סטף לא היה איש הייטק אך ישקר, החברה שהקים היתה ללא ספק דוגמא מצוינת לחברת סטרטאפ שקמה בצריף קטן בנהריה והפכה לאחת משלוש היצרניות המובילות בעולם בתחומה.  סטף וצוותו הקפידו להדגיש שהם לא חברת הייטק אך למעשה המפעל שלו נעזר כבר לפני 40 שנה בציוד מחשבים מתקדם כדי לנהל את הפיתוח והיצור של  כלי חיתוך ממתכת קשה (מתק"ש), אשר יועדו לתעשיית העיבוד השבבי ולייצור מוצרי מתכת מתקדמים.  

חייו ופועלו של סטף מייצגים את רוח הציונות המעשית ואת החזון לפיתוח המדינה באמצעות תעשייה מתקדמת וחדשנות. הוא נולד בשנת 1926 בעיר קיפנהיים שבגרמניה ועלה עם  משפחתו לישראל בשנת 1937 בעקבות עליית הנאצים לשלטון. המשפחה הגיעה לנהריה שם גדל ושם גם החל את דרכו המקצועית בעבודות טכניות, כולל תיקון מצלמות ולימוד אופטיקה. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי, ולאחר מכן הצטרף לפלמ"ח, שם עסק בפיתוח תעשייה ביטחונית מחתרתית.

בשנת 1952 ייסד סטף את חברת ישקר שעסקה בייצור כלי חיתוך ממתכות קשות. ישקר התמקדה ביצוא, כאשר כ-98% מהמוצרים שלה מיועדים לתעשיות הרכב, התעופה, החלל והאלקטרוניקה. בהמשך הקים גם את מפעל טכנולוגיית להבים ואת קבוצת .IMC   במאי 2006  נרכשו 80% מחברת ישקר על ידי חברת "ברקשייר האת'וויי" האמריקאית, שבניהולו של וורן באפט בסכום של 4 מיליארדי דולרים, על פי שווי שוק של 5 מיליארד דולרים. במאי 2013 מימשה ברקשייר האת'ווי את האופציה לרכישת 20% הנותרים בחברה תמורת 2.05 מיליארד דולר נוספים.

בנוסף להקמת חברת ישקר המצליחה, סטף היה חלוץ בתחום פיתוח הפריפריה בישראל. הוא יסד את כפר ורדים ואף יזם את הקמתם של גני תעשייה במקומות כמו מגדל תפן, עומר, תל חי ונצרת. גני התעשייה נועדו לשלב תעשייה מתקדמת עם סביבה איכותית, תוך יצירת מקומות עבודה איכותיים וקידום חדשנות טכנולוגית. המודל של גני התעשייה הפך להצלחה כלכלית וחברתית, וסייע בצמצום פערים בין המרכז לפריפריה.

ורטהיימר גם היה מחויב לקידום החינוך הטכנולוגי בישראל. הוא הקים ותמך בבתי ספר מקצועיים ובתוכניות לפיתוח טכנולוגי ויזמות. הוא האמין כי חינוך טכנולוגי הוא המפתח לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ולהבטחת עתידה של המדינה. על תרומתו לחברה ולמדינה זכה בפרסים רבים, כולל פרס ישראל בשנת 1991.

סטף ורטהיימר מותיר אחריו מורשת של חדשנות, יזמות ואהבת הארץ. הוא היה דמות מעוררת השראה, אשר שילבה חזון עם עשייה מעשית. פועלו בתחום התעשייה, החינוך והחברה ימשיכו להשפיע על מדינת ישראל עוד שנים רבות לאחר לכתו. יהי זכרו ברוך.

הפוסט לזכרו של סטף ורטהיימר – איש החזון והחדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפתרון של QuamCore נשען על הפלטפורמה הקוונטית המתקדמת והמוכחת ביותר המבוססת על קיוביטים מוליכי-על. באמצעות חדשנות רדיקלית בטכנולוגיית מוליכי-העל, החברה פיתחה מערכת המסוגלת לתמוך במיליון קיוביטים בתוך קריוסטט יחיד, ובכך מתמודדת בהצלחה עם אתגרי המדרגיות המורכבים ביותר, תוך ניצול היתרונות של הטכנולוגיה הבוגרת והאמינה ביותר בתעשייה.

ערכת שבבים מתקדמת שמפתחת החברה מבוססת על מוליכי-על ומגבירה את צפיפות הקיוביטים הודות לשיטות קישור חדשניות הפועלות בטמפרטורות מיליקלווין. תכנון השבבים משלב יכולות מובנות לתיקון שגיאות, המאפשרות חישובים סובלניים לתקלות. בנוסף, יעילות הכבלים של המערכת מפחיתה את דרישות הכבילה ביותר מפי 1,000, ובכך מקטינה את המורכבות ומבטיחה פיזור הספק נמוך במיוחד, המאפשר ללמעלה ממיליון קיוביטים לפעול בקריוסטט יחיד.

 Quamcore שמה לעצמה מטרה להפוך מחשוב קוונטי בקנה מידה גדול לפתרון כלכלי ובר קיימא באמצעות פריצות דרך מדעיות..

החברה גייסה כעת הון ראשוני בסך 9 מיליון דולר ממספר משקיעי הון סיכון כולל ויולה ונצ'רס  , Surround Ventures  Axess Ventures, Qbeat Ventures , Earth & Beyond, Rhodium ורשות החדשנות הישראלית.

QuamCore נוסדה על ידי אלון כהן מנכ"ל, פרופ' סרג' רוזנבלום המשמש כמדען ראשי CSO, ופרופ' שי הכהן-ג'ורג'י המשמש כ- CTO . כמו כן יש לחברה יועץ הבכיר בשם פרופ' אייבי  פרידמן, המשמש כמרצה בכיר באונב' רוצ'סטר בארה"ב (השתתף בעבר כמרצה אורח בכנס (ChipEx. לצד המייסדים מועסקים בחברה אנשי צוות מומחים ומובילים בתחומם.

הפוסט חברת QuamCore נחשפת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאן הוא ללא ספק איש מוכשר ורב פעלים. לאחר שהגיע לארה"ב עם תואר בפיזיקה מאוניברסיטת Nanyang Technological  בסינגפור, השלים תואר שני בהנדסה גרעינית ב MIT ותואר במנהל עסקים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו. לאחר תקופה קצרה בחברות EDS Nuclear ו- ECHO Energy,  הקים בשנת 1987, בגיל 28 בלבד, את קרן ההשקעות וולדן. הקרן, שהחלה עם הון התחלתי של 20 מיליון דולר וצמחה ל-2 מיליארד דולר עד שנת 2001. וולדן התמקדה בהשקעות בתחומי השבבים, אנרגיה חלופית ומדיה דיגיטלית, הן בארה"ב והן באסיה, כולל השקעות בחברות כמו Ambarella Inc., Creative Technology, S3 Graphics ו- Sina Corp. בשנת 1994 הוקמה וולדן ישראל בניהולם של רוני חפץ ואיל קפלן.

טאן מביא עמו גם ניסיון ניהולי בעולם ה- EDA לאחר שכיהן כמנכ"ל קיידנס בין השנים 2009 ל-2021. יחד עם זאת מינויו למנכ"ל קיידנס היה די מקרי והוא גם מעולם לא שימש כמנכ"ל חברה בסדר גודל של אינטל או של חברה מורכבת כל כך העוסקת ביצור ובתכנון באתרים שונים ברחבי העולם. בהיבט הזה, לקח דירקטוריון אינטל סיכון לא קטן במינוי של טאן למנכ"ל חברה כאינטל הדורשת נסיון ניהולי רב ומולטידיסיפלינארי.

לאחר שתוכניתו של גלסינגר שהתמקדה בהרחבת פעילות הייצור, לא צלחה עלה חשש שאינטל תמנה מנכ"ל חיצוני שיבצע קיצוצים נרחבים כדי לשפר את התוצאות הפיננסיות בטווח הקצר ויפצל את החברה בין פעיליות התכנון לפעיליות היצור. מינויו של טאן מרמז שהדירקטוריון אינו מעוניין בפיצול, וכי עזיבתו של גלסינגר נבעה מסיבות אחרות.

במכתב לעובדים, טאן הצהיר כי יפעל לחיזוק מעמדה של אינטל כחברת מוצרים מובילה ולביסוסה כיצרנית שבבים מובילה. הצהרה זו מעידה על הבנתו את יתרונותיה של אינטל כחברת  IDM . עם זאת, נותרו כמה שאלות פתוחות בנוגע לאסטראגיה של טאן. טאן מכיר את אינטל מקרוב כחבר דירקטוריון החברה אותו עזב לאחר שהתאכזב מהתרבות הארגונית של החברה. לכן יש לצפות שטאן יבצע שינויים משמעותיים במבנה הארגוני של אינטל.

והנקודה הישראלית. טאן מכבד ומעריך מאד את החדשנות ואת יכולת הפיתוח הישראלית. וולדן, קרן ההשקעות שלו השקיעה כבר בחברות הזנק ישראליות רבות בינהן הבאנה לאבס,אנפורנה לאבס, וסולאראדג. סביר להניח כי הנסיון החיובי וההערכה הרבה שיש לו לתעשיית השבבים הישראלית יסייעו לו להחליט להמשיך את הפעילות הרחבה של אינטל בישראל גם בתחום הפיתוח וגם בתחום היצור ואולי אף להרחיבה.

לסיכום, מינויו של ליפ-בו טאן למנכ"ל אינטל הוא צעד מעניין ומסקרן. ניסיונו בתעשייה וגישתו האסטרטגית עשויים להוביל את אינטל להצלחה. עם זאת, נותרו לו אתגרי ניהול רבים, ורק הזמן יגיד האם יצליח להוביל את אינטל בחזרה למעמדה כחברה מובילה בתעשיית השבבים. לטובת מדינת ישראל ותעשיית השבבים הישראלית נאחל לו הצלחה מירבית!

הפוסט ליפ-בו טאן: מינוי מבריק או הימור נועז עבור אינטל? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

התרחבות השימוש בבינה מלאכותית במרכזי נתונים ובקצה (Edge Computing) הובילה לביקוש לשבבים המיוצרים בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. TSMC ניצלה מומנטום זה על ידי ייצור שבבים בטכנולוגיות 5/4 ננומטר ו-3 ננומטר, בשילוב עם טכנולוגיות אריזה מתקדמות, כמו טכנולוגיית ה-CoWoS הקניינית של החברה.

"אנו צופים כי ניצולת הייצור הכוללת של הפאונדרי תהיה סביב 80% בשנת 2025, כאשר הצמתים המתקדמים (Advanced Nodes) ישמרו על ניצולת גבוהה יותר מאשר הצמתים הבוגרים (Mature Nodes)," אמר אנליסט Counterpoint, אדם צ'אנג, ל-EE Times. "יצרני שבבים סיניים בצמתים בוגרים צפויים לראות ביקוש חזק יותר בהשוואה לעמיתיהם שאינם סיניים, מונע על ידי מאמצי לוקליזציה מקומית."

משמעות הדברים היא כי הביקוש הגובר לשבבים עבור יישומי בינה מלאכותית, בדגש על טכנולוגיות ייצור מתקדמות, ממשיך להניע את הצמיחה בתעשיית הפאונדרי. TSMC, כחברה מובילה בתחום, נהנית מביקוש גבוה לשבבים המתקדמים שלה. במקביל, חברות קטנות יותר, אשר התמקדו בטכנולוגיות רלוונטיות לתחום הבינה המלאכותית, מצליחות גם הן לרשום צמיחה משמעותית. מעניין יהיה לעקוב אחר התפתחות השוק הסיני, אשר צפוי להגביר את הביקוש לשבבים המיוצרים בתוך המדינה.

הפוסט הזינוק בייצור השבבים צפוי להימשך גם ב-2025, מונע בעיקר ע"י הביקוש לשבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פניו נראה שואיאר מצאה עוד שוק גדול ואטרקאטיבי לו היא מספקת פתרון חדשני שיבטיח את עתידה אך בפועל מצבה של חברתו רחוק מהמקום איליו תכנן וקיווה להגיע.

חברת ואיאר נוסדה בשנת 2011 על ידי רביב מלמד, מירי רטנר ונפתלי חייט. הרעיון המקורי של החברה היה לספק פתרון לגילוי מוקדם של סרטן באמצעות שבב המבוסס על טכנולוגיית רדאר שתחליף את הצורך בממוגרפיה ותשנה את פני עולם הרפואה. כאשר שוק זה התגלה כפחות מבטיח ידעה החברה להתאים את הטכנולוגיה שלה לשווקים נוספים שכללו רכבים אוטונומים, ראיה דרך קירות תוך יצירת תמונות תלת-ממדיות ללא קרינה, פתרונות לבית חכם, וטיפול בקשישים. הישומים הרבים יצרו תחושה כי לחברה פוטנציאל מסחרי עצום ועליה רק לבחור בין גילוי תנועות חשודות במבנים, החלפת מצלמות במערכות רכב אוטונומיות ברזולוציה גבוהה או זיהוי נפילות בקרב מבוגרים וקשישים בודדים.  

בזכות הטכנולוגיה המתקדמת והחזון של יזמיה  הצליחה החברה לגייס עד כה כ-300 מיליון דולר מסוללה של משקיעי הון סיכון מהשורה הראשונה שכללו את Koch Disruptive Technologies, Battery Ventures, Bessemer Venture Partners, Claltech, Celesta   Capital, ITI Venture Capital Partners, Regal Four,  ו Israel Cleantech Ventures- .

 החברה יצרה שותפויות עם חברות בינלאומיות גדולות כמו Amazon ו Google לשימוש בטכנולוגיות שלה במוצרים שונים שלהם והגיעה לשווי של כמיליארד וחצי דולר (השווי בגיוס הון האחרון שלה שבוצע ב- 2022) אך למרות ההצלחה הראשונית, החברה התמודדה עם אתגרים כלכליים וטכנולוגיים רבים. התחרות הגוברת בשוק, הצורך במימון נוסף לפיתוחים חדישים, ודרישות השוק המשתנות הביאו לכך שואיאר לא הגיעה להצלחה כלכלית .

בספטמבר האחרון (2024) ביצעה החברה סבב פיטורים של עשרות עובדים. במטרה להקטין משמעותית את קצב שריפת המזומנים של החברה,

בחודש האחרון הגישה ואיאר  שתי עתירות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד ועדת התעסוקה של משרד הביטחון שלא אישרה לה לפטר שני עובדים המוגנים עפ"י חוק בשל שהותם בשירות מילואים.

במסגרת העתירות, טענו עורכי הדין של ואיאר כי אם לא יאושרו פיטורי שני העובדים הנ"ל, החברה עלולה להגיע למצב של חדלות פירעון בעקבות נסיגת משקיעי החברה מהזרמת כספים שהתחייבו להעביר לה כדי שתוכל להמשיך לפעול. לטענת עורכי הדין החברה נמצאת על סף פשיטת רגל והסירוב לפיטורי שני העובדים עלול להביא להתמוטטותה.

הפוסט מהבטחה לקריסה – סיפורה העצוב של חברת ואיאר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תרחיש 1: השתלטות החזון של אילון מאסק

אילון מאסק, הידוע במיזמים הנועזים שלו, יכול להחדיר חיים חדשים לאינטל. עם הרקורד המוכח שלו בחדשנות וטכנולוגיות משבשות, מאסק יכול למנף את יכולות הייצור המתקדמות של אינטל ואת הכישרון ההנדסי של צוות הפיתוח שלה כדי להאיץ את הפיתוח של שבבים חדישים. במקרה הזה יתמקד מאסק בכמה תחומים מרכזיים:

• בינה מלאכותית ולימוד מכונה: האצת הפיתוח של שבבי בינה מלאכותית כדי להפעיל את הדור הבא של יישומי בינה מלאכותית בחברותיו.
• רכבים אוטונומיים: מינוף המומחיות של אינטל לפיתוח שבבים מתקדמים עבור מכוניות ומערכות אוטונומיות אחרות.
• ממשקים עצביים: בחינת הפוטנציאל של ממשקי מוח-מחשב והתקדמות בפיתוח ישומים אחרים בתחום הנוירוטכנולוגיה.

תרחיש 2: משחק הקונסולידציה של הוק טאן

להוק טאן, מנכ"ל ברודקום, יש היסטוריה של רכישות ענק ושילוב חברות טכנולוגיה גדולות בתוך חברתו. רכישה פוטנציאלית של אינטל עשויה לבסס עוד יותר את מעמדה של ברודקום כמעצמת שבבים עולמית. תחומי מיקוד מרכזיים:

• גיוון: הרחבת סל המוצרים של ברודקום כך שיכלול מגוון רחב יותר של פתרונות בתחום השבבים.
• סינרגיה בתחום עלויות היצור והפיתוח של שבבים: זיהוי ויישום צעדים לצמצום עלויות הפיתוח והיצור של ברודקום לשיפור רווחיות החברה (נקודה חשובה מאד לטאן).
• דומיננטיות שוק: ביסוס עמדה דומיננטית בשוק השבבים העולמי.

תרחיש 3: האינטגרציה האנכית של אפל

אפל, הידועה בגישה המשולבת האנכית שלה, תוכל לרכוש את אינטל כדי להשיג שליטה רבה יותר על שרשרת האספקה ​​שלה ולהפחית את תלותה בספקים חיצוניים. זה יאפשר לאפל לפתח שבבים מותאמים אישית לצרכים הספציפיים שלה, ולבדל עוד יותר את מוצריה. תחומי מיקוד מרכזיים:

• תכנון שבבים מותאמים אישית: פיתוח שבבים מתקדמים מותאמים אישית עבור מכשירי iPhone, iPad, Mac ומכשירי אפל אחרים.
• הבטחת שרשרת אספקה: הבטחת אספקה ​​אמינה של שבבים והפחתת התלות בספקים חיצוניים.
• AI ולימוד מכונה: האצת הפיתוח של תכונות ומוצרים של אפל המונעים ע"י בינה מלאכותית.

בעוד שהתרחישים הללו הם דמיונים ואינם מסתמכים על מידע כלשהו, מאחורי כל אחד מהם יש הגיון עסקי והיתכנות מעשית לאור הנסיון של שלוש חברות טכנולוגיה מצליחות אשר מאחורי כל אחת מהן עומד מוביל עסקי ואיש חזון שיכול למנף את הנכסים של אינטל ביחד עם הנכסים הקיימים של חברתו כדי להצעיד את אינטל לעתיד חדש ומבטיח יותר.

הפוסט מה יקרה לאינטל? שלוש תחזיות דמיוניות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תוך פחות מ 20 שנה הספיק לעבוד בכמה מענקיות הטכנולוגיה הגדולות ביותר כולל אנבידיה, גוגל ויבמ. ב-2018 הצטרף לחברת מטא וב-2021 היה בין המובילים לשכנע את הנהלת מטא להקים את מרכז פיתוח השבבים שלה בישראל ע"י רכישת חברת אינומייז הישראלית. החברה הנרכשת היתה חלק מצוות הפיתוח של מטא לפיתוח שבב אשר ישמש את טכנולוגית המטאוורס של מטא. לאחר הרכישה התמנה כאחראי למרכז הפיתוח של מטא בישראל. מינוי שגם עודד אותו לחזור עם משפחתו לישראל. כל זה לא מנע ממטא להחליט השנה על סגירת מרכז הפיתוח שלה בישראל.

הכירו את ד"ר עופר שחם שהספיק בנוסף לתפקידו בכל החברות הנ"ל גם  להקים שני מיזמים טכנולוגים בהיותו בארה"ב אבל כעת החליט לראשונה להקחם את חברתו בישראל. חברת Majestic Labs ai נולדה כבר ב 2023 אך פועלת עד היום מתחת לרדאר והיא נחשפת כאן  ב-  Chiportal לראשונה.  

הצוות של החברה החדשה כולל בנוסף לעופר שחם גם את שגיא מנולה אשר שימש כארכיטקט ראשי לתחום הענן בחברת השבבים טוגה נטוורקס ואת ד"ר מייק קמלמקר, בעל עבר עשיר בתחום הבינה המלאכותית ולימוד מכונה מחברות SAP ו- יבמ. בנוסף לצוות בישראל גייס שחם כמה אנשי טכנולוגיה מנוסים כבריאן קוני, שהצטרף לחברה לאחר ששימש למעלה מעשור כמהנדס תוכנה בחברת ברודקום , את מרגרט וונג ג'ונסון, בעלת עבר עשיר בתחום פיתוח שבבים, מומחית בנושא Interconnect Data Center שהצטרפה למג'סטיק מחברת קיידנס. ואת ריץ' יה, אותו הכיר עופר בתקופת עבודתו בחברת מטא וצירף אותו כסגן נשיא לפיתוח עסקי.

החברה שומרת על מעטה חשאיות גדול בכל הקשור לתחום עיסוקה אך ל- Chiportal  נודע כי היא מפתחת פתרון מבוסס בינה מלאכותית (AI) לתחום התשתיות של מרכזי נתונים. מטרת הפתרון של מג'סטיק לאבס לאפשר אמינות מוגברת, ביצועים משופרים והתאוששות מהירה מתקלות בהעברת נתונים בין מרכזי נתונים. שחם הקים את החברה עם הון ראשוני מקרן Pipeline Capital Partners. הון זה עזר לו לגבש את המוצר של החברה ולאתר את הצוות המתאים. ביוני השנה נרשמה החברה ברשם החברות בישראל והשלימה גיוס הון ראשון מקרן הון הסיכון  Grove Venture. בעקבות הגיוס הצטרף היזם הידוע, דב מורן לדירקטוריון החברה.

הפוסט מתחת לרדאר: הישראלי שעבד בגוגל, מטא ואנבידיה בארה"ב מקים חברת AI חדשה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אך למרבה ההפתעה כשהלקוחות ביקשו לקבל פרטים נוספים על שבבי גאודי החדישים הם התבקשו לשוחח עם דיפק פטיל, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל פעילות המעבדים הגרפים של אינטל שהתמנה רק חודש קודם לכן לתפקידו. דוד דהאן, מנכ"ל הבאנה לאבס שפיתחה את סדרת מעבדי גאודי הראשונים אמנם נכח בכנס אך לא השתתף באף אחת מההרצאות או המפגשים הרשמיים שהתקיימו בו. הכתובת היתה על הקיר. אינטל מתכוונת להמשיך לפתח מעבדים לתחום הבינה המלאכותית אך לא בהובלת צוות הניהול של הבאנה. אינטל גם החליטה להמשיך להשתמש בשם גאודי עבור סדרת מעבדי ה- AI שלה אך הארכיטקטורה של שבבי גאודי שונתה וכך גם ליבת הטכנולוגיה העתידית של מעבדי הבינה המלאכותית של אינטל.  

זו לא הפעם הראשונה שמנהלי חברה נרכשת מאבדים אט אט את מקומם ומעמדם בתוך הקונצרן הענק שרכש אותם וגם לא הפעם הראשונה שיזמים ואנשי מעשה "מבינים את הרמז" ומתכננים את צעדיהם הבאים. כך קרה גם הפעם. באביב 2024 כבר היה ברור לצוות ההנהלה של הבאנה כי עליהם לתכנן את המיזם הבא שלהם. אך טבעי היה שיפנו ליזם המנוסה שליווה אותם לאורך כל הדרך בחברת הבאנה.

אביגדור וילנץ, שתמיד ידע לקרא נכון את מגמות השוק זיהה גם הפעם כי החלק המבטיח ביותר בעולם הבינה המלאכותית בעתיד הקרוב הוא תחום ההייסק. הוא הבין שמערכות ההייסק מהוות אבן יסוד חיונית עבור יישומי בינה מלאכותית רבים, וההתקדמות המהירה בחומרה, באלגוריתמים ובאינטגרציה עם טכנולוגיות אחרות תניע את הפיתוח והאימוץ של מערכות הייסק מתקדמות. כשדוד דהאן, רן חלוץ ואיתן מדינה הודיעו על פרישתם מאינטל הם כבר ידעו במה תעסוק חברתם החדשה.

עוד אנקדוטה מענינת בסיפור קשורה להסטוריה של הבאנה.  מסתבר שחברת הבאנה פיתחה שני קווי מוצרים. קוו אחד התמקד בפיתוח שבב שיועד לאימון רשתות עצביות, וקוו מוצרים נוסף עסק בתחום ההייסק (inference). כשאינטל רכשה את הבאנה היא גילתה ענין בעיקר בשבבים שהיו מיועדים לאימון רשתות עצביות וסברה ששבבי הבאנה לתחום ההייסק אינם טובים מספיק.

בתחילת השנה הנוכחית כשיזמי הבאנה החליטו להתמקד בתחום ההייסק היו להם סיבות טובות לבחור דווקא בתחום זה. בנוסף ליכולת החזון והבנת השוק של אביגדור הביאו איתם יזמי הבאנה גם נסיון וידע בתחום ההייסק רק שהפעם הבינו שעליהם לפתח מוצר שיתעלה על כל המוצרים הקיימים בשוק זה.

מערכות ההייסק הן אכן מרכיב מכריע בכל מערכת בינה מלאכותית והן צפויות להפוך לבולטות וחשובות עוד יותר בעתיד הקרוב בעיקר בגלל הביקוש הגובר ליישומי AI בזמן אמת כמו כל מערכות ה-  GenAI, וכן בישומים כמו רכבים אוטונומיים, ראייה ממוחשבת, מציאות מדומה ורובוטיקה. מערכות ההייסק חיוניות ליישומים אלה, והן אלה המאפשרות למודלים לקבל תחזיות והחלטות בזמן אמת.

במאי 2024 נרשמה החברה החדשה ברשם החברות בישראל כאלמנט לאבס (Element Labs)  ויצאה לדרך. רק ביולי 2024 הודיעה אינטל רשמית על פרישתם של שלושת המייסדים ועל שילוב הבאנה לתוך קבוצת הדאטה סנטרס וה AI- של אינטל.

אלמנט לאבס עדיין פועלת תחת מעטה גדול של חשאיות אך החדשות המרעננות בכל הסיפור הזה הן העובדה כי אלמנט לאבס מסמנת את חזרתו של וילנץ להשקעה בחברות ישראליות בכלל ובחברות שבבים ישראליות בפרט. כן ירבו.

הפוסט מה גרם לאביגדור וילנץ לחזור ולהשקיע בשבבים בישראל? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

את גלילאו החברה הראשונה שהקים וניהל מכר בשנת 2000 לחברת מרוול בסכום של 2.7 מילארד דולר. אחרי כן התמקד כ-10 שנים בתחום החינוך אבל בשנת 2011 כשנאפה בשרה ובילי הרבויה יוצאי גלילאו ביקשו להתייעץ איתו בנוגע לחברת שבבים חדשה שעמדו להקים החליט להשקיע בהם ואף בחר את שם החברה כאנפורנה לאבס. מאז החל במסע השקעות מרשים כאשר שלא כמו רוב משקיעי הון הסיכון בארץ החליט להתמקד בתחום השבבים ולהבדיל מרוב משקיעי הון הסיכון הללו קצר הצלחות פנומנליות שהפכו את כל משקיעי הון הסיכון בישראל לירוקים מקנאה (אבל לא גרמו להם להשקיע בתחום השבבים בעיקר מחוסר הבנה).

בין ההצלחות המרשימות של וילנץ נמצאות החברות הבאנה לאבס שנמכרה לאינטל בשנת 2019 ב- 2 מילארד דולר, ליבה שנמכרה לסיסקו בשנת 2016 בתמורה ל- 380 מליון דולר, אנפורנה לאבס שנמכרה לאמזון בשנת 2015 בתמורה ל-370 מילון דולר, באניאס לאבס שנמכרה ב-2022 (תוך שנתיים מהקמתה) ל- Alphawave IP  בתמורה ל- 240 מליון דולר, ואסטרה לאבס שהונקפה בנסדאק בתחילת 2024 וכבר שווה כיום למעלה מ 10 מילארד דולר!!!  כיום יש עוד מספר חברות מבטיחות בהן השקיע וילנץ כולל Dustphotonics  פרוטאנטקס, קוונטום משינס ו- Xsight Labs.

אבל כל זה נפסק כאשר לפני כארבע שנים החליט וילנץ לעקור לשוויץ והתמקם בבקתה איקונית על צלע האלפים ליד כפר הנופש היוקרתי גשטאד. המעבר לשוויץ הגיע בעקבות אכזבתו מהמהלכים המדינים והפוליטים בישראל וגם משורת חוקים שנויים במחלוקת. אך עם המעבר הודיע לחבריו כי הרים ידיים ולא יבצע השקעות חדשות בישראל.

נראה כי הפעם לא עמד בהבטחתו. לציפסים נודע כי בימים אלו ממש וילנץ עובד על הקמת חברת שבבים חדשה בישראל.

גם הפעם תקום החברה ב"שיטת אביגדור" כלומר וילנץ הוא זה שמאתר צורך אצל חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, מקים צוות שיוכל לפתח את המוצר הנדרש, מצרף איליו את שותפו להשקעות צביקה לימון וביחד הם מניחים את היסודות להקמת החברה החדשה.  בשלב זה עדיין אי אפשר לחשוף פרטים נוספים על החברה העתידית אך מה שמשמח לגלות הוא כי וילנץ, שהיה כח מניע וחשוב בהקמת חברות שבבים בישראל החליט כי התעשיה הזו אטראקטיבית כל כך שאינו יכול לעמוד מנגד וחזר להקים חברות ולהשקיע בישראל. צפו למידע נוסף בקרוב.

הפוסט הסנדק של תעשיית השבבים מקים חברת שבבים חדשה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בדברי ברכתו לרגל כניסתו לתפקיד אמר קרזניץ': "יש לנו נכסים מדהימים, כישרון אדיר ומורשת שאין כמותה של חדשנות וביצוע. אני מצפה לעבוד עם צוות המנהיגים והעובדים שלנו…כדי להוביל את אינטל לעידן הבא".

זה קרה לפני קצת יותר מעשור ובאותה עת אינטל אכן היתה בעלת שורה של נכסים ונחשבה למנהיגה הבלתי מעורערת של עולם הסמיקונדקטור. אך מאז דברים החלו להידרדר. בשבבי החברה התגלו פרצות אבטחה, יצור שבבים בטכנולוגית 10 ננומטר התעכב ואיפשר למתחרותיה TSMC וסמסונג להקדים אותה וגם ההחלטה לצאת משוק השבבים לטלפונים ניידים, היוותה למעשה החמצת הזדמנות לאור הצמיחה המהירה של הטכנולוגיה הניידת. ביוני 2018 אולץ קרזניץ' להתפטר בעקבות מערכת יחסים בלתי הולמת עם עובדת אך למעשה היתה זו הזדמנות לדירקטוריון החברה להחליף את האיש שקצת שכח את אמרתו האייקונית של המייסד אנדי גרוב שתמיד ידע ש"רק פרנואידים שורדים", במיוחד בשוק המשתנה במהירות כמו שוק השבבים.

שלוש השנים הבאות היו מין תקופת מעבר בה חיפש דירקטוריון החברה מנכ"ל ראוי ולא מצא. מועמדים רבים סרבו להכניס "ראש בריא למיטה חולה" ומי שהסכים לא אושר בדירקטריון. בלית ברירה ביקש הדירקטוריון מסמנכ"ל הכספים בוב סוואן למלא את תפקיד המנכ"ל עד שב-15 בפברואר, 2021 הודיעה אינטל כי מועצת המנהלים שלה מינתה את פט גלסינגר, לתפקיד המנכ"ל. המינוי הצטייר כהברקה. פט עבד בעברו באינטל, הכיר את החברה היטב ונחשב כמנהל מצוין. בתפקידו כמנכ"ל VMware  הוביל את החברה להישגים מרשימים והסכמתו לקבל על עצמו את ניהול אינטל בה גדל נתנה תחושה כי הנה הגיע המושיע. המתכון הזה עבד ביבמ כשנכנסה למשבר בשנות ה-90 ונחלצה בעזרת לו גרסטנר שהגיע כמנכ"ל מבחוץ וגם כשסטיב ג'ובס חזר לנהל את אפל בשנת 1997 לאחר מספר "שנות גלות".

פט אמנם הגיע חדור מטרה וניסה להוביל כמה יוזמות אסטרטגיות, אבל היה עליו להתגבר על מספר אתגרים משמעותיים בתוך החברה.

אינטל המשיכה להתמודד עם עיכובים עקביים בהשקת מוצרים חדשים, במיוחד בטכנולוגיות תהליך ה-7 ו-10 ננומטר שלה שאיפשרו למתחרים כמו AMD לצבור נתח שוק ומומנטום.

רכישת חברות כמו Habana Labs ו-SigOpt נועדו לחזק את יכולות ה-AI של אינטל אך בפועל היו יקרות מדי ולא הניבו לאינטל את התשואות לה קיוותה בטווח הקצר.

ההחלטה של ​​פט להציע שירותי ייצור לחברות אחרות, גרמה להוצאות אדירות בהקמת מפעלים חדשים מחד אך לא הוכיחה עצמה כמקור מספק ליצירת מקורות הכנסה חדשים מאידך. לעומת זאת היא הסיטה משאבים מייצור שבבי הליבה של אינטל עצמה.

כל אלו בנוסף לתחלופה במנהיגות הפנימית ומבנה תאגידי מורכב, הפריעו לפט לחלץ את חברתו ביעילות תוך שהוא מגיב כראוי לשינויים בשוק.

בימים אלו ממשיך פט לפעול בכמה חזיתות כדי לשחזר את מעמדה של אינטל בשוק המוליכים למחצה ולהדוף השתלטויות פוטנציאליות. מאמצי ההתאוששות כוללים צמצום דרסטי בהוצאות ובכח אדם וכן שורת פעולות הכוללת:

• פיצול החברה: אינטל מתכננת להתפצל לשתי ישויות, וליצור את Intel Foundry  כחברה בת נפרדת. מהלך זה נועד למשוך השקעות חיצוניות ולייעל את מבנה ההון שלה. פיצול זה בא בהמשך לשני פיצולים נוספים שכבר בוצעו וכוללים את הפרדת מובילאיי לחברה ציבורית נפרדת וכן הפרדת חטיבת ה- FPGA שהפכה להיות חברת Altera.
• שותפויות והשקעות: אינטל השיגה שותפות רב שנתית של מיליארדי דולרים עם Amazon Web Services וקיבלה 3 מיליארד דולר ממשלת ארה"ב במסגרת חוק השבבים והמדע הידוע בשם ChipACT .
• התקדמות טכנולוגיות: אינטל מתמקדת במיקרו-ארכיטקטורת CPU חדשה לשיפור הביצועים והיעילות, במטרה להחזיר את ההובלה שלה בייצור מעבדים מתקדמים בטכנולוגיות יצור חדשניות.

במקביל למאמצים הללו, העולם העסקי מנסה לנצל את חולשתה של אינטל ל"רכישה בהזדמנות". חברת קוואלקום המתמחה בשבבים לטלפונים ניידים הכריזה בריש גלי על כוונותיה לרכוש את אינטל או חלקים ממנה ואילו קרן  Apollo Global Management  הציעה לאחרונה להשקיע השקעה משמעותית של עד 5 מיליארד דולר באינטל. השקעה זו נועדה לתמוך באסטרטגיית המפנה של אינטל ונראית כהבעת אמון במאמצי החברה להחזיר את מעמדה בשוק.

הנקודה הישראלית

בשנת 1974 הוקם לראשונה בחיפה מרכז פיתוח קטן של אינטל. באותה עת גם אינטל עצמה היתה חברה צעירה אך לאחר שד"ר דב פרומן, אחד העובדים הראשונים והמוכשרים של החברה (ממציא ה- EPROM) הודיע למייסדי אינטל גורדון מור, אנדי גרוב ורוברט נויס כי הוא מתכונן לחזור לישראל, הוא הצליח לשכנע אותם להקים בישראל מרכז פיתוח של אינטל (הראשון מחוץ לארה"ב).

מאז גדלה אינטל ישראל ובנוסף לכמה מרכזי פיתוח שהקימה ורכישה של מספר חברות שבבים ישראליות, החליטה להקים בישראל מפעלים ליצור שבביה.

כיום אינטל ישראל היא המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי עם למעלה מ-10,000 עובדים. אינטל היא גם היצואנית הגדולה ביותר של מוצרי הייטק מישראל וגם החברה שהשקיעה הכי הרבה בישראל גם בהקמת מפעלים וגם ברכישת חברות ישראליות (רק שלושת הרכישות של מובילאיי, הבאנה ו-  DSPC מתקרבות לסכום של 20 מילארד דולר!).

מצבה הרעוע של אינטל הוא חדשות רעות לישראל ולכן עלינו לקוות שהחברה תצליח להתעשת ולהתאושש. נכון לשעה זו נראה כי הנהלת אינטל בכלל ופט גלסינגר בפרט, מאמינים מאד ביכולות הפיתוח והיצור של צוותי החברה בישראל. ישראל משחקת תפקיד מכריע באסטרטגיית ההתאוששות שלה, ובתחומים החשובים לעתידה כמו פיתוחים בתחום הבינה מלאכותית ושבבים חדשנים לתחום הרכב שמפתחת חברת מובילאיי.

גם בתחום היצור ולמרות קיצוצים כואבים של החברה במפעלי יצור בעולם , נכון לשעה זו, החברה ממשיכה בתוכניותיה להקים בישראל מפעל יצור חדשני בהשקעה אדירה של 25 מילארד דולר. זוהי הבעת אמון גדולה של אינטל בישראל ובהובלתו של דניאל בן עטר, המשמש כיום כמנכ"ל משותף של כלל מפעלי היצור של אינטל בעולם וכמנכ"ל משותף של אינטל ישראל (לצידה של קארין אייבשיץ).

תוכנית ההבראה של אינטל היא שאפתנית ורבת פנים. היא מתמקדת בחדשנות טכנולוגית לצד שותפויות אסטרטגיות. קשה להאמין כי הרגולטורים ברחבי העולם יאשרו את עסקת הרכישה ע"י קוואלקום או ע"י כל שחקנית אחרת בתחום השבבים אך בכל מקרה חשוב להדגיש כי אינטל חשובה מאד לישראל. לכן יש לנו סיבות טובות לקוות ולצפות להתאוששותה של ענקית השבבים ולחזרתה לקדמת הבמה של תעשיית השבבים העולמית.

הפוסט מדוע התאוששותה של אינטל חשובה לישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.