חברת הסייבר הביטחוני האמריקנית REDLattice, שבפעילותה נכללת פאראגון הישראלית, הודיעה היום (ב׳) על הסכם מיזוג עם חברת הספאק Bold Eagle Acquisition Corp, הנסחרת בנאסד״ק. אם העסקה תושלם, החברה הממוזגת צפויה להיסחר תחת הסימול REDL. החברות מצפות להשלמת העסקה לקראת סוף 2026, בכפוף לאישור בעלי המניות ולהשלמת ההליכים הרגולטוריים.

השווי שנקבע לעסקה הוא 1.25 מיליארד דולר כשווי פעילות של REDLattice לפני הזרמת הכסף (pre-money enterprise value). זהו נתון המתייחס לקבוצה הכוללת את פעילות פאראגון, ולא שווי עצמאי שנקבע לחברה הישראלית. על פי הודעת החברות, לעסקה הובטח מימון של 335 מיליון דולר ממשקיעים: 275 מיליון דולר באיגרות חוב הניתנות להמרה ו־60 מיליון דולר בהשקעה במניות. התקבולים הכוללים עשויים להגיע לכ־610 מיליון דולר אם בעלי מניות הספאק לא ימשכו את כספם מהנאמנות. חלק מהתמורה מיועד לפירעון חובות REDLattice ולתשלום יתרת התמורה על רכישת פאראגון.

פאראגון, שהוקמה בישראל ב־2019 בידי יוצאי קהילת המודיעין, נמכרה בסוף 2024 לקרן AE Industrial Partners ושולבה עם REDLattice. לפי גלובס, כ־650 מתוך כ־750 עובדי הפעילות הממוזגת נמצאים בישראל, ופאראגון אחראית לחלק הארי של הכנסותיה. החברה מסרה כי ישראל תמשיך לשמש מרכז מחקר, פיתוח וחדשנות גם לאחר השלמת העסקה.

REDLattice דיווחה על הכנסות של 267 מיליון דולר ב־12 החודשים שהסתיימו ביוני 2026, עלייה של 29% לעומת התקופה המקבילה. גם הנתון הזה מתייחס לפעילות הממוזגת, ולא לפאראגון בנפרד. החברה מוכרת פתרונות מודיעין וסייבר לגופים ממשלתיים וביטחוניים; מוצרה של פאראגון, Graphite, מיועד לאיסוף מידע ממכשירים ניידים. השימוש בכלי מעקב מסוג זה עורר בשנים האחרונות ביקורת בנוגע לפגיעה אפשרית בעיתונאים ובפעילים. פאראגון מצהירה כי פעילותה כפופה לדין ולמנגנוני פיקוח.

העסקה מסמנת ניסיון להרחיב את הפעילות בשוק האמריקני באמצעות גישה להון ציבורי. בשלב זה מדובר בהסכם מיזוג, והמסחר במניית החברה הממוזגת יחל רק אם התנאים להשלמתו יתקיימו.

הפוסט REDLattice, הכוללת את פאראגון הישראלית, בדרך לנאסד״ק לפי שווי של 1.25 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ולנס סמיקונדקטור הישראלית ניצלה את תערוכת AutoSens & InCabin Europe 2026, שהתקיימה השבוע בברצלונה, כדי להציג את התקדמות האקוסיסטם סביב תקן MIPI A-PHY ואת המעבר שלו מהדגמות טכנולוגיות למוצרים ולמערכות המיועדים לתעשיית הרכב.

בביקור של CHIPORTAL בביתן החברה ב-23 בספטמבר הציג טים ונדל, מנהל שיווק המוצר בוולנס סמיקונדקטור, ארבע הדגמות שונות של טכנולוגיות הקישוריות של החברה. הבולטת שבהן שילבה, לדברי ולנס, שני הישגים שהוצגו לראשונה בפומבי.

במרכז ההדגמה ניצב חיישן התמונה Sony IMX828, חיישן ברזולוציה של כ-8 מגה-פיקסל שבו משולב משדר MIPI A-PHY ישירות בתוך שבב החיישן. שילוב המשדר בתוך החיישן מייתר את הצורך בשבב serializer נפרד במודול המצלמה, ומאפשר להפחית את גודל הכרטיס, צריכת החשמל, פליטת החום ומספר הרכיבים.

אולם ההדגמה בביתן ולנס נועדה להראות לא רק את החיישן של סוני אלא גם את אחד היתרונות המרכזיים של תקן פתוח: אינטרופרביליות בין ספקים שונים. למערכת חוברו ארבעה מימושי SerDes של ארבעה ספקים שונים, שכולם העבירו נתונים אל deserializer של ולנס. לדברי החברה, זו הפעם הראשונה שבה מערכת A-PHY הכוללת ארבעה ספקי סיליקון שונים מוצגת בפומבי כשהם פועלים יחד.

המשמעות מבחינת יצרני הרכב היא האפשרות, לפחות ברמת התקן, להימנע מתלות בספק יחיד של רכיבי הקישור בין המצלמות, החיישנים ומחשבי הרכב. במשך שנים התבסס שוק ה-SerDes לרכב במידה רבה על פתרונות קנייניים, כאשר המשדר והמקלט נדרשו בדרך כלל להגיע מאותו ספק.

נתונים מהירים גם על כבל פשוט יותר

הדגמה נוספת בביתן הציגה העברת נתונים במהירות של מספר גיגה-ביט לשנייה על גבי Unshielded Twisted Pair – UTP, כלומר זוג חוטים שזור שאינו מסוכך.

בוולנס טוענים כי העמידות הגבוהה של A-PHY להפרעות אלקטרומגנטיות מאפשרת להשתמש גם בתשתית חיווט פשוטה וזולה יותר. לנושא זה חשיבות גדלה בתעשיית הרכב, שבה מספר המצלמות והחיישנים עולה ובהתאם גדלים גם משקלם ועלותם של צמות החיווט.

תקן MIPI A-PHY מיועד להעברת נתוני חיישנים במהירות גבוהה למרחקים המתאימים לרכב. זהו קישור א-סימטרי: רוחב פס גבוה נדרש בכיוון שבו מועברים נתוני הווידאו או החיישן למחשב המרכזי, בעוד שכיוון הבקרה דורש קצב נתונים נמוך בהרבה.

התקן פותח במסגרת MIPI Alliance על בסיס טכנולוגיה שהוצעה במקור בידי ולנס. אחד הדגשים המרכזיים בתכנון היה עמידות גבוהה להפרעות אלקטרומגנטיות – סוגיה קריטית בסביבה החשמלית הרועשת של כלי רכב.

שיתוף פעולה חדש עם onsemi

במהלך התערוכה הציגה ולנס גם את שיתוף הפעולה החדש עם onsemi, שעליו הכריזו החברות ב-22 בספטמבר.

במסגרת שיתוף הפעולה תסייע ולנס בשילוב טכנולוגיית MIPI A-PHY בתוך חיישני תמונה של onsemi. המוצר הראשון שאליו מכוונות החברות הוא חיישן רכב ברזולוציה של 3 מגה-פיקסל, פלח שוק בעל נפחים גדולים במיוחד.

כך צפוי להתרחב מגוון חיישני A-PHY המשולבים: מצד אחד Sony IMX828 ברזולוציה של כ-8 מגה-פיקסל, ומצד שני פתרון 3 מגה-פיקסל שמפתחות ולנס ו-onsemi עבור יישומי מצלמות שבהם הדגש הוא גם על עלות.

האינטגרציה של ממשק התקשורת לתוך חיישן התמונה היא שלב משמעותי בהתפתחות השוק. במקום מצלמה הכוללת חיישן, serializer נפרד ורכיבים נוספים המחברים ביניהם, ניתן לצמצם את שרשרת הרכיבים ולהקטין את המצלמה עצמה.

גם Mobileye על הקיר

בביתן הוצג גם לוח של Mobileye המשלב את טכנולוגיית A-PHY של ולנס. לדברי החברה, הטכנולוגיה מתקרבת כעת להשקה מסחרית בכלי רכב של קבוצת מותגים אירופית.

ולנס הודיעה כבר בעבר כי שבבי VA7000 שלה נבחרו לשלושה פרויקטים אצל יצרני רכב אירופיים, עם תחילת ייצור שתוכננה ל-2026. בביתן בברצלונה ניתן היה לראות כיצד הטכנולוגיה עוברת בהדרגה משלב בחירת הרכיבים אל מערכות רכב ממשיות.

על אחד מקירות הביתן הציגה ולנס גם רכיבים ומוצרים של חברות נוספות התומכות ב-A-PHY, לרבות מוצרים שכבר נמצאים, לדברי החברה, בכלי רכב הנוסעים בכבישי סין.

המסר המרכזי של התצוגה בברצלונה היה לפיכך רחב יותר משבב חדש כזה או אחר. ולנס מנסה להראות כי A-PHY הופך מאותה טכנולוגיה שהציעה לפני כמה שנים לתקן MIPI, לאקוסיסטם רב-ספקי שבו חיישנים, משדרים, מקלטים ומעבדים של חברות שונות מסוגלים לעבוד יחד – תנאי חשוב לאימוץ נרחב של תקן קישוריות חדש בתעשיית הרכב.

הפוסט ולנס ב-AutoSens ברצלונה: ארבעה מימושי A-PHY פעלו יחד במערכת אחת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטרטסיס הודיעה כי חבר מושבעים בבית המשפט המחוזי הפדרלי במחוז המזרחי של טקסס פסק לטובתה פיצויים רטרואקטיביים בסך כ-27.6 מיליון דולר בתביעת הפרת פטנטים שהגישה נגד מספר חברות הקשורות ל-Bambu Lab.

התביעה הוגשה באוגוסט 2024 נגד Shanghai Lunkuo Technology, Tuozhu Technology, Shenzhen Tuozhu Technology ו-BambuLab. לאחר משפט שנמשך כשבוע, קבע חבר המושבעים כי ארבעת הפטנטים שבמחלוקת הופרו. לפי דיווח Bloomberg Law, חבר המושבעים קבע גם כי ההפרה הייתה מכוונת (willful), וכי הנתבעות לא הצליחו להוכיח שהפטנטים אינם תקפים.

הפטנטים נוגעים לטכנולוגיות בתחום ההדפסה התלת-ממדית. סטרטסיס טענה בתביעתה כי מספר דגמי מדפסות של Bambu עושים שימוש בטכנולוגיות המוגנות בזכויות הקניין הרוחני שלה.

ההליך הנוכחי הוא הראשון מבין שני תיקים שמנהלת סטרטסיס נגד Bambu באותו בית משפט. לדברי סטרטסיס, בהליך השני עדיין לא נקבע מועד למשפט.

מבחינת סטרטסיס, פסק חבר המושבעים הוא הישג משמעותי במאבק על אכיפת פורטפוליו הפטנטים שלה בשוק מדפסות התלת-ממד. Bambu Lab צמחה במהירות בשנים האחרונות והפכה למתחרה בולטת בשוק מדפסות שולחניות ומקצועיות, בין היתר בזכות שילוב של מהירות הדפסה גבוהה, אוטומציה ומחירים תחרותיים.

עם זאת, חשוב להבחין בין פסק חבר מושבעים לבין סיום מוחלט של ההליך. לאחר פסק כזה עשויות להיות בקשות משפטיות נוספות, ובהמשך גם הליכי ערעור. לכן סכום הפיצויים שנפסק והקביעות המשפטיות עשויים עדיין לעמוד לבחינה נוספת.

סטרטסיס, שמנוהלת כחברה ישראלית-אמריקנית ונסחרת בנאסד"ק, ממשיכה לפעול במקביל בשוקי ההדפסה התעשייתית בתלת-ממד, כולל מערכות FDM, PolyJet, SAF ו-P3. החברה מסרה כי תמשיך להשקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות ובהגנה על הקניין הרוחני שלה.

הפוסט חבר מושבעים בארה"ב פסק לסטרטסיס 27.6 מיליון דולר בתביעת פטנטים נגד Bambu Lab הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דלויט ישראל הקימה מרכז מצוינות המתמקד ברובוטיקה ובבינה מלאכותית פיזית (Physical AI), כחלק מהשותפות הרחבה של Deloitte עם אנבידיה. המרכז פועל מתוך פעילות הטכנולוגיה והייעוץ של דלויט בישראל ומכוון לפיתוח ולהטמעה של מערכות שבהן בינה מלאכותית פועלת בעולם הפיזי – ברובוטים, כלי רכב, מתקנים תעשייתיים, מצלמות וחיישנים.

את המרכז מובילים אליהו רבונה, המוגדר Head of Global Center of Excellence ב-NVIDIA Alliance בדלויט ישראל, ותומר גל, Global CTO ב-NVIDIA Alliance. השניים הציגו את פעילות המרכז בכנס Physical AI שנערך בתל אביב בספטמבר.

הפעילות נשענת על תשתיות התוכנה והמחשוב של אנבידיה. בין הכלים שנמצאים בליבת המענה נמצאים CUDA לחישוב מקבילי ומואץ, Omniverse לבניית סימולציות ותאומים דיגיטליים, ומשפחת Isaac לפיתוח, אימון ובדיקה של רובוטים ומערכות אוטונומיות. השימוש בסימולציות מאפשר לאמן ולבחון מערכות לפני פריסתן בעולם הפיזי, ובכך לצמצם זמן, עלויות וסיכון.

דלויט הרחיבה במהלך 2026 את הפעילות הגלובלית שלה בתחום ה-Physical AI בשיתוף אנבידיה. החברה מציעה פתרונות בתחומי תאומים דיגיטליים, ראייה ממוחשבת, מחשוב קצה ורובוטיקה, ומתארת את התחום כשלב שבו מערכות AI אינן מסתפקות בניתוח מידע או ביצירת תוכן, אלא מקבלות החלטות ומבצעות פעולות בסביבה פיזית.

המרכז הישראלי נשען גם על יכולות מו"פ מקומיות של דלויט. פעילות זו כוללת מהנדסים וחוקרים בתחומי AI, ראייה ממוחשבת, אוטומציה ותוכנה, והיא נועדה לתרגם את טכנולוגיות הבסיס לפתרונות יישומיים עבור תעשייה, תחבורה, לוגיסטיקה, אנרגיה, תשתיות ותחומים נוספים.

לפי Deloitte, השימוש ב-Physical AI נמצא בעלייה: בדוח State of AI in the Enterprise לשנת 2026 ציינה החברה כי 58% מהארגונים שנבדקו כבר משתמשים במידה מסוימת במערכות AI פיזיות, וכי שיעור זה עשוי להגיע ל-80% בתוך שנתיים. הנתונים הם תחזית המבוססת על סקר מנהלים ולא מדידה של פריסה בפועל בכל המשק.

הקמת מרכז המצוינות בישראל מדגישה גם את ההתחברות ההולכת וגוברת בין תחום ה-AI לבין שוק השבבים והמחשוב המואץ: ככל שמודלים עוברים מהרשת ומהענן לרובוטים ולמערכות קצה, גדלה הדרישה למעבדים גרפיים, מאיצים, מערכות זמן אמת ותוכנות שמאפשרות להריץ מודלים בהשהיה נמוכה ובצריכת הספק מתאימה.

הפוסט דלויט ישראל הקימה מרכז מצוינות ל-Physical AI במסגרת שיתוף הפעולה עם אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות בחרה בשתי קבוצות שיקימו חממות טכנולוגיות חדשות במודל Venture Studio בתחומי Physical AI וממשקי אדם־מכונה. כל אחת מהקבוצות תקבל זיכיון לחמש שנים ומענק של עד 40 מיליון שקל, ובסך הכול תקצה הרשות עד 80 מיליון שקל להקמת החממות ולהפעלתן.

החממה Intelligent Machine Labs – Foundry תתמקד ב־Physical AI ליישומי רובוטיקה ואוטומציה תעשייתית. בין השותפים בקבוצה: קרן טנא, SpringHill Ventures, קבוצת שסטוביץ, MassChallenge, Siddhi Capital ו־Alpha Partners. המודל יתבסס על זיהוי צרכים תעשייתיים והקמת חברות סביבם, לצד מעבדות פיתוח, תשתיות ניסוי וחיבור למפעלים ולחברות גלובליות.

החממה השנייה, Augmenta Health Incubator, תתמקד בממשקי אדם־מכונה ליישומי בריאות, נוירוטכנולוגיה, רובוטיקה, Bioconvergence וטכנולוגיות דו־שימושיות. בקבוצה שותפים aMoon, אלביט מערכות באמצעות Incubit, המרכז הרפואי איכילוב, ביראד של אוניברסיטת בר־אילן ו־Opimpact.

מעבר למענק להפעלת החממות, החברות שיוקמו במסגרתן יוכלו לקבל השקעות נוספות מקרן ההזנק של רשות החדשנות, מהחממות וממשקיעים נוספים. לפי התוכנית, השתתפות המדינה בסבבי Pre-Seed, Seed ו־Round A יכולה להגיע עד 23 מיליון שקל לחברה.

המהלך משתלב בדגש שמעניקה בשנה האחרונה רשות החדשנות ל־Edge AI ומערכות אוטונומיות הפועלות בעולם הפיזי, תחומים שבהם נדרשים לצד תוכנה גם חיישנים, שבבים, תקשורת מהירה ומחשוב מקומי.

הפוסט רשות החדשנות תקצה עד 80 מיליון שקל לשתי חממות Deep Tech בתחומי Physical AI וממשקי אדם־מכונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סיוה (Ceva) הודיעה על מינויו של זיו המר לתפקיד סגן נשיא בכיר לקישוריות וחישה (Executive Vice President, Connectivity & Sensing). המר ידווח למנכ"ל החברה אמיר פנוש ויפעל מעמק הסיליקון.

התפקיד החדש מרכז תחת הנהלה אחת את פעילות Wireless IoT, Mobile Broadband, Sensing & Audio Software ואת משרד ה־CTO של החברה. בסיוה אומרים כי המבנה החדש נועד לחזק את החיבור בין טכנולוגיות הקישוריות והחישה שלה לבין פתרונות מערכת מלאים יותר ליישומי Smart Edge ו־Physical AI.

המר מביא יותר מ־20 שנות ניסיון בתעשיית השבבים. בעבר מילא תפקידי ניהול בכירים באינטל, Infineon ו־GlobalFoundries. בתפקידו האחרון ב־GlobalFoundries שימש Senior Vice President ל־Design Platforms and Services והיה מעורב בתחומי טכנולוגיה, IP, תכנון שבבים ואקוסיסטם הלקוחות.

סיוה מספקת קניין רוחני ותוכנה לתחומי Bluetooth, Wi-Fi, UWB, תקשורת סלולרית, עיבוד אותות, חישה ו־Edge AI. החברה מציינת כי הטכנולוגיות שלה שולבו עד כה ביותר מ־22 מיליארד התקנים.

הפוסט סיוה ממנה את זיו המר לסגן נשיא בכיר לקישוריות וחישה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Arbe Robotics הישראלית מרחיבה את פעילותה מתחום הרכב לשוק הביטחוני ומשיקה את Alerion C-UAS, מכ״ם הדמיה 4D ברזולוציה גבוהה המיועד לאיתור ולעקיבה אחר רחפנים שקשה לזהות באמצעות מערכות מכ״ם מסורתיות.

לפי הודעת החברה, המערכת מיועדת בין היתר לרחפני FPV, רחפנים זעירים, מערכות אוטונומיות ורחפנים הנשלטים באמצעות סיב אופטי. במקרה האחרון אין שידור רדיו שניתן ליירט, ולכן המכ״ם מזהה את הרחפן עצמו ולא את ערוץ התקשורת שלו.

Alerion מבוסס על ארכיטקטורת המכ״ם שפיתחה Arbe לשוק הרכב, הכוללת שבבי שידור וקליטה קנייניים ושבב ייעודי לעיבוד נתוני המכ״ם. החברה מציינת כי המערכת תוכננה להבחין בין רחפנים לבין ציפורים, כלי רכב, מבנים וצמחייה גם בסביבה עמוסה.

המערכת כבר עברה ניסויי שטח לצרכים ביטחוניים ונבחנת כיום על ידי אינטגרטורים של מערכות נגד רחפנים ברחבי העולם. Arbe מתכננת להציע אותה במערכות קבועות, ניידות ועל גבי כלי רכב.

“המהלך מגיע כחודש וחצי לאחר ש־Arbe דיווחה כי הטכנולוגיה שלה נבחרה למספר תוכניות אזרחיות וביטחוניות.” המהלך מרחיב את החדירה של Arbe לשוק הביטחוני. ביולי הודיעה החברה כי טכנולוגיית המכ״ם שלה נבחרה על ידי אינטגרטור ביטחוני גלובלי לשימוש בשלושה פרויקטים אזרחיים וביטחוניים.

הפוסט Arbe משיקה מכ״ם נגד רחפנים המבוסס על טכנולוגיית הרדאר שפיתחה לרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת דבש (Dvash Group) והאוניברסיטה העברית בירושלים הודיעו על שיתוף פעולה להקמת קרן הון סיכון חדשה, שתפעל כקרן עצמאית בניהול קבוצת דבש ותשאף לגייס 50 מיליון דולר.

יישום (Yissum), חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, תייצג את האוניברסיטה במסגרת שיתוף הפעולה ותחשוף את מנהלי הקרן לטכנולוגיות ולמחקרים בעלי פוטנציאל מסחרי.

הקרן תתמקד בשלב הראשון בתחומי Deep Tech, טכנולוגיות קוונטיות, סייבר וטכנולוגיות Dual-Use. היא לא תהיה מוגבלת לטכנולוגיות של האוניברסיטה: לפי ההודעה, היא תוכל להשקיע גם בחברות דיפטק ישראליות חיצוניות ובסטארט־אפים שהוקמו בידי בוגרי האוניברסיטה.

את הקמת הקרן וניהולה תוביל קבוצת דבש בראשות יורם דבש. החלטות ההשקעה יתקבלו באופן עצמאי על ידי הנהלת הקרן, בעוד יישום והאוניברסיטה יספקו גישה לאקוסיסטם המחקרי, למעבדות, לחוקרים ולהזדמנויות מסחור.

לדברי הצדדים, מטרת המהלך היא לצמצם את הפער שבין מחקר אקדמי מבטיח לבין ההון, הניהול העסקי והקשרים התעשייתיים הדרושים להקמת חברות דיפטק.

הפוסט קבוצת דבש והאוניברסיטה העברית מקימות קרן דיפטק עם יעד גיוס של 50 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור מרחיבה את פעילותה בתחום הסיליקון־פוטוניקה, עם דגש על רכיבים המיועדים לתשתיות AI, מרכזי נתונים ותקשורת אופטית מהירה.

בהודעת החברה נמסר כי פלטפורמת ה־Silicon Photonics שלה כבר משמשת לייצור בנפחים גבוהים של רכיבים למקמ"שים אופטיים למרכזי נתונים ולטלקום, והיא מיועדת גם ליישומי Near-Packaged Optics ו־Co-Packaged Optics עבור הדורות הבאים של אשכולות AI.

המעבר ל־CPO ול־NPO נועד להתמודד עם אחת המגבלות המרכזיות בהרחבת מערכות AI: צריכת החשמל וההשהיה של חיבורי נחושת כאשר מספר המאיצים וקצב העברת הנתונים גדלים. שילוב רכיבים פוטוניים קרוב יותר למתגים ולמעבדים מאפשר להעביר כמויות גדולות יותר של מידע במהירות גבוהה ובצריכת אנרגיה נמוכה יותר.

טאואר מדגישה גם יישומים נוספים של הטכנולוגיה, ובהם DWDM lasers, מיתוג אופטי, FMCW LiDAR עבור Physical AI ויישומים קוונטיים. לצד הסיליקון־פוטוניקה מציעה החברה טכנולוגיות SiGe BiCMOS המשלימות את הפתרונות האופטיים עבור מערכות הדורשות רוחב פס גבוה, השהיה נמוכה וצריכת חשמל מופחתת.

החברה צפויה להציג את הפתרונות הללו גם במסגרת תערוכת ECOC 2026, שתתקיים במלאגה בסוף ספטמבר ותעסוק בין היתר בקישוריות אופטית עבור מרכזי נתונים ומערכות AI.

הפוסט טאואר הציגה פתרונות סיליקון-פוטוניקה לקישוריות של אשכולות AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קדמה (Qedma Quantum Computing) הודיעה על שילוב תוכנת הפחתת השגיאות שלה, QESEM, בפלטפורמת CUDA-Q של NVIDIA. האינטגרציה מאפשרת למפתחים המשתמשים בסביבת הפיתוח ההיברידית קוונטית־קלאסית של אנבידיה לשלב מנגנוני הפחתת שגיאות של קדמה בתוך זרימת העבודה הקיימת, ללא צורך בשינוי ממשק התכנות.

בשלב הראשון זמינה האינטגרציה עבור חומרת המחשוב הקוונטי של Quantinuum, ובהמשך מתכננת קדמה להרחיב אותה לפלטפורמות קוונטיות נוספות. ההכרזה נמסרה במסגרת IEEE Quantum Week בטורונטו. קדמה מסרה בהודעתה כי המטרה היא לאפשר למשתמשים להריץ מעגלים קוונטיים גדולים ומורכבים יותר ולקבל תוצאות מדויקות ואמינות יותר מן החומרה הזמינה כיום.

להתמודד עם הרעש בלי להמתין למחשב קוונטי חסין־שגיאות

אחד האתגרים המרכזיים של מחשבים קוונטיים בני זמננו הוא רגישות הקיוביטים לרעש ולשגיאות. תיקון שגיאות קוונטי מלא דורש מספר גדול מאוד של קיוביטים פיזיים כדי ליצור קיוביטים לוגיים אמינים, ולכן מחשבים קוונטיים חסיני־שגיאות בקנה מידה גדול עדיין אינם זמינים.

QESEM של קדמה נועדה להתמודד עם חלק מהבעיה באמצעות הפחתת שגיאות (Quantum Error Mitigation). בניגוד לתיקון שגיאות מלא, הטכנולוגיה אינה מבטלת את השגיאות באמצעות שכבת קיוביטים לוגיים, אלא מנתחת ומפחיתה את השפעת הרעש על תוצאות החישוב.

לדברי החברה, התוכנה פועלת כשכבת ביניים בין האלגוריתם לבין החומרה הקוונטית, ומאפשרת למשתמש להגדיר רמת דיוק רצויה ולנהל את המשאבים הדרושים להשגתה.

"אפשרות להריץ עומסים קוונטיים גדולים ומורכבים יותר ברמת דיוק גבוהה יותר היא קריטית להרחבת מה שמחשבים קוונטיים יכולים לעשות כיום", אמר ד"ר אסף סיני, מנכ"ל וממייסדי קדמה. לדבריו, שילוב QESEM ב־CUDA-Q מאפשר להביא את יכולות הפחתת השגיאות ישירות לאחת מסביבות העבודה המרכזיות המחברות כיום מחשוב קוונטי ומחשוב מואץ.

סם סטנוויק, מנהל תחום המוצרים הקוונטיים באנבידיה, אמר כי הפחתת שגיאות היא אחד האתגרים המרכזיים בדרך למערכות מחשוב־על קוונטיות שימושיות, וכי האינטגרציה של קדמה מפשטת את שילוב מנגנוני הפחתת השגיאות בתהליך הפיתוח של מערכות המשלבות QPU ו־GPU.

אנבידיה מאשרת את שילובה של קדמה באקוסיסטם

המהלך אינו מופיע רק בהודעת החברה הישראלית. בהכרזה הרשמית של NVIDIA על הרחבת CUDA-Q ציינה החברה במפורש את Qedma כאחת החברות ששילבו את הטכנולוגיה שלהן בפלטפורמה כדי לתמוך בהפחתת שגיאות ובפיתוח יישומים קוונטיים.

אנבידיה הכריזה במקביל גם על CUDA-Q Logical, שכבת תזמור חדשה שנועדה לפיתוח ולבחינה של יישומים עתידיים למחשבים קוונטיים חסיני־שגיאות. בכך היא מרחיבה את CUDA-Q מסביבת עבודה למערכות קוונטיות היברידיות הקיימות כיום לעבר תשתית שנועדה גם לדורות הבאים של החומרה הקוונטית.

CUDA-Q היא פלטפורמת קוד פתוח של אנבידיה המיועדת לפיתוח יישומים היברידיים המשלבים מעבדים קוונטיים, CPU ו־GPU. עבור אנבידיה, התחום הקוונטי הופך בהדרגה להרחבה של אסטרטגיית המחשוב המואץ שלה, כאשר ה־GPU משמש גם לסימולציה של מערכות קוונטיות וגם לחישובים הקלאסיים הנדרשים בזמן הפעלת מעבד קוונטי.

קדמה מחזקת את החיבור ליצרניות החומרה

האינטגרציה עם CUDA-Q מגיעה לאחר שבחודש יולי הודיעה קדמה על שילוב QESEM בפלטפורמה של Quantinuum. החברה הישראלית היא חברה מייסדת בתוכנית השותפים לסטארט־אפים של Quantinuum.

קדמה נוסדה על ידי ד"ר אסף סיני, פרופ' דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית ופרופ' נתנאל לינדנר מהטכניון. החברה מפתחת תוכנה שאינה תלויה בארכיטקטורת חומרה יחידה, במטרה לאפשר שימוש במנגנוני הפחתת שגיאות על גבי פלטפורמות קוונטיות שונות.

בחודשים האחרונים הרחיבה החברה את שיתופי הפעולה שלה גם עם IBM. ביולי דיווחו IBM וקדמה על ניסוי שבו שולבה QESEM במחשבים הקוונטיים של IBM לצורך חקר דינמיקה של חומרים קוונטיים במערכות של עד 74 קיוביטים.

עבור קדמה, החיבור ל־CUDA-Q משמעותי במיוחד משום שהוא מכניס את הטכנולוגיה שלה ישירות אל סביבת הפיתוח שבה אנבידיה מבקשת לרכז את החיבור בין מחשוב קלאסי מואץ לבין מעבדים קוונטיים של יצרנים שונים.

הפוסט קדמה הישראלית משתלבת ב-CUDA-Q של אנבידיה להפחתת שגיאות במחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.