ענקית ציוד השבבים ההולנדית ASML הזהירה כי מתחים גיאופוליטיים ופיקוח על יצוא מעכבים את החדשנות בתעשיית המוליכים למחצה.

מנכ"ל החברה, כריסטוף פוקה, הדגיש כי תעשיית המוליכים למחצה מסתמכת על שיתוף פעולה וחדשנות, אך המתחים הגיאופוליטיים הגוברים פוגעים בסביבה השיתופית החיונית להתקדמותה. עם זאת, הוא לא התייחס ספציפית למכסים החדשים שהציע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כאשר החברה ציינה שהערותיו של פוקה נאמרו שבועיים לפני ההכרזה של טראמפ, כפי שהדגיש בלומברג.

ASML מייצרת כלי ליתוגרפיה באולטרה-סגול קיצוני (EUV), החיוניים לייצור שבבים מתקדמים. הדוח מציין כי למרות שהמכסים המוצעים אינם כוללים מוליכים למחצה, הם אינם מזכירים כלי ייצור שבבים.

בשנת 2024, כ-16% מהמכירות נטו של ASML הגיעו ממתקנים בארה"ב, כפי שמצוין בדוח השנתי של החברה. בינתיים, לקוחות מפתח כמו אינטל, TSMC וסמסונג מרחיבים את פעילותם בארה"ב, בתמיכת תמריצים מחוק השבבים והמדע, כפי שמציין הדוח.

בתגובה למכסים המוצעים, האיחוד האירופי מכין סדרה ראשונית של אמצעי נגד, כאשר המכס של 20% יחול על כל 27 מדינות האיחוד האירופי וישפיע על כ-70% מהייצוא של האיחוד האירופי לארה"ב, לפי Yahoo Finance.

במקביל, שר הסחר החוץ והפיתוח ההולנדי הדגיש את חשיבות הסחר ההדדי, אך לא התייחס לשאלה האם הולנד תבקש פטור ממכס עבור ASML, כפי שצוין בדוח.

הפוסט טלטלת המכסים (אף כי הוקפאו בינתיים): ASML מתריעה על פגיעה בחדשנות בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti, מציג תמונת מצב עדכנית של תעשיית השבבים באירופה ומסביר כיצד פרויקט הדגל FAMES עשוי לסייע לאירופה להיאבק בתלותה באסיה ובארה"ב – ולבסס יתרון בתחומים כמו בינה מלאכותית בקצה הרשת וחדשנות אקולוגית

לאחר מחסור השבבים בזמן מגפת הקורונה, שהבהיר לאירופה את תלותה באסיה ובארה"ב, הושקה בשנת 2022 תוכנית השבבים האירופית – CHIPS Act – במטרה להכפיל עד 2030 את חלקה של אירופה בשוק העולמי ל-20%. כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, אירופה עדיין אחראית לפחות מ-10% מייצור השבבים בעולם. האם היא מסוגלת להחזיר לעצמה את הבכורה?

לדברי סבסטיאן דובה , מנהל CEA-Leti ומוביל פרויקט FAMES בגרנובל, אין מדובר במהפכה מיידית: "ההשקעות הנדרשות עצומות, וקשה לדמיין שינוי דרמטי בטווח הקצר. השוק נותר גלובלי ותלוי הדדית: עיצוב באמריקה, ייצור באסיה וחומרי גלם מסין." למרות זאת, לדובה יש תקווה באשר ליתרונות היחסיים של אירופה – בעיקר ביישומים משולבים כמו חיישנים, מיקרו-בקרים, רכיבים לרכב, לתעשייה ולתחום הבריאות. הוא מזכיר בגאווה את ההובלה של ASML ההולנדית בתחום ליתוגרפיה מתקדמת – תחום קריטי שכל יצרני השבבים בעולם תלויים בו.

במסגרת המאמצים האירופיים הוקם פרויקט FAMES , בהובלת CEA-Leti ושותפים נוספים, אשר נהנה מהשקעה של 830 מיליון אירו של האיחוד האירופי והממשל הצרפתי. "FAMES נכנס לפעולה בתחילת השנה – עמדנו בלוחות הזמנים, וזה חשוב. אסיה ידועה ביעילותה, אבל אנחנו מראים שגם אירופה מסוגלת לפעול באותה רמה," מדגיש דובה.

מטרת FAMES: להכין את הקרקע לדורות הבאים של טכנולוגיות FD-SOI בגדלים של 10 ואף 7 ננומטר, ולהאיץ פיתוח של טכנולוגיות מפתח לעשור הקרוב: זיכרונות לא נדיפים, רכיבי תדר רדיו לדור 6G ואינטגרציה תלת-ממדית הטרוגנית . אחת ההזדמנויות הבולטות עבור אירופה נמצאת דווקא בתחום שבו לא נדרשים שבבים מתקדמים במיוחד – אלא פתרונות משולבים ויעילים אנרגטית:

"בינה מלאכותית בקצה – edge AI – תדרוש שבבים שחוסכים באנרגיה ומבצעים למידה והסקה מקומית, ישירות במכשירים כמו סמארטפונים וחיישנים. זהו תחום שבו יש לאירופה יתרון מובהק," מסביר דובה.

לסיכום, למרות הפערים מול ענקיות כמו TSMC ו-Samsung, דובה בטוח שעם השקעה נכונה בשיתופי פעולה, מחקר וחדשנות סביבתית – אירופה יכולה לשמר ואף לחזק את מקומה בזירה הגלובלית.

"השוק הזה מחזורי מטבעו. מה שנכון היום – לא בהכרח יהיה נכון מחר. עלינו להמשיך לפעול בחזית החדשנות כדי להיות מוכנים לעתיד."

הפוסט אירופה מנסה להחזיר את הבכורה: האם תעשיית השבבים האירופית תצליח לצמצם פערים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אינטל ו-TSMC הגיעו להסכמה ראשונית על הקמת מיזם משותף חדש, כך לפי דיווח של האתר The Information. במסגרת ההסכם, יופעלו מתקני הייצור של אינטל על ידי המיזם המשותף, כאשר ל-TSMC תהיה אחזקה של 20% מהחברה החדשה.

מה שמייחד את העסקה הוא ש-TSMC לא צפויה להשקיע הון כספי ישיר במיזם, אלא תתרום את חלקה על ידי שיתוף פרקטיקות ייצור מתקדמות והכשרה של עובדים במתקני אינטל. כך מקווים באינטל לשדרג את תהליכי הייצור ולייעל את התחרות מול מתחרות כמו סמסונג ו-TSMC עצמה.

על פי הדיווח, ממשל טראמפ היה זה שעודד את המהלך מלכתחילה, כחלק ממאמץ לתמוך בהתאוששות של אינטל, שכבר תקופה נאבקת לשמור על מעמדה בתעשייה. באינטל אף חוששים מגל פיטורים המוני אם לא יימצאו פתרונות מבניים שיחזירו את החברה למסלול הצמיחה.

המהלך מגיע פחות מחודש לאחר מינויו של היזם והמשקיע ליפ-בו טאן (Lip-Bu Tan) לתפקיד מנכ"ל אינטל. טאן, מייסד Cadence ושותף ותיק בתחום ההון סיכון, כבר אז רמז על שינויים עמוקים שהוא מתכנן לחברה.

הפוסט אינטל ו-TSMC מקימות מיזם משותף לייצור שבבים – TSMC תכשיר עובדים במקום להשקיע הון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"על מנת לשמור על יתרון תחרותי גלובלי ולהאיץ את פיתוחה של תעשיית השבבים המקומית, ארה"ב חייבת לנקוט במדיניות סחר פרואקטיבית שתפתח שווקים חדשים ותעודד השקעות חוצות גבולות," כך קובעת התאחדות תעשיית השבבים האמריקנית (SIA) בפרסום עדכני. לדבריהם, מדיניות זו חיונית לא רק לצמיחה פנימית אלא גם להגברת הביקוש לשבבים מתוצרת אמריקנית, הן בתוך ארה"ב והן בשווקים מתעוררים ברחבי העולם.

הנתונים מצביעים על כך שתעשיית השבבים האמריקנית נהנית מעודף סחר עקבי בתחום זה מזה כשלושה עשורים. בשנת 2023 ייצאה ארה"ב שבבים בשווי כולל של 52.7 מיליארד דולר. כ-70% מהמכירות של יצרני השבבים האמריקנים מיועדות לשווקים מחוץ לגבולות המדינה, מה שהופך את התחום לאחד ממנועי היצוא המובילים של הכלכלה האמריקנית. בפועל, שבבים הם ענף היצוא השישי בגודלו של ארה"ב, אחרי נפט מזוקק, נפט גולמי, גז טבעי, מטוסים אזרחיים ורכבים.

בסין, שיעור המכס על שבבים מסוימים לפי קוד HS8542 (מעגלים משולבים) עומד על כ-6%, בעוד שבמדינות באיחוד האירופי, שיעור המכס על רוב סוגי השבבים עומד על 0%, בהתאם להסכמות במסגרת הסכם טכנולוגיית המידע (ITA). עם זאת, לא כל המדינות חתומות על ההסכם, ולכן בשווקים כמו הודו, ברזיל ואינדונזיה, שיעורי המכס יכולים לנוע בין 5% ל־10% ואף יותר – תלוי בסוג המוצר הספציפי.

לדוגמה, הודו מטילה לעיתים מכס של 7.5% על רכיבי מוליכים למחצה שאינם מיוצרים בה, ובברזיל שיעור המכס יכול להגיע גם ל-14% עבור פריטים מסוימים שלא מיוצרים מקומית. מדינות אלו עושות זאת כדי להגן על תעשיות מקומיות מתפתחות, אך בכך הן יוצרות חסמים בפני יצרנים אמריקנים.

השוק ממתין כעת להכרעת טראמפ על גובה המכס על שבבים שכיום הוא אפסי.

ההובלה האמריקנית בתעשייה זו באה לידי ביטוי גם בנתח השוק הגלובלי – ארה"ב מחזיקה בכ-50.7% מהשוק העולמי של שבבים. התעשייה מעסיקה ישירות למעלה מ־345,000 עובדים בארה"ב, ותומכת בלמעלה משני מיליון משרות נוספות במשק האמריקני. בנוסף, כ־20% מההכנסות של החברות בענף מושקעים באופן שוטף במחקר ופיתוח – שיעור גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות.

בתוך כך, התאחדות SIA ממשיכה לקדם שורת יעדים אסטרטגיים במישור הבינלאומי. בין השאר, היא פועלת להגנה על זכויות קניין רוחני של חברות אמריקניות ברחבי העולם, לשיקום עקרון ההדדיות מול שווקים כמו סין, ולחיזוק שרשראות אספקה מגוונות ועמידות – במיוחד נוכח האתגרים הגלובליים שהודגשו בשנים האחרונות. התאחדות SIA אף הגישה לאחרונה תגובות רשמיות לסדרת חקירות מצד נציגות הסחר האמריקנית (USTR), לרבות בנושא עיוותי סחר מול סין, התאמה של סין לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), והצעות למדיניות לחיזוק עמידות שרשרת האספקה העולמית של שבבים.

לצד זאת, מדוח חדש שהתפרסם באתר SIA עולה כי מדינות רבות עדיין מטילות מכסים על שבבים, כפי שמעידים נתוני ארגון הסחר העולמי על שיעורי המכס בתחום, לפי קוד הסיווג הבינלאומי HS8541 ו־HS8542. ארה"ב מבקשת להתמודד עם חסמים אלה וליצור סביבת סחר חופשית ושקופה שתאפשר לתעשייה האמריקנית לצמוח גם בעידן של תחרות גוברת.

הפוסט SIA: על ארה"ב להפעיל מדיניות מכס שתשמר את היתרון התחרותי של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"הממשלה צריכה לגבש אסטרטגיה לאומית בתחום הבינה המלאכותית". כך אמר דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית. שרייבר הדגיש את החשיבות הקריטית של פעולה ממשלתית מושכלת, על מנת להבטיח שהמדינה תמקסם את הפוטנציאל הטמון בבינה מלאכותית, תוך צמצום הסיכונים הכרוכים בה. שרייבר אמר את הדברים הללו במסגרת מפגש פורום הסיליקון קלאב שהתקיים בתחילת אפריל בארגון חברת ASG, ואשר עסק בהשפעת הבינה המלאכותית על המקצועות.

"הממשלה חייבת לפתח תוכנית אסטרטגית רב-שנתית, שתכלול יעדים ברורים, מדדים מדידים וחלוקת אחריות בין הגופים השונים", אמר שרייבר. "התוכנית צריכה להתמקד במגוון רחב של תחומים, ביניהם: השקעה במחקר ופיתוח, קידום שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי, המגזר הפרטי והאקדמיה, וגיבוש תוכניות חינוך והכשרה מותאמות".

תוכנית הסבה לעובדים

שרייבר, המופיע בפני וועדות כנסת וממשלה רבות, התייחס בהרחבה להשפעתה של הבינה המלאכותית על שוק העבודה, והדגיש את הצורך בהיערכות מוקדמת לשינויים הצפויים. "הממשלה חייבת לפתח תוכניות הסבה מקצועית לעובדים שייפגעו מהאוטומציה הגוברת, ולהשקיע בחינוך טכנולוגי מתקדם, על מנת להבטיח שהדור הבא יהיה מוכן לאתגרי שוק העבודה העתידי", אמר שרייבר. הוא הדגיש את הצורך בראייה ארוכת טווח, תוך התחשבות בהשפעות הצפויות של הבינה המלאכותית על מקצועות שונים, וקרא לממשלה לפעול לגיבוש תוכניות הכשרה מותאמות, שיאפשרו לעובדים לרכוש מיומנויות חדשות ולהשתלב בשוק העבודה המשתנה.

בנוסף, שרייבר התייחס להיבטים האתיים והחברתיים של הבינה המלאכותית, תוך הדגשת הצורך בגיבוש מסגרת רגולטורית שתבטיח את הגנת זכויות האדם, ותמנע שימוש לרעה בטכנולוגיה. "הממשלה חייבת לקדם שקיפות ואחריות בפיתוח ויישום של מערכות בינה מלאכותית, ולהבטיח שהטכנולוגיה תשרת את האינטרס הציבורי", אמר שרייבר. הוא קרא לממשלה לפעול לגיבוש כללים ברורים בנוגע לשימוש בנתונים אישיים, למניעת אפליה ולקידום שוויון הזדמנויות.

גוף לאומי מתכלל

שרייבר קרא לממשלה להקים גוף לאומי שירכז את הפעילות בתחום הבינה המלאכותית, וישמש כגורם מתאם בין הגופים השונים. "גוף זה צריך להיות בעל סמכויות נרחבות, ויכולת להוביל את יישומה של התוכנית האסטרטגית", אמר שרייבר. הוא הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים, וקרא לגיבוש תוכנית פעולה משותפת, שתאפשר למדינה לפעול בצורה יעילה ומתואמת.

"השקעה בבינה מלאכותית היא השקעה בעתידה של המדינה", אמר שרייבר. הוא קרא לממשלה לפעול לגיבוש תוכנית אסטרטגית מקיפה, שתבטיח את שגשוגה של המדינה בעידן הבינה המלאכותית.

הפוסט "הממשלה צריכה לגבש אסטרטגיה לאומית בתחום הבינה המלאכותית" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הכריזה הלילה במסגרת כנס Intel Vision 2025  כי טכנולוגיית הייצור המתקדמת שלה  – 18A נכנסה לשלב "ייצור בסיכון" ,(Risk Production) המסמן התקדמות משמעותית לקראת ייצור המוני. מדובר באבן דרך קריטית בתוכניתה האסטרטגית של החברה.

"ייצור בסיכון" הוא שלב מוכר בתעשיית המוליכים למחצה, שבמסגרתו, אף שהטכנולוגיה טרם קיבלה את האישור הסופי, מתבצעות הרצות ייצור ראשוניות בכמות קטנה לצורך בדיקות ואופטימיזציה של תהליכי הייצור – לפני המעבר לייצור המוני.

מעבר לכך שמדובר בצעד טכני, הכניסה לשלב זה היא איתות חשוב לשוק כולו שאינטל מתקדמת כמתוכנן במירוץ הטכנולוגי הקריטי של A18 אל מול TSMC.

"המשמעות של כניסה לייצור בסיכון היא שהטכנולוגיה יציבה מספיק כדי שנקפיא את תכנונה", הסבירקווין או'באקלי, סגן נשיא בכיר לשירותי Foundry באינטל . "לקוחותינו אישרו, על בסיס נתוני חומרה שהצגנו להם, שטכנולוגיית 18A  עומדת בדרישות עבור המוצרים שלהם. ה'סיכון' הוא הגדלת הייצור ממאות יחידות ביום לאלפים, עשרות אלפים, ובסופו של דבר מאות אלפים. זה תהליך של בניית יכולת ייצור בקנה מידה עולמי, תוך שמירה על האיכות, הדיוק והאמינות."

טכנולוגיית 18A (המקבילה לקטגוריית 1.8 ננומטר) מהווה קפיצת מדרגה הנדסית ואסטרטגית. היא צפויה להיות הראשונה בתעשייה שמשלבת שתי טכנולוגיות מהפכניות:

• טרנזיסטורי RibbonFET מסוג- Gate-All-Around (GAA)  ארכיטקטורת טרנזיסטורים חדשה המאפשרת שיפור דרמטי בביצועים ובצפיפות
• PowerVia – טכנולוגיית אספקת כוח מהצד האחורי של השבב, שתורמת לשיפור יעילות וצפיפות

שילוב שתי הטכנולוגיות מאפשר פיתוח שבבים מהירים, חסכוניים וקומפקטיים יותר, ומהווה בסיס לחדשנות בדור הבא של המחשוב.

המעבר לייצור בסיכון הוא גם ציון דרך בטרנספורמציה של קבוצת ה- Foundry של אינטל, ששואפת להפוך לספקית מובילה של שירותי ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים – בנוסף לייצור פנימי. אינטל כבר הכריזה על שיתופי פעולה עם לקוחות בינלאומיים ובהם מיקרוסופט,, AWS ומחלקת ההגנה של ארצות הברית.

החברה צופה כי הייצור ההמוני של 18A  יחל במחצית השנייה של 2025. מעבדי Panther Lake, שיתבססו על טכנולוגיה זו, צפויים אף הם להיכנס לייצור מאסיבי בהמשך השנה.

עוד פרטים על מפת הדרכים של Intel Foundry והתקדמותה צפויים להתפרסם באירוע Foundry Direct Connect שיתקיים בסוף אפריל.

קרין אייבשיץ סגל מציגה את חזון ה-AI של אינטל עם  Xeon 6

קרין אייבשיץ סגל, המנכ"לית הגלובלית הזמנית של קבוצת הדאטה סנטר וה- AI באינטל והמנכ"לית המשותפת של אינטל ישראל, עלתה לראשונה על בימת Intel Vision 2025  והציגה את האסטרטגיה החדשה של אינטל בתחום הבינה המלאכותית למרכזי נתונים.

בדבריה הציגה את גישת שלושת עמודי התווך של אינטל:

• מעבדי Xeon למחשוב כללי
• מאיצי Gaudi להאצת  AI
• שבבי x86 מותאמים אישית לצרכים ייעודיים

"אסטרטגיית ה-AI  שלנו לדאטה סנטרים נועדה לתמוך במגוון רחב של עומסי עבודה", אמרה אייבשיץ סגל. "היא משלבת תאימות תוכנה, אמינות חומרה, וגמישות תכנונית  שמאפשרות ללקוחות להשתמש ב-Xeon  גם כמעבד מארח במערכות מואצות וגם כפלטפורמה מובילה לחישובי .AI

היא הדגישה את השינויים בצרכים של מרכזי הנתונים: צריכת חשמל נמוכה, הפחתת עלויות, וצמצום טביעת הרגל התשתיתית – מבלי להתפשר על ביצועים.

"אנחנו מחזירים את הלקוח למרכז. מכירים בפערים שהיו ופועלים כדי להחזיר את Xeon למעמד של המעבד המוביל בשוק."

במהלך נאומה, פירטה אייבשיץ סגל את יתרונות Intel® Xeon® 6:

• שיפור ביצועים של עד 40% לעומת הדור הקודם
• הפחתת TCO (עלות כוללת לבעלות) של עד 50%
• אפשרות לאיחוד שרתים ביחס של עד 10:1 – מה שמפחית את העלות הכוללת ב-68%
• ביצועי הסקת AI טובים יותר בעד 50% עם פחות משליש מהליבות לעומת המתחרים

הפתרון הוא היחיד בתעשייה שתוכנן עם שילוב של כוח עיבוד מוגבר, רוחב פס I/O משופר, וזיכרון בתמיכת טכנולוגיית MR-DIMMs במהירות 8.8 GT/s.

כדי להמחיש את היישום של טכנולוגיית אינטל, הצטרפו לקרין על הבמה לוק נוריס, מנכ"ל ,Kamiwaza AI וסאן וסקוט – מטאורולוגית ראשית פדרלית. הם הציגו כיצד ניתן לעבד בעזרת Xeon 6 ו-Gaudi 3 כ-90 שנות נתוני מזג אוויר היסטוריים (בפורמט GEMPAK הישן) בתוך דקות ספורות בלבד – תהליך שבעבר נמשך חודשים.

המערכת של Kamiwaza, המבוססת על סוכני AI ומודלים חזותיים גדולים, ממירה את הנתונים לפורמט מודרני, מאפשרת גישה בשפה טבעית, ומפיקה תובנות קריטיות בזמן אמת. כך יכולים צוותי חירום להבין במהירות את ההשפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים – ולפעול מוקדם כדי להציל חיים ולהגן על קהילות.

אייבשיץ סגל סיכמה: "מעבדי Xeon ו-Gaudi של אינטל עוזרים לפתור אתגרים אמיתיים. המטרה שלנו לדור הבא היא להוביל בביצועים-לוואט ולהיות השותף המהימן שלכם למרכזי נתונים – להווה ולעתיד."

הפוסט אינטל מתקדמת לעבר ייצור המוני עם טכנולוגיית 18A הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Cadence הודיעה על הרחבת שיתוף הפעולה הארוך טווח עם NVIDIA, כאשר שיתוף הפעולה יתמקד בפיתוח פתרונות מחשוב מואץ וסוכני בינה מלאכותית. במסגרת ההסכם, החברה צפויה לשלב את ארכיטקטורת Grace Blackwell של NVIDIA כדי לשפר ביצועים של תוכנות סימולציה הנדסיות ומדעיות, ולהפחית באופן ניכר את זמני החישוב – למשל, צמצום זמני סימולציות CFD מימים למספר דקות.

בנוסף, שיתוף הפעולה כולל את ניסיונות הפיתוח של פתרונות עיצוב מלאים המבוססים על סוכני AI, אשר ישתמשו במודל הפתוח Llama Nemotron Reasoning של NVIDIA. במסגרת זו, Cadence תשלב גם את טכנולוגיות ה־Omniverse Blueprint של NVIDIA ליצירת מערכות דיגיטליות תאומות (digital twins) המיועדות לשיפור תהליכי התכנון והתפעול, בדגש על יישומים בתעשיות כגון תעופה, אלקטרוניקה ומדעים מולקולריים.

בין הפרויקטים המשותפים ניתן למנות את: ● השימוש בפלטפורמת Fidelity CFD של Cadence להתמודדות עם אתגרי סימולציה של כלי טיס שלם במצבים קריטיים, תוך שימוש בחומרת GPU עילית. ● שילוב בין פלטפורמת Cadence JedAI Framework לבין מסגרת NeMo generative AI ומודל Llama Nemotron Reasoning, במטרה לשפר את יכולות הסימולציה והאופטימיזציה בתחומים מגוונים. ● פיתוח מודלים דיגיטליים תאומים במאמצים לקיצור זמני הפיתוח והפחתת עלויות בתהליכי תכנון מרכזי נתונים.

שני הצדדים צופים כי שיתוף פעולה זה יספק למשתמשים גישה לתשתיות ולכלים המתקדמים ביותר, ובכך יאפשר פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרי תכנון מורכבים אשר עד כה נחשבו בלתי אפשריים במסגרת התהליכים הסטנדרטיים.

הפוסט קיידנס הכריזה על הרחבת השותפות עם NVIDIA תתמקד בהנעת הפיתוח של מחשוב מואץ וסוכני AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company), יצרנית השבבים המובילה בעולם, חנכה בסוף השבוע מפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 2 ננומטר בעיר הדרומית קאושיונג שבטאיוואן – אף על פי שהיא מרחיבה במקביל את פעילותה בארצות הברית בהשקעה של 100 מיליארד דולר.

המפעל החדש צפוי להתחיל בייצור סדרתי במחצית השנייה של שנת 2025, והוא יעסיק כ־7,000 עובדים בתחום ההיי-טק. מדובר במהלך שיחזק את מיקומה המרכזי של טאיוואן בשרשרת האספקה הגלובלית של שבבים – כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.

סגן נשיא בכיר ומנהל התפעול המשותף של TSMC, יונג־פיי (Y.P.) צ'ן, אמר בטקס הפתיחה, ששודר בתחנות טלוויזיה מקומיות, כי טאיוואן תישאר הבסיס האסטרטגי והתפעולי של החברה:
"נמשיך לחפש מקומות להרחבת ההשקעות בטאיוואן. המחויבות שלנו לענות על צורכי הלקוחות הגלובליים נותרת איתנה."

ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו צ'ונג־טה, שהשתתף אף הוא באירוע, בירך את TSMC על כך שהיא שומרת את עיקר תשתיותיה על אדמת האי. "הבסיסים החשובים ביותר יישארו בטאיוואן," הדגיש. "TSMC תמיד תהיה הקבוצה הלאומית שלנו."

TSMC נחשבת ל"מגינה על המדינה", בשל חשיבותה האסטרטגית לכלכלת טאיוואן ולתעשיית השבבים העולמית. החברה מספקת שבבים מתקדמים לענקיות טכנולוגיה כגון אפל, אנבידיה ו־Qualcomm, ומהווה רכיב חיוני בשרשרת האספקה הטכנולוגית של ארה"ב.

למרות המתחים הגיאופוליטיים וקריאותיו החוזרות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב – ואף על רקע האפשרות שיוכרזו השבוע מכסים הדדיים חדשים על יבוא שבבים – גם ממשלת טאיוואן וגם TSMC מבהירות כי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ימשיכו להישאר בטאיוואן.

בנוסף למפעל החדש בקאושיונג, ייוצרו שבבי 2 ננומטר גם באתר המרכזי של החברה בעיר סינצ'ו.

הפוסט TSMC חונכת מפעל לייצור שבבים בגודל 2 ננומטר בטאיוואן – למרות ההתרחבות בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי הודעת התביעה הפדרלית הבלגית, חמישה אנשים נחשדים בשוחד ובארגון פשעים בפרק חקירת שחיתות בקישור לחברת Huawei. ארבעה מהם נחשדים בעבירות של שחיתות פעילה וארגון פשעים, בעוד שהנאשמים החמישי מואשם בהלבנת הון. בניגוד לנאשמים האחרים, האדם האחרון שוחרר בתנאים, אך לארבעת החשודים האחרים הונפק צו מעצר.

החקירה, שהתעצמה בעקבות חשדות לשוחד על ידי לוביסטים של Huawei, כללה ביצוע חיפושים במשרדי הפרלמנט האירופי בבריסל ביום שני, וכן במשרדי Huawei במרכז בבריסל. כמו כן, נערכו חיפושים ב-21 בתים ברחבי בריסל, אזורי פלנדריה וולוניה, ובפורטוגל.

ב-13 במרץ נחסמו שני משרדים בבריסל, אחד ששייך לעוזריו של מרקו פלקונה (איטליה/ EPP), ואחד של אדם מושתאר, עוזרו של ניקולה מינצ'ב (בולגריה/ Renew Europe). מאז, מרקו פלקונה הוציא הצהרה בה נאמר כי המשרד ששויך לעוזריו חזר לסדרו, אך הוא מציין כי נבחנת האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים בגין נזק למוניטין בעקבות האירועים האחרונים.

המשטרה כבר חיפשה את משרדי Huawei במרכז בבריסל, כאשר החקירה עלתה בעקבות דיווחים בתקשורת, בין היתר מהעיתון Le Soir, שטען כי לוביסטים העובדים עבור החברה הסינית חשודים בשוחד חברי הפרלמנט האירופי, במטרה לקדם את המדיניות המסחרית של Huawei באירופה.

Huawei הגיבה לטענות והדגישה כי היא מתייחסת להאשמות ברצינות רבה, ותודיע בהקדם למבצעי החקירה על מנת לספק מידע רלוונטי. משרד התביעה הבלגי מציין כי הוא סבור כי שורשי השחיתות החלו כבר בשנת 2021.

החקירה מגיעה בתקופה בה סוגיות של שחיתות והליכים משפטיים במוסדות האירופיים נמצאים במוקד הציבורי, והאירוע עלול להשפיע על תדמית הפרלמנט האירופי במישור הבינלאומי. במסגרת ההליכים, נאספו ראיות נוספות במשרדים ובבתי הנחשדים, והחקירה צפויה להמשיך בעקביות על מנת להאיר את כל ההיבטים של המקרה.

בינתיים, הפרלמנט האירופי הגיב באופן מיידי על ידי איסור זמני על כניסת לוביסטים של Huawei למתחם הפרלמנט, כהנחיה מונעת בהתאם לכללי האבטחה הקפדניים של הארגון. האירועים הללו מדגישים את הצורך בהמשך פיקוח ובקרה על השפעתם של גורמים חיצוניים על תהליכים פוליטיים ומשפטיים באירופה.

הפוסט חמישה נאשמים בחקירת שחיתות בפרלמנט האירופי בעקבות חשד לשוחד מטעם Huawei הופיע לראשונה ב-Chiportal.