Amazon Web Services (AWS) הכחישה את הדיווחים כי היא מפסיקה את תוכניותיה להתרחבות בישראל.

דיווח שפורסם מוקדם יותר בגלובס טען כי החברה אינה מתכננת להגדיל את כמות מרכזי הנתונים שלה במדינה. עם זאת, AWS דחתה את הטענות. דובר החברה אמר ל-DCD: "הכתבה הזו שגויה, הן בפרטים והן במסקנות. אנחנו ממשיכים להשקיע בתשתיות שלנו בישראל, בהתאם לתוכנית ההשקעה שהכרזנו עליה."

בשנת 2023 הכריזה AWS על תוכניות להשקעה של 7.2 מיליארד דולר בישראל עד שנת 2037. תוכניות אלו כוללות השקעות הון ותפעול הקשורות להקמת אזור הענן AWS Israel (Tel Aviv) Region ולתחזוקתו.

AWS הייתה הזוכה המרכזית במכרז "נימבוס" לשירותי ענן ממשלתיים ב-2021, בשווי של 1.2 מיליארד דולר. גם Google Cloud זכתה בחלק מהמכרז והשיקה את אזור הענן שלה בתל אביב באוקטובר 2022.

בעקבות המכרז, AWS שכרה שלושה מרכזי נתונים גדולים בישראל – שבנייתם בוצעה על ידי חברת שונפלד הנדסה – בשוהם, תנובות באזור השרון, ובאזור התעשייה הר-טוב ליד בית שמש. מרכזי הענן של AWS בישראל הושקו רשמית בשנת 2023.

למרות הכחשות AWS, הדיווח בגלובס ציין שכ-80 אחוז מהחברות הישראליות פועלות בעיקר בחו"ל ומשתמשות בשירותי ענן מחוץ לישראל.

אתגרים ואיומים על מרכזי נתונים בישראל

הסיכונים הפיזיים למרכזי נתונים בישראל היוו מאז ומתמיד דאגה, והם החמירו בשל הסכסוך עם עזה. רבים מהמרכזים בארץ נבנים מתחת לקרקע להגנה מפני תקיפות.

לצד זאת, חברות נוספות הודיעו על תוכניות למרכזי נתונים בישראל. קרן התשתיות הישראלית Keystone הגישה בקשה להקמת שני מרכזי נתונים בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה, ואנבידיה הכריזה על פיתוח מרכז נתונים בהספק של 30 מגה-ואט במדינה.

תגיות: AWS, נימבוס, מרכזי נתונים, תשתיות בישראל, AWS Israel Region, השקעות טכנולוגיות, Google Cloud, אנבידיה.

הפוסט AWS מכחישה דיווחים על הפסקת ההתרחבות בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אנבידיה (NVDA, Technology) הכריזה על תוכניות להרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל ולהקמת מרכז נתונים מחקרי והנדסי מתקדם ליד יוקנעם. המתקן החדש, שגודלו 10,000 מ"ר ושעלות הקמתו מוערכת בכ-500 מיליון דולר, יהיה אחד ממרכזי הנתונים הגדולים והמתקדמים ביותר בישראל.

גורמים בענף אומרים כי בניית המרכז מהווה הצהרה של אנבידיה לפיה היא תגן על ישראל מפני הגזירות החדשות באמצעות ביטול הצו או העברת ישראל לרשימה הלבנה.. בתחילת השבוע, כזכור, הכריז הנשיא היוצא של ארה"ב ג'ו ביידן על הטלת מגבלות חמורות על יצוא שבבים לכמעט כל מדינות העולם ובבהן ישראל, שמלבד 17 מדינות שזכו לפטור, יידרש אישור פרטני לכל רכישה של שבבים חזקים. אנבידיה היתה בין המתנגדים הראשונים לכך בטענה של הדבר יעצור את החדשנות בתחום. גם SIA הצטרפה לעמדה זו.

צוותי המוצר וההנדסה של אנבידיה יעברו למרכז החדש, שאמור להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2025. החברה תשתמש במתקן על מנת לקדם טכנולוגיות מתקדמות של מרכזי נתונים, כולל חומרת רשת, תוכנה, עיצוב מעבדים (CPU) ויישומים בתחום הבינה המלאכותית.

בין הציוד שישמש במרכז החדש נמנים שבבי העל Blackwell ו-Grace Blackwell, מתאמי הרשת BlueField3 SuperNIC, ומתגי Spectrum-X800 ו-Quantum-X800. לפי החברה, טכנולוגיות אלו יחזקו את מעמדה כמובילה בתשתיות מחשוב מבוססות בינה מלאכותית.

בהודעת החברה נמסר כי זהו חלק מהמאמץ הנרחב של אנבידיה לחזק את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית וטכנולוגיית מרכזי הנתונים העולמית. בנוסף להשקעה בישראל, הדבר מדגיש את מחויבותנו להוביל את ההשקעה במחשוב עתיר ביצועים. המתקן החדש יהיה מרכיב מרכזי בצמיחה שלנו ובחדשנות שאנו מובילים בקהילת הבינה המלאכותית והטכנולוגיה הרחבה יותר.

ההספק של מערכות המחשוב במרכז החדש יעמוד על 30 מגה-וואט – נתון חריג בהתחשב בעובדה שמדובר בכח מחשוב שמוקדש כולו לחברה אחת ולא דאטה-סנטר שמספק שירותים לחברות רבות. העוצמה הזו דורשת כמובן יכולות קירור מתקדמות כמו קירור נוזלי שיוטמעו באתר. באנבידיה לא חשפו פרטים על עלות הקמת הסייט החדש, אולם על פי ההערכות מדובר במאות מיליוני דולרים על תשתית המשרדים והמחשוב. האתר החדש יחל לפעול במחצית הראשונה של 2025.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל אמר שאתר המחקר, הפיתוח וההנדסה החדש יאפשר לאלפי עובדי אנבידיה בישראל "להמשיך לפתח את הטכנולוגיות שמניעות את הבינה המלאכותית, הכוח הטכנולוגי החשוב ביותר של זמננו".

אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות ביותר בישראל, ובקצב הזה היא גם עשויה להפוך למעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי עם הקיצוצים והצמצומים באינטל, שמחזיקה כיום בתואר. מאז רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020, מספר העובדות והעובדים של אנבידיה בישראל יותר מהכפיל את עצמו והחברה מפעילה כיום משרדים ביקנעם, תל אביב, רעננה, באר שבע ותל חי, ואף מכריזה על מאות משרות פתוחות.

אנבידיה היא בין החברות הרב לאומיות הבודדות שעמדה מאחורי עובדיה בישראל מאז ה-7 באוקטובר. בינואר 2024, כשלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה תמכה אנבידיה רשמית ליוותה את משפחתו של אבינתן אור, עובד החברה החטוף.

הפוסט אנבידיה תשקיע קרוב ל 2 מילארד ש"ח בבניית מרכז נתונים ל-AI ביוקנעם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי פיתחו גישה המקנה "שקיפות אלקטרומגנטית" למשטחים קשיחים. שקיפות זו נשמרת עבור כל זווית פגיעה של האור במשטח. את המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Advanced Optical Materials, ערכו פרופ' אריאל אפשטיין והדוקטורנט עמית שחם.

הטכנולוגיה החדשנית מבוססת על עיקרון אלקטרומגנטי בשם Generalized Huygens' condition, המאפשר יצירה של מטא-משטחים חדשניים השומרים על שקיפות אלקטרומגנטית בכל טווח הזוויות. שקיפות גורפת זו (omnidirectional transparency) באה לידי ביטוי הן ברמת תא היחידה המהונדס (מטא-אטום) והן ברמת המשטח השלם (מטא-משטח).

מטא-משטחים קיימים סובלים ממגבלות רבות בכל הקשור לתגובה זוויתית רחבה, והגישה החדשה פותרת בעיה זו. פריצת דרך זו והשלכותיה רלוונטיות ליישומים רבים ובהם אנטנות שטוחות, התקנים אופטיים לעיבוד תמונה אנלוגי, מראות ועדשות דקות ומערכות דימות קומפקטיות.

המחקר ונגזרותיו הוצגו השנה על ידי עמית שחם בכנסים המרכזיים בתחום. בכנס האגודה האירופית לאנטנות ולהתפשטות גלים שנערך בגלזגו (EuCAP 2024), ועדת השיפוט של הכנס זיכתה אותו בפרס המאמר הטוב ביותר בתחום האלקטרומגנטיות, ובכנס נוסף (של ארגון ה-IEEE) שהתקיים בפירנצה (IEEE APS/URS 2024) הוא זכה במקום השני בתחרות למאמרי סטודנטים.

למאמר ב-Advanced Optical Materials

הפוסט חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המקנה "שקיפות אלקטרומגנטית" למשטחים קשיחים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תיעוד קריסת המנוף בקרית גת // השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

מנוף תעשייתי נפל והתרסק שלשום (ראשון) באתר בניה במפעל אינטל בשדרות היהלום בקריית גת, המנוף שהתרסק מסיבה לא ברור נפגע באופן משמעותי, גרם נזק רב לסביבת אתר הבנייה ופצע מספר אנשים במקום. חובשים ופרמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבי"ח בריזילי שלושה פצועים במצב קל עם חבלות בגפיים, בעקבות קריסת המנוף.

אינטל בונה כעת את הפאב 38 שהיה צפוי להתחיל לפעול כבר ב 2024 ומתוכנן לייצר שבבים בטכנולוגיה מתקדמת. ככל הנראה 7 ננומטר או 5 ננומטר. למרות כל הקיצוצים באינטל החברה החליטה להמשיך לקדם את בניית הפאב בישראל לאור נסיון מצוין שיש לאינטל במפעליה בישראל. מי שאחראי למימוש הפרויקט הוא דניאל בן עטר האחראי על מפעלי היצור של אינטל בעולם וגם משמש כיום כמנכ״ל משותף של אינטל ישראל.

הפוסט קריסת מנוף באתר בנייה באינטל בקריית גת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחצית הראשונה של 2024 הייתה נקודת שיא עבור אנבידיה, החברה האמריקנית המובילה בתעשיית השבבים, כאשר שילשה את משלוחי השבבים הגלובליים שלה. עם זאת, מומחים מזהירים כי הדרישה הגוברת לייצור שבבים מעלה את השימוש בחשמל לרמות בלתי-ניתנות להתעלמות, דבר העלול לפגוע במעבר לאנרגיה ירוקה. התהליך המסובך של ייצור שבבים מתקדמים, המשתמש במכונות ליתוגרפיה באולטרה-סגול קיצוני (EUV), דורש צריכה גבוהה של חשמל.

לפי דו"חות של בלומברג, מכונות אלו צורכות בסביבות מגה-וואט חשמל, כמות אנרגיה המקבילה לצריכת האנרגיה של בית ספרדי ממוצע במשך ארבעה חודשים. כבר בשנת 2013 הזהירה חברת הייעוץ האמריקנית מקינזי כי מפעלי ייצור שבבים טיפוסיים צורכים כמויות חשמל השוות לצריכת כ-50,000 משקי בית בשנה.

במיוחד בטאיוואן, המהווה בית לחברת TSMC, המובילה העולמית בייצור שבבים, צריכת האנרגיה של התעשייה חורגת משמעותית מהמקובל במדינות אחרות. בשנת 2020, TSMC היוותה כ-6% מצריכת האנרגיה של טאיוואן, וצפויה להגיע לכ-12.5% עד 2025. הבעיה נעוצה בכך שיותר מ-80% מהאנרגיה בטאיוואן מגיעה משריפת דלקים מאובנים, כמו פחם וגז. על אף שהממשלה קבעה יעד של 20% אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2025, הערכות אחרונות מצביעות על כך שהיעד יונמך ל-15%.

גם מדינות נוספות, כגון דרום קוריאה וסין, מתמודדות עם בעיות דומות. בדרום קוריאה, ענקית הטכנולוגיה סמסונג מפעילה שישה מפעלי שבבים שמהווים כ-3% מחשבון החשמל של המדינה. על אף מאמציה של סמסונג להרחיב את פעילותה ולנסות להתחרות ב-TSMC, היא נתקלת באתגרים הנוגעים לצריכת האנרגיה, במיוחד על רקע השימוש הנרחב בפחם וגז במדינה.

בתוך כך, ישנם מומחים המאמינים כי קיימות דרכים לשיפור המצב. מחקר ופיתוח של שיטות ייצור חסכוניות יותר באנרגיה, כגון שימוש באור לעיבוד מידע או חקר מצבים קוונטיים, עשויים להוות פתרון לטווח הארוך. חברת Canon הודיעה על כוונתה להיכנס לשוק מכונות הליתוגרפיה באמצעות טכנולוגיות דפוס ננו, העלולות להפחית את עלות הייצור ואת צריכת האנרגיה.

עם זאת, חברות כמו אינטל, המקדמות את השימוש באנרגיה ירוקה, עדיין מתמודדות עם עלייה כללית בצריכת החשמל עקב טכניקות ייצור מתקדמות. על אף שאינטל משתמשת ב-80% אנרגיה ממקורות מתחדשים במתקניה באריזונה, ניו מקסיקו ואורגון, אתגרי האנרגיה בעולם השבבים נמשכים.

מומחים מזהירים כי אם לא ינקטו צעדים משמעותיים, ייצור השבבים עלול להמשיך להוות מכשול מהותי למעבר לאנרגיה מתחדשת ולהשפיע על הסביבה העולמית בעשורים הבאים.

הפוסט צריכת החשמל של השבבים מהווה מכשול מהותי במעבר לאנרגיה מתחדשת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקרן הלאומית למדע של ארה"ב (NSF), בשיתוף עם חברות בינלאומיות מובילות כגון אריקסון, אינטל, מיקרון וסמסונג, הודיעה על הענקת 42.4 מיליון דולר במענקים חדשים במסגרת תחרות ה-FuSe2 – Future of Semiconductors. מענקים אלה נועדו לתמוך במחקר וחינוך פורץ דרך בטכנולוגיות מוליכים למחצה, להעצים את ההובלה האמריקנית במחקר וחדשנות בתחום ולפתור אתגרים קריטיים, כולל משימות מחשוב מתקדמות, ייעול אנרגטי, ביצועים, ייצור ושרשראות אספקה.

מענקי FuSe2 יתמכו במחקר לקידום טכנולוגיית המוליכים למחצה, חיזוק תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב, ותמיכה ביעדי חוק ה-CHIPS והמדע מ-2022, אשר מטרתו להבטיח הובלה ארוכת טווח בתחום המיקרואלקטרוניקה ולתרום לצמיחה הכלכלית באזורים שונים בארה"ב. ככל שהביקוש ליכולות מחשוב מתקדמות גובר, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, הצורך בטכנולוגיות מוליכים למחצה יעילות ואמינות הופך חיוני מתמיד. הפרויקטים הנתמכים יחקרו גישות חדשות שיתגברו על המגבלות הקיימות בעיצוב וייצור מוליכים למחצה, מה שיבטיח שארה"ב תישאר בחזית ההתקדמות הטכנולוגית העולמית.

זוהי ההתקדמות הבאה בתוכנית ה-FuSe. לפני שנה בדיוק, NSF השיקה את התוכנית הראשונית אשר סיפקה מענקים בסך 45.6 מיליון דולר ל-24 פרויקטים מחקריים וחינוכיים, גם הם בתמיכת חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן.

מנהל ה-NSF, סתרמאן פנצ'נתן, אמר כי "החדשנות במחקר המוליכים למחצה היא קריטית לתחרותיות העולמית שלנו בתחום האלקטרוניקה המודרנית, המחשוב ושרשראות האספקה. ההשקעות הללו לא רק תומכות בעתיד המוליכים למחצה כגורם כלכלי מרכזי, אלא גם בביטחון הלאומי שלנו."

ההשפעות הרחבות של מענקים אלו כוללות:

• טכנולוגיות מחשוב מתקדמות: הפרויקטים שואפים לפתח טכנולוגיות מתקדמות כגון מוליכים-למחצה דקיקים, עיצובים חדשניים של שבבים ואלגוריתמים מתקדמים. על ידי שיפור ביצועי עומסי עבודה של בינה מלאכותית ופיתוח פתרונות יעילים באנרגיה למכשירי קצה, ההמצאות האלו מבטיחות להרחיב את הגישה למחשוב מתקדם ולשפר את היעילות ביישומים מגוונים.
• ייעול אנרגטי והשפעות סביבתיות: המענקים יקדמו ייעול אנרגטי במערכות מחשוב, כולל פיתוח מערכות להולכת אנרגיה אנכית ומעגלים תלת-ממדיים צפופים. יוזמות אלו עשויות להפחית באופן דרמטי את צריכת החשמל ודרישות הקירור של מרכזי נתונים, ולהביא לשיפור בקיימות הסביבתית.
• אלקטרוניקה מתקדמת בעלת ביצועים גבוהים: הפרויקטים שואפים להאיץ את האימוץ של מכשירים ורכיבים מתקדמים כגון רכיבי זיכרון, חישה ואנרגיה, ולהשיג תפקודים מתקדמים בטכנולוגיות מוליכים למחצה. המיקוד הוא באינטגרציה של רכיבים וחומרים חדשים במערכות העתידיות.
• חומרים ומכשירים מהדור הבא: חלק מהפרויקטים יתמקדו בפיתוח חומרים ומכשירים חדשים אשר יתגברו על מגבלות קיימות באחסון נתונים, עיבוד ובמערכות עיבוד מידע קוונטי, מה שיוביל לפריצות דרך בפתרון בעיות חישוב מורכבות.

תמיכה בפרויקטים חדשניים אלה תתרום לפיתוח כוח עבודה מגוון ומיומן, ותספק חשיפה רחבה יותר לטכנולוגיית מוליכים למחצה בקרב קהלים מגוונים.

הפוסט הקרן הלאומית למדע בארה"ב מעניקה 42.4 מיליון דולר למענקים חדשים בתחום המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון נחנכה לאחרונה מעבדה לתהליכי ייצור בתעשיית המוליכים למחצה. את הקמת המעבדה, שהוקמה בתמיכת אינטל, הוביל פרופ' ירון פז ביחד עם מהנדסת מעבדות ההוראה בפקולטה הגב' לובה טקסלר. 

בחנוכת המעבדה השתתפו מטעם אינטל ד"ר סיגל בן-צבי, מנהלת קשרי אינטל-טכניון, שגזרה את הסרט, ואסתי גזית, רכזת קשרי אקדמיה באינטל ישראל. חברי צוות המעבדה הציגו לנוכחים את המכשור ואת תחנות העבודה השונות.  

"תעשיית המיקרואלקטרוניקה היא תעשייה כימית במהותה," אמר פרופ' פז, "שכן היא תעשייה תהליכית המשלבת ריאקציות כימיות מגוונות, דיפוזיה וזרימה וכל זאת בתנאים מבוקרים. על כן אין להתפלא על כך שכ-15% מבוגרי הפקולטה משתלבים בתעשייה זו. כבר יותר מעשרים שנה הפקולטה מקיימת קורס בנושא תהליכי הייצור של התקני מוליכים-למחצה, שמטרתו לא רק ללמד תהליכים אלו מנקודת המבט של מהנדס הכימיה אלא גם להקנות כלים להשתלבות בתעשייה זו תוך יצירת שפה משותפת עם גורמים המגיעים מרקעים מגוונים ומדיסציפלינות שונות. כעת, בזכות המעבדה החדשה, אנו מוסיפים ממד נוסף להכשרה אותה מקבלים בוגרינו."

המעבדה, שהוקמה כאמור בתמיכת אינטל, תאפשר לסטודנטים בפקולטה להתנסות בתהליכי ייצור הדומים לתהליכים המקובלים "בעולם האמיתי" של תעשיית המוליכים-למחצה: גידול שכבות אטומיות, חמצון סיליקון, איכול רטוב, גידול שכבות מתכת ופוטוליתוגרפיה. לדברי פרופ' פז, "מגבלות התקציב הכריחו אותנו להיות יצירתיים, לתכנן ולבנות חלק מתחנות הניסוי בעצמנו ולהתאים את המעבדה לעבודה בחלל שאינו נקי מאבק. צריך להבין שהמעבדה נבנתה בעלות כוללת של פחות מ-250 אלף דולר, סכום זעום בהשוואה למעבדות דומות בתחום. הרעיון המרכזי היה לאפשר לסטודנטים להכיר, להבין ולהפעיל את מרבית יחידות הפעולה הקיימות בתעשיית המיקרואלקטרוניקה, תוך עקיפת הדרישה למזעור על משמעויותיה הכספיות. בנוסף, הקפדנו על קיומן של דרגות חופש רבות ביחידות הפעולה אותן יצרנו, באופן שמאפשר לסטודנטים 'לשחק' עם המשתנים השונים ועל ידי כך לאמת (ולהתעמת) עם תאוריות בנושא."

"המעבדה הזאת היא גולת הכותרת של שיתוף הפעולה בינינו לפקולטה," אמרה ד"ר סיגל בן-צבי מאינטל. "זו המעבדה הראשונה מסוגה בפקולטות להנדסה כימית בישראל והיא תספק לסטודנטים התנסות בעבודה ממשית וקבלת סט כלים רלוונטי מאוד לתעשייה."

הפוסט נחנכה מעבדה לתהליכי ייצור בתעשיית המוליכים-למחצה בפקולטה להנדסה כימית בטכניון בשיתוף אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סולאראדג' הודיעה ביום שני כי תפטר 400 עובדים, מתוכם 200 בישראל, במסגרת מאמציה לשקם את הרווחיות ולהבטיח יציבות פיננסית.

הפעולה ננקטת בכל המחלקות וכוללת הפחתת כוח אדם והוצאות שאינן חיוניות, כך נמסר במכתב לעובדי החברה. לפי הדיווח האחרון של סולאראדג' לבורסת נאסד"ק, היו לחברה 5,633 עובדים נכון ל-31 בדצמבר 2023.

מניות סולאראדג' איבדו כמעט 66% מערכן מתחילת השנה, לאחר שבשנת 2023 הוא כבר ירד ב-67% מהשיא שלה ב-2021.

סולאראדג' אמרה כי ההחלטה התקבלה בעקבות ירידה בשוק בסוף 2023 ותחילת השנה הנוכחית, שהובילה למלאי עודף ולירידה הנוכחית בתעשיית האנרגיה הסולארית, במיוחד באירופה.

בינואר השנה הודיעה סולאראדג' כי תפטר כ-900 עובדים שהם כ-16% מכוח העבודה העולמי שלה, בניסיון להפחית עלויות תפעול כחלק מתוכנית שיקום "המיועדת להפחתת הוצאות התפעול ולהתאמת מבנה העלויות שלה לדינמיקות השוק הנוכחיות".

החברה ציינה אז כי הצמצום הוא חלק מתוכנית שיקום "המיועדת להפחתת הוצאות התפעול ולהתאמת מבנה העלויות שלה לדינמיקות השוק הנוכחיות." החברה הודיעה כי היא תספק פרטים נוספים בהודעת הרווחים של סוף השנה שתתפרסם בקרוב. החדשות הגיעו לאחר תקופה כלכלית קשה עבור סולאראדג'. מחיר המניות שלה ירד ב-67% ב-2023 והתמוטט בכמעט 80% מהשיא שלה ב-2021.

שוק האנרגיה הסולארית ירד בשל מספר גורמים:

עליית הריבית: עליית הריבית הגבוהה בארצות הברית ובאירופה פגעה בביקוש לאנרגיה סולארית, במיוחד במגזר המגורים. הריבית הגבוהה גרמה לעלייה בעלות המימון להתקנת מערכות סולאריות, מה שהוביל לירידה בכדאיות הכלכלית של פרויקטים אלו[3].

ירידה בביקוש: הירידה בביקוש להתקנות סולאריות במגזר המגורים היא זמנית על פי מומחים, ונובעת משינוי בתנאי השוק שנגרם בין היתר מעליית הריבית ומהשפעות אחרות על הכלכלה.

עודפי מלאי: בסוף 2023 ובתחילת 2024 נוצרו עודפי מלאי משמעותיים, במיוחד באירופה, כתוצאה מירידה בביקוש ומעלייה בתפוקה, מה שהוביל לירידה במחירים ולצורך בהפחתת כמות המוצרים המיוצרים.

הפוסט סולאראדג' תפטר 400 עובדים, מתוכם 200 בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארט-אפ הישראלית Teramount חוברת ל-GlobalFoundries, ענקית ייצור השבבים. שיתוף פעולה זה מדגיש את השפעתה הגוברת של Teramount בתחום הפוטוניקה על בסיס סיליקון, בו היא מפתחת טכנולוגיות שמבטיחות לשנות את התשתית הדיגיטלית

שיתוף הפעולה מתמקד בשילוב הממשק הפוטוני האוניברסלי של Teramount עם פלטפורמת GF Fotonix. שילוב זה נועד לשפר את התפקוד וההגעה של הפוטוניקה על בסיס סיליקון. השותפות מהווה התאמה אסטרטגית עם אחת מהחברות המובילות בתחום ייצור השבבים.

ההודעה על שיתוף הפעולה נמסרה על רקע הדרישות הגוברות לרוחב פס טוב יותר וליעילות אנרגטית במערכות שתומכות ביישומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה. "באמצעות שיתוף פעולה זה עם Teramount, אנו מצפים לספק ללקוחותינו פתרון נוסף, ניתן להרחבה, לעתיד של תנועה מהירה ויעילה של נתונים," אמר גרג ברטלט, מנהל הטכנולוגיה הראשי ב-GF, והדגיש את הפוטנציאל של שיתוף הפעולה הזה במענה לצרכים המתקדמים של טכנולוגיות העתיד.

**טכנולוגיה מתקדמת**

Teramount לא רק מייצרת מוצרים, אלא גם יוצרת פתרונות שמתמודדים עם אתגרים ארוכי טווח בשילוב סיבים אופטיים עם שבבים פוטוניים על בסיס סיליקון. הסיבים הללו, המשמשים להעברת נתונים כאותות אור, צריכים להיות מיושרים בדיוק עם השבבים שמעבדים את האותות הללו לנתונים שימושיים. יישור זה הוא קריטי ליצירת מערכות העברת נתונים מהירות ויעילות יותר.

בכנס OFC האחרון בסן דייגו, Teramount חשפה את TeraVERSE-XD, מוצר שמכפיל את מספר הסיבים האופטיים שניתן לחבר לשבב פוטוני יחיד. התקדמות זו היא קריטית כאשר התעשייה מתכוננת לצעד הבא בטכנולוגיות העברת נתונים עם שבבי Ethernet של 100 טרה-ביט ו-200 טרה-ביט. שבבים אלו מבטיחים לטפל במהירויות נתונים גבוהות במיוחד, וכך לאפשר אינטרנט מהיר יותר, מרכזי נתונים יעילים יותר ורשתות חזקות לתמיכה ביישומים מתקדמים כגון סטרימינג וידאו ברזולוציה גבוהה ופריסת AI.

הבסיס לחדשנות של Teramount הוא מערכת דו-רכיבית, הכוללת תקע פוטוני ובליטה פוטונית. התקע הפוטוני משמש כתחנת עגינה מדויקת לסיבים אופטיים, ומסדר אותם בצורה מסודרת לחיבור חלק לשבב. הוא מבטיח שהאור יהיה מיושר ומכוון במדויק, ומינימליזציה של אובדן אות כשהוא נכנס לשבב.

בנוסף, הבליטה הפוטונית פועלת כמו רמפה שמנחה את האור בצורה חלקה מהסיב האופטי אל השבב. רכיב זה חשוב לשיפור ביצועי העברת הנתונים על ידי הבטחת מעבר יעיל של אות האור ליחידת העיבוד של השבב.

מערכת זו מפשטת את תהליכי החיבור של סיבים אופטיים לשבבים, אשר בדרך כלל משתמשים בשיטות חיבור פני שטח או חיבור צד. חיבור פני שטח מכוון את אות האור אנכית לתוך פני השטח של השבב, מה שמתאים לאריזות סיבים קומפקטיות, אך מגביל את קיבולת מהירות הנתונים. מצד שני, חיבור צד מאפשר לאור להיכנס לשבב מהצד, מה שמסוגל לטפל ביותר נתונים במקביל, אך הוא מורכב יותר לאריזת סיבים. הטכנולוגיה של Teramount ממירה חיבור צד לחיבור פני שטח רחב-פס באופן שמאפשר גם גמישות באריזת סיבים וגם מהירויות נתונים גבוהות.

הגמישות של מערכת התקע והבליטה הפוטונית של Teramount מציגה גם אופטיקה ניתקת לעיצובים של אופטיקה משולבת, מה שמגביר את יכולת הייצור והשירותיות. Teramount מאמינה שהחיבור האופטי הניתן לניתוק שלה מציג קפיצה בגמישות רשתות אופטיות, והוא קריטי במיוחד עבור מפעילי מרכזי נתונים. התקדמות זו מפשטת את תהליכי הייצור ופותחת אפשרויות חדשות לתחזוקת מערכות ושדרוגן, מה שחשוב לקיימות ארוכת טווח ולחסכון בעלויות בתפעול מרכזי נתונים.

בהסתכלות קדימה, ככל שהשוק לפוטוניקה על בסיס סיליקון צפוי לגדול, החידושים של Teramount הופכים למשמעותיים יותר. החזון של החברה חורג מההתקדמות הטכנולוגית המיידית, ומטרתו להניח את הבסיס לעתיד שבו מערכות תקשורת דיגיטליות מהירות ויעילות במיוחד.

הפוסט שיתוף פעולה בין GlobalFoundries ל-Teramount הישראלית בתחום הקישוריות האופטית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השבוע ביקר בישראל מוי ספקמן  מנהל תחום אבטחת סייבר בחברת CATIA No Magic, חלק מדאסו סיסטמס. במפגש עיתונאים הוא משתף את חזונו לעתיד של הנדסת מערכות מבוססת מודלים (MBSE) והיישום שלה בתעשיות שונות. ספקמן הציג את היתרונות והחדשנות של גישה זו, והסביר כיצד היא משנה את הדרך בה אנו מתכננים ומנהלים מערכות מורכבות.

מהי הנדסת מערכות מבוססת מודלים (MBSE)?

"הנדסת מערכות מבוססת מודלים (MBSE) היא גישה חדשנית להנדסת מערכות, המתמקדת בשימוש במודלים דיגיטליים במקום מסמכים מבוססי טקסט לניהול ותכנון מערכות. במקום להשתמש בערימות של מסמכים פיזיים או PDF, MBSE משתמשת במודלים נתונים המייצגים את כל הדרישות, הפונקציות והאינטראקציות במערכת באופן ברור ומדויק.

"בעידן המסורתי, מערכות רבות תוכננו באמצעות מסמכים כתובים שהיו עמומים ולעיתים קרובות דרשו פירושים שונים על ידי מהנדסים שונים," אומר ספקמן. "MBSE / מבטלת את העמימות הזאת על ידי יצירת מודלים דיגיטליים שמפשטים את התקשורת ומשפרים את הדיוק."

ספקמן הסביר כי MBSE מביאה יתרונות רבים לתעשיות מורכבות, כולל: שיפור בתקשורת בין צוותים: המודלים הדיגיטליים מאפשרים לכל חברי הצוות לראות ולבדוק את אותם נתונים, מה שמפחית את הסיכוי לשגיאות ומגביר את שיתוף הפעולה. סימולציות ואנליזות מדויקות: המודלים מאפשרים לבצע סימולציות של תרחישים שונים ולבצע ניתוחים מורכבים בקלות יחסית, מה שמאפשר קבלת החלטות מושכלות יותר. תיעוד ושמירה על עקיבות: כל השינויים והעדכונים במערכת מתועדים באופן דיגיטלי, מה שמאפשר שמירה על עקיבות וניהול גרסאות באופן יעיל התייעלות וזירוז התהליכים: השימוש במודלים מאפשר לקצר את זמני הפיתוח ולשפר את היעילות על ידי זיהוי בעיות מוקדם יותר בתהליך התכנון.

יישום MBSE בתעשיות שונות

במהלך המפגש, ספקמן הציג מספר דוגמאות ליישום מוצלח של MBSE בתעשיות שונות:

• תעשיית הביטחון: מחלקת ההגנה של ארה"ב מאמצת את MBSE כדי להבטיח עקביות ושימוש חוזר במודלים שונים של מערכות, מה שמאפשר קיצור זמני פיתוח והוזלת עלויות.
• תעשיית הרכב: חברות כמו פורד משתמשות ב-MBSE לניהול בטיחות ואמינות של רכיבים, וכן לניהול גרסאות שונות של רכבים.
• חקלאות ותעשייה כבדה: ג'ון דיר משתמשת ב-MBSE כדי לנהל את שרשרת האספקה ואת הצרכים של לקוחותיה, מה שמאפשר תכנון יעיל ומדויק יותר של הציוד החקלאי.

כוכב הלכת המאוייש ברובוטים

במהלך המפגש, מוי ספקמן סיפר על פרויקט מרתק של NASA במאדים – פרויקט המסוק ג'יני (Ingenuity). מסוק זה הוא הראשון שהוטס בכוכב אחר ומהווה דוגמה מצוינת ליישום הנדסת מערכות מבוססת מודלים (MBSE). להלן הדברים העיקריים שספקמן הדגיש על פרויקט ג'יני:

שימוש בגישה במסוק הראשון במאדים

המטרה העיקרית של פרויקט ג'יני הייתה להוכיח שאפשר להטיס מסוק באטמוספירה הדקה של מאדים. המשימה כללה מספר יעדים:

1. שיגור ונחיתה מוצלחים: להוכיח שמסוק יכול להיות משוגר ולנחות בצורה בטוחה במאדים.

2. תעופה וביצועי צילום: להוכיח שמסוק יכול לטוס ולצלם תמונות באיכות גבוהה ממאדים.

3. שימוש משני למטרות בטיחות: לאחר ההצלחה הראשונית, ג'יני החל לשמש כסקאוט (scout) עבור רובר Perseverance, וטס לפניו כדי לצלם ולבחון את השטח ולבדוק אם הוא בטוח להמשך התקדמות.

במהלך הפרויקט התגלו אתגרים לא צפויים. לדוגמה, ג'יני הפסיק לתקשר במהלך החורף במאדים, כיוון שהטמפרטורות הנמוכות גרמו לסוללותיו לא לפעול. אך כאשר השמש יצאה והטמפרטורות עלו, ג'יני חזר לתפקד והמשיך לשלוח מידע.

אגב בתחילה היה שילוב המסוק נתון לויכוח, והם קיבלו משקל וחשמל מהשאריות של שאר החללית, לאחר שהיא סיים את המבצע בן השעות הבודדות לא ידעו מה לעשות עם המסוק ולכן החליטו להפוך אותו לגשש מאולתר שטס לפני רכב השטח ומאפשר לאנשי הצוות לבחור לרובוט מסלול בטוח.  

כנראה שבפעמים הבאות, ישלחו מסוק קצת יותר משופר וייעדו אותו להיות סקאטור. למשל, אם רוצים להשתמש בג'יני כסקאוט עיקרי במשימות עתידיות, יש לקחת בחשבון את הצורך להגן עליו מפני תנאי מזג האוויר הקשים כדי שיוכל לפעול באופן רציף.

ספקמן הסביר כי שימוש ב-MBSE בפרויקטים כמו ג'יני מאפשר לתאר בצורה מדויקת את הדרישות, ההתנהגויות, הפונקציות והאינטראקציות של כל חלקי המערכת. הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר במערכות מורכבות כמו משימות חלל, שבהן כל מרכיב חייב לעבוד בצורה מושלמת עם המרכיבים האחרים כדי להבטיח הצלחה.

לדברי ספקמן דאסו סיסטמס ממשיכה לפתח ולשפר את כלי MBSE, ומשלבת אותם בתוך פלטפורמת 3DEXPERIENCE.  שילוב זה מאפשר ניהול מידע בזמן אמת, ביצוע סימולציות מתקדמות ושיתוף פעולה גלובלי בין צוותים שונים.

"בעתיד, אנו רואים את MBSE ככלי מרכזי בניהול ותכנון מערכות מורכבות, שיאפשר לנו להיות יותר זריזים, יעילים ומדויקים," מסכם ספקמן. "המעבר להנדסת מערכות מבוססת מודלים הוא צעד חשוב בדרך לשיפור איכות המוצרים והפחתת העלויות."

הפוסט מוי ספקמן דאסו סיסטמס: הנדסת מערכות מבוססת מודלים (MBSE) היא הדרך לחדשנות בפרויקטים, גם במאדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.