תרחיש 1: השתלטות החזון של אילון מאסק

אילון מאסק, הידוע במיזמים הנועזים שלו, יכול להחדיר חיים חדשים לאינטל. עם הרקורד המוכח שלו בחדשנות וטכנולוגיות משבשות, מאסק יכול למנף את יכולות הייצור המתקדמות של אינטל ואת הכישרון ההנדסי של צוות הפיתוח שלה כדי להאיץ את הפיתוח של שבבים חדישים. במקרה הזה יתמקד מאסק בכמה תחומים מרכזיים:

• בינה מלאכותית ולימוד מכונה: האצת הפיתוח של שבבי בינה מלאכותית כדי להפעיל את הדור הבא של יישומי בינה מלאכותית בחברותיו.
• רכבים אוטונומיים: מינוף המומחיות של אינטל לפיתוח שבבים מתקדמים עבור מכוניות ומערכות אוטונומיות אחרות.
• ממשקים עצביים: בחינת הפוטנציאל של ממשקי מוח-מחשב והתקדמות בפיתוח ישומים אחרים בתחום הנוירוטכנולוגיה.

תרחיש 2: משחק הקונסולידציה של הוק טאן

להוק טאן, מנכ"ל ברודקום, יש היסטוריה של רכישות ענק ושילוב חברות טכנולוגיה גדולות בתוך חברתו. רכישה פוטנציאלית של אינטל עשויה לבסס עוד יותר את מעמדה של ברודקום כמעצמת שבבים עולמית. תחומי מיקוד מרכזיים:

• גיוון: הרחבת סל המוצרים של ברודקום כך שיכלול מגוון רחב יותר של פתרונות בתחום השבבים.
• סינרגיה בתחום עלויות היצור והפיתוח של שבבים: זיהוי ויישום צעדים לצמצום עלויות הפיתוח והיצור של ברודקום לשיפור רווחיות החברה (נקודה חשובה מאד לטאן).
• דומיננטיות שוק: ביסוס עמדה דומיננטית בשוק השבבים העולמי.

תרחיש 3: האינטגרציה האנכית של אפל

אפל, הידועה בגישה המשולבת האנכית שלה, תוכל לרכוש את אינטל כדי להשיג שליטה רבה יותר על שרשרת האספקה ​​שלה ולהפחית את תלותה בספקים חיצוניים. זה יאפשר לאפל לפתח שבבים מותאמים אישית לצרכים הספציפיים שלה, ולבדל עוד יותר את מוצריה. תחומי מיקוד מרכזיים:

• תכנון שבבים מותאמים אישית: פיתוח שבבים מתקדמים מותאמים אישית עבור מכשירי iPhone, iPad, Mac ומכשירי אפל אחרים.
• הבטחת שרשרת אספקה: הבטחת אספקה ​​אמינה של שבבים והפחתת התלות בספקים חיצוניים.
• AI ולימוד מכונה: האצת הפיתוח של תכונות ומוצרים של אפל המונעים ע"י בינה מלאכותית.

בעוד שהתרחישים הללו הם דמיונים ואינם מסתמכים על מידע כלשהו, מאחורי כל אחד מהם יש הגיון עסקי והיתכנות מעשית לאור הנסיון של שלוש חברות טכנולוגיה מצליחות אשר מאחורי כל אחת מהן עומד מוביל עסקי ואיש חזון שיכול למנף את הנכסים של אינטל ביחד עם הנכסים הקיימים של חברתו כדי להצעיד את אינטל לעתיד חדש ומבטיח יותר.

הפוסט מה יקרה לאינטל? שלוש תחזיות דמיוניות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תוך פחות מ 20 שנה הספיק לעבוד בכמה מענקיות הטכנולוגיה הגדולות ביותר כולל אנבידיה, גוגל ויבמ. ב-2018 הצטרף לחברת מטא וב-2021 היה בין המובילים לשכנע את הנהלת מטא להקים את מרכז פיתוח השבבים שלה בישראל ע"י רכישת חברת אינומייז הישראלית. החברה הנרכשת היתה חלק מצוות הפיתוח של מטא לפיתוח שבב אשר ישמש את טכנולוגית המטאוורס של מטא. לאחר הרכישה התמנה כאחראי למרכז הפיתוח של מטא בישראל. מינוי שגם עודד אותו לחזור עם משפחתו לישראל. כל זה לא מנע ממטא להחליט השנה על סגירת מרכז הפיתוח שלה בישראל.

הכירו את ד"ר עופר שחם שהספיק בנוסף לתפקידו בכל החברות הנ"ל גם  להקים שני מיזמים טכנולוגים בהיותו בארה"ב אבל כעת החליט לראשונה להקחם את חברתו בישראל. חברת Majestic Labs ai נולדה כבר ב 2023 אך פועלת עד היום מתחת לרדאר והיא נחשפת כאן  ב-  Chiportal לראשונה.  

הצוות של החברה החדשה כולל בנוסף לעופר שחם גם את שגיא מנולה אשר שימש כארכיטקט ראשי לתחום הענן בחברת השבבים טוגה נטוורקס ואת ד"ר מייק קמלמקר, בעל עבר עשיר בתחום הבינה המלאכותית ולימוד מכונה מחברות SAP ו- יבמ. בנוסף לצוות בישראל גייס שחם כמה אנשי טכנולוגיה מנוסים כבריאן קוני, שהצטרף לחברה לאחר ששימש למעלה מעשור כמהנדס תוכנה בחברת ברודקום , את מרגרט וונג ג'ונסון, בעלת עבר עשיר בתחום פיתוח שבבים, מומחית בנושא Interconnect Data Center שהצטרפה למג'סטיק מחברת קיידנס. ואת ריץ' יה, אותו הכיר עופר בתקופת עבודתו בחברת מטא וצירף אותו כסגן נשיא לפיתוח עסקי.

החברה שומרת על מעטה חשאיות גדול בכל הקשור לתחום עיסוקה אך ל- Chiportal  נודע כי היא מפתחת פתרון מבוסס בינה מלאכותית (AI) לתחום התשתיות של מרכזי נתונים. מטרת הפתרון של מג'סטיק לאבס לאפשר אמינות מוגברת, ביצועים משופרים והתאוששות מהירה מתקלות בהעברת נתונים בין מרכזי נתונים. שחם הקים את החברה עם הון ראשוני מקרן Pipeline Capital Partners. הון זה עזר לו לגבש את המוצר של החברה ולאתר את הצוות המתאים. ביוני השנה נרשמה החברה ברשם החברות בישראל והשלימה גיוס הון ראשון מקרן הון הסיכון  Grove Venture. בעקבות הגיוס הצטרף היזם הידוע, דב מורן לדירקטוריון החברה.

הפוסט מתחת לרדאר: הישראלי שעבד בגוגל, מטא ואנבידיה בארה"ב מקים חברת AI חדשה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אך למרבה ההפתעה כשהלקוחות ביקשו לקבל פרטים נוספים על שבבי גאודי החדישים הם התבקשו לשוחח עם דיפק פטיל, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל פעילות המעבדים הגרפים של אינטל שהתמנה רק חודש קודם לכן לתפקידו. דוד דהאן, מנכ"ל הבאנה לאבס שפיתחה את סדרת מעבדי גאודי הראשונים אמנם נכח בכנס אך לא השתתף באף אחת מההרצאות או המפגשים הרשמיים שהתקיימו בו. הכתובת היתה על הקיר. אינטל מתכוונת להמשיך לפתח מעבדים לתחום הבינה המלאכותית אך לא בהובלת צוות הניהול של הבאנה. אינטל גם החליטה להמשיך להשתמש בשם גאודי עבור סדרת מעבדי ה- AI שלה אך הארכיטקטורה של שבבי גאודי שונתה וכך גם ליבת הטכנולוגיה העתידית של מעבדי הבינה המלאכותית של אינטל.  

זו לא הפעם הראשונה שמנהלי חברה נרכשת מאבדים אט אט את מקומם ומעמדם בתוך הקונצרן הענק שרכש אותם וגם לא הפעם הראשונה שיזמים ואנשי מעשה "מבינים את הרמז" ומתכננים את צעדיהם הבאים. כך קרה גם הפעם. באביב 2024 כבר היה ברור לצוות ההנהלה של הבאנה כי עליהם לתכנן את המיזם הבא שלהם. אך טבעי היה שיפנו ליזם המנוסה שליווה אותם לאורך כל הדרך בחברת הבאנה.

אביגדור וילנץ, שתמיד ידע לקרא נכון את מגמות השוק זיהה גם הפעם כי החלק המבטיח ביותר בעולם הבינה המלאכותית בעתיד הקרוב הוא תחום ההייסק. הוא הבין שמערכות ההייסק מהוות אבן יסוד חיונית עבור יישומי בינה מלאכותית רבים, וההתקדמות המהירה בחומרה, באלגוריתמים ובאינטגרציה עם טכנולוגיות אחרות תניע את הפיתוח והאימוץ של מערכות הייסק מתקדמות. כשדוד דהאן, רן חלוץ ואיתן מדינה הודיעו על פרישתם מאינטל הם כבר ידעו במה תעסוק חברתם החדשה.

עוד אנקדוטה מענינת בסיפור קשורה להסטוריה של הבאנה.  מסתבר שחברת הבאנה פיתחה שני קווי מוצרים. קוו אחד התמקד בפיתוח שבב שיועד לאימון רשתות עצביות, וקוו מוצרים נוסף עסק בתחום ההייסק (inference). כשאינטל רכשה את הבאנה היא גילתה ענין בעיקר בשבבים שהיו מיועדים לאימון רשתות עצביות וסברה ששבבי הבאנה לתחום ההייסק אינם טובים מספיק.

בתחילת השנה הנוכחית כשיזמי הבאנה החליטו להתמקד בתחום ההייסק היו להם סיבות טובות לבחור דווקא בתחום זה. בנוסף ליכולת החזון והבנת השוק של אביגדור הביאו איתם יזמי הבאנה גם נסיון וידע בתחום ההייסק רק שהפעם הבינו שעליהם לפתח מוצר שיתעלה על כל המוצרים הקיימים בשוק זה.

מערכות ההייסק הן אכן מרכיב מכריע בכל מערכת בינה מלאכותית והן צפויות להפוך לבולטות וחשובות עוד יותר בעתיד הקרוב בעיקר בגלל הביקוש הגובר ליישומי AI בזמן אמת כמו כל מערכות ה-  GenAI, וכן בישומים כמו רכבים אוטונומיים, ראייה ממוחשבת, מציאות מדומה ורובוטיקה. מערכות ההייסק חיוניות ליישומים אלה, והן אלה המאפשרות למודלים לקבל תחזיות והחלטות בזמן אמת.

במאי 2024 נרשמה החברה החדשה ברשם החברות בישראל כאלמנט לאבס (Element Labs)  ויצאה לדרך. רק ביולי 2024 הודיעה אינטל רשמית על פרישתם של שלושת המייסדים ועל שילוב הבאנה לתוך קבוצת הדאטה סנטרס וה AI- של אינטל.

אלמנט לאבס עדיין פועלת תחת מעטה גדול של חשאיות אך החדשות המרעננות בכל הסיפור הזה הן העובדה כי אלמנט לאבס מסמנת את חזרתו של וילנץ להשקעה בחברות ישראליות בכלל ובחברות שבבים ישראליות בפרט. כן ירבו.

הפוסט מה גרם לאביגדור וילנץ לחזור ולהשקיע בשבבים בישראל? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

את גלילאו החברה הראשונה שהקים וניהל מכר בשנת 2000 לחברת מרוול בסכום של 2.7 מילארד דולר. אחרי כן התמקד כ-10 שנים בתחום החינוך אבל בשנת 2011 כשנאפה בשרה ובילי הרבויה יוצאי גלילאו ביקשו להתייעץ איתו בנוגע לחברת שבבים חדשה שעמדו להקים החליט להשקיע בהם ואף בחר את שם החברה כאנפורנה לאבס. מאז החל במסע השקעות מרשים כאשר שלא כמו רוב משקיעי הון הסיכון בארץ החליט להתמקד בתחום השבבים ולהבדיל מרוב משקיעי הון הסיכון הללו קצר הצלחות פנומנליות שהפכו את כל משקיעי הון הסיכון בישראל לירוקים מקנאה (אבל לא גרמו להם להשקיע בתחום השבבים בעיקר מחוסר הבנה).

בין ההצלחות המרשימות של וילנץ נמצאות החברות הבאנה לאבס שנמכרה לאינטל בשנת 2019 ב- 2 מילארד דולר, ליבה שנמכרה לסיסקו בשנת 2016 בתמורה ל- 380 מליון דולר, אנפורנה לאבס שנמכרה לאמזון בשנת 2015 בתמורה ל-370 מילון דולר, באניאס לאבס שנמכרה ב-2022 (תוך שנתיים מהקמתה) ל- Alphawave IP  בתמורה ל- 240 מליון דולר, ואסטרה לאבס שהונקפה בנסדאק בתחילת 2024 וכבר שווה כיום למעלה מ 10 מילארד דולר!!!  כיום יש עוד מספר חברות מבטיחות בהן השקיע וילנץ כולל Dustphotonics  פרוטאנטקס, קוונטום משינס ו- Xsight Labs.

אבל כל זה נפסק כאשר לפני כארבע שנים החליט וילנץ לעקור לשוויץ והתמקם בבקתה איקונית על צלע האלפים ליד כפר הנופש היוקרתי גשטאד. המעבר לשוויץ הגיע בעקבות אכזבתו מהמהלכים המדינים והפוליטים בישראל וגם משורת חוקים שנויים במחלוקת. אך עם המעבר הודיע לחבריו כי הרים ידיים ולא יבצע השקעות חדשות בישראל.

נראה כי הפעם לא עמד בהבטחתו. לציפסים נודע כי בימים אלו ממש וילנץ עובד על הקמת חברת שבבים חדשה בישראל.

גם הפעם תקום החברה ב"שיטת אביגדור" כלומר וילנץ הוא זה שמאתר צורך אצל חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, מקים צוות שיוכל לפתח את המוצר הנדרש, מצרף איליו את שותפו להשקעות צביקה לימון וביחד הם מניחים את היסודות להקמת החברה החדשה.  בשלב זה עדיין אי אפשר לחשוף פרטים נוספים על החברה העתידית אך מה שמשמח לגלות הוא כי וילנץ, שהיה כח מניע וחשוב בהקמת חברות שבבים בישראל החליט כי התעשיה הזו אטראקטיבית כל כך שאינו יכול לעמוד מנגד וחזר להקים חברות ולהשקיע בישראל. צפו למידע נוסף בקרוב.

הפוסט הסנדק של תעשיית השבבים מקים חברת שבבים חדשה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בדברי ברכתו לרגל כניסתו לתפקיד אמר קרזניץ': "יש לנו נכסים מדהימים, כישרון אדיר ומורשת שאין כמותה של חדשנות וביצוע. אני מצפה לעבוד עם צוות המנהיגים והעובדים שלנו…כדי להוביל את אינטל לעידן הבא".

זה קרה לפני קצת יותר מעשור ובאותה עת אינטל אכן היתה בעלת שורה של נכסים ונחשבה למנהיגה הבלתי מעורערת של עולם הסמיקונדקטור. אך מאז דברים החלו להידרדר. בשבבי החברה התגלו פרצות אבטחה, יצור שבבים בטכנולוגית 10 ננומטר התעכב ואיפשר למתחרותיה TSMC וסמסונג להקדים אותה וגם ההחלטה לצאת משוק השבבים לטלפונים ניידים, היוותה למעשה החמצת הזדמנות לאור הצמיחה המהירה של הטכנולוגיה הניידת. ביוני 2018 אולץ קרזניץ' להתפטר בעקבות מערכת יחסים בלתי הולמת עם עובדת אך למעשה היתה זו הזדמנות לדירקטוריון החברה להחליף את האיש שקצת שכח את אמרתו האייקונית של המייסד אנדי גרוב שתמיד ידע ש"רק פרנואידים שורדים", במיוחד בשוק המשתנה במהירות כמו שוק השבבים.

שלוש השנים הבאות היו מין תקופת מעבר בה חיפש דירקטוריון החברה מנכ"ל ראוי ולא מצא. מועמדים רבים סרבו להכניס "ראש בריא למיטה חולה" ומי שהסכים לא אושר בדירקטריון. בלית ברירה ביקש הדירקטוריון מסמנכ"ל הכספים בוב סוואן למלא את תפקיד המנכ"ל עד שב-15 בפברואר, 2021 הודיעה אינטל כי מועצת המנהלים שלה מינתה את פט גלסינגר, לתפקיד המנכ"ל. המינוי הצטייר כהברקה. פט עבד בעברו באינטל, הכיר את החברה היטב ונחשב כמנהל מצוין. בתפקידו כמנכ"ל VMware  הוביל את החברה להישגים מרשימים והסכמתו לקבל על עצמו את ניהול אינטל בה גדל נתנה תחושה כי הנה הגיע המושיע. המתכון הזה עבד ביבמ כשנכנסה למשבר בשנות ה-90 ונחלצה בעזרת לו גרסטנר שהגיע כמנכ"ל מבחוץ וגם כשסטיב ג'ובס חזר לנהל את אפל בשנת 1997 לאחר מספר "שנות גלות".

פט אמנם הגיע חדור מטרה וניסה להוביל כמה יוזמות אסטרטגיות, אבל היה עליו להתגבר על מספר אתגרים משמעותיים בתוך החברה.

אינטל המשיכה להתמודד עם עיכובים עקביים בהשקת מוצרים חדשים, במיוחד בטכנולוגיות תהליך ה-7 ו-10 ננומטר שלה שאיפשרו למתחרים כמו AMD לצבור נתח שוק ומומנטום.

רכישת חברות כמו Habana Labs ו-SigOpt נועדו לחזק את יכולות ה-AI של אינטל אך בפועל היו יקרות מדי ולא הניבו לאינטל את התשואות לה קיוותה בטווח הקצר.

ההחלטה של ​​פט להציע שירותי ייצור לחברות אחרות, גרמה להוצאות אדירות בהקמת מפעלים חדשים מחד אך לא הוכיחה עצמה כמקור מספק ליצירת מקורות הכנסה חדשים מאידך. לעומת זאת היא הסיטה משאבים מייצור שבבי הליבה של אינטל עצמה.

כל אלו בנוסף לתחלופה במנהיגות הפנימית ומבנה תאגידי מורכב, הפריעו לפט לחלץ את חברתו ביעילות תוך שהוא מגיב כראוי לשינויים בשוק.

בימים אלו ממשיך פט לפעול בכמה חזיתות כדי לשחזר את מעמדה של אינטל בשוק המוליכים למחצה ולהדוף השתלטויות פוטנציאליות. מאמצי ההתאוששות כוללים צמצום דרסטי בהוצאות ובכח אדם וכן שורת פעולות הכוללת:

• פיצול החברה: אינטל מתכננת להתפצל לשתי ישויות, וליצור את Intel Foundry  כחברה בת נפרדת. מהלך זה נועד למשוך השקעות חיצוניות ולייעל את מבנה ההון שלה. פיצול זה בא בהמשך לשני פיצולים נוספים שכבר בוצעו וכוללים את הפרדת מובילאיי לחברה ציבורית נפרדת וכן הפרדת חטיבת ה- FPGA שהפכה להיות חברת Altera.
• שותפויות והשקעות: אינטל השיגה שותפות רב שנתית של מיליארדי דולרים עם Amazon Web Services וקיבלה 3 מיליארד דולר ממשלת ארה"ב במסגרת חוק השבבים והמדע הידוע בשם ChipACT .
• התקדמות טכנולוגיות: אינטל מתמקדת במיקרו-ארכיטקטורת CPU חדשה לשיפור הביצועים והיעילות, במטרה להחזיר את ההובלה שלה בייצור מעבדים מתקדמים בטכנולוגיות יצור חדשניות.

במקביל למאמצים הללו, העולם העסקי מנסה לנצל את חולשתה של אינטל ל"רכישה בהזדמנות". חברת קוואלקום המתמחה בשבבים לטלפונים ניידים הכריזה בריש גלי על כוונותיה לרכוש את אינטל או חלקים ממנה ואילו קרן  Apollo Global Management  הציעה לאחרונה להשקיע השקעה משמעותית של עד 5 מיליארד דולר באינטל. השקעה זו נועדה לתמוך באסטרטגיית המפנה של אינטל ונראית כהבעת אמון במאמצי החברה להחזיר את מעמדה בשוק.

הנקודה הישראלית

בשנת 1974 הוקם לראשונה בחיפה מרכז פיתוח קטן של אינטל. באותה עת גם אינטל עצמה היתה חברה צעירה אך לאחר שד"ר דב פרומן, אחד העובדים הראשונים והמוכשרים של החברה (ממציא ה- EPROM) הודיע למייסדי אינטל גורדון מור, אנדי גרוב ורוברט נויס כי הוא מתכונן לחזור לישראל, הוא הצליח לשכנע אותם להקים בישראל מרכז פיתוח של אינטל (הראשון מחוץ לארה"ב).

מאז גדלה אינטל ישראל ובנוסף לכמה מרכזי פיתוח שהקימה ורכישה של מספר חברות שבבים ישראליות, החליטה להקים בישראל מפעלים ליצור שבביה.

כיום אינטל ישראל היא המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי עם למעלה מ-10,000 עובדים. אינטל היא גם היצואנית הגדולה ביותר של מוצרי הייטק מישראל וגם החברה שהשקיעה הכי הרבה בישראל גם בהקמת מפעלים וגם ברכישת חברות ישראליות (רק שלושת הרכישות של מובילאיי, הבאנה ו-  DSPC מתקרבות לסכום של 20 מילארד דולר!).

מצבה הרעוע של אינטל הוא חדשות רעות לישראל ולכן עלינו לקוות שהחברה תצליח להתעשת ולהתאושש. נכון לשעה זו נראה כי הנהלת אינטל בכלל ופט גלסינגר בפרט, מאמינים מאד ביכולות הפיתוח והיצור של צוותי החברה בישראל. ישראל משחקת תפקיד מכריע באסטרטגיית ההתאוששות שלה, ובתחומים החשובים לעתידה כמו פיתוחים בתחום הבינה מלאכותית ושבבים חדשנים לתחום הרכב שמפתחת חברת מובילאיי.

גם בתחום היצור ולמרות קיצוצים כואבים של החברה במפעלי יצור בעולם , נכון לשעה זו, החברה ממשיכה בתוכניותיה להקים בישראל מפעל יצור חדשני בהשקעה אדירה של 25 מילארד דולר. זוהי הבעת אמון גדולה של אינטל בישראל ובהובלתו של דניאל בן עטר, המשמש כיום כמנכ"ל משותף של כלל מפעלי היצור של אינטל בעולם וכמנכ"ל משותף של אינטל ישראל (לצידה של קארין אייבשיץ).

תוכנית ההבראה של אינטל היא שאפתנית ורבת פנים. היא מתמקדת בחדשנות טכנולוגית לצד שותפויות אסטרטגיות. קשה להאמין כי הרגולטורים ברחבי העולם יאשרו את עסקת הרכישה ע"י קוואלקום או ע"י כל שחקנית אחרת בתחום השבבים אך בכל מקרה חשוב להדגיש כי אינטל חשובה מאד לישראל. לכן יש לנו סיבות טובות לקוות ולצפות להתאוששותה של ענקית השבבים ולחזרתה לקדמת הבמה של תעשיית השבבים העולמית.

הפוסט מדוע התאוששותה של אינטל חשובה לישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך מלחמת קוריאה, נשלח ברני לגרמניה בשירות צבא ארה"ב. הוא הגיע לעמק הסיליקון בתחילת שנות ה-60 והחל לעבוד בתעשיית המוליכים למחצה.  לאחר שעבד ב- AMI וב- Fairchild Semiconductor הקים את חברתו הראשונה Pico Design אותה מכר לאחר ארבע שנים ל – Motorola Semiconductor. בשנת 1990 הצטרף לחברת צורן הישראלית אך לאחר שנה עזב והפך ליזם סדרתי ולמנהל בכיר במספר חברות במגזר המוליכים למחצה, בינהן Epic Design  ו- Synplicity  שנמכרו שתיהן לחברת Synopsys. 

בשנת 2005 בהיותו בן 75 התמנה למנכ"ל חברת Kilopass  – חברת EDA צעירה מגובה קרנות הון סיכון. המשקיעים היססו תחילה למנות מנכ"ל בן 75 לחברת סטרטאפ אך ברני הנמרץ הצליח לשכנע אותם בזכות הניסיון הרב שהביא עימו כי יוכל לשמש בתפקיד אותו אכן מילא במשך 3 שנים. גם לאחר שפרש מתפקידו לא עזב את תעשיית הסמיקונדקטור. הוא שימש כחבר דירקטוריון בחברת eASIC עד לשנת 2013 אז עבר לשמש כיועץ לחברת Real intent עד לפטירתו.

ברני החביב היה מוכר לרבים מאנשי תעשיית השבבים בעמק הסיליקון בארה"ב כמו גם לאנשי תעשיית השבבים בישראל אשר רבים מהם עבדו עימו או הכירו את מוצרי החברות שהקים וניהל. השבוע (ב- 21 באוגוסט, 2024) נפטר ברני בביתו בפאלו אלטו, קליפורניה. יהי זכרו ברוך.

הפוסט נפטר ברני ארונסון – מחלוצי תעשיית הסמיקונדקטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, הציגה נתונים לפיהם "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות מ-6 חודשים לחיות. לדבריה רשות החדשנות הקצתה יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו בעוד 850 מיליון שקל כספים פרטיים כדי לסייע לחברות הזנק במצוקה. "הופתענו מהביקוש, ציפינו ל-300 חברות שיגשו למסלול הזה ובפועל ניגשו 800 " וזה מעיד על המצב.

מנהלת פורום ההייטק למען ישראל, אורלי הראל, קראה לממשלה לנקוט בפעולות מידיות לעצור את הנסיגה בהייטק, שהפגיעה בו היא פגיעה בקטר של הכלכלה הישראלית והנסיגה בו משפיעה על רווחת כלל אזרחי ישראל. "המגמה החלה עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית, והמלחמה האיצה אותה", אמרה.

אביב דרור, מייסד חברת One AI  היה אף נחרץ יותר ואמר: "אנחנו במצב קטסטרופלי. איך יכול להיות שהשקופיות מראות שאנחנו במקום טוב והשוק גדול מכדי ליפול? לא רואים את תהליכי העומק. אנחנו המודיעין שלכם שאומר לכם שהמצב לא טוב והקריסה עוד לפנינו".

מריאן כהן, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק בהתאחדות התעשיינים  אמר כי המצב הוא רע ואסור להתעלם מזה ולהסתנוור מהמספרים. "אחרי שהיינו הקטר של המשק תוך רבעון הפכנו לבולם הזעזועים. המומנטום שנוצר בעולם הוא לא טוב", אמר.

מריאנה סימנוביץ ,מנכ"לית CEO Connection, ציינה כי חברות צעירות בסכנת סגירה על רקע שירות מילואים ו-705 מחברות ההייטק הצעירות מדווחות על פגיעה משמעותית בעסקיהן.  

בעוד נציגי תעשיית ההייטק מפרטים את מצב התעשיה ואף מציגים נתונים חד משמעיים, אף ח"כ מהקואליציה לא נכח בדיון דבר המעיד על חוסר החשיבות שמייחסת הקואליציה למצב ההייטק ולהשלכות של התמוטטותו על כלכלת ישראל.

למרות שח"כ ליברמן ביקש להכין עבורו נייר עמדה שיסייע למוסדיים להגדיל השקעותיהן (המינימליות כיום) בהייטק הישראלי שום דבר לא קרה מאז למרות שכבר חלפו חודשיים מאז אותה ישיבה. מה שכן קרה הוא שכנסת ישראל כבר הספיקה מאז לצאת לפגרה ומצבן של רוב חברות ההייטק הצעירות רק הורע.  יכולת הגיוס של כספים מקרנות הון סיכון או משקיעים אחרים הצטצמם בחודשים האחרונים עוד יותר במיוחד לנוכח העובדה כי ישראל עדיין נמצאת במלחמה שלא ברור מתי ואיך תסתיים. מצב זה גרם לכך ששווין של חברות ההזנק הישראליות בירידה מה שאמנם הופך אותן אטרקטיביות יותר לרכישה אך אין בכך כדי לעודד את התעשיה במיוחד כאשר גם כמות החברות החדשות בצניחה.

גם אם ח"כ ליברמן או אחרים המנהלים את המדינה היו רוצים לעשות משהו כדי לשפר את מצב תעשיית ההייטק ע"י תמריצים ממשלתיים או טיפול בחסמים שיאפשרו לגופים מוסדיים להגדיל השקעותיהם בסטרטאפים ישראלים הרי שעכשיו הכל נעצר "עד אחרי החגים", כלומר עד סוף חודש אוקטובר. (בעוד כשלושה חודשים).

הפוסט נציגי תעשיית ההייטק התריעו – אבל המדינה לא עושה דבר כדי למנוע את קריסת הענף שעליו נשענת כלכלת ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל והוועד האולימפי הבינלאומי  (IOC) הכריזו על השקת Athlete 365, צ׳אטבוט מבוסס בינה מלאכותית, שיסייע ל-11,000 הספורטאים במשחקים האולימפיים בפריז 2024. הצ'אטבוט, המופעל על ידי טכנולוגיית Intel Gaudi מיועד לספק מידע חיוני ומדויק לספורטאים בזמן אמת, ובכך לשפר משמעותית את חווייתם במהלך המשחקים.

 Athlete 365 מציע לספורטאים גישה מהירה וקלה למידע תפעולי חיוני באמצעות סמארטפונים ומחשבים אישיים עם יכולות AI. הצ׳אטבוט יודע לעבד מאות עמודים של מידע קריטי בחצי שנייה בלבד, ולהציג אותו בממשק שיחה ידידותי. המידע מבוסס על מסמכים שסופקו על ידי ה-IOC והאקוסיסטם שלו, מה שמבטיח אמינות ודיוק במידע.

ג'סטין הוטארד, סמנכ"ל בכיר ומנהל כללי של מרכז נתונים ו-AI באינטל, אמר: " Athlete 365 מדגים כיצד הגישה הפתוחה של אינטל ל-AI יכולה לשנות את חוויית הספורטאים האולימפיים. אנו גאים לספק טכנולוגיה שמאפשרת לספורטאים להתמקד במה שחשוב באמת – הביצועים שלהם בזירה האולימפית."

הצ'אטבוט מופעל על ידי מאיצי AI Intel Gaudi 2 על ענן המפתחים Tiber של אינטל, המבטיחים ביצועים מהירים ויעילים. בנוסף, אינטל פיתחה מערכת Retrieval Augmented Generation (RAG) מותאמת אישית, המבטיחה דיוק גבוה בתשובות הניתנות לספורטאים.

היתרונות של Athlete 365 הם רבים. הצ׳אטבוט יודע לספק לספורטאים מידע מדויק בזמן שהם זקוקים לו, בנוסף, הוא מסייע בניווט במתקנים האולימפיים, ומציג מידע על לוחות זמנים, כללי תחרויות, ועוד. כמו כן, הוא משפר את היעילות התפעולית של המשחקים על ידי אספקת מידע מהיר ומדויק לפי דרישה.

מערכת Athlete 365 משתמשת במודל שפה מתקדם בשם Mistral-7B המשלבת טכנולוגיות לעיבוד שפה טבעית. המערכת מסוגלת לעבד שאלות ולספק תשובות תוך חצי שנייה, הודות לשילוב של מאיצי הבינה המלאכותית Intel Gaudi 2 ומעבדי Xeon.

הטכנולוגיה גמישה ומאפשרת הוספת מסמכים חדשים גם במהלך האירוע. חשוב לציין, כי המערכת אינה שומרת מידע אישי של המשתמשים, מה שמבטיח את פרטיותם. המערכת מופעלת על תשתית הענן המתקדמת של אינטל, מה שמאפשר ביצועים מהירים ויציבים לאורך כל תקופת המשחקים האולימפיים.

בהדגמה אותה קיימה אינטל עבור עיתונאים, נבחנה היכולת שלו לענות על מגוון של שאלות. למשל, מתי מותר לספורטאים לצלם ולשתף תמונות וסרטונים מאתרי משחקים. התשובה שניתנה היא כי הדבר אפשרי כל עוד הספורטאי עומד בכללים מסוימים, כמו הגבלת אורך הסרטונים לשתי דקות והימנעות מפגיעה בפרטיות של אחרים. הצ׳אטבוט גם הבהיר כי ספורטאים אינם יכולים להשתמש בצלמים מקצועיים, אלא רק בטלפונים הניידים האישיים שלהם.

בנושאים רגישים יותר, הצ'אטבוט סיפק מידע מקיף על מדיניות הוועד האולימפי הבינלאומי בנוגע לשימוש בסמים והטרדה. הוא הדגיש את העמדה הנחושה של הוועד נגד הטרדה והתעללות, וציין את קיומן של יוזמות חינוכיות בנושא. בנוגע לשימוש בתרופות, הצ'אטבוט הזהיר כי יש לבדוק בקפידה את הרכיבים של תרופות נגד הצטננות לפני השימוש בהן, שכן בתנאים מסוימים, חלק מהרכיבים עלולים להיחשב כחומרים אסורים.

מעבר לצ'אטבוט Athlete 365, אינטל צפויה להציג במהלך האולימפיאדה בפריז מגוון רחב של טכנולוגיות חדשניות. במעבדת הביצועים AI באצטדיון דה פראנס, המבקרים יוכלו להתנסות במערכת ניתוח תנועה מתקדמת המבוססת על AI. המערכת מנתחת יכולות אתלטיות וממליצה על ענפי ספורט מתאימים. ב"סלון אינטל" במלון רויאל מונסו, החברה תציג שידורי 8K באיכות גבוהה, מודלים דיגיטליים של אתרי התחרויות, ויישומי AI מתקדמים לעריכת וידאו ויצירת תוכן. במרכז השידור הבינלאומי, אינטל תדגים טכנולוגיות שידור וירטואליות, יצירת דגשים אוטומטית באמצעות AI, ושילוב מציאות רבודה בשידורים חיים. כל אלה ממחישים את המחויבות של אינטל לחדשנות טכנולוגית ואת תרומתה המשמעותית לחוויית המשחקים האולימפיים המודרניים.

הפוסט הלהיט של אולימפיאדת פריז: צ'אטבוט מבוסס שבב גאודי של אינטל יסייע ל-11,000 הספורטאים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יותר מאוחר, כשגלסינגר נשאל במהלך מסיבת עיתונאים ע"י מו"ל Chiportal  האם אינטל מתכוונת להשתמש במעבדי גאודי של חברת הבאנה הישראלית ציין גלסינגר כי מעבדי גאודי הם המוצר המרכזי שלנו בתחום הבינה המלאכותית". אך בשטח לא היה שום סימן לדומיננטיות של מהנדסי חברת הבאנה או מנהליה לאינטל בכל הקשור לבינה מלאכותית.

האיש שהוביל את המושבים שעסקו בבינה מלאכותית בכלל ובשבבי גאודי בפרט היה דיפק פטיל (Deepak Patil) סגן נשיא תאגידי ומנכ"ל קבוצת המעבדים הגרפים ומערכות האצת מחשוב באינטל.

גורמים עימם שוחחנו באינטל הסבירו כי הצמצום במעמדם של מנהלי הבאנה נבע מהחלטת אינטל על שינוי כיוון בפיתוח מעבדי גאודי. אינטל אמנם החליטה להשאיר את שמה של סדרת המעבדים כפי שנקראה ע"י מנהלי הבאנה אך הארכיטקטורה של שבבי גאודי שונתה וכך גם ליבת הטכנולוגיה העתידית של מעבדי הבינה המלאכותית של אינטל.  

ארבעה חודשים מאוחר יותר הצטרף לאינטל מנהל חיצוני בשם ג'סטין הוטארד אשר הגיע מ- HPE במיוחד כדי להוביל את תחום הבינה המלאכותית בתפקיד סגן נשיא בכיר וחבר הנהלת אינטל ומעמדם של מנהלי הבאנה נפגע עוד יותר.

כעת נודע כי דוד (דוידי) דהאן, המנכ"ל המייסד של הבאנה ואיתן מדינה, שהיה אחראי לתחום העסקי של החברה פרשו לאחרונה מאינטל.  תהליך עזיבתם היה צפוי לנוכח הצרת צעדיהם וצמצום מאסיבי של השפעתם באינטל. אינטל מצידה הודיעה כי החליטה למזג את הבאנה לתוך קבוצת הדאטה סנטרס וה- AI . תהליך שמשמעותו קליטת עובדי הבאנה לקבוצה של אינטל ושילוב הטכנולוגיה של הבאנה עם המעבדים הגרפים של אינטל. מי שהחליף את דוידי כמנכ"ל הבאנה הוא רן ברנסון, אשר שימש בשלוש השנים האחרונות כמנהל קבוצת הפיתוח של מעבדי הליבה של אינטל בחיפה.

ברור לכל כי אינטל מנסה בכל מאודה לפתח מוצר שיתחרה בצורה נאותה עם המעבדים הגרפים המצליחים של אנבדיה. ימים יגידו האם השינויים אותם ביצעה לאחרונה החברה על חשבון הטכנולוגיה של הבאנה יובילו אותה לשינוי המיוחל.

הפוסט אינטל החליטה: מנהלי הבאנה Out – גאודי In הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות הזמן הקצר שעמד לרשותה, החליטה התאחדות התעשיינים הישראלית לעתור לבית המשפט הצרפתי בטענה של אפליה לא הוגנת. העתירה התקבלה בשתי ערכאות וגרמה לביטול  החלטת  בית המשפט לעניינים מסחריים בצרפת אשר אסר על חברות ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק יורוסאטורי בפריז.

החלטת בית המשפט העליון התקבלה לאחר שגם בית המשפט לעניינים מסחריים בצרפת אישר מוקדם יותר את השתתפותן של חברות ישראליות בתערוכה, אך אסר על כניסת אזרחים ישראלים למתחם.

עם זאת, לרוב החברות הישראליות שהיו אמורות להציג בתערוכה לא נותר זמן להקים את ביתניהן ולפרוס את מוצריהן, שכן התערוכה נפתחה כבר ביום שני ותסתיים לקראת סוף השבוע.

64 חברות ביטחוניות מישראל, בהן אירונאוטיקס, אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל, התכוונו להשתתף בתערוכה החשובה. השתתפותן נאסרה בתחילה על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון ושל משרד ההגנה הצרפתי, כסנקציה נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר בירך על החלטת בית המשפט העליון ואמר: "זה ניצחון שני היום בנושא. הניסיון של הארגונים הפרו-פלסטינים לפגוע בישראל ובכלכלה שלה נבלם. ישראלים זכאים להשתתף בתערוכה כמו כל העמים. כך היה צריך להיות מלכתחילה".

חברות ביטחוניות ישראליות הביעו אכזבה מכך שלא יוכלו להציג בתערוכה השנה, אך ציינו שהן ימשיכו לפעול בשווקים בינלאומיים אחרים.

ההחלטה של בית המשפט העליון בצרפת עשויה להשפיע על מערכת היחסים בין ישראל לצרפת. צרפת היא אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל, אך היחסים בין שתי המדינות התערערו בשנים האחרונות בשל חילוקי דעות בנוגע לסוגיות מדיניות שונות.

כעת, למרות שבית המשפט בצרפת התיר לחברות ישראליות להשתתף בתערוכה צפיות חברות ישראליות רבות להגיש תביעות לפיצויים בעקבות הנזקים העסקיים וההפסדים הכלכליים שנגרמו להן.

הפוסט דרמה בצרפת: מאחורי הקלעים של שינוי החלטת בית המשפט על איסור חברות ישראלית להשתתף בתערוכת הנשק Eurosatory הופיע לראשונה ב-Chiportal.