בלקרוק (BlackRock), מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, הגדילה את אחזקתה בחברת נובה הישראלית ל־6.8% ממניות החברה. לפי דיווח מתוקן שהוגש לרשות ניירות הערך האמריקנית, נכון לסוף יוני 2026 החזיקה בלקרוק ב־2,160,776 מניות נובה.

בדיווח הקודם, שהוגש באוקטובר 2025, הציגה בלקרוק אחזקה של 1,604,125 מניות, כך שמספר המניות המיוחס לה גדל בכ־557 אלף – עלייה של כ־35%. לפי חישוב שפורסם ב־CTech, שווי תוספת המניות בתקופה שבה נסחרה מניית נובה במחיר ממוצע של כ־475 דולר הגיע ליותר מ־800 מיליון שקל.

עם זאת, אין מדובר בהכרח בהחלטת השקעה מרוכזת של קרן אחת. בלקרוק מנהלת קרנות סל, קרנות מחקות ומסלולי השקעה אקטיביים עבור לקוחות רבים. בדיווח ל־SEC ציינה החברה כי המניות מוחזקות במסגרת הפעילות הרגילה של יחידות שונות בקבוצה וכי אף לקוח יחיד אינו בעל עניין של יותר מ־5% בנובה.

הדיווח הוגש באמצעות טופס 13G, המשמש בדרך כלל משקיעים מוסדיים המחזיקים נתח מהותי בחברה אך אינם מבקשים להשפיע על השליטה בה. בלקרוק אף הצהירה כי המניות לא נרכשו במטרה לשנות את השליטה בנובה או להשפיע עליה. לכן, הגידול באחזקה עשוי לשקף הן החלטות השקעה אקטיביות והן התאמות שביצעו קרנות העוקבות אחר מדדים שבהם נכללת נובה.

נובה, שמרכזה ברחובות ונסחרת בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב, מפתחת מערכות מטרולוגיה ובקרת תהליכים לייצור שבבים. מוצריה מאפשרים ליצרניות מוליכים למחצה למדוד מאפיינים פיזיים, אופטיים וכימיים במהלך תהליך הייצור, במטרה לשפר את התפוקה ואת ביצועי השבבים.

החברה נהנית מההשקעות המתרחבות בייצור זיכרונות מתקדמים, מארזים מתקדמים ושבבים המיועדים למערכות בינה מלאכותית. ברבעון הראשון של 2026 דיווחה נובה על הכנסות שיא של 235.3 מיליון דולר ועל רווח נקי חשבונאי של 69.3 מיליון דולר. הכנסות החברה מתחום התקני הזיכרון הגיעו אף הן לשיא, בין היתר בעקבות הביקוש למערכות DRAM מתקדמות.

נובה צפויה לפרסם את תוצאות הרבעון השני של 2026 ב־6 באוגוסט, לפני פתיחת המסחר בנאסד"ק. הדוחות יספקו תמונה מעודכנת לגבי קצב הביקוש למערכות החברה לאחר התנודתיות שנרשמה בחודש האחרון במניות ציוד השבבים.

הפוסט בלקרוק הגדילה את אחזקתה בנובה ל־6.8% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ Elio השלימה סבב גיוס של 21 מיליון דולר לפיתוח חיישנים המיועדים מלכתחילה לעבודה עם מערכות בינה מלאכותית, במקום לצילום תמונות המותאמות לעין האנושית. את הסבב הובילו קרנות ההון סיכון Innovation Endeavors ו-Xora, והשתתפו בו גם קווין וייל, Scribble VC והמשקיעות הקיימות UpWest ו-Resolute Ventures. (StreetInsider.com)

החברה הוקמה בידי המנכ"ל נדב גרוסינגר וסמנכ"ל הטכנולוגיות ניתאי רומנו, שפעלו במשך יותר משני עשורים בתחומי האופטיקה והבינה המלאכותית. השניים היו בין מקימי Pebbles Interfaces הישראלית, שנרכשה בידי פייסבוק, כיום מטא, ולאחר הרכישה עבדו במשך שבע שנים על מערכות החישה הפיזיות ששימשו את משקפי המציאות המדומה והרבודה של החברה.

גרוסינגר היה בעבר גם בין מייסדי ColoRight, שפיתחה טכנולוגיות למדידה ולניתוח של צבעי שיער ונרכשה בידי לוריאל. רומנו התמחה באופטיקה דיפרקטיבית וכיהן בעבר כמדען האופטיקה הראשי בחברת Holo/Or הישראלית.

להעביר את החישוב אל תוך המערכת האופטית

מרבית החיישנים הקיימים מצלמים תמונה או אוספים מערך נתונים קבוע, ולאחר מכן מעבירים את המידע למעבד או למאיץ AI לצורך ניתוח. המשמעות היא שהמערכת נדרשת תחילה לאסוף כמות גדולה של מידע, גם כאשר רק חלק קטן ממנו נחוץ לביצוע המשימה.

הגישה של Elio שונה. החברה משלבת שכבות אופטיות דינמיות הכוללות מיקרו־מראות זעירות, המעבדות ומשנות את האור לפני שהוא מגיע לרכיב החישה. המערכת יכולה לשנות בזמן אמת את זווית המדידה, את מוקד התמונה ואת סוג המידע שהיא אוספת, בהתאם לשאלה שמודל הבינה המלאכותית מנסה לפתור. (Elio)

לדברי החברה, השכבות האופטיות מבצעות אלפי פעולות על האור ומתפקדות באופן הדומה יותר לרשת עצבית מאשר לעדשה קבועה. מודל הבינה המלאכותית לומד את התנהגות המערכת האופטית, מכייל אותה ומתקן את המדידות תוך כדי פעולה.

החברה טוענת כי בדרך זו ניתן לחלץ חתימות פיזיקליות של עצמים וחומרים, ולא להסתפק במידע המופיע בפיקסלים של תמונה רגילה. אותו מודול חומרה יכול גם להחליף מספר חיישנים נפרדים ולרכוש יכולות חדשות באמצעות תוכנה לאחר שכבר הותקן אצל הלקוח.

איתור פגמים מבלי לחתוך את פרוסת הסיליקון

אחד השווקים שאליהם מכוונת Elio הוא תעשיית המוליכים למחצה. ככל שהשבבים נעשים מורכבים יותר ומשלבים מספר רב של שכבות, שבבונים וערוצי קישור באריזה אחת, גדל הקושי לאתר פגמים הנמצאים מתחת לפני השטח.

לדברי החברה, המערכת שלה עשויה לאפשר למהנדסים לבחון מבנים רב־שכבתיים ולאתר פגמים קבורים מבלי לחתוך את פרוסת הסיליקון או לפרק את הרכיב. יכולת כזאת עשויה להיות רלוונטית לבדיקת פרוסות, לבקרת תהליכי ייצור ולניתוח תקלות בשבבים ובאריזות מתקדמות. (StreetInsider.com)

עם זאת, החברה עדיין אינה מוסרת אילו יצרניות שבבים או ספקיות ציוד בוחנות את הטכנולוגיה, מהו קצב המדידה שהיא מסוגלת להשיג והאם המערכת כבר פועלת בסביבות ייצור סדרתיות.

תחומי יישום נוספים כוללים מיקרוסקופיה, רובוטיקה ומערכות ביטחוניות. בתחום המחקר הביולוגי נועדה המערכת לאפשר מעקב אחר תגובת תאים חיים לתרופות ללא צביעה או השמדה של הדגימה. ברובוטיקה היא מיועדת להעניק למכונה כמה יכולות חישה באמצעות מודול אחד, המסוגל לכייל את עצמו ולהחליף את אופן המדידה בהתאם לתנאי הסביבה.

Elio פועלת מסן מטאו שבקליפורניה. כספי הגיוס ישמשו להמשך פיתוח פלטפורמת החישה ולהרחבת הפעילות בתחומי התעשייה, המדע והרובוטיקה.

תגיות: Elio, נדב גרוסינגר, ניתאי רומנו, חיישנים, בינה מלאכותית, אופטיקה, בדיקת שבבים, פרוסות סיליקון, אריזה מתקדמת, גיוס הון, מטא

הפוסט יוצאי מטא גייסו 21 מיליון דולר לפיתוח חיישנים שבהם הבינה המלאכותית קובעת מה למדוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ה־IP לשבבים סיוה (Ceva) הודיעה כי חברת תוכנה ופלטפורמת בינה מלאכותית אמריקנית גדולה, ששמה לא נמסר, בחרה בארכיטקטורת NeuPro-M שלה כבסיס למאיץ עצבי — NPU — בשבב AI מותאם אישית. השבב מיועד לדור הבא של התקני מחשוב חכמים, שבהם יופעלו מודלים של בינה מלאכותית ישירות במכשיר. (Ceva)

לפי סיוה, הלקוחה שולטת הן במערכת ההפעלה והן בפלטפורמת החומרה, ולכן מבקשת לבצע אופטימיזציה משותפת של כל המערכת — ממערכת ההפעלה והתוכנה ועד למאיץ ה־AI בשבב. NeuPro-M מיועד להרצת בינה מלאכותית יוצרת, מודלים רב־אופניים ויישומי AI סוכנית, תוך מגבלות הספק, שטח סיליקון ופיזור חום של התקני קצה.

מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, הגדיר את ההסכם כאחת מעסקאות רישוי ה־AI החשובות מבחינה אסטרטגית בתולדות החברה. חשיבות נוספת היא שהלקוח אינו יצרן שבבים מסורתי, אלא חברת תוכנה ו־AI שנכנסת לתכנון שבבים ייעודיים — מגמה המזוהה עם חברות כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון ומטא, אף שאין כרגע בסיס לזהות מי מהן היא הלקוחה.

הפוסט סיוה זכתה בעסקת רישוי לפיתוח שבב AI מותאם לחברת תוכנה אמריקנית גדולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צוות מחקר גרמני־ישראלי הדגים שיטה לא הרסנית לבדיקת סרטים דקים מבוססי MXene במהלך ייצור רכיבים זעירים. השיטה, אליפסומטריית הדמיה, מאפשרת למפות את עובי הסרט, את אחידותו ואת תכונותיו החשמליות בלי לגעת ברכיב ובלי לפגוע בו. המחקר פורסם בכתב העת Applied Physics Letters ונבחר כ־Editor’s Pick.

MXenes הם חומרים דו־ממדיים שיכולים לשמש אבני בניין לרכיבים אלקטרוניים ופוטוניים בקנה מידה מיקרוסקופי. באוניברסיטת תל אביב נחקרים סרטים דקים ומובנים של MXene כאלקטרודות אחוריות בגלאי אור מהדור הבא. ברכיבים כאלה, אפילו שינוי קטן בעובי או באחידות הסרט עלול להשפיע על ביצועי המכשיר, ולכן נדרשת שיטת מדידה רגישה שאינה פוגעת ברכיב.

לראות גם את המבנה וגם את התפקוד

אליפסומטריה מבוססת על מדידת שינויי הקיטוב של אור המוחזר מפני הדגימה. מהשינויים האלה אפשר להסיק נתונים כמותיים על הסרט הדק, ובהם עובי, הרכב ותכונות הקשורות להעברת מטען. במקרה של סרטים דקים מאוד, השיטה רגישה גם להבדלים מקומיים קטנים בין אזורים שונים של הרכיב.

ייחודה של הגישה שהודגמה במחקר הוא בכך שהיא אינה רק “מצלמת” את המבנה. היא מאפשרת לקבל מידע על תפקוד החומר והרכיב בזמן תהליך הייצור. בכך היא יכולה לשמש כלי לבקרת איכות, לאיתור בעיות מקומיות ולשיפור תהליכים ליתוגרפיים המשמשים ליצירת מבנים זעירים.

שילוב בין מדידה נקודתית למיפוי מלא

החוקרים השתמשו בשתי גישות משלימות. הראשונה היא מיקרו־אליפסומטריה ספקטרוסקופית, הזמינה באוניברסיטה העברית בירושלים. גישה זו מאפשרת מדידות נקודתיות ברזולוציה גבוהה, ולכן מתאימה לבדיקות מהירות של אזורים מוגדרים ברכיב ולמעקב אחר איכות הדגימות במהלך הייצור.

הגישה השנייה היא אליפסומטריית הדמיה ספקטרוסקופית, שבוצעה במרכז הלמהולץ ברלין. מערכת זו מאפשרת מיפוי מרחבי של רכיבים שלמים, ובשילוב אופטיקה ייחודית מגיעה לרזולוציה צדית של עד מיקרון אחד. כך אפשר לחבר בין תמונה בקנה מידה של מילימטרים לבין פרטים מקומיים בקנה מידה מיקרוני.

במחקר הודגמו מפות של מבני “מסרק” קיבוליים המבוססים על MXene, ובהן נמדדו עובי הסרט ותכונות הקשורות להולכה. באחת הדוגמאות דווח על סרט בעובי ממוצע של 5.4 ננומטר בלבד, ובכל זאת ניתן היה לזהות שונות מקומית בתוך המבנה.

מעקב אחרי תהליך הייצור בזמן אמת

אחד היתרונות המרכזיים של השיטה הוא היכולת לעקוב אחר שינויים שמתרחשים במהלך שלבי עיבוד, למשל בפיתוח שכבת פוטורזיסט בתהליך ליתוגרפי. שינויים כאלה משפיעים על התגובה האופטית של החומר, ולכן אפשר לזהותם בלי לחבר אלקטרודות, בלי לגרד את הדגימה ובלי להרוס את הרכיב.

יכולת זו חשובה במיוחד ברכיבים מבוססי חומרים דו־ממדיים. בחומרים כאלה, שכבות דקות מאוד נושאות חלק גדול מהפונקציונליות של המכשיר. לכן בקרת איכות לא הרסנית יכולה לקצר תהליכי פיתוח, להפחית כשלים ולסייע בהעברת חומרים חדשים ממעבדה ליישומים.

החוקרים מציינים כי השיטה אינה מוגבלת ל־MXene בלבד. היא יכולה לשמש גם למדידת מגוון רחב של חומרים איזוטרופיים ואנאיזוטרופיים, ובכללם חומרים דו־ממדיים נוספים. לכן היא עשויה להיות רלוונטית לפיתוח רכיבים ננו־אלקטרוניים, פוטוניים וחיישנים עתידיים.

למאמר המדעי DOI: 10.1063/5.0314586

הפוסט שיטה אופטית חדשה מאפשרת לבדוק סרטי MXene דקים בלי לפגוע ברכיב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נובה מרחובות דיווחה על רבעון שיא ראשון לשנת 2026, על רקע המשך הביקוש לציוד מדידה ובקרת תהליכים בתעשיית השבבים. החברה רשמה הכנסות של 235.3 מיליון דולר ברבעון שהסתיים ב־31 במרץ 2026. מדובר בעלייה של 6% לעומת הרבעון הרביעי של 2025, ועלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

נובה דיווחה גם על שיא ברווחיות. הרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב־69.3 מיליון דולר, או 2.04 דולר למניה בדילול מלא. זאת לעומת 64.9 מיליון דולר ברבעון הקודם, ו־64.8 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2025. על בסיס Non-GAAP הסתכם הרווח הנקי ב־80.3 מיליון דולר, או 2.33 דולר למניה בדילול מלא.

החברה ציינה כי ברבעון נרשמו שיאים בכמה תחומי פעילות. ההכנסות משבבי זיכרון הגיעו לשיא, בעיקר בזכות ביקוש לשבבי DRAM מתקדמים. גם המכירות של פלטפורמת Nova Metrion הגיעו לשיא, בעקבות ביקוש מצד יצרנים של שבבים מתקדמים הן בתחום הזיכרון והן בתחום המעבדים. בנוסף, נובה דיווחה על שיא במכירות פלטפורמת המדידות הכימיות Nova AncoScene לשלב ה־Front-End, בעקבות הרחבת נתח השוק וכניסה ללקוחות חדשים.

שיעור הרווח הגולמי של נובה עמד ברבעון על 57.7%, בדומה לרבעון הקודם, שבו עמד על 57.6%, ומעט מעל הרבעון המקביל אשתקד, שבו עמד על 57.3%. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב־64.9 מיליון דולר, ירידה לעומת 67.5 מיליון דולר ברבעון הקודם, אך עלייה לעומת 59.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.

גבי ויסמן, נשיא ומנכ"ל נובה, אמר כי הרבעון האחרון היה הישג יוצא דופן עבור החברה. לדבריו, נובה הגיעה לשיאים בהכנסות וברווחיות, וגם הכנסות השירות וכמה קווי מוצרים בתחומי המטרולוגיה האופטית, החומרים והכימיה הגיעו לשיא כל הזמנים. ויסמן הוסיף כי התוצאות משקפות את עוצמת סל המוצרים של החברה ואת ההתמקדות שלה בביצועים, וכי נובה נערכת להמשך צמיחת התעשייה באמצעות השקעות בטכנולוגיה ובתשתיות.

לרבעון השני של 2026 מספקת הנהלת נובה תחזית גבוהה יותר מהרבעון הראשון. החברה צופה הכנסות בטווח של 245 עד 255 מיליון דולר. הרווח למניה בדילול מלא לפי GAAP צפוי להיות בטווח של 2.10 עד 2.24 דולר, והרווח למניה בדילול מלא על בסיס Non-GAAP צפוי להיות בטווח של 2.34 עד 2.48 דולר.

הפוסט נובה פתחה את 2026 עם רבעון שיא: הכנסות של 235.3 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים נכנסה לשלב שבו ההתקדמות כבר אינה תלויה רק ביכולת לדחוס עוד טרנזיסטורים על פרוסת סיליקון. מהפכת הבינה המלאכותית דוחפת את מרכזי הנתונים, המעבדים ורכיבי הזיכרון לקצה גבול היכולת הפיזיקלית שלהם. צריכת ההספק עולה, פיזור החום נעשה קשה יותר, והעברת הנתונים בין מעבדים לזיכרונות הופכת לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הדור הבא.

מאמר שפרסם סבסטיאן ווד, מדען ראשי במעבדה הלאומית לפיזיקה בבריטניה, NPL, מצביע על נקודה שנוטה להישאר מאחורי הקלעים: כדי למסחר טכנולוגיות שבבים חדשות, לא מספיק לפתח חומרים, אריזות או ארכיטקטורות חדשות. צריך גם לדעת למדוד אותן, לבדוק אותן ולהשוות ביניהן בצורה אמינה. במילים פשוטות: אי אפשר לייצר בקנה מידה תעשייתי מה שאי אפשר למדוד באופן עקבי.

הבעיה נעשית בולטת במיוחד בשלושה תחומים. הראשון הוא המעבר לאריזות תלת־ממדיות ולצ'יפלטים. כאשר התעשייה מנסה לחבר שכבות רבות של רכיבי חישוב, זיכרון ותקשורת בדיוק של ננומטרים, כלי המדידה המסורתיים אינם תמיד מספיקים. בדיקות כאלה צריכות לראות לא רק את פני השטח, אלא גם את המבנה הפנימי של הערימה. לכן גדל השימוש בשיטות מדידה מתקדמות, ובהן טכניקות מבוססות קרני X.

התחום השני הוא ניהול החום. שבבי AI צפופים יותר צורכים יותר אנרגיה ומייצרים יותר חום. לכן נבחנים כיום חומרים חדשים, ובהם יהלום, כבסיס לפתרונות קירור מתקדמים. אולם גם כאן האתגר אינו רק חומרי. יש צורך למדוד את איכות החומר, את האחידות שלו על פני פרוסות, ואת יכולתו לפנות חום בתנאי עבודה אמיתיים.

התחום השלישי הוא "קיר הזיכרון". מעבדים מתקדמים מסוגלים לבצע חישובים בקצב גבוה בהרבה מזה שבו ניתן להזרים אליהם נתונים מהזיכרון. זיכרונות ברוחב פס גבוה, שילוב קרוב יותר בין רכיבי חישוב וזיכרון, ופוטוניקה משולבת באריזה, CPO, מציעים נתיבי התקדמות. אולם שילוב אופטי בתוך מארז שבב מחייב חיבור בין חומרים שונים ותהליכי ייצור שונים, ולכן גם שיטות מדידה חדשות.

לצד זאת, התעשייה בוחנת כיוונים רחוקים יותר, כמו רכיבים נוירומורפיים, שמנסים לחקות עקרונות פעולה של מערכת העצבים, וחומרים דו־ממדיים שיכולים לשמש כתעלות טרנזיסטור בדורות עתידיים. גם כאן, הפער בין הדגמה מעבדתית לבין מוצר אמין עובר דרך יכולת מדידה, כי יצרנים ולקוחות זקוקים לנתונים חוזרים, מוסכמים וניתנים להשוואה.

הזווית הבריטית במאמר ברורה: בריטניה אינה שחקנית ייצור המוני של שבבי סיליקון, אך יש לה בסיס מחקרי חזק בתחומים כמו שבבים מורכבים, פוטוניקה מבוססת סיליקון, גידול יהלום וחומרים דו־ממדיים. לכן NPL מציגה את תחום המטרולוגיה והתקינה כהזדמנות אסטרטגית. במקום להתחרות רק בקיבולת ייצור, בריטניה יכולה להשפיע על שרשרת הערך העולמית דרך פיתוח תקני מדידה מוקדמים, שיאפשרו לחברות להוכיח ביצועים, להפחית סיכון למשקיעים ולהאיץ כניסה לשוק.

עבור תעשיית השבבים כולה, המסר רחב יותר. הדור הבא של שבבי AI לא ייבנה רק על ליתוגרפיה מתקדמת או על עוד שכבות באריזה. הוא ידרוש תשתית בדיקה, אפיון וסטנדרטיזציה עמוקה יותר. מי שיחזיק ביכולת למדוד חום, אותות, פגמים, חיבורים אופטיים והתנהגות של חומרים חדשים בקנה מידה של פרוסות — יוכל להשפיע לא רק על המחקר, אלא גם על קצב המסחור של שבבי הדור הבא.

הפוסט בעידן שבבי ה־AI, צוואר הבקבוק הבא הוא לא רק הייצור אלא המדידה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קמטק, המפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומטרולוגיה לתעשיית השבבים, דיווחה כי ההזמנה החדשה מיועדת בעיקר ליישומי מארזים מתקדמים בסגנון CoWoS, תחום שנמצא כיום בלב גל ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. עבור שוק השבבים, המשמעות של הודעה כזו אינה רק גידול בהיקף המכירות של החברה עצמה, אלא גם אינדיקציה נוספת לכך שספקיות ההרכבה והבדיקה, ה־OSATs, תופסות מקום מרכזי יותר ויותר בשרשרת הערך של שבבי AI מתקדמים.

החברה לא חשפה את שם הלקוח, אך ציינה כי מדובר בלקוח OSAT מוביל. בעולם השבבים, חברות מסוג זה אחראיות על שלבי ההרכבה, האריזה והבדיקה של שבבים עבור יצרנים אחרים, ובשנים האחרונות הן הפכו לחוליה קריטית במיוחד עם המעבר לאריזות מתקדמות, צ'יפלטים, זיכרונות HBM ואינטגרציה הטרוגנית. במציאות שבה ביצועי מערכות AI תלויים לא רק בליתוגרפיה של השבב עצמו אלא גם באופן שבו כמה רכיבים נארזים ומחוברים יחד, מערכות בדיקה ומדידה נעשות חיוניות יותר.

מנכ"ל קמטק, רפי עמית, אמר כי היקף ההזמנות החריג מלקוחות OSAT ברבעון הראשון מחזק את הערכת החברה שלקוחות אלה ממלאים תפקיד הולך וגדל בשוק המארזים המתקדמים ליישומי בינה מלאכותית. לדבריו, זרם ההזמנות הזה מחזק את ביטחון החברה בהמשך המומנטום העסקי שלה ובמחצית שנייה חזקה של 2026. מאחר שמדובר בהודעת חברה, יש לראות בה גם מסר לשוק ההון: קמטק מבקשת להציג את עצמה כמי שממוקמת היטב באחד התחומים הצומחים ביותר כיום בתעשיית השבבים.

בהודעה צוין כי כלל המערכות הכלולות בהזמנה צפויות להימסר עוד במהלך השנה. אם אכן כך יקרה, חלק ניכר מן ההכנסות עשוי להשתקף כבר בתוצאות 2026. עבור קמטק, זו המשכיות לקו עסקי המתמקד בציוד בדיקה ומטרולוגיה לסגמנטים תובעניים במיוחד, ובהם מארזי interconnect מתקדמים, אינטגרציה הטרוגנית, זיכרון ו־HBM, חיישני CMOS, שבבים אנלוגיים־מעורבים, MEMS ו־RF.

מבחינה תעשייתית רחבה יותר, ההודעה משתלבת במגמה ברורה: המעבר ממיקוד בייצור הווייפר בלבד אל שרשרת ערך שבה שלבי הפוסט־פרוסס, ובמיוחד האריזה המתקדמת, הופכים לצוואר בקבוק אסטרטגי. ככל ששבבי AI הופכים למורכבים יותר, כך גדלה החשיבות של בדיקת חיבורים, מדידת תכונות קריטיות ובקרת איכות בשלבי הביניים וההרכבה. קמטק פועלת בדיוק באזור הזה, ולכן הזמנות מצד לקוחות OSAT נתפסות כאיתות על ביקוש מבני ולא רק מחזורי.

הפוסט קמטק קיבלה הזמנה של 31 מיליון דולר מלקוח OSAT מוביל עבור מארזים מתקדמים ליישומי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרוטאנטק, חברת ניטור הבריאות והביצועים לשבבים מתקדמים מחיפה, הודיעה ב־4 במרץ כי קיבלה השקעה אסטרטגית מ־TGVP, זרוע ההון־סיכון האמריקאית של קבוצת TOPPAN. לפי החברה, ההשקעה מעלה את סך הגיוסים שלה ליותר מ־250 מיליון דולר, ותומכת בהמשך ההתרחבות הגלובלית שלה בתחומי AI, תשתיות ענן, רכב, תקשורת ואלקטרוניקה צרכנית.

ההשקעה מגיעה לאחר התרחבות של פרוטאנטק ביפן, שכללה פתיחת משרד מקומי ומינוי נוריטקה קוג'ימה למנכ"ל הפעילות במדינה. החברה ציינה כי לצד ההשקעה, היא ו־TOPPAN בוחנות גם הזדמנויות לשיתופי פעולה עתידיים סביב פתרונות לשוק המוליכים למחצה המתקדמים. עבור פרוטאנטק, זהו מהלך שמחזק את נוכחותה באסיה ומוסיף לה גיבוי תעשייתי משמעותי בשלב שבו יצרני שבבים מחפשים יותר כלים לנראות, חיזוי ואופטימיזציה של מערכות מורכבות.

הפוסט פרוטאנטק מקבלת השקעה אסטרטגית מזרוע ההון־סיכון של TOPPAN הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת UCT ישראל (UCT Fluid Solutions), ספקית מובילה של פתרונות טכנולוגיים לתעשיית השבבים הגלובלית, מגייסת כ-200 עובדים למטה החברה ולמפעל שלה בנוף הגליל. הגיוס הנרחב מגיע על רקע הצמיחה המהירה של תעשיית השבבים בעולם, וקצב הפיתוח והייצור ההולך וגובר בקרב יצרניות השבבים, המניעות את גלגלי הבינה המלאכותית. כתוצאה מכך, UCT נערכת בהתאמה לגידול גם בהיקפי הפיתוח והייצור שלה בשנת 2026. החברה מגדילה משמעותית את הצוותים בישראל, בתחומי הפיתוח, ההנדסה, והייצור.

בין 200 המשרות המוצעות כעת: מהנדסים בפיתוח ובתפעול, אנשי IT, מפעילים ומרכיבים בייצור, אנשי איכות, מנהלי יצור, מנהלי מחלקות, אנשי מש"א, אנשי מצויינות תפעולית, מנהלי פרויקטים ועוד. המשרות מיועדות למגוון רחב של עובדים, נשים וגברים, ביניהם: אימהות (כולל משרות-אם מותאמות), חיילים משוחררים (עבודה מועדפת), בעלי השכלה גבוהה וגם עובדים ללא הכשרה, שזוכים לקבל הכשרות מקצועיות מטעם החברה, חלקם במסלולים חיצוניים במימון החברה וחלקם הכשרות תוך כדי עבודה (On the job training), המעניקות להם מקצוע מבוקש בתעשייה. מיקומו של המפעל בגליל מאפשר לו לגייס עובדים גם מהמגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי ועולים חדשים (רבים מהם דוברי רוסית) תושבי האזור.

לדברי ד"ר יהודה סלהוב, מנכ"ל UCT ישראל (לשעבר "המ-לט"), "הגיוס הוא חלק ממהלך משמעותי להרחבת יכולות הייצור, הפיתוח וההנדסה שלנו, בהתאם לקצב המואץ ולדרישות של תעשיית השבבים. במסגרת זו חנכנו לאחרונה מעבדות פיתוח ובדיקות בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, אנו מגייסים 200 עובדים, שדרגנו את קווי הייצור ושילשנו את קיבולת מחסן האספקה הרובוטי שלנו."

החברה מעסיקה 900 עובדים מתוכם 650 בארץ בקמפוס מרשים באזור התעשייה ציפורית, נוף הגליל, ועוד 280 בסניפיה ברחבי העולם. חברת האם, UCT העולמית, כבר הכריזה כי היא רואה בחברה בישראל מרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הגלובלית שלה, ותמשיך להשקיע בה בטכנולוגיה, בתשתית ובטאלנט.  החברה בארץ מהווה מוקד ידע וחדשנות בתחומה, עם פיתוחים פורצי דרך וטכנולוגיות ייחודיות ועטורות פרסים, הממצבות אותה כשותפה מוערכת למיטב חברות השבבים בעולם.

לדברי איריס רועי, דירקטורית משאבי אנוש גלובאלית ב-UCT ישראל, "המשרות שאנו מציעים מהוות הזדמנות כניסה מקצועית לעולם הייצור והטכנולוגיה, תקופה מרתקת שבה החברה עוברת שינוי והרחבה כספקית בעלת מעמד קריטי באקו-סיסטם של תעשיית השבבים. השילוב בין יציבות תעסוקתית של חברה ותיקה, הזדמנויות קידום והכשרה מקצועית, וסביבת עבודה תומכת – הופך את UCT לאחת מהחברות הבולטות בתעשייה הישראלית כיום."

החברה מפעילה מערך הכשרות מקצועיות ותוכניות ליווי נרחבות לעובדיה, ומפעילה גם אולפן ללימוד עברית למי שאינם דוברי השפה. בנוסף, מדי שנה מממנת החברה לימודים מקצועיים ואקדמיים לעובדים כדי לפתוח בפניהם אופציות לקידום, ומיישמת  תוכניות תמריצים שונות, כגון: "חבר מביא חבר" ואפיקים נוספים.

כחלק מהגיוון והחזון החברתי של החברה, UCT יוזמת ומקדמת גם תוכניות לשילוב אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, ומספקת להם תעסוקה מכבדת, תומכת ומעצימה. בין היתר, היא מעסיקה קבוצת עובדים בעלי צרכים מיוחדים, במסגרת שיתופי פעולה עם ארגונים כמו: "המשק"ם", “קלאב האוס” (מתמודדי נפש אשר סיימו את שלב הטיפול והשיקום ומבקשים להשתלב מחדש בחברה).

הפוסט חברת  UCT ישראל מגייסת 200 עובדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נובה (הבורסה לניירות ערך בתל אביב: נובה; נאסד"ק: NVMI) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2025 המלאה, שהסתיימה ב־31-12-2025. החברה דיווחה על שיאים שנתיים בהכנסות וברווחיות, וכן על המשך ביקוש לפתרונות מדידה מתקדמים לתהליכי ייצור שבבים – על רקע האצה בהשקעות הקשורות ל־AI.

עיקרי התוצאות לרבעון הרביעי של 2025

ברבעון הרביעי הסתכמו הכנסות החברה ב־222.6 מיליון דולר – עלייה של 14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 64.7 מיליון דולר, או 1.94 דולר למניה בדילול מלא – גידול של 23% לעומת התקופה המקבילה. על בסיס Non-GAAP דיווחה נובה על רווח נקי של 72.2 מיליון דולר, או 2.14 דולר למניה בדילול מלא – עלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל.

בנוסף, החברה ציינה כי הפתרונות המשולבים שלה למדידת ממדים נבחרו על ידי יצרנית עולמית מובילה בתחום המעבדים לתמיכה ביישומי CMP (Chemical Mechanical Planarization) – שלב קריטי בתהליכי ייצור מתקדמים.

שיאים שנתיים ב־2025, והדגשת ביקוש ל־GAA, DRAM ומארזים מתקדמים

לשנת 2025 כולה דיווחה נובה על הכנסות שיא של 880.6 מיליון דולר – גידול של 31% לעומת 2024. הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב־259.2 מיליון דולר, או 7.96 דולר למניה בדילול מלא – עלייה של 38% לעומת השנה הקודמת. על בסיס Non-GAAP הסתכם הרווח הנקי ב־282.6 מיליון דולר, או 8.62 דולר למניה בדילול מלא – גידול של 29% לעומת 2024.

החברה ייחסה את שיאי הביצועים, בין היתר, לשיא במכירות פתרונות למדידת ממדים, חומרים ואנליזה כימית, ולשיא במכירות לתהליכי Gate-All-Around, ל־DRAM ולמארזים מתקדמים – כתוצאה מביקוש גובר שמונע על ידי יישומי בינה מלאכותית.

לדברי גבי ויסמן, נשיא ומנכ״ל החברה: “2025 הייתה שנה יוצאת מן הכלל עבור נובה, עם שיאים בהכנסות וברווחיות… המומנטום הרחב, הרחבת היצע המוצרים והאימוץ של הפתרונות המתקדמים שלנו על ידי מספר לקוחות אסטרטגיים, מדגישים את כוחן של האסטרטגיה והטכנולוגיה שלנו.” הוא הוסיף כי לקראת 2026 החברה מאמינה שהיא “נמצאת במקום הנכון למנף את הגאות בהשקעות בשוק המוליכים למחצה”.

הפוסט נובה מסכמת את 2025 עם שיא בהכנסות וברווח; הכנסות הרבעון הרביעי עלו ל־222.6 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.