מדיווח של China Daily שפורסם ב־11-2-2026 עולה כי חברות שרשרת האספקה הסינית לתעשיית השבבים מדווחות על “התקדמות משמעותית” בחומרים ובטכנולוגיות ליבה, כחלק מדחיפה מואצת ליותר עצמאות. (chinadaily.com.cn) במקביל, בוושינגטון גוברים הקולות להקשחת צעדי הפיקוח: ב־11-2-2026 דווח כי מחוקקים בארה״ב פנו לממשל בבקשה להרחיב את ההגבלות על ציוד ייצור שבבים המגיע לסין, כולל רכיבים ושירותים לכלים שכבר הותקנו במפעלים.

חומרים כימיים: פוטורזיסטים מתקדמים “תוצרת בית”

אחת הדוגמאות שמובאות בדיווח נוגעת לפוטורזיסט (Photoresist) – חומר פוטו־רגיש המשמש כמעין “דיו” בתהליך יצירת דפוסים זעירים על פרוסות סיליקון. לפי הדיווח, יצרניות שבבים מובילות כגון SMIC ו־Huahong Group ציינו התקדמות ביכולת הייצור המקומית של פוטורזיסטים.

עוד נטען כי Jiangsu Nata Opto-electronic Material פיתחה פוטורזיסט ל־ArF DUV (ליתוגרפיית אולטרה־סגול עמוק עם לייזר ארגון־פלואוריד), וסיפקה אותו באופן יציב לאורך 2025; הכנסותיה מפוטורזיסט ArF עברו 10 מיליון יואן ב־2024.

ציוד ייצור: עלייה בדירוגים, אבל ליתוגרפיה עדיין צוואר בקבוק

הדיווח מדגיש גם מגמה בציוד ייצור שבבים: לפי נתונים שמיוחסים לחברת מחקר יפנית בשם “Global Net”, שלוש יצרניות ציוד סיניות נכנסו לראשונה לדירוג 20 הגדולות בעולם לפי היקף מכירות ב־2025, לעומת חברה אחת בלבד ב־2022.

במרכז הרשימה מוזכרת Naura Technology Group, שלפי אותם נתונים עלתה ממקום 8 ב־2022 למקום 5 ב־2025, מאחורי ארבע ענקיות ציוד: ASML, Applied Materials, Lam Research ו־Tokyo Electron. (TrendForce) בדיווח נכתב כי ההכנסות של Naura לשנת 2025 טרם פורסמו רשמית, אך אומדן שהוזכר נע בין 46.8 ל־52 מיליארד יואן. (global.chinadaily.com.cn)

עוד מופיעה AMEC, שמערכות החריטה (Etching) שלה מתוארות כמתקרבות לחזית הטכנולוגית, ונכנסה לרשימה סביב המקום ה־13. (TrendForce) כלי החריטה הם רכיב קריטי בייצור שבבים, משום שהם “מפסלים” שכבות על גבי הסיליקון ליצירת מבנים תלת־ממדיים של טרנזיסטורים ומעגלים.

בתחום הליתוגרפיה, שהוא הקשה והרגיש ביותר, מוזכרת Shanghai Micro Electronics Equipment שנכנסה לרשימה סביב המקום ה־20. עם זאת, גם בדיווח עצמו מודגש שקיים פער דורות מול מובילות שוק הליתוגרפיה, וכי נדרשות פריצות דרך כדי לסגור אותו.

אמפמ
כותרת:
כותרת משנה:
תגים: שבבים, תעשיית השבבים, סין, ציוד לייצור שבבים, פוטורזיסט, ליתוגרפיה, חריטה, SEMI, רגולציה, גיאופוליטיקה
ביטוי מפתח: עצמאות שרשרת אספקה לשבבים בסין
נרדפים: עצמאות תעשיית השבבים בסין, ציוד ייצור שבבים סיני, פוטורזיסט ArF DUV, חלופות מקומיות לציוד מערבי, הגבלות יצוא על ציוד שבבים
SLUG: china-semiconductor-supply-chain-self-sufficiency-equipment-photoresist-2026

הפוסט שרשרת האספקה הסינית לשבבים מאיצה עצמאות: התקדמות בפוטורזיסטים ועלייה בדירוג יצרני ציוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אירופה הכריזה על פתיחת NanoIC — קו הפיילוט הגדול ביותר שהוקם במסגרת חוק השבבים האירופי — במתחם imec בעיר לוון שב־בלגיה. המתקן, בהיקף השקעה כולל של 2.5 מיליארד אירו, נועד לאפשר פיתוח ותיקוף של טכנולוגיות ייצור שבבים “מעבר לצומת שני ננומטר”, ולהאיץ את המעבר ממחקר תשתיתי לייצור תעשייתי.

לפי האיחוד האירופי, 700 מיליון אירו מגיעים מתקציב האיחוד, 700 מיליון נוספים מממשלות לאומיות ואזוריות, והיתרה — מתעשייה, כולל שותפים מובילים בתחום ציוד הייצור. לפי דיווח Reuters, מדובר במודל “שיתופי” שמעדיף תשתית פיילוט בקנה־מידה קרוב לתעשייה על פני הקמת מפעל ייצור המוני, ומיועד לצמצם סיכונים טכנולוגיים וכלכליים בדרך לדור הבא של השבבים.

למה קו פיילוט ולא “מפעל ענק”

קו פיילוט אינו מפעל שמוציא לשוק מיליוני רכיבים בשבוע. היתרון שלו הוא אחר: הוא מאפשר לחברות, מעבדות ומפתחי ציוד לבחון תהליכים חדשים — חומרים, שלבי ייצור, מודולים וכלי מדידה — על רצף תהליכי מלא, ובקנה־מידה שמדמה את המציאות התעשייתית. כך אפשר לגלות “נקודות שבירה” מוקדם יותר, לשפר תשואות, ולתקף שיטות לפני שמחליטים על השקעות עתק במתקני ייצור המוני.

ב־imec מציינים שהשקת NanoIC מלווה גם בהרחבת חדר נקי חדש בשטח של כ־2,000 מ״ר, כחלק מתוכנית רחבה להקמת “ערכת כלים” מתקדמת שתשרת פיתוח מערכות־על־גבי־שבב (SoC) מתחת ל־2 ננומטר. (imec)

EUV מתקדם ו-High-NA בדרך: התשתית שמקרבת את אירופה לחזית

אחד המרכיבים המרכזיים בקו הפיילוט הוא ליתוגרפיית EUV (אולטרה־סגול קיצוני) — הטכנולוגיה שמאפשרת לצייר תבניות זעירות במיוחד על פרוסות שבבים. בהודעת imec נאמר שהמתקן יכלול גם סורק High-NA EUV מהדור הבא של ASML, שאמור להגיע באמצע מרץ 2026. (imec)

למה זה חשוב? כי מעבר לצמתים מתקדמים דורש לא רק “רעיון טוב”, אלא גם יכולת הנדסית לבצע אותו שוב ושוב ברמת דיוק קיצונית. תשתית שמרכזת ציוד מתקדם, צוותי תהליך ומודלים להדמיה מאפשרת “להוריד סיכון” (de-risk) לדורות הבאים — ולחסוך שנים של ניסוי־וטעייה כשהטכנולוגיה עוברת לשלב התעשייתי.

גישה פתוחה, שותפות כלל־אירופית, וחיבור לאקו־סיסטם של חוק השבבים

NanoIC פועל במודל של גישה פתוחה (open access): סטארט־אפים, חברות קטנות־בינוניות, מוסדות מחקר ותאגידים גדולים יכולים להגיש בקשות שימוש בתשתית — כחלק מהרעיון לחזק שרשרת אספקה אירופית, למשוך כישרונות, ולהעמיק ריבונות טכנולוגית.

הפרויקט נשען על רשת שותפים מחקריים ברחבי היבשת, ובהם CEA-Leti, Fraunhofer, VTT, CSSNT ו־Tyndall National Institute.

NanoIC הוא אחד מחמישה קווי פיילוט שמקודמים תחת “Chips for Europe”; לפי הנציבות, חמש התשתיות יחד מייצגות השקעה משולבת של 3.7 מיליארד אירו (האיחוד + מדינות). בסוף ינואר 2026 נחנך קו הפיילוט FAMES, וכעת מצטרף NanoIC כצעד נוסף בהפיכת “מצוינות מחקרית” ליכולת תעשייתית.

בסיכומו של דבר, NanoIC לא “מחליף” מפעלי ייצור מתקדמים, אבל הוא מנסה לפתור את אחת הבעיות הקשות של התעשייה: איך להפוך רעיונות מתקדמים בתהליכי ייצור — לתהליכים יציבים, משתלמים וברי־שכפול, בזמן שהמרוץ העולמי לשבבים מתחת ל־2 ננומטר הופך יקר ומהיר יותר.

הפוסט אירופה משיקה את NanoIC: תשתית פיילוט של 2.5 מיליארד אירו לשבבים מתחת ל־2 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דוח התחזית השנתי של דלוייט לתעשיית השבבים, 2026 צפויה להיות שנת שיא: מכירות עולמיות בהיקף כ־975 מיליארד דולר. הדוח מצביע על פרדוקס: הביקוש המונע בינה מלאכותית דוחף את הענף קדימה, אך באותה נשימה הוא מגדיל סיכונים מערכתיים — מחוסרי חשמל ועד צווארי בקבוק בזיכרון ובאריזה מתקדמת. (Deloitte)

במילים אחרות: התעשייה נהנית מגל אדיר של השקעות בתשתיות AI, אבל היא גם חשופה לתרחיש שבו הביקוש הזה יאט, או יתכנס מהר יותר מהצפוי. בדלוייט מזהירים שהמשימה הניהולית ל־2026 אינה רק “למכור יותר שבבים”, אלא לאזן בין צמיחה, סיכוני מחסור ותכנון לטווח ארוך.

מעט יחידות, הרבה כסף: כך נוצר “שוק עתיר־רווח ודל־נפח”

אחד המסרים המרכזיים בדוח הוא פער חריג בין ערך לנפח: שבבי AI יוקרתיים מייצרים בערך מחצית מההכנסות — אבל מהווים חלק זעיר מאוד ממספר היחידות הכולל שנמכר בעולם. הדוח מתאר מצב שבו “מעט שבבים” שולטים בנתח עצום מהכסף, בעוד שווקים אחרים (רכב, מחשבים אישיים, סמארטפונים ותקשורת שאינה מרכזי נתונים) צומחים לאט יותר.

דלוייט מעריכה כי הכנסות משבבים לג’נרטיב AI יתקרבו ל־500 מיליארד דולר ב־2026 — כלומר בערך מחצית משוק השבבים כולו. הדוח מזכיר גם תחזית שצוטטה מפי מנכ״לית AMD, ליסה סו, שלפיה השוק הפוטנציאלי למאיצי AI למרכזי נתונים עשוי להגיע לטריליון דולר עד 2030.

צווארי בקבוק: זיכרון, אריזה מתקדמת — ובעיקר חשמל

בדלוייט מצביעים על כמה נקודות תורפה שעלולות “לשבור” את השרשרת גם בתקופת גאות:

זיכרון (Memory) חוזר להיות נקודת לחץ. הדוח מעריך שהכנסות הזיכרון ב־2026 יהיו סביב 200 מיליארד דולר (כ־25% מהשוק). הוא מתאר זהירות של היצרנים מהרחבת יתר, אבל במקביל ביקוש גובר ל־HBM3/HBM4 ולדור הבא של זיכרונות ל-AI, שעלול לגרום למחסור במוצרי צריכה ולהקפצות מחירים.

אריזה מתקדמת ושילוב הטרוגני. כדי להזין מאיצים, הזיכרון חייב להיות “קרוב” ללוגיקה — באמצעות אינטרפוזרים מסיליקון, ערימות תלת־ממד ומודלים של Chiplets. הדוח מתאר את 2026 כשנה שבה תחרות על קיבולת ייצור ואריזה עלולה להפוך למשחק סכום־אפס, שבו מגזר אחד מתקדם על חשבון אחר.

החשמל הופך למגבלה אסטרטגית. לפי הדוח, מרכזי נתונים ל-AI יידרשו לתוספת של עשרות ג׳יגה־ואט בשנים הקרובות, והיכולת לקבל חיבורי רשת, היתרים ותשתית “24/7” עלולה להפוך מגורם תפעולי לשאלת היתכנות עסקית.

מה עלול לבלום את החגיגה ב־2027–2028?

דלוייט מדגישה: לשנת 2026 עצמה “המספרים נראים נעולים” יחסית — הזמנות בוצעו, קיבולת הוקצתה, ומרכזי נתונים כבר בבנייה. הסיכון, לפי הדוח, עובר לשנים שאחריה.

הדוח מציע כמה תרחישים שעשויים לצנן את השוק:

• ROI ומונטיזציה: אם ארגונים יגלו שהחזר ההשקעה ב-AI איטי מהצפוי, פרויקטי דאטה־סנטר עלולים להידחות או להתבטל.
• פריצות דרך ביעילות: שיפור חד ביעילות שבבים או מודלים יכול להפחית את הצורך בכמות החומרה.
• לחצי מחיר ותחרות: כניסת מתחרים והוזלת מאיצים עשויה להוריד מחירים וללחוץ מרווחים.

זווית ישראלית: הזדמנות — אבל גם חשבון נפש תשתיתי

עבור ישראל, שהרבה מכוחה הוא בפיתוח (Fabless), תוכנה, רשתות, אבטחת מידע ושילוב מערכות, המגמה של “ביצועי מערכת” עשויה להיות הזדמנות: פחות רק “שבב יחיד”, יותר ארכיטקטורה מלאה — חיבור בין עיבוד, זיכרון ותקשורת. הדוח מצייר תעשייה שמתגמלת מי שיודע לעבוד בקצה העליון של השרשרת: תכנון מערכתי, אופטימיזציה, ויכולת להתאים חומרה לתוכנה ולמקרה שימוש.

במקביל, הוא מזכיר בעקיפין את נקודת התורפה שמוכרת גם כאן: בלי תשתית חשמל ותכנון ארוך־טווח, קשה להקים בישראל מרכזי נתונים גדולים או קיבולות ייצור/אריזה משמעותיות בקצב שמכתיבה מהפכת ה-AI. במילים אחרות, המירוץ הוא לא רק על שבבים — אלא על אנרגיה, כוח אדם מיומן, ושרשרת אספקה אמינה.

הפוסט דלוייט: תעשיית השבבים ב־2026 שוברת שיאים והסיכון הוא תלות־יתר ב-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארגון תעשיית השבבים האמריקני SIA פרסם ב־6-2-2026 נתונים שלפיהם מכירות שבבים עולמיות הסתכמו ב־2025 ב־791.7 מיליארד דולר, עלייה של 25.6% לעומת 2024 (630.5 מיליארד דולר). (Semiconductor Industry Association) לפי ההודעה, מדובר בשיא שנתי חדש לתעשייה, והתחזית ל־2026 היא שמכירות הענף בעולם יגיעו לכ־טריליון דולר.

ברבעון הרביעי של 2025 נרשמו מכירות בהיקף 236.6 מיליארד דולר – עלייה של 37.1% לעומת הרבעון המקביל ב־2024, ועלייה של 13.6% לעומת הרבעון השלישי של 2025. גם דצמבר 2025 המשיך את המגמה, עם מכירות חודשיות של 78.9 מיליארד דולר, עלייה של 2.7% לעומת נובמבר 2025.

צמיחה לפי אזורים: אסיה־פסיפיק ואמריקה מובילות, יפן בירידה

לפי הנתונים, המכירות השנתיות עלו בכל האזורים המרכזיים כמעט: אסיה־פסיפיק/“שאר העולם”: (+45.0%) , אמריקות: ‎ +30.5%, סין: ‎+17.3%, אירופה: ‎+6.3%, יפן: ‎–4.7%

במבט חודשי (דצמבר לעומת נובמבר), נרשמו עליות באמריקות (+3.9%), בסין (+3.8%) ובאסיה־פסיפיק/שאר העולם (+2.5%), בעוד אירופה (–2.2%) ויפן (–2.5%) ירדו.

לוגיקה וזיכרון דוחפים את השוק

בפילוח לפי קטגוריות מוצרים, מוצרי לוגיקה היו קטגוריית המכירות הגדולה ביותר ב־2025: עלייה של 39.9% לסך 301.9 מיליארד דולר.מוצרי זיכרון היו במקום השני, עם עלייה של 34.8% לעומת 2024 לסך 223.1 מיליארד דולר.

נשיא ומנכ״ל SIA, ג׳ון נויפר, קישר את הביקוש הגובר למגמות כמו בינה מלאכותית, האינטרנט של הדברים (IoT), 6G ונהיגה אוטונומית, וטען שהן ימשיכו להניע ביקוש חזק לשבבים. (Semiconductor Industry Association)

איך נאספים הנתונים, ומה זה אומר לתעשייה

לפי ההודעה, נתוני המכירות החודשיים נאספים על ידי ארגון WSTS ומוצגים כממוצע נע של שלושה חודשים. SIA מציין שהוא מייצג 99% מתעשיית השבבים בארה״ב לפי הכנסות, וכמעט שני שלישים מחברות השבבים מחוץ לארה״ב.

עבור תעשיית השבבים בישראל, שמחוברת עמוק לשרשראות הערך הגלובליות דרך מרכזי פיתוח, חברות תכנון ושירותים לתעשייה, כיוון השוק העולמי חשוב במיוחד: כאשר מכירות שבבים עולמיות מטפסות בקצב כזה, ההשלכות על השקעות, תמחור, ותוכניות גיוס ופיתוח יכולות לחלחל במהירות גם לשוק המקומי.

למאמר של SIA

לקריאה במקור (SIA):

כיתוב תמונה מוצע: גרף SIA המציג את מכירות השבבים בדצמבר 2025 (ממוצע נע של שלושה חודשים) ואת השוואתן לחודשים קודמים. (Semiconductor Industry Association)

אמפ״מ
כותרת: (Semiconductor Industry Association)
כותרת משנה: SIA מדווח על זינוק שנתי של 25.6%; לוגיקה וזיכרון הובילו את הצמיחה, ואסיה־פסיפיק ואמריקה בלטו בקצב העלייה (Semiconductor Industry Association)
תגים: שבבים, תעשיית השבבים, SIA, WSTS, מכירות שבבים עולמיות, בינה מלאכותית, זיכרון, לוגיקה, שוק הטכנולוגיה, תחזית 2026
ביטוי מפתח: מכירות שבבים עולמיות
נרדפים: מכירות שבבים גלובליות, שוק השבבים העולמי, הכנסות תעשיית השבבים, נתוני מכירות שבבים, דוח מכירות שבבים, שיא במכירות שבבים
SLUG: global-semiconductor-sales-2025-record-2026-near-one-trillion

הפוסט מכירות השבבים העולמיות שברו שיא ב־2025: 791.7 מיליארד דולר, והתחזית ל־2026 מתקרבת לטריליון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק ממשיך לאחד את העסקים שבשליטתו: SpaceX אישרה כי תרכוש את xAI, חברת הבינה המלאכותית שפיתחה את הצ’אטבוט Grok. לפי הדיווחים, תנאי העסקה לא פורסמו במלואם, אך מדובר במהלך שמחבר תחת קורת גג אחת יכולות שיגור לחלל, אינטרנט לווייני, תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית – מה שמציב את הגוף המאוחד כמועמד להפוך לחברה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם.

במזכר שצוטט בדיווחים, מאסק הציג את המיזוג כ“מנוע חדשנות” שיאפשר לשלב בין AI, רקטות, אינטרנט מבוסס חלל ומוצרי מדיה/הפצה, תוך ניצול הסינרגיה בין נתונים, כוח מחשוב ותשתיות שיגור. לפי תפיסתו, המגבלה המרכזית של מערכות AI מתקדמות בשנים הקרובות תהיה אנרגיה ותשתיות מחשוב, והוא רומז שהפתרון ארוך-הטווח עובר דרך חלל – לרבות רעיונות כמו מרכזי נתונים בחלל.

מה ידוע על העסקה והמספרים

לפי Reuters, הערכות בשוק מציבות את שווי xAI סביב 250 מיליארד דולר ואת SpaceX סביב טריליון דולר – סדרי גודל שמציבים את העסקה כאחת הגדולות ביותר שנראו בחברות פרטיות. באותה נשימה, אנליסטים מציינים שהעלות העצומה של כוח מחשוב (compute), תשתיות וצריכת אנרגיה בתחום הבינה המלאכותית יוצרת לחץ להגדלת סקייל ולמהלכי איחוד – במיוחד כשחברות מתקרבות לאפשרות של הנפקה (IPO) או גיוסים גדולים נוספים.

ברקע, למאסק כבר יש זיקות הדדיות בין החברות: Tesla דיווחה לאחרונה על השקעה משמעותית ב-xAI, מה שהדגים כיצד הון, תשתיות וחוזים יכולים “לזרום” בין החברות שבשליטת אותו בעלים. חלק מהפרשנים רואים במהלך הנוכחי גם הכנה לסיפור צמיחה “יעיל הונית” לקראת מהלך עתידי בשוקי ההון.

למה זה מהלך משמעותי

החידוש כאן אינו רק “עוד רכישה”, אלא ניסיון ליצור שרשרת ערך אחת שמתחילה בנתונים והפצה, עוברת דרך מודלים של AI ומרכזי מחשוב, ומסתיימת בתשתית חלל (שיגור ולוויינים). ל-xAI יש יתרון גישה לתרחישי שימוש ולזרמי מידע בזמן אמת דרך הפלטפורמות שמאסק מחזיק/משפיע עליהן; ל-SpaceX יש יכולת ייחודית לשגר, לתפעל ולהרחיב מערכים בחלל בקצב ובעלות שמעט מאוד גופים יכולים להתחרות בהם.

עם זאת, החיבור הזה מגיע גם עם סיכונים: רגולטורים באירופה ובבריטניה כבר בודקים היבטים שונים סביב Grok – החל בהערכת סיכונים לצרכנים ועד שאלות של פרטיות ועיבוד נתונים, לצד דרישה לצמצם אפשרות לייצר תוכן פוגעני או בלתי חוקי. ככל שמרכז הכובד של “AI + הפצה + תשתית” מתכנס לגוף אחד, כך גם עולה הסבירות לבדיקות עומק על ממשל תאגידי, בטיחות, עמידה בחוקי תוכן ופרטיות – ובמקרה של SpaceX, גם רגישויות הקשורות לחוזים ממשלתיים.

בשורה התחתונה, מיזוג SpaceX ו-xAI עשוי לסמן את השלב הבא באסטרטגיה של מאסק: לא “עוד מוצר AI”, אלא פלטפורמה שמנסה להחזיק יחד את כל המרכיבים הדרושים כדי להפעיל ולהרחיב בינה מלאכותית בקנה מידה ענק – כולל אנרגיה, מחשוב, הפצה ותשתית חלל. מיזוג SpaceX ו-xAI הוא גם מבחן: האם יתרון תשתיתי אמיתי יכול להפוך ליתרון AI מתמשך, או שמורכבות רגולטורית ותפעולית תאט את “מנוע החדשנות” שהוא מבטיח.

הפוסט SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

STMicroelectronics הודיעה בז'נבה, כי השלימה את רכישת פעילות חיישני ה-MEMS של NXP Semiconductors. העסקה הוכרזה ביולי 2025, וכעת הושלמה לאחר קבלת כל האישורים הרגולטוריים. לפי החברה, הרכישה מחזקת את מעמדה בתחום החיישנים לרכב, במיוחד ביישומי בטיחות וביישומים שאינם בטיחותיים, ומרחיבה את פעילות החיישנים גם לשווקים תעשייתיים.

המהלך מצטרף למגמה רחבה בתעשיית השבבים, שבה חיישנים הופכים לרכיב ליבה כמעט בכל מערכת מודרנית: מרכב חכם, דרך אוטומציה תעשייתית ועד ציוד רפואי ואלקטרוניקה צרכנית. בתחום הרכב, חיישנים נדרשים לא רק לנוחות ולחוויית משתמש, אלא גם לשכבות בטיחות מתקדמות, ניטור מצב הרכב ותמיכה במערכות סיוע לנהג. בתעשייה, חיישנים מניעים ניטור, בקרה ותחזוקה חזויה, ומאפשרים יעילות אנרגטית וניצול טוב יותר של תהליכי ייצור.

מה ST מקבלת מהרכישה, ומה צפוי בטווח הקרוב

לפי הודעת החברה, הפעילות שנרכשה כוללת מוצרי חיישני MEMS שמכוונים לשני צירים מרכזיים:

1. שוק הרכב, עם דגש על מערכות בטיחות ומוצרים נלווים,
2. שוק החיישנים לתעשייה, כלומר חיישנים שמיועדים ליישומים תעשייתיים רחבים.

ST ציינה כי על בסיס הערכה ראשונית, היא מצפה שהפעילות הנרכשת תתרום להכנסותיה ברבעון הראשון של 2026 סכום בטווח “אמצע ה־40 מיליון דולר”. החברה לא פירטה בהודעה את רמת הרווחיות של הפעילות הנרכשת או את קצב הסינרגיות, אך עצם מתן תחזית הכנסה לרבעון הקרוב מרמז על מעבר מהיר יחסית לשילוב מסחרי ותפעולי במסגרת מערך החיישנים הגלובלי שלה.

ההקשר העסקי: למה חיישני MEMS חשובים, ולמה עכשיו

חיישני MEMS (מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות) הם קטגוריה מרכזית בעולם החישה המודרני. היתרון שלהם הוא שילוב של גודל קטן, צריכת חשמל נמוכה ויכולת לייצר חישה מדויקת במחיר שמאפשר פריסה רחבה. כשמוסיפים לכך דרישות מחמירות בתעשיית הרכב, והאצה באוטומציה תעשייתית, מתקבלת סביבה שבה פורטפוליו חיישנים רחב הופך ליתרון תחרותי משמעותי.

מבחינת ST, הרכישה משרתת יעד ברור: הרחבת יכולות החיישנים וחיזוק המיקוד ביישומי רכב ותעשייה, שהם שווקים ארוכי טווח עם דרישות איכות, אמינות ושרידות גבוהות. בהודעה החברה מציבה את המהלך כחיזוק לעמדת ההובלה שלה בחיישנים, ולא כמהלך פיננסי קצר טווח.

ST מדגישה שהיא יצרנית שבבים משולבת (IDM), עם כ־48 אלף עובדים ומערך ייצור מתקדם. בהקשר הקיימות, החברה מציינת יעד להגיע לנייטרליות פחמנית בפליטות הישירות והעקיפות שלה (Scopes 1 ו-2), וכן בתחומי הובלת מוצרים, נסיעות עסקיות ונסיעות עובדים (כמיקוד ב-Scope 3). בנוסף, היא מציבה יעד למעבר ל־100% אספקת חשמל ממקורות מתחדשים עד סוף 2027.

הפוסט STMicroelectronics השלימה את רכישת עסק חיישני ה-MEMS של NXP הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת פסגת ה-AI השנתית השנייה של סיסקו, שרטט מנכ"ל החברה, ליפ-בו טאן, את תמונת המצב הנוכחית של ענקית השבבים, תוך חשיפת פרטים חדשים על התקדמות עסקי הייצור (Foundry), הכניסה לשוק המעבדים הגרפיים והתחרות הגוברת מול סין.

בשיחה עם ג'יטו פאטל, הדגיש טאן כי אינטל נמצאת בעיצומו של תהליך לייצוב ושיקום יכולות הייצור, לצד הרחבת סל המוצרים לתחום הבינה המלאכותית.

התקדמות בייצור: "עסק של עבודה קשה ואמון"
טאן חשף כי עם כניסתו לתפקיד, תפוקת הייצור (Yield) בתהליך ה-18A הייתה נמוכה, אך לאחר שילוב כוחות עם חברות ציוד ובדיקה חיצוניות, החברה רושמת כעת שיפור עקבי של 7% עד 8% בתפוקה מדי חודש.

לגבי הדור הבא, טכנולוגיית ה-A14 (הנחשבת למתקדמת ביותר במפת הדרכים), ציין טאן כי החברה מכוונת ל"ייצור בסיכון" (Risk Production) בשנת 2028 ולייצור המוני מלא (Volume Production) בשנת 2029. "הקמנו תהליכים שיבטיחו ללקוחות לא רק תפוקה טובה, אלא גם את כל הקניין הרוחני (IP) הנדרש, כולל למכשירים ניידים", אמר, והוסיף כי לקוחות חיצוניים כבר מגלים עניין ומקבלים ערכות תכנון (PDK 0.5) לעבודה על שבבי ניסיון.

כניסה אסטרטגית לשוק ה-GPU

באחת ההצהרות המשמעותיות בשיחה, אישר טאן כי אינטל נכנסת באופן מלא לתחום המעבדים הגרפיים (GPU) כדי להתחרות על עומסי העבודה של העתיד. "גייסתי לאחרונה ארכיטקט GPU ראשי", חשף טאן. "אנו מבינים שכדי לספק מענה מלא, אי אפשר להסתמך רק על מעבדי CPU. הגישה שלנו גמישה – אנו לא נעולים רק על ארכיטקטורת x86, אלא מחבקים גם את RISC-V, מתוך הבנה שהתוכנה היא זו שמגדירה את החומרה". בנוסף, ציין טאן כי אינטל "מהמרת חזק" על שימוש במצעי זכוכית (Glass Substrates)  כמבודד, ובוחנת שימוש בחומרים מתקדמים נוספים כמו יהלומים מלאכותיים וגליום-ניטריד.

ליפ בו טאן התייחס לשינוי התרבותי והעסקי העצום שהחברה עוברת בימים אלה:

"ניהול של שני עסקים במקביל – מוצרים וייצור – הוא אתגר עצום", הסביר טאן. "בצד של המוצר עוסקים בחדשנות ובמפות דרכים, אבל הצד השני הוא עסק של שירות נטו. התרבות הארגונית שלנו חייבת להשתנות. אני אומר לצוות שלי: 'חברים, זה עסק של עבודה שחורה, סיזיפית (Grinding)'. זה לא מספיק שיש לך טכנולוגיה טובה ואנשים פשוט יבואו".

לדברי טאן, המפתח להצלחה טמון בבניית אמון מול הלקוחות: "צריך לטחון את העבודה עד שמוכיחים את התפוקה (Yield) , כדי שהלקוחות יוכלו לסמוך עליך, כי כל ההכנסות והרווחים שלהם תלויים בזה. אנו צריכים להרוויח את האמון הזה ביושר. לכן אני מבקש מלקוחות: 'תנו לי 5%, 10% או 20% מהמוצר הכי גדול וחשוב שלכם – תנו לי להרוויח את האמון שלכם".

טאן אישר כי כבר יש מעורבות עמוקה של כמה לקוחות בתהליך ייצור A14 "אנחנו מחכים לשרת אותם. אני מקווה שבמחצית השנייה של השנה אני כבר אראה התחייבויות לנפח ייצור (Volume commitment) מהלקוחות, איזה מוצרים הם רוצים, ואוכל לספק להם".

אתגרי השוק: מחסור בזיכרון ותחרות מסין טאן הציג גישה ריאליסטית ושקופה לגבי האתגרים בתעשייה:

מחסור בזיכרון: להערכת טאן, המבוססת על שיחות עם יצרניות הזיכרון הגדולות, המחסור העולמי בשבבי זיכרון עבור יישומי AI צפוי להימשך עד שנת 2028. "ה-AI שואב את כל קיבולת הזיכרון הקיימת", הסביר.

התחרות מול סין: בהתייחסו למודל DeepSeek ולהתעצמות הטכנולוגית בסין, הזהיר טאן משאננות. הוא ציין כי גילה שחברת Huawei מעסיקה כ-100 ארכיטקטי מעבדים (CPU Architects) מהשורה הראשונה, שמצליחים לייצר חלופות טכנולוגיות למרות הסנקציות ומגבלות הציוד. "DeepSeek הייתה קריאת השכמה", אמר טאן, והדגיש את הצורך של ארה"ב להאיץ תהליכי מחקר ורגולציה בתחום האנרגיה והתשתיות כדי לא לאבד את ההובלה.

דבריו אלו של טאן מצטרפים לדיווח החברה מאתמול על שיתוף פעולה עתידי עם חברת SAIMEMORY של סופטבנק לפיתוח זיכרון חדש בשם ZAM. בכך החברה הופכת רשמית גם ליצרנית שבבי זיכרון.

ההסכם שכאמור נולד מתוך צורך מעשי של סופטבנק, הענקית היפנית שמקימה כיום רשת של מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית (AI) ברחבי יפן. כאשר הבעיה הגדולה של מרכזים אלו היא צריכת החשמל האדירה שלהם.

הזיכרון החדש, שאינטל וסופטבנק יפתחו יחד, נועד לפתור בדיוק את הנקודה הזו, לספק רכיב מהיר מאוד, אבל כזה שצורך הרבה פחות אנרגיה מהרכיבים הקיימים היום. הפיתוח ייעשה על בסיס ידע אמריקאי וטכנולוגיות ייצור של אינטל, כשהמטרה היא להגיע לייצור המוני בשנת 2029.

הפוסט מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן: "נכנסים רשמית לתחום ה-GPU; שיפור עקבי של 8% בתפוקת הייצור (Yield) מדי חודש" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בזמן שאירופה מנסה להקטין תלות בייצור שבבים מחוץ ליבשת ולשפר עמידות של שרשראות אספקה, שגרירות בריטניה בסופיה פרסמה ב־2-2-2026 הודעה שלפיה שיתוף פעולה חדש בין בריטניה לבולגריה צפוי להרחיב פעילות בתחומי החדשנות, ההשקעות והכשרת כוח אדם בענף המוליכים למחצה. יום לאחר מכן פורסמה כתבה דומה גם ב־Innovation News Network. (gov.uk)

לפי ההודעה, את החיבור בין הצדדים מובילים Science and Technology Network (STN) ו־Department for Business and Trade (DBT), שמטרתם “להצמיד” מומחיות בריטית – בעיקר בתחום השבבים המורכבים (compound semiconductors) – לשאיפות של בולגריה במסגרת חוק השבבים של האיחוד האירופי ולצמיחה המהירה שלה באלקטרוניקה לרכב. (gov.uk)

מה כוללת היוזמה בפועל

על פי הודעת שגרירות בריטניה בסופיה, סדרת פעילויות בשנים 2024–2025 (שולחן עגול בסופיה, ביקור לימודי בסקוטלנד ומשלחת סחר לבולגריה) כבר הובילה למספר תוצרים מוגדרים:

• התקדמות ביוזמת השקעה להקמת מפעל “Green Silicon Carbide wafer” בהיקף של 350 מיליון אירו, שלפי ההודעה כבר הניבה “זכיות יצוא” לבריטניה בהיקף של 10.5 מיליון ליש״ט. ההמשך המתוכנן הוא “השקת” המפעל בבולגריה. (gov.uk)
• מזכר הבנות (MoU) מחקרי בין אוניברסיטת גלאזגו ל־אוניברסיטת סופיה, לשיתופי פעולה וחילופי כישרונות. (gov.uk)
• מזכר הבנות תעשייתי בין TechWorks UK לבין BASEL לחיזוק קשרי סקטור. (gov.uk)

הבחירה להתמקד בסיליקון קרביד אינה מקרית: זהו חומר מפתח באלקטרוניקת הספק (למשל ברכבים חשמליים ובמערכות אנרגיה), כך שמפעל פרוסות בתחום עשוי להשתלב ישירות בשרשרת הערך של תעשיית הרכב והאנרגיה באירופה – בדיוק המוקדים שההודעה מדגישה.

למה דווקא בולגריה

בולגריה “מייצרת כ־80% מהחיישנים המשולבים במכוניות אירופיות” – נתון שמופיע גם בחומרי קידום של Invest Bulgaria, עם גרפיקה ייעודית בנושא.

• ענף האלקטרוניקה המקומי צפוי לגדול מכ־2.3 מיליארד אירו (2023) לכ־2.7 מיליארד אירו (2028) – קצב גידול שנתי ממוצע של 2.9%.
• תעשיית הרכב כוללת כ־380 חברות, מעסיקה יותר מ־80 אלף עובדים, ותורמת מעל 10% לתמ״ג.

במילים אחרות, בריטניה מנסה “להתחבר” למקום שבו כבר קיימים מפעלים, כוח אדם ותעשיית לקוח (רכב) – ובמקביל לסייע לבולגריה להתמקם טוב יותר בתוך מאמצי ההתרחבות האירופיים.

ההקשר האירופי: חוק השבבים והמרוץ לשרשרת אספקה “בטוחה יותר”

היוזמה מוצגת כחלק מהאצת הפעילות האירופית בתחום, על רקע חוק השבבים של האיחוד האירופי – רגולציה שנכנסה לתוקף בספטמבר 2023 ומטרתה לחזק את “אקוסיסטם השבבים” באירופה באמצעות מסגרת צעדים ייעודית. (eur-lex.europa.eu)

מההצהרות עולה שההיגיון הוא שילוב בין גיוון הייצור בתוך אירופה כדי לצמצם סיכונים גיאופוליטיים, שילוב פיתוח וייצור באותו אזור כדי לקצר זמן מעבר מאב-טיפוס למסחור, ותוכניות הכשרה וחילופי אקדמיה כדי להתמודד עם מחסור עולמי בכוח אדם מיומן בענף. (gov.uk)

חשוב לציין: מרבית הפרטים המעשיים (לוחות זמנים, שותפים תעשייתיים ספציפיים במפעל הפרוסות, היקף ייצור מתוכנן, וכדומה) אינם מפורטים בהודעה – ולכן בשלב זה מדובר בעיקר במסגרת שיתוף פעולה ותוצרים התחלתיים, ולא בתוכנית מפורטת ברמת פרויקט הנדסי.

הפוסט בריטניה ובולגריה מחזקות שיתוף פעולה בשבבים: מהשקעה של 350 מיליון אירו ועד מפעל פרוסות סיליקון קרביד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאמר ניתוח שפורסם ב־02-02-2026 באתר Homeland Security Today טוען כי מגבלות היצוא שהטילה ארה"ב על טכנולוגיות שבבים מתקדמות נועדו לבלום את סין – אך בפועל עלולות לזרז תהליכים של הסתגלות, עקיפה והשקעה לאומית בתחליפים מקומיים.

מה הוטל, ואיפה נוצרים “חורי האכיפה”

במרכז הדיון עומדות מגבלות שהחיל Bureau of Industry and Security (BIS) על “advanced computing” ופריטי ייצור שבבים לסין, שהוכרזו ב־07-10-2022 ועודכנו/הורחבו ב־17-10-2023.

לטענת הכותב, אף שההגבלות רחבות, הן מותירות מרחב לתמרון: תכנון מוצרים “מסביב” לספי מפרט, ניצול עמימויות משפטיות, אגירה מוקדמת לפני כניסת כללים לתוקף – וגם תיווך דרך צדדים שלישיים. בהקשר זה דווח בעבר כי שבבי AI מתקדמים של Nvidia (דוגמת A100 ו־H100) המשיכו להופיע בערוצי רכישה בסין למרות מגבלות, לרבות דרך מתווכים ונתיבי הברחה.

תגובת הנגד: “דחיפה” לעצמאות טכנולוגית

המאמר מתאר כיצד המהלך האמריקני תורם, לפי הטענה, למוטיבציה סינית להאיץ עצמאות טכנולוגית: החל מאופטימיזציית תוכנה (כדי להפיק יותר מחומרה זמינה), דרך קפיצות מדרגה בייצור מקומי, ועד השקעות הון אנושי ומימון מדינתי.

דוגמה שמוזכרת בהקשר הרחב היא השקת Mate 60 Pro של Huawei, שיוחסה לשבב מתקדם שיוצר מקומית על ידי SMIC – אירוע שהפתיע גורמים במערב והציף מחדש שאלות על קצב ההתקדמות הסיני תחת מגבלות. במקביל, סין הגדילה את היקף התמיכה הישירה בתעשייה באמצעות קרן השקעות חדשה/נוספת בהיקף 47.5 מיליארד דולר (05-2024), כחלק ממדיניות רחבה של חיזוק שרשרת הערך המקומית.

ומה וושינגטון יכולה לעשות מכאן

הכותב מציג דילמה: פיקוח יצוא הוא כלי לא־צבאי משמעותי, אך יעילותו מוגבלת בכלכלה גלובלית; ולכן הוא “קונה זמן” רק אם הוא מלווה (א) באכיפה הדוקה יותר, (ב) בתיאום עמוק עם בעלות ברית, ו־(ג) בהאצת חדשנות וייצור מקומי. בהקשר זה, חיזוק התעשייה המקומית בארה״ב נשען גם על תוכניות השקעה ציבוריות כדוגמת CHIPS and Science Act, שנועדו לעודד מו״פ וייצור שבבים מקומיים.

הפוסט “פרדוקס הסנקציות”: מאמר חדש טוען שהפיקוח על יצוא שבבים דוחף את סין להאיץ עצמאות טכנולוגית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נתוני סחר שפרסם משרד התעשייה והמסחר של דרום קוריאה מצביעים על פתיחה חזקה במיוחד לשנת 2026: היצוא בחודש ינואר עלה ב־33.9% לעומת ינואר אשתקד והגיע ל־65.85 מיליארד דולר – הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה אי־פעם לחודש ינואר, ובפעם הראשונה שבה היצוא בינואר חצה את רף 60 מיליארד הדולר. (Reuters)

במקביל, היבוא עלה ב־11.7% ל־57.11 מיליארד דולר (עיגול דומה ל־57.1 מיליארד בדיווחים אחרים), כך שנרשם עודף מסחרי של כ־8.7 מיליארד דולר. (Reuters) התמונה הכוללת משקפת האצה חדה בפעילות החוץ של הכלכלה הקוריאנית, כאשר מנוע הצמיחה המרכזי הוא ענף השבבים – ובעיקר רכיבים שמזינים את גל ההשקעות העולמי בתשתיות בינה מלאכותית.

השבבים כמנוע: יותר מהכפלה בביקוש לרכיבי שרתי AI

יצוא השבבים הגיע ל־20.5–20.54 מיליארד דולר, עלייה של כ־102.7% לעומת ינואר אשתקד. לפי Reuters, העלייה הונעה בין השאר מביקוש חזק לרכיבים לשרתי בינה מלאכותית, לצד מגמה מתמשכת של עליית מחירים בשוק שבבי הזיכרון – רכיב קריטי בשרתי AI בגלל הצורך להזרים נתונים במהירות גבוהה בין מעבדים, מאיצים וזיכרונות.

בדיווח מקומי נוסף נטען כי לראשונה השבבים היו יותר מ־30% מהיצוא החודשי – נתון שממחיש עד כמה “כלכלת היצוא” הקוריאנית נשענת כעת על שרשרת הערך של תעשיית ה-AI העולמית. גם אם שיעור כזה משתנה מחודש לחודש, הכיוון ברור: השבבים אינם “עוד סעיף” בטבלת היצוא, אלא ציר שמסביר חלק גדול מהתנודתיות ומהשיאים.

יש לזכור שמדובר בקטגוריה שמכילה מגוון גדול של מוצרים – מזיכרונות ומעגלים משולבים למערכות תקשורת – אך במרכז הביקוש הנוכחי נמצאות פונקציות שמשרתות מרכזי נתונים: אחסון זמני מהיר, תקשורת עתירת רוחב פס, ויעילות אנרגטית, משום שכל וואט שנחסך בקנה המידה של חוות שרתים הופך לחיסכון תפעולי משמעותי.

גידול ברכב, במכשירים ניידים ובמחשבים

העלייה בינואר לא הוגבלה לטכנולוגיה בלבד. לפי הנתונים, יצוא כלי רכב עלה בכ־21.7% והגיע ל־כ־6.07 מיליארד דולר. במקביל נרשמה קפיצה חדה ביצוא מכשירי תקשורת ניידים, כולל סמארטפונים, ל־כ־2.03 מיליארד דולר (עלייה של כ־66%). יצוא מחשבים רשם קצב צמיחה חריג של כ־89.2% והגיע ל־כ־1.55 מיליארד דולר, המשך מגמה של כמה חודשים של עליות רצופות.

גם בענפים שאינם “היי־טק קלאסי” נרשמה עלייה: מוצרי נפט, מוצרים ביו־רפואיים, חקלאות ודיג – ואף קוסמטיקה – קטגוריה שבה לקוריאה יתרון שיווקי גלובלי בשנים האחרונות.התמונה הזו חשובה משום שהיא מצביעה על התרחבות יחסית של הצמיחה מעבר לשבבים בלבד, אף ששבבים עדיין מהווים את העוגן.

אפקט לוח השנה, שווקים מרכזיים וסיכונים קדימה

מבחינה טכנולוגית־תעשייתית, הנתון המשמעותי ביותר הוא שהביקוש לשבבים הקשורים ל-AI ממשיך “לחלחל” מהכותרות אל הנתונים המאקרו־כלכליים: כשיצוא שבבים מכפיל את עצמו משנה לשנה, מדובר לא רק במחזור עסקי, אלא בשינוי מבני שמושפע מהשקעות ענק בתשתיות מחשוב, אחסון ותקשורת. השאלה שתלווה את 2026 היא עד כמה הביקוש הזה יתמיד בקצבו, והאם צווארי בקבוק בייצור, רגולציה ומלחמות סחר ישבשו את הרצף.

הפוסט יצוא דרום קוריאה זינק לשיא בינואר: שבבים בהיקף 20.5 מיליארד דולר הובילו את העלייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.