דולר לפחות.

שכבת החלטה למערכות לחימה מורכבות

אומניסיס פועלת יותר מ־25 שנה בשוק הביטחוני ומספקת מערכות מבצעיות לצבאות בעולם. המוצר המרכזי שלה הוא פלטפורמת BRO, ראשי תיבות של Battle Resource Optimization. מדובר במערכת תוכנה מודולרית שאינה תלויה בספק מסוים, ומיועדת לאסוף מידע מחיישנים, מערכות שליטה ובקרה ופלטפורמות מבצעיות, ולנתח אותו בזמן אמת לצורך תכנון, אופטימיזציה וניהול משימות.

הפלטפורמה תומכת בכל מחזור המשימה: תכנון מוקדם, התאמות דינמיות תוך כדי פעילות מבצעית, וניתוח ותחקור לאחר המשימה. בין היישומים שמוזכרים בהודעת החברה: הגנה אווירית, הגנה מפני רחפנים, איסוף מודיעין, לוחמה אלקטרונית, הגנת גבולות וניהול ספקטרום.

הצורך במערכות כאלה גובר ככל ששדה הקרב נעשה צפוף יותר מבחינה דיגיטלית. כוחות צבאיים נדרשים כיום לתאם בין מערכות יירוט, רחפנים, אמצעי מודיעין, חיישנים, מערכות תקשורת ואמצעי תקיפה והגנה. הבעיה אינה רק איסוף מידע, אלא היכולת להפוך אותו להחלטה מבצעית בתוך זמן קצר.

מאוסף פלטפורמות למערכת משולבת

באונדס מציגים את הרכישה כחלק מבניית ארכיטקטורת Systems of Systems. המשמעות היא מעבר ממכירת פלטפורמות בודדות, כגון רחפנים או מערכות רובוטיות, למערכת משולבת שבה חיישנים, כלי פעולה, מערכות תקשורת ושכבת תוכנה פועלים יחד.

אריק ברוק, יו"ר ומנכ"ל Ondas, אמר כי אומניסיס ופלטפורמת BRO מייצגות התקדמות במפת הדרכים של החברה לבניית ארכיטקטורת Systems of Systems עבור פתרונות ביטחון והגנה אוטונומיים. לדבריו, BRO היא פלטפורמת תוכנה מוכחת מבצעית, שמספקת ערך בתכנון משימות, אופטימיזציה של משאבים וקבלת החלטות בזמן אמת בסביבות מורכבות ורב־ממדיות.

אושרי לוגסי, מנכ"ל משותף ב־Ondas Autonomous Systems, אמר כי שילוב אומניסיס מוסיף לארכיטקטורה של אונדס "מנוע החלטה" מבוסס בינה מלאכותית, שמאפשר לחבר בין חיישנים, פלטפורמות ואמצעי פעולה למערכת אחת היכולה לזהות, להחליט ולפעול בזמן אמת.

אומניסיס תמשיך לפעול כחברת בת

במסגרת העסקה, אומניסיס תהפוך לחברת בת בקבוצת אונדס. החברה צפויה להמשיך לפעול בישראל, אך לקבל גישה רחבה יותר למשאבים, תשתית עסקית ושווקים בין־לאומיים, בעיקר בארצות הברית ובמדינות נוספות שבהן פועלת אונדס.

עופר ירדן, מנכ"ל אומניסיס, אמר כי החברה בנתה במשך 25 שנה יכולת ייחודית בתחום האופטימיזציה של משימות מבצעיות. לדבריו, השילוב עם Ondas נועד להאיץ את הצמיחה הבין־לאומית של החברה, תוך שימור הייעוד, הערכים, התרבות הארגונית והצוות בישראל.

העסקה ממחישה מגמה רחבה יותר בתחום הדיפנסטק: עליית החשיבות של תוכנה, בינה מלאכותית ומערכות קבלת החלטות בזמן אמת לצד פלטפורמות חומרה. בעולם שבו רחפנים, חיישנים, מערכות יירוט ומערכות מודיעין פועלים במקביל, היתרון המבצעי עובר יותר ויותר ליכולת לתאם ביניהם במהירות, להקצות משאבים נכון ולקצר את הזמן שבין זיהוי האיום לבין התגובה.

הפוסט אונדס רוכשת את אומניסיס הישראלית ב־200 מיליון דולר ומוסיפה שכבת תוכנה לניהול קרב בזמן אמת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נאס"א בוחנת בימים אלה מעבד חלל חדש, המיועד להעניק לחלליות, רכבי שטח פלנטריים ומערכות מאוישות יכולות עיבוד גבוהות בהרבה מהמקובל כיום במשימות חלל. לפי הדיווח, תוצאות ראשוניות מצביעות על ביצועים של עד פי 500 ביחס למעבדים מוקשחי קרינה הנמצאים כיום בשימוש בחלליות, בעוד יעד הפרויקט מוגדר כהגדלה של עד פי 100 בכוח המחשוב לעומת הדור הנוכחי.

המעבד מפותח במסגרת פרויקט High Performance Spaceflight Computing של נאס"א, בשיתוף מעבדת ההנעה הסילונית JPL וחברת Microchip Technology מאריזונה. מדובר במערכת על שבב, SoC, שמרכזת יחידות עיבוד מרכזיות, מאיצי חישוב, רכיבי תקשורת, זיכרון וממשקי קלט־פלט בשבב קומפקטי אחד. במונחי תעשיית השבבים, זהו מעבר מתפיסה של מחשוב חללי שמרני ואיטי יחסית, למערכות עיבוד מתקדמות יותר, המותאמות לעבודה בסביבות קשות במיוחד.

מחשוב חלל צריך להיות גם חזק וגם עמיד

הקושי המרכזי בפיתוח שבבים לחלל אינו רק ביצועים. בניגוד לשבבים לצרכנות, לרכב או למרכזי נתונים, שבב חללי נדרש לפעול במשך שנים בתנאי קרינה חזקה, שינויי טמפרטורה קיצוניים, זעזועים מכניים ותקלות שעלולות להיגרם מחלקיקים עתירי אנרגיה. פגיעה כזו יכולה לגרום להיפוך סיבית, לשגיאת חישוב או להעברת החללית למצב בטוח, שבו מערכות לא חיוניות מושבתות עד להתערבות מהקרקע.

ב־JPL בוחנים את המעבד החדש באמצעות ניסויי קרינה, חום, הלם ובדיקות תפקודיות ממושכות. המטרה היא לוודא שהביצועים הגבוהים אינם באים על חשבון אמינות. זהו תנאי הכרחי לשילוב המעבד במשימות חלל עמוקות, שבהן אין אפשרות לתיקון פיזי, והתקשורת עם כדור הארץ עלולה להתעכב בדקות רבות.

שבב AI למשימות שבהן אין זמן לחכות לכדור הארץ

החשיבות של המעבד החדש קשורה לעלייה בצורך באוטונומיה. חללית בדרכה למאדים, נחתת על ירח קפוא או רכב שטח על פני כוכב לכת אינם יכולים להסתמך תמיד על הוראות בזמן אמת מהקרקע. כדי להגיב לאירוע לא צפוי, לבחור מסלול בטוח או לעבד במהירות נתוני חישה ונחיתה, נדרש מחשוב מקומי חזק בהרבה.

נאס"א מציינת כי המעבד יוכל לתמוך בעיבוד מהיר של כמויות גדולות של נתונים מדעיים, באחסון ובשידור יעיל יותר של מידע, ובשימוש באלגוריתמי בינה מלאכותית בתוך החללית עצמה. הדבר חשוב במיוחד בתרחישי נחיתה, שבהם יש צורך לעבד בזמן קצר נתונים מחיישנים רבים, לזהות סכנות ולהחליט כיצד לפעול.

שוק קטן יחסית, אך בעל ערך טכנולוגי גבוה

עבור Microchip Technology, הפרויקט מספק דריסת רגל עמוקה יותר בשוק החלל, הביטחון והתעופה. גרסאות מוקדמות של המעבד כבר הועברו לגורמים בתעשיות הביטחוניות והמסחריות בתחום החלל, ונאס"א מתכננת לשלב את הטכנולוגיה בעתיד במגוון משימות: לווייני תצפית, רוברים, בתי גידול מאוישים וחלליות חלל עמוק.

לצד היישומים החלליים, החברה מתכוונת להתאים את הטכנולוגיה גם לשווקים ארציים, בהם תעופה ותעשיית הרכב. זהו כיוון טבעי: שבב שמסוגל לפעול בסביבת חלל קיצונית עשוי להיות מתאים גם למערכות קריטיות בכדור הארץ, שבהן נדרשות אמינות גבוהה, עמידות, זמן תגובה מהיר ויכולת פעולה אוטונומית.

הפוסט נאס"א בוחנת מעבד חלל חדש: עד פי 500 בביצועים ממחשבי חלל קיימים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סמארט שוטר, המפתחת מערכות בקרת אש מבוססות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, הודיעה כי זכתה בחוזה בהיקף של כ־10.7 מיליון דולר לאספקת מערכות SMASH 3000SA לצבא ארה״ב. המערכות מיועדות להתקנה על נשק קל נישא חייל, ומשמשות לשיפור יכולת הפגיעה במטרות נעות, ובהן גם רחפנים.

לפי הודעת החברה, אספקת המערכות צפויה להתבצע במהלך הרבעון השלישי של 2026. החוזה כולל גם שירותים נלווים ואחריות מורחבת לשלוש שנים, בהיקף של כ־1.5 מיליון דולר. רכיב זה צפוי להיות מוכר כהכנסה על פני שנתיים, לאחר תום שנת האחריות הראשונה.

העסקה הנוכחית היא חוזה המשך לעסקה קודמת שנחתמה במאי 2025 מול צבא ארה״ב, בהיקף של כ־13.4 מיליון דולר, לאספקת מערכות SMASH 3000SA. במרץ 2026 דיווחה סמארט שוטר גם על חוזה נוסף, בהיקף של כ־2.4 מיליון דולר, מול כוח המשימה האמריקאי JIATF-401, העוסק בהתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים קטנים. בחוזה זה נכללו גם אופציות להרחבה בהיקף של כ־2.3 מיליון דולר נוספים.

ההתקשרות הנוכחית תתבצע באמצעות Atlantic Diving Supply, ADS Inc, ספקית ציוד וטכנולוגיה למשרד ההגנה ולסוכנויות פדרליות בארה״ב. לפי החברה, גוף הרכש של צבא ארה״ב שימש כגורם שהפיץ את החוזה והגדיר את הדרישה המבצעית.

הביקוש למערכות מסוג זה גדל בשנים האחרונות בעקבות השימוש הרחב ברחפנים בשדות לחימה ובאזורי עימות. רחפנים קטנים וזולים יחסית הפכו לאיום משמעותי על כוחות קרקע, עמדות, כלי רכב ומתקנים רגישים. במקביל, גוברת הדרישה לפתרונות שניתן להציב אצל הכוח הלוחם עצמו, ולא רק במערכות יירוט גדולות או יקרות יותר.

מערכת SMASH 3000SA, המשווקת בארה״ב גם בשם SMASH 2000LE, נועדה לסייע ללוחם לעקוב אחר מטרה ולבצע ירי מדויק יותר. המערכת מבוססת על עיבוד תמונה, זיהוי מטרה ומעקב אחריה, ומיועדת לשפר את הסתברות הפגיעה במטרות קרקעיות ואוויריות, נייחות ונעות. החברה מציגה את המערכת גם כמענה לאיום הרחפנים הקטנים, לרבות בתרחישים שבהם נדרש פתרון נייד ומהיר לפריסה.

מייסדת ומנכ״לית סמארט שוטר, מיכל מור, אמרה כי הבחירה החוזרת של צבא ארה״ב במערכות החברה משקפת את העלייה בביקוש לפתרונות נגד רחפנים ואת הצורך של כוחות קרקע באמצעים מדויקים יותר להתמודדות עם האיום. לדבריה, החברה רואה גידול בביקוש מצד כוחות צבא וביטחון בעולם.

סמארט שוטר הוקמה בשנת 2011 על ידי מיכל מור ואבשלום ארליך. החברה פועלת מקיבוץ יגור ומחזיקה חברות בת בארה״ב, בגרמניה ובאוסטרליה. מערכותיה נמצאות בשימוש צה״ל וכוחות ביטחון נוספים בעולם, בהם גם בארה״ב ובכמה מדינות נאט״ו.

הפוסט סמארט שוטר תספק לצבא ארה״ב מערכות ליירוט רחפנים בכ־10.7 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סמסונג פאונדרי נכנסת עמוק יותר לעולם שבבי החלל. לפי דיווחים בקוריאה, חטיבת היציקות של סמסונג מפתחת שבבים בדרגת חלל וגם יכולות ייצור קבלניות ייעודיות, כחלק מהגדרת התחום כמנוע צמיחה עתידי. הרציונל ברור: שבבים לשימוש בחלל צריכים לשלב ביצועים גבוהים עם עמידות לקרינה קוסמית, לשינויי טמפרטורה קיצוניים ולאמינות ארוכת טווח, והדרישות האלה הופכות רלוונטיות יותר ככל ששוק הלוויינים, המטענים החכמים והמחשוב במסלול מתרחב.

פרויקט לאומי קוריאני לשבע משפחות שבבים

מאחורי המהלך של סמסונג עומד גם מאמץ ממשלתי רחב יותר. ETRI, המכון הקוריאני לאלקטרוניקה ותקשורת, מפעיל חטיבת מחקר אסטרטגית לשבבי חלל ואווירונאוטיקה. לפי התיאור הרשמי של המכון, התוכנית מכוונת לפיתוח טכנולוגיות ליבה בשבע קטגוריות של שבבים ומודולים לתקשורת, הספק, דימות וזיכרון, וכן לצבירת “space heritage” באמצעות מבחני עמידות לקרינה, מבחני אמינות ושתי התקנות לוויין עד 2030. בדיווחים בקוריאה נאמר כי לסמסונג יש תפקיד מרכזי בפרויקט הזה, וכי היעד הוא לייצר עד 2030 שבעה סוגי שבבי חלל מתוצרת קוריאנית. ראש החטיבה ב־ETRI אף אמר שלקוריאה יש כיום אפס נתח שוק בתחום הזה. (etri.re.kr)

מניסויי DRAM ו־NAND ועד MRAM לחלל

הפעילות של סמסונג כבר עברה משלב התכנון לשלב הניסויים. לפי הדיווחים, כבר בנובמבר 2025 החברה שלחה רכיבי DRAM ו־NAND לניסוי חלל במסגרת פרויקט ממשלתי. בהמשך שולבו רכיבי בדיקה של סמסונג ושל SK hynix בלוויין הזעיר K-RadCube, שנבחר כמטען משני במשימת Artemis II. לפי KASI, המטען יועד לבחון השפעות קרינה על התקני מוליכים למחצה מסחריים בסביבה של מסלול גבוה, בין כ־200 ל־70 אלף קילומטר. הלוויין אכן שוגר ונפרס, אך בהמשך התקשורת עמו נכשלה והנתונים המדעיים המתוכננים לא נאספו במלואם. למרות זאת, בקוריאה רואים בעצם ההשתתפות בתוכנית צעד חשוב בדרך לצבירת ניסיון חללי אמיתי. (pda.kasi.re.kr)

השלב הבא הוא טכנולוגי יותר. לפי Seoul Economic Daily, קוריאה מתכננת לשגר ב־2030 שבעה סוגי שבבי חלל לניסוי אימות, ובהם גם MRAM של סמסונג, שנבחר משום שהוא אמור לשמור על שלמות הנתונים גם בסביבת קרינה. זה מתחבר היטב לפריצת הדרך האחרונה שסמסונג חשפה ב־ISSCC 2026: מימוש של eMRAM על תהליך 8 ננומטר FinFET עם תשואת ייצור ברמת mass production. לפי הדיווח, לעומת גרסת 14 ננומטר, מהירות הכתיבה השתפרה ב־62.5%, צפיפות האינטגרציה עלתה ב־11.5%, ומדד הביצועים הכולל השתפר ב־52.9%. (Seoul Economic Daily)

למה זה חשוב גם מחוץ לקוריאה

הסיפור הזה חשוב לא רק לסמסונג, אלא לכל שוק השבבים. אם עד היום רכיבי חלל נשענו בעיקר על רכיבים ייעודיים, יקרים ואיטיים יחסית, הכיוון החדש הוא לקחת תהליכים מסחריים מתקדמים יותר, להוסיף להם הקשחה לקרינה, אימות ואדריכלות מתאימה, וכך לקצר פערים בין שבבים “ארציים” לשבבים לחלל. בקוריאה כבר מדברים במפורש על מעבר הדרגתי מרכיבי חלל קלאסיים לרכיבים מסחריים שיקבלו “space heritage”. גם בישראל זהו תחום מוכר: רמון ספייס מציגה פלטפורמות מחשוב, אחסון וקישוריות עמידות לחלל, המבוססות על טכנולוגיות הקשחה לקרינה, ובפברואר קיים מרכז ACRC בטכניון וובינר ייעודי על Radiation Hardening By Design. (דונגה סיינטיפיק)

מבחינת סמסונג, המשמעות האסטרטגית ברורה. החברה מנסה להרחיב את פעילות הפאונדרי מעבר לשוקי AI, מובייל ורכב, אל נישה קטנה יותר אך בעלת חסמי כניסה גבוהים במיוחד. אם קוריאה אכן תצליח לבנות עד סוף העשור אקוסיסטם מקומי של שבבי חלל, זה יהיה צעד משמעותי גם לחברות פאבלס קוריאניות שיחפשו ייצור מקומי, וגם לתחרות הגלובלית מול ספקים ותיקים יותר של רכיבים עמידי קרינה. (Pulse)

הפוסט סמסונג פאונדרי מרחיבה פעילות לשבבי חלל, וקוריאה הדרומית מכוונת לעצמאות בתחום עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מלחמה ממושכת בין ארה"ב, ישראל ואיראן עלולה לפגוע לא רק בשוקי האנרגיה, אלא גם בשרשרת האספקה העולמית של תעשיית השבבים. לפי הערכות שפורסמו ב־CNBC, שני מוקדי סיכון בולטים במיוחד: חומרים חיוניים לייצור שבבים, ובראשם הליום וברום, וכן התייקרות האנרגיה, שעלולה לצנן את גל ההשקעות המסיבי במרכזי נתונים לבינה מלאכותית.

החשש הראשון נוגע להליום, גז שאין לו כיום חלופה מעשית בכמה שלבים קריטיים בייצור שבבים, ובהם פינוי חום ותהליכי ליתוגרפיה. לפי הסקר הגיאולוגי של ארה"ב, קטאר היא אחת היצרניות המרכזיות בעולם, וב־CNBC צוין כי היא אחראית ליותר משליש מן ההיצע העולמי. איגוד תעשיית השבבים האמריקני כבר הזהיר ב־2023 כי שיבוש מיידי באספקת הליום עלול לגרום לזעזועים בייצור השבבים העולמי.

הבעיה איננה רק ההפקה, אלא גם ההובלה. מצר הורמוז הוא נתיב שיט קריטי ליצוא מהמפרץ, וכל שיבוש ממושך בו עלול להוציא חלק גדול מההיצע העולמי מהשוק. לפי התחזיות שצוטטו ב־CNBC, סגירה ממושכת של הנתיב עלולה לגרוע יותר מרבע מהיצע ההליום העולמי, ולגרור חודשים של חזרה איטית לשגרה בשרשרת האספקה.

גם הברום נמצא על הכוונת. לפי הנתונים שצוטטו בכתבה, כשני שלישים מהייצור העולמי של ברום מגיעים מישראל ומירדן. זהו חומר נוסף בעל תפקיד חשוב בתהליכי ייצור מסוימים של שבבים, ולכן כל פגיעה ממושכת באזור עלולה להחריף את הלחץ על היצרנים, גם אם כרגע בשוק מדגישים שההשפעה בפועל עדיין מוגבלת.

מעבר לצד של ההיצע, התעשייה חוששת גם מפגיעה בביקוש. העלייה במחירי הנפט והאנרגיה מייקרת את ההפעלה של מרכזי נתונים, שהם צרכני החשמל הכבדים ביותר בגל הבינה המלאכותית. לפי תחזית ה־EIA שדווחה ברויטרס, מחיר ברנט צפוי להישאר מעל 95 דולר לחבית בחודשיים הקרובים בעקבות השיבושים מהמלחמה, אחרי שכבר חצה לזמן קצר את רף 100 הדולר. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים הרבה יותר חשמל ממרכזי נתונים רגילים, ולכן כל התייקרות אנרגטית מעלה את עלות הבעלות הכוללת של חברות הענן וההייפרסקיילרים.

המשמעות היא איום ישיר במיוחד על יצרניות הזיכרון, ובראשן סמסונג ו־SK Hynix, שנהנו עד כה מבום הבינה המלאכותית. שבבי זיכרון, ובעיקר HBM ו־DRAM, הם רכיב יסוד במערכות של אנבידיה ובמרכזי נתונים לאימון ולהרצה של מודלים גדולים. אם עלויות האנרגיה ימשיכו לטפס, ואם פרויקטי תשתית של בינה מלאכותית יידחו או יצומצמו, יצרניות הזיכרון עלולות לסבול מירידת ביקוש, מלחץ מחירים ומפגיעה בשולי הרווח הגבוהים שהשוק כבר מתמחר.

לפי CNBC, מאז תחילת המלחמה נמחקו יותר מ־200 מיליארד דולר משוויין המשולב של סמסונג ו־SK Hynix, גם אם חלק מן הירידות קוזז בהמשך. גם קרן הסל VanEck Semiconductor ETF ירדה מאז תחילת הלחימה, אם כי התאוששה חלקית לאחר הצהרת הנשיא דונלד טראמפ שהמלחמה תסתיים “בקרוב מאוד”. במקביל, דיווחים מהימים האחרונים מצביעים על כך שמחירי הנפט אכן ירדו מהשיאים שנרשמו בתחילת ההסלמה, אך נותרו גבוהים ותנודתיים, כך שהשוק עדיין מתמחר אי־ודאות גיאופוליטית משמעותית.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה מרבית האנליסטים עדיין מדברים על סיכון פוטנציאלי יותר מאשר על פגיעה ממשית ומיידית. לחברות הזיכרון יש חוזי אספקה שנתיים, ולפחות בטווח הקצר הן מחזיקות מלאים שמאפשרים להמשיך בייצור. לכן, השאלה המרכזית אינה מה קורה היום, אלא מה יקרה אם הלחימה תימשך שבועות וחודשים, תעמיק את שיבושי ההובלה ותשאיר את מחירי האנרגיה גבוהים. במקרה כזה, תעשיית השבבים עלולה לגלות שוב עד כמה היא תלויה בחומרי גלם ובצווארי בקבוק גיאופוליטיים שמרוחקים מאוד מקווי הייצור של טאיוואן, קוריאה וארה"ב.

הפוסט המלחמה באיראן עלולה לפגוע בתעשיית השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החרפת הלחימה בין ארה"ב וישראל לאירן והתגובה האיראנית על שכנותיה מעוררת דאגה גוברת בתעשיית השבבים העולמית, בעיקר סביב אספקת חומרי גלם חיוניים לייצור שבבים. בדרום קוריאה הזהיר חבר הפרלמנט קים יאנג־בה, לאחר פגישה עם בכירים בתעשייה ובהם נציגי סמסונג אלקטרוניקס, כי שיבוש באספקת חומרים מהמזרח התיכון עלול לפגוע בייצור שבבים. בין החומרים שהוזכרו בולט במיוחד הליום, גז חשוב לניהול חום בתהליכי ייצור, שלדברי גורמים בתעשייה אין לו כיום חלופה מעשית מלאה.

החשש אינו תיאורטי בלבד. לפי רויטרס, דרום קוריאה תלויה במזרח התיכון גם באספקת ברום ובשורה של פריטים נוספים בשרשרת האספקה לשבבים, והממשלה בסיאול ציינה כי לפחות 14 רכיבים או חומרים רלוונטיים מגיעים במידה גבוהה מהאזור. אמנם חלקם ניתנים לרכש ממקורות חלופיים או מייצור מקומי, אך כל עיכוב ממושך עלול להגביר את הלחץ בשוק שגם כך מתוח בגלל הביקוש לשרתי AI ולשבבי זיכרון.

מבחינת החברות עצמן, המסר כרגע זהיר אך לא פאניקאי. SK hynix מסרה כי גיוונה את שרשראות האספקה שלה וכי ברשותה מלאי הליום מספק, ולכן היא מעריכה שההשפעה המיידית תהיה מוגבלת. גם TSMC הודיעה כי בשלב זה אינה צופה פגיעה משמעותית, אך ממשיכה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. במילים אחרות, היצרנים הגדולים אינם מדווחים עדיין על משבר תפעולי, אך בהחלט נערכים לאפשרות שהסכסוך יתארך.

הבעיה הרחבה יותר היא שהענף מגיע למשבר הזה במצב רגיש ממילא. הביקוש המואץ לשבבים עבור מרכזי נתונים של בינה מלאכותית כבר יצר צווארי בקבוק בחלקים שונים של שרשרת האספקה, והשפיע גם על שווקים כמו מחשבים אישיים, סמארטפונים, רכב ואלקטרוניקה צרכנית. אם הלחימה תייקר אנרגיה, תאט משלוחים או תפגע באספקת גזים ותשומות קריטיות, הלחץ על מחירי הייצור ועל זמני האספקה עלול לגדול עוד יותר.

לצד חומרי הגלם, עולות גם שאלות לגבי השקעות AI במזרח התיכון. לפי הדיווחים, המשבר עלול לעכב תוכניות של חברות טכנולוגיה גדולות להרחבת מרכזי נתונים באזור. רויטרס דיווחה גם על פגיעה במרכזי נתונים של אמזון באיחוד האמירויות ובבחריין בעקבות תקיפות כטב"מים, אירוע שמחדד את הסיכון הפיזי לתשתיות דיגיטליות באזור שניסה למצב את עצמו כמרכז AI אזורי. פגיעה כזו אינה משפיעה רק על שירותי ענן, אלא גם על קצב ההתרחבות העתידי של ביקושים לשבבים מתקדמים.

המשמעות ברורה: גם אם לא נראה מחר עצירת קווים בפאבים, המלחמה מוסיפה שכבת סיכון חדשה לשוק שכבר פועל על קצה הקיבולת. במקרה של עימות מתמשך, לא רק נפט וספנות יושפעו, אלא גם גזים תעשייתיים, חומרי עזר, ציוד נלווה ותוכניות ההתרחבות של תעשיית ה-AI. בשלב זה התמונה היא של סיכון עולה, אך עדיין לא של שיבוש בפועל בקנה מידה רחב.

הפוסט העימות במזרח התיכון מעלה חשש לשיבושים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.