כדי לשמר את ההובלה האמריקנית בתעשיית השבבים בעידן שאחרי חוק מור, משרד המסחר האמריקני מקדם ארבע תוכניות מחקר ופיתוח גדולות במסגרת חוק CHIPS, במטרה לתמוך בחדשנות מסחרית, בתעשיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים, אנרגיה וביטחון לאומי – ולהתחרות בעלייה המטאורית של סין בתחום. כך מציע דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקנית (SIA).

ארבע תוכניות הדגל החדשות:

1. המרכז הלאומי לטכנולוגיות מוליכים למחצה (NSTC)
   תקציב: 6.355 מיליארד דולר
   המרכז מיועד להעביר מחקרים מוקדמים לטכנולוגיות מסחריות רלוונטיות ולפתח חדשנות "במעלה ובמורד השרשרת" – מעיצוב ותכנון, דרך חומרים ועד ארכיטקטורת שבבים. המתקנים יכללו קווים לפיילוט ופרוטוטייפ, מתקן EUV, ומרכז לתכנון ושיתופי פעולה.
2. התוכנית הלאומית לייצור מתקדם של אריזות שבבים (NAPMP)
   תקציב: 3 מיליארד דולר
   תוכנית זו תתמקד באריזות מתקדמות לשבבים עבור יישומים מתקדמים בבינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים ומערכות ייעודיות. מוקמת תשתית כוללת של פס ייצור ניסיוני (pilot line), שמנוהלת על ידי Natcast.
3. מכון SMART USA למחקר מתקדם ו"תאומים דיגיטליים"
   תקציב: 285 מיליון דולר
   המכון יפתח טכנולוגיות סימולציה מבוססות תאומים דיגיטליים (Digital Twins) שיאפשרו לאתר תקלות ולבצע אופטימיזציה בתהליכי ייצור, תוך הפחתת עלויות הפיתוח בכ-40% וזמני פיתוח ב-35%. יפותחו גם תקנים תעשייתיים, שווקים דיגיטליים, ותוכניות הכשרה ייעודיות.
4. תוכנית המטרולוגיה של NIST
   תקציב: 252 מיליון דולר
   תוכנית זו תתמקד במדידות קריטיות לאימות תהליכים ואבחון תקלות, ותכלול גם פיתוח של ספריות נתונים, תוכנה ומשאבים דיגיטליים נוספים.

שינוי פרדיגמה בתעשייה – מעבר מעבר לחוק מור

במשך עשורים, קידמה התעשייה את חוק מור – הכפלה של מספר הטרנזיסטורים על גבי שבב אחת לשנתיים. אך כיום, צרכים חדשים כגון חיסכון באנרגיה, רוחב פס גבוה, עמידות בטמפרטורות קיצון ועיבוד מקבילי, מחייבים חדשנות בכל שכבות התכנון – תוכנה, אלגוריתמים, ארכיטקטורה, חומרים ואריזה.

ארבע התוכניות שואפות לצמצם את הפער בין מעבדות מחקר לבין פסי ייצור ("lab-to-fab"), ולאפשר שיתוף פעולה גם בין מתחרים – במרחב פרה-תחרותי – כדי להתמודד עם אתגרים מערכיים של ממש.

מסקנה

בעידן שבו סין משקיעה סכומי עתק במחקר ופיתוח שבבים כדי לעקוף את ארה"ב, מאמצים פדרליים אלה נועדו לבנות תשתית רחבת היקף שתמנף את המחקר, ההכשרה והייצור המקומי. המפתח ליתרון טכנולוגי הוא שיתוף פעולה בין ממשל, תעשייה ואקדמיה – והאמריקנים עושים צעד אסטרטגי נרחב כדי להבטיח את עליונותם בעשורים הקרובים.

הפוסט SIA: ארה"ב משקיעה יותר מ-10 מיליארד דולר במחקר שבבים – מפת דרכים חדשה מבטיחה שמירה על ההובלה הגלובלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המפעלים יוקמו בטקסס וביוטה וייצרו שבבים קריטים עבור אפל, NVIDIA, פורד ועוד – בשיתוף ממשל טראמפ

חברת Texas Instruments (TI) הודיעה כי תשקיע מעל 60 מיליארד דולר בהרחבת ייצור השבבים שלה בארצות הברית. ההשקעה תכלול הקמה או הרחבה של שבעה מפעלי ייצור (fabs) בטקסס וביוטה, ותביא ליצירת יותר מ-60 אלף מקומות עבודה, כך נמסר בהודעה לתקשורת.

המהלך מהווה שיתוף פעולה הדוק עם ממשל טראמפ, אשר חותר להחזיר את ייצור הטכנולוגיה החיונית לאדמת ארה"ב ולשמור על יתרון אמריקני מול סין בתחום השבבים והבינה המלאכותית.

לפי הודעת TI, מדובר ב"השקעת התשתית הגדולה ביותר אי פעם בייצור שבבים בסיסיים בארה"ב" – שבבים המשולבים כמעט בכל מוצר אלקטרוני, ממכשירי סמארטפון ועד למכוניות ומרכזי נתונים.

שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, ציין כי:

"הנשיא טראמפ הציב בראש סדר העדיפויות את הרחבת ייצור השבבים בארה"ב, והשותפות עם TI תבטיח את עתיד התעשייה לדורות."

בין החברות הפועלות בשיתוף עם TI נמצאות אפל, NVIDIA, פורד ואחרות. ההשקעה מצטרפת לשורת הכרזות נוספות בחודשים האחרונים: אפל התחייבה להשקיע 500 מיליארד דולר בארה"ב, ג'נרל מוטורס תשקיע 4 מיליארד דולר, ואילו OpenAI, אורקל וסופטבנק הקימו את חברת Stargate לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית אמריקאיות.

עם זאת, חלק מהחברות, כמו אפל ו-TSMC, כבר החלו בתוכניות להרחבת פעילותן בארה"ב לפני כהונתו השנייה של טראמפ. הנשיא עצמו ממשיך במדיניות הטלת מכסים נרחבת על מוצרים מיובאים – מדיניות שנועדה, לדבריו, להחזיר את הייצור הביתה ולשמור על יתרון טכנולוגי.

ממשל טראמפ רואה גם בתחום הבינה המלאכותית מרכיב קריטי בהובלה הטכנולוגית של ארה"ב, בייחוד לאחר שמודלים חדשניים זולים יחסית שפותחו בסין, כמו זה של DeepSeek, הדהימו את וול סטריט וסיליקון ואלי.

"ארצות הברית היא המובילה העולמית בבינה מלאכותית, ואנו מתכוונים להישאר כך," הכריז סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס בוועידת AI בפריז בפברואר האחרון.

הפוסט טקסס אינסטרומנטס תשקיע למעלה מ-60 מיליארד דולר בהקמת מפעלי שבבים בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מועצת השבבים של קנדה את דו"ח צוות העבודה לשנת 2025 בנושא פיתוח כישרונות וכוח עבודה בתעשיית השבבים, תחת הכותרת: "חיזוק הצינור האנושי לתעשיית השבבים למען תחרות גלובלית".

בין מחברי הדו"ח נמנית השותפה קוסמינה מוראריו (Cosmina Morariu) ממשרד Fragomen, שהובילה את פרק ההמלצות בתחום מדיניות ההגירה. הדו"ח מדגיש את הצורך הדחוף בצעדים לשיפור ניידות כוח אדם, למשיכת עובדים מיומנים ולטיפוח דור חדש של מומחים מקומיים בתעשיית הסמיקונדקטורים.

הצעדים המרכזיים שמפורטים בדו"ח כוללים:

• הרחבת תוכניות הכשרה והסמכה לבוגרי אוניברסיטאות בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה;
• קידום מסלולים יעילים להגירה מקצועית לקנדה;
• בניית מערך הסמכות ייעודיות לתעשיית השבבים;
• פיתוח שותפויות בין אקדמיה לתעשייה;
• והצבת תחום השבבים כיעד לאומי מרכזי בתכנון כוח האדם הקנדי.

מהדו"ח עולה כי הפער בכוח אדם מיומן מהווה חסם מרכזי ליכולתה של קנדה לשמור על תחרותיות גלובלית בתחום השבבים, במיוחד על רקע ההשקעות האסטרטגיות שנעשות בשנים האחרונות במדינות כמו ארה"ב, טייוואן, יפן והאיחוד האירופי.

המועצה מציעה כי באמצעות תכנון אסטרטגי של מדיניות הגירה, השקעה בהון אנושי ושיתוף פעולה חוצה מגזרים, תוכל קנדה להפוך למוקד חדשני מוביל בשרשרת האספקה הגלובלית של תעשיית השבבים.

הדו"ח המלא זמין להורדה באתר מועצת השבבים של קנדה.

הפוסט מועצת השבבים של קנדה פרסמה דו"ח מיוחד בנושא חיזוק ההון האנושי של קנדה לתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טייוואן הגבירה את מגבלות הייצוא של טכנולוגיות שבבים מתקדמות כאשר הכלילה את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות Huawei ו-SMIC (Semiconductor Manufacturing International Corp) ברשימת הישויות המוגבלות שלה – צעד המשקף התאמה לאסטרטגיית ארה"ב לבלימת התקדמותה הטכנולוגית של סין.

רשות הסחר של משרד הכלכלה הטייוואני פרסמה כי 601 גופים נוספים נכנסו לרשימה, בהם גם גורמים מרוסיה, איראן, פקיסטן ומיאנמר. הכללת Huawei ו-SMIC ברשימה זו מחייבת אישור ממשלתי מראש עבור כל ייצוא אליהם של טכנולוגיות, חומרי גלם או ציוד הקשור לשבבים.

השלכות אסטרטגיות על מאמצי סין בפיתוח שבבים

ההחרפה באה על רקע פריצות דרך טכנולוגיות של Huawei ו-SMIC, שב-2023 הציגו שבב סיני מתקדם ב-7 ננומטר בסדרת הסמארטפונים Mate 60 – מהלך שהפתיע את הממשל האמריקני. כעת, טייוואן מצטרפת לשורת צעדים בינלאומיים שנועדו לצמצם את הגישה של סין לרכיבי ליבה בשרשרת האספקה של שבבים מתקדמים, ובפרט כאלה הדרושים לפיתוח בינה מלאכותית.

למרות זאת, אנליסטים סבורים כי ההשפעה הישירה של הצעד מוגבלת – היות והחברות הסיניות כבר פועלות תחת מגבלות דומות מצד ארה"ב ונאבקות להגדיל את קיבולת הייצור העצמית שלהן.

TSMC במוקד

החלטת טייוואן מדגישה שוב את מקומה המרכזי בתעשיית השבבים העולמית, כמדינה שבה שוכנת TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה (foundry) הגדולה בעולם, וספקית קריטית לחברות כמו Nvidia. דיווחים קודמים העלו חששות בקרב רשויות אמריקאיות לאחר ששבב מתוצרת TSMC נמצא במוצר של Huawei, מה שהוביל לפתיחה בבדיקה של משרד המסחר האמריקאי.

רקע פוליטי

ההחלטה מגיעה גם על רקע התחזקות המתיחות בין טייוואן לסין, לאחר שנשיא טייוואן, לאי צ'ינג-דה, הגדיר את סין כ"ישות עוינת זרה". טייוואן מיישרת קו עם הגישה האמריקאית, השואפת לנתק את סין מגישה לטכנולוגיות ליבה, תוך שמירה על יתרון תעשייתי במירוץ הגלובלי אחר בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים.

משמעות גלובלית

בעוד Huawei ו-SMIC נחשבות לשני השחקנים המרכזיים בתחום השבבים הסיני, המגבלות החדשות צפויות לדחוף אותן להאצת פיתוחים עצמאיים וחיפוש אחר שרשראות אספקה חלופיות. עבור טייוואן, המהלך נועד לא רק להגן על יתרונה התעשייתי, אלא גם לשמש כלי מדיני-אסטרטגי במאבק הגלובלי על שליטה בטכנולוגיות קריטיות.

הפוסט טייוואן מחריפה את הפיקוח על יצוא שבבים – מכניסה את Huawei ו-SMIC לרשימת החברות האסורות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת NXP השלימה את רכישת TTTech Auto, החברה האוסטרית המתמחה בטכנולוגיות לרכב אוטונומי. המהלך יחזק את יכולתה של יצרנית השבבים ההולנדית להתמודד עם פיתוחים עתידיים בתחום. העסקה הוכרזה בינואר והושלמה כעת באופן סופי.

זו הרכישה השלישית של NXP בפרק זמן קצר. מוקדם יותר השנה רכשה החברה את Kinara תמורת 297 מיליון אירו ואת Aviva Links תמורת 235.5 מיליון אירו. במסגרת רכישת TTTech Auto, יצטרפו ל-NXP כ-1,100 עובדים נוספים.

פלטפורמה לעתיד

השילוב בין טכנולוגיית CoreRide של NXP לפלטפורמת התוכנה של TTTech Auto יאפשר ליצרניות הרכב לפשט משמעותית את תהליכי הפיתוח שלהן. ההיצע המשותף יסייע בגישור בין תוכנה לחומרה, יפחית את המורכבות ויחסוך בעלויות בדגמי הרכב של הדורות הבאים.

TTTech Auto תמשיך לפעול כחברה עצמאית בשוק, תוך שיתוף פעולה עם יצרני שבבים, יצרניות רכב ושותפות תוכנה שונות. ניטרליות זו אמורה לאפשר המשך פיתוח של טכנולוגיות הרכב מבוסס התוכנה. עם זאת, עדיין לא ברור האם מתחרותיה של NXP יראו בחציצה בין החברה האם לחברה הבת מספיק אמון כדי לשתף עמה פעולה באותה מידה.

עם זאת, NXP מתמודדת בתקופה האחרונה עם תוצאות עסקיות מאכזבות. באפריל הודיע המנכ"ל קורט סיוורס על עזיבתו לאחר שכיהן בתפקיד מאז 2020, ולפני כן שימש כחבר הנהלה מאז 2009. סיוורס גם נכח לאחרונה בסימפוזיון הטכנולוגי של TSMC באמסטרדם, שם הסביר כיצד החברה עושה שימוש בתהליכי ייצור שבבים זעירים יותר ויותר במערכות לרכב.

כותרת משנה:

נרדפים:

הפוסט NXP השלימה את רכישת TTTech Auto תמורת 625 מיליון דולר – ומזרזת את מהפכת הרכב מבוסס התוכנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בליבה של שינוי זה עומדת ההשקעה האסטרטגית של ישראל במערכות המונעות על ידי בינה מלאכותית. על פי משרד הביטחון הישראלי, המדינה השיקה יוזמה רב שנתית לשילוב בינה מלאכותית ורובוטיקה בפעולותיה הצבאיות, במיוחד אלו המכוונות לאיומים ארוכי טווח כמו איראן. זה כולל פיתוח פלטפורמות אוטונומיות, נחילי רחפנים ומערכות נתונים בזמן אמת שיכולות לזהות, לתעדף ולתקוף מטרות עם התערבות אנושית מינימלית.

אחת הפריצות דרך המשמעותיות ביותר הייתה השימוש בבינה מלאכותית באיסוף מודיעין ובניית בנק מטרות. על ידי עיבוד כמויות עצומות של תמונות לוויין, איסוף נתוני מודיעין ונתוני קוד פתוח, מערכות ישראליות יכולות כעת לזהות אתרי טילים נסתרים, מתקנים תת-קרקעיים ומשגרים ניידים עמוק בתוך שטח איראן. תובנות אלו מוזנות לאחר מכן למתקני תחמושת מונחית ומדויקת – שרבות מהן מופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, ומותאמים לקבלת החלטות בזמן אמת בתרחישי לחימה.

שילוב הטכנולוגיות הללו איפשר לישראל לבצע תקיפות כירורגיות הממזערות נזק משני תוך מיקסום ההשפעה האסטרטגית. דיווחים מצביעים על כך שבמהלך המבצעים האחרונים, כוחות ישראליים ניטרלו בהצלחה נכסים איראניים בעלי ערך גבוה, כולל מרכזי פיקוד ומחסני נשק, בסיוע בינה מלאכותית.

קפיצה הטכנולוגיהשל ישראל אינה מקרית. זוהי תוצאה של שנים רבות של השקעה אסטרטגית מצד מערכת הביטחון הישראלית במה שהיא מכנה "תוכנית רב שנתית לעומק" – מדובר ביוזמה מתוכננת שמטרתה להפוך את צה"ל לכוח דומיננטי מבחינה דיגיטלית המסוגל לפעול הרבה מעבר לגבולותיו. בלב השינוי הזה טמונה מחויבות לבינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות שנועדו לעקוף ולהיות חכמות יותר מאשר יריביתיה של ישראל בזמן אמת.

כבר בשנת 2023 בהיותו מנכ"ל משרד הבטחון הביע אייל זמיר, כיום רמטכ"ל צה"ל, את אמונתו בישומי הבינה המלאכותית. בין השאר צוטט בכנס הרצליה באומרו: המשימה שלנו היא להפוך את מדינת ישראל למעצמת AI ולהיות בראש רשימה מצומצמת מאוד של מעצמות החברות במועדון זה" –  בינואר 2025 בעת שחנך את מינהלת הבינה המלאכותית של משרד הבטחון אמר: היכולות שיפותחו במינהלת יובילו לעליונות מבצעית ולהכרעת המערכה העתידית בתנאים טובים יותר תוך צמצום פגיעה בחיי אדם".

העליונות הזו כבר מורגשת. בתקיפות האחרונות כנגד תשתיות צבאיות איראניות – כולל מחסני טילים ומרכזי פיקוד לכאורה – דווח כי כוחות ישראליים השתמשו במערכות מיקוד בסיוע בינה מלאכותית המסוגלות לנתח תמונות לוויין, מודיעין אותות והזנות מידע מרחפנים בזמן אמת כדי לזהות ולתעדף מטרות בעלות ערך גבוה. מערכות אלו, המופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, יכולות לעבד מערכי נתונים עצומים באלפיות השנייה, מה שמאפשר את מה שאנליסטים צבאיים מכנים "דומיננטיות החלטה" – היכולת לפעול מהר יותר ובדייקנות רבה יותר מהאויב.

ההשלכות עמוקות. במבצע אחד שדווח, רחפנים ישראליים המצוידים בתוכנת ניווט וזיהוי עצמים המונעת על ידי בינה מלאכותית הצליחו לחדור למרחב האווירי האיראני, להתחמק מגילוי מכ"ם ולשלוח מטענים בדיוק רב. בניגוד לתקיפות אוויריות מסורתיות, שלעתים קרובות מסתמכות על טייסים אנושיים וקואורדינטות מתוכנתות מראש, מערכות אוטונומיות אלו מסתגלות למציאות באמצע הטיסה, ומגיבות לתנאים משתנים ולמידע חדש תוך כדי תנועה.

מעבר זה לכיוון מערכות אוטונומיות אינו מוגבל רק לאוויר. יחידות רובוטיות קרקעיות ורחפנים ימיים משולבים גם הם בערכת הכלים המבצעית של ישראל, ויוצרים רשת רב-תחומית של פלטפורמות חכמות שיכולות לפעול יחד. מערכות אלו נועדו לא רק לתקוף אלא גם ללמוד – כל משימה מזינה נתונים בחזרה למודלים של למידת מכונה המשפרים ביצועים עתידיים.

מבקרים העלו חששות אתיים לגבי התפקיד הגובר של בינה מלאכותית בלוחמה, והזהירו מפני עתיד שבו מכונות מקבלות החלטות של חיים ומוות ללא פיקוח אנושי. ישראל, מצידה, מתעקשת שכל המערכות האוטונומיות יישארו תחת פיקוד אנושי וכי פרוטוקולים מחמירים מסדירים את השימוש בהן.

כבר כעת ברור, שהיתרון הטכנולוגי של ישראל מעצב מחדש את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון. איראן, אשר זה מכבר הסתמכה על כוחות שלוחיה (חיזבאללה, חמאס ודומיהם)  וטקטיקות הסתה כנגד ישראל וארה"ב, ניצבת כעת מול אויב המסוגל לנטרל איומים לפני שהם מתממשים. דבר זה אילץ את טהרן לחשוב מחדש על הדוקטרינה הצבאית שלה. כיום יש כבר דיווחים המצביעים על כך שאיראן מאיצה את יכולות הבינה המלאכותית והסייבר שלה בתגובה.

ההשלכות הגיאופוליטיות הרחבות יותר משמעותיות באותה מידה. הצלחתה של ישראל בשילוב בינה מלאכותית באסטרטגיית ההגנה שלה משכה את תשומת ליבן של בעלות ברית ויריבים כאחד. חברות נאט"ו הביעו עניין באימוץ מערכות דומות, בעוד שמדינות כמו סין ורוסיה ממהרות לפתח ארסנל משלהן המופעל על ידי בינה מלאכותית.

נראה ששדה הקרב של העתיד יעסוק פחות בכוח ברוטלי ויותר בעליונות חישובית. ככל שהסכסוך עם איראן ממשיך להתפתח, דבר אחד בטוח: כללי המלחמה נכתבים מחדש – לא על ידי גנרלים או דיפלומטים, אלא על ידי מהנדסים ומדעני נתונים. בעידן החדש הזה של לוחמה מדויקת, הנשק החזק ביותר אולי אינו טיל או רחפן, אלא הקוד שמנחה אותו.

הפוסט היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת בעזרת שבבים ובינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק ה-AI מתפתח בקצב מסחרר, אולם תחומים כמו רכב, תעופה ורפואה ניצבים בפני אתגר ייחודי: מערכות החומרה חייבות לספק מענה ל-15 שנות שירות ויותר, בעוד שדרישות ה-AI וקצב ההתפתחות הטכנולוגי אינם נעצרים. התשובה של קדנס היא Tensilica NeuroEdge 130 – קו-מעבד ייעודי המתחבר ליחידת עיבוד נוירוני (NPU), ומספק את היכולת להרחיב, לעדכן ולחדש יכולות AI שלא ניתן היה לחזות מראש, וללא צורך בשדרוג חומרה יקר או בהחלפת מערכת קיימת.

הייחוד בטכנולוגיית NeuroEdge 130 טמון בגמישות העצומה שלה. הוא מותאם לביצוע פעולות חדשות בעולם ה-AI – פונקציות אקטיבציה מתקדמות, נרמולים, חישובים לא ליניאריים או אלגוריתמיקה שלא קיימת היום. כל אלו מתקבלים בעזרת תכנות פשוט המתממשק יישר ל-NPU, הכל תחת ממשק ניהול ותכנה אחוד שמאפשר הגדרה, בקרה ופיתוח קל ומהיר. המערכת חסכונית במיוחד: כ-30% פחות שטח שבב וכ-20% חיסכון בחשמל ביחס לפתרונות קודמים, ללא פגיעה בביצועים.

ה-NeuroEdge 130 עומד גם בדרישות בטיחות מחמירות כמו תקן ISO26262, ומאפשר יישום פשוט במערכות רכב, תעופה ורפואה, שם שמירה על תאימות וביטחון היא קריטית. ניתן לשלבו כקו-מעבד תומך ל-NPU או אפילו כממשק ראשי בארכיטקטורות מתקדמות, ובכך לאפשר עדכונים ויכולות נוספות לאורך חיי המערכת.

השורה התחתונה – קדנס מביאה פתרון גמיש, יעיל, מבוסס תוכנה בשלה, שמאפשר למערכות חומרה ארוכות-חיים להמשיך לרוץ בחזית החדשנות של עולם ה-AI, תוך שמירה על רמות בטיחות גבוהות ועמידות לדרישות עתידיות. זהו צעד משמעותי בבניית תשתית חומרה "עתידנית מוכנה", שכבר היום מאפשרת יישום חכם של דור האלגוריתמים הבא.

הפוסט קיידנס חושפת את Tensilica NeuroEdge 130 AI Co-Processor הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חטיבת Sony Semiconductor Solutions (SSS) הודיעה על השקת חיישן העומק החדש IMX479 בטכנולוגיית Stacked SPAD, המיועד למערכות LiDAR לרכב. החיישן מבטיח ביצועים ברזולוציה ובמהירות גבוהות במיוחד – עם קצב עדכון של עד 20 פריימים לשנייה, הרזולוציה הגבוהה ביותר בקטגוריה זו, ויכולת לזהות עצמים במרחק של עד 300 מטר. יתרונו של החיישן נעוץ בטכנולוגיית dToF (Direct Time of Flight) שמבוססת על חיישני SPAD, המודדים את זמן המעבר של אור ומספקים דיוק של 5 ס"מ עד מרחקים גדולים, תוך יעילות זיהוי פוטונים של 37% באורך גל 940 ננומטר – המתאים ללייזרים סטנדרטיים ברכב.

החיישן כולל מבנה היברידי (stacked) עם חיבור Cu-Cu בין שכבת פיקסלים לזיכרון, המאפשר עיצוב קומפקטי, יעילות משופרת ותגובה מהירה. ההתקן פותח בהתבסס על טכנולוגיות CMOS המתקדמות של סוני, ומציע זווית אנכית מדויקת במיוחד – פי 2.7 מאשר במוצרים קודמים של החברה. דגם ה-IMX479 (15.8 מ"מ אלכסון, 520 פיקסלים dToF) צפוי להיות זמין לדגימות בסתיו 2025, במחיר מוערך של 35,000 ין לדגם.

הפתרון נועד לשימוש במערכות נהיגה אוטונומיות מתקדמות (ADAS/AD) ודגש על איתור תלת-ממדי של עצמים קטנים, כולל זיהוי אמין גם בתנאי אור חזקים במיוחד. בכך, ממקמת סוני את עצמה בחזית החדשנות בשוק הצומח של ליידאר לכלי רכב אוטונומיים.

הפוסט סוני מכריזה על חיישן עומק חדש לרכבי לידאר: ביצועים מתקדמים לבטיחות ודיוק במערכות נהיגה אוטונומיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פי.סי.בי טכנולוגיות, שבשליטת קרן פימי (48%), קיבלה הזמנות לאספקה של מעגלים מודפסים, אשר יורכבו לאחר מכן, כחלק מפרויקט בטחוני אסטרטגי עבור לקוח מוביל בתעשייה הביטחונית בישראל.

ההיקף הכספי של ההזמנות הינו כ-8.4 מיליון דולר. המוצרים יסופקו החל מרבעון 4 בשנת 2026 ועד רבעון 3 בשנת 2028. יצוין כי החברה מוכרת ללקוח מוצרים נוספים מעבר למוצרים אשר יימכרו במסגרת ההזמנות כאמור.

להערכת החברה, מדובר בהזמנות משמעותיות בעלות ערך מוסף לפעילות החברה, הן ביחס לתחום השימוש הסופי במוצרים והן ביחס ליכולות הטכנולוגיות הנדרשות מהחברה על מנת לייצר מוצרים מסוג זה.

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות שיא ועל המשך מגמת הצמיחה והרווחיות בכל שלושת מגזרי הפעילות בתום הרבעון הראשון של שנת 2025.

הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו בכ-40.9 מיליון דולר, גידול של כ-21% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2025 הסתכם בכ-8.8 מיליון דולר – ינוק של 66% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA הסתכם ברבעון הראשון של 2025 בכ-6.2 מיליון דולר – כמעט הכפלה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2025 הסתכם בכ-4.6 מיליון דולר, גידול של כ-185% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

עובד שפירא, מנכ"ל פי.סי.בי טכנולוגיות: "מדובר בפרויקט בעל חשיבות ביטחונית, ואנו גאים לשמש כשותף טכנולוגי וייצורי מוביל בו. פי.סי.בי טכנולוגיות מחויבת לתמוך בתעשיות הביטחוניות, מחויבות שבאה לידי ביטוי ביכולת שלנו לאפשר ללקוחותינו מעבר חלק ומהיר מפיתוח של מוצרים טכנולוגיים לייצור עצמי של מוצרים אלה. החברה צופה המשך הזמנות בפרויקט זה ופרויקטים נוספים, לצד שותפות אסטרטגית ארוכת טווח שתמשיך לחזק את מעמדנו כשחקן משמעותי בתעשיית החומרה האלקטרונית לשימושים בטחוניים".

הפוסט פיסיבי מדווחת על הזמנה בהיקף 8.4 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.