מסמך חדש של Observer Research Foundation (ORF), שפורסם ב־29-12-2025, בוחן את שרשרת האספקה העולמית של השבבים ומציע לקחים לשלב הבא של “משימת השבבים של הודו”. הטענה המרכזית: לשבבים יש שרשרת ייצור מפוצלת ומורכבת במיוחד — תכנון, ייצור פרוסות שבבים (fabs), והרכבה-בדיקה-סימון-אריזה (ATMP/OSAT) — ולכן ניסיון לבנות “עצמאות מלאה” במהירות עלול להיות יקר, איטי ומסוכן.

לפי המסמך, משבר הקורונה חשף עד כמה שרשרת האספקה שבירה: מספיק כשל נקודתי — מחסור בחומרי גלם וגזים, תקלה במפעל מרכזי, שריפה, רעידת אדמה או בצורת — כדי לגרור עיכובים בייצור מכוניות, אלקטרוניקה ותשתיות תקשורת. לכך מצטרפת היריבות הטכנולוגית בין ארה״ב לסין, שמציבה שבבים וציוד ייצור בלב מאבקי כוח, לרבות מגבלות יצוא ומדיניות “friendshoring” שמנסה להעביר פעילות למדינות ידידותיות.

המסמך מדגיש שהקושי אינו רק גיאופוליטי אלא גם כלכלי-פיזיקלי: ייצור מתקדם דורש השקעות עצומות, ידע מצטבר וציוד ייעודי שמגיע ממספר קטן של ספקים. לכן גם אם הודו מציעה תמריצים נדיבים, אין דרך “להעתיק” בן לילה יכולות של מובילות כמו טייוואן או דרום קוריאה. מכאן מגיעה הביקורת: האסטרטגיה ההודית רחבה מדי — פיזור מאמצים בין מפעלים, אריזה, חומרים, הכשרות ומו״פ — ועלולה לא לייצר מסה קריטית באף תחום.

ההמלצה המרכזית היא מעבר מגישה שאפתנית של “שרשרת מלאה” לגישה פרקטית של “חוליה חיונית”: להתמקד בתכנון שבבים וב-ATMP/OSAT, תחומים שבהם הודו יכולה להתקדם מהר יותר, לנצל יתרונות בכוח אדם ובתעשייה, ולהפוך לשותפה שקשה לעקוף בשרשרת העולמית. לצד זאת, המסמך מציע לבנות “קשרים לאחור” — תעשיות תומכות של כימיקלים, גזים וחלקי ציוד — לגבש מסמך אסטרטגיה ארוך טווח עם אבני דרך, להגביר השקעה במו״פ, ולשלב את מערכת הביטחון כעוגן ביקוש (בעיקר לשבבים בצמתים “בוגרים”). לבסוף הוא מזהיר: מיקום מפעלים חייב להתבסס על מים, חשמל, לוגיסטיקה ותשתיות — כי טעויות כאן “אוכלות” את יתרון הסבסוד.

הפוסט הודו חייבת למקד את “משימת השבבים” בתכנון ובאריזה — ולא לרדוף אחר שרשרת מלאה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין מהדקת את מדיניות “ההסתמכות העצמית” בשבבים: הרשויות בבייג’ינג החלו לדרוש מיצרניות שבבים מקומיות להשתמש בלפחות 50% ציוד ייצור שבבים בסין (כלומר ציוד מתוצרת מקומית) כאשר הן מקימות או מרחיבות קווי ייצור חדשים. הדרישה, שנמסרה לחברות בהקשר של קבלת אישורי ממשל מחוזי לפרויקטים, אינה מעוגנת בשלב זה במסמך פומבי רשמי, אך לפי המקורות היא מיושמת בפועל במסגרת תהליכי האישור.

דרישה לא רשמית, עם הקלות לקווים מתקדמים

לפי דיווח של רויטרס, חברות שמבקשות אישור להקמת מפעל חדש או להרחבת קיבולת ייצור נדרשות להציג תכנית שמראה כי לפחות מחצית מהציוד בקו החדש הוא מתוצרת מקומית. עם זאת, בקווי ייצור מתקדמים יותר – שבהם לסין עדיין חסרים כלים מקבילים לחלק מהטכנולוגיות המערביות – הדרישה עשויה להיות גמישה יותר. היעד ארוך הטווח, לפי המקורות, הוא להגיע לשימוש של 100% ציוד מקומי לאורך שרשרת הייצור. (Reuters)

המהלך מגיע על רקע מגבלות יצוא אמריקניות מאז 2022 על ציוד ייצור מתקדם לסין, שמקשות על יצרניות מקומיות לשדרג קווי ייצור ולהתקדם לצמתים חדישים גם כאשר יש להן ידע תכנוני או ביקוש פנימי.

מי מרוויח: יצרניות הציוד הסיניות, ומי נדחק החוצה

הכיוון המוצהר של בייג’ינג אינו רק “לייצר שבבים בסין”, אלא גם לייצר את המכונות שמייצרות את השבבים. לפי רויטרס, חברות ציוד מקומיות כמו Naura ו-AMEC מקבלות רוח גבית חזקה: למשל, ציוד חריטה (etching) – תחום שנשלט לאורך שנים בידי ספקים זרים – נבחן לפי הדיווח גם בקווי ייצור מתקדמים, כולל אצל SMIC, בית היציקה הגדול במדינה.

בה בעת, המקורות מציינים שהאצה כזו נועדה גם ללחוץ החוצה ספקיות זרות, בשוק שבו לסין היה בעבר משקל רכישה גדול עבור חברות אמריקניות, יפניות ואירופיות.

ההקשר הרחב: מרוץ כלים, EUV, וסנקציות מתהדקות

הדיווח על כלל ה-50% מתפרסם בשבוע שבו רויטרס דיווחה גם כי בסין מתקדמים ניסויי אב־טיפוס של מכונת ליתוגרפיה EUV – רכיב מפתח בייצור שבבים בחזית הטכנולוגית – אך בשלב זה מדובר במערכת שנמצאת בבדיקות, ולפי המקורות עדיין לא הפיקה שבבים עובדים.

במקביל, גם ארה״ב ממשיכה לכוונן את מנגנון הפיקוח: רויטרס דיווחה כי וושינגטון העניקה אישור שנתי ל-2026 לסמסונג ול-SK hynix לשילוח ציוד ייצור למפעלים שלהן בסין, במקום הסדרים רחבים יותר שהיו בעבר. (Reuters)

בשורה התחתונה, הדרישה החדשה מאותתת שסין מוכנה לשלם “מחיר יעילות” בטווח הקצר כדי לבנות עצמאות בטווח הארוך – ושמבחינתה ציוד ייצור שבבים בסין אינו רק יעד תעשייתי, אלא יעד אסטרטגי.

אמפ״מ
כותרת:
כותרת משנה: לפי רויטרס,תגיות: שבבים, ציוד לייצור שבבים, סין, ארה״ב-סין, מגבלות יצוא, רויטרס, SMIC, Naura, AMEC, EUV, ליתוגרפיה
ביטוי מפתח: ציוד ייצור שבבים בסין
נרדפים: ציוד ייצור שבבים מקומי בסין, מכונות לייצור שבבים בסין, הסתמכות עצמית בשבבים, תעשיית ציוד שבבים סינית, רגולציית שבבים בסין
SLUG: china-50-percent-domestic-semiconductor-equipment-rule-2025

הפוסט סין דורשת מיצרניות שבבים: לפחות 50% ציוד ייצור מקומי בקווי ייצור חדשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"לית חברת הפודטק Meala הדר אקהויז רזמוביץ׳, הציגה השבוע במפגש הסיליקון קלאב, את החזון והפתרון של החברה לאחד האתגרים הגדולים של תעשיית המזון כיום: כיצד לספק לצרכנים מוצרים טעימים ואיכותיים עם רשימת רכיבים קצרה, נקייה ומובנת.

"הצרכן של היום הוא לא הצרכן של פעם", פתחה רזמוביץ׳ את הרצאתה. "הוא רוצה לדעת מה הוא מכניס לגוף שלו". לדבריה, המגמה העולמית ברורה: צרכנים הופכים למודעים ומדויקים יותר בבחירות שלהם. הם בוחנים בקפידה את רשימת הרכיבים על גבי האריזות, ומתרחקים ממוצרים המכילים שמות ארוכים ובלתי מוכרים כמו מייצבים, הידרוקולואידים ומתחלבים כימיים. "על פי נתונים גלובליים, 67% מהצרכנים בעולם בודקים את רשימות הרכיבים ומוטרדים ממה שהם רואים שם", הדגישה.

המגמה הזו, המכונה "Clean Label" (תווית נקייה), מציבה אתגר עצום בפני תעשיית המזון, ובמיוחד בפני יצרני תחליפי הבשר, החלב והביצים. אותם רכיבים "לא רצויים" הם אלו שמעניקים למוצרים את המרקם, היציבות וה"ביס" הנכון – תכונות המכונות בעגה המקצועית "פונקציונליות". החלופה הנפוצה לרכיבים אלו, ביצים, סובלת בעצמה מבעיות קשות של תנודתיות במחירים, שרשרת אספקה לא יציבה ואלרגניות.

הפתרון: חלבון אפונה עם "כוחות על"

כאן נכנסת לתמונה חברת הפודטק הישראלית Meala. החברה פיתחה פלטפורמה טכנולוגית ייחודית, המוגנת בפטנטים, אשר מעניקה לחלבונים צמחיים פשוטים ומוכרים, ובראשם חלבון אפונה, תכונות פונקציונליות מתקדמות. "לקחנו חלבון אפונה, רכיב שכולם מכירים ואוהבים, ופיתחנו תהליך שמעניק לו יכולות שהוא לא החזיק בהן קודם", הסבירה רזמוביץ׳.

באמצעות תהליכים פיזיקליים ואנזימטיים, הטכנולוגיה של Meala הופכת את חלבון האפונה הרגיל לחומר גלם המסוגל לייצר ג'ל יציב (כמו בחביתה שהופכת מנוזל למוצק), לקשור מים ושמן (אימולסיה) ולהעניק מבנה ומרקם למוצרים.

המשמעות היא מהפכנית עבור יצרני המזון. במקום להשתמש ברשימה ארוכה של מייצבים ותוספים כימיים, הם יכולים להשתמש ברכיב אחד, טבעי ומוכר של Meala, ולהדפיס על האריזה בפשטות: "חלבון אפונה". התוצאה היא לא רק מוצר עם תווית נקייה יותר, אלא לעיתים קרובות גם עם ערכים תזונתיים משופרים – פחות קלוריות, פחות שומן ויותר חלבון.

מהבטחה למסחר: "אנחנו כבר עובדים עם התעשייה"

Meala, הפועלת במודל B2B (עסק לעסק), אינה מוכרת מוצר סופי לצרכן, אלא מספקת את הרכיב החדשני שלה ליצרניות מזון ותאגידי ענק בתחום חומרי הגלם. "אנחנו כבר בשלב הסקייל-אפ המסחרי", ציינה רזמוביץ׳, והוסיפה כי לחברה יש כבר שני הסכמים מסחריים משמעותיים. "הדרך שלנו היא לעבוד עם ה'מייקרוסופט' של עולם הרכיבים, חברות הענק שמספקות חומרי גלם לתעשייה כולה".

החברה, שכבר השלימה סבב גיוס הון (Seed), רשמה שני פטנטים על הטכנולוגיה שלה בארה"ב, באירופה ובישראל.

הפוסט חלב מאפונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה השלימה רכישת מניות של אינטל בהיקף של 5 מיליארד דולר, במסגרת עסקה שעליה הוכרז כבר בספטמבר. אינטל דיווחה במסמך רשמי כי אנבידיה רכשה 214,776,632 מניות במחיר של 23.28 דולר למניה – עסקת “הנפקה פרטית” (private placement) שהזרימה לאינטל 5 מיליארד דולר במזומן. (Reuters)

מה בדיוק בוצע כעת
לפי הדיווח, העסקה בוצעה בהתאם להסכם רכישה שנחתם ב־15 בספטמבר 2025, כאשר המניות הוקצו לאנבידיה ישירות בעסקה שאינה פתוחה לציבור. בכמה דיווחים נכתב כי מדובר בהחזקה של “כ־4%” באינטל (בהתאם למבנה ההון לאחר ההקצאה). (Investing.com)

האישור הרגולטורי והתגובה בשוק
רשויות ההגבלים בארה״ב אישרו את ההשקעה לאחרונה, וה-FTC פרסמה הודעה על אישור המהלך מוקדם יותר החודש. במסחר המוקדם ביום פרסום הדיווח (שני, 29.12.2025) מניית אנבידיה נחלשה ומניית אינטל כמעט שלא השתנתה. (Reuters)

יותר מכסף: שותפות מוצרים
ברקע העסקה נמצא גם שיתוף פעולה עסקי-טכנולוגי שעליו הצהירו החברות כבר בספטמבר: שילוב מעבדי אינטל עם מאיצי AI של אנבידיה בשרתי בינה מלאכותית, ותכנון שבבי PC עתידיים של אינטל שישלבו “צ’יפלטים” גרפיים מסדרת RTX. (NVIDIA Newsroom)

נכון לעכשיו, לא דווח על שינוי בבעלות או בשליטה באינטל; מדובר בהשקעה פיננסית-אסטרטגית שמחזקת את קופת המזומנים שלה, לצד מסר לשוק על עומק שיתוף הפעולה בין שתי ענקיות השבבים. (Reuters)

הפוסט אנבידיה השלימה השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל: רכשה כ־214.8 מיליון מניות בעסקה פרטית. הופכת לבעל עניין באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מכונות ה-EUV של ASML – שמחירן לפי Le Monde כ-340 מיליון אירו ליחידה – הן כלי הייצור שמאפשר “לחרוט” את המאפיינים הזעירים ביותר על גבי פרוסות שבבים, ולכן נחשבות חיוניות לייצור שבבים עבור עומסי עבודה של AI, ובפרט AI יוצר. (Le Monde.fr)
במונחים עסקיים, מדובר גם באחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות באירופה: Le Monde מציין ש-ASML מעסיקה כ-43 אלף עובדים וששווייה הוערך סביב 355 מיליארד אירו.

החשש הגדול: ירידה חדה בסין שלא בטוח ש-AI במערב “יכסה”

מנכ״ל החברה, כריסטוף פוקה (Christophe Fouquet), שנכנס לתפקידו ב-2024 אחרי פטר ונינק, התריע בפני Le Monde מפני “אי-ודאות גוברת” – ובראשה האפשרות לצניחה במכירות לסין, שהייתה יעד משמעותי במיוחד.
במקביל, בדוחות ובדיווחים עסקיים מהחודשים האחרונים ניכר המתח: מצד אחד, ASML נהנית מהאצה בהשקעות בתשתיות AI; מצד שני, היא עצמה מאותתת שהיקף ההזמנות מסין צפוי להיחלש, לאחר שסין היוותה קרוב לשליש ממכירות כלי הייצור שלה בתקופה ניכרת של 2025. (Reuters)

יצוא, מגבלות והלחץ הביטחוני: גם “ציוד ישן” הופך נפיץ

העימות אינו רק כלכלי. בשבועות האחרונים דווח כי נתוני סחר ומקורות נוספים הצביעו על לקוחות של ASML עם זיקות לגופים הקשורים לצבא הסיני; ASML מסרה כי היא פועלת לפי חוקי היצוא וכל עסקה הייתה ברישוי או פטורה ממגבלות.
במקביל, סין מנסה לעקוף את צוואר הבקבוק בדרכים אחרות – למשל בשדרוג מערכות DUV ישנות יותר של ASML כדי לדחוף ייצור לצמתים מתקדמים יותר באמצעות טכניקות מרובות-דפוסים ורכיבי Aftermarket.

סין היא הזירה הקריטית בסיפור של ASML – גם כלקוחה ענקית וגם כמקור הסיכון הגיאו־פוליטי הגדול ביותר: לפי רויטרס, סין הייתה השוק הגדול ביותר של ASML ב-2024 עם כ-36% מהמכירות (כ-10 מיליארד אירו), וברבעון השלישי של 2025 היקף ההזמנות מסין הגיע אפילו ל-42% ממכירות הרבעון – ואז ASML עצמה הזהירה שהביקוש הסיני צפוי לרדת משמעותית בשנה שלאחר מכן. הרקע הוא מגבלות יצוא שמתהדקות בהדרגה: מכונות EUV המתקדמות היו תחת רישוי יצוא זמן רב, ומאז 2019–2023 הלחץ האמריקני הוביל גם להגבלות/רישוי על חלק מכלי ה-DUV המתקדמים – מצב שמאיים על מכירות לסין, שלפי Le Monde היו “מעל 30%” מהיקף פעילות/תפוקה בתקופה האחרונה.

בתוך הסביבה הזו, סין פועלת בכמה מסלולים מקבילים כדי “לסגור פער”:

(1) מקסום מה שיש – רכישה ושדרוג של מערכות DUV קיימות וציוד משומש דרך שוק משני ומכירות פומביות, כדי לדחוף יכולות ייצור קדימה גם בלי EUV.

(2) בניית תחליף מקומי – דיווחים על ניסויים של SMIC במכונת ליתוגרפיה immersion DUV מתוצרת סינית שמכוונת תחילה ל-28 ננומטר, עם שאיפה להשתפר בהמשך באמצעות “ריבוי דפוסים” (multipatterning), והטמעה מלאה יותר שנרמז כי מיועדת סביב 2027.

(3) ניסיון לקפוץ מדרגה ל-EUV דרך הנדסה הפוכה ומיזמי־ענק חשאיים: לאחרונה החלו הסינים ב“מגה־פרויקט” הכולל גם בחינה/שחזור רכיבים ממכונות EUV ו-DUV, עם יעדים שאפתניים אך לוחות זמנים שנחשבים קשים מאוד. במקביל, המתח הפוליטי גובר גם סביב “מי בדיוק” מקבל את הציוד – תחקיר בתקשורת ההולנדית העלה שלפחות לקוח אחד קשור לגופים בעלי זיקה לצבא הסיני, ו-ASML השיבה שהיא פועלת לפי חוקי היצוא ושכל מכירה הייתה ברישוי או פטורה ממגבלות.

הפוסט ASML בלב העימות בין ארה״ב לסין במירוץ ל-AI: מונופול ה-EUV שמכריע מי יוכל לייצר שבבים מתקדמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Weebit Nano‏ (ASX:WBT)‏, מפתחת ומעניקת רישיונות מובילה לטכנולוגיות זיכרון מתקדמות עבור תעשיית המוליכים למחצה העולמית, הודיעה כי העניקה רישיון לטכנולוגיית זיכרון הגישה האקראית ההתנגדותי (ReRAM) שלה ל־Texas Instruments‏ (TI) – חברה גלובלית בתחום המוליכים למחצה המפתחת, מייצרת ומשווקת שבבים אנלוגיים ושבבי עיבוד משובץ.

על פי תנאי ההסכם, טכנולוגיית ה־ReRAM של Weebit תשולב בצמתי הייצור המתקדמים של TI עבור שבבי עיבוד משובץ. ההסכם כולל רישוי קניין רוחני, העברת טכנולוגיה, תכנון והסמכה (qualification) של Weebit ReRAM בתוך טכנולוגיות התהליך של TI.

Weebit ReRAM הוא זיכרון לא־נדיף (NVM) בעל צריכת הספק נמוכה ובעלות יעילה, שהוכיח שמירת נתונים מצוינת בטמפרטורות גבוהות, והוסמך לעמידה בתקן AEC-Q100 לפעולה ב־150 מעלות צלזיוס.

עמיחי רון, סגן נשיא בכיר, TI Embedded Processing, אמר: “אנחנו נרגשים לשתף פעולה עם Weebit Nano כדי לשלב טכנולוגיית זיכרון ReRAM בטכנולוגיות התהליך ובמוצרים שלנו. שיתוף הפעולה בין TI ל-Weebit Nano יאפשר ללקוחותינו גישה לטכנולוגיית NVM מובילה בתעשייה מבחינת ביצועים, קנה מידה ואמינות – ויעזור לנו לחזק את מעמדנו כספק מוביל של מעבדים משובצים.”

קובי חנוך, מנכ״ל Weebit Nano, אמר: “TI היא אחת מיצרניות השבבים המשולבות (IDM) המובילות בעולם, ומייצרת עשרות מיליארדי שבבים מדי שנה. ההסכם הזה הוא איתות חזק נוסף לכך שהתעשייה נעה לכיוון ReRAM כיורשת של זיכרון הפלאש בתכנוני SoC. הוא גם מחזק את מעמדה של Weebit כספקית העצמאית המובילה של טכנולוגיית ReRAM.”

אודות Weebit Nano Limited

Weebit Nano Ltd. היא מפתחת ומעניקת רישיונות מובילה לטכנולוגיית זיכרון מתקדמת למוליכים למחצה. טכנולוגיית Resistive RAM ‏(ReRAM או RRAM) פורצת הדרך של החברה נותנת מענה לצורך ההולך וגובר בפתרונות זיכרון בעלי ביצועים גבוהים משמעותית וצריכת הספק נמוכה יותר במגוון מוצרי אלקטרוניקה חדשים, כגון התקני האינטרנט של הדברים (IoT), טלפונים חכמים, רובוטיקה, כלי רכב אוטונומיים, תקשורת דור 5 ובינה מלאכותית. Weebit ReRAM מאפשר לאלמנטים של זיכרון מוליכים למחצה להיות מהירים יותר, זולים יותר, אמינים יותר וחסכוניים יותר באנרגיה בהשוואה לפתרונות המבוססים על זיכרון פלאש קיים. מכיוון שהטכנולוגיה מבוססת על חומרים ידידותיים לקווי ייצור (fab-friendly), ניתן לשלב אותה במהירות ובקלות בתהליכי ייצור קיימים, ללא צורך בציוד מיוחד או בהשקעות גדולות. מידע נוסף באתר: www.weebit-nano.com.

הפוסט טקסס אינסטרומנטס רוכשת רישיון לטכנולוגיית ReRAM של Weebit Nano לשילוב בשבבי עיבוד משובץ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה על עסקה חריגה עם חברת השבבים האמריקנית גרוק (Groq) (בשונה מתוכנת הבינה המלאכותית GROK של אילון מאסק), שבמסגרתה אנבידיה תקבל רישוי לא־בלעדי לטכנולוגיית האינפרנס (inference) של גרוק, ובמקביל מייסד החברה והמנכ״ל ג׳ונתן רוס (Jonathan Ross), נשיא החברה סאני מדרה (Sunny Madra) וחברי צוות נוספים יעברו לאנבידיה. גרוק, מצידה, תמשיך לפעול כחברה עצמאית, כשסיימון אדוארדס (Simon Edwards) נכנס לתפקיד המנכ״ל, ושירות GroqCloud ימשיך לפעול “ללא הפרעה”. (Groq)

CNBC העריכה את שווי העסקה בכ־20 מיליארד דולר, אך תנאיה הכספיים לא פורסמו רשמית.

עסקת רישוי ולא רכישה מלאה

גרוק הדגישה בהודעתה כי מדובר בהסכם רישוי לא־בלעדי לטכנולוגיית האינפרנס שלה, ולא במכירת החברה כישות תאגידית. המבנה מזכיר מגמה רחבה בתעשייה: חברות טכנולוגיה גדולות מבצעות “רכישת יכולות” דרך רישוי וקבלת צוותי מפתח, לעיתים כדי לצמצם חיכוך רגולטורי ביחס לרכישות מלאות.

למה גרוק מעניינת את אנבידיה

גרוק נוסדה ב־2016 וממותגת כשחקנית ממוקדת אינפרנס – שלב ההרצה של מודלי בינה מלאכותית לאחר האימון. הטכנולוגיה של גרוק מכוונת לעיבוד אינפרנס מהיר ובזמני השהיה נמוכים, ונשענת בין היתר על שימוש בזיכרון SRAM על־השבב לצמצום צווארי בקבוק.

עוד נכתב כי רוס הוא יוצא גוגל שהיה מעורב בהקמת תוכנית שבבי ה-AI של החברה, כולל Tensor Processing Unit (TPU), שמתחרה בגישה של אנבידיה בעומסי עבודה של בינה מלאכותית.

ההקשר הרחב: “אקווהייר” ורישוי במקום רכישה

העסקה עם גרוק מצטרפת לעסקאות נוספות שבהן אנבידיה בחרה במבנה של רישוי וגיוס צוותים במקום רכישה מלאה. בספטמבר 2025, למשל, דווח כי אנבידיה שילמה למעלה מ־900 מיליון דולר כדי לגייס את מנכ״ל Enfabrica וצוותים נוספים, ולקבל רישוי לטכנולוגיה של החברה.

אם אכן מדובר בהיקף של כ־20 מיליארד דולר, זו תהיה העסקה הגדולה ביותר של אנבידיה עד כה, בהשוואה לרכישת מלאנוקס (Mellanox) שהושלמה ב־2020 לפי שווי עסקה של כ־7 מיליארד דולר. (NVIDIA Newsroom)

במילים אחרות, עסקת אנבידיה-גרוק אינה עוד “קנייה קלאסית” של סטארט-אפ, אלא מהלך שמחבר בין רישוי טכנולוגיה, קליטת הנהלה וצוותי ליבה, והרחבת היצע לאינפרנס בזמן אמת – זירה שהופכת מרכזית ככל שהשוק עובר בהדרגה מהדגש על אימון (training) לדגש על הרצה (inference).

הפוסט אנבידיה ו-GROQ חותמות על עסקת רישוי: בכירים עוברים לאנבידיה; השווי מוערך בכ־20 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בניתוח שפרסם דניאל נני באתר SemiWiki נטען כי Taiwan Semiconductor Manufacturing Company‏ (TSMC) נחשבת בעיני רבים ל”מפעל השבבים המהימן” (The Trusted Foundry) – לא בגלל יתרון יחיד, אלא בזכות שילוב נדיר של מודל עסקי ניטרלי, הובלה טכנולוגית, משמעת ייצור והגנה על קניין רוחני. (SemiWiki)

ניטרליות מול הלקוחות וחומת אש סביב ה-IP

בלב הטיעון עומד מודל ה-pure-play foundry: בניגוד ליצרניות משולבות (IDMs) כמו אינטל וסמסונג, שמעצבות וגם מייצרות שבבים, TSMC מתמקדת בייצור עבור צדדים שלישיים ואינה מתחרה בלקוחותיה. לפי SemiWiki, החברה גם שומרת “חומת אש” בין תכנוני לקוחות – מה שמקטין חשש שידע או קניין רוחני ישמשו נגד הלקוח.

הובלה בצמתי ייצור, תפוקות ומצוינות תפעולית

הנקודה השנייה היא ביצועי הייצור בפועל: SemiWiki מדגישים כי TSMC הובילה (או הייתה “הטובה באופן מכריע”) בייצור המוני בצמתים מתקדמים כמו 7 ננומטר, 5 ננומטר ו-3 ננומטר, ובתפוקות (yields) גבוהות. לטענת הכותב, האמון בענף לא נמדד רק בחדשנות, אלא ביכולת להביא אותה לייצור יציב, בהיקף גדול, בלוחות זמנים צפויים – “סיליקון צפוי” שחברות יכולות לבנות עליו מחזורי מוצר של מיליארדים.

אקו־סיסטם “Grand Alliance”, תכנון קדימה והתרחבות גלובלית

עוד רכיב שהודגש הוא “הבלתי-נמנעות” של TSMC בזכות היקפי ההשקעה והאינטגרציה עם האקו־סיסטם: שיתופי פעולה עם ספקיות ציוד (כמו ASML ו-Applied Materials), כלי EDA כגון סינופסיס (Synopsys), קיידנס (Cadence) וסימנס EDA (Siemens EDA), וכן חברות IP כמו Arm ו-Analog Bits – במסגרת שמכונה “Grand Alliance”.
גם TSMC עצמה מתארת את Grand Alliance כמסגרת שמאחדת לקוחות ושותפי OIP, ומגדירה מטרה מפורשת: לסייע ללקוחות, לשותפים ול-TSMC “לנצח עסקית ולהישאר תחרותיים”. (TSMC)

לבסוף, מציין כותב המאמר גם גישה אסטרטגית ארוכת טווח – השקעות שמקדימות ביקוש כדי להבטיח קיבולת, במיוחד בתקופות מחסור – לצד דגש על ממשל תאגידי ואמינות גלובלית, כולל התרחבות לארה״ב, יפן ואירופה כחלק מחיזוק חוסן שרשרת האספקה.

הפוסט כך הפכה TSMC למפעל השבבים המהימן ביותר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש לשבבים ממשיך לעלות, בעיקר בגלל התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית, שרתים ומרכזי נתונים, וגם בזכות המשך המעבר לרכב חשמלי ומערכות סיוע נהיגה. לפי תחזית WSTS (ארגון הסטטיסטיקה העולמי של תעשיית המוליכים למחצה), שוק השבבים העולמי עשוי להגיע ב־2026 לכ־975.8 מיליארד דולר – גידול של כ־9.5% לעומת 2025. (WSTS) לפי PwC, המגמה הזו עשויה להימשך עד סוף העשור: השוק צפוי לצמוח מכ־627 מיליארד דולר ב־2024 ליותר מטריליון דולר ב־2030 (CAGR של כ־8.6%), כשפלחי “שרתים ורשת” ורכב הם בין המנועים המהירים ביותר. (PwC)

AI משנה לא רק את הביקוש, אלא גם את תהליך הפיתוח

המרוץ ליכולות AI לא מתבטא רק בכמות השבבים, אלא גם באופן שבו מתכננים ומייצרים אותם. יותר צוותים משתמשים בכלי תוכנה מבוססי למידת מכונה כדי לייעל תכנון, לאתר חריגות מוקדם יותר, ולצמצם סבבי תיקון יקרים – חלק מהתמונה הרחבה של “AI בתוך שרשרת הערך” של תעשיית השבבים. במקביל, ככל שיורדים לצמתים מתקדמים (ובהמשך גם לשיטות ייצור חדשות ואריזה מתקדמת), התכנון והאימות נעשים מורכבים יותר, והעלות הכוללת של פיתוח שבב עולה בהתאם.

אריזה מתקדמת, צ’יפלטים ו”צוואר הבקבוק” של ציוד הייצור

גם אם תחזית תעשיית השבבים ל־2026 מצביעה על צמיחה, בפועל התעשייה מתמודדת עם מגבלות כושר ייצור ועם השקעות ענק בציוד. SEMI צופה שמכירות ציוד הייצור לשבבים ימשיכו לטפס ויגיעו לכ־145 מיליארד דולר ב־2026 ולכ־156 מיליארד דולר ב־2027 – שיא חדש – בין השאר בגלל השקעות ב־HBM, ביכולות לוגיקה מתקדמות, וגם בגלל אימוץ רחב יותר של אריזה מתקדמת. (SEMI) במקביל, דיווח רויטרס מצביע על כך שהשקעות בציוד לייצור וופרים עשויות לעלות ל־126 מיליארד דולר ב־2026, כאשר אסיה ממשיכה להוביל בהיקפי ההשקעה.

גיאופוליטיקה, חומרים וקיימות: “ההפתעות” לא נעלמות

לצד הצמיחה, 2026 מגיעה עם סיכונים שמוכרים היטב מהשנים האחרונות: מתחים גיאופוליטיים, מגבלות סחר ויצוא, ותלות בחומרי גלם ותשתיות (אנרגיה, מים, כימיקלים). PwC מדגישה שהשוק צומח מהר מהכלכלה העולמית וצפוי להגיע ליותר מטריליון דולר עד 2030, אבל דווקא בגלל החשיבות שלו – הוא גם חשוף יותר לזעזועים בשרשרת האספקה וללחצים סביבתיים ורגולטוריים. (PwC)

בשורה התחתונה, תחזית תעשיית השבבים ל־2026 נשענת על ביקוש חזק שמגיע מ־AI ומרכב, אבל היא לא מבטיחה “שנה שקטה”: העלויות בצמתים מתקדמים, התחרות על ציוד ויכולת אריזה מתקדמת, והסיכונים הגיאופוליטיים – כולם נשארים חלק מהמשחק.

הפוסט תחזית ל־2026: תעשיית השבבים צומחת בזכות AI ורכב, אך נשארת תנודתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פאקס סיליקה: “שלום הסיליקון” של עידן ה-AI – ומה ישראל מרוויחה (וגם מסתכנת)

Pax Silica היא יוזמה אמריקנית חדשה, שהושקה בוושינגטון ב-12-12-2025, במטרה לבנות מסגרת שיתוף פעולה סביב נקודות החנק של הכלכלה הדיגיטלית: מינרלים קריטיים ואנרגיה, ייצור מתקדם, שבבים, תשתיות מחשוב־על, מרכזי נתונים ורשתות תקשורת – עד שכבת התוכנה ומודלי-היסוד של הבינה המלאכותית. (industry.gov.au)

השם עצמו נבחר במכוון: “Pax” במובן של יציבות ושגשוג, ו-“Silica” כרמז ישיר לחומר שממנו נגזר “סיליקון” – הבסיס לתעשיית השבבים. כך לפחות מוסבר בפרסומי משרד החוץ הישראלי. (משרד החוץ) פרשנים בתקשורת האמריקנית־טכנולוגית כבר הציגו זאת כהצבה מודרנית של “Pax” שמבוססת פחות על כוח צבאי ויותר על שליטה בתשתיות סיליקון ומחשוב.

מי חתום ומי “מדינות ליבה”

לפי נוסח ההצהרה הרשמי שפורסם על ידי ממשלת אוסטרליה, על ההצהרה חתמו שבע מדינות: ארה״ב, אוסטרליה, בריטניה, ישראל, יפן, דרום קוריאה וסינגפור.

במקביל, ישראל מציגה את האירוע כמסגרת של תשע “מדינות ליבה” שהשתתפו בכנס (כולל הולנד ואיחוד האמירויות). (משרד החוץ) כאן חשוב הניואנס: חלק מהדיווחים מדגישים שהולנד ואיחוד האמירויות נכחו אך לא חתמו בשלב הראשון – כלומר יש “רמות חברות” כבר מהיום הראשון.

מה המטרה בפועל: “Full-Stack”, השקעות ותיאום רגולטורי

ההצהרה עצמה מדברת על שיתוף פעולה לאורך כל ה”מחסנית”: החל מתוכנה ופלטפורמות ומודלי-יסוד, דרך רשתות, מחשוב ושבבים, ועד לייצור מתקדם, לוגיסטיקה, זיקוק/עיבוד מינרלים ואנרגיה. (industry.gov.au)

מעבר לשיתוף פעולה כללי, יש כאן שלושה רעיונות שמופיעים במפורש או משתמעים מאוד מהטקסט ומהתדרוכים סביבו:

• הפחתת “תלויות עודפות” ובניית חיבורים עם “שותפים אמינים” – נוסח שאינו מזכיר את סין בשם, אבל נכתב על רקע מלחמת שרשראות האספקה של השנים האחרונות.
• שיתוף פעולה השקעותי ותשתיתי: תיאום תמריצים, ביטחון השקעות, והנעה של הון פרטי לפרויקטים.
• תיאום סביב “כללי משחק”: מסגרות אכיפה והגנה על טכנולוגיות רגישות ותשתיות קריטיות, לצד שיח על עודף כושר ייצור והיצף (“dumping”).

חברת הייעוץ BGA העריכה שהיישום יכלול תמהיל של מימון/סבסוד פרויקטים, רגולציה, ובקרות יצוא, ושהמהלך יאיץ רירוט שרשראות אספקה – מה שיכול להעלות עלויות בטווח הקצר (מינרלים, מפעלי שבבים, דאטה־סנטרים וכבלי תקשורת תת־ימיים), אבל גם ליצור “חלון הזדמנויות” לפרויקטים במדינות החברות.

ומה זה אומר לישראל: קרדיט, גישה, וסימון צד

מבחינה ישראלית, עצם ההצטרפות מסמנת הכרה בכך שלישראל יש תפקיד במקטעים שהברית רוצה לחזק – בעיקר תכנון שבבים, תוכנה ושכבות אבטחת סייבר סביב “אקוסיסטם מהימן”. זה גם תואם את ההגדרה הרשמית של היוזמה ככזו שמכסה את כל הערך – ממינרלים ועד רשתות, דאטה־סנטרים ויישומי AI. (משרד החוץ)

נקודה רגישה שמרחפת מעל הכול היא שאלת גישה לשבבי AI מתקדמים. BGA מעריכה שחברות הבלוק עשויות ליהנות מיתרונות כמו גישה ל-“U.S. AI stack” ו”הקלה” בחלק ממגבלות היצוא, אך חשוב לומר בזהירות: בשלב הזה מדובר בעיקר בהצהרת כיוון והערכות – לא בהכרזה רשמית על ביטול רישיונות או פתיחה גורפת של מכירות שבבים מתקדמים.

מבחינה גיאופוליטית, זו גם הכרעה ערכית־טכנולוגית: היוזמה נולדה כדי לצמצם סיכוני “תלות אסטרטגית” במדינות שמוגדרות כגורם דאגה, ולכן היא בפועל מגדילה את המחיר של “גם וגם” מול סין – לטובת שייכות ברורה יותר לגוש המערבי בהובלת ארה״ב.

הפוסט ארה"ב השיקה את Pax Silica: קואליציה בת שבע מדינות לשרשרת האספקה בעידן ה-AI. ישראל בפנים! הופיע לראשונה ב-Chiportal.