סקר מעסיקים חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן (ינואר 2026) מצייר תמונה מורכבת של שוק העבודה בהייטק הישראלי: למרות כניסת כלי בינה מלאכותית כמעט לכל שכבה של עבודה טכנולוגית ועסקית, ההייטק ממשיך לגייס עובדים בקצב גבוה, אך במקביל נרשמת עלייה בהיקף הפיטורים. עם זאת, במרבית המקרים החברות אינן מייחסות זאת ישירות להטמעת בינה מלאכותית.

הקשר הרחב: סטגנציה בשיעור עובדי ההייטק

הדוח מציב את הממצאים בהקשר רחב יותר: אחרי שנים של צמיחה עקבית בשיעור של 5%–6% בשנה, בשלוש השנים האחרונות ניכרת סטגנציה בחלקם של עובדי ההייטק מכלל המועסקים במשק. מאז השיא של 2022 שיעור עובדי ההייטק נע סביב 11.5%, וב-2024 אף ירד מעט ל-11.3%.

הדוח מציע שלושה הסברים אפשריים לסטגנציה: מגמה עולמית של ירידה בגיוסי עובדים לאחר שנות שיא, "הידוק חגורה" מקומי על רקע המציאות המדינית-ביטחונית, ואפשרות של שינוי מבני קבוע בהיקף העובדים הנדרשים בענף בשל הטמעת כלי בינה מלאכותית. מטרת הסקר היא לבחון עד כמה הגורם השלישי אכן תורם לתמונה.

הסקר הופנה ל-500 חברות בשבועיים האחרונים של דצמבר 2025, והשיבו לו 263 חברות; מתוכן 192 הן מענפי ההייטק. החברות בהייטק במדגם מעסיקות יחד כ-112 אלף עובדים — כ-28% מעובדי ההייטק בישראל — והמדגם מייצג את מעסיקיהם של כ-80% מהעובדים בענף.

עם זאת, לרשות החדשנות יש הסתייגות חשובה: 89% מהחברות במדגם מעסיקות מעל 50 עובדים, ולכן ייתכן שהמגמות המוצגות אינן משקפות במלואן את המציאות בחברות קטנות יותר, כגון סטארט-אפים צעירים.

בפילוח חברות ההייטק שהשיבו: 62.3% הן חברות רב-לאומיות שהמטה שלהן בישראל, 27% הן חברות מקומיות הפועלות רק בישראל, ו-10.6% הן חברות-בת או סניף לחברה זרה. המדגם כולל חברות מתחומים כמו אינטרנט, גיימינג, מסחר מקוון, חומרה, תוכנה, מוליכים למחצה, טכנולוגיה ביטחונית, סייבר ואבטחת מידע, ביוטכנולוגיה ומדעי החיים, מכשור רפואי, וייצור תרופות וחומרים.

כדי לצמצם הטיה בתשובות סביב בינה מלאכותית, הסקר בנוי כך ששאלות על הטמעת כלי AI נשאלו רק אחרי שאלות על תכניות העסקה ופיטורים; בהמשך נשאלו המשיבים על סיבות לפיטורים (כאשר AI היא אחת האפשרויות), ורק לבסוף נשאלו מפורשות על השפעת ההטמעה על תכניות עתידיות.

גיוסים מול פיטורים: התאוששות בגיוס, אך גם עלייה בפיטורים

הדוח מצביע על שינוי מחזורי ברור: מעבר מ"שוק של עובדים" בשנים 2021–2022, שבו היצע המשרות היה גבוה והעזיבה מרצון עלתה, ל"שוק של מעסיקים" החל מ-2023, שבו היצע המשרות החדשות נמוך יותר והפיטורים עולים.

במבט על חצי השנה האחרונה, 94% מחברות ההייטק במדגם גייסו עובדים (לעומת 98% ביתר המשק). אך שיעור העובדים שגויסו מתוך סך העובדים נמוך יותר בהייטק: 7.9% לעומת 9.8% בשאר המשק — כלומר, פחות חברות מגייסות, והן מגייסות בממוצע עבור פחות משרות. הדוח מעיר שהיקף הגיוסים משקף בחלקו תחלופה (החלפת עובדים שפוטרו או עזבו) לצד גיוס שמגדיל מצבה.

בצד הפיטורים, התמונה חדה יותר: 81% מחברות ההייטק במדגם פיטרו עובדים בחצי השנה האחרונה (מעט פחות מאשר 85% ביתר המשק), אבל היקף הפיטורים מתוך סך העובדים גבוה יותר בהייטק — 3.5% לעומת 2.6% בשאר המשק.

הבדל מהותי נוסף הוא באופי הפיטורים: בעוד שבכלל המשק הסיבה המרכזית לפיטורים היא ביצועי עובד, בהייטק בולט יותר רכיב של פיטורים "רוחביים" — צמצום או סגירה של צוותים ומחלקות שלמים. 36% מחברות ההייטק צמצמו או סגרו צוותים בחצי השנה האחרונה, לעומת 22% בלבד בשאר המשק.

הקשר המוגבל בין AI לצמצומים

על רקע השיח הציבורי על "החלפת עובדים בבינה מלאכותית", הנתון הבולט בדוח הוא שהקשר הישיר שמדווחות החברות בין בינה מלאכותית לבין צמצומים עדיין מוגבל.

מתוך חברות הייטק שפיטרו עובדים בשל צמצום או סגירת צוותים ומחלקות, הסיבות המרכזיות שצוינו הן התייעלות (26% מכל החברות במדגם) או מצבה העסקי של החברה (9%). רק 5% ציינו את הטמעת כלי בינה מלאכותית כסיבה מרכזית, ו-4% ציינו את המצב הכלכלי-ביטחוני כסיבה מרכזית.

הדוח מדגיש כי ברוב המקרים בינה מלאכותית היא גורם שמצטרף לצורך קיים להתייעל — ורק שתי חברות ציינו זאת כסיבה בלעדית לפיטורים.

תחזיות לעתיד: AI עדיין לא גורם מרכזי

גם כשמסתכלים קדימה, התמונה דומה: 15% מחברות ההייטק מתכננות פיטורים בחצי השנה הקרובה, אך בקרב החברות המתכננות לפטר ב-2026, 71% ציינו שלהטמעת כלי בינה מלאכותית אין השפעה על הפיטורים המתוכננים, ו-29% ציינו שההשפעה "מועטה בלבד". אף חברה לא ציינה השפעה "במידה רבה".

במישור הגיוסים העתידיים, 23% מחברות ההייטק מעריכות שהיקף גיוסי כוח האדם שלהן ב-2026 יהיה נמוך יותר מאשר ב-2025 (לעומת 18% ביתר הענפים). אולם גם כאן, בינה מלאכותית אינה הסיבה המובילה: 5.7% מחברות ההייטק ציינו שהן מתכננות לצמצם גיוס בשל הטמעת כלי AI — וברוב המקרים זה מצטרף להתייעלות או למצב העסקי של החברה.

הנתון המדגים זאת בצורה הישירה ביותר: רק 3% מחברות ההייטק (ו-0% ביתר הענפים) ציינו שהיקף הגיוס הצטמצם בחצי השנה האחרונה בעקבות שילוב כלי בינה מלאכותית בתהליכי העבודה — ומסקנת הדוח היא שעד כה לא הייתה להטמעת AI השפעה שלילית משמעותית על הביקוש לעובדים.

הטמעה עמוקה ומשרות חדשות: כך AI כן משנה את שוק העבודה

אם בינה מלאכותית עדיין לא מופיעה כסיבה ראשית לפיטורים, היא כן מופיעה בבירור כגורם שמגדיר מחדש תהליכי עבודה וסוגי תפקידים.

בעיסוקים טכנולוגיים, 52% מחברות ההייטק הטמיעו כלי בינה מלאכותית "באופן משמעותי" בתהליכי העבודה הטכנולוגיים בארגון, לעומת 18% בלבד מהחברות ביתר הענפים. הדוח מגדיר "הטמעה רחבה" כהטמעה הכוללת אינטגרציה למערכות ותהליכי עבודה — ולא רק שימוש מקומי בצוות או שימוש אישי.

בעיסוקים שאינם טכנולוגיים (תפקידי מטה, תפעול, שיווק, אדמיניסטרציה וכדומה), כ-43% מחברות ההייטק מדווחות על הטמעה משמעותית "רוחבית" של כלי AI, לעומת 30% ביתר המשק. שיעור ההטמעה עם אינטגרציה מלאה ומדידה של תוצרים ויעילות גבוה כמעט פי שניים בהייטק: 13% לעומת 7%.

במקביל, מתרחב רכיב של "משרות AI ייעודיות": 42% מחברות ההייטק (ו-18% ביתר הענפים) מעסיקות עובדים בעיסוקים ייעודיים לתחום הבינה המלאכותית — תפקידים שנוגעים ישירות לפיתוח, התאמה או הטמעת כלי AI, כגון GenAI Developers, AI Engineers, LLM Scientists, AI Researchers, וכן תפקידי AI Compliance Managers, AI Implementors ו-Prompt Engineers.

מסקנות: תמונת ביניים מורכבת

המסר המרכזי שעולה מהדוח הוא כפול: מצד אחד, ההייטק ממשיך לגייס בהיקפים רחבים; מצד שני, הוא עושה זאת בסביבה שמרמזת על תחלופה ועל היצע משרות ממוצע נמוך יותר מאשר ביתר המשק.

ביחס לבינה המלאכותית, התמונה היא תמונת ביניים: ההטמעה כבר עמוקה בעבודה הטכנולוגית, מתרחבת גם לתפקידים לא-טכנולוגיים, ומייצרת ביקוש לתפקידי AI ייעודיים — אך בשלב זה, לפי דיווחי המעסיקים, בינה מלאכותית אינה הסיבה המרכזית לצמצומי צוותים או לפיטורים מתוכננים, והיא מופיעה בעיקר כמכפיל כוח להתייעלות כאשר ממילא יש לחץ עסקי או צורך לצמצם.

הדוח עצמו מזכיר שיש להיזהר מהכללה מהירה לכל ענף ההייטק: המדגם מוטה יחסית לחברות גדולות ובינוניות, ולכן ייתכן שהתמונה בחברות קטנות — סטארט-אפים צעירים — שונה ומורכבת יותר.

הפוסט סקר רשות החדשנות וצבירן: ההייטק ממשיך לגייס, הפיטורים עולים אך עדיין לא באשמת ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח IATI השנתי לדצמבר 2025, העוסק בתאגידים רב־לאומיים (MNCs) כעמוד תווך של ההייטק הישראלי, מצייר תמונה כפולה: מצד אחד יציבות יחסית של פעילות והשקעות גם בזמן מלחמה, ומצד שני סימני לחץ שמצטברים לכדי סיכון אסטרטגי – בעיקר סביב כוח האדם והיכולת של ישראל להישאר “ברירת המחדל” למיזמי מו״פ עתירי ערך. הדוח מבוסס על סקר וראיונות עם כ־60 מנהלים בכירים בישויות רב־לאומיות הפועלות בישראל, שנערכו באוקטובר–נובמבר 2025.

המספרים ממחישים למה זה קריטי: לפי הדוח, כ־430 תאגידים רב־לאומיים פועלים בישראל ומעסיקים כ־90 אלף עובדים – כ־23% מכוח האדם בהייטק. במקביל, עסקאות רכישה והשקעה של רב־לאומיות בחברות ישראליות ממשיכות להיות רכיב מרכזי בשוק, והדוח מתאר אותן ככוח מניע מרכזי בעסקאות בשנים האחרונות.

הנתון המדאיג ביותר: עלייה בבקשות רילוקיישן

האיתות החריף ביותר בדוח מגיע מכיוון ההון האנושי: 53% מהחברות שנסקרו מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן של עובדים לסניפים בחו״ל, לעומת 47% שמדווחות על “ללא שינוי”. הדוח קושר זאת לא רק למניעים “רגילים” של קריירה גלובלית, אלא גם לגורמים שהתחזקו בשנים האחרונות – חששות ביטחוניים ואי־ודאות גיאו־פוליטית – ומזהיר מפני פגיעה במנוע החדשנות המקומי ובדליפת ידע וקניין רוחני.

באותו ציר, הדוח מציג תמונה מעורבת בגיוס עובדים: 41% מהחברות מדווחות על עלייה בגיוס, 39% על יציבות ו־20% על ירידה. המסר הוא שהשוק עדיין מגייס – אבל במקביל נפתח “שסתום יציאה” שמקשה לשמר מומחיות מקומית לאורך זמן.

פעילות עסקית יציבה – אבל רבע מהשוק כבר מצמצם

לצד זאת, הדוח מציין כי 57% מהתאגידים שמרו על פעילות עסקית יציבה בזמן המלחמה ו־21% אף דיווחו על צמיחה. המשלים המדאיג של הנתון הוא ש־22% דיווחו על ירידה בפעילות – כלומר כמעט רבע מהמדגם כבר נמצא במגמת צמצום.

בפעילות ייצור מקומית (אצל תאגידים רב־לאומיים שיש להם ייצור בישראל), הדוח מציג פיזור דומה: 50% ללא שינוי, 20% צמיחה מתונה ו־30% ירידה – נתון שמצביע על פגיעוּת של חלק מהפעילות התעשייתית בתקופה של שיבושי שרשרת אספקה ואי־ודאות.

“נזק בלתי נראה”: הסכנה השקטה של הסטת השקעות

אולי האזהרה האסטרטגית ביותר בדוח היא מה שמכונה בו “נזק בלתי נראה”: מצב שבו מטות גלובליים אינם סוגרים מרכזים בישראל בהכרח, אבל פשוט בוחרים בשקט להקים פעילות חדשה או להשקיע השקעה אסטרטגית במדינה יציבה יותר – והמשק הישראלי מגלה זאת רק בדיעבד, כשהתחרות הפנימית מול מרכזים אחרים כבר הוכרעה.

גרף מומלץ מתוך הדוח לפרסום בידיעה

התרשים הכי “חד” שממחיש את הסיכון לטווח ארוך הוא “Relocation Requests in MNCs” (עמוד 18): גרף פשוט וברור של 53% “Increased” מול 47% “No Change” בבקשות רילוקיישן. הוא עובד מצוין כגרף עוגה/דונאט או כעמודת־השוואה אחת, ומאפשר לקורא להבין בשנייה למה הסיפור המרכזי הוא בריחת הון אנושי.

הפוסט דוח IATI: זינוק בבקשות רילוקיישן, סגירות מרכזי פיתוח ו“נזק בלתי נראה” להשקעות בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צביקה גולצמן, סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, הציג היום (שלישי) את תמונת המצב של תעשיית השבבים בישראל, לצד האתגרים והחסמים העומדים בפניה.

בכנס Ceva Technology Symposium 2025, שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה, ציין כי תעשיית השבבים המקומית כוללת כיום כ-200 חברות, מהן כ-25% רב-לאומיות, המעסיקות יחד כ-40 אלף עובדים – כ-10% מכלל עובדי ההיי-טק בישראל. 75% מהפעילות מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות.

גולצמן ציין כי מדובר בתעשייה דינמית ובעלת תרומה מהותית לייצוא הישראלי, אך כזו הפועלת "כמעט ללא מעורבות ממשלתית ביחס לעולם", תוך התמודדות עם תלות גבוהה בייצור מתקדם בחו"ל, מחסור במשקיעים מתמחים, ועלויות כניסה גבוהות במיוחד. לדבריו, "גם כאשר יש כוח אדם מיומן, הביקוש הגבוה יוצר תחרות פנימית קשה – ומגביר את הסיכון לדעיכה של ידע ליבה קריטי".

"אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה", אמר גולצמן. "אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד – וביצירת סביבה תומכת שתאפשר לצמוח מהיתרונות היחסיים שלנו".

גולצמן הדגיש כי לצד האתגרים, קיימים בישראל "איים של מצוינות" בתחומים מפציעים ובתחומי מו"פ שבהם חסמי הכניסה נמוכים יותר, וכי יש לנצל הזדמנות זו באמצעות תשתיות חדשות ותמיכה ייעודית. בין הצעדים המרכזיים שהציג: הקמת חממה טכנולוגית ייעודית לשבבים, שתתוקצב בכ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לסטארטאפים גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי.

בנוסף, גולצמן חשף כי רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה.

"תחום השבבים הוא מועמד טבעי לתמיכה מצד המדינה, משום שמדובר בפרויקטים ארוכי טווח הדורשים הון עתק ומשקיעים מעטים," אמר גולצמן. "לכן הוספנו אמת מידה חדשה – עדיפות לתחומים שבהם יש מיעוט משקיעים פרטיים".

עוד הוסיף כי רשות החדשנות פועלת לקידום שותפויות בינלאומיות, פיתוח הון אנושי והגברת החשיפה של התעשייה הישראלית למוסדות מחקר עולמיים, לצד תמיכה בטכנולוגיות מפציעות בתחומים כגון Power Electronics, Integrated Photonics ו-Advanced Packaging.

"אם תחום אינו כלכלי – הוא לא יחזיק לאורך זמן", סיכם גולצמן. "המטרה שלנו היא לבנות אקוסיסטם המחבר בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – כך שתעשיית השבבים הישראלית לא רק תשרוד, אלא תמשיך להוביל".

הפוסט בכיר ברשות החדשנות: “כדי לשמר יתרון – למקד, להקים חממות שבבים ולהשקיע בהון אנושי” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה ממשיכה להרחיב את פעילותה בישראל, ומודיעה כי תעתיק את מרכז המחקר והפיתוח שלה בבאר שבע לאתר חדש שיהיה גדול פי שלושה מזה הקיים. האתר החדש בפארק ההייטק של גב-ים בעיר, בהיקף של כ-3,000 מ"ר, צפוי להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד לסוף המחצית הראשונה של 2026.

זהו האתר הדרומי ביותר של אנבידיה בישראל, והוא מצטרף למרכזי הפיתוח הקיימים בתל אביב, רעננה, יוקנעם, מבוא כרמל ותל חי. במסגרת ההתרחבות, אנבידיה מתכוונת לגייס מאות עובדים נוספים באזור הדרום למרכז המורחב, ביניהם מפתחי שבבים,  מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים, סטודנטים ובוגרי תארים מתקדמים.

"הרחבת מרכז הפיתוח של אנבידיה בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר – בכל מקום שבו הם נמצאים," אמר עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. "הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מבאר שבע והסביבה, שייקחו חלק ביצירת טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."  

״הקמת הסייט החדש של אנבידיה והרחבת פעילותה בעיר פי שלושה, מהווים בשורה גדולה וחשובה לעיר באר שבע ולנגב," אמר רוביק דנילוביץ׳, ראש עיריית באר שבע. "החלטה זו מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי, ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים שיחזקו את ההון האנושי בעיר ויבססו את מעמדה של באר שבע כמרכז חדשנות מוביל."

פעילות מרכז הפיתוח המורחב בבאר שבע הינה חלק מן הפעילות הנרחבת של אנבידיה בישראל, בפיתוח טכנולוגיות המניעות את מהפכת ה-AI. הצוותים הנוכחיים ואלו שיצטרפו אליהם, יקחו חלק בפיתוח חומרה ותוכנה מתקדמים לתקשורת בינה מלאכותית (AI Networking), ובהם מוצרי NVIDIA Spectrum-X Ethernet, Quantum-X InfiniBand, NVLink, ConnectX ו-BlueField DPUs, כמו גם מעבדים מרכזיים למרכזי נתונים (CPUs) ועוד.

אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות ביותר במשק עם למעלה מ-5,000 עובדות ועובדים. מאז רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020, מספר העובדות והעובדים של אנבידיה בישראל יותר מהכפיל את עצמו, והחברה ממשיכ להתרחב עם מאות משרות פתוחות באתריה מהצפון ועד הדרום.

…

הפוסט אנבידיה מרחיבה את פעילותה בישראל עם סייט חדש בבאר שבע ותגייס מאות עובדים בדרום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלושה מבכירי אינטל פורשים מתפקידם כחלק מהיערכות מחודשת ורחבת היקף של החברה בתחום הייצור והפיתוח הטכנולוגי. המהלך מתבצע בהובלת המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן, שמנסה להחזיר את אינטל למרכז הבמה לאחר שנים של ירידה בנתח השוק ותחרות גוברת מצד אנבידיה ו-AMD.

בין הפורשים: קייזד מיסטרי וראיין ראסל, סגני נשיא בכירים בקבוצת הפיתוח הטכנולוגי, וכן גארי פאטון, ראש פלטפורמת טכנולוגיות העיצוב של החברה ולשעבר בכיר ב־IBM.

לאחרונה הודיעה אינטל על קיצוץ של כ־22% בכוח העבודה העולמי שלה עד סוף השנה – ירידה מ־109,800 עובדים ל־75,000 בלבד. צעד זה מצטרף לסגירת חטיבת השבבים לרכב ביוני האחרון, במסגרתה פוטרו כ־20% מעובדי המפעלים.

בנוסף, אינטל מקטינה את צוותי התכנון וההנדסה של יכולות הייצור, במקביל להאצלת סמכויות מחודשת לקבוצת הייצור בראשות נאגה צ’נדרשקרן, שהצטרף לאינטל ממיקרון והחל ליישם שינויים במרץ האחרון.

אינטל משנה את האסטרטגיה שלה ומודיעה כי פיתוח תהליך הייצור הבא שלה – 14A – יתבצע רק אם לקוחות חיצוניים יתחייבו מראש להשתמש בו. המנכ"ל טאן הבהיר במזכר פנימי: "ההשקעה שלנו בתהליך 14A תתבצע רק לאחר התחייבות רשמית מצד לקוחות." החברה אף שוקלת לעצור את הפיתוח של תהליך 18A אם לא יימצא לכך הצדקה כלכלית.

למרות זאת, אינטל עדיין מתכננת להשתמש בתהליך 18A בשבבים מסדרת Panther Lake, שצפויים להיכנס לייצור מאסיבי בהמשך השנה.

מאבק על שוק ה-AI

המהלכים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד לאינטל, שמתקשה להדביק את הפער מול אנבידיה ו-AMD בתחום הבינה המלאכותית. אנבידיה מחזיקה כיום ביותר מ־80% מהשוק, עם הכנסות של 18.4 מיליארד דולר בתחום מרכזי הנתונים ברבעון האחרון בלבד. שבבי ה-MI300 של AMD צפויים לייצר הכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר השנה.

מנגד, שבבי ה־Gaudi של אינטל ממוצבים כאופציה חסכונית ולא כפתרון ביצועי מוביל. החברה מנסה לשנות זאת ומודיעה על עדכון פורטפוליו ה-AI שלה, כולל מיקוד ביישומים חדשים כגון רובוטיקה וסוכנים חכמים.

הפוסט שלושה בכירים באינטל פורשים במסגרת רה-ארגון נרחב בייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח ביקורת ממשלתי חדש חושף: תחזיות קודמות של ממשל יון סוק-יול ז"ל פגעו ביכולת ההיערכות של קוריאה הדרומית לתעשיית השבבים העתידית. לפי הממצאים, אם המדיניות הנוכחית לא תשתנה, תחסר התעשייה בכוח אדם בהיקף עצום של עד 81,000 עובדים עד שנת 2031.

הממצאים, שפורסמו ביום שלישי על ידי מועצת הביקורת והבדיקה של קוריאה (BAI), מצביעים על כך שהערכת הממשלה מ־2022 התמקדה רק בצמיחה עתידית, והתעלמה מצורכי החלפה של עובדים שיפרשו או יעזבו. הערכה מעודכנת שהוזמנה על ידי המבקרים קובעת כי הביקוש להחלפה בלבד יעמוד על כ-89 אלף עובדים.

בנוסף, נמצא כי התחזית המקורית להיקף הצמיחה הייתה מופרזת בכ-35 אלף עובדים. במצטבר, לפי ההערכה החדשה, הביקוש האמיתי בתעשייה עד סוף העשור יעמוד על 181 אלף עובדים – כ-54 אלף יותר מהתחזית הממשלתית הקודמת.

התגובה של משרד החינוך למצב הוכחה גם היא כבעייתית, שכן תכניות ההכשרה התבססו על התחזית המוטעית וכללו גם תוכניות הסבה לעובדים קיימים, שאינן מייצרות כוח אדם חדש. כך נוצר פער נוסף של כ־50 אלף בין ההיצע לבין הביקוש.

עוד צוין כי תכנית משרד החינוך להרחבת כוח האדם הדיגיטלי אינה כוללת פירוט לפי תחומים טכנולוגיים, וכי צפויים מחסורים בתחומים כגון ענן, אבטחת סייבר, נתוני עתק, 5G ו־6G – אף שהביקוש בתחום הבינה המלאכותית והמטאברס עשוי להיות מסופק.

כ

הפוסט תעשיית השבבים של קוריאה עלולה לסבול מחוסר של 81 אלף עובדים עד 2031 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנת 2025 ממשיכה את גל הפיטורים ששבר שיאים אשתקד, אז קוצצו למעלה מ-150 אלף משרות בענף ההיי-טק העולמי. לפי ­-TechCrunch Layoffs Tracker-, עד אמצע יוני רשומות כבר למעלה מ-22 אלף משרות שאבדו, כאשר חודש פברואר לבדו תרם כ-16 אלף מהן. לצד קיצוצים בחברות הענק — אינטל, מיקרוסופט, אמזון, מטא וגוגל — בולטים פיטורים במספר חברות שמרכז הכובד שלהן נמצא בישראל או מפעילות כאן קווי פיתוח משמעותיים.

הפגיעה הישירה בישראל

בנוסף, קיצוצי הענק שהכריזה אינטל באפריל — כ-21 אלף עובדים (20 % מכוח האדם העולמי) — טרם תורגמו למספרים רשמיים בישראל, אך גורמי תעשייה מעריכים כי מאות משרות מקומיות יושפעו בחודשים הקרובים. גם במיקרוסופט, שפיטרה מעל 6,500 עובדים במאי ועוד מאות ביוני, מופעלות תוכניות התייעלות הנוגעות לחלק מהצוותים הישראלים בתחום אבטחת-המידע וקלאוד.

מגמות ותגובות בשוק הישראלי

• מעבר למודל “רזה” – חברות סטארט-אפ ישראליות קטנות-בינוניות, דוגמת Otorio ו-Rec Room, מצמצמות עובדים כדי להאריך את “מסלול ההמראה” עד גיוס ההון הבא.
• התמקדות ב-AI – קיצוצי כוח-אדם מואצים דווקא במשרות שאינן מוצר/פיתוח ליבה בבינה-מלאכותית. דוברים בארגון Startup Nation Policy Institute מציינים כי “מיומנויות AI-Gen חדשות הפכו לחיסון תעסוקתי יחסי”.
• השפעה על שוק העבודה – נתוני הלמ”ס האחרונים מצביעים על עלייה מתונה בשיעור האבטלה בענפי התכנה (3.9 %-3.4 % ברבעון). חברות השמה מדווחות על גידול של 25 % במועמדים פעילים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מבט קדימה

המשק הישראלי אמנם מחוסן חלקית בזכות אחוז גבוה של חברות רב-לאומיות הצומחות כאן, אך תלותו בשוק העולמי הופכת אותו רגיש לגלי פיטורים גלובליים. מומחי התעסוקה מעריכים כי המחצית השנייה של 2025 תמשיך להיות תנודתית: החברות הגדולות ימשיכו להתייעל, וסטארט-אפים יידרשו להראות מסלול הכנסות ברור כדי להימנע מקיצוצים נוספים.

מקור הנתונים: TechCrunch, “A comprehensive list of 2025 tech layoffs”, 17 ביוני 2025.

הפוסט גל פיטורי ההיי-טק הגלובלי של 2025 פוגע גם במשק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מועצת השבבים של קנדה את דו"ח צוות העבודה לשנת 2025 בנושא פיתוח כישרונות וכוח עבודה בתעשיית השבבים, תחת הכותרת: "חיזוק הצינור האנושי לתעשיית השבבים למען תחרות גלובלית".

בין מחברי הדו"ח נמנית השותפה קוסמינה מוראריו (Cosmina Morariu) ממשרד Fragomen, שהובילה את פרק ההמלצות בתחום מדיניות ההגירה. הדו"ח מדגיש את הצורך הדחוף בצעדים לשיפור ניידות כוח אדם, למשיכת עובדים מיומנים ולטיפוח דור חדש של מומחים מקומיים בתעשיית הסמיקונדקטורים.

הצעדים המרכזיים שמפורטים בדו"ח כוללים:

• הרחבת תוכניות הכשרה והסמכה לבוגרי אוניברסיטאות בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה;
• קידום מסלולים יעילים להגירה מקצועית לקנדה;
• בניית מערך הסמכות ייעודיות לתעשיית השבבים;
• פיתוח שותפויות בין אקדמיה לתעשייה;
• והצבת תחום השבבים כיעד לאומי מרכזי בתכנון כוח האדם הקנדי.

מהדו"ח עולה כי הפער בכוח אדם מיומן מהווה חסם מרכזי ליכולתה של קנדה לשמור על תחרותיות גלובלית בתחום השבבים, במיוחד על רקע ההשקעות האסטרטגיות שנעשות בשנים האחרונות במדינות כמו ארה"ב, טייוואן, יפן והאיחוד האירופי.

המועצה מציעה כי באמצעות תכנון אסטרטגי של מדיניות הגירה, השקעה בהון אנושי ושיתוף פעולה חוצה מגזרים, תוכל קנדה להפוך למוקד חדשני מוביל בשרשרת האספקה הגלובלית של תעשיית השבבים.

הדו"ח המלא זמין להורדה באתר מועצת השבבים של קנדה.

הפוסט מועצת השבבים של קנדה פרסמה דו"ח מיוחד בנושא חיזוק ההון האנושי של קנדה לתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה תרחיב את משרדיה בתל אביב בעשר קומות, שיצטרפו לשמונה קומות בהן מחזיקה החברה כיום. לאחר ההתרחבות, יתפרשו משרדי החברה על פני 18 קומות, בשטח של כ-22,000 מ"ר – למעלה ממחצית משטחו של הבניין. במרכז המורחב של החברה בתל אביב יהיו למעלה מ-1,200 מקומות ישיבה, לצד מעבדות מחקר בינה מלאכותית וכן חלל כנסים ואירועים. כמו כן, אנבידיה תקים מתחם הסעדה שיופעל על ידי קבוצת מחניודה בהובלת השף אסף גרניט, שנבחרה להוביל את  המערך הקולינרי בכל משרדי החברה מוקדם יותר השנה. 

האתר יחל לפעול במתכונת מלאה עד סוף השנה, ויתמוך בהרחבת פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, כשהוא משרת עשרות קבוצות מוצר והנדסה, המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך עבור מרכזי נתונים – חומרה ותוכנה בתחום התקשורת המואצת, עיצוב מעבדים (CPU), תוכנה בתחום ה-AI ועוד.

18 הקומות של משרדי אנבידיה במגדלי "תאומי רובינשטיין" מצטרפות למשרדים ואתרי הנדסה של החברה הפרוסים ברחבי המדינה מצפון לדרום: תל-חי, יקנעם ומבוא כרמל בצפון הארץ, רעננה ותל אביב במרכזה, ובאר שבע בדרום. משרדי אנבידיה בתל אביב הם השניים בגודלם בישראל, אחרי הסייט המרכזי של החברה ביקנעם. 

"אנחנו שמחים להמשיך ולהעמיק את ההשקעה שלנו בישראל, מתוך אמונה בהון האנושי וביכולת שלו להוביל חדשנות עולמית", אמר עמית קריג, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל. "הרחבת המרכז בתל אביב תאפשר לנו להמשיך לגדול, לגייס עוד עובדות ועובדים מצוינים, ולקדם בישראל חדשנות פורצת דרך בבינה מלאכותית". 

אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות ביותר במשק עם למעלה מ -4,500 עובדות ועובדים. מאז רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020, מספר העובדות והעובדים של אנבידיה בישראל יותר מהכפיל את עצמו, והחברה ממשיכה להתרחב עם מאות משרות פתוחות במשרדיה ביקנעם, תל אביב, רעננה, באר שבע ותל חי.

הפוסט NVIDIA מכפילה את מרכז המו"פ בתל אביב כחלק מהעמקת פעילותה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איש ההייטק הוותיק, פאדי עבּוד, שמונה לאחרונה כ-Intel Fellow ומכהן כמנכ"ל מוביל במעבדות Power, Performance, and Thermal עבור עסקי ה-Client SOC של אינטל, מונה ליושב ראש שותף בדירקטוריון של ארגון צופן-תשבּיק. עבּוד, שמכהן כחבר דירקטוריון בארגון בשנה האחרונה, ימלא את התפקיד לצד אלון בר שני יזם ואיש הייטק ותיק, שמונה לפני מספר חודשים ליו"ר שותף, ויחליף את ד"ר רמזי חלבי, יזם ואיש עסקים ששימש כיו"ר הועד המנהל בארגון צופן-תשבּיק מזה 16 שנה.

במסגרת תפקידו, פאדי, עם קריירה מרשימה של 34 שנה באינטל, ישלב בין ניסיונו רב השנים בתעשיית ההייטק לבין פעילות צופן- תשבּיק.

צופן-תשבּיק, בראשות המנכ"לית מייסם ג'לג'ולי, הוא ארגון חיים משותפים שנוסד על-ידי ערבים ויהודים, המאמין ופועל בהתאם לערכי השותפות, השוויון, השילוב והגיוון בין כל רבדי החברה הישראלית. הבחירה בפאדי עבּוד נובעת מהצורך בתגבור הדירקטוריון בדמות מנוסה מוכרת ומובילה בתעשיית ההייטק הישראלית והגלובלית, מהחברה הערבית, כאשר שותפות כזו בועד המנהל תשקף ותקדם את ערך החיים המשותפים, אשר צופן-תשבּיק מקדמת בפעילותיה המגוונות. בנוסף לחיזוק קשרי העבודה ויחסי הגומלין עם חברות ההייטק, בעיקר נוכח האתגרים הרבים שהמשק, הכלכלה והחברה הישראלית עוברים בשנים האחרונות, כולל מיתון, משבר חוקתי ומלחמה והשלכותיהם המאתגרות.

צופן-תשבּיק פועלת לשילוב מהנדסים ערבים בתעשיית ההייטק, שמזה למעלה משנתיים מתמודדת עם האטה, מיתון, עזיבת משקיעים, משבר כלכלי-ביטחוני וחברתי ומלחמה, המשפיעים על יכולת התעשייה לקלוט מהנדסים בכלל ומהנדסים מהחברה הערבית בפרט.

פאדי עבּוד, יושב ראש שותף בארגון צופן-תשבּיק: "החינוך שקיבלתי בבית, והניסיון של במשך יותר מ- 30 שנה בהייטק למדו אותי שהצלחה ושמחת חיים טמונים בעשייה מתוך אהבה, לאהוב את מה שאתה עושה ובעיקר את מי שאתה חיי ועובד איתם ולמענם. ארגון צופן-תשבּיק מגלם את כל הערכים האלה הלכה למעשה ומחבר בין אנשים שונים להשגת מטרה עילאית. שאיפה למצוינות בחברה הערבית דרך שילוב שוויוני בהייטק והכל מתוך תרומה ואהבה.

מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשבּיק: "מינויו של פאדי עבוד ליושב ראש שותף של ארגון צופן- תשבּיק הוא צעד חשוב ומשמעותי עבורנו. הבחירה בפאדי נעשתה לאור ניסיונו העשיר בתעשיית ההייטק והקשרים הרחבים שצבר במהלך 34 שנות קריירה מרשימות, אשר הופכות אותו לדמות מופת עבור סטודנטים ומהנדסים צעירים. פאדי מהווה דוגמה חיה למהנדס ערבי שבנה קריירה יוצאת דופן תוך שהוא מפלס דרך ומוביל בהצלחה בתעשיית ההייטק הגלובלית.

לאור האתגרים הרבים שבפניהם ניצבת תעשיית ההייטק, במיוחד בתקופה זו של האטה כלכלית, מצב חירום ומלחמה, ישנה חשיבות רבה להדק את הקשרים עם החברות והגורמים המובילים בתחום. אני בטוחה כי השותפות בין פאדי ואלון בר-שני, שניהם בעלי ניסיון רחב במגוון תחומים, תסייע להעמיק את הקשר עם אנשי מפתח ותסייע לצופן- תשבּיק להמשיך לפתח את פעולתה ולהשפיע באופן חיובי על החברה הישראלית וההייטק בפרט."

אודות ארגון צופן-תשבּיק

ארגון צופן- תשבּיק הוא ארגון חברה משותפת ערבי-יהודי, שפועל בתחום שילוב החברה הערבית בענף ההייטק בישראל ופיתוח הענף בחברה הערבית כמנוף לצמיחה כלכלית וכזרז בבניית חברה משותפת בישראל. הארגון, שנוסד בשנת 2008, הוביל להשמת אלפי עובדים ועובדות מהחברה הערבית עד היום בהייטק, וכן להפניית תקציבי מדינה לפיתוח הייטק בחברה הערבית. לצד השמות מהנדסים ערביים בהייטק, פעילות צופן כוללת טיפוח ההון האנושי הטכנולוגי בחברה הערבית החל מהכשרות וקורסים, דרך ייעוץ והכוונה, סימולציות, ומתן כלים להשתלבות בתעשייה.

הפוסט פאדי עבּוד, מנהל בכיר באינטל העולמית, מונה ליושב ראש שותף בארגון צופן-תשבּיק הופיע לראשונה ב-Chiportal.