חברת ראיית המכונה האמריקנית קוגנקס (Cognex) הודיעה כי חתמה על הסכם לרכישת רילסנס (RealSense), המפתחת מצלמות עומק וטכנולוגיות ראייה תלת־ממדית לרובוטים, תמורת כ־500 מיליון דולר במזומן. לצד מחיר הרכישה כוללת העסקה תוכנית תגמול ושימור לעובדי רילסנס בהיקף של עד 106.5 מיליון דולר, ולכן שווייה הכולל עשוי להגיע לכ־606.5 מיליון דולר.

רילסנס פועלת כחברה עצמאית רק מאז יולי 2025, אז השלימה את פיצולה מאינטל וגייסה 50 מיליון דולר. פעילותה מבוססת במידה רבה על פיתוח ישראלי, ומשרדיה בישראל נמצאים בחיפה. לפי הדיווחים בעיתונות הכלכלית, החברה מעסיקה 135 עובדים בישראל, וכ־80 מהם עשויים לקבל במסגרת העסקה תגמול של מיליון שקל לפחות לכל עובד.

על פי תנאי ההסכם, קוגנקס תשלם את מלוא תמורת הרכישה מקופת המזומנים וההשקעות שלה. נוסף על כך תפעיל החברה תוכנית שימור לשלוש שנים, הכוללת 56.5 מיליון דולר במזומן וכ־50 מיליון דולר ביחידות מניה חסומות לעובדי רילסנס. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הרביעי של 2026, בכפוף להשלמת התנאים המקובלים ולקבלת האישורים הנדרשים.

רילסנס מפתחת מצלמות עומק המאפשרות לרובוטים ולמערכות אוטונומיות לתפוס את סביבתם בתלת־ממד, לזהות מרחקים ולנווט במרחב. מוצריה משמשים בין היתר ברובוטים ניידים אוטונומיים, רובוטים דמויי אדם ומערכות אוטומציה תעשייתיות. החברה מנוהלת בידי נדב אורבך, ומרבית פעילות המחקר והפיתוח שלה נעשית בישראל.

קוגנקס מעריכה כי רילסנס תסיים את 2026 עם הכנסות של 80–90 מיליון דולר, צמיחה של יותר מ־50% לעומת 2025. להערכת הרוכשת, שוק התפיסה הרובוטית, המוערך כיום בכ־600 מיליון דולר, צפוי לצמוח ביותר מ־25% בשנה ולהגיע לכ־1.6 מיליארד דולר בשנת 2030.

הרכישה נועדה להרחיב את פעילותה של קוגנקס ממערכות ראיית מכונה המשמשות בעיקר לבדיקות, זיהוי והנחיית ציוד בקווי ייצור, אל שוק הרובוטיקה והבינה המלאכותית הפיזית. שילוב מצלמות העומק וטכנולוגיית התפיסה התלת־ממדית של רילסנס במערך המוצרים של קוגנקס צפוי לאפשר לחברה להציע פתרונות שבהם רובוטים אינם רק מזהים עצמים, אלא גם מבינים את מיקומם במרחב ופועלים בסביבה משתנה.

לפני השלמת העסקה תופרד מרילסנס פעילות אימות הזהות הביומטרי וזיהוי הפנים, שאינה כלולה ברכישה. קוגנקס תרכוש את פעילות מצלמות העומק והתפיסה הרובוטית.

העסקה מסמנת תפנית חדה עבור פעילות שב־2021 הודיעה אינטל כי בכוונתה לסגור. הפעילות נשמרה לבסוף, פוצלה לחברה עצמאית והשלימה בתוך מעט יותר משנה עסקת מכירה גדולה. אינטל קפיטל, שהשתתפה בגיוס של רילסנס לאחר הפיצול, נמנית עם בעלי המניות שייהנו מן המכירה.

הפוסט קוגנקס תרכוש את רילסנס בכ־500 מיליון דולר; העובדים יקבלו תגמולים של עד 106.5 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דלויט ישראל הקימה מרכז מצוינות המתמקד ברובוטיקה ובבינה מלאכותית פיזית (Physical AI), כחלק מהשותפות הרחבה של Deloitte עם אנבידיה. המרכז פועל מתוך פעילות הטכנולוגיה והייעוץ של דלויט בישראל ומכוון לפיתוח ולהטמעה של מערכות שבהן בינה מלאכותית פועלת בעולם הפיזי – ברובוטים, כלי רכב, מתקנים תעשייתיים, מצלמות וחיישנים.

את המרכז מובילים אליהו רבונה, המוגדר Head of Global Center of Excellence ב-NVIDIA Alliance בדלויט ישראל, ותומר גל, Global CTO ב-NVIDIA Alliance. השניים הציגו את פעילות המרכז בכנס Physical AI שנערך בתל אביב בספטמבר.

הפעילות נשענת על תשתיות התוכנה והמחשוב של אנבידיה. בין הכלים שנמצאים בליבת המענה נמצאים CUDA לחישוב מקבילי ומואץ, Omniverse לבניית סימולציות ותאומים דיגיטליים, ומשפחת Isaac לפיתוח, אימון ובדיקה של רובוטים ומערכות אוטונומיות. השימוש בסימולציות מאפשר לאמן ולבחון מערכות לפני פריסתן בעולם הפיזי, ובכך לצמצם זמן, עלויות וסיכון.

דלויט הרחיבה במהלך 2026 את הפעילות הגלובלית שלה בתחום ה-Physical AI בשיתוף אנבידיה. החברה מציעה פתרונות בתחומי תאומים דיגיטליים, ראייה ממוחשבת, מחשוב קצה ורובוטיקה, ומתארת את התחום כשלב שבו מערכות AI אינן מסתפקות בניתוח מידע או ביצירת תוכן, אלא מקבלות החלטות ומבצעות פעולות בסביבה פיזית.

המרכז הישראלי נשען גם על יכולות מו"פ מקומיות של דלויט. פעילות זו כוללת מהנדסים וחוקרים בתחומי AI, ראייה ממוחשבת, אוטומציה ותוכנה, והיא נועדה לתרגם את טכנולוגיות הבסיס לפתרונות יישומיים עבור תעשייה, תחבורה, לוגיסטיקה, אנרגיה, תשתיות ותחומים נוספים.

לפי Deloitte, השימוש ב-Physical AI נמצא בעלייה: בדוח State of AI in the Enterprise לשנת 2026 ציינה החברה כי 58% מהארגונים שנבדקו כבר משתמשים במידה מסוימת במערכות AI פיזיות, וכי שיעור זה עשוי להגיע ל-80% בתוך שנתיים. הנתונים הם תחזית המבוססת על סקר מנהלים ולא מדידה של פריסה בפועל בכל המשק.

הקמת מרכז המצוינות בישראל מדגישה גם את ההתחברות ההולכת וגוברת בין תחום ה-AI לבין שוק השבבים והמחשוב המואץ: ככל שמודלים עוברים מהרשת ומהענן לרובוטים ולמערכות קצה, גדלה הדרישה למעבדים גרפיים, מאיצים, מערכות זמן אמת ותוכנות שמאפשרות להריץ מודלים בהשהיה נמוכה ובצריכת הספק מתאימה.

הפוסט דלויט ישראל הקימה מרכז מצוינות ל-Physical AI במסגרת שיתוף הפעולה עם אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות בחרה בשתי קבוצות שיקימו חממות טכנולוגיות חדשות במודל Venture Studio בתחומי Physical AI וממשקי אדם־מכונה. כל אחת מהקבוצות תקבל זיכיון לחמש שנים ומענק של עד 40 מיליון שקל, ובסך הכול תקצה הרשות עד 80 מיליון שקל להקמת החממות ולהפעלתן.

החממה Intelligent Machine Labs – Foundry תתמקד ב־Physical AI ליישומי רובוטיקה ואוטומציה תעשייתית. בין השותפים בקבוצה: קרן טנא, SpringHill Ventures, קבוצת שסטוביץ, MassChallenge, Siddhi Capital ו־Alpha Partners. המודל יתבסס על זיהוי צרכים תעשייתיים והקמת חברות סביבם, לצד מעבדות פיתוח, תשתיות ניסוי וחיבור למפעלים ולחברות גלובליות.

החממה השנייה, Augmenta Health Incubator, תתמקד בממשקי אדם־מכונה ליישומי בריאות, נוירוטכנולוגיה, רובוטיקה, Bioconvergence וטכנולוגיות דו־שימושיות. בקבוצה שותפים aMoon, אלביט מערכות באמצעות Incubit, המרכז הרפואי איכילוב, ביראד של אוניברסיטת בר־אילן ו־Opimpact.

מעבר למענק להפעלת החממות, החברות שיוקמו במסגרתן יוכלו לקבל השקעות נוספות מקרן ההזנק של רשות החדשנות, מהחממות וממשקיעים נוספים. לפי התוכנית, השתתפות המדינה בסבבי Pre-Seed, Seed ו־Round A יכולה להגיע עד 23 מיליון שקל לחברה.

המהלך משתלב בדגש שמעניקה בשנה האחרונה רשות החדשנות ל־Edge AI ומערכות אוטונומיות הפועלות בעולם הפיזי, תחומים שבהם נדרשים לצד תוכנה גם חיישנים, שבבים, תקשורת מהירה ומחשוב מקומי.

הפוסט רשות החדשנות תקצה עד 80 מיליון שקל לשתי חממות Deep Tech בתחומי Physical AI וממשקי אדם־מכונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Lyte, שפועלת בתחום התפיסה לרובוטים ולמערכות אוטונומיות, השלימה סבב גיוס C בהיקף של 165 מיליון דולר. הסבב מעניק לחברה שווי של 1.6 מיליארד דולר אחרי הכסף ומביא את סך ההון שגייסה מאז הקמתה ב־2021 ל־272 מיליון דולר.

את הסבב הובילה Maverick Silicon. השתתפו בו גם Fidelity Management & Research, שהובילה את סבב B של החברה, Atreides Management, קרן Key1 Capital, ‏Ora Global, לשעבר Exor Ventures, וכן משקיעים קיימים וחדשים נוספים. אנדרו הומן, שותף מנהל ב־Maverick Silicon, יצטרף לדירקטוריון Lyte.

הגיוס מגיע שמונה חודשים בלבד לאחר שהחברה יצאה ממצב חשאי בינואר 2026 ודיווחה אז על גיוסים מצטברים של 107 מיליון דולר. Lyte כבר החלה בייצור ובאספקה ללקוחות בתחום הרובוטיקה בענפי הבדיקה התעשייתית, הלוגיסטיקה והייצור, אך לא חשפה את שמות הלקוחות, היקף ההכנסות או מספר המערכות שנמסרו.

שכבת התפיסה של ה־Physical AI

Lyte אינה מפתחת רובוט שלם. היא מבקשת לספק את שכבת התפיסה שמאפשרת לרובוטים ולמערכות אוטונומיות להבין היכן הם נמצאים, אילו עצמים מקיפים אותם ומה נע בסביבה בזמן אמת.

המוצר המרכזי שלה, LyteVision, משלב ראייה קוהרנטית בארבעה ממדים, צילום RGB ומדידת תנועה באמצעות יחידת IMU. שבב ייעודי שפיתחה החברה ממזג את המידע מכמה חיישנים כבר ברמת החומרה ומפיק זרם נתונים מרחבי, חזותי ומתוזמן במשותף. הנתונים מוזרמים למערכות המחשוב ולמודלי הבינה המלאכותית שמפעילים את הרובוט.

הגישה נועדה לפתור אחת הבעיות המורכבות ברובוטיקה: שילוב חיישנים שמגיעים מספקים שונים, פועלים בקצבים שונים ודורשים כיול וסנכרון. במערכות רגילות, צוותי הפיתוח צריכים להשקיע זמן רב בחיבור המצלמות, חיישני העומק, מערכות מדידת התנועה ותוכנות המיזוג. Lyte טוענת כי שילוב אנכי של שבב, אופטיקה, חיישנים ותוכנה מקטין השהיה, מפחית סטיות כיול ומספק למערכת הרובוטית ציר זמן יחיד ומסונכרן.

לפי החברה, הפלטפורמה מיועדת למגוון מערכות Physical AI, ובהן רובוטים ניידים אוטונומיים, זרועות רובוטיות, רובוטים בעלי ארבע רגליים, רובוטקסי ורובוטים דמויי אדם. היא אמורה להשתלב עם פלטפורמות מחשוב AI קיימות ולא להחליף את המעבד הראשי שמריץ את מודלי ההחלטה והפעולה.

הקשר הישראלי: אביגדור וילנץ

Lyte היא חברה אמריקנית שמרכזה בסאניווייל שבקליפורניה. הקשר הישראלי המרכזי שלה הוא אביגדור וילנץ, המשקיע המייסד ויו״ר הדירקטוריון. וילנץ היה ממייסדי Galileo Technologies, שנמכרה למארוול, וכן משקיע מוקדם ב־Annapurna Labs וב־Habana Labs.

את החברה הקימו אלכסנדר שפונט, ארמן חג׳תי ויובל גרסון. שפונט היה ממייסדי PrimeSense וסמנכ״ל הטכנולוגיות שלה; טכנולוגיית חישת העומק שפיתחה החברה שימשה ב־Kinect של מיקרוסופט, ולאחר רכישת PrimeSense בידי אפל הוא עסק שם במערכות תפיסה. חג׳תי וגרסון מילאו גם הם תפקידי הנדסה באפל, וגרסון הוא יוצא PrimeSense.

השילוב הזה מסביר מדוע Lyte מציגה את עצמה לא כחברת חיישנים בלבד, אלא כחברת מערכות שבונה את כל שרשרת התפיסה — מהטרנזיסטור ועד לנתונים המרחביים שמקבל מודל הבינה המלאכותית.

הכסף יופנה להרחבת הייצור

Lyte מתכננת להשתמש בכספי הגיוס כדי להרחיב את ייצור שבבי החישה ואת פלטפורמת LyteVision, לשפר את יכולות הבינה המלאכותית והתפיסה ולהגדיל את מספר ההטמעות אצל חברות רובוטיקה ולקוחות תעשייתיים. החברה גם מתכננת להרחיב משמעותית את כוח האדם בתחומי השבבים, התוכנה, האופטיקה, הייצור, התפעול והשיווק.

השווי הגבוה משקף את ציפיות המשקיעים לכך שהמרוץ ל־Physical AI לא יוכרע רק באמצעות מודלי בינה מלאכותית ומעבדי האצה. לפני שרובוט יכול לקבל החלטה, הוא זקוק לנתוני סביבה אמינים, מסונכרנים ומהירים. עם זאת, בשלב הנוכחי Lyte עדיין אינה מפרסמת נתונים שמאפשרים לבחון את קצב האימוץ המסחרי או את היתרון הכמותי של הפלטפורמה לעומת פתרונות חישה ומיזוג אחרים.

הפוסט Lyte של אביגדור וילנץ גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רובוט ארבע־רגלי הצליח לנוע באופן אוטונומי ביער, לטפס במדרגות, לעבור בין אבני דריכה ולקפוץ מעל גזעים שנפלו, באמצעות מערכת בקרה הבוחרת בזמן אמת בין כמה מיומנויות תנועה.

המערכת, המכונה APT-RL – ראשי תיבות של Action Pretrained Transformer–based Reinforcement Learning – פותחה בידי ג'ון־גיל קאנג ועמיתיו. המחקר מתפרסם בכתב העת Science Robotics של AAAS.

בעלי חיים בעלי ארבע רגליים מסוגלים לשנות במהירות את צורת התנועה בהתאם לשטח. הם יכולים לעבור מהליכה לריצה, להאט לפני מכשול, לזנק או לשנות את מיקום כפות הרגליים. אצל  רובוטים נדרשים בדרך כלל בקרי תנועה נפרדים ותכנון מדויק לכל משימה.

החוקרים ביקשו לפתח מערכת שלא תלמד כל משימה מחדש, אלא תוכל לבחור ולשלב מיומנויות שכבר נלמדו. לשם כך חילקו את תהליך האימון לשלושה שלבים, המתקדמים מתנועות בסיסיות להתנהגות מורכבת בסביבה אמיתית.

בשלב הראשון למד הרובוט דפוסי תנועה בסיסיים, כגון  ריצה קלה ודהירה, באמצעות מאגר גדול של תנועות דו־ממדיות. מיומנויות אלה שימשו מעין אוצר מילים מוטורי שעליו ניתן לבנות התנהגויות מורכבות יותר.

בשלב השני הופעלה למידת חיזוק. הרובוט התאמן בבחירת המיומנות המתאימה למצב: מתי להמשיך בריצה, מתי להאט, מתי לטפס ומתי לעבור לתנועת קפיצה. במהלך האימון קיבלה המערכת משוב על הצלחתה לעבור מכשולים תוך שמירה על יציבות ומהירות.

בשלב השלישי הותאמו הפעולות למידע מחיישנים אמיתיים. במקום להסתמך על מפה מפורטת או על מחשב חיצוני, הרובוט עיבד את המידע באמצעות מערכות התפיסה והמחשוב שעל גופו.

השילוב מאפשר מעבר מהיר בין צורות תנועה. כאשר הרובוט מזהה גזע נמוך, למשל, הוא עשוי לעבור מתנועה רציפה לקפיצה. מול מדרגות או אבנים הוא יכול לבחור תנועה אטית ומדויקת יותר, ולאחר מכן לחזור לריצה.

היכולת לעבור בין מיומנויות היא חשובה לשימוש ברובוטים בסביבות שאינן מסודרות מראש. רובוטים כאלה עשויים בעתיד לפעול באתרי אסון, במכרות, ביערות, במפעלי תעשייה או במשימות שבהן כלי רכב גלגליים מתקשים לנוע.

עם זאת, הדגמות מוצלחות במסלולי הניסוי אינן מבטיחות פעולה אמינה בכל סביבה. תנאי תאורה, בוץ, צמחייה צפופה, משטחים חלקים, מכשולים בלתי צפויים או תקלות בחיישנים עלולים עדיין להקשות על המערכת.

המחקר ממחיש מגמה ברובוטיקה: מעבר מבקר המיועד לתנועה יחידה אל מערכות המשתמשות במאגר מיומנויות ומחליטות בעצמן איזו מהן מתאימה לכל רגע.

הפוסט רובוט ארבע־רגלי למד להחליף סגנון תנועה כדי לחצות יער ולקפוץ מעל מכשולים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נאנובל (Nanovel) הישראלית, המפתחת רובוטים אוטונומיים לקטיף פירות, קיבלה מענק לא־מדלל של 2.5 מיליון אירו מתוכנית ההאצה של המועצה האירופית לחדשנות, EIC Accelerator. המענק ישמש להשלמת הגרסה המסחרית של המערכת, לעריכת ניסויי שדה בפרדסים באירופה ולהכנות להשקה מסחרית המתוכננת לשנת 2028.

לפי הודעת החברה, ה־EIC הגדירה אותה גם כמועמדת להשקעה הונית של עד 4.3 מיליון אירו. אין מדובר עדיין בהשקעה חתומה: המימון ההוני כפוף בין היתר לבדיקת נאותות ולהשלמת הליך ההשקעה. נאנובל מתכננת להשתמש בהשקעה האפשרית כעוגן לסבב גיוס של כ־8 מיליון אירו.

תוכנית EIC Accelerator מיועדת לחברות הזנק ולחברות קטנות ובינוניות המפתחות טכנולוגיות בעלות סיכון טכנולוגי גבוה ופוטנציאל מסחרי משמעותי. התוכנית מאפשרת מענקים של עד 2.5 מיליון אירו, ובחלק מהמקרים גם השקעה הונית מקרן ה־EIC. בסבב האחרון שעליו דיווחה המועצה האירופית נבחרו 38 חברות לקבלת מענקים והשקעות אפשריות בהיקף כולל של מאות מיליוני אירו.

נאנובל, הפועלת מפארק התעשיות מבוא כרמל, מפתחת מערכת המשלבת ראייה ממוחשבת, למידה עמוקה ומספר זרועות קטיף טלסקופיות. המערכת נועדה לזהות פירות גם כאשר הם מוסתרים בתוך עלווה צפופה, להגיע אליהם ולנתק אותם מהעץ בלי לגרום נזק לפרי.

בליבת המערכת נמצא מנגנון שפיתחה החברה ומכונה Grip & Trim – „תפוס וגזום”. כף הקטיף אוחזת בפרי וגוזמת את העוקץ במקום למשוך אותו בכוח. כמה זרועות יכולות לפעול במקביל, תחת ניהולו של מחשב מרכזי המחובר למערכת בקרה מרחוק.

החברה מתמקדת בשלב הראשון בקטיף תפוזים ולימונים. היא מתכננת ניסויים נוספים בישראל, בספרד, באיטליה ובארצות הברית, לאחר שביצעה בסתיו 2025 ניסוי בקליפורניה בשיתוף מועצת המחקר להדרים המקומית. מפת הדרכים שלה כוללת בהמשך התאמה גם לזני הדרים נוספים, למנגו, לאפרסקים ולנקטרינות.

הצורך באוטומציה נובע מהתלות של ענף הפירות בכוח אדם עונתי. לפי נתוני החברה, הקטיף הידני עשוי להוות כמחצית מעלויות הייצור של מגדלים מסוימים, בעוד שבאזורים חקלאיים רבים הולך ומחריף המחסור בעובדים זמינים.

״המשימה שלנו היא להבטיח את הזמינות העולמית ואת הכדאיות הכלכלית של פירות טריים באמצעות אוטומציה של תהליך העבודה עתיר כוח האדם ביותר בחקלאות״, אמר איציק מזור, מייסד ומנכ״ל נאנובל. לדבריו, המענק יאפשר לחברה להרחיב את הפעילות באירופה ולהתקדם לקראת השקה מסחרית ב־2028.

נאנובל נוסדה בשנת 2018 בידי מזור, שייסד בעבר את חברת ציוד המדידה לתעשיית השבבים Jordan Valley Semiconductor. החברה נמכרה לברוקר האמריקנית בשנת 2015.

הפוסט נאנובל קיבלה מענק של 2.5 מיליון אירו למסחור רובוטי קטיף הדרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה בכנס Automate בשיקגו על NVIDIA Halos for Robotics, מערכת בטיחות מקצה לקצה המיועדת לרובוטים תעשייתיים, רובוטים ניידים ורובוטים דמויי אדם. החברה מרחיבה בכך את ארכיטקטורת Halos, שפותחה במקור עבור כלי רכב אוטונומיים, לתחום המכונה "בינה מלאכותית פיזית" – מערכות המסוגלות לחוש את סביבתן, לקבל החלטות ולבצע פעולות בעולם האמיתי.

המערכת נועדה להתמודד עם המעבר של רובוטים מסביבות מבודדות ומגודרות למפעלים, מחסנים ומרכזים לוגיסטיים שבהם הם פועלים לצד עובדים, כלי רכב וציוד הנמצאים בתנועה. בניגוד לרובוטים תעשייתיים מסורתיים, שפעלו בדרך כלל בתאים סגורים וביצעו פעולות שתוכנתו מראש, הדור החדש משתמש במודלי בינה מלאכותית, במצלמות ובחיישנים כדי להגיב לסביבה משתנה.

לדברי אנבידיה, Halos for Robotics מחברת בין שכבות החומרה, מערכת ההפעלה, נתוני החיישנים, יישומי הבטיחות ותהליכי הבדיקה. החברה מציגה אותה כמערכת הבטיחות המלאה הראשונה מסוגה, אולם הצלחתה תימדד בסופו של דבר בהסמכות שיקבלו הרכיבים ובאופן שבו ישולבו במערכות רובוטיות מסחריות.

מחומרת IGX Thor ועד מצלמות המותקנות במפעל

בשכבת החומרה מבוססת המערכת על NVIDIA IGX Thor ועל Holoscan Sensor Bridge. פלטפורמת IGX Thor מספקת את כוח המחשוב הדרוש להפעלת מודלי בינה מלאכותית ולעיבוד נתוני חיישנים בזמן אמת, לצד מנגנוני חומרה המיועדים לבטיחות תפקודית.

מעל החומרה פועלת Halos OS, חבילת התוכנה לבטיחות רובוטית. היא כוללת את Halos Core, המספקת את פונקציות ההפעלה הבסיסיות הקשורות לבטיחות, וכן יישומים המאפשרים לעקוב אחר סביבת העבודה ולשנות את התנהגות הרובוט בהתאם לרמת הסיכון.

אחד המרכיבים המרכזיים הוא NVIDIA Halos Outside-In Safety Blueprint. במקום להסתמך רק על המצלמות והחיישנים המותקנים על הרובוט, הגישה משתמשת גם במצלמות חיצוניות המותקנות במפעל או במחסן. המצלמות יכולות ליצור אזורי בטיחות וירטואליים, לזהות אדם המתקרב לרובוט ולהורות לו להאט, לעצור או לשנות את מסלולו.

גישה זו עשויה לסייע במצבים שבהם שדה הראייה של הרובוט חסום או כאשר מתרחשת פעילות מחוץ לטווח החיישנים המובנים שלו. עם זאת, היא גם מחייבת תקשורת אמינה ובזמן אמת בין המצלמות, מערכת הבקרה והרובוט.

Digit יהיה הרובוט הראשון שישלב את המערכת

חברת Agility Robotics היא השותפה הראשונה שעליה הכריזה אנבידיה. החברה מתכוונת לשלב את IGX Thor ואת Halos Core במערכת זיהוי בני האדם של הרובוט דמוי האדם Digit.

Digit מיועד למשימות תעשייתיות בתחומי הלוגיסטיקה, הייצור ותפעול המחסנים. רובוטים של החברה נבחנים או מופעלים אצל חברות ובהן אמזון, GXO, שפלר וטויוטה מוטור מנופקצ'רינג קנדה.

"כדי שרובוטים דמויי אדם יספקו ערך בקנה מידה רחב, הבטיחות חייבת להיות מובנית ברובוט ומאומתת לאורך כל המערכת", אמרה מנכ"לית Agility, פגי ג'ונסון. לדבריה, השילוב נועד לאפשר עבודה משותפת של בני אדם ורובוטים בסביבות תעשייתיות.

Agility תשתתף גם בתוכנית הבדיקות של NVIDIA Halos AI Systems Inspection Lab. במסגרת זו ייבחנו תוכנת הבטיחות, רכיבי הבינה המלאכותית והגנות הסייבר של Digit מול דרישות של תקנים ובהם IEC 61508, העוסק בבטיחות תפקודית, ISO 13849 לבטיחות מערכות בקרה במכונות ו-ISO/IEC TR 5469 העוסק בבטיחות מערכות בינה מלאכותית.

מעבדת הבדיקות אינה מחליפה הסמכה חיצונית, אלא נועדה להכין את המוצרים לבדיקה של גופים עצמאיים, ובהם TÜV Rheinland, TÜV SÜD, UL Solutions, exida, SGS ו-CertX.

זמינות ראשונית בלבד

אנבידיה טוענת כי המערכת נשענת על יותר מ-18,600 "שנות הנדסה" מצטברות שהושקעו בפיתוח בטיחות לכלי רכב אוטונומיים. הנתון מתייחס לסכום שנות העבודה של צוותי המהנדסים ולא למשך זמן קלנדרי.

למרות ההכרזה, חלקים מרכזיים במערכת עדיין נמצאים בגישה מוקדמת. Halos Core עבור פלטפורמת IGX מוצעת למפתחים רשומים בתצורות המבוססות על Linux ועל שילוב Linux עם QNX OS for Safety 8.0. גם תוכנית Outside-In, שפורסמה בקוד פתוח, זמינה בשלב זה בגישה מוקדמת.

המהלך ממחיש את ניסיונה של אנבידיה להרחיב את מעמדה מספקית שבבים ומחשוב לבינה מלאכותית לספקית של פלטפורמה מלאה עבור רובוטיקה תעשייתית – מהמעבד וחיבורי החיישנים ועד מערכת ההפעלה, יישומי הבטיחות וההיערכות להסמכה.

הפוסט אנבידיה מרחיבה את Halos לרובוטיקה: מערכת בטיחות משולבת לרובוטים הפועלים לצד בני אדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המנהל עבר שידרוג דיגיטלי, ובמרכזו לא רק מחשב מהיר יותר, אלא מושב חדש ליד השולחן. בינה מלאכותית (AI) ובינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) עברו מניסויים ספקולטיביים לכלים מרכזיים בתהליך קבלת החלטות ניהוליות. הנתונים מהרבעון הראשון של 2026 חושפים מציאות קשה: המנהלים כבר לא רק "משתמשים" בטכנולוגיה; הם מנהלים איתה ניסויים משותפים.

הסטנדרט החדש של המנהלים: אינטגרציה מלאה.

בשנת 2026, אימוץ הבינה המלאכותית אינו טרנד – הוא קו הבסיס. מחקרים אחרונים מראים כי 87% מהמנהלים משתמשים כיום בבינה מלאכותית בחייהם המקצועיים. אולי יותר מובהקת היא תדירות המעורבות הזו. בין 46% ל-48% מהמנהלים מדווחים על שימוש יומיומי בכלי GenAI. זה לא רק לצורך ניסוח מיילים או סיכום דוחות ארוכים. אנו עדים למעבר לתמיכה בהחלטות בעלות סיכון גבוה. למעלה מ-60% מהמנהלים מדווחים כיום על שימוש בכלי בינה מלאכותית כדי לסייע ברוב ההחלטות האסטרטגיות שלהם. זה מצביע על כך שבינה מלאכותית עברה את שלב "העוזר האדמיניסטרטיבי" ונכנסה לשלב "היועץ האסטרטגי".

תופעת "ראש הסגל":

 כמעט 74% מהמנהלים סומכים כיום על ייעוץ המונע על ידי בינה מלאכותית יותר מאשר על דעותיהם של חבריהם או בני משפחתם בכל הנוגע לעניינים עסקיים. עובדה זו הציבה את הבינה המלאכותית כ"ראש המטה" הדיגיטלי שלהם אשר לעתים קרובות משמש כבעל המילה האחרונה בהמלצות על ספקים, החלטות רכישה וכניסות לשווקים חדשים. במספרים: נוף הבינה המלאכותית של מנהלים לשנת 2026 הטבלה הבאה מדגישה את הסטטיסטיקות הקריטיות המגדירות מנהיגות בשנה הכספית הנוכחית:

כ-44% מהמנהלים הבכירים הודו שהם ביטלו כיוון אסטרטגי שתוכנן קודם לכן, על סמך תובנות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. בעבר, "תחושת הבטן" של מנכ"ל או שנות ניסיון שלו היו עשויים להיות הגורם המכריע בקבלת ההחלטות של המנהלים. כיום, נתונים שעובדו באמצעות מודלים מתקדמים של GenAI המסוגלים לדמות אלפי משתני שוק – נתפסים יותר ויותר כמצפן אמין יותר. עבור כ-38% מהמנהלים, אמון זה הגיע לרמה שבה הם מאפשרים לבינה מלאכותית לקבל החלטות עסקיות באופן אוטונומי בשמם.

היקף ההשפעה:

השפעת הבינה המלאכותית אינה מורגשת באופן שווה בכל המגזרים. בחברות עם הכנסות שנתיות של 5 מיליארד דולר ומעלה, ההשפעה היא המשבשת ביותר. בתאגידים ענקיים אלה, תובנות המונעות על ידי בינה מלאכותית אינן עוד רק "פרספקטיבה נוספת". לעתים קרובות הן עוקפות לחלוטין תהליכי קבלת החלטות מסורתיים ואיטיים יותר המונחים על ידי אדם. כאשר מתמודדים עם שרשראות אספקה ​​גלובליות ותנודות מיקרו בזמינות מוליכים למחצה או סחר בינלאומי, המהירות של GenAI מאפשרת לענקיות אלה לשנות כיוון תוך שעות ולא חודשים.

פער האימוץ הגדול: היררכיה חדשה.

בעוד ש"מנכ"ל המונע על ידי בינה מלאכותית" הוא הכותרת של 2026, פער אימוץ משמעותי נוצר בתוך ארגונים. ההנהגה נעה מהר יותר מהדרגים. בעוד שאצל מנהלים בכירים שיעור שימוש בביה מלאכותית מגיע ל 87%. אצל מנהלי דרגי הביניים שיעור השימוש הוא   57%. ואילו אצל כלל העובדים שיעור שימוש מגיע ל  27% בלבד. אימוץ מלמעלה למטה מצביע על כך שמנהיגים מזהים את הצורך התחרותי של בינה מלאכותית הרבה יותר מוקדם מהצוות שלהם. עם זאת, בקרב מנכ"לים ספציפית, עדיין שוררת אווירת "ניסיון". בעוד ש-19% מהמנכ"לים הם "משתמשים רבי עוצמה" המשלבים את GenAI בתהליך העבודה היומיומי שלהם, כמעט 75% עדיין נמצאים בשלב הניסוי – בודקים את גבולות מה שמודלים אלה יכולים להתמודד איתם לפני שהם מוסרים במלואם את המפתחות לאסטרטגיה

 הספקנים.

למרות המומנטום העצום, אימוץ בינה מלאכותית אינו גורף. כ-28% מהמנהלים הבכירים עדיין לא משתמשים בבינה מלאכותית כלל. קבוצה זו מייצגת פער משמעותי בעולם התאגידי. בעוד שחלקם משתמשים בתדירות גבוהה ומבלים שעות ביום בכוונון עדין של הנחיות וניתוח מודלים, כמעט שליש מאוכלוסיית המנהלים משתמשים בו פחות משעה בשבוע, אם בכלל. ממצא זה מצביע על כך שבעוד ש"מנכ"ל אוטונומי" הופך למציאות יום יומית עבור רבים, נותרה קבוצה מסורתית הנמנעת מלסמוך על הבינה המלאכותית. בין אם זה נובע מחששות ביטחוניים, חוסר אוריינות טכנית או מחויבות פילוסופית למנהיגות אנושית בלבד, נותר נושא לדיון בחדרי ישיבות ברחבי העולם.

סיכום

השאלה כיום כבר אינה "האם בינה מלאכותית תשפיע על חדר הישיבות, אלא כמה פיקוח אנושי על קבלת ההחלטות האנוישת הוא הכרחי. כאשר רוב המנהיגים מסתמכים על בינה מלאכותית עבור הבחירות הקריטיות ביותר שלהם, תפקיד המנכ"ל משתנה. הוא הופך מ"יוצר אסטרטגיה" ל"עורך אסטרטגיה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית". המנהיגים המצליחים ביותר של עידן זה הם אלו שיכולים לאזן בין האמון של 74% הסומכים על היועצים הדיגיטליים שלהם לבין החשיבה הביקורתית שרק בן אנוש בעל אתיקה, נסיון ניהולי והשפעה חברתית – יכול לספק. כרגע נראה כי אותם מנהלים המסרבים לסמוך על כלי בינה מלאכותית ישארו מאחור לעומת 87% שכבר אימצו את כלי הבינה המלאכותית וסומכים על הנתונים העומדים לראשותם בזכות שימוש זה.

הפוסט כיצד בינה מלאכותית משפיעה על החלטות המנהלים בחדר הישיבות של 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מבצע שאגת הארי מסתמך במידה רבה על "בינה מלאכותית בקצה" – היכולת לעבד כמויות אדירות של נתוני חיישנים באופן מקומי במכשיר עצמו במקום לשלוח אותם בחזרה לענן מרכזי.

שבבי SoC מתקדמים מעבדים נתונים חזותיים בפחות ממילישנייה, ומאפשרים למערכות אוטונומיות לנווט ולזהות מטרות בדיוק ברמת האדם אך במהירויות ברמת המכונה.

צמתים חדשנים בטכנולוגיות 3 ננומטר ו-2 ננומטר מאפשרים מיחשוב בעל ביצועים אולטרה גבוהים במכשירים ניידים, ומבטיחים שציוד השטח יישאר פעיל למשך פרקי זמן ממושכים ללא צורך בהחלפות סוללות כבדות.

מבצע "שאגת הארי" כולל שימוש באלפי כלי נשק מדויקים והרס של מאות תשתיות אסטרטגיות. מערכות מונחות מדויקות מסתמכות על שבבים בעלי ביצועים גבוהים לניווט, רכישת מטרות ותיקון מסלול באמצע הטיסה. ללא שבבים מתקדמים, הדיוק הנדרש לתקיפה צפופה ומתואמת שכזו יהיה בלתי אפשרי.

כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs) משמשים עמוד תווך מרכזי במבצע, ומספקים מעקב, יכולת תקיפה ועדכון מצב מתמשך עמוק בתוך שטח איראן. רחפנים אלה תלויים במעבדים מיוחדים לטיסה אוטונומית, שימוש בחיישנים חכמים, תקשורת מוצפנת ובינה מלאכותית בתוך כלי טיס. יכולתם לפעול הרחק מגבולות ישראל ולשמור על עליונות אווירית קשורה ישירות לתחכום של ערכות השבבים שלהם.

תיאום מערכה משותפת של ארה"ב וישראל במספר תחומים דורש מערכות תקשורת מאובטחות, עמידות ובעלות רוחב פס גבוה. שבבים מתקדמים מפעילים מכשירי רדיו מוצפנים, קישורי לוויין ורשתות שדה קרב המאפשרות למפקדים לסנכרן תקיפות אוויריות, לנטר איומים ולהסתגל לתגובות טילים ורחפנים איראניות בזמן אמת.

השלכות אסטרטגיות על הביטחון הלאומי

יכולתה של ישראל לבסס עליונות אווירית תוך 24 שעות מהשקת המבצע משקפת לא רק תכנון טקטי אלא גם השקעה ארוכת טווח בטכנולוגיות הגנה מבוססות שבבים. מטוסי חמקן, טילים ארוכי טווח וחיישנים מתקדמים, כולם מסתמכים על שבבים מתקדמים המעניקים לישראל ולבנות בריתה יתרון מכריע.

יכולות הטילים והרחפנים של איראן הפכו מתוחכמות יותר, ודורשות מערכות הגנה שיכולות לזהות, לעקוב וליירט איומים תוך שניות. מערכי מכ"ם מונעי שבבים מתקדמים, ניתוח איומים משופר על ידי בינה מלאכותית ופלטפורמות יירוט אוטומטיות חיוניים לנטרול התקפות אלו ולמניעת הסלמה.

משרד הביטחון הדגיש את הצורך לחזק את הסיבולת האסטרטגית של ישראל, כולל אספקה ​​מתמשכת של תחמושת וציוד. רבות ממערכות אלו תלויות בשבבים ייעודיים שיש לאסוף, להעביר ולשלב במהירות כדי לשמור על מוכנות בחזיתות מרובות.

מבט קדימה: שבבים כשדה הקרב החדש

מבצע "שאגת הארי" מדגיש מציאות עולמית רחבה יותר: שבבים הם כיום אמצעי קריטי להגנה הלאומית כמו דלק, מטוסים או כוח אדם. המדינות השולטות בתכנון, ייצור ושרשראות אספקה ​​של שבבים יעצבו את עתיד הלוחמה. כאשר ישראל מתמודדת עם איומים מתפתחים, היתרון הטכנולוגי שלה – המושרש ביכולות שבבים מתקדמות – יישאר מרכזי להרתעה, תגובה מהירה ודומיננטיות אסטרטגית.

הפוסט שבבים מתקדמים: המנוע השקט מאחורי מבצע שאגת הארי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

CES 2026, שנערכה בין 6 ל-9 בינואר בלאס וגאס, הפכה השנה לחלון ראווה צפוף במיוחד לרובוטים דמויי אדם. המסר שחזר שוב ושוב בדברי חברות הטכנולוגיה ובאולמות התצוגה הוא שבינה מלאכותית נמצאת בפתח “שנת פריצת דרך”, אבל כדי שההבטחות ייצאו מהדמו אל רצפת המפעל והבית – חייבים רובוטים דמויי אדם שמסוגלים לחוש, להבין ולפעול בעולם הפיזי בזמן אמת.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, קשר את התנופה הזו ישירות לתשתיות המחשוב שהחברה בונה ליישומי בינה מלאכותית, וטען שתעשיית הרובוטיקה ההומנואידית נשענת על “מפעלי ה-AI” שמוקמים כדי לאמן ולהריץ מודלים בקנה מידה גדול. במסגרת זו הציגה אנבידיה גרסה חדשה למודל השפה החזותית שלה, Isaac GR00T, שמיועד לתרגם קלט חיישנים לפקודות שליטה בגוף הרובוט, לצד שימושים נוספים במודלים ממשפחת Cosmos לתכנון ולחשיבה רובוטיים.

ממודלים ועד שיתופי פעולה: DeepMind ובוסטון דיינמיקס

לצד אנבידיה, גם גוגל סימנה יעד ברור: ב-5 בינואר הודיעה DeepMind על שיתוף פעולה עם Boston Dynamics, במטרה לפתח מודלים חדשים של בינה מלאכותית עבור מערכת הרובוטיקה Atlas. השותפות הזו נתפסת כסימן לכך שיצרניות רובוטיקה ותיקות מבקשות לשלב “מוח” מתקדם יותר בתוך גוף שכבר יודע לבצע תנועות מורכבות – בתקווה לקצר את הדרך מרושם בתערוכה לפריסה מסחרית.

ובכל זאת, לא כולם מוכנים להכריז על מהפכה מיידית. לפי הערכות בשוק, גם אם רובוטים דמויי אדם הם “המוצר שתפס הכי הרבה תשומת לב”, עדיין צפויה דרך ארוכה עד פריסה מסחרית רחבה – בין השאר בגלל עלויות, בטיחות, אמינות, ויכולת תחזוקה בעולם אמיתי ולא בתנאי הדגמה.

גם AMD ו-LG נכנסות לתמונה

ב-AMD בחרו להציג את החזון דרך חומרה ושיתופי פעולה תעשייתיים. מנכ״לית החברה, ליסה סו, חשפה רובוט דמוי אדם חדש בשם Gene.01 מבית החברה Generative Bionics, שלה AMD מעניקה תמיכה כלכלית. לפי הדיווח, הרובוט מיועד להיפרס בהמשך השנה בסביבות תעשייתיות כמו מספנות, והחברה עושה שימוש בתשתיות עיבוד גרפי לאימון וכיוונון מודלים.

גם LG הצטרפה לגל עם הצגת רובוט דמוי אדם על גלגלים בשם CLOiD, שמוצג כמיועד למטלות ביתיות כגון קיפול כביסה ואפיית עוגות – דוגמה למאמץ להרחיב את הרובוטיקה מעבר למחסן ולמפעל אל הבית.

בסיכומו של דבר, CES 2026 המחישה שהמרוץ על רובוטים דמויי אדם כבר אינו רק שאלה של “גוף” מרשים, אלא בעיקר של שילוב מודלים, חיישנים ומחשוב יעיל בקצה – כך שרובוטים דמויי אדם יוכלו לפעול באופן אמין בסביבות מורכבות. רובוטים דמויי אדם הפכו לסמל של השלב הבא: מעבר מבינה מלאכותית שמדברת וכותבת לבינה מלאכותית שפועלת.

הפוסט כוכבי CES 2026: רובוטים דמויי אדם! אנבידיה, AMD, גוגל ו-LG דוחפות את הרובוטיקה קדימה הופיע לראשונה ב-Chiportal.