אנבידיה מרחיבה את פעילותה אל מחוץ למרכזי הנתונים שעל פני כדור הארץ. ענקית השבבים הצטרפה כמשקיעה חדשה ב-Starcloud, סטארטאפ המבקש להקים מרכזי נתונים עתירי GPU בחלל.

Starcloud הודיעה ביום שישי על הרחבה של סבב Series A בהיקף 250 מיליון דולר, לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר. את ההשקעה הובילה Manhattan West, ולצד אנבידיה הצטרפה כמשקיעה חדשה גם Cisco Investments. בסבב השתתפו גם משקיעים קיימים ובהם Benchmark ו-EQT.

רק במרץ האחרון גייסה Starcloud 170 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. בסך הכול גייסה החברה מאז הקמתה ב־2024 כ־450 מיליון דולר. ההון החדש ישמש בין היתר להרחבת כושר הייצור, לעבודת הנדסה משותפת עם אנבידיה ולרכישת שירותי שיגור.

הקשר בין שתי החברות כבר חורג מהשקעה פיננסית. בנובמבר 2025 שיגרה Starcloud את הלוויין Starcloud-1 ובו GPU מסוג NVIDIA H100 – אחד ממאיצי ה-AI המתקדמים שיועדו במקור למרכזי נתונים קרקעיים. החברה דיווחה כי באמצעות המערכת הופעלה גרסה של Gemini בחלל ואף בוצע אימון של מודל שפה קטן במסלול.

כעת עובדת Starcloud עם אנבידיה גם על Space-1 Vera Rubin Module, מערכת המבוססת על ארכיטקטורת Vera Rubin ומיועדת להפעלת עומסי AI בתנאי החלל. אנבידיה הציגה את הפלטפורמה במרץ השנה כחלק מניסיון להביא יכולות ברמת מרכז נתונים ללוויינים ולתשתיות מסלוליות.

התוכנית ארוכת הטווח של Starcloud שאפתנית בהרבה מהלוויין הניסויי. החברה הגישה תוכניות למערך של עד 88 אלף לוויינים, שלדבריה יוכל להגיע לקיבולת מחשוב כוללת של כ־20 גיגה־ואט. השלב הבא הוא Starcloud-2, מערכת מסחרית הכוללת אשכול GPU, אחסון ומערכות חשמל וקירור ייעודיות לחלל.

הרעיון מאחורי מרכזי הנתונים החלליים הוא לנצל אנרגיה סולארית כמעט רציפה ולצמצם את התלות בקרקע, ברשתות חשמל ובמים לקירור – שלושה משאבים שהופכים לצווארי בקבוק בבניית מרכזי AI חדשים.

אלא שהאתגרים עדיין גדולים. שיגור חומרה בכמויות הדרושות למרכז נתונים עולה הון רב, רכיבים אלקטרוניים חשופים לקרינה, סילוק חום בחלל מחייב רדיאטורים גדולים, וקישורי התקשורת בין לוויינים ובין החלל לקרקע עדיין רחוקים מרוחבי הפס המתקבלים בין GPUs בתוך מרכז נתונים מודרני.

מבחינת אנבידיה, ההשקעה ב-Starcloud משתלבת במגמה רחבה יותר שבה החברה אינה מסתפקת עוד באספקת GPUs, אלא משקיעה גם בחברות ובתשתיות שאמורות להגדיל בעתיד את הביקוש למערכות המחשוב שלה.

הפוסט אנבידיה משקיעה ב-Starcloud: גייסה 250 מיליון דולר להקמת מרכזי נתונים בחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הטכנולוגיה הביטחונית האמריקנית אונדס (Ondas) חתמה על הסכם לרכישת ארן דיפנס, שאליה תועבר פעילות הפיתוח והייצור הביטחונית של ארן מחקר ופיתוח הישראלית. שווי העסקה נאמד בכ־100 מיליון שקל, או כ־33 מיליון דולר.

ארן דיפנס מרכזת שירותי הנדסה וייצור עבור לקוחות ממשלתיים בישראל וחברות ביטחוניות בארץ ובעולם. הפעילות כוללת תכנון מכני ואלקטרוני, ייצור אבות טיפוס, עיבוד שבבי, הרכבות אלקטרו־מכניות, כבילה, בקרת איכות, הדפסה בתלת־ממד והעברה מפיתוח לייצור סדרתי.

החברה מפעילה בישראל מתקנים בשטח כולל של כ־4,400 מ"ר: אתר מרכזי בשטח של כ־2,800 מ"ר ושני מתקנים נוספים בשטח מצטבר של כ־1,600 מ"ר. חלק מהמתקנים מותאמים לביצוע עבודות מסווגות.

הפעילות הנרכשת רשמה בשנת 2025 הכנסות של כ־17 מיליון דולר, לעומת כ־12 מיליון דולר ב־2024. אונדס מעריכה כי הכנסותיה יגיעו לכ־26 מיליון דולר ב־2026 וכי היא תציג EBITDA מתואם חיובי. מחיר הרכישה משקף מכפיל של כ־1.3 על ההכנסות החזויות לשנה הנוכחית.

מבחינת אונדס, מטרת העסקה אינה רק תוספת הכנסות, אלא גם הכנסת יכולת ייצור ואינטגרציה לתוך הקבוצה. מתקני ארן אמורים לתמוך בייצור מערכות נגד רחפנים, מערכות מודיעין ותצפית, חימוש משוטט, רחפנים אוטונומיים ורובוטים קרקעיים.

העסקה מצטרפת לשורת רכישות שביצעה אונדס בישראל, ובהן איירובוטיקס, Sentrycs, Omnisys,‏ Apeiro Motion ו־4M Defense. בתחילת אוגוסט מינתה החברה את ראש המוסד לשעבר דוד ברנע לנשיא הגלובלי וליו"ר הפעילות הביטחונית שלה.

לפי דיווח ארן לבורסה, החברה צפויה לרשום בעקבות העסקה רווח של כ־75 מיליון שקל לפני מס. השלמתה צפויה במהלך הרבעון השלישי של 2026, בכפוף לאישור רשות התחרות ולתנאים מתלים נוספים.

הרכישה מדגישה את המעבר של אונדס ממבנה המבוסס על אוסף חברות טכנולוגיה למודל של קבוצה ביטחונית משולבת, השולטת גם בפיתוח, באינטגרציה ובייצור הסדרתי. עם זאת, האתגר יהיה לחבר בין החברות הרבות שנרכשו ולתרגם את צבר ההזמנות לייצור ולמסירות בקנה מידה גדול.

הפוסט אונדס תרכוש את הפעילות הביטחונית של ארן בכ־100 מיליון שקל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת גילת רשתות לוויין דיווחה על צמיחה של 17% בהכנסות ברבעון השני של 2026, לצד התקדמות בעסקה לרכישת רוב פעילות התקשורת הלוויינית והחלל של קומטק האמריקנית.

הכנסות גילת הסתכמו ב־122.7 מיליון דולר, לעומת 105 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב־4.7 מיליון דולר, לעומת 5.7 מיליון דולר אשתקד, והרווח הנקי ירד מ־9.8 מיליון דולר ל־8.1 מיליון דולר.

בנטרול סעיפים חשבונאיים מסוימים נרשם שיפור ברווחיות. הרווח התפעולי המתואם עלה ב־35% ל־12.6 מיליון דולר, וה־EBITDA המתואם עלה ב־31% ל־15.4 מיליון דולר.

החברה הותירה ללא שינוי את התחזית השנתית: הכנסות של 500–520 מיליון דולר ו־EBITDA מתואם של 61–66 מיליון דולר.

מגילת הנרכשת לגילת הרוכשת

בחודש יוני חתמה גילת על הסכם לרכישת רוב חטיבת Satellite & Space Communications של קומטק תמורת 157.5 מיליון דולר במזומן. העסקה ממומנת בעיקר מקופת המזומנים של גילת וכפופה עדיין לאישורים רגולטוריים בארצות הברית.

הפעילות הנרכשת רשמה הכנסות מותאמות של 195.2 מיליון דולר ו־EBITDA מתואם של 16.8 מיליון דולר ב־12 החודשים שהסתיימו בינואר 2026. לאחר השלמת העסקה צפויה הקבוצה המאוחדת להגיע להכנסות שנתיות פרופורמה של יותר מ־700 מיליון דולר ול־EBITDA מתואם של כ־80 מיליון דולר.

הרכישה תוסיף לגילת יכולות בתחומי טכנולוגיות RF, אלקטרוניקה לחלל ותקשורת Troposcatter מעבר לקו הראייה. היא גם תרחיב את הנוכחות ההנדסית והיצרנית של החברה בארצות הברית ותגדיל את חשיפתה לפרויקטים של צבא ארצות הברית, סוכנויות חלל ומדינות בעלות ברית.

מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, אמר כי העסקה מתקדמת בהתאם לתוכנית וכי החברה עדיין צופה את השלמתה לקראת סוף 2026. לדבריו, המהלך אמור יותר מלהכפיל את הכנסות חטיבת הביטחון של גילת.

לעסקה יש גם ממד היסטורי: בשנת 2020 הייתה זו קומטק שניסתה לרכוש את גילת תמורת כ־577 מיליון דולר. העסקה בוטלה לאחר פרוץ משבר הקורונה, וקומטק שילמה לגילת פיצוי של 70 מיליון דולר. כעת גילת היא שרוכשת ממנה את רוב פעילות החלל והתקשורת הלוויינית.

השלמת העסקה עדיין תלויה באישורי הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית, רשות הסחר הפדרלית ומשרד המשפטים האמריקני. עד לקבלת האישורים מדובר בשתי פעילויות נפרדות, והתחזיות לחברה המאוחדת הן הערכות צופות פני עתיד.

הפוסט גילת: ההכנסות צמחו ב־17%; רכישת פעילות החלל של קומטק צפויה להעלות את הקבוצה מעל 700 מיליון דולר בשנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון, 9 באוגוסט 2026, להעביר כמיליארד שקל לתקציב הביטחון לצורך מימון צרכים דחופים. כ־850 מיליון שקל מסכום זה יגיעו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, לאחר שיועדו במקור למענק עבור הרחבת מפעל אינטל בקריית גת ולא נוצלו.

על פי הדיווחים התקציב נועד לתשלום נוסף במסגרת תוכנית ההשקעה של אינטל במפעל Fab 38. אין מדובר בהחזרת כסף שכבר הועבר לחברה, אלא בהסטת הקצאה תקציבית שתשלומה היה מותנה בהתקדמות הפרויקט ובעמידה באבני הדרך שנקבעו בהסכם.

בדצמבר 2023 אישרו המדינה ואינטל תוכנית שבמסגרתה הייתה החברה אמורה להשקיע כ־25 מיליארד דולר בהרחבת אתר הייצור בקריית גת. המדינה התחייבה להעניק לחברה עד כ־3.2 מיליארד דולר, כ־12.8% מההשקעה המתוכננת, בהתאם לקצב הביצוע.

אינטל התחייבה גם לרכוש מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל במשך עשר שנים. מפעל Fab 38 נועד, לפי התוכנית המקורית, להתחיל לפעול ב־2028, לייצר אלפי מקומות עבודה ולהרחיב במידה ניכרת את יכולת ייצור השבבים של אינטל בישראל. ההסכם המקורי פורסם בדצמבר 2023.

ההקפאה הופכת להחלטה תקציבית

עבודות ההקמה של Fab 38 נעצרו ב־2024, על רקע בחינה מחודשת של תוכניות ההשקעה והייצור של אינטל ברחבי העולם. באותה שנה הועברו לחברה כ־1.5 מיליארד שקל עבור שלבי עבודה שכבר בוצעו באתר.

בעקבות עצירת העבודות בוטל מענק נוסף של כ־1.3 מיליארד שקל, שהיה אמור להיות משולם ב־2025. בשלב הראשון נותרה בתקציב המדינה הקצאה נוספת לשנת 2026, למקרה שאינטל תחדש את ההשקעה. ההחלטה החדשה מעבירה כעת כ־850 מיליון שקל מהקצאה זו לתקציב הביטחון.

משרד הכלכלה מסר כי השינוי משקף התאמה של תקציב המדינה לקצב מימוש ההתחייבויות ולתחזית תשלומי המזומנים, בהתאם לקצב ההשקעות בפועל של המגזר העסקי.

מאינטל נמסר: “כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות כעת בבחינה, כדי לוודא שהן תואמות את הביקוש מצד הלקוחות”.

אי־ודאות סביב עתיד הייצור בישראל

ההחלטה נוגעת לתוכנית ההרחבה ולמפעל Fab 38, ולא לפעילותו השוטפת של מפעל Fab 28 הקיים בקריית גת או למרכזי המחקר והפיתוח של אינטל בישראל. עם זאת, היא מעמיקה את אי־הוודאות באשר לחידוש פרויקט הייצור הגדול.

מבחינת תעשיית השבבים הישראלית, משמעות המהלך חורגת מהעברה חשבונאית בין סעיפי תקציב. Fab 38 נועד לחזק את יכולות הייצור המקומיות, להרחיב את רשת הספקים הישראלית ולשמר בישראל ידע וכוח אדם בתחומי ייצור שבבים מתקדם. ככל שהקמתו מתרחקת, גדל הפער בין מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לתכנון ולפיתוח שבבים לבין יכולתה לייצרם בהיקפים גדולים בתחומה.

הפוסט 850 מיליון שקל שיועדו להרחבת מפעל אינטל הועברו לתקציב הביטחון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טלפונים חכמים, לוויינים זעירים ומודלים של בינה מלאכותית מתחברים בהדרגה לתשתית חישה עולמית, שנועדה לצמצם את הזמן החולף בין זיהויו של אסון טבע לבין קבלת ההתרעה בידי הציבור ורשויות החירום.

גילה לויקה, מנהלת מוצר לתחזיות שיטפונות וחוסן בפני משברים ב־Google Research, הציגה את המערכות בהרצאה בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה, שהתקיימה ביולי 2026 בבנייני האומה בירושלים. הכתבה מבוססת על הקלטה ותמלול של ההרצאה שערך אבי בליזובסקי, בתוספת אימות מול מקורות Google, Google DeepMind ו־Earth Fire Alliance.

“היעד שלנו הוא שאיש לא יופתע מאסון טבע — לפחות לא מאסון שמתקרב אליו”, אמרה לויקה. המערכות אינן מונעות את האסון ואינן מבטיחות שכל התרעה תהיה נכונה, אך הן ממחישות כיצד תשתיות מחשוב וחישה יכולות לספק שניות, שעות או ימים נוספים לפעולה.

מד התאוצה בטלפון הופך לחיישן סייסמי

מערכת Android Earthquake Alerts משתמשת במדי התאוצה המותקנים בטלפונים חכמים. רכיבים אלה משמשים בדרך כלל לזיהוי כיוון המכשיר, תנועה וספירת צעדים, אך הם מסוגלים לזהות גם דפוסי רעידה העשויים להעיד על התרחשות רעידת אדמה.

כאשר טלפונים רבים באזור מסוים מזהים בעת ובעונה אחת תנועה דומה, הם שולחים לשרתי גוגל אות בצירוף מיקום מקורב. המערכת משלבת את המדידות כדי להעריך אם החלה רעידת אדמה, את מיקומה ואת עוצמתה המשוערת.

אין מדובר בחיזוי של הרעידה לפני שהחלה. היתרון נובע מהפער בין מהירות העברת המידע האלקטרוני לבין מהירות התקדמות הגלים הסייסמיים בקרקע. משתמשים הנמצאים במרחק מהמוקד עשויים לקבל כמה שניות של התרעה לפני הגעת הטלטלה החזקה.

מבחינה טכנולוגית, המערכת הופכת מיליוני חיישני MEMS זולים שכבר נמצאים בידי הציבור לרשת מדידה מבוזרת. במקום להקים בכל מקום מערך ייעודי של סייסמומטרים, היא נשענת על חומרה קיימת, קישוריות סלולרית ועיבוד מרכזי בענן. עם זאת, היא תלויה במספר הטלפונים הפעילים באזור, באיכות החיבור וביכולת להפריד בין רעידת אדמה לבין תנועות אחרות.

FireSat: חיישן אינפרה־אדום ייעודי לשריפות

שכבת חישה נוספת נמצאת במסלול נמוך סביב כדור הארץ. ב־7 ביולי 2026 שוגרו שלושת הלוויינים המבצעיים הראשונים במערך FireSat, לאחר שיגורו של לוויין ניסויי במרץ 2025.

הלוויינים נבנו בידי Muon Space על בסיס פלטפורמת Condor-M עבור Earth Fire Alliance. כל לוויין נושא מטען חישה רב־ספקטרלי בעל שישה ערוצים בתחום האינפרה־אדום, שנועד לזהות מוקדי חום ולעקוב אחר שריפות גם בתנאי עשן ועננות.

לפי מפתחי המערכת, החיישנים מסוגלים לזהות מוקדי אש ששטחם כחמישה על חמישה מטרים. שלושת הלוויינים החדשים אמורים לספק עד סוף 2026 לפחות שתי תצפיות ביום על אזורים המועדים לשריפות. לכן אין לפרש את השיגור כאילו כבר הושג ניטור עולמי רציף.

התוכנית היא להרחיב את המערך ליותר מ־20 לוויינים בין 2027 ל־2029 ולהגיע לקצב עדכון של שעה או פחות. המערך המלא, המתוכנן לכלול כ־50 לוויינים משנת 2030 ואילך, אמור לספק עדכון עולמי מדי 20 דקות או פחות.

Google Research מתכננת להשתמש בבינה מלאכותית כדי להשוות את תמונות FireSat לתצלומים קודמים של אותו אזור ולשלב נתוני מזג אוויר ומשתנים נוספים. המטרה היא לאתר שריפות קטנות תוך צמצום מספר ההתראות המוטעות, ובהמשך לנתח את קצב התפשטותן.

מתחזית יחידה למערך הסתברויות

בתחום מזג האוויר הציגה לויקה את WeatherNext, משפחת מודלים שפותחה בידי Google DeepMind ו־Google Research. במקום להפיק תרחיש אחד, המערכת מחשבת במהירות אוסף של מסלולים אפשריים ומעריכה את ההסתברות לכל אחד מהם.

הגישה חשובה במיוחד במקרים שבהם כמה שינויים קטנים בתנאי ההתחלה עלולים לקבוע אם סופה תיחלש, תשנה מסלול או תתפתח לאירוע קיצוני.

כדוגמה הציגה לויקה את הוריקן מליסה, שפגע בג׳מייקה באוקטובר 2025 בדרגה 5. כאשר הסופה עדיין הוגדרה כשקע טרופי חלש, WeatherNext העריך חמישה ימים מראש הסתברות של כ־80% להתעצמות ולפגיעה בג׳מייקה בדרגה 5. שלושה ימים לפני הפגיעה עלתה ההסתברות לכמעט 100%.

המודל לא החליף את החזאים. הוא סיפק למרכז ההוריקנים האמריקני מקור מידע נוסף שניתן היה להשוות למודלים הפיזיקליים ולתצפיות. זוהי גם אחת המגמות המרכזיות בתחום המחשוב המדעי: שילוב בין סימולציות המבוססות על משוואות פיזיקליות לבין מודלים שאומנו על כמויות גדולות של נתוני עבר.

ג׳מיני הופך דיווחי חדשות למאגר אימון

גוגל כבר מספקת ב־Flood Hub תחזיות להצפות נהרות עד שבעה ימים מראש, ביותר מ־150 מדינות ובאזורים שבהם חיים כשני מיליארד בני אדם. שיטפונות בזק עירוניים הציבו קושי שונה, משום שהם מתפתחים במהירות ולעיתים אינם מתועדים באמצעות מדי גובה המים הקיימים בנהרות.

כדי להתגבר על המחסור בנתוני אימון פיתחה החברה את Groundsource. המערכת השתמשה בג׳מיני כדי לנתח דיווחי חדשות לא מובנים שנאספו במשך כ־20 שנה ולהמיר אותם למאגר של כ־2.6 מיליון רשומות על אירועי שיטפון.

המאגר שימש לאימון מודל המעריך את ההסתברות לשיטפון בזק באזור עירוני במהלך 24 השעות הבאות. המודל משלב רצף של שבעה ימי נתונים מטאורולוגיים וגאופיזיים עם תחזית מזג האוויר ליממה הקרובה. בשלב זה הרזולוציה היא כ־20 על 20 קילומטרים.

השימוש בדיווחי חדשות פותר בעיית נתונים אחת אך יוצר הטיות אחרות. אירועים בערים ובמדינות בעלות תקשורת מפותחת מתועדים טוב יותר משיטפונות בכפרים ובאזורים דלי אוכלוסייה. אירוע שלא דווח עלול להופיע במאגר כאילו לא התרחש. גוגל מגבילה בשל כך את המודל בשלב הנוכחי בעיקר לאזורים עירוניים וצפופי אוכלוסייה.

מתחזית להחלטה מעשית

הערך של התחזית נמדד ביכולת להפוך אותה לפעולה. בשיתוף פעולה בניגריה השתמש ארגון GiveDirectly בתחזיות Flood Hub ובמידע מקומי כדי לקבוע מתי להעביר כסף למשקי בית במדינת קוגי.

בשנת 2024 קיבלו 3,250 בני אדם תשלום מוקדם לפני שיא ההצפה. לאחר השלמת בדיקות זהות קיבלו תשלום כ־1,400 אנשים נוספים, ובסך הכול השתתפו בתוכנית יותר מ־4,600 תושבים. הכסף אפשר למשפחות להתפנות, להעביר רכוש למקום מוגן ולהצטייד במוצרים חיוניים.

המקרה גם מבהיר מדוע אין להסתמך על אלגוריתם בלבד. התחזיות שולבו במדידות מקומיות, בידע של התושבים ובבדיקות זכאות. בחלק מן האזורים הופסקו התשלומים זמנית בשל בעיות בזיהוי המשתתפים.

המערכות שהציגה לויקה בנויות על שרשרת טכנולוגית שלמה: חיישני MEMS, מטענים רב־ספקטרליים, לוויינים, רשתות תקשורת, תשתיות ענן, מאגרי נתונים ומאיצי AI. כשל בכל אחת מן החוליות עלול לעכב או לשבש את ההתרעה. כאשר השרשרת פועלת כמתוכנן, התוצר החשוב ביותר שלה אינו רק תחזית מדויקת יותר, אלא זמן נוסף לקבלת החלטות.

הפוסט מטלפונים חכמים ועד לווייני FireSat: תשתית החישה וה־AI שמנסה להקדים אסונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Arbe Robotics הישראלית הודיעה כי טכנולוגיית המכ״ם ברזולוציה גבוהה שלה נבחרה בידי אינטגרטור מערכות בינלאומי לשילוב במספר תוכניות אזרחיות וביטחוניות. החברה לא מסרה את שם הלקוח, את היקף ההזמנות הצפוי או את המועד שבו המערכות ייכנסו לייצור.

המערכת של Arbe מבוססת על ערכת שבבים הכוללת משדר, מקלט ומעבד ייעודי לעיבוד תמונת המכ״ם. היא נועדה להפיק תמונה מפורטת של עצמים בסביבה ולמדוד בו־זמנית מרחק, מהירות, זווית וגובה.

לפי החברה, הרזולוציה הגבוהה מאפשרת להבחין בין עצמים סמוכים ולעקוב אחר מספר רב של מטרות. היכולת מיועדת ליישומים שבהם מצלמות או חיישנים אופטיים עלולים להתקשות בגלל חושך, גשם, ערפל, אבק או סנוור.

ממכוניות למערכות תשתית

Arbe נוסדה במקור כדי לפתח מכ״ם הדמיה עבור כלי רכב ומערכות נהיגה מסייעת ואוטונומית. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את קהל היעד לתחומים נוספים, ובהם ציוד תעשייתי, מערכות תשתית, תחבורה חכמה ויישומים ממשלתיים.

הבחירה של אינטגרטור מערכות בינלאומי עשויה לפתוח לחברה ערוץ מסחרי שאינו תלוי רק בלוחות הזמנים הארוכים של יצרניות הרכב. בתעשיית הרכב נדרשות לעיתים כמה שנים בין בחירת רכיב לבין תחילת הייצור הסדרתי, וההכנסות תלויות במספר כלי הרכב שבהם הוא מותקן.

לעומת זאת, תוכניות תשתית ומערכות ייעודיות עשויות להתחיל בכמויות קטנות יותר, אך לאפשר לחברה להוכיח את הטכנולוגיה במגוון תנאים ולהרחיב בהדרגה את מספר היישומים.

מערך אנטנות גדול ומעבד ייעודי

מערכת המכ״ם של Arbe משתמשת במערך וירטואלי גדול של ערוצי שידור וקליטה. ככל שמספר הערוצים גדול יותר, ניתן לשפר את ההפרדה הזוויתית ולהבחין טוב יותר בין עצמים הנמצאים במרחק קטן זה מזה.

המידע המתקבל מהמשדרים ומהמקלטים מעובד במעבד ייעודי שפיתחה החברה. המעבד נדרש לבצע בזמן אמת חישובי אות מורכבים ולהפיק ענן נקודות או תמונת מכ״ם שמערכת התפיסה יכולה לנתח.

גישה זו שונה מחיישני מכ״ם פשוטים יותר, שנועדו בעיקר למדידת מרחק או לזיהוי מכשול כללי. Arbe מנסה למצב את המערכת כחיישן המספק מידע מרחבי עשיר יותר ומשלים מצלמות וחיישנים אחרים.

עם זאת, החברה לא פרסמה נתונים המאפשרים להעריך כמה מערכות יירכשו, מהו המחיר לכל מערכת ומה יהיה חלקה של Arbe בהכנסות מהפרויקט.

המשמעות העסקית עדיין אינה ברורה

ההודעה מייצגת זכייה טכנולוגית, אך אינה בהכרח הזמנה מסחרית מיידית. בענף השבבים והרכב, בחירה בטכנולוגיה יכולה להוביל לשלבי התאמה, בדיקות, פיתוח אב־טיפוס והסמכה לפני קבלת הזמנות סדרתיות.

Arbe תידרש לעבוד עם האינטגרטור על שילוב החיישן, התאמת התוכנה, עמידה בתקנים והוכחת אמינות. רק לאחר השלמת שלבים אלה ניתן יהיה להעריך את תרומת הפרויקטים להכנסות.

החברה פועלת בשוק תחרותי הכולל יצרניות שבבים גדולות, ספקיות מכ״ם ותיקות וחברות סטארטאפ. חלק מהמתחרות משלבות את עיבוד המכ״ם בתוך שבב יחיד כדי להפחית עלויות, בעוד Arbe מדגישה רזולוציה גבוהה ומספר גדול של ערוצים.

הבחירה עשויה לסייע לחברה לבסס את הטכנולוגיה שלה מחוץ לשוק הרכב הפרטי, אך בהיעדר פרטים כספיים יש להתייחס אליה בשלב זה כאבן דרך בפיתוח העסקי ולא כחוזה הכנסות מהותי.

הפוסט טכנולוגיית המכ״ם של Arbe נבחרה לתוכניות אזרחיות וביטחוניות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הזווית הטכנולוגית טובה: RSL מייצרת מערכות ניטור ובקרה למנועי סילון ולמטוסים, מערכות HUMS לתחזוקה חזויה של כלי טיס, רק״ם, רכבות וספינות, וכן מכ״מים למדידת מהירות הלוע של תותחים. בין המערכות שבהן משולבים מוצריה נמצאים גם מטוסי F-16.

זאב ומאשה דגני מוכרים לקרן את מלוא החזקותיהם, כ־50.3% מהחברה. התמורה כוללת 50 מיליון שקל בסיסיים ועד ארבעה מיליון שקל נוספים בהתאם לתוצאות 2026. זאב דגני יישאר מנכ״ל עד שימונה לו מחליף. בעקבות העסקה הצטרפו לדירקטוריון ארבעה נציגים מטעם הקרן, ובהם חגי טופולנסקי ועופר אליקים, לשעבר מנכ״ל DSPG.

הפוסט קרן IPE רוכשת את השליטה ב־RSL Electronics לפי שווי של 108 מיליון שקל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל פרסמה פרטים ראשונים על Starfire, שבב מחשוב משולב המיועד למערכות חלל ומשלב מעבד, מאיץ בינה מלאכותית ורכיב גרפי במארז אחד. השבב מבוסס על תכנון Panther Lake, שבפיתוחו השתתפו גם צוותי הנדסה של אינטל בישראל.

Panther Lake הוא הדור הראשון של מעבדי הלקוחות של אינטל המבוסס על תהליך הייצור Intel 18A. הארכיטקטורה פותחה במקור למחשבים אישיים ולמערכות קצה, ואינטל מתאימה אותה כעת גם ליישומים הדורשים מגבלות מחמירות של גודל, משקל, צריכת חשמל ועמידות סביבתית.

״בבסיס Starfire נמצא שבב Panther Lake שפיתחנו גם בישראל. כדי להתאים אותו לשימוש בחלל הוגדרו כבר בשלב התכנון דרישות נוספות״, אמר זוהר צבע, סגן נשיא בקבוצת המחשוב באינטל ישראל, שהיה מעורב בפרויקט.

לדבריו, הצוותים מבצעים סימולציות תרמיות כחלק מתהליך התכנון, בודקים בשלב האימות את עמידות המערכת בטמפרטורות נמוכות עד מינוס 40 מעלות צלזיוס, ובהמשך בוחנים כל שבב כחלק מתהליך הייצור. צוותים בישראל השתתפו בהגדרת הדרישות, בתכנון ובבדיקות.

Starfire יוצע בשתי גרסאות החולקות ארכיטקטורה בסיסית משותפת. שתיהן כוללות שמונה ליבות CPU – ארבע ליבות ביצועים וארבע ליבות חסכוניות – לצד NPU לעיבוד משימות בינה מלאכותית ורכיב גרפי המבוסס על ארבע ליבות Xe ו־64 יחידות ביצוע.

הרכיבים משולבים במארז אחד באמצעות טכנולוגיית Foveros של אינטל, המאפשרת לערום ולחבר אריחי סיליקון שיוצרו בתהליכים שונים. חלקי העיבוד המרכזיים מבוססים על Intel 18A, ואילו הרכיב הגרפי מיוצר בתהליך Intel 3.

הגרסה החסכונית תפעל במעטפת הספק של 10 ואט ותציע כושר עיבוד משולב של עד 45 TOPS – טריליון פעולות בשנייה. גרסת הביצועים תפעל במעטפת של 35 ואט ותגיע לפי החברה לעד 75 TOPS. ההבדלים בין הגרסאות כוללים את תדרי העבודה של ליבות המעבד ושל הרכיב הגרפי.

עם זאת, Starfire עדיין אינו מוצר בעל אפיון קרינה סופי. אינטל מסרה כי בדיקות עמידותו למנת קרינה מייננת מצטברת ולתקלות הנגרמות מאירועי קרינה נקודתיים עדיין מתבצעות. זהו שלב חיוני לפני שניתן יהיה לקבוע לאילו מסלולים ולמשך כמה זמן אפשר יהיה להשתמש בשבב.

החברה מתכננת לייצר את השבבים בארצות הברית ולהעמיד דגימות ראשונות לרשות לקוחות ברבעון השלישי של 2026. המפרטים שפורסמו מבוססים על תוצאות הבדיקות הנוכחיות ועשויים להשתנות עד השלמת הפיתוח והאימות.

הפוסט אינטל התאימה את Panther Lake לתנאי החלל: צוותים בישראל השתתפו בפיתוח Starfire הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כאשר פרץ הסכסוך בין איראן לארה"ב לישראל בשנת 2025 והסלים ב- 2026, העולם ראה חילופי טילים, נחילי רחפנים, מתקפות סייבר והתגייסות מהירה ברחבי המזרח התיכון. אך מאחורי שדה הקרב הנראה לעין, חזית נוספת החלה להתגבש – חזית שנבנתה לא מפלדה וחומרי נפץ, אלא מסיליקון, אלגוריתמים ומיקרואלקטרוניקה מתקדמת.

תעשיית השבבים, שכבר הייתה תחת לחץ מהביקוש העולמי, מצאה את עצמה לפתע במרכזו של טרנספורמציה גיאופוליטית. משרדי הגנה, סוכנויות מודיעין וקבלני צבא העבירו בדחיפות את המיקוד שלהם לשבבים בעלי ביצועים גבוהים, בינה מלאכותית בשדה הקרב, מעבדי תקשורת מאובטחים ומערכות מחשוב מחוספסות. מה שהיה בעבר מגמה הדרגתית לעבר סיליקון מוכוון הגנה הפך לציר אסטרטגי בקנה מידה.

כפי שניסח זאת פיט הגסת' , שר ההגנה האמריקאי במהלך פורום טכנולוגיות הגנה לשנת 2026: "שדה הקרב השתנה לנצח. המלחמה הבאה לא תסתיים בנצחון מי שיש לו יותר חיילים – אלא על ידי מי שיש לו שבבים טובים יותר." דבריו לכדו את מהותו של עידן חדש: לוחמה מודרנית היא לוחמה חישובית.

הסכסוך שחיווט מחדש את סדרי העדיפויות של הסיליקון

הסכסוך בין השנים 2025 ל-2026 חשף אמת שהובנה זה מכבר על ידי מתכנני ביטחון: כל מערכת נשק מודרנית , מרחפנים ועד יירוטי טילים, תלויה בשבבים מתקדמים. ולא סתם שבבים, אלא שבבים קשיחים לקרינה, מואצים על ידי בינה מלאכותית, מאובטחים ואמינים במיוחד המסוגלים לפעול בתנאים קיצוניים.

עם התגברות הלחימה, סוכנויות רכש בוושינגטון, ירושלים ובירות בעלות הברית פרסמו בקשות דחופות ל:

 • מאיצי בינה מלאכותית לזיהוי איומים בזמן אמת

 • זיכרון ברוחב פס גבוה לניתוח שדה קרב

 • שבבי תקשורת מאובטחים לרשתות מוצפנות

 • מעבדים מחוספסים לרחפנים אוטונומיים

 • מיקרו-בקרים לתחמושת מונחת מדויקת

הנשיא דונלד ג'יי טראמפ הדגיש את השינוי הזה במהלך תדרוך ביטחון לאומי בשנת 2026:  "אנו משקיעים בשבבים המתקדמים ביותר שנבנו אי פעם. אמריקה תוביל בטכנולוגיית ביטחון – לא רק היום, אלא במשך עשרות שנים." המסר היה ברור: חדשנות בסיליקון הפכה לעדיפות ביטחון לאומית.

בינה מלאכותית: המוח בשדה הקרב החדש

אולי השינוי הדרמטי ביותר היה הביקוש הנפיץ לסיליקון בינה מלאכותית ברמה צבאית.  במהלך הסכסוך, מערכות התקפיות והגנתיות כאחד הסתמכו על קבלת החלטות בזמן אמת: זיהוי איומים נכנסים, תיאום נחילי רחפנים, ניתוח תמונות לוויין וגילוי חדירות סייבר. מעבדים מסורתיים לא יכלו לעמוד בקצב.

דבר זה הוביל לפיתוח קטגוריה חדשה של שבבים: מאיצי בינה מלאכותית ברמת שדה קרב, שנועדו:

 • להריץ מודלים של הסקה עם השהייה נמוכה במיוחד

•  לפעול בסביבות חום גבוה ורעידות גבוהות

 • לעמוד בהפרעות אלקטרומגנטיות

• לתמוך בקבלת החלטות מאובטחת במכשיר ללא גישה לענן

מומחי הגנה ישראלים, שעבדו על מערכות אוטונומיות במשך שנים, ראו בסכסוך נקודת מפנה. טכנולוג צבאי בכיר ישראלי ציין: "בינה מלאכותית אינה עוד כלי תמיכה. זוהי מערכת העצבים של שדה הקרב המודרני."

המערכת הכלכלית הביטחונית של ישראל האיצה את הפיתוח של יירוטי בינה מלאכותית, שבבי ניווט רחפנים ומעבדי סיווג איומים בזמן אמת. המלחמה לא רק הגבירה את הביקוש לבינה מלאכותית – היא הגדירה מחדש את תפקידה בקרב.

שבבים ואריזות מתקדמות יוצאים למלחמה

הסכסוך גם דחף ארכיטקטורות מבוססות שבבים ואריזות מתקדמות למיינסטרים הביטחוני. מערכות צבאיות דורשות יותר ויותר:

 • אינטגרציה הטרוגנית (לוגיקה + RF + זיכרון + חיישנים)

•  התאמה אישית מהירה לצרכים ספציפיים למשימה

•  אמינות גבוהה יותר בתנאים קיצוניים

 • צריכת חשמל נמוכה יותר עבור פלטפורמות אוטונומיות

שבבים מאפשרים לקבלני ביטחון לשלב ולהתאים רכיבים. לדוגמה, צימוד מודול RF מוגן קרינה עם מאיץ בינה מלאכותית מאובטח ובקר בעל צריכת חשמל נמוכה – הכל בתוך חבילה אחת.

מנהל מחקר ופיתוח ביטחוני ישראלי הסביר את השינוי: "שבבים מאפשרים לנו לבנות חומרה ספציפית למשימה תוך חודשים במקום שנים. מהירות זו חיונית כעת."

תקן UCIe שפותח במקור עבור מיחשוב מסחרי, החל להופיע במסמכי רכש ביטחוני. סוכנויות צבאיות דרשו חיבורי שבבים מאובטחים, אריזות חסינות חבלה ומנועי הצפנה על החבילה. המלחמה לא רק הגדילה את הביקוש לשבבים; היא שינתה את הארכיטקטורה של הסיליקון הצבאי עצמו.

לוחמת סייבר ועליית הסיליקון המאובטח

הסכסוך ראה פעולות סייבר נרחבות המכוונות לתשתיות קריטיות, רשתות הגנה ומערכות לווייניות. הדבר עורר עלייה בביקוש לשבביםהמתמקדים באבטחה, כולל מודולי שורש אמון בחומרה,  שבבי נגד חבלה,  מעבדי מובלעת מאובטחים ומאיצי קריפטוגרפיים עמידים קוונטית.

סוכנויות הביטחון הבינו שאבטחה מבוססת תוכנה כבר אינה מספיקה. הגנה ברמת החומרה הפכה לחובה. חברות שבביםהגיבו על ידי שילוב  ערוצי זיכרון מוצפנים,  רצפי אתחול מאובטחים,  מערכות פיזיות פונקציות בלתי ניתנות לשיבוט (PUFs), זיהוי אנומליות בשבבים המופעל על ידי בינה מלאכותית.

כפי שציין שר ההגנה הגסת': "אם השבבים שלך אינם מאובטחים, הנשק שלך אינו מאובטח."

המלחמה האיצה מעבר שהתפתח באיטיות: האבטחה עברה מתוכנה לסיליקון.

פגיעויות בשרשרת האספקה ​​נחשפו

הסכסוך חשף גם עד כמה שברירית באמת שרשרת האספקה ​​של מוליכים למחצה. תקיפות טילים איראניות על נתיבי שיט אזוריים, מתקפות סייבר על מערכות לוגיסטיקה ומתחים מוגברים ברחבי המזרח התיכון שיבשו את זרימת חומרי הגלם, הכימיקלים המיוחדים והרכיבים הקריטיים. אפילו חברות רחוקות מהסכסוך חשו את גלי ההלם. זה הוביל לגיוון חירום של שרשראות האספקה, לעלייה בייצור המקומי בארה"ב ובישראל, להשקעה מואצת במפעלים מאובטחים, מכווני ביטחון, ולאגירת חומרים קריטיים כמו פוטורזיסטים ומתכות נדירות.

הנשיא טראמפ הדגיש את הדחיפות: "לעולם לא נסמוך שוב על מדינות עוינות לטכנולוגיה קריטית. אמריקה תבנה, תאבטח ותגן על שרשרת האספקה ​​של שבביםמשלה."

ממשלות החלו להתייחס לשרשראות אספקה ​​של שבביםכנכסי ביטחון לאומי, ולא כתשתית מסחרית.

ההגנה הופכת ללקוח עיקרי

עד סוף 2026, רכש ביטחוני ייצג נתח גדול משמעותית מביקוש השבביםמאשר לפני הסכסוך. חברות שבעבר ראו בביטחון שוק נישה ראו בו כעת עמוד תווך אסטרטגי.

המלחמה יצרה חוזי ביטחון ארוכי טווח, שותפויות מו"פ רב שנתיות, תוכניות חדשנות במימון ממשלתי   ומסלולי הסמכה מואצים לשבבים צבאיים.

אסטרטג ביטחון ישראלי סיכם את השינוי: "הדור הבא של כוח צבאי יימדד בטרה-פלופים, לא בספירת חיילים."

טרנספורמציה קבועה

הסכסוך בין איראן לארה"ב לישראל בשנים 2025-2026 לא רק הגדיל את הביקוש לשבבים צבאיים. הוא חיווט מחדש באופן מהותי את סדרי העדיפויות של תעשיית המוליכים למחצה.

התעשייה עוסקת כעת ב תכנון שבבים לכלי נשק אוטונומיים, בניית מאיצי בינה מלאכותית להסקת מסקנות בשדה הקרב, פיתוח סיליקון מאובטח להגנה בסייבר, יצירת מעבדים מוקשחים לסביבות קיצוניות, שילוב שבבים לחומרה ספציפית למשימה והתייחסות לשרשראות אספקה ​​כנכסים אסטרטגיים.

בקיצור, המלחמה דחפה את תעשיית השבבים לעידן חדש – עידן שבו חדשנות ביטחונית היא בלתי נפרדת מחדשנות סיליקון.

כפי שאמר פיט הגסת':"עתיד הלוחמה נבנה בפאבים לא במפעלים." ותעשיית השבבים בין אם מרצונה ובין אם לאו, נמצאת כעת בחזית.

הפוסט לא רק טילים ורחפנים: חזית הסיליקון מכריעה את גורל המזרח התיכון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Blue Origin, חברת החלל שהקים ג'ף בזוס, מנהלת לפי דיווחים מגעים לגיוס פרטי של 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד דולר לפני ההשקעה. מדובר בגיוס החיצוני הראשון בתולדות החברה, ולא בהנפקה לציבור או ברישום מניות בבורסה.

לפי Reuters, חברת ההשקעות Coatue Management צפויה להוביל את הסבב עם השקעה של כ־4 מיליארד דולר, ואילו בזוס צפוי להזרים שני מיליארד דולר נוספים. Blue Origin לא אישרה את פרטי העסקה, והיא עדיין עשויה להשתנות או שלא להגיע להשלמה.

במשך יותר מ־25 שנה מומנה Blue Origin בעיקר מכספו האישי של בזוס. המעבר למשקיעים מוסדיים משקף את הגידול החד בצורכי ההון של החברה, המפתחת במקביל משגרים, מנועים, נחתות ירח, חלליות ורשתות לוויינים.

הפרויקט המרכזי הוא משגר ניו גלן, המיועד לשיגורי לוויינים מסחריים, משימות של נאס"א ושיגורים ביטחוניים. השלב הראשון של המשגר תוכנן לשימוש חוזר בלפחות 25 טיסות, והוא מסוגל לשאת עד 45 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ. שבעה מנועי BE-4 מניעים את השלב הראשון, ואילו השלב העליון משתמש בשני מנועי BE-3U.

במאי 2026 נפגע פרויקט ניו גלן כאשר משגר התפוצץ במהלך ניסוי הצתה סטטי במתחם השיגור בקייפ קנוורל. החברה החלה בשיקום האתר, שבו השקיעה יותר ממיליארד דולר, ומקווה לחדש את השיגורים עוד השנה.

הגיוס נועד גם לתמוך בפעילות הירח של Blue Origin. החברה מפתחת את נחתת בלו מון עבור תוכנית ארטמיס של נאס"א, וכן גרסת מטען לא־מאוישת. במאי קיבלה החברה חוזה נוסף בהיקף של 188 מיליון דולר להעברת כלי רכב ומטענים לקוטב הדרומי של הירח.

תחום חדש נוסף הוא תשתיות מחשוב בחלל. לפי דיווחים והגשות רגולטוריות, Project Sunrise של Blue Origin עשוי לכלול עד 51,600 לוויינים שישמשו כמרכזי נתונים במסלול. אם התוכנית תתממש, היא תדרוש כמויות גדולות של מעבדים, מאיצי AI, זיכרונות, רכיבי תקשורת אופטית, מערכות אספקת חשמל ופתרונות קירור מותאמים לחלל.

מבחינת תעשיית האלקטרוניקה והשבבים, הגיוס עשוי ליצור בעתיד שוק נוסף למחשוב מוקשח, תקשורת בין־לוויינית, רכיבי הספק וחומרה העמידה בקרינה. עם זאת, תוכניות למרכזי נתונים בחלל עדיין ניצבות בפני מגבלות קשות של שיגור, פיזור חום, תחזוקה ואורך חיי הרכיבים.

המהלך מגיע לאחר הנפקת SpaceX, שהגבירה את התיאבון של המשקיעים לחברות חלל. ואולם Blue Origin עדיין מפגרת משמעותית אחרי SpaceX בקצב השיגורים ובהכנסות. הצלחת הגיוס תספק לה משאבים, אך המבחן המרכזי יהיה יכולתה להפוך את ניו גלן למערכת שיגור סדירה ואת פרויקטי הירח והלוויינים לעסקים פעילים.

הפוסט בלו אוריג'ין מבקשת לגייס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד הופיע לראשונה ב-Chiportal.