ולנס סמיקונדקטור הישראלית ניצלה את תערוכת AutoSens & InCabin Europe 2026, שהתקיימה השבוע בברצלונה, כדי להציג את התקדמות האקוסיסטם סביב תקן MIPI A-PHY ואת המעבר שלו מהדגמות טכנולוגיות למוצרים ולמערכות המיועדים לתעשיית הרכב.

בביקור של CHIPORTAL בביתן החברה ב-23 בספטמבר הציג טים ונדל, מנהל שיווק המוצר בוולנס סמיקונדקטור, ארבע הדגמות שונות של טכנולוגיות הקישוריות של החברה. הבולטת שבהן שילבה, לדברי ולנס, שני הישגים שהוצגו לראשונה בפומבי.

במרכז ההדגמה ניצב חיישן התמונה Sony IMX828, חיישן ברזולוציה של כ-8 מגה-פיקסל שבו משולב משדר MIPI A-PHY ישירות בתוך שבב החיישן. שילוב המשדר בתוך החיישן מייתר את הצורך בשבב serializer נפרד במודול המצלמה, ומאפשר להפחית את גודל הכרטיס, צריכת החשמל, פליטת החום ומספר הרכיבים.

אולם ההדגמה בביתן ולנס נועדה להראות לא רק את החיישן של סוני אלא גם את אחד היתרונות המרכזיים של תקן פתוח: אינטרופרביליות בין ספקים שונים. למערכת חוברו ארבעה מימושי SerDes של ארבעה ספקים שונים, שכולם העבירו נתונים אל deserializer של ולנס. לדברי החברה, זו הפעם הראשונה שבה מערכת A-PHY הכוללת ארבעה ספקי סיליקון שונים מוצגת בפומבי כשהם פועלים יחד.

המשמעות מבחינת יצרני הרכב היא האפשרות, לפחות ברמת התקן, להימנע מתלות בספק יחיד של רכיבי הקישור בין המצלמות, החיישנים ומחשבי הרכב. במשך שנים התבסס שוק ה-SerDes לרכב במידה רבה על פתרונות קנייניים, כאשר המשדר והמקלט נדרשו בדרך כלל להגיע מאותו ספק.

נתונים מהירים גם על כבל פשוט יותר

הדגמה נוספת בביתן הציגה העברת נתונים במהירות של מספר גיגה-ביט לשנייה על גבי Unshielded Twisted Pair – UTP, כלומר זוג חוטים שזור שאינו מסוכך.

בוולנס טוענים כי העמידות הגבוהה של A-PHY להפרעות אלקטרומגנטיות מאפשרת להשתמש גם בתשתית חיווט פשוטה וזולה יותר. לנושא זה חשיבות גדלה בתעשיית הרכב, שבה מספר המצלמות והחיישנים עולה ובהתאם גדלים גם משקלם ועלותם של צמות החיווט.

תקן MIPI A-PHY מיועד להעברת נתוני חיישנים במהירות גבוהה למרחקים המתאימים לרכב. זהו קישור א-סימטרי: רוחב פס גבוה נדרש בכיוון שבו מועברים נתוני הווידאו או החיישן למחשב המרכזי, בעוד שכיוון הבקרה דורש קצב נתונים נמוך בהרבה.

התקן פותח במסגרת MIPI Alliance על בסיס טכנולוגיה שהוצעה במקור בידי ולנס. אחד הדגשים המרכזיים בתכנון היה עמידות גבוהה להפרעות אלקטרומגנטיות – סוגיה קריטית בסביבה החשמלית הרועשת של כלי רכב.

שיתוף פעולה חדש עם onsemi

במהלך התערוכה הציגה ולנס גם את שיתוף הפעולה החדש עם onsemi, שעליו הכריזו החברות ב-22 בספטמבר.

במסגרת שיתוף הפעולה תסייע ולנס בשילוב טכנולוגיית MIPI A-PHY בתוך חיישני תמונה של onsemi. המוצר הראשון שאליו מכוונות החברות הוא חיישן רכב ברזולוציה של 3 מגה-פיקסל, פלח שוק בעל נפחים גדולים במיוחד.

כך צפוי להתרחב מגוון חיישני A-PHY המשולבים: מצד אחד Sony IMX828 ברזולוציה של כ-8 מגה-פיקסל, ומצד שני פתרון 3 מגה-פיקסל שמפתחות ולנס ו-onsemi עבור יישומי מצלמות שבהם הדגש הוא גם על עלות.

האינטגרציה של ממשק התקשורת לתוך חיישן התמונה היא שלב משמעותי בהתפתחות השוק. במקום מצלמה הכוללת חיישן, serializer נפרד ורכיבים נוספים המחברים ביניהם, ניתן לצמצם את שרשרת הרכיבים ולהקטין את המצלמה עצמה.

גם Mobileye על הקיר

בביתן הוצג גם לוח של Mobileye המשלב את טכנולוגיית A-PHY של ולנס. לדברי החברה, הטכנולוגיה מתקרבת כעת להשקה מסחרית בכלי רכב של קבוצת מותגים אירופית.

ולנס הודיעה כבר בעבר כי שבבי VA7000 שלה נבחרו לשלושה פרויקטים אצל יצרני רכב אירופיים, עם תחילת ייצור שתוכננה ל-2026. בביתן בברצלונה ניתן היה לראות כיצד הטכנולוגיה עוברת בהדרגה משלב בחירת הרכיבים אל מערכות רכב ממשיות.

על אחד מקירות הביתן הציגה ולנס גם רכיבים ומוצרים של חברות נוספות התומכות ב-A-PHY, לרבות מוצרים שכבר נמצאים, לדברי החברה, בכלי רכב הנוסעים בכבישי סין.

המסר המרכזי של התצוגה בברצלונה היה לפיכך רחב יותר משבב חדש כזה או אחר. ולנס מנסה להראות כי A-PHY הופך מאותה טכנולוגיה שהציעה לפני כמה שנים לתקן MIPI, לאקוסיסטם רב-ספקי שבו חיישנים, משדרים, מקלטים ומעבדים של חברות שונות מסוגלים לעבוד יחד – תנאי חשוב לאימוץ נרחב של תקן קישוריות חדש בתעשיית הרכב.

הפוסט ולנס ב-AutoSens ברצלונה: ארבעה מימושי A-PHY פעלו יחד במערכת אחת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פעילות התקשורת של אנבידיה רשמה ברבעון השני של שנת הכספים 2027 רבעון שיא נוסף. החברה אינה מפרסמת עוד את הכנסות התחום בסכום נפרד, אולם הנתונים שמסרה בשיחת המשקיעים מאפשרים להעריך כי הן הגיעו לכ־17.5 מיליארד דולר – עלייה של כ־18% לעומת הרבעון הקודם.

מדובר בפעילות הנשענת במידה רבה על הטכנולוגיות ועל צוותי הפיתוח של מלאנוקס הישראלית, שאנבידיה רכשה בשנת 2020 תמורת כ־6.9 מיליארד דולר. בין מוצריה נמנים מתגי Spectrum, כרטיסי התקשורת ConnectX, מעבדי התשתית BlueField ורשתות InfiniBand ו־Spectrum-X Ethernet.

חשוב להדגיש: 17.5 מיליארד דולר אינם מכירות שבוצעו בישראל ואינם נתון חשבונאי רשמי של אנבידיה ישראל. זהו אומדן להכנסות הגלובליות של תחום התקשורת, שחלק גדול מהטכנולוגיה והפיתוח שלו מקורו בישראל.

כיצד חושב הנתון

ברבעון הקודם התקרבו הכנסות התקשורת של אנבידיה ל־15 מיליארד דולר. בדוח האחרון שינתה החברה את אופן הצגת ההכנסות ואיחדה את פעילות המחשוב והתקשורת, ולכן לא פרסמה סכום נפרד לתקשורת.

בשיחת המשקיעים אמרה סמנכ״לית הכספים קולט קרס כי פעילות התקשורת רשמה רבעון שיא וכי הכנסותיה גדלו ב־18% לעומת הרבעון הקודם. החלת שיעור הצמיחה הזה על הנתון הקודם מביאה לאומדן של כ־17.5 מיליארד דולר.

הסכום מייצג מעט יותר מ־18% מכלל הכנסות אנבידיה ברבעון, שהסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר.

מאחר שהחברה לא מסרה את נקודת המוצא המדויקת ולא פרסמה טבלת הכנסות נפרדת, יש להתייחס ל־17.5 מיליארד דולר כאומדן מעוגל ולא כאל נתון רשמי.

Spectrum-X גדלה פי 2.6 בתוך שנה

קרס ציינה כי מכירות פלטפורמת Spectrum-X Ethernet גדלו פי 2.6 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet ממשפחת Spectrum עם כרטיסי SuperNIC, ובהם דורות של ConnectX ו־BlueField, וכן תוכנה לניהול עומסים, ניתוב אדפטיבי ובקרת גודש. המערכת מיועדת לחבר מספר גדול של מאיצי AI תוך צמצום הזמן שבו המעבדים ממתינים להעברת נתונים.

רבים מהרכיבים המרכזיים בפלטפורמה פותחו בישראל, על בסיס הפעילות שהקימה מלאנוקס ביקנעם. גם גילעד שיינר, סגן נשיא בכיר לתקשורת באנבידיה, פועל מישראל.

הצמיחה של Spectrum-X חשובה במיוחד מפני שהיא מרחיבה את פעילות אנבידיה מעבר לשוק InfiniBand, שבו הייתה מלאנוקס חזקה עוד לפני הרכישה. Ethernet הוא שוק רחב יותר ומשמש כברירת מחדל במרכזי נתונים רבים.

אנבידיה מנסה לשכנע את ספקיות הענן כי Ethernet רגיל אינו מספק ביצועים צפויים כאשר מחברים עשרות או מאות אלפי מאיצים. Spectrum-X מוסיפה למתגים ולכרטיסי הרשת מנגנונים המיועדים למנוע התנגשויות ועומסים ולהקצות את רוחב הפס בהתאם לצורכי עבודת ה־AI.

מעבד מהיר אינו מספיק בלי רשת מהירה

במערכות AI גדולות, הביצועים אינם נקבעים רק על ידי מהירותו של כל מעבד גרפי. אימון מודל מתבצע במקביל על אלפי מעבדים, המחלקים ביניהם נתונים ותוצאות ביניים. אם רשת התקשורת אינה מעבירה את הנתונים בקצב הדרוש, חלק מהמאיצים נותרים בהמתנה וכוח החישוב היקר אינו מנוצל.

ככל שמספר המעבדים במערכת גדל, כך גדלה חשיבותם של המתגים, כרטיסי התקשורת, הכבלים והתוכנה המתאמת ביניהם. עובדה זו הפכה את פעילות מלאנוקס לשעבר ממוצר משלים למעבדים הגרפיים לאחד מעמודי התווך של מערכות אנבידיה.

החברה מציעה כיום את המעבד, רשת התקשורת, המתגים, כרטיסי הרשת והתוכנה כחלק ממערכת אחת. האינטגרציה מאפשרת לה לקבל הכנסה גדולה יותר מכל מרכז נתונים וגם מקשה על לקוחות להחליף רק אחד מרכיבי המערכת במוצר של מתחרה.

הכנסות רבעוניות הגדולות ממחיר הרכישה של מלאנוקס

האומדן הנוכחי גדול פי 2.5 בקירוב מהסכום ששילמה אנבידיה תמורת מלאנוקס כולה ב־2020. אין פירוש הדבר שהרכישה החזירה את עצמה בתוך רבעון: מדובר בהכנסות ולא ברווח, ופעילות התקשורת הורחבה מאוד באמצעות השקעות, עובדים ומוצרים נוספים מאז הרכישה.

עם זאת, היחס ממחיש את היקף השינוי שעברה הפעילות. מלאנוקס דיווחה בשנת 2019, השנה המלאה האחרונה לפני השלמת העסקה, על הכנסות שנתיות של כ־1.33 מיליארד דולר. פעילות התקשורת המשולבת של אנבידיה מייצרת כיום, לפי האומדן, יותר מפי 13 מהסכום הזה ברבעון אחד.

גם ההשוואה לחברות ישראליות בולטות ממחישה את ההיקף. טבע רשמה ברבעון השני הכנסות של כ־4.1 מיליארד דולר, אלביט מערכות כ־2.2 מיליארד דולר וצ׳ק פוינט כ־674 מיליון דולר.

אולם אין זו השוואה חשבונאית מלאה: החברות הישראליות מדווחות על כלל הכנסותיהן, בעוד שהנתון של אנבידיה הוא אומדן למכירות עולמיות של קו מוצרים המפותח במידה רבה בישראל, ולא הכנסות של ישות ישראלית עצמאית.

כ־5,000 עובדים ותוכנית להכפלת הנוכחות

אנבידיה מעסיקה כיום כ־5,000 עובדים בישראל, ומרכז הפיתוח המקומי שלה הוא הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית. האתר הגדול ביותר נמצא ביקנעם, לצד פעילות בתל אביב, רעננה, באר שבע ומקומות נוספים.

בדצמבר 2025 הודיעה החברה כי תקים בקריית טבעון קמפוס מחקר ופיתוח בשטח בנוי של עד 160 אלף מ״ר. הקמפוס, שיוקם על כ־90 דונם, מתוכנן להכיל עד 10,000 עובדים. תחילת הבנייה צפויה ב־2027 והאכלוס הראשון מתוכנן ל־2031.

אם הקמפוס יתמלא בלי סגירה נרחבת של אתרים קיימים, מספר עובדי אנבידיה בישראל עשוי להגיע בעתיד לכ־15 אלף. בכך היא עשויה להפוך לאחת המעסיקות הפרטיות הגדולות בישראל ולחברת השבבים הדומיננטית ביותר בענף המקומי.

התרומה לישראל אינה זהה להכנסות הפעילות

היקף המכירות ממחיש את חשיבות הפיתוח הישראלי לאנבידיה, אך אין להסיק ממנו שכל 17.5 מיליארד הדולרים נכנסים למשק הישראלי או נרשמים כיצוא מישראל.

הלקוחות נמצאים ברחבי העולם, הייצור מתבצע בעיקר באסיה, והמכירות עשויות להירשם בישויות שונות של אנבידיה. התרומה הישירה לישראל כוללת בעיקר שכר לעובדים, תשלומי מסים, רכישת שירותים, השקעות במעבדות ובמרכזי מחשוב ופעילות קניין רוחני.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם נתון של יצוא שאינו עובר פיזית בגבולות המדינה. גורמים בשוק מייחסים חלק ניכר מהזינוק בסעיף זה לפעילות אנבידיה, אך החברה אינה מפרסמת פירוט המאפשר לקבוע במדויק איזה חלק מהמכירות העולמיות נרשם כיצוא ישראלי.

השורה התחתונה ברורה גם בלי לייחס את מלוא ההכנסות לישראל: הטכנולוגיה שצמחה מתוך מלאנוקס הפכה לאחת הפעילויות הגדולות ביותר באנבידיה ולרכיב מרכזי בתשתית שעליה נשען גל הבינה המלאכותית.

סוף הכתבה

מקורות:

תוצאות הרבעון הרשמיות של אנבידיה

תמליל שיחת המשקיעים – Seeking Alpha

דיווח גלובס והאומדן להכנסות פעילות התקשורת

הנתון מהרבעון הקודם – CTech

מידע טכני על פלטפורמת Spectrum-X

שדות התמונה:

קישור למקור התמונה:

שם הקובץ:

nvidia-israel-spectrum-x-networking-revenue.jpg

כותרת התמונה:

פלטפורמת התקשורת Spectrum-X של אנבידיה

טקסט חלופי:

מתגי Spectrum-X וכרטיסי תקשורת של אנבידיה לחיבור מאיצי בינה מלאכותית במרכזי נתונים

כיתוב התמונה:

פלטפורמת Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet וכרטיסי תקשורת המיועדים לחיבור מספר גדול של מאיצי AI. מכירות הפלטפורמה גדלו פי 2.6 בתוך שנה. צילום: NVIDIA

תיאור התמונה:

מערכות תקשורת מסדרת NVIDIA Spectrum-X, שפותחו במידה רבה על בסיס הטכנולוגיה והצוותים של מלאנוקס בישראל. הפלטפורמה מיועדת לרשתות Ethernet במרכזי נתונים גדולים המריצים יישומי בינה מלאכותית.

קרדיט:

NVIDIA

מקור:

NVIDIA Spectrum-X Ethernet Platform

סוג התמונה:

צילום מוצר רשמי

הגדרת התמונה:

תמונה ראשית

קישור התמונה:

ללא

הפוסט פעילות התקשורת של אנבידיה, שמרכזה בישראל, הגיעה לפי הערכות לכ־17.5 מיליארד דולר ברבעון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי כמה ממפעילות תשתיות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם יהיו בין הראשונות לפרוס את מתג התקשורת Spectrum-6, שפותח במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. בין המאמצות הראשונות שמונה החברה נמצאות Microsoft,‏ CoreWeave,‏ Nebius,‏ Tesla ו־SpaceXAI.

Spectrum-6 הוא שבב ומערכת מיתוג Ethernet בקיבולת כוללת של 102.4 טרה־ביט לשנייה, פי שניים מהקיבולת של מערכות הדור הקודם. המתג הוא אחד הרכיבים בפלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה, לצד מעבד Vera, מאיצי Rubin, מתגי NVLink 6, כרטיסי ConnectX-9 ומעבדי התשתית BlueField-4.

הפיתוח ממשיך את פעילות התקשורת של מלאנוקס, שנרכשה בידי אנבידיה בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר והפכה לבסיס חטיבת הרשתות של החברה. מרכזי הפיתוח בישראל אחראים לחלק מרכזי ממשפחות מוצרי Spectrum,‏ ConnectX ו־BlueField, המשמשות לחיבור שרתים, מאיצים ומערכות אחסון במרכזי נתונים.

הרשת הופכת לחלק ממערכת המחשוב

במערכות בינה מלאכותית גדולות, ביצועי המאיצים אינם תלויים רק בכוח החישוב של כל GPU. במהלך אימון מודלים, אלפי או עשרות אלפי מאיצים נדרשים להעביר ביניהם כמויות גדולות של מידע ולסנכרן את עבודתם. האטה בקישור אחד או עומס בנקודה מסוימת ברשת עלולים לעכב את המערכת כולה.

Spectrum-6 נועד לשמש בסיס לדור הבא של פלטפורמת Spectrum-X Ethernet, המותאמת לדפוסי התקשורת האלה. המתג משולב עם כרטיס התקשורת ConnectX-9 SuperNIC, המספק קישוריות של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה, ועם תוכנה המנהלת את חלוקת התעבורה, בקרת העומסים וההתאוששות מתקלות.

בניגוד לרשתות ארגוניות רגילות, שבהן עיקר התעבורה עוברת בין השרתים למשתמשים או למערכות האחסון, קלאסטרי AI מייצרים תעבורה רבה בין השרתים עצמם. אנבידיה טוענת כי Spectrum-X משפרת את ביצועי רשתות ה־AI עד פי 1.6 לעומת Ethernet סטנדרטי, ושומרת על ניצולת של עד 95% גם במערכות הכוללות יותר מ־100 אלף מאיצים. מדובר בנתוני יצרן שלא פורסמה לצדם בדיקה עצמאית בתנאים זהים.

פחות מתגים ותמיכה בקירור נוזלי

Spectrum-6 תומך הן במודולים אופטיים נשלפים והן באופטיקה המשולבת באריזת השבב – Co-Packaged Optics. גרסאות המערכת יוכלו להשתמש גם בקירור נוזלי, כחלק מהמעבר למרכזי נתונים שבהם לא רק המאיצים אלא גם ציוד התקשורת צורך הספקים גבוהים.

לפי אנבידיה, ארכיטקטורת Multiplane המואצת בחומרה מאפשרת לצמצם פי 1.7 את מספר המתגים הנדרש בהשוואה לטופולוגיות מסורתיות. החברה טוענת גם כי שילוב אופטיקה באריזת המתג עשוי לשפר פי חמישה את יעילות צריכת החשמל של התקשורת ולהגדיל פי עשרה את פרק הזמן הממוצע בין תקלות בהשוואה למערכות המשתמשות במקלטים־משדרים אופטיים נשלפים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, אופטיקה משולבת וקירור נוזלי נועד לאפשר להרחיב את רשתות ה־Ethernet ממערכות של אלפי מאיצים למערכות של מאות אלפים. אנבידיה מציגה את Spectrum-X כחלופת Ethernet לרשתות InfiniBand, שגם הן מבוססות במידה רבה על טכנולוגיות שפותחו במלאנוקס.

פריסה אצל ספקיות הענן

CoreWeave, מיקרוסופט ו־Nebius צפויות לשלב את Spectrum-6 בתשתיות המבוססות על Vera Rubin ולהעמיד אותן לרשות לקוחות ענן. Tesla ו־SpaceXAI מתכננות להשתמש במתגים במרכזי הנתונים שהן מקימות לצורכי אימון והרצת מודלים.

CoreWeave מסרה כי תשלב את Spectrum-6 במערכות Spectrum-X מקוררות בנוזל. Nebius הסבירה כי המטרה היא לשמור על סנכרון בין המאיצים ולמנוע מקישור איטי יחיד לעכב עבודת אימון מלאה. היקף ההזמנות, לוח הזמנים המדויק לפריסות וההכנסות הצפויות לא פורסמו.

הצגת Spectrum-6 מגיעה עם תחילת הייצור והפריסה של מערכות Vera Rubin. אנבידיה דיווחה כי מערכות ראשונות כבר פועלות אצל CoreWeave,‏ Google Cloud,‏ Microsoft Azure ו־Oracle, וכי שרשרת האספקה של הפלטפורמה משתרעת על יותר מ־350 אתרי ייצור ב־30 מדינות.

עבור פעילות אנבידיה בישראל, Spectrum-6 ממחיש את חשיבותה של חטיבת הרשתות בתוך פלטפורמת המחשוב של החברה. ככל שמספר המאיצים בכל מרכז נתונים גדל, מתגי התקשורת, כרטיסי הרשת והאופטיקה הופכים מרכיבים משלימים לגורם מרכזי הקובע כמה מכוח החישוב היקר ניתן לנצל בפועל.

הפוסט אנבידיה מתחילה לפרוס את מתג Spectrum-6 שפותח בישראל אצל מיקרוסופט וטסלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול (Marvell Technology) הכריזה בתערוכת Computex 2026 בטאייפי על Teralynx T100, מתג Ethernet חדש למרכזי נתונים, המציע קצב העברת נתונים של 102.4 טרה־ביט לשנייה. השבב מיועד בעיקר לרשתות תקשורת המשרתות מערכות בינה מלאכותית גדולות, שבהן אלפי ואף עשרות אלפי מאיצים פועלים במקביל.

ההכרזה משקפת את השינוי שעובר שוק התשתיות למרכזי נתונים. בעוד שבעבר עיקר תשומת הלב הופנתה למעבדים ולמאיצים עצמם, כיום הופכת רשת התקשורת הפנימית לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במערכות AI גדולות. ככל שמספר המאיצים באשכול גדל, כך גובר הצורך בהעברת כמויות עצומות של נתונים במהירות ובאמינות.

לדברי מארוול, השבב החדש פועל בטכנולוגיית ייצור של 3 ננומטר ומספק צריכת חשמל נמוכה יחסית לקטגוריה שלו. החברה טוענת כי צריכת האנרגיה נמוכה בכ-25% לעומת פתרונות מתחרים, אם כי נתונים אלה טרם נבחנו באופן בלתי תלוי.

אחד המאפיינים המרכזיים של Teralynx T100 הוא תמיכה בעד 512 חיבורים (Ports) במתג יחיד. מספר גבוה של חיבורים מאפשר לבנות רשתות פשוטות יותר, עם פחות שכבות ציוד ביניים ופחות קישורים אופטיים. המשמעות היא צמצום בעלויות התשתית ובהשהיית התקשורת בין השרתים והמאיצים.

האתגר אינו רק טכנולוגי אלא גם אנרגטי. מרכזי נתונים המוקדשים לבינה מלאכותית צורכים כמויות חשמל הולכות וגדלות, וחלק ניכר מהאנרגיה מוקדש למערכות התקשורת עצמן. לפי נתוני מארוול, רכיבי הרשת עשויים להוות בין 15% ל-25% מצריכת החשמל הכוללת של שרתים מתקדמים.

השבב החדש נועד לתמוך הן בארכיטקטורות Scale-Out, שבהן מחברים מספר גדול של שרתים ומאיצים לאשכול רחב, והן בארכיטקטורות Scale-Up, שבהן נדרש חיבור צפוף ומהיר במיוחד בין מאיצים בתוך מערכת אחת. לצורך כך הוא תומך בתקנים וביוזמות חדשות בתחום רשתות ה-Ethernet למערכות AI.

מרכז הפיתוח של מארוול בישראל היה מעורב בפיתוח הרכיב. לפי החברה, מאות מהנדסים בישראל השתתפו בשלבי הארכיטקטורה, התכנון הפיזי, הבדיקות וההכנה לייצור.

הצגת Teralynx T100 מצטרפת למגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים, שבה ספקיות התשתית מנסות להתחרות לא רק על ביצועי העיבוד אלא גם על יעילות התקשורת בין המאיצים. עם העלייה בגודל מודלי הבינה המלאכותית ובדרישות ההסקה והאימון, יכולת הרשת הופכת לגורם קריטי כמעט כמו כוח החישוב עצמו.

שבב Teralynx T100 צפוי להימסר ללקוחות ראשונים לצורכי הערכה במהלך הרבעון הנוכחי.

הפוסט מארוול חושפת מתג חדש למרכזי נתוני AI במהירות 102.4 טרה־ביט לשנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Valens Semiconductor (סימול: VLN), שמרכזה בהוד השרון ונסחרת בניו יורק, הודיעה ב־28.1.2026 על תוכנית להתייעלות תפעולית הכוללת צמצום של כ־10% מכוח האדם, במגוון מחלקות בחברה. לפי הודעת החברה, המהלך צפוי לחסוך כ־5 מיליון דולר בשנה בהוצאות תפעוליות, ולהסתיים במהלך הרבעון השני של 2026.

מנכ״ל החברה, יורם סלינגר, אמר כי אף שהחברה דיווחה בשיחת המשקיעים האחרונה על “מומנטום של צמיחת הכנסות”, היא מקדמת את תוכנית ההתייעלות כדי “לייעל את מבנה העלויות” ולמקד משאבים בפעילויות הליבה. החברה מסרה כי תעמיד סיוע ותמיכה לעובדים שיושפעו מהמהלך.

לפי ההודעה, מדובר בקיצוץ רוחבי בכוח האדם ולא במהלך ממוקד בצוות יחיד. החברה צופה חיסכון שנתי של כ־5 מיליון דולר בהוצאות תפעול, והשלמת התהליך עד סוף הרבעון השני של 2026. ההודעה מגיעה על רקע מאמצים של חברות שבבים רבות להתאים את הוצאותיהן למחזוריות בענף ולתנאי שוק משתנים.

ואלנס הודיעה גם כי תפרסם את תוצאות הרבעון הרביעי ואת הדוחות השנתיים ל־2025 לפני פתיחת המסחר ב־25.2.2026. לאחר הפרסום מתוכננת שיחת ועידה עם הנהלת החברה, שבה תציג את התוצאות ואת תחזית הפעילות.

החברה הציגה ברבעון השלישי של 2025 הכנסות של 17.3 מיליון דולר, מעל טווח התחזית שדיווחה (15.1–15.6 מיליון דולר), והפסד למניה של 0.04 דולר – טוב מהציפיות שעמדו על הפסד של 0.07 דולר. עם זאת, החברה עדיין אינה רווחית במצטבר על פני 12 החודשים האחרונים.

בענף השבבים, שבו מחזוריות הביקושים גבוהה ותנאי השוק משתנים במהירות, מהלכי התייעלות נתפסים לעיתים ככלי לשימור “מסלול” השקעות בתחומים שנחשבים אסטרטגיים – ובראשם תחומי רכב, תשתיות ותקינה, שבהם זמני ההבשלה ארוכים יותר אך ההיקפים עשויים להיות משמעותיים.

הפוסט ואלנס תפטר כ־10% מהעובדים ותתייעל ב־5 מיליון דולר בשנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת מארוול טכנולוג’י (Marvell Technology, ‏MRVL) הודיעה כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת XConn Technologies, חברה המתמחה בשבבים למיתוג PCIe ו-CXL. לפי הודעת החברות, המהלך נועד להרחיב את פורטפוליו המיתוג של מארוול ולחזק את פעילותה בתחום קישוריות “scale-up” למערכות AI גדולות, שבהן נדרש חיבור מהיר מאוד ובשהייה נמוכה בין מאיצים רבים.

מה מארוול קונה, ומה המצב בשטח

XConn מביאה למארוול תיק מוצרים של מתגי PCIe ו-CXL וכן קניין רוחני וצוות הנדסי. בהודעה נמסר כי XConn “מעורבת” (engaged) עם יותר מ-20 לקוחות. עוד נמסר כי מתגי PCIe 5 ו-CXL 2.0 נמצאים בייצור, ואילו מתגי PCIe 6 ו-CXL 3.1 נמצאים בשלב דגימות (sampling).

במארוול מציינים שהעסקה גם מרחיבה את היכולת שלהם לתת מענה לביקוש הגדל למתגי PCIe ול-CXL בדאטה־סנטרים: PCIe נתפס כמרכיב בסיסי במבני מחשוב ותיקים, אבל במערכות AI מואצות הוא הופך לרכיב “צוואר־בקבוק” קריטי, ו-CXL הופך חשוב יותר ככל שמתרחבים שימושים של “פירוק זיכרון” (memory disaggregation) ושיתוף משאבי זיכרון בין מאיצים ושרתים.

למה UALink נכנס לתמונה

מארוול מסבירה שהארכיטקטורה של מערכות AI בדאטה־סנטר משתנה: במקום מערכות “ריק אחד”, יותר פריסות עוברות למבנים מרובי־רקים, שבהם צריך “בד קישוריות” (fabric) שמחבר מספר גדול של XPUs ומאפשר להם לעבוד יחד בצורה יעילה. בהקשר הזה החברה ממקמת את UALink כתקן פתוח שנבנה ל-scale-up connectivity, ונשען על חדשנות רבת־שנים באקו־סיסטם של PCIe יחד עם טכניקות I/O מהירות כדי לעמוד בדרישות רוחב-פס, שיהוי וטווח בדור הבא של תשתיות מואצות.

מנכ״ל מארוול מאט מרפי אמר בהודעה שהרכישה מוסיפה “מוצרי מתגים מוכחים” ל-PCIe ול-CXL ומרחיבה את צוות ה-UALink של החברה. מנכ״ל XConn ג׳רי פאן אמר שהחברה בנתה פורטפוליו מתגים “מרובה־פורטים” ל-PCIe 5 ו-PCIe 6, ושילוב עם מארוול צפוי לסייע ללקוחות בתכנון פלטפורמות AI מהדור הבא.

תנאי העסקה ולוחות הזמנים

היקף העסקה מוערך בכ-540 מיליון דולר, בתמהיל של כ-60% מזומן וכ-40% מניות. חלק המניות יחושב לפי מחיר VWAP ממוצע־משוקלל ל-20 ימי מסחר, ומוערך בכ-2.5 מיליון מניות של מארוול. השלמת העסקה צפויה “בתחילת” 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים.

מארוול צופה שמוצרי המיתוג של XConn יתחילו לתרום להכנסות במחצית השנייה של שנת הכספים 2027, ושעד שנת הכספים 2028 ההכנסות יגיעו לכ-100 מיליון דולר.

הרכישה של XConn מצטרפת לעסקה קודמת שעליה הכריזה מארוול בדצמבר 2025 לרכישת Celestial AI בעסקה של כ-3.25 מיליארד דולר — כחלק מאסטרטגיה רחבה לחזק את קישוריות הדאטה־סנטרים למערכות AI גדולות.

הפוסט מארוול תרכוש את XConn ב־540 מיליון דולר ותוסיף מתגי PCIe ו-CXL לתשתיות קישוריות לדאטה־סנטרים של AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה בסוף השבוע פרטים ראשונים על Wi-Fi 8, הדור הבא של התקן האלחוטי, הצפוי להגיע לשוק לקראת סוף 2027. לפי החברה, המיקוד עובר מעוד שיפור במהירות שיא – אל אמינות, כיסוי ביתי וחכמה מובנית ברשת: ניהול תעבורה מבוסס בינה מלאכותית, חיסול "אזורים מתים" בבית והפיכת הרשת לחיישן מרחבי שמזהה תנועה ונוכחות ללא מצלמות. התקן העתידי משויך לעבודה על IEEE 802.11bn, המוגדר כגלגול הבא של Wi-Fi ומכוון ל"אמינות גבוהה במיוחד" יותר מאשר לשבירת שיאי מהירות נוספים.

על רקע ההשקה המסחרית של Wi-Fi 7 והעבודה בענף על הדור הבא, אינטל מציגה שלושה כיוונים טכנולוגיים שהיא מקדמת במסגרת Wi-Fi 8: ניהול תעבורה חכם ברשת מבוסס מודלים של בינה מלאכותית, שידור ממוקד שמנסה לפתור את בעיית ה"אזורים המתים" בבית, ושימוש בגלי הרדיו עצמם כחיישן תנועה – תחום המוכר כ-Wi-Fi sensing ונבחן כבר בשנים האחרונות במסגרת תקנים משלימים כדוגמת 802.11bf.

ברכיב ניהול התעבורה החכם מנסה אינטל להתמודד עם אחת החוויות המוכרות לכל בית: ברגע שמספר משתמשים ומכשירים עובדים יחד – משחק רשת, שיחת וידאו, עדכוני תוכנה והזרמת וידאו – הרשת "נחנקת" במצבי עומס. לפי תיאור החברה, נתב Wi-Fi 8 יכלול מנגנון תעדוף אוטומטי המונע על ידי בינה מלאכותית, שמנתח בזמן אמת את סוגי התעבורה ומסווג אותם לפי דחיפות. המשחק התחרותי או שיחת הווידאו מקבלים עדיפות גבוהה, הורדת קבצים ברקע מקבלת עדיפות נמוכה יותר, והנתב מקצה רוחב פס וזמני גישה בהתאם, ללא צורך בהגדרה ידנית מצד המשתמש. האלגוריתם שפיתחה קבוצת הוויירלס והקונקטיביטי של אינטל בישראל מסמן כל חבילת מידע בתג עדיפות, ועל בסיס התגים האלה השבב האלחוטי מתזמן את שידור החבילות כך שיישומים הרגישים להשהיה לא "ייפלו בין הכיסאות" ברגע שהרשת עמוסה.

החידוש השני מכוון לסיים את תופעת ה"אזורים המתים" – פינות או חדרים בבית שבהם ה-Wi-Fi נוטה להיות חלש או לא יציב. כבר היום נתבים מודרניים משתמשים באלומות ממוקדות (beamforming), אך אינטל מתארת דור מתקדם יותר של שידור ממוקד. במקום "נורה" שמפזרת אות לכל הכיוונים, הנתב העתידי מתפקד כ"זרקור" דינמי: הוא סורק את המרחב, מאתר את מיקום המכשירים, ומנווט אליהם אלומת שידור חזקה ומדויקת. מערך אנטנות חכם, הנשלט על ידי אלגוריתם ישראלי, משדר גלים מתואמים עם הבדלי תזמון מיקרוסקופיים בין אנטנה לאנטנה, מאות פעמים בשנייה. המטרה היא לעקוב אחרי תנועת המשתמש עם הטלפון או המחשב הנייד ולשמור על אות יציב גם בחדרים שפעם נחשבו "חור שחור" של קליטה.

המרכיב השלישי – חישה מרחבית – הוא גם השאפתני ביותר: שימוש ברשת ה-Wi-Fi כחיישן שמשקף את מה שקורה בחלל, ללא מצלמות. גלי הרדיו מהנתב מתפזרים בבית בדפוס קבוע למדי כאשר החדר ריק. באינטל מסבירים כי אלגוריתם ניתוח אותות "לומד" תחילה את קו הבסיס הזה, ולאחר מכן משווה אליו כל אות חוזר. כל שינוי זעיר הנגרם מתנועת אדם, מתנועת יד או מכניסה ויציאה של אדם מהחדר מתורגם לאירוע. כך, לדוגמה, מחשב יכול להיכנס למצב שינה עמוק כשהרשת "מבינה" שאין לידו משתמש, או שמערכת בית חכם יכולה לזהות נוכחות בחדר ולהדליק תאורה או להתריע על תנועה בלתי צפויה. מחקר אקדמי בשנים האחרונות הראה ש-Wi-Fi sensing יכול לזהות דפוסי תנועה ואף מאפיינים גסים של פעילות, אך עדיין קיימים אתגרים של דיוק, פרטיות ומניעת התרעות שווא.

באינטל מדגישים כי כל תהליך החישה מבוסס על מדידת האותות הרגילים של רשת ה-Wi-Fi, ללא הוספת מצלמות או מיקרופונים, מה שעשוי להקל על חששות פרטיות ביחס לטכנולוגיות ניטור אחרות. במקביל, עצם הפיכת נתב ביתי לחיישן תנועה עשויה לעורר דיון רגולטורי חדש סביב השאלה מי שולט בנתוני הנוכחות ומי רשאי להשתמש בהם – שאלה שכבר עולה סביב טכנולוגיות Wi-Fi 8 ויישומי בינה מלאכותית בקצה הרשת.

מעבר לחידושים בנתב הביתי, אינטל מדגישה את תרומת מרכזי הפיתוח הישראלים לפיתוח טכנולוגיות ה-Wi-Fi והבלוטות' של החברה. קבוצת ההנדסה בניהולו של אילן ברסלר כוללת מאות מהנדסים ומהנדסות, המעורבים בשלבי הפיתוח השונים – החל בהגדרת התקן בוועדות התקינה הבין־לאומיות, דרך תכנון החומרה והשבבים ועד פיתוח התוכנה ובדיקות אינטגרציה. לפי אינטל, אותם צוותים עומדים מאחורי חלק ניכר מהמאפיינים החדשים שמיועדים ל-Wi-Fi 8, כולל האלגוריתמים לחישת תנועה ולניהול תעבורה חכם.

לוחות הזמנים הרשמיים של קבוצת התקינה IEEE 802.11bn מצביעים על כך שהסטנדרט עצמו צפוי להיסגר רק סביב 2028, ואילו ארגון ה-Wi-Fi Alliance עדיין לא השיק תוכנית הסמכה מלאה ל-Wi-Fi 8. למרות זאת, בדומה לדורות קודמים, יצרני שבבים וציוד תקשורת כבר מציגים היום שבבים ונתבים "מוכנים ל-Wi-Fi 8" המתבססים על טיוטות התקן. אם לוחות הזמנים לא יידחו, צרכנים צפויים לראות את הגל הראשון של נתבי Wi-Fi 8 מסחריים בסוף 2027 ובמהלך 2028, תחילה במכשירי פרימיום. ההבטחה היא לרשת ביתית חכמה וחסינה יותר לעומסים; השאלה שתישאר פתוחה היא עד כמה החידושים הללו יתורגמו בפועל לחוויית שימוש פחות מתסכלת – גם כשהבית מלא במכשירים מחוברים.

הפוסט אינטל חושפת פרטים ראשונים על Wi-Fi 8: רשת אלחוטית חכמה שמנהלת את עצמה ומזהה תנועה בבית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת רדקום (Nasdaq: RDCM), המספקת פתרונות תוכנה לניטור והבטחת שירות ברשתות תקשורת, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2025, שהסתיימו ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה כי החברה ממשיכה לצמוח בקצב דו־ספרתי ולשפר את שולי הרווח, על רקע הטמעת רשתות 5G ושימוש גובר בבינה מלאכותית אצל מפעילות תקשורת.

ברבעון השלישי רשמה רדקום הכנסות של 18.4 מיליון דולר, לעומת 15.8 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2024 – צמיחה של 16.2%. הרווח התפעולי לפי כללי GAAP עלה ל־2.4 מיליון דולר, שהם 13.1% מההכנסות, לעומת 1.2 מיליון דולר (7.6% מההכנסות) ברבעון השלישי אשתקד. על בסיס Non-GAAP, הרווח התפעולי הגיע ל־3.8 מיליון דולר, שהם 20.9% מההכנסות, בהשוואה ל־2.6 מיליון דולר (16.7%) ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי לפי GAAP ברבעון השלישי הסתכם ב־3.5 מיליון דולר, או 0.21 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 2.3 מיליון דולר ו־0.14 דולר למניה ברבעון השלישי של 2024. הרווח הנקי Non-GAAP הגיע ל־4.9 מיליון דולר, שהם 0.29 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 3.7 מיליון דולר ו־0.23 דולר למניה בתקופה המקבילה. החברה דיווחה גם על תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בסך 5.1 מיליון דולר, ועל יתרות מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לטווח קצר של 106.7 מיליון דולר ללא חוב – הרמה הגבוהה ביותר של מזומנים מאז החלה החברה לפעול.

במבט על תשעת החודשים הראשונים של 2025, ההכנסות הסתכמו ב־52.6 מיליון דולר, לעומת 44.8 מיליון דולר באותה תקופה ב־2024 – צמיחה של 17.6%. הרווח התפעולי לפי GAAP בתקופה זו עמד על 5.6 מיליון דולר (10.7% מההכנסות), לעומת 1.8 מיליון דולר (4.0%) בשנה הקודמת. הרווח התפעולי Non-GAAP הגיע ל־10.4 מיליון דולר, שהם 19.8% מההכנסות, לעומת 6.7 מיליון דולר (14.9%) בתשעת החודשים הראשונים של 2024. הרווח הנקי לפי GAAP לתקופה הסתכם ב־8.3 מיליון דולר, או 0.50 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 4.7 מיליון דולר ו־0.29 דולר למניה אשתקד. הרווח הנקי Non-GAAP עמד על 13.2 מיליון דולר, או 0.79 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 9.7 מיליון דולר ו־0.61 דולר למניה בתקופה המקבילה.

בדיווח לשוק ציינה רדקום מספר עדכוני פעילות. החברה צירפה כלקוחה חדשה את 1Global, ספקית שירותי תקשורת הפועלת במספר יבשות. רדקום הטמיעה אצלה את פתרון RADCOM ACE – מערכת הבטחת שירות מבוססת בינה מלאכותית – לצורך ניטור ושיפור חוויית הלקוח באירופה, צפון אמריקה ואסיה, עבור יותר מ־43 מיליון מנויים. בנוסף הודיעה החברה על השקת פתרון לניתוח משתמשים בקצבי תעבורה גבוהים, המאפשר לכידת נתוני רשת במהירויות של עד 400 גיגה־ביט לשנייה על גבי שרת יחיד, תוך ביצוע ניתוח בזמן אמת. הפתרון נשען על יחידות עיבוד נתונים (DPU) מסוג NVIDIA BlueField-3, ומיועד לתרחישים שבהם יש צורך בניתוח עומקים של תעבורת רשת ללא הגדלה משמעותית של תשתית החומרה.

לשנת 2025 כולה רדקום מאשרת תחזית לצמיחה שנתית של 15%–18% בהכנסות, המגלמת מחזור שנתי של כ־71.1 מיליון דולר בנקודת האמצע. החברה מייחסת את המשך הצמיחה לביקוש לפתרונות ניטור והבטחת שירות ברשתות 5G ולשילוב יכולות בינה מלאכותית בניהול רשתות תקשורת, לצד הרחבת הפעילות מול לקוחות קיימים וגיוס לקוחות חדשים.

הפוסט רדקום מסכמת רבעון שלישי חזק עם צמיחה של 16% ושיפור ברור ברווחיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלוט (NASDAQ, TASE: ALLT) הודיעה על חתימת הסכם המוערך בעשרות מיליוני דולר עם מפעיל תקשורת Tier 1 ב-EMEA לרשת התקשורת הניידת והנייחת המשולבת.

ההסכם הרב-שנתי כולל את פתרונות Allot  לניהול תעבורת רשת, בקרת מדיניות וחיוב, ניראות וניתוח רשת ושירותי הגנת סייבר הכוללים הגנה מהתקפות DDOS, anti-botnet והגנת מוניטין. הפתרון יהיה מבוסס על פלטפורמת SG Tera-III שהושקה לאחרונה, שער השירות הרב-תכליתי בעל הקיבולת הגבוהה ביותר בשוק התקשורת.

"זוהי זכייה משמעותית עבור אלוט והגדולה ביותר בחמש השנים האחרונות. זוהי אבן דרך נוספת במסע שלנו בעודנו ממשיכים להרחיב את נוכחותנו בתחום הסייבר וניטור הרשת ב-EMEA", אמר אייל הררי, מנכ"ל אלוט, "אנו נרגשים מהשותפות החדשה  אשר ממנפת את היתרונות הטכנולוגיים הייחודיים והמומחיות שלנו כדי למלא את דרישות הלקוח בעודנו מתקדמים באסטרטגיית ה'סייבר תחילה'".

הפתרונות המשולבים של אלוט יספקו שירותים, כולל שירותי הגנת סייבר, הן לרשתות סיבים נייחות והן לרשתות סלולריות מדור 4 ו-5, על גבי פלטפורמת שער שירות אחידה. השילוב של הפתרונות שאלוט תספק נועד להפחית את עלויות רוחב הפס של המפעילה, לדחות הרחבת קיבולת, לצמצם את הוצאות התפעול באמצעות אוטומציה ולהבטיח חוויית משתמש איכותית ללקוחות הקצה של המפעילה.

הפוסט אלוט חתמה על הסכם משמעותי עם מפעיל תקשורת גדול באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קמטק (נאסד"ק ובורסת תל אביב: CAMT), פרסמה היום כי דירקטוריון החברה מינה את ליאור אבירם כיו"ר פעיל של מועצת המנהלים של החברה. מינויו ייכנס לתוקף ב-1 ביוני, 2025, בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות.

עם יותר מ-30 שנות ניסיון כיועץ משפטי בכיר לחברות טכנולוגיה ישראליות וגלובאליות והיכרות מעמיקה עם שוק הטכנולוגיה בישראל ובעולם ועם שווקי ההון, אבירם מביא עמו ניסיון עשיר בליווי וקידום עסקאות אסטרטגיות, מיזוגים ורכישות בין לאומיים, פיתוח עסקי וניסיון ניהולי מוכח בניהול אחת מפירמות עורכי הדין המובילות בישראל וכן ניסיון רחב בעבודה עם מועצות מנהלים. 

"אנו נרגשים לצרף את ליאור אבירם כחבר בצוות המוביל שלנו", מסר רפי עמית, מנכ"ל קמטק. "אבירם מלווה מקרוב את קמטק למעלה מ-25 שנה, מכיר היטב את עסקי החברה ואת צוות ההנהלה, ועל כן הפיכתו לחלק אינטגרלי מהנהגת החברה הינה צעד טבעי ומתבקש מבחינתנו. הידע והמומחיות של אבירם ישרתו את החברה בעמידה ביעדים ארוכי הטווח של החברה וביצירת ערך לבעלי המניות".

בתפקידו כיו"ר פעיל של קמטק, מעבר לניהול השוטף של מועצת המנהלים של החברה, אבירם ימלא תפקיד חשוב בהובלת יוזמות אסטרטגיות, מיזוגים ורכישות, ושיתופי פעולה אסטרטגיים. המינוי מצריך את אישור בעלי המניות ויובא בפני אסיפת בעלי המניות השנתית לשנת 2025.עמית, הוסיף, "אני מבקש לנצל הזדמנות זו, ולהודות בשם חברי מועצת המנהלים למוטי בן אריה, יו"ר החברה מינואר 2023, על תרומתו והמחויבות שלובהובלת מועצת המנהלים של החברה. בן אריה יישאר במועצת המנהלים במעמד של דירקטור , בכפוף להיבחרו מחדש באסיפת בעלי המניות השנתית ל-2025".  

הפוסט קמטק מדווחת על מינוי ליאור אבירם כיו"ר פעיל לחברה הופיע לראשונה ב-Chiportal.