ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, קיימה היום ישיבה משותפת עם ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן. היו"ר ליברמן פתח את הישיבה ואמר כי ברור שההייטק בנסיגה ואנחנו רחוקים מאיפה שהיינו רוצים להיות מבחינת השקעות ופיתוח בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי וענן כחול לבן. ח"כ פרקש הכהן הזכירה כי כשכיהנה כשרת החדשנות השיקה יחד עם ליברמן כשר אוצר תכנית אסטרטגית לבינה מלאכותית שלא קודמה בממשלה הנוכחית, והוסיפה כי החקיקה המשפטית שחוזרת מחזירה את העננה למשקיעים.

סמנכ"לית רשות החדשנות, יעל מזוז הרפז, הציגה נתונים לפיהם ישראל אמנם רחוקה מהשיאים של 2020-2021, אבל המצד לא שונה מ-2018-2019 וישנם אולי פחות גיונים אבל כל גיוס הוא הרבה יותר גדול. לדבריה, החוזקה של ישראל אלה הסטארטאפים הקטנים ויש פחות סטארטאפים שמצליחים לגייס וחלקם נרשמים בחו"ל. מזוז הרפז הציגה את התכניות של הרשות לעודד משקיעים לרדת מהגדר ואמרה כי ב-2025 מתוכננת רפורמת מיסוי מקיפה להגברת אפקטיביות למשקיעים, לצד חקיקה לטובת הקלה בביצוע מיזוגים ופיצולי חברות ולוודא שתהייה תשתית מו"פ איכותית.

נציג רשות המסים, יונתן אזרזר, הוסיף כי כבר בימי המלחמה הראשונים הייתה הבנה שיש צורך לחזק את ההייטק, בעיקר לתת ודאות למשקיעים כדי לאפשר ודאות לחברות שרוצות לצמוח. "אנחנו לא רוצים רק שיהיו סטארטאפים שיעשו אקזיט, אלא לבנות חברות ענק ולהשאיר פה קניין רוחני ומו"פ, ורשות המסים לקחה על עצמה לבדוק איך נותנים מקסימום ודאות לחברות", אמר. ראש מטה מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הדסה גטשטיין, אמרה כי ישנה ראייה רחבה של מגוון היבטים בענף, והייתה עשייה משמעותית שלא נעצרה.

מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, התייחס לרכש שירותי ענן ו-AI ואמר כי הממשלה צריכה להיות זהירה כשהיא מוציאה מידע החוצה, ולשקול שיקולים של ריבונות על מידע, אבטחתו והמקום שבו הוא נשמר. לדבריו, בגלל הדרישות האלה, וההבנה שהמידע צריך להישמר בישראל, מי שניגש למכרז הממשלתי היה צריך להשקיע מאות מיליונים עד מיליארדים. היו"ר ליברמן אמר בתגובה כי חייבים למצוא את הדרך לצמצם פערים.

יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, אמר כי כסף זה לא הכל, אבל גם כסף הוא חשוב. לדבריו, מה שמדאיג את התעשייה בעיקר זה הרצון להשקיע, והוא תלוי ביציאת סביבה תומכת בעוד שהסביבה העסקית שלנו היום היא במצב רע. "מה שמדאיג אותנו זה טיסות והאפשרות לנסוע לחו"ל ולהביא לכאן משקיעים. דבר שני הוא מה שקורה באקדמיה, ישנה זליגה של טאלנטים ישראלים למקומות אחרים ואם נתעלם מזה ניתקל בקיר".

מייסד ומנכ"ל BATM, צבי מרום, אמר כי הדיון עוסק בתקציבים וחסר בו דיבור על כשרון. לדוגמה הוא הסביר כי הייתה עבודה להביא לארץ את איליה סוצקובר, שעוד לפני שהייתה לו חברה הוא הצליח לגייס מיליארד דולר על בסיס שווי של 10 מיליארד דולר – והוא יכול להצעיד את הבינה המלאותית קדימה יותר מכל מי שהשתתף בדיון. "מרבית הסטארטאפים היום הם אקזיט ניישן ומה שחסר זה תעשיית הייטק. כן, צריך תקציבים ממשלתיים אבל הם חד משמעית לא מנוצלים נכון. בסוף זה אנשים עם כישרון, מולד או מתפתח, והמדינה גרועה מאוד בלטפח סוג כזה של אנשים", אמר.

המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשיה בטכניון, ליהי צלניק מנור, אמרה כי כדי לעצור עזיבה של אנשי אקדמיה כדאי שנפתור את הבעיות של המדינה. באשר לכוח חישוב אמרה כי המרוץ הוא מורכב, ויכול להיות שהפתרון הוא לא לבנות אלא לרכוש. עמיתת מחקר בכירה במכון INSS, הדס לורבר, הוסיפה כי ישראל יכולה למנף את הברית עם ארה"ב ולהרחיב שיתופי פעולה בתחום AI ביטחוני. לדבריה, ברור שדה הלחימה הבא יכלול גם AI. 

הפוסט ח"כ פרקש הכהן בישיבת הועדה לקידום תעשיית ההייטק: התוכנית האסטרטגית לבינה מלאכותית לא קודמה בממשלה הנוכחית  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך הימים האחרונים החלה להסתמן עסקת חטופים מצומצמת עם החמאס.

סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, שביקר במהלך השבוע האחרון במוסקבה, אמר בראיון לסוכנות הידיעות RIA Novosti, המהווה כלי תקשורת של הקרמלין  כי הארגון מוכן "לתת עדיפות לשחרורם של שני בני ערובה בעלי אזרחות רוסית המוחזקים כעת ברצועת עזה".

שני בני הערובה המדוברים הם סשה אלכסנדר טרופאנוב ומקסים הארקין. לגבי טרופאנוב, ציין אבו מרזוק: "הוא מוחזק בידי הג'יהאד האיסלאמי, הוא נלכד במהלך הקרבות. כמובן, הוא יוחלף באסירים פלסטינים המוחזקים בישראל". לגבי הארקין, נאמר כי הוא חייל ישראלי.

טרופנוב עובד בחטיבת אנפורנה ב-AWS שאחראית על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית של שרתי הענן. מאז 7 באוקטובר, למעט תכתובות פנימיות מצדו של מנהל אמזון ישראל לעובדים בארץ, ופעולות פרטיות מטעם העובדים האחרים בישראל, החברה העולמית לא התייחסה באופן רשמי לחטיפה ולא ערכה פעולות פומביות הקוראות לשחרורו כפי שעשתה, למשל, אנבידיה, מאז חטיפתו של אחד מעובדיה, אבינתן אור.

הפוסט סיכויים לשחרור אלכס טרופנוב עובד אמזון מהשבי בעזה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל כינסה היום (ג') את ועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה בראשותה, לדיון חירום בנתוני הדו"ח השנתי של הועדה הבין -משרדית להגדלת ההון האנושי בהייטק המצביע על ירידה במספר המועסקים במשרות טכנולוגיות, עצירה במגמת העלייה באחוז מסיימי בגרות הייטק במערכת החינוך, והמשך הסטגנציה בשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בהייטק.

בדיון בהשתתפות שר החינוך יואב קיש,  יו"ר רשות החדשנות אלון סטופל, בכירי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נציגים ממשרד החינוך, העבודה, האוצר והמועצה להשכלה גבוהה הציגו חברי הועדה להגדלת ההון האנושי להייטק בראשות דדי פרלמוטר, נתונים המצביעים על חסמים ופערים מתהווים במערכת החינוך, בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה העשויים לפגוע בעמידה ביעדים ומטרות העל שאושרו בהחלטות ממשלה 1852,179,ו-212 , ועיקרן, הגדלת שיעור המועסקים במשרות טק ל- 15% מכוח העבודה במשק תוך 5 שנים.

מנתוני הוועדה עולה כי בשנת 2023 חלה ההאטה משמעותית בקצב גידול המועסקים במשרות טק (14.9%),עד לכדי ירידה במספר המועסקים ל-14.7% במחצית שנת 2024. יש בנתונים כדי להצביע על אי ודאות ביכולת לעמוד בתוכנית הלאומית ליעד הקצר (2026) העומדת על 14.8% מכלל המועסקים.

יו"ר רשות החדשנות אלון סטופל ובכירי הרשות הציגו בוועדת השרים נתונים במלאת שנה למלחמת "חרבות ברזל" לפיו ענף ההייטק שרוי בשנתיים האחרונות בתקופת סיכון מוגבר, אי ודאות גוברת וסטגנציה בתעסוקה המאופיינת בעצירה כמעט מוחלטת של הצמיחה במספר המועסקים בדגש על תחומים עסקיים ובתפקידי מוצר. 

השרה גמליאל הציגה מודל של תכנית הון אנושי להייטק המיושמת במשרד החדשנות והמדע וכוללת ייזום וקידום תוכניות לאומיות, תשתיות למצוינות מדעית, ופיתוח דור העתיד של מדענים ,אנשי טכנולוגיה ומו"פ בישראל. בין המיזמים המרכזיים שהמשרד מוביל בחינוך המדעי -טכנולוגי הבלתי פורמלי וזוכים להצלחה משמעותית: לימודי פיזיקה 5 יח"ל הפועלים בארבעה מרכזי פיזיקה אזוריים בתמיכת המשרד, מכשירים אלפי תלמידי תיכון והפכו למרכזי מצוינות המשפיעים על אוכלוסייה רחבה בפריפריה החברתית והגאוגרפית. החודש פרסם המשרד מכרז קול קורא בעלות כ-75 מיליוני ₪ להקמת 3 מרכזים חדשים ותמיכה במרכזים קיימים.

בנוסף, המשרד מוביל תוכנית לבגרות הייטק לבנות בהשתתפות אלפי תלמידות, קידום אנגלית דבורה גם ביישובי העוטף וקו העימות, תוכניות ייעודיות להקניית מיומנויות וחשיפה להייטק והבניית תשתיות מדע וטכנולוגיה בפריפריה באמצעות הקמת 77 מרכזים מדעים המשרתים כ- 100 אלף תלמידים.

שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:   "אני שומעת את הנתונים, רואה את הזעקה ומחויבת להרים דגל אדום כדי להבטיח את המשך צמיחתה ושגשוגה של תעשיית ההייטק המתמודדת עם אתגרים ושינויים משמעותיים בסביבה הלאומית והעולמית. עם כניסתי לתפקיד הובלתי תוכנית אסטרטגית לקידום משאבים ותוכניות לאומיות בתחום הבינה המלאכותית, הקמת מרכזי פיזיקה אזוריים, בגרות טק והבניית תשתיות מדע וטכנולוגיה בפריפריה הזוכים להצלחה משמעותית.   זה מחייב שינוי תפיסה וסדרי עדיפויות חדשים באוצר ובתקציבים הלאומיים המופנים לחינוך הפורמלי והלא פורמלי ולמקצועות הטק, אחרת נאבד תוך מספר שנים את העליונות במודיעין, בביטחון, בחלל ובאנרגיה, לטובת מדינות שהשכילו לעשות את השינוי."

הפוסט השרה גמליאל: מצב ההייטק בישראל מהווה תמרור אזהרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבועות ספורים לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, קיבל הסטארט-אפ הישראלי זוטא־קור דחיפה משמעותית קדימה, לאחר שהתאגיד היפני מיצובישי השקיע בחברה סכום של 8 מיליון דולר. זוטא־קור, הממוקמת בפארק התעשייה ספירים סמוך לשדרות, מפתחת טכנולוגיה ייחודית לקירור חוות שרתים באמצעות נוזל מבודד שאינו מוליך חשמל. לפי החברה, הטכנולוגיה שלה מסוגלת להוריד את צריכת החשמל של חוות השרתים בעד 40% ומפחיתה משמעותית את פליטות הפחמן  .

"אנחנו עוסקים בתחום שמתקדם בקצב מסחרר", סיפר ארז פרייבך, מנכ"ל ומייסד זוטא־קור במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב 30 בספטמבר, 2024. "אי אפשר לקרר יותר עם אוויר בלבד את כל הצ'יפים שמספקים את הכוח לדאטה סנטרים, במיוחד עם העלייה הדרמטית בצריכת האנרגיה שנובעת משימוש בבינה מלאכותית" . פרייבך, שנולד וגדל בקיבוץ נחל עוז, עמד מול האתגרים שהציבו ההסלמה במצב הביטחוני באזור והצמיחה המטאורית של החברה.

סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, נחשון אידלסון, הוא תושב מושב שדי אברהם שבדרום. "נחשון הוא ממציא בחסד", סיפר פרייבך, "הוא ידע כל חייו להתמודד עם בעיות טכנולוגיות מורכבות ולמצוא להן פתרונות יישומיים. זה בדיוק מה שהוביל להמצאה של טכנולוגיית הקירור שלנו" . אידלסון הצליח לפתור בעיה פיזיקלית שעסקו בה שנים רבות באוניברסיטאות ובחברות מתקדמות בעולם. לדבריו של פרייבך, השימוש בנוזל הקירור המבודד של זוטא־קור מבטל את הצורך בנוזלי קירור מבוססי מים, ומונע סכנות כמו קצרים חשמליים  .

ההשקעה של מיצובישי אינה מסתכמת בכסף בלבד. התאגיד גם יפיץ את הטכנולוגיה הייחודית של זוטא־קור ברחבי העולם, דבר המאפשר לסטארט-אפ מישראל להפוך לשחקן גלובלי בתחום  . "חברה בסדר גודל של מיצובישי נותנת לנו את הגב שאנחנו צריכים כדי להיכנס לשוק הבינלאומי ולהיות מובילים בתחום", מוסיף פרייבך.

החברה כבר עובדת עם חברות ענק כמו אינטל ו-Dell, שהביעו עניין בטכנולוגיה החדשנית, במיוחד לאור הדרישות ההולכות וגוברות לצמצום פליטות הפחמן בדאטה סנטרים . "העולם מתקדם לקראת קיימות, והטכנולוגיה שלנו מאפשרת לקצור את האנרגיה שמיוצרת בחוות השרתים ולהשתמש בה מחדש" .

במהלך המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, פעילות חברת זוטה-קור, הממוקמת סמוך לשדרות, הופסקה זמנית בעקבות מתקפת החמאס. פרייבך שהה באותו הזמן בקליפורניה וחזר במהירות לארץ. "כפי שאתם יכולים לראות ממצלמות האבטחה שלנו, היה טנדר של מחבלי נוח'בה בשער המפעל. כשהגעתי, חיכו לי שם עשרה חיילים כדי שאפתח את המבנה וטיהרו אותו.

"רבים מעובדי החברה, המתגוררים ביישובי העוטף, מצאו את עצמם במצב קשה: מחצית מהם פונו מבתיהם או גויסו למילואים. עם זאת, למרות האתגרים הקשים, זוטה-קור חזרה לפעילות מלאה לאחר הפסקה קצרה. במקביל, החברה החלה בתהליך גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר, מהלך שהדגיש את החוסן של החברה ואת חשיבותה בתחום קירור חוות השרתים, גם בעיצומה של מציאות ביטחונית מורכבת."

בזמן שזוטא־קור צומחת בקצב מהיר, פרייבך לא שוכח את האתגרים שמציבה המלחמה בעובדים ובחברה כולה. "רבים מהעובדים שלנו גרים באזור שספג אבידות קשות, מחציתם פונו מבתיהם או גויסו למילואים", אמר פרייבך . אך למרות הקשיים, ההצלחה נראית ברורה. "השנה האחרונה הייתה שנה קריטית עבורנו, ולא רק ששרדנו, אלא צמחנו והתחזקנו",סיכם.

הפוסט מנכ"ל זוטא-קור בסיליקון קלאב: הייתה זו שנה קריטית עבורינו ולא רק שרדנו, אלא צמחנו והתחזקנו" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"האתגר העיקרי מאז תחילת המלחמה היה המעבר בין שירות צבאי אינטנסיבי לחזרה לשגרת העבודה ". כך אמרה ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא באלביט ומנהלת תחום משאבי האנוש במפגש הסיליקון קלאב שעסק בסוגיית התעשייה תחת מלחמה". גורדון פתחה את דבריה בתרומה הקריטית של אלביט למאמץ הצבאי: "המלחמה דרשה מאיתנו להיות בכוננות מלאה – לא רק מבחינת התוצרים הטכנולוגיים שלנו, אלא גם מבחינת היכולת שלנו לשמור על החוסן האנושי של העובדים והמנהלים."

ד"ר גורדון ציטטה אחד מעובדי החברה שחזר משירות מילואים במגלן ואמר: "כשאני במילואים, אני עובר מ-0 ל-100 בשנייה. אבל כשאני צריך לחזור לעבודה, אף אחד לא לימד אותי איך לחזור מ-100 ל-0." ההקבלה הזו מדגישה את אחד הקשיים המרכזיים שעמדו בפני החברה – כיצד לתמוך בעובדים במעבר החד שבין עולם המלחמה לעולם העבודה השגרתי.

תמיכה בעובדים ובמנהלים

גורדון הדגישה את חשיבות התמיכה המתמשכת בעובדים, המנהלים ומשפחותיהם בתקופה של אי ודאות וביטחון מופחת. היא הצביעה על כך שהחברה הייתה חייבת לספק מענה לצרכים משתנים, גם ברמה האישית וגם ברמה התפקודית. לדבריה, "החוסן הקהילתי והחברתי הוא קריטי בשלב הראשוני, והבנת הצרכים השונים של כל קבוצת עובדים חשובה להבטחת היציבות התפקודית."

"האתגרים המנהיגותיים שהמלחמה הציבה בפני אלביט, היו כיצד לשמור על האפקטיביות המבצעית של החברה במקביל לצרכים האנושיים של העובדים. אנחנו חברה טכנולוגית עם רוב של גברים," היא ציינה, "ולא תמיד החמלה היא הצד החזק שלנו. אך נאלצנו לפתח כלים שיאפשרו לנו להתמודד עם השבר הרגשי והאנושי שנוצר בעקבות המלחמה."

בהמשך דבריה, סיפרה גורדון על השיטות שפיתחה החברה לתמיכה בעובדים ובמנהלים. אחד מהם היה פיתוח סדנאות ייעודיות למנהלים, שנועדו לחזק את יכולות הניהול שלהם בזמן משבר. "היה חשוב לנו לא רק לשרוד את המשבר, אלא גם לצמוח ממנו," היא הסבירה. המטרה הייתה לאפשר למנהלים להוביל את צוותיהם בצורה אפקטיבית גם כשהמצב הכללי קשה.

"במהלך המלחמה, אלביט נדרשה להעביר קווי ייצור באופן דחוף מצפון הארץ לאזורים אחרים כדי להבטיח את המשכיות הפעילות. "היינו חייבים לפנות את המפעל תוך ימים בודדים, ולהקים מחדש את קווי הייצור באזורי מרכז הארץ," הסבירה, תוך שהיא מדגישה את המחויבות להמשיך ולספק ציוד חיוני לכוחות הביטחון.

מחוסן לתקווה

גורדון סיימה את דבריה בהתמקדות בעתיד ובמשמעות הרחבה של תקווה. "בתחילת הדרך דיברנו על חוסן," היא אמרה, "אבל ככל שהזמן חלף, הבנתי שאי אפשר להסתפק רק בזה. אנחנו צריכים להסתכל גם קדימה – עם תקווה, שהיא לא פסיבית כמו אופטימיות, אלא אקטיבית. אנחנו פועלים כדי להבטיח שמאמצינו יניבו תוצאות טובות."

"המסר שלי הוא שהחשיבות של הובלת שינוי מתוך תקווה, גם במצבי משבר". היא קראה למנהיגים לשאול את עצמם "מדוע אנחנו מחזיקים מעמד?" ולדחוף ליצירת מציאות טובה יותר מתוך הבנה שהמאמץ ראוי.

הפוסט ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא אלביט: "העובדים נדרשו לעבור מאפס למאה בשניה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גיל שוורצמן, מנכ"ל חממת SouthUp, שיתף בשיחת "אחד על אחד" שקיים עם שלמה גרדמן במסגרת מפגש הסיליקון קלאב את דרכו המקצועית ואת השפעת חממת הטכנולוגיה שהוא עומד בראשה, במיוחד על רקע אירועי 7 באוקטובר והשפעתם על אזור הדרום ועל קהילת הסטארטאפים המקומית. שוורצמן, תושב קיבוץ גבים, נאלץ להתמודד עם המציאות הקשה של אותה שבת, כשהותקפו יישובים רבים בעוטף עזה. הוא סיפר על החוויות האישיות שלו, מהן עולה תמונה של נחישות ואמונה בהתמודדות עם המציאות המאתגרת.

"אנחנו, כתושבי הנגב, חיים את המציאות הזו יום-יום. ב-7 באוקטובר, המצב הסלים בתוך רגעים ספורים. הבנתי שאני צריך לפעול ולנהל את הגנת היישוב שלנו," סיפר שוורצמן. הוא המשיך לתאר כיצד נאלץ לתפקד בתור רכז הביטחון השוטף (רב"ש)  לאחר שרבש"צ היישוב נפצע קשה בראשו, ולהוביל את תושבי הקיבוץ להתגוננות יעילה ולפינוי מהיר של הפצועים: "המשימה הראשונה הייתה להגן ולבטח, ואחריה באה הפינוי של הפצועים, למרות כל הקשיים שנבעו מחוסר תקשורת עם הצבא".

השפעת אירועי ה-7 באוקטובר על חממת SouthUp

שוורצמן דיבר גם על האופן שבו אירועי ה-7 באוקטובר השפיעו על החממה שהוא מנהל. חממת SouthUp, אשר הוקמה בשנת  ב2015  בזכות שיתוף פעולה הדוק עם מי שהיה ראש מועצת שער הנגב, אופיר ליבשטיין, שנפל ב-7 באוקטובר בהגנה על קיבוצו, כפר עזה.

"החממה מתמקדת בפיתוח יזמות אזורית בדרום הארץ, תוך קידום סטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה השונים. החממה היא חלק חשוב במאמץ ליצור תעסוקה באזור, אך גם היא נאלצה להתמודד עם השפעות המלחמה."

"המצב השפיע על כל אחד מאיתנו בצורה ישירה," אומר שוורצמן. "מתוך 25 החברות שהיו בחממה לפני המלחמה, רק 20 שרדו, חלקן פשוט לא יכלו להמשיך לפעול בתנאים הנוכחיים. המלחמה גבתה מחיר כבד לא רק בחיי אדם, אלא גם מעסקים ומסטארטאפים"

למרות האתגרים שהציבה המלחמה, שוורצמן מדגיש שהחממה לא מתכוונת להפסיק את פעילותה אלא להמשיך ולהתרחב. "אנחנו עומדים לפני בניית מבנה חדש בגודל של 3,300 מטרים, שישמש כמרכז לסטארטאפים. המבנה, שייקרא על שמו של ליבשטיין ז"ל יכלול משרדים ומעבדות מתקדמות. המטרה היא להחזיר את כל החברות שעדיין פועלות מרחוק ולהחזיר את האזור לפעילות כלכלית מלאה".

שוורצמן הוסיף כי המודל של חממת SouthUp שם דגש על חיבור היזמים לאזור, וכי הוא מקווה שהפעילות הזו תעודד אותם להישאר בנגב גם לאחר סיום תהליך הפיתוח. "אנחנו משקיעים באנשים, לא רק בטכנולוגיה. המטרה שלנו היא לקשור את היזמים למקום כך שהם יבחרו להישאר כאן גם לאחר שהחברות שלהם יתחילו לפעול בהצלחה".

"חממת SouthUp לא רק תומכת בפיתוח טכנולוגי, אלא גם יוצרת שינוי משמעותי באזור הדרום, שבו תעשיית ההייטק לא הייתה נוכחת בצורה רחבה בעבר. שוורצמן הסביר: "העובדה שאנחנו פועלים כאן בנגב המערבי יוצרת תעסוקה מקומית, וזה משהו שהוא קריטי לאזור שבו יש אוכלוסייה של עשרות אלפים. כ-80% מעובדי החברות בחממה הם תושבי האזור, וזה חלק מהחזון שלנו – להשאיר כאן את ההון האנושי".

על אף המכשולים שהציבה המלחמה, גיל שוורצמן ושותפיו בחממת SouthUp אינם מתכוונים להפסיק לפעול. "אנחנו ממשיכים קדימה. יש לנו תוכניות ברורות להתרחב ולהפוך לגורם משמעותי עוד יותר בתעשיית הסטארטאפים בארץ," סיכם שוורצמן. "בעוד שלוש שנים אני מאמין שנצליח להכפיל את כמות החברות והעובדים שלנו, ולהפוך את הנגב המערבי למרכז טכנולוגי שוקק חיים".

הפוסט מנכ"ל חממת Southup בשער הנגב: "נמשיך להביא תעסוקה איכותית לנגב, ואפילו נשגשג" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, הציגה נתונים לפיהם "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות מ-6 חודשים לחיות. לדבריה רשות החדשנות הקצתה יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו בעוד 850 מיליון שקל כספים פרטיים כדי לסייע לחברות הזנק במצוקה. "הופתענו מהביקוש, ציפינו ל-300 חברות שיגשו למסלול הזה ובפועל ניגשו 800 " וזה מעיד על המצב.

מנהלת פורום ההייטק למען ישראל, אורלי הראל, קראה לממשלה לנקוט בפעולות מידיות לעצור את הנסיגה בהייטק, שהפגיעה בו היא פגיעה בקטר של הכלכלה הישראלית והנסיגה בו משפיעה על רווחת כלל אזרחי ישראל. "המגמה החלה עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית, והמלחמה האיצה אותה", אמרה.

אביב דרור, מייסד חברת One AI  היה אף נחרץ יותר ואמר: "אנחנו במצב קטסטרופלי. איך יכול להיות שהשקופיות מראות שאנחנו במקום טוב והשוק גדול מכדי ליפול? לא רואים את תהליכי העומק. אנחנו המודיעין שלכם שאומר לכם שהמצב לא טוב והקריסה עוד לפנינו".

מריאן כהן, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק בהתאחדות התעשיינים  אמר כי המצב הוא רע ואסור להתעלם מזה ולהסתנוור מהמספרים. "אחרי שהיינו הקטר של המשק תוך רבעון הפכנו לבולם הזעזועים. המומנטום שנוצר בעולם הוא לא טוב", אמר.

מריאנה סימנוביץ ,מנכ"לית CEO Connection, ציינה כי חברות צעירות בסכנת סגירה על רקע שירות מילואים ו-705 מחברות ההייטק הצעירות מדווחות על פגיעה משמעותית בעסקיהן.  

בעוד נציגי תעשיית ההייטק מפרטים את מצב התעשיה ואף מציגים נתונים חד משמעיים, אף ח"כ מהקואליציה לא נכח בדיון דבר המעיד על חוסר החשיבות שמייחסת הקואליציה למצב ההייטק ולהשלכות של התמוטטותו על כלכלת ישראל.

למרות שח"כ ליברמן ביקש להכין עבורו נייר עמדה שיסייע למוסדיים להגדיל השקעותיהן (המינימליות כיום) בהייטק הישראלי שום דבר לא קרה מאז למרות שכבר חלפו חודשיים מאז אותה ישיבה. מה שכן קרה הוא שכנסת ישראל כבר הספיקה מאז לצאת לפגרה ומצבן של רוב חברות ההייטק הצעירות רק הורע.  יכולת הגיוס של כספים מקרנות הון סיכון או משקיעים אחרים הצטצמם בחודשים האחרונים עוד יותר במיוחד לנוכח העובדה כי ישראל עדיין נמצאת במלחמה שלא ברור מתי ואיך תסתיים. מצב זה גרם לכך ששווין של חברות ההזנק הישראליות בירידה מה שאמנם הופך אותן אטרקטיביות יותר לרכישה אך אין בכך כדי לעודד את התעשיה במיוחד כאשר גם כמות החברות החדשות בצניחה.

גם אם ח"כ ליברמן או אחרים המנהלים את המדינה היו רוצים לעשות משהו כדי לשפר את מצב תעשיית ההייטק ע"י תמריצים ממשלתיים או טיפול בחסמים שיאפשרו לגופים מוסדיים להגדיל השקעותיהם בסטרטאפים ישראלים הרי שעכשיו הכל נעצר "עד אחרי החגים", כלומר עד סוף חודש אוקטובר. (בעוד כשלושה חודשים).

הפוסט נציגי תעשיית ההייטק התריעו – אבל המדינה לא עושה דבר כדי למנוע את קריסת הענף שעליו נשענת כלכלת ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרכז החדשנות MTech באשקלון חגג השבוע שנה להיווסדו באירוע מרשים בו נכחו רבים מבכירי תעשיית ההיי טק . האירוע התקיים ביום שני (17.6) בחצר אולמי אגמים באשקלון. בערב השתתפו כ- 300 איש כולל יזמים, משקיעי הון סיכון, תורמים, בעלי עסקים באיזור, בכירים מכל תעשיות הטכנולוגיה וראשי האוניברסיטאות בדרום.

מרכז החדשנות באשקלון MTech הוקם ביוזמת עיריית אשקלון, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, ומנכ"ל העירייה חזי חליוואה החליטו לקדם את תחום החדשנות בעיר, והמשיכו בכך גם בתקופת מלחמת חרבות ברזל. בכוונת עירית אשקלון גם להקים  בקרוב פארק ההייטק הגדול בישראל שיוקם בעיר. את האירוע הנחה איש התקשורת אלמוג בוקר. פתחה את הערב בברכות, יפה טבג'ה יוזמת האירוע ומנהלת מרכז החדשנות  MTechשאמרה: "הערב אנחנו מרימים את דגל הייטק גבוהה כדי לעודד חדשנות וכדי לשנות את תדמית העיר , מהעיר הכי מטווחת בישראל לעיר שהיא מעוז ליזמות וחדשנות". לאחריה בירך אלוף (מיל') יעקב עמידרור ראש המל"ל לשעבר שדיבר על ביטחון וסטארטאפים כתקומה בשעת משבר. לאחר מכן  דיברו היזמים המקומיים יניב אוזנה מנכ"ל ו- CTO של קבוצת Connvisor Digital ואורן טל סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי של הקבוצה. כמו כן אדן שוחט, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אלף, חלק עם הקהל את נסיונו כיזם מצליח וכמשקיע המנהל עם שותפו קרן השקעות בחברות הייטק צעירות בהיקף של מילארד דולר.

בהמשך התקיים שלה הגמר של תחרות הסארטאפים החברות באקסלטור אותו מנהל תומר מרשל – באירוע התקיים שלה הגמר שלארבעת המיזמים המובילים אשר קיבלו הזדמנות להציג המיזים שלהם לפני חמישה כרישי השקעות. הכרישים הבכירים שהשתתפו כללו את עידן טנדלר – סגן נשיא בכיר פאלו אלטו נטוורקס, יו"ר ומייסד Place-IL, אירית טויטו, מפורום הייטק לישראל, לשעבר סמנכ״לית בכירה לטכנולוגיה ומנכ״לית יחידות עסקיות, דורית סוקולוב, משקיעה יזמת ויועצת עסקית, דותן לזר,מנכ"ל LSPORTS וטל ברנח, שותף מנהל בקרן דיסרפטיב.

לצד פאנל הכרישים השתתפו ארבע שופטים אשר בחרו דרגו את המיזמים לפי שורת מדדיים. פאנל השופטים כלל את פרופ' מיקי מלול, דיקן הפקולטה לניהול אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מרגלית ברכה אלעזרא , מומחית בייעוץ ארגוני, פעילה חברתית ומנהלת קרן תרומות משפחתית העוסקת בצמצום פערים חברתיים בחברה הישראלית, שלמה גרדמן – מנכ"ל חברת איי אס ג' ויו"ר פורום מנכלי הייטק ופרופ' אלדד קטורזה, מומחה ברפואת נשים ומנהל רפואי, מנהל מכון גרטנר ותכנית חץ, עומד בראש איגוד מד טק היישראלי.

המיזמים שהגיעו לגמר זכו בפרסים כספיים בחסות חברת WIX :

 במקום ראשון זכתה ענת אופיר ב- 10,000 ש"ח עם הסטארט אפ שלה InSand, הסטארט אפ מפתח את הדור הבא של ההנעלה, יצירת נעליים חכמות וחדשות בעזרת ניתוח מבוסס AI.

במקום השני זכה רז גרינלבט עם הסטארט אפ menumoney בסכום של 4,000 ש"ח, הסטארט אפ עוסק בתחום המסעדנות ומייצר תפריטים דינמיים ואטומטיים.

במקום השלישי זכו סבטלנה אוקסן ויוליאנה בויקו בסכום של 2000 ש"ח עם הסטאטרטאפ KOTVOT  העוסק בתיווך בין סופרים עצמאיים לבין ספקי השירות בתחום הוצאות ספרים.

 במקום הרביעי זכה גלעד וקנין בסכום של 1,000 ש"ח עם הסטאטרטאפ שלו FitForce, מטרת המיזם היא להעביר את כל תהליכי המשוב שנעשים בצורה ידנית (נייר ועט) ביחידות צבאיות להערכה דיגיטאלית כדי שהמידע יתעדכן בזמן אמת. המיזם פונה בעיקר למערכות הביטחון והיחידות הלוחמות במטרה לסייע להם בשלבי המיונים והגיבושים.

הפוסט אשקלון משנה תדמית: במקום יעד לטילי חמס היעד החדש לסטרטאפים ויזמות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות הזמן הקצר שעמד לרשותה, החליטה התאחדות התעשיינים הישראלית לעתור לבית המשפט הצרפתי בטענה של אפליה לא הוגנת. העתירה התקבלה בשתי ערכאות וגרמה לביטול  החלטת  בית המשפט לעניינים מסחריים בצרפת אשר אסר על חברות ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק יורוסאטורי בפריז.

החלטת בית המשפט העליון התקבלה לאחר שגם בית המשפט לעניינים מסחריים בצרפת אישר מוקדם יותר את השתתפותן של חברות ישראליות בתערוכה, אך אסר על כניסת אזרחים ישראלים למתחם.

עם זאת, לרוב החברות הישראליות שהיו אמורות להציג בתערוכה לא נותר זמן להקים את ביתניהן ולפרוס את מוצריהן, שכן התערוכה נפתחה כבר ביום שני ותסתיים לקראת סוף השבוע.

64 חברות ביטחוניות מישראל, בהן אירונאוטיקס, אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל, התכוונו להשתתף בתערוכה החשובה. השתתפותן נאסרה בתחילה על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון ושל משרד ההגנה הצרפתי, כסנקציה נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר בירך על החלטת בית המשפט העליון ואמר: "זה ניצחון שני היום בנושא. הניסיון של הארגונים הפרו-פלסטינים לפגוע בישראל ובכלכלה שלה נבלם. ישראלים זכאים להשתתף בתערוכה כמו כל העמים. כך היה צריך להיות מלכתחילה".

חברות ביטחוניות ישראליות הביעו אכזבה מכך שלא יוכלו להציג בתערוכה השנה, אך ציינו שהן ימשיכו לפעול בשווקים בינלאומיים אחרים.

ההחלטה של בית המשפט העליון בצרפת עשויה להשפיע על מערכת היחסים בין ישראל לצרפת. צרפת היא אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל, אך היחסים בין שתי המדינות התערערו בשנים האחרונות בשל חילוקי דעות בנוגע לסוגיות מדיניות שונות.

כעת, למרות שבית המשפט בצרפת התיר לחברות ישראליות להשתתף בתערוכה צפיות חברות ישראליות רבות להגיש תביעות לפיצויים בעקבות הנזקים העסקיים וההפסדים הכלכליים שנגרמו להן.

הפוסט דרמה בצרפת: מאחורי הקלעים של שינוי החלטת בית המשפט על איסור חברות ישראלית להשתתף בתערוכת הנשק Eurosatory הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית הטכנולוגיה אינטל הודיעה בימים האחרונים על הפסקת העבודות להרחבת מפעל השבבים החדש בקריית גת, אשר נבנה בהשקעה של 25 מיליארד דולר. מדובר באחת מההשקעות הגדולות ביותר של החברה בישראל. כך עולה מידיעה שפורסמה באתר חדשות 12.

לפי דיווחים, אינטל שלחה מכתב לחברת תשתית גדולה המופקדת על הקמת המפעל, ובו ביקשה לעכב את העבודות. גם חברות תשתית נוספות שותפות לפרויקט דיווחו על משא ומתן עם אינטל בנוגע להמשך העבודות. מנהל באחת החברות ציין כי "יש הודעות של אינטל על עצירה של חלק מהעבודות. עשינו השקעות גדולות לקראת העבודה הזאת ויכול להיות שחלק מההשקעות האלה לא יבואו לידי מימוש."

מטעם אינטל נמסר כי "ישראל ממשיכה להיות אחד מאתרי הייצור והמו"פ הגלובליים המרכזיים שלנו, ואנו ממשיכים להיות מחויבים לאזור. כפי שצוין בעבר, היקף וקצב הרחבת הייצור של אינטל באתרי החברה ברחבי העולם תלויים במספר גורמים משתנים. ניהול פרויקט בסדר גודל כזה, במיוחד בתעשייה שלנו, בדרך כלל כולל התאמות בלוחות הזמנים. ההחלטות שלנו מבוססות על תנאים עסקיים, דינמיקות בשוק ואחריות בניהול ההון".

בחודש דצמבר האחרון אישרה אינטל השקעה נוספת של 15 מיליארד דולר במפעל בקריית גת, מעבר להשקעה של 10 מיליארד דולר שהחלה בשנת 2019. במסגרת ההסכם עם הממשלה, התחייבה אינטל לרכוש מוצרים ושירותים מחברות ישראליות בשווי של 60 מיליארד שקל בעשור הקרוב.

הפוסט אינטל מקפיאה עבודות במפעל החדש בקריית גת הופיע לראשונה ב-Chiportal.