חברת AMD הודיעה כי תפטר כ-4% מכוח האדם שלה ברחבי העולם, המוערך בכ-1,000 עובדים, כחלק מהתמקדותה בהזדמנויות הצמיחה המרכזיות שלה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. המהלך מתבצע לאחר שהחברה הכפילה את מצבת כוח האדם שלה בשלוש השנים האחרונות. המהלך עשוי לאפשר ל-AMD להתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום הבינה המלאכותית, תוך ייעול המבנה הארגוני ושמירה על תחרותיות.

בהצהרה מ-AMD נמסר: "כחלק מהתאמת המשאבים להזדמנויות הצמיחה הגדולות ביותר שלנו, אנו נוקטים במספר צעדים ממוקדים שכוללים, לצערנו, צמצום כוח האדם הגלובלי בכ-4%. אנו מחויבים לטפל בעובדים המושפעים מהמהלך בכבוד ולסייע להם בתהליך המעבר".

המהלך נועד למקד את מאמצי החברה בתחומי הצמיחה המהירה, כולל מרכזי הנתונים ומעבדי AI. עם זאת, לא נמסר אילו חטיבות יושפעו יותר מהפיטורים.

ב-2023 העסיקה AMD כ-25,768 עובדים במשרה מלאה ועוד 9,526 עובדים זמניים, לעומת 2020, אז העסיקה החברה 12,637 עובדים במשרה מלאה ו-5,739 עובדים זמניים בלבד.

השוואה עם אינטל

בניגוד ל-AMD, המתמקדת במבנה ארגוני יעיל יותר, אינטל פיטרה לאחרונה כ-16,000 עובדים כחלק מהתאמת ההוצאות לרווחים הנוכחיים. אינטל רשמה הפסדים כספיים ברבעונים האחרונים, בעוד AMD מרוויחה.

הפוסט AMD מפטרת 4% מכוח האדם הגלובלי שלה ומתמקדת בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"האתגר העיקרי מאז תחילת המלחמה היה המעבר בין שירות צבאי אינטנסיבי לחזרה לשגרת העבודה ". כך אמרה ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא באלביט ומנהלת תחום משאבי האנוש במפגש הסיליקון קלאב שעסק בסוגיית התעשייה תחת מלחמה". גורדון פתחה את דבריה בתרומה הקריטית של אלביט למאמץ הצבאי: "המלחמה דרשה מאיתנו להיות בכוננות מלאה – לא רק מבחינת התוצרים הטכנולוגיים שלנו, אלא גם מבחינת היכולת שלנו לשמור על החוסן האנושי של העובדים והמנהלים."

ד"ר גורדון ציטטה אחד מעובדי החברה שחזר משירות מילואים במגלן ואמר: "כשאני במילואים, אני עובר מ-0 ל-100 בשנייה. אבל כשאני צריך לחזור לעבודה, אף אחד לא לימד אותי איך לחזור מ-100 ל-0." ההקבלה הזו מדגישה את אחד הקשיים המרכזיים שעמדו בפני החברה – כיצד לתמוך בעובדים במעבר החד שבין עולם המלחמה לעולם העבודה השגרתי.

תמיכה בעובדים ובמנהלים

גורדון הדגישה את חשיבות התמיכה המתמשכת בעובדים, המנהלים ומשפחותיהם בתקופה של אי ודאות וביטחון מופחת. היא הצביעה על כך שהחברה הייתה חייבת לספק מענה לצרכים משתנים, גם ברמה האישית וגם ברמה התפקודית. לדבריה, "החוסן הקהילתי והחברתי הוא קריטי בשלב הראשוני, והבנת הצרכים השונים של כל קבוצת עובדים חשובה להבטחת היציבות התפקודית."

"האתגרים המנהיגותיים שהמלחמה הציבה בפני אלביט, היו כיצד לשמור על האפקטיביות המבצעית של החברה במקביל לצרכים האנושיים של העובדים. אנחנו חברה טכנולוגית עם רוב של גברים," היא ציינה, "ולא תמיד החמלה היא הצד החזק שלנו. אך נאלצנו לפתח כלים שיאפשרו לנו להתמודד עם השבר הרגשי והאנושי שנוצר בעקבות המלחמה."

בהמשך דבריה, סיפרה גורדון על השיטות שפיתחה החברה לתמיכה בעובדים ובמנהלים. אחד מהם היה פיתוח סדנאות ייעודיות למנהלים, שנועדו לחזק את יכולות הניהול שלהם בזמן משבר. "היה חשוב לנו לא רק לשרוד את המשבר, אלא גם לצמוח ממנו," היא הסבירה. המטרה הייתה לאפשר למנהלים להוביל את צוותיהם בצורה אפקטיבית גם כשהמצב הכללי קשה.

"במהלך המלחמה, אלביט נדרשה להעביר קווי ייצור באופן דחוף מצפון הארץ לאזורים אחרים כדי להבטיח את המשכיות הפעילות. "היינו חייבים לפנות את המפעל תוך ימים בודדים, ולהקים מחדש את קווי הייצור באזורי מרכז הארץ," הסבירה, תוך שהיא מדגישה את המחויבות להמשיך ולספק ציוד חיוני לכוחות הביטחון.

מחוסן לתקווה

גורדון סיימה את דבריה בהתמקדות בעתיד ובמשמעות הרחבה של תקווה. "בתחילת הדרך דיברנו על חוסן," היא אמרה, "אבל ככל שהזמן חלף, הבנתי שאי אפשר להסתפק רק בזה. אנחנו צריכים להסתכל גם קדימה – עם תקווה, שהיא לא פסיבית כמו אופטימיות, אלא אקטיבית. אנחנו פועלים כדי להבטיח שמאמצינו יניבו תוצאות טובות."

"המסר שלי הוא שהחשיבות של הובלת שינוי מתוך תקווה, גם במצבי משבר". היא קראה למנהיגים לשאול את עצמם "מדוע אנחנו מחזיקים מעמד?" ולדחוף ליצירת מציאות טובה יותר מתוך הבנה שהמאמץ ראוי.

הפוסט ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא אלביט: "העובדים נדרשו לעבור מאפס למאה בשניה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומשרד הכלכלה מכריזים על בחירתם של חמישה גופים שיובילו תכניות הכשרה למנכ"לים ולמנכ"ליות של חברות הדיפ-טק. במסגרת התכניות, שימשכו 12 חודשים, יושקע תקציב של עד מיליון ש"ח לכל גוף, במימון של עד 70%. מדובר ביוזמה חדשנית שנועדה להתמודד עם הפערים הקיימים בניהול הבכיר בסקטורים אלו.

חברות דיפ-טק, וחברות חדשות רבות מוקמות מדי שנה. במקרים רבים, המיזמים מתחילים מידע אקדמי של חוקר ישראלי ובחלק מהמקרים הוא נעדר ניסיון עסקי ולכן נדרש מנכ״ל עסקי להובלת המיזם. תכניות ההכשרה החדשות יאפשרו לטפח עתודה ניהולית שתדע לנווט את החברות הללו לשווקים הבינלאומיים ולסייע להן בגיוס הון משמעותי.

במרץ האחרון השיקה רשות החדשנות את "קרן ההזנק", שמעמידה תקציב של למעלה מ-500 מיליון ש"ח בשנה להשקעה בחברות דיפ-טק בשלבים המוקדמים, בשיתוף פעולה עם קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים. תכניות ההכשרה החדשות שנבחרו הן צעד משלים להשקתה של קרן ההזנק.

התכניות החדשות מיועדות לשתי אוכלוסיות עיקריות: מנהלים מנוסים בחברות דיפ-טק שמבקשים להתקדם לתפקידי מנכ"ליות ומנכ"לים וכן מנכ"ליות ומנכ"לים מחברות שאינן בתחום הדיפ-טק, המבקשים לרכוש את הכלים והידע הנחוצים להובלת חברות דיפ-טק.הגופים שנבחרו להוביל את ההכשרה: 

– המוסד להכשרת דיפ-טק  – תוכנית הכשרה, בשיתוף חממת Earth and Beyond ,חברת  SPIRE, בשיתוף משקיעים וחברות בינלאומיות , המיועדת למנהלים בכירים בחברות מתחומים אחרים הרוצים לשמש מנכ"ל בתחום הדיפטק, או מנהלים בדיפטק הרוצים להתקדם לתפקידי מנכ״לות. התכנית כוללת חשיפה לתחומי הדיפטק וידע עיוני מעשי בסוגיות: ניהול, ניהול חברות, ייצור, גיוס משקיעים, היבטים מסחריים ומשפטיים, קנין רוחני, הכשרה מעשית, ועוד

–להב פיתוח מנהלים –  התכנית של הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב מבוססת על שת״פ עם קרנות הון סיכון, ותתמקד בהקניית ידע, כלים מעשיים, ליווי והטמעה לאורך זמן, והתנסות מעשית (Internship) בחברות Deep Tech למנכ"לים פוטנציאליים, ביניהם בעלי PhD טכנולוגי/מדעי באוניברסיטאות שרוצים להשתלב בתעשייה, כולל תהליכי השמה בחברות הזנק הפועלות בתחומי הדיפטק.

– קבוצת מומנטום – תכנית בינלאומית לפיתוח עתודה ניהולית בכירה בשיתוף "יזם-בוסטון", מומנטום מקבוצת פילת, עמותת ממר"ם וביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת Northeastern ,. התכנית משלבת הכשרה מקצועית, מעשית ואקדמית, סדנאות לצמיחה אישית, מומחי תוכן, ליווי אישי, שולחנות עגולים עם גופים ובכירים מקהילת הדיפ-טק בישראל ובבוסטון מנטורינג ואופציה להשמה. יושם דגש על צמצום פערי תרבות ואתגרים הקשורים בהובלה וצמיחה של חברות דיפ-טק ישראליות בשלבי המעבר מאקדמיה לפיתוח ולמסחור.

–  רשת הבריאות (8400) – הכשרה עיונית ומעשית שמחברת בין תחומי הבריאות וההייטק ליצירת דור חדש של מנכ"לים ומנכ"ליות בתעשיית ההלת'-טק, בדגש על ביוקונברג'נס, וחיבור בין עולמות ההנדסה והביוטק. התוכנית מציעה חיבור להזדמנויות להובלת חברות, דרך רשת 8400.

– נשים במוביליטי בע"מ – תאגיד חדש המתבסס על קהילות שפועלות בתחום המקצועי של מוביליטי, אנרגיה וייצור מתקדם מזה מספר שנים. התכנית "אקדמיה למנכ"ליות" הינה חדשה ומטרתה הכשרת נשים המכהנות כמנהלות בכירות בתעשייות התחבורה החכמה, אנרגיה ויצור מתקדם לתפקידי מנכ"ליות.

חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות: " ישראל היא מרכז עולמי של חדשנות טכנולוגית, אך לצד הצלחות גדולות, קיים חוסר במנהלים שיובילו את חברות הדיפ-טק להצלחה מסחרית. תעשיית ההייטק הישראלית כבר הוכיחה את יכולתה להקים חברות ענק גלובליות, ועתה באמצעות תכנית הכשרת המנכ"לים החדשה נוכל למנף את הכישרונות הללו גם לעולמות הדיפ-טק."

מיכל פינק, ראש מערך צמיחה, חדשנות ואסטרטגיה במשרד הכלכלה: "תכנית הצמיחה הלאומית שמקדם המשרד, נועדה לדחוף, להגדיל ובעיקר להצמיח את כלכלת ישראל באמצעות קידום חברות טכנולוגיות דרך קלסטרים תחרותיים וקהילות חדשנות,  בתחומים בהם זיהינו פוטנציאל כלכלי משמעותי. טכנולוגיות הדיפטק הנן ממנועי הצמיחה הרלוונטיים והחשובים ביותר בעת הזו, וקידום ההון האנושי הבכיר בתחום יקדם את ענפי החדשנות בישראל. אנו בטוחים שהמהלך שנעשה כאן בשיתוף רשות החדשנות, יפתור חסמים בענף ויאפשר לחברות להצליח ולמצות את הפוטנציאל שלהן, הן בהיבט המקצועי והן בפן הפיננסי".

הפוסט חמישה גופים יכשירו מנכ"לים ומנכ"ליות לחברות דיפ-טק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפאנל המרכזי של פסגת הבכירים ב כנס ChipEx2024 התקיים בת"א ב-8 במאי, ואירח ארבעה מהמובילים בתעשיית השבבים העולמית. המשתתפים בפנל היו ד"ר רימון אגאיבי, סגן נשיא חטיבת השבבים של סמסונג לאזור אירופה דב מורן, שותף מנהל ב-Grove Ventures; גדעון בן צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור; וד"ר תמרה בקשט, מנכ"לית VisIC .הנחה את הפאנל שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG ויו"ר משותף של כנס ChipEx2024. כל אחד מהמשתתפים הציג את נקודת המבט הייחודית שלו על האתגרים וההזדמנויות בתעשיית השבבים.

גרדמן: תעשיית השבבים נמצאת במצב של שינוי מתמיד. מהם לדעתכם שלושת האתגרים החשובים ביותר בתעשייה שלנו?

מורן: "תעשיית השבבים תמיד הייתה דינמית ומאתגרת. עם המעבר לייצור בגיאומטריות קטנות יותר, עלות המסכות מגיעה למיליוני דולרים ולעומת זאת  אם נשארים בגיאומטריות פחות מתקדמות, השבב צורך יותר חשמל והוא  יותר ומוגבל. זה משחק מאתגר לחברות סטארט-אפ בתחום ה-CPU.. בנוסף, חברות גדולות שהיו קונות שבבים שיצרניות השבבים המרכזיות מפתחות כיום את השבבים שלהן בעצמן, מה שמצמצם את השוק לחברות סטרטאפ  ובולע את המשאבים האנושיים הנדרשים."

ד"ר אגאיבי: "אנו ממשיכים לחוות גלים טכנולוגיים המניעים את התעשייה, כמו בסוף שנות ה-90 עם התפתחות רשת האינטרנט העולמית, ולאחר מכן בסוף שנות ה-2000 עם מהפכת המובייל, ובסוף שנות ה-20 עם ה-IoT, שלא ממש המריא, וכעת עם טירוף ה-AI. כל אלו גורמים לחוסר איזון בין ההיצע לביקוש, ומקשיםעל עסקים להעריך את המצב בצורה נכונה.

לכך יש השלכות על תחזיות ההשקעות הגדולות של יצרניות הטכנולוגיה המרכזיות. יש לזכור שהסיבה לכך ש-IDMs חדלו לפעול היא שזה הפך להיות יקר מדי עבורן להמשיך לרדוף אחרי הכרטיסים הגדולים הללו כדי לאפשר את המפעלים הללו.

לבסוף, אני חושב שהאתגר החשוב ביותר הוא התחרות הגיאו-פוליטית הלא בריאה בין המערב למזרח. אנו רואים זאת עם הרמה הגבוהה של השקעת יתר בבניית מפעלים חדשים בסין. היו לנו מקרים בהם לקוחות אומרים לנו שהמחירים מהמפעלים הסיניים טובים מדי מכדי לא להתייחס אליהם, אך המציאות היא שהשקעת יתר בתעשייה מסוימת היא הדרך הבטוחה היחידה להרוג את מאגר הרווחים ולוודא שהכדאיות לטווח ארוך של עסקים אלו מוטלת בספק. אפשר לקבל את המחירים המוזלים בשנה או שנתיים הראשונות, אך מה קורה בשנה השלישית או הרביעית? התנהגות זו יכולה רק לגרום לזעזועים נוספים בשרשרת האספקה כאשר העסקים בסין מבינים שהמחירים שלהם אינם ברי קיימא לטווח הארוך.

 ד"ר בקשט: האתגר הראשון הוא עלות הלוקליזציה: "תהליך הלוקליזציה מחייב השקעות כספיות משמעותיות. חזרה ממיקוד גלובלי לריבוי מקומיות יוצרת נטל על החברות והמשתמשים." אתגר נוסף הוא המחסור בכוח אדם מיומן: "קיים מחסור חמור בעובדים מיומנים המסוגלים לתכנן ולבנות פתרונות חדשניים. בנוסף, יש גם מחסור בעובדים כלליים המניעים את המשאבים והמפעלים."

האתגר השלישי נמצא בפערי דרישות ויכולות: "דרישות השוק משתנות ומתפתחות בקצב מהיר, במיוחד בתחום התחבורה והבינה המלאכותית. המפעלים המסורתיים מתקשים להדביק את הקצב ולספק את הדרישות המתקדמות הללו."

בן צבי: "בישראל, האיזון בין החברות הרב-לאומיות לחברות המקומיות הופר. בעבר, היה יחס מאוזן יותר שחילק את העוגה בצורה שווה בין החברות הגדולות ליזמים המקומיים. כיום, כרטיס הכניסה לתחום כל כך יקר, שהיזמים נשארים בחברות רוכשות או פשוט פורשים מיזמות. תהליך זה פוגע בדינמיות ובחדשנות של התעשייה הישראלית."

בן צבי ציין גם את הפערים המגדריים בתעשייה: פער מגדרי בהנדסה "קיים פער משמעותי בין הנשים במדעי המחשב לבין הנשים בהנדסת חשמל. אנו צריכים להבין את הסיבות לכך ולפעול לצמצום הפערים הללו. אחד הפתרונות האפשריים הוא ניצול נכון של הטכנולוגיות הדיגיטליות והשגת איזון בין חיים אישיים ומקצועיים כדי לעודד יותר נשים להצטרף לתחום."

בן צבי התייחס גם לנושא מלחמת הסחר ואמר:"בכל הנוגע למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, לישראל יש תפקיד ברור ואחראי. אנו לא במוקד של הקונפליקט, אך אנו חייבים לנקוט באמצעים אחראיים כדי לשמור על יציבות התעשייה. חשוב להקשיב למגבלות ולנהוג בזהירות על מנת למנוע זעזועים כלכליים נוספים."

 אגאיבי הצביע גם על האתגרים בגיוס כוח אדם מיומן באירופה: "באירופה, יש מחסור ברור בכוח אדם מנוסה. מספר הסטודנטים המסיימים לימודים בתחומי STEM אינו מספק, והגלים הלאומיים הגוברים באירופה אינם תורמים למשיכה של כוח עבודה מיומן מבחוץ."

 בקשט הדגישה את הצורך במומחים, במיוחד בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות כמו GaN (Gallium Nitride): "טכנולוגיית ה-GaN דורשת מומחים לפתרון בעיות מורכבות. AI יכול לסייע במידה מסוימת אם יודעים לשאול את השאלות הנכונות, אך חייבים להיות שם אנשי מקצוע שיכולים לנסח את השאלות ולהבין את התהליכים לעומק. בשלב זה, חלק משמעותי מהתהליכים דורש ידע אנושי."

מה תפקיד הבינה המלאכותית בתעשיית השבבים והאם היא יכולה לסייע בתכנון וייצור שבבים?

ד"ר אגאיבי: "התפיסה הרווחת היא שבינה מלאכותית יכולה לסייע מאוד בתחומים מסוימים בתעשייה, במיוחד בתהליכים חוזרים ונשנים כמו back end design של רכיבים דיגיטליים. עם זאת, כשאנו מדברים על בעיות לא מובנות ולא מוגדרות היטב, כמו במעגלי mixed signal והפחתת פרזיטיות בהם, התועלת של AI מוגבלת."

ד"ר בקשט: "AI יכולה להוביל להוזלת מחירי השבבים באמצעות תכנון ניסויים יעיל יותר, גילוי מוקדם של פגמים ותחזוקה מונעת. כל אלו יכולים לחסוך בהוצאות ולשפר את האיכות. אבל הלקוחות צריכים להבין שלהשגת חיסכון יש צורך בהתאמות מסוימות, ולא תמיד ניתן לצפות לחסכונות מידיים."

בקשט מדגישה שגם כאשר הבינה המלאכותית מציעה פתרונות אופטימליים, היא זקוקה להתממשק עם ידע אנושי כדי להשיג תוצאות אפקטיביות: "המשימה העיקרית שלנו בטכנולוגיות מתקדמות היא לקדם את המומחיות האנושית בשילוב עם כלים דיגיטליים מתקדמים. הדרך היא לעבוד בשיתוף פעולה כדי להגיע לפתרונות אופטימליים."

בתשובה לשאלה האם כלי AI יכולים להוריד את המחסומים לכניסה לחברות צעירות, לעודד חדשנות ותחרות בתחום תכנון השבבים?

השיב דב מורן כי לדעתו : בינה מלאכותית לא תסייע להוריד את החסמים לכניסה לחברות צעירות, ולא תסייע לעידוד חדשנות ותחרות בתחום תכנון השבבים?

למרות שהתעשייה מתפתחת, יש מחסור משמעותי במשאבי אנוש. האם לדעתכם בעזרת AI, חברות יוכלו להיעזר בפחות מהנדסים ויותר ב-GenAI כדי לעצב את השבבים של הדור הבא?

"מורן: כמובן. AI יהיה חיוני בפיתוח, אימות ובדיקת שבבים. עדיין, המהנדסים יידרשו לרעיונות, לחדשנות ולכל מה שמחוץ לקופסה.

ד"ר אגאיבי: "אני חושב שהחוכמה המסורתית תגיד כן, אבל המציאות היא ש-AI יכול לעזור רק בבעיות ידועות וחזרתיות. כמו למשל על תחום תכנון ה- Back End בתחום הדיגיטלי, אך פחות יעזור היכן שהבעיה פחות מוגדרת. דוגמה דומה היא עכשיו עם הפחתת פרזיטים במערכות מעורבות באותות, כאשר עד כה לא הצליחו לקודד את הידע של מומחים בעלי שנים רבות של ניסיון בתחום ה-RF וה-mmW למשימה הניתנת לשכפול"

"אלך צעד נוסף ואומר שבאירופה יהיה לנו זמן מאתגר במיוחד למצוא כוח אדם מנוסה מספיק כדי להקים את כל המפעלים שנבנים כעת. אין לנו מספיק סטודנטים שמסיימים לימודי STEM, והגלים הלאומניים באירופה אינם הופכים את האזור לאטרקטיבי מספיק למועמדים בעלי ניסיון רב מחוץ לאזור."

האם AI יכול להוביל להוזלת השבבים?

ד"ר אגאיבי: "אני מאמין שכן . AI יכול להוביל להוזלת השבבים בזכות תכנון ניסויים יעיל יותר, זיהוי ותחזוקה מונעת שיחסכו כסף. עם זאת, נצטרך לתאם ציפיות כאשר לקוחות מצפים לראות חיסכון מיידי בעלות השבבים."

התעשייה גדלה בצורה משמעותית, אך כשמדובר בסטארט-אפים חדשים, המגמה הפוכה. כמעט ואין סטארט-אפים חדשים, במיוחד בישראל. מה ניתן לעשות כדי לשנות זאת?

מורן: "זה נכון בעיקר לשבבים בתחום המעבדים כי גוגל, מטא, אמזון, מיקרוסופט ואחרים אוכלים חלק משמעותי מהשוק הזה דרך התכנונים הפנימיים שלהם. עם זאת, שוק המעבדים ישתנה עם הופעתם של מעבדים שונים (על גבי CPU ו-GPU: נוירומורפי, קוונטי, ביולוגי, אולטרה-נמוך עוצמה, ועוד). יהיו גלים חדשים של מכשירים שינצלו את כוחה של AI (רכב, רפואה, רובוטים, אפילו צעצועים ומשחקים). אנחנו ב-Grove מאמינים שהשוק לשבבים יפרח. נעודד לימודי הנדסת חשמל ונקדם סטארט-אפים בתחום. החכמים ברשות החדשנות עושים זאת, אני מקווה שהממשלה לא תהיה מעורבת יותר מדי ושאף אחד לא יחליט שהכסף נדרש למשהו אחר."

כיום, מדינות רבות מתייחסות לתעשיית השבבים כתעשייה אסטרטגית. האם נראה עוד מדינות הולכות בעקבות ארה"ב, האיחוד האירופי והודו?

מורן "אסור לשכוח גם את סין, כמובן. מי נשאר? ישראל צריכה לקדם חברות שבבים, אבל לא לנסות להקים כאן מפעלים. למזלנו, יש לנו כאן את אינטל ואת Tower. אנחנו לא מצטיינים בייצור. נשאיר את זה למדינות שיותר מתאימות לכך."

הפוסט פנל ChipEx2024: לבינה מלאכותית יתרונות רבים אך היא לא תספק פתרון לכל בעיה. המחסור בכוח אדם מיומן הוא אחד האתגרים המרכזים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלומית וייס, הישראלית הבכירה ביותר באינטל, מודיעה על עזיבתה את החברה, פחות משלוש שנים לאחר שחזרה אליה. מאינטל נמסר כי "שלומית הודיעה על כוונתה לעזוב את החברה בהמשך הקיץ". וייס מכהנת כסגנית נשיא בכירה וכמנהלת משותפת של ארגון ההנדסה הגלובלי של אינטל, לצד נאביד שהריארי.

לפי ההערכות,  וייס עוזבת על רקע מהלך של ארגון מחדש באינטל שכולל מיזוג של קבוצת עיצוב ההנדסה שבניהולה לתוך הקבוצות העסקיות של החברה. למרות שאינטל טוענת כי אין קשר בין השינוי הארגוני לעזיבתה, קשה להתעלם מכך שהיא פורשת זמן קצר יחסית מאז חזרתה ועל רקע שינויים המפרקים את הקבוצה שהובילה.

עזיבתה מסמלת כי לראשונה זה שנים רבות לא יהיה ייצוג ישראלי בהנהלה הבכירה ביותר של יצרנית השבבים, בעקבות עזיבתו של אמנון שעשוע מצוות ההנהלה לאחר ההנפקה של מובילאיי.

לוייס ותק של למעלה מ-30 שנה בתעשיית השבבים, רובן באינטל במגוון תפקידים בכירים. היא הצטרפה לאינטל ב-1987 כמהנדסת צעירה בצוות פיתוח השבבים, עם סיום תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ותוך כדי לימודי תואר שני בהנדסת חשמל. במהלך השנים התקדמה לתפקידי ניהול והנדסה בכירים, חלקם כאישה הראשונה בתפקיד. בתחילת שנות ה-2000 הובילה את פיתוח מעבדי ה-Sandy Bridge, ולאחר מכן ניהלה את קבוצת הארכיטקטורה והובילה את פיתוח מעבדי Skylake.

ב-2017 עזבה את אינטל והצטרפה למלאנוקס כסגנית נשיא בכירה להנדסת סיליקון, שם הייתה בזמן מכירת החברה לאנבידיה ב-2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר. ביולי 2021 חזרה לאינטל לתפקידה הנוכחי כחלק מיוזמה אסטרטגית של המנכ"ל פט גלסינגר להשיב בכירים לחברה.

גורמים בענף אומרים כי עזיבתה של וייס מהווה אובדן משמעותי של ידע וניסיון עבור אינטל, ועשויה להשפיע גם על מעמדו של מרכז המו"פ הישראלי בחברה. זהו אתגר נוסף עבור אינטל שמתמודדת עם קשיים רבים בשנים האחרונות הן בתחום הייצור והן בפיתוח, למרות מאמציו של גלסינגר להחזיר את החברה למובילות בענף.

הפוסט שלומית וייס עוזבת את אינטל על רקע פירוק החטיבה שלה ופיזורה בין הקבוצות העסקיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Cadence. הודיעה כי Fortune ו-Great Place to Work^® הודיעו על הכללת החברה ברשימת 100 החברות הטובות ביותר לעבוד בהן של Fortune (Fortune 100 Best Companies to Work For^®).17

רשימת 100 החברות הטובות ביותר לעבוד בהן מתמקדת באופן שבו עובדים מרגישים כלפי מקום העבודה שלהם. Great Place to Work מבצעת הערכה של משוב אנונימי וסודי מעובדים, ומצליבה אותו למול נתוני כוח האדם אשר נמסרו מהחברות המשתתפות. רק חברות שזכו בעקביות לתגובות חיוביות לגבי 60 השאלות המרכיבות את סקר מדד האמון (Trust Index® Survey), זוכות למקום ברשימה.

"כאשר אנשים שואלים מהו דבר שמבדיל את החברות הטובות ביותר מהמתחרים שלהן, התשובה היא גורם מרכזי אחד: אמון," אמר מייקל סי. בוש, המנכ"ל של Great Place to Work. "כאשר עובדים נותנים אמון במנהיגים שלהם, העמיתים שלהם ובארגון, הם מועצמים וחותרים להגיע למלוא הפוטנציאל שלהם."

הרשימה של Fortune של 100 מקומות העבודה הטובים ביותר היא תחרותית מאד. ארגון Great Place To Work, הסמכות העולמית לתרבות ארגונית, בחר את הרשימה תוך שימוש באנליזה מחמירה ומשוב אנונימי וסודי של עובדים שנאסף מיותר מ 1.3 מיליון עובדים בארה"ב. חברות נבחנות כמועמדות להכללה ברשימה רק אם הן ארגון מאושר ע"י Great Place To Work (Great Place To Work Certified) ומעסיקות 1,000 עובדים ומעלה בארה"ב.

לדברי ד"ר אנירוד דווגן (Dr. Anirudh Devgan), נשיא ומנכ"ל החברה: "היום, Cadence השיגה אבן דרך חשובה. דירוגה בין 10 החברות הטובות ביותר לעבוד בהן מהווה כבוד והישג משמעותי. זהו אישור של האמונה שלנו כי תרבות היא גורם המניע הצלחה עסקית, וכי Cadence היא אכן מקום ייחודי שבו אנשים יכולים לבנות קריירות בעלות משמעות".

בשנה שעברה, Cadence הוכרה כמקום נהדר לעבוד בו (Great Place To Work) במספר מדינות ברחבי העולם, לרבות ברזיל, סין, פינלנד, צרפת, גרמניה, הודו, אירלנד, יפן, קוריאה, פולין, סינגפור, שבדיה, טאיוואן ובריטניה. Cadence הוכרה גם כמקום העבודה הטוב ביותר בעולם – World’s Best Workplace, וברמה אזורית כמקום העבודה הטוב ביותר באסיה ובאירופה.

הפוסט קיידנס זכתה למקום גבוה בסקר "מקום העבודה הטוב ביותר" ומגייסת עובדים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעקבות חקיקת חוק השבבים והמדע של ארה"ב, פרסם השבוע איגוד תעשיית השבבים (SIA) מסמך מדיניות לפיתוח כוח העבודה בתעשיית השבבים, עם מטרה להכשיר את כוח העבודה המיומן ביותר בעולם בתחום זה. המסמך כולל המלצות מחוקקות שנועדו להתמודד עם מחסור חמור בעובדים מיומנים, שעלול לפגוע ביכולת התחרותית של ארה"ב ולסכן את ביטחונה הלאומי.

לדברי הדו"ח, נדרשת התערבות מדינית לפתרון בעיות אלו, כאשר הצורך בעובדים מיומנים צפוי להגדיל את מספר משרות הענף ב-115,000 עד שנת 2030, אך כ-67,000 מהן לא ימולאו בשל מחסור במועמדים מתאימים. האיגוד מציע לשפר את מערכות ההכשרה והחינוך, להעמיק את השיתוף עם גופי מחקר פדרליים ולקדם מדיניות הגירה ממוקדת לגיוס כישורים גבוהים.

על פי התוכנית, יש להגביר את המימון למחקר ופיתוח באגפים פדרליים כמו NSF, NIST, DOE ו- DOD, ולהקל על הכשרת טכנאים מיומנים שלא בהכרח דורשת תואר אקדמי. המטרה היא לייצר דור של מהנדסים ומדענים שיקדמו את הטכנולוגיה בתחום השבבים, תוך התייחסות גם לפיתוח כישורים בקרב ותיקים וקבוצות שלא מיוצגות דיין במגזר.

הסיכון הכלכלי והביטחוני שבמחסור בעובדים מיומנים מחייב פעולה מיידית והיקף פתרונות רחב, הכולל גם הקלות פיננסיות למתמחים ותמיכה בהכשרות הדורשות רמת השכלה גבוהה. SIA קורא לשותפות בין מגזר הציבור למגזר הפרטי כדי להתמודד עם האתגרים הניצבים בפני התעשייה והכלכלה הרחבה יותר, תוך יצירת מודעות והזדמנויות חדשות לעובדים פוטנציאליים בכל שלבי המעגל החינוכי.

הפוסט SIA צופה מחסור גדול בעובדים לתעשיית השבבים – פרסם מסמך מדיניות להכשרת כח אדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מספר בוגרי התארים המתקדמים נמצא בירידה חדה בשנים האחרונות. כך עולה מממחקר חדש של מוסד שורש – תעסוקה בענפי ההייטק בישראל: עבר, הווה ועתיד. שכתבו החוקרים ד"ר יעל מלצר ופרופ' איל קמחי, שבראיון ל-CHIPORTAL הוא אומר שמדובר במאגר העיקרי של בכירים בתעשיית ההייטק.

ד"ר מלצר ופרופ' קמחי מוצאים כי ההתפתחות המהירה של ההייטק בישראל מביאה לעיתים לעודף ביקוש לעובדים מתאימים, שקצב הכשרתם אינו מדביק את קצב השינוי בביקוש.  בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, המחקר של מוסד שורש מראה שישראל מכשירה מעט אקדמאים בתחומי המדעים וההנדסה (מלבד בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת).

מצב זה נמצא במגמת שיפור, והביקוש ללימודי תואר ראשון, במקצועות הרלוונטיים, גדל. אך מגמה זו עלולה שלא להספיק, בשל מגוון סיבות.

אומנם ישנה עלייה בשיעור הנבחנים בבגרות ברמה של חמש יחידות במתמטיקה ובמדעים, אך מלצר וקמחי טוענים שעלייה זו עשויה להתברר כבלתי מספיקה. רמת הידע של תלמידים ישראלים במקצועות הליבה היא מהנמוכות בעולם המפותח.

בראיון ל-CHIPORTAL אמר פרופ' קמחי, סגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי ובמקביל פרופסור לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית כי "בניגוד לדעה הרווחת רוב האנשים שמגיעים למשרות בכירות בהייטק באים עם תארים אקדמיים בתחומי מתמטיקה מחשבים מדעים הנדסה. יש בודדים שקופצים מ8200."  

בתקופות שההייטק משגשג מדברים על מחסור בעובדים מתאימים. לא מספיק סתם תואר צריך תואר במקצוע נדרש אותם מקצועות.

"בדקנו את המגמות של מספר הבוגרים בתחומים האלה מצאנו שבחלקן ישראל נמצאת במצב לא רע למשל טכנולוגית מידע. בתחום זה  אנחנו מכשירים מספר סביר של בוגרים, יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. בהנדסה אנחנו עדיין יותר מאחרות אך במגמת ירידה. מדעי הטבע, מתמטיקה ומחשבים מכשירים פחות מאשר במדינות אחרות. הבעיה הגדולה יותר ניכרת בתארים המתקדמים תואר שני ושלישי אלו שיגיעו למשרות הבכירות בחברות הייטק רואים ירידה מתךמדת מול מדינות אחרות שמראות עליה מתמדת הפער הולך ומתרחב.

בשנת 2015 כמעט 16% מבוגרי תואר שני ושלישי בישראל היו במדעים טכנולוגיה והנדסה ובשנת 2021 זה ירד לפחות מ-.12%. במילים אחרות, אנחנו מכשירים הרבה אנשים אבל לא בתחומים הרלונטיים להייטק. את ההשלכות נראה בעתיד כאשר ההייטק יתאושש מהקיפאון ויהיה ביקוש לעובדים יתכן שבנק העובדים המתאימים לא יהיה מספיק גדול".

מה הסיבה לירידה במספר הלומדים והבוגרים לתארים מתקדמים בתחומי ההייטק?

פרופ' קמחי: "איננו יכולים לומר בדיוק מה הסיבה אבל יכולים לנחש שזה מתחיל בגילים יותר מוקדמים. בסך הכל מבחינת מועמדים אנשים רוצים ללמוד הנדסה ורבים מתקבלים ללימודים אבל האיכות לא מה שהיה פעם. הציון הפסיכומטרי נמצא במגמת ירידה, כלומר מקבלים יותר אנשים עם יכולות פחות טובות. את השורש צריך לחפש במערכת החינוך שלא מכשירה מספיק ברמות הגבוהות באותם תחומים הנדרשים בהייטק."

בהקשר לחינוך הוסיף פרופ' קמחי: בחמש השנים האחרונות אנו רואים עליה במספר תלמידים שנבנחנים לבגרות ברמה של 5 יחידות בתחומים מדעיים, כך שייתכן שזה ישתפר בהמשך אבל לא בטוח שזה יספיק."

צריך להסתכל גם מה שקורה לפני הבגרות: אם תלמיד מגיע לכיתה י' ומחליט אם ללמוד חמש יחידות במקצוע מדעי. כדי שיוכל להחליט אם ללמוד במתמטיקה או במחשבים הוא צריך לקבל עוד קודם הכשרה רלוונטית וכשרואים את ההישגים של התלמידים שלנו שנמצאים ברמות הנמוכות כנראה שיש תלמידים שלא מקבלים את רמת ההשכלה הנדרשת.

מסביר קמחי: "עוד בטרם המשבר החוקתי ופרוץ המלחמה, החסם העיקרי להתפתחות ענף ההייטק, מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל, היה המחסור בכוח אדם מיומן, מקצועי ויצירתי. משבר ההייטק העולמי בשנה החולפת, שהיה חמור במידה ניכרת בישראל, מספק חלון הזדמנויות נדיר לבחינת כיווני מדיניות היכולים לצמצם מחסור עתידי כשהתחום יתאושש. המחקר החדש של מוסד שורש מספק נקודת מבט רחבת היקף כזו. "

לסיכום אמר פרופ' קמחי: הסיפור של ההייטק הוא לא רק כח אדם. אם אתה מסתכל על השנה האחרונה המשבר בהייטק הוא חלק ממשבר עולמי אבל אצלנו הוא מושפע גם מנסינות החקיקה ועכשיו המלחמה שהגדילו את החששות של משקיעים זרים מהשקעות בישראל. כדי להחזיר אותו לקדמותו צריך גם לגמור את המלחמה גם להחליף את הממשלה וגם לשפר את מערכת החינוך." מסכם פרופ' קמחי.

הפוסט פרופ' איל קמחי, מוסד שורש: ירידה במספר הלומדים לתארים מתקדמים בתחומי ההייטק מסוכנת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינוויז טכנולוגיות בע"מ (נאסד"ק: INVZ), ספקית חיישני LiDAR ותוכנות לכידת תמונה ברמת ביצועים גבוהים לכלי-רכב, הודיעה על היערכות אסטרטגית מחדש של פעילותה שבמסגרתו יפוטרו עשרות עובדים.

כדי להרחיב את מסלול המזומנים של החברה ולייעל את דרכה לרווחיות וליצירת תזרים מזומנים חופשי. ההיערכות מחדש צפויה לספק חיסכון אסטרטגי בעלויות משילוב של עלויות מופחתות בעקבות המעבר של InnovizOne לייצור סדרתי וריכוז השקעות עתידיות בפלטפורמת החיישנים והתוכנה InnovizTwo.

כתוצאה מפעולות ההיערכות מחדש האסטרטגיות, Innoviz מתכננת להקטין את מצבת העובדים שלה בכ-13% ומצפה להפחית את הוצאות המזומנים המתוכננות שלה לשנת 2024 ב-22-24 מיליון דולר על בסיס שנתי מזומן ובתשלום ריבית מופחתת.

"אינוויז נמצאת בנקודה חשובה במסלול הצמיחה שלה", אמר עומר כילף, מייסד שותף ומנכ"ל החברה.  "החברה נמצאת בחלון גידול בשוק שיש לו פוטנציאל לקבוע את נתח השוק של תעשיית ה-LiDAR לעשור הקרוב או יותר. הפעולות של היום הן תוצאה של תהליך מחושב לייעל את מבנה העלויות של החברה, להגדיל את המיצוב התחרותי שלנו ולהאריך את מסלול המזומנים שלנו עד לשארית הצפוי של חלון לכידת השוק. במבט קדימה, אנו נשארים בטוחים ביכולתנו להשיג את היעדים ארוכי הטווח שלנו ולהפוך למובילי שוק בתחום הלידאר לרכב".

מאז 2021, אינוויז מממנת במקביל פיתוח של שתי תוכנות נתיבי ייצור – חבילות החיישנים והתפיסה InnovizOne ו-InnovizTwo LiDAR. כעת, לאחר שתוכנית InnovizOne עברה בהצלחה משלב הפיתוח לייצור סדרתי מלא, החברה תבטל מבני עלויות כפולים ותפחית משמעותית את הוצאותיה על פיתוח InnovizOne, תוך השקעה מחדש של חלק מהחיסכון בפלטפורמת תוכנת החיישנים והתפיסה InnovizTwo. כל פעילות הצעות המחיר והציעה בצנרת ה-RFI וה-RFQ של החברה תתמקד כעת בפלטפורמת InnovizTwo.

הפוסט אינוויז מפטרת עשרות עובדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מומחים מודאגים מבריחת מוחות לארה"ב ומהיעדר מומחים בעלי נסיון ייצור לרבות ראשי צוותים. כך עולה מכתבה של גארי הילסון ב-EETIMES. קנדה צריכה להתמודד עם אתגר דליפת מוחות לארצות הברית ע"י הגברת ההשקעה בכוח אדם מיומן בתחום המוליכים למחצה. המאמר מתמקד בחשיבות הגברת הייצור בתעשיית השבבים ובצורך להגדיל את מספר בוגרי מוסדות הלימוד בעלי המומחיות הרלוונטית.

מומחים הדגישו את היתרונות של קנדה, בפרט בכל הנוגע למדיניות ההגירה החיובית שלה, המושכת כשרונות ללמוד ולהישאר בארץ. חברת NS Nanotech, שהרחיבה את פעילותה לקנדה, מביעה סיפוק מהנסיון הקנדי ומהמדיניות המהירה יותר לעיבוד בקשות ויזה ביחס לארצות הברית.

באזור טורונטו וונקובר, חברת Astera Labs מרחיבה את פעילותה בשני המוקדים התעשייתיים של קנדה – טורונטו ו-ונקובר, תוך שימוש במאגר המהנדסים העשיר שם. התמקדות החברה בתחום החיבוריות לתשתיות ענן ובינה מלאכותית מושכת אליה כוח אדם רב. עם זאת, קיים קושי למצוא עובדים ותיקים ומנהיגי צוותים. על פי Sagar Satish מ-Astera, החברה נאבקת למצוא מנהיגי צוותים מיומנים באזור טורונטו. הוא מתאר כיצד האוניברסיטה של טורונטו מהווה מקור חשוב למהנדסים, אך חסר ניסיון מספיק בתחום הפרקטי של מוליכים למחצה.

Untether AI, הממוקמת בטורונטו, משתמשת בתכניות הלימוד השותפות עם אוניברסיטת טורונטו ואוניברסיטת ווטרלו להזנת מאגר הכשרונות. רוברט ביצ'לר, סגן נשיא למוצר בחברה, מדגיש את החשיבות של המשך התמקדות במצוינות האקדמית ובתכניות מחקר לייצור כוח אדם איכותי.

על פי פרדריק נבקי מ-Spark Microsystems, קיים צורך ביותר מנטורים טכניים, בעקבות הקריסה של חברות כמו Nortel והצמצום של Blackberry, אשר השאירו חלל בתעשייה. הוא מתאר כיצד Spark, כסטארט-אפ, משקיעה בהדרכת בוגרים חדשים.

נבקי מביע אופטימיות לגבי היכולת של מוסדות הלימוד בקנדה לספק את הכוח האדם הדרוש לתעשיית השבבים הצומחת. הוא מציין שיש לקנדה את כל החומרים הגולמיים והכוח האינטלקטואלי להפוך למעצמת שבבים.

טוני צ'אן קרוסונה, פרופסור באוניברסיטת טורונטו, מדגיש את הצורך להכפיל את המאמצים במסלולי הלימוד והכשרה בתחום השבבים, ומציין שחוסר בכוח אדם יכול להיות נקודת חנק להשקעות בתעשייה. הוא מציע חלוקה של מימון משותף כדי לשדרג את התוכניות הלימודיות ולהביא יותר אנשים לתעשיית השבבים.

לכתבה המלאה

הפוסט בעקבות בריחת מוחות טכנולוגים לארה"ב, קנדה מתכוונת להכפיל את התמיכה בכשרונות בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.