חברת הדיפנס־טק הישראלית סמארט שוטר (Smart Shooter) ממשיכה להרחיב את פעילותה מול הכוחות המזוינים של ארצות הברית. החברה הודיעה כי זכתה בחוזה לאספקת מערכות בקרת אש נישאות חייל מסוג SMASH 3000SA לחיל הנחתים האמריקני, בהיקף בסיסי של כ-3.4 מיליון דולר. ההסכם כולל גם אופציות לרכש נוסף של מערכות, חלפים והדרכות בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר, כך ששוויו הכולל עשוי להגיע לכ-5.8 מיליון דולר.

החוזה הוצא על ידי פיקוד מערכות חיל הנחתים, Marine Corps Systems Command, והוא מצטרף לשורה של עסקאות שעליהן דיווחה סמארט שוטר בשנה האחרונה מול גופים שונים בפנטגון. לפי החברה, אספקת המוצרים והשירותים צפויה להתבצע ברובה המוחלט ברבעון הרביעי של 2026, כאשר חלק קטן מן השירותים יימשך עד סוף הרבעון הראשון של 2027.

חדירה רחבה יותר לשוק האמריקני

הזכייה החדשה משמעותית עבור סמארט שוטר משום שהיא מחזקת את מעמדה לא רק כספקית ניסיונית, אלא כחברה שמערכותיה נכנסות בהדרגה לשימוש מבצעי רחב יותר. במהלך החודשים האחרונים דיווחה החברה על חוזים מול כמה זרועות וגופים בצבא ארצות הברית, בהם הצבא, הצי, חיל האוויר וחיל הנחתים.

בחודש מרץ דיווחה סמארט שוטר על חוזה מול כוח המשימה המשולב האמריקני JIATF-401 בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר. בחודש מאי דיווחה החברה על חוזה מול הצבא האמריקני בהיקף של כ-10.7 מיליון דולר, ובתחילת יוני דיווחה על חוזה משמעותי ראשון מול הצי האמריקני בהיקף של כ-1.8 מיליון דולר. החוזה הנוכחי מול המארינס מוסיף נדבך נוסף למגמה זו.

עבור חברה ישראלית הפועלת בשוק הביטחוני האמריקני, רצף חוזים כזה הוא אינדיקציה חשובה. השוק האמריקני גדול, תחרותי ומבוקר מאוד, וכניסה אליו מחייבת עמידה בדרישות מבצעיות, לוגיסטיות ותקציביות מחמירות. כאשר כמה זרועות שונות בוחנות או רוכשות מערכות מאותה חברה, הדבר עשוי להעיד על צורך מבצעי משותף ועל התאמה של הטכנולוגיה לתרחישים שונים.

איום הרחפנים משנה את שוק הביטחון

הרקע המרכזי לצמיחה של סמארט שוטר הוא השינוי המהיר באופי שדה הקרב. רחפנים קטנים, זולים ונגישים הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על כוחות קרקע, מתקנים, כלי רכב ושיירות. הם משמשים לאיסוף מודיעין, להכוונת אש ולעיתים גם לנשיאת מטענים. האתגר שהם מציבים הוא שילוב של עלות נמוכה, זמינות גבוהה, חתימה קטנה ויכולת לפעול בגבהים נמוכים.

מערכות SMASH של סמארט שוטר נועדו להתמודד עם חלק מן האתגר הזה באמצעות בקרת אש חכמה לנשק קל. המערכת משלבת חיישנים, עיבוד תמונה ואלגוריתמים המסייעים ללוחם לזהות, לעקוב ולשפר את דיוק הירי לעבר מטרות נעות, ובהן רחפנים. מבחינת הכוחות, היתרון הוא היכולת לספק מענה נישא חייל, שאינו מחייב בהכרח מערכת כבדה או יקרה בכל נקודה.

הצורך בפתרונות כאלה אינו מוגבל לזירה אחת. צבאות רבים מחפשים כיום שכבות הגנה שונות מפני רחפנים: מערכות לוחמה אלקטרונית, יירוטים קינטיים, לייזרים, מערכות גילוי, פתרונות רכביים ופתרונות אישיים. סמארט שוטר פועלת בשכבה האחרונה – מתן יכולת מדויקת יותר ללוחם הבודד או לצוות קטן מול מטרות קטנות ומהירות.

מיכל מור: “איתות לדחיפות המבצעית”

מיכל מור, מנכ"לית סמארט שוטר, אמרה כי החוזה החדש מהווה ולידציה נוספת ליכולת המבצעית של מערכות החברה. לדבריה, הרחבת הפעילות מול הפנטגון משקפת את הצורך הגובר במענה לאיום הרחפנים בשדה הקרב המודרני.

“אני רואה חשיבות של ממש בהרחבת הפעילות של סמארט שוטר מול משרד המלחמה האמריקאי,” מסרה מור. “החוזה הנוכחי מהווה ולידציה נוספת לאיכות הגבוהה וליכולת המבצעית של המערכות שלנו בשדה הקרב המודרני, בין היתר מול איום הרחפנים. אספקת המוצרים לחיל הנחתים, כמו גם לצי האמריקאי, תתבצע בחודשים הקרובים, איתות נוסף לדחיפות המבצעית הגבוהה לפריסת מוצריה של סמארט שוטר לרוחב הצבא האמריקאי.”

הדגש בדבריה הוא על מהירות הפריסה. בתחום המענה לרחפנים, זמני תגובה קצרים הפכו לגורם מרכזי. הטכנולוגיה משתנה במהירות, ואיומים חדשים מופיעים בזירות לחימה שונות כמעט בזמן אמת. לכן, צבאות אינם מסתפקים עוד בתוכניות פיתוח ארוכות בלבד, אלא מחפשים פתרונות שניתן לרכוש, להטמיע ולשפר בתוך פרקי זמן קצרים יחסית.

משמעות לתעשיית הדיפנס־טק הישראלית

החוזה החדש של סמארט שוטר ממחיש מגמה רחבה יותר בתעשיית הדיפנס־טק הישראלית: מעבר מפתרונות נקודתיים לשילוב במערכות רכש של צבאות גדולים. ישראל נחשבת שוק ניסוי ותפעול חשוב לטכנולוגיות ביטחוניות, אך ההתרחבות לשוק האמריקני היא קפיצת מדרגה עסקית. היא דורשת לא רק מוצר מבצעי, אלא גם יכולת ייצור, תמיכה, הדרכה, שרשרת אספקה והתאמה לדרישות רכש אמריקניות.

עבור סמארט שוטר, רצף החוזים עם זרועות שונות בארצות הברית עשוי לסייע בבניית מעמד של ספקית מוכרת בתחום בקרת האש החכמה וההתמודדות עם רחפנים. החוזה מול המארינס אינו הגדול ביותר שעליו דיווחה החברה השנה, אך הוא חשוב משום שהוא מרחיב את בסיס הלקוחות בתוך הצבא האמריקני ומחזק את ההכרה בצורך בפתרונות נישאים ללוחם.

המרוץ נגד הרחפנים ימשיך להאיץ את ההשקעות בטכנולוגיות חישה, עיבוד תמונה, AI, בקרת אש ומערכות יירוט. החוזה החדש של סמארט שוטר מציב את החברה הישראלית בתוך אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הביטחוני העולמי – פתרונות מהירים, מדויקים וניידים להגנה מפני איומים קטנים וזולים שהפכו למשמעותיים מאוד בשדה הקרב.

הפוסט סמארט שוטר מרחיבה את פעילותה בארה״ב: תספק מערכות בקרת אש לחיל הנחתים בעסקה של עד 5.8 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אבי סלמון , אוונגליסט החדשנות של אינטל הציג ב-ChipEx2026 מבט מעשי על אחד השינויים המעניינים שמתחילים להתרחש כיום בתעשיית השבבים: מעבר משימוש בבינה מלאכותית כמילת באזז כללית לשימוש יומיומי יותר בתהליכי תכנון, אימות ופיתוח חומרה. אם הקדימון להרצאה התמקד במקרה העבודה שבו מהנדס אחד הצליח, בעזרת AI, לבצע בתוך כשבועיים משימה שבעבר דרשה כמה סטודנטים במשך שני סמסטרים, ההרצאה עצמה חידדה נקודה רחבה יותר: השינוי אינו רק בקיצור זמן העבודה, אלא בשינוי תפקידו של המהנדס.

המסר המרכזי היה שה-AI אינו הופך את תכנון השבבים לפעולה אוטומטית ופשוטה. להפך. ככל שהכלים חזקים יותר, כך גדלה החשיבות של מי שמפעיל אותם. מהנדס חומרה צריך לדעת להגדיר את הבעיה, לפרק אותה לתת־משימות, לבקש מהמערכת תוצרים מדויקים, לבדוק אם הקוד או הלוגיקה אכן נכונים, ולתקן את הכיוון כאשר המודל מחזיר תוצאה שאינה מתאימה. במילים אחרות, ה-AI יכול להאיץ מאוד את העבודה, אך הוא אינו מחליף את ההבנה ההנדסית.

מהנדס כמכוון, לא רק כמבצע

בתהליכי תכנון שבבים יש שלבים רבים שאינם מסתכמים בכתיבת קוד. יש הגדרת דרישות, בחירת ארכיטקטורה, כתיבת לוגיקה, עבודה מול FPGA או סביבות סימולציה, בניית בדיקות, אימות התנהגות, טיפול במקרי קצה ותיעוד. חלק מהשלבים האלה כוללים עבודה סיזיפית וחוזרת, ולכן הם מתאימים במיוחד לסיוע של כלי AI. אבל דווקא משום שמדובר בתחום שבו טעות קטנה עלולה להיות יקרה מאוד, אסור לוותר על שכבת הבקרה האנושית.

בהרצאה עלו מושגים כמו logic design, validation, software, floating point calculation ו-FPGA. הם ממחישים שהדיון לא עסק רק בכתיבה כללית של טקסט או קוד, אלא באזור שבו תוכנה, חומרה, מתמטיקה ואימות נפגשים. זהו גם המקום שבו יתרונו של מהנדס מנוסה נעשה ברור: הוא יודע מתי תוצר נראה סביר אך אינו נכון, מתי יש צורך בבדיקה נוספת, ומתי המודל “ממציא” פתרון שאינו עומד בדרישות ההנדסיות.

אחד הלקחים החשובים הוא שהעבודה עם AI דומה פחות ללחיצה על כפתור ויותר לניהול תהליך. המהנדס אינו רק מבקש תשובה. הוא מגדיר את גבולות הבעיה, בוחן חלופות, מריץ בדיקות, מחזיר משוב למערכת ומוודא שהתוצאה משתלבת בתהליך התכנון הרחב. לכן, מיומנות העבודה עם AI הופכת בהדרגה לחלק מארגז הכלים של מהנדסי חומרה, לצד כלי EDA, סימולטורים ושפות תיאור חומרה.

בין חשיבה מהירה לחשיבה בודקת

בהרצאה הוזכר גם ההבחנה בין System 1 ו-System 2, המוכרת מספרו של דניאל כהנמן על חשיבה מהירה ואיטית. בהקשר של AI לתכנון שבבים, ההבחנה הזו מועילה במיוחד: כלי AI מסוגלים לייצר במהירות רעיונות, קוד, הסברים ותבניות עבודה. זו שכבת העבודה המהירה. אבל בתכנון שבבים אי אפשר להסתפק בכך. נדרש גם שלב איטי, ביקורתי ומבוקר יותר, שבו המהנדס בודק את ההיגיון, את הכיסוי, את הביצועים ואת ההתאמה לדרישות.

המשמעות היא שהשימוש הנכון ב-AI אינו מבטל את שלב האימות, אלא מעביר אליו משקל גדול עוד יותר. אם בעבר חלק גדול מזמן העבודה הוקדש לכתיבה ידנית של רכיבים, הרי שבעבודה עם AI יותר זמן עשוי לעבור לבדיקה, השוואה, תיקון והכוונה. זהו שינוי תרבותי לא פחות מטכנולוגי: המהנדס הופך ממי שמייצר כל שורה בעצמו למי שמנהל תהליך יצירה מואץ ומוודא שהוא עומד בסטנדרט הנדרש.

כאן גם נמצא ההבדל בין שימוש שטחי ב-AI לבין שימוש מקצועי. מהנדס שאינו מבין את התחום עלול לקבל תוצר משכנע למראה אך שגוי. מהנדס מנוסה, לעומת זאת, יכול להשתמש באותו כלי כדי להאיץ עבודה, להרחיב בדיקות, לנסות חלופות ולשפר תיעוד. לכן, ה-AI אינו מצמצם את הצורך במומחיות; הוא משנה את הדרך שבה המומחיות באה לידי ביטוי.

לא רק שבבים ל-AI, אלא AI לתכנון שבבים

ההרצאה של סלמון משתלבת במגמה רחבה יותר בתעשייה. בשנים האחרונות עיקר השיח עסק בשבבים שמריצים בינה מלאכותית: מעבדים, מאיצים, GPU, רכיבי תקשורת, זיכרון ותשתיות למרכזי נתונים. אבל כעת ה-AI נכנס גם לצד השני של המשוואה – אל תהליכי הפיתוח של השבבים עצמם.

זהו שינוי חשוב במיוחד בתקופה שבה מרכזי נתונים ל-AI דורשים ביצועים גבוהים יותר, רוחב פס גדול יותר, צריכת הספק נמוכה יותר ויכולת הרחבה בין מערכות רבות. מושגים כמו scale up ו-scale out, שעלו בהרצאה, אינם רק עניין של ארכיטקטורת מרכזי נתונים. הם משפיעים גם על סוג השבבים שיש לתכנן, על הממשקים ביניהם, על עומסי התקשורת, על הזיכרון ועל מערכות האימות שנדרשות כדי לוודא שהכול עובד יחד.

במובן הזה, AI יוצר דרישה לשבבים מורכבים יותר, ובמקביל מתחיל לספק כלים שעוזרים לתכנן אותם. התעשייה נכנסת למעגל שבו הבינה המלאכותית גם מגדילה את הצורך בחומרה מתקדמת וגם הופכת לחלק מתהליך העבודה שמאפשר לפתח חומרה כזו.

ההזדמנות והסיכון

עבור חברות כמו אינטל, המשמעות כפולה. מצד אחד, יש כאן אפשרות לשפר את יעילות הפיתוח, לקצר חלק מהשלבים ולסייע למהנדסים להתמודד עם עומס הולך וגדל של משימות. מצד שני, הטמעה לא זהירה של AI בתהליכי תכנון עלולה לייצר תחושת ביטחון מדומה. בתעשיית השבבים, תוצאה שנראית נכונה אינה מספיקה. היא חייבת לעבור אימות, סימולציה ובדיקה מול דרישות ברורות.

לכן, הגישה שהוצגה בהרצאה הייתה מעשית וזהירה. לא חזון שבו AI מתכנן שבב לבדו, אלא תהליך שבו מהנדס משתמש בו ככלי עבודה חזק. זהו כלי שיכול להאיץ כתיבה, להציע מבנים, לסייע בבדיקות, לנסח הסברים ולשפר תיעוד, אך אינו מחליף אחריות הנדסית.

הלקח המרכזי מההרצאה הוא שתעשיית השבבים אינה עומדת רק בפני שינוי במוצרים שהיא מפתחת, אלא גם בשיטת העבודה של מי שמפתחים אותם. מהנדסי שבבים יידרשו להבין לא רק חומרה, תוכנה ואימות, אלא גם כיצד לעבוד נכון עם מודלים של AI. מי שישלוט בשילוב הזה יוכל לעשות יותר, מהר יותר, ובמידת זהירות גבוהה יותר.

בסופו של דבר, השאלה אינה אם AI ייכנס לתכנון שבבים, אלא איך הוא ייכנס. ההרצאה של סלמון הציעה תשובה ברורה: לא כתחליף למהנדס, אלא כמכפיל כוח למהנדס שמבין היטב מה הוא עושה.

הפוסט אבי סלמון, אינטל, ב- ChipEx2026: ה-AI לא מחליף את מתכנן השבבים, הוא משנה את אופן העבודה שלו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית היילו (Hailo) הודיעה על פיטורי כ-110 עובדים, כמחצית מכוח האדם שלה. לפי הדיווח בכלכליסט, החברה מעסיקה כיום כ-220 עובדים, והמהלך מגיע בהמשך לשינוי ארגוני שביצעה לפני כמה חודשים כדי להתמקד בתחום ה-Physical AI – יישומי בינה מלאכותית בעולם הפיזי, ובהם רובוטיקה, רחפנים ומכשירי קצה חכמים.

היילו, שהוקמה ב-2017 ונחשבה במשך שנים לאחת ההבטחות הבולטות של תעשיית השבבים הישראלית, מפתחת מאיצי AI למכשירי קצה. מוצרי החברה נועדו להריץ מודלי ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית גנרטיבית קרוב למקור הנתונים, בלי להעביר את כל העיבוד לענן. לפי החברה, מעבדי הקצה שלה מיועדים ליישומי AI במכשירי קצה, ובהם מוצרי צריכה, רכב, מערכות תעשייתיות ורובוטיקה.

מהתלהבות סביב AI Edge לצמצום חריף

הפיטורים הנוכחיים הם סבב הקיצוצים השני של היילו השנה. בינואר 2026 פיטרה החברה כ-10% מעובדיה, אז כ-30 עובדים, והסבירה כי היא ממקדת משאבים בתחומי צמיחה ובהם רובוטיקה ו-Physical AI.

לפי הדיווח, החברה מבקשת להגיע למבנה תפעולי רזה יותר, שיאפשר לה להמשיך לשרת לקוחות קיימים באמצעות רשת שותפים ומפיצים גלובלית, ובמקביל לשפר את הגמישות לקראת השקעה, רכישה או מהלך פיננסי אחר. החברה מסרה כי מוצרי הדגל שלה, מאיצי AI למכשירי קצה, נמכרו ביותר מ-500 אלף יחידות.

ההתמקדות ב-Physical AI משקפת מגמה רחבה יותר בתעשייה: מעבר מחישובי AI גדולים בענן בלבד אל עיבוד מקומי במצלמות, רובוטים, רחפנים, מערכות רכב ומכשירי IoT. עבור היילו, זהו גם ניסיון לבדל את עצמה מול שוק צפוף ותחרותי, שבו פועלות ענקיות שבבים לצד חברות צעירות רבות שניסו לנצל את גל ההשקעות בבינה מלאכותית.

לחץ פיננסי ומחיקת השקעה בדלק רכב

המהלך מגיע על רקע מצוקה פיננסית מתמשכת. לפי כלכליסט, דלק רכב, אחת המחזיקות המשמעותיות בהיילו, דיווחה כי מיזוג SPAC שתוכנן עבור החברה בוול סטריט נקלע לקשיים ואינו מתקדם. בעקבות זאת, דלק רכב צפויה למחוק את מרבית שווי השקעתה בהיילו כבר בדוחות הרבעון השני של 2026, מהלך שעלול להעביר אותה להפסד מהותי באותו רבעון.

בשיאה, באפריל 2024, גייסה היילו 120 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, והפכה לאחת מחברות החד־קרן הבולטות בתחום שבבי ה-AI למכשירי קצה. רויטרס דיווחה אז כי החברה גייסה עד אותו שלב יותר מ-340 מיליון דולר מאז הקמתה. לפי הדיווחים האחרונים, שוויה הריאלי של החברה מוערך כעת בפחות מ-500 מיליון דולר.

כלכליסט ציין כי סך החשיפה של דלק רכב להיילו עומד על כ-62.4 מיליון דולר, שהם כ-197 מיליון שקל, וכי בינואר 2026 העמידה דלק מוטורס להיילו הלוואה של 9 מיליון דולר, עם אפשרות להגדלה נוספת של 3 מיליון דולר. לפי הדיווח, ההלוואה נושאת ריבית גבוהה של 1.5% בחודש, שעשויה לעלות ל-3% בחודש אם לא יתרחש אירוע נזילות בתוך 12 חודשים.

חברה עם טכנולוגיה קיימת, אבל שוק קשה יותר

הקושי של היילו אינו נובע בהכרח מהיעדר טכנולוגיה. החברה השיקה בשנים האחרונות כמה דורות של מאיצי AI, ובהם Hailo-8 ליישומי ראייה ממוחשבת ו-Hailo-10H, שנועד להריץ מודלי שפה וראייה גנרטיביים במכשירי קצה. לפי היילו, Hailo-10H מספק 40 TOPS בביצועי INT4, תומך במודלי LLM ו-VLM, ומתוכנן לפעול בהספק טיפוסי של 2.5 ואט.

עם זאת, פיתוח שבבים הוא תחום עתיר הון, והמעבר ממוצר טכנולוגי מרשים להכנסות בהיקף גדול דורש זמן, שרשרת אספקה יציבה, תוכנה בשלה, תמיכת לקוחות רחבה וחדירה לשווקים שמאמצים טכנולוגיה בקצב מספק. במקרה של היילו, הנתונים הפיננסיים שפורסמו סביב דלק רכב מצביעים על פער בין ההבטחה הטכנולוגית לבין צורכי המזומן והקצב העסקי של החברה.

מנכ”ל היילו, אור דנון, מסר כי ענף השבבים בעידן ה-AI הופך לחלק מהתשתיות הקריטיות במדינות רבות, וכי הבינה המלאכותית “עוזבת את הענן ועוברת לעולם הפיזי”. לדבריו, המהלכים הנוכחיים נועדו לשמר את המובילות הטכנולוגית של החברה ולהמשיך לייצר ערך ללקוחות קיימים ועתידיים.

היילו עדיין מחזיקה במוצר, בלקוחות, ברשת שותפים ובמוניטין טכנולוגי בתחום שבו הביקוש עשוי לצמוח בשנים הקרובות. אבל סבב הפיטורים החריף מסמן כי החברה נכנסת לשלב מבחן: האם תצליח להפוך את פעילותה לממוקדת ורזה מספיק כדי לשרוד עד גיוס, רכישה או התאוששות עסקית – או שהלחץ הפיננסי יכריע את אחת ההבטחות הגדולות של שבבי ה-AI בישראל.

הפוסט היילו מפטרת כמחצית מעובדיה ותתמקד ב-Physical AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

וייטנאם וישראל בוחנות הרחבת שיתופי פעולה בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות, בעקבות ביקור שערך שגריר וייטנאם בישראל, נגויין קי סון, בחברת Qarakal Quantum הישראלית. הביקור התמקד במחשוב קוונטי, בפיתוח תשתיות מחקר ובאפשרויות לשיתופי פעולה בין אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיה משתי המדינות.

במהלך הביקור נפגש השגריר עם מנכ"ל Qarakal Quantum, ד"ר ניסן משכיל, עם סמנכ"ל הטכנולוגיות פרופ' נדב כץ, ועם צוות המדענים והמהנדסים של החברה. בפגישה השתתפה גם אנה פליוורט, סגנית נשיא יישום, חברת מסחור הידע של האוניברסיטה העברית בירושלים.

נציגי Qarakal Quantum והאוניברסיטה העברית הציגו בפני המשלחת הווייטנאמית התפתחויות עדכניות בתחום המחשוב הקוונטי, וכן יישומים אפשריים של טכנולוגיות קוונטיות במדע, בתעשייה, בביטחון ובחדשנות. המשלחת סיירה במעבדות מחקר ובמתקני קירור על־מוליכים מתקדמים, וקיבלה סקירה על ארכיטקטורות ואלגוריתמים קוונטיים מהדור הבא.

עניין וייטנאמי בטכנולוגיות עומק

במהלך הביקור הוצג למשלחת גם המחשב הקוונטי הראשון בישראל המבוסס על פיתוח מקומי, מערכת בת 20 קיוביטים שפותחה באוניברסיטה העברית בשיתוף רשות החדשנות, התעשייה האווירית, האוניברסיטה ויישום. מערכת כזו היא תשתית מחקרית חשובה: היא אינה מיועדת עדיין להחליף מחשבי־על קלאסיים, אך היא מאפשרת לבחון רכיבי חומרה, שיטות בקרה, תיקון שגיאות ואלגוריתמים קוונטיים בסביבה ישראלית עצמאית.

השגריר סון הציג את סדר העדיפויות של וייטנאם במדע, חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית. לדבריו, וייטנאם מבקשת להשקיע בטכנולוגיות אסטרטגיות שיכולות לשפר פריון, לחזק את התחרותיות ולתמוך בביטחון הלאומי. בין התחומים שהוזכרו: בינה מלאכותית, שבבים, טכנולוגיות קוונטיות, ביוטכנולוגיה ותחומים מתקדמים נוספים.

לדבריו, וייטנאם עוקבת מקרוב אחר התקדמות המחקר הקוונטי בעולם, ובונה בהדרגה יכולות מקומיות באמצעות השקעה בכוח אדם איכותי, הרחבת מחקר בסיסי וחיזוק הקשר בין אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיה.

הזדמנות לשיתוף פעולה ישראלי־וייטנאמי

הביקור משתלב במגמה רחבה יותר שבה מדינות אסיה מחפשות גישה לטכנולוגיות עומק, ובהן מחשוב קוונטי, שבבים ובינה מלאכותית. עבור ישראל, מדובר בהזדמנות לחזק קשרים עם שווקים מתפתחים בעלי עניין גובר במחקר יישומי ובתשתיות חדשנות. עבור וייטנאם, שיתוף פעולה עם חברות ומוסדות מחקר ישראליים עשוי לתרום להכשרת כוח אדם, לפרויקטים מחקריים משותפים ולהעברת ידע בתחומים שעדיין נמצאים בשלבי בנייה במדינה.

השגריר שיבח את הישגי ישראל בהייטק ובמחשוב קוונטי, וקרא להעמקת הקשרים בין מוסדות אקדמיים, מרכזי מחקר וחברות טכנולוגיה בשתי המדינות. לפי הדיווח, הביקור צפוי לייצר תנופה לשיתופי פעולה רחבים יותר בין ישראל לוייטנאם בטכנולוגיות מתקדמות, כחלק מיעדי וייטנאם ארוכי הטווח במדע, חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית.

הפוסט וייטנאם וישראל בוחנות שיתוף פעולה בתחום המחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קמטק הודיעה כי קיבלה הזמנות בהיקף כולל של יותר מ-105 מיליון דולר למערכות בדיקה ומטרולוגיה עבור יישומי בינה מלאכותית. ההזמנות כוללות עסקה בהיקף 55 מיליון דולר מ-OSAT מדרג ראשון, התומך ביישומי AI, וכן הזמנות נוספות ביותר מ-50 מיליון דולר מיצרנית HBM מובילה. כל ההזמנות צפויות להימסר במהלך 2027.

ההודעה אינה מפרטת את שמות הלקוחות, אך היא מדגישה את שני התחומים שבהם הביקוש לציוד בדיקה ומדידה הולך ומתחזק: אריזה מתקדמת של שבבים, במיוחד בתצורות 2.5D ו-3D, וייצור זיכרונות HBM המשמשים במאיצי AI ובמערכות מחשוב עתירות ביצועים.

OSAT הוא קבלן חיצוני לשירותי הרכבה ובדיקה של שבבים. בשנים האחרונות גופים כאלה הפכו לחוליה קריטית בשרשרת ה-AI, משום שהביצועים של מאיצי AI אינם תלויים רק בליטוגרפיה של שבב העיבוד עצמו, אלא גם באופן שבו מחברים אותו לזיכרון, למצע ולרכיבים נוספים במארז. ככל שהמארזים מורכבים יותר, כך גדל הצורך בבדיקות מדויקות יותר לאורך שלבי הייצור.

Hawk במרכז ההזמנות ל-HBM

לפי קמטק, ההזמנות מיצרנית ה-HBM הן כולן למערכות Hawk. מערכות אלה משמשות לבדיקות ולמטרולוגיה בתהליכי ייצור מתקדמים, שבהם נדרשת שליטה גבוהה מאוד באיכות, בדיוק הממדים ובזיהוי פגמים. בתחום HBM הדרישות האלה קריטיות במיוחד, משום שמדובר בערימות זיכרון תלת-ממדיות שמחוברות למאיצי AI באמצעות אריזה מתקדמת.

HBM, זיכרון ברוחב פס גבוה, הפך לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של תעשיית ה-AI. הביקוש למאיצים של אנבידיה, AMD, ברודקום וחברות ענן גדולות הגדיל מאוד את הצורך בזיכרונות מהירים ובאריזות מתקדמות שמחברות בין רכיבי העיבוד לזיכרון. כתוצאה מכך נהנות לא רק יצרניות השבבים והזיכרון, אלא גם ספקיות ציוד שמאפשרות ייצור בתפוקה גבוהה ובאיכות יציבה.

רפי עמית, מנכ”ל קמטק, אמר כי זרם ההזמנות משקף את המומנטום שהחברה חווה מתחילת השנה. לדבריו, ההזמנות מדגישות שתי מגמות שהחברה מציינת כבר זמן מה: התחזקות פעילות ה-OSAT סביב רכיבי AI באריזות 2.5D ו-3D, והיכולות של מערכת Hawk לעמוד בדרישות המחמירות של ייצור HBM.

ראות עסקית עמוקה יותר ל-2027

החשיבות של ההודעה אינה רק בסכום ההזמנות, אלא גם בעיתוי. ההזמנות מיועדות לאספקה ב-2027, ולכן הן מחזקות את הראות העסקית של קמטק לשנה הבאה. הן מצטרפות למגמה שעליה דיווחה החברה כבר בתוצאות הרבעון הראשון של 2026, כאשר ציינה ביקושים חזקים והעריכה כי הכנסותיה במחצית השנייה של 2026 יצמחו ביותר מ-25% לעומת המחצית הראשונה.

קמטק פועלת בשוק ציוד הבדיקה והמטרולוגיה לתעשיית השבבים. מערכות החברה משמשות לבדיקת פרוסות שבבים ולמדידת מאפיינים קריטיים לאורך תהליך הייצור, מהחזית והאמצע של התהליך ועד לשלבים מוקדמים בהרכבה. החברה פעילה בתחומים כמו אריזה מתקדמת, אינטגרציה הטרוגנית, זיכרונות ו-HBM, חיישני תמונה, MEMS, רכיבי RF ושבבים מורכבים.

עבור קמטק, גל ה-AI יוצר הזדמנות רחבה יותר מהביקוש למאיצים עצמם. כל מאיץ AI מתקדם דורש סביבו שכבת זיכרון, תקשורת, אספקת כוח ומארז מורכב. בכל אחת מהשכבות האלה עולה הסיכון לפגמים זעירים, ובמקביל עולה החשיבות של שמירה על תפוקה גבוהה. זהו בדיוק המקום שבו בדיקה ומטרולוגיה הופכות לחלק בלתי נפרד מהיכולת להגדיל ייצור.

עם זאת, מדובר גם בשוק מחזורי ותחרותי. ההזמנות החדשות מצביעות על ביקוש חזק מצד לקוחות מרכזיים, אך קצב ההכרה בהכנסות תלוי באספקות בפועל, בקצב ההשקעות של יצרניות הזיכרון והאריזה, ובמצב הרחב של שוק ה-AI ומרכזי הנתונים. בשלב זה, המסר העיקרי הוא שקמטק ממשיכה להעמיק את נוכחותה בחלקים הרווחיים והמורכבים יותר של שרשרת ייצור השבבים ל-AI.

כיתוב תמונה מוצע:
מערכת בדיקה ומטרולוגיה של קמטק לתעשיית השבבים. ההזמנות החדשות מיועדות ליישומי AI, HBM ואריזה מתקדמת, ויסופקו במהלך 2027. קרדיט: Camtek.

הפוסט קמטק קיבלה הזמנות ביותר מ-105 מיליון דולר מלקוחות AI, HBM ואריזה מתקדמת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Shifters הישראלית, המפתחת רובוטים קרקעיים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית, הודיעה על גיוס של 10.2 מיליון דולר בסבב Seed. את הסבב הובילה Ace Capital Partners, והשתתפו בו גם Aurelius Capital Management, Corner Ventures, Arkin Capital ו-Fresh Fund. לאחר הסבב מגיע סך הגיוסים של החברה ל-15 מיליון דולר.

Shifters הוקמה ב-2023 על ידי עופר באלין, מנכ"ל החברה, ואסף צ'פרק, סמנכ"ל הטכנולוגיות. החברה מעסיקה כיום כ-20 עובדים בישראל, בארה"ב ובאירופה, ולדבריה היא מגייסת עובדים בתחומי AI, Embedded ומכטרוניקה.

רובוטים לפני בני אדם

החברה מפתחת מערכות רובוטיות שמיועדות לפעול בסביבות שבהן התנועה מסוכנת, קשה או בלתי צפויה. בין היישומים הביטחוניים שמציינת החברה: סיור, איסוף מודיעין, הגנה היקפית ומשימות בסיכון גבוה. בצד האזרחי היא מציינת בדיקות תשתיות, חקלאות, כרייה וחיפוש והצלה.

הרעיון המרכזי הוא לא רק רובוט בודד שנע בשטח, אלא צוותים של רובוטים קרקעיים שיכולים לפעול בתיאום. לפי החברה, המערכות אמורות לאפשר למפעיל אחד להכווין כמה רובוטים, כאשר חלק מההחלטות מתקבלות אוטונומית בשטח, בהתאם למשימה ולתנאים.

"הגורם הראשון שנכנס לסביבה מסוכנת צריך להיות רובוט, ולא בן אדם", אמר עופר באלין, מנכ"ל ומייסד-שותף של Shifters. לדבריו, הגיוס יאפשר לחברה להאיץ את פיתוח המערכות, ובהן צוותים רובוטיים מתואמים שניתן להפעיל באופן אינטואיטיבי ולהתאים לסביבות קרקעיות מורכבות.

האתגר: תיאום בין כמה רובוטים

אסף צ'פרק, CTO ומייסד-שותף של Shifters, הדגיש כי האתגר אינו מסתכם בתנועה של רובוט בשטח. לדבריו, "הבעיה המורכבת יותר היא לאפשר למספר רובוטים להבין את כוונת המפעיל, לתאם אחד עם השני ולבצע משימות בסביבות בלתי צפויות".

החברה מציינת כי היא פועלת לפי עקרונות MOSA, כלומר גישה של מערכות פתוחות ומודולריות, במטרה לאפשר שילוב של מטענים ייעודיים, חיישנים ותצורות שונות לפי משימה. גישה כזו חשובה במיוחד בשוק הביטחוני, שבו לקוחות מבקשים לעיתים להתאים פלטפורמות קיימות לצרכים משתנים ולא להינעל על מערכת סגורה אחת.

לדברי החברה, היא כבר ביצעה הדגמות מול גופי ביטחון והגנה. המימון החדש מיועד להרחבת יכולות ה-Agentic AI, להיערכות לייצור מסחרי ולהגדלת הפעילות בארה"ב, באירופה ובמזרח התיכון.

חלק ממגמת האוטונומיה הביטחונית

הגיוס של Shifters משתלב במגמה רחבה יותר בתעשיית הביטחון: מעבר מכלים נשלטים מרחוק למערכות שמסוגלות לבצע חלק מהמשימה באופן אוטונומי, תוך שמירה על שליטה אנושית ברמת ההכוונה והפיקוח. רחפנים כבר שינו את האופן שבו כוחות אוספים מידע מהאוויר, וכעת חברות רבות מנסות להביא יכולות דומות גם לקרקע, שם תנאי השטח מורכבים יותר והניווט קשה יותר.

שמעון צנציפר, שותף ב-Ace Capital Partners, אמר כי הקרן רואה ב-Shifters חברה הפועלת בתחום האוטונומיה הדו-שימושית, וכי החברה מתמודדת עם אחד האתגרים הקשים בתחום: ניווט ותיאום רובוטי בסביבות מורכבות שאינן מוכרות מראש.

Shifters משתתפת גם בתוכנית Next October, שבמסגרתה היא מנציחה את מרגריטה גוסק, שנרצחה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר.

הפוסט Shifters מגייסת סבב Seed של 10.2 מיליון דולר בהובלת Ace Capital Partners לרובוטיקה קרקעית מבוססת AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסימפוזיון הטכנולוגי של TSMC באמסטרדם הציגה Hailo הישראלית את הדור השני של טכנולוגיית האצת הבינה המלאכותית שלה, עם דגש ברור על הכיוון שאליו נעה התעשייה: פחות הדגמות ענן כלליות, ויותר מערכות AI שפועלות בתוך המכשיר עצמו, קרוב לחיישנים, למצלמות, לכלי הרכב, לרובוטים ולמערכות התעשייתיות.

בראיון ל-CHIPORTAL אמר יאן-פריסו בלאקר, סמנכ״ל המכירות לאירופה ב-Hailo, כי שיתוף הפעולה עם TSMC הוא מרכיב מרכזי בהתפתחות החברה. לדבריו, Hailo היא שותפה ותיקה וקרובה של TSMC, ומוצריה מיוצרים בטכנולוגיות הייצור של החברה הטייוואנית. הדור הראשון והשני של שבבי Hailo מבוססים על תהליך 16 ננומטר FinFET של TSMC, ואילו הדור השלישי המתוכנן צפוי לעבור לצומת ייצור קטן בהרבה.

המסר המרכזי של Hailo באירוע היה “GenAI on the edge” – הרצת בינה מלאכותית גנרטיבית במכשירי קצה, ללא צורך קבוע בחיבור לענן. בלאקר הדגיש כי העניין איננו רק בביצועים גולמיים, אלא ביכולת לספק חישוב AI יעיל מבחינת צריכת הספק, שאפשר לשלב במגוון רחב של מערכות משובצות.

אחת ההדגמות שהוצגו באירוע המחישה מעלית חכמה בבית חולים, שמבינה הוראות בשפה טבעית. במקום פקודה קשיחה כמו “קומה שלוש” או “מסעדה”, המשתמש יכול לומר משפט כמו “אני רעב”, והמערכת מבינה את הכוונה ומפנה את המעלית לקומה שבה נמצאת המסעדה. לפי Hailo, הדבר מתאפשר באמצעות הרצת מודל שפה גדול ישירות על השבב שבמערכת, בלי לשלוח את המידע לענן.

זו דוגמה קטנה, אך היא ממחישה את השינוי הרחב יותר: מערכות AI אינן חייבות עוד להמתין לעיבוד מרוחק במרכז נתונים. כאשר החישוב מתבצע בקצה, המערכת יכולה להגיב מהר יותר, לשמור מידע רגיש בתוך המכשיר, ולפעול גם בסביבה שבה החיבור לרשת חלקי, יקר או בלתי זמין.

רובוטים, כלי רכב ומערכות תעשייתיות

בלאקר קשר את הטכנולוגיה של Hailo למגמה רחבה יותר שעלתה גם בהרצאות המרכזיות של TSMC: מעבר מגל ההתלהבות הראשוני סביב AI ליישומים מעשיים של הסקה, inference, במערכות פיזיות. אלה כוללות כלי רכב, רחפנים, רובוטים, מערכות תעשייתיות, מכשירי בית חכמים ומערכות עירוניות.

ביישומים כאלה זמן תגובה הוא קריטי. רכב אוטונומי, רובוט תעשייתי או רחפן אינם יכולים להסתמך תמיד על תקשורת לענן כדי לקבל החלטות בזמן אמת. הם צריכים לעבד מידע מחיישנים, להבין את הסביבה, ולהגיב מיד. לכן, מאיצי AI קטנים וחסכוניים יחסית הופכים לחלק חשוב מהארכיטקטורה של מערכות הקצה.

לדברי בלאקר, יותר ויותר חברות עוברות משלב ההערכה והניסויים לשילוב מוצרים של Hailo במערכות ייצור. המשמעות היא שהשוק מתחיל להתכנס סביב יישומים מעשיים של AI בקצה, ולא רק סביב הדגמות או מודלים גדולים במרכזי נתונים.

TSMC כבסיס לתעשיית ה-AI הפיזית

הנוכחות של Hailo במתחם ההדגמות של TSMC הדגישה גם את מקומה של TSMC בשרשרת הערך החדשה של AI. אם מרכזי הנתונים הם השכבה הבולטת ביותר של מהפכת הבינה המלאכותית, הרי שהשלב הבא כולל הפצה של יכולות AI למיליארדי מכשירים פיזיים. לשם כך נדרשים שבבים יעילים, תהליכי ייצור מתקדמים ויכולת לייצר מוצרים אמינים בהיקפים גדולים.

עבור Hailo, החיבור הזה מאפשר להציג פתרון שמיועד לא רק למפתחים או למעבדות, אלא ליצרני מערכות שמחפשים לשלב AI במוצר אמיתי: מעלית, מצלמה, רובוט, מכונה תעשייתית או רכב. זהו בדיוק האזור שבו התחרות על הדור הבא של שבבי AI צפויה להיות חריפה במיוחד – לא רק במרכזי הנתונים, אלא גם בכל מקום שבו החלטה חכמה צריכה להתקבל במקום, במהירות ובצריכת הספק נמוכה.

הפוסט Hailo מציגה בסימפוזיון TSMC באמסטרדם: בינה מלאכותית גנרטיבית בקצה, בלי ענן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטרטסיס (Stratasys) חנכה השבוע את המטה האזורי החדש שלה ליבשת אמריקה בעיר מינטונקה שבמדינת מינסוטה. המתקן החדש, המשתרע על שטח של כ־18,500 מ"ר, מאגד תחת קורת גג אחת פעילויות הנדסה, מחקר ופיתוח, הדגמות ללקוחות ושירותי ייצור מתקדמים.

באירוע הפתיחה השתתפו נציגי ממשל ופוליטיקאים מקומיים, לצד בכירים בחברה ואנשי תעשייה. בין המשתתפים היו חברי בית הנבחרים האמריקני בטי מקולום וטום אמר, וכן סקוט קראמפ, ממייסדי סטרטסיס ומחברי צוות הפיתוח שהמציא את טכנולוגיית FDM, אחת מטכנולוגיות ההדפסה התלת־ממדית הנפוצות בעולם.

המהלך מגיע בתקופה שבה תעשיית הייצור התוספי (Additive Manufacturing) מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים. לאחר גל ציפיות גבוה בתחילת העשור, חברות רבות בענף נאלצו להתמודד עם האטה בהשקעות, ירידה בביקושים בשווקים מסוימים ולחץ מצד המשקיעים להציג רווחיות וצמיחה עקבית.

למרות זאת, סטרטסיס ממשיכה להתמקד ביישומים תעשייתיים שבהם להדפסה בתלת־ממד יש יתרון כלכלי ברור, בעיקר בתחומי התעופה והחלל, הביטחון, הרפואה, רפואת השיניים והייצור התעשייתי. במגזרים אלה נעשה שימוש גובר בייצור חלקים מורכבים בכמויות קטנות ובינוניות, תחום שבו הייצור התוספי יכול לקצר זמני אספקה ולהפחית עלויות פיתוח.

המתקן החדש כולל גם את פעילות Stratasys Direct, זרוע הייצור לפי דרישה של החברה, המספקת שירותי ייצור ללקוחות שאינם מחזיקים בעצמם מערכי הדפסה תלת־ממדית. שילוב פעילות זו עם צוותי המחקר והפיתוח עשוי לאפשר לחברה לקצר את תהליך המעבר מפיתוח מוצרים חדשים ליישומים מסחריים.

עבור סטרטסיס, שמרכזה בישראל ומניותיה נסחרות בנאסד"ק, מדובר במהלך ארגוני משמעותי בשוק המרכזי שלה. ארצות הברית מהווה את אחד ממוקדי הפעילות הגדולים ביותר של החברה, הן מבחינת לקוחות והן מבחינת שותפים תעשייתיים.

הקמת המטה החדש אינה צפויה לשנות את מפת התחרות בענף בטווח הקצר, אך היא מעידה על האסטרטגיה של סטרטסיס להתמקד בשווקים תעשייתיים ובפתרונות ייצור מתקדמים, במקום במערכות הדפסה המיועדות לשוק הצרכני או ליישומים ניסיוניים.

הפוסט סטרטסיס חנכה מטה חדש בארה"ב ומרכזת בו פיתוח, הנדסה וייצור מתקדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

D-Fend, שהוקמה בשנת 2017 על ידי המנכ"ל זוהר הלחמי והיו"ר רמי תמיר, פיתחה מערכת להגנה מפני רחפנים המבוססת על השתלטות אלקטרונית על כלי הטיס העוין והנחתתו בצורה מבוקרת, ללא צורך בשיבוש תקשורת רחב היקף או בירי פיזי לעברו. הפתרון של החברה מיועד להגנה על שדות תעופה, מתקנים אסטרטגיים, בסיסים צבאיים, אירועים המוניים ותשתיות קריטיות.

העסקה משקפת את העלייה הדרמטית בביקוש למערכות נגד רחפנים בשנים האחרונות, על רקע השימוש הגובר ברחפנים בזירות לחימה באוקראינה, במזרח התיכון ובאזורים נוספים בעולם. מגמה זו הואצה במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה הרב-זירתית שבאה בעקבותיה, שהמחישו את האיום שמציבים רחפנים זולים ונגישים על מטרות צבאיות ואזרחיות כאחד.

RTX, אחת מחברות הביטחון הגדולות בעולם, מחזיקה בפעילויות בתחומי המכ"ם, מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות אלקטרוניות ותעופה. רכישת D-Fend צפויה לחזק את יכולותיה בתחום ההגנה מפני רחפנים ולשלב את הטכנולוגיה הישראלית במערכות הביטחוניות שהיא מספקת לצבאות ולגופי ביטחון ברחבי העולם.

החברה הישראלית גייסה במהלך שנות פעילותה עשרות מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון ומשקיעים אסטרטגיים. בין לקוחותיה נמנים גופי ביטחון, רשויות אכיפת חוק, מפעילי נמלי תעופה וארגונים ממשלתיים במדינות רבות.

היקף העסקה מעיד גם על המשך האטרקטיביות של תעשיית הסייבר והביטחון הישראלית בעיני תאגידי ענק בינלאומיים, למרות האתגרים הכלכליים והגיאופוליטיים של השנים האחרונות. בעוד שבשנים האחרונות נרשמה האטה בשוק ההנפקות ובחלק מעסקאות ההייטק, תחומי הביטחון, הסייבר והטכנולוגיות הדו-שימושיות ממשיכים למשוך השקעות ורכישות בהיקפים גדולים.

לדברי גורמים בענף, אחד הגורמים המרכזיים לערכה הגבוה של D-Fend הוא השילוב בין טכנולוגיה מוכחת מבצעית לבין שוק שנמצא בצמיחה מהירה. ההערכות הן כי שוק מערכות ההגנה מפני רחפנים צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות, כאשר יותר ויותר מדינות, שדות תעופה ותשתיות קריטיות מחפשים פתרונות להתמודדות עם האיום המתפתח.

הרכישה צפויה להעניק ל-D-Fend גישה למערך השיווק, הייצור והלקוחות הגלובלי של RTX, ובכך להאיץ את פריסת הטכנולוגיה שלה בשווקים חדשים ברחבי העולם.

הפוסט דיפנד נמכרת ב־1.55 מיליארד דולר – אחת מעסקאות הסייבר הגדולות בתולדות ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטכניון יעניק את "מדליית בוגר הטכניון" ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, בועז לוי, ולסמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה, מיכאל כגן, בטקס חגיגי שיתקיים בטכניון במסגרת "ערב הנשיא" ב-8 ביוני.

המדליה היוקרתית מוענקת לבוגרי טכניון "שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה; אשר תרמו תרומה משמעותית לקידום הכלכלה, התעשייה והחינוך; וגילו מנהיגות מרשימה ומחויבות יוצאת דופן הבאות לידי ביטוי בפעילות ציבורית למען מדינת ישראל והטכניון".

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "מדליית בוגר הטכניון נועדה להוקיר בוגרות ובוגרים שמצוינות מקצועית, מנהיגות ואחריות ציבורית הן דרך חיים עבורם ומעשה של יום-יום. בועז לוי ומיכאל כגן מגלמים את ערכי הטכניון במלואם – חדשנות, מחויבות למדינת ישראל והשפעה עמוקה על הכלכלה, התעשייה והטכנולוגיה העולמית. הישגיהם המרשימים והקשר המתמשך שלהם לטכניון מעניקים השראה לדורות הבאים ומחזקים את תרומת הטכניון לחברה בישראל ובעולם".

בועז לוי, בוגר תואר ראשון מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ע"ש סטיבן ב. קליין ותואר שני בהנדסת מערכות, כיהן כמנכ"ל התעשייה האווירית משנת 2020 ולאחרונה התמנה ליו"ר דירקטוריון החברה. לאורך כהונתו מוביל לוי את החברה לשיאים טכנולוגיים ועסקיים חסרי תקדים ומחזק את מעמדה כאחת החברות הביטחוניות המובילות בעולם. תחת הנהגתו, הרחיבה החברה באופן משמעותי את פעילותה הגלובלית, רשמה שיאים בצבר ההזמנות והציגה ביצועים פיננסיים יוצאי דופן. לוי החל את דרכו בתעשייה האווירית בשנת 1990 כמהנדס פרויקט של מערכת ההגנה האווירית מטילים בליסטיים 'חץ' ובהמשך מונה לראש הפרויקט. במהלך השנים מילא שורה של תפקידי מפתח בחברה, בהם ראש תכנית מערכת ההגנה האווירית 'ברק', מנהל מפעל מערכות הגנה אווירית, סמנכ”ל חטיבת טילים וחלל, ומנכ"ל התעשייה האווירית IAI. במהלך שנות פעילותו בתעשייה האווירית הוא הוביל פרויקטים ביטחוניים אסטרטגיים רבים, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מערכת הביטחון הישראלית. לוי, שהיה שותף לזכייה במספר פרסי ביטחון ישראל, זכה בפרס בלקינד של הקרן לידידות ארה"ב-ישראל, נבחר ב-2025 לרשימת 50 היהודים המשפיעים בעולם ובשנים האחרונות הוא נמנה על חברי הוועד המנהל של הטכניון.

לוי יקבל את מדליית בוגר הטכניון "בהוקרה על מסירותו רבת השנים למדינת ישראל ולביטחונה; על מנהיגותו יוצאת הדופן בקידום יכולותיהן של תעשיות החלל והביטחון הישראליות ועל תפקידו החיוני בהובלת פיתוחן של מערכות המגינות על אזרחי המדינה; על עשורים של תרומה לחוסנה הטכנולוגי של ישראל ולמיצובה בחזית החדשנות העולמית; ובהערכה על הקשר רב השנים עם הטכניון, שערכיו ורוחו משתקפים במנהיגותו ובהישגיו".

מיכאל כגן, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי, הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה. הוא עלה מרוסיה לישראל בגיל 18, השלים תואר ראשון והתגייס לצה"ל. לאורך הקריירה הארוכה שלו, מילא כגן תפקיד מרכזי בשלוש מהפכות טכנולוגיות: הוא החל את דרכו המקצועית באינטל, שם היה שותף למהפכת המחשוב האישי והוביל בין היתר את פיתוח המעבד פורץ הדרך פנטיום  MMX. בשנת 1999 היה בין מייסדי מלאנוקס, וכארכיטקט הראשי של החברה הוביל את פיתוחן של טכנולוגיות תקשורת מואצת שעיצבו את עידן מרכזי הנתונים בענן. לאחר רכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה בשנת 2020, מונה כגן לסמנכ״ל הטכנולוגיות של אנבידיה העולמית. במסגרת תפקידו הוא מתמקד בתכנון ארכיטקטורת תשתיות המחשוב המאפשרות פריצות דרך חדשות בתחום הבינה המלאכותית.

כגן יקבל את מדליית בוגר הטכניון "בהוקרה על תרומותיו יוצאות הדופן לפיתוחן וקידומן של טכנולוגיות מחשוב ותקשורת עתירות ביצועים, אשר עיצבו את חזית החדשנות העולמית והשפיעו עמוקות על תעשיית ההייטק; וברחשי תודה על תמיכתו המתמשכת בטכניון, המעצימה את הקשר בין האקדמיה לתעשייה ומסייעת במיצובה של מדינת ישראל כמעצמת הייטק עולמית".

עם מקבלי מדליית הבוגר בעבר נמנים דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית וכיום יו"ר הוועד המנהל של הטכניון; ג'וני סרוג'י, מהישראלים הבכירים ביותר בהייטק העולמי, שהתמנה לאחרונה לסגן נשיא בחברת אפל; ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שעמדה בראש חטיבת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והובילה את המאבק במגפת הקורונה; אהרון אהרון, מייסד C-perto  שהיה מנכ"ל רשות החדשנות ומנכ"ל אפל ישראל; האלוף (מיל’) ניצן אלון, שעמד בראש המערך המודיעיני לאיתור החטופים והנעדרים לאחר 7 באוקטובר ויזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר וממייסדי Next October 

הפוסט "מדליית בוגר הטכניון" היוקרתית תוענק ליו"ר התעשייה האווירית, בועז לוי, ולסמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה, מיכאל כגן הופיע לראשונה ב-Chiportal.