המפעל החדש נועד להיות אחד ממפעלי הייצור המתקדמים של אינטל בעולם, ולהרחיב משמעותית את פעילות החברה בישראל. בתמורה למענק המדינה התחייבה אינטל לבצע רכישות של מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ-60 מיליארד שקל לאורך עשור, וכן להמשיך ולהרחיב את פעילותה התעשייתית בישראל. 

כבר ביוני 2024 פורסם כי אינטל עצרה את העבודות המקדימות לפרויקט וביטלה חוזים עם ספקים, אולם אז הסתפקה החברה בתגובה שלפיה לוחות הזמנים של פרויקטים גדולים משתנים בהתאם לתנאי השוק ולניהול ההון, מבלי לאשר רשמית את ביטול הפרויקט. כעת, במסגרת תוכנית ההתייעלות הרחבה, מתברר כי המפעל לא יוקם. 

המהלך משתלב באסטרטגיה שמוביל מנכ”ל אינטל, ליפ-בו טאן, לצמצום דרמטי של הוצאות ההון והוצאות התפעול. החברה הודיעה על קיצוץ של כ-24 אלף עובדים ברחבי העולם, ביטול פרויקטי ייצור גדולים באירופה וצמצום משמעותי של השקעות חדשות, במטרה לשפר את מצבה הפיננסי ולהחזיר את עסקי הייצור לרווחיות. 

למרות ביטול המפעל החדש, אינטל ממשיכה להפעיל בישראל את מרכזי הפיתוח בחיפה, ירושלים ופתח תקווה ואת מפעל Fab 28 בקריית גת, הנחשב לאחד ממפעלי הייצור המתקדמים של החברה. עם זאת, ביטול ההשקעה החדשה מהווה מכה משמעותית לתעשיית השבבים המקומית, לספקים הישראלים ולתוכניות הממשלה לחזק את מעמדה של ישראל כמרכז ייצור שבבים עולמי. 

הפוסט אינטל מוותרת על מפעל הענק בקריית גת ועל מענק המדינה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הזווית הטכנולוגית טובה: RSL מייצרת מערכות ניטור ובקרה למנועי סילון ולמטוסים, מערכות HUMS לתחזוקה חזויה של כלי טיס, רק״ם, רכבות וספינות, וכן מכ״מים למדידת מהירות הלוע של תותחים. בין המערכות שבהן משולבים מוצריה נמצאים גם מטוסי F-16.

זאב ומאשה דגני מוכרים לקרן את מלוא החזקותיהם, כ־50.3% מהחברה. התמורה כוללת 50 מיליון שקל בסיסיים ועד ארבעה מיליון שקל נוספים בהתאם לתוצאות 2026. זאב דגני יישאר מנכ״ל עד שימונה לו מחליף. בעקבות העסקה הצטרפו לדירקטוריון ארבעה נציגים מטעם הקרן, ובהם חגי טופולנסקי ועופר אליקים, לשעבר מנכ״ל DSPG.

הפוסט קרן IPE רוכשת את השליטה ב־RSL Electronics לפי שווי של 108 מיליון שקל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים האמריקנית TYLsemi יצאה ממצב חשאי והודיעה על גיוס של 43 מיליון דולר בסבב מוקדם, שנועד לממן פיתוח פלטפורמה המבוססת על Chiplets עבור שבבי בינה מלאכותית מותאמים אישית. בסבב השתתפה קרן ההון־סיכון הישראלית Viola Ventures, לצד הקרן המובילה Matter Venture Partners,‏ GHOVC, חברת Egis Technology ומשקיעים אסטרטגיים מתעשיות השבבים ותשתיות ה־AI.

החברות לא מסרו כיצד התחלקה ההשקעה בין המשתתפים או מהו הסכום שהשקיעה ויולה. TYLsemi, שמרכזה בסן חוזה ופועלת גם בבנגלור שבהודו, הוקמה ב־2026 בידי מוהיט גופטה וסוניל בהרדוואג'. השניים מילאו בעבר תפקידים בכירים ב־Alphawave Semi, שנרכשה בידי קוואלקום, וכן ב־SiFive,‏ Cadence,‏ Rambus וחברות שבבים נוספות.

ההשקעה נעשתה מטעם ויולה בהובלת צביקה אורון, שותף מנהל ב־Viola Ventures, האחראי להשקעות בתחומי השבבים, תשתיות AI, סייבר ויישומי בינה מלאכותית. Viola Ventures היא זרוע ההשקעות בחברות צעירות של קבוצת ויולה הישראלית, המנהלת לפי אתר הקבוצה נכסים בהיקף של יותר מ־7 מיליארד דולר.

אורון אמר כי TYLsemi מפתחת פלטפורמת Chiplets היכולה לשרת הן חברות ענן גדולות והן חברות AI צעירות. לדבריו, הפלטפורמה עשויה להפוך את פיתוחם של שבבים מותאמים אישית מתהליך הזמין בעיקר לחברות הגדולות ביותר לתשתית שנגישה לקבוצה רחבה יותר של מפתחים.

פירוק השבב לאבני בניין

Chiplet הוא רכיב סיליקון קטן המבצע תפקיד מוגדר, ומשולב במארז אחד עם רכיבים נוספים. במקום לתכנן ולייצר שבב גדול ומונוליתי הכולל את כל יכולות העיבוד, הזיכרון והתקשורת, ניתן להרכיב מערכת מכמה רכיבים, שלעתים אף מיוצרים בטכנולוגיות תהליך שונות.

המעבר הזה צובר תאוצה בתעשיית ה־AI, שבה גודלם ומורכבותם של השבבים מתקרבים למגבלות הייצור. חלוקת המערכת ל־Chiplets יכולה לשפר את תפוקת הייצור, לאפשר שימוש חוזר ברכיבים קיימים ולשלב במארז אחד יחידות שיוצרו בתהליכים המתאימים לכל אחת מהן.

עם זאת, הפיצול יוצר אתגר אחר: יש צורך להעביר כמויות גדולות של נתונים בין הרכיבים, לספק להם חשמל ביעילות ולשלב אותם במארז מתקדם. TYLsemi מבקשת לספק את שכבות התשתית האלה באמצעות רכיבים מוכנים המבוססים על תקנים פתוחים, ובראשם תקן הקישור UCIe.

החברה הציגה ארבע משפחות מוצרים מתוכננות:

• TYL.IO – רכיבי קישוריות התומכים בין היתר ב־PCIe וב־UALink, עם מפת דרכים לשילוב תקשורת אופטית במארז.
• TYL.Power – וסת מתח משולב המיועד לספק ולנהל את החשמל בתוך מארזי XPU.
• TYL.Mem – משפחת רכיבים מתוכננת לקישור בין המעבד לזיכרונות.
• TYL.Forge – שירות מקצה לקצה לפיתוח שבבים מותאמים, הכולל תכנון, קניין רוחני, אריזה, עבודה מול מפעלי הייצור והכנה לייצור המוני.

לפי החברה, דוגמאות ראשונות של רכיבי TYL.IO ו־TYL.Power צפויות להימסר ללקוחות מתאימים במהלך 2027, בשיתוף עם TSMC. בשלב זה לא נמסרו שמות הלקוחות, אולם החברה טענה כי היא כבר מקיימת התקשרויות עם לקוחות מדרג ראשון.

ניסיון לצמצם את התלות בספק יחיד

שוק השבבים המותאמים למרכזי נתונים נשלט כיום במידה רבה בידי חברות דוגמת ברודקום ומארוול, המספקות לענקיות הענן שילוב של קניין רוחני, תכנון שבבים ויכולות תקשורת מהירה. חלק מהטכנולוגיות שלהן קנייניות, ולכן הלקוח נדרש לעבוד עם אותו ספק לאורך חלק גדול מתהליך הפיתוח.

TYLsemi מציעה מודל המבוסס על תקנים פתוחים, שבו הלקוחות יוכלו לשלב את רכיביה עם מעבדים וטכנולוגיות של ספקים אחרים. המייסד והמנכ"ל מוהיט גופטה אמר ל־רויטרס כי סטנדרטיזציה עדיפה לדעתו על נעילה לספק יחיד, גם אם המודל הקנייני עשוי להעניק לספק יתרון בטווח הקצר.

החברה טוענת כי שימוש ברכיבים מוכנים עשוי להפחית בעד 50% את הזמן והעלות הדרושים לפיתוח שבב AI מותאם, משלב הארכיטקטורה ועד לייצור ההמוני. מדובר בשלב זה ביעד שמציגה החברה, והוא טרם הוכח באמצעות מוצרים שהגיעו לייצור מסחרי רחב.

האתגר המרכזי של TYLsemi יהיה להוכיח שרכיבים של ספקים שונים אכן יכולים להשתלב במארז אחד בלי לפגוע בביצועים, בצריכת החשמל או באמינות. הצלחתה תלויה גם בהתרחבות השימוש בתקני קישור פתוחים ובנכונותן של יצרניות שבבים וענקיות ענן להחליף פתרונות משולבים של ספק יחיד במערכת מודולרית.

הפוסט ויולה משקיעה ב־TYLsemi: גייסה 43 מיליון דולר לפיתוח Chiplets עבור שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מקימה תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים. במסגרת הקול הקורא יינתן מענק להקמת התשתית שתאפשר לחברות ולחוקרים גישה ליכולות מחשוב קוונטי מתקדמות ותספק שירותי מחקר ופיתוח בכל שכבות המחשוב הקוונטי, החל מהחומרה והקיוביטים, דרך מערכות הבקרה והמדידה, תיקון שגיאות, תוכנה ואלגוריתמים ועד ממשקי משתמש ויישומים המבוססים על מחשוב קוונטי.

התשתית שתוקם מיועדת להפוך למרכז הלאומי של ישראל להערכה, אינטגרציה ואימוץ של טכנולוגיות מחשוב קוונטי. היא תאפשר לתעשייה ולמוסדות המחקר לבחון מגוון טכנולוגיות קוונטיות, לבצע השוואה ביניהן, לפתח יישומים חדשים ולבחון את התאמתן לצרכים שונים, וכל זאת במסגרת תשתית אחת שתנגיש יכולות מחקר ופיתוח מתקדמות למשתמשים בישראל.

מחשוב קוונטי נחשב כיום לאחת מטכנולוגיות העתיד המשמעותיות בעולם, בזכות יכולתו להתמודד עם בעיות חישוב מורכבות במיוחד, שאינן ניתנות לפתרון יעיל באמצעות מחשבים קלאסיים. לטכנולוגיה זו פוטנציאל להשפיע על מגוון רחב של תחומים עתירי ידע, ובהם קריפטוגרפיה, כימיה, מדעי החומרים, אופטימיזציה, פיננסים ובריאות. הקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית צפויה לאפשר לחברות ישראליות לבחון טכנולוגיות שונות, לקצר תהליכי פיתוח, לפתח ידע וניסיון מעשי ולבנות יכולות שיאפשרו להן להשתלב בתחרות הגלובלית המתפתחת בתחום.

במסגרת התשתית יינתנו שירותי מחקר ופיתוח מקיפים לכל אורך שרשרת הערך של המחשוב הקוונטי ובהם: אינטגרציה של טכנולוגיות, השוואת ביצועים בין טכנולוגיות שונות ובחירת הפלטפורמה המתאימה ליישומים שונים, פיתוח ואופטימיזציה של אלגוריתמים קוונטיים, פיתוח תוכנה ותשתיות מחשוב קוונטי, ביצוע ניסויי הוכחת היתכנות והדגמות על מגוון פלטפורמות, פיתוח שיטות לתיקון שגיאות ולבקרה, התאמת פתרונות לצורכי התעשייה, ליווי חברות וסטארטאפים בפיתוח יישומים, וכן העברת ידע והכשרת כוח אדם באמצעות הכשרות מקצועיות, סדנאות ובניית יכולות רב תחומיות.

אחד המאפיינים המרכזיים של התשתית הוא הדרישה לשלב מספר טכנולוגיות עיבוד קוונטי במסגרת אחת. על פי הקול הקורא, כיום אין בעולם טכנולוגיית מחשוב קוונטי אחת שהוכיחה עליונות ברורה על פני האחרות, וקיימת תאימות מוגבלת בין סוגי חומרה שונים. בהתאם לכך, התשתית תידרש לספק פתרונות אינטגרטיביים שיאפשרו עבודה עם מספר טכנולוגיות במקביל, תוך התמחות בתחומים בעלי היתכנות טכנולוגית וכלכלית בטווח הקצר והבינוני.

כדי להבטיח שהתשתית תישאר בחזית הטכנולוגיה לאורך זמן, יידרש מפעיל התשתית להעמיד לרשות המשתמשים את הגרסאות המתקדמות ביותר של כל אחת מהטכנולוגיות שייבחרו, ולעדכן אותן במהלך תקופת התוכנית בהתאם להתפתחויות בשוק העולמי.

בנוסף, יוגדרו לתשתית מדדי שירות ברורים, שיכללו בין היתר לוחות זמנים להשלמת שלבי התכנון וההקמה, יעדים להפעלת כל אחת מטכנולוגיות המחשוב הקוונטי, עמידה ברמות ביצוע מוגדרות וטיפול מהיר בתקלות משביתות.

התוכנית קובעת כי הקמת התשתית תושלם בתוך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים ממועד קבלת כתב האישור, כאשר כבר במהלך שנים עשר החודשים הראשונים יהיה על מפעיל התשתית להתחיל לספק שירותי מחקר ופיתוח למשתמשים, לרבות גישה לחומרה, שירותי ענן והערכת אלגוריתמים על גבי טכנולוגיות שונות.

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים שיבקשו להקים ולהפעיל את התשתית הלאומית ולספק שירותי מחקר ופיתוח לתאגידים ישראליים ולמוסדות מחקר הפועלים בתחום המחשוב הקוונטי.

התשתית תוקם ותופעל בישראל ותידרש לעמוד בשורה של דרישות מקצועיות ותפעוליות שנועדו להבטיח רמת שירות גבוהה ועדכניות טכנולוגית לאורך שנות פעילותה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המחשוב הקוונטי צפוי לשנות באופן עמוק את הדרך שבה תעשיות מתמודדות עם בעיות חישוב מורכבות. באמצעות הקול הקורא החדש אנו מבקשים להעמיד לרשות התעשייה והאקדמיה בישראל תשתית מו"פ מתקדמת שתאפשר לבחון, לשלב ולאמץ טכנולוגיות מחשוב קוונטי, ולהפוך ידע מדעי וטכנולוגי ליתרון תחרותי עבור ההייטק הישראלי, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כשחקנית מובילה בתחום."

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל: "ישראל חייבת לחשוב דור אחד קדימה. תפקידנו הוא להשקיע כבר היום בטכנולוגיות שישנו את פני העולם בעשורים הקרובים. התשתית הלאומית למחשוב קוונטי היא נדבך מרכזי בבניית אקוסיסטם שיחבר בין האקדמיה, התעשייה והממשלה, יאיץ פיתוחים פורצי דרך ויחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות עולמית. זו אינה רק השקעה בטכנולוגיה, זו השקעה בעתיד המדינה, בחוסנה וביכולת שלה להוביל את הכלכלה של המאה ה 21".

הפוסט רשות החדשנות מקימה תשתית מו"פ לאומית למחשוב קוונטי בהשקעה של 100 מיליון שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות ומפא״ת במשרד הביטחון פרסמו קול קורא להקמת תשתית מחקר, פיתוח וייצור בכמויות קטנות בתחום הפוטוניקה המשולבת. הגוף שייבחר יוכל לקבל מענק של עד 150 מיליון שקל, בשיעור של 55% או 66% מהתקציב המאושר ולמשך שלוש שנים.

התשתית נועדה לשמש קו פיילוט לחברות ישראליות ולמוסדות מחקר המפתחים שבבים פוטוניים. היא תידרש לספק שירותים לאורך מחזור הפיתוח: הגדרת ארכיטקטורה, בחירת חומרים, תכנון וסימולציה, ייצור אבות־טיפוס וסדרות קטנות, אפיון ובדיקות, שילוב עם רכיבים אלקטרוניים, מארזים ותמיכה במעבר לייצור סדרתי.

פוטוניקה משולבת מאפשרת לשלב רכיבים אופטיים כגון לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים על גבי שבב יחיד. שבבים אלה משמשים בין היתר בתקשורת אופטית, במרכזי נתונים, בחיישנים, במערכות רפואיות וביטחוניות ובציוד המשמש את תעשיית המוליכים למחצה.

אחד הקשיים של חברות ישראליות בתחום הוא הפער שבין יכולות תכנון ומחקר לבין הנגישות לתשתיות ייצור, אינטגרציה, מארזים ובדיקות. חברות נדרשות כיום להשתמש לעיתים קרובות בכמה ספקים בחו״ל, מצב שמאריך את זמן הפיתוח ומגדיל את העלויות והסיכון.

הזוכה בקול הקורא יידרש להקים את התשתית בתוך 18 חודשים לכל היותר. כבר בתוך 12 חודשים ממועד האישור יהיה עליו להתחיל לספק חלק משירותי המחקר והפיתוח, גם אם הקמת הקו עדיין לא הושלמה. בסיום תקופת התמיכה אמורה התשתית לפעול כחברת שירותי מו״פ למטרות רווח.

״ישראל מחזיקה ביתרונות משמעותיים במחקר, בפיתוח ובהון האנושי, אך כדי להמשיך ולהוביל נדרשות גם תשתיות מתקדמות שיאפשרו להפוך ידע למוצרים ולחברות צומחות״, אמר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות. לדבריו, התשתית אמורה לקצר את הדרך מפיתוח למוצר ולהפחית חסמים טכנולוגיים.

ראש מפא״ת, תא״ל במילואים ד״ר דני גולד, אמר כי הפוטוניקה המשולבת מאפשרת לפתח מערכות בעלות ביצועים גבוהים למגוון יישומים, וכי המהלך נועד לבסס יכולת לאומית שתשרת את המחקר, התעשייה והביטחון.

הקול הקורא מיועד לתאגיד תעשייתי יחיד או לקבוצת משתמשים. המבקשים יידרשו להציג תוכנית טכנולוגית ועסקית, מודל מימון משלים, מקורות הכנסה עתידיים ותוכנית להנגשת התשתית לחברות ולחוקרים. המועד האחרון להגשת בקשות הוא 8 באוקטובר 2026 בשעה 12:00. רשות החדשנות תקיים ב־23 ביולי וובינר להצגת התוכנית ולמענה על שאלות.

הפוסט רשות החדשנות ומפא״ת מציעות עד 150 מיליון שקל להקמת קו פיילוט לשבבים פוטוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סרגון נטוורקס הישראלית זכתה בחוזה שירותים מנוהלים לשנתיים, בהיקף של 3.4 מיליון דולר, עם מפעיל סלולרי גדול במקסיקו. החוזה מכסה סביבת תקשורת הכוללת כ־2,290 קישורים ומערכות של כמה יצרנים.

סרגון תעניק במסגרת ההסכם תמיכה טכנית מסביב לשעון, תחזוקה מתקנת, מענה למקרי חירום וסיוע מרחוק ובאתרי הלקוח. השירותים יכללו גם ניהול מלאי של חלקי חילוף, לוגיסטיקה, תיאום תיקונים ושיפוץ מקומי של ציוד.

החוזה מבוסס על הסכם רמת שירות, SLA, וכולל דיווח חודשי על זמינות הרשת, התקדמות הטיפול בתקלות, סוגי הציוד וכרטיסי השירות שנפתחו. החברה לא חשפה את זהות המפעיל, אך מסרה כי הוא משתייך לקבוצת תקשורת רב־לאומית הפועלת בכמה מדינות באמריקה הלטינית.

לדברי סרגון, איחוד שירותי התחזוקה של מערכות שונות תחת הסכם אחד נועד לקצר זמני תגובה, לשפר את ניהול המלאי והתיקונים ולצמצם את המורכבות התפעולית של המפעיל.

החוזה במקסיקו מגיע לאחר שסרגון הודיעה על הסכם נוסף לשנתיים, בהיקף של 2.7 מיליון דולר, עם מפעיל גדול בקולומביה. החוזה הקולומביאני כולל תמיכה מרחוק ובשטח, ניהול חלקי חילוף ושימוש במערכת התאום הדיגיטלי של סרגון לצורך תחזוקה חזויה ומונעת. שני ההסכמים מסתכמים ב־6.1 מיליון דולר.

״הזכייה היא סימן נוסף לאמון שנותנים מפעילים מובילים ביכולת של סרגון לתמוך ברשתות מורכבות ורב־יצרניות בקנה מידה גדול״, אמר דורון ארזי, מנכ״ל סרגון. לדבריו, ההסכמים במקסיקו ובקולומביה מרחיבים את פעילות השירותים המנוהלים של החברה באמריקה הלטינית.

סרגון מוכרת בעיקר כספקית של מערכות תמסורת אלחוטית למפעילי תקשורת, אך בשנים האחרונות היא מרחיבה גם את פעילות השירותים המקצועיים והמנוהלים. פעילות זו יכולה לספק הכנסות הנפרסות על פני תקופת החוזה, בניגוד למכירת ציוד חד־פעמית, אך החברה לא מסרה כיצד ומתי יוכרו ההכנסות מההסכם החדש בדוחותיה.

הפוסט סרגון זכתה בחוזה של 3.4 מיליון דולר לתחזוקת רשת במקסיקו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל פרסמה פרטים ראשונים על Starfire, שבב מחשוב משולב המיועד למערכות חלל ומשלב מעבד, מאיץ בינה מלאכותית ורכיב גרפי במארז אחד. השבב מבוסס על תכנון Panther Lake, שבפיתוחו השתתפו גם צוותי הנדסה של אינטל בישראל.

Panther Lake הוא הדור הראשון של מעבדי הלקוחות של אינטל המבוסס על תהליך הייצור Intel 18A. הארכיטקטורה פותחה במקור למחשבים אישיים ולמערכות קצה, ואינטל מתאימה אותה כעת גם ליישומים הדורשים מגבלות מחמירות של גודל, משקל, צריכת חשמל ועמידות סביבתית.

״בבסיס Starfire נמצא שבב Panther Lake שפיתחנו גם בישראל. כדי להתאים אותו לשימוש בחלל הוגדרו כבר בשלב התכנון דרישות נוספות״, אמר זוהר צבע, סגן נשיא בקבוצת המחשוב באינטל ישראל, שהיה מעורב בפרויקט.

לדבריו, הצוותים מבצעים סימולציות תרמיות כחלק מתהליך התכנון, בודקים בשלב האימות את עמידות המערכת בטמפרטורות נמוכות עד מינוס 40 מעלות צלזיוס, ובהמשך בוחנים כל שבב כחלק מתהליך הייצור. צוותים בישראל השתתפו בהגדרת הדרישות, בתכנון ובבדיקות.

Starfire יוצע בשתי גרסאות החולקות ארכיטקטורה בסיסית משותפת. שתיהן כוללות שמונה ליבות CPU – ארבע ליבות ביצועים וארבע ליבות חסכוניות – לצד NPU לעיבוד משימות בינה מלאכותית ורכיב גרפי המבוסס על ארבע ליבות Xe ו־64 יחידות ביצוע.

הרכיבים משולבים במארז אחד באמצעות טכנולוגיית Foveros של אינטל, המאפשרת לערום ולחבר אריחי סיליקון שיוצרו בתהליכים שונים. חלקי העיבוד המרכזיים מבוססים על Intel 18A, ואילו הרכיב הגרפי מיוצר בתהליך Intel 3.

הגרסה החסכונית תפעל במעטפת הספק של 10 ואט ותציע כושר עיבוד משולב של עד 45 TOPS – טריליון פעולות בשנייה. גרסת הביצועים תפעל במעטפת של 35 ואט ותגיע לפי החברה לעד 75 TOPS. ההבדלים בין הגרסאות כוללים את תדרי העבודה של ליבות המעבד ושל הרכיב הגרפי.

עם זאת, Starfire עדיין אינו מוצר בעל אפיון קרינה סופי. אינטל מסרה כי בדיקות עמידותו למנת קרינה מייננת מצטברת ולתקלות הנגרמות מאירועי קרינה נקודתיים עדיין מתבצעות. זהו שלב חיוני לפני שניתן יהיה לקבוע לאילו מסלולים ולמשך כמה זמן אפשר יהיה להשתמש בשבב.

החברה מתכננת לייצר את השבבים בארצות הברית ולהעמיד דגימות ראשונות לרשות לקוחות ברבעון השלישי של 2026. המפרטים שפורסמו מבוססים על תוצאות הבדיקות הנוכחיות ועשויים להשתנות עד השלמת הפיתוח והאימות.

הפוסט אינטל התאימה את Panther Lake לתנאי החלל: צוותים בישראל השתתפו בפיתוח Starfire הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נאנובל (Nanovel) הישראלית, המפתחת רובוטים אוטונומיים לקטיף פירות, קיבלה מענק לא־מדלל של 2.5 מיליון אירו מתוכנית ההאצה של המועצה האירופית לחדשנות, EIC Accelerator. המענק ישמש להשלמת הגרסה המסחרית של המערכת, לעריכת ניסויי שדה בפרדסים באירופה ולהכנות להשקה מסחרית המתוכננת לשנת 2028.

לפי הודעת החברה, ה־EIC הגדירה אותה גם כמועמדת להשקעה הונית של עד 4.3 מיליון אירו. אין מדובר עדיין בהשקעה חתומה: המימון ההוני כפוף בין היתר לבדיקת נאותות ולהשלמת הליך ההשקעה. נאנובל מתכננת להשתמש בהשקעה האפשרית כעוגן לסבב גיוס של כ־8 מיליון אירו.

תוכנית EIC Accelerator מיועדת לחברות הזנק ולחברות קטנות ובינוניות המפתחות טכנולוגיות בעלות סיכון טכנולוגי גבוה ופוטנציאל מסחרי משמעותי. התוכנית מאפשרת מענקים של עד 2.5 מיליון אירו, ובחלק מהמקרים גם השקעה הונית מקרן ה־EIC. בסבב האחרון שעליו דיווחה המועצה האירופית נבחרו 38 חברות לקבלת מענקים והשקעות אפשריות בהיקף כולל של מאות מיליוני אירו.

נאנובל, הפועלת מפארק התעשיות מבוא כרמל, מפתחת מערכת המשלבת ראייה ממוחשבת, למידה עמוקה ומספר זרועות קטיף טלסקופיות. המערכת נועדה לזהות פירות גם כאשר הם מוסתרים בתוך עלווה צפופה, להגיע אליהם ולנתק אותם מהעץ בלי לגרום נזק לפרי.

בליבת המערכת נמצא מנגנון שפיתחה החברה ומכונה Grip & Trim – „תפוס וגזום”. כף הקטיף אוחזת בפרי וגוזמת את העוקץ במקום למשוך אותו בכוח. כמה זרועות יכולות לפעול במקביל, תחת ניהולו של מחשב מרכזי המחובר למערכת בקרה מרחוק.

החברה מתמקדת בשלב הראשון בקטיף תפוזים ולימונים. היא מתכננת ניסויים נוספים בישראל, בספרד, באיטליה ובארצות הברית, לאחר שביצעה בסתיו 2025 ניסוי בקליפורניה בשיתוף מועצת המחקר להדרים המקומית. מפת הדרכים שלה כוללת בהמשך התאמה גם לזני הדרים נוספים, למנגו, לאפרסקים ולנקטרינות.

הצורך באוטומציה נובע מהתלות של ענף הפירות בכוח אדם עונתי. לפי נתוני החברה, הקטיף הידני עשוי להוות כמחצית מעלויות הייצור של מגדלים מסוימים, בעוד שבאזורים חקלאיים רבים הולך ומחריף המחסור בעובדים זמינים.

״המשימה שלנו היא להבטיח את הזמינות העולמית ואת הכדאיות הכלכלית של פירות טריים באמצעות אוטומציה של תהליך העבודה עתיר כוח האדם ביותר בחקלאות״, אמר איציק מזור, מייסד ומנכ״ל נאנובל. לדבריו, המענק יאפשר לחברה להרחיב את הפעילות באירופה ולהתקדם לקראת השקה מסחרית ב־2028.

נאנובל נוסדה בשנת 2018 בידי מזור, שייסד בעבר את חברת ציוד המדידה לתעשיית השבבים Jordan Valley Semiconductor. החברה נמכרה לברוקר האמריקנית בשנת 2015.

הפוסט נאנובל קיבלה מענק של 2.5 מיליון אירו למסחור רובוטי קטיף הדרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות הרחיבה היום, 15 ביולי 2026, את מסלולי Pre-Seed ו־Seed בקרן ההזנק והעלתה את תקרות המימון לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים. השינוי מיועד בעיקר לחברות דיפ־טק עתירות מחקר ופיתוח, ובהן חברות שבבים, חומרה, פוטוניקה, חיישנים, מחשוב קוונטי ומכשור רפואי.

במסלול Pre-Seed תגדל תקרת השתתפות הרשות מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, עלייה של כ־33%. שיעור המענק יהיה עד 60% מסבב ההשקעה, וסכום הסבב המרבי שיוכל להיכלל במסלול יעמוד על 6 מיליון שקל.

במסלול Seed תעלה תקרת המימון מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל. הרשות תוכל לממן עד 50% מסבב ההשקעה, ותקרת הסבב המזכה תעלה מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל. תקרת המימון במסלול Round A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

העלאת התקרות חשובה במיוחד לחברות בתחום השבבים. בניגוד לחברות תוכנה היכולות לעיתים להגיע למוצר ראשוני בהשקעה מצומצמת יחסית, פיתוח רכיב חומרה כרוך ברכישת כלי תכנון, ייצור אב־טיפוס, ביצוע Tape-out, מארזים, בדיקות ואימות מול לקוחות. בשל העלויות האלה, גם סבבי גיוס המוגדרים Pre-Seed או Seed עשויים להגיע למיליוני דולרים.

רשות החדשנות הסבירה את השינוי בכך שסביבת ההשקעות נעשתה תחרותית ומאתגרת יותר. פחות חברות מצליחות להשלים סבבים, אך אלה שכן מגייסות נדרשות לעיתים לסכומים גדולים יותר כדי להגיע לאבן הדרך הטכנולוגית או העסקית הבאה. הרחבת המסלולים נועדה לאפשר לחברות להתאים את סכום הגיוס לצורכי הפיתוח בפועל ולא להידחק למסלול מתקדם יותר רק בשל גודל הסבב.

חברות באזור פיתוח א׳ וחברות בהובלת יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בהייטק יוכלו לקבל תקרה מוגדלת של עד 2.2 מיליון שקל במסלול Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל במסלול Seed. חברות שעיקר פעילות המחקר והפיתוח שלהן מתבצעת בשדרות או ביישובי עוטף עזה יוכלו לקבל עד 2.4 מיליון שקל בשלב Pre-Seed ועד 7.2 מיליון שקל בשלב Seed.

כדי להגיש בקשה תידרש החברה להציג מזכר הבנות או הסכם עם משקיעים המכסה לפחות 15% מסבב ההשקעה המבוקש. לאחר אישור הרשות יינתנו לחברה עד שישה חודשים להשלים את גיוס ההון הפרטי הנותר.

מימון הרשות אינו מדלל את בעלי המניות, משום שהיא אינה מקבלת מניות בתמורה להשתתפותה. עם זאת, חברה שמגיעה למכירות נדרשת להחזיר את המימון באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי חוק החדשנות.

עבור חברות שבבים ישראליות, הרחבת התוכנית אינה פותרת את המחסור במשקיעי חומרה מתמחים או את העלויות הגבוהות של מעבר מאב־טיפוס לייצור. היא עשויה, עם זאת, לאפשר ליותר חברות להשלים שלבי פיתוח ראשוניים ולהגיע לסבב הבא עם טכנולוגיה מוכחת יותר ועם סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים הפרטיים.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את המימון לחברות דיפ־טק בשלבי Pre-Seed ו־Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סולאיר אנרגיות מתחדשות נכנסת לתחום מרכזי הנתונים, והודיעה כי חברה בת בשליטתה חתמה על הסכם חכירה ארוך טווח לקרקע באזור אטקמה שבצפון צ׳ילה. השטח, בהיקף של כ־20 אלף דונם, מיועד לפיתוח מרכז נתונים המותאם ליישומי בינה מלאכותית ומבוסס על אנרגיה מתחדשת.

החברה מתכננת לשלב בפרויקט ייצור חשמל סולארי, אגירת אנרגיה ושימוש במים מותפלים. עם זאת, מדובר עדיין בשלב מוקדם: סולאיר לא מסרה מה יהיה הספקו החשמלי של מרכז הנתונים, מהו היקף ההשקעה הצפוי, מי יספק את ציוד המחשוב או אם כבר מתקיימים מגעים עם מפעילי ענן ולקוחות.

הסכם החכירה כולל תקופת בדיקה ראשונית של 36 חודשים, הניתנת להארכה. בתקופה זו אמורה החברה לבצע בדיקת נאותות, לקדם אישורים ולבחון את היתכנות הפיתוח. לחברה הבת עומדת אפשרות לבטל את ההסכם ללא קנס אם יתברר שלא ניתן להקים את הפרויקט. אם יעבור לשלב ההפעלה, תקופת החכירה תהיה 25 שנה, עם אפשרות להאריכה עד 40 שנה.

הקרקע נמצאת בקרבת פרויקט ENAPAC שמקדמת סולאיר בצ׳ילה. הפרויקט כולל מתקן התפלה, קווי הולכת מים באורך של כ־400 קילומטרים, מתקן סולארי בהספק של כ־197 מגה־ואט ומערכת אגירת אנרגיה בקיבולת של כ־500 מגה־ואט־שעה. התשתיות מיועדות, בין היתר, לספק מים ואנרגיה לפעילות הכרייה באזור.

החיבור בין מרכז הנתונים לבין פרויקט ENAPAC אמור לאפשר לסולאיר להציע אספקת חשמל מתחדשת ומים מותפלים באתר אחד. מים וחשמל הפכו לשני גורמים מרכזיים בבחירת אתרים לקמפוסים גדולים של בינה מלאכותית, בשל צריכת האנרגיה הגבוהה של המאיצים והצורך בקירור השרתים.

מדבר אטקמה נחשב לאחד האזורים בעלי קרינת השמש החזקה בעולם, אך המרחק ממרכזי אוכלוסייה ומתשתיות תקשורת מרכזיות עשוי לחייב השקעות נוספות בקווי חשמל, תקשורת ותחבורה. סולאיר טרם מסרה כיצד יחובר האתר לרשתות הסיבים הבין־לאומיות ומה יהיה לוח הזמנים האפשרי להקמתו.

סולאיר היא חברה ציבורית ישראלית העוסקת בייזום ובייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, באגירת אנרגיה ובהתפלת מים. החברה פועלת בישראל, ספרד, איטליה, פולין וצ׳ילה.

הפוסט סולאיר מתכננת מרכז נתונים לבינה מלאכותית במדבר אטקמה בצ׳ילה הופיע לראשונה ב-Chiportal.