חברת סטרטסיס זכתה במימון בהיקף של 7.8 מיליון דולר במסגרת תוכנית של America Makes ומשרד המלחמה האמריקני, שנועדה לקדם את השימוש בייצור תוספי בבסיס התעשייתי הביטחוני של ארצות הברית. הפרויקט יימשך 24 חודשים ויתמקד בפיתוח יכולות לבקרת איכות בזמן אמת במהלך תהליך ההדפסה.

המערכת המפותחת מיועדת לפלטפורמות ההדפסה התעשייתיות F3300 ו־F900 של סטרטסיס, הפועלות בטכנולוגיית FDM. המטרה היא לאסוף ולנתח נתונים מתוך תהליך הייצור עצמו, לזהות חריגות בעוד החלק מודפס ולספק תיעוד שיסייע לקבוע אם הוא עומד בדרישות.

אחת המגבלות על אימוץ נרחב של הדפסה תלת־ממדית לייצור חלקים ביטחוניים היא תהליך ההסמכה. גם כאשר מדפסת מסוגלת לייצר חלק במהירות, יש צורך להוכיח שהחלק עומד בדרישות אחידות, חוזק, דיוק ועקיבות. בדיקות המתבצעות לאחר ההדפסה עלולות להיות ממושכות ויקרות, ובמקרים מסוימים הן אף מחייבות בדיקה הרסנית של חלקים שנלקחו מאותה סדרת ייצור.

בקרת איכות תוך־תהליכית, המכונה גם in-situ quality assurance, נועדה לצמצם את התלות בבדיקות אלה. באמצעות ניטור פרמטרים כגון טמפרטורה, תנועת ראש ההדפסה, קצב הזנת החומר והתנהגות השכבות, ניתן לזהות סטייה מהתהליך המאושר ולפסול חלק פגום עוד לפני השלמתו.

מבחינת מערכת הביטחון האמריקנית, יכולת כזו עשויה לאפשר ייצור חלקי חילוף קרוב יותר למקום שבו הם נדרשים, לרבות במתקני תחזוקה ובבסיסים מרוחקים. היא עשויה גם להפחית את הצורך להחזיק מלאי גדול של חלקים ולהקטין את התלות בשרשראות אספקה ארוכות.

America Makes הוא מכון לאומי אמריקני הפועל כשותפות בין המגזר הציבורי, התעשייה והאקדמיה לקידום ייצור תוספי. המימון הוענק במסגרת אתגר המודרניזציה של הבסיס התעשייתי האורגני לשנת 2026, המתמקד בחיזוק יכולות הייצור ועמידות שרשראות האספקה הביטחוניות.

עבור סטרטסיס, שמניותיה נסחרות בנאסד"ק תחת הסימול SSYS, הזכייה מחזקת את פעילותה בשוק הביטחוני ובתחום הייצור התעשייתי. החברה מבקשת להרחיב את השימוש במדפסות מעבר ליצירת אבות־טיפוס, לעבר ייצור סדרתי של חלקים המיועדים לשימוש בפועל.

עם זאת, הזכייה במימון אינה מהווה כשלעצמה אישור לשימוש מבצעי בחלקים שיודפסו. במהלך הפרויקט תידרש סטרטסיס להוכיח שהניטור בזמן אמת מספק תוצאות אמינות, עקיבות וניתנות לאימות, וכי הוא יכול לתמוך בדרישות ההסמכה המחמירות של לקוחות ביטחוניים.

הפוסט סטרטסיס קיבלה 7.8 מיליון דולר לפיתוח בקרת איכות בזמן אמת בהדפסה תלת־ממדית ביטחונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק העבודה בהייטק הישראלי נותר יציב יחסית במחצית הראשונה של 2026, אך מתחת לנתון הכולל מתרחשת תזוזה משמעותית בין ענפי התעשייה. סקר חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן מצביע על שיעורי פיטורים גבוהים בחברות התוכנה, לעומת המשך התרחבות וביקוש לעובדים בחברות חומרה, שבבים ודיפטק.

הסקר נערך במחצית השנייה של יוני בקרב 210 חברות הייטק, המעסיקות יחד כ־130 אלף עובדים. הוא התמקד בחברות שבהן יותר מ־50 עובדים, המייצגות למעלה מ־80% מהמועסקים בענף. בשל כך, מציינים עורכי הסקר כי המגמות בחברות הזנק קטנות עשויות להיות שונות.

במחצית הראשונה של השנה גייסו החברות שהשתתפו בסקר עובדים בהיקף ממוצע של כ־8% מכוח האדם שלהן. במקביל, 2.8% מהעובדים פוטרו ו־4.3% עזבו מרצונם. התוצאה המצטברת היא שמירה על היקף תעסוקה כמעט ללא שינוי.

אלא שהממוצע מסתיר פער חריף בין הענפים. שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע ל־6.6% — יותר מפי שניים מהממוצע הכולל בסקר. בחברות החומרה נמדד שיעור פיטורים של 1.1% בלבד, ובחברות בתחומי הרפואה והפארמה עמד השיעור על 2.7%.

הממצאים מתיישבים עם המעבר של השקעות וביקושים לכיוון שבבים, תשתיות מחשוב, מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות דיפטק. ואולם, עובדים שנפלטים מחברות תוכנה אינם יכולים בהכרח לעבור מיד למשרות חומרה. רבות מהמשרות החדשות דורשות ידע בהנדסת חשמל, תכנון שבבים, פיזיקה, תהליכי ייצור או ארכיטקטורות מחשוב — מיומנויות שאינן חופפות במלואן לאלה של מפתחי תוכנה.

החברות הבינוניות נפגעו במיוחד. בקרב חברות המעסיקות בין 50 ל־200 עובדים נרשם שיעור פיטורים של 8.7%, יותר מפי שלושה מהממוצע הכללי. חברות מקבוצה זו היו כמעט מחצית מהחברות שביצעו מהלכי פיטורים רחבים.

גם התחזית למחצית השנייה מצביעה על זהירות. יותר משליש מהחברות צופות ירידה בהיקף הגיוסים, ושיעור הגיוס המתוכנן ירד מ־7.2% ל־5.9%. בקרב חברות המתכננות מהלך פיטורים רחב, שיעור העובדים שהן מתכננות לפטר עלה מ־4.1% ל־6.4%. מדובר בתוכניות המעסיקים בעת ביצוע הסקר, ולא בתחזית ודאית למספר הפיטורים בפועל.

השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה עדיין מוגבלת, אך היא מתחזקת. שיעור החברות שציינו את ה־AI כסיבה המרכזית לפיטורים עלה מ־5% ל־7%. לעומת זאת, שיעור החברות שהפחיתו גיוסים בעקבות שימוש בבינה מלאכותית גדל מכ־3% לכ־10% בתוך חצי שנה. מחצית מהחברות שמתכננות פיטורים דיווחו כי ל־AI יש השפעה כלשהי על ההחלטה, לעומת 29% בסקר הקודם.

במקביל, שיעור החברות שהטמיעו כלי AI באופן רחב במוצרים שלהן עלה מ־21% ל־30%. הנתונים מעידים כי בשלב זה הבינה המלאכותית משפיעה בעיקר על החלטות אם לפתוח משרות חדשות, ורק במידה מצומצמת יותר מחליפה עובדים קיימים.

גורם נוסף המשפיע על החברות הוא שער החליפין. 17.6% מהחברות שביצעו פיטורים רחבים ציינו אותו כאחד השיקולים, וכך גם 28% מהחברות המתכננות לצמצם גיוסים. התחזקות השקל מייקרת את עלות העובדים בישראל במונחים דולריים, במיוחד עבור חברות שהכנסותיהן נקובות במטבע זר.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הנתונים מצביעים על פיצול ברור בין ענפי התוכנה לבין תחומי הדיפטק, השבבים ותשתיות המחשוב. לדבריו, השאלה המרכזית של 2026 אינה רק כמה עובדים מפוטרים, אלא אילו מיומנויות מחפש השוק.

מקור: רשות החדשנות – תמונת מצב ההון האנושי בהייטק, 2026

הפוסט סקר רשות החדשנות: שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע ל־6.6% — לעומת 1.1% בחומרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת גילת רשתות לוויין דיווחה על צמיחה של 17% בהכנסות ברבעון השני של 2026, לצד התקדמות בעסקה לרכישת רוב פעילות התקשורת הלוויינית והחלל של קומטק האמריקנית.

הכנסות גילת הסתכמו ב־122.7 מיליון דולר, לעומת 105 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב־4.7 מיליון דולר, לעומת 5.7 מיליון דולר אשתקד, והרווח הנקי ירד מ־9.8 מיליון דולר ל־8.1 מיליון דולר.

בנטרול סעיפים חשבונאיים מסוימים נרשם שיפור ברווחיות. הרווח התפעולי המתואם עלה ב־35% ל־12.6 מיליון דולר, וה־EBITDA המתואם עלה ב־31% ל־15.4 מיליון דולר.

החברה הותירה ללא שינוי את התחזית השנתית: הכנסות של 500–520 מיליון דולר ו־EBITDA מתואם של 61–66 מיליון דולר.

מגילת הנרכשת לגילת הרוכשת

בחודש יוני חתמה גילת על הסכם לרכישת רוב חטיבת Satellite & Space Communications של קומטק תמורת 157.5 מיליון דולר במזומן. העסקה ממומנת בעיקר מקופת המזומנים של גילת וכפופה עדיין לאישורים רגולטוריים בארצות הברית.

הפעילות הנרכשת רשמה הכנסות מותאמות של 195.2 מיליון דולר ו־EBITDA מתואם של 16.8 מיליון דולר ב־12 החודשים שהסתיימו בינואר 2026. לאחר השלמת העסקה צפויה הקבוצה המאוחדת להגיע להכנסות שנתיות פרופורמה של יותר מ־700 מיליון דולר ול־EBITDA מתואם של כ־80 מיליון דולר.

הרכישה תוסיף לגילת יכולות בתחומי טכנולוגיות RF, אלקטרוניקה לחלל ותקשורת Troposcatter מעבר לקו הראייה. היא גם תרחיב את הנוכחות ההנדסית והיצרנית של החברה בארצות הברית ותגדיל את חשיפתה לפרויקטים של צבא ארצות הברית, סוכנויות חלל ומדינות בעלות ברית.

מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, אמר כי העסקה מתקדמת בהתאם לתוכנית וכי החברה עדיין צופה את השלמתה לקראת סוף 2026. לדבריו, המהלך אמור יותר מלהכפיל את הכנסות חטיבת הביטחון של גילת.

לעסקה יש גם ממד היסטורי: בשנת 2020 הייתה זו קומטק שניסתה לרכוש את גילת תמורת כ־577 מיליון דולר. העסקה בוטלה לאחר פרוץ משבר הקורונה, וקומטק שילמה לגילת פיצוי של 70 מיליון דולר. כעת גילת היא שרוכשת ממנה את רוב פעילות החלל והתקשורת הלוויינית.

השלמת העסקה עדיין תלויה באישורי הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית, רשות הסחר הפדרלית ומשרד המשפטים האמריקני. עד לקבלת האישורים מדובר בשתי פעילויות נפרדות, והתחזיות לחברה המאוחדת הן הערכות צופות פני עתיד.

הפוסט גילת: ההכנסות צמחו ב־17%; רכישת פעילות החלל של קומטק צפויה להעלות את הקבוצה מעל 700 מיליון דולר בשנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (Ceva) דיווחה על שיא של שלוש שנים בהכנסות מרישוי, לאחר שחברה גלובלית בתחום ה־AI ופלטפורמות המחשוב בחרה בארכיטקטורת NeuPro-M של סיוה לצורך פיתוח שבב בינה מלאכותית ייעודי.

זהות הלקוחה לא נמסרה. בסיוה ציינו כי מדובר בחברה השולטת הן בסביבת החומרה והן בסביבת מערכת ההפעלה, ולכן ההסכם עשוי להרחיב את מעורבותה של סיוה מעבר לאספקת קניין רוחני נקודתי ולכלול גם תוכנה וידע ברמת המערכת.

הכנסות סיוה ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־29 מיליון דולר, עלייה של 13% לעומת 25.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות מרישוי ומפעילויות נלוות עלו ב־21% והגיעו ל־18.2 מיליון דולר – הרמה הגבוהה ביותר שרשמה החברה בשלוש השנים האחרונות.

ההכנסות מתמלוגים הסתכמו ב־10.8 מיליון דולר, עלייה של 1% לעומת השנה שעברה ושל 17% לעומת הרבעון הקודם. בחברה ייחסו את השיפור לגידול במשלוחי רכיבי קישוריות אלחוטית, להתרחבות תוכניות AI לרכב ולהתאוששות בתמלוגים משוק הטלפונים החכמים.

עשרה הסכמי רישוי חדשים

במהלך הרבעון חתמה סיוה על עשרה הסכמי רישוי, מהם שניים עם לקוחות חדשים ושניים ישירות עם יצרניות ציוד. לצד ההסכם בתחום שבבי ה־AI המותאמים, נרשמו הסכמים בתחומי Wi-Fi, Bluetooth ועיבוד אותות.

יצרנית שבבים אמריקנית המייצרת בכמויות גדולות הוסיפה למוצריה שבב המבוסס על קניין רוחני של סיוה ל־Wi-Fi 6 ול־Bluetooth Low Energy. לקוח אמריקני אחר הרחיב רישיון קודם, מרכיב בודד של עיבוד אותות למערכת עיבוד מלאה.

סיוה השיקה ברבעון גם את RealSpace Elevate, תוכנת שמע מרחבי המיועדת לשוק משחקי המחשב וקיבלה הסמכה ממיקרוסופט.

החברה עדיין רשמה הפסד תפעולי חשבונאי של 2.1 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההפסד הנקי הצטמצם מ־3.7 מיליון דולר ל־2.9 מיליון דולר. בנטרול סעיפים חשבונאיים מסוימים רשמה סיוה רווח תפעולי של 3.1 מיליון דולר ושיעור רווח תפעולי של 11%, לעומת 3% בלבד לפני שנה.

לדברי מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, ההסכם החדש מרחיב את בסיס לקוחות ה־AI של החברה ומאפשר לה להגדיל את חלקה בתכנון המערכות של הלקוחות.

העסקה מדגישה שינוי בשוק הקניין הרוחני לשבבים: לצד חברות הסמיקונדקטור המסורתיות, חברות תוכנה, ענן ופלטפורמות מפתחות כיום שבבים מותאמים כדי לשלוט טוב יותר בביצועים, בצריכת החשמל ובשילוב שבין החומרה לתוכנה.

הפוסט סיוה רשמה שיא של שלוש שנים בהכנסות מרישוי; חברת AI גלובלית תפתח שבב ייעודי על בסיס NeuPro-M הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון, 9 באוגוסט 2026, להעביר כמיליארד שקל לתקציב הביטחון לצורך מימון צרכים דחופים. כ־850 מיליון שקל מסכום זה יגיעו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, לאחר שיועדו במקור למענק עבור הרחבת מפעל אינטל בקריית גת ולא נוצלו.

על פי הדיווחים התקציב נועד לתשלום נוסף במסגרת תוכנית ההשקעה של אינטל במפעל Fab 38. אין מדובר בהחזרת כסף שכבר הועבר לחברה, אלא בהסטת הקצאה תקציבית שתשלומה היה מותנה בהתקדמות הפרויקט ובעמידה באבני הדרך שנקבעו בהסכם.

בדצמבר 2023 אישרו המדינה ואינטל תוכנית שבמסגרתה הייתה החברה אמורה להשקיע כ־25 מיליארד דולר בהרחבת אתר הייצור בקריית גת. המדינה התחייבה להעניק לחברה עד כ־3.2 מיליארד דולר, כ־12.8% מההשקעה המתוכננת, בהתאם לקצב הביצוע.

אינטל התחייבה גם לרכוש מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל במשך עשר שנים. מפעל Fab 38 נועד, לפי התוכנית המקורית, להתחיל לפעול ב־2028, לייצר אלפי מקומות עבודה ולהרחיב במידה ניכרת את יכולת ייצור השבבים של אינטל בישראל. ההסכם המקורי פורסם בדצמבר 2023.

ההקפאה הופכת להחלטה תקציבית

עבודות ההקמה של Fab 38 נעצרו ב־2024, על רקע בחינה מחודשת של תוכניות ההשקעה והייצור של אינטל ברחבי העולם. באותה שנה הועברו לחברה כ־1.5 מיליארד שקל עבור שלבי עבודה שכבר בוצעו באתר.

בעקבות עצירת העבודות בוטל מענק נוסף של כ־1.3 מיליארד שקל, שהיה אמור להיות משולם ב־2025. בשלב הראשון נותרה בתקציב המדינה הקצאה נוספת לשנת 2026, למקרה שאינטל תחדש את ההשקעה. ההחלטה החדשה מעבירה כעת כ־850 מיליון שקל מהקצאה זו לתקציב הביטחון.

משרד הכלכלה מסר כי השינוי משקף התאמה של תקציב המדינה לקצב מימוש ההתחייבויות ולתחזית תשלומי המזומנים, בהתאם לקצב ההשקעות בפועל של המגזר העסקי.

מאינטל נמסר: “כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות כעת בבחינה, כדי לוודא שהן תואמות את הביקוש מצד הלקוחות”.

אי־ודאות סביב עתיד הייצור בישראל

ההחלטה נוגעת לתוכנית ההרחבה ולמפעל Fab 38, ולא לפעילותו השוטפת של מפעל Fab 28 הקיים בקריית גת או למרכזי המחקר והפיתוח של אינטל בישראל. עם זאת, היא מעמיקה את אי־הוודאות באשר לחידוש פרויקט הייצור הגדול.

מבחינת תעשיית השבבים הישראלית, משמעות המהלך חורגת מהעברה חשבונאית בין סעיפי תקציב. Fab 38 נועד לחזק את יכולות הייצור המקומיות, להרחיב את רשת הספקים הישראלית ולשמר בישראל ידע וכוח אדם בתחומי ייצור שבבים מתקדם. ככל שהקמתו מתרחקת, גדל הפער בין מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לתכנון ולפיתוח שבבים לבין יכולתה לייצרם בהיקפים גדולים בתחומה.

הפוסט 850 מיליון שקל שיועדו להרחבת מפעל אינטל הועברו לתקציב הביטחון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינוויז דיווחה על הכנסות שיא של 18.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2026 – עלייה של כ־86% לעומת 9.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות הגיעו משילוב של תשלומים עבור שירותי פיתוח והנדסה, המכונים NRE, וממכירת חיישני LiDAR.

לצד הצמיחה בהכנסות, אינוויז עדיין רחוקה מרווחיות. ההפסד הנקי הסתכם ב־18.5 מיליון דולר, כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה. הרווח הגולמי חזר להיות חיובי והסתכם בכ־700 אלף דולר, ואילו הוצאות התפעול הגיעו ל־19.1 מיליון דולר – עלייה של 3% לעומת אשתקד.

החברה השתמשה ברבעון בכ־15.2 מיליון דולר למימון הפעילות השוטפת וההשקעות ההוניות. בסוף יוני עמדו לרשותה מזומנים, פיקדונות וניירות ערך בהיקף כולל של 48.5 מיליון דולר. סכום זה אינו כולל גיוס של 30 מיליון דולר שהושלם בסוף יולי.

לדברי סמנכ"ל הכספים אלדר סגלה, הגיוס אמור לספק לחברה אופק פעילות אל תוך 2028. לחברה אין חוב ארוך טווח.

מנוע צמיחה מחוץ לתעשיית הרכב

אינוויז מנסה להפוך את הטכנולוגיה שפותחה עבור כלי רכב אוטונומיים למנוע הכנסות נוסף בשוק הביטחוני ובתחום ביטחון המולדת. החברה הקימה לשם כך את המותג Perciz, המציע חיישני LiDAR ופתרונות תוכנה ליישומים דוגמת גילוי רחפנים, הגנת גבולות ומתקנים, מודעות מצבית וכלי רכב קרקעיים בלתי מאוישים.

בשלושת החודשים האחרונים הודיעה אינוויז על שישה שיתופי פעולה בתחום הביטחוני. בסוף יולי קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של כ־3.5 מיליון דולר מלקוח ביטחוני גדול, עבור כמה מאות חיישנים. לפי החברה, מערכות המבוססות על חיישניה כבר הותקנו ופועלות במספר אתרים. ההזמנה עשויה להתרחב אם הפריסה הראשונה תושלם בהצלחה.

במסגרת הרחבת הפעילות מונה אלוף במילואים יואב הר־אבן, לשעבר נשיא ומנכ"ל רפאל, לדירקטוריון החברה.

מנכ"ל ומייסד אינוויז, עומר כילף, אמר בשיחת המשקיעים כי מחירי המכירה הממוצעים בשוק הביטחוני גבוהים בסדר גודל מאלה הנהוגים בשוק הרכב. לדבריו, הפעילות הלא־רכבית, שרובה צפויה להגיע מהביטחון והאבטחה, עשויה לצמוח מכ־1% מהכנסות החברה ב־2025 לעד 10% ב־2026 ול־20%–30% ב־2027.

מדובר עדיין בתחזית של החברה לפעילות המצויה בשלב מוקדם. מימושה תלוי בהמרת ניסויים ושיתופי פעולה להזמנות סדרתיות, בתקציבי ממשלות ובתהליכי הרכש והאישורים המקובלים בשוק הביטחוני.

לקוח חדש מעשיריית יצרניות הרכב הגדולות

במקביל להתרחבות לתחומים החדשים, אינוויז ממשיכה לקדם את פעילות הרכב. החברה החלה בפרויקט פיתוח עם יצרנית רכב חדשה, הנמנית עם עשר הגדולות בעולם. במסגרת הפרויקט תפתח אינוויז מערך תפיסה לנהיגה בכבישים מהירים, שיכלול את חיישן InnovizTwo ואת תוכנת עיבוד הנתונים שלה על גבי חומרת מחשוב של אנבידיה.

לדברי כילף, מדובר בקשר חדש ולא באחד מלקוחותיה הקיימים של אינוויז. היצרנית בוחנת מערכות לנהיגה אוטונומית בדרגות 3 ו־4, אך בשלב זה לא נחתם חוזה לייצור סדרתי ולא נמסר מהו היקפו הכספי של פרויקט הפיתוח.

התוכניות הקיימות של אינוויז עם פולקסווגן, מובילאיי ודיימלר טראק מתקדמות, לפי החברה, בהתאם ללוחות הזמנים. כלי הרכב האוטונומיים מדגם VW ID. Buzz, המבוססים על פלטפורמת Mobileye Drive וכוללים תשעה חיישני LiDAR של אינוויז בכל רכב, נבחנים בשש ערים בארצות הברית ובאירופה.

תוכנית הרובוטקסי של מובילאיי עשויה, לפי הערכת אינוויז, לייצר ביקוש נוסף לכ־150 אלף חיישנים מעבר לתוכניות הקיימות. עם זאת, כפי שצוין בכתבה קודמת ב־CHIPORTAL, זהו פוטנציאל הנגזר מתוכניות עתידיות ולא הזמנה מחייבת.

רוב ההכנסות צפויות ברבעון הרביעי

אינוויז הותירה ללא שינוי את תחזיתה ל־2026 וצופה הכנסות של 67–73 מיליון דולר, שתיים עד שלוש זכיות חדשות בתוכניות והסכמי NRE חדשים בהיקף של 20–30 מיליון דולר. רוב הכנסות המחצית השנייה צפויות להירשם ברבעון הרביעי, בהתאם לעמידה באבני דרך של הלקוחות.

התוצאות מצביעות על שיפור בקצב ההכנסות ועל ניסיון להפחית את התלות בלוחות הזמנים הארוכים של תעשיית הרכב. מנגד, ההפסד ותזרים המזומנים השלילי נותרו משמעותיים, והחברה תידרש להראות שההזמנות הראשונות מהשוק הביטחוני יכולות להפוך לפעילות סדרתית ורווחית.

הפוסט אינוויז כמעט הכפילה את הכנסותיה; הפעילות הלא־רכבית עשויה להגיע ל־20%–30% מהמכירות ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נובה מרחובות רשמה ברבעון השני של 2026 הכנסות שיא של 255 מיליון דולר – עלייה של 8% לעומת הרבעון הראשון ושל 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בכך חצתה החברה לראשונה רף הכנסות רבעוני של רבע מיליארד דולר, והיא צופה שיא נוסף כבר ברבעון הנוכחי.

הרווח הנקי לפי כללי החשבונאות המקובלים הסתכם ב־75 מיליון דולר, או 2.20 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 68.3 מיליון דולר ו־2.14 דולר למניה ברבעון המקביל ב־2025. בנטרול סעיפים חד־פעמיים רשמה נובה רווח נקי של 86.5 מיליון דולר, או 2.51 דולר למניה, עלייה של 14% לעומת אשתקד.

התוצאות משלימות את התמונה שעליה הצביעה הגדלת האחזקה של בלקרוק בנובה ל־6.8% ערב פרסום הדוחות: נובה נהנית מההשקעות המתרחבות בייצור שבבים מתקדמים, זיכרונות ופתרונות אריזה עבור מערכות בינה מלאכותית.

המעבר ל־GAA מגדיל את הביקוש למטרולוגיה

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של נובה הוא המעבר של יצרניות השבבים מטרנזיסטורי FinFET למבני Gate-All-Around, שבהם השער החשמלי מקיף את ערוץ הטרנזיסטור. המבנה התלת־ממדי המורכב דורש מדידה ובקרה מדויקות יותר של הממדים, החומרים וההרכב הכימי לאורך תהליך הייצור.

הכנסות נובה מתחום הלוגיקה המתקדמת יותר מהוכפלו לעומת הרבעון הראשון, על רקע התרחבות הייצור בטכנולוגיות המתקדמות. החברה דיווחה גם על שיא בהכנסות מפתרונות המטרולוגיה הכימית שלה וממערכות המדידה הממדית של Sentronics.

מנוע הצמיחה השני הוא האריזה המתקדמת. התחום הגיע ברבעון לשיא והיה אחראי לכמעט רבע מהכנסות החברה ממוצרים. ארכיטקטורות AI נשענות יותר ויותר על שילוב של כמה שבבים, זיכרונות HBM וחיבורים מהירים בתוך מארז אחד. התפתחות זו מעבירה חלק מהמורכבות הטכנולוגית משלב ייצור הטרנזיסטורים לשלב האריזה, ומרחיבה את מספר נקודות המדידה שבהן נדרשות מערכות נובה.

בחודש יולי הודיעה החברה כי פלטפורמת Nova WMC נבחרה בידי יצרנית שבבים גלובלית למדידת שכבות בתהליכי אריזה מתקדמים. הבחירה מחזקת את ניסיונה של נובה להרחיב את פעילותה מעבר לבקרת תהליכי הייצור המסורתיים.

המנכ"ל: ביקוש רחב והגדלת נתח השוק

נשיא ומנכ"ל נובה, גבי ויסמן, אמר כי חציית רף 250 מיליון הדולר מהווה אבן דרך בתוכנית האסטרטגית של החברה. לדבריו, התוצאות נתמכו בביקוש מצד מגוון לקוחות, בהגדלת נתח השוק ובהעמקת הפעילות בתחומי השבבים המתקדמים.

עם זאת, שיעור הרווח הגולמי החשבונאי ירד ל־56.5%, לעומת 57.8% ברבעון המקביל. הוצאות התפעול עלו ל־68 מיליון דולר, לעומת 61.6 מיליון דולר אשתקד, על רקע המשך ההשקעה במחקר ופיתוח ובהרחבת הפעילות המסחרית.

התחזית: עד 287 מיליון דולר ברבעון השלישי

נובה צופה ברבעון השלישי הכנסות של 277–287 מיליון דולר. נקודת האמצע של התחזית, 282 מיליון דולר, משקפת צמיחה של כ־11% לעומת הרבעון השני.

הרווח למניה לפי GAAP צפוי לעמוד על 2.46–2.61 דולר, והרווח המתואם על 2.70–2.85 דולר למניה. אם החברה תעמוד בתחזית, יהיה זה רבעון השיא השלישי שלה ברציפות והמשך לקצב ההתרחבות שעליו דיווחה כבר ברבעון הראשון, אז הסתכמו ההכנסות ב־235.3 מיליון דולר.

לצד הביקוש החזק ללוגיקה מתקדמת, HBM ואריזה, הנהלת החברה מצביעה על חולשה יחסית בשוק ה־NAND ועל עומס בשרשרת האספקה. למרות זאת, נובה מסרה כי נראות ההזמנות שלה משתרעת לתוך 2027, בעיקר בזכות השקעות הלקוחות בתשתיות ייצור עבור שבבי AI.

הפוסט נובה חצתה לראשונה הכנסות רבעוניות של 250 מיליון דולר; צופה שיא נוסף ברבעון השלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אראסאל אלקטרוניקה (RSL Electronics) ממגדל העמק הודיעה על מינויו של עופר אליקים למנכ"ל החברה. אליקים יחליף בתפקיד את מייסד החברה זאב דגני, לאחר שקרן ION Private Equity‏ (IPE), שבה הוא משמש שותף, רכשה את השליטה באראסאל.

אליקים יוביל את יישום אסטרטגיית הצמיחה של החברה, ובכלל זה הרחבת הפעילות בשווקים הבינלאומיים והעמקת הנוכחות בתחומי הביטחון, התעופה והטכנולוגיה האזרחית.

לאליקים ניסיון של יותר מ־30 שנה בניהול חברות טכנולוגיה ציבוריות ופרטיות. תפקידו הבולט ביותר היה מנכ"ל DSP Group, שאותה ניהל במשך יותר מ־12 שנה, החל ב־2009. בתקופת כהונתו עברה החברה תהליך של מיקוד מחדש בתחומי השמע החכם והבינה המלאכותית במכשירי קצה, ביצעה רכישות והגדילה את שיעורי הרווחיות. בדצמבר 2021 נמכרה DSP Group לחברת Synaptics האמריקנית בעסקה בהיקף של כ־600 מיליון דולר.

לאחר מכירת DSP Group שימש אליקים יו"ר ומנכ"ל חברת האגרי־טק Fieldin Technologies וכן יו"ר Solcon-Igel Group. כיום הוא שותף בקרן IPE, בעלת השליטה באראסאל.

אליקים הוא רואה חשבון מוסמך, בעל תואר ראשון בחשבונאות ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב ותואר MBA במימון ובניהול השקעות מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

אראסאל מפתחת ומייצרת מערכות אלקטרוניות ומערכות מחשוב המשלבות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. מוצריה מיועדים לפלטפורמות צבאיות באוויר, בים וביבשה, וכן ליישומים אזרחיים בתחומי הרכבות, הספנות והתעשייה.

פעילות החברה מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים: מערכות HUMS לניטור מצבם ובריאותם של מנועים ומערכות מכניות ולתחזוקה חזויה; מערכות בקרה למנועי סילון, לכלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים ולחימושים משוטטים; ומערכות למדידת מהירות לוע עבור מערכות ארטילריה. בין לקוחותיה נמנים צה"ל, צבא ארצות הברית, צבא הודו ולקוחות ביטחוניים נוספים.

יאיר רמתי, יו"ר אראסאל, מסר כי ניסיונו של אליקים בניהול חברות טכנולוגיה, בבניית אסטרטגיות צמיחה ובביצוע מיזוגים ורכישות צפוי לסייע לחברה להרחיב את פעילותה ולחדור לשווקים נוספים.

אליקים אמר כי בכוונתו להמשיך לפתח את התשתית הארגונית והטכנולוגית שהקים זאב דגני, לחזק את יכולות הפיתוח, הייצור והשירות ולהרחיב את הפעילות בשוקי התחבורה, הביטחון והתעופה הבינלאומיים.

הפוסט עופר אליקים מונה למנכ"ל אראסאל אלקטרוניקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור דיווחה על הכנסות ורווחי שיא ברבעון השני של 2026, על רקע הצמיחה המהירה בביקוש לשבבי סיליקון פוטוניקס המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים ובמערכות בינה מלאכותית.

הכנסות החברה הסתכמו ב־460.1 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת 372.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ושל 11% לעומת 413.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

הרווח הגולמי הגיע ל־137.8 מיליון דולר, לעומת 80 מיליון דולר ברבעון המקביל – זינוק של 72%. שיעור הרווח הגולמי עלה לכ־30% מההכנסות, לעומת כ־21.5% בשנה שעברה. הרווח התפעולי יותר מהוכפל והסתכם ב־90.3 מיליון דולר, לעומת 39.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2025.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל־90.8 מיליון דולר, או 80 סנט למניה, לעומת 46.6 מיליון דולר ו־42 סנט למניה בתקופה המקבילה. הרווח המדולל המתואם הסתכם ב־88 סנט למניה. הנתונים המלאים מופיעים במצגת התוצאות של טאואר.

החברה סיפקה תחזית להכנסות של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי, עם טווח סטייה של 5% לכל כיוון. נקודת האמצע של התחזית מגלמת צמיחה של 13% לעומת הרבעון השני ושל 31% לעומת הרבעון המקביל ב־2025. אם התחזית תתממש, יהיה זה שיא הכנסות רבעוני נוסף.

מנוע הצמיחה: תקשורת אופטית למרכזי נתונים

השינוי הבולט ביותר בתמהיל הפעילות הוא העלייה במשקלן של טכנולוגיות RF Infrastructure, הכוללות את פעילות הסיליקון פוטוניקס. התחום סיפק 49% מהכנסות טאואר ברבעון, לעומת 25% בלבד ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, חלקן היחסי של הפעילויות הוותיקות ירד: שבבים למכשירים ניידים היוו 12% מההכנסות לעומת 23% בשנה שעברה; שבבי הספק ירדו מ־17% ל־14%; וחיישנים וצגים ירדו מ־15% ל־12%. הירידה היא בעיקר בחלקן היחסי בתמהיל, כתוצאה מהצמיחה המהירה של תשתיות התקשורת, ולא בהכרח ירידה מקבילה במכירותיהן במונחים כספיים.

לדברי טאואר, פעילות הסיליקון פוטוניקס הגיעה ברבעון לקצב הכנסות שנתי של 680 מיליון דולר, לעומת 180 מיליון דולר בלבד שנה קודם לכן. החברה מתכננת לעבור קצב שנתי של מיליארד דולר כבר ברבעון הרביעי של 2026, ומצפה להמשך צמיחה במהלך 2027.

סיליקון פוטוניקס מאפשר לשלב רכיבים אופטיים ושבבי סיליקון באותו מארז או על אותה פרוסה. הטכנולוגיה משמשת במקמ"שים אופטיים המחברים בין שרתים, מאיצי בינה מלאכותית ומתגי תקשורת. ככל שמספר המאיצים במרכזי הנתונים גדל, כך עולה הדרישה לחיבורים בעלי רוחב פס גבוה וצריכת חשמל נמוכה.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר כי החברה רשמה ביקושים חזקים ביחידות הפעילות המרכזיות, במקביל להגדלת כושר הייצור. לדבריו, החברה מתכוונת לחצות ברבעון הרביעי את רף מיליארד הדולרים במונחי קצב ההכנסות השנתי של הסיליקון פוטוניקס.

השקעות גבוהות בכושר הייצור

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב־177 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר בשנה שעברה. במקביל השקיעה טאואר 187 מיליון דולר ברכוש ובציוד, לעומת 111 מיליון דולר ברבעון המקביל. לפיכך, בחישוב פשוט של תזרים מפעילות בניכוי ההשקעות, התזרים החופשי ברבעון היה שלילי בכ־10 מיליון דולר – תוצאה המשקפת את קצב הרחבת הייצור.

בסוף יוני החזיקה החברה 231 מיליון דולר במזומנים ועוד 1.25 מיליארד דולר בפיקדונות לזמן קצר. ההון העצמי הסתכם ב־3.07 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות כוללות של כ־700 מיליון דולר.

ההשקעות כוללות הרחבת קווי ייצור לסיליקון פוטוניקס ולסיליקון־גרמניום, ובפרט את תוכנית ההתרחבות ביפן. ביולי הודיעה טאואר על תוכנית השקעה בהיקף של כשלושה מיליארד דולר, הנתמכת במענקים של עד מיליארד דולר מממשלת יפן. התוכנית כוללת הסבת מפעל Arai לייצור סיליקון פוטוניקס בפרוסות 300 מ"מ והקמת מפעל נוסף בסמוך למפעל Fab 7.

יעד שאפתני ל־2028 – בכפוף לניצול הקיבולת

טאואר העלתה את המודל העסקי שלה ל־2028 להכנסות של 3.6 מיליארד דולר, רווח גולמי של 1.63 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.2 מיליארד דולר. יעד הרווח הנקי משקף שיעור של כ־33% מההכנסות.

זהו עדכון ניכר לעומת המודל הקודם, שצפה הכנסות של 2.84 מיליארד דולר ורווח נקי של 750 מיליון דולר. עם זאת, אין מדובר בתחזית מובטחת: המודל מניח ניצול ממוצע של 85% מכושר הייצור של החברה, השלמה מוצלחת של ההרחבות והמשך ביקוש גבוה מצד הלקוחות.

הצמיחה המהירה בסיליקון פוטוניקס מעניקה לטאואר חשיפה ישירה להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית, אך גם מגדילה את תלותה בתחום ובמספר לקוחות גדולים. מימוש היעדים יהיה תלוי ביכולת החברה להקים ולהכשיר בזמן את קווי הייצור החדשים, לשמור על תשואות ייצור גבוהות ולמלא את התחייבויות האספקה שלה.

מקור: דוח התוצאות של טאואר סמיקונדקטור

הפוסט טאואר כמעט הכפילה את הרווח ל־91 מיליון דולר; צופה הכנסות שיא של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (Ceva) הישראלית וחברת השבבים הסינית Actions Technology הכריזו על סדרת שבבי שמע אלחוטיים חדשה, ATS296X, המבוססת על פלטפורמת Ceva-Waves Bluetooth High Data Throughput – או HDT. לדברי החברות, מדובר באחד היישומים המסחריים הראשונים של הטכנולוגיה, המיועדת להשתלב בגרסה עתידית של תקן Bluetooth.

HDT נועדה להעלות את קצב העברת הנתונים המרבי מכ־2 מגה־ביט לשנייה כיום לכ־7.5 מגה־ביט לשנייה. הגדלת רוחב הפס עשויה לאפשר העברת שמע רב־ערוצי ללא אובדן איכות, הפחתת השיהוי באוזניות גיימינג, העברת קבצים מהירה יותר וקיצור משך עדכוני התוכנה האלחוטיים.

אחד השימושים שמבקשות החברות לקדם הוא מערכת שמע ביתית רב־ערוצית, הכוללת מקרן קול, רמקולים לווייניים וסאב־וופר אלחוטי. קצב הנתונים הגבוה אמור לאפשר העברת כמה ערוצי שמע במקביל, במקום המגבלה המעשית של מערכות Bluetooth סטריאופוניות.

עם זאת, Bluetooth HDT עדיין אינו תקן מסחרי סופי. לפי מפת הדרכים של Bluetooth SIG, הגוף האחראי על התקן, הטכנולוגיה נמצאת בפיתוח ולכן ייתכנו שינויים במפרט לפני אישורו. גם סדרת ATS296X נמצאת בשלב בדיקות התאימות, ולא נמסר מועד לתחילת ייצור המוני או שמות של יצרניות מוצרים שישתמשו בה. Bluetooth SIG

הפלטפורמה של סיוה כוללת בקר Bluetooth, מודם, רכיב RF ומחסנית פרוטוקולי תוכנה. החברה מסרה כי השתתפה בארבעה אירועי בדיקות תאימות בין ספקים, שנועדו לבדוק אם המימוש שלה מסוגל לפעול מול שבבים ומערכות של חברות אחרות.

Actions Technology היא חברת Fabless סינית המפתחת מערכות על־שבב למוצרי שמע, התקנים לבישים ומכשירי AIoT. סדרת ATS296X כוללת תכנון RF כפול, שנועד לתמוך בפעולה מקבילה בכמה מצבים ובתרחישי שימוש שונים.

שיתוף הפעולה בין החברות אינו חדש. Actions משתמשת במעבדי אותות ובטכנולוגיות קישוריות וחישה של סיוה זה מספר שנים, ולדברי החברות סיפקה עד כה יותר מ־100 מיליון שבבי שמע ו־AIoT הכוללים קניין רוחני של סיוה. נתון זה פורסם לראשונה כבר בינואר 2024, ולכן אינו מתייחס להזמנות או להכנסות חדשות מהסדרה שהוכרזה כעת. Actions Technology

טל שלו, סגן נשיא ומנהל חטיבת Wireless IoT בסיוה, אמר כי סדרת השבבים מעידה על המעבר של HDT משלב התקינה למוצרים מסחריים. בשלב זה, עם זאת, הצלחת המהלך תהיה תלויה באישור התקן, בהשלמת בדיקות התאימות ובאימוץ הטכנולוגיה בידי יצרניות מוצרי השמע.

הפוסט סיוה ו־Actions Technology מציגות שבבי שמע ראשונים לקראת Bluetooth 7.0 הופיע לראשונה ב-Chiportal.