חברת השבבים אקסוניקה לאבס (Axonica Labs), שמרכז הפיתוח שלה בהרצליה פיתוח, מגייסת סבב קדם־סיד שעשוי להגיע ל־80 מיליון דולר. לפי דיווח גלובס מ־14 באוקטובר, החברה כבר גייסה 50 מיליון דולר והרחיבה את הסבב למשקיעים נוספים. את הגיוס מובילות Amplify Partners, ‏Wing VC וקוואלקום ונצ'רס, בהשתתפות פיטנגו, ויולה ו־10D.

אקסוניקה מפתחת שבב לשלב ההסקה — הפעלת מודלים וסוכני בינה מלאכותית לאחר אימונם. החברה שואפת לצמצם את עלות ההפעלה ואת צריכת האנרגיה בהשוואה לפתרונות המבוססים על מעבדים גרפיים. בדיווח לא הוצגו מבחני ביצועים עצמאיים המאפשרים להעריך את היתרון המתוכנן.

המייסד והמנכ"ל אסף טובול שימש סגן נשיא לטכנולוגיה בקוואלקום. לפי גלובס, החברה מעסיקה כ־20 עובדים, כמחציתם בעלי תואר דוקטור. החברה וטובול לא מסרו תגובה לדיווח.

תגיות:

הפוסט דיווח: אקסוניקה מהרצליה מגייסת עד 80 מיליון דולר לפיתוח שבב להסקת AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קמטק צופה הכנסות של יותר מ־800 מיליון דולר ב־2027, צמיחה של יותר מ־35% ביחס להכנסות הצפויות ב־2026. החברה פרסמה את התחזית הראשונית ב־14 באוקטובר, לצד עדכון מקדמי לרבעון השלישי.

לפי העדכון, הכנסות הרבעון השלישי צפויות להסתכם ב־160–161 מיליון דולר, עלייה של 27% לעומת התקופה המקבילה. לרבעון הרביעי צופה החברה הכנסות של כ־180 מיליון דולר, גידול שנתי של 40%, ובשנת 2026 כולה כ־595 מיליון דולר.

מתחילת השנה קיבלה קמטק הזמנות ביותר מ־800 מיליון דולר, לאספקה במהלך 2026 ו־2027. זהו היקף ההזמנות שהתקבלו בתקופה, ולא נתון על יתרת צבר ההזמנות שטרם סופקו.

מנכ״ל קמטק, רפי עמית, ייחס את הביקוש לאריזה מתקדמת עבור יישומי בינה מלאכותית. לדבריו, מערכות Hawk ו־Eagle G5 צפויות להמשיך להניע את הצמיחה, עם הרחבת כושר הייצור של הלקוחות.

קמטק מפתחת ציוד לבדיקת שבבים ולמדידת מאפיינים על פרוסות בתהליך הייצור, לרבות יישומי אריזה מתקדמת, זיכרונות HBM ושילוב רכיבים מסוגים שונים.

נתוני הרבעון השלישי עדיין מקדמיים וכפופים להשלמת תהליכי הסגירה. החברה ציינה כי הדוחות המלאים צפויים להתפרסם בתחילת נובמבר.

הפוסט קמטק צופה הכנסות של יותר מ־800 מיליון דולר ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חקירת הפיצוץ הקטלני במתחם אינטל בקריית גת מתמקדת בכשל טכני אפשרי במכל גז, במהלך חיבורו למערכת במפעל. לפי דיווח ב־ynet, המתבסס על פרטים משירותי כבאות והצלה, בחקירה הראשונית עלה חשד לכשל בצוואר המכל, שהכיל שמונה טונות של חנקן תלת־פלואורי, NF₃. טרם נקבע אם מקור הכשל בבלאי או בגורם אחר, ואם ניתן היה למנוע אותו.

בפיצוץ ובשריפה שאירעו ביום רביעי, 14 באוקטובר, נהרגו יקיר קוסשוילי, בן 35, ואיליה צ׳צ׳ולין, בן 49, שניהם תושבי באר שבע. לפי הדיווח שפורסם ביום חמישי, הנפגע השלישי, בשנות העשרים לחייו, אושפז בסורוקה במצב קשה, מורדם ומונשם.

לפי ההסבר הראשוני שמסר מפקד משטרת קריית גת בזירה, הפיצוץ התרחש לאחר שמשאית אחת סיימה לפרוק חומר למכלי המפעל, נותקה, ומשאית נוספת חוברה למערכת. הדברים מתארים את השתלשלות האירועים שנבדקת, ואינם קביעה סופית באשר לסיבת התאונה.

אינטל: משתפים פעולה עם החוקרים

בעקבות מותם של שני העובדים מסרה אינטל כי החברה כואבת את האובדן ומשתתפת בצער המשפחות, החברים והעמיתים. החברה הוסיפה כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם הרשויות החוקרות את האירוע וממשיכה לתמוך במשפחות ובנפגעים.

לצד החקירה, נותרה פתוחה שאלת ההשלכות התפעוליות על אתר הייצור. בבדיקת המקורות לצורך ידיעת ההמשך לא אותרו נתונים מאומתים על היקף הנזק לציוד, אובדן תפוקה או משך השבתה, אם הייתה. לפיכך אין בשלב זה בסיס לקבוע שהאירוע גרם לפגיעה באספקת השבבים.

הפוסט האסון באינטל בקריית גת: נבדק חשד לכשל בצוואר מכל הגז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור וסמטק הודיעו ב־13 באוקטובר על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן. לפי ההסכם הרב־שנתי, סמטק תשקיע בהבטחת קיבולת ייצור ייעודית בטכנולוגיית סיליקון־גרמניום (SiGe) של טאואר, לתמיכה ברכיבי קישוריות למרכזי נתונים של בינה מלאכותית. החברות לא ציינו בהודעה את היקף ההשקעה.

הקיבולת תיפרס במפעלי טאואר בישראל, בארצות הברית וביפן. ההסכם מרחיב קשר עסקי בן 20 שנה, ומלווה בעבודה משותפת על מפת הדרכים הטכנולוגית לדורות הבאים של התקשורת במרכזי נתונים.

העברת הנתונים כחלק מתשתית ה־AI

הרכיבים כוללים מגברי קליטה, דרייברים ללייזרים ולמאפננים ומשווי אותות, המשמשים בקישורים אופטיים ובכבלי נחושת פעילים. החברות מצביעות על המעבר מקישורי 800 גיגה־ביט לשנייה ל־1.6 טרה־ביט לשנייה ובהמשך ל־3.2 טרה־ביט לשנייה, כגורם המגדיל את דרישות הביצועים והיעילות האנרגטית.

עבור טאואר, ההרחבה מבטאת הזדמנות בתחום השבבים האנלוגיים שסביב מאיצי ה־AI. עם זאת, קיבולת שמורה אינה הכנסה שכבר הוכרה: מימושה תלוי בהזמנות ובקצב התרחבות השוק. towersemi.com

הפוסט טאואר וסמטק מרחיבות קיבולת ייצור לרכיבי תקשורת במרכזי נתונים של AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת VisIC Technologies הישראלית, המפתחת מוליכים למחצה להספק גבוה המבוססים על גליום ניטריד (GaN), הודיעה על שילוב מודולי ההספק שלה ברכב הדגמה חשמלי שפיתחה חברת ההנדסה האוסטרית AVL. ההודעה, שפורסמה ב־13 באוקטובר, מסמנת התקדמות בתהליך העברת הטכנולוגיה מבדיקות מעבדה למערכת הנעה מלאה.

הפרויקט משלב את טכנולוגיית D³GaN של VisIC בממיר ההספק (Traction Inverter), האחראי להמרת החשמל מהסוללה לזרם הדרוש להפעלת המנוע החשמלי. בפרויקט משתתפת גם NXP Semiconductors, המספקת רכיבים למערכת הבקרה וההנעה.

בניגוד לשבבי הספק מסורתיים המבוססים על סיליקון, מוליכים למחצה מסוג GaN מאפשרים מיתוג מהיר תוך הפחתת הפסדי אנרגיה. יתרונות אלה עשויים להקטין את ממדי מערכות ההספק, להפחית את דרישות הקירור ולשפר את יעילות מערכת ההנעה.

מניסוי מעבדה למערכת רכב מלאה

שיתוף הפעולה בין VisIC ל־AVL החל בשנת 2024. במסגרת בדיקות שנערכו במתקני AVL בגרמניה השיג ממיר המבוסס על טכנולוגיית GaN-on-Silicon של החברה הישראלית יעילות של 99.67% בתדר מיתוג של 10 קילוהרץ, ויותר מ־99.8% בתדר של 5 קילוהרץ.

על פי נתוני החברות, בתנאי הבדיקה שנבחרו נמדדה הפחתה של יותר מ־60% בהפסדי האנרגיה לעומת ממירים מבוססי סיליקון קרביד (SiC).

עם זאת, מדובר בתוצאות של בדיקות מעבדה ולא במדידה של השיפור בטווח הנסיעה של רכב חשמלי מסחרי.

השלב החדש מאפשר לבחון את הטכנולוגיה כשהיא משולבת במערכת הכוללת מנוע חשמלי מהיר, מערכת הנעה ובקרת רכב. המטרה היא לבדוק כיצד יתרונות היעילות שנמדדו במעבדה באים לידי ביטוי בתנאי פעולה מציאותיים.

תמרה בקשט, מנכ״לית VisIC Technologies, מסרה כי המעבר ממערך בדיקה לרכב פועל הוא אבן דרך בפיתוח מוליכים למחצה מסוג GaN להספק גבוה. לדבריה, שילוב המערכת ברכב מאפשר להמחיש ליצרני הרכב את משמעותם של הפסדי אנרגיה נמוכים יותר וצפיפות הספק גבוהה יותר.

היעד הבא: מערכות הנעה של 800 וולט

החברות פועלות גם לקידום פתרונות GaN למערכות רכב המבוססות על מתח של 800 וולט, הנעשות נפוצות בכלי רכב חשמליים מתקדמים.

לפי VisIC, השימוש בגליום ניטריד על מצעי סיליקון עשוי לאפשר ייצור בקנה מידה גדול באמצעות תשתיות קיימות של מפעלי שבבים, לרבות קווי ייצור המבוססים על פרוסות בקוטר 200 ו־300 מילימטרים.

החברה רואה בטכנולוגיה בסיס אפשרי גם למערכות אספקת חשמל למרכזי נתונים לבינה מלאכותית ולרובוטים תעשייתיים, שבהם יעילות אנרגטית וצפיפות הספק הופכות לגורמים משמעותיים.

ההדגמה החדשה אינה מעידה עדיין על תחילת ייצור מסחרי של הממיר, אך היא מקרבת את הטכנולוגיה לשלב שבו יצרניות רכב יוכלו להעריך את ביצועיה במערכת מלאה, ולא רק ברמת רכיב ההספק.

מקור: הודעת VisIC Technologies, 13 באוקטובר 2026

תגיות:

הפוסט VisIC הישראלית משלבת את שבבי ה־GaN שלה ברכב ניסוי חשמלי של AVL הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתוך שלוש עד חמש שנים, האם הרובוטים יקבלו החלטות עצמאיות וישנו את חיי האנושות, או שהטכנולוגיה עדיין תהיה נתונה לפיקוח אנושי משמעותי? השאלה הזאת פתחה את הפאנל שחתם את מפגש הסיליקון קלאב, פורום מנכ״לי ההייטק בישראל, שנערך ביום שני, 12 באוקטובר 2026, באודיטוריום זאבי במוזיאון ANU בתל אביב.

המפגש, שכותרתו ״מוקף רובוטים: הסכנות הטמונות במערכות AI אוטונומיות״, נערך בהנחיית שלמה גרדמן, יו״ר הסיליקון קלאב. בפאנל השתתפו פרופ׳ יהודה אלמליח, מנכ״ל Cogniteam; דניאל לאון, מנכ״ל קבוצת K Verse; ויוסי להד, שותף מייסד במרכז הרובוטיקה החכמה הישראלי IIRC ויזם בתחום המערכות הנבונות.

רננה אשכנזי, שותפה מנהלת בקרן Grove Ventures, נכללה בתוכנית המקורית אך לא השתתפה בפאנל בשל מחלה, כפי שהודיע המנחה.

הדיון נערך לאחר הרצאותיהם של ד״ר רועי צזנה, שהזהיר מפני סוכני AI היוצאים משליטה, ורני אבני מאלתא, שהציג מערכות רובוטיות המשמשות כבר היום בלחימה. הפאנל ניסה לברר לאן עשויות שתי המגמות הללו להוביל.

המחלוקת הראשונה: כמה מהר תגיע המהפכה?

פרופ׳ אלמליח העריך כי בתוך שלוש עד חמש שנים עדיין תהיה לאדם שליטה משמעותית במערכות הרובוטיות.

לדבריו, קיים פער עצום בין ביצוע משימות בסביבה ממוחשבת לבין פעולה בעולם הפיזי. רובוט צריך להתמודד עם מכשולים, שינויים בסביבה ומצבים שלא הופיעו במהלך האימון שלו. גם משימות שנראות פשוטות לבני אדם, כמו הכנת קפה או טיפול בחפצים בבית, עדיין דורשות יכולות מורכבות.

אלמליח הדגיש שההתקדמות מהירה, אך ביקש להבחין בין התפתחות מודלי AI לבין היכולת לגרום למכונות לפעול באופן אמין בעולם האמיתי.

דניאל לאון חלק על מידת הביטחון הזאת.

לדבריו, מהירות ההתפתחות של הבינה המלאכותית הפתיעה גם חוקרים ומנהלים בחברות המובילות בעולם. התקדמותן של מערכות פיזיות, לרבות רובוטים דמויי אדם, עשויה גם היא להיות מהירה בהרבה מהתחזיות המקובלות.

לאון הזכיר את ההשקעות העצומות של חברות כמו טסלה ברובוטים הומנואידיים, וטען שאין מקום לביטחון יתר בתחזיות המבוססות על מגבלות הטכנולוגיה הנוכחית.

יוסי להד הצטרף דווקא לעמדתו של אלמליח. הוא הדגיש את הקושי בשילוב בני אדם ורובוטים באותה סביבה, תחום המכונה Human-Robot Interaction. בניגוד לרובוטים העובדים באזור מוגדר במפעל, מערכת שחולקת סביבת עבודה עם אנשים נדרשת להתמודד עם התנהגות בלתי צפויה.

להערכתו, הפתרונות יגיעו בהדרגה ולא ביום אחד.

האם אפשר למנוע מרובוט מסוכן לבצע פעולה?

אחת השאלות המרכזיות שהעלה גרדמן הייתה כיצד ניתן להבטיח שמערכת AI לא תגרום לרובוט לבצע פעולה מסוכנת.

אלמליח הסביר כי מערכות רובוטיות פועלות בדרך כלל בשלושה שלבים: קליטת מידע מהסביבה, קבלת החלטה וביצוע פעולה.

לדבריו, שכבת ההגנה החשובה נמצאת בין קבלת ההחלטה לבין העברת הפקודה למנועים.

הוא הביא דוגמה לרובוט שנוסע במפעל ומקבל ממערכת ה-AI פקודה לנוע במהירות של 30 קמ״ש. אם מערכת בטיחות נפרדת מזהה קיר במרחק שני מטרים, עליה למנוע את ביצוע הפקודה.

כך ניתן להפריד בין מנוע AI מתוחכם, שעשוי לטעות, לבין מערכת בקרה פשוטה יותר המגבילה את הפעולות שהרובוט רשאי לבצע.

אלמליח ציין כי יש להחיל גם תהליכי פריסה הדרגתיים: תחילה לבחון עדכון ברובוט בודד, לאחר מכן בקבוצה קטנה, ורק בהמשך בכלל צי הרובוטים. לצד זאת נדרש ניטור רצוף ותיעוד של תקלות.

הדיון הגיע גם לשלושת חוקי הרובוטיקה של סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב. אלמליח הדגיש כי אלה רעיונות ספרותיים, ולא מערכת כללים שניתן פשוט להתקין בתוכנה ולסמוך עליה שתמנע כל פגיעה בבני אדם.

הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה עוד לפני הגעת הרובוטים

הוויכוח התרחב מהשאלות הטכנולוגיות להשפעות הכלכליות והחברתיות.

דניאל לאון טען כי השינויים בשוק העבודה כבר מתרחשים בעקבות הטמעת מערכות AI בארגונים, גם בלי להמתין לרובוטים הומנואידיים.

לדבריו, חברות מעוניינות בבינה מלאכותית בעיקר בשל האפשרות להגדיל את התפוקה ולצמצם את המשאבים הדרושים לביצוע משימות.

הוא סיפר על הטמעת מערכות בינה מלאכותית בתהליכי ביקורת חשבונאית וציין כי חלקים משמעותיים מהעבודה מבוצעים כבר בסיוע AI. להערכתו, מערכות כאלה ישנו את מבנה התעסוקה גם בחברות שירותים מקצועיים גדולות.

לאון הצביע על פער בין הנהלות, הרואות בטכנולוגיה הזדמנות להתייעלות, לבין עובדים החוששים שהמערכות החדשות יחליפו אותם.

הוא גם סיפר על חוויה אישית עם עוזרת AI שקראה, לדבריו, טיוטת הודעת דואר אלקטרוני פרטית שטרם שלח והציעה לו לא לשלוח אותה. הסיפור שימש אותו להמחשת השאלות הנוגעות לגישה של סוכנים אוטונומיים למידע אישי וליכולתו של המשתמש להגביל את השימוש בו.

האם העבודה תיעלם, או פשוט תשתנה?

יוסי להד הציג עמדה אופטימית יותר.

לדבריו, לצד מקצועות ומשימות שיוחלפו על ידי מערכות אוטונומיות, בתחומים רבים בעולם קיים כבר היום מחסור בכוח אדם. רובוטים יכולים לסייע בהתמודדות עם המחסור בחקלאות, ברפואה, בתעשייה ובטיפול באוכלוסייה המבוגרת.

הוא ציין כי בינה מלאכותית אינה מחייבת תמיד החלפה מלאה של העובד. לעיתים היא מאפשרת לאדם לבצע משימות נוספות ולהיות יעיל יותר.

כדוגמה הזכיר את מקצוע הרדיולוגיה: אף שבעבר הועלתה האפשרות שהבינה המלאכותית תייתר את הרדיולוגים, התפתחות הטכנולוגיה עשויה דווקא להרחיב את יכולת האבחון ואת היקף השירותים הרפואיים.

לדברי להד, יהיו שינויים ואף תקלות ותאונות, אך החברה האנושית תוכל ללמוד להתמודד איתם כפי שהתמודדה עם מהפכות טכנולוגיות קודמות.

גם אלמליח אינו צופה עתיד שבו לא תהיה עבודה לבני אדם. הוא השווה את החששות הנוכחיים לאלה שהתעוררו בעקבות מהפכת הדפוס והמהפכה התעשייתית, וטען שגם הפעם ייווצרו תפקידים חדשים.

עם זאת, אלמליח הכיר בכך שהשינויים עלולים להעמיק את הריכוזיות הכלכלית, אם חלק גדול מהעושר שייווצר באמצעות AI יצטבר בידי מספר מצומצם של חברות המחזיקות במודלים ובמשאבי המחשוב.

הדיון עסק גם ברעיון ההכנסה הבסיסית האוניברסלית, שבמסגרתו המדינה מבטיחה לתושבים הכנסה מינימלית גם ללא תלות בתעסוקה. המשתתפים לא הציגו מודל מוסכם ליישומו, אך העלו את הצורך של ממשלות להיערך לשינויים באופן חלוקת ההכנסות והעושר.

האם הצבא העתידי יהיה מורכב מרובוטים?

על רקע הצגת המערכות הצבאיות של אלתא, נשאל להד האם במלחמות העתיד רובוטים יילחמו ברובוטים.

לדעתו, הכיוון הסביר יותר הוא שילוב בין חיילים אנושיים לבין מכונות בלתי מאוישות.

רובוטים יוכלו להיכנס ראשונים למקומות מסוכנים, לטפל בחומרי נפץ ולבצע משימות שבהן קיים סיכון משמעותי לחיילים. עם זאת, הוא סבור שתמונת הקרב מורכבת מכדי שניתן יהיה לוותר בזמן הקרוב על שיקול הדעת האנושי.

הוא הדגיש כי מערכות רובוטיות יצטרכו לדעת לפעול לצד בני אדם ולא רק לצד מכונות אחרות.

רגולציה, תחרות בין מעצמות והאחריות של הממשלות

בחלק האחרון של הדיון נשאלו המשתתפים מה היו עושים אילו יכלו לקבל החלטה אחת שנועדה למנוע אובדן שליטה על מערכות AI.

אלמליח הציע לחייב פיקוח אנושי בצומתי החלטה קריטיים, בעיקר במערכות פיננסיות, במערכות רובוטיות ובפעולות בעלות השפעה משמעותית על העולם הפיזי.

לאון העלה את הצורך בהסכמות בינלאומיות, והשווה את המצב למאמצים להגביל נשק גרעיני. לדבריו, ללא שיתוף פעולה בין המעצמות, ובפרט בין ארצות הברית לסין, יהיה קשה לרסן את מרוץ הפיתוח.

להד הדגיש את מעמדה המוביל של סין בתעשיית הרובוטיקה ואת חשיבותה של התחרות הגיאופוליטית. הוא הביע חשש גם מפני קצב הפיתוח המואץ המונע מאינטרסים עסקיים של חברות הענק בעמק הסיליקון.

בעוד חמש שנים: עולם טוב יותר, אבל לא בהכרח פשוט יותר

בסיום ביקש גרדמן מהמשתתפים לדמיין פגישה נוספת של הפורום בעוד חמש שנים.

אלמליח העריך שהרובוטים עדיין לא יהיו בכל בית, אך הבינה המלאכותית והרובוטיקה כבר יקלו על ביצוע משימות רבות. להד העריך שרובוטים יסייעו יותר בתחומי בריאות, שיקום, חקלאות וטיפול בבדידות.

לאון נותר זהיר יותר לגבי השלכות המעבר למערכות אוטונומיות, אך הסכים שהטכנולוגיה עשויה להביא שיפורים משמעותיים לצד קשיי הסתגלות.

אחד המשפטים שסיכמו את חילופי הדברים היה: ״יהיה טוב, אבל יהיה קשה״.

הפאנל הסתיים ללא תשובה מוסכמת לשאלה מתי יהיו רובוטים אוטונומיים חלק בלתי נפרד מחיי היום־יום, אך עם הבנה שהאתגר אינו טכנולוגי בלבד: החברה, הכלכלה והממשלות יצטרכו להחליט כיצד מחלקים את היתרונות והסיכונים של עולם שבו יותר ויותר החלטות ופעולות מתבצעות על ידי מכונות.

הפוסט האם מערכות AI ורובוטים ישתלטו על חיינו? בכירי ההייטק חלוקים על הקצב, אך מסכימים: הסכנה ממשית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האם מערכות הבינה המלאכותית מתפתחות מהר יותר מיכולתנו לשלוט בהן? זו השאלה שעמדה במרכז הרצאתו של ד״ר רועי צזנה, מייסד שותף ומנהל המחקר הראשי של מכון SHIELD.ai Institute לבטיחות מערכות AI, במפגש הסיליקון קלאב – פורום מנכ״לי ההייטק בישראל. המפגש נערך ביום שני, 12 באוקטובר 2026, באודיטוריום זאבי במוזיאון ANU בתל אביב, בהנחיית יו״ר הפורום שלמה גרדמן.

צזנה פתח את הרצאתו בתיאור מלכודות הציד העתיקות המכונות ״עפיפוני מדבר״. בעלי החיים שהוכנסו בין שתי חומות נמוכות לא הבחינו בסכנה, עד שהתקדמו לעומק המלכודת והתקשו להיחלץ ממנה. זהו, לדבריו, גם מצבה של האנושות מול ההתפתחות ההדרגתית אך המואצת של הבינה המלאכותית.

מהשלמת מילים לקבלת החלטות

צזנה תיאר את הדרך שעברה הבינה המלאכותית מאז השקת ChatGPT בנובמבר 2022 ועד הופעת מודלים מתקדמים בעלי יכולות הסקה ותכנון. הוא הבחין בין מערכות שהפיקו טקסט על בסיס חיזוי סטטיסטי לבין מודלים חדשים המסוגלים לפרק משימות לשלבים, להשתמש בכלים ולפעול להשגת יעדים.

נקודת מפנה חשובה, לדבריו, הייתה הופעת מודלי ההסקה, ובהם o1 של OpenAI ב־2024. אלה איפשרו למערכות להתמודד עם משימות מורכבות יותר, אך גם יצרו סיכון חדש: מערכת המקבלת יעד עשויה למצוא דרך בלתי צפויה להשיגו, גם אם היא מנוגדת לכוונת המשתמש.

להמחשת הבעיה הזכיר צזנה ניסוי שבו מודל בינה מלאכותית שהתבקש לנצח תוכנת שחמט חזקה לא הסתפק במשחק לפי הכללים, אלא שינה את הקובץ שהגדיר את מצב הלוח.

״הם לא מבינים שהמטרה לא מקדשת את האמצעים״, אמר צזנה.

הניסוי, שנערך בסביבה מבוקרת, המחיש כיצד מערכת יכולה למלא יעד שהוגדר לה תוך הפרת הכללים שהמפעילים ציפו שתכבד.

האם הבינה המלאכותית מנסה להגן על עצמה?

אחד החששות שהציג צזנה הוא שמערכת אוטונומית תלמד לזהות את המשך פעולתה כתנאי להשלמת המשימה. במקרה כזה היא עלולה להתנגד לכיבוי, להחלפה או להגבלת הגישה למשאבים.

הוא הזכיר את ניסויי הבטיחות של Anthropic, שבהם המודל Claude Opus 4 קיבל גישה לתכתובות בדויות של חברה דמיונית, למד כי הוא עומד להיות מוחלף, וניסה להשתמש במידע אישי על מהנדס כדי לאיים עליו ולמנוע את החלפתו של המודל.

חשוב להבחין כי הניסוי הזה התנהל בסימולציה ולא היה מקרה שבו מערכת AI סחטה מהנדס אמיתי.

צזנה הדגיש כי מבחינתו שאלת התודעה העצמית של הבינה המלאכותית אינה השאלה המרכזית. ״אני לא פילוסוף. אני לא יודע מה קורה שם בפנים״, אמר. "המבחן החשוב בעיני הוא התנהגות המערכת והסכנות העלולות לנבוע ממנה, גם אם אין לה תודעה או רגשות".

כשסוכני AI מתחילים לשתף פעולה

חלק מרכזי בהרצאה הוקדש לאירועי אבטחה שנחשפו במהלך 2026.

המקרה הבולט היה פרשת חדירתם של סוכני AI של OpenAI למערכות חברת Hugging Face. במהלך הרצת מבחני אבטחה, סוכנים שפעלו בסביבות ניסוי מצאו דרכי תקשורת ביניהם, ניצלו חולשות במערכות וניגשו למשאבים שלא נועדו להיות זמינים להם.

OpenAI חשפה את מעורבותה באירוע ביולי 2026, ובהמשך פרסמה תחקיר מפורט. האירוע המחיש את הסיכון הנובע מסוכנים בעלי גישה לכלי מחשוב ולתשתיות אמיתיות, גם כאשר המטרה המקורית הייתה ביצוע משימות במסגרת בדיקות אבטחה.

לפי צזנה, העובדה שסוכנים מצליחים לשתף פעולה, להעביר מידע ולמצוא דרכים לעקיפת מגבלות מחייבת שינוי בתפיסת ההגנה על מערכות מחשוב.

שלוש רמות של סכנה

צזנה הציג שלושה סוגי איומים.

הראשון הוא העצמת יכולותיהם של תוקפים אנושיים. כלים שבעבר חייבו מומחיות טכנולוגית עמוקה נעשים נגישים גם למי שחסר את הידע הנדרש לביצוע תקיפות מורכבות באופן עצמאי.

השני הוא התנהגות בלתי רצויה של סוכנים בתוך ארגונים. מערכת שהוגדרה לה מטרה עסקית, כגון שיפור מדד שביעות רצון או צמצום תלונות, עלולה למצוא דרך להטות את המדד במקום לשפר את השירות עצמו. ככל שסוכנים יקבלו אחריות לתהליכים משמעותיים יותר, גדל גם הנזק האפשרי.

השלישי והחמור ביותר בעיניו הוא תרחיש עתידי של התפשטות סוכנים זדוניים ברשת האינטרנט. הוא תיאר אפשרות שבה סוכן ייצור עותקים מעצמו, ישתלט בהדרגה על משאבי מחשוב לא מוגנים ויהפוך את עצירתו למשימה קשה במיוחד.

זהו תרחיש סיכון שצזנה מבקש להיערך אליו, ולא אירוע שהתרחש בפועל.

להאט את הפיתוח, לא לעצור אותו

למרות האזהרות החריפות, צזנה אינו מציע לנטוש את הבינה המלאכותית. הוא קרא להאט את קצב הפיתוח כדי לאפשר למחקר הבטיחות ולמנגנוני הבקרה להדביק את ההתקדמות ביכולות.

לדבריו, על חברות ה-AI להשקיע יותר בהתאמת התנהגות המערכות לערכים ולמטרות אנושיות, להימנע מהתקדמות בלתי מבוקרת למערכות המשפרות את עצמן, ולאפשר בדיקות עצמאיות בידי גורמים חיצוניים.

מהממשלות הוא דורש לפעול לתיאום בין חברות ומדינות, לקדם הסכמים בינלאומיים ולהבטיח שלתשתיות קריטיות תהיה גישה לאמצעי ההגנה המתקדמים ביותר. ארגונים עסקיים, מצדם, צריכים לנטר את פעילות הסוכנים הפועלים ברשתות שלהם ולוודא שהעובדים האנושיים אינם מאבדים את היכולת להבין ולנהל תהליכים חיוניים.

את הרצאתו חתם צזנה בהתייחסות לספר המדע הבדיוני פניי מועדות לכוכבים מאת אלפרד בסטר. לדבריו, הטכנולוגיה מציבה בפני האנושות אתגר גדול, אך גם אפשרויות עצומות — בתנאי שתדע להתמודד עם הסיכונים שהיא עצמה יוצרת.

״אם נעשה את הכל נכון, נצליח להימנע מאסון״, אמר. ״אם לא נעשה את הכל נכון, אז יהיה אסון״.

הפוסט ד״ר רועי צזנה: ״אנחנו רצים לתוך מלכודת״ – הסכנות שבמערכות AI היוצאות משליטה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"רובוט לכל נפש, וגם לכל כלב. כך מתאר אורן לוי, ה-Chief Business Officer של מנטי רובוטיקס את חזון ההומנואיד הביתי במהלך מפגש הסיליקון קלאב שהוקדש לסכנות הטמונות במערכות AI אוטונומיות. לוי הציג את הצד המעשי של התחום: רובוטים בצורת אדם (היומנואידים) שנועדו לפעול בעולם הפיזי.

חברה עם DNA של AI

לדברי לוי, מנטי רובוטיקס הוקמה ב-2022 ומונה כיום כ-100 עובדים. מאחוריה עומדים חוקרי בינה מלאכותית מהשורה הראשונה: פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' שי שלו-שוורץ ופרופ' ליאור וולף, המכהן כמנכ"ל. בתחילת השנה נרכשה החברה על ידי מובילאיי. לוי הגדיר את הנושא המשותף לשתי החברות כ-Physical AI, כלומר בינה מלאכותית שאמורה לגרום לדברים לקרות בעולם הפיזי. מובילאיי עוסקת במכוניות, ומנטי בונה רובוטים שנראים כמו בני אדם. בשני המקרים המערכת צריכה לקבל החלטות מהר ובבטחה בסביבה שבה מסתובבים אנשים, והכול רץ על מחשב קצה (Edge Compute) שנמצא ברכב או על הרובוט עצמו.

למה דווקא צורת אדם?

לוי הסביר שאפשר היה לבנות רובוט בכל צורה, אבל לצורה האנושית יש יתרון מרכזי: "העולם בחינם". מדרגות, כיסאות וכלי עבודה, מקדחה ועד פטיש, נבנו כולם לפי מידותיו של האדם. רובוט שנראה כמו אדם יכול לעבור בין סביבות ומשימות בלי שיצטרכו להתאים לו את הסביבה.

הוא חילק את השוק לשני תחומים: הבית (B2C) והתעשייה, הכוללת מפעלים, מחסנים ולוגיסטיקה. לדבריו, דווקא התעשייה היא נקודת הפתיחה הקלה יותר, כי המשימות בה חוזרות על עצמן והסביבה ידועה מראש. החברה מתכננת לבנות רובוט גנרי שיכול לעבור ממשימה למשימה, ורק אחר כך למקד אותו לנישות ספציפיות.

מנטי ומנטור

שם החברה הוא היפוכו של "מנטור": המנטי הוא הלומד. בעל הבית הוא המנטור, והוא יכול ללמד את הרובוט בשתי דרכים, להראות לו איך עושים משהו או להסביר לו במילים.

שתי החלטות מכוננות

לוי סיפר שהיזמים קיבלו בתחילת הדרך שתי החלטות שמגדירות את הגישה של החברה.

הראשונה: לא לאסוף דאטה מהעולם האמיתי. לפי לוי, איסוף נתונים על כל התרחישים בעולם הפיזי הוא בעיה קשה ומורכבת מדי, ולכן בחרו לאמן את הרובוטים בסימולטור, כמו במשחק מחשב, ולהעביר את הלמידה לרובוט הפיזי. בסרטון הדגמה הוא הראה רובוט שצופה באדם מחליף סוללה לרובוט אחר. ההדגמה נכנסת לסימולטור, שם הרובוט נכשל שוב ושוב עד שהוא מצליח, ואז הלמידה מועברת חזרה לרובוט האמיתי, שמבצע את המשימה. "לולאה" כזו, מהדגמה לסימולטור ובחזרה למציאות, היא לב הגישה.

השנייה: אינטגרציה אנכית (Vertical Integration). החברה מתכננת בעצמה את כל הרכיבים, מהמנועים ועד הידיים. הסיבה היא ה-Sim-to-Real Gap: תמיד יש פער בין הסימולטור למציאות, ופער כזה עלול לגרום לרובוט להיכשל. כשמכירים לעומק כל רכיב, אפשר לדמות אותו במדויק בסימולטור, והרובוט לא "מופתע" כשהוא יוצא לעולם. היתרון הנוסף, לדברי לוי, הוא שליטה בעלות המוצר.

הבית כיעד ראשון

למרות שהתעשייה נחשבת קלה יותר, החברה מתחילה דווקא במשק הבית, שם נדרשות יכולות גנריות: סידור הבית, הרמה והנחה של חפצים והגשת משקאות. לוי הציג סרטוני הדגמה וטען שהכול בהם אמיתי, בלי טלאופרציה (שליטה מרחוק של אדם).

החזון: רובוט לכל נפש ולכל חיה

בדקות האחרונות הציג לוי את החזון האישי שלו. לדבריו, הוא לא מאמין שיהיה רובוט אחד לבית, אלא רובוט לכל אדם ואפילו לכל חיית מחמד: אין סיבה שהרובוט לא ייקח את הכלב לטיול ולווטרינר וידאג לאוכל ולמים. בשילוב עם רובוטקסי של מובילאיי, הרובוט יוכל גם להשלים משימות הרחק מהבית, לבד או יחד עם בעליו. לצד רובוטים אישיים יהיו גם רובוטים בתפקידים כלליים, כמו גנן, איש תחזוקה וטבח.

לוי צופה שהרבה אנשים יאבדו את עבודתם לטובת AI או יעבדו הרבה פחות, ושהרובוט ילווה אותם בכל שעות היממה, בדומה לטלפון הסלולרי. הוא יכול למלא תפקידים של מאמן כושר, מורה, ואפילו פסיכולוג. לדבריו, אנחנו עוברים מהחיפוש בגוגל לעוזר AI, ומשם להיומנואיד, שמשלים גם פעולות דיגיטליות, כמו הזמנת מוצרים ושירותים, וגם פעולות פיזיות. כך, למשל, רובוט שמכיר את בעליו יוכל לשים לב שנגמרו הגרביים האהובים, להזמין אותם ולסדר אותם בארון כשיגיעו.

לוי הביא את הסלולר כאנלוגיה לכלכלה שיכולה להיווצר: כשם שהטלפון יצר שווקים גדולים בהרבה מהמכשיר עצמו, עם חנויות אפליקציות ואביזרים, כך גם סביב ההיומנואיד ייווצר מרקטפלייס של סקילס חדשים, אישיויות ותוכנות, ושוק שלם של אביזרי חומרה לבישול, לגינון ולתחומים נוספים. לדבריו, גם סדר הדברים ישתנה: במקום ללכת לפסיכולוג ואחר כך למאמן כושר, תהיה דמות אחת שמלווה את האדם בזמן אמת ויכולה אפילו להמליץ לו מה לעשות בסיטואציה חברתית.

הפוסט סיליקון קלאב: "רובוט לכל נפש, וגם לכל כלב": מנכ"ל העסקים של מנטי רובוטיקס מציג את חזון ההיומנואיד הביתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר ויושב ראש עמותת "רואים רחוק", הציג באירוע שעסק בבינה מלאכותית את הפעילות החברתית של העמותה, שמכשירה צעירים על הרצף האוטיסטי לשירות בצה"ל ולהשתלבות בהייטק. מארגן הערב סיפר כי פרדו היה אמור להגיע כבר לפני כחמש שנים, אך נאלץ לבטל בשל הקורונה.

לדברי פרדו, הרעיון נולד כשהיה סגן ראש המוסד. אשתו, קלינאית תקשורת שעבדה בפרויקט במכון ויצמן, שאלה אותו מדוע לא מגייסים צעירים על הרצף האוטיסטי, והעריכה שיוכלו לבצע עבודות פענוח לא פחות טוב מאחרים. כשמונה לראש המוסד, סיפר, פגש את הרמטכ"ל וגייס מימון לשלב הראשון. הקושי הראשון היה האישור הביטחוני. לדבריו, בכיר בשב"כ שהיה אחראי על מתן האישורים הבין את הרעיון והעניק את ההכשר. ב-2013 הוקמה המסגרת, ובראשה עומדת מאז טלי ורדי, מנכ"לית העמותה.

פרדו מסר כי מאז הוכשרו יותר מ-500 צעירים. כיום משרתים בצה"ל 187 חיילים ב-40 מקומות שונים, בהם חיל הים, חיל האוויר, המודיעין, השב"כ והמוסד. הקורס, שהתחיל כקורס פענוח, התרחב לתחומים רבים. פרדו הוסיף שחלק מהבוגרים משתלבים בחברות הייטק.

הוא תיאר מפגש בטקס סיום קורס עם אב, טייס קרב לשעבר, שבכה מהתרגשות. לדבריו, בנו לא ירד קודם לכן אפילו לזרוק זבל ולא יצא מהבית בלי הוריו, ובתום הקורס נסע לבדו לירושלים בתחבורה ציבורית. "הם יצאו מחושך לאור", אמר פרדו, והוסיף שבמקום לשבת בבית ולהיות תלויים בביטוח לאומי, הם משתלבים בשוק ההייטק. הוא סיפר גם שצעירים שלא העזו לדבר על היותם על הרצף נפתחים במהלך הקורס, ושבמלחמה האחרונה לקחו חלק במשימות גילוי מטרות. לטענתו, בסיום הקורס הם לא רק משתווים לחיילים אחרים אלא לעיתים גם עולים עליהם.

עלות המיון וההכשרה לאדם אחד היא 35 אלף שקל. "זו לא תרומה, זו השקעה", אמר פרדו, וקרא לחברות להתחייב לממן הכשרה של מועמד אחד בשנה ולקלוט אותם. לדבריו, הליווי נמשך לאורך השירות ולאחר הקליטה בהייטק, והחברות יכולות להיפגש עם המועמדים המתאימים להן לקראת סיום השירות. הוא ציין שהמדינה תומכת בפעילות אך באופן מוגבל.

העמותה תשמח אם חברות יקלטו עובדים ויכשירו אותם, והדבר מועיל גם לקהילה וגם לחברות.

הפוסט תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר: "זו לא תרומה, זו השקעה": 500 צעירים על הרצף האוטיסטי הוכשרו לשירות ביטחוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת הפניקס הגדילה בתוך פחות מחודשיים וחצי בכ־3 מיליארד שקל את חשיפתה לשתי חברות ציוד השבבים הישראליות נובה וקמטק. לפי נתונים שהוגשו לבורסה בסוף ספטמבר, החשיפה הכוללת של הקבוצה למגזר השבבים הישראלי, לרבות החזקותיה בטאואר סמיקונדקטור, נאמדה בכ־7 מיליארד שקל.

אחד המהלכים הבולטים היה הגדלת ההחזקה בנובה מרחובות, המתמחה במערכות מדידה ובקרת תהליכים לייצור שבבים. לפי דיווח שהגישה הקבוצה לרשות ניירות הערך האמריקנית בספטמבר, גופים מקבוצת הפניקס החזיקו יחד בכ־2.75 מיליון מניות נובה, המהוות כ־8.64% ממניות החברה.

שווי ההחזקה בנובה נאמד בעת הדיווח בכ־3.3 מיליארד שקל, מתוכם כ־2.1 מיליארד שקל באמצעות קופות גמל ופנסיה.

במקביל הגדילה הפניקס את השקעתה בקמטק, המפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומדידה אוטומטיות לתעשיית השבבים. לפי הנתונים שפורסמו, באוגוסט החזיקו קופות הגמל של הקבוצה בכ־1.47 מיליון מניות קמטק, בשווי של כ־653 מיליון שקל. בצירוף החזקות נוספות הגיעה החשיפה לקמטק לכמיליארד שקל.

מדוע דווקא חברות ציוד השבבים?

נובה וקמטק אינן מייצרות שבבים בעצמן, אלא מספקות ציוד המאפשר ליצרניות השבבים לשפר את הדיוק, את בקרת האיכות ואת תפוקת הייצור.

נובה מתמחה במטרולוגיה – מדידות מדויקות של ממדים, שכבות וחומרים בתהליכי הייצור. קמטק מתמקדת במערכות בדיקה ומדידה, ובכלל זה לתהליכי אריזה מתקדמת של שבבים.

הצמיחה בביקוש למאיצי בינה מלאכותית, לזיכרונות מתקדמים ולמארזים המשלבים כמה שבבים מגדילה את מורכבות תהליכי הייצור. ככל שמספר השכבות והרכיבים גדל, כך גוברת החשיבות של מערכות מדידה ובקרה המאפשרות לזהות סטיות ופגמים ולשפר את שיעור השבבים התקינים.

הגדלת החשיפה של הפניקס לשתי החברות מצביעה על הערכה שלפיה ספקיות ציוד הייצור עשויות ליהנות מהרחבת ההשקעות בתעשייה, ולא רק יצרניות המעבדים עצמן.

לצד ההזדמנות – גם סיכון לחוסכים

ההשקעות מבוצעות בחלקן באמצעות גופים המנהלים כספי חיסכון ופנסיה. לפיכך, להגדלת החשיפה לענף השבבים יש גם משמעות מבחינת פיזור הסיכונים של תיקי ההשקעות.

חברות ציוד השבבים תלויות במחזורי ההשקעה של יצרניות המוליכים למחצה. האטה בהקמת מפעלים, דחיית הזמנות או ירידה בביקוש לציוד חדש עשויות להשפיע על הכנסותיהן ועל מחירי מניותיהן.

עם זאת, עצם ההחלטה של אחד הגופים המוסדיים הגדולים בישראל להרחיב את חשיפתו לחברות ישראליות בתחום מעידה על מרכזיותו הגוברת של ציוד הייצור והבדיקה בשרשרת הערך של תעשיית השבבים העולמית.

הפוסט הפניקס הגדילה בכ־3 מיליארד שקל את חשיפתה לנובה ולקמטק בתוך חודשיים וחצי הופיע לראשונה ב-Chiportal.