רשות החדשנות, במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית (תכנית תל"מ), פותחת כעת להגשה את מחשב העל לשירות האקדמיה והתעשייה בישראל. לאחר הליך מכרזי שפורסם על ידי רשות החדשנות, נבחרה חברת Nebius  להקים ולהנגיש את תשתית המחשוב. התשתית כבר עלתה לאוויר ופועלת, וכעת רשות החדשנות מתחילה בשלב המשמעותי באמת: ההקצאה בפועל, כדי שחברות הייטק יוכלו להשתמש במשאבי המחשוב ולהאיץ אימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית בישראל. בשבועות הקרובים יחלו ות"ת ורשות החדשנות גם בהקצאת המאיצים לחוקרים באקדמיה.

בשל הביקוש העולמי הגבוה למשאבי מחשוב לאימון מודלים גדולים, השימוש בהם מתאפיין בעלות גבוהה וזמני המתנה ארוכים. מטרת המהלך להסיר חסמים אלו ולאפשר לחברות ולחוקרים המקומיים לאמן מודלים גדולים ולבצע מו"פ פורץ דרך בעלויות וזמני תגובה מהירים ומבלי להיות תלויים בתשתיות זרות.

המסלול כולל מנגנון הקצאה יעיל וגמיש ומציע לחברות ולאקדמיה ודאות תפעולית, זמינות משאבי GPU ייעודיים, הסכמי שירות ותמיכה טכנית, לצד שקיפות תמחירית. בקשות יוגשו לשימוש מינימלי של 16 מאיצי B200 לתעשייה ו-8 מאיצים לאקדמיה, לתקופות של חודש עד שישה חודשים, כשהמימוש יחל לא מוקדם מהחודש העוקב לאישור הוועדה. במקרה שבו הביקוש יעלה על ההיצע, הבקשות יוערכו בהתאם לאמות המידה של המסלול – חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל עסקי, ערך מוסף למבקש, ויכולות המבקש.

במקביל להשקת תשתיות המחשוב הלאומיות, קידמה הרשות בשנה האחרונה שורה של מהלכים משלימים במסגרת התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית (תכנית תל"מ), אשר נועדו לחזק את האקו-סיסטם המקומי במקומות הנכונים:

בתחום הדאטה פורסם קול קורא רחב היקף, ובמסגרתו נבחרו זוכים להקמת נכסי דאטה לאומיים, בעיקר בתחומי הבריאות והאגריטק, במטרה לאפשר גישה למאגרי מידע איכותיים לצורכי מחקר, פיתוח וחדשנות מבוססת בינה מלאכותית.

במקביל, הוצאו לפועל שתי תוכניות מרכזיות להרחבת ההון האנושי בתחום, תוכנית להסבת בעלי תארים מתקדמים לעולמות הבינה המלאכותית, ותוכנית להבאת מומחי AI מחו"ל (ישראלים חוזרים, יהודים וזרים)..

כמוכן, פורסמו קולות קוראים להקמת ארגזי חול רגולטוריים, האחד בתחום החינוך, בשיתוף משרד החינוך, עבור חברות טכנולוגיה ישראליות לפיתוח ולבחינה של פתרונות בינה מלאכותית ללמידה מותאמת אישית בתוך מערכת החינוך הציבורית, בליווי רגולטורי ייעודי. קול קורא נוסף פורסם יחד עם משרד הבריאות, להקמת ארגז חול רגולטורי לטכנולוגיות בינה מלאכותית פורצות דרך בתחום הבריאות.

עפ"י דוח שפרסמה הרשות בשיתוף עם מכון ברוקדייל, ההייטק הישראלי מאמץ באופן מהיר ונרחב את הבינה המלאכותית הן ככלי עבודה (https://bit.ly/3ZdWLcd) והן כחלק מהמוצרים והשירותים המפותחים. עפ"י פרסום של סטנפורד (https://hai.stanford.edu/assets/files/hai_ai_index_report_2025.pdf), ישראל מדורגת בחמישייה הפותחת העולמית בהקמת חברות סטארטאפ בתחומי ה-AI ובגיוס כספים לחברות אלו. יחד עם זאת, אנו רק בראשיתו של המירוץ ולכן הדרשות גם השקעות מדינתיות בתשתיות המו"פ על מנת להבטיח את המשך המובילות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: ״תחילת פעילותו של מחשב העל לשימוש התעשייה והאקדמיה היא צעד מרכזי בחיזוק תשתיות המו"פ לבינה מלאכותית בישראל. לאחר הקמת התשתית והפעלתה, אנו מאפשרים כעת לחברות ולחוקרים גישה ישירה למשאבי מחשוב מתקדמים באמצעות הקצאת מאיצים מוזלים. המהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון מודלים גדולים בישראל, להאיץ חדשנות תעשייתית ומחקרית, ולחזק את היכולת של ישראל להמשיך ולהוביל במירוץ הטכנולוגי העולמי״.

הפוסט מחשב העל הלאומי יוצא לדרך: רשות החדשנות מקצה מאיצים (GPUs) בהנחה לשימוש חברות הייטק וחוקרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יוזמה אמריקנית חדשה בשם Pax Silica, שמטרתה לאבטח את שרשרת האספקה הטכנולוגית של בינה מלאכותית ומוליכים למחצה, מתרחבת למזרח התיכון: קטאר צפויה להצטרף רשמית ב-12 בינואר 2026, ואחריה איחוד האמירויות ב-15 בינואר 2026 – כך אמר תת-שר החוץ של ארה״ב לענייני כלכלה, יעקב הלברג, בראיון לסוכנות רויטרס.

הרחבת היוזמה נועדה “להביא את ישראל ומדינות המפרץ לאותה מסגרת כלכלית ממוקדת-טכנולוגיה” – על רקע מאמץ רחב יותר של ממשל טראמפ לצמצם תלות במדינות יריבות ולחזק שיתוף פעולה תעשייתי בין שותפות.

מה כוללת Pax Silica

הלברג תיאר את Pax Silica כ״קואליציה של יכולות״ ולא כברית דיפלומטית קלאסית. לדבריו, היוזמה מכוונת להגנה על “שרשרת האספקה הטכנולוגית כולה” – מינרלים קריטיים, ייצור מתקדם, מחשוב ותשתיות נתונים. (Reuters)

בהודעת מחלקת המדינה לרגל חתימת קטאר נכתב כי מדובר בהצהרה שמבקשת לבסס “קונצנזוס חדש של ביטחון-כלכלי” סביב בניית האקוסיסטם העתידי של AI – מהאנרגיה והמינרלים ועד מחשוב ותשתיות. (state.gov)

למה מדינות המפרץ נכנסות לתמונה

על פי ניתוח שפורסם ב-Rest of World, ארה״ב “מגייסת” את מדינות המפרץ משום שהן מביאות שלושה נכסים שקשה להחליף: הון עצום של קרנות ריבוניות, גישה לאנרגיה (חיונית להפעלת חוות שרתים), ומיקום על צירי לוגיסטיקה שמחברים את אסיה לאירופה.

ברויטרס מצוטט הלברג שאמר כי עבור קטאר והאמירויות מדובר במעבר מ״ארכיטקטורת ביטחון ממוקדת פחמימנים״ לאחת שממוקדת ב״מדיניות סיליקון״ – כלומר, בטכנולוגיה ובשרשראות אספקה. (Reuters)

פרויקטים על הפרק: “Fort Foundry One” ושיתוף פעולה ב-AI

בארה״ב ובישראל מתכננים להשיק מסגרת אסטרטגית הקשורה ל-Pax Silica, שתכלול פארק תעשייה בישראל בשם “Fort Foundry One” שנועד להאיץ פרויקטים. בנוסף, מתוכנן מזכר הבנות בתחום הבינה המלאכותית סביב 16 בינואר (תאריך שמוגדר בדיווח כ”זמני”).

המהלך מתקשר גם לדיונים על חיזוק נתיבי סחר ולוגיסטיקה, כולל המסדרון הודו–המזרח התיכון–אירופה (IMEC), תוך שימוש בטכנולוגיה אמריקנית כדי להגביר אינטגרציה אזורית. (Reuters)

הצטרפות קטאר והאמירויות מתרחשת בסמיכות ל-Future Minerals Forum, כנס בינלאומי במימון ממשלתי סעודי שייערך בריאד בין 13 ל-15 בינואר 2026 ויתמקד במינרלים ושרשראות אספקה – תחומים שהם לב-לבו של מאבק טכנולוגי עולמי.

הצהרת Pax Silica היא בעיקר הצהרת עקרונות ללא מנגנון אכיפה, וה”מבחן האמיתי” יהיה אם מדינות ישקיעו הון בפרויקטים משותפים – או יסתפקו בהשתתפות בפורומים ובהצהרות. (Rest of World)

הפוסט ארה״ב וישראל מתכננות להשיק פארק תעשייה בישראל בשם “Fort Foundry One” שנועד להאיץ פרויקטים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה על חמישה זוכים בקרן תשתיות המו"פ, במסגרת מסלול ייעודי להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים. מטרת הפעילות היא לאפשר לחברות טכנולוגיה הנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת, בסביבות מורכבות ופעילות בתחומי התעשייה, הבריאות, האנרגיה, העיר החכמה והקיימות.

המהלך נועד לעודד תאגידים וגופים בעלי תשתיות קריטיות, אשר הגישה אליהם מהווה לעיתים חסם משמעותי, לפתוח את שעריהם לחדשנות פתוחה (Open Innovation)-גישה אסטרטגית שבה ארגון משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טקכדי להאיץ פיתוח פתרונות חדשניים ולהתמודד עם אתגרים עסקיים ורגולטוריים. באמצעות אתרי ההרצה יחשפו התאגידים לפתרונות חדשניים וטכנולוגיות פורצות דרך, תוך קבלת גישה מוקדמת לפיתוחים שיכולים לשפר מוצרים, שירותים ותהליכי עבודה קיימים. מנגד יוכלו הסטארטפים לצבור ניסיון אמיתי בשטח ולשפר את התחרותיות שלהם.

הפיילוטים יתקיימו בתנאי פעילות שוטפת ובמערכות קיימות ויאפשרו לתאגידים לבחון בזמן אמת היבטים של יעילות, ביצועים, רגולציה, השפעה על לקוחות והתאמה לתהליכים ארגוניים. לצד זאת, הציפייה היא שייווצר תהליך של למידה ארגונית והטמעת תרבות של חדשנות, באמצעות חשיפה של עובדים וצוותים לפתרונות חדשים, שיטות עבודה שונות וצורות חשיבה מתקדמות. באופן זה יוכלו התאגידים לצמצם עלויות ולחסוך זמן ומשאבים – שכן פיילוטים בהיקף מוגבל מאפשרים בחינה יעילה ומבוקרת לפני השקעות רחבות היקף.

החברות הטכנולוגיות והאקוסיסטם הישראלי כולו יזכו להזדמנות ייחודית לעבור משלב הפיתוח ליישום בתנאי אמת. אתרי ההרצה מספקים סביבת ניסוי אמיתית המאפשרת שיפור מוצר, קבלת פידבק מהשטח, הבנה מעמיקה של צרכי לקוח ודרישות רגולטוריות, וקיצור משמעותי של הדרך להתאמת מוצר לשוק. הצלחה בפיילוט באתר הרצה מוכר מהווה חותמת איכות משמעותית, מגדילה את סיכויי החדירה לשווקים בינלאומיים ולמכירות ללקוח ראשון בחו"ל וכמובן מחזקת את אמון המשקיעים.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".

הגופים הזוכים במסלול

טבע תעשיות

במסגרת הפרויקט טבע תקים מרכז חדשנות בארבעת אתרי החברה בישראל: במטה הגלובלי בתל-אביב, במעבדות המחקר והפיתוח בנתניה, במפעל בכפר סבא ובטבע ישראל והמרכז הלוגיסטי ס.ל.א בשוהם. בכך טבע תעניק לחברות טכנולוגיות חדשניות ממגוון רחב של ענפים ותחומים תשתית מיטבית לוולידצייה בסביבה אמיתית של כל שרשרת הערך ובסטנדרט תעשייתי עולמי והזדמנות לחדירה לשוק הגלובלי.

תשתיות אנרגיה בע״מ בשיתוף אוניברסיטת בר אילן ואנרג׳יקום
במסגרת הפרויקט שבמימון משותף של משרד האנרגיה והתשתיות ורשות החדשנות השותפים יקימו אתר הרצה לדלקים ירוקים, אשר יסייע לחברות הזנק להתמודד עם חסמים מימוניים, רגולטוריים ותשתיתיים הקיימים כיום בתחום. חברות הזנק ישראליות בתחום האנרגיה הנקייה פורצות דרך ומגיעות לבשלות טכנולוגית אך נתקלות ב"עמק המוות" הפיננסי והתפעולי, כיוון שאין להן היכן לבחון, לאמת ולהדגים את המערכות שלהן בסביבה הפועלת בתנאי אמת, מטרת אתר ההרצה שיוקם במסגרת התכנית להתמודד עם האתגרים האלו.

שיבא אימפקט

במסגרת התוכנית, זרוע החדשנות ARC בשיבא, באמצעות חברת שיבא אימפקט, תקים ותפעיל אתר הרצה חדשני בבית החולים שיבא, שיאפשר לחברות הזנק לבצע הוכחת היתכנות ופיילוטים של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות בתהליך מואץ, מבוסס AI ומותאם לצורכי השווקים המובילים בעולם. המהלך הזה עתיד להוות קפיצת מדרגה משמעותית לחברות בתחום הבריאות וספציפית שמשלבות מערכות המבוססות על AI.

עתידים סיטיזון
אתר ההרצה  בתחומי העיר החכמה הפועל בפארק עתידים ת"א – סיטיזון/  CityZone מיזם משותף של עירית תל-אביב יפו, אוניבריסטת תל-אביב והפארק עצמו. הוא פועל כאתר הרצה וכמעבדה חיה הפעילה במציאת פתרונות לאתגרים אורבניים בשיתוף העיר, הטכנולוגיה ומשתמשי הקצה, ובליווי גורמי מחקר. שטח. פארק עתידים עצמו משמש כשדה ניסוי חי ללא רגולציה. 

במסגרת הפרויקט ישודרגו משמעותית יכולות המעבדה החיה בפארק ותתאפשר לחברות בתחומים מגוונים גישה לאתר הרצה יוקרתי.

חברת גני יהושע
מרחב חדשנות ייחודי בתחום החקלאות והקיימות העירונית בישראל. אתר ההרצה במרחב ישמש כפלטפורמה לפיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרי הסביבה, החקלאות האורבנית, הקיימות, האקלים והאנרגיה.

הקמת תשתיות המו״פ במתחם תאפשר לקדם  מודל של "עיר כמעבדה חיה", בו יזמים וחברות יוכלו לבחון, לפתח ולהטמיע פתרונות חדשניים בתנאים אורבניים אמיתיים, תוך חיבור ישיר בין צרכים עירוניים, תשתיות קיימות וחדשנות יישומית.

הפוסט רשות החדשנות משקיעה 40 מיליון שקלים בהקמה והפעלה של 5 אתרי הרצה לסטרטאפים לפיילוטים בתנאי אמת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת פתיחת שבוע PLANETech בתל אביב נערך אתמול (07.12.2025) כנס משותף של משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן ו-PLANETech, שעסק באתגרים ובהזדמנויות של חוות השרתים ותשתיות ה-AI בישראל. במרכז האירוע נחשף דוח לאומי מקיף בשם “בינה מלאכותית ותשתיות חוות שרתים בישראל – הזדמנות לפיתוח מנוע כלכלי והובלה עולמית”, המציג תמונת מצב גלובלית לפיה שוק ה-AI צפוי לחצות את רף הטריליון דולר עד 2032, בעוד הביקוש לחשמל מצד חוות שרתים צפוי להכפיל את עצמו עד 2030.

עו"ד עידית רייטר, שותפה וראש מחלקת דיני סביבה וקיימות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, פתחה את הכנס וציינה כי השנה האחרונה המחישה עד כמה התחום מואץ, וכמה השטח רץ מהר יותר מן הרגולציה. לדבריה, ההיענות של חברות חוות השרתים, חברות הטכנולוגיה, ההייפרסקיילרים ומשרדי הממשלה למפגשים המשותפים שהתקיימו במהלך השנה, חשפה עד כמה חיונית ההיכרות בין כלל הגורמים, וכמה חסמים ניתן לפתור באמצעות תיאום רגולטורי ותכנוני. רייטר הזכירה גם את ההתפתחויות המשמעותיות שאירעו בחודשים האחרונים – ובהן פרסום דוח ועדת נגל להאצת הבינה המלאכותית, הקול הקורא של החשב הכללי בנושא חוות שרתים וצריכת אנרגיה, וטיוטת חוק ההסדרים שבין השאר עוסקת במוכנות משק החשמל לגידול בצרכי ה-AI. היא הדגישה כי כל אלה מצביעים על הכרה גוברת בחשיבות חוות השרתים, ועל הצורך הדחוף לקבוע מסגרת פעולה סדורה ואחידה.

בהמשך אמרה רייטר: “המציאות הרגולטורית הקיימת אינה נותנת מענה להיקפי הצמיחה ולדרישות התשתית של הבינה המלאכותית. העולם מתקדם במהירות, וישראל חייבת לקבוע מדיניות לאומית ברורה שתאפשר תכנון ארצי אחיד, פישוט משמעותי של הליכי רישוי, ויצירת מנגנונים שתומכים בחדשנות – במקום לעכב אותה”. עוד הוסיפה: "חוות שרתים, מעצם קיומן, מאותגרות בצריכת האנרגיה והשימוש במים, ומאותגרות בשרידות שלהן בפני פגעי מזג האויר ולשינוי האקלים, לפיכך, אולי בטווח הקצר, נראה כי החסמים הרגולטורים והצורך הדחוף בהקלה בהליכי תכנון ורישוי וחיבורי חשמל הם הבוערים, אבל החדשנות הטכנולוגית להתייעלות בצריכת משאבים והפחתת טביעת הרגל הסביבתית (mitigation) ולהסתגלות (adaptation) נמצאת גם בטווח הקצר, גם בטווח הבינוני ובוודאי שבטווח הארוך – זו הליבה שתאפשר לתחום להתפתח. "לדבריה, “ללא צעדים מהירים ומדיניות מתואמת, ישראל עלולה להחמיץ את אחת ההזדמנויות הכלכליות הגדולות של העשור. אם נפעל נכון – נוכל להפוך למוקד בינלאומי של תשתיות AI ולטכנולוגיות אקלים”.

רותם טריביצקי, מנכ"לית PLANETech, הוסיפה: “חשיפת הדוח הלאומי ממחישה עד כמה חוות שרתים ותשתיות AI הפכו לנכס אסטרטגי הנמצא בצומת שבין אנרגיה, מים וחדשנות. המסמך נועד לסייע לישראל לעמוד באתגר ובעיקר בהזדמנות הגדולה שהרגע הזה מביא עמו. הפתרונות הישראליים בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות והבינה המלאכותית מבוקשים היום יותר מתמיד, והביקוש הבינלאומי לשתף פעולה איתנו ממשיך לגדול.

שבוע PLANETech והדוח הלאומי מדגישים את התפקיד של ישראל בפיתוח תשתיות אקלים חדשניות ובעיצוב עתיד בר-קיימא ורווחי לעולם כולו”.

יונית גולדברג, מנכ"לית איגוד חוות השרתים, אמרה: “היעדר אחידות בין הדרישות של הרשויות השונות מקשה על הקמה ותפעול של חוות שרתים בישראל. אם ישראל רוצה למשוך השקעות ולפעול בקנה מידה בינלאומי – חייבים רגולציה מתואמת, ודאית ואחידה.

הדוח מציע לאמץ מסגרות מדידה בינלאומיות כמו PUE למדידת יעילות אנרגיה ו-WUE למדידת יעילות מים, לצד תמריצים לחדשנות ושיפור ביצועים. הוא מציג צפי לצמיחה שנתית של כ-13 אחוזים בשוק חוות השרתים המקומי עד 2030, ומהווה קריאה לפעולה לעגן את פיתוח תשתיות ה-AI כיעד לאומי, להשקיע בחדשנות אנרגטית ובתשתיות קלימטק, ולהציב את ישראל בחזית התעשייה העולמית של חוות השרתים. 

הכנס כלל פאנל מקצועי בהשתתפות נציגים מ-Serverz, Stream11, בינת דטה סנטרס ומומחי תכנון ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, ועסק ברגולציה מאפשרת, חסמים תכנוניים, חדשנות טכנולוגית וצמצום טביעת הרגל הפחמנית של תשתיות המחשוב. הכנס סימן את פתיחתו של שבוע עשיר בתוכן ובשיתופי פעולה, שמטרתו לבסס את ישראל כמובילה עולמית בתשתיות AI ובטכנולוגיות אקלים.

הפוסט שוק ה-AI העולמי יגיע לטריליון דולר, אך בישראל אין עדיין תכנון ארצי לחוות שרתים  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Marvell, מובילה גלובלית בפתרונות מוליכים למחצה לתשתיות נתונים, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת חברת הסטארט-אפ Celestial AI, חלוצה בתחום הפוטוניקה האופטית. העסקה, המוערכת בכ-3.25 מיליארד דולר, מתוכם מיליארד דולר במזומן וכ-2.27 מיליון מניות של מארוול תאיץ את שילוב הקישוריות האופטית בתוך ובין רכיבים של מארוול ולקוחותיה עבור מרכזי נתונים מונעי בינה מלאכותית (AI) וענן, המהווים את חוד החנית של מהפכת המחשוב העולמית.

הרכישה תציב את מארוול בחזית המעבר המכריע מחיבורים חשמליים (נחושת) לחיבורים אופטיים מלאים (פוטוניקה) בתוך מרכזי הנתונים, בתוך ארונות מעבדי ה-GPU/XPU, ואפילו בתוך שבבי העיבוד עצמם. טכנולוגיית הליבה של Celestial AI, המכונה Photonic Fabric, מציעה פלטפורמה שתוכננה במיוחד עבור קישוריות אופטית לרשת ה-Scale-Up, שנחשבת כמפתח לארכיטקטורות ה-AI מהדור הבא בקצבים גבוהים.

מערכות בינה מלאכותית מואצות, דוגמת אשכולות ענק של מעבדים גרפיים (XPUs) המשמשים לאימון מודלי שפה גדולים (LLMs), אינן מוגבלות עוד לארון שרתי XPU יחיד. הן מתפתחות לתצורות מרובות-ארונות המשתרעות על פני מרחב גדול ומחברות מאות XPUs, הדורשים רמת תקשורת חסרת תקדים.

כדי שאשכולות אלו יעבדו כיחידה אחת יעילה, הם זקוקים לקישוריות (Fabric) משולבת בעלת שלושה מאפיינים קריטיים: רוחב פס עצום, שיהוי (Latency) נמוך במיוחד, וכן יכולת הרחבה (Scale-up) מכל XPU לכל XPU אחר באופן ישיר. ארכיטקטורה זו מאפשרת לכל מעבד לגשת ישירות לזיכרון של כל מעבד אחר במערכת שזו דרישה חיונית לביצועי AI בקנה מידה רחב.

חיבורי הנחושת המסורתיים אינם מסוגלים לעמוד עוד בדרישות ההולכות וגדלות של הספק, רוחב פס וטווח של מערכי AI רב-ארוניים. ככל שהמהירות עולה והמרחק גדל, הנחושת סובלת מצריכת חשמל גבוהה ומאובדן אותות משמעותיים.

כאן נכנסת פלטפורמת ה-Photonic Fabric של חברת Celestial AI, אשר מחליפה את חיבורי הנחושת המסורתיים באור (פוטוניקה). טכנולוגיה זו מציעה יתרון דרמטי, המאפשר בניית "כבישים מהירים" להעברת נתונים שמציעים יעילות אנרגטית כפולה: צריכה של רק חצי מההספק של נחושת וגם קצב העברה עצום. לדוגמה, שבב הדור הראשון של Photonic Fabric מסוגל להעביר נתונים בקצב של 16 טרה-ביט לשנייה, מהירות הגבוהה פי עשרה מהמקובל כיום, ובכך מבטיחה שכל המעבדים במערכת יוכלו לתקשר זה עם זה במהירות שיא ובהשהיה כמעט מיידית.

נקודת המפנה המשמעותית ביותר היא המעבר לקישוריות אופטית בתוך האריזה (In-Package) של המעבד, ולא רק בין ארונות השרתים.

טכנולוגיית Photonic Fabric של Celestial AI מאפשרת אינטגרציה באריזה אחת (Co-packaged) של הפוטוניקה עם מעבדי XPU ומתגים רבי-עוצמה באריזה תלת-ממדית. יכולת זו נובעת מהיציבות התרמית המצוינת של הפלטפורמה, המאפשרת לה לפעול באופן אמין בסביבות החום הקיצוניות הנוצרות על ידי מעבדי XPU רבי-קילוואט.

בנוסף הקישור האופטי נעשה ישירות לתוך ה-XPU, במקום מקצה השבב. גישה זו לא רק יוצרת פתרון קומפקטי ומשולב יותר, אלא גם משחררת מיקום קריטי בקצה השבב ("Beachfront") שניתן להקצות מחדש כדי להגדיל משמעותית את כמות זיכרון ה-HBM (High Bandwidth Memory) בחבילת ה-XPU, ובכך לשפר דרמטית את ביצועי עיבוד ה-AI.

כמו כן, פלטפורמת ה-Photonic Fabric אינה מוגבלת רק לחיבורי המעבדים הנוכחיים. הטכנולוגיה פותחת דלתות למהפכות עתידיות בדרך שבה המחשבים חושבים ומעבדים נתונים: ראשית, היא תאפשר "זיכרון אחוד" (Pooled Memory), שיטה שבה כל המעבדים יכולים לגשת למאגר זיכרון משותף ועצום מרחוק ביעילות חסרת תקדים. שנית, הטכנולוגיה תוכל להחליף את החיבורים החשמליים הצפופים שבין חלקי השבב השונים (Die-to-Die), מה שיוביל לצפיפות וביצועים גבוהים בהרבה בתוך שבבי המחשב עצמם.

רכישה זו תמצב את מארוול כמובילה בשוק החדש והצומח של החיבורים האופטיים לשבבים, שוק שהחברה צופה כי יהפוך למרכזי. מארוול בונה על הצלחת הרכישה וצופה כי חברת Celestial AI תתחיל לתרום להכנסותיה באופן משמעותי החל ממחצית שנת 2028. התחזית היא לצמיחה מהירה במיוחד: החברה מעריכה כי עד סוף 2028 ההכנסות השנתיות מפעילות זו יגיעו לקצב של 500 מיליון דולר, וכי קצב זה יוכפל למיליארד דולר עד סוף שנת 2029. חשוב לציין כי בנוסף לסכום הרכישה הראשוני, קיימת תמורה נוספת פוטנציאלית של עד 2.25 מיליארד דולר במניות, שתשולם אם Celestial AI תעמוד ביעדי ההכנסות השאפתניים הללו. העסקה צפויה להיסגר רשמית ברבעון הראשון של 2026, לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים.

מאט מרפי, יו"ר ומנכ"ל מארוול, הדגיש את חשיבות העסקה: "רכישת Celestial AI היא גיים צ'יינג'ר בהתפתחות של מארוול ומרחיבה את היכולות שלנו בקישוריות AI, ומציבה אותנו בחזית תשתיות הבינה המלאכותית. יכולות אלו מאפשרות לנו גישה לשוק רחב יותר באופן שמאיץ את ההתקדמות שלנו על פי מפת הדרכים של החברה במטרה לספק את פלטפורמת הקישוריות השלמה ביותר בתעשייה ללקוחות AI וענן."

סנדיפ בהארטי, נשיא קבוצת מרכזי הנתונים של מארוול, הוסיף: "על ידי שילוב הטכנולוגיה בקו מתגי התקשורת ל-Scale-Up שלנו, הכולל את פרוטוקול UALink הייעודי, עם החיבור האופטי פורץ הדרך של Celestial AI, נאפשר ללקוחות לבנות מערכות בינה מלאכותית שמתרחבות מעבר למגבלות הנחושת ומגדירות מחדש את האפשרי בארכיטקטורת מרכזי נתונים."

דייב בראון, סגן נשיא לשירותי חישוב ולמידת מכונה ב-AWS הביע תמיכה במהלך: "אנו מאמינים שלחיבורים אופטיים יהיה תפקיד חשוב בעתיד תשתיות הבינה המלאכותית. Celestial AI עשתה התקדמות מרשימה, ואנו מצפים שהשילוב שלהם עם חברת מוליכים למחצה גדולה כמו Marvell יסייע להאיץ עוד יותר את החדשנות האופטית להרחבת היקף פריסת AI מהדור הבא."

דיוויד לזובסקי, מייסד-שותף ומנכ"ל Celestial AI, סיכם: "מארוול היא הבית האידיאלי ל-Photonic Fabric שלנו, עם קנה המידה, קשרי הלקוחות והמומחיות בקישוריות הדרושים כדי להוביל את הפלטפורמה הזו לייצור המוני. יחד עם אסטרטגיית מתגי התקשורת של מארוול, אנו נרגשים להאיץ את המעבר לחיבור אופטי בקנה מידה רחב ולהרחיב את מה שתשתית הבינה המלאכותית מהדור הבא יכולה להשיג."

הפוסט מארוול תרכוש את Celestial AI תמורת 3.25 מיליארד דולר בכדי לקדם את מהפכת הקישוריות האופטית במרכזי הנתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השקעת הענק היא בשורה משמחת לשוק השבבים הישראלי אך באותה עת מעלה כמה שאלות מהותיות: האם יש הצדקה כלכלית להקמת מפעל שכזה בישראל? האם קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר מסוגלת להרים פרויקט תעשייתי בסדר גודל של מילארד וחצי דולר? ומה המשמעות הלאומית של הקמת מפעל שבבים עצמאי בדרום הארץ?

ישראל נחשבת כיום למעצמת תכנון שבבים, אך איננה מעצמת ייצור. עד כה, המפעלים הגדולים בארץ נבנו על ידי תאגידי ענק בינלאומיים: אינטל בקריית גת ומפעל טאואר במגדל העמק (שנוסד במקור על ידי נשיונל סמיקונדקטור). לכן ההחלטה של AWZ להקים מפעל פרטי חדש היא הפתעה לטובה.

אמנם לא מדובר במפעל ליצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות ננומטריות אך הייצור של שבבים מתרכובות III-V מתייחס לשימוש בחומרים מיוחדים ממשפחת יסודות הקבוצה השלישית והחמישית בטבלה המחזורית (כמו גליום, אינדיום, ארסן, פוספור), כדי ליצור שבבים מתקדמים עם ביצועים גבוהים בהרבה משבבי סיליקון רגילים.  תרכובות III-V משמשות לתחומים מתקדמים כגון: תקשורת מהירה, מערכות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, פתרונות G5 ויישומים ביטחוניים. כיום ישראל תלויה בייבוא רכיבים כאלה, והקמת מפעל מקומי עשויה לצמצם את התלות הזו ולחזק את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית שלנו. לא במקרה משרד הביטחון ומפא"ת מעורבים בפרויקט. יחד עם זאת לא מדובר בהקמת מפעל ליצור שבבים דיגיטלים כמו המפעלים הקיימים בטיוואן וקוריאה שעלות בנייתן יכולה להסתכם בכ- 20 מילארד דולר למפעל.

מעבר לכך, ההקמה באשקלון היא אמירה חברתית וכלכלית. הדרום, שספג פגיעות קשות באירועי 7 באוקטובר, זקוק למנועי צמיחה חדשים. מפעל כזה יכול לייצר אלפי משרות איכותיות, למשוך מהנדסים ויזמים, ולהפוך את אשקלון למוקד חדשנות אזורי.

אך האם יש למפעל שכזה הצדקה כלכלית?

הקמת מפעל שבבים היא אחת ההשקעות הכבדות ביותר בעולם התעשייה. אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים במפעליה, טאואר נבנתה על ידי תאגיד בינלאומי עם גב פיננסי עצום. לעומת זאת AWZ היא קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר, סכום מכובד אך קטן יחסית לעולם השבבים.

כאן עולה השאלה: האם קרן בסדר גודל כזה יכולה לממן פרויקט שמוערך בכ-5 מיליארד ש"ח? התשובה מורכבת. מצד אחד, ברור שהקרן לבדה אינה יכולה לשאת את מלוא ההשקעה. מצד שני, המודל שהוצג – Open Fab – מאפשר שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ותאגידים. כלומר, המימון עשוי להגיע משילוב של השקעות פרטיות, סיוע ממשלתי, שיתופי פעולה תעשייתיים וכניסת שותפים אסטרטגיים.

חשוב לציין כי  AWZאינה מתיימרת להיות אינטל אוTSMC . היא מתכוונת להקים מפעל בקנה מידה בינוני, המתמקד בטכנולוגיות נישה מתקדמות ולא יכלול יצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות יצור של ננומטרים בודדים.

מצד שני המיזם של AWZ מתוכנן לשלב בין ייצור, אריזה מתקדמת (advanced packaging), שירותי design והכשרת כוח אדם – הכל תחת קורת גג אחת. זהו מודל אינטגרטיבי שיכול להרחיב את שרשרת הערך המקומית וליצור רציפות ייצורית בישראל.

עם זאת, הסיכונים אינם מבוטלים. ראשית, לא פורסמו לוחות זמנים או קיבולות ייצור. שנית, לא ברור מה יהיה היקף הסיוע הממשלתי שקרן AWZ מצפה לקבל. שלישית, התחרות העולמית בתחום השבבים עצומה, ולא בטוח שישראל יכולה להתחרות בעליוית הייצור של אותם שבבים בסין, טאיוואן או ארה"ב.

אם כך האם מדובר בהחלטה אסטראטגית נכונה?

כאשר באים לבחון האם המפעל ישתלם כלכלית, יש לשאול גם האם ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא להקים אותו. בעולם שבו שרשראות אספקה נשברות, טכנולוגיות מתקדמות הופכות לנכס אסטרטגי ובמצבה הבטחוני של ישראל עליה לשמר גם יכולות יצור עצמאיות. לכן מפעל יצור שבבים בדרום הארץ הוא לא רק השקעה, הוא גם ביטוח לאומי לעתיד. כעת נותר רק לקוות כי קרן AWZ בסיוע מדינת ישראל ידאגו לא רק לגזירת הסרטים ולהפרחת סיסמאות אלא יממשו את הקמת המפעל שיש סיבות רבות וטובות להקמתו.

הפוסט מפעל השבבים של AWZ באשקלון – בין חזון למציאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת מרוול (Marvell), ספקית שבבים לתשתיות תקשורת ונתונים, הודיעה על הרחבת סל מוצרי הקישוריות שלה עם רכיבי אקולייזר ליניארי לכבלי נחושת פעילים (ACC) המיועדים לחיבורים בתוך ארונות שרתים במרכזי נתונים.

רקע: עומסי AI וצוואר בקבוק בכבלי נחושת

עליית עומסי העבודה של בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים (HPC) מגדילה את הדרישה לרוחב פס בתוך מרכזי נתונים, ובעיקר בין כרטיסים ורכיבים בתוך אותו ארון.

כבלי נחושת ישירים (DAC) עדיין נפוצים בתוך ארונות, בגלל העלות הנמוכה והפשטות התפעולית, אך ככל שהמהירויות עולות – ל־800 גיגה־ביט לשנייה ויותר – והכבלים נדרשים להיות דקים יותר כדי לשפר זרימת אוויר וקירור, איכות האות והטווח של DAC פסיבי מוגבלים.

מה עושה האקולייזר הליניארי?

הפתרון שמארוול מציגה מבוסס על רכיב אנלוגי קטן המשולב בכבל הנחושת עצמו.
הרכיב מתפקד כאקולייזר – הוא מפצה על עיוותים ואיבודי אות לאורך הכבל ומשפר את איכות האות החשמלי. כך ניתן:

• להאריך את טווח הכבל ביחס ל-DAC פסיבי באותו עובי כבל;
• לשמור על צריכת חשמל נמוכה יותר בהשוואה לפתרונות דיגיטליים אקטיביים;
• להוסיף השהיה (Latency) זניחה ביחס לזמן מעבר האות.

לפי מרוול, הרכיבים החדשים תומכים בקצבי תקשורת של 800 גיגה־ביט לשנייה ו־1.6 טרה־ביט לשנייה, ומתוכננים לעבוד עם אותות PAM4 – טכנולוגיית המודולציה המקובלת בקישורי הדור החדש.

מיקום הפתרון ביחס לחלופות

מארוול ממקמת את האקולייזרים הליניאריים כחלק ממערך פתרונות קישוריות הכולל:

• ACC – כבלי נחושת פעילים עם רכיב אנלוגי (כמו במוצר החדש);
• AEC – כבלים חשמליים פעילים עם רכיב דיגיטלי לעיבוד האות;
• AOC – כבלים אופטיים פעילים לטווחים ארוכים יותר.

החברה מציגה את ה-ACC כפתרון ביניים: שיפור משמעותי על DAC פסיבי, במחיר וצריכת חשמל נמוכים מפתרונות דיגיטליים או אופטיים – במיוחד לחיבורים קצרים־בינוניים בתוך הארון.

שי וואנג, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל יחידת הקישוריות במארוול, אמר כי החברה מבקשת לאפשר ללקוחות לבחור את סוג הקישוריות המתאים לכל שימוש – נחושת אקטיבית, כבלים חשמליים פעילים או אופטיקה – בהתאם לשיקולי ביצועים, עלות וצריכת אנרגיה במרכזי הנתונים.

הפוסט מארוול מציגה אקולייזרי נחושת אקטיביים לחיבורים מהירים בתוך ארונות שרתים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס (נאסד"ק: AMAT) הכריזה היום על שיתוף פעולה אסטרטגי עם GlobalFoundries (GF) להקמת מתקן ייצור מתקדם למוליכי גל באתר  GF בסינגפור, במטרה להאיץ את מהפכת הפוטוניקה, המונעת על ידי בינה מלאכותית.

שיתוף הפעולה מסמן אבן דרך משמעותית בהתפתחות הפוטוניקה כטכנולוגיית בסיס ליישומי AI מהדור הבא, הכוללים מציאות רבודה (AR) וחוויות דיגיטליות מוכוונות משתמש, שדורשות מערכות אופטיות אולטרה יעילות, עם משקל נמוך ורמת ביצועים גבוהה.

אפלייד מטיריאלס תפתח מוליכי גל מתקדמים, ו-GF תשמש כשותפתה לייצור המוני בסינגפור, ותנצל עשרות שנות ניסיון בתחום השבבים.

"הפוטוניקה הופכת במהירות למרכיב קריטי במשקפי מציאות רבודה, וממקמים את המשתמש במרכז חוויית ה-AI  ואפלייד מטיריאלס נמצאת בעמדה ייחודית להוביל מהפכה זו", אמר ד"ר פול מייסנר, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת פלטפורמות הפטוניקה באפלייד מטיריאלס. "שיתוףהפעולה עם GlobalFoundries מאפשר לאפלייד להרחיב את מנהיגותה בהנדסת חומרים ולספק טכנולוגיות תצוגה משולבות במיוחד."

" GlobalFoundries גאה לשתף פעולה עם אפלייד מטיריאלס לקידום חדשנות פוטוניקה בסינגפור", אמר יו קונג טאן, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של הייצור באסיה פסיפיק ואתר GF בסינגפור. "על ידי שילוב המומחיות הגלובלית שלנו בייצור מוליכים למחצה עם הנדסת החומרים המתקדמת של אפלייד, אנו מספקים פתרונות טכנולוגיים חדשניים שיניעו ויאיצו את אימוץ המכשירים של הדור הבא."

שיתוף הפעולה נשען על אקו-סיסטם פוטוניקה מתפתח בסינגפור, הכולל חומרים, חיישנים, אינטגרציה, הרכבה, בדיקות ויישומים.

הפוסט אפלייד מטיריאלס ו-GlobalFoundries משתפות פעולה להאצת פוטוניקה מבוססת בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של פירמת הייעוץ PwC מזהיר כי עד שנת 2035, עלולה שליש מתפוקת השבבים העולמית להימצא בסיכון עקב שיבושים באספקת נחושת – חומר גלם קריטי בתעשיית המוליכים למחצה. הסיכון נובע מהשפעות הולכות ומחריפות של משבר האקלים, בדגש על בצורות ותנאי מזג אוויר קיצוניים באזורים עשירים במחצבים.

הניתוח, שהתפרסם במסגרת סדרת הדוחות "Protecting People & Prosperity", מצביע על כך שכ־32% מהייצור הצפוי של שבבים עד 2035 עלול להיחשף לסיכון הקשור לאספקת נחושת, בעיקר בשל הידלדלות מים באזורים שבהם פועלות מכרות הנחושת. אם פליטות הפחמן ימשיכו במסלולן הנוכחי, שיעור זה עלול לזנק ל־58% עד שנת 2050.

מדינות כמו צ'ילה – המפיקה הגדולה ביותר של נחושת בעולם – עומדות במוקד הדוח. על פי PwC, מחסור במים מהווה סיכון ישיר לתפקוד המכרות במדינה ולשרשרת האספקה העולמית. כמה חברות כרייה בצ'ילה כבר החלו לפעול, בהשקעות בהתפלת מים ושיפור יעילות השימוש בהם.

גלן בורם, ראש תחום שבבים עולמי ב־PwC דרום קוריאה, אמר: "השבבים הם הדם הנסתר של הטכנולוגיה המודרנית. עלינו לפעול כבר היום כדי להבין ולנהל את הסיכונים הפיזיים שמציב שינוי האקלים על שרשרת האספקה".

שוק השבבים העולמי, שמוערך כיום בכ־650 מיליארד דולר, צפוי לעבור את רף הטריליון דולר עד 2030 – אך הדוח קובע כי רבות מהחברות בענף טרם שילבו את סיכוני האקלים בתכנון האסטרטגי שלהן.

לין באבר, סגנית ראש תחום הקיימות הגלובלית ב־PwC, הוסיפה כי "חברות צריכות להתייחס לשיבושים אקלימיים כסיכון מסחרי לכל דבר – כספי, תפעולי או מוניטיני. התאמה חכמה למציאות האקלימית תורמת לגמישות, מעודדת חדשנות ומאפשרת להוביל גם בתקופות של חוסר יציבות".

הדו"ח ממליץ למנהיגים עסקיים למפות את כלל החשיפות לאורך שרשרת הערך ולאמץ צעדים כגון גיוון ספקים, פיתוח חומרים חלופיים, והעמקת שיתופי פעולה בין יצרנים לצרכנים.

עם העלייה בביקוש לשבבים – במיוחד לאור צמיחת הבינה המלאכותית, האנרגיה המתחדשת והתשתיות הדיגיטליות – תעשיית השבבים נאלצת להתמודד עם התלות ההולכת וגדלה שלה בחומרי גלם פגיעים. PwC קוראת לחברות לפעול באופן פרואקטיבי כדי להבטיח את עתיד התעשייה.

הפוסט PwC: משבר האקלים מאיים על שליש מאספקת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA מבקשת לקבל מידע על קרקע בגודל של עד 120 דונםאנבידיה פרסמה הבוקר (א', 6.7) בקשה לקבלת מידע (RFI – Request for Information) לאיתור שטח קרקע רציף לרכישה בגודל שינוע בין 70 ועד 120 דונם, עם זכויות בנייה רציפה בגודל שינוע בין 80 ל-180 אלף מ"ר, זאת כחלק מבחינת האפשרות להרחיב את פעילות החברה בישראל והקמת קמפוס.השטח, אותו מתכננת החברה לרכוש, נדרש להימצא בצפון הארץ, לא רחוק ממשרדי החברה ביקנעם המשמשים כיום אלפי עובדות ועובדים. השטח צריך להימצא בין גבולות כביש 67, כביש 73, כביש 781 וכביש החוף. יקנעם והחלק הדרומי של עמק יזרעאל עומדים בקריטריון גיאורגפי זה.

בבקשת המידע, שיתפה אנבידיה כי היא מחפשת קרקע בייעוד להייטק, בעלת נגישות תחבורתית גבוהה, בסמוך לצירי תנועה מרכזיים ותחבורה ציבורית.בנוסף, אנבידיה ציינה בבקשה לקבלת מידע כי על הקרקע המבוקשת להיות זמינה לבניה, רכישה והקצאה מיידיים, וכי היא לא פוסלת התקשרות לרכישת הקרקעות עם מושבים, קיבוצים, מועצות אזוריות או עיריות להם שטח מתאים. באנבידיה יאפשרו הגשת הצעות ל-RFI עד ל-23 ביולי בלבד, וזאת ישירות אל חברת ייעוץ הנדל"ן של החברה בישראל, קוליירס.

הפוסט אנבידיה מתכננת להקים קמפוס ענק באיזור הצפון. מחפשת לרכוש שטחים באיזור יוקנעם והסביבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.