דוח חדש של פירמת הייעוץ PwC מזהיר כי עד שנת 2035, עלולה שליש מתפוקת השבבים העולמית להימצא בסיכון עקב שיבושים באספקת נחושת – חומר גלם קריטי בתעשיית המוליכים למחצה. הסיכון נובע מהשפעות הולכות ומחריפות של משבר האקלים, בדגש על בצורות ותנאי מזג אוויר קיצוניים באזורים עשירים במחצבים.

הניתוח, שהתפרסם במסגרת סדרת הדוחות "Protecting People & Prosperity", מצביע על כך שכ־32% מהייצור הצפוי של שבבים עד 2035 עלול להיחשף לסיכון הקשור לאספקת נחושת, בעיקר בשל הידלדלות מים באזורים שבהם פועלות מכרות הנחושת. אם פליטות הפחמן ימשיכו במסלולן הנוכחי, שיעור זה עלול לזנק ל־58% עד שנת 2050.

מדינות כמו צ'ילה – המפיקה הגדולה ביותר של נחושת בעולם – עומדות במוקד הדוח. על פי PwC, מחסור במים מהווה סיכון ישיר לתפקוד המכרות במדינה ולשרשרת האספקה העולמית. כמה חברות כרייה בצ'ילה כבר החלו לפעול, בהשקעות בהתפלת מים ושיפור יעילות השימוש בהם.

גלן בורם, ראש תחום שבבים עולמי ב־PwC דרום קוריאה, אמר: "השבבים הם הדם הנסתר של הטכנולוגיה המודרנית. עלינו לפעול כבר היום כדי להבין ולנהל את הסיכונים הפיזיים שמציב שינוי האקלים על שרשרת האספקה".

שוק השבבים העולמי, שמוערך כיום בכ־650 מיליארד דולר, צפוי לעבור את רף הטריליון דולר עד 2030 – אך הדוח קובע כי רבות מהחברות בענף טרם שילבו את סיכוני האקלים בתכנון האסטרטגי שלהן.

לין באבר, סגנית ראש תחום הקיימות הגלובלית ב־PwC, הוסיפה כי "חברות צריכות להתייחס לשיבושים אקלימיים כסיכון מסחרי לכל דבר – כספי, תפעולי או מוניטיני. התאמה חכמה למציאות האקלימית תורמת לגמישות, מעודדת חדשנות ומאפשרת להוביל גם בתקופות של חוסר יציבות".

הדו"ח ממליץ למנהיגים עסקיים למפות את כלל החשיפות לאורך שרשרת הערך ולאמץ צעדים כגון גיוון ספקים, פיתוח חומרים חלופיים, והעמקת שיתופי פעולה בין יצרנים לצרכנים.

עם העלייה בביקוש לשבבים – במיוחד לאור צמיחת הבינה המלאכותית, האנרגיה המתחדשת והתשתיות הדיגיטליות – תעשיית השבבים נאלצת להתמודד עם התלות ההולכת וגדלה שלה בחומרי גלם פגיעים. PwC קוראת לחברות לפעול באופן פרואקטיבי כדי להבטיח את עתיד התעשייה.

הפוסט PwC: משבר האקלים מאיים על שליש מאספקת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA מבקשת לקבל מידע על קרקע בגודל של עד 120 דונםאנבידיה פרסמה הבוקר (א', 6.7) בקשה לקבלת מידע (RFI – Request for Information) לאיתור שטח קרקע רציף לרכישה בגודל שינוע בין 70 ועד 120 דונם, עם זכויות בנייה רציפה בגודל שינוע בין 80 ל-180 אלף מ"ר, זאת כחלק מבחינת האפשרות להרחיב את פעילות החברה בישראל והקמת קמפוס.השטח, אותו מתכננת החברה לרכוש, נדרש להימצא בצפון הארץ, לא רחוק ממשרדי החברה ביקנעם המשמשים כיום אלפי עובדות ועובדים. השטח צריך להימצא בין גבולות כביש 67, כביש 73, כביש 781 וכביש החוף. יקנעם והחלק הדרומי של עמק יזרעאל עומדים בקריטריון גיאורגפי זה.

בבקשת המידע, שיתפה אנבידיה כי היא מחפשת קרקע בייעוד להייטק, בעלת נגישות תחבורתית גבוהה, בסמוך לצירי תנועה מרכזיים ותחבורה ציבורית.בנוסף, אנבידיה ציינה בבקשה לקבלת מידע כי על הקרקע המבוקשת להיות זמינה לבניה, רכישה והקצאה מיידיים, וכי היא לא פוסלת התקשרות לרכישת הקרקעות עם מושבים, קיבוצים, מועצות אזוריות או עיריות להם שטח מתאים. באנבידיה יאפשרו הגשת הצעות ל-RFI עד ל-23 ביולי בלבד, וזאת ישירות אל חברת ייעוץ הנדל"ן של החברה בישראל, קוליירס.

הפוסט אנבידיה מתכננת להקים קמפוס ענק באיזור הצפון. מחפשת לרכוש שטחים באיזור יוקנעם והסביבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"הדור הבא של תשתיות AI נבנה בישראל – מהרשת ועד לשבב". כך אמר עדי חבושה, הארכיטקט הראשי של AWS ישראל בכנס ChipEx2025 שהתקיים בשבוע החולף במרכז הכנסים אקספו ישראל בארגון חברת ASG.

"אנחנו עדים למהפכה", פתח חבושה. "חברות שהיו פעם רק תוכנה או אינטרנט – הפכו בשנים האחרונות לחברות שבבים. אמזון הפכה לשחקנית בתחום עם רכישת Annapurna Labs הישראלית, וכל המעבדים המרכזיים של AWS היום מפותחים כאן בישראל."

לדבריו, הדרישות ממערכות עיבוד בענן חורגות כבר מזמן ממעבדים בלבד. "חישובים כמו חיזוי מזג אוויר, הדמיות רכב אוטונומי או אימון של מודלים כמו GPT דורשים לא רק עוצמת מחשוב, אלא גם רשת תקשורת פנימית חזקה מאוד – מהירה, מדויקת, ועמידה בעומסים."

חבושה הדגיש כי אמזון פיתחה בישראל פרוטוקול רשת ייחודי בשם SRD – Scalable Reliable Datagram, שמחליף את TCP ברוב מערכות ה-HPC של AWS. "TCP פשוט לא מספיק טוב למערכות מבוזרות. הוא בוחר מסלול אחד בלבד, וכשיש תקלה או עומס – כל התעבורה נפגעת. SRD לעומת זאת, משתמש בכל הנתיבים ברשת, מפזר את התעבורה, ומגיב לתקלות מיידית."

עוד הוסיף: "העיקרון החשוב הוא שהשהיה נמוכה לא נמדדת בממוצע – אלא לפי ה־P100. זה אומר שאנחנו בונים רשתות שמבטיחות לא רק מהירות, אלא יציבות. כי כשמודל AI עובר שלב, הוא לא יכול להמשיך אם ההשהיה בקצה הכי איטי עוצרת אותו."

בהמשך ההרצאה התייחס חבושה למאיצי Trn2 של AWS: "זהו שבב ללמידת מכונה שתוכנן כולו בישראל. הוא מספק מעל 1.3 פטאפלופ של עיבוד צפוף, עם זיכרון HBM מהיר ונפח עצום, ורוחב פס פנימי של כמה טרה-בייטים לשנייה."

אך לא די במחשב יחיד: "אנחנו מדברים על קנה מידה של מאות אלפי מאיצים, מחוברים יחד בתשתית בשם UltraCluster, שמבוססת על רשת Nitro. אנחנו קוראים לפרויקט הזה פנימית ‘10P10U’ – תעבורה של עשרות פטאביט לשנייה בפחות מ-10 מיקרושניות."

לדבריו, שיתוף פעולה בולט של AWS נעשה כיום עם מעבדת הבינה המלאכותית Anthropic: "אנחנו בונים עבורם אשכול אימון עצום, הכולל מאות אלפי שבבי Trn2 ורשת Nitro. הכול פותח כאן – בישראל. מהשבב ועד לכבל."

חבושה סיכם את דבריו באמירה אופטימית: "אנחנו נכנסים לעשור שבו הדרישה למחשוב הולכת להכפיל את עצמה שוב ושוב. זה מחייב אותנו לחדש – בארכיטקטורה, ברשת, בסיליקון, ובתוכנה. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים."

הפוסט עדי חבושה, AWS ישראל: "הדור הבא של תשתיות AI נבנה בישראל – מהרשת ועד לשבב" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה היום על זכייתה של קבוצת נביוס (Nebius) בקול הקורא – להקמת מחשב-על לאומי לשירות קהילת המחקר והפיתוח בתחום הבינה המלאכותית. ההכרזה מסמלת את סיומה של עבודת מטה משמעותית שהובילה להשקעה של מעל חצי מיליארד ש"ח ומתוכם מענק ממשלתי בגובה 160 מיליון ש"ח. לקול הקורא הוגשו ארבע הצעות איכותיות שכולן הציעו מפרטים גבוהים מדרישות הסף, עדות לעניין הרב שעוררה הקמת התשתית הלאומית בתעשייה.

מטרת הקול הקורא הייתה להגדיל את זמינות כוח העיבוד לאימון מודלי ה-AI לחוקרים ולחברות בישראל, תוך הוזלה משמעותית של עלויות העיבוד. הקול הקורא יצר מודל ייחודי בעולם לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, בכך שהוא הכווין את התקציב הממשלתי לתמיכה בפעילויות מו"פ בשלבים המוקדמים והמסוכנים יותר של חברות שתעשנה שימוש בתשתית.

גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה:  "הקמת מחשב העל הלאומי והשקת פרויקטי הדגל בתחום הבינה המלאכותית מסמנים שלב חדש ומשמעותי ביכולת של מדינת ישראל לעצב את עתידה. אנחנו בונים תשתית עצמאית וחדשנית שתאפשר לישראל לא רק להתמודד עם אתגרי העשור הבא – אלא להוביל אותו. זו לא רק השקעה בטכנולוגיה – זו השקעה בביטחון הלאומי, בצמיחה הכלכלית ובאיכות החיים של כל אזרחי ישראל."

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "בינה מלאכותית היא מנוע צמיחה גלובלי – אך גם חלק ממרוץ חימוש טכנולוגי עולמי. ישראל נמצאת היום בחזית הטכנולוגית במירוץ זה אולם כדי לשמור על יתרונה היחסי, עליה להשקיע בעקביות בתשתיות, באקדמיה ובתעשייה. מחשב העל והפרויקטים הלאומיים החדשים הם התשתית לעשור הבא של ההייטק הישראלי. מדובר ברגע מכונן: מחשב העל שיקום כאן בישראל יאפשר לכל חוקר, יזם וחברה גישה לכוח חישוב מהשורה הראשונה. יחד עם מודלים לאומיים, מעבדה ממשלתית ומדיניות אתית חכמה – אנחנו יוצרים אקוסיסטם שלם, עם חזון ועם יכולת ביצוע. בינה מלאכותית היא הזדמנות  טכנולוגית וכלכלית שתקדם את החברה בישראל ואנחנו כאן כדי לוודא שישראל מממשת את ההזדמנות הזו עד תום."

קבוצת נביוס – הזוכה שתקים את מחשב העל של ישראל

קבוצת נביוס היא חברה רב-לאומית חזקה ונמרצת. בשנים האחרונות סימנה עצמה נביוס כאחת מהקבוצות הפורצות והמבטיחות ביותר בעולם תשתיות עיבוד הנתונים לבינה מלאכותית. עם חמישה מרכזים פעילים ברחבי העולם וצוות הנהלה ישראלי, נביוס מביאה לישראל את האתר המתקדם ביותר שלה עד כה – במפרט ובקנה מידה שיחולל שינוי עמוק ביכולת המחקר, הפיתוח והחדשנות במדינה.

הפתרון שהציגה נביוס כולל כוח עיבוד הגדול פי ארבעה מדרישת הסף של הקול הקורא. החברה התחייבה להקים בישראל תשתית בהיקף של כ-16,000 Petaflop. מעבר לכך, החברה התחייבה להציע כוח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש, ולהשלים את הקמת התשתית ותחילת מתן השירותים כבר בתחילת 2026.

היתרונות המרכזיים בהצעת קבוצת נביוס:

• היקף השקעה כולל חסר תקדים ברכש והצבה של אלפי מעבדים בישראל בהשקעה של מאות מיליוני ש"ח
• פתרון מלא פשוט, חכם ומוכח של חומרה, תוכנה, שירותים וניהול גמיש, המותאם לצרכים המשתנים של חברות וחוקרים
• תכנון, הקמה, הפעלה ותמיכה על ידי צוות מנוסה עם הבנה עמוקה של השוק המקומי והעולמי

הייחוד של הפתרון טמון גם במודל ההפעלה: שילוב בין תשתית פיזית בישראל לבין מדיניות שימוש ממוקדת בשלבי מחקר מוקדמים – להפוך את משאבי המחשב זמינים בדיוק לאותם שחקנים שבדרך כלל לא זוכים לגישה אליהם: חברות סטרטאפ, חוקרים באקדמיה, וגופים ציבוריים המחפשים חדשנות.

במקביל פורסם דו"ח תמונת מצב 2025 –  על הבינה המלאכותית בישראל, על התקדמותה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית ועל יציאתם לדרך של פרויקטים חשובים כמו Moonshots, המכון הלאומי למחקר בינה מלאכותית ועוד.

הדו"ח שנערך על ידי מנהלת התכנית הלאומית עבור כלל הגופים השותפים בתכנית (משרד החדשנות מדע וטכנולוגיה, ות"ת, מפא"ת, מערך הדיגיטל, משרד האוצר, ורשות החדשנות) הינו מהמקיפים והעמוקים שנעשו עד כה ומתבסס על ראיונות עם שחקנים רבים ושונים באקו-סיסטם הישראלי, על שיתופי פעולה עם עשרות גופי ממשלה, ועל ניתוחי שוק והשוואות בינלאומיות רבות. הדו"ח מציג תמונה מורכבת: מעמדה של ישראל כיצרנית בינה מלאכותית (AI Maker) חזק מאוד על אף התחרות העולמית העזה, וזאת בין היתר בעקבות גידול מרשים בכמות החברות המוקמות בישראל בתחום ה-AI, השקעות פרטיות של כ-15 מיליארד דולר בחברות בינה מלאכותית בישראל בעשור האחרון, והובלה במדדי ההון האנושי. עם זאת, בכל הנוגע למיצוי הפוטנציאל המשקי והחברתי הגלום בבינה המלאכותית (AI Taker) הפעילות הממשלתית נמצאת בחיתוליה ויש צורך ברור בהאצת ההיערכות הממשלתית להשפעת טכנולוגית הבינה המלאכותית על כלל היבטי החיים. הבינה המלאכותית היוצרת אשר פרצה לחיי היום יום לפני כשנתיים וחצי, ואשר הבשילה בצורה משמעותית בשנה האחרונה, עתידה ליצור שינוי עמוק בכל תחומי החיים. כעת ישנו צורך ברור ברתימת הטכנולוגיה לטובת מיצוי הפוטנציאל המשקי-חברתי שבה, ולהכנת המשק לשינויים החזויים.

לצד ניתוח תמונת המצב הנוכחית, ופרסום המלצות להמשך, מתאר הדו"ח את הצעדים הבאים בתכנית הלאומית:

פרויקטי "Moonshot" בחזית הטכנולוגיה העולמית – לראשונה, מדינת ישראל תשקיע בפרויקטי מחקר רחבי היקף (Moonshots) הנמצאים בחזית מחקר הבינה המלאכותית בעולם. הפרויקטים בהשקעה תקציבית כוללת של כ-90 מיליון שקלים בשנים הקרובות, יפותחו בגישה רב-משרדית, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, וייבנו על בסיס מאגרי מידע ציבוריים ותשתיות חישוב מתקדמות – בראשן מחשב העל החדש.

מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית –  הקמת מכון מחקר בסיסי ויישומי במטרה לשמור את ישראל בחזית המחקר העולמית, משיכת חוקרים בעלי שם מהעולם, ויצירת שיתופי פעולה ייחודיים בין גופים אקדמיים ותעשייתיים. המכון יהווה בית למחקרים ארוכי טווח ורב תחומיים, יסתמך על התשתיות המוקמות במסגרת התכנית, כדוגמת מחשב העל ותשתיות הנתונים, וימצב את המחקר בישראל בחזית העולמית.

נכסי דאטה תחומיים – איגום והנגשה של מאגרי המידע הייחודיים הקיימים בישראל (למשל בעולמות החקלאות, האקלים והחינוך) במטרה למצות את פוטנציאל החדשנות הגלום בהם. "נכסי הדאטה" התחומיים יספקו פתרון שלם: איגום המידע אשר מחולק על פי רוב בין שחקנים שונים; הנגשת המידע למחקר ופיתוח תוך הבטחת שימוש בטוח ואחראי ומתן מענה לסוגיות של פרטיות, קניין רוחני וכדומה; ומתן שירותי סיוע במו"פ לחוקרים וחברות השואפים למנף את הנתונים האגורים ב"נכס"

הגדלת מספר מומחי הבינה המלאכותית בישראל – בישראל קיים חוסר משמעותי במומחי בינה מלאכותית, וזאת אף כי היא מדורגת בראש הדירוגים העולמיים בכל הנוגע לאיכות וצפיפות ההון האנושי בתחום. פער זה משקף את המקום המרכזי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית, ואת הכניסה המהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית לכלל ענפי המשק. בכדי להגדיל את מספר המומחים משיקה התכנית בפעם הראשונה תכנית להכשרה אקדמית מתקדמת של מומחים בצה"ל, תכנית למשיכה של הון אנושי מחו"ל, תכנית מלגות להגדלת מספר הלומדים לתארים מתקדמים, ותכנית הכשרה (upskilling) לבעלי תארים מחקריים בתחומי המדעים.

הפוסט נביוס נבחרה להקים את מחשב העל הלאומי בהשקעה של למעלה מחצי מיליארד שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Amazon Web Services (AWS) הכחישה את הדיווחים כי היא מפסיקה את תוכניותיה להתרחבות בישראל.

דיווח שפורסם מוקדם יותר בגלובס טען כי החברה אינה מתכננת להגדיל את כמות מרכזי הנתונים שלה במדינה. עם זאת, AWS דחתה את הטענות. דובר החברה אמר ל-DCD: "הכתבה הזו שגויה, הן בפרטים והן במסקנות. אנחנו ממשיכים להשקיע בתשתיות שלנו בישראל, בהתאם לתוכנית ההשקעה שהכרזנו עליה."

בשנת 2023 הכריזה AWS על תוכניות להשקעה של 7.2 מיליארד דולר בישראל עד שנת 2037. תוכניות אלו כוללות השקעות הון ותפעול הקשורות להקמת אזור הענן AWS Israel (Tel Aviv) Region ולתחזוקתו.

AWS הייתה הזוכה המרכזית במכרז "נימבוס" לשירותי ענן ממשלתיים ב-2021, בשווי של 1.2 מיליארד דולר. גם Google Cloud זכתה בחלק מהמכרז והשיקה את אזור הענן שלה בתל אביב באוקטובר 2022.

בעקבות המכרז, AWS שכרה שלושה מרכזי נתונים גדולים בישראל – שבנייתם בוצעה על ידי חברת שונפלד הנדסה – בשוהם, תנובות באזור השרון, ובאזור התעשייה הר-טוב ליד בית שמש. מרכזי הענן של AWS בישראל הושקו רשמית בשנת 2023.

למרות הכחשות AWS, הדיווח בגלובס ציין שכ-80 אחוז מהחברות הישראליות פועלות בעיקר בחו"ל ומשתמשות בשירותי ענן מחוץ לישראל.

אתגרים ואיומים על מרכזי נתונים בישראל

הסיכונים הפיזיים למרכזי נתונים בישראל היוו מאז ומתמיד דאגה, והם החמירו בשל הסכסוך עם עזה. רבים מהמרכזים בארץ נבנים מתחת לקרקע להגנה מפני תקיפות.

לצד זאת, חברות נוספות הודיעו על תוכניות למרכזי נתונים בישראל. קרן התשתיות הישראלית Keystone הגישה בקשה להקמת שני מרכזי נתונים בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה, ואנבידיה הכריזה על פיתוח מרכז נתונים בהספק של 30 מגה-ואט במדינה.

תגיות: AWS, נימבוס, מרכזי נתונים, תשתיות בישראל, AWS Israel Region, השקעות טכנולוגיות, Google Cloud, אנבידיה.

הפוסט AWS מכחישה דיווחים על הפסקת ההתרחבות בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אנבידיה (NVDA, Technology) הכריזה על תוכניות להרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל ולהקמת מרכז נתונים מחקרי והנדסי מתקדם ליד יוקנעם. המתקן החדש, שגודלו 10,000 מ"ר ושעלות הקמתו מוערכת בכ-500 מיליון דולר, יהיה אחד ממרכזי הנתונים הגדולים והמתקדמים ביותר בישראל.

גורמים בענף אומרים כי בניית המרכז מהווה הצהרה של אנבידיה לפיה היא תגן על ישראל מפני הגזירות החדשות באמצעות ביטול הצו או העברת ישראל לרשימה הלבנה.. בתחילת השבוע, כזכור, הכריז הנשיא היוצא של ארה"ב ג'ו ביידן על הטלת מגבלות חמורות על יצוא שבבים לכמעט כל מדינות העולם ובבהן ישראל, שמלבד 17 מדינות שזכו לפטור, יידרש אישור פרטני לכל רכישה של שבבים חזקים. אנבידיה היתה בין המתנגדים הראשונים לכך בטענה של הדבר יעצור את החדשנות בתחום. גם SIA הצטרפה לעמדה זו.

צוותי המוצר וההנדסה של אנבידיה יעברו למרכז החדש, שאמור להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2025. החברה תשתמש במתקן על מנת לקדם טכנולוגיות מתקדמות של מרכזי נתונים, כולל חומרת רשת, תוכנה, עיצוב מעבדים (CPU) ויישומים בתחום הבינה המלאכותית.

בין הציוד שישמש במרכז החדש נמנים שבבי העל Blackwell ו-Grace Blackwell, מתאמי הרשת BlueField3 SuperNIC, ומתגי Spectrum-X800 ו-Quantum-X800. לפי החברה, טכנולוגיות אלו יחזקו את מעמדה כמובילה בתשתיות מחשוב מבוססות בינה מלאכותית.

בהודעת החברה נמסר כי זהו חלק מהמאמץ הנרחב של אנבידיה לחזק את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית וטכנולוגיית מרכזי הנתונים העולמית. בנוסף להשקעה בישראל, הדבר מדגיש את מחויבותנו להוביל את ההשקעה במחשוב עתיר ביצועים. המתקן החדש יהיה מרכיב מרכזי בצמיחה שלנו ובחדשנות שאנו מובילים בקהילת הבינה המלאכותית והטכנולוגיה הרחבה יותר.

ההספק של מערכות המחשוב במרכז החדש יעמוד על 30 מגה-וואט – נתון חריג בהתחשב בעובדה שמדובר בכח מחשוב שמוקדש כולו לחברה אחת ולא דאטה-סנטר שמספק שירותים לחברות רבות. העוצמה הזו דורשת כמובן יכולות קירור מתקדמות כמו קירור נוזלי שיוטמעו באתר. באנבידיה לא חשפו פרטים על עלות הקמת הסייט החדש, אולם על פי ההערכות מדובר במאות מיליוני דולרים על תשתית המשרדים והמחשוב. האתר החדש יחל לפעול במחצית הראשונה של 2025.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל אמר שאתר המחקר, הפיתוח וההנדסה החדש יאפשר לאלפי עובדי אנבידיה בישראל "להמשיך לפתח את הטכנולוגיות שמניעות את הבינה המלאכותית, הכוח הטכנולוגי החשוב ביותר של זמננו".

אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות ביותר בישראל, ובקצב הזה היא גם עשויה להפוך למעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי עם הקיצוצים והצמצומים באינטל, שמחזיקה כיום בתואר. מאז רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020, מספר העובדות והעובדים של אנבידיה בישראל יותר מהכפיל את עצמו והחברה מפעילה כיום משרדים ביקנעם, תל אביב, רעננה, באר שבע ותל חי, ואף מכריזה על מאות משרות פתוחות.

אנבידיה היא בין החברות הרב לאומיות הבודדות שעמדה מאחורי עובדיה בישראל מאז ה-7 באוקטובר. בינואר 2024, כשלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה תמכה אנבידיה רשמית ליוותה את משפחתו של אבינתן אור, עובד החברה החטוף.

הפוסט אנבידיה תשקיע קרוב ל 2 מילארד ש"ח בבניית מרכז נתונים ל-AI ביוקנעם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי פיתחו גישה המקנה "שקיפות אלקטרומגנטית" למשטחים קשיחים. שקיפות זו נשמרת עבור כל זווית פגיעה של האור במשטח. את המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Advanced Optical Materials, ערכו פרופ' אריאל אפשטיין והדוקטורנט עמית שחם.

הטכנולוגיה החדשנית מבוססת על עיקרון אלקטרומגנטי בשם Generalized Huygens' condition, המאפשר יצירה של מטא-משטחים חדשניים השומרים על שקיפות אלקטרומגנטית בכל טווח הזוויות. שקיפות גורפת זו (omnidirectional transparency) באה לידי ביטוי הן ברמת תא היחידה המהונדס (מטא-אטום) והן ברמת המשטח השלם (מטא-משטח).

מטא-משטחים קיימים סובלים ממגבלות רבות בכל הקשור לתגובה זוויתית רחבה, והגישה החדשה פותרת בעיה זו. פריצת דרך זו והשלכותיה רלוונטיות ליישומים רבים ובהם אנטנות שטוחות, התקנים אופטיים לעיבוד תמונה אנלוגי, מראות ועדשות דקות ומערכות דימות קומפקטיות.

המחקר ונגזרותיו הוצגו השנה על ידי עמית שחם בכנסים המרכזיים בתחום. בכנס האגודה האירופית לאנטנות ולהתפשטות גלים שנערך בגלזגו (EuCAP 2024), ועדת השיפוט של הכנס זיכתה אותו בפרס המאמר הטוב ביותר בתחום האלקטרומגנטיות, ובכנס נוסף (של ארגון ה-IEEE) שהתקיים בפירנצה (IEEE APS/URS 2024) הוא זכה במקום השני בתחרות למאמרי סטודנטים.

למאמר ב-Advanced Optical Materials

הפוסט חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המקנה "שקיפות אלקטרומגנטית" למשטחים קשיחים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תיעוד קריסת המנוף בקרית גת // השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

מנוף תעשייתי נפל והתרסק שלשום (ראשון) באתר בניה במפעל אינטל בשדרות היהלום בקריית גת, המנוף שהתרסק מסיבה לא ברור נפגע באופן משמעותי, גרם נזק רב לסביבת אתר הבנייה ופצע מספר אנשים במקום. חובשים ופרמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבי"ח בריזילי שלושה פצועים במצב קל עם חבלות בגפיים, בעקבות קריסת המנוף.

אינטל בונה כעת את הפאב 38 שהיה צפוי להתחיל לפעול כבר ב 2024 ומתוכנן לייצר שבבים בטכנולוגיה מתקדמת. ככל הנראה 7 ננומטר או 5 ננומטר. למרות כל הקיצוצים באינטל החברה החליטה להמשיך לקדם את בניית הפאב בישראל לאור נסיון מצוין שיש לאינטל במפעליה בישראל. מי שאחראי למימוש הפרויקט הוא דניאל בן עטר האחראי על מפעלי היצור של אינטל בעולם וגם משמש כיום כמנכ״ל משותף של אינטל ישראל.

הפוסט קריסת מנוף באתר בנייה באינטל בקריית גת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחצית הראשונה של 2024 הייתה נקודת שיא עבור אנבידיה, החברה האמריקנית המובילה בתעשיית השבבים, כאשר שילשה את משלוחי השבבים הגלובליים שלה. עם זאת, מומחים מזהירים כי הדרישה הגוברת לייצור שבבים מעלה את השימוש בחשמל לרמות בלתי-ניתנות להתעלמות, דבר העלול לפגוע במעבר לאנרגיה ירוקה. התהליך המסובך של ייצור שבבים מתקדמים, המשתמש במכונות ליתוגרפיה באולטרה-סגול קיצוני (EUV), דורש צריכה גבוהה של חשמל.

לפי דו"חות של בלומברג, מכונות אלו צורכות בסביבות מגה-וואט חשמל, כמות אנרגיה המקבילה לצריכת האנרגיה של בית ספרדי ממוצע במשך ארבעה חודשים. כבר בשנת 2013 הזהירה חברת הייעוץ האמריקנית מקינזי כי מפעלי ייצור שבבים טיפוסיים צורכים כמויות חשמל השוות לצריכת כ-50,000 משקי בית בשנה.

במיוחד בטאיוואן, המהווה בית לחברת TSMC, המובילה העולמית בייצור שבבים, צריכת האנרגיה של התעשייה חורגת משמעותית מהמקובל במדינות אחרות. בשנת 2020, TSMC היוותה כ-6% מצריכת האנרגיה של טאיוואן, וצפויה להגיע לכ-12.5% עד 2025. הבעיה נעוצה בכך שיותר מ-80% מהאנרגיה בטאיוואן מגיעה משריפת דלקים מאובנים, כמו פחם וגז. על אף שהממשלה קבעה יעד של 20% אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2025, הערכות אחרונות מצביעות על כך שהיעד יונמך ל-15%.

גם מדינות נוספות, כגון דרום קוריאה וסין, מתמודדות עם בעיות דומות. בדרום קוריאה, ענקית הטכנולוגיה סמסונג מפעילה שישה מפעלי שבבים שמהווים כ-3% מחשבון החשמל של המדינה. על אף מאמציה של סמסונג להרחיב את פעילותה ולנסות להתחרות ב-TSMC, היא נתקלת באתגרים הנוגעים לצריכת האנרגיה, במיוחד על רקע השימוש הנרחב בפחם וגז במדינה.

בתוך כך, ישנם מומחים המאמינים כי קיימות דרכים לשיפור המצב. מחקר ופיתוח של שיטות ייצור חסכוניות יותר באנרגיה, כגון שימוש באור לעיבוד מידע או חקר מצבים קוונטיים, עשויים להוות פתרון לטווח הארוך. חברת Canon הודיעה על כוונתה להיכנס לשוק מכונות הליתוגרפיה באמצעות טכנולוגיות דפוס ננו, העלולות להפחית את עלות הייצור ואת צריכת האנרגיה.

עם זאת, חברות כמו אינטל, המקדמות את השימוש באנרגיה ירוקה, עדיין מתמודדות עם עלייה כללית בצריכת החשמל עקב טכניקות ייצור מתקדמות. על אף שאינטל משתמשת ב-80% אנרגיה ממקורות מתחדשים במתקניה באריזונה, ניו מקסיקו ואורגון, אתגרי האנרגיה בעולם השבבים נמשכים.

מומחים מזהירים כי אם לא ינקטו צעדים משמעותיים, ייצור השבבים עלול להמשיך להוות מכשול מהותי למעבר לאנרגיה מתחדשת ולהשפיע על הסביבה העולמית בעשורים הבאים.

הפוסט צריכת החשמל של השבבים מהווה מכשול מהותי במעבר לאנרגיה מתחדשת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקרן הלאומית למדע של ארה"ב (NSF), בשיתוף עם חברות בינלאומיות מובילות כגון אריקסון, אינטל, מיקרון וסמסונג, הודיעה על הענקת 42.4 מיליון דולר במענקים חדשים במסגרת תחרות ה-FuSe2 – Future of Semiconductors. מענקים אלה נועדו לתמוך במחקר וחינוך פורץ דרך בטכנולוגיות מוליכים למחצה, להעצים את ההובלה האמריקנית במחקר וחדשנות בתחום ולפתור אתגרים קריטיים, כולל משימות מחשוב מתקדמות, ייעול אנרגטי, ביצועים, ייצור ושרשראות אספקה.

מענקי FuSe2 יתמכו במחקר לקידום טכנולוגיית המוליכים למחצה, חיזוק תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב, ותמיכה ביעדי חוק ה-CHIPS והמדע מ-2022, אשר מטרתו להבטיח הובלה ארוכת טווח בתחום המיקרואלקטרוניקה ולתרום לצמיחה הכלכלית באזורים שונים בארה"ב. ככל שהביקוש ליכולות מחשוב מתקדמות גובר, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, הצורך בטכנולוגיות מוליכים למחצה יעילות ואמינות הופך חיוני מתמיד. הפרויקטים הנתמכים יחקרו גישות חדשות שיתגברו על המגבלות הקיימות בעיצוב וייצור מוליכים למחצה, מה שיבטיח שארה"ב תישאר בחזית ההתקדמות הטכנולוגית העולמית.

זוהי ההתקדמות הבאה בתוכנית ה-FuSe. לפני שנה בדיוק, NSF השיקה את התוכנית הראשונית אשר סיפקה מענקים בסך 45.6 מיליון דולר ל-24 פרויקטים מחקריים וחינוכיים, גם הם בתמיכת חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן.

מנהל ה-NSF, סתרמאן פנצ'נתן, אמר כי "החדשנות במחקר המוליכים למחצה היא קריטית לתחרותיות העולמית שלנו בתחום האלקטרוניקה המודרנית, המחשוב ושרשראות האספקה. ההשקעות הללו לא רק תומכות בעתיד המוליכים למחצה כגורם כלכלי מרכזי, אלא גם בביטחון הלאומי שלנו."

ההשפעות הרחבות של מענקים אלו כוללות:

• טכנולוגיות מחשוב מתקדמות: הפרויקטים שואפים לפתח טכנולוגיות מתקדמות כגון מוליכים-למחצה דקיקים, עיצובים חדשניים של שבבים ואלגוריתמים מתקדמים. על ידי שיפור ביצועי עומסי עבודה של בינה מלאכותית ופיתוח פתרונות יעילים באנרגיה למכשירי קצה, ההמצאות האלו מבטיחות להרחיב את הגישה למחשוב מתקדם ולשפר את היעילות ביישומים מגוונים.
• ייעול אנרגטי והשפעות סביבתיות: המענקים יקדמו ייעול אנרגטי במערכות מחשוב, כולל פיתוח מערכות להולכת אנרגיה אנכית ומעגלים תלת-ממדיים צפופים. יוזמות אלו עשויות להפחית באופן דרמטי את צריכת החשמל ודרישות הקירור של מרכזי נתונים, ולהביא לשיפור בקיימות הסביבתית.
• אלקטרוניקה מתקדמת בעלת ביצועים גבוהים: הפרויקטים שואפים להאיץ את האימוץ של מכשירים ורכיבים מתקדמים כגון רכיבי זיכרון, חישה ואנרגיה, ולהשיג תפקודים מתקדמים בטכנולוגיות מוליכים למחצה. המיקוד הוא באינטגרציה של רכיבים וחומרים חדשים במערכות העתידיות.
• חומרים ומכשירים מהדור הבא: חלק מהפרויקטים יתמקדו בפיתוח חומרים ומכשירים חדשים אשר יתגברו על מגבלות קיימות באחסון נתונים, עיבוד ובמערכות עיבוד מידע קוונטי, מה שיוביל לפריצות דרך בפתרון בעיות חישוב מורכבות.

תמיכה בפרויקטים חדשניים אלה תתרום לפיתוח כוח עבודה מגוון ומיומן, ותספק חשיפה רחבה יותר לטכנולוגיית מוליכים למחצה בקרב קהלים מגוונים.

הפוסט הקרן הלאומית למדע בארה"ב מעניקה 42.4 מיליון דולר למענקים חדשים בתחום המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.