IBM ו-AMD הכריזו על תוכניות לפתח ארכיטקטורות מחשוב מהדור הבא המבוססות על שילוב של מחשבים קוונטיים ומחשוב עתיר ביצועים. היעד הוא למנף את ההובלה של IBM בפיתוח מחשבים קוונטיים ותוכנה וההובלה של AMD בתחום מחשוב עתיר ביצועים ומאיצי בינה מלאכותית, כדי לבנות פלטפורמות קוד פתוח בקנה מידה רחב, שעשויות להגדיר מחדש את עתיד המחשוב.

הפלטפורמה ההיברידית העתידית מכונה Quantum-Centric Supercomputing ובמסגרתה מחשבים קוונטיים פועלים במקביל לתשתיות חזקות של מחשוב עתיר ביצועים ובינה מלאכותית, הנשענות לרוב על CPUs, ‏GPUs ומנועי חישוב נוספים. בגישה ההיברידית הזו, רכיבים שונים של בעיה מטופלים לפי הרכיבים המתאימים ביותר לפתרונה. למשל, בעתיד מחשבים קוונטיים יוכלו לדמות את התנהגותם של אטומים ומולקולות, בעוד שמחשבי־על קלאסיים המונעים על ידי AI יטפלו בניתוחי דאטה עצומים. יחד, טכנולוגיות אלה יוכלו לפתור בעיות בעולם האמיתי במהירות ובהיקף חסרי תקדים.

AMD ו־IBM יחקרו כיצד לשלב מעבדי CPU, ‏GPU ו־FPGA של AMD, יחד עם מחשבים קוונטיים של IBM, כדי להאיץ באופן יעיל דור חדש של אלגוריתמים מתפתחים – שמעבר ליכולת של כל רכיב לפעול בהצלחה לבדו. המאמץ המשותף עשוי גם לסייע לקדם את חזון IBM לספק מחשבים קוונטיים עמידים לשגיאות עד סוף העשור. הטכנולוגיות של AMD מציעות פוטנציאל לספק יכולות תיקון שגיאות בזמן אמת – מרכיב חיוני במחשוב קוונטי עמיד לשגיאות.

הצוותים מתכננים הדגמה ראשונית עוד השנה, שתראה כיצד מחשבים קוונטיים של IBM יכולים לעבוד במקביל לטכנולוגיות של AMD כדי לפרוס תהליכי עבודה היברידיים קוונטיים־קלאסיים. החברות גם מתכננות לבדוק כיצד מערכות בקוד פתוח, כגון Qiskit של IBM יכולות לזרז את הפיתוח והאימוץ של אלגוריתמים חדשים המנצלים את המערכות ההיברידיות העתידיות.

IBM כבר החלה בצעדים הראשונים לעבר חזון שבו מחשוב קוונטי וקלאסי משתלבים בצורה חלקה, כולל שותפות לאחרונה עם RIKEN לפריסת חיבור ישיר בין המחשב הקוונטי המודולרי של IBM, ‏IBM Quantum System Two, לבין Fugaku – אחד ממחשבי־העל הקלאסיים המהירים בעולם; וכן עבודה עם גופים מובילים כמו Cleveland Clinic, ממשלת חבל הבאסקים ו־Lockheed Martin, כדי להדגים כיצד שילוב בין משאבים קוונטיים וקלאסיים יכול להניב תוצאות יקרות ערך בבעיות מורכבות שמעבר ליכולתם של מחשבים קלאסיים בלבד.

מעבדי CPU ו־GPU של AMD מניעים את Frontier – מחשב־העל במעבדת אוק רידג' של משרד האנרגיה האמריקאי, שהוא הראשון בהיסטוריה שחצה רשמית את רף ה־Exascale. כיום טכנולוגיות ה-AMD EPYC CPUs וטכנולוגיית ה-AMD Instinct GPUs מניעות גם את מחשב-העל El Capitan במעבדה הלאומית לורנס ליברמור, כך ש־AMD מפעילה למעשה את שני מחשבי־העל המהירים בעולם לפי רשימת TOP500. מעבר למחשוב עתיר ביצועים, CPUs, ‏GPUs ותוכנות קוד פתוח של AMD מניעים גם אינספור פתרונות בינה מלאכותית יוצרת לארגונים מובילים ולספקי ענן ברחבי העולם.

"מחשוב קוונטי ידמה את העולם הטבעי ויציג מידע בדרך חדשה לחלוטין", אמר ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל IBM. "על ידי חקירת הדרכים שבהן מחשבים קוונטיים של IBM וטכנולוגיות מחשוב עתיר ביצועים מתקדמות של AMD יכולים לפעול יחד, נבנה מודל היברידי עוצמתי שיחצה את גבולות המחשוב המסורתי".

"מחשוב עתיר ביצועים הוא הבסיס לפתרון האתגרים החשובים ביותר בעולם", אמרה ד"ר ליסה סו, יו"ר ומנכ"לית AMD. "כשאנו משתפים פעולה עם IBM לחקור את המפגש בין מחשוב עתיר ביצועים לטכנולוגיות קוונטיות, אנו רואים הזדמנויות עצומות להאיץ תגליות וחדשנות".

הפוסט יבמ ו-AMD משתפות פעולה בפיתוח מחשבי-על משולבים במחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, החליטה השבוע ממשלת ארה"ב לרכוש אחזקה פסיבית של 9.9% באינטל, בשווי 8.9 מיליארד דולר. על פי ההסכם בין אינטל לממשל טראמפ, הממשלה לא תחזיק במושב בדירקטוריון או בזכויות ניהול אלא תהיה משקיעה פסיבית. עם זאת, העסקה כוללת צו לחמש שנים המאפשר רכישה של 5% נוספים מהמניות אם יחידת מפעלי היצור של אינטל ירדו למתחת ל-51% בבעלות אמריקאית.

מדוע זה קרה?

צעדה של ממשלת ארה"ב מייצג שינוי משמעותי: ארה"ב עוברת לראשונה מהענקת סובסידיות מסורתיות, להשקעה מגובת הון עצמי בחברות טכנולוגיה פרטיות. זוהי אסטרטגיה מאד לא טיפוסית לממשל האמריקאי ומהווה שינוי פרדיגמה במדיניות התעשייתית של ממשל הרפובליקאי המאמין בדרך כלל בכלכלה חופשית ללא התערבות ממשלתית. .

השינוי במדיניות הממשל האמריקאי מהווה לפני הכל הוכחה חותכת לחשיבות תעשיית הסמיקונדקטור לעולם המערבי בכלל ולארה"ב בפרט. אינטל היא החברה היחידה שבסיסה בארה"ב ומסוגלת גם לפתח וגם לייצר שבבי סיליקון מתקדמים. ע"י הפיכתו לבעל המניות הגדול, הממשל האמריקאי מבטיח  התאמה רבה יותר בין מטרות הביטחון הלאומי של ארה"ב לבין שאיפות ייצור שבבים מקומיות.

אינטל שבשנים האחרונות החלה לפגר בטכנולוגיות יצור אחרי הענקיות האסיאתיות TSMC וסמסונג ובתחום הבינה המלאכותית אחרי אנבידיה ו AMD זוכה כעת לגיבוי ממשלתי המעניק לה מרחב נשימה כדי לבנות מחדש את יכולות היצור הדרושות לשוק השבבים המתקדם במהירות ומחליף טכנולוגיה כמעט כל שנתיים.

לצד היתרון הגדול, העובדה שממשלת ארה"ב היא בעלת המניות הגדולה ביותר באינטל, עלולה ליצור סיכון של פוליטיזציה בקבלת החלטות עסקיות או ניכור מצד שותפים בינלאומיים. אינטל עצמה הזהירה כי העסקה עלולה לפגוע במכירות הבינלאומיות שלה, במיוחד באסיה. (בהתחשב בהסתמכותה הכבדה על שווקים זרים – 76% מהכנסותיה בשנת 2024 הגיעו מחוץ לארה"ב, כולל 29% מסין).

לסיכום ניתן לומר כי שבבי סיליקון מניעים את העידן הדיגיטלי ומהווים כיום את התחום הטכנולוגי החם והחשוב ביותר. אחזקת ממשלת ארה"ב ב-9.9% מאינטל, היא יותר מהשקעה – היא מייצגת נקודת מפנה במדיניות התעשייתית, ומהווה הוכחה חותכת לחשיבות שבבי הסיליקון הנמצאים כיום בצומת מרכזית בין טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי כפי שלא היו מעולם.

הפוסט מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו מציבה עצמה כשחקן מרכזי בזירה הגלובלית של תעשיית השבבים, וזאת על רקע תחזיות המצביעות כי השוק העולמי יגיע לשווי של טריליון דולר עד שנת 2030. המהלך מתבצע במקביל לצמיחה מהירה של הביקוש המקומי, שצפוי לשלש את ערכו עד 2032, בעיקר בתחומי הטלקום, התעשייה, האלקטרוניקה הצרכנית וה־IT.

במסגרת המיזם, השיקה ממשלת הודו את משימת השבבים הלאומית – תכנית מקיפה הכוללת תמריצים פיננסיים נדיבים להקמת מתקני ייצור שבבים (fabs), מפעלי מסכים, ומתקני הרכבה, בדיקה ואריזה (ATMP). התכנית כוללת גם תמיכה בעיצוב שבבים ותכניות להכשרת כוח אדם מקצועי, במטרה לעודד חדשנות מקומית ולבנות מאגר כישורים עצמאי.

מדינות שונות בהודו כבר הציגו מדיניות ייחודית לשבבים במטרה למשוך השקעות, בעוד אחרות פועלות להפוך למרכזי מצוינות לייצור ולעיצוב שבבים. בנוסף, יוזמות ממשלתיות רחבות יותר – בהן תכניות התמריצים לייצור אלקטרוניקה ויוזמת Make in India – תומכות במהלך להקטנת התלות ביבוא ולהעצמת העצמאות התעשייתית של הודו.

היוזמה ההודית משתלבת בגל עולמי של השקעות מאסיביות בתחום השבבים, הנחשב ללב התעשיות המתקדמות – מהטלפונים החכמים ועד כלי רכב חשמליים ומערכות בינה מלאכותית.

כותרת משנה:

תגים:
הודו, שבבים, מוליכים למחצה, ייצור שבבים, Make in India, תעשייה עולמית, טריליון דולר

ביטוי מפתח:
משימת השבבים הלאומית של הודו

נרדפים:
תעשיית שבבים בהודו, ייצור מוליכים למחצה, תכנית שבבים לאומית, השקעות שבבים, תעשיית השבבים ההודית

SLUG:
india-semiconductor-mission-2025

הפוסט הודו משיקה מיזם לאומי לתפיסת נתח מהשוק העולמי של תעשיית השבבים בהיקף טריליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל וחטיבת שירותי הענן של אמזון (AWS) מכריזות היום (ג') על זמינות כללית של Amazon EC2 R8i, דור חדש של שירותי ענן המיועד למשימות התובעניות ביותר. השירותים החדשים הם הראשונים המבוססים על מעבדי Intel Xeon 6 עם ליבות ביצועים (P-cores) ומספקים שדרוג בביצועים עבור לקוחות אסטרטגיים.

עד כה, ארגונים שהיו צריכים לעבד כמויות אדירות של מידע בזמן אמת נאלצו להסתמך על תשתיות יקרות ומורכבות. שירותי R8i החדשים מאפשרים כעת להריץ את אותן משימות בענן, ביעילות גבוהה יותר ועם גמישות תפעולית. המשמעות המעשית עבור לקוחות היא היכולת לעבד עסקאות בזמן אמת, לספק המלצות תוכן מותאמות אישית באופן מיידי ולהריץ מודלים לניתוח נתונים גנטיים במהירות שעד כה הייתה נחלתם של מחשבי על בלבד.

שירותי R8i מספקים יחס עלות ביצועים טוב יותר ב-15%, וחשוב מכך, האצה של עד 60% ביישומים קריטיים כמו שרתי Web ו-40% במודלים של בינה מלאכותית לעומת שירותי R7i המבוססים על מעבדי Xeon מהדור הרביעי.

שירותי EC2 (Elastic Compute Cloud) הם ליבת תשתית הענן של AWS, ומאפשרים ללקוחות "לשכור" שרתים וירטואליים בהתאם לצורכיהם, במקום לרכוש ולתחזק חומרה פיזית. השירותים מחולקים ל"משפחות" המותאמות למשימות שונות: משפחה אחת מיועדת למשימות חישוב כלליות, אחרת לאחסון, וכן הלאה. סדרת R, שאליה משתייכים שירותי R8i החדשים, תוכננה במיוחד למשימות עתירות זיכרון (Memory Optimized). אלו יישומים שבהם צוואר הבקבוק אינו כוח העיבוד של המעבד, אלא המהירות והיכולת לגשת לכמויות גדולות של נתונים המאוחסנים בזיכרון ה-RAM, כמו בסיסי נתונים, מערכות אנליטיקה ומטמון (caching).

"השקת שירותי EC2 מהדור השמיני המונעים על ידי Intel Xeon 6 היא רגע מכונן בשותפות שלנו עם AWS", אמר רונאק סינגל, עמית בכיר באינטל. "לא מדובר רק באימוץ של מעבד חדש, אלא בתוצר של הנדסה משותפת ועמוקה. יחד, בנינו תשתית המאיצה AI, משפרת דרמטית את ביצועי הזיכרון ומפשטת את הפריסה, ומסייעת ללקוחות להגיע לתובנות מהירות יותר ולהחזר השקעה חזק וברור".

השיפורים הטכנולוגיים המרכזיים

קפיצת הדרך בביצועים נובעת ממספר חידושים ארכיטקטוניים במעבדי Xeon 6:

• רוחב פס הזיכרון גבוה פי 2.5 בהשוואה לדור הקודם (R7i), בזכות תמיכה בזיכרון DDR5 במהירות של עד 7200 MT/s. שיפור זה קריטי עבור בסיסי נתונים בזיכרון ומערכות אנליטיקה.
• המעבדים כוללים את מאיץ Intel AMX, רכיב חומרה ייעודי לחישובי AI המובנה בליבה, שמפותח בישראל. הוא מאפשר להאיץ פי שניים משימות כמו מודלים של המלצות ומייתר במקרים רבים את הצורך במאיצים גרפיים (GPUs) חיצוניים.
• לראשונה, AWS מציעה שרתים וירטואליים עם עד 384 vCPUs ו-3TB זיכרון – גודל כפול מהדור הקודם. יכולת זו מאפשרת לארגונים להעביר לענן גם מערכות ליבה מונוליטיות שעד היום נותרו במרכזי הנתונים המקומיים.

"הלקוחות שלנו מצפים שהתשתית שלהם תהיה תמיד צעד אחד לפני הצרכים של העסק", אמר נישאנט מהטה, סגן נשיא לניהול מוצר EC2 ב-AWS. "בזכות שיתוף הפעולה עם אינטל, אנחנו מספקים להם בדיוק את זה: קפיצת דרך בביצועים שמאפשרת להם לחדש מהר יותר, ובמקביל לייעל עלויות".

הפוסט אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ארצות הברית הודיעה כי תשקיע 8.9 מיליארד דולר במניות אינטל – השקעה המקנה לה בעלות של כ-10% על יצרנית השבבים האמריקנית. ההכרזה פורסמה ביום שישי על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואינטל, ומגיעה כחלק ממדיניותו לחזק את תעשיית השבבים המקומית.

טראמפ כתב ברשת Truth Social: "זה כבוד גדול לדווח שארצות הברית מחזיקה כעת ב-10% מאינטל – חברה אמריקנית גדולה עם עתיד מזהיר. שילמנו אפס בעבור המניות, והן שוות כיום כ-11 מיליארד דולר. עסקה מצוינת לאמריקה וגם לאינטל."

ההשקעה ממומנת באמצעות כספים שנותרו מתקציבי חוק השבבים והמדע (CHIPS Act) שהועבר בתקופת ביידן – 5.7 מיליארד דולר מענקים שטרם הועברו לאינטל, לצד 3.2 מיליארד דולר ממשרד ההגנה במסגרת תוכנית Secure Enclave. בתמורה, הממשל רכש 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה – כ-9.9% מהחברה.

לפי הודעת אינטל, מדובר בהשקעה פסיבית: לממשל לא תהיה השפעה על ניהול החברה או ייצוג בדירקטוריון. עם זאת, בבית הלבן רואים בכך מהלך אסטרטגי שנועד לחזק את מעמדה של ארה"ב בתחום השבבים. שר המסחר האוורד לוטניק אמר כי "זהו הסכם היסטורי שמחזק את ההובלה האמריקנית בייצור שבבים – מנוע הצמיחה הכלכלי והביטחוני של ארה"ב".

מניית אינטל (INTC) זינקה ב-7% במסחר ביום ההכרזה. במקביל דווח כי חברת סופטבנק היפנית תשקיע עוד 2 מיליארד דולר באינטל, במטרה לסייע לחברה לממש את תוכניותיה להקים מפעל חדש באוהיו – פרויקט שהתעכב בשל קשיים פיננסיים.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, שנכנס לתפקידו במרץ האחרון, מנסה להחזיר את החברה למסלול לאחר שנים של ירידה מול מתחרות כמו TSMC ואנבידיה. כחלק מהמהלך, אינטל השלימה לאחרונה תוכנית פיטורים של 15% מכוח האדם. לדבריו: "אינטל מחויבת לכך שהטכנולוגיות המתקדמות בעולם ייוצרו באמריקה. השותפות הזו עם הממשל היא חיזוק משמעותי לכך."

טראמפ מצדו רואה במהלך הישג פוליטי וכלכלי, ומרמז כי יבקש להחיל מודל דומה על חברות נוספות בתחומי טכנולוגיה קריטיים. לדבריו: "זה ניצחון כפול – גם לאינטל וגם לארצות הברית."

ראו גם: אקונומיסט: הממשל לא צריך לרכוש חברות שבבים אמריקניות אלא לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים

הפוסט ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האקונומיסט יוצא נגד הרעיון של ייצור שבבים “מבית” בלבד בארה״ב ומזהיר: ניסיון להציל את אינטל באמצעות מכסים, סבסוד כבד ואף “כמעט־הלאמה” עלול לפגוע ביתרון הטכנולוגי של ארה״ב. לפי השבועון, שבבים הם תעשייה גלובלית במיוחד. שרשראות הערך נשענות על התמחות קיצונית ועל זרימה חופשית של ציוד, ידע וכוח אדם. ניתוק מהעולם ייקר את הייצור, יאט חדשנות, ויפגע במובילות האמריקנית.

אינטל מוצגת כסיפור אזהרה. לפני עשורים הייתה סמל לחוד החנית. כיום שווי השוק שלה סביב 100 מיליארד דולר. היא כמעט שאינה מספקת שבבים מתקדמים ל־AI. חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן הקצה לה 8 מיליארד דולר מענקים ועד 12 מיליארד דולר כהלוואות. ובכל זאת, המפעל באוהיו מתעכב כעת לתחילת שנות ה־30 של המאה. החברה ממונפת, תזרים המזומנים חלש, והמעבר לדורות ייצור מתקדמים מקרטע. לפי הערכות, נדרשים מעל 50 מיליארד דולר השקעות כדי לנסות להדביק את TSMC.

האקונומיסט טוען שהצעדים שמקדם הנשיא טראמפ רק יחמירו את הבעיה. מכסים כלליים יעלו עלויות לכל התעשייה. מכסים ספציפיים על שבבים יפגעו בלקוחות אמריקניים. לחץ על אנבידיה וחברות אחרות “לייצר אצל אינטל” יכפה מוצר נחות יחסית ויפגע בביצועים. שבבים הם אמצעי לחדשנות, לא מטרה בפני עצמה. כופים על החברות פחות־מהטוב ביותר – ומקהים את יתרונן.

אקונומסיט ממליץ לפצל את אינטל

מה כן? השבועון מציע להפסיק “להציל את אינטל בכל מחיר” ולבחון מבנים אחרים. אפשרות אחת: למכור את עסקי הייצור למשקיע עתיר הון (לפי הדיווח, סופטבנק הביעה עניין ואף השקיעה 2 מיליארד דולר השבוע). אפשרות אחרת: למכור את זרוע התכנון ולהפנות את התמורה לבניית ייצור תחרותי באמת. כך או כך, המדינה לא צריכה להיכנס כבעלים. הזרמת כספים ללא תחתית תסבך עוד יותר.

הלקח השני: להקל על מי שכן מצליחים. TSMC כבר משקיעה בארה״ב ומפעילה פאב ל־4 נ״מ, עם פאב מתקדם נוסף מתוכנן ל־2028 ועוד אתר שני־ננומטר בהמשך. סמסונג בונה בטקסס ומתכוונת ל־2 נ״מ בקוריאה עוד השנה. שתיהן נתקלו בעיכובים ברישוי ובמחסור בכוח אדם מיומן. המדיניות הנכונה, לפי האקונומיסט: לפשט רישוי, להאיץ הכשרת מהנדסים וטכנאים, ולפתוח שערים ליבוא מכונות, חומרים ואנשים – במקום מכסים.

הלקח השלישי: גם אם מגדילים כושר ייצור מקומי, ארה״ב לא יכולה להתנתק. מכונות ליתוגרפיה EUV מגיעות מהולנד. ציוד מרכזי מגיע מיפן. וטאיוואן תישאר קריטית: גם בסוף העשור, כשהקמת האתרים בארה״ב תתקדם, חלק גדול מהשבבים המתקדמים עדיין ייוצר באי. מודל TSMC הוא לחדש בבית, ואז להרחיב גלובלית. לכן, מדיניות יציבה כלפי טאיוואן חיונית לא פחות מתמריצים מקומיים.

מסקנת השבועון: ארה״ב זקוקה לאסטרטגיה קוהרנטית ורב־שנתית, שתיהנה מתמיכה דו־מפלגתית ותספק ודאות לתעשייה. במקום לאומנות כלכלית ומכסים, יש לבנות מערכת אקוסיסטם עם בעלות הברית – טאיוואן, דרום קוריאה ויפן – ולהפוך את אמריקה למקום הטוב ביותר להקמת פאבים באמצעות רגולציה חכמה וכוח אדם איכותי. כך תישמר המובילות האמריקנית בעידן ה־AI.

הפוסט אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל טראמפ בוחן מתווה חסר תקדים בתעשיית השבבים: העברת כספי ה-CHIPS Act לחברות בתמורה לאחזקה הונית של המדינה, במקום מענקים ישירים. שר המסחר, הווארד לוטניק, אישר בראיון ל-CNBC כי הממשל מבקש אחזקה חסרת־זכויות הצבעה באינטל כתנאי לקבלת המימון. “זה לא ממשל תאגידי,” אמר. “אנחנו ממירים מענק למניות — עבור העם האמריקאי.”

לפי Oregon Public Broadcasting (‏OPB), מדובר בהתפתחות קריטית באורגון — שם מעסיקה אינטל כ-18 אלף עובדים והוגדר לה בעבר מימון פדרלי כולל של כמעט 8 מיליארד דולר, מהם 1.8 מיליארד דולר לשדרוג קמפוס הילסבורו, לב פעילות המו״פ של החברה בארה״ב. החברה סירבה להגיב לפניית OPB.

מעבר לאינטל, נראה שהמהלך מתוכנן להפוך למדיניות רוחבית: רויטרס דיווחה כי הבית הלבן בוחן לקחת עד 10% מאינטל במסגרת ההסכם — ובמקביל לשקול עסקאות אחזקה דומות גם מול יצרניות שבבים נוספות, בהן Micron, ‏TSMC ו-Samsung, מתוך מסגרת התקציב הכוללת של 52.7 מיליארד דולר בחוק ה-CHIPS. מדובר במפנה ממודל “מענקים” למודל “בעלות חלקית” של המדינה בתעשייה האסטרטגית.

המהלך כבר מעורר התנגדות פוליטית באורגון: הסנאטור הדמוקרטי רון ויידן כינה את הדרישה “סחיטה תאגידית”, והזהיר מפני נזק לאקוסיסטם הטכנולוגי שאותו בא החוק לחזק. הדברים מגיעים על רקע התנצחות ציבורית בין הבית הלבן למנכ״ל אינטל, ליפ-בו טאן, שהודיע על האטת פרויקטים כדי לקצץ עלויות — וציין כי השקעות החברה בארה״ב ייטיבו עם הכלכלה האמריקאית. ‏(OPB).

המהלך מתיישב עם הקשחת הקו של וושינגטון מול ענף השבבים: מוקדם יותר החודש דווח כי Nvidia ו-AMD הסכימו להעביר למדינה 15% מההכנסות ממכירת שבבי בינה מלאכותית לסין, בתמורה לרישיונות יצוא — הסדר נדיר שמאותת על התערבות ממשלתית עמוקה יותר בשרשרת הערך של השבבים.

עבור אינטל, שנחלשה בשנים האחרונות מול מתחרות בזירת ה-AI והסמארטפונים, האחזקה הממשלתית עשויה לספק גב פיננסי — אך במחיר דילול בעלי מניות ואי-ודאות לגבי תנאי התמחור והיציאה של המדינה. אנליסטים מזהירים כי המעבר ממענקים לאחזקה יכול לפגוע באטרקטיביות החוק עבור חלק מהחברות; מדדים בענף נחלשו אמש על רקע הדיווחים.

למה זה תקדים משמעותי?

1. מה “לכולם” אחרי אינטל: עצם בחינת המודל מול Micron, ‏TSMC ו-Samsung מרחיבה את ההשפעה מעבר לחברה אחת — והופכת את ההון הציבורי לכלי קבוע במדיניות התעשייה האמריקאית.
2. אות לשוק: אם קרנות וול סטריט יתמחרו סיכון דילול נוסף בחברות המקבלות CHIPS, עלות ההון שלהן עלולה לעלות, ולוח הזמנים להקמת מפעלים עשוי להידחות. אנליסטים כבר מתריעים.
3. תקדים רגולטורי: המודל מקבע מעבר מ”גזרים” ל”מקלות” — לא רק סובסידיות, אלא גם בעלות ממשלתית ישירה, לצד הסדרי חלוקת הכנסות (כמו ב-Nvidia/AMD).

מה הלאה: פרטי ההסכם (היקף, תמחור, לוח זמנים ותנאי יציאה) טרם פורסמו רשמית. אם אינטל תסכים — זה עשוי להפוך לשבלונה להסכמים מול שחקני שבבים נוספים בשנה הקרובה. בינתיים, השווקים בוחנים מחדש את יחס הסיכוי–סיכון בענף כולו.

הפוסט ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים עלול לחול גם על יצרניות שבבים נוספות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

העסקה, שנסגרה לאחר קבלת כל האישורים הרגולטוריים, מחזקת את מובילות אינפיניאון בכלי-רכב מוכווני-תוכנה (SDV) ומרחיבה את היצע הפתרונות לעומק רשת הרכב20 באוגוסט 2025 — אינפיניאון (Infineon Technologies) השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול (Marvell) בעסקת מזומן כוללת של 2.5 מיליארד דולר. ההסכם הוכרז באפריל 2025 ונסגר לאחר קבלת כל האישורים הרגולטוריים, כך הודיעו החברות.

לפי אינפיניאון, שילוב פורטפוליו ה-Automotive Ethernet של מרוול—PHY‎, מתגים וגשרים—יחזק את מומחיות החברה במערכות לרכב מוכוון-תוכנה, ויאפשר לה להציע ללקוחות מערך פתרונות מקיף יותר. הפתרונות תומכים בקצבים של 100 מגה-ביט ועד 10 ג׳יגה-ביט לשנייה, עם רכיבי אבטחה ובטיחות מובנים לדורות הנוכחיים והבאים של ארכיטקטורות הרכב.

מבחינה עסקית, ליחידה נצבר צבר זכיות תכנון (design-wins) בהיקף מוערך של כ-4 מיליארד דולר עד 2030; הכנסות 2025 צפויות לנוע בין 225–250 מיליון דולר בשיעור רווח גולמי של כ-60%. מימון העסקה נעשה משילוב של מזומנים קיימים וחוב חדש, בגיבוי מימוני מבנקים.

אינפיניאון הקימה בקבוצת הרכב שלה קו עסקי ייעודי בשם Ethernet Solutions לריכוז כלל היכולות בתחום, וציינה כי העסקה תחזק גם את נוכחותה בארה״ב—לרבות פעילות מחקר ופיתוח.

במרוול בירכו על המהלך. היו״ר והמנכ״ל מאט מרפי אמר כי אינפיניאון היא “החברה הנכונה לקחת את הפעילות לשלב הבא” בזכות היקף, רוחב פורטפוליו והגעה ללקוחות.

הפוסט אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול ב־2.5 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רכישת מפעל הרכב החשמלי של פוקסקון בלורדסטאון, אוהיו, על ידי SoftBank היא יותר מעסקת נדל"ן – זוהי הצהרת כוונות. המתקן עובר ייעוד מחדש למרכז לייצור שרתים למרכזי נתונים של בינה מלאכותית, ומשמש כנקודת שיגור לפרויקט סטארגייט השאפתני של SoftBank, יוזמה של 500 מיליארד דולר שמטרתה לבנות תשתית בינה מלאכותית מהדור הבא ברחבי ארצות הברית.

מהלך זה מסמן את הצעד הגדול הראשון של SoftBank לייצור פיזי, דבר שמייסד החברה מסאיושי סן, נמנע ממנו בעבר. אבל עם הביקוש הגואה לחומרת בינה מלאכותית, המפעל באוהיו מציע דריסת רגל אסטרטגית בנוף התעשייתי של ארה"ב.

השבוע הדהימה SoftBank את עולם הטכנולוגיה על ידי השקעה של 2 מיליארד דולר באינטל, רכישת 2% ממניותיה והפיכתה לבעלת המניות החמישית בגודלה של ענקית השבבים. התזמון קריטי: אינטל עוברת תפנית תחת המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן, במטרה להחזיר לעצמה את הדומיננטיות שלה בתחום המוליכים למחצה ושירותי יצור מתקדמים.

השקעה זו אינה רק פיננסית – היא סמלית. אינטל, שנחשבה זה מכבר כעמוד תווך של ייצור השבבים האמריקאי, היא כעת חלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר של SoftBank לעגן ייצור בינה מלאכותית ושבבים בארה"ב, בהתאם למגמות גיאופוליטיות ולשאיפות הטכנולוגיה הלאומיות.

מסע ההשקעות של SoftBank בתחום השבבים החל בשנת 2016 עם רכישת Arm Holdings, חברת תכנון השבבים הבריטית, תמורת 32 מיליארד דולר. החברה שהארכיטקטורה שלה מפעילה מיליארדי סמארטפונים ומכשירי IoT. מוערכת כיום בכמעט 150 מיליארד דולר, והתכנונים שלה הם מרכזיים למהפכת הבינה המלאכותית והמחשוב הנייד.

בניגוד לאינטל, Arm אינה מייצרת שבבים, היא רק מתכננת אותם. זה הופך את ההשקעה של SoftBank באינטל לאסטרטגית עוד יותר: התכנונים של Arm יוכלו להיות מיוצרים במפעלים של אינטל, וכך תיווצר מערכת אקולוגית משולבת המשתרעת על פני תכנון שבבים, ייצור שבבים ויצור מכלולים המבוססים על שבבים מתקדמים למערוכת בינה מלאכותית.

כל מהלכים הנ"ל הם חלק מחזון רחב יותר. SoftBank לא רק רודפת אחר רווחים , היא מחפשת להשפיע על עתיד חומרת הבינה המלאכותית. על ידי שילוב יכולות התכנון של Arm, יכולות הייצור של אינטל ופוטנציאל התשתית של המתקן באוהיו, SoftBank בונה שרשרת אספקה שיכולה להתחרות ב-Nvidia, TSMC וסמסונג.

האסטרטגיה של מסאיושי סאן ברורה: לשלוט במוח (Arm), בשרירים (Intel) ובמפעל ליצור תשתית לבינה מלאכותית (Foxconn Ohio). אם תצליח, SoftBank תוכל להפוך לעמוד התווך של ייצור שבבי בינה מלאכותית במערב.

לסיכום ניתן לומר כי SoftBank, שנודעה בעבר בהשקעות עתירות סיכון וראוותניות בתחום התוכנה והסטארטאפים, מעצבת כעת מחדש את זהותה סביב תשתית מוליכים למחצה ובינה מלאכותית. עם המהלכים האחרונים שלה, היא כבר לא רק משקיעה בטכנולוגיה היא הופכת למאפשרת טכנולוגיה, ומניחה את היסודות לדור הבא של מכונות חכמות.

כעת נותר לראות האם ההימור של מסאיושי סאן  ישתלם לה. אבל דבר אחד בטוח: SoftBank כבר לא רק צופה במרוץ השבבים היא שותפה פעילה בו.

הפוסט השינוי של Softbank או מדוע לכל הרוחות החליטה מעצמת התוכנה היפנית להשקיע 2 מילארד דולר באינטל? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

‏‏סופטבנק ואינטל -Intel Corporation ‏(נאסד"ק: INTC) הודיעו היום על חתימה על הסכם מחייב לרכישת ניירות ערך, שבמסגרתו תבצע סופטבנק השקעה של 2 מיליארד דולר במניות רגילות של אינטל.

ההשקעה מגיעה כאשר הן אינטל והן סופטבנק מעמיקות את מחויבותן להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות ובחדשנות בתחום השבבים בארצות הברית.

מאסיושי סאן, יו"ר ומנכ"ל SoftBank Group Corp., אמר: "‏שבבים הם הבסיס של כל תעשייה. במשך יותר מ-50 שנה אינטל היא מובילה אמינה בחדשנות. ההשקעה האסטרטגית הזו משקפת את אמונתנו כי הייצור המתקדם של שבבים והאספקה שלהם יתרחבו עוד יותר בארצות הברית—כשאינטל משחקת תפקיד קריטי."

ליפ־בו טאן, מנכ"ל אינטל, אמר: "אנחנו שמחים להעמיק את יחסינו עם סופטבנק—חברה הנמצאת בחזית של תחומי טכנולוגיה וחדשנות מתפתחים רבים—ושחולקת איתנו את המחויבות לקידום המובילות של ארה"ב בטכנולוגיה ובייצור. מאסה ואני עובדים בצמוד זה עשרות שנים, ואני מעריך את האמון שהוא נותן באינטל באמצעות ההשקעה הזו."

על פי תנאי ההסכם, סופטבנק תשלם 23 דולר לכל מניה רגילה של אינטל. השלמת העסקה כפופה לתנאים מקובלים לסגירה.

לדברי השניים, ההשקעה של סופטבנק באינטל משתלבת בחזון ארוך הטווח שלה לאפשר את מהפכת ה-AI, באמצעות האצת הנגישות לטכנולוגיות מתקדמות התומכות בטרנספורמציה דיגיטלית, מחשוב ענן ותשתיות דור-הבא.

הפוסט סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.