CES 2026, שנערכה בין 6 ל-9 בינואר בלאס וגאס, הפכה השנה לחלון ראווה צפוף במיוחד לרובוטים דמויי אדם. המסר שחזר שוב ושוב בדברי חברות הטכנולוגיה ובאולמות התצוגה הוא שבינה מלאכותית נמצאת בפתח “שנת פריצת דרך”, אבל כדי שההבטחות ייצאו מהדמו אל רצפת המפעל והבית – חייבים רובוטים דמויי אדם שמסוגלים לחוש, להבין ולפעול בעולם הפיזי בזמן אמת.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, קשר את התנופה הזו ישירות לתשתיות המחשוב שהחברה בונה ליישומי בינה מלאכותית, וטען שתעשיית הרובוטיקה ההומנואידית נשענת על “מפעלי ה-AI” שמוקמים כדי לאמן ולהריץ מודלים בקנה מידה גדול. במסגרת זו הציגה אנבידיה גרסה חדשה למודל השפה החזותית שלה, Isaac GR00T, שמיועד לתרגם קלט חיישנים לפקודות שליטה בגוף הרובוט, לצד שימושים נוספים במודלים ממשפחת Cosmos לתכנון ולחשיבה רובוטיים.

ממודלים ועד שיתופי פעולה: DeepMind ובוסטון דיינמיקס

לצד אנבידיה, גם גוגל סימנה יעד ברור: ב-5 בינואר הודיעה DeepMind על שיתוף פעולה עם Boston Dynamics, במטרה לפתח מודלים חדשים של בינה מלאכותית עבור מערכת הרובוטיקה Atlas. השותפות הזו נתפסת כסימן לכך שיצרניות רובוטיקה ותיקות מבקשות לשלב “מוח” מתקדם יותר בתוך גוף שכבר יודע לבצע תנועות מורכבות – בתקווה לקצר את הדרך מרושם בתערוכה לפריסה מסחרית.

ובכל זאת, לא כולם מוכנים להכריז על מהפכה מיידית. לפי הערכות בשוק, גם אם רובוטים דמויי אדם הם “המוצר שתפס הכי הרבה תשומת לב”, עדיין צפויה דרך ארוכה עד פריסה מסחרית רחבה – בין השאר בגלל עלויות, בטיחות, אמינות, ויכולת תחזוקה בעולם אמיתי ולא בתנאי הדגמה.

גם AMD ו-LG נכנסות לתמונה

ב-AMD בחרו להציג את החזון דרך חומרה ושיתופי פעולה תעשייתיים. מנכ״לית החברה, ליסה סו, חשפה רובוט דמוי אדם חדש בשם Gene.01 מבית החברה Generative Bionics, שלה AMD מעניקה תמיכה כלכלית. לפי הדיווח, הרובוט מיועד להיפרס בהמשך השנה בסביבות תעשייתיות כמו מספנות, והחברה עושה שימוש בתשתיות עיבוד גרפי לאימון וכיוונון מודלים.

גם LG הצטרפה לגל עם הצגת רובוט דמוי אדם על גלגלים בשם CLOiD, שמוצג כמיועד למטלות ביתיות כגון קיפול כביסה ואפיית עוגות – דוגמה למאמץ להרחיב את הרובוטיקה מעבר למחסן ולמפעל אל הבית.

בסיכומו של דבר, CES 2026 המחישה שהמרוץ על רובוטים דמויי אדם כבר אינו רק שאלה של “גוף” מרשים, אלא בעיקר של שילוב מודלים, חיישנים ומחשוב יעיל בקצה – כך שרובוטים דמויי אדם יוכלו לפעול באופן אמין בסביבות מורכבות. רובוטים דמויי אדם הפכו לסמל של השלב הבא: מעבר מבינה מלאכותית שמדברת וכותבת לבינה מלאכותית שפועלת.

הפוסט כוכבי CES 2026: רובוטים דמויי אדם! אנבידיה, AMD, גוגל ו-LG דוחפות את הרובוטיקה קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחרי שנים שבהן הבינה המלאכותית זוהתה בעיקר עם הענן ועם מודלים שמייצרים טקסט ותמונות, תערוכת CES 2026 סימנה שינוי כיוון: יותר ויותר יישומים דורשים שהחישוב יתבצע “בשטח” – בתוך מכונות שנעות, חשות ומגיבות בזמן אמת. במקביל לגל הזה, Arm בחרה לנצל את הבמה המרכזית של לאס וגאס כדי למסגר מחדש את אסטרטגיית השבבים שלה: לא בהכרזה על “שבב Arm” חדש (Arm ממילא אינה יצרנית שבבים), אלא בהצהרה על מבנה פעילות חדש ועל סדר עדיפויות שבו החומרה בקצה – מהרובוט ועד הרכב – הופכת לשדה הקרב המרכזי.

לפי דיווח של רויטרס, Arm השיקה ב־CES 2026 יחידה עסקית חדשה בשם Physical AI (“בינה פיזית”), כחלק מארגון מחדש של החברה לשלושה תחומים: Cloud & AI, Edge (כולל מובייל ומחשבים אישיים), ו־Physical AI שמאגדת יחד את פעילות הרכב והרובוטיקה. המהלך נועד לחזק את נוכחות Arm בשוק הרובוטיקה המתפתח, והיא אף ציינה כוונה להרחיב את מצבת כוח האדם בתחום הזה.

“בינה פיזית”: רובוטים וכלי רכב צריכים חישוב מקומי, לא רק ענן

בבלוג הסיכום הרשמי שלה מהתערוכה, Arm תיארה את “הבינה הפיזית” כמציאות שניתן לראות על רצפת התצוגה: רובוטים שמנווטים במרחב, כלי רכב שמקבלים החלטות מקומיות, ומערכות אוטונומיות שצריכות לפעול בבטיחות ובאמינות ללא תלות רציפה בקישוריות. בהקשר הזה היא הפנתה גם לנאום המרכזי של אנבידיה, שהציג את העלייה בחשיבות מערכות AI שמתקיימות בתוך מכונות הפועלות בעולם האמיתי. (Arm Newsroom)

בזירת הרובוטיקה, Arm הצביעה על הופעות של פלטפורמות הומנואידיות ושירותיות, כולל הצגת גרסה עדכנית של Atlas במסגרת Hyundai ובוסטון דיינמיקס, לצד חברות נוספות שהביאו לתערוכה רובוטים ללוגיסטיקה, ייצור וסביבות שירות. המסר של Arm היה עקבי: ברוב הפלטפורמות האלה, תפיסה חזותית, תכנון תנועה ובקרה חייבים לרוץ מקומית, בגלל דרישות של השהיה נמוכה, יעילות אנרגטית ואמינות.
בהקשר הזה, רויטרס דיווחה כי יונדאי מתכננת לפרוס רובוטים הומנואידיים במפעל בארה״ב החל מ־2028, לאחר ש־Atlas הוצג ב־CES 2026 – עוד אינדיקציה לכך שהשיח סביב “בינה פיזית” כבר אינו תיאורטי בלבד.

גם בתחום הרכב, Arm ניסתה להדגים כיצד “רכב מוגדר־תוכנה/בינה” דוחף ליותר עיבוד על־גבי הרכב עצמו: היא ציינה הדגמות של יכולות “AI-defined” ברכב Mercedes Benz CLA שהוצג בהקשר של פלטפורמת חישוב, וכן הדגמות של קטרפילר ואנבידיה סביב תפיסה בזמן אמת ואוטונומיה בציוד מכני כבד. בנוסף הוזכרו הכרזות על רכבי Lucid Gravity אוטונומיים, בשיתוף Nuro ו־Uber, כאשר Arm הדגישה ששרשרת החישוב משתרעת “מהענן ועד לרכב” – עם ריצה בקצה על פלטפורמות מבוססות Arm ומאחוריהן גם תשתיות ענן המבוססות Arm Neoverse.

אחת הדוגמאות היותר “שבביות” ש־Arm הציגה בהקשר התעשייתי הייתה שילוב Arm Zena Compute Subsystems (CSS) בפלטפורמת התאום הדיגיטלי PAVE360 Automotive של סימנס, שנועדה להאיץ פיתוח מערכות רכב כמו ADAS ומולטימדיה. בבלוג של Arm נטען שהדגמה כזו ממחישה עד כמה כלי פיתוח וסימולציה הופכים חלק בלתי נפרד ממהפכת ה־Physical AI, וסימנס עצמה טענה כי הגישה ל־Arm Zena CSS בסביבת תאום דיגיטלי עשויה להאיץ פיתוח תוכנה “בעד שנתיים”.

“בינה בקצה” כברירת מחדל: מחשבי AI, טלפונים, לבישים ומוצרי בית חכם

הציר השני ש־Arm הדגישה ב־CES 2026 הוא Edge AI – בינה מלאכותית שרצה על המכשיר עצמו. בבלוג שלה היא הצביעה במיוחד על מחשבים אישיים מבוססי Windows on Arm עם פלטפורמות Snapdragon X של קוואלקום, שהודגמו כמסוגלים להריץ עומסי AI מקומיים לאורך זמן תוך שמירה על חיי סוללה ארוכים. היא קישרה את התופעה להנחת יסוד שהופיעה שוב ושוב בתערוכה: כדי לקבל תגובה מיידית, לעבוד גם במצב לא מקוון ולהפחית צריכת אנרגיה ועלויות ענן – החישוב חייב לזוז אל הקצה.

Arm הרחיבה את הטיעון גם לעולם הכרומבוקים, הלבישים והבית החכם: משקפיים חכמים ו־XR שבהם עיבוד מקומי תומך במודעות מרחבית ובמחוות, ועד טלוויזיות ומסכים חכמים שמסתמכים על SoC-ים המבוססים על Arm לעיבוד תוכן, התאמה אישית וקול – הכול מקומית.

בתוך המסגור הזה, Arm שילבה גם ציטוטים של בכירים: דרו הנרי (EVP, Physical AI) תיאר את “עידן הבינה הפיזית” כשלב מוקדם שמונע בידי טכנולוגיות חישוב שמאפשרות מערכות בטוחות ויעילות עם אקו־סיסטם תוכנה בשל; וכריס ברגי (EVP, Edge AI) טען כי Edge AI יאפשר “מחלקה חדשה של חוויות ומכשירים” וש־Arm תהיה במרכז הפלטפורמות הללו.

מה המשמעות לשוק השבבים

התמונה ש־Arm ניסתה לצייר ב־CES 2026 אינה “עוד גאדג’ט”, אלא שינוי ארכיטקטוני: יותר חישוב מקומי, יותר דרישה ליעילות אנרגטית, ולצד זה גם שרשרת כלי פיתוח (סימולציה, אימות, תאומים דיגיטליים) שמאפשרת להביא מערכות מורכבות לשוק מהר יותר. במובן הזה, ההכרזה הבולטת ביותר שלה בתערוכה הייתה דווקא ארגונית – הקמת חטיבת Physical AI והצבת רובוטיקה ורכב באותה משפחה טכנולוגית – צעד שמאותת למשקיעים ולשותפים היכן Arm מצפה לראות את “הכסף החדש” של עידן ה־AI המוטמע במכונות.

הפוסט Arm ב־CES 2026: חטיבת “בינה פיזית” חדשה ודחיפה להרצת AI על שבבים בקצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת CaPow, המפתחת טכנולוגיות מתקדמות להעברת אנרגיה בתנועה (Power-in-Motion), הודיעה כי קיבלה את אישור ה־CE למערכת הדגל שלה – Genesis. האישור מאשר כי המערכת עומדת בתקני הבריאות, הבטיחות וההגנה הסביבתית המחמירים של האיחוד האירופי, ומאפשר לה לשווק את פתרונותיה בכל רחבי האזור הכלכלי האירופי (EEA).

פריצת דרך בשוק האירופי

האישור מהווה ציון דרך משמעותי בהתרחבותה הגלובלית של CaPow, ומשלים את עמידתה כבר בתקני הבטיחות של UL בארצות הברית. בכך מתחזקת מעמדה כחברה מובילה בתחום אספקת אנרגיה אלחוטית מתקדמת לדור הבא של פתרונות רובוטיקה תעשייתית.

המערכת פותחה עבור יישומים קריטיים כגון רובוטים ניידים אוטונומיים (AMRs), רכבים מונחים אוטומטית (AGVs) ופלטפורמות תעשייתיות נוספות. היתרון המרכזי של הטכנולוגיה הוא ביכולת לספק חשמל תוך כדי תנועה, ללא צורך בהפסקות טעינה, מה שמבטיח זמינות רציפה, חסכון בזמן ותפוקה גבוהה יותר. פתרונות החברה מצמצמים את התלות בסוללות מסורתיות, ומפחיתים את העלויות הסביבתיות הנובעות מייצור וממחזור סוללות. בכך הם תורמים הן לשיפור הפריון והן להפחתת ההשפעה הסביבתית של מערכי רובוטיקה מתקדמים.

הצלחה מוכחת בארה״ב – ועכשיו באירופה

הטכנולוגיה של CaPow כבר הוטמעה בהצלחה בקרב לקוחות בארצות הברית, שהצביעו על שיפור ניכר בעלויות התפעול ובזמינות צי הרובוטים. כעת מתכוונת החברה לשחזר את ההצלחה גם בשוק האירופי, שבו עולה הביקוש לפתרונות אמינים ויעילים בתחום הלוגיסטיקה והייצור.

פרופ’ מור פרץ, מנכ"ל ומייסד־שותף של CaPow, מסר: "זהו פתרון שהוכיח את עצמו כבר בשוק האמריקני, וכעת עושה את דרכו לאירופה. מה שמייחד אותנו הוא היכולת לספק חופש תנועה ללא צורך בטעינה – משהו שאף חברה אחרת ינה מציעה. השגת אישור CE מהווה אימות חשוב לטכנולוגיה שלנו ולמחויבותנו להציע פתרונות בטוחים ואיכותיים לשווקים הגלובליים. עם העלייה בביקוש לאספקת אנרגיה אמינה ויעילה בלוגיסטיקה ובייצור, אנו שמחים לספק ללקוחות באירופה מערכות שעונות הן על צורכי הביצועים והן על הדרישות הרגולטוריות."

הפוסט CaPow קיבלה אישור CE למערכת Genesis להעברת אנרגיה בתנועה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן התמקדה סביב התפיסה לפיה נשק גרעיני הוא המפתח להרתעה ולעליונות אסטרטגית, נראה כי בעימותים העתידיים, הניצחון לא ייקבע על ידי עוצמת הראש האטומי, אלא על ידי השליטה הבלתי מעורערת בתחום הבינה המלאכותית  ובלב והמוח" המניעים אותה הלא הם שבבי הסיליקון המתקדמים.

בימים אלה אנו עדים לשינוי פרדיגמה המעביר את מוקד הכוח משדות הקרב הפיזיים למעבדות הפיתוח ולשרשראות האספקה הטכנולוגיות.

השינוי הגדול: מכימיה ופיזיקה לביטים ואלגוריתמים

הנשק האטומי סימל את פסגת היכולת הטכנולוגית של המאה הקודמת – פיתוחים פיזיקליים וכימיים ששחררו כוח הרסני בלתי נתפס. כח זה העניק למעצמות שהחזיקו בו יתרון מוחלט והרתעה אסטרטגית שאמורה הייתה למנוע מלחמה כוללת. אולם, אך כוחו של הנשק הגרעיני מוגבל בעיקר להרתעה אבסולוטית. הוא אינו כלי לניהול סכסוכים יומיומיים, מלחמות סייבר, תעמולה או השפעה גלובלית מורכבת.

כאן נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית אינה נשק פיזי במובן המסורתי, אלא כוח טרנספורמטיבי שיכול להשפיע על כל היבט של חברה – צבאי, כלכלי, חברתי ואף תרבותי. בינה מלאכותית מתקדמת מאפשרת:

• קבלת החלטות בזמן אמת: מערכות AI יכולות לנתח כמויות אדירות של נתונים (Big Data) במהירות ובדייקנות שאין שנייה לה, ולספק המלצות אסטרטגיות. במקביל מערכות AI יכולות לבצע פעולות אוטונומיות בשדות קרב מודרניים – החל מכלי טיס בלתי מאוישים ועד למערכות הגנה אקטיביות.
• לוחמה אסימטרית: AI מספקת יתרון קריטי גם לשחקנים קטנים יחסית, המאפשרת להם לפתח מערכות הגנה או התקפה חכמות, לנתח מודיעין ביעילות ולשבש את פעילות האויב באמצעים שאינם תלויים בכוח אש גרעיני.
• כלכלה וחדשנות: מדינה המובילה בתחום ה-AI שולטת גם על מנועי הצמיחה הכלכליים הבאים, מפתחת טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות כאחד, ומושכת כישרונות והשקעות.

השבבים: ה"מוח" של המלחמה החדשה

אך הבינה המלאכותית אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המניעה אותה: השבבים. שבבים מתקדמים – ובעיקר אלו המיועדים למשימות AI ספציפיות (כמו מעבדי GPU, מעבדי AI ייעודיים ועוד) – הם ה"מוח" וה"לב" של כל מערכת AI. הם מאפשרים את כוח העיבוד העצום הנדרש לאימון מודלים מורכבים ולביצוע הסקות מהירות.

השליטה על תעשיית השבבים, ועל שרשרת האספקה שלה, הפכה לאחד ממוקדי המאבק הגיאופוליטי המרכזיים בעולם. מדינות מתחרות על:

• יכולות פיתוח: מי יכול לתכנן את השבבים היעילים והחזקים ביותר?
• יכולות ייצור: מי יכול לייצר אותם בכמויות וברמות הדיוק הנדרשות? תלות במעצמות יצרניות כמו טייוואן (TSMC) הופכת לנקודת תורפה אסטרטגית.
• שליטה על חומרי גלם וציוד: תעשיית השבבים דורשת ציוד וחומרי גלם ייחודיים ויקרים, ומי ששולט בשרשרת האספקה הזו מחזיק ביכולת להשפיע על כלל התעשייה.

המשמעויות הגיאופוליטיות

ההבנה כי שליטה ב-AI ובשבבים היא המפתח לעליונות העתידית ניכרת במדיניות החוץ והביטחון של המעצמות הגדולות. לכן אנו עדים בשנים האחרונות ל:

• מירוץ חימוש טכנולוגי: השקעות עתק במו"פ בתחום ה-AI והשבבים, לצד מאמצים לגיוס ושימור טאלנטים.
• מלחמת סחר ורגולציה: ניסיונות להגביל גישה של מדינות יריבות לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, כפי שרואים במאבק בין ארה"ב לסין.
• השקעות אדירות בתשתיות: הקמת מפעלי שבבים ענקיים במדינות המערב, במטרה להפחית תלות בשרשראות אספקה חיצוניות.

שינוי פני המלחמה

המלחמה של מחר היא כבר כאן, והיא מתנהלת לא רק במצולות האוקיינוסים או בחלל, אלא גם – ואולי בעיקר – במעבדות ובמרכזי נתונים. בעוד האיום הגרעיני נותר אקט הרתעתי קיצוני, הכוח המעשי לשלוט, להשפיע ולנצח בעימותים המתפתחים טמון ביכולת לשלוט על הבינה המלאכותית ועל הליבה הדיגיטלית שלה: השבבים. מדינות שיצליחו להוביל בתחומים אלו יבטיחו לעצמן לא רק יתרון צבאי מכריע אלא גם בטחון כלכלי שיעצב את פני המאה העשרים ואחת.

הפוסט לא עוד נשק אטומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת פורסייט רובוטיקס (ForSight Robotics) מיקנעם הודיעה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 125 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן ההשקעות Eclipse, והשתתפו בו משקיעים נוספים מהשורה הראשונה. הגיוס נועד לתמוך בהמשך פיתוחה של מערכת ORYOM – מערכת ניתוח רובוטית ייחודית לניתוחי עיניים – ולהכנה לקראת תחילת ניסויים קליניים בבני אדם, הצפויים להתחיל עוד השנה.

המערכת שפיתחה החברה מאפשרת ביצוע ניתוחי עיניים מורכבים, בהם ניתוחי קטרקט ופרוצדורות נוספות לטיפול במחלות עיניים נפוצות, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-רובוטיקה, בינה מלאכותית, הדמיה מדויקת וראייה תלת-ממדית בזמן אמת. לדברי החברה, ORYOM מסוגלת להגיע לכל נקודה בעין האנושית – כולל אזורים אחוריים – ולבצע פעולות מיקרו-כירורגיות מדויקות ויציבות במיוחד.

ניסויים מוצלחים בחיות, מעבר לקיסריה, ותוכניות התרחבות

החברה, שהכפילה את מצבת כוח האדם שלה בשנה החולפת וכיום מונה כ-110 עובדים, מתכננת לגייס עשרות עובדים נוספים בעקבות הגיוס. ניסויים קודמים שבוצעו על עיני בעלי חיים הוכתרו בהצלחה, ובמהלך 2025 צפויים להתחיל ניסויים קליניים בבני אדם. בהמשך, החברה אף מתכננת לעבור מהמטה הנוכחי ביקנעם למשרדים חדשים בקיסריה.

פורסייט רובוטיקס הוקמה בשנת 2020 על ידי שלושה יזמים בעלי רקע מרשים: המנכ"ל ד"ר דניאל גלוזמן, בעל ניסיון של שני עשורים בפיתוח מכשור רפואי; פרופ' משה שוהם, לשעבר ממייסדי מזור רובוטיקס (שנמכרה למדטרוניק תמורת 1.64 מיליארד דולר); וד"ר יוסי נתן, אשר הגיע מהטכניון ומתמחה במסחור טכנולוגיות רפואיות. בדירקטוריון החברה יושבים גם דמויות בולטות בתעשייה, בהן ד"ר פרד מול ורוני אבוביץ.

שוק עצום ופתרון למחסור עולמי ברופאים

תחום רפואת העיניים נמצא בצמיחה חדה, אך סובל ממחסור חמור בכוח אדם. כיום ישנם רק 14 מנתחי קטרקט לכל מיליון בני אדם, בעוד שמספר החולים בקטרקט חוצה את רף 600 מיליון איש ברחבי העולם. רק כ-30 מיליון מהם עוברים ניתוח מדי שנה – והפער הולך ומתרחב.

ד"ר יוסי נתן, הנשיא והמנהל הרפואי של החברה, מסביר: "תחום העיניים כיום הוא כמו התחום של הכירורגיה הכללית לפני פריצת הדרך של da Vinci. אנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש." לדבריו, זהו אחד מסבבי הגיוס הגדולים ביותר בתחום המדיקל-טק בישראל בשנים האחרונות.

ייעוץ מהשורה הראשונה

כחלק מההתרחבות, פורסייט רובוטיקס הקימה שתי ועדות מייעצות: ועדה טכנולוגית שכוללת את פרד מול ורוני אבוביץ – דמויות מפתח בתחום הרובוטיקה הרפואית – וועדה קלינית הכוללת מומחים בינלאומיים לניתוחי עיניים כמו ד"ר דיוויד צ’אנג, פרופ' בוריס מליוגין וד"ר מודי נפתלי.

אם תצטרך גרסת אמפמ (כותרת, כותרת משנה, תגיות, ביטוי מפתח ונרדפים) – אשמח להוסיף מיד.

הפוסט פורסייט רובוטיקס מיקנעם גייסה 125 מיליון דולר לפיתוח ניתוחי עיניים רובוטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי אתר Stocklytics.com, שוק הרובוטיקה העולמי ל- AI צפוי לצמוח ב-280% ולהגיע לשווי כולל של 64 מיליארד דולר עד סוף העשור.

רובוטיקה בינה מלאכותית: גדלה פי ארבעה מהר יותר מרובוטיקה מסורתית. עליית הרובוטיקה המניעה בינה מלאכותית בשנים האחרונות הייתה לא פחות ממהפכנית. מאז 2020, השוק התרחב פי ארבעה, מונע על ידי ביקוש גואה במגזרי צרכנים ותעשייתיים. בניגוד לרובוטים רגילים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד, להתאים עצמן למציאות ולבצע משימות מורכבות, מה שהופך אותן לחיוניות בתעשיות כמו ייצור, בריאות ולוגיסטיקה.

למומנטום הזה מוסיפים התקדמות בכלי רכב אוטונומיים, מפעלים חכמים ורובוטיקה אישית, שהאיצו עוד יותר את התרחבות השוק.

Statista Market Insights חושפת כי הערכת השווי של תעשיית הרובוטיקה לבינה המלאכותית טיפסה מ-5 מיליארד דולר לפני חמש שנים ל-22.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמייצג צמיחה מדהימה של 350%. עוד יותר מרשימות הן התחזיות לחמש השנים הבאות, עם קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 23.3% שעומד להוביל את השוק ל-64.3 מיליארד דולר עד 2030.

מה זה אומר? בממוצע, שוק הרובוטיקה של הבינה המלאכותית יגדל ב-7 מיליארד דולר בשנה, מה שיעפיל על הצמיחה של תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר, שאמורה לעלות ב-58% צנוע יחסית, ולהגיע ל-73 מיליארד דולר באותה תקופה.

מנהיגים גלובליים: סין ויפן בראש

בעוד ששוק הרובוטיקה העולמי לבינה מלאכותית נמצא במגמת עלייה, סין ויפן מובילות את המגמה עם שיעורי צמיחה מרשימים. הודות לגיבוי ממשלתי חזק והשקעות מסיביות בחדשנות, מדינות אלו ממצבות את עצמן כמובילות בתחום האוטומציה וטכנולוגיות AI.

בסין, תעשיית הייצור המאסיבית מניעה את הביקוש לרובוטים תעשייתיים, בעוד שהאוכלוסיה המזדקנת של יפן מזינה את הצורך ברובוטים לטיפול רפואי וטיפול. שתי המדינות מושקעות רבות במינוף בינה מלאכותית כדי לשמור על היתרון התחרותי שלהן.

אתר Statista צופה ששוק הרובוטיקה ל AI בסין יתרחב ב-300% כדי להגיע לשווי של 9.1 מיליארד דולר עד 2030. יפן עוקבת מקרוב, עם צמיחה צפויה של 280%, מה שמעלה את גודל השוק שלה ל-2.7 מיליארד דולר.

גם מדינות אחרות, כולל ארצות הברית, גרמניה ובריטניה, צפויות לראות צמיחה תלת ספרתית:

• ארצות הברית: עלייה צפויה של 264%, והגיעה ל-20.4 מיליארד דולר בגודל השוק.
• גרמניה: צפויה לצמוח ב-271% ולהגיע ל-2.6 מיליארד דולר.
• בריטניה: צמיחה צפויה של 261%, ומגיעה ל-2.3 מיליארד דולר.

מה מניע AI רובוטיקה קדימה?

ניתן לייחס את הצמיחה הנפיצה של רובוטיקה בינה מלאכותית למספר גורמים קריטיים:

יכולת הסתגלות ולמידה: בניגוד לרובוטים המסורתיים, מערכות התומכות בינה מלאכותית יכולות ללמוד מהסביבות שלהן ולהסתגל לאתגרים חדשים, מה שהופך אותם לחיוניים בתעשיות דינמיות.

רווחי יעילות: אוטומציה המופעלת על ידי רובוטיקה של AI מגבירה את הפרודוקטיביות תוך הפחתת עלויות תפעול.

חדשנות בין מגזרים: מרכבים אוטונומיים למפעלים חכמים, היישומים של רובוטיקה של AI מתרחבים במהירות, ומניעים זרמי הכנסה חדשים.

אתגרים והזדמנויות

למרות המסלול המבטיח שלה, תעשיית הרובוטיקה של AI מתמודדת עם מכשולים:

• עלויות גבוהות: ההסתמכות על רכיבים מתקדמים כמו Nvidia GPUs הופכת את קנה המידה לאתגר פיננסי עבור ארגונים מסוימים.
• תחרות: תעשיית הרובוטיקה הרחבה יותר וענקיות טכנולוגיה כמו אמזון וגוגל מציבות תחרות אדירה, בהתחשב במשאבים והשפעתן הנרחבים.
• פיקוח רגולטורי: ממשלות ברחבי העולם מתחילות לבחון מקרוב את תשתית הבינה המלאכותית, ומוסיפה מורכבות לפיתוח ופריסה.

עם זאת, אתגרים אלה גם פותחים דלת לחדשנות. חברות שיכולות לנווט בין המכשולים הללו תוך מינוף נקודות החוזק של הבינה המלאכותית ימצאו את עצמן בעמדה מצוינת להוביל את המטען בשוק המשגשג הזה.

הדרך קדימה

רובוטיקה של בינה מלאכותית היא לא רק טרנד טכנולוגי – זהו שינוי פרדיגמה עם פוטנציאל לחולל מהפיכה בתעשיות ובחברות. עם שיעורי צמיחה תלת ספרתיים צפויים בשווקים גדולים, המערכות החכמות הללו נמצאות במסלול להגדיר מחדש את אופן ביצוע העבודה, כיצד שירותי הבריאות מועברים וכיצד פועלות התעשיות.

מכיוון שעסקים וממשלות משקיעים מיליארדים במגזר הזה, העתיד מבטיח יותר מסתם אוטומציה. הוא מבשר על עידן חדש שבו רובוטים הם לא רק יעילים אלא גם אינטליגנטיים – מסוגלים להבין, להתאים ולשנות את העולם.

עבור משקיעים ומובילי חדשנות, להקדים את הפריחה הטכנולוגית הזו פירושו לעקוב מקרוב אחר פיתוחי רובוטיקה של AI. עד 2030, המגזר הדינמי הזה לא רק יגדל – הוא ישגשג, ויעצב מחדש את העתיד של אלגוריתם אחד בכל פעם.

הפוסט היכונו לדור הרובוטים החדש: רובוטיקת בינה מלאכותית צפויה לעלות ב-280% ולהגיע ל-64 מיליארד דולר עד 2030 הופיע לראשונה ב-Chiportal.