חברת Aitech, המפתחת מערכות מחשוב מוקשחות לתעשיות הביטחון, התעופה והחלל, הכריזה היום על מחשב לוח יחיד חדש מדגם C165. המוצר מיועד בעיקר למערכות משימה קיימות המבוססות על תקן VME, ומאפשר להחליף את המחשב המרכזי במערכת בלי לבצע תכנון מחדש של הפלטפורמה כולה.

ה־C165 הוצג בתערוכת Air, Space & Cyber של איגוד כוחות האוויר והחלל האמריקני, המתקיימת השבוע במרילנד. Aitech מציגה אותו כנתיב שדרוג למערכות ותיקות המותקנות בכלי טיס, מערכות קרקעיות ופלטפורמות ימיות.

המחשב מבוסס על מעבד Intel Core i7-1185GRE ממשפחת Tiger Lake מהדור ה־11, עם ארבע ליבות וגרפיקה משולבת Intel Iris Xe הכוללת 96 יחידות ביצוע. לפי החברה, הביצועים לוואט של המעבד גבוהים עד פי שניים לעומת פלטפורמות VME קודמות שלה, וביצועי הגרפיקה גבוהים ביותר מפי 2.5.

המערכת תומכת בעד 32 ג׳יגה־בייט זיכרון LPDDR4X-4267 עם מנגנון ECC ובכונן NVMe בנפח של עד 4 טרה־בייט. האחסון יכול להיות מוצפן ותומך במחיקה מהירה ובמחיקה מאובטחת.

Aitech שילבה במוצר גם רכיבי אבטחה המיועדים למערכות ביטחוניות, ובהם TPM 2.0, Secure Boot ו־Intel Boot Guard. החברה משווקת את מכלול היכולות הזה תחת מסגרת האבטחה AiSecure שלה.

שדרוג בלי להחליף את כל המערכת

אחד ההיבטים המרכזיים של C165 הוא התאימות הפיזית לדגמים הקודמים C163 ו־C164. המשמעות היא שבמערכות שכבר משתמשות בכרטיסים אלה ניתן להחליף את המחשב בדגם החדש בלי לתכנן מחדש את כל המארז, החיבורים והמערכת.

הנקודה הזו חשובה במיוחד בתעשייה הביטחונית. מערכות כמו מטוסים, מסוקים, כלי רכב משוריינים ומערכות נשק נשארות בשירות לעיתים עשרות שנים, בעוד רכיבי המחשוב מתיישנים בתוך שנים ספורות. החלפת ארכיטקטורה מלאה עלולה לחייב תכנון מחדש, בדיקות, הסמכות ועלויות גבוהות.

C165 נועד להתמודד עם הבעיה באמצעות הכנסת מעבד, גרפיקה ואחסון מודרניים לתוך תשתית VME קיימת.

המחשב תומך גם בכרטיסי הרחבה מסוג PMC ו־XMC ומוצע בגרסאות מקוררות באוויר או בהולכה, בהתאם לתנאי הסביבה שבהם הוא מותקן.

VME עדיין בשימוש

תקן VME פותח כבר בתחילת שנות ה־80, אך הוא עדיין נמצא בשימוש נרחב במערכות ביטחוניות, תעופתיות ותעשייתיות שבהן אמינות ויציבות לטווח ארוך חשובות יותר מהמעבר המהיר ביותר לטכנולוגיה חדשה.

Aitech עצמה פועלת בתחום המחשוב המוקשח כבר יותר מארבעה עשורים ומתמחה במערכות COTS ומחשבים משובצים לתנאי סביבה קשים. לחברה פעילות בישראל, בארה״ב ובהודו, ומרכז ישראלי בכפר סבא.

ה־C165 זמין כעת לתוכניות פיתוח ושדרוג של מערכות משימה.

תגיות:
Aitech, מחשוב מוקשח, VME, Intel, Intel Core i7, מערכות משובצות, מחשבים ביטחוניים, תעשייה ביטחונית, תעופה, חלל, C165, SBC, NVMe, סייבר, חומרה

הפוסט Aitech משיקה מחשב לוח מוקשח חדש לשדרוג מערכות ביטחוניות ותעופתיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות הודיעה היום כי חתמה על חוזים בהיקף מצטבר של כ־270 מיליון דולר עם לקוח בינלאומי, לאספקת מערכות מתקדמות למודיעין, תצפית, רכישת מטרות וסימון מטרות. החוזים יבוצעו במשך תקופה של עד שש שנים.

במסגרת העסקה תספק החברה מערכות ממשפחת SPECTRO — מערכות אלקטרו־אופטיות רב־ספקטרליות המשלבות מספר ערוצי צילום וחישה במערכת אחת. לפי אלביט, המערכות כוללות ערוץ תרמי בתחום האינפרה־אדום הבינוני MWIR, ערוץ צילום באור נראה וערוץ SWIR בתחום האינפרה־אדום קצר־הגל.

השילוב בין תחומי הספקטרום השונים מאפשר למפעיל לזהות ולעקוב אחר מטרות גם בתנאי ראות קשים, בשעות היום והלילה ובמרחקים גדולים. המערכות כוללות גם יכולות סימון לייזר ואנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית, שנועדה לסייע בזיהוי, סיווג ומעקב אחר מטרות.

מערכת רב־חיישנית לפלטפורמות אוויריות, ימיות וקרקעיות

משפחת SPECTRO מיועדת להתקנה על מגוון פלטפורמות, ובהן מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, כלי שיט ורכבים קרקעיים. המערכת משלבת חיישני צילום ברזולוציה גבוהה, מערכות ייצוב, מדידת טווח וסימון לייזר ועיבוד תמונה בזמן אמת.

בדגמי SPECTRO XR של החברה, לדוגמה, משולבים ערוצי VIS, MWIR ו־SWIR סביב מערכת אופטית משותפת, במטרה לספק טווח גילוי וזיהוי גדול מבלי להגדיל משמעותית את נפח ומשקל המטע"ד. אלביט מציינת כי המערכת כוללת גם יכולות ניתוח וידאו בזמן אמת המבוססות על בינה מלאכותית.

העסקה החדשה ממשיכה את מגמת ההתרחבות של תחום המערכות האלקטרו־אופטיות באלביט. בחודש מאי הודיעה החברה על חוזה אירופי גדול בהיקף של כ־1.4 מיליארד דולר, שכלל בין היתר מערכות אלקטרו־אופטיות, לוחמה אלקטרונית, תקשורת ופתרונות חימוש מדויק.

הלקוח בעסקה החדשה לא נחשף, ואלביט לא מסרה אילו דגמים ממשפחת SPECTRO נכללים בחוזים.

הפוסט אלביט מערכות זכתה בחוזים בהיקף 270 מיליון דולר למערכות SPECTRO רב־ספקטרליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכנסות חברת הדיפנס־טק הישראלית צמחו במחצית הראשונה ב־27.3% ל־16.3 מיליון דולר. ארצות הברית סיפקה 55% מהחוזים החדשים, על רקע הביקוש למערכות בקרת אש להתמודדות עם רחפנים

חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) הישראלית דיווחה על גידול חד בהזמנות במהלך המחצית הראשונה של 2026, בעיקר מצד זרועות הצבא האמריקני. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף יוני בכ־51.6 מיליון דולר – עלייה של 88% לעומת צבר של 27.4 מיליון דולר בסוף הרבעון השני של 2025.

במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה חתמה החברה על חוזים מחייבים חדשים בהיקף של כ־43 מיליון דולר, עלייה של 133% לעומת התקופה המקבילה. לפחות 34 מיליון דולר מתוך הצבר הקיים מיועדים לאספקה ולהכרה כהכנסה במהלך המחצית השנייה של 2026.

ארצות הברית הייתה המקור ל־55% מהחוזים החדשים. אזור אסיה והאוקיינוס השקט סיפק 20%, אירופה 15% וישראל 10%.

ההכנסות צמחו, והחברה עברה לרווח מתואם

הכנסות סמארט שוטר במחצית הראשונה עלו ב־27.3% לכ־16.3 מיליון דולר, לעומת 12.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני לבדו עלו ההכנסות ב־29.3%, מ־7.5 מיליון דולר ל־9.7 מיליון דולר.

ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־660 אלף דולר, לעומת 500 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025. הרווח הנקי המתואם הגיע לכ־1.5 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי מתואם של כ־820 אלף דולר בתקופה המקבילה. ברבעון השני רשמה החברה רווח נקי מתואם של כ־1.9 מיליון דולר, עלייה של 174%.

הנתונים המתואמים אינם כוללים הוצאה חד־פעמית של כ־790 אלף דולר, שנבעה מהענקת מניות לעובדים במסגרת הנפקת החברה.

ביקוש גובר לפתרונות נגד רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה בשנת 2011 בידי מיכל מור ואבשלום ארליך ופועלת מקיבוץ יגור, מפתחת את משפחת מערכות SMASH לבקרת אש בנשק קל. המערכות משלבות עיבוד תמונה ואלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לזהות מטרות, לעקוב אחריהן ולסייע ליורה לבצע ירי כאשר הנשק מיושר למטרה בסבירות פגיעה גבוהה.

אחד ממנועי הביקוש המרכזיים הוא הצורך להתמודד עם רחפנים קטנים באמצעות פתרונות שניתן להפעיל ברמת החייל או היחידה הטקטית, ללא צורך במערכת יירוט כבדה ויקרה.

במהלך הרבעון השני חתמה החברה על שורה של חוזים עם זרועות הצבא האמריקני. החוזים כללו הזמנה של 10.7 מיליון דולר עבור צבא היבשה, חוזה של 1.8 מיליון דולר עם הצי וחוזה בסיס בהיקף של 3.4 מיליון דולר עם חיל הנחתים, הכולל אפשרויות הרחבה של כ־2.4 מיליון דולר.

בישראל קיבלה החברה שתי הזמנות ממשרד הביטחון למערכות SMASH HOPPER, בהיקף מצטבר של כ־12.5 מיליון שקל.

מנכ״לית החברה, מיכל מור, מסרה כי הגידול בצבר משקף ביקוש מצד צבאות בארצות הברית, באירופה ובישראל, וכי המיקוד המרכזי של החברה הוא כעת בהרחבת כושר הייצור והאספקה. לדבריה, החברה נערכת להכיר בהכנסות של לפחות 34 מיליון דולר מתוך הצבר הקיים כבר במחצית השנייה של השנה.

הגידול החד בהזמנות מצביע על מעבר של מערכות SMASH מתהליכי ניסוי והערכה לתוכניות הצטיידות סדרתיות. עם זאת, מימוש התחזית תלוי ביכולת החברה להגדיל את הייצור ולעמוד בלוחות הזמנים של החוזים.

הפוסט סמארט שוטר: צבר ההזמנות זינק ב־88% ל־51.6 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מרחיבה את פעילותה אל מחוץ למרכזי הנתונים שעל פני כדור הארץ. ענקית השבבים הצטרפה כמשקיעה חדשה ב-Starcloud, סטארטאפ המבקש להקים מרכזי נתונים עתירי GPU בחלל.

Starcloud הודיעה ביום שישי על הרחבה של סבב Series A בהיקף 250 מיליון דולר, לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר. את ההשקעה הובילה Manhattan West, ולצד אנבידיה הצטרפה כמשקיעה חדשה גם Cisco Investments. בסבב השתתפו גם משקיעים קיימים ובהם Benchmark ו-EQT.

רק במרץ האחרון גייסה Starcloud 170 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. בסך הכול גייסה החברה מאז הקמתה ב־2024 כ־450 מיליון דולר. ההון החדש ישמש בין היתר להרחבת כושר הייצור, לעבודת הנדסה משותפת עם אנבידיה ולרכישת שירותי שיגור.

הקשר בין שתי החברות כבר חורג מהשקעה פיננסית. בנובמבר 2025 שיגרה Starcloud את הלוויין Starcloud-1 ובו GPU מסוג NVIDIA H100 – אחד ממאיצי ה-AI המתקדמים שיועדו במקור למרכזי נתונים קרקעיים. החברה דיווחה כי באמצעות המערכת הופעלה גרסה של Gemini בחלל ואף בוצע אימון של מודל שפה קטן במסלול.

כעת עובדת Starcloud עם אנבידיה גם על Space-1 Vera Rubin Module, מערכת המבוססת על ארכיטקטורת Vera Rubin ומיועדת להפעלת עומסי AI בתנאי החלל. אנבידיה הציגה את הפלטפורמה במרץ השנה כחלק מניסיון להביא יכולות ברמת מרכז נתונים ללוויינים ולתשתיות מסלוליות.

התוכנית ארוכת הטווח של Starcloud שאפתנית בהרבה מהלוויין הניסויי. החברה הגישה תוכניות למערך של עד 88 אלף לוויינים, שלדבריה יוכל להגיע לקיבולת מחשוב כוללת של כ־20 גיגה־ואט. השלב הבא הוא Starcloud-2, מערכת מסחרית הכוללת אשכול GPU, אחסון ומערכות חשמל וקירור ייעודיות לחלל.

הרעיון מאחורי מרכזי הנתונים החלליים הוא לנצל אנרגיה סולארית כמעט רציפה ולצמצם את התלות בקרקע, ברשתות חשמל ובמים לקירור – שלושה משאבים שהופכים לצווארי בקבוק בבניית מרכזי AI חדשים.

אלא שהאתגרים עדיין גדולים. שיגור חומרה בכמויות הדרושות למרכז נתונים עולה הון רב, רכיבים אלקטרוניים חשופים לקרינה, סילוק חום בחלל מחייב רדיאטורים גדולים, וקישורי התקשורת בין לוויינים ובין החלל לקרקע עדיין רחוקים מרוחבי הפס המתקבלים בין GPUs בתוך מרכז נתונים מודרני.

מבחינת אנבידיה, ההשקעה ב-Starcloud משתלבת במגמה רחבה יותר שבה החברה אינה מסתפקת עוד באספקת GPUs, אלא משקיעה גם בחברות ובתשתיות שאמורות להגדיל בעתיד את הביקוש למערכות המחשוב שלה.

הפוסט אנבידיה משקיעה ב-Starcloud: גייסה 250 מיליון דולר להקמת מרכזי נתונים בחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הטכנולוגיה הביטחונית האמריקנית אונדס (Ondas) חתמה על הסכם לרכישת ארן דיפנס, שאליה תועבר פעילות הפיתוח והייצור הביטחונית של ארן מחקר ופיתוח הישראלית. שווי העסקה נאמד בכ־100 מיליון שקל, או כ־33 מיליון דולר.

ארן דיפנס מרכזת שירותי הנדסה וייצור עבור לקוחות ממשלתיים בישראל וחברות ביטחוניות בארץ ובעולם. הפעילות כוללת תכנון מכני ואלקטרוני, ייצור אבות טיפוס, עיבוד שבבי, הרכבות אלקטרו־מכניות, כבילה, בקרת איכות, הדפסה בתלת־ממד והעברה מפיתוח לייצור סדרתי.

החברה מפעילה בישראל מתקנים בשטח כולל של כ־4,400 מ"ר: אתר מרכזי בשטח של כ־2,800 מ"ר ושני מתקנים נוספים בשטח מצטבר של כ־1,600 מ"ר. חלק מהמתקנים מותאמים לביצוע עבודות מסווגות.

הפעילות הנרכשת רשמה בשנת 2025 הכנסות של כ־17 מיליון דולר, לעומת כ־12 מיליון דולר ב־2024. אונדס מעריכה כי הכנסותיה יגיעו לכ־26 מיליון דולר ב־2026 וכי היא תציג EBITDA מתואם חיובי. מחיר הרכישה משקף מכפיל של כ־1.3 על ההכנסות החזויות לשנה הנוכחית.

מבחינת אונדס, מטרת העסקה אינה רק תוספת הכנסות, אלא גם הכנסת יכולת ייצור ואינטגרציה לתוך הקבוצה. מתקני ארן אמורים לתמוך בייצור מערכות נגד רחפנים, מערכות מודיעין ותצפית, חימוש משוטט, רחפנים אוטונומיים ורובוטים קרקעיים.

העסקה מצטרפת לשורת רכישות שביצעה אונדס בישראל, ובהן איירובוטיקס, Sentrycs, Omnisys,‏ Apeiro Motion ו־4M Defense. בתחילת אוגוסט מינתה החברה את ראש המוסד לשעבר דוד ברנע לנשיא הגלובלי וליו"ר הפעילות הביטחונית שלה.

לפי דיווח ארן לבורסה, החברה צפויה לרשום בעקבות העסקה רווח של כ־75 מיליון שקל לפני מס. השלמתה צפויה במהלך הרבעון השלישי של 2026, בכפוף לאישור רשות התחרות ולתנאים מתלים נוספים.

הרכישה מדגישה את המעבר של אונדס ממבנה המבוסס על אוסף חברות טכנולוגיה למודל של קבוצה ביטחונית משולבת, השולטת גם בפיתוח, באינטגרציה ובייצור הסדרתי. עם זאת, האתגר יהיה לחבר בין החברות הרבות שנרכשו ולתרגם את צבר ההזמנות לייצור ולמסירות בקנה מידה גדול.

הפוסט אונדס תרכוש את הפעילות הביטחונית של ארן בכ־100 מיליון שקל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת גילת רשתות לוויין דיווחה על צמיחה של 17% בהכנסות ברבעון השני של 2026, לצד התקדמות בעסקה לרכישת רוב פעילות התקשורת הלוויינית והחלל של קומטק האמריקנית.

הכנסות גילת הסתכמו ב־122.7 מיליון דולר, לעומת 105 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב־4.7 מיליון דולר, לעומת 5.7 מיליון דולר אשתקד, והרווח הנקי ירד מ־9.8 מיליון דולר ל־8.1 מיליון דולר.

בנטרול סעיפים חשבונאיים מסוימים נרשם שיפור ברווחיות. הרווח התפעולי המתואם עלה ב־35% ל־12.6 מיליון דולר, וה־EBITDA המתואם עלה ב־31% ל־15.4 מיליון דולר.

החברה הותירה ללא שינוי את התחזית השנתית: הכנסות של 500–520 מיליון דולר ו־EBITDA מתואם של 61–66 מיליון דולר.

מגילת הנרכשת לגילת הרוכשת

בחודש יוני חתמה גילת על הסכם לרכישת רוב חטיבת Satellite & Space Communications של קומטק תמורת 157.5 מיליון דולר במזומן. העסקה ממומנת בעיקר מקופת המזומנים של גילת וכפופה עדיין לאישורים רגולטוריים בארצות הברית.

הפעילות הנרכשת רשמה הכנסות מותאמות של 195.2 מיליון דולר ו־EBITDA מתואם של 16.8 מיליון דולר ב־12 החודשים שהסתיימו בינואר 2026. לאחר השלמת העסקה צפויה הקבוצה המאוחדת להגיע להכנסות שנתיות פרופורמה של יותר מ־700 מיליון דולר ול־EBITDA מתואם של כ־80 מיליון דולר.

הרכישה תוסיף לגילת יכולות בתחומי טכנולוגיות RF, אלקטרוניקה לחלל ותקשורת Troposcatter מעבר לקו הראייה. היא גם תרחיב את הנוכחות ההנדסית והיצרנית של החברה בארצות הברית ותגדיל את חשיפתה לפרויקטים של צבא ארצות הברית, סוכנויות חלל ומדינות בעלות ברית.

מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, אמר כי העסקה מתקדמת בהתאם לתוכנית וכי החברה עדיין צופה את השלמתה לקראת סוף 2026. לדבריו, המהלך אמור יותר מלהכפיל את הכנסות חטיבת הביטחון של גילת.

לעסקה יש גם ממד היסטורי: בשנת 2020 הייתה זו קומטק שניסתה לרכוש את גילת תמורת כ־577 מיליון דולר. העסקה בוטלה לאחר פרוץ משבר הקורונה, וקומטק שילמה לגילת פיצוי של 70 מיליון דולר. כעת גילת היא שרוכשת ממנה את רוב פעילות החלל והתקשורת הלוויינית.

השלמת העסקה עדיין תלויה באישורי הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית, רשות הסחר הפדרלית ומשרד המשפטים האמריקני. עד לקבלת האישורים מדובר בשתי פעילויות נפרדות, והתחזיות לחברה המאוחדת הן הערכות צופות פני עתיד.

הפוסט גילת: ההכנסות צמחו ב־17%; רכישת פעילות החלל של קומטק צפויה להעלות את הקבוצה מעל 700 מיליון דולר בשנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון, 9 באוגוסט 2026, להעביר כמיליארד שקל לתקציב הביטחון לצורך מימון צרכים דחופים. כ־850 מיליון שקל מסכום זה יגיעו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, לאחר שיועדו במקור למענק עבור הרחבת מפעל אינטל בקריית גת ולא נוצלו.

על פי הדיווחים התקציב נועד לתשלום נוסף במסגרת תוכנית ההשקעה של אינטל במפעל Fab 38. אין מדובר בהחזרת כסף שכבר הועבר לחברה, אלא בהסטת הקצאה תקציבית שתשלומה היה מותנה בהתקדמות הפרויקט ובעמידה באבני הדרך שנקבעו בהסכם.

בדצמבר 2023 אישרו המדינה ואינטל תוכנית שבמסגרתה הייתה החברה אמורה להשקיע כ־25 מיליארד דולר בהרחבת אתר הייצור בקריית גת. המדינה התחייבה להעניק לחברה עד כ־3.2 מיליארד דולר, כ־12.8% מההשקעה המתוכננת, בהתאם לקצב הביצוע.

אינטל התחייבה גם לרכוש מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל במשך עשר שנים. מפעל Fab 38 נועד, לפי התוכנית המקורית, להתחיל לפעול ב־2028, לייצר אלפי מקומות עבודה ולהרחיב במידה ניכרת את יכולת ייצור השבבים של אינטל בישראל. ההסכם המקורי פורסם בדצמבר 2023.

ההקפאה הופכת להחלטה תקציבית

עבודות ההקמה של Fab 38 נעצרו ב־2024, על רקע בחינה מחודשת של תוכניות ההשקעה והייצור של אינטל ברחבי העולם. באותה שנה הועברו לחברה כ־1.5 מיליארד שקל עבור שלבי עבודה שכבר בוצעו באתר.

בעקבות עצירת העבודות בוטל מענק נוסף של כ־1.3 מיליארד שקל, שהיה אמור להיות משולם ב־2025. בשלב הראשון נותרה בתקציב המדינה הקצאה נוספת לשנת 2026, למקרה שאינטל תחדש את ההשקעה. ההחלטה החדשה מעבירה כעת כ־850 מיליון שקל מהקצאה זו לתקציב הביטחון.

משרד הכלכלה מסר כי השינוי משקף התאמה של תקציב המדינה לקצב מימוש ההתחייבויות ולתחזית תשלומי המזומנים, בהתאם לקצב ההשקעות בפועל של המגזר העסקי.

מאינטל נמסר: “כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות כעת בבחינה, כדי לוודא שהן תואמות את הביקוש מצד הלקוחות”.

אי־ודאות סביב עתיד הייצור בישראל

ההחלטה נוגעת לתוכנית ההרחבה ולמפעל Fab 38, ולא לפעילותו השוטפת של מפעל Fab 28 הקיים בקריית גת או למרכזי המחקר והפיתוח של אינטל בישראל. עם זאת, היא מעמיקה את אי־הוודאות באשר לחידוש פרויקט הייצור הגדול.

מבחינת תעשיית השבבים הישראלית, משמעות המהלך חורגת מהעברה חשבונאית בין סעיפי תקציב. Fab 38 נועד לחזק את יכולות הייצור המקומיות, להרחיב את רשת הספקים הישראלית ולשמר בישראל ידע וכוח אדם בתחומי ייצור שבבים מתקדם. ככל שהקמתו מתרחקת, גדל הפער בין מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לתכנון ולפיתוח שבבים לבין יכולתה לייצרם בהיקפים גדולים בתחומה.

הפוסט 850 מיליון שקל שיועדו להרחבת מפעל אינטל הועברו לתקציב הביטחון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טלפונים חכמים, לוויינים זעירים ומודלים של בינה מלאכותית מתחברים בהדרגה לתשתית חישה עולמית, שנועדה לצמצם את הזמן החולף בין זיהויו של אסון טבע לבין קבלת ההתרעה בידי הציבור ורשויות החירום.

גילה לויקה, מנהלת מוצר לתחזיות שיטפונות וחוסן בפני משברים ב־Google Research, הציגה את המערכות בהרצאה בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה, שהתקיימה ביולי 2026 בבנייני האומה בירושלים. הכתבה מבוססת על הקלטה ותמלול של ההרצאה שערך אבי בליזובסקי, בתוספת אימות מול מקורות Google, Google DeepMind ו־Earth Fire Alliance.

“היעד שלנו הוא שאיש לא יופתע מאסון טבע — לפחות לא מאסון שמתקרב אליו”, אמרה לויקה. המערכות אינן מונעות את האסון ואינן מבטיחות שכל התרעה תהיה נכונה, אך הן ממחישות כיצד תשתיות מחשוב וחישה יכולות לספק שניות, שעות או ימים נוספים לפעולה.

מד התאוצה בטלפון הופך לחיישן סייסמי

מערכת Android Earthquake Alerts משתמשת במדי התאוצה המותקנים בטלפונים חכמים. רכיבים אלה משמשים בדרך כלל לזיהוי כיוון המכשיר, תנועה וספירת צעדים, אך הם מסוגלים לזהות גם דפוסי רעידה העשויים להעיד על התרחשות רעידת אדמה.

כאשר טלפונים רבים באזור מסוים מזהים בעת ובעונה אחת תנועה דומה, הם שולחים לשרתי גוגל אות בצירוף מיקום מקורב. המערכת משלבת את המדידות כדי להעריך אם החלה רעידת אדמה, את מיקומה ואת עוצמתה המשוערת.

אין מדובר בחיזוי של הרעידה לפני שהחלה. היתרון נובע מהפער בין מהירות העברת המידע האלקטרוני לבין מהירות התקדמות הגלים הסייסמיים בקרקע. משתמשים הנמצאים במרחק מהמוקד עשויים לקבל כמה שניות של התרעה לפני הגעת הטלטלה החזקה.

מבחינה טכנולוגית, המערכת הופכת מיליוני חיישני MEMS זולים שכבר נמצאים בידי הציבור לרשת מדידה מבוזרת. במקום להקים בכל מקום מערך ייעודי של סייסמומטרים, היא נשענת על חומרה קיימת, קישוריות סלולרית ועיבוד מרכזי בענן. עם זאת, היא תלויה במספר הטלפונים הפעילים באזור, באיכות החיבור וביכולת להפריד בין רעידת אדמה לבין תנועות אחרות.

FireSat: חיישן אינפרה־אדום ייעודי לשריפות

שכבת חישה נוספת נמצאת במסלול נמוך סביב כדור הארץ. ב־7 ביולי 2026 שוגרו שלושת הלוויינים המבצעיים הראשונים במערך FireSat, לאחר שיגורו של לוויין ניסויי במרץ 2025.

הלוויינים נבנו בידי Muon Space על בסיס פלטפורמת Condor-M עבור Earth Fire Alliance. כל לוויין נושא מטען חישה רב־ספקטרלי בעל שישה ערוצים בתחום האינפרה־אדום, שנועד לזהות מוקדי חום ולעקוב אחר שריפות גם בתנאי עשן ועננות.

לפי מפתחי המערכת, החיישנים מסוגלים לזהות מוקדי אש ששטחם כחמישה על חמישה מטרים. שלושת הלוויינים החדשים אמורים לספק עד סוף 2026 לפחות שתי תצפיות ביום על אזורים המועדים לשריפות. לכן אין לפרש את השיגור כאילו כבר הושג ניטור עולמי רציף.

התוכנית היא להרחיב את המערך ליותר מ־20 לוויינים בין 2027 ל־2029 ולהגיע לקצב עדכון של שעה או פחות. המערך המלא, המתוכנן לכלול כ־50 לוויינים משנת 2030 ואילך, אמור לספק עדכון עולמי מדי 20 דקות או פחות.

Google Research מתכננת להשתמש בבינה מלאכותית כדי להשוות את תמונות FireSat לתצלומים קודמים של אותו אזור ולשלב נתוני מזג אוויר ומשתנים נוספים. המטרה היא לאתר שריפות קטנות תוך צמצום מספר ההתראות המוטעות, ובהמשך לנתח את קצב התפשטותן.

מתחזית יחידה למערך הסתברויות

בתחום מזג האוויר הציגה לויקה את WeatherNext, משפחת מודלים שפותחה בידי Google DeepMind ו־Google Research. במקום להפיק תרחיש אחד, המערכת מחשבת במהירות אוסף של מסלולים אפשריים ומעריכה את ההסתברות לכל אחד מהם.

הגישה חשובה במיוחד במקרים שבהם כמה שינויים קטנים בתנאי ההתחלה עלולים לקבוע אם סופה תיחלש, תשנה מסלול או תתפתח לאירוע קיצוני.

כדוגמה הציגה לויקה את הוריקן מליסה, שפגע בג׳מייקה באוקטובר 2025 בדרגה 5. כאשר הסופה עדיין הוגדרה כשקע טרופי חלש, WeatherNext העריך חמישה ימים מראש הסתברות של כ־80% להתעצמות ולפגיעה בג׳מייקה בדרגה 5. שלושה ימים לפני הפגיעה עלתה ההסתברות לכמעט 100%.

המודל לא החליף את החזאים. הוא סיפק למרכז ההוריקנים האמריקני מקור מידע נוסף שניתן היה להשוות למודלים הפיזיקליים ולתצפיות. זוהי גם אחת המגמות המרכזיות בתחום המחשוב המדעי: שילוב בין סימולציות המבוססות על משוואות פיזיקליות לבין מודלים שאומנו על כמויות גדולות של נתוני עבר.

ג׳מיני הופך דיווחי חדשות למאגר אימון

גוגל כבר מספקת ב־Flood Hub תחזיות להצפות נהרות עד שבעה ימים מראש, ביותר מ־150 מדינות ובאזורים שבהם חיים כשני מיליארד בני אדם. שיטפונות בזק עירוניים הציבו קושי שונה, משום שהם מתפתחים במהירות ולעיתים אינם מתועדים באמצעות מדי גובה המים הקיימים בנהרות.

כדי להתגבר על המחסור בנתוני אימון פיתחה החברה את Groundsource. המערכת השתמשה בג׳מיני כדי לנתח דיווחי חדשות לא מובנים שנאספו במשך כ־20 שנה ולהמיר אותם למאגר של כ־2.6 מיליון רשומות על אירועי שיטפון.

המאגר שימש לאימון מודל המעריך את ההסתברות לשיטפון בזק באזור עירוני במהלך 24 השעות הבאות. המודל משלב רצף של שבעה ימי נתונים מטאורולוגיים וגאופיזיים עם תחזית מזג האוויר ליממה הקרובה. בשלב זה הרזולוציה היא כ־20 על 20 קילומטרים.

השימוש בדיווחי חדשות פותר בעיית נתונים אחת אך יוצר הטיות אחרות. אירועים בערים ובמדינות בעלות תקשורת מפותחת מתועדים טוב יותר משיטפונות בכפרים ובאזורים דלי אוכלוסייה. אירוע שלא דווח עלול להופיע במאגר כאילו לא התרחש. גוגל מגבילה בשל כך את המודל בשלב הנוכחי בעיקר לאזורים עירוניים וצפופי אוכלוסייה.

מתחזית להחלטה מעשית

הערך של התחזית נמדד ביכולת להפוך אותה לפעולה. בשיתוף פעולה בניגריה השתמש ארגון GiveDirectly בתחזיות Flood Hub ובמידע מקומי כדי לקבוע מתי להעביר כסף למשקי בית במדינת קוגי.

בשנת 2024 קיבלו 3,250 בני אדם תשלום מוקדם לפני שיא ההצפה. לאחר השלמת בדיקות זהות קיבלו תשלום כ־1,400 אנשים נוספים, ובסך הכול השתתפו בתוכנית יותר מ־4,600 תושבים. הכסף אפשר למשפחות להתפנות, להעביר רכוש למקום מוגן ולהצטייד במוצרים חיוניים.

המקרה גם מבהיר מדוע אין להסתמך על אלגוריתם בלבד. התחזיות שולבו במדידות מקומיות, בידע של התושבים ובבדיקות זכאות. בחלק מן האזורים הופסקו התשלומים זמנית בשל בעיות בזיהוי המשתתפים.

המערכות שהציגה לויקה בנויות על שרשרת טכנולוגית שלמה: חיישני MEMS, מטענים רב־ספקטרליים, לוויינים, רשתות תקשורת, תשתיות ענן, מאגרי נתונים ומאיצי AI. כשל בכל אחת מן החוליות עלול לעכב או לשבש את ההתרעה. כאשר השרשרת פועלת כמתוכנן, התוצר החשוב ביותר שלה אינו רק תחזית מדויקת יותר, אלא זמן נוסף לקבלת החלטות.

הפוסט מטלפונים חכמים ועד לווייני FireSat: תשתית החישה וה־AI שמנסה להקדים אסונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Arbe Robotics הישראלית הודיעה כי טכנולוגיית המכ״ם ברזולוציה גבוהה שלה נבחרה בידי אינטגרטור מערכות בינלאומי לשילוב במספר תוכניות אזרחיות וביטחוניות. החברה לא מסרה את שם הלקוח, את היקף ההזמנות הצפוי או את המועד שבו המערכות ייכנסו לייצור.

המערכת של Arbe מבוססת על ערכת שבבים הכוללת משדר, מקלט ומעבד ייעודי לעיבוד תמונת המכ״ם. היא נועדה להפיק תמונה מפורטת של עצמים בסביבה ולמדוד בו־זמנית מרחק, מהירות, זווית וגובה.

לפי החברה, הרזולוציה הגבוהה מאפשרת להבחין בין עצמים סמוכים ולעקוב אחר מספר רב של מטרות. היכולת מיועדת ליישומים שבהם מצלמות או חיישנים אופטיים עלולים להתקשות בגלל חושך, גשם, ערפל, אבק או סנוור.

ממכוניות למערכות תשתית

Arbe נוסדה במקור כדי לפתח מכ״ם הדמיה עבור כלי רכב ומערכות נהיגה מסייעת ואוטונומית. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את קהל היעד לתחומים נוספים, ובהם ציוד תעשייתי, מערכות תשתית, תחבורה חכמה ויישומים ממשלתיים.

הבחירה של אינטגרטור מערכות בינלאומי עשויה לפתוח לחברה ערוץ מסחרי שאינו תלוי רק בלוחות הזמנים הארוכים של יצרניות הרכב. בתעשיית הרכב נדרשות לעיתים כמה שנים בין בחירת רכיב לבין תחילת הייצור הסדרתי, וההכנסות תלויות במספר כלי הרכב שבהם הוא מותקן.

לעומת זאת, תוכניות תשתית ומערכות ייעודיות עשויות להתחיל בכמויות קטנות יותר, אך לאפשר לחברה להוכיח את הטכנולוגיה במגוון תנאים ולהרחיב בהדרגה את מספר היישומים.

מערך אנטנות גדול ומעבד ייעודי

מערכת המכ״ם של Arbe משתמשת במערך וירטואלי גדול של ערוצי שידור וקליטה. ככל שמספר הערוצים גדול יותר, ניתן לשפר את ההפרדה הזוויתית ולהבחין טוב יותר בין עצמים הנמצאים במרחק קטן זה מזה.

המידע המתקבל מהמשדרים ומהמקלטים מעובד במעבד ייעודי שפיתחה החברה. המעבד נדרש לבצע בזמן אמת חישובי אות מורכבים ולהפיק ענן נקודות או תמונת מכ״ם שמערכת התפיסה יכולה לנתח.

גישה זו שונה מחיישני מכ״ם פשוטים יותר, שנועדו בעיקר למדידת מרחק או לזיהוי מכשול כללי. Arbe מנסה למצב את המערכת כחיישן המספק מידע מרחבי עשיר יותר ומשלים מצלמות וחיישנים אחרים.

עם זאת, החברה לא פרסמה נתונים המאפשרים להעריך כמה מערכות יירכשו, מהו המחיר לכל מערכת ומה יהיה חלקה של Arbe בהכנסות מהפרויקט.

המשמעות העסקית עדיין אינה ברורה

ההודעה מייצגת זכייה טכנולוגית, אך אינה בהכרח הזמנה מסחרית מיידית. בענף השבבים והרכב, בחירה בטכנולוגיה יכולה להוביל לשלבי התאמה, בדיקות, פיתוח אב־טיפוס והסמכה לפני קבלת הזמנות סדרתיות.

Arbe תידרש לעבוד עם האינטגרטור על שילוב החיישן, התאמת התוכנה, עמידה בתקנים והוכחת אמינות. רק לאחר השלמת שלבים אלה ניתן יהיה להעריך את תרומת הפרויקטים להכנסות.

החברה פועלת בשוק תחרותי הכולל יצרניות שבבים גדולות, ספקיות מכ״ם ותיקות וחברות סטארטאפ. חלק מהמתחרות משלבות את עיבוד המכ״ם בתוך שבב יחיד כדי להפחית עלויות, בעוד Arbe מדגישה רזולוציה גבוהה ומספר גדול של ערוצים.

הבחירה עשויה לסייע לחברה לבסס את הטכנולוגיה שלה מחוץ לשוק הרכב הפרטי, אך בהיעדר פרטים כספיים יש להתייחס אליה בשלב זה כאבן דרך בפיתוח העסקי ולא כחוזה הכנסות מהותי.

הפוסט טכנולוגיית המכ״ם של Arbe נבחרה לתוכניות אזרחיות וביטחוניות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הזווית הטכנולוגית טובה: RSL מייצרת מערכות ניטור ובקרה למנועי סילון ולמטוסים, מערכות HUMS לתחזוקה חזויה של כלי טיס, רק״ם, רכבות וספינות, וכן מכ״מים למדידת מהירות הלוע של תותחים. בין המערכות שבהן משולבים מוצריה נמצאים גם מטוסי F-16.

זאב ומאשה דגני מוכרים לקרן את מלוא החזקותיהם, כ־50.3% מהחברה. התמורה כוללת 50 מיליון שקל בסיסיים ועד ארבעה מיליון שקל נוספים בהתאם לתוצאות 2026. זאב דגני יישאר מנכ״ל עד שימונה לו מחליף. בעקבות העסקה הצטרפו לדירקטוריון ארבעה נציגים מטעם הקרן, ובהם חגי טופולנסקי ועופר אליקים, לשעבר מנכ״ל DSPG.

הפוסט קרן IPE רוכשת את השליטה ב־RSL Electronics לפי שווי של 108 מיליון שקל הופיע לראשונה ב-Chiportal.