הכרותינו החלה בשנת 1994 כאשר התגוררתי בקליפורניה והתחלתי לתכנן את חזרתי לישראל. באותה עת שימש דן כמנכ"ל הקרן הדו-לאומית BIRD ואני ניצלתי ביקור שלו בעמק הסיליקון כדי להתייעץ עימו היכן כדאי לי להשתלב בהייטק הישראלי. דן שאל אותי מה מעשיי וכשסיפרתי לו שאני עובד בחברה המתמחה בפיתוח שרתים למדפסות המליץ לי להצטרף לאחד, אביגדור וילנץ שהקים חברה בשם גלילאו העוסקת בפיתוח קונטרולרים למדפסות (תחום קרוב לתחום עיסוקי).

כששאלתי איפה נמצאת החברה ענה "בישוב כרמיאל שבגליל".  כאחד שגדל במרכז הארץ השבתי כי זה פחות מתאים לי והחלטתי להתמקד בחברות הממוקמות באזור המרכז. זמן קצר לאחר מכן שינתה חברת גלילאו את קוו מוצריה ופיתחה שבבים למתגי איתרנט (Ethernet) שהביאו אותה להצלחת ענק. פעמים אחדות אחר כך, שאלתי את עצמי מה היה קורה לו שמעתי בקול דן והצטרפתי לגלילאו בראשית דרכה.

בכל מקרה, דן ואני המשכנו את הקשר ביננו גם לאחר חזרתי לארץ. קשר אמיץ שנשמר לאורך השנים בזכות חזון משותף של שנינו לפיתוח תעשיית השבבים הישראלית. דן גם היה חבר קבוע בסיליקון קלאב – פורום בכירי תעשיית ההייטק שהקמתי.

במהלך הקריירה המרשימה שלו, מילא דן תפקידי ניהול בכירים בחברות בינלאומיות מתחום השבבים כ- KLA ו-Kulicke & Soffa . לאחר מכן שימש כמנכ"ל קרן BIRD (הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתי ישראל-ארה"ב), שם פעל ללא לאות לחיזוק הקשרים הכלכליים והאסטרטגיים בין ארה"ב וישראל.

לאחר סיום תפקידו ב- BIRD הצטרף דן לחברתApplied Materials  שם הוביל את המהלך המשמעותי של מיזוג ושילוב שתי החברות הישראליות אורבוט אינסטרומנטס ואופאל שנרכשו על ידי אפלייד מטיריאלס. בעקבות הרכישה, הקים וילנסקי את הסניף הישראלי של החברה ושימש כיו"ר אפלייד בישראל עד לפרישתו בשנת 2006.

תחת הנהגתו, צמח מרכז הפיתוח והייצור של אפלייד בישראל והפך לגדול ביותר של החברה מחוץ לגבולות ארה"ב. בזכות חזונו, מעסיקה כיום החברה אלפי עובדים ותורמת תרומה אסטרטגית ומשמעותית לייצוא הטכנולוגי של ישראל.

דן וילנסקי נודע לא רק ביכולות הניהול שלו, אלא גם בערכיו האישיים והלאומיים שהנחו את דרכו.

דן האמין באמונה שלמה כי החינוך הוא המפתח לביטחון המדינה ולחוסנה. הוא הקדיש מזמנו ומרצו לקידום לימודי מדעים וטכנולוגיה, תוך דגש על צמצום פערים בפריפריה ובקרב בני נוער מכל שכבות האוכלוסייה.

דן היה גם מחלוצי הטמעת הסטנדרטים של הניהול האמריקאי המודרני בישראל. השפעתו סייעה לחברות ישראליות רבות לבצע את הקפיצה ממודל של "סטארט-אפ" מקומי לחברות יציבות וגדולות הפועלות בהצלחה בשוק הבינלאומי.

וילנסקי היווה כתובת קבועה ומקור ידע ליזמים צעירים. בין המושפעים ממנו באופן ישיר היה אחיינו, אביגדור וילנץ (מייסד גלילאו ואנאפורנה לאבס), שהפך לדמות מפתח ופורצת דרך בענף השבבים.

בשנת 2022 היה לי הכבוד והעונג להעניק לדן ביחד עם פרופ' רן גינוסר את אות "מוביל התעשיה הגלובלית" של כנס ChipEx על פועלו לקידום תעשית השבבים המקומית והבינלאומית.

עם פטירתו, איבדה התעשייה הישראלית מנהיג שהיה בו שילוב נדיר של איש עשייה, איש חינוך ואיש עסקים בעל שיעור קומה עולמי. יהיה זכרו ברוך.

הפוסט פרידה מדן וילנסקי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכל החל לפני כשנתיים כאשר שני מהנדסים מומחים בתחומם חברו יחד כדי לפתח דור חדש של מאיצי בינה מלאכותית שמטרתם להגיע לביצועים מצוינים תוך יעילות אנרגטית הטובה פי 100 ויותר מהפתרונות הקיימים כיום ובמחיר שיכול להגיע לעד פי 50-100 פחות מהעליות המוכרות כיום. שני היזמים ד"ר קונסטנטין זבזדין, יליד מוסקווה החי כיום באיטליה ונחשב מומחה עולמי בתחום הספינטרוניקה, וד"ר דימיטרי לשינר, מומחה אלגוריתמי AI וטכנולוגיות ניורומורפיות שעבד בעבר בגוגל, ויהו וחי כיום בבוסטון, חברו לד"ר ניר קרסיקוב, איש עסקים בעל נסיון עסקי של מעל 25 שנה בחברות הייטק.  

המספרים שמציגים יזמי ספינאדג' נשמעים טובים מדי כדי להיות אמיתים אבל מה שבטוח הוא שהם מתכננים לספק בדיוק מה שנחוץ כיום כדי להביא את הבינה המלאכותית לקצה  (Edge) כלומר לבצע חישובים והיסקים מבוססי בינה מלאכותית כבר במכשור האלקטרוני עצמו ולא במרכזי הנתונים.  

כיום עובד רק צוות קטן של מהנדסים על פיתוח השבב המהפכני עובדה המאלצת את החברה להתקדם לאט יחסית. מה שחסר לספינאדג' יותר מכל הוא גיוס משמעותי שיאפשר לה להאיץ את קצב הפיתוח ולגרום למוצר שלה להגיע לשוק בתוך שנתיים-שלוש במקום חמש שנים.

כדי להבין את החידוש שמביאה ספינאדג', יש להכיר את "צוואר הבקבוק" בחישוב המסורתי. כיום המחשבים המוכרים עובדים בארכיטקטורת פון נוימן. בארכיטקטורה זו, המידע (הנתונים) עובר הלוך ושוב בין יחידת העיבוד (המעבד) ליחידת האחסון (הזיכרון). כל העברה של מידע דיגיטלי (אפס ואחד) צורכת אנרגיה ומייצרת חום, וזהו החסם העיקרי המונע ממערכות AI לפעול במהירות וביעילות במכשירים קטנים. בעיות אלו מחריפות בסביבת הקצה, שם ההחלטות חייבות להתקבל בזמן אמת – למשל, ברחפנים, או ברכבים חשמלים בהם הסוללה היא משאב יקר ומוגבל.

הפתרון של ספינאדג' משלב שני עולמות:

• ספינטרוניקה  (Spintronics)

במקום להשתמש במטען החשמלי של האלקטרונים (כמו במעבדים רגילים), ספינטרוניקה משתמשת בתכונה הקוונטית של האלקטרון, המכונה "ספין.(Spin) " טכנולוגיה זו, המבוססת על זיכרון, MRAM (Magneto resistive Random-Access Memory)  מאפשרת אחסון ועיבוד נתונים באמצעות מצבים מגנטיים. יתרונה הגדול הוא היכולת לבצע פעולות במהירות ובצריכת חשמל נמוכה דרמטית.

• חישוב בתוך זיכרון אנלוגי  (Computing-in-Memory – CiM)

זוהי ליבת הטכנולוגיה של ספינאדג'  כלומר במקום להמיר נתונים אנלוגיים (כמו אותות מחיישנים, קול או תמונה) לדיגיטליים, המאיץ של ספינאדג' מבצע את החישובים של רשתות הבינה המלאכותית בתוך תאי הזיכרון עצמם, תוך שימוש ישיר באותות אנלוגיים.

• מהפכת ה : CiM טכניקה זו מבטלת את הצורך להעביר כמויות עצומות של נתונים בין המעבד לזיכרון (הבעיה האנרגטית של פון נוימן).
• עיבוד אנלוגי טבעי: המעבד של ספינאדג' מעבד את הנתונים האנלוגיים בצורה ישירה, וחוסך את שלבי ההמרה האינטנסיביים באנרגיה.

התוצאה היא מעבד המסוגל להשיג שיפור של פי 10 במהירות העיבוד (TOPS) ושיפור של פי 50 ומעלה ביעילות אנרגטית (TOPS/W), בהשוואה למעבדי ה- AI המתקדמים ביותר הקיימים כיום.

היכולת להקטין דרסטית את צריכת האנרגיה תוך שמירה על מהירות עיבוד גבוהה פותחת שער לשווקים שלא היו נגישים עד כה ל AI עוצמתי:

• רכב אוטונומי: חישובים מהירים במיוחד של ניתוח סביבה, ללא צורך בהעברת הנתונים לענן.
• רחפנים ומערכות לבישות: יכולת עיבוד AI מלאה עם סוללה קטנה יותר וחיי סוללה ארוכים יותר.
• תעשייה 4.0: חיישנים חכמים המקבלים החלטות בזמן אמת על פס הייצור.

ספינאדג' ממוצבת בחזית החדשנות העולמית. החברה רשמה כבר מספר פטנטים על הטכנולוגיה היחודית שלה והיא עסוקה כעת בפיתוח המוצר שלה תוך שימוש בפלטפורמת התאומים הדיגיטליים של סימנס EDA המאפשרת לחברות מוליכים למחצה ואלקטרוניקה לתכנן, לדמות, לאמת ולמטב מעגלים משולבים (IC), מעגלים מודפסים (PCB) ומערכות אלקטרוניות באמצעות מודל וירטואלי המדמה התנהגות בעולם האמיתי. כמו כן היא שותפה מרכזית בפרויקטMultiSpin AI  הממומן על ידי Horizon Europe שמטרתו לקדם את פתרונות ה AI מבוססי הספינטרוניקה

בעידן בו בינה מלאכותית הופכת לקריטית גם בכל מכשיר אלקטרוני, פתרונות העיבוד המסורתיים מגיעים לקצה גבול היכולת וספינאדג' היא זו שתאפשר לשלב אותה בכל התקן נייד כולל רכבים אוטונומיים, רחפנים, מצלמות אבטחה ומכונות תעשייתיות. במקומות אלו, זמן התגובה הוא קריטי וצריכת האנרגיה היא גורם חיוני לשימוש מתמשך.

הפוסט חשיפה: הכירו את ספינאדג' – החברה שתאפשר חישובי AI בקצה (Edge) הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השקעת הענק היא בשורה משמחת לשוק השבבים הישראלי אך באותה עת מעלה כמה שאלות מהותיות: האם יש הצדקה כלכלית להקמת מפעל שכזה בישראל? האם קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר מסוגלת להרים פרויקט תעשייתי בסדר גודל של מילארד וחצי דולר? ומה המשמעות הלאומית של הקמת מפעל שבבים עצמאי בדרום הארץ?

ישראל נחשבת כיום למעצמת תכנון שבבים, אך איננה מעצמת ייצור. עד כה, המפעלים הגדולים בארץ נבנו על ידי תאגידי ענק בינלאומיים: אינטל בקריית גת ומפעל טאואר במגדל העמק (שנוסד במקור על ידי נשיונל סמיקונדקטור). לכן ההחלטה של AWZ להקים מפעל פרטי חדש היא הפתעה לטובה.

אמנם לא מדובר במפעל ליצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות ננומטריות אך הייצור של שבבים מתרכובות III-V מתייחס לשימוש בחומרים מיוחדים ממשפחת יסודות הקבוצה השלישית והחמישית בטבלה המחזורית (כמו גליום, אינדיום, ארסן, פוספור), כדי ליצור שבבים מתקדמים עם ביצועים גבוהים בהרבה משבבי סיליקון רגילים.  תרכובות III-V משמשות לתחומים מתקדמים כגון: תקשורת מהירה, מערכות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, פתרונות G5 ויישומים ביטחוניים. כיום ישראל תלויה בייבוא רכיבים כאלה, והקמת מפעל מקומי עשויה לצמצם את התלות הזו ולחזק את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית שלנו. לא במקרה משרד הביטחון ומפא"ת מעורבים בפרויקט. יחד עם זאת לא מדובר בהקמת מפעל ליצור שבבים דיגיטלים כמו המפעלים הקיימים בטיוואן וקוריאה שעלות בנייתן יכולה להסתכם בכ- 20 מילארד דולר למפעל.

מעבר לכך, ההקמה באשקלון היא אמירה חברתית וכלכלית. הדרום, שספג פגיעות קשות באירועי 7 באוקטובר, זקוק למנועי צמיחה חדשים. מפעל כזה יכול לייצר אלפי משרות איכותיות, למשוך מהנדסים ויזמים, ולהפוך את אשקלון למוקד חדשנות אזורי.

אך האם יש למפעל שכזה הצדקה כלכלית?

הקמת מפעל שבבים היא אחת ההשקעות הכבדות ביותר בעולם התעשייה. אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים במפעליה, טאואר נבנתה על ידי תאגיד בינלאומי עם גב פיננסי עצום. לעומת זאת AWZ היא קרן השקעות פרטית בהיקף של כ-500 מיליון דולר, סכום מכובד אך קטן יחסית לעולם השבבים.

כאן עולה השאלה: האם קרן בסדר גודל כזה יכולה לממן פרויקט שמוערך בכ-5 מיליארד ש"ח? התשובה מורכבת. מצד אחד, ברור שהקרן לבדה אינה יכולה לשאת את מלוא ההשקעה. מצד שני, המודל שהוצג – Open Fab – מאפשר שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ותאגידים. כלומר, המימון עשוי להגיע משילוב של השקעות פרטיות, סיוע ממשלתי, שיתופי פעולה תעשייתיים וכניסת שותפים אסטרטגיים.

חשוב לציין כי  AWZאינה מתיימרת להיות אינטל אוTSMC . היא מתכוונת להקים מפעל בקנה מידה בינוני, המתמקד בטכנולוגיות נישה מתקדמות ולא יכלול יצור שבבים דיגטלים בטכנולוגיות יצור של ננומטרים בודדים.

מצד שני המיזם של AWZ מתוכנן לשלב בין ייצור, אריזה מתקדמת (advanced packaging), שירותי design והכשרת כוח אדם – הכל תחת קורת גג אחת. זהו מודל אינטגרטיבי שיכול להרחיב את שרשרת הערך המקומית וליצור רציפות ייצורית בישראל.

עם זאת, הסיכונים אינם מבוטלים. ראשית, לא פורסמו לוחות זמנים או קיבולות ייצור. שנית, לא ברור מה יהיה היקף הסיוע הממשלתי שקרן AWZ מצפה לקבל. שלישית, התחרות העולמית בתחום השבבים עצומה, ולא בטוח שישראל יכולה להתחרות בעליוית הייצור של אותם שבבים בסין, טאיוואן או ארה"ב.

אם כך האם מדובר בהחלטה אסטראטגית נכונה?

כאשר באים לבחון האם המפעל ישתלם כלכלית, יש לשאול גם האם ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא להקים אותו. בעולם שבו שרשראות אספקה נשברות, טכנולוגיות מתקדמות הופכות לנכס אסטרטגי ובמצבה הבטחוני של ישראל עליה לשמר גם יכולות יצור עצמאיות. לכן מפעל יצור שבבים בדרום הארץ הוא לא רק השקעה, הוא גם ביטוח לאומי לעתיד. כעת נותר רק לקוות כי קרן AWZ בסיוע מדינת ישראל ידאגו לא רק לגזירת הסרטים ולהפרחת סיסמאות אלא יממשו את הקמת המפעל שיש סיבות רבות וטובות להקמתו.

הפוסט מפעל השבבים של AWZ באשקלון – בין חזון למציאות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החברה, שיצאה השבוע מהחשאיות עם גיוס מרשים של 90 מיליון דולר, מציגה פתרון שנשמע כמעט דמיוני: שרתים עם זיכרון הגדול פי אלף מGPU  מתקדם. לא מדובר בעוד שיפור הדרגתי, אלא בקפיצה קוונטית, כזו המזכירה את המעבר ממודם חיוג לסיבים אופטיים.

החזון של מג'סטיק ברור: לשבור את "קיר הזיכרון", אותו גבול בלתי נראה שמונע ממערכות AI  למצות את הפוטנציאל שלהן. כיום, גם המעבדים הגרפיים החזקים ביותר נאלצים להתמודד עם מגבלות זיכרון ורוחב פס שמאטות את קצב הלמידה, מגבילות את גודל המודלים, ומבזבזות אנרגיה יקרה. מג'סטיק מציעה אלטרנטיבה – תשתית שמאפשרת להריץ מודלים עצומים על שרת יחיד, ביעילות חסרת תקדים.

מעבר להישג ההנדסי, יש כאן אמירה אסטרטגית עמוקה: העתיד של הבינה המלאכותית לא ייקבע רק על ידי קוד, אלא על ידי חומרה. ומי שמחזיק בתשתית – מחזיק במפתח למהפכה.

העובדה שמאחורי מג'סטיק עומדים עופר שחם, מסומי ריינדרס ושה ראבי הצוות שהקים והוביל את קבוצת תכנון השבבים של גוגל לפני יותר מעשור ולאחר מכן את קבוצת תכנון השבבים של מטא עם רקורד מוכח של פיתוח שבבים פורצי דרך, רק מחזקת את התחושה שמדובר בצוות רציני שיודע לא רק להבטיח אלא גם לקיים.

האם מג'סטיק תעמוד בציפיות? מוקדם לקבוע. אבל דבר אחד בטוח: אם היא תצליח, היא לא רק תפתור בעיה טכנית – היא תפתח את הדלת לעידן חדש של בינה מלאכותית, חכמה יותר, מהירה יותר, וירוקה יותר.

וזה, בלי ספק, משהו ששווה לזכור.

הפוסט מג'סטיק לאבס רוצה לשבור את קיר הזיכרון ולפתוח עידן חדש בבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

צעד זה מסמל את המגמה העולמית שבה ההון הפיננסי הנובע ממקורות אנרגיה מסורתיים כמו נפט מופנה לטובת תשתיות ידע וטכנולוגיה עתידית בהיקפים חסרי תקדים.

בדומה למדינות מפרץ נוספות, אבו דאבי מכוונת לעידן הפוסט-נפט ומבינה כי המשאב היקר ביותר של העשורים הבאים הוא דאטה (נתונים) ויכולת פיתוח אלגוריתמי לשם שימוש במערכות בינה מלאכותית. איחוד האמירויות משקיעה מיליארדי דולרים בבניית תשתית AI ובגיוס מוחות מובילים, כאשר TII הוא ספינת הדגל של מאמץ לאומי זה.

פתיחת השלוחה בחיפה אינה מקרית. היא משקפת הכרה אמירתית בעומק הידע והמומחיות הישראלית בתחום המיקרואלקטרוניקה, מדעי הנתונים והבינה המלאכותית. חיפה, כמרכז טכנולוגי שוקק וכביתם של מוסדות אקדמיים מובילים כמו הטכניון, מהווה קרקע פורייה לשיתוף פעולה טכנולוגי ממין זה. המרכז נפתח כבר בינואר 2024 אבל פעל בשקט יחסי בתקופת מלחמת שביעי באוקטובר. כעת אנחנו חושפים אותו לידעת הציבור.  

לצורך הובלת השלוחה, בחר מכון TII בדמות בולטת ועתירת ניסיון בתעשיית ההיי-טק העולמית: יואל מארק, לשעבר בכירה בחברות ענק כמו גוגל, יבמ, אמזון ויאהו. מינויה של מארק כחוקרת בכירה מעיד על כוונתם הרצינית של האמירתים לייצר פריצות דרך משמעותיות, תוך מינוף הניסיון המצטבר שלה בניהול מחקר ופיתוח בקנה מידה גלובלי.

כדי לחבר את הפעילות הישראלית לזירה הגלובלית, נודע כי ד"ר מארק צפויה להשתתף בכינוס ה Web Conference 2026  שיתקיים בדובאי, איחוד האמירויות, בין התאריכים 13–17 באפריל, 2026. השתתפותה בכנס זה, הנחשב לאחד האירועים החשובים בעולם האינטרנט והטכנולוגיה, ממצבת את השלוחה החיפאית של TII כחלק אינטגרלי מפסגת החדשנות העולמית, בהובלת איחוד האמירויות.

ההחלטה של אבו דאבי, אחת ממעצמות האנרגיה הגדולות בעולם, להשקיע באופן ישיר בהקמת מרכז מחקר בלב "עמק הסיליקון" הישראלי, היא הצהרה ברורה: היתרון הכלכלי של המאה ה-21 אינו נמצא יותר במי ששולט בברז הנפט, אלא במי שמוביל את פיתוח הקוד והאלגוריתם. המהלך לא רק מעמיק את קשרי השלום בין המדינות אלא גם מעניק גושפנקה למובילותה של ישראל בזירת ה-AI העולמית, וממקם את חיפה כנקודה קריטית על המפה החדשה של החדשנות הטכנולוגית העולמית.

מטרת TII היא להיכנס בצורה משמעותית לשוק הישראלי ולשאוב ממקורות הידע המקומיים כדי להבטיח את עתידה הכלכלי של אבו דאבי בעידן הדיגיטלי.

הפוסט איחוד האמיריות: ממירים נפט בטכנולוגיה – מכון מחקר בבעלות איחוד האמירויות פועל בחיפה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 עיתון גלובס פרסם השבוע ידיעה לפיה חברת אלמנטס לאבס (Element Labs)  שהוקמה על ידי מייסדי הבאנה אביגדור וילנץ, דוד דהן ורן חלוץ  צפויה לתפוס את מקומה של אינטל במתחם המשתרע על פני כ־8,000 מ"ר בפארק העסקים קיסריה. מדובר באותו מבנה שבו פעלה הבאנה לאבס מאז הקמתה בשנת 2016, ושבו המשיכה לפעול גם לאחר רכישתה על ידי אינטל בדצמבר 2019.

אינטל הודיעה לעובדיה על המהלך כבר לפני כחצי שנה. ההחלטה באינטל היא לפזר את מאות עובדי הבאנה לשעבר בין מרכזי הפיתוח של אינטל בחיפה ובפתח תקווה. בכך מגיעה לסיומה תקופה שבה ניסתה אינטל לשווק את שבב ה־ Gaudi של הבאנה כחלופה למעבדים הגרפיים של אנבידיה ניסיון שלא הצליח לחדור לשוק באופן משמעותי.

במהלך השנים האחרונות עזבו בכירי הבאנה את החברה, ובסופו של דבר אינטל פירקה את הבאנה כיחידה עצמאית והטמיעה את הטכנולוגיה שלה בפרויקטים אחרים.

 אלמנט לאבס של מייסדי הבאנה מונה כיום כ־200 עובדים, והמעבר למתחם בקיסריה צפוי לספק לה אופק גדילה משמעותי.

כך, באותו המקום שבו נולדה הבאנה לאבס, חוזרים כעת יזמיה עם המיזם החדש שלהם ומוכיחים שוב איך גלגל ההייטק ממשיך להסתובב.

הפוסט איך שגלגל מסתובב: יזמי הבאנה לאבס חוזרים למשרדים בקיסריה עם סטארטאפ חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במכתבו לאלפי עובדי NVIDIA ברחבי העולם, שיבח הואנג את אומץ ליבם ותקוותם הבלתי מעורערת של אמו של אור, דיצה, כמו גם את הצוות הישראלי של החברה שתמך בה לאורך כל תקופת השבי של בנה. "אני נרגש עמוקות ואסיר תודה לשתף אתכם בכך שלפני רגעים ספורים, עמיתנו, אבינתן אור, שוחרר לצלב האדום בעזה. לאחר שנתיים בלתי נתפסות בשבי חמאס, אבינתן חזר הביתה", כתב הואנג.

"לאורך כל תקופה זו, ליבנו היה עם אבינתן ויקיריו – במיוחד עם אמו, דיצה אור, שכוחה, אומץ ליבה ותקוותה הבלתי מעורערת היוו השראה לכולנו. לילה אחר לילה, עובדינו בישראל עמדו איתה במשמרת, מאוחדים בנחישות להחזירו הביתה. אחדות זו שיקפה את הטוב במי שאנחנו", הוסיף.

הואנג גם כיבד את הקורבנות הרחבים יותר של עובדי NVIDIA, שרבים מהם שירתו בצבא במהלך המלחמה וסבלו מאובדן אישי. "במהלך השנתיים האחרונות, אלפי עובדי NVIDIA שירתו באומץ יוצא דופן כדי להגן על קהילותיהם. רבים סבלו מכאב, אובדן וחוסר ודאות. חלקם איבדו את יקיריהם. איבדנו את עמיתנו עמית חיות." "אייל וולדמן, עמיתנו לשעבר, סבל מאובדן קורע הלב של בתו, דניאל, ובן זוגה, נועם. ליבנו ותפילותינו נשארים עם אייל ומשפחתו."

"הצער בקרב עמיתינו היהודים, הדרוזים והערבים היה עצום. הכאב אינו מכיר גבולות, אמונות או הבדלים. אנו מתאבלים יחד, אנו מקווים יחד – לשלום, הבנה ועתיד ללא פחד", כתב הואנג. הוא שיבח את צוותו על כוחם, חמלתם וחוסנם, וסיכם: "כעת, כאשר הפסקת האש ושלב 1 של תוכנית השלום של הנשיא טראמפ נכנסים לתוקף וכל בני הערובה חוזרים למשפחותיהם, אנו עדים לסוף פרק כואב ולתחילתו של תהליך ריפוי מיוחל עבור האזור כולו. אבינתן – ברוך הבא הביתה. חזרתך הבטוחה מביאה הקלה ושמחה עצומה לכל משפחת NVIDIA. אנו כאן בשבילך ובשביל יקיריך כשאתה מתחיל את הפרק הבא של ההתאוששות. מי ייתן ורגע זה יסמן את הצעד הראשון לקראת ריפוי, התחדשות ושלום מתמשך עבור כל אלה שנפגעו ממלחמה זו." ג'נסן הואנג

אבינתן אור, בן 32, מתל אביב, נחטף מפסטיבל המוזיקה נובה ביחד עם חברתו נועה ארגמני, ששוחררה במבצע חילוץ ב-8 ביוני 2024. אחת התמונות המטרידות ביותר מהטבח הייתה סרטון של ארגמני מופרד בכוח מאור כשהם נלקחו לעזה.

סימן החיים הראשון מאור הגיע במרץ 2025, כאשר המשפחה קיבלה מידע שהוא מוחזק בתנאים קשים במרכז עזה. "עד שאבינתן יחזור, ליבי נשאר בשבי", כתבה ארגמני בפוסט ברשתות החברתיות באותה תקופה.

הפוסט "אני נרגש עד עמקי נשמתי ומלא הכרת תודה" כך כתב ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה לעובדיו לרגל שחרורו של אבינתן אור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

העסקה הזו מעלה שאלות מהותיות: מה כל צד מרוויח, מי עלול להפסיד, ומה המשמעות עבור עתיד תעשיית השבבים הגלובלית?

מהות ההסכם: כסף וטכנולוגיה יד ביד

ההסכם כולל שני נדבכים מרכזיים:

• השקעה הונית: אנבידיה רכשה מניות אינטל בשווי  5 מיליארד דולר, מהלך שהקפיץ את מניית אינטל בכ-30%.
• שיתוף פעולה טכנולוגי: החברות יפתחו יחד שבבי SoC   המשלבים מעבדים מרכזים בארכיטקטורת x86  של אינטל עם מעבדי ה GPU של אנבידיה ומחוברים באמצעות NVLink .
• היעד: לספק פתרונות עוצמתיים לשרתים ולמחשבים אישיים, עם דגש על ביצועים גבוהים ביישומי בינה מלאכותית.

מה אנבידיה מרוויחה?

• חדירה לשוק ה PC: לראשונה מעבדי RTX  של אנבידיה ישולבו כחלק אינטגרלי ממחשבים ניידים  שוק עצום בהיקף של מאות מיליוני יחידות בשנה.
• חיזוק מעמדה בתחום ה AI: השילוב עם  CPUs של אינטל מאפשר לה להציע ביצועים משולבים יוצאי דופן.
• גיוון אסטרטגי: אנבידיה ממשיכה לעבוד עם  ARM ו TSMC- אך כעת יש לה ערוץ נוסף להתרחבות.

מה אינטל מרוויחה?

• הזרמת הון קריטית: ההשקעה של אנבידיה מצטרפת ל-8.9 מיליארד דולר תמיכה ממשלתית ומעניקה לאינטל חמצן פיננסי.
• חיזוק תדמית החדשנות: אינטל נתפסת שוב כמי שמובילה טכנולוגית ולא רק כמי שמנסה להדביק את הפער.
• הרחבת שוק הלקוחות: שיתוף הפעולה עם אנבידיה מבטיח לאינטל דריסת רגל עמוקה יותר בשוקי השרתים והבינה המלאכותית.

מי עלול להפסיד?

• AMD   – המתחרה הישירה של שתי החברות עלולה למצוא את עצמה נדחקת החוצה משוק ה CPU-GPU המשולב.
• TSMC – ייתכן שחלק מהייצור יוסט לאינטל, מה שיפגע בהיקף ההזמנות.
• ARM  – אמנם אנבידיה לא נוטשת את  ARM אך ההסכם מפחית את התלות המיידית שלה בארכיטקטורה זו בשוק ה PC-.

המשמעות לתעשיית השבבים העולמית

העסקה הזו היא הרבה מעבר להסכם מסחרי:

• קונסולידציה של ענקיות: במקום תחרות חזיתית אנו רואים שיתופי פעולה בין מובילי שוק  – מגמה שעשויה להתעצם.
• הגדרה מחדש של ארכיטקטורות: השילוב בין  x86 לNVLink-  עשוי להפוך לסטנדרט חדש במחשוב עתיר ביצועים.
• תגובה לאיומים גלובליים: ההסכם משתלב במאמץ האמריקאי לחזק את תעשיית השבבים מול התחרות מסין ומזרח אסיה.

לסיכום: זוהי ברית המעצבת פני עתיד

ההסכם בין אינטל לאנבידיה איננו רק הסכם עסקי  אלא הצהרת כוונות אסטרטגית. הוא משקף את הצורך בשיתופי פעולה עמוקים כדי להתמודד עם אתגרי הבינה המלאכותית, הביקוש הגובר למחשוב מואץ, והצורך באספקה יציבה של שבבים. אם שיתוף הפעולה יעמוד בציפיות, הוא עשוי להניב מכירות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה ולשנות את מאזן הכוחות בתעשיית השבבים העולמית.

הפוסט המרוויחים והמפסידים מהסכם אנבידיה ואינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רחל, ילידת פורטוגל החלה את הקריירה שלה בשוק השבבים לפני 12 שנה, כמהנדסת שילוב תהליכים, במרכז המחקר והפיתוח של חברת AMKOR ב- Vila do Conde פורטוגל. בשנת 2018 עברה לעבוד כמהנדסת אינטגרציה בתהליך במרכז P8ICN  של חברת NXP בהולנד.

בשנת 2019 הצטרפה למרכז האירופי של TSMC באמסטרדם, כמנהלת טכנית. במאי 2025 מונתה כמנהלת תיקי לקוחות והחלה לבצע חפיפה עם קייס לקראת סיום תפקידו.

רחל מאמינה מאד בשוק הישראלי כמקור מרכזי לפיתוח השבבים המתקדמים בכל אירופה והמזרח התיכון ומבקרת בישראל לעיתים קרובות.

רחל היא בעלת תואר שני בהנדסת מתכות וחומרים, הנדסת חומרים מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת פורטו ובעלת תואר במנהל עסקים מ Nyenrode Business University.

הפוסט שינוים ב TSMC אירופה. החברה מינתה מנהלת חדשה לשוק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, החליטה השבוע ממשלת ארה"ב לרכוש אחזקה פסיבית של 9.9% באינטל, בשווי 8.9 מיליארד דולר. על פי ההסכם בין אינטל לממשל טראמפ, הממשלה לא תחזיק במושב בדירקטוריון או בזכויות ניהול אלא תהיה משקיעה פסיבית. עם זאת, העסקה כוללת צו לחמש שנים המאפשר רכישה של 5% נוספים מהמניות אם יחידת מפעלי היצור של אינטל ירדו למתחת ל-51% בבעלות אמריקאית.

מדוע זה קרה?

צעדה של ממשלת ארה"ב מייצג שינוי משמעותי: ארה"ב עוברת לראשונה מהענקת סובסידיות מסורתיות, להשקעה מגובת הון עצמי בחברות טכנולוגיה פרטיות. זוהי אסטרטגיה מאד לא טיפוסית לממשל האמריקאי ומהווה שינוי פרדיגמה במדיניות התעשייתית של ממשל הרפובליקאי המאמין בדרך כלל בכלכלה חופשית ללא התערבות ממשלתית. .

השינוי במדיניות הממשל האמריקאי מהווה לפני הכל הוכחה חותכת לחשיבות תעשיית הסמיקונדקטור לעולם המערבי בכלל ולארה"ב בפרט. אינטל היא החברה היחידה שבסיסה בארה"ב ומסוגלת גם לפתח וגם לייצר שבבי סיליקון מתקדמים. ע"י הפיכתו לבעל המניות הגדול, הממשל האמריקאי מבטיח  התאמה רבה יותר בין מטרות הביטחון הלאומי של ארה"ב לבין שאיפות ייצור שבבים מקומיות.

אינטל שבשנים האחרונות החלה לפגר בטכנולוגיות יצור אחרי הענקיות האסיאתיות TSMC וסמסונג ובתחום הבינה המלאכותית אחרי אנבידיה ו AMD זוכה כעת לגיבוי ממשלתי המעניק לה מרחב נשימה כדי לבנות מחדש את יכולות היצור הדרושות לשוק השבבים המתקדם במהירות ומחליף טכנולוגיה כמעט כל שנתיים.

לצד היתרון הגדול, העובדה שממשלת ארה"ב היא בעלת המניות הגדולה ביותר באינטל, עלולה ליצור סיכון של פוליטיזציה בקבלת החלטות עסקיות או ניכור מצד שותפים בינלאומיים. אינטל עצמה הזהירה כי העסקה עלולה לפגוע במכירות הבינלאומיות שלה, במיוחד באסיה. (בהתחשב בהסתמכותה הכבדה על שווקים זרים – 76% מהכנסותיה בשנת 2024 הגיעו מחוץ לארה"ב, כולל 29% מסין).

לסיכום ניתן לומר כי שבבי סיליקון מניעים את העידן הדיגיטלי ומהווים כיום את התחום הטכנולוגי החם והחשוב ביותר. אחזקת ממשלת ארה"ב ב-9.9% מאינטל, היא יותר מהשקעה – היא מייצגת נקודת מפנה במדיניות התעשייתית, ומהווה הוכחה חותכת לחשיבות שבבי הסיליקון הנמצאים כיום בצומת מרכזית בין טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי כפי שלא היו מעולם.

הפוסט מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.