ההגנה האווירית של העתיד לא תוכל להישען רק על מכ"ם גדול, טיל מיירט ומפעיל המקבל החלטה מול כל מטרה. הגידול החד במספר האיומים, הגעתם מכל כיוון והשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים קטנים וזולים מחייבים מעבר למערכות חכמות, מבוזרות ומרובות חיישנים.

כך אמר דרור בר, מנכ"ל חברת אלתא, בהרצאתו במסגרת מפגש פורום מנהלי ההייטק Silicon Club, שנערך ב־29 במאי במוזיאון אנו שבאוניברסיטת תל אביב. האירוע אורגן בידי חברת ASG, המוציאה לאור גם את CHIPORTAL.

לדברי בר, ישראל כבר מתמודדת עם שינוי יסודי באופי האיום האווירי. במקום חזית ברורה שממנה צפויים להגיע מטוסים או טילים, האיומים מגיעים כיום מעזה, מלבנון, מאיראן, מתימן ומזירות נוספות. התוצאה היא סביבת איום של 360 מעלות, הכוללת בו־זמנית רקטות, טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים במגוון גדלים, מהירויות וגבהים.

במהלך התקופה שסקר שוגרו לעבר ישראל, לדבריו, בין 26 אלף ל־28 אלף רקטות, טילים וכטב"מים. אף שמערכות ההגנה השיגו שיעורי הצלחה גבוהים — יותר מ־90% מול חלק מאיומי הרקטות והטילים וכ־80% מול כטב"מים — הכמות, הגיוון והשינויים התכופים בדפוסי הפעולה מציבים אתגר חדש למערכי הגילוי והיירוט. הנתונים וההערכות הוצגו בהרצאתו של בר.

האתגר מתחיל הרבה לפני השיגור

בר הדגיש כי ההגנה האווירית אינה מתחילה כאשר משוגר טיל מיירט. לפני היירוט נדרשת שרשרת ארוכה של פעולות: גילוי העצם, יצירת עקיבה רציפה אחריו, סיווגו, זיהויו כאיום או ככלי ידידותי, הפקת התרעה ולבסוף בחירת אמצעי התגובה.

כל חוליה בשרשרת הזאת נעשית מורכבת יותר. מכ"ם נדרש לזהות באותו מרחב מטוס קרב גדול, טיל מהיר וכטב"ם קטן בעל חתימת מכ"ם חלשה. הוא צריך גם להבדיל בין כלי טיס עוין לבין כלי ישראלי או אזרחי, כאשר כטב"מים קטנים אינם בהכרח נושאים מערכות זיהוי עמית־טורף.

האויב, הסביר בר, מנסה לנצל במכוון את מגבלות המכ"ם. כטב"מים טסים בגובה נמוך, צמוד לפני הקרקע, בתוך ואדיות או בסמוך לעצמים המחזירים אותות רבים. בתנאים כאלה המכ"ם אינו רואה מטרה נקייה על רקע שמיים פתוחים, אלא נדרש לאתר אותה בתוך רעש הכולל מבנים, צמחייה, כלי רכב, ציפורים ותופעות מזג אוויר.

גם חוקי הפיזיקה מציבים גבולות. מכ"ם פועל בדרך כלל בקו ראייה, ולכן הרים, עמקים ועקמומיות כדור הארץ עלולים להסתיר מטרות. הגדלת העוצמה של המכ"ם אינה פותרת תמיד את הבעיה: היא עשויה להרחיב את טווח הגילוי, אך גם להגדיל את כמות המידע והרעש שהמערכת נדרשת לעבד.

ציפור, כטב"ם או כלי ידידותי?

ככל שהחיישנים נעשים רגישים יותר, הם מזהים מספר רב יותר של עצמים. האתגר עובר אפוא מגילוי בלבד להבנת משמעותו של כל גילוי.

כאן נכנסת הבינה המלאכותית. אלתא מפעילה, לדברי בר, אלפי מערכות חישה המייצרות כמויות עצומות של מידע, לעיתים בקצב דגימה של עשרות פעמים בשנייה. הנתונים שנאספו לאורך זמן יכולים לשמש לאימון אלגוריתמים המסוגלים לזהות דפוסים עדינים ולהבחין, למשל, בין תנועת כנפיה של ציפור לבין מאפייני הטיסה של רחפן.

מערכת המבוססת על למידת מכונה יכולה להסתמך לא רק על גודל העצם ומהירותו, אלא גם על מסלולו, תנודותיו, אופן שינוי הגובה והתגובה שלו לסביבה. שילוב המאפיינים עשוי לשפר הן את הסיווג והן את ההחלטה אם מדובר במטרה המחייבת התרעה.

היכולת ללמוד חשובה במיוחד מול איומים המשתנים במהירות. מפעילי כטב"מים יכולים להחליף תדרי תקשורת, לשנות פרוטוקולים או להתאים את דפוסי הטיסה לאחר שהם לומדים כיצד פועלות מערכות ההגנה. בעבר, שינוי מערכת צבאית חייב לעיתים תהליך פיתוח, ניסויים ואישור שנמשך זמן רב. במערכת עתירת תוכנה ו־AI אפשר לעדכן מודלים ואלגוריתמים במהירות רבה יותר.

עם זאת, הטיפול במידע ביטחוני רגיש אינו מאפשר בהכרח שימוש חופשי בשירותי ענן ציבוריים. בר הצביע על הצורך בתשתיות ביג דאטה מאובטחות המופעלות בתוך הארגון או מערכת הביטחון, כדי שניתן יהיה לאסוף, לאמן ולעדכן מודלים בלי לחשוף מידע מבצעי.

מכ"ם אינו חייב לעבוד לבדו

אחד השינויים המרכזיים שהציג בר הוא המעבר ממכ"ם יחיד למערכת רב־חיישנית. לכל סוג חיישן יתרונות וחסרונות: מכ"ם יכול למדוד טווח ומהירות, מערכת אלקטרו־אופטית מספקת תמונה, ואמצעי איסוף פסיבי יכול לזהות שידורי תקשורת או מכ"ם של הפלטפורמה המאיימת.

שילוב המידע מאפשר לכל חיישן להשלים את האחרים. כדוגמה ציין בר מערכות האזנה פסיביות שעשויות לזהות תקשורת של כלי טיס ממרחק של מאות קילומטרים, עוד לפני שניתן לקבל עליו גילוי מכ"מי מלא. לאחר הזיהוי הראשוני אפשר להפנות לעבר האזור מכ"מים וחיישנים נוספים ולבנות תמונת מצב מדויקת יותר.

אין מדובר רק בהצגת מספר מקורות מידע על אותו מסך. המטרה היא ליצור היתוך עמוק שבו החיישנים פועלים כמערכת אחת, משתפים מדידות ומחזקים זה את יכולתו של זה.

גישה כזאת עשויה גם להגדיל את השרידות. מכ"ם מרכזי וגדול מספק יכולות נרחבות, אך הוא עלול להפוך למטרה מועדפת. אם נפגע, נוצר פער משמעותי בתמונת המצב.

מרשת מחשבים לרשת מכ"מים

הפתרון שמפתחת התעשייה הוא מערך מכ"ם מבוזר, המכונה לעיתים Multi-Static Radar. במקום יחידה אחת שבה המשדר והמקלט נמצאים באותו אתר, אפשר לפרוס מספר משדרים ומקלטים במיקומים שונים ולחברם לרשת מתואמת.

כאשר מטרה מוארת מכיוון אחד ונקלטת ממספר כיוונים, ניתן לקבל עליה מידע שלא תמיד נגיש למכ"ם יחיד. הרשת גם מקשה על האויב להסתתר באמצעות תוואי השטח או לצמצם את חתימתו מול כיוון אחד בלבד.

פגיעה באחד מרכיבי הרשת אינה משביתה בהכרח את המערכת כולה. יתר החיישנים יכולים להמשיך לפעול ולחפות באופן חלקי על הפער. בר השווה את השינוי למעבר מעולם של מחשבים עצמאיים לעולם של רשתות מחשוב: הערך אינו נמצא עוד רק בעוצמתה של כל יחידה, אלא בחיבור ובתיאום ביניהן.

הקמת רשת כזאת מורכבת יותר מחיבור מכ"מים קיימים למערכת שליטה משותפת. נדרשים סנכרון מדויק מאוד, תקשורת מהירה ועיבוד משותף של האותות ברמה הפיזיקלית. עם זאת, התוצאה עשויה להיות מערכת עמידה יותר, בעלת כיסוי רחב ויכולת משופרת לזהות מטרות קטנות וחמקניות.

הכטב"ם זול, המיירט יקר

לצד אתגר הגילוי הציג בר גם את הבעיה הכלכלית. כטב"ם תוקף עשוי לעלות אלפי דולרים בודדים, בעוד שטיל שנשלח ליירט אותו יכול לעלות עשרות אלפי דולרים, מאות אלפי דולרים ולעיתים אף יותר.

כאשר מדובר בטיל בליסטי המסכן אוכלוסייה או תשתית אסטרטגית, השימוש במיירט יקר עשוי להיות מוצדק לחלוטין. אולם ניסיון ליירט באותה דרך אלפי רחפנים וכטב"מים זולים עלול לשחוק את מלאי המיירטים ולהטיל על המדינה עלות שאינה בת קיימא לאורך זמן.

המכ"ם החכם אינו פותר לבדו את פער העלויות, אך הוא יכול לסייע לבחור את התגובה הנכונה. סיווג מדויק יותר מאפשר להבין אם המטרה מסוכנת, לאן היא נעה ומהו האמצעי הזול והיעיל ביותר נגדה. בהתאם למקרה, המענה עשוי להיות טיל, לייזר, לוחמה אלקטרונית, רחפן מיירט או הימנעות מיירוט כאשר המטרה אינה מסכנת אזור מוגן.

המסר המרכזי של בר היה שהמכ"ם העתידי לא יהיה רק חיישן המשדר גל וממתין להחזרתו. הוא יהפוך לצומת חכם ברשת מבוזרת: מערכת הלומדת מניסיון, מתעדכנת מול איומים חדשים, משלבת מידע ממקורות שונים ומעבירה למערך ההגנה תמונה מסווגת ולא רק אוסף נקודות.

בסביבת איום של 360 מעלות, שבה המטרות נעשות קטנות, זולות ומתוחכמות יותר, היכולת לראות אינה מספיקה. מערכות ההגנה יצטרכו גם להבין במהירות מה הן רואות — ולבחור כיצד להגיב לפני שהאיום מגיע ליעדו.

הפוסט עתיד ההגנה האווירית בעידן המכ"ם החכם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האיומים על הלוחם בשדה הקרב משתנים במהירות. לצד ירי מנשק קל, מטענים וטילים, נדרשים כיום הכוחות להתמודד גם עם רחפני תצפית ותקיפה קטנים, המתקרבים בגובה נמוך, קשים לגילוי ועלולים להופיע ללא התרעה מוקדמת. מולם, הירי המסורתי בנשק קל נשען במידה רבה על ניסיונו של הלוחם, על יציבותו ועל יכולתו להעריך את תנועת המטרה בתנאי לחץ.

אבשלום ארליך, מייסד ומנהל הטכנולוגיות הראשי של חברת Smart Shooter, טען בהרצאתו כי הדרך להגדיל את שרידות הלוחם היא להעביר לנשק הקל יכולות שכבר מוכרות ממערכות צבאיות גדולות: איתור ועקיבה אחר מטרות, חישוב פתרון ירי ושילוב מידע מחיישנים.

ארליך נשא את הרצאתו במסגרת מפגש פורום מנהלי ההייטק Silicon Club, שנערך ב־29 במאי במוזיאון אנו שבאוניברסיטת תל אביב. האירוע אורגן בידי חברת ASG, המוציאה לאור גם את CHIPORTAL.

לדבריו, העיקרון העומד בבסיס הפיתוח של Smart Shooter הוא פשוט: ככל שהלוחם מסוגל לפגוע באיום מוקדם ובמספר קטן יותר של כדורים, כך קטן הסיכון שהוא עצמו ייפגע. הטכנולוגיה אינה מחליפה את הלוחם ואת שיקול דעתו, אלא נועדה להפחית את השפעתם של לחץ, עייפות, תנאי תאורה קשים ותנועת המטרה על דיוק הירי.

לא רק כוונת, אלא מערכת בקרת אש

המוצר המרכזי של Smart Shooter, ממשפחת SMASH, נראה מבחוץ כמו כוונת המותקנת על רובה, אולם בחברה מגדירים אותו כמערכת בקרת אש לנשק קל.

המערכת משלבת אופטיקה, חיישנים, מחשב ירי ויכולת עקיבה אחר מטרה. לאחר שהלוחם מסמן את העצם הרלוונטי, המערכת עוקבת אחר תנועתו ומחשבת את נקודת הכיוון המתאימה. הירי נשאר בשליטת האדם, אך המערכת מסייעת לתזמן אותו כאשר הנשק מכוון אל פתרון הירי שחושב.

ההבדל משמעותי במיוחד כאשר המטרה נעה. ירי לעבר מטרה נייחת מחייב בעיקר ייצוב נכון של הנשק, אך מול רחפן, כלי רכב או אדם בתנועה צריך להעריך גם את המהירות, הכיוון, המרחק וזמן התעופה של הקליע. אפילו לוחם מיומן עלול להחטיא בתנאים כאלה.

ארליך אמר כי בניסויים ובהפעלות מבצעיות אפשרה המערכת גם למשתמשים בעלי ניסיון מוגבל להגיע לשיעורי פגיעה גבוהים כבר בירי הראשון. לדבריו, יתרון זה מצמצם את כמות התחמושת הנדרשת ואת הסיכון לפגיעה במי שאינם מעורבים.

החברה מדגישה כי הפיתוח אינו מיועד להפוך את הנשק לאוטונומי. האדם נותר חלק משרשרת קבלת ההחלטות, בוחר את המטרה ומאשר את פעולת הירי. המחשב מטפל בחישובים ובתיקונים שקשה לבצע במהירות תחת אש.

איום הרחפנים משנה את כללי המשחק

חלק מרכזי בהרצאה הוקדש להתמודדות עם רחפנים. כלי טיס קטנים וזולים הפכו בשנים האחרונות לאחד האתגרים הבולטים בזירות לחימה. הם יכולים לשמש לתצפית, לכיוון אש או לנשיאת מטען תקיפה, ומחירם נמוך בהרבה ממחירן של רבות ממערכות היירוט הצבאיות.

הקושי גדל כאשר מדובר ברחפנים הטסים בגובה נמוך או נשלטים באמצעות סיבים אופטיים. רחפן כזה אינו חייב לשדר אות רדיו שניתן לגלות או לשבש, ולכן חלק מפתרונות הלוחמה האלקטרונית אינם יעילים נגדו.

טיל יירוט הוא פתרון אפשרי, אך עלותו עלולה להגיע לעשרות אלפי דולרים ואף יותר, בעוד שהרחפן עצמו עשוי לעלות אלפי דולרים בודדים. במתקפה הכוללת עשרות או מאות כלים נוצרת בעיה כלכלית ומבצעית: קשה לבנות שכבת הגנה הנשענת רק על מיירטים יקרים.

לדברי ארליך, מערכת בקרת אש המותקנת על נשק קל יכולה להעניק לכוח שכבת הגנה נוספת. כאשר הרחפן נמצא בטווח מתאים, ניתן לנסות לפגוע בו באמצעות תחמושת רגילה, בעלות נמוכה בהרבה מזו של טיל. הוא אמר כי מערכות החברה שימשו ליירוט רחפנים בזירות מבצעיות, לרבות במהלך מלחמת חרבות ברזל.

אין בכך תחליף למכ"ם, ללוחמה אלקטרונית או למערכות הגנה אווירית. כדי להתמודד עם רחפן, צריך תחילה לגלות אותו, להבין שמדובר באיום ולהעביר את המיקום למי שמסוגל לפעול נגדו. הפתרון של Smart Shooter מיועד לשמש חוליית יירוט בתוך מערכת רחבה יותר.

חיבור בין המכ"ם לבין הלוחם

אחד הכיוונים שהציג ארליך הוא חיבור מערכת בקרת האש לחיישנים חיצוניים. מכ"ם של אלתא, מצלמה אלקטרו־אופטית או מערכת שליטה ובקרה יכולים לזהות את הרחפן ולהעביר ללוחם את הכיוון הכללי שבו הוא נמצא.

במצב כזה, הלוחם אינו נדרש לסרוק לבדו את כל השמיים. המידע מגיע ממערכת הגילוי, ואילו הכוונת מסייעת לרכוש את המטרה, לעקוב אחריה ולחשב את פתרון הירי.

החיבור הזה משקף שינוי רחב יותר בשדה הקרב: הנשק של הלוחם אינו עוד מערכת עצמאית, אלא רכיב ברשת דיגיטלית. חיישן אחד עשוי לגלות את האיום, מערכת אחרת לסווג אותו, ומערכת בקרת האש לסייע ללוחם לבצע את הירי.

רשת כזאת יכולה גם להעביר מטרה בין מספר לוחמים או בין לוחם למערכת רובוטית. אם מי שנמצא בעמדה אחת אינו רואה את הרחפן או נמצא מחוץ לטווח, ניתן להפנות אליו כלי אחר הנמצא במקום מתאים יותר.

מכלי נשק קיימים לעמדות נשלטות מרחוק

יתרון נוסף שעליו הצביע ארליך הוא התאמת הטכנולוגיה למגוון כלי נשק קיימים. Smart Shooter אינה מבקשת בהכרח להחליף את הרובים או המקלעים שכבר נמצאים בידי הצבאות, אלא להוסיף להם שכבת חישה ומחשוב.

לדבריו, מערכות החברה הותאמו ליותר מ־20 פלטפורמות נשק. הגישה הזאת מקלה על צבאות להטמיע את המוצר בלי להחליף את כל מלאי הנשק והתחמושת.

החברה מפתחת גם עמדות נשק קלות הנשלטות מרחוק. הן יכולות להיות מוצבות על כלי רכב, רובוטים קטנים או בעמדות הגנה, בעוד שהמפעיל נמצא במקום מוגן. מערכת כזאת עשויה לשמש להגנת גבולות, מוצבים ומתקנים רגישים, או לפעילות בשטח שבו יש סכנה גבוהה לצוות אנושי.

המשקל הנמוך יחסית של המערכת מאפשר, לדברי ארליך, לפרוס אותה גם במקומות שאליהם קשה להביא עמדה כבדה. הרעיון הוא להעביר את החיישן ואת הנשק אל אזור הסיכון, אך להרחיק ממנו ככל האפשר את המפעיל.

דיוק כאמצעי לצמצום פגיעה אגבית

ארליך הציג את הדיוק לא רק ככלי להגדלת הקטלניות, אלא גם כאמצעי לצמצום נזק אגבי. כאשר ניתן לזהות ולעקוב אחר מטרה מסוימת, לפגוע בה בכדור הראשון ולהימנע מירי ממושך, קטן מספר הקליעים הנעים בסביבה.

היכולת הזאת חשובה במיוחד בלחימה בשטח בנוי, בקרבת אוכלוסייה או בתרחישים שבהם כוחות ידידותיים נמצאים סמוך למטרה. מערכת בקרת האש אינה מבטלת את הסיכון ואינה מחליפה את כללי הפתיחה באש, אך היא עשויה לשפר את יכולתו של הלוחם לממש את ההחלטה שכבר התקבלה.

הטכנולוגיה יכולה לתמוך גם באמצעים פחות קטלניים ובמשימות שבהן נדרש דיוק בנקודה מוגדרת, ולא רק פגיעה כללית במטרה. עם זאת, האחריות לבחירת המענה ולהפעלתו נשארת בידי הכוח המפעיל ובהתאם להוראות המבצעיות.

מסלול ארוך לסטארט־אפ ביטחוני

Smart Shooter הוקמה לפני כ־15 שנה בידי אנשי טכנולוגיה שהגיעו מהתעשיות הביטחוניות ומעולם הסטארט־אפים. ארליך תיאר בהרצאתו את הקושי הכרוך בבניית חברה המפתחת מוצר צבאי חדש.

בשונה מתוכנה אזרחית, שאפשר לעיתים להוציא לשוק בתוך חודשים, מערכת נשק דורשת פיתוח חומרה, ניסויי בטיחות, התאמה לתנאי סביבה ואישור של גופי צבא ורכש. תהליך המכירה לצבא עשוי להימשך חמש עד שבע שנים.

גם גיוס ההון מורכב. קרנות רבות נרתעות מחברות המפתחות מוצרים צבאיים, ובמיוחד מרכיבים הקשורים ישירות להפעלת נשק. במקביל, החברה הצעירה נדרשת להתמודד מול תאגידים ביטחוניים גדולים שכבר מחזיקים בקשרים, במערכי ייצור ובניסיון רב במכרזים ממשלתיים.

אתגר נוסף היה חינוך השוק. צבאות לא תמיד הגדירו מראש צורך ב"מערכת בקרת אש לנשק קל", משום שהקטגוריה כמעט לא הייתה קיימת. החברה נדרשה לא רק להציג מוצר, אלא לשכנע לקוחות כי ניתן לשנות את אופן השימוש בנשק שהיה במשך עשרות שנים כמעט כולו מכני ואופטי.

לפי הנתונים שהציג ארליך, החברה מעסיקה כיום כ־120 עובדים, פועלת ביותר מ־20 מדינות ומחזיקה פעילות בארצות הברית, גרמניה ואוסטרליה. המערכות שלה נמצאות בשימוש בצה"ל ובצבאות נוספים, ובהם צבאות ארצות הברית, בריטניה, גרמניה והולנד.

האדם נשאר בלולאה

הכנסת בינה מלאכותית, חיישנים ואוטומציה לנשק קל מעלה שאלות על מידת השליטה האנושית. ארליך הדגיש כי במערכות הקיימות האדם נשאר בלולאה: הוא מזהה את ההקשר, בוחר את המטרה ומקבל את ההחלטה אם לירות.

המערכת אינה אמורה להחליף את שיקול הדעת, אלא להפריד בין שתי משימות. האדם אחראי על ההחלטה הערכית והמבצעית; המחשב מסייע במשימה המתמטית של עקיבה וחישוב נקודת הפגיעה.

בעתיד עשויה הפלטפורמה להשתלב במערכות רובוטיות וביכולות חצי־אוטונומיות נוספות. אולם גם ככל שהמכונות יקבלו יכולות חישה ועקיבה מתקדמות יותר, שאלת הסמכות להפעלת כוח תישאר מרכזית.

החזון שהציג ארליך אינו של לוחם המוחלף בידי מכונה, אלא של לוחם המקבל יכולות שבעבר היו שמורות לטנקים, למטוסים ולמערכות הגנה אווירית. בשדה שבו רחפן זול יכול לסכן כוח שלם, גם רובה המצויד במערכת חישה ומחשוב עשוי להפוך לרכיב חשוב בהגנה הרב־שכבתית.

הפוסט חיים בקו האש: הטכנולוגיות שמעצבות מחדש את שרידות הלוחם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת דרייב וחברת אינוויז טכנולוגיות (NASDAQ: INVZ) חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי להרחבת השימוש בחיישני LiDAR ביישומי אבטחה היקפית, הגנת תשתיות ותחבורה חכמה. במרכז ההסכם עומדת מערכת Barak LightGuard, המשלבת את חיישן InnovizSMART של אינוויז עם מצלמת וידאו ותוכנת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית.

במסגרת ההסכם מסרה קבוצת דרייב לאינוויז הזמנת רכש ראשונית לחיישני InnovizSMART. מספר החיישנים והיקפה הכספי של ההזמנה לא נמסרו. החברות הציבו יעד להגיע למכירות מצטברות של 20 מיליון דולר עד סוף שנת 2027, בעיקר בשווקים הבינלאומיים.

שילוב של LiDAR, מצלמה ובינה מלאכותית

מערכת Barak LightGuard פותחה בידי ברק 555, חברה בת של קבוצת דרייב, בשיתוף עם אינוויז וחברת הרובוטיקה והתוכנה קוגניטים. המערכת משלבת חיישן LiDAR תלת־ממדי ברזולוציה גבוהה, מצלמת וידאו ותוכנת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית.

לפי החברות, המערכת מסוגלת לזהות ולעקוב אחר בני אדם, כלי רכב ובעלי חיים בטווחים של עד כקילומטר, בהתאם לתנאי השטח והסביבה. שילוב המידע מן ה־LiDAR ומן המצלמה מאפשר לקבל מיקום תלת־ממדי של האובייקט, לסווג אותו ולהפחית התרעות שווא.

בניגוד למצלמה רגילה, חיישן LiDAR אינו מסתפק בתמונה דו־ממדית. הוא משגר פעימות אור ומודד את זמן חזרתן, וכך בונה מפת עומק של הסביבה. יכולת זו עשויה להיות שימושית בתנאי תאורה משתנים וביישומים שבהם יש צורך במדידת מרחק ומיקום מדויקים.

השווקים שאליהם מכוונות החברות כוללים אבטחת גבולות, הגנה על מתקני אנרגיה ותשתיות חיוניות, גילוי חדירות למתחמים, איכון רחפנים ומערכות תחבורה חכמות. בתחום התחבורה ניתן להשתמש בחיישנים לניטור תנועה, זיהוי הולכי רגל וכלי רכב, ניהול צמתים וניתוח תנועת משתמשי הדרך.

אינוויז מרחיבה את הפעילות מעבר לתעשיית הרכב

אינוויז התמקדה לאורך השנים בפיתוח חיישני LiDAR ומערכות תפיסה ליצרניות רכב ולמערכות נהיגה אוטונומית. החברה פועלת כספקית Tier 1 ומספקת או מפתחת מערכות עבור יצרניות רכב וספקיות של מערכות נהיגה אוטונומית.

InnovizSMART נועד להרחיב את הטכנולוגיה גם ליישומים שאינם כלי רכב פרטיים, ובהם ביטחון, רובוטיקה, תשתיות, ערים חכמות ותחבורה. עבור אינוויז, ההסכם עם קבוצת דרייב הוא חלק ממאמץ לבנות מקור הכנסות נוסף בשוקי ה־Physical AI – מערכות בינה מלאכותית הקולטות מידע מן העולם הפיזי ופועלות על פיו.

בדוחות הרבעון הראשון של 2026 העריכה אינוויז כי הכנסותיה השנתיות יסתכמו ב־67–73 מיליון דולר. החברה הציבה יעד שלפיו מכירות LiDAR ליישומי Physical AI שאינם בתחום הרכב יגיעו לעד 10% מהכנסותיה ב־2026. לפיכך, מימוש יעד של 20 מיליון דולר עד סוף 2027 עשוי להפוך את שיתוף הפעולה עם דרייב לפעילות משמעותית יחסית בתחום הלא־רכבִי של החברה.

מקבוצת כבישים לפתרונות חישה

קבוצת דרייב מאגדת שש חברות הפועלות בתחומי התחבורה, התשתיות, החשמל, הבקרה והאבטחה. בין החברות בקבוצה נמצאות דרך ארץ, המפעילה את כביש 6; נתיבי הכרמל, המפעילה את מנהרות הכרמל; דרך הצפון; דרך בטוחה; א.א.כ.י; וברק 555.

השותפות מעניקה לאינוויז גישה לניסיון התפעולי של הקבוצה בכבישים, במתקני תחבורה ובתשתיות, בעוד דרייב מקבלת רכיב חישה שפותח במקור בהתאם לדרישות תעשיית הרכב.

“שיתוף הפעולה עם אינוויז מסמן אבן דרך אסטרטגית עבור קבוצת דרייב”, אמר סמנכ״ל הכספים של הקבוצה, אוהד קופולוביץ. לדבריו, שילוב חיישני ה־LiDAR נועד לחזק את פתרונות התחבורה, התשתיות והביטחון שמציעה הקבוצה ללקוחות בישראל ובעולם.

אלדר צגלה, סמנכ״ל הכספים של אינוויז, אמר כי ההסכם מספק “בסיס לבניית תזרים הכנסות משמעותי”, והגדיר את יעד 20 מיליון הדולר כהזדמנות מכירות לתקופה של כשנה וחצי.

הצלחת המהלך תהיה תלויה ביכולת החברות להפוך את ההדגמות וההזמנה הראשונית לפריסות מסחריות בהיקף רחב. בין היתר יצטרכו המערכות להוכיח ביצועים בתנאי שטח, יכולת השתלבות במערכות קיימות ועלות שתאפשר להן להתחרות בפתרונות המבוססים על מצלמות, מכ״ם וחיישנים אחרים.

הפוסט קבוצת דרייב ואינוויז ישלבו LiDAR במערכות אבטחה ותחבורה חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מוטורולה סולושנס (NYSE: MSI) חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת D-Fend Solutions הישראלית, המפתחת מערכות להתמודדות עם רחפנים עוינים, תמורת 1.5 מיליארד דולר. השלמת העסקה צפויה ברבעון הרביעי של 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים ולעמידה בתנאי הסגירה המקובלים.

D-Fend פיתחה טכנולוגיה מבוססת תקשורת רדיו, המאפשרת לזהות רחפנים בלתי מורשים, לנתק אותם ממפעיליהם ולהשתלט עליהם באופן מבוקר. במקום לשבש את כלל התקשורת באזור או להפיל את הרחפן, המערכת יכולה לנתב אותו לנחיתה בטוחה, תוך המשך פעילותם של רחפנים מורשים.

לדברי החברה, מערכותיה פרוסות באלפי אתרים ביותר מ־30 מדינות ומשמשות גופי ממשל, ביטחון, אכיפת חוק ותשתיות חיוניות. הכנסותיה צמחו ביותר מ־50% בשנה בממוצע בשלוש השנים האחרונות, והיא צופה הכנסות של כ־185 מיליון דולר בשנת 2026.

הרכישה מתבצעת על רקע התרחבות השימוש ברחפנים מסחריים גם למטרות עוינות, ובהן חדירה למתקנים מאובטחים, הברחות, איסוף מודיעין ושיבוש פעילותם של שדות תעופה ואירועים ציבוריים. במקביל, שינויים רגולטוריים בארצות הברית מרחיבים את האפשרות של גופי אכיפה מקומיים ומדינתיים להשתמש באמצעים לאיתור ולנטרול רחפנים מסוכנים.

"רחפנים עוינים הפכו את המרחב האווירי לזירת סיכונים שבה זיהוי בלבד אינו מספיק", אמר גרג בראון, יו"ר ומנכ"ל מוטורולה סולושנס. לדבריו, הטכנולוגיה של D-Fend מאפשרת לנטרל את הקשר עם הרחפן, לנתב אותו מחדש ולהביא לנחיתה מבוקרת.

זוהר הלחמי, יו"ר ומנכ"ל D-Fend Solutions, מסר כי החיבור למוטורולה סולושנס יאפשר לחברה להרחיב את פעילותה באמצעות מערך הלקוחות של הרוכשת בתחומי ביטחון הציבור, הממשל והמגזר העסקי.

הפוסט מוטורולה סולושנס תרכוש את D-Fend Solutions הישראלית תמורת 1.5 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת טיאסג'י מודיעה היום על השקת מערכת DroneWeaver System (DWS)  מערכת נגד רחפנים וכטב"מים אוטומטית ופורצת דרך, שנועדה לאפשר לכוחות ביטחון וארגוני אבטחה לזהות, לנתח, לתעדף ולסכל איומי רחפנים בתוך שניות – תוך צמצום משמעותי של העומס על המפעילים.

המערכת החדשה נשענת על פלטפורמת שו"ב אווירית מבצעית של TSG הפועלת מזה שנים אצל לקוחות בארץ ובעולם, ומרחיבה אותה להתמודדות ייעודית עם איומי רחפנים וכטב"מים. המערכת מבצעת באופן אוטומטי כ-90% מתהליך גילוי וניהול האיום: החל ממיזוג מידע ממספר חיישנים, דרך סינון התרעות שווא וזיהויים כפולים, ועד לסיווג האיום, הערכת רמת הסיכון והמלצה בזמן אמת על אמצעי התגובה האפקטיבי ביותר.

בעידן שבו רחפני FPV , נחילים אוטונומיים ואיומים נוספים הופכים למהירים יותר, זולים יותר וקשים יותר לזיהוי,DroneWeaver System  מספקת תמונת אוויר אחודה ומדויקת בזמן אמת ומאפשרת קבלת החלטות מהירה ומבוססת מידע גם תחת עומס מבצעי גבוה.

המערכת מבוססת על ארכיטקטורה פתוחה ואגנוסטית, המאפשרת אינטגרציה מהירה עם מגוון רחב של חיישנים ואמצעי יירוט קיימים ועתידיים.DroneWeaver System  תומכת במכ"מים, מערכות RF, מצלמות EO/IR, חיישני ADS-B ומקורות גילוי נוספים, לצד מגוון פתרונות Soft-Kill ו- Hard Kill בהם שיבוש אלקטרוני, Spoofing, לייזרים, מערכות קינטיות ומיירטים. בנוסף, המערכת יודעת לבצע התאמה חכמה בין סוג האיום לבין אמצעי היירוט המתאים ביותר, יכולת המסייעת להפחית שימוש מיותר באמצעי יירוט יקרים ולייצר הגנה אפקטיבית וחסכונית יותר בקנה מידה רחב.

" מערכת ה DroneWeaver מביאה לידי ביטוי את היכולות של טיאסג'י בתחום ההגנה האווירית והשליטה בזמן אמת,” אומר פיני יונגמן נשיא החברה. “מבוססת על ניסיון של שנים רבות בפיתוח והטמעת מערכות שו"ב אוויריות מבצעיות. לקחנו יכולת מוכחת לניהול איומים אוויריים והרחבנו אותה לעולם הרחפנים והכטב"מים, תוך שילוב אוטומציה ובינה מלאכותית המאפשרים תגובה מהירה ומדויקת גם מול איומים מורכבים ודינמיים."

 DroneWeaver Systemניתנת להתאמה להגנה על בסיסים צבאיים, תשתיות קריטיות, כוחות ניידים, שיירות, מתקנים אסטרטגיים ומשימות טקטיות מורכבות – תוך תמיכה בפריסה גמישה בהתאם למשימה, לסביבה המבצעית ולצרכים התקציביים.

טיאסג'י מציגה את מערכת DroneWeaver במסגרת תערוכת התעופה והבטחון ILA Berlin Air Show 2026  .

הפוסט TSG משיקה את DroneWeaver System, מערכת אוטונומית מבוססת AI להגנה מפני רחפנים וכטב"מים לעיתונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הדיפנס־טק הישראלית סמארט שוטר (Smart Shooter) ממשיכה להרחיב את פעילותה מול הכוחות המזוינים של ארצות הברית. החברה הודיעה כי זכתה בחוזה לאספקת מערכות בקרת אש נישאות חייל מסוג SMASH 3000SA לחיל הנחתים האמריקני, בהיקף בסיסי של כ-3.4 מיליון דולר. ההסכם כולל גם אופציות לרכש נוסף של מערכות, חלפים והדרכות בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר, כך ששוויו הכולל עשוי להגיע לכ-5.8 מיליון דולר.

החוזה הוצא על ידי פיקוד מערכות חיל הנחתים, Marine Corps Systems Command, והוא מצטרף לשורה של עסקאות שעליהן דיווחה סמארט שוטר בשנה האחרונה מול גופים שונים בפנטגון. לפי החברה, אספקת המוצרים והשירותים צפויה להתבצע ברובה המוחלט ברבעון הרביעי של 2026, כאשר חלק קטן מן השירותים יימשך עד סוף הרבעון הראשון של 2027.

חדירה רחבה יותר לשוק האמריקני

הזכייה החדשה משמעותית עבור סמארט שוטר משום שהיא מחזקת את מעמדה לא רק כספקית ניסיונית, אלא כחברה שמערכותיה נכנסות בהדרגה לשימוש מבצעי רחב יותר. במהלך החודשים האחרונים דיווחה החברה על חוזים מול כמה זרועות וגופים בצבא ארצות הברית, בהם הצבא, הצי, חיל האוויר וחיל הנחתים.

בחודש מרץ דיווחה סמארט שוטר על חוזה מול כוח המשימה המשולב האמריקני JIATF-401 בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר. בחודש מאי דיווחה החברה על חוזה מול הצבא האמריקני בהיקף של כ-10.7 מיליון דולר, ובתחילת יוני דיווחה על חוזה משמעותי ראשון מול הצי האמריקני בהיקף של כ-1.8 מיליון דולר. החוזה הנוכחי מול המארינס מוסיף נדבך נוסף למגמה זו.

עבור חברה ישראלית הפועלת בשוק הביטחוני האמריקני, רצף חוזים כזה הוא אינדיקציה חשובה. השוק האמריקני גדול, תחרותי ומבוקר מאוד, וכניסה אליו מחייבת עמידה בדרישות מבצעיות, לוגיסטיות ותקציביות מחמירות. כאשר כמה זרועות שונות בוחנות או רוכשות מערכות מאותה חברה, הדבר עשוי להעיד על צורך מבצעי משותף ועל התאמה של הטכנולוגיה לתרחישים שונים.

איום הרחפנים משנה את שוק הביטחון

הרקע המרכזי לצמיחה של סמארט שוטר הוא השינוי המהיר באופי שדה הקרב. רחפנים קטנים, זולים ונגישים הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על כוחות קרקע, מתקנים, כלי רכב ושיירות. הם משמשים לאיסוף מודיעין, להכוונת אש ולעיתים גם לנשיאת מטענים. האתגר שהם מציבים הוא שילוב של עלות נמוכה, זמינות גבוהה, חתימה קטנה ויכולת לפעול בגבהים נמוכים.

מערכות SMASH של סמארט שוטר נועדו להתמודד עם חלק מן האתגר הזה באמצעות בקרת אש חכמה לנשק קל. המערכת משלבת חיישנים, עיבוד תמונה ואלגוריתמים המסייעים ללוחם לזהות, לעקוב ולשפר את דיוק הירי לעבר מטרות נעות, ובהן רחפנים. מבחינת הכוחות, היתרון הוא היכולת לספק מענה נישא חייל, שאינו מחייב בהכרח מערכת כבדה או יקרה בכל נקודה.

הצורך בפתרונות כאלה אינו מוגבל לזירה אחת. צבאות רבים מחפשים כיום שכבות הגנה שונות מפני רחפנים: מערכות לוחמה אלקטרונית, יירוטים קינטיים, לייזרים, מערכות גילוי, פתרונות רכביים ופתרונות אישיים. סמארט שוטר פועלת בשכבה האחרונה – מתן יכולת מדויקת יותר ללוחם הבודד או לצוות קטן מול מטרות קטנות ומהירות.

מיכל מור: “איתות לדחיפות המבצעית”

מיכל מור, מנכ"לית סמארט שוטר, אמרה כי החוזה החדש מהווה ולידציה נוספת ליכולת המבצעית של מערכות החברה. לדבריה, הרחבת הפעילות מול הפנטגון משקפת את הצורך הגובר במענה לאיום הרחפנים בשדה הקרב המודרני.

“אני רואה חשיבות של ממש בהרחבת הפעילות של סמארט שוטר מול משרד המלחמה האמריקאי,” מסרה מור. “החוזה הנוכחי מהווה ולידציה נוספת לאיכות הגבוהה וליכולת המבצעית של המערכות שלנו בשדה הקרב המודרני, בין היתר מול איום הרחפנים. אספקת המוצרים לחיל הנחתים, כמו גם לצי האמריקאי, תתבצע בחודשים הקרובים, איתות נוסף לדחיפות המבצעית הגבוהה לפריסת מוצריה של סמארט שוטר לרוחב הצבא האמריקאי.”

הדגש בדבריה הוא על מהירות הפריסה. בתחום המענה לרחפנים, זמני תגובה קצרים הפכו לגורם מרכזי. הטכנולוגיה משתנה במהירות, ואיומים חדשים מופיעים בזירות לחימה שונות כמעט בזמן אמת. לכן, צבאות אינם מסתפקים עוד בתוכניות פיתוח ארוכות בלבד, אלא מחפשים פתרונות שניתן לרכוש, להטמיע ולשפר בתוך פרקי זמן קצרים יחסית.

משמעות לתעשיית הדיפנס־טק הישראלית

החוזה החדש של סמארט שוטר ממחיש מגמה רחבה יותר בתעשיית הדיפנס־טק הישראלית: מעבר מפתרונות נקודתיים לשילוב במערכות רכש של צבאות גדולים. ישראל נחשבת שוק ניסוי ותפעול חשוב לטכנולוגיות ביטחוניות, אך ההתרחבות לשוק האמריקני היא קפיצת מדרגה עסקית. היא דורשת לא רק מוצר מבצעי, אלא גם יכולת ייצור, תמיכה, הדרכה, שרשרת אספקה והתאמה לדרישות רכש אמריקניות.

עבור סמארט שוטר, רצף החוזים עם זרועות שונות בארצות הברית עשוי לסייע בבניית מעמד של ספקית מוכרת בתחום בקרת האש החכמה וההתמודדות עם רחפנים. החוזה מול המארינס אינו הגדול ביותר שעליו דיווחה החברה השנה, אך הוא חשוב משום שהוא מרחיב את בסיס הלקוחות בתוך הצבא האמריקני ומחזק את ההכרה בצורך בפתרונות נישאים ללוחם.

המרוץ נגד הרחפנים ימשיך להאיץ את ההשקעות בטכנולוגיות חישה, עיבוד תמונה, AI, בקרת אש ומערכות יירוט. החוזה החדש של סמארט שוטר מציב את החברה הישראלית בתוך אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הביטחוני העולמי – פתרונות מהירים, מדויקים וניידים להגנה מפני איומים קטנים וזולים שהפכו למשמעותיים מאוד בשדה הקרב.

הפוסט סמארט שוטר מרחיבה את פעילותה בארה״ב: תספק מערכות בקרת אש לחיל הנחתים בעסקה של עד 5.8 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

D-Fend, שהוקמה בשנת 2017 על ידי המנכ"ל זוהר הלחמי והיו"ר רמי תמיר, פיתחה מערכת להגנה מפני רחפנים המבוססת על השתלטות אלקטרונית על כלי הטיס העוין והנחתתו בצורה מבוקרת, ללא צורך בשיבוש תקשורת רחב היקף או בירי פיזי לעברו. הפתרון של החברה מיועד להגנה על שדות תעופה, מתקנים אסטרטגיים, בסיסים צבאיים, אירועים המוניים ותשתיות קריטיות.

העסקה משקפת את העלייה הדרמטית בביקוש למערכות נגד רחפנים בשנים האחרונות, על רקע השימוש הגובר ברחפנים בזירות לחימה באוקראינה, במזרח התיכון ובאזורים נוספים בעולם. מגמה זו הואצה במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה הרב-זירתית שבאה בעקבותיה, שהמחישו את האיום שמציבים רחפנים זולים ונגישים על מטרות צבאיות ואזרחיות כאחד.

RTX, אחת מחברות הביטחון הגדולות בעולם, מחזיקה בפעילויות בתחומי המכ"ם, מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות אלקטרוניות ותעופה. רכישת D-Fend צפויה לחזק את יכולותיה בתחום ההגנה מפני רחפנים ולשלב את הטכנולוגיה הישראלית במערכות הביטחוניות שהיא מספקת לצבאות ולגופי ביטחון ברחבי העולם.

החברה הישראלית גייסה במהלך שנות פעילותה עשרות מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון ומשקיעים אסטרטגיים. בין לקוחותיה נמנים גופי ביטחון, רשויות אכיפת חוק, מפעילי נמלי תעופה וארגונים ממשלתיים במדינות רבות.

היקף העסקה מעיד גם על המשך האטרקטיביות של תעשיית הסייבר והביטחון הישראלית בעיני תאגידי ענק בינלאומיים, למרות האתגרים הכלכליים והגיאופוליטיים של השנים האחרונות. בעוד שבשנים האחרונות נרשמה האטה בשוק ההנפקות ובחלק מעסקאות ההייטק, תחומי הביטחון, הסייבר והטכנולוגיות הדו-שימושיות ממשיכים למשוך השקעות ורכישות בהיקפים גדולים.

לדברי גורמים בענף, אחד הגורמים המרכזיים לערכה הגבוה של D-Fend הוא השילוב בין טכנולוגיה מוכחת מבצעית לבין שוק שנמצא בצמיחה מהירה. ההערכות הן כי שוק מערכות ההגנה מפני רחפנים צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות, כאשר יותר ויותר מדינות, שדות תעופה ותשתיות קריטיות מחפשים פתרונות להתמודדות עם האיום המתפתח.

הרכישה צפויה להעניק ל-D-Fend גישה למערך השיווק, הייצור והלקוחות הגלובלי של RTX, ובכך להאיץ את פריסת הטכנולוגיה שלה בשווקים חדשים ברחבי העולם.

הפוסט דיפנד נמכרת ב־1.55 מיליארד דולר – אחת מעסקאות הסייבר הגדולות בתולדות ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות הודיעה כי זכתה בחוזה בהיקף של כ־1.4 מיליארד דולר מלקוח אירופי, לאספקת תוכניות רחבות למודרניזציה צבאית. החוזה יבוצע במשך חמש שנים, וזהות המדינה הרוכשת לא נחשפה. לפי הודעת החברה, החבילה כוללת שילוב של מערכות בלתי מאוישות אוטונומיות, לוחמה אלקטרונית קרקעית, חימוש מונחה־מדויק, מערכות אלקטרו־אופטיות לסימון ולסיור, וקישוריות מבוססת רדיו מוגדר תוכנה, SDR. (elbitsystems.com)

העסקה דווחה גם בתקשורת הכלכלית בישראל, שם צוין כי מניית אלביט זינקה בעקבות ההודעה ביותר מ־8% בבורסה. לפי הדיווח, המכלול שיסופק נועד להפוך את צבא הלקוח לכוח מודרני ומשולב יותר, הפועל באמצעות מערכות מקושרות במרחבי לחימה שונים.

שכבת האלקטרוניקה של שדה הקרב

החוזה החדש מדגיש את המעבר של מערכות ביטחוניות ממוצרים נפרדים לפלטפורמות מקושרות. מבחינה טכנולוגית, הרכיב החשוב בעסקה אינו רק הכלים הבלתי מאוישים או החימוש המונחה, אלא היכולת לחבר ביניהם באמצעות תקשורת, חיישנים, מערכות שליטה ובקרה, לוחמה אלקטרונית ואלגוריתמים לעיבוד מידע בזמן אמת.

רדיו מוגדר תוכנה, SDR, מאפשר להחליף חלק מהפונקציות שבעבר היו תלויות בחומרה ייעודית בתוכנה הניתנת לעדכון. בשדה קרב מודרני, יכולת זו חשובה במיוחד משום שהיא מאפשרת התאמה מהירה יותר לתדרים, לאיומים ולתצורות פעולה משתנות. לצד זאת, מערכות אלקטרו־אופטיות ולוחמה אלקטרונית נשענות על שילוב של חיישנים, עיבוד אותות, רכיבי RF, מחשוב משובץ ותוכנה מתקדמת.

אלביט מסרה כי הפתרונות שיסופקו נועדו לשפר את יכולות התמרון והשרידות של הלקוח האירופי, וכי הם יפעלו כרשת משולבת אחת. לפי החברה, החבילה כוללת מערכות בלתי מאוישות, מערכות EW קרקעיות מתקדמות, חימוש מדויק לארטילריה ולתקיפות אוויר־קרקע, ומערכות סיור וסימון אלקטרו־אופטיות.

אירופה ממשיכה להתחמש

החוזה מגיע על רקע עלייה מתמשכת בתקציבי הביטחון באירופה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. מדינות רבות ביבשת משקיעות במודרניזציה של צבאותיהן, בדגש על מערכות ארוכות־טווח, הגנה מפני כטב"מים, חימוש מדויק, תקשורת מאובטחת ויכולות מודיעין אלקטרוני. Reuters דיווחה כי אלביט נהנית מביקוש חזק למערכות צבאיות, וכי ברבעון הראשון של 2026 רשמה החברה הכנסות שיא של כ־2.2 מיליארד דולר.

העסקה החדשה משתלבת במגמה רחבה יותר של חוזים אירופיים עבור אלביט. באפריל 2025 דיווחה Reuters על חוזה של 130 מיליון דולר לאספקת רקטות מתקדמות מסוג PULS למדינה אירופית, ובאפריל 2026 דיווחה על התקדמות באספקת מערכות מל"ט לרומניה. (Reuters)

צבר הזמנות של יותר מ־30 מיליארד דולר

לצד הודעת החוזה, אלביט פרסמה גם את תוצאות הרבעון הראשון של 2026. החברה דיווחה על הכנסות של 2.19 מיליארד דולר, לעומת 1.90 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב־2025. צבר ההזמנות הגיע ל־30.2 מיליארד דולר, כאשר 71% ממנו מגיעים מלקוחות מחוץ לישראל. לפי החברה, כמחצית מהצבר צפויה להתבצע עד סוף 2027.

בצלאל מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, אמר כי החוזה משקף את רוחב תיק המוצרים של החברה ואת יכולתה לספק מערכות מובילות לצד פתרונות משולבים המותאמים לצרכים מבצעיים משתנים. לדבריו, הניסיון של אלביט בעבודה עם צבאות בעולם, יחד עם יכולות הפיתוח הפנימיות שלה, מחזקים את מעמדה כשותפה לתוכניות מודרניזציה ארוכות טווח.

הזווית התעשייתית של העסקה ברורה: הביקוש הביטחוני באירופה אינו מתמקד עוד רק בפלטפורמות מסורתיות, אלא במערכות דיגיטליות ומקושרות. עבור תעשיות האלקטרוניקה הביטחונית, המשמעות היא ביקוש גובר לרכיבי תקשורת, חיישנים, מערכות עיבוד, מודולי RF, מערכות ראייה ממוחשבת, תוכנה משובצת וקישוריות מאובטחת. במובן זה, החוזה של אלביט הוא לא רק עסקה ביטחונית גדולה, אלא גם איתות נוסף לכך ששדה הקרב המודרני הופך לשוק מרכזי עבור טכנולוגיות אלקטרוניקה מתקדמות.

הפוסט אלביט זכתה בחוזה ענק של 1.4 מיליארד דולר באירופה למערכות לחימה מקושרות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אונדס (Ondas), הנסחרת בנאסד"ק תחת הסימול ONDS, הודיעה כי חתמה על הסכם לרכישת 100% מחברת אומניסיס הישראלית בעסקת מניות בהיקף של 200 מיליון דולר. אומניסיס מפתחת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לתכנון, אופטימיזציה וקבלת החלטות מבצעיות בזמן אמת, ומעסיקה כ־185 עובדים בישראל.

הרכישה משתלבת במהלך רחב יותר של אונדס לבניית פורטפוליו של מערכות אוטונומיות, רובוטיקה וטכנולוגיות למשימות קריטיות בתחומי הביטחון, ביטחון המולדת, תשתיות קריטיות ושווקים תעשייתיים. עבור החברה, אומניסיס אינה רק רכישה ישראלית נוספת, אלא תוספת של שכבת תוכנה מרכזית שאמורה לחבר בין מערכות שונות ולסייע בתכנון ובניהול משימות בזמן אמת.

לפי הודעת החברה, העסקה מגיעה לאחר רבעון שיא של אונדס, שבו דיווחה על הכנסות של 50.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2026, גידול של יותר מפי עשרה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. החברה גם העלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל־390 מיליון דולר לפחות.

שכבת החלטה למערכות לחימה מורכבות

אומניסיס פועלת יותר מ־25 שנה בשוק הביטחוני ומספקת מערכות מבצעיות לצבאות בעולם. המוצר המרכזי שלה הוא פלטפורמת BRO, ראשי תיבות של Battle Resource Optimization. מדובר במערכת תוכנה מודולרית שאינה תלויה בספק מסוים, ומיועדת לאסוף מידע מחיישנים, מערכות שליטה ובקרה ופלטפורמות מבצעיות, ולנתח אותו בזמן אמת לצורך תכנון, אופטימיזציה וניהול משימות.

הפלטפורמה תומכת בכל מחזור המשימה: תכנון מוקדם, התאמות דינמיות תוך כדי פעילות מבצעית, וניתוח ותחקור לאחר המשימה. בין היישומים שמוזכרים בהודעת החברה: הגנה אווירית, הגנה מפני רחפנים, איסוף מודיעין, לוחמה אלקטרונית, הגנת גבולות וניהול ספקטרום.

הצורך במערכות כאלה גובר ככל ששדה הקרב נעשה צפוף יותר מבחינה דיגיטלית. כוחות צבאיים נדרשים כיום לתאם בין מערכות יירוט, רחפנים, אמצעי מודיעין, חיישנים, מערכות תקשורת ואמצעי תקיפה והגנה. הבעיה אינה רק איסוף מידע, אלא היכולת להפוך אותו להחלטה מבצעית בתוך זמן קצר.

מאוסף פלטפורמות למערכת משולבת

באונדס מציגים את הרכישה כחלק מבניית ארכיטקטורת Systems of Systems. המשמעות היא מעבר ממכירת פלטפורמות בודדות, כגון רחפנים או מערכות רובוטיות, למערכת משולבת שבה חיישנים, כלי פעולה, מערכות תקשורת ושכבת תוכנה פועלים יחד.

אריק ברוק, יו"ר ומנכ"ל Ondas, אמר כי אומניסיס ופלטפורמת BRO מייצגות התקדמות במפת הדרכים של החברה לבניית ארכיטקטורת Systems of Systems עבור פתרונות ביטחון והגנה אוטונומיים. לדבריו, BRO היא פלטפורמת תוכנה מוכחת מבצעית, שמספקת ערך בתכנון משימות, אופטימיזציה של משאבים וקבלת החלטות בזמן אמת בסביבות מורכבות ורב־ממדיות.

אושרי לוגסי, מנכ"ל משותף ב־Ondas Autonomous Systems, אמר כי שילוב אומניסיס מוסיף לארכיטקטורה של אונדס "מנוע החלטה" מבוסס בינה מלאכותית, שמאפשר לחבר בין חיישנים, פלטפורמות ואמצעי פעולה למערכת אחת היכולה לזהות, להחליט ולפעול בזמן אמת.

אומניסיס תמשיך לפעול כחברת בת

במסגרת העסקה, אומניסיס תהפוך לחברת בת בקבוצת אונדס. החברה צפויה להמשיך לפעול בישראל, אך לקבל גישה רחבה יותר למשאבים, תשתית עסקית ושווקים בין־לאומיים, בעיקר בארצות הברית ובמדינות נוספות שבהן פועלת אונדס.

עופר ירדן, מנכ"ל אומניסיס, אמר כי החברה בנתה במשך 25 שנה יכולת ייחודית בתחום האופטימיזציה של משימות מבצעיות. לדבריו, השילוב עם Ondas נועד להאיץ את הצמיחה הבין־לאומית של החברה, תוך שימור הייעוד, הערכים, התרבות הארגונית והצוות בישראל.

העסקה ממחישה מגמה רחבה יותר בתחום הדיפנסטק: עליית החשיבות של תוכנה, בינה מלאכותית ומערכות קבלת החלטות בזמן אמת לצד פלטפורמות חומרה. בעולם שבו רחפנים, חיישנים, מערכות יירוט ומערכות מודיעין פועלים במקביל, היתרון המבצעי עובר יותר ויותר ליכולת לתאם ביניהם במהירות, להקצות משאבים נכון ולקצר את הזמן שבין זיהוי האיום לבין התגובה.

הפוסט אונדס רוכשת את אומניסיס הישראלית ב־200 מיליון דולר ומוסיפה שכבת תוכנה לניהול קרב בזמן אמת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נאס"א בוחנת בימים אלה מעבד חלל חדש, המיועד להעניק לחלליות, רכבי שטח פלנטריים ומערכות מאוישות יכולות עיבוד גבוהות בהרבה מהמקובל כיום במשימות חלל. לפי הדיווח, תוצאות ראשוניות מצביעות על ביצועים של עד פי 500 ביחס למעבדים מוקשחי קרינה הנמצאים כיום בשימוש בחלליות, בעוד יעד הפרויקט מוגדר כהגדלה של עד פי 100 בכוח המחשוב לעומת הדור הנוכחי.

המעבד מפותח במסגרת פרויקט High Performance Spaceflight Computing של נאס"א, בשיתוף מעבדת ההנעה הסילונית JPL וחברת Microchip Technology מאריזונה. מדובר במערכת על שבב, SoC, שמרכזת יחידות עיבוד מרכזיות, מאיצי חישוב, רכיבי תקשורת, זיכרון וממשקי קלט־פלט בשבב קומפקטי אחד. במונחי תעשיית השבבים, זהו מעבר מתפיסה של מחשוב חללי שמרני ואיטי יחסית, למערכות עיבוד מתקדמות יותר, המותאמות לעבודה בסביבות קשות במיוחד.

מחשוב חלל צריך להיות גם חזק וגם עמיד

הקושי המרכזי בפיתוח שבבים לחלל אינו רק ביצועים. בניגוד לשבבים לצרכנות, לרכב או למרכזי נתונים, שבב חללי נדרש לפעול במשך שנים בתנאי קרינה חזקה, שינויי טמפרטורה קיצוניים, זעזועים מכניים ותקלות שעלולות להיגרם מחלקיקים עתירי אנרגיה. פגיעה כזו יכולה לגרום להיפוך סיבית, לשגיאת חישוב או להעברת החללית למצב בטוח, שבו מערכות לא חיוניות מושבתות עד להתערבות מהקרקע.

ב־JPL בוחנים את המעבד החדש באמצעות ניסויי קרינה, חום, הלם ובדיקות תפקודיות ממושכות. המטרה היא לוודא שהביצועים הגבוהים אינם באים על חשבון אמינות. זהו תנאי הכרחי לשילוב המעבד במשימות חלל עמוקות, שבהן אין אפשרות לתיקון פיזי, והתקשורת עם כדור הארץ עלולה להתעכב בדקות רבות.

שבב AI למשימות שבהן אין זמן לחכות לכדור הארץ

החשיבות של המעבד החדש קשורה לעלייה בצורך באוטונומיה. חללית בדרכה למאדים, נחתת על ירח קפוא או רכב שטח על פני כוכב לכת אינם יכולים להסתמך תמיד על הוראות בזמן אמת מהקרקע. כדי להגיב לאירוע לא צפוי, לבחור מסלול בטוח או לעבד במהירות נתוני חישה ונחיתה, נדרש מחשוב מקומי חזק בהרבה.

נאס"א מציינת כי המעבד יוכל לתמוך בעיבוד מהיר של כמויות גדולות של נתונים מדעיים, באחסון ובשידור יעיל יותר של מידע, ובשימוש באלגוריתמי בינה מלאכותית בתוך החללית עצמה. הדבר חשוב במיוחד בתרחישי נחיתה, שבהם יש צורך לעבד בזמן קצר נתונים מחיישנים רבים, לזהות סכנות ולהחליט כיצד לפעול.

שוק קטן יחסית, אך בעל ערך טכנולוגי גבוה

עבור Microchip Technology, הפרויקט מספק דריסת רגל עמוקה יותר בשוק החלל, הביטחון והתעופה. גרסאות מוקדמות של המעבד כבר הועברו לגורמים בתעשיות הביטחוניות והמסחריות בתחום החלל, ונאס"א מתכננת לשלב את הטכנולוגיה בעתיד במגוון משימות: לווייני תצפית, רוברים, בתי גידול מאוישים וחלליות חלל עמוק.

לצד היישומים החלליים, החברה מתכוונת להתאים את הטכנולוגיה גם לשווקים ארציים, בהם תעופה ותעשיית הרכב. זהו כיוון טבעי: שבב שמסוגל לפעול בסביבת חלל קיצונית עשוי להיות מתאים גם למערכות קריטיות בכדור הארץ, שבהן נדרשות אמינות גבוהה, עמידות, זמן תגובה מהיר ויכולת פעולה אוטונומית.

הפוסט נאס"א בוחנת מעבד חלל חדש: עד פי 500 בביצועים ממחשבי חלל קיימים הופיע לראשונה ב-Chiportal.