במסגרת פתיחת שבוע PLANETech בתל אביב נערך אתמול (07.12.2025) כנס משותף של משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן ו-PLANETech, שעסק באתגרים ובהזדמנויות של חוות השרתים ותשתיות ה-AI בישראל. במרכז האירוע נחשף דוח לאומי מקיף בשם “בינה מלאכותית ותשתיות חוות שרתים בישראל – הזדמנות לפיתוח מנוע כלכלי והובלה עולמית”, המציג תמונת מצב גלובלית לפיה שוק ה-AI צפוי לחצות את רף הטריליון דולר עד 2032, בעוד הביקוש לחשמל מצד חוות שרתים צפוי להכפיל את עצמו עד 2030.

עו"ד עידית רייטר, שותפה וראש מחלקת דיני סביבה וקיימות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, פתחה את הכנס וציינה כי השנה האחרונה המחישה עד כמה התחום מואץ, וכמה השטח רץ מהר יותר מן הרגולציה. לדבריה, ההיענות של חברות חוות השרתים, חברות הטכנולוגיה, ההייפרסקיילרים ומשרדי הממשלה למפגשים המשותפים שהתקיימו במהלך השנה, חשפה עד כמה חיונית ההיכרות בין כלל הגורמים, וכמה חסמים ניתן לפתור באמצעות תיאום רגולטורי ותכנוני. רייטר הזכירה גם את ההתפתחויות המשמעותיות שאירעו בחודשים האחרונים – ובהן פרסום דוח ועדת נגל להאצת הבינה המלאכותית, הקול הקורא של החשב הכללי בנושא חוות שרתים וצריכת אנרגיה, וטיוטת חוק ההסדרים שבין השאר עוסקת במוכנות משק החשמל לגידול בצרכי ה-AI. היא הדגישה כי כל אלה מצביעים על הכרה גוברת בחשיבות חוות השרתים, ועל הצורך הדחוף לקבוע מסגרת פעולה סדורה ואחידה.

בהמשך אמרה רייטר: “המציאות הרגולטורית הקיימת אינה נותנת מענה להיקפי הצמיחה ולדרישות התשתית של הבינה המלאכותית. העולם מתקדם במהירות, וישראל חייבת לקבוע מדיניות לאומית ברורה שתאפשר תכנון ארצי אחיד, פישוט משמעותי של הליכי רישוי, ויצירת מנגנונים שתומכים בחדשנות – במקום לעכב אותה”. עוד הוסיפה: "חוות שרתים, מעצם קיומן, מאותגרות בצריכת האנרגיה והשימוש במים, ומאותגרות בשרידות שלהן בפני פגעי מזג האויר ולשינוי האקלים, לפיכך, אולי בטווח הקצר, נראה כי החסמים הרגולטורים והצורך הדחוף בהקלה בהליכי תכנון ורישוי וחיבורי חשמל הם הבוערים, אבל החדשנות הטכנולוגית להתייעלות בצריכת משאבים והפחתת טביעת הרגל הסביבתית (mitigation) ולהסתגלות (adaptation) נמצאת גם בטווח הקצר, גם בטווח הבינוני ובוודאי שבטווח הארוך – זו הליבה שתאפשר לתחום להתפתח. "לדבריה, “ללא צעדים מהירים ומדיניות מתואמת, ישראל עלולה להחמיץ את אחת ההזדמנויות הכלכליות הגדולות של העשור. אם נפעל נכון – נוכל להפוך למוקד בינלאומי של תשתיות AI ולטכנולוגיות אקלים”.

רותם טריביצקי, מנכ"לית PLANETech, הוסיפה: “חשיפת הדוח הלאומי ממחישה עד כמה חוות שרתים ותשתיות AI הפכו לנכס אסטרטגי הנמצא בצומת שבין אנרגיה, מים וחדשנות. המסמך נועד לסייע לישראל לעמוד באתגר ובעיקר בהזדמנות הגדולה שהרגע הזה מביא עמו. הפתרונות הישראליים בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות והבינה המלאכותית מבוקשים היום יותר מתמיד, והביקוש הבינלאומי לשתף פעולה איתנו ממשיך לגדול.

שבוע PLANETech והדוח הלאומי מדגישים את התפקיד של ישראל בפיתוח תשתיות אקלים חדשניות ובעיצוב עתיד בר-קיימא ורווחי לעולם כולו”.

יונית גולדברג, מנכ"לית איגוד חוות השרתים, אמרה: “היעדר אחידות בין הדרישות של הרשויות השונות מקשה על הקמה ותפעול של חוות שרתים בישראל. אם ישראל רוצה למשוך השקעות ולפעול בקנה מידה בינלאומי – חייבים רגולציה מתואמת, ודאית ואחידה.

הדוח מציע לאמץ מסגרות מדידה בינלאומיות כמו PUE למדידת יעילות אנרגיה ו-WUE למדידת יעילות מים, לצד תמריצים לחדשנות ושיפור ביצועים. הוא מציג צפי לצמיחה שנתית של כ-13 אחוזים בשוק חוות השרתים המקומי עד 2030, ומהווה קריאה לפעולה לעגן את פיתוח תשתיות ה-AI כיעד לאומי, להשקיע בחדשנות אנרגטית ובתשתיות קלימטק, ולהציב את ישראל בחזית התעשייה העולמית של חוות השרתים. 

הכנס כלל פאנל מקצועי בהשתתפות נציגים מ-Serverz, Stream11, בינת דטה סנטרס ומומחי תכנון ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, ועסק ברגולציה מאפשרת, חסמים תכנוניים, חדשנות טכנולוגית וצמצום טביעת הרגל הפחמנית של תשתיות המחשוב. הכנס סימן את פתיחתו של שבוע עשיר בתוכן ובשיתופי פעולה, שמטרתו לבסס את ישראל כמובילה עולמית בתשתיות AI ובטכנולוגיות אקלים.

הפוסט שוק ה-AI העולמי יגיע לטריליון דולר, אך בישראל אין עדיין תכנון ארצי לחוות שרתים  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Marvell, מובילה גלובלית בפתרונות מוליכים למחצה לתשתיות נתונים, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת חברת הסטארט-אפ Celestial AI, חלוצה בתחום הפוטוניקה האופטית. העסקה, המוערכת בכ-3.25 מיליארד דולר, מתוכם מיליארד דולר במזומן וכ-2.27 מיליון מניות של מארוול תאיץ את שילוב הקישוריות האופטית בתוך ובין רכיבים של מארוול ולקוחותיה עבור מרכזי נתונים מונעי בינה מלאכותית (AI) וענן, המהווים את חוד החנית של מהפכת המחשוב העולמית.

הרכישה תציב את מארוול בחזית המעבר המכריע מחיבורים חשמליים (נחושת) לחיבורים אופטיים מלאים (פוטוניקה) בתוך מרכזי הנתונים, בתוך ארונות מעבדי ה-GPU/XPU, ואפילו בתוך שבבי העיבוד עצמם. טכנולוגיית הליבה של Celestial AI, המכונה Photonic Fabric, מציעה פלטפורמה שתוכננה במיוחד עבור קישוריות אופטית לרשת ה-Scale-Up, שנחשבת כמפתח לארכיטקטורות ה-AI מהדור הבא בקצבים גבוהים.

מערכות בינה מלאכותית מואצות, דוגמת אשכולות ענק של מעבדים גרפיים (XPUs) המשמשים לאימון מודלי שפה גדולים (LLMs), אינן מוגבלות עוד לארון שרתי XPU יחיד. הן מתפתחות לתצורות מרובות-ארונות המשתרעות על פני מרחב גדול ומחברות מאות XPUs, הדורשים רמת תקשורת חסרת תקדים.

כדי שאשכולות אלו יעבדו כיחידה אחת יעילה, הם זקוקים לקישוריות (Fabric) משולבת בעלת שלושה מאפיינים קריטיים: רוחב פס עצום, שיהוי (Latency) נמוך במיוחד, וכן יכולת הרחבה (Scale-up) מכל XPU לכל XPU אחר באופן ישיר. ארכיטקטורה זו מאפשרת לכל מעבד לגשת ישירות לזיכרון של כל מעבד אחר במערכת שזו דרישה חיונית לביצועי AI בקנה מידה רחב.

חיבורי הנחושת המסורתיים אינם מסוגלים לעמוד עוד בדרישות ההולכות וגדלות של הספק, רוחב פס וטווח של מערכי AI רב-ארוניים. ככל שהמהירות עולה והמרחק גדל, הנחושת סובלת מצריכת חשמל גבוהה ומאובדן אותות משמעותיים.

כאן נכנסת פלטפורמת ה-Photonic Fabric של חברת Celestial AI, אשר מחליפה את חיבורי הנחושת המסורתיים באור (פוטוניקה). טכנולוגיה זו מציעה יתרון דרמטי, המאפשר בניית "כבישים מהירים" להעברת נתונים שמציעים יעילות אנרגטית כפולה: צריכה של רק חצי מההספק של נחושת וגם קצב העברה עצום. לדוגמה, שבב הדור הראשון של Photonic Fabric מסוגל להעביר נתונים בקצב של 16 טרה-ביט לשנייה, מהירות הגבוהה פי עשרה מהמקובל כיום, ובכך מבטיחה שכל המעבדים במערכת יוכלו לתקשר זה עם זה במהירות שיא ובהשהיה כמעט מיידית.

נקודת המפנה המשמעותית ביותר היא המעבר לקישוריות אופטית בתוך האריזה (In-Package) של המעבד, ולא רק בין ארונות השרתים.

טכנולוגיית Photonic Fabric של Celestial AI מאפשרת אינטגרציה באריזה אחת (Co-packaged) של הפוטוניקה עם מעבדי XPU ומתגים רבי-עוצמה באריזה תלת-ממדית. יכולת זו נובעת מהיציבות התרמית המצוינת של הפלטפורמה, המאפשרת לה לפעול באופן אמין בסביבות החום הקיצוניות הנוצרות על ידי מעבדי XPU רבי-קילוואט.

בנוסף הקישור האופטי נעשה ישירות לתוך ה-XPU, במקום מקצה השבב. גישה זו לא רק יוצרת פתרון קומפקטי ומשולב יותר, אלא גם משחררת מיקום קריטי בקצה השבב ("Beachfront") שניתן להקצות מחדש כדי להגדיל משמעותית את כמות זיכרון ה-HBM (High Bandwidth Memory) בחבילת ה-XPU, ובכך לשפר דרמטית את ביצועי עיבוד ה-AI.

כמו כן, פלטפורמת ה-Photonic Fabric אינה מוגבלת רק לחיבורי המעבדים הנוכחיים. הטכנולוגיה פותחת דלתות למהפכות עתידיות בדרך שבה המחשבים חושבים ומעבדים נתונים: ראשית, היא תאפשר "זיכרון אחוד" (Pooled Memory), שיטה שבה כל המעבדים יכולים לגשת למאגר זיכרון משותף ועצום מרחוק ביעילות חסרת תקדים. שנית, הטכנולוגיה תוכל להחליף את החיבורים החשמליים הצפופים שבין חלקי השבב השונים (Die-to-Die), מה שיוביל לצפיפות וביצועים גבוהים בהרבה בתוך שבבי המחשב עצמם.

רכישה זו תמצב את מארוול כמובילה בשוק החדש והצומח של החיבורים האופטיים לשבבים, שוק שהחברה צופה כי יהפוך למרכזי. מארוול בונה על הצלחת הרכישה וצופה כי חברת Celestial AI תתחיל לתרום להכנסותיה באופן משמעותי החל ממחצית שנת 2028. התחזית היא לצמיחה מהירה במיוחד: החברה מעריכה כי עד סוף 2028 ההכנסות השנתיות מפעילות זו יגיעו לקצב של 500 מיליון דולר, וכי קצב זה יוכפל למיליארד דולר עד סוף שנת 2029. חשוב לציין כי בנוסף לסכום הרכישה הראשוני, קיימת תמורה נוספת פוטנציאלית של עד 2.25 מיליארד דולר במניות, שתשולם אם Celestial AI תעמוד ביעדי ההכנסות השאפתניים הללו. העסקה צפויה להיסגר רשמית ברבעון הראשון של 2026, לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים.

מאט מרפי, יו"ר ומנכ"ל מארוול, הדגיש את חשיבות העסקה: "רכישת Celestial AI היא גיים צ'יינג'ר בהתפתחות של מארוול ומרחיבה את היכולות שלנו בקישוריות AI, ומציבה אותנו בחזית תשתיות הבינה המלאכותית. יכולות אלו מאפשרות לנו גישה לשוק רחב יותר באופן שמאיץ את ההתקדמות שלנו על פי מפת הדרכים של החברה במטרה לספק את פלטפורמת הקישוריות השלמה ביותר בתעשייה ללקוחות AI וענן."

סנדיפ בהארטי, נשיא קבוצת מרכזי הנתונים של מארוול, הוסיף: "על ידי שילוב הטכנולוגיה בקו מתגי התקשורת ל-Scale-Up שלנו, הכולל את פרוטוקול UALink הייעודי, עם החיבור האופטי פורץ הדרך של Celestial AI, נאפשר ללקוחות לבנות מערכות בינה מלאכותית שמתרחבות מעבר למגבלות הנחושת ומגדירות מחדש את האפשרי בארכיטקטורת מרכזי נתונים."

דייב בראון, סגן נשיא לשירותי חישוב ולמידת מכונה ב-AWS הביע תמיכה במהלך: "אנו מאמינים שלחיבורים אופטיים יהיה תפקיד חשוב בעתיד תשתיות הבינה המלאכותית. Celestial AI עשתה התקדמות מרשימה, ואנו מצפים שהשילוב שלהם עם חברת מוליכים למחצה גדולה כמו Marvell יסייע להאיץ עוד יותר את החדשנות האופטית להרחבת היקף פריסת AI מהדור הבא."

דיוויד לזובסקי, מייסד-שותף ומנכ"ל Celestial AI, סיכם: "מארוול היא הבית האידיאלי ל-Photonic Fabric שלנו, עם קנה המידה, קשרי הלקוחות והמומחיות בקישוריות הדרושים כדי להוביל את הפלטפורמה הזו לייצור המוני. יחד עם אסטרטגיית מתגי התקשורת של מארוול, אנו נרגשים להאיץ את המעבר לחיבור אופטי בקנה מידה רחב ולהרחיב את מה שתשתית הבינה המלאכותית מהדור הבא יכולה להשיג."

הפוסט מארוול תרכוש את Celestial AI תמורת 3.25 מיליארד דולר בכדי לקדם את מהפכת הקישוריות האופטית במרכזי הנתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השקעת הענק היא בשורה משמחת לשוק השבבים הישראלי אך באותה עת מעלה כמה שאלות מהותיות: האם יש הצדקה כלכלית להקמת מפעל שכזה בישראל? האם קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר מסוגלת להרים פרויקט תעשייתי בסדר גודל של מילארד וחצי דולר? ומה המשמעות הלאומית של הקמת מפעל שבבים עצמאי בדרום הארץ?

ישראל נחשבת כיום למעצמת תכנון שבבים, אך איננה מעצמת ייצור. עד כה, המפעלים הגדולים בארץ נבנו על ידי תאגידי ענק בינלאומיים: אינטל בקריית גת ומפעל טאואר במגדל העמק (שנוסד במקור על ידי נשיונל סמיקונדקטור). לכן ההחלטה של AWZ להקים מפעל פרטי חדש היא הפתעה לטובה.

אמנם לא מדובר במפעל ליצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות ננומטריות אך הייצור של שבבים מתרכובות III-V מתייחס לשימוש בחומרים מיוחדים ממשפחת יסודות הקבוצה השלישית והחמישית בטבלה המחזורית (כמו גליום, אינדיום, ארסן, פוספור), כדי ליצור שבבים מתקדמים עם ביצועים גבוהים בהרבה משבבי סיליקון רגילים.  תרכובות III-V משמשות לתחומים מתקדמים כגון: תקשורת מהירה, מערכות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, פתרונות G5 ויישומים ביטחוניים. כיום ישראל תלויה בייבוא רכיבים כאלה, והקמת מפעל מקומי עשויה לצמצם את התלות הזו ולחזק את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית שלנו. לא במקרה משרד הביטחון ומפא"ת מעורבים בפרויקט. יחד עם זאת לא מדובר בהקמת מפעל ליצור שבבים דיגיטלים כמו המפעלים הקיימים בטיוואן וקוריאה שעלות בנייתן יכולה להסתכם בכ- 20 מילארד דולר למפעל.

מעבר לכך, ההקמה באשקלון היא אמירה חברתית וכלכלית. הדרום, שספג פגיעות קשות באירועי 7 באוקטובר, זקוק למנועי צמיחה חדשים. מפעל כזה יכול לייצר אלפי משרות איכותיות, למשוך מהנדסים ויזמים, ולהפוך את אשקלון למוקד חדשנות אזורי.

אך האם יש למפעל שכזה הצדקה כלכלית?

הקמת מפעל שבבים היא אחת ההשקעות הכבדות ביותר בעולם התעשייה. אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים במפעליה, טאואר נבנתה על ידי תאגיד בינלאומי עם גב פיננסי עצום. לעומת זאת AWZ היא קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר, סכום מכובד אך קטן יחסית לעולם השבבים.

כאן עולה השאלה: האם קרן בסדר גודל כזה יכולה לממן פרויקט שמוערך בכ-5 מיליארד ש"ח? התשובה מורכבת. מצד אחד, ברור שהקרן לבדה אינה יכולה לשאת את מלוא ההשקעה. מצד שני, המודל שהוצג – Open Fab – מאפשר שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ותאגידים. כלומר, המימון עשוי להגיע משילוב של השקעות פרטיות, סיוע ממשלתי, שיתופי פעולה תעשייתיים וכניסת שותפים אסטרטגיים.

חשוב לציין כי  AWZאינה מתיימרת להיות אינטל אוTSMC . היא מתכוונת להקים מפעל בקנה מידה בינוני, המתמקד בטכנולוגיות נישה מתקדמות ולא יכלול יצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות יצור של ננומטרים בודדים.

מצד שני המיזם של AWZ מתוכנן לשלב בין ייצור, אריזה מתקדמת (advanced packaging), שירותי design והכשרת כוח אדם – הכל תחת קורת גג אחת. זהו מודל אינטגרטיבי שיכול להרחיב את שרשרת הערך המקומית וליצור רציפות ייצורית בישראל.

עם זאת, הסיכונים אינם מבוטלים. ראשית, לא פורסמו לוחות זמנים או קיבולות ייצור. שנית, לא ברור מה יהיה היקף הסיוע הממשלתי שקרן AWZ מצפה לקבל. שלישית, התחרות העולמית בתחום השבבים עצומה, ולא בטוח שישראל יכולה להתחרות בעליוית הייצור של אותם שבבים בסין, טאיוואן או ארה"ב.

אם כך האם מדובר בהחלטה אסטראטגית נכונה?

כאשר באים לבחון האם המפעל ישתלם כלכלית, יש לשאול גם האם ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא להקים אותו. בעולם שבו שרשראות אספקה נשברות, טכנולוגיות מתקדמות הופכות לנכס אסטרטגי ובמצבה הבטחוני של ישראל עליה לשמר גם יכולות יצור עצמאיות. לכן מפעל יצור שבבים בדרום הארץ הוא לא רק השקעה, הוא גם ביטוח לאומי לעתיד. כעת נותר רק לקוות כי קרן AWZ בסיוע מדינת ישראל ידאגו לא רק לגזירת הסרטים ולהפרחת סיסמאות אלא יממשו את הקמת המפעל שיש סיבות רבות וטובות להקמתו.

הפוסט מפעל השבבים של AWZ באשקלון – בין חזון למציאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת מרוול (Marvell), ספקית שבבים לתשתיות תקשורת ונתונים, הודיעה על הרחבת סל מוצרי הקישוריות שלה עם רכיבי אקולייזר ליניארי לכבלי נחושת פעילים (ACC) המיועדים לחיבורים בתוך ארונות שרתים במרכזי נתונים.

רקע: עומסי AI וצוואר בקבוק בכבלי נחושת

עליית עומסי העבודה של בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים (HPC) מגדילה את הדרישה לרוחב פס בתוך מרכזי נתונים, ובעיקר בין כרטיסים ורכיבים בתוך אותו ארון.

כבלי נחושת ישירים (DAC) עדיין נפוצים בתוך ארונות, בגלל העלות הנמוכה והפשטות התפעולית, אך ככל שהמהירויות עולות – ל־800 גיגה־ביט לשנייה ויותר – והכבלים נדרשים להיות דקים יותר כדי לשפר זרימת אוויר וקירור, איכות האות והטווח של DAC פסיבי מוגבלים.

מה עושה האקולייזר הליניארי?

הפתרון שמארוול מציגה מבוסס על רכיב אנלוגי קטן המשולב בכבל הנחושת עצמו.
הרכיב מתפקד כאקולייזר – הוא מפצה על עיוותים ואיבודי אות לאורך הכבל ומשפר את איכות האות החשמלי. כך ניתן:

• להאריך את טווח הכבל ביחס ל-DAC פסיבי באותו עובי כבל;
• לשמור על צריכת חשמל נמוכה יותר בהשוואה לפתרונות דיגיטליים אקטיביים;
• להוסיף השהיה (Latency) זניחה ביחס לזמן מעבר האות.

לפי מרוול, הרכיבים החדשים תומכים בקצבי תקשורת של 800 גיגה־ביט לשנייה ו־1.6 טרה־ביט לשנייה, ומתוכננים לעבוד עם אותות PAM4 – טכנולוגיית המודולציה המקובלת בקישורי הדור החדש.

מיקום הפתרון ביחס לחלופות

מארוול ממקמת את האקולייזרים הליניאריים כחלק ממערך פתרונות קישוריות הכולל:

• ACC – כבלי נחושת פעילים עם רכיב אנלוגי (כמו במוצר החדש);
• AEC – כבלים חשמליים פעילים עם רכיב דיגיטלי לעיבוד האות;
• AOC – כבלים אופטיים פעילים לטווחים ארוכים יותר.

החברה מציגה את ה-ACC כפתרון ביניים: שיפור משמעותי על DAC פסיבי, במחיר וצריכת חשמל נמוכים מפתרונות דיגיטליים או אופטיים – במיוחד לחיבורים קצרים־בינוניים בתוך הארון.

שי וואנג, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל יחידת הקישוריות במארוול, אמר כי החברה מבקשת לאפשר ללקוחות לבחור את סוג הקישוריות המתאים לכל שימוש – נחושת אקטיבית, כבלים חשמליים פעילים או אופטיקה – בהתאם לשיקולי ביצועים, עלות וצריכת אנרגיה במרכזי הנתונים.

הפוסט מארוול מציגה אקולייזרי נחושת אקטיביים לחיבורים מהירים בתוך ארונות שרתים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס (נאסד"ק: AMAT) הכריזה היום על שיתוף פעולה אסטרטגי עם GlobalFoundries (GF) להקמת מתקן ייצור מתקדם למוליכי גל באתר  GF בסינגפור, במטרה להאיץ את מהפכת הפוטוניקה, המונעת על ידי בינה מלאכותית.

שיתוף הפעולה מסמן אבן דרך משמעותית בהתפתחות הפוטוניקה כטכנולוגיית בסיס ליישומי AI מהדור הבא, הכוללים מציאות רבודה (AR) וחוויות דיגיטליות מוכוונות משתמש, שדורשות מערכות אופטיות אולטרה יעילות, עם משקל נמוך ורמת ביצועים גבוהה.

אפלייד מטיריאלס תפתח מוליכי גל מתקדמים, ו-GF תשמש כשותפתה לייצור המוני בסינגפור, ותנצל עשרות שנות ניסיון בתחום השבבים.

"הפוטוניקה הופכת במהירות למרכיב קריטי במשקפי מציאות רבודה, וממקמים את המשתמש במרכז חוויית ה-AI  ואפלייד מטיריאלס נמצאת בעמדה ייחודית להוביל מהפכה זו", אמר ד"ר פול מייסנר, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת פלטפורמות הפטוניקה באפלייד מטיריאלס. "שיתוףהפעולה עם GlobalFoundries מאפשר לאפלייד להרחיב את מנהיגותה בהנדסת חומרים ולספק טכנולוגיות תצוגה משולבות במיוחד."

" GlobalFoundries גאה לשתף פעולה עם אפלייד מטיריאלס לקידום חדשנות פוטוניקה בסינגפור", אמר יו קונג טאן, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של הייצור באסיה פסיפיק ואתר GF בסינגפור. "על ידי שילוב המומחיות הגלובלית שלנו בייצור מוליכים למחצה עם הנדסת החומרים המתקדמת של אפלייד, אנו מספקים פתרונות טכנולוגיים חדשניים שיניעו ויאיצו את אימוץ המכשירים של הדור הבא."

שיתוף הפעולה נשען על אקו-סיסטם פוטוניקה מתפתח בסינגפור, הכולל חומרים, חיישנים, אינטגרציה, הרכבה, בדיקות ויישומים.

הפוסט אפלייד מטיריאלס ו-GlobalFoundries משתפות פעולה להאצת פוטוניקה מבוססת בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של פירמת הייעוץ PwC מזהיר כי עד שנת 2035, עלולה שליש מתפוקת השבבים העולמית להימצא בסיכון עקב שיבושים באספקת נחושת – חומר גלם קריטי בתעשיית המוליכים למחצה. הסיכון נובע מהשפעות הולכות ומחריפות של משבר האקלים, בדגש על בצורות ותנאי מזג אוויר קיצוניים באזורים עשירים במחצבים.

הניתוח, שהתפרסם במסגרת סדרת הדוחות "Protecting People & Prosperity", מצביע על כך שכ־32% מהייצור הצפוי של שבבים עד 2035 עלול להיחשף לסיכון הקשור לאספקת נחושת, בעיקר בשל הידלדלות מים באזורים שבהם פועלות מכרות הנחושת. אם פליטות הפחמן ימשיכו במסלולן הנוכחי, שיעור זה עלול לזנק ל־58% עד שנת 2050.

מדינות כמו צ'ילה – המפיקה הגדולה ביותר של נחושת בעולם – עומדות במוקד הדוח. על פי PwC, מחסור במים מהווה סיכון ישיר לתפקוד המכרות במדינה ולשרשרת האספקה העולמית. כמה חברות כרייה בצ'ילה כבר החלו לפעול, בהשקעות בהתפלת מים ושיפור יעילות השימוש בהם.

גלן בורם, ראש תחום שבבים עולמי ב־PwC דרום קוריאה, אמר: "השבבים הם הדם הנסתר של הטכנולוגיה המודרנית. עלינו לפעול כבר היום כדי להבין ולנהל את הסיכונים הפיזיים שמציב שינוי האקלים על שרשרת האספקה".

שוק השבבים העולמי, שמוערך כיום בכ־650 מיליארד דולר, צפוי לעבור את רף הטריליון דולר עד 2030 – אך הדוח קובע כי רבות מהחברות בענף טרם שילבו את סיכוני האקלים בתכנון האסטרטגי שלהן.

לין באבר, סגנית ראש תחום הקיימות הגלובלית ב־PwC, הוסיפה כי "חברות צריכות להתייחס לשיבושים אקלימיים כסיכון מסחרי לכל דבר – כספי, תפעולי או מוניטיני. התאמה חכמה למציאות האקלימית תורמת לגמישות, מעודדת חדשנות ומאפשרת להוביל גם בתקופות של חוסר יציבות".

הדו"ח ממליץ למנהיגים עסקיים למפות את כלל החשיפות לאורך שרשרת הערך ולאמץ צעדים כגון גיוון ספקים, פיתוח חומרים חלופיים, והעמקת שיתופי פעולה בין יצרנים לצרכנים.

עם העלייה בביקוש לשבבים – במיוחד לאור צמיחת הבינה המלאכותית, האנרגיה המתחדשת והתשתיות הדיגיטליות – תעשיית השבבים נאלצת להתמודד עם התלות ההולכת וגדלה שלה בחומרי גלם פגיעים. PwC קוראת לחברות לפעול באופן פרואקטיבי כדי להבטיח את עתיד התעשייה.

הפוסט PwC: משבר האקלים מאיים על שליש מאספקת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA מבקשת לקבל מידע על קרקע בגודל של עד 120 דונםאנבידיה פרסמה הבוקר (א', 6.7) בקשה לקבלת מידע (RFI – Request for Information) לאיתור שטח קרקע רציף לרכישה בגודל שינוע בין 70 ועד 120 דונם, עם זכויות בנייה רציפה בגודל שינוע בין 80 ל-180 אלף מ"ר, זאת כחלק מבחינת האפשרות להרחיב את פעילות החברה בישראל והקמת קמפוס.השטח, אותו מתכננת החברה לרכוש, נדרש להימצא בצפון הארץ, לא רחוק ממשרדי החברה ביקנעם המשמשים כיום אלפי עובדות ועובדים. השטח צריך להימצא בין גבולות כביש 67, כביש 73, כביש 781 וכביש החוף. יקנעם והחלק הדרומי של עמק יזרעאל עומדים בקריטריון גיאורגפי זה.

בבקשת המידע, שיתפה אנבידיה כי היא מחפשת קרקע בייעוד להייטק, בעלת נגישות תחבורתית גבוהה, בסמוך לצירי תנועה מרכזיים ותחבורה ציבורית.בנוסף, אנבידיה ציינה בבקשה לקבלת מידע כי על הקרקע המבוקשת להיות זמינה לבניה, רכישה והקצאה מיידיים, וכי היא לא פוסלת התקשרות לרכישת הקרקעות עם מושבים, קיבוצים, מועצות אזוריות או עיריות להם שטח מתאים. באנבידיה יאפשרו הגשת הצעות ל-RFI עד ל-23 ביולי בלבד, וזאת ישירות אל חברת ייעוץ הנדל"ן של החברה בישראל, קוליירס.

הפוסט אנבידיה מתכננת להקים קמפוס ענק באיזור הצפון. מחפשת לרכוש שטחים באיזור יוקנעם והסביבה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"הדור הבא של תשתיות AI נבנה בישראל – מהרשת ועד לשבב". כך אמר עדי חבושה, הארכיטקט הראשי של AWS ישראל בכנס ChipEx2025 שהתקיים בשבוע החולף במרכז הכנסים אקספו ישראל בארגון חברת ASG.

"אנחנו עדים למהפכה", פתח חבושה. "חברות שהיו פעם רק תוכנה או אינטרנט – הפכו בשנים האחרונות לחברות שבבים. אמזון הפכה לשחקנית בתחום עם רכישת Annapurna Labs הישראלית, וכל המעבדים המרכזיים של AWS היום מפותחים כאן בישראל."

לדבריו, הדרישות ממערכות עיבוד בענן חורגות כבר מזמן ממעבדים בלבד. "חישובים כמו חיזוי מזג אוויר, הדמיות רכב אוטונומי או אימון של מודלים כמו GPT דורשים לא רק עוצמת מחשוב, אלא גם רשת תקשורת פנימית חזקה מאוד – מהירה, מדויקת, ועמידה בעומסים."

חבושה הדגיש כי אמזון פיתחה בישראל פרוטוקול רשת ייחודי בשם SRD – Scalable Reliable Datagram, שמחליף את TCP ברוב מערכות ה-HPC של AWS. "TCP פשוט לא מספיק טוב למערכות מבוזרות. הוא בוחר מסלול אחד בלבד, וכשיש תקלה או עומס – כל התעבורה נפגעת. SRD לעומת זאת, משתמש בכל הנתיבים ברשת, מפזר את התעבורה, ומגיב לתקלות מיידית."

עוד הוסיף: "העיקרון החשוב הוא שהשהיה נמוכה לא נמדדת בממוצע – אלא לפי ה־P100. זה אומר שאנחנו בונים רשתות שמבטיחות לא רק מהירות, אלא יציבות. כי כשמודל AI עובר שלב, הוא לא יכול להמשיך אם ההשהיה בקצה הכי איטי עוצרת אותו."

בהמשך ההרצאה התייחס חבושה למאיצי Trn2 של AWS: "זהו שבב ללמידת מכונה שתוכנן כולו בישראל. הוא מספק מעל 1.3 פטאפלופ של עיבוד צפוף, עם זיכרון HBM מהיר ונפח עצום, ורוחב פס פנימי של כמה טרה-בייטים לשנייה."

אך לא די במחשב יחיד: "אנחנו מדברים על קנה מידה של מאות אלפי מאיצים, מחוברים יחד בתשתית בשם UltraCluster, שמבוססת על רשת Nitro. אנחנו קוראים לפרויקט הזה פנימית ‘10P10U’ – תעבורה של עשרות פטאביט לשנייה בפחות מ-10 מיקרושניות."

לדבריו, שיתוף פעולה בולט של AWS נעשה כיום עם מעבדת הבינה המלאכותית Anthropic: "אנחנו בונים עבורם אשכול אימון עצום, הכולל מאות אלפי שבבי Trn2 ורשת Nitro. הכול פותח כאן – בישראל. מהשבב ועד לכבל."

חבושה סיכם את דבריו באמירה אופטימית: "אנחנו נכנסים לעשור שבו הדרישה למחשוב הולכת להכפיל את עצמה שוב ושוב. זה מחייב אותנו לחדש – בארכיטקטורה, ברשת, בסיליקון, ובתוכנה. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים."

הפוסט עדי חבושה, AWS ישראל: "הדור הבא של תשתיות AI נבנה בישראל – מהרשת ועד לשבב" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מכריזה היום על זכייתה של קבוצת נביוס (Nebius) בקול הקורא – להקמת מחשב-על לאומי לשירות קהילת המחקר והפיתוח בתחום הבינה המלאכותית. ההכרזה מסמלת את סיומה של עבודת מטה משמעותית שהובילה להשקעה של מעל חצי מיליארד ש"ח ומתוכם מענק ממשלתי בגובה 160 מיליון ש"ח. לקול הקורא הוגשו ארבע הצעות איכותיות שכולן הציעו מפרטים גבוהים מדרישות הסף, עדות לעניין הרב שעוררה הקמת התשתית הלאומית בתעשייה.

מטרת הקול הקורא הייתה להגדיל את זמינות כוח העיבוד לאימון מודלי ה-AI לחוקרים ולחברות בישראל, תוך הוזלה משמעותית של עלויות העיבוד. הקול הקורא יצר מודל ייחודי בעולם לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, בכך שהוא הכווין את התקציב הממשלתי לתמיכה בפעילויות מו"פ בשלבים המוקדמים והמסוכנים יותר של חברות שתעשנה שימוש בתשתית.

גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה:  "הקמת מחשב העל הלאומי והשקת פרויקטי הדגל בתחום הבינה המלאכותית מסמנים שלב חדש ומשמעותי ביכולת של מדינת ישראל לעצב את עתידה. אנחנו בונים תשתית עצמאית וחדשנית שתאפשר לישראל לא רק להתמודד עם אתגרי העשור הבא – אלא להוביל אותו. זו לא רק השקעה בטכנולוגיה – זו השקעה בביטחון הלאומי, בצמיחה הכלכלית ובאיכות החיים של כל אזרחי ישראל."

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "בינה מלאכותית היא מנוע צמיחה גלובלי – אך גם חלק ממרוץ חימוש טכנולוגי עולמי. ישראל נמצאת היום בחזית הטכנולוגית במירוץ זה אולם כדי לשמור על יתרונה היחסי, עליה להשקיע בעקביות בתשתיות, באקדמיה ובתעשייה. מחשב העל והפרויקטים הלאומיים החדשים הם התשתית לעשור הבא של ההייטק הישראלי. מדובר ברגע מכונן: מחשב העל שיקום כאן בישראל יאפשר לכל חוקר, יזם וחברה גישה לכוח חישוב מהשורה הראשונה. יחד עם מודלים לאומיים, מעבדה ממשלתית ומדיניות אתית חכמה – אנחנו יוצרים אקוסיסטם שלם, עם חזון ועם יכולת ביצוע. בינה מלאכותית היא הזדמנות  טכנולוגית וכלכלית שתקדם את החברה בישראל ואנחנו כאן כדי לוודא שישראל מממשת את ההזדמנות הזו עד תום."

קבוצת נביוס – הזוכה שתקים את מחשב העל של ישראל

קבוצת נביוס היא חברה רב-לאומית חזקה ונמרצת. בשנים האחרונות סימנה עצמה נביוס כאחת מהקבוצות הפורצות והמבטיחות ביותר בעולם תשתיות עיבוד הנתונים לבינה מלאכותית. עם חמישה מרכזים פעילים ברחבי העולם וצוות הנהלה ישראלי, נביוס מביאה לישראל את האתר המתקדם ביותר שלה עד כה – במפרט ובקנה מידה שיחולל שינוי עמוק ביכולת המחקר, הפיתוח והחדשנות במדינה.

הפתרון שהציגה נביוס כולל כוח עיבוד הגדול פי ארבעה מדרישת הסף של הקול הקורא. החברה התחייבה להקים בישראל תשתית בהיקף של כ-16,000 Petaflop. מעבר לכך, החברה התחייבה להציע כוח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש, ולהשלים את הקמת התשתית ותחילת מתן השירותים כבר בתחילת 2026.

היתרונות המרכזיים בהצעת קבוצת נביוס:

• היקף השקעה כולל חסר תקדים ברכש והצבה של אלפי מעבדים בישראל בהשקעה של מאות מיליוני ש"ח
• פתרון מלא פשוט, חכם ומוכח של חומרה, תוכנה, שירותים וניהול גמיש, המותאם לצרכים המשתנים של חברות וחוקרים
• תכנון, הקמה, הפעלה ותמיכה על ידי צוות מנוסה עם הבנה עמוקה של השוק המקומי והעולמי

הייחוד של הפתרון טמון גם במודל ההפעלה: שילוב בין תשתית פיזית בישראל לבין מדיניות שימוש ממוקדת בשלבי מחקר מוקדמים – להפוך את משאבי המחשב זמינים בדיוק לאותם שחקנים שבדרך כלל לא זוכים לגישה אליהם: חברות סטרטאפ, חוקרים באקדמיה, וגופים ציבוריים המחפשים חדשנות.

במקביל פורסם דו"ח תמונת מצב 2025 –  על הבינה המלאכותית בישראל, על התקדמותה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית ועל יציאתם לדרך של פרויקטים חשובים כמו Moonshots, המכון הלאומי למחקר בינה מלאכותית ועוד.

הדו"ח שנערך על ידי מנהלת התכנית הלאומית עבור כלל הגופים השותפים בתכנית (משרד החדשנות מדע וטכנולוגיה, ות"ת, מפא"ת, מערך הדיגיטל, משרד האוצר, ורשות החדשנות) הינו מהמקיפים והעמוקים שנעשו עד כה ומתבסס על ראיונות עם שחקנים רבים ושונים באקו-סיסטם הישראלי, על שיתופי פעולה עם עשרות גופי ממשלה, ועל ניתוחי שוק והשוואות בינלאומיות רבות. הדו"ח מציג תמונה מורכבת: מעמדה של ישראל כיצרנית בינה מלאכותית (AI Maker) חזק מאוד על אף התחרות העולמית העזה, וזאת בין היתר בעקבות גידול מרשים בכמות החברות המוקמות בישראל בתחום ה-AI, השקעות פרטיות של כ-15 מיליארד דולר בחברות בינה מלאכותית בישראל בעשור האחרון, והובלה במדדי ההון האנושי. עם זאת, בכל הנוגע למיצוי הפוטנציאל המשקי והחברתי הגלום בבינה המלאכותית (AI Taker) הפעילות הממשלתית נמצאת בחיתוליה ויש צורך ברור בהאצת ההיערכות הממשלתית להשפעת טכנולוגית הבינה המלאכותית על כלל היבטי החיים. הבינה המלאכותית היוצרת אשר פרצה לחיי היום יום לפני כשנתיים וחצי, ואשר הבשילה בצורה משמעותית בשנה האחרונה, עתידה ליצור שינוי עמוק בכל תחומי החיים. כעת ישנו צורך ברור ברתימת הטכנולוגיה לטובת מיצוי הפוטנציאל המשקי-חברתי שבה, ולהכנת המשק לשינויים החזויים.

לצד ניתוח תמונת המצב הנוכחית, ופרסום המלצות להמשך, מתאר הדו"ח את הצעדים הבאים בתכנית הלאומית:

פרויקטי "Moonshot" בחזית הטכנולוגיה העולמית – לראשונה, מדינת ישראל תשקיע בפרויקטי מחקר רחבי היקף (Moonshots) הנמצאים בחזית מחקר הבינה המלאכותית בעולם. הפרויקטים בהשקעה תקציבית כוללת של כ-90 מיליון שקלים בשנים הקרובות, יפותחו בגישה רב-משרדית, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, וייבנו על בסיס מאגרי מידע ציבוריים ותשתיות חישוב מתקדמות – בראשן מחשב העל החדש.

מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית –  הקמת מכון מחקר בסיסי ויישומי במטרה לשמור את ישראל בחזית המחקר העולמית, משיכת חוקרים בעלי שם מהעולם, ויצירת שיתופי פעולה ייחודיים בין גופים אקדמיים ותעשייתיים. המכון יהווה בית למחקרים ארוכי טווח ורב תחומיים, יסתמך על התשתיות המוקמות במסגרת התכנית, כדוגמת מחשב העל ותשתיות הנתונים, וימצב את המחקר בישראל בחזית העולמית.

נכסי דאטה תחומיים – איגום והנגשה של מאגרי המידע הייחודיים הקיימים בישראל (למשל בעולמות החקלאות, האקלים והחינוך) במטרה למצות את פוטנציאל החדשנות הגלום בהם. "נכסי הדאטה" התחומיים יספקו פתרון שלם: איגום המידע אשר מחולק על פי רוב בין שחקנים שונים; הנגשת המידע למחקר ופיתוח תוך הבטחת שימוש בטוח ואחראי ומתן מענה לסוגיות של פרטיות, קניין רוחני וכדומה; ומתן שירותי סיוע במו"פ לחוקרים וחברות השואפים למנף את הנתונים האגורים ב"נכס"

הגדלת מספר מומחי הבינה המלאכותית בישראל – בישראל קיים חוסר משמעותי במומחי בינה מלאכותית, וזאת אף כי היא מדורגת בראש הדירוגים העולמיים בכל הנוגע לאיכות וצפיפות ההון האנושי בתחום. פער זה משקף את המקום המרכזי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית, ואת הכניסה המהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית לכלל ענפי המשק. בכדי להגדיל את מספר המומחים משיקה התכנית בפעם הראשונה תכנית להכשרה אקדמית מתקדמת של מומחים בצה"ל, תכנית למשיכה של הון אנושי מחו"ל, תכנית מלגות להגדלת מספר הלומדים לתארים מתקדמים, ותכנית הכשרה (upskilling) לבעלי תארים מחקריים בתחומי המדעים.

הפוסט נביוס נבחרה להקים את מחשב העל הלאומי בהשקעה של למעלה מחצי מיליארד שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Amazon Web Services (AWS) הכחישה את הדיווחים כי היא מפסיקה את תוכניותיה להתרחבות בישראל.

דיווח שפורסם מוקדם יותר בגלובס טען כי החברה אינה מתכננת להגדיל את כמות מרכזי הנתונים שלה במדינה. עם זאת, AWS דחתה את הטענות. דובר החברה אמר ל-DCD: "הכתבה הזו שגויה, הן בפרטים והן במסקנות. אנחנו ממשיכים להשקיע בתשתיות שלנו בישראל, בהתאם לתוכנית ההשקעה שהכרזנו עליה."

בשנת 2023 הכריזה AWS על תוכניות להשקעה של 7.2 מיליארד דולר בישראל עד שנת 2037. תוכניות אלו כוללות השקעות הון ותפעול הקשורות להקמת אזור הענן AWS Israel (Tel Aviv) Region ולתחזוקתו.

AWS הייתה הזוכה המרכזית במכרז "נימבוס" לשירותי ענן ממשלתיים ב-2021, בשווי של 1.2 מיליארד דולר. גם Google Cloud זכתה בחלק מהמכרז והשיקה את אזור הענן שלה בתל אביב באוקטובר 2022.

בעקבות המכרז, AWS שכרה שלושה מרכזי נתונים גדולים בישראל – שבנייתם בוצעה על ידי חברת שונפלד הנדסה – בשוהם, תנובות באזור השרון, ובאזור התעשייה הר-טוב ליד בית שמש. מרכזי הענן של AWS בישראל הושקו רשמית בשנת 2023.

למרות הכחשות AWS, הדיווח בגלובס ציין שכ-80 אחוז מהחברות הישראליות פועלות בעיקר בחו"ל ומשתמשות בשירותי ענן מחוץ לישראל.

אתגרים ואיומים על מרכזי נתונים בישראל

הסיכונים הפיזיים למרכזי נתונים בישראל היוו מאז ומתמיד דאגה, והם החמירו בשל הסכסוך עם עזה. רבים מהמרכזים בארץ נבנים מתחת לקרקע להגנה מפני תקיפות.

לצד זאת, חברות נוספות הודיעו על תוכניות למרכזי נתונים בישראל. קרן התשתיות הישראלית Keystone הגישה בקשה להקמת שני מרכזי נתונים בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה, ואנבידיה הכריזה על פיתוח מרכז נתונים בהספק של 30 מגה-ואט במדינה.

תגיות: AWS, נימבוס, מרכזי נתונים, תשתיות בישראל, AWS Israel Region, השקעות טכנולוגיות, Google Cloud, אנבידיה.

הפוסט AWS מכחישה דיווחים על הפסקת ההתרחבות בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.