צביקה גולצמן, סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, הציג היום (שלישי) את תמונת המצב של תעשיית השבבים בישראל, לצד האתגרים והחסמים העומדים בפניה.

בכנס Ceva Technology Symposium 2025, שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה, ציין כי תעשיית השבבים המקומית כוללת כיום כ-200 חברות, מהן כ-25% רב-לאומיות, המעסיקות יחד כ-40 אלף עובדים – כ-10% מכלל עובדי ההיי-טק בישראל. 75% מהפעילות מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות.

גולצמן ציין כי מדובר בתעשייה דינמית ובעלת תרומה מהותית לייצוא הישראלי, אך כזו הפועלת "כמעט ללא מעורבות ממשלתית ביחס לעולם", תוך התמודדות עם תלות גבוהה בייצור מתקדם בחו"ל, מחסור במשקיעים מתמחים, ועלויות כניסה גבוהות במיוחד. לדבריו, "גם כאשר יש כוח אדם מיומן, הביקוש הגבוה יוצר תחרות פנימית קשה – ומגביר את הסיכון לדעיכה של ידע ליבה קריטי".

"אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה", אמר גולצמן. "אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד – וביצירת סביבה תומכת שתאפשר לצמוח מהיתרונות היחסיים שלנו".

גולצמן הדגיש כי לצד האתגרים, קיימים בישראל "איים של מצוינות" בתחומים מפציעים ובתחומי מו"פ שבהם חסמי הכניסה נמוכים יותר, וכי יש לנצל הזדמנות זו באמצעות תשתיות חדשות ותמיכה ייעודית. בין הצעדים המרכזיים שהציג: הקמת חממה טכנולוגית ייעודית לשבבים, שתתוקצב בכ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לסטארטאפים גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי.

בנוסף, גולצמן חשף כי רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה.

"תחום השבבים הוא מועמד טבעי לתמיכה מצד המדינה, משום שמדובר בפרויקטים ארוכי טווח הדורשים הון עתק ומשקיעים מעטים," אמר גולצמן. "לכן הוספנו אמת מידה חדשה – עדיפות לתחומים שבהם יש מיעוט משקיעים פרטיים".

עוד הוסיף כי רשות החדשנות פועלת לקידום שותפויות בינלאומיות, פיתוח הון אנושי והגברת החשיפה של התעשייה הישראלית למוסדות מחקר עולמיים, לצד תמיכה בטכנולוגיות מפציעות בתחומים כגון Power Electronics, Integrated Photonics ו-Advanced Packaging.

"אם תחום אינו כלכלי – הוא לא יחזיק לאורך זמן", סיכם גולצמן. "המטרה שלנו היא לבנות אקוסיסטם המחבר בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – כך שתעשיית השבבים הישראלית לא רק תשרוד, אלא תמשיך להוביל".

הפוסט בכיר ברשות החדשנות: “כדי לשמר יתרון – למקד, להקים חממות שבבים ולהשקיע בהון אנושי” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה ממשיכה להרחיב את פעילותה בישראל, ומודיעה כי תעתיק את מרכז המחקר והפיתוח שלה בבאר שבע לאתר חדש שיהיה גדול פי שלושה מזה הקיים. האתר החדש בפארק ההייטק של גב-ים בעיר, בהיקף של כ-3,000 מ"ר, צפוי להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד לסוף המחצית הראשונה של 2026.

זהו האתר הדרומי ביותר של אנבידיה בישראל, והוא מצטרף למרכזי הפיתוח הקיימים בתל אביב, רעננה, יוקנעם, מבוא כרמל ותל חי. במסגרת ההתרחבות, אנבידיה מתכוונת לגייס מאות עובדים נוספים באזור הדרום למרכז המורחב, ביניהם מפתחי שבבים,  מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים, סטודנטים ובוגרי תארים מתקדמים.

"הרחבת מרכז הפיתוח של אנבידיה בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר – בכל מקום שבו הם נמצאים," אמר עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. "הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מבאר שבע והסביבה, שייקחו חלק ביצירת טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."  

״הקמת הסייט החדש של אנבידיה והרחבת פעילותה בעיר פי שלושה, מהווים בשורה גדולה וחשובה לעיר באר שבע ולנגב," אמר רוביק דנילוביץ׳, ראש עיריית באר שבע. "החלטה זו מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי, ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים שיחזקו את ההון האנושי בעיר ויבססו את מעמדה של באר שבע כמרכז חדשנות מוביל."

פעילות מרכז הפיתוח המורחב בבאר שבע הינה חלק מן הפעילות הנרחבת של אנבידיה בישראל, בפיתוח טכנולוגיות המניעות את מהפכת ה-AI. הצוותים הנוכחיים ואלו שיצטרפו אליהם, יקחו חלק בפיתוח חומרה ותוכנה מתקדמים לתקשורת בינה מלאכותית (AI Networking), ובהם מוצרי NVIDIA Spectrum-X Ethernet, Quantum-X InfiniBand, NVLink, ConnectX ו-BlueField DPUs, כמו גם מעבדים מרכזיים למרכזי נתונים (CPUs) ועוד.

אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות ביותר במשק עם למעלה מ-5,000 עובדות ועובדים. מאז רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020, מספר העובדות והעובדים של אנבידיה בישראל יותר מהכפיל את עצמו, והחברה ממשיכ להתרחב עם מאות משרות פתוחות באתריה מהצפון ועד הדרום.

…

הפוסט אנבידיה מרחיבה את פעילותה בישראל עם סייט חדש בבאר שבע ותגייס מאות עובדים בדרום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלושה מבכירי אינטל פורשים מתפקידם כחלק מהיערכות מחודשת ורחבת היקף של החברה בתחום הייצור והפיתוח הטכנולוגי. המהלך מתבצע בהובלת המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן, שמנסה להחזיר את אינטל למרכז הבמה לאחר שנים של ירידה בנתח השוק ותחרות גוברת מצד אנבידיה ו-AMD.

בין הפורשים: קייזד מיסטרי וראיין ראסל, סגני נשיא בכירים בקבוצת הפיתוח הטכנולוגי, וכן גארי פאטון, ראש פלטפורמת טכנולוגיות העיצוב של החברה ולשעבר בכיר ב־IBM.

לאחרונה הודיעה אינטל על קיצוץ של כ־22% בכוח העבודה העולמי שלה עד סוף השנה – ירידה מ־109,800 עובדים ל־75,000 בלבד. צעד זה מצטרף לסגירת חטיבת השבבים לרכב ביוני האחרון, במסגרתה פוטרו כ־20% מעובדי המפעלים.

בנוסף, אינטל מקטינה את צוותי התכנון וההנדסה של יכולות הייצור, במקביל להאצלת סמכויות מחודשת לקבוצת הייצור בראשות נאגה צ’נדרשקרן, שהצטרף לאינטל ממיקרון והחל ליישם שינויים במרץ האחרון.

אינטל משנה את האסטרטגיה שלה ומודיעה כי פיתוח תהליך הייצור הבא שלה – 14A – יתבצע רק אם לקוחות חיצוניים יתחייבו מראש להשתמש בו. המנכ"ל טאן הבהיר במזכר פנימי: "ההשקעה שלנו בתהליך 14A תתבצע רק לאחר התחייבות רשמית מצד לקוחות." החברה אף שוקלת לעצור את הפיתוח של תהליך 18A אם לא יימצא לכך הצדקה כלכלית.

למרות זאת, אינטל עדיין מתכננת להשתמש בתהליך 18A בשבבים מסדרת Panther Lake, שצפויים להיכנס לייצור מאסיבי בהמשך השנה.

מאבק על שוק ה-AI

המהלכים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד לאינטל, שמתקשה להדביק את הפער מול אנבידיה ו-AMD בתחום הבינה המלאכותית. אנבידיה מחזיקה כיום ביותר מ־80% מהשוק, עם הכנסות של 18.4 מיליארד דולר בתחום מרכזי הנתונים ברבעון האחרון בלבד. שבבי ה-MI300 של AMD צפויים לייצר הכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר השנה.

מנגד, שבבי ה־Gaudi של אינטל ממוצבים כאופציה חסכונית ולא כפתרון ביצועי מוביל. החברה מנסה לשנות זאת ומודיעה על עדכון פורטפוליו ה-AI שלה, כולל מיקוד ביישומים חדשים כגון רובוטיקה וסוכנים חכמים.

הפוסט שלושה בכירים באינטל פורשים במסגרת רה-ארגון נרחב בייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח ביקורת ממשלתי חדש חושף: תחזיות קודמות של ממשל יון סוק-יול ז"ל פגעו ביכולת ההיערכות של קוריאה הדרומית לתעשיית השבבים העתידית. לפי הממצאים, אם המדיניות הנוכחית לא תשתנה, תחסר התעשייה בכוח אדם בהיקף עצום של עד 81,000 עובדים עד שנת 2031.

הממצאים, שפורסמו ביום שלישי על ידי מועצת הביקורת והבדיקה של קוריאה (BAI), מצביעים על כך שהערכת הממשלה מ־2022 התמקדה רק בצמיחה עתידית, והתעלמה מצורכי החלפה של עובדים שיפרשו או יעזבו. הערכה מעודכנת שהוזמנה על ידי המבקרים קובעת כי הביקוש להחלפה בלבד יעמוד על כ-89 אלף עובדים.

בנוסף, נמצא כי התחזית המקורית להיקף הצמיחה הייתה מופרזת בכ-35 אלף עובדים. במצטבר, לפי ההערכה החדשה, הביקוש האמיתי בתעשייה עד סוף העשור יעמוד על 181 אלף עובדים – כ-54 אלף יותר מהתחזית הממשלתית הקודמת.

התגובה של משרד החינוך למצב הוכחה גם היא כבעייתית, שכן תכניות ההכשרה התבססו על התחזית המוטעית וכללו גם תוכניות הסבה לעובדים קיימים, שאינן מייצרות כוח אדם חדש. כך נוצר פער נוסף של כ־50 אלף בין ההיצע לבין הביקוש.

עוד צוין כי תכנית משרד החינוך להרחבת כוח האדם הדיגיטלי אינה כוללת פירוט לפי תחומים טכנולוגיים, וכי צפויים מחסורים בתחומים כגון ענן, אבטחת סייבר, נתוני עתק, 5G ו־6G – אף שהביקוש בתחום הבינה המלאכותית והמטאברס עשוי להיות מסופק.

כ

הפוסט תעשיית השבבים של קוריאה עלולה לסבול מחוסר של 81 אלף עובדים עד 2031 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנת 2025 ממשיכה את גל הפיטורים ששבר שיאים אשתקד, אז קוצצו למעלה מ-150 אלף משרות בענף ההיי-טק העולמי. לפי ­-TechCrunch Layoffs Tracker-, עד אמצע יוני רשומות כבר למעלה מ-22 אלף משרות שאבדו, כאשר חודש פברואר לבדו תרם כ-16 אלף מהן. לצד קיצוצים בחברות הענק — אינטל, מיקרוסופט, אמזון, מטא וגוגל — בולטים פיטורים במספר חברות שמרכז הכובד שלהן נמצא בישראל או מפעילות כאן קווי פיתוח משמעותיים.

הפגיעה הישירה בישראל

בנוסף, קיצוצי הענק שהכריזה אינטל באפריל — כ-21 אלף עובדים (20 % מכוח האדם העולמי) — טרם תורגמו למספרים רשמיים בישראל, אך גורמי תעשייה מעריכים כי מאות משרות מקומיות יושפעו בחודשים הקרובים. גם במיקרוסופט, שפיטרה מעל 6,500 עובדים במאי ועוד מאות ביוני, מופעלות תוכניות התייעלות הנוגעות לחלק מהצוותים הישראלים בתחום אבטחת-המידע וקלאוד.

מגמות ותגובות בשוק הישראלי

• מעבר למודל “רזה” – חברות סטארט-אפ ישראליות קטנות-בינוניות, דוגמת Otorio ו-Rec Room, מצמצמות עובדים כדי להאריך את “מסלול ההמראה” עד גיוס ההון הבא.
• התמקדות ב-AI – קיצוצי כוח-אדם מואצים דווקא במשרות שאינן מוצר/פיתוח ליבה בבינה-מלאכותית. דוברים בארגון Startup Nation Policy Institute מציינים כי “מיומנויות AI-Gen חדשות הפכו לחיסון תעסוקתי יחסי”.
• השפעה על שוק העבודה – נתוני הלמ”ס האחרונים מצביעים על עלייה מתונה בשיעור האבטלה בענפי התכנה (3.9 %-3.4 % ברבעון). חברות השמה מדווחות על גידול של 25 % במועמדים פעילים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מבט קדימה

המשק הישראלי אמנם מחוסן חלקית בזכות אחוז גבוה של חברות רב-לאומיות הצומחות כאן, אך תלותו בשוק העולמי הופכת אותו רגיש לגלי פיטורים גלובליים. מומחי התעסוקה מעריכים כי המחצית השנייה של 2025 תמשיך להיות תנודתית: החברות הגדולות ימשיכו להתייעל, וסטארט-אפים יידרשו להראות מסלול הכנסות ברור כדי להימנע מקיצוצים נוספים.

מקור הנתונים: TechCrunch, “A comprehensive list of 2025 tech layoffs”, 17 ביוני 2025.

הפוסט גל פיטורי ההיי-טק הגלובלי של 2025 פוגע גם במשק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מועצת השבבים של קנדה את דו"ח צוות העבודה לשנת 2025 בנושא פיתוח כישרונות וכוח עבודה בתעשיית השבבים, תחת הכותרת: "חיזוק הצינור האנושי לתעשיית השבבים למען תחרות גלובלית".

בין מחברי הדו"ח נמנית השותפה קוסמינה מוראריו (Cosmina Morariu) ממשרד Fragomen, שהובילה את פרק ההמלצות בתחום מדיניות ההגירה. הדו"ח מדגיש את הצורך הדחוף בצעדים לשיפור ניידות כוח אדם, למשיכת עובדים מיומנים ולטיפוח דור חדש של מומחים מקומיים בתעשיית הסמיקונדקטורים.

הצעדים המרכזיים שמפורטים בדו"ח כוללים:

• הרחבת תוכניות הכשרה והסמכה לבוגרי אוניברסיטאות בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה;
• קידום מסלולים יעילים להגירה מקצועית לקנדה;
• בניית מערך הסמכות ייעודיות לתעשיית השבבים;
• פיתוח שותפויות בין אקדמיה לתעשייה;
• והצבת תחום השבבים כיעד לאומי מרכזי בתכנון כוח האדם הקנדי.

מהדו"ח עולה כי הפער בכוח אדם מיומן מהווה חסם מרכזי ליכולתה של קנדה לשמור על תחרותיות גלובלית בתחום השבבים, במיוחד על רקע ההשקעות האסטרטגיות שנעשות בשנים האחרונות במדינות כמו ארה"ב, טייוואן, יפן והאיחוד האירופי.

המועצה מציעה כי באמצעות תכנון אסטרטגי של מדיניות הגירה, השקעה בהון אנושי ושיתוף פעולה חוצה מגזרים, תוכל קנדה להפוך למוקד חדשני מוביל בשרשרת האספקה הגלובלית של תעשיית השבבים.

הדו"ח המלא זמין להורדה באתר מועצת השבבים של קנדה.

הפוסט מועצת השבבים של קנדה פרסמה דו"ח מיוחד בנושא חיזוק ההון האנושי של קנדה לתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה תרחיב את משרדיה בתל אביב בעשר קומות, שיצטרפו לשמונה קומות בהן מחזיקה החברה כיום. לאחר ההתרחבות, יתפרשו משרדי החברה על פני 18 קומות, בשטח של כ-22,000 מ"ר – למעלה ממחצית משטחו של הבניין. במרכז המורחב של החברה בתל אביב יהיו למעלה מ-1,200 מקומות ישיבה, לצד מעבדות מחקר בינה מלאכותית וכן חלל כנסים ואירועים. כמו כן, אנבידיה תקים מתחם הסעדה שיופעל על ידי קבוצת מחניודה בהובלת השף אסף גרניט, שנבחרה להוביל את  המערך הקולינרי בכל משרדי החברה מוקדם יותר השנה. 

האתר יחל לפעול במתכונת מלאה עד סוף השנה, ויתמוך בהרחבת פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, כשהוא משרת עשרות קבוצות מוצר והנדסה, המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך עבור מרכזי נתונים – חומרה ותוכנה בתחום התקשורת המואצת, עיצוב מעבדים (CPU), תוכנה בתחום ה-AI ועוד.

18 הקומות של משרדי אנבידיה במגדלי "תאומי רובינשטיין" מצטרפות למשרדים ואתרי הנדסה של החברה הפרוסים ברחבי המדינה מצפון לדרום: תל-חי, יקנעם ומבוא כרמל בצפון הארץ, רעננה ותל אביב במרכזה, ובאר שבע בדרום. משרדי אנבידיה בתל אביב הם השניים בגודלם בישראל, אחרי הסייט המרכזי של החברה ביקנעם. 

"אנחנו שמחים להמשיך ולהעמיק את ההשקעה שלנו בישראל, מתוך אמונה בהון האנושי וביכולת שלו להוביל חדשנות עולמית", אמר עמית קריג, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל. "הרחבת המרכז בתל אביב תאפשר לנו להמשיך לגדול, לגייס עוד עובדות ועובדים מצוינים, ולקדם בישראל חדשנות פורצת דרך בבינה מלאכותית". 

אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות ביותר במשק עם למעלה מ -4,500 עובדות ועובדים. מאז רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020, מספר העובדות והעובדים של אנבידיה בישראל יותר מהכפיל את עצמו, והחברה ממשיכה להתרחב עם מאות משרות פתוחות במשרדיה ביקנעם, תל אביב, רעננה, באר שבע ותל חי.

הפוסט NVIDIA מכפילה את מרכז המו"פ בתל אביב כחלק מהעמקת פעילותה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איש ההייטק הוותיק, פאדי עבּוד, שמונה לאחרונה כ-Intel Fellow ומכהן כמנכ"ל מוביל במעבדות Power, Performance, and Thermal עבור עסקי ה-Client SOC של אינטל, מונה ליושב ראש שותף בדירקטוריון של ארגון צופן-תשבּיק. עבּוד, שמכהן כחבר דירקטוריון בארגון בשנה האחרונה, ימלא את התפקיד לצד אלון בר שני יזם ואיש הייטק ותיק, שמונה לפני מספר חודשים ליו"ר שותף, ויחליף את ד"ר רמזי חלבי, יזם ואיש עסקים ששימש כיו"ר הועד המנהל בארגון צופן-תשבּיק מזה 16 שנה.

במסגרת תפקידו, פאדי, עם קריירה מרשימה של 34 שנה באינטל, ישלב בין ניסיונו רב השנים בתעשיית ההייטק לבין פעילות צופן- תשבּיק.

צופן-תשבּיק, בראשות המנכ"לית מייסם ג'לג'ולי, הוא ארגון חיים משותפים שנוסד על-ידי ערבים ויהודים, המאמין ופועל בהתאם לערכי השותפות, השוויון, השילוב והגיוון בין כל רבדי החברה הישראלית. הבחירה בפאדי עבּוד נובעת מהצורך בתגבור הדירקטוריון בדמות מנוסה מוכרת ומובילה בתעשיית ההייטק הישראלית והגלובלית, מהחברה הערבית, כאשר שותפות כזו בועד המנהל תשקף ותקדם את ערך החיים המשותפים, אשר צופן-תשבּיק מקדמת בפעילותיה המגוונות. בנוסף לחיזוק קשרי העבודה ויחסי הגומלין עם חברות ההייטק, בעיקר נוכח האתגרים הרבים שהמשק, הכלכלה והחברה הישראלית עוברים בשנים האחרונות, כולל מיתון, משבר חוקתי ומלחמה והשלכותיהם המאתגרות.

צופן-תשבּיק פועלת לשילוב מהנדסים ערבים בתעשיית ההייטק, שמזה למעלה משנתיים מתמודדת עם האטה, מיתון, עזיבת משקיעים, משבר כלכלי-ביטחוני וחברתי ומלחמה, המשפיעים על יכולת התעשייה לקלוט מהנדסים בכלל ומהנדסים מהחברה הערבית בפרט.

פאדי עבּוד, יושב ראש שותף בארגון צופן-תשבּיק: "החינוך שקיבלתי בבית, והניסיון של במשך יותר מ- 30 שנה בהייטק למדו אותי שהצלחה ושמחת חיים טמונים בעשייה מתוך אהבה, לאהוב את מה שאתה עושה ובעיקר את מי שאתה חיי ועובד איתם ולמענם. ארגון צופן-תשבּיק מגלם את כל הערכים האלה הלכה למעשה ומחבר בין אנשים שונים להשגת מטרה עילאית. שאיפה למצוינות בחברה הערבית דרך שילוב שוויוני בהייטק והכל מתוך תרומה ואהבה.

מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשבּיק: "מינויו של פאדי עבוד ליושב ראש שותף של ארגון צופן- תשבּיק הוא צעד חשוב ומשמעותי עבורנו. הבחירה בפאדי נעשתה לאור ניסיונו העשיר בתעשיית ההייטק והקשרים הרחבים שצבר במהלך 34 שנות קריירה מרשימות, אשר הופכות אותו לדמות מופת עבור סטודנטים ומהנדסים צעירים. פאדי מהווה דוגמה חיה למהנדס ערבי שבנה קריירה יוצאת דופן תוך שהוא מפלס דרך ומוביל בהצלחה בתעשיית ההייטק הגלובלית.

לאור האתגרים הרבים שבפניהם ניצבת תעשיית ההייטק, במיוחד בתקופה זו של האטה כלכלית, מצב חירום ומלחמה, ישנה חשיבות רבה להדק את הקשרים עם החברות והגורמים המובילים בתחום. אני בטוחה כי השותפות בין פאדי ואלון בר-שני, שניהם בעלי ניסיון רחב במגוון תחומים, תסייע להעמיק את הקשר עם אנשי מפתח ותסייע לצופן- תשבּיק להמשיך לפתח את פעולתה ולהשפיע באופן חיובי על החברה הישראלית וההייטק בפרט."

אודות ארגון צופן-תשבּיק

ארגון צופן- תשבּיק הוא ארגון חברה משותפת ערבי-יהודי, שפועל בתחום שילוב החברה הערבית בענף ההייטק בישראל ופיתוח הענף בחברה הערבית כמנוף לצמיחה כלכלית וכזרז בבניית חברה משותפת בישראל. הארגון, שנוסד בשנת 2008, הוביל להשמת אלפי עובדים ועובדות מהחברה הערבית עד היום בהייטק, וכן להפניית תקציבי מדינה לפיתוח הייטק בחברה הערבית. לצד השמות מהנדסים ערביים בהייטק, פעילות צופן כוללת טיפוח ההון האנושי הטכנולוגי בחברה הערבית החל מהכשרות וקורסים, דרך ייעוץ והכוונה, סימולציות, ומתן כלים להשתלבות בתעשייה.

הפוסט פאדי עבּוד, מנהל בכיר באינטל העולמית, מונה ליושב ראש שותף בארגון צופן-תשבּיק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת AMD הודיעה כי תפטר כ-4% מכוח האדם שלה ברחבי העולם, המוערך בכ-1,000 עובדים, כחלק מהתמקדותה בהזדמנויות הצמיחה המרכזיות שלה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. המהלך מתבצע לאחר שהחברה הכפילה את מצבת כוח האדם שלה בשלוש השנים האחרונות. המהלך עשוי לאפשר ל-AMD להתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום הבינה המלאכותית, תוך ייעול המבנה הארגוני ושמירה על תחרותיות.

בהצהרה מ-AMD נמסר: "כחלק מהתאמת המשאבים להזדמנויות הצמיחה הגדולות ביותר שלנו, אנו נוקטים במספר צעדים ממוקדים שכוללים, לצערנו, צמצום כוח האדם הגלובלי בכ-4%. אנו מחויבים לטפל בעובדים המושפעים מהמהלך בכבוד ולסייע להם בתהליך המעבר".

המהלך נועד למקד את מאמצי החברה בתחומי הצמיחה המהירה, כולל מרכזי הנתונים ומעבדי AI. עם זאת, לא נמסר אילו חטיבות יושפעו יותר מהפיטורים.

ב-2023 העסיקה AMD כ-25,768 עובדים במשרה מלאה ועוד 9,526 עובדים זמניים, לעומת 2020, אז העסיקה החברה 12,637 עובדים במשרה מלאה ו-5,739 עובדים זמניים בלבד.

השוואה עם אינטל

בניגוד ל-AMD, המתמקדת במבנה ארגוני יעיל יותר, אינטל פיטרה לאחרונה כ-16,000 עובדים כחלק מהתאמת ההוצאות לרווחים הנוכחיים. אינטל רשמה הפסדים כספיים ברבעונים האחרונים, בעוד AMD מרוויחה.

הפוסט AMD מפטרת 4% מכוח האדם הגלובלי שלה ומתמקדת בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"האתגר העיקרי מאז תחילת המלחמה היה המעבר בין שירות צבאי אינטנסיבי לחזרה לשגרת העבודה ". כך אמרה ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא באלביט ומנהלת תחום משאבי האנוש במפגש הסיליקון קלאב שעסק בסוגיית התעשייה תחת מלחמה". גורדון פתחה את דבריה בתרומה הקריטית של אלביט למאמץ הצבאי: "המלחמה דרשה מאיתנו להיות בכוננות מלאה – לא רק מבחינת התוצרים הטכנולוגיים שלנו, אלא גם מבחינת היכולת שלנו לשמור על החוסן האנושי של העובדים והמנהלים."

ד"ר גורדון ציטטה אחד מעובדי החברה שחזר משירות מילואים במגלן ואמר: "כשאני במילואים, אני עובר מ-0 ל-100 בשנייה. אבל כשאני צריך לחזור לעבודה, אף אחד לא לימד אותי איך לחזור מ-100 ל-0." ההקבלה הזו מדגישה את אחד הקשיים המרכזיים שעמדו בפני החברה – כיצד לתמוך בעובדים במעבר החד שבין עולם המלחמה לעולם העבודה השגרתי.

תמיכה בעובדים ובמנהלים

גורדון הדגישה את חשיבות התמיכה המתמשכת בעובדים, המנהלים ומשפחותיהם בתקופה של אי ודאות וביטחון מופחת. היא הצביעה על כך שהחברה הייתה חייבת לספק מענה לצרכים משתנים, גם ברמה האישית וגם ברמה התפקודית. לדבריה, "החוסן הקהילתי והחברתי הוא קריטי בשלב הראשוני, והבנת הצרכים השונים של כל קבוצת עובדים חשובה להבטחת היציבות התפקודית."

"האתגרים המנהיגותיים שהמלחמה הציבה בפני אלביט, היו כיצד לשמור על האפקטיביות המבצעית של החברה במקביל לצרכים האנושיים של העובדים. אנחנו חברה טכנולוגית עם רוב של גברים," היא ציינה, "ולא תמיד החמלה היא הצד החזק שלנו. אך נאלצנו לפתח כלים שיאפשרו לנו להתמודד עם השבר הרגשי והאנושי שנוצר בעקבות המלחמה."

בהמשך דבריה, סיפרה גורדון על השיטות שפיתחה החברה לתמיכה בעובדים ובמנהלים. אחד מהם היה פיתוח סדנאות ייעודיות למנהלים, שנועדו לחזק את יכולות הניהול שלהם בזמן משבר. "היה חשוב לנו לא רק לשרוד את המשבר, אלא גם לצמוח ממנו," היא הסבירה. המטרה הייתה לאפשר למנהלים להוביל את צוותיהם בצורה אפקטיבית גם כשהמצב הכללי קשה.

"במהלך המלחמה, אלביט נדרשה להעביר קווי ייצור באופן דחוף מצפון הארץ לאזורים אחרים כדי להבטיח את המשכיות הפעילות. "היינו חייבים לפנות את המפעל תוך ימים בודדים, ולהקים מחדש את קווי הייצור באזורי מרכז הארץ," הסבירה, תוך שהיא מדגישה את המחויבות להמשיך ולספק ציוד חיוני לכוחות הביטחון.

מחוסן לתקווה

גורדון סיימה את דבריה בהתמקדות בעתיד ובמשמעות הרחבה של תקווה. "בתחילת הדרך דיברנו על חוסן," היא אמרה, "אבל ככל שהזמן חלף, הבנתי שאי אפשר להסתפק רק בזה. אנחנו צריכים להסתכל גם קדימה – עם תקווה, שהיא לא פסיבית כמו אופטימיות, אלא אקטיבית. אנחנו פועלים כדי להבטיח שמאמצינו יניבו תוצאות טובות."

"המסר שלי הוא שהחשיבות של הובלת שינוי מתוך תקווה, גם במצבי משבר". היא קראה למנהיגים לשאול את עצמם "מדוע אנחנו מחזיקים מעמד?" ולדחוף ליצירת מציאות טובה יותר מתוך הבנה שהמאמץ ראוי.

הפוסט ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא אלביט: "העובדים נדרשו לעבור מאפס למאה בשניה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.