סיוה (נאסד"ק: CEVA), המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה חכמים, השיקה היום את סדרת Ceva-Waves Links לקישוריות אלחוטית מרובת פרוטוקולים. טכנולוגיית הקנין הרוחני החדשה תומכת בתקני התקשורת האלחוטית האחרונים ומיועדת לענות על הביקוש הגובר לשבבי קישוריות המשולבים במוצרי קצה חכמים בשווקי ה-IoT, הרכב והמחשוב.

סדרת מוצרי הקישוריות מרובת הפרוטוקולים כוללת Wi-Fi, בלוטות׳, UWB, Zigbee, Thread ו-Matter. סיוה מסרה, כי המוצר הראשון של הסדרה, Ceva-Waves Links100, המיועד ליישומי IoT וכולל קישוריות Wi-Fi 6, בלוטות׳ 5.4 ותקני קישוריות נוספים, מיושם כעת על-ידי יצרן מוביל ב-TSMC, בטכנולוגיית ייצור של 22 ננומטר.

ביקוש גובר לשבבי קומבו

הביקוש הגובר למכשירים חכמים זולים עם קישוריות מגוונת עומד מאחורי הצורך לאחד פרוטוקולי קישוריות בשבב קומבו אחד. מספר שבבי הקומבו הכוללים Wi-Fi ובלוטות׳ צפוי להגיע, להערכת חברת המחקר ABI, ל-1.6 מיליארד יחידות ב-2028.       

״הביקוש לשבבי קישוריות אלחוטית מרובת תקנים משקף צורך גובר ליישומים מתקדמים בשוק הצרכני והתעשייתי״, אמר  אנדרו זיגנאני, מנהל מחקר בכיר ב-ABI. ״סדרת Ceva-Waves Links מציעה ערך משמעותי לחברות שבבים ויצרנים, ומפחיתה את הסיכון הכרוך בפיתוח מוצרים חדשים ובתכנון שבב בודד המשלב כמה פרוטוקולי קישוריות אלחוטית. יתרה מכך, באמצעות התמיכה בתקן UWB, מאפשרת הסדרה החדשה יישומי חישה מבוססי מיקום למכשירי קצה חכמים״.  

בסיס לקוחות רחב

מנהל חטיבת ה-IoT של סיוה, טל שליו, הוסיף: ״סדרת הקישוריות האלחוטית החדשה מבוססת על סל המוצרים שלנו המשולב ביותר ממיליארד מכשירים בכל שנה, ואפשר לנו להשיג בסיס לקוחות רחב ומגוון בשוק ה-IoT הצרכני והתעשייתי. הסדרה החדשה ממנפת את הטכנולוגיות וההתמחות שלנו ומאפשרת לחברות שבבים ויצרניות ותיקות וחדשות להיכנס לשוק גדול, ובמקביל מספקת פתרון מיטבי במונחי עלות, ביצועים גבוהים, זמן שיהוי נמוך, וצריכת הספק נמוכה – הדרושים לפיתוח שבבי קישוריות״. 

הפוסט סיוה משיקה טכנולוגיית קישוריות אלחוטית רב פרוטוקולית ל-IoT ו-Edge AI ‏ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גילת רשתות לוויין בע"מ (נאסד"ק ובורסת ת"א: GILT), מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2022 אשר הסתיים ב-30 ביוני 2022.

דגשים עיקריים לתוצאות הרבעון השני של 2022:

• הכנסות בסך של 55.5 מיליון דולר, צמיחה של 1.2% בהשוואה לרבעון השני של השנה שעברה;
• רווח תפעולי על בסיס GAAP של 1.5 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 0.4 מיליון דולר ברבעון השני של השנה שעברה;
• רווח תפעולי על בסיס Non-GAAP של 2.4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי על בסיס Non-GAAP בסך של 0.1 מיליון דולר ברבעון השני של השנה שעברה;
• רווח נקי על בסיס GAAP של 0.5 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 0.2 מיליון דולר ברבעון השני של השנה שעברה;
• רווח נקי על בסיס Non-GAAP של 1.4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח Non-GAAP של 0.3 מיליון דולר ברבעון השני של השנה שעברה;
• EBITDA מתואם של 5.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-EBITDA מתואם של 2.4 מיליון דולר ברבעון השני של השנה שעברה;
• החברה מאשררת את התחזית לשנת 2022;

עדי צפדיה, מנכ"ל גילת, מסר: "אנו מרוצים מהתוצאות החזקות שלנו, ובפרט הצמיחה המשמעותית ברווחיות החברה. אנו ממשיכים לנצל בהצלחה הזדמנויות עסקיות, ורואים פוטנציאל צמיחה הולך וגובר בשנים הקרובות בשווקי היעד בהם אנו פועלים. כשאנו צופים על המשך השנה שעוד לפנינו, אנו מרגישים  בטוחים שנעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו.

הרבעון הנוכחי היה יוצא דופן מבחינת הזמנות משמעותיות במיליוני דולרים עבור פלטפורמת הדור הבא של גילת, ה-SkyEdge IV. הרחבנו את הקשרים האסטרטגיים הגלובליים עם השותפים שלנו, מפעילי הלוויין, SES ו-Intelsat, ואנו ממשיכים להתחרות על הזדמנויות חשובות מול מפעילי לוויינים גדולים נוספים בתחום הלוויינים במסלול GEO בתפוקה גבוהה מאוד (VHTS). יתרה מזאת, עסקי מגברי המצב המוצק (SSPA) שלנו לשווקים חדשים וצומחים אלו מתקדמים כמתוכנן, ואנו מאמינים שאנו ממוצבים היטב לניצול הזדמנויות משמעותיות לפתרונות הדור הבא בתקשורת לוויינית, בשוק שנאמד במיליארדי דולרים.

ברבעון זה קיבלנו הזמנות בסך למעלה מ-10 מיליון דולר בפלטפורמות לתמסורת סלולרית מעל לווין ואנו ממשיכים להתרחב ולהיות מובילים עולמיים בתחום. אנו מרוצים מההתקדמות של גילת בשווקי היעד שלה, ובהם: קישוריות בטיסה וקישוריות ימית, כמו גם מהצמיחה בשווקים לחברות וארגונים ביטחוניים ואנו צופים בנוסף הזדמנויות צמיחה נוספות."

צפדיה סיכם: "בהתחשב בביצועים החזקים והמתמשכים שגילת מציגה, אנו מאשררים את התחזית שלנו לשנת 2022, ומצפים להנות משנה נוספת של צמיחה איתנה בהכנסות וברווחיות."

הפוסט גילת מדווחת על תוצאות חזקות לרבעון השני: 55 מ' ד' הכנסות, 5.3 מ' רווח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת גילת רשתות לוויין הודיעה כי נבחרה על יד אינטלסאט מפעילת הרשת הלוויינית והיבשתית הגדולה בעולם, לאספקת פתרון תמסורת סלולרית מבוסס לוויין בהיקף של מיליוני דולרים, לחברת תקשורת סלולרית מובילה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC).

חברת Intelsat פרשה את שירות ה-CellBackhaul שלה יחד עם פלטפורמת ה- SkyEdge II-c של גילת וטרמינלי לוויין ה-Capricorn בתדר Ku, על מנת לספק תקשורת סלולרית לכמעט 1,000 אתרים מרוחקים שלא זכו עד כה לשירותי תקשורת. הפתרון מאפשר תקשורת לאזורים כפריים מרוחקים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המדינה השנייה בגודלה באפריקה, בעלת אוכלוסייה הולכת וגדלה של למעלה מ-90 מיליון בני אדם. שיתוף הפעולה בין Intelsat וגילת מרחיב באופן משמעותי את הקישוריות הניידת לאזורים מרוחקים בהם הקמה של רשתות תמסורת יבשתיות אינה מעשית, יקרה או לא ניתנת לפריסה.

"אנו גאים על כך שנבחרנו על ידי Intelsat להשתתף בפרויקט להאצה ושדרוג של שירותי תקשורת באזורים מרוחקים," אמר אמיר יפה סמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים ותקשורת בתנועה של גילת. "באמצעות העסקה האסטרטגית והחשובה ב-DRC עם Intelsat, אנו מספקים ערך שאין דומה לו ללקוחות שלנו, ומקדמים את חייהם של אנשים ברחבי העולם באמצעות גישור על הפער הדיגיטלי. בהסתכלות רחבה יותר ובהתחשב בהטמעות הנוספות של גילת באזורים אחרים, קל להעריך את העוצמה הגדולה של פתרון התמסורת הסלולרית של גילת, אשר עוצב במיוחד לענות לצרכי הרשתות הסלולריות הספציפיים כולל פרישה עתידית של 5G."

הפוסט אינטלסאט וגילת יספקו שירותי תקשורת לקונגו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דגשים עיקריים לתוצאות הרבעון השני:

• ההכנסות ברבעון השני של שנת 2021 הסתכמו ב-56.9 מיליון דולר, גידול של 49% בהשוואה להכנסות בסך 38.3 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2020 וגידול של 27% בהשוואה להכנסות בסך של 44.7 מיליון דולר ברבעון הקודם;
• ההפסד התפעולי על בסיס GAAP ברבעון השני של שנת 2021 הצטמצם והסתכם ב-0.3 מיליון דולר, שיפור ביחס להפסד תפעולי בסך של 3.5 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2020, ולהפסד תפעולי בסך של 3.7 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2021;
• הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP ברבעון השני של שנת 2021 הסתכם ב-0.2 מיליון דולר בהשוואה להפסד תפעולי בסך של 2.6 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2020, והפסד תפעולי בסך של 3.8 מיליון דולר ברבעון הקודם;
• ההפסד הנקי על בסיס GAAP ברבעון השני של  שנת 2021 הסתכם ב-0.1 מיליון דולר, או 0 סנט למנייה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי שהסתכם ב-4.2 מיליון דולר, או 8 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון השני של שנת 2020, והפסד נקי שהסתכם ב-5.1 מיליון דולר, או 9 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון הקודם;  
• הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP לרבעון השני של שנת 2021 עמד על 0.4 מיליון דולר או 1 סנט למנייה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי של 3.3 מיליון דולר או 6 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון השני של שנת 2020, ובהשוואה להפסד נקי של 5.2 מיליון דולר או של 9 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון הקודם;
• ה-EBITDA המתואם הגיע ל-2.5 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2021, בהשוואה ל-EBITDA מתואם של 0.1 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2020; ול-EBITDA שלילי מתואם של 1.4 מיליון דולר ברבעון הקודם.

תגובת ההנהלה:

עדי צפדיה, מנכ"ל גילת רשתות לוויין, אמר: "אני מאוד מרוצה מהשיפור בתוצאות הרבעון השני שלנו בו הצגנו צמיחה חזקה בהכנסות וחזרה לרווחיות על בסיס Non-GAAP.

"אנו בעיצומה של תנופה עסקית חזקה כמעט בכל שווקי הקצה שלנו וזכינו במספר חוזים משמעותיים. במגזר הקישוריות בתנועה (Mobility) ביססנו את הדומיננטיות שלנו בתחום התקשורת הימית עם עסקה בהיקף של מיליוני דולרים עםSES , וכן ביססנו את מעמדנו כמובילים בתחום ה-NGSO עם הזמנות בהיקף של יותר מ-15 מיליון דולר ממפעילת לוויינים מובילה לתמיכה בקבוצת לוויינים במסלול לווייני נמוך (LEO). חשוב לציין כי אנו מאוד מרוצים מהצמיחה המהירה בתחום הבטחוני, בו זכינו בעסקאות בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר באסיה, אמריקה הלטינית וארה"ב.

"בהמשך להזדמנויות הרבות שאנו מזהים לפנינו, אנו ממשיכים להשקיע מאמצים רבים במחקר ופיתוח על מנת לממש הזדמנויות אלו ולהאיץ את צמיחתנו העתידית. בהתחשב במומנטום המשתפר וצבר ההזמנות החזק, אנו צופים המשך צמיחה משמעותית בהכנסות וברווחיות במהלך המחצית השנייה של 2021. אנו צופים כי צמיחה זו תתעצם עוד יותר בשנת 2022, עם התאוששות של תחום הקישוריות בטיסות (IFC) בנוסף לצמיחה הצפויה שלנו בתחומי השוק הימי, התמסורת הסלולרית, ה-NGSO והביטחוני וכן לפעילות שלנו בפרו".

הכרזות משמעותיות לאחרונה:

• גילת זכתה בחוזה בהיקף של מעל ל-5 מיליון דולר מספקית טרמינלי תקשורת אמריקאית Tier-1 לאספקת מגברי מצב מוצק (SSPA) לצבאות ברחבי העולם.
• פלטפורמת הקישוריות בתנועה הגלובלית של גילת נבחרה על ידי SES בעסקה בהיקף של מיליוני דולרים.
• גילת זכתה בחוזה בהיקף של מיליוני דולרים לאספקת ממירי תדרים (BUCs) בעלי ביצועים גבוהים לתקשורת טקטית עבור צבא ארה"ב.
• גילת חתמה עם Pacific Dataport על הסכם אסטרטגי המוערך ביותר מ-5 מיליון דולר לאספקת שירותי פס-רחב ברחבי אלסקה.
• גילת קיבלה הזמנות בהיקף של 2 מיליון דולר לתמיכה בקבוצת לוויינים במסלול לווייני נמוך (LEO).
• גילת זכתה בחוזה בהיקף של מיליוני דולרים לאספקת ציוד תקשורת לוויינית לכוחות ביטחון באסיה.
• גילת קיבלה הזמנות בהיקף של 9 מיליון דולר לתמיכה בקבוצת לוויינים במסלול לווייני נמוך (LEO).
• גילת זכתה במספר פרויקטים עבור כוחות צבאיים באמריקה הלטינית.
• גילת זכתה בחוזה לאספקת ציוד תקשורת לוויינית לשימוש צבאי.
• גילת זכתה בחוזה בהיקף של 13 מיליון דולר של חברת Pronatel לאספקת שירותי אינטרנט למאות אתרים בפרו.
• גילת מדווחת על הרחבת פרויקט IoT באמריקה הלטינית המוערך במיליוני דולרים.
• גילת קבלה הזמנות בהיקף של מעל ל-4 מיליון דולר לתמיכה בקבוצת לוויינים במסלול לווייני נמוך (LEO).
• Telefonica Global Solutions (TGS) בוחרת בגילת לספק את ציוד התקשורת עבור מרכז התקשורת האסטרטגי שלה באריקה, צ׳ילה

הפוסט גילת: גידול של 49% בהכנסות וחזרה לרווחיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבוקר בשעה 8:07 שוגר לחלל, על גבי טיל של חברת Glavkosmos, להק הלוויינים האוטונומי שפותח בטכניון במסגרת פרויקט "אדליס-סמסון". הלוויינים שוגרו מקוסמודרום "בייקונור" בקזחסטן – נמל החלל הראשון בעולם והאתר הראשון ששיגר אנשים לחלל (אפריל 1961, יורי גגארין). פרויקט "אדליס-סמסון"מתקיים בתמיכת קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית.

כאמור, המחשבים של שלושת הלוויינים, שאמורים גם לתקשר ביניהם, נבנו בחברת רמון ספיס הישראלית.

ארבע שעות ועשרים דקות אחרי השיגור נכנסו לווייני "אדליס-סמסון" למסלול, ואחרי כחצי שעה נוספת "התעוררו" והחלו בהפעלת מערכותיהם. היום אחר הצהריים צפויה תקשורת ראשונה עם מרכז הבקרה בטכניון.

במרכז הבקרה במכון אשר לחקר החלל ישבו הבוקר – ועקבו בדריכות אחר השידור הישיר מקזחסטן – נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף, ראש מכון אשר לחקר החלל פרופ' יורם רוזן והאנשים המלווים את הפרויקט מאז תחילתו ובראשם פרופ' פיני גורפיל ממכון אשר לחקר החלל.

"השיגור הבוקר לווה בהתרגשות אדירה," אמר פרופ' גורפיל, חבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. "זהו מחקר בסיסי רב שנים ששולב עם טכנולוגיה ישראלית מתקדמת והוא מאפשר לנו להצעיד את ישראל צעד חשוב קדימה בתחום הלוויינות הזעירה. אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב לטלפון סלולרי. פרויקט 'אדליס-סמסון' מדגים קונספט חדש בננו-לוויינות והוא יאפשר לבצע פעולות רבות שהיו שמורות עד כה ללוויינים גדולים ויקרים. מדובר בקפיצת מדרגה ביכולותיהם של הטכניון ושל מדינת ישראל כולה בתחום של לוויינות זעירה, והיא תהפוך את הטכניון לחלוץ עולמי בתחומי האיכון והתקשורת, עם יישומים מגוונים הכוללים איתור נעדרים, חילוץ והצלה, חישה מרחוק וניטור סביבתי."

להק הלוויינים הזעירים ינוע בחלל בטיסת מבנה אוטונומית, כלומר – הם ינועו בתיאום ביניהם ללא צורך בהכוונה מהקרקע. הלהק ישמש לחישוב מיקום של מקורות קורנים על פני כדור הארץ, טכנולוגיה שתיושם באיתור אנשים, מטוסים וספינות. כל אחד משלושת הלוויינים בלהק שוקל כ-8 קילוגרם. על גבי כל לוויין הותקנו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה, מכשירי ניווט ומערכת הנעה ייחודית וחדשנית. הלוויינים ינועו בטיסת מבנה בגובה 600 ק"מ מעל פני הקרקע ויאתרו, בדיוק גבוה, אותות על כדור הארץ. האותות ישודרו למרכז בקרת-משימה מיוחד שנבנה במכון אשר לחקר החלל בטכניון. מקלט המשימה פותח בתעשייה האווירית. זהו השיגור הראשון של שלושה לוויינים ישראלים בעת ובעונה אחת.

צפו בהקלטת השידור החי של השידור

"פרויקט 'אדליס-סמסון' הוא דוגמה נפלאה ומרגשת לשילוב מוצלח בין מדע לטכנולוגיה ולתרגום של רעיונות חדשניים לכדי מערכות אפקטיביות התורמות לאנושות," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב-תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה, ואלה המרכיבים שהובילו את הפרויקט אל היום החשוב הזה. זהו רגע מרגש ומכונן לטכניון ולמדינת ישראל."

השיגור הנוכחי ממשיך מסורת טכניונית שהחלה ב-1998 עם שיגורו המוצלח של הלווין גורווין-טכסאט 2. לווין זה פעל בחלל יותר מ-11 שנים, זמן שיא לפעילות אקדמית בחלל. "שיגור 'אדליס-סמסון' הוא רגע דרמטי שחיכינו לו תשע שנים ונעקוב אחריו בדריכות," אמר פרופ' סיון. "אני מודה מקרב לב לשותפינו בקרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית והתעשייה האווירית שסייעו לנו להפוך פרויקט זה למציאות. בכל פעם שתביטו לשמיים זיכרו שהטכניון שוב הצליח להגיע לחלל."

כל הפיתוחים הייחודיים של הלוויינים הם תוצרת כחול-לבן ופותחו בשיתוף פעולה יוצא דופן בין האקדמיה לתעשייה: מערכת הנעה מיוחדת, המבוססת על גז קריפטון, תהיה הראשונה מסוגה בעולם שתתופעל על לוויין זעיר. המקלט הדיגיטלי ומערכת בקרת ההכוון פותחה על ידי התעשייה האווירית בשיתוף חוקרי הטכניון. נוסף למערכת ההנעה יצברו הלוויינים אנרגיה דרך פאנלים סולריים שייפרשו לצדי כל לוויין וישמשו ככנפיים שיבקרו במידת הצורך את טיסת המבנה ללא שימוש בדלק, באמצעות התנגדות האוויר באטמוספירה. על גבי כל אחד מהננו-לוויינים הורכב מקלט דיגיטלי, אחד המקלטים המורכבים ביותר שתוכננו אי פעם בננו-לוויין. המערכת לעיבוד המידע על הלוויין והאלגוריתמים שישמרו על טיסת המבנה יהיו מהראשונים מסוגם בעולם, ויתמכו בהפעלה אוטונומית של כמה לוויינים בעת ובעונה אחת. מערכת הניווט תכלול שני מקלטי GPS שישמשו לניווט אוטונומי. מערכות התקשורת שבאמצעותן יתקשרו שלושת הננו-לוויינים זה עם זה ועם תחנת הקרקע יתופעלו בשלושה תדרים שונים – אתגר משמעותי שנפתר בפרויקט הנוכחי. תדר ייעודי ישמש להעברת מידע לכדור הארץ בפס רחב.

מערכות הבקרה וההנעה של הלוויינים גם הן בגדר חידוש טכנולוגי; כדי לחסוך דלק מסתייעים הלוויינים בשני כוחות טבעיים – כבידה והתנגדות אטמוספרית – וכך מניעים את עצמם. באופן זה הם נזקקים לכמות זעומה של דלק – פחות מגרם דלק ביום לכל לוויין. הישג זה הוא תוצאה של עשר שנות מחקר שקדמו לשיגור.

המעקב אחר הלוויינים, ואיסוף הנתונים שישדרו, יתקיימו בתחנת הבקרה אדליס-סמסון שנחנכה בטכניון בשנת 2018. התחנה, שנבנתה בתמיכת קרן אדליס, מכילה מערך אנטנות מתוצרת אורביט הישראלית ותקיים תקשורת רציפה עם הלוויינים – אתגר גדול משום הקירבה ביניהם וריחוקם מכדור הארץ.

"במשך שנים רבות רווחה הסברה שטכנולוגיות חלל, והחלל עצמו, הם נחלתן של מעצמות כלכליות מובילות; שהם יעדים מסובכים, גדולים ויקרים מכפי יכולתן של מדינות מן השורה," אמרה רבקה בוכריס, נאמנת קרן אדליס. "ישראל הפריכה זאת, וכיום אין חולק על כך שהמדינה הקטנה חברה במעגל המצומצם של מעצמות חלל, זאת הודות להתפתחותה המהירה של תעשיית החלל בישראל. 'אדליס-סמסון' הוא פרויקט ייחודי המגלם את הרוח הישראלית, את עוצמתה ואת משאביה האינטלקטואליים של מדינת ישראל. הוא מבטא את חוזקותיה הטכנולוגיות והמדעיות ומציב אותה על מפת העולם בתחומי התעופה והחלל, וכל זאת בתקציב צנוע ובסביבה אקדמית. קרן אדליס רואה בעצמה גוף הזורע את זרעי העתיד ומקווה שפרויקט זה יהיה ראשון מני רבים. אנו מקווים שפרויקט 'אדליס-סמסון' יפיח השראה בפרויקטים קטנים וחכמים נוספים שיובילו פיתוחים ישראליים לחלל לתפארת מדינת ישראל."

"תחום הננו-לוויינים מצוי בתנופה משמעותית בשנים האחרונות ומספר השיגורים גדל והולך מדי שנה," אמר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה אבי בלסברגר. "עלויות הפיתוח והשיגור של לוויינים כאלה, המסוגלים למלא מגוון שימושים, נמוכות משמעותית מאלה של לוויינים רגילים. בעתיד הקרוב צפויות להופיע רשתות שיכללו אלפי ננו-לוויינים שיכסו את כדור הארץ ויאפשרו תקשורת אינטרנט מהירה בעלות נמוכה משמעותית מהמקובל כיום, כמו גם יישומים רבים אחרים כגון זה אשר יודגם בלווייניי סמסון."

"אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הפעולה עם הטכניון בקידום מחקר אקדמי וטכנולוגיות עתידיות בתחום החלל," אמר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי. "התעשייה האווירית, בית החלל של ישראל, מהווה את מרכז הכובד בתחום ורואה בחיבור לאקדמיה ערך מוסף ברמה העסקית וברמה הטכנולוגית שיוביל להמשך החדשנות וההובלה של ישראל בתחום החלל. העבודה המשותפת מובילה להמשך פיתוח האקו-סיסטם כולו והתעשייה האווירית גאה לשלב כוחות בפרויקט חדשני ופורץ דרך זה".

בפרויקט 'אדליס-סמסון' של הטכניון שותפים גופים רבים ובהם קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית, שפיתחה את מקלט המשימה לאיתור האותות מהקרקע ולאיכונם. בטכניון מעורבים בפרויקט חוקרי מכון אשר לחקר החלל אבנר קידר, הוביק אגלריאן, ד"ר ולדימיר בלבנוב, אביתר אדלרמן, ירון עוז, מקסים רובנוביץ', מרגריטה שמיס, יוליה קונייבסקי, צחי עזרא וד"ר אלכס פריד, והשתתפו בו סטודנטים רבים במרוצת השנים.

הפוסט השבבים של רמון ספייס מנהלים את להק שלושת לווייני אדליס-סמסון ששוגרו הבוקר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מערכות הניווט שבהן כולנו משתמשים באופן יומיומי סובלות ממגבלה משמעותית: הן תלויות בתקשורת עם רשתות אינטרנט או לוויינים והופכות חסרות ערך כאשר היא משובשת – בגלל תקלה, חבלה, או מגבלה טבעית, כמו למשל במעמקי הים. פתרון לאתגר החיוני הזה עשוי לצמוח בעזרת טכנולוגיות לניווט עצמאי המצויות בפיתוח ברחבי עולם, וצפויות לאפשר לנו לדעת היכן בדיוק אנחנו נמצאים בכל רגע, ללא צורך בתקשורת סלולר או GPS.

עובדה מפתיעה היא כי ה"ווייז המושלם" הזה מסתמך על מדידה התאוצה של אטומים, שאותה ניתן לבצע באמצעות אינטרפרומטרים של אטומים קרים (Cold Atoms Interferometers) – מכשירי מדידה חזקים ושימושיים, שמהווים מצע לשורה ארוכה של יישומים מדעיים ותעשייתיים. מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף פעולה עם המרכז לטכנולוגיות קוונטים ברפאל, תורמים יכולות עוצמתיות חדשות לתחום מחקר זה, על־ידי שכלול כלי המדידה המבוססים על אטומים קרים.

במחקר חדש בהובלת חן אבינדב וד"ר דימיטרי ינקלב מקבוצות המחקר של פרופ' ניר דודזון וד״ר עופר פירסטנברג במחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות, הציגו החוקרים הגדלה משמעותית ביותר – פי אלף – של טווח הערכים שניתנים למדידה בעזרת אינטרפרומטרים, מבלי לפגום ברגישות ובדיוק של המדידה.

אינטרפרומטרים, כלומר מדי התאבכות של גלים, פועלים לרוב על גלי אור: מערכת של מראות גורמת לפוטון להתפצל לשני מסלולים – כלומר להיות בו־זמנית בשני מקומות שונים (סופרפוזיציה) – ולאחר מכן להתחבר מחדש בתהליך המכונה התאבכות. האינטרפרומטר שבו נעשה שימוש במחקר הנוכחי פועל דווקא על אטומים, כלומר גלי חומר, שגם הם יכולים להתפצל לשני חלקים לפי מכניקת הקוונטים. בעזרת החיישן האינטרפרומטרי, נחשף מידע רב־ערך על תאוצת האטומים ועל גודלו המדויק של כוח הכבידה בזמן ובמקום שבהם מתבצעת המדידה. זו אחת הדרכים המדויקות ביותר שישנן למדידת כבידה – כוח שלרוב מדידתו קשה במיוחד מפאת החולשה שלו ביחס לכוחות חשמליים ומגנטיים.

כדי לבצע את המדידה נדרש עוד מאמץ נוסף – לעצור כמעט לחלוטין את התנועה האקראית של האטומים, על-ידי קירור שלהם לכמה מיקרו (מיליונית) קלווין מעל לאפס המוחלט. הקירור העמוק נעשה כדי לחשוף את התכונות הקוונטיות של האטום, שאינן נגישות באובייקטים חמים יותר. לשם כך משתמשים בתא ואקום, שבתוכו מלכודת מגנטו-אופטית. אל תא הוואקום מכניסים אטומים של רובידיום, יסוד נוח לעבודה עם קרני לייזר, אשר נעים בתוכו בחופשיות. כשאחד האטומים מגיע במקרה אל המלכודת, קרני הלייזר מקררות אותו, ושדות מגנטיים מונעים ממנו לברוח. מאות מיליוני אטומים נאספים במלכודת בכל שנייה.

אפקט מוארה: שני סריגים עדינים, כמעט זהים, מספקים רגישות מדידה גבוהה – והסריג הגס הנוצר מהחפיפה ביניהם מאפשר להגדיל את הטווח הדינמי. מכון ויצמן
אפקט מוארה: שני סריגים עדינים, כמעט זהים, מספקים רגישות מדידה גבוהה – והסריג הגס הנוצר מהחפיפה ביניהם מאפשר להגדיל את הטווח הדינמי. מכון ויצמן
המדידה באמצעות אינטרפרומטרים של אטומים קרים נאלצת לתמרן בין שתי מגבלות: רגישות המדידה, כלומר היכולת להבחין ברמות שינוי מזעריות בגודל הנמדד; והטווח הדינמי – כלומר תחום הערכים שניתן למדוד. גם בהקשרים יומיומיים, תמיד ישנה פשרה בין טווח דינמי לרגישות המדידה. למשל, מאזני משקל של בני-אדם ימדדו בטווח של עד 150 ק״ג, אבל לא יזהו שינויים מזעריים של גרמים בודדים, שאותם יגלו בקלות מאזני מטבח הפועלים בטווח מדידה קטן בהרבה.

מדעני המכון הצליחו לשכלל את דרך הפעולה של אינטרפרומטר של אטומים קרים ולהתגבר על הצורך בפשרה. הם השיגו זאת על-ידי תוספת מדידות ופענוח המידע הנוסף שהתקבל מהן, תוך נטרול של ה"רעשים" שנוצרים במהלך כזה. במחקר קודם, הצליחו החוקרים לערוך מספר מדידות של האטומים בזו אחר זו, כשכל אחת מהן מתבצעת בקנה מידה מעט שונה (scale factor). השילוב בין המדידות השונות, בעזרת טכניקה המכונה מוארה (Moiré), סיפק מידע חדש שאיפשר להרחיב את טווח המדידה. ואולם בניסוי הקודם, ריבוי המדידות ומשך הזמן שחלף ביניהן הגביל את ישימות השיטה.

החידוש הגדול במחקר הנוכחי הושג בעזרת חלוקת האטומים לשתי קבוצות בכל הפעלה של הניסוי, כך שמתקבלים שני קני מידה בו־זמנית. בהפעלה בודדת בשיטה הזו גדל הטווח של המדידה פי עשרה. החוקרים לא הסתפקו בכך – וחזרו על הפעולה פעמיים או שלוש ברצף, בכל פעם עם קני מידה מעט שונים. כך הגיעו להישג המרשים של הגדלת הטווח הדינמי בסדרי גודל של פי מאה ופי אלף – תוך פגיעה מזערית ברגישות המדידה. במחקרים עתידיים, מדעני המכון מתכננים לנסות ולשכלל עוד יותר את שיטת המדידה, על-ידי שימוש בקני מידה רבים יותר בו-זמנית.

בינתיים, גם היישומים המדעיים והתעשייתיים של אינטרפרומטרים של אטומים קרים מתקדמים במהירות – והופכים את המחקר בתחום לשימושי במיוחד. מכשירים אלה כבר יצאו מהמעבדה, והופעלו במכוניות, במטוסים ועל-גבי ספינות. בעתיד ניתן יהיה להיעזר בהם לניווט עצמאי, למיפוי שדה הכבידה של כדור־הארץ ולחיפוש אחר משאבי טבע.

הפוסט בים, באוויר וביבשה – ניווט אטומי צובר תאוצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קומטק  (Nasdaq: CMTL) וחברת גילת רשתות לוויין (נאסד"ק ובורסת ת"א: GILT) ("גילת"), מודיעות היום כי החברות הסכימו לבטל את הסכם המיזוג עליו דווח לראשונה ב-29 בינואר 2020, וכי הגיעו לפשרה בהליכים המשפטיים שהובאו בפני בית המשפט הכלכלי של מדינת דלאוור. במסגרת הפשרה וביטול הסכם המיזוג Comtech הסכימה לשלם לגילת 70 מיליון דולר.

ביטול הסכם המיזוג והסכם הפשרה אושרו על ידי מועצת המנהלים של כל אחת משתי החברות ונכנסו לתוקף באופן מיידי. על פי הסכם הפשרה, ההליכים המשפטיים בין הצדדים הסתיימו באופן סופי ומחייב. בהתאם לכך, הדיון המשפטי אשר נקבע להתחיל היום בבית המשפט בדלאוור, בוטל.

בהצהרה משותפת, פרד קורנברג, יו"ר ומנכ"ל Comtech, ודב בהרב, יו"ר מועצת המנהלים של גילת, אמרו: "למרות ששנינו האמנו תחילה כי מיזוג שתי החברות המצוינות הללו מהווה נישואין מושלמים, מגפת ה- COVID-19 הפכה את עיתוי המיזוג למאתגר במיוחד. סיכמנו כי בתנאים הנוכחיים, ההסדר שהושג הוא הדרך הטובה ביותר להתקדם עבור שתי החברות ובעלי העניין שלהן."

הפוסט Comtech  וגילת מודיעות על ביטול הסכם המיזוג וסיום ההליכים המשפטיים בפשרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 חברת גילת רשתות לוויין הודיעה אמש (ה') כי נודע לה שנפתח הליך להגשת תובענה נגד גילת בבית המשפט הכלכלי במדינת דלאוור, על ידי Comtech Telecommunications Corp. והחברה הבת שלה Convoy Ltd., בהליך מוגן בסודיות, במסגרתו מבוקש, כפי הנטען, סעד הצהרתי שיקבע כי: (א) כל פעולה חד-צדדית על ידי גילת בקשר למכירה  או שינוי במבנה הבעלות של החברה הבת שלה ברוסיה, או (ב) כל פעולה חד-צדדית על ידי גילת בקשר לבקשה שהגישה Comtech לרשויות הרגולטוריות ברוסיה, מהוות הפרה של הסכם המיזוג בין גילת ו-Comtech.

התובענה לא הומצאה לגילת.

כזכור בינואר השנה הודיעו חברת Comtech Telecommunications ) וגילת רשתות לוויין ש-Comtech הסכימה לרכוש את גילת בעסקת מזומן ומניות תמורת 10.25 דולר למניה רגילה של גילת, כאשר 70% ישולם במזומן ו-30% במניות Comtech המשקפות שווי פעילות של כ-532.5 מיליון דולר.

פתיחת הליך התובענה הינה ככל הנראה בתגובה לדרישתה של גילת בקשר עם בקשתה של Comtech  אשר תלויה ועומדת בפני הרשויות הרגולטוריות ברוסיה כי, בניגוד לפעולותיה של Comtech עד כה, קומטק מחויבת לעשות כל מאמץ סביר בכדי לממש את עסקת המיזוג וכי אין בכוונתה של גילת לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין ליום פקיעת הסכם המיזוג.

גילת סבורה כי Comtech מפרה את התחייבויותיה על פי הסכם המיזוג וכי טענותיה חסרות כל בסיס ובכוונתה של גילת להגן באופן נחרץ על עמדתה בכל הנוגע לנושאים שהועלו על ידי Comtech.

לפני כשבוע הודיעה גילת כי יונה עובדיה מסיים את תפקידו בתור מנכ”ל גילת באופן מידי. עדי צפדיה, סמנכ”ל הכספים של החברה וסמנכ”ל האינטגרציה יכהן כמנכ”ל החברה הזמני. מר עובדיה ימשיך כיועץ לחברה וימשיך לסייע בתהליך המיזוג עם Comtech.

הפוסט קומטק תובעת את גילת * המיזוג בסכנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת גילת רשתות לוויין המתמחה בטכנולוגיה לרשתות תקשורת לווייניות, פתרונות ושירותים, דיווחה היום (ה', 2/7/20) כי יונה עובדיה מסיים את תפקידו בתור מנכ"ל גילת באופן מידי. עדי צפדיה, סמנכ"ל הכספים של החברה וסמנכ"ל האינטגרציה יכהן כמנכ"ל החברה הזמני. מר עובדיה ימשיך כיועץ לחברה וימשיך לסייע בתהליך המיזוג עם Comtech.
משבר הקורונה החמיר את הבעיות שהיו בחברה גם קודם לכן, והוסיף להם את העובדה שקשה מאוד להגיע לאותם מקומות מרוחקים בהם פרוסה התשתית של גילת כתחליף לסיבים אופטיים. ההתקנות ברבעון הראשון (הנתונים האחרונים עליהם דיווחה החברה לבורסה) נעצרו כמעט לחלוטין, וככל הנראה כך גם המצב ברבעון השני. בשלב מסוים נסחרה החברה בכשני שליש ממחיר המניה שלה כפי שנקבע ברכישתה על ידי קומטק האמריקנית.

דב בהרב, יו"ר דירקטוריון החברה, אמר: "בשם כלל דירקטוריון החברה, אנו רוחשים הערכה רבה לתרומתו של יונה עובדיה בהובלת גילת בארבע השנים האחרונות, אשר במהלכן השיג תוצאות מרשימות והפך את החברה לשחקנית רווחית ומשמעותית בשוק התקשורת הלוויינית, ובייחוד בתחומי התמסורת הסלולרית, התקשורת הניידת ולאחרונה גם בשוק הלוויינים המשייטים במסלול שאינו גאוסטציונרי (NGSO)".

יונה עובדיה, אמר: "אני רוצה להודות לעובדים ולצוות ההנהלה של גילת על המאמצים וההישגים האדירים אשר הביאו אותנו לנקודה זו. יש לי אמון רב בגילת ובטכנולוגיה החדשנית שלה, ויותר מכך ביכולות המרשימות, המקצועיות והמסירות של עובדי גילת ו – Wavestream ברחבי העולם, אשר אני בטוח כי ימשיכו להניע את גילת להצלחה רבה. כמו כן אבקש לנצל את ההזדמנות להודות ליו"ר דירקטוריון גילת וכן לכל חברי הדירקטוריון על האמון והתמיכה במהלך ארבע השנים האחרונות ולאחל לגילת הצלחה רבה תחת ידיו האמונות של עדי צפדיה".

הפוסט הקורונה עצרה התקנות ברחבי העולם, מנכ"ל גילת פוטר ולא יוליך את המיזוג עם קומטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת גילת רשתות לוויין (נאסד"ק ובורסת ת"א: GILT), ספקית טכנולוגיה לרשתות תקשורת לווייניות, פתרונות ושירותים, דיווחה היום על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון אשר הסתיים ב-31 במרץ, 2020.

ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו ב-47.7 מיליון דולר בהשוואה ל-62.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019.

ברבעון הראשון של 2020, ההפסד התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב-10.8 מיליון דולר בהשוואה לרווח תפעולי שהסתכם ב-4.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019. ההפסד התפעולי על בסיס Non-GAAP ברבעון הראשון של 2020 הסתכם ב-7.6 מיליון דולר בהשוואה לרווח תפעולי שהסתכם ב-5.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019.

ההפסד הנקי על בסיס GAAP ברבעון הראשון של 2020 הסתכם ב-11.8 מיליון דולר, או הפסד של 21 סנט למנייה בדילול מלא בהשוואה לרווח נקי שהסתכם ב-2.8 מיליון דולר, או רווח של 5 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון הראשון של 2019. ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP לרבעון הראשון של 2020, עמד על 8.6 מיליון דולר או 15 סנט למנייה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 4.0 מיליון דולר או 7 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון הראשון של 2019.

ברבעון הראשון של 2020 EBITDA שלילי מתואם הגיע ל- 5.0 מיליון דולר, בהשוואה ל- EBITDA מתואם של 8.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019.

תוצאות הרבעון הראשון של 2020 הושפעו משמעותית מהתפרצות מגפת הקורונה. המגיפה השפיעה בצורה שלילית על מגזרי הפעילות השונים של גילת, אם כי ברמות השפעה שונות. המגיפה השפיעה בצורה משמעותית על שווקי התיירות והתעופה, בהם פועלים לקוחות האינטרנט המהיר בטיסות (IFC) של גילת וכתוצאה מכך גרמה להאטה של עסקינו עם לקוחות אלו. מגזרי פעילות אחרים של גילת כגון מגזר הרשתות הנייחות ומגזר התמסורת הסלולרית, הראו עמידות יחסית, אולם חוו דחיות בהזמנות ועיכובים. על מנת למתן השפעות אלו על העסקים, גילת הוציאה לפועל תוכנית להפחתת עלויות, הכוללת צמצום בכוח האדם לצד צעדים נוספים לחיסכון בעלויות.

רכישת גילת על ידיComtech Telecommunications Corp ("Comtech") , אושרה באסיפה הכללית של בעלי המניות של גילת, אשר נערכה ב-8 במאי, על ידי 99.7% מבעלי מניות גילת אשר השתתפו והצביעו באסיפה. הרכישה נותרת כפופה לתנאים מסוימים טרם השלמתה (closing), הכוללים אישור רגולטורי מהרשות הפדרלית למניעת מונופולים ברוסיה, אשר הודיעה ל-Comtech במהלך מאי 2020, כי היא האריכה את תקופת הבדיקה בנושא בקשת אישור הרכישה לאור חוק ההשקעות הזרות, על מנת לבחון האם נדרש אישור מיו"ר ועדת ממשלת רוסיה המפקחת על השקעות זרות.

הפוסט גילת מדווחת על ירידה חדה בהכנסות ומעבר להפסד ברבעון הראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.