מארוול ישראל השלימה תוכנית פנימית רחבת היקף שבחנה כיצד ניתן לשלב כלי בינה מלאכותית בתהליך פיתוח שבבים – מתחילת התכנון ועד לשלבי האימות וההשלמה.

במסגרת האתגר, שנקרא Chip-in-a-Click, השתתפו כ־170 מהנדסים ומהנדסות מ־22 צוותים במשך תשעה חודשים. לדברי החברה, המטרה לא הייתה רק לבנות כלי AI נקודתי, אלא לבדוק באילו שלבים בתהליך פיתוח שבבים יכולה הבינה המלאכותית לספק ערך ממשי מבלי לפגוע בדרישות הדיוק והאמינות של התעשייה.

ארבעה מהצוותים הגיעו לשלב הגמר והציגו את הכלים שפיתחו בפני פאנל שכלל בכירים מתעשיית הטכנולוגיה ומקרנות הון סיכון.

האתגר נערך על רקע החדירה המהירה של כלי AI לעולם פיתוח התוכנה, בעוד שבתכנון שבבים קצב האימוץ איטי יותר בשל הדרישות המחמירות לאימות, דיוק וחזרתיות. טעות שמודל תוכנה יכול לעיתים לתקן לאחר ההשקה עלולה להיות יקרה בהרבה כאשר היא מתגלה לאחר ייצור שבב.

לדברי ערן חרותי, מנכ"ל מארוול ישראל, כלי AI המיועדים לפיתוח שבבים חייבים לעמוד ברמות גבוהות במיוחד של דיוק ואמינות. לדבריו, האתגר נועד לבחון היכן ניתן לשלב את הכלים בצורה מעשית בתהליכי העבודה של מהנדסי החברה.

התוכנית הוצגה במסגרת אירוע CONNECT של מארוול ישראל. לדברי החברה, האירוע נולד בישראל ובהמשך אומץ גם באתרי פיתוח נוספים של מארוול ברחבי העולם.

המהלך משקף מגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים: חברות EDA ויצרניות שבבים מנסות להשתמש בבינה מלאכותית כדי לקצר זמני תכנון, לאתר שגיאות מוקדם יותר ולבצע אופטימיזציה של חלקים בתהליך הפיתוח – אך עדיין תחת מערכות אימות קשיחות בהרבה מאלה המקובלות בפיתוח תוכנה רגיל.

תגיות:

הפוסט מארוול ישראל בוחנת כיצד AI יכול לקצר את תהליך פיתוח השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיליקום מכפר סבא הודיעה כי זכתה ב־Design Win חדש אצל לקוח שהיא מגדירה כענקית Tier-1 בתחום אבטחת הסייבר בענן. הלקוח בחר במערכת Edge Networking של סיליקום הכוללת קישוריות סלולרית 5G משולבת, וכבר העביר לחברה הזמנה ראשונית.

לדברי סיליקום, הגדלת ההזמנות צפויה להתחיל לפני סוף 2026, וכאשר הפרויקט יגיע לקצב ייצור מלא, ההכנסות ממנו צפויות לעבור 5 מיליון דולר בשנה. חשוב להדגיש כי מדובר בתחזית של החברה לגבי קצב ההזמנות העתידי ולא בהכנסות שכבר הוכרו.

הזכייה ממחישה את מקומה של חומרת הקצה בתשתיות סייבר מודרניות. חברות אבטחת מידע שמספקות שירותים מבוססי ענן עדיין זקוקות לחומרה באתרי הלקוחות כדי לקשר רשתות מקומיות, מרכזי נתונים וסניפים אל שירותי האבטחה המרוחקים. שילוב 5G במערכת מאפשר להוסיף ערוץ תקשורת עצמאי או גיבוי לרשת הקווית, ולפרוס מערכות גם באתרים שבהם תשתית התקשורת מוגבלת.

מנכ"ל סיליקום, לירון אייזנמן, מסר כי הלקוח בחן את הפתרון במשך חודשים וכי הקישוריות הסלולרית המשולבת הייתה גורם מרכזי בבחירת המערכת. החברה אינה חושפת את שם הלקוח.

סיליקום מסרה עוד כי היא בוחנת עם אותו לקוח מערכות Edge חזקות יותר, ובהן מערכת הכוללת GPU ומיועדת ליישומי בינה מלאכותית בקצה. אם גם מערכת זו תיבחר, היקף ההכנסות מהלקוח עשוי להיות גדול יותר מהתחזית הנוכחית.

לדברי החברה, זו זכיית ה־Design Win השמינית שלה מתחילת 2026 — מספר זהה לכלל הזכיות שהשיגה במהלך 2025. סיליקום צופה השנה צמיחה של יותר מ־50% בהכנסות, אם כי גם נתון זה הוא תחזית החברה ולא תוצאה שכבר הושגה.

המשמעות של Design Win בענף החומרה שונה מחוזה מכירה חד־פעמי: לאחר שמוצר משולב בפלטפורמה של לקוח גדול הוא עשוי להימכר לאורך מחזור החיים של אותה מערכת. מנגד, קצב הייצור בפועל תלוי בהצלחת מוצרי הלקוח ובקצב פריסתם, ולכן התחזית של יותר מ־5 מיליון דולר בשנה עדיין תלויה בהגעה לייצור מלא.

הפוסט סיליקום זכתה בפרויקט אצל ענקית סייבר: ההכנסות צפויות לעבור 5 מיליון דולר בשנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת RAAAM Memory Technologies מפתח תקווה ויצרנית השבבים GlobalFoundries הודיעו על שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח ולהסמכה של זיכרון GCRAM בפלטפורמת FDX המבוססת על טכנולוגיית FD-SOI. במסגרת הפרויקט השלימו החברות טייפ־אאוט של שבב ניסוי משותף — כלומר, התכנון הועבר לייצור לצורך בחינתו בסיליקון.

לפי ההודעה הרשמית של GlobalFoundries, תא הזיכרון שתוכנן במשותף צפוי להקטין ב־40% את השטח המוקצה לזיכרון ולהפחית את צריכת ההספק שלו בעד 60% לעומת זיכרון SRAM מסחרי. החברות מתכננות לאפשר ללקוחות מובילים גישה לתכנון ה־GCRAM בתחילת 2027.

ניסיון לפרוץ את צוואר הבקבוק של הזיכרון על השבב

בשבבים לבינה מלאכותית בקצה, לרכב ול־IoT, הזיכרון המשובץ עשוי לתפוס חלק גדול משטח הסיליקון. ככל שנדרש לשמור יותר נתונים בקרבת יחידות החישוב, גדלים השטח, ההספק והעלות המיוחסים למערכי SRAM. במקביל, מזעור תאי SRAM אינו מתקדם בהכרח באותו קצב שבו מצטמצמים טרנזיסטורי הלוגיקה בתהליכי ייצור מתקדמים.

RAAAM מפתחת את GCRAM — זיכרון מסוג Gain-Cell RAM — כחלופה לזיכרון SRAM משובץ. הטכנולוגיה מבוססת על תא זיכרון קטן יותר, תואמת לתהליכי CMOS רגילים ואינה דורשת הוספה של שלבי ייצור ייעודיים. עם זאת, בניגוד ל־SRAM השומר את המידע כל עוד מוזן אליו מתח, זיכרון Gain-Cell מאחסן מטען ודורש מנגנון רענון. משום כך, הצלחת הפתרון תלויה לא רק בצפיפות התא אלא גם במשך שמירת המידע, בתדירות הרענון, במהירות הגישה וביציבות בתנאי עבודה שונים.

החברות מסרו כי התא החדש תוכנן באמצעות כללי תכנון מצומצמים ומותאמים במיוחד לפלטפורמת FDX. טכנולוגיית FD-SOI של GlobalFoundries מתאפיינת בזליגה נמוכה, שלדברי RAAAM מאריכה את משך שמירת הנתונים ב־GCRAM ומפחיתה את האנרגיה הדרושה לרענון. השילוב אמור לאפשר ללקוחות להגדיל את קיבולת הזיכרון על אותו שטח שבב, או לשמור על אותה קיבולת ולהקטין את שטח הסיליקון.

רוברט גיטרמן, מנכ״ל ומייסד משותף של RAAAM, אמר כי השלמת הטייפ־אאוט בפלטפורמת FDX ממחישה את השילוב בין טכנולוגיית הזיכרון של החברה ליכולות הייצור של GlobalFoundries. לדבריו, הזליגה הנמוכה של FD-SOI יכולה להאריך את זמן שמירת הנתונים ולאפשר חיסכון משמעותי באנרגיה ביישומי בינה מלאכותית בקצה.

סודיפטו בוז, סגן נשיא לניהול מוצרי FD-SOI ב־GlobalFoundries, אמר כי שיתוף הפעולה נועד להרחיב את היצע הקניין הרוחני בפלטפורמת FDX ולהציע פתרון זיכרון המשנה את יחסי ההספק, הביצועים והשטח — PPA — ביישומי בינה מלאכותית ויישומים מתקדמים נוספים.

NXP כבר בוחנת את הפתרון

NXP Semiconductors, שהובילה בנובמבר 2025 את סבב A של RAAAM בהיקף 17.5 מיליון דולר, בוחנת כעת את יתרונות הפתרון המשותף. ויקטור וואנג, סגן נשיא לחדשנות Front End ב־NXP, אמר כי צמצום השטח וההספק עשוי לאפשר הגדלה של קיבולת הזיכרון על השבב, להפחית העברת נתונים לזיכרון חיצוני ולשפר את יעילות המערכת כולה.

הפרויקט עם GlobalFoundries מתקדם במקביל לעבודתה של RAAAM על התאמת GCRAM לתהליך 2 ננומטר של TSMC, שעליה דיווח CHIPORTAL ביוני. בעוד הפרויקט ב־TSMC בוחן את הטכנולוגיה בצומת ייצור מתקדם במיוחד, שיתוף הפעולה החדש מתמקד בהטמעתה בפלטפורמת FD-SOI המיועדת בין היתר לשבבי קצה חסכוניים באנרגיה.

עם זאת, טייפ־אאוט הוא שלב הנדסי חשוב אך אינו הוכחה סופית לביצועי הטכנולוגיה. לאחר ייצור שבב הניסוי יצטרכו החברות למדוד את הצפיפות, צריכת ההספק, זמן שמירת הנתונים, מהירות הגישה והאמינות, ורק לאחר מכן להשלים את תהליך ההסמכה ולהעמיד בלוק IP בשל לשילוב במוצרים מסחריים.

הפוסט RAAAM הישראלית ו־GlobalFoundries השלימו טייפ־אאוט לשבב ניסוי בזיכרון GCRAM הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Lyte, שפועלת בתחום התפיסה לרובוטים ולמערכות אוטונומיות, השלימה סבב גיוס C בהיקף של 165 מיליון דולר. הסבב מעניק לחברה שווי של 1.6 מיליארד דולר אחרי הכסף ומביא את סך ההון שגייסה מאז הקמתה ב־2021 ל־272 מיליון דולר.

את הסבב הובילה Maverick Silicon. השתתפו בו גם Fidelity Management & Research, שהובילה את סבב B של החברה, Atreides Management, קרן Key1 Capital, ‏Ora Global, לשעבר Exor Ventures, וכן משקיעים קיימים וחדשים נוספים. אנדרו הומן, שותף מנהל ב־Maverick Silicon, יצטרף לדירקטוריון Lyte.

הגיוס מגיע שמונה חודשים בלבד לאחר שהחברה יצאה ממצב חשאי בינואר 2026 ודיווחה אז על גיוסים מצטברים של 107 מיליון דולר. Lyte כבר החלה בייצור ובאספקה ללקוחות בתחום הרובוטיקה בענפי הבדיקה התעשייתית, הלוגיסטיקה והייצור, אך לא חשפה את שמות הלקוחות, היקף ההכנסות או מספר המערכות שנמסרו.

שכבת התפיסה של ה־Physical AI

Lyte אינה מפתחת רובוט שלם. היא מבקשת לספק את שכבת התפיסה שמאפשרת לרובוטים ולמערכות אוטונומיות להבין היכן הם נמצאים, אילו עצמים מקיפים אותם ומה נע בסביבה בזמן אמת.

המוצר המרכזי שלה, LyteVision, משלב ראייה קוהרנטית בארבעה ממדים, צילום RGB ומדידת תנועה באמצעות יחידת IMU. שבב ייעודי שפיתחה החברה ממזג את המידע מכמה חיישנים כבר ברמת החומרה ומפיק זרם נתונים מרחבי, חזותי ומתוזמן במשותף. הנתונים מוזרמים למערכות המחשוב ולמודלי הבינה המלאכותית שמפעילים את הרובוט.

הגישה נועדה לפתור אחת הבעיות המורכבות ברובוטיקה: שילוב חיישנים שמגיעים מספקים שונים, פועלים בקצבים שונים ודורשים כיול וסנכרון. במערכות רגילות, צוותי הפיתוח צריכים להשקיע זמן רב בחיבור המצלמות, חיישני העומק, מערכות מדידת התנועה ותוכנות המיזוג. Lyte טוענת כי שילוב אנכי של שבב, אופטיקה, חיישנים ותוכנה מקטין השהיה, מפחית סטיות כיול ומספק למערכת הרובוטית ציר זמן יחיד ומסונכרן.

לפי החברה, הפלטפורמה מיועדת למגוון מערכות Physical AI, ובהן רובוטים ניידים אוטונומיים, זרועות רובוטיות, רובוטים בעלי ארבע רגליים, רובוטקסי ורובוטים דמויי אדם. היא אמורה להשתלב עם פלטפורמות מחשוב AI קיימות ולא להחליף את המעבד הראשי שמריץ את מודלי ההחלטה והפעולה.

הקשר הישראלי: אביגדור וילנץ

Lyte היא חברה אמריקנית שמרכזה בסאניווייל שבקליפורניה. הקשר הישראלי המרכזי שלה הוא אביגדור וילנץ, המשקיע המייסד ויו״ר הדירקטוריון. וילנץ היה ממייסדי Galileo Technologies, שנמכרה למארוול, וכן משקיע מוקדם ב־Annapurna Labs וב־Habana Labs.

את החברה הקימו אלכסנדר שפונט, ארמן חג׳תי ויובל גרסון. שפונט היה ממייסדי PrimeSense וסמנכ״ל הטכנולוגיות שלה; טכנולוגיית חישת העומק שפיתחה החברה שימשה ב־Kinect של מיקרוסופט, ולאחר רכישת PrimeSense בידי אפל הוא עסק שם במערכות תפיסה. חג׳תי וגרסון מילאו גם הם תפקידי הנדסה באפל, וגרסון הוא יוצא PrimeSense.

השילוב הזה מסביר מדוע Lyte מציגה את עצמה לא כחברת חיישנים בלבד, אלא כחברת מערכות שבונה את כל שרשרת התפיסה — מהטרנזיסטור ועד לנתונים המרחביים שמקבל מודל הבינה המלאכותית.

הכסף יופנה להרחבת הייצור

Lyte מתכננת להשתמש בכספי הגיוס כדי להרחיב את ייצור שבבי החישה ואת פלטפורמת LyteVision, לשפר את יכולות הבינה המלאכותית והתפיסה ולהגדיל את מספר ההטמעות אצל חברות רובוטיקה ולקוחות תעשייתיים. החברה גם מתכננת להרחיב משמעותית את כוח האדם בתחומי השבבים, התוכנה, האופטיקה, הייצור, התפעול והשיווק.

השווי הגבוה משקף את ציפיות המשקיעים לכך שהמרוץ ל־Physical AI לא יוכרע רק באמצעות מודלי בינה מלאכותית ומעבדי האצה. לפני שרובוט יכול לקבל החלטה, הוא זקוק לנתוני סביבה אמינים, מסונכרנים ומהירים. עם זאת, בשלב הנוכחי Lyte עדיין אינה מפרסמת נתונים שמאפשרים לבחון את קצב האימוץ המסחרי או את היתרון הכמותי של הפלטפורמה לעומת פתרונות חישה ומיזוג אחרים.

הפוסט Lyte של אביגדור וילנץ גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות הודיעה היום כי חתמה על חוזים בהיקף מצטבר של כ־270 מיליון דולר עם לקוח בינלאומי, לאספקת מערכות מתקדמות למודיעין, תצפית, רכישת מטרות וסימון מטרות. החוזים יבוצעו במשך תקופה של עד שש שנים.

במסגרת העסקה תספק החברה מערכות ממשפחת SPECTRO — מערכות אלקטרו־אופטיות רב־ספקטרליות המשלבות מספר ערוצי צילום וחישה במערכת אחת. לפי אלביט, המערכות כוללות ערוץ תרמי בתחום האינפרה־אדום הבינוני MWIR, ערוץ צילום באור נראה וערוץ SWIR בתחום האינפרה־אדום קצר־הגל.

השילוב בין תחומי הספקטרום השונים מאפשר למפעיל לזהות ולעקוב אחר מטרות גם בתנאי ראות קשים, בשעות היום והלילה ובמרחקים גדולים. המערכות כוללות גם יכולות סימון לייזר ואנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית, שנועדה לסייע בזיהוי, סיווג ומעקב אחר מטרות.

מערכת רב־חיישנית לפלטפורמות אוויריות, ימיות וקרקעיות

משפחת SPECTRO מיועדת להתקנה על מגוון פלטפורמות, ובהן מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, כלי שיט ורכבים קרקעיים. המערכת משלבת חיישני צילום ברזולוציה גבוהה, מערכות ייצוב, מדידת טווח וסימון לייזר ועיבוד תמונה בזמן אמת.

בדגמי SPECTRO XR של החברה, לדוגמה, משולבים ערוצי VIS, MWIR ו־SWIR סביב מערכת אופטית משותפת, במטרה לספק טווח גילוי וזיהוי גדול מבלי להגדיל משמעותית את נפח ומשקל המטע"ד. אלביט מציינת כי המערכת כוללת גם יכולות ניתוח וידאו בזמן אמת המבוססות על בינה מלאכותית.

העסקה החדשה ממשיכה את מגמת ההתרחבות של תחום המערכות האלקטרו־אופטיות באלביט. בחודש מאי הודיעה החברה על חוזה אירופי גדול בהיקף של כ־1.4 מיליארד דולר, שכלל בין היתר מערכות אלקטרו־אופטיות, לוחמה אלקטרונית, תקשורת ופתרונות חימוש מדויק.

הלקוח בעסקה החדשה לא נחשף, ואלביט לא מסרה אילו דגמים ממשפחת SPECTRO נכללים בחוזים.

הפוסט אלביט מערכות זכתה בחוזים בהיקף 270 מיליון דולר למערכות SPECTRO רב־ספקטרליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קולפלנט ביוטכנולוגיות (Nasdaq: CLGN) הודיעה ב-31 באוגוסט כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת LightSolver הישראלית, שפיתחה ארכיטקטורת מחשוב פוטונית המבוססת על לייזרים. השלמת העסקה צפויה, בכפוף לתנאים המקובלים, במהלך השבוע.

מדובר במהלך חריג עבור קולפלנט, המזוהה עד היום בעיקר עם תחומי הרפואה הרגנרטיבית, קולגן אנושי רקומביננטי והדפסת רקמות בתלת-ממד. עם הרכישה היא מבקשת להוסיף פעילות בתחום המחשוב עתיר הביצועים והמחשוב הפוטוני.

LightSolver, שהוקמה ב-2020 בידי ד"ר רותי בן שלומי וד"ר חן טרדונסקי, שתיהן פיזיקאיות ממכון ויצמן, מפתחת את Laser Processing Unit, או LPU — מערכת חישוב אנלוגית-אופטית שבה אינטראקציות בין קרני לייזר מבצעות חלק מן החישוב עצמו.

בניגוד למעבדים דיגיטליים רגילים, שבהם טרנזיסטורים מבצעים פעולות אריתמטיות והמידע נע בין יחידות עיבוד לזיכרון, ב-LPU משתנים מתמטיים מיוצגים באמצעות מצבים אופטיים והחישוב מתבצע בתוך תהודה אופטית. החברה מציגה את המערכת כמאיץ למשימות המאופיינות במקביליות גבוהה ובצווארי בקבוק של זיכרון ותעבורת נתונים.

LightSolver ממקדת את הפיתוח בפתרון מערכות ליניאריות גדולות, בעיות אופטימיזציה ומשוואות דיפרנציאליות חלקיות — סוגי חישובים הנמצאים בבסיס סימולציות הנדסיות ומדעיות, תכנון חומרים, פיזיקה חישובית ויישומי Physical AI.

החברה כבר החלה בתהליכי אימות עם לקוחות ושותפים תעשייתיים. באפריל האחרון הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם Boeing, שמממנת התאמות של ה-LPU לסימולציות הנדסיות מורכבות, ובפרט לחישובים הנוגעים להזדקנות חומרים ולתחזוקת מערכות תעופה. לפי LightSolver, המערכת אמורה להשתלב בסביבות HPC היברידיות לצד CPU ו-GPU, ולא להחליפם באופן מלא.

העסקה עם קולפלנט אינה עסקת מזומן רגילה. על פי הדיווח ל-SEC, קולפלנט תעניק לבעלי LightSolver כ-3.73 מיליון מניות חדשות, המייצגות 19.7% מהון המניות של קולפלנט לפני העסקה. בנוסף יונפקו כתבי אופציה ממומנים מראש לכ-6.13 מיליון מניות וכן שלוש סדרות של כתבי אופציה מבוססי אבני דרך, היכולים להגיע יחד לכ-224 מיליון מניות, אם LightSolver תעמוד ביעדים טכנולוגיים ומסחריים שנקבעו. הנפקות מסוימות כפופות לאישור בעלי המניות בהתאם לכללי נאסד"ק.

מבנה זה הופך את העסקה למעשה להימור ארוך טווח על יכולתה של LightSolver להביא את הטכנולוגיה לשלב מסחרי. החברה מציינת כי היא פועלת לקראת זמינות מסחרית של פלטפורמת ה-LPU ב-2028.

המהלך גם ממחיש מגמה רחבה יותר בתעשיית המחשוב: החיפוש אחר מאיצים שאינם מסתמכים רק על הקטנת טרנזיסטורים. לצד שבבים דיגיטליים מתקדמים, מספר חברות בעולם מנסות לנצל אופטיקה, פוטוניקה ומחשוב אנלוגי כדי להתמודד עם העלייה בצריכת החשמל, עם מגבלות רוחב הפס של הזיכרון ועם העלות ההולכת וגדלה של עומסי AI ו-HPC.

הפוסט קולפלנט רוכשת את LightSolver הישראלית ונכנסת למחשוב פוטוני מבוסס לייזרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תגיות:

תחילת הכתבה

המספרים הראשיים בדוחות קווליטאו לרבעון השני נראים חזקים: ההכנסות צמחו ב־27% והרווח הנקי זינק ב־67%. עם זאת, מניית יצרנית ציוד בדיקת השבבים הישראלית איבדה ביום שישי כ־7.1%. מבט עמוק יותר בדוחות מסביר את תגובת המשקיעים: הרווח מפעילות הליבה נשחק, הוצאות המחקר והפיתוח והוצאות ההנהלה גדלו במהירות, וחלק גדול מהשיפור ברווח הנקי נבע מהכנסות מימון ומהפרשי שער.

הכנסות קווליטאו ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־17.95 מיליון דולר, לעומת 14.14 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי עלה מ־10.09 מיליון דולר ל־12.36 מיליון דולר, אך שיעור הרווח הגולמי ירד מ־71.3% ל־68.9%.

הרווח הנקי עלה, הרווח התפעולי ירד

הוצאות המחקר והפיתוח ברבעון כמעט הוכפלו והסתכמו ב־1.90 מיליון דולר, לעומת 1.01 מיליון דולר אשתקד. גם הוצאות ההנהלה והכלליות גדלו ב־87%, מ־1.46 מיליון דולר ל־2.72 מיליון דולר. כתוצאה מכך ירד הרווח התפעולי ב־2.6% ל־6.57 מיליון דולר, ושיעורו מההכנסות נשחק מ־47.7% ל־36.6%.

למרות השחיקה התפעולית, הרווח הנקי עלה מ־6.44 מיליון דולר ל־10.76 מיליון דולר. הגורם המרכזי לכך היה מעבר מהכנסות מימון של כחצי מיליון דולר ברבעון המקביל להכנסות מימון של 5.36 מיליון דולר ברבעון הנוכחי. לפי החברה, הסכום כלל כ־4.4 מיליון דולר שנבעו מהפרשי שער ומשחיקת פריטים כספיים, וכמיליון דולר של הכנסות ריבית.

במחצית הראשונה כולה גדלו ההכנסות ב־20.9% ל־33.98 מיליון דולר, אך הרווח התפעולי ירד ב־9.6% ל־11.84 מיליון דולר. הרווח הנקי במחצית עלה ב־13.2% ל־13.69 מיליון דולר.

לצד השחיקה ברווחיות התפעולית, החברה הציגה תזרים מזומנים חזק של 23.26 מיליון דולר מפעילות שוטפת, לעומת 1.83 מיליון דולר בלבד במחצית המקבילה. יתרת המזומנים בסוף יוני עמדה על 122.7 מיליון דולר. הקפיצה בקופה הושפעה גם מהנפקה פרטית שביצעה קווליטאו בחודש מרץ, שבה גייסה כ־225 מיליון שקל.

41% מההכנסות מגיעות מסין

נקודת הסיכון הבולטת בדוחות היא התלות בשוק הסיני. מנכ״ל קווליטאו, יעקב הרשמן, אמר בשיחת המשקיעים כי סין סיפקה כ־41% מהכנסות החברה במחצית הראשונה. לדבריו, כמה מהלקוחות הסיניים של קווליטאו הוכנסו לרשימת החברות שעליהן חלות מגבלות סחר אמריקניות, אף שההגבלה על אחד מהם הוקלה בהמשך.

הרשמן הגדיר הסלמה אפשרית במלחמת הסחר כ״מקור לדאגה אמיתית״. קווליטאו פועלת באמצעות חברה־בת אמריקנית, ולכן המגבלות עלולות למנוע ממנה למכור ללקוחות סיניים מסוימים, בעוד מתחרות שאינן אמריקניות יוכלו להמשיך לספק להם ציוד. בחברה ציינו גם את הסיכון להעתקת טכנולוגיות מערביות בסין, לרבות טכנולוגיות של קווליטאו, והבהירו כי ינקטו צעדים להגנת הקניין הרוחני.

צבר ההזמנות הסתכם בסוף יוני ב־47.53 מיליון דולר, לעומת 49.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה. עד 26 באוגוסט הוא גדל ל־54.02 מיליון דולר, אך נותר נמוך מהצבר של 60.9 מיליון דולר שנרשם במועד המקביל אשתקד. לדברי הרשמן, הירידה אינה מהותית ונובעת בעיקר מתזמון המשלוחים לפי דרישות הלקוחות.

בדיקות אמינות לשבבים מתקדמים

קווליטאו מפתחת ומייצרת מערכות לבדיקת אמינות של שבבים ברמת המארז וברמת פרוסת הסיליקון. המערכות מאיצות תהליכי בלאי וכשל בתנאים מבוקרים, כדי לאפשר ליצרניות שבבים להעריך את אורך החיים ואת הירידה הצפויה בביצועי הרכיבים. לקוחות החברה כוללים יצרניות שבבים משולבות, מפעלי ייצור וחברות שבבים ללא מפעל ייצור עצמאי.

החברה ממקדת את מוצריה, ובהם מערכות MIRA ו־Infinity, ביישומים כגון כלי רכב, מרכזי נתונים ומחשוב עתיר ביצועים, פוטוניקה ואריזה מתקדמת. התחומים האלה נהנים מהשקעות גדלות בעקבות תנופת הבינה המלאכותית, אך גם חושפים את החברה לתנודתיות בהשקעות ההון של יצרניות השבבים ולמתיחות הטכנולוגית בין ארצות הברית לסין.

לצד הדוחות הודיעה קווליטאו על חלוקת דיבידנד של 3 מיליון דולר, 61 סנט למניה, ועל תוכנית חדשה לרכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 12 מיליון דולר. למרות זאת, המניה איבדה כ־55% משיאה בחודש מרץ. מחיר הסגירה ביום שישי היה 342 שקל, לעומת מחיר של כ־610 שקל למניה בהנפקה הפרטית שבוצעה לפני כחמישה חודשים.

הדוחות אינם מצביעים על חולשה בביקוש: המכירות גדלו, תזרים המזומנים התחזק והרווחיות עדיין גבוהה. אולם הם ממחישים מדוע השוק לא הסתפק בזינוק ברווח הנקי. המשקיעים מחפשים כעת צמיחה גם ברווח התפעולי, התאוששות בצבר ההזמנות והוכחה שקווליטאו יכולה להמשיך לצמוח בסין בלי להיפגע מהגבלות הייצוא האמריקניות.

סוף הכתבה

מקורות: מצגת תוצאות המחצית הראשונה של קווליטאו; דיווח גלובס ושיחת המשקיעים

תמונה מומלצת:

עמוד מקור לתמונה: אתר קווליטאו

כיתוב תמונה: מערכת MIRA של קווליטאו לבדיקות אמינות של שבבים ברמת המארז וברמת פרוסת הסיליקון. צילום: קווליטאו

טקסט חלופי: מערכת MIRA של קווליטאו לבדיקת אמינות שבבים

שם קובץ מוצע: qualitau-mira-reliability-test-system-2026.jpg

הפוסט קווליטאו צמחה ב־27%, אך השחיקה ברווח התפעולי והחשיפה לסין מדאיגות את המשקיעים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פעילות התקשורת של אנבידיה רשמה ברבעון השני של שנת הכספים 2027 רבעון שיא נוסף. החברה אינה מפרסמת עוד את הכנסות התחום בסכום נפרד, אולם הנתונים שמסרה בשיחת המשקיעים מאפשרים להעריך כי הן הגיעו לכ־17.5 מיליארד דולר – עלייה של כ־18% לעומת הרבעון הקודם.

מדובר בפעילות הנשענת במידה רבה על הטכנולוגיות ועל צוותי הפיתוח של מלאנוקס הישראלית, שאנבידיה רכשה בשנת 2020 תמורת כ־6.9 מיליארד דולר. בין מוצריה נמנים מתגי Spectrum, כרטיסי התקשורת ConnectX, מעבדי התשתית BlueField ורשתות InfiniBand ו־Spectrum-X Ethernet.

חשוב להדגיש: 17.5 מיליארד דולר אינם מכירות שבוצעו בישראל ואינם נתון חשבונאי רשמי של אנבידיה ישראל. זהו אומדן להכנסות הגלובליות של תחום התקשורת, שחלק גדול מהטכנולוגיה והפיתוח שלו מקורו בישראל.

כיצד חושב הנתון

ברבעון הקודם התקרבו הכנסות התקשורת של אנבידיה ל־15 מיליארד דולר. בדוח האחרון שינתה החברה את אופן הצגת ההכנסות ואיחדה את פעילות המחשוב והתקשורת, ולכן לא פרסמה סכום נפרד לתקשורת.

בשיחת המשקיעים אמרה סמנכ״לית הכספים קולט קרס כי פעילות התקשורת רשמה רבעון שיא וכי הכנסותיה גדלו ב־18% לעומת הרבעון הקודם. החלת שיעור הצמיחה הזה על הנתון הקודם מביאה לאומדן של כ־17.5 מיליארד דולר.

הסכום מייצג מעט יותר מ־18% מכלל הכנסות אנבידיה ברבעון, שהסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר.

מאחר שהחברה לא מסרה את נקודת המוצא המדויקת ולא פרסמה טבלת הכנסות נפרדת, יש להתייחס ל־17.5 מיליארד דולר כאומדן מעוגל ולא כאל נתון רשמי.

Spectrum-X גדלה פי 2.6 בתוך שנה

קרס ציינה כי מכירות פלטפורמת Spectrum-X Ethernet גדלו פי 2.6 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet ממשפחת Spectrum עם כרטיסי SuperNIC, ובהם דורות של ConnectX ו־BlueField, וכן תוכנה לניהול עומסים, ניתוב אדפטיבי ובקרת גודש. המערכת מיועדת לחבר מספר גדול של מאיצי AI תוך צמצום הזמן שבו המעבדים ממתינים להעברת נתונים.

רבים מהרכיבים המרכזיים בפלטפורמה פותחו בישראל, על בסיס הפעילות שהקימה מלאנוקס ביקנעם. גם גילעד שיינר, סגן נשיא בכיר לתקשורת באנבידיה, פועל מישראל.

הצמיחה של Spectrum-X חשובה במיוחד מפני שהיא מרחיבה את פעילות אנבידיה מעבר לשוק InfiniBand, שבו הייתה מלאנוקס חזקה עוד לפני הרכישה. Ethernet הוא שוק רחב יותר ומשמש כברירת מחדל במרכזי נתונים רבים.

אנבידיה מנסה לשכנע את ספקיות הענן כי Ethernet רגיל אינו מספק ביצועים צפויים כאשר מחברים עשרות או מאות אלפי מאיצים. Spectrum-X מוסיפה למתגים ולכרטיסי הרשת מנגנונים המיועדים למנוע התנגשויות ועומסים ולהקצות את רוחב הפס בהתאם לצורכי עבודת ה־AI.

מעבד מהיר אינו מספיק בלי רשת מהירה

במערכות AI גדולות, הביצועים אינם נקבעים רק על ידי מהירותו של כל מעבד גרפי. אימון מודל מתבצע במקביל על אלפי מעבדים, המחלקים ביניהם נתונים ותוצאות ביניים. אם רשת התקשורת אינה מעבירה את הנתונים בקצב הדרוש, חלק מהמאיצים נותרים בהמתנה וכוח החישוב היקר אינו מנוצל.

ככל שמספר המעבדים במערכת גדל, כך גדלה חשיבותם של המתגים, כרטיסי התקשורת, הכבלים והתוכנה המתאמת ביניהם. עובדה זו הפכה את פעילות מלאנוקס לשעבר ממוצר משלים למעבדים הגרפיים לאחד מעמודי התווך של מערכות אנבידיה.

החברה מציעה כיום את המעבד, רשת התקשורת, המתגים, כרטיסי הרשת והתוכנה כחלק ממערכת אחת. האינטגרציה מאפשרת לה לקבל הכנסה גדולה יותר מכל מרכז נתונים וגם מקשה על לקוחות להחליף רק אחד מרכיבי המערכת במוצר של מתחרה.

הכנסות רבעוניות הגדולות ממחיר הרכישה של מלאנוקס

האומדן הנוכחי גדול פי 2.5 בקירוב מהסכום ששילמה אנבידיה תמורת מלאנוקס כולה ב־2020. אין פירוש הדבר שהרכישה החזירה את עצמה בתוך רבעון: מדובר בהכנסות ולא ברווח, ופעילות התקשורת הורחבה מאוד באמצעות השקעות, עובדים ומוצרים נוספים מאז הרכישה.

עם זאת, היחס ממחיש את היקף השינוי שעברה הפעילות. מלאנוקס דיווחה בשנת 2019, השנה המלאה האחרונה לפני השלמת העסקה, על הכנסות שנתיות של כ־1.33 מיליארד דולר. פעילות התקשורת המשולבת של אנבידיה מייצרת כיום, לפי האומדן, יותר מפי 13 מהסכום הזה ברבעון אחד.

גם ההשוואה לחברות ישראליות בולטות ממחישה את ההיקף. טבע רשמה ברבעון השני הכנסות של כ־4.1 מיליארד דולר, אלביט מערכות כ־2.2 מיליארד דולר וצ׳ק פוינט כ־674 מיליון דולר.

אולם אין זו השוואה חשבונאית מלאה: החברות הישראליות מדווחות על כלל הכנסותיהן, בעוד שהנתון של אנבידיה הוא אומדן למכירות עולמיות של קו מוצרים המפותח במידה רבה בישראל, ולא הכנסות של ישות ישראלית עצמאית.

כ־5,000 עובדים ותוכנית להכפלת הנוכחות

אנבידיה מעסיקה כיום כ־5,000 עובדים בישראל, ומרכז הפיתוח המקומי שלה הוא הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית. האתר הגדול ביותר נמצא ביקנעם, לצד פעילות בתל אביב, רעננה, באר שבע ומקומות נוספים.

בדצמבר 2025 הודיעה החברה כי תקים בקריית טבעון קמפוס מחקר ופיתוח בשטח בנוי של עד 160 אלף מ״ר. הקמפוס, שיוקם על כ־90 דונם, מתוכנן להכיל עד 10,000 עובדים. תחילת הבנייה צפויה ב־2027 והאכלוס הראשון מתוכנן ל־2031.

אם הקמפוס יתמלא בלי סגירה נרחבת של אתרים קיימים, מספר עובדי אנבידיה בישראל עשוי להגיע בעתיד לכ־15 אלף. בכך היא עשויה להפוך לאחת המעסיקות הפרטיות הגדולות בישראל ולחברת השבבים הדומיננטית ביותר בענף המקומי.

התרומה לישראל אינה זהה להכנסות הפעילות

היקף המכירות ממחיש את חשיבות הפיתוח הישראלי לאנבידיה, אך אין להסיק ממנו שכל 17.5 מיליארד הדולרים נכנסים למשק הישראלי או נרשמים כיצוא מישראל.

הלקוחות נמצאים ברחבי העולם, הייצור מתבצע בעיקר באסיה, והמכירות עשויות להירשם בישויות שונות של אנבידיה. התרומה הישירה לישראל כוללת בעיקר שכר לעובדים, תשלומי מסים, רכישת שירותים, השקעות במעבדות ובמרכזי מחשוב ופעילות קניין רוחני.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם נתון של יצוא שאינו עובר פיזית בגבולות המדינה. גורמים בשוק מייחסים חלק ניכר מהזינוק בסעיף זה לפעילות אנבידיה, אך החברה אינה מפרסמת פירוט המאפשר לקבוע במדויק איזה חלק מהמכירות העולמיות נרשם כיצוא ישראלי.

השורה התחתונה ברורה גם בלי לייחס את מלוא ההכנסות לישראל: הטכנולוגיה שצמחה מתוך מלאנוקס הפכה לאחת הפעילויות הגדולות ביותר באנבידיה ולרכיב מרכזי בתשתית שעליה נשען גל הבינה המלאכותית.

סוף הכתבה

מקורות:

תוצאות הרבעון הרשמיות של אנבידיה

תמליל שיחת המשקיעים – Seeking Alpha

דיווח גלובס והאומדן להכנסות פעילות התקשורת

הנתון מהרבעון הקודם – CTech

מידע טכני על פלטפורמת Spectrum-X

שדות התמונה:

קישור למקור התמונה:

שם הקובץ:

nvidia-israel-spectrum-x-networking-revenue.jpg

כותרת התמונה:

פלטפורמת התקשורת Spectrum-X של אנבידיה

טקסט חלופי:

מתגי Spectrum-X וכרטיסי תקשורת של אנבידיה לחיבור מאיצי בינה מלאכותית במרכזי נתונים

כיתוב התמונה:

פלטפורמת Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet וכרטיסי תקשורת המיועדים לחיבור מספר גדול של מאיצי AI. מכירות הפלטפורמה גדלו פי 2.6 בתוך שנה. צילום: NVIDIA

תיאור התמונה:

מערכות תקשורת מסדרת NVIDIA Spectrum-X, שפותחו במידה רבה על בסיס הטכנולוגיה והצוותים של מלאנוקס בישראל. הפלטפורמה מיועדת לרשתות Ethernet במרכזי נתונים גדולים המריצים יישומי בינה מלאכותית.

קרדיט:

NVIDIA

מקור:

NVIDIA Spectrum-X Ethernet Platform

סוג התמונה:

צילום מוצר רשמי

הגדרת התמונה:

תמונה ראשית

קישור התמונה:

ללא

הפוסט פעילות התקשורת של אנבידיה, שמרכזה בישראל, הגיעה לפי הערכות לכ־17.5 מיליארד דולר ברבעון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכנסות חברת הדיפנס־טק הישראלית צמחו במחצית הראשונה ב־27.3% ל־16.3 מיליון דולר. ארצות הברית סיפקה 55% מהחוזים החדשים, על רקע הביקוש למערכות בקרת אש להתמודדות עם רחפנים

חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) הישראלית דיווחה על גידול חד בהזמנות במהלך המחצית הראשונה של 2026, בעיקר מצד זרועות הצבא האמריקני. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף יוני בכ־51.6 מיליון דולר – עלייה של 88% לעומת צבר של 27.4 מיליון דולר בסוף הרבעון השני של 2025.

במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה חתמה החברה על חוזים מחייבים חדשים בהיקף של כ־43 מיליון דולר, עלייה של 133% לעומת התקופה המקבילה. לפחות 34 מיליון דולר מתוך הצבר הקיים מיועדים לאספקה ולהכרה כהכנסה במהלך המחצית השנייה של 2026.

ארצות הברית הייתה המקור ל־55% מהחוזים החדשים. אזור אסיה והאוקיינוס השקט סיפק 20%, אירופה 15% וישראל 10%.

ההכנסות צמחו, והחברה עברה לרווח מתואם

הכנסות סמארט שוטר במחצית הראשונה עלו ב־27.3% לכ־16.3 מיליון דולר, לעומת 12.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני לבדו עלו ההכנסות ב־29.3%, מ־7.5 מיליון דולר ל־9.7 מיליון דולר.

ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־660 אלף דולר, לעומת 500 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025. הרווח הנקי המתואם הגיע לכ־1.5 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי מתואם של כ־820 אלף דולר בתקופה המקבילה. ברבעון השני רשמה החברה רווח נקי מתואם של כ־1.9 מיליון דולר, עלייה של 174%.

הנתונים המתואמים אינם כוללים הוצאה חד־פעמית של כ־790 אלף דולר, שנבעה מהענקת מניות לעובדים במסגרת הנפקת החברה.

ביקוש גובר לפתרונות נגד רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה בשנת 2011 בידי מיכל מור ואבשלום ארליך ופועלת מקיבוץ יגור, מפתחת את משפחת מערכות SMASH לבקרת אש בנשק קל. המערכות משלבות עיבוד תמונה ואלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לזהות מטרות, לעקוב אחריהן ולסייע ליורה לבצע ירי כאשר הנשק מיושר למטרה בסבירות פגיעה גבוהה.

אחד ממנועי הביקוש המרכזיים הוא הצורך להתמודד עם רחפנים קטנים באמצעות פתרונות שניתן להפעיל ברמת החייל או היחידה הטקטית, ללא צורך במערכת יירוט כבדה ויקרה.

במהלך הרבעון השני חתמה החברה על שורה של חוזים עם זרועות הצבא האמריקני. החוזים כללו הזמנה של 10.7 מיליון דולר עבור צבא היבשה, חוזה של 1.8 מיליון דולר עם הצי וחוזה בסיס בהיקף של 3.4 מיליון דולר עם חיל הנחתים, הכולל אפשרויות הרחבה של כ־2.4 מיליון דולר.

בישראל קיבלה החברה שתי הזמנות ממשרד הביטחון למערכות SMASH HOPPER, בהיקף מצטבר של כ־12.5 מיליון שקל.

מנכ״לית החברה, מיכל מור, מסרה כי הגידול בצבר משקף ביקוש מצד צבאות בארצות הברית, באירופה ובישראל, וכי המיקוד המרכזי של החברה הוא כעת בהרחבת כושר הייצור והאספקה. לדבריה, החברה נערכת להכיר בהכנסות של לפחות 34 מיליון דולר מתוך הצבר הקיים כבר במחצית השנייה של השנה.

הגידול החד בהזמנות מצביע על מעבר של מערכות SMASH מתהליכי ניסוי והערכה לתוכניות הצטיידות סדרתיות. עם זאת, מימוש התחזית תלוי ביכולת החברה להגדיל את הייצור ולעמוד בלוחות הזמנים של החוזים.

הפוסט סמארט שוטר: צבר ההזמנות זינק ב־88% ל־51.6 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה בכנס Hot Chips 2026 פרטים חדשים על ארכיטקטורת Diamond Rapids, הדור הבא של מעבדי Xeon לשרתים. לפי החברה, המעבד יכלול עד 256 ליבות וייבנה סביב עד ארבע יחידות חישוב מודולריות מסוג Compute Building Block – CBB. את יחידת החישוב המרכזית פיתחו בהובלת צוותי הארכיטקטורה וה־SoC של אינטל בישראל.

כל יחידת CBB מרכזת עד 64 ליבות, זיכרון מטמון ורכיבים המאפשרים לליבות לפעול כאשכול חישוב. עד ארבע יחידות כאלה מתחברות למרכזי מערכת המטפלים בזיכרון ובקישוריות לרכיבים אחרים בשרת.

הפיתוח מסמן הרחבה של אחריות מרכזי הפיתוח בישראל. בעבר התמקדה התרומה הישראלית למעבדי Xeon בעיקר בפיתוח ליבת הביצועים, ואילו ב־Diamond Rapids הובילו הצוותים המקומיים תכנון של יחידת חישוב שלמה.

יחידת ה־CBB מבוססת על מבנה תלת־ממדי שבו שבבי הליבות מונחים מעל שבב בסיס ומחוברים אליו באמצעות Foveros Direct 3D. החיבורים הקצרים והצפופים נועדו להאיץ את מעבר המידע בין הליבות לזיכרון המטמון המשותף, אך מחייבים תכנון משולב של אספקת החשמל, פיזור החום, מיקום הרכיבים והקישוריות בין שכבות הסיליקון.

“ב־Diamond Rapids קיבלנו אחריות רחבה יותר”, אמר ערן שיפר, הארכיטקט הראשי של יחידת ה־CBB. “לקחנו את היכולות שפיתחנו בישראל בתחומי הביצועים והיעילות האנרגטית, הרחבנו אותן לעבודה עם מספר גדול משמעותית של ליבות ובנינו סביבן יחידת חישוב שלמה עבור הדור הבא של Xeon”.

Diamond Rapids ייוצר בתהליך Intel 18A-P, גרסה המיועדת לביצועים גבוהים של תהליך Intel 18A. אינטל מסרה כי המעבד יכלול זיכרון מטמון בנפח של עד 1.28 גיגה־בייט, 16 ערוצי זיכרון בקצב של עד 12,800 מגה־העברות בשנייה, 128 נתיבי PCIe 6.0 ותמיכה ב־CXL 3.0.

המעבד יתמוך גם ב־Intel APX, שנועדה לאפשר לתוכנה לבצע פעולות בפחות פקודות, ובגרסה משופרת של Intel AMX להאצת חישובי בינה מלאכותית.

צוותי אינטל בישראל השתתפו גם בפיתוח הרחבות ל־Intel TDX, המבודדת ומצפינה מכונות וירטואליות בזמן עיבוד המידע. ב־Diamond Rapids ניתן יהיה להחיל את ההגנה גם על זיכרון נוסף המחובר לשרת באמצעות CXL.

אינטל טרם השיקה את Diamond Rapids מסחרית ולא מסרה בהודעה הנוכחית מועד זמינות מדויק.

בכנס הציגה החברה גם את מאיץ ההסקה Crescent Island ואת Wildcat Lake – מעבדי Core Series 3 למחשבים ניידים ולמערכות קצה. Crescent Island יכלול עד 480 גיגה־בייט של LPDDR5X ויפעל בהספק של 350 ואט, ואילו Wildcat Lake הוא המעבד הראשון של אינטל שבו משמש UCIe לחיבור רכיבי סיליקון בתוך המארז.

הפוסט הפיתוח הישראלי של אינטל מגיע ללב השרת: Diamond Rapids יכלול עד 256 ליבות הופיע לראשונה ב-Chiportal.