Nexperia ההולנדית ו-Tata Electronics ההודית הודיעו על שיתוף פעולה אסטרטגי שיקיף כמה שלבים בשרשרת הערך של תעשיית המוליכים למחצה – מייצור פרוסות סיליקון ועד הרכבה ובדיקות, לצד שיתוף פעולה טכנולוגי ופיתוח אקוסיסטם.

במסגרת החלק הקדמי של הייצור (front-end), החברות נערכות לאפשר ייצור של משפחת שבבי ה-MOSFET של Nexperia במפעל ה-300 מ"מ החדש ש-Tata Electronics מקימה בדולרה שבמדינת גוג'ראט. ההודעה מדברת בשלב זה על הנחת התשתית לשיתוף הפעולה, ולא על תחילת ייצור מסחרי בפועל.

במקביל, מתוכנן שיתוף פעולה בתחום ההרכבה והבדיקות (back-end) של רכיבים בדידים של Nexperia במתקן האריזה והבדיקות של Tata Electronics בג'אגירוד שבמדינת אסאם. שתי החברות מסרו כי המהלך נועד להגדיל את גמישות הייצור, לפזר סיכונים גאוגרפיים ולחזק את עמידות שרשרת האספקה.

Nexperia מתמחה בין היתר ברכיבים בדידים, שבבי הספק ורכיבים אנלוגיים, ומספקת רכיבים לשווקי הרכב, התעשייה, האלקטרוניקה הצרכנית, האנרגיה והתקשורת. Tata Electronics, מקבוצת Tata, בונה בהודו פעילות משולבת הכוללת ייצור פרוסות, הרכבה ובדיקות ושירותי תכנון.

Tata Electronics מסרה כי היא משקיעה יחד כ-14 מיליארד דולר במפעל השבבים בדולרה ובמתקן ההרכבה והבדיקות בג'אגירוד. ההשקעה היא חלק מהמאמץ של הודו להקים תשתית מקומית משמעותית לייצור מוליכים למחצה ולהפחית תלות בשרשראות אספקה מרוכזות במזרח אסיה.

מעבר לייצור עצמו, ההסכם כולל מסגרת לשיתוף פעולה במחקר, בפיתוח טכנולוגי וביוזמות לפיתוח האקוסיסטם. מבחינת Nexperia, השותפות עשויה ליצור נתיב ייצור נוסף למוצרים קיימים ועתידיים; מבחינת Tata Electronics, מדובר בלקוח ושותף בינלאומי נוסף שיכול לסייע בהאצת בניית יכולות הייצור המקומיות.

הפוסט Nexperia ו-Tata Electronics משתפות פעולה בייצור שבבים בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Asahi Kasei Microdevices, או AKM, הודיעה כי חיישני הזרם מסדרות CZ39 ו־CZ3K שלה שולבו בתכנון ייחוס של Microchip לזיהוי תקלות קשת חשמלית באמצעות למידת מכונה. המערכת מבוססת על בקר האותות הדיגיטלי dsPIC33A ומבצעת את עיבוד האותות ואת הרצת מודל הבינה המלאכותית באופן מקומי, ללא צורך במחשב חיצוני או בחיבור לענן.

קשת חשמלית נוצרת כאשר זרם עובר דרך האוויר בין מוליכים או דרך חיבור פגום. היא עלולה לגרום להתחממות, לנזק לציוד ואף לשריפות. התופעה רלוונטית במיוחד למערכות פוטו־וולטאיות, מערכות אגירת אנרגיה, מטענים לרכב חשמלי, מתקני תעשייה ומערכות חלוקת חשמל בבנייני מגורים.

מערכות מסורתיות לזיהוי קשתות מבוססות בדרך כלל על ספי מתח, זרם או רעש חשמלי. הבעיה היא שגם פעילות תקינה של שואבי אבק, מקדחות, עמעמים, ממירים, ממסרים ומנועים עשויה ליצור אותות הדומים לאלה של קשת מסוכנת. התוצאה עלולה להיות התרעות שווא והשבתות מיותרות, או לחלופין העלאת סף הזיהוי באופן שמגדיל את הסיכון להחמצת תקלה אמיתית.

תכנון הייחוס של Microchip משתמש במודל למידת מכונה שאומן להבחין בין דפוסי הפעילות השונים. המודל מופעל על בקר dsPIC33A הכולל מעבד בתדר 200 מגה־הרץ, מנוע DSP ויחידת חישוב בנקודה צפה. לדברי Microchip, מודלים שאומנו על נתונים מהעולם האמיתי יכולים להגיע לדיוק של עד 98% בסיווג תקלות קשת. מדובר בנתון של החברה ולא בתוצאת בדיקה בלתי תלויה.

לחיישני הזרם נטולי הליבה של AKM תפקיד מרכזי בשרשרת האות. סדרות CZ39 ו־CZ3K מציעות זמן תגובה של 100 ננו־שניות ואות בעל רמת רעש נמוכה. מהירות החיישן ואיכות האות חשובות משום שחיישן איטי או רועש עלול לטשטש את החתימה החשמלית הקצרה של הקשת, להקשות על אימון המודל ולפגוע בדיוק הזיהוי.

צוותי AKM ו־Microchip עבדו יחד על תצורת מדידת הזרם ועל אימות המערכת. ההדגמה מיועדת לשמש בסיס למהנדסים המפתחים מערכות הגנה למתקנים סולאריים, מערכות אגירה, עמדות טעינה, מערכות הצתה חכמות, נתיכים אלקטרוניים ומפסקי בטיחות ביתיים ותעשייתיים.

בחברות מצביעים גם על מרכזי נתונים כיישום אפשרי. העלייה בצריכת החשמל של מאיצי AI והמעבר לארכיטקטורות הספק בעלות מתח וצפיפות גבוהים מגדילים את הצורך בזיהוי מהיר של תקלות, מבלי לגרום להשבתות שווא של ציוד יקר.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בתכנון ייחוס ובהדגמת יכולת, ולא במערכת הגנה מסחרית מוגמרת. יצרני ציוד שיבחרו להשתמש בו יצטרכו להתאים את החיישנים, מערך הנתונים ומודל הלמידה לסביבת ההפעלה שלהם ולעמוד בתקני הבטיחות הרלוונטיים.

הפוסט Microchip משלבת חיישני AKM במערכת לזיהוי קשתות חשמליות באמצעות AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תגיות:

תחילת הכתבה

המספרים הראשיים בדוחות קווליטאו לרבעון השני נראים חזקים: ההכנסות צמחו ב־27% והרווח הנקי זינק ב־67%. עם זאת, מניית יצרנית ציוד בדיקת השבבים הישראלית איבדה ביום שישי כ־7.1%. מבט עמוק יותר בדוחות מסביר את תגובת המשקיעים: הרווח מפעילות הליבה נשחק, הוצאות המחקר והפיתוח והוצאות ההנהלה גדלו במהירות, וחלק גדול מהשיפור ברווח הנקי נבע מהכנסות מימון ומהפרשי שער.

הכנסות קווליטאו ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־17.95 מיליון דולר, לעומת 14.14 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי עלה מ־10.09 מיליון דולר ל־12.36 מיליון דולר, אך שיעור הרווח הגולמי ירד מ־71.3% ל־68.9%.

הרווח הנקי עלה, הרווח התפעולי ירד

הוצאות המחקר והפיתוח ברבעון כמעט הוכפלו והסתכמו ב־1.90 מיליון דולר, לעומת 1.01 מיליון דולר אשתקד. גם הוצאות ההנהלה והכלליות גדלו ב־87%, מ־1.46 מיליון דולר ל־2.72 מיליון דולר. כתוצאה מכך ירד הרווח התפעולי ב־2.6% ל־6.57 מיליון דולר, ושיעורו מההכנסות נשחק מ־47.7% ל־36.6%.

למרות השחיקה התפעולית, הרווח הנקי עלה מ־6.44 מיליון דולר ל־10.76 מיליון דולר. הגורם המרכזי לכך היה מעבר מהכנסות מימון של כחצי מיליון דולר ברבעון המקביל להכנסות מימון של 5.36 מיליון דולר ברבעון הנוכחי. לפי החברה, הסכום כלל כ־4.4 מיליון דולר שנבעו מהפרשי שער ומשחיקת פריטים כספיים, וכמיליון דולר של הכנסות ריבית.

במחצית הראשונה כולה גדלו ההכנסות ב־20.9% ל־33.98 מיליון דולר, אך הרווח התפעולי ירד ב־9.6% ל־11.84 מיליון דולר. הרווח הנקי במחצית עלה ב־13.2% ל־13.69 מיליון דולר.

לצד השחיקה ברווחיות התפעולית, החברה הציגה תזרים מזומנים חזק של 23.26 מיליון דולר מפעילות שוטפת, לעומת 1.83 מיליון דולר בלבד במחצית המקבילה. יתרת המזומנים בסוף יוני עמדה על 122.7 מיליון דולר. הקפיצה בקופה הושפעה גם מהנפקה פרטית שביצעה קווליטאו בחודש מרץ, שבה גייסה כ־225 מיליון שקל.

41% מההכנסות מגיעות מסין

נקודת הסיכון הבולטת בדוחות היא התלות בשוק הסיני. מנכ״ל קווליטאו, יעקב הרשמן, אמר בשיחת המשקיעים כי סין סיפקה כ־41% מהכנסות החברה במחצית הראשונה. לדבריו, כמה מהלקוחות הסיניים של קווליטאו הוכנסו לרשימת החברות שעליהן חלות מגבלות סחר אמריקניות, אף שההגבלה על אחד מהם הוקלה בהמשך.

הרשמן הגדיר הסלמה אפשרית במלחמת הסחר כ״מקור לדאגה אמיתית״. קווליטאו פועלת באמצעות חברה־בת אמריקנית, ולכן המגבלות עלולות למנוע ממנה למכור ללקוחות סיניים מסוימים, בעוד מתחרות שאינן אמריקניות יוכלו להמשיך לספק להם ציוד. בחברה ציינו גם את הסיכון להעתקת טכנולוגיות מערביות בסין, לרבות טכנולוגיות של קווליטאו, והבהירו כי ינקטו צעדים להגנת הקניין הרוחני.

צבר ההזמנות הסתכם בסוף יוני ב־47.53 מיליון דולר, לעומת 49.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה. עד 26 באוגוסט הוא גדל ל־54.02 מיליון דולר, אך נותר נמוך מהצבר של 60.9 מיליון דולר שנרשם במועד המקביל אשתקד. לדברי הרשמן, הירידה אינה מהותית ונובעת בעיקר מתזמון המשלוחים לפי דרישות הלקוחות.

בדיקות אמינות לשבבים מתקדמים

קווליטאו מפתחת ומייצרת מערכות לבדיקת אמינות של שבבים ברמת המארז וברמת פרוסת הסיליקון. המערכות מאיצות תהליכי בלאי וכשל בתנאים מבוקרים, כדי לאפשר ליצרניות שבבים להעריך את אורך החיים ואת הירידה הצפויה בביצועי הרכיבים. לקוחות החברה כוללים יצרניות שבבים משולבות, מפעלי ייצור וחברות שבבים ללא מפעל ייצור עצמאי.

החברה ממקדת את מוצריה, ובהם מערכות MIRA ו־Infinity, ביישומים כגון כלי רכב, מרכזי נתונים ומחשוב עתיר ביצועים, פוטוניקה ואריזה מתקדמת. התחומים האלה נהנים מהשקעות גדלות בעקבות תנופת הבינה המלאכותית, אך גם חושפים את החברה לתנודתיות בהשקעות ההון של יצרניות השבבים ולמתיחות הטכנולוגית בין ארצות הברית לסין.

לצד הדוחות הודיעה קווליטאו על חלוקת דיבידנד של 3 מיליון דולר, 61 סנט למניה, ועל תוכנית חדשה לרכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 12 מיליון דולר. למרות זאת, המניה איבדה כ־55% משיאה בחודש מרץ. מחיר הסגירה ביום שישי היה 342 שקל, לעומת מחיר של כ־610 שקל למניה בהנפקה הפרטית שבוצעה לפני כחמישה חודשים.

הדוחות אינם מצביעים על חולשה בביקוש: המכירות גדלו, תזרים המזומנים התחזק והרווחיות עדיין גבוהה. אולם הם ממחישים מדוע השוק לא הסתפק בזינוק ברווח הנקי. המשקיעים מחפשים כעת צמיחה גם ברווח התפעולי, התאוששות בצבר ההזמנות והוכחה שקווליטאו יכולה להמשיך לצמוח בסין בלי להיפגע מהגבלות הייצוא האמריקניות.

סוף הכתבה

מקורות: מצגת תוצאות המחצית הראשונה של קווליטאו; דיווח גלובס ושיחת המשקיעים

תמונה מומלצת:

עמוד מקור לתמונה: אתר קווליטאו

כיתוב תמונה: מערכת MIRA של קווליטאו לבדיקות אמינות של שבבים ברמת המארז וברמת פרוסת הסיליקון. צילום: קווליטאו

טקסט חלופי: מערכת MIRA של קווליטאו לבדיקת אמינות שבבים

שם קובץ מוצע: qualitau-mira-reliability-test-system-2026.jpg

הפוסט קווליטאו צמחה ב־27%, אך השחיקה ברווח התפעולי והחשיפה לסין מדאיגות את המשקיעים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת proteanTecs הישראלית השיקה חבילת פתרונות לניהול הבריאות, ההספק והביצועים של מערכות מרובות־שבבים. הפתרונות מרחיבים את טכנולוגיית הניטור מתוך הסיליקון שפיתחה החברה, ומיישמים אותה ברמת המארז השלם ובכל אחד מה־Chiplets המשולבים בו.

המעבר למארזים מרובי־שבבים מואץ בעקבות הדרישות של מערכות בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים. במקום לייצר שבב מונוליתי גדול, היצרניות משלבות במארז אחד מעבדים, מאיצים, רכיבי קלט ופלט וערימות זיכרון HBM. השיטה מאפשרת להגדיל את מספר הטרנזיסטורים ואת רוחב הפס, אולם היא גם מייקרת את מחירו של כשל המתגלה בשלב מאוחר.

רכיב סיליקון שנראה תקין בבדיקת Pass/Fail רגילה עלול להתגלות כגבולי רק לאחר שחובר לרכיבים יקרים נוספים. במקרה כזה עשוי היצרן לאבד לא רק את הרכיב הבעייתי, אלא את המארז כולו.

מיון חכם יותר לפני ההרכבה

הפתרון של proteanTecs נועד לספק מידע פרמטרי על כל Die כבר בשלב מיון הפרוסה. במקום להסתפק בחלוקה לרכיבים תקינים ופסולים, המערכת יכולה לדרג אותם לפי נתונים דוגמת מהירות, צריכת הספק וזליגת זרם.

כך ניתן לזהות רכיבים הנמצאים קרוב לגבולות המפרט ולבחור בצורה מושכלת אילו מהם יורכבו יחד. החברה מכנה את התהליך Chiplet Mix & Match. הוא נועד לשפר את איכותם של רכיבי Known Good Die ו־Known Good Stack ולהגדיל את התפוקה הכוללת של המארזים.

לאחר ההרכבה משווה המערכת את התנהגות הרכיבים למידע שנאסף לפני האריזה. ההשוואה יכולה לחשוף שינויים שנוצרו בעקבות השילוב, ובהם הפרשי טמפרטורה, רעשים ברשתות אספקת החשמל והשעון, מאמצים מכניים והשפעות המשתנות בהתאם לעומס העבודה.

“מארזים מתקדמים יוצרים יחסי גומלין חשמליים, תרמיים ומכניים עדינים שבדיקות רגילות של תקין או לא־תקין אינן מסוגלות לחשוף”, מסרה אוולין לנדמן, מייסדת משותפת וסמנכ״לית הטכנולוגיות של proteanTecs. לדבריה, ניטור נפרד של כל Chiplet מאפשר להבין לא רק אם המארז פועל, אלא כיצד כל רכיב מתנהג וכיצד הרכיבים משפיעים זה על זה.

ניטור של כל ערוץ תקשורת

הטכנולוגיה של החברה מבוססת על מעגלי ניטור זעירים המכונים Agents, המוטמעים בתוך הסיליקון בזמן תכנון השבב. הם מודדים משתנים דוגמת מתח, טמפרטורה, השהיה, שולי תזמון וצריכת הספק, ומעבירים את הנתונים לתוכנה המנתחת את מצב הרכיב.

במערכות מרובות־שבבים ניתן להטמיע את מעגלי הניטור בתוך ה־Chiplets עצמם, בממשקי ה־PHY ובשבבי הבסיס של זיכרונות HBM. החברה מציעה גם ניטור פרמטרי של ערוצי התקשורת בין הרכיבים, לרבות רוחב עין האות, ריצוד, היסט ושולי הפעולה של כל ערוץ.

הניתוח אמור לזהות ערוצים גבוליים ותקלות סמויות שאינן גורמות בהכרח לכשל מיידי. במקרים מסוימים ניתן להשתמש במידע להפעלת ערוץ חלופי, להחלפת מודול או להתאמת תנאי ההפעלה לפני שההידרדרות הופכת לתקלה.

הפתרונות מיועדים לארכיטקטורות מארז מסוג 2.5D ו־3D ולמערכות הכוללות מעבדי CPU, מאיצים גרפיים, מעבדי NPU, רכיבי תקשורת ו־HBM. הם תומכים גם בממשקי UCIe ובמערכות זיכרון ממשפחת HBM, לרבות HBM4.

לדברי החברה, היכולות החדשות כבר משולבות בהתקשרויות רב־שנתיות ורב־דוריות עם לקוחות, אולם היא לא מסרה את שמותיהם או נתונים כמותיים על היקף הפריסה. ההכרזה ממחישה כיצד הופך המארז המתקדם ממעטפת המחברת רכיבים למערכת מחשוב מורכבת, הדורשת כלי בדיקה וניטור משלה.

proteanTecs הוקמה בשנת 2017 ומרכזה בישראל. החברה תערוך ב־26 באוגוסט וובינר משותף עם יצרנית המארזים Amkor Technology, שיעסוק באתגרי ההספק, הביצועים והאמינות של מערכות מבוססות Chiplets המגיעות לייצור המוני.

proteantecs-multi-die-chiplet-monitoring.jpg

מקור: הודעת החברה המלאה ועמוד פתרונות המארזים המתקדמים של proteanTecs.

הפוסט proteanTecs מרחיבה את הניטור מתוך הסיליקון למארזים מרובי־שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס מעריכה כי פעילות האבחון ובקרת התהליכים שלה, Process Diagnostics and Control או PDC, שמרכזה ברחובות, תצמח ביותר מ־50% בשנת 2026 הקלנדרית. התחזית נמסרה במסגרת פרסום תוצאות הרבעון השלישי של שנת הכספים 2026, שבו רשמה החברה הכנסות שיא.

חטיבת PDC מפתחת ומייצרת בישראל מערכות מטרולוגיה ובדיקת פגמים המשמשות לאורך תהליך ייצור השבבים. המערכות משלבות בין מיקרוסקופיית אלקטרונים, אופטיקה, עיבוד תמונה, למידת מכונה ורובוטיקה, ומאפשרות ליצרניות השבבים לאתר סטיות ופגמים ולשפר את שיעור השבבים התקינים המתקבלים מכל פרוסת סיליקון.

לדברי מנכ״ל אפלייד מטיריאלס, גארי דיקרסון, רכיבי הלוגיקה וה־DRAM המתקדמים דורשים מספר גדל והולך של שלבי בדיקה באמצעות אלומת אלקטרונים. מערכות אלה מסוגלות למדוד מבנים ברזולוציה תת־ננומטרית, לרבות מבנים תלת־ממדיים בעלי יחס גובה־רוחב גבוה. במקביל משיקה החברה מערכות בדיקה אופטיות חדשות, שנועדו להרחיב את מספר היישומים שבהם היא משתתפת.

אפלייד אינה מפרסמת בנפרד את הכנסות PDC או את תרומתה המדויקת של הפעילות בישראל, ולכן לא ניתן לתרגם את תחזית הצמיחה של יותר מ־50% לסכום כספי. עם זאת, החברה מגדירה את ישראל כמרכז הפעילות העולמי של PDC, והמערכות מפותחות ומיוצרות בקמפוס החברה ברחובות.

ברבעון השלישי הסתכמו הכנסות אפלייד מטיריאלס ב־9.12 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי לפי כללי GAAP הגיע ל־2.54 מיליארד דולר, והרווח למניה הסתכם ב־3.17 דולר. הרווח המתואם למניה הגיע לשיא של 3.50 דולר, עלייה של 41%.

חטיבת מערכות המוליכים למחצה רשמה הכנסות של 7.04 מיליארד דולר, עלייה של 27% לעומת התקופה המקבילה. מכירות המערכות לתחום ה־DRAM, הכוללות גם ציוד לייצור ולאריזת זיכרונות HBM, צמחו ב־52%. תחומי ה־DRAM, הלוגיקה המתקדמת והאריזה המתקדמת נהנים מהשקעות מוגברות בעקבות הרחבת תשתיות הבינה המלאכותית.

החברה העלתה את תחזית הצמיחה שלה גם בתחום האריזות המתקדמות, וכעת היא צופה שהכנסותיה מפעילות זו יגדלו ביותר מ־70% במהלך 2026. בין המוצרים החדשים נמצאות מערכות eBeam למדידת מבנים ולניתוח פגמים במארזי HBM, שבבים הבנויים מצ׳יפלטים וחיבורים היברידיים.

המערכות נדרשות להתמודד עם מצעים עבים, מעוותים והטרוגניים ועם מבנים תלת־ממדיים מורכבים, שקשה לבדוק באמצעות מערכות אופטיות בלבד. בדיקות ברזולוציה גבוהה מאפשרות להבחין בין פגמים העלולים לפגוע בתפוקת הייצור לבין אותות רקע שאינם מצביעים על בעיה ממשית.

אפלייד צופה ברבעון הרביעי הכנסות של כ־10.25 מיליארד דולר, בטווח של חצי מיליארד דולר לכל כיוון, ורווח מתואם של 4.02 דולר למניה. החברה מתכננת להרחיב את כושר הייצור שלה כך שתוכל להכפיל עד 2028 את תפוקת המערכות הרבעונית לעומת הרמה הנוכחית.

למרות התוצאות והתחזית החזקות, מניית אפלייד ירדה לאחר פרסום הדוח. התגובה משקפת את רמת הציפיות הגבוהה שכבר נבנתה סביב ההשקעות בציוד לייצור שבבי בינה מלאכותית, ולא בהכרח חולשה בתוצאות עצמן.

הפוסט אפלייד מטיריאלס: חטיבת PDC שמרכזה ברחובות צפויה לצמוח ביותר מ־50% ב־2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נובה מרחובות רשמה ברבעון השני של 2026 הכנסות שיא של 255 מיליון דולר – עלייה של 8% לעומת הרבעון הראשון ושל 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בכך חצתה החברה לראשונה רף הכנסות רבעוני של רבע מיליארד דולר, והיא צופה שיא נוסף כבר ברבעון הנוכחי.

הרווח הנקי לפי כללי החשבונאות המקובלים הסתכם ב־75 מיליון דולר, או 2.20 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 68.3 מיליון דולר ו־2.14 דולר למניה ברבעון המקביל ב־2025. בנטרול סעיפים חד־פעמיים רשמה נובה רווח נקי של 86.5 מיליון דולר, או 2.51 דולר למניה, עלייה של 14% לעומת אשתקד.

התוצאות משלימות את התמונה שעליה הצביעה הגדלת האחזקה של בלקרוק בנובה ל־6.8% ערב פרסום הדוחות: נובה נהנית מההשקעות המתרחבות בייצור שבבים מתקדמים, זיכרונות ופתרונות אריזה עבור מערכות בינה מלאכותית.

המעבר ל־GAA מגדיל את הביקוש למטרולוגיה

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של נובה הוא המעבר של יצרניות השבבים מטרנזיסטורי FinFET למבני Gate-All-Around, שבהם השער החשמלי מקיף את ערוץ הטרנזיסטור. המבנה התלת־ממדי המורכב דורש מדידה ובקרה מדויקות יותר של הממדים, החומרים וההרכב הכימי לאורך תהליך הייצור.

הכנסות נובה מתחום הלוגיקה המתקדמת יותר מהוכפלו לעומת הרבעון הראשון, על רקע התרחבות הייצור בטכנולוגיות המתקדמות. החברה דיווחה גם על שיא בהכנסות מפתרונות המטרולוגיה הכימית שלה וממערכות המדידה הממדית של Sentronics.

מנוע הצמיחה השני הוא האריזה המתקדמת. התחום הגיע ברבעון לשיא והיה אחראי לכמעט רבע מהכנסות החברה ממוצרים. ארכיטקטורות AI נשענות יותר ויותר על שילוב של כמה שבבים, זיכרונות HBM וחיבורים מהירים בתוך מארז אחד. התפתחות זו מעבירה חלק מהמורכבות הטכנולוגית משלב ייצור הטרנזיסטורים לשלב האריזה, ומרחיבה את מספר נקודות המדידה שבהן נדרשות מערכות נובה.

בחודש יולי הודיעה החברה כי פלטפורמת Nova WMC נבחרה בידי יצרנית שבבים גלובלית למדידת שכבות בתהליכי אריזה מתקדמים. הבחירה מחזקת את ניסיונה של נובה להרחיב את פעילותה מעבר לבקרת תהליכי הייצור המסורתיים.

המנכ"ל: ביקוש רחב והגדלת נתח השוק

נשיא ומנכ"ל נובה, גבי ויסמן, אמר כי חציית רף 250 מיליון הדולר מהווה אבן דרך בתוכנית האסטרטגית של החברה. לדבריו, התוצאות נתמכו בביקוש מצד מגוון לקוחות, בהגדלת נתח השוק ובהעמקת הפעילות בתחומי השבבים המתקדמים.

עם זאת, שיעור הרווח הגולמי החשבונאי ירד ל־56.5%, לעומת 57.8% ברבעון המקביל. הוצאות התפעול עלו ל־68 מיליון דולר, לעומת 61.6 מיליון דולר אשתקד, על רקע המשך ההשקעה במחקר ופיתוח ובהרחבת הפעילות המסחרית.

התחזית: עד 287 מיליון דולר ברבעון השלישי

נובה צופה ברבעון השלישי הכנסות של 277–287 מיליון דולר. נקודת האמצע של התחזית, 282 מיליון דולר, משקפת צמיחה של כ־11% לעומת הרבעון השני.

הרווח למניה לפי GAAP צפוי לעמוד על 2.46–2.61 דולר, והרווח המתואם על 2.70–2.85 דולר למניה. אם החברה תעמוד בתחזית, יהיה זה רבעון השיא השלישי שלה ברציפות והמשך לקצב ההתרחבות שעליו דיווחה כבר ברבעון הראשון, אז הסתכמו ההכנסות ב־235.3 מיליון דולר.

לצד הביקוש החזק ללוגיקה מתקדמת, HBM ואריזה, הנהלת החברה מצביעה על חולשה יחסית בשוק ה־NAND ועל עומס בשרשרת האספקה. למרות זאת, נובה מסרה כי נראות ההזמנות שלה משתרעת לתוך 2027, בעיקר בזכות השקעות הלקוחות בתשתיות ייצור עבור שבבי AI.

הפוסט נובה חצתה לראשונה הכנסות רבעוניות של 250 מיליון דולר; צופה שיא נוסף ברבעון השלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בלקרוק (BlackRock), מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, הגדילה את אחזקתה בחברת נובה הישראלית ל־6.8% ממניות החברה. לפי דיווח מתוקן שהוגש לרשות ניירות הערך האמריקנית, נכון לסוף יוני 2026 החזיקה בלקרוק ב־2,160,776 מניות נובה.

בדיווח הקודם, שהוגש באוקטובר 2025, הציגה בלקרוק אחזקה של 1,604,125 מניות, כך שמספר המניות המיוחס לה גדל בכ־557 אלף – עלייה של כ־35%. לפי חישוב שפורסם ב־CTech, שווי תוספת המניות בתקופה שבה נסחרה מניית נובה במחיר ממוצע של כ־475 דולר הגיע ליותר מ־800 מיליון שקל.

עם זאת, אין מדובר בהכרח בהחלטת השקעה מרוכזת של קרן אחת. בלקרוק מנהלת קרנות סל, קרנות מחקות ומסלולי השקעה אקטיביים עבור לקוחות רבים. בדיווח ל־SEC ציינה החברה כי המניות מוחזקות במסגרת הפעילות הרגילה של יחידות שונות בקבוצה וכי אף לקוח יחיד אינו בעל עניין של יותר מ־5% בנובה.

הדיווח הוגש באמצעות טופס 13G, המשמש בדרך כלל משקיעים מוסדיים המחזיקים נתח מהותי בחברה אך אינם מבקשים להשפיע על השליטה בה. בלקרוק אף הצהירה כי המניות לא נרכשו במטרה לשנות את השליטה בנובה או להשפיע עליה. לכן, הגידול באחזקה עשוי לשקף הן החלטות השקעה אקטיביות והן התאמות שביצעו קרנות העוקבות אחר מדדים שבהם נכללת נובה.

נובה, שמרכזה ברחובות ונסחרת בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב, מפתחת מערכות מטרולוגיה ובקרת תהליכים לייצור שבבים. מוצריה מאפשרים ליצרניות מוליכים למחצה למדוד מאפיינים פיזיים, אופטיים וכימיים במהלך תהליך הייצור, במטרה לשפר את התפוקה ואת ביצועי השבבים.

החברה נהנית מההשקעות המתרחבות בייצור זיכרונות מתקדמים, מארזים מתקדמים ושבבים המיועדים למערכות בינה מלאכותית. ברבעון הראשון של 2026 דיווחה נובה על הכנסות שיא של 235.3 מיליון דולר ועל רווח נקי חשבונאי של 69.3 מיליון דולר. הכנסות החברה מתחום התקני הזיכרון הגיעו אף הן לשיא, בין היתר בעקבות הביקוש למערכות DRAM מתקדמות.

נובה צפויה לפרסם את תוצאות הרבעון השני של 2026 ב־6 באוגוסט, לפני פתיחת המסחר בנאסד"ק. הדוחות יספקו תמונה מעודכנת לגבי קצב הביקוש למערכות החברה לאחר התנודתיות שנרשמה בחודש האחרון במניות ציוד השבבים.

הפוסט בלקרוק הגדילה את אחזקתה בנובה ל־6.8% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ Elio השלימה סבב גיוס של 21 מיליון דולר לפיתוח חיישנים המיועדים מלכתחילה לעבודה עם מערכות בינה מלאכותית, במקום לצילום תמונות המותאמות לעין האנושית. את הסבב הובילו קרנות ההון סיכון Innovation Endeavors ו-Xora, והשתתפו בו גם קווין וייל, Scribble VC והמשקיעות הקיימות UpWest ו-Resolute Ventures. (StreetInsider.com)

החברה הוקמה בידי המנכ"ל נדב גרוסינגר וסמנכ"ל הטכנולוגיות ניתאי רומנו, שפעלו במשך יותר משני עשורים בתחומי האופטיקה והבינה המלאכותית. השניים היו בין מקימי Pebbles Interfaces הישראלית, שנרכשה בידי פייסבוק, כיום מטא, ולאחר הרכישה עבדו במשך שבע שנים על מערכות החישה הפיזיות ששימשו את משקפי המציאות המדומה והרבודה של החברה.

גרוסינגר היה בעבר גם בין מייסדי ColoRight, שפיתחה טכנולוגיות למדידה ולניתוח של צבעי שיער ונרכשה בידי לוריאל. רומנו התמחה באופטיקה דיפרקטיבית וכיהן בעבר כמדען האופטיקה הראשי בחברת Holo/Or הישראלית.

להעביר את החישוב אל תוך המערכת האופטית

מרבית החיישנים הקיימים מצלמים תמונה או אוספים מערך נתונים קבוע, ולאחר מכן מעבירים את המידע למעבד או למאיץ AI לצורך ניתוח. המשמעות היא שהמערכת נדרשת תחילה לאסוף כמות גדולה של מידע, גם כאשר רק חלק קטן ממנו נחוץ לביצוע המשימה.

הגישה של Elio שונה. החברה משלבת שכבות אופטיות דינמיות הכוללות מיקרו־מראות זעירות, המעבדות ומשנות את האור לפני שהוא מגיע לרכיב החישה. המערכת יכולה לשנות בזמן אמת את זווית המדידה, את מוקד התמונה ואת סוג המידע שהיא אוספת, בהתאם לשאלה שמודל הבינה המלאכותית מנסה לפתור. (Elio)

לדברי החברה, השכבות האופטיות מבצעות אלפי פעולות על האור ומתפקדות באופן הדומה יותר לרשת עצבית מאשר לעדשה קבועה. מודל הבינה המלאכותית לומד את התנהגות המערכת האופטית, מכייל אותה ומתקן את המדידות תוך כדי פעולה.

החברה טוענת כי בדרך זו ניתן לחלץ חתימות פיזיקליות של עצמים וחומרים, ולא להסתפק במידע המופיע בפיקסלים של תמונה רגילה. אותו מודול חומרה יכול גם להחליף מספר חיישנים נפרדים ולרכוש יכולות חדשות באמצעות תוכנה לאחר שכבר הותקן אצל הלקוח.

איתור פגמים מבלי לחתוך את פרוסת הסיליקון

אחד השווקים שאליהם מכוונת Elio הוא תעשיית המוליכים למחצה. ככל שהשבבים נעשים מורכבים יותר ומשלבים מספר רב של שכבות, שבבונים וערוצי קישור באריזה אחת, גדל הקושי לאתר פגמים הנמצאים מתחת לפני השטח.

לדברי החברה, המערכת שלה עשויה לאפשר למהנדסים לבחון מבנים רב־שכבתיים ולאתר פגמים קבורים מבלי לחתוך את פרוסת הסיליקון או לפרק את הרכיב. יכולת כזאת עשויה להיות רלוונטית לבדיקת פרוסות, לבקרת תהליכי ייצור ולניתוח תקלות בשבבים ובאריזות מתקדמות. (StreetInsider.com)

עם זאת, החברה עדיין אינה מוסרת אילו יצרניות שבבים או ספקיות ציוד בוחנות את הטכנולוגיה, מהו קצב המדידה שהיא מסוגלת להשיג והאם המערכת כבר פועלת בסביבות ייצור סדרתיות.

תחומי יישום נוספים כוללים מיקרוסקופיה, רובוטיקה ומערכות ביטחוניות. בתחום המחקר הביולוגי נועדה המערכת לאפשר מעקב אחר תגובת תאים חיים לתרופות ללא צביעה או השמדה של הדגימה. ברובוטיקה היא מיועדת להעניק למכונה כמה יכולות חישה באמצעות מודול אחד, המסוגל לכייל את עצמו ולהחליף את אופן המדידה בהתאם לתנאי הסביבה.

Elio פועלת מסן מטאו שבקליפורניה. כספי הגיוס ישמשו להמשך פיתוח פלטפורמת החישה ולהרחבת הפעילות בתחומי התעשייה, המדע והרובוטיקה.

תגיות: Elio, נדב גרוסינגר, ניתאי רומנו, חיישנים, בינה מלאכותית, אופטיקה, בדיקת שבבים, פרוסות סיליקון, אריזה מתקדמת, גיוס הון, מטא

הפוסט יוצאי מטא גייסו 21 מיליון דולר לפיתוח חיישנים שבהם הבינה המלאכותית קובעת מה למדוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ה־IP לשבבים סיוה (Ceva) הודיעה כי חברת תוכנה ופלטפורמת בינה מלאכותית אמריקנית גדולה, ששמה לא נמסר, בחרה בארכיטקטורת NeuPro-M שלה כבסיס למאיץ עצבי — NPU — בשבב AI מותאם אישית. השבב מיועד לדור הבא של התקני מחשוב חכמים, שבהם יופעלו מודלים של בינה מלאכותית ישירות במכשיר. (Ceva)

לפי סיוה, הלקוחה שולטת הן במערכת ההפעלה והן בפלטפורמת החומרה, ולכן מבקשת לבצע אופטימיזציה משותפת של כל המערכת — ממערכת ההפעלה והתוכנה ועד למאיץ ה־AI בשבב. NeuPro-M מיועד להרצת בינה מלאכותית יוצרת, מודלים רב־אופניים ויישומי AI סוכנית, תוך מגבלות הספק, שטח סיליקון ופיזור חום של התקני קצה.

מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, הגדיר את ההסכם כאחת מעסקאות רישוי ה־AI החשובות מבחינה אסטרטגית בתולדות החברה. חשיבות נוספת היא שהלקוח אינו יצרן שבבים מסורתי, אלא חברת תוכנה ו־AI שנכנסת לתכנון שבבים ייעודיים — מגמה המזוהה עם חברות כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון ומטא, אף שאין כרגע בסיס לזהות מי מהן היא הלקוחה.

הפוסט סיוה זכתה בעסקת רישוי לפיתוח שבב AI מותאם לחברת תוכנה אמריקנית גדולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צוות מחקר גרמני־ישראלי הדגים שיטה לא הרסנית לבדיקת סרטים דקים מבוססי MXene במהלך ייצור רכיבים זעירים. השיטה, אליפסומטריית הדמיה, מאפשרת למפות את עובי הסרט, את אחידותו ואת תכונותיו החשמליות בלי לגעת ברכיב ובלי לפגוע בו. המחקר פורסם בכתב העת Applied Physics Letters ונבחר כ־Editor’s Pick.

MXenes הם חומרים דו־ממדיים שיכולים לשמש אבני בניין לרכיבים אלקטרוניים ופוטוניים בקנה מידה מיקרוסקופי. באוניברסיטת תל אביב נחקרים סרטים דקים ומובנים של MXene כאלקטרודות אחוריות בגלאי אור מהדור הבא. ברכיבים כאלה, אפילו שינוי קטן בעובי או באחידות הסרט עלול להשפיע על ביצועי המכשיר, ולכן נדרשת שיטת מדידה רגישה שאינה פוגעת ברכיב.

לראות גם את המבנה וגם את התפקוד

אליפסומטריה מבוססת על מדידת שינויי הקיטוב של אור המוחזר מפני הדגימה. מהשינויים האלה אפשר להסיק נתונים כמותיים על הסרט הדק, ובהם עובי, הרכב ותכונות הקשורות להעברת מטען. במקרה של סרטים דקים מאוד, השיטה רגישה גם להבדלים מקומיים קטנים בין אזורים שונים של הרכיב.

ייחודה של הגישה שהודגמה במחקר הוא בכך שהיא אינה רק “מצלמת” את המבנה. היא מאפשרת לקבל מידע על תפקוד החומר והרכיב בזמן תהליך הייצור. בכך היא יכולה לשמש כלי לבקרת איכות, לאיתור בעיות מקומיות ולשיפור תהליכים ליתוגרפיים המשמשים ליצירת מבנים זעירים.

שילוב בין מדידה נקודתית למיפוי מלא

החוקרים השתמשו בשתי גישות משלימות. הראשונה היא מיקרו־אליפסומטריה ספקטרוסקופית, הזמינה באוניברסיטה העברית בירושלים. גישה זו מאפשרת מדידות נקודתיות ברזולוציה גבוהה, ולכן מתאימה לבדיקות מהירות של אזורים מוגדרים ברכיב ולמעקב אחר איכות הדגימות במהלך הייצור.

הגישה השנייה היא אליפסומטריית הדמיה ספקטרוסקופית, שבוצעה במרכז הלמהולץ ברלין. מערכת זו מאפשרת מיפוי מרחבי של רכיבים שלמים, ובשילוב אופטיקה ייחודית מגיעה לרזולוציה צדית של עד מיקרון אחד. כך אפשר לחבר בין תמונה בקנה מידה של מילימטרים לבין פרטים מקומיים בקנה מידה מיקרוני.

במחקר הודגמו מפות של מבני “מסרק” קיבוליים המבוססים על MXene, ובהן נמדדו עובי הסרט ותכונות הקשורות להולכה. באחת הדוגמאות דווח על סרט בעובי ממוצע של 5.4 ננומטר בלבד, ובכל זאת ניתן היה לזהות שונות מקומית בתוך המבנה.

מעקב אחרי תהליך הייצור בזמן אמת

אחד היתרונות המרכזיים של השיטה הוא היכולת לעקוב אחר שינויים שמתרחשים במהלך שלבי עיבוד, למשל בפיתוח שכבת פוטורזיסט בתהליך ליתוגרפי. שינויים כאלה משפיעים על התגובה האופטית של החומר, ולכן אפשר לזהותם בלי לחבר אלקטרודות, בלי לגרד את הדגימה ובלי להרוס את הרכיב.

יכולת זו חשובה במיוחד ברכיבים מבוססי חומרים דו־ממדיים. בחומרים כאלה, שכבות דקות מאוד נושאות חלק גדול מהפונקציונליות של המכשיר. לכן בקרת איכות לא הרסנית יכולה לקצר תהליכי פיתוח, להפחית כשלים ולסייע בהעברת חומרים חדשים ממעבדה ליישומים.

החוקרים מציינים כי השיטה אינה מוגבלת ל־MXene בלבד. היא יכולה לשמש גם למדידת מגוון רחב של חומרים איזוטרופיים ואנאיזוטרופיים, ובכללם חומרים דו־ממדיים נוספים. לכן היא עשויה להיות רלוונטית לפיתוח רכיבים ננו־אלקטרוניים, פוטוניים וחיישנים עתידיים.

למאמר המדעי DOI: 10.1063/5.0314586

הפוסט שיטה אופטית חדשה מאפשרת לבדוק סרטי MXene דקים בלי לפגוע ברכיב הופיע לראשונה ב-Chiportal.