מערכת השבבים של אפל זוכה ליציבות חשובה: אחרי ימים של שמועות על עזיבה קרובה, ג׳וני סרוג׳י, סמנכ״ל בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל ואחד האנשים המשפיעים ביותר בתעשיית השבבים העולמית, שלח מזכר פנימי לעובדיו ובהבהרה חד־משמעית: הוא אוהב את עבודתו באפל, ואינו מתכנן לעזוב בזמן הקרוב.

מגל שמועות – להצהרת נאמנות

בסוף השבוע דיווח בלומברג כי סרוג׳י אמר למנכ״ל טים קוק שהוא "שוקל ברצינות לעזוב" את אפל ולעבור לחברה אחרת – דיווח שהצית גל ספקולציות והגביר את תחושת חוסר היציבות סביב הנהלת החברה, שכבר חוותה לאחרונה רצף פרישות של בכירים: מנהל התפעול ג׳ף ויליאמס, ראש תחום ה־AI ג׳ון ג׳יאננדרה, ראשת התחום המשפטי קתרין אדמס, ואחראית הסביבה והמדיניות ליסה ג׳קסון, לצד המעצב הוותיק אלן דַיי שעבר למטה.

על רקע הדיווחים הללו, סרוג׳י שלח ב־8 בדצמבר מזכר לעובדי חטיבת החומרה, שבו כתב כי הוא מודע לשמועות, וכי הוא חש שחובה לדבר ישירות עם הצוות: "אני גאה בטכנולוגיות המדהימות שאנחנו בונים – במסכים, במצלמות, בחיישנים, בשבבים, בסוללות ובמגוון רחב של טכנולוגיות בכל מוצרי אפל… אני אוהב את הצוות שלי, אני אוהב את העבודה שלי באפל, ואין לי כל כוונה לעזוב בזמן הקרוב". (MacRumors)

המסר הזה מדגיש את הפער בין השלב הראשון – שבו דיווחים שונים תיארו אותו כמי ששוקל ברצינות יציאה – לבין העמדה הרשמית כעת: גם אם דילמה אישית אכן התקיימה, בשורה התחתונה סרוג׳י מסמן למטה ולשוק ההון שהוא נשאר.

קוק נלחם על האיש שמאחורי מהפכת השבבים

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, טים קוק ניהל בחודשים האחרונים קמפיין שימור אגרסיבי כדי להשאיר את סרוג׳י באפל – כולל חבילת תגמול נדיבה והבטחה לתוספת אחריות תפקידית בהמשך. (The Straits Times) זאת על רקע "משבר הנהלה" רחב יותר, שבו אנליסטים החלו לשאול שאלות על רציפות הניהול והיערכות ליום שאחרי קוק.

הסיבה ללחץ סביב סרוג׳י ברורה: מאז שהצטרף לאפל ב־2008 והוביל את פיתוח ה־A4 – המערכת־על־שבב הראשונה שפותחה בתוך הבית – הוא עומד במרכז אחת ההצלחות הטכנולוגיות הגדולות של החברה: המעבר לשבבי Apple Silicon, ובראשם משפחת ה־M למחשבי מק. המעבר הזה הרחיק את אפל מתלות באינטל, שיפר משמעותית ביצועים ויעילות אנרגטית, והפך לאחד מעמודי התווך של האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה בעשור האחרון.

סרוג׳י, שנולד וגדל בחיפה ולמד מדעי המחשב בטכניון, נחשב לאחד הישראלים הבכירים ביותר בעולם ההיי־טק הגלובלי. תחת אחריותו נמצאים לא רק השבבים אלא גם טכנולוגיות ליבה נוספות – סוללות, חיישנים, מצלמות, בקרים ואמצעי אחסון – המוטמעים בכל קו המוצרים של אפל.

מסר של יציבות – אבל השאלות על אפל נשארות

הבהרתו של סרוג׳י מגיעה בשבוע שבו השיח סביב אפל נע בין התלהבות מהישגי העבר לבין דאגה מהעתיד: החברה אומנם מובילה בתחום השבבים, אך נתפסת כמי שמגיבה באיטיות יחסית למהפכת הבינה המלאכותית, ובמקביל מתמודדת עם גל פרישות חריג של בכירים.

עבור אפל, העובדה שהאיש שמאחורי Apple Silicon מצהיר בפומבי שהוא נשאר "לעת עתה" היא נקודת אור ברורה – סוג של עוגן טכנולוגי וניהולי בתוך ים סוער. עבור ישראל, זה עוד סימון לכך שאחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר בתעשיית השבבים העולמית ממשיך להיות קשור הדוקות למהנדס שצמח בחיפה והפך לאחת הדמויות המרכזיות בקופרטינו.

אמפמ

כותרת:

כותרת משנה:

תגים:
ג׳וני סרוג׳י, אפל, Apple Silicon, שבבים, מעבדי M, טים קוק, הנהלת אפל, תעשיית השבבים, אקוסיסטם אפל, היי־טק ישראלי

ביטוי מפתח:
ג׳וני סרוג׳י לא עוזב את אפל

נרדפים (מופרדים בפסיקים):
ראש השבבים של אפל, סמנכ״ל טכנולוגיות חומרה באפל, מהפכת Apple Silicon, מעבדי M של אפל, משבר הנהלה באפל, גל פרישות באפל, שימור בכירים באפל, מהנדס ישראלי באפל

SLUG:
johny-srouji-stays-at-apple-no-plans-to-leave

• The Verge
• timesofindia.indiatimes.com
• The Verge

הפוסט ג׳וני סרוג׳י מרגיע את השמועות: ראש השבבים של אפל מצהיר – ״לא מתכנן לעזוב בזמן הקרוב״ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת דרום קוריאה פרסמה אסטרטגיה חדשה לשוק השבבים בעידן הבינה המלאכותית, הכוללת השקעה של יותר מ־700 טריליון וון עד שנת 2047, הקמת עשרה מפעלי שבבים חדשים והפיכת המדינה ל"מעצמת השבבים השנייה בעולם". במסגרת המהלך שואפת סיאול לבנות אקוסיסטם מלא – מתכנון שבבים (פאב־לס), דרך פאונדריז ועד חיזוק תעשיות החומרים והציוד – ולהקטין את התלות שלה ביבוא, במיוחד בתחומי ביטחון.

10 מפעלים חדשים וקלסטר שבבים מהגדולים בעולם

שר המסחר, התעשייה והאנרגיה קים ג’ונג־קוואן הציג את התוכנית בישיבת "חזון ואסטרטגיית פיתוח K-Semiconductor בעידן הבינה המלאכותית", בראשות הנשיא לי ג’ה־מיאונג. לפי ההודעה, הממשלה מתכננת להשקיע מעל 700 טריליון וון עד 2047 כדי להקים עשרה מפעלי ייצור שבבים (fabs) חדשים ולבסס "קלסטר שבבים" ש يُוגדר כגדול והמתקדם בעולם. כבר השנה החלה בניית הפאב הראשון באזור יונגין, והליך הפיצויים לקרקעות במתחם התעשייה הלאומי ביונגין נמצא בעיצומו.

האסטרטגיה נועדה להעביר את מרכז הכובד מתלות כמעט מוחלטת בזיכרונות למיקוד גם בשבבי מערכת (System IC) – בעיקר פאב־לס ופאונדריז – לצד חיזוק יצרני החומרים, הרכיבים וציוד הייצור. במקביל, הממשלה מתכוונת לשמור על העליונות של קוריאה בזיכרונות מתקדמים, כמו HBM לדאטה סנטרים של בינה מלאכותית, ולהזרים תקציבי מחקר ופיתוח לשבבים ייעודיים ל־AI כגון NPU ו־PIM.

לפי הנתונים הרשמיים, הממשלה תשקיע כ־215.9 מיליארד וון בפיתוח זיכרונות מהדור הבא עד 2032, כ־1.27 טריליון וון בשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית עד 2030, כ־260.1 מיליארד וון במוליכים למחצה מרוכבים (Compound Semiconductors) עד 2031 וכ־360.6 מיליארד וון בטכנולוגיות אריזה מתקדמת באותו אופק זמן.

פאב־לס פי עשרה ומפעל ייעודי ב־40 ננומטר

נקודת החולשה שהוגדרה במפורש היא תעשיית הפאב־לס המקומית – חברות שמתכננות שבבים אך אינן מפעילות מפעלי ייצור. הממשלה מציבה יעד אגרסיבי: להגדיל את היקף הפעילות של התעשייה הזו ביותר מפי עשרה ביחס להיום. לשם כך יוקם מודל שיתופי שבו "חברות הלקוח" יובילו את דרישות הטכנולוגיה, והפאונדריז המקומיים יקבלו תפקיד של שותף צמוד בייצור.

במסגרת זו יוקם פאב "שותפות" (Co-prosperity Fab) בהשקעה של 4.5 טריליון וון – מפעל 12 אינץ' ב־40 ננומטר – שיוקצה בחלקו לקיבולת ייעודית עבור חברות פאב־לס קוריאניות ויאפשר להן לייצר אב־טיפוס ולעלות לייצור סדרתי בלי להידחק מתור ההזמנות של ענקיות גלובליות. בכך מנסה סיאול לבנות מודל המזכיר את האקוסיסטם של TSMC בטייוואן, שבו תכנון וייצור חיים זה לצד זה ומזינים זה את זה.

תחום נוסף שבו קוריאה שואפת לעצמאות הוא שבבי ביטחון. הממשלה מצביעה על תלות יבוא כמעט מוחלטת – כ־99% – בשבבי הגנה, ומכריזה על שיתוף פעולה עם רשות הרכש הביטחוני לפיתוח "שרשרת מלאה" מקומית: מחומרים ותכנון ועד תהליך הייצור והמערכות. במקביל נשקלות הוראות חדשות בחוק השבבים המיוחד, שיקבעו עדיפות לרכש שבבים מתוצרת קוריאה עבור תשתיות לאומיות רגישות כמו רשתות חשמל, תקשורת ומרכזי נתונים ציבוריים.

חגורת חדשנות בדרום ואוניברסיטת שבבים ייעודית

כדי לפזר את הריכוז בענף סביב המטרופולין של סיאול, האסטרטגיה כוללת הקמת "חגורת חדשנות שבבים דרומית". החגורה תחבר בין גוואנג’ו – שתתמקד באריזה מתקדמת ובקישור למרכזי נתוני AI – בוסאן, שתפתח יכולות ייצור והדגמה בשבבי כוח מבוססי סיליקון קרביד (SiC), וגומי, שתשמש כמרכז מחקר ופיתוח לחומרים ולרכיבים, עם תשתיות בדיקה והערכה. (

המדינה תגדיר אזורי תעשייה מתקדמים ייעודיים לשבבים מחוץ לאזורי המטרופולין ותציע לחברות שם חבילת תמריצים רחבה: סבסוד השקעות, גמישות בשעות העבודה למהנדסים בקלסטרים האזוריים ועוד.

במקביל מתוכננת הקמה של "אוניברסיטת שבבים לתארים מתקדמים", מוסד ייעודי שבו תעשיית השבבים תהיה שותפה מלאה בהקמה ובהפעלה. היעד הוא להכשיר כ־300 בוגרי תואר שני ושלישי בשנה – מהנדסים וחוקרים שישתלבו במפעלי הייצור, בחברות הפאב־לס, בחברות ציוד ובמערכת הביטחונית.

הממשלה מצהירה גם על יעד נוסף: טיפוח "אליטה תעשייתית" של חומרים, רכיבים וציוד – חברות שיצמחו להיות מקבילות ל־ASML ההולנדית בתחומי נישה אחרים של ציוד וחומרים לשבבים.

לדברי השר קים ג’ונג־קוואן, מדובר ב"תקופה חריגה שבה גורל התעשייה שלנו תלוי ביכולתנו להשיג הנהגה עולמית בשבבים", ולכן יש מקום למדיניות חריגה שמגייסת "את כל יכולות המדינה" למאבק על הבכורה הגלובלית.

הפוסט ממשלת דרום קוריאה מציגה: תוכנית ענק לשבבים – והכפלת תעשיית הפאב־לס פי עשרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית למחקר ((ERC הכריזה על זכייתו של ד"ר יקיר ויזל, חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב, במענק היוקרתי ERC Consolidator Grant לשנת 2025. מענקי Consolidator ERC נועדו לתמוך בחוקרים מצטיינים המפתחים רעיונות חלוציים ופורצי דרך בשלבי הגיבוש של צוות המחקר ותוכנית העבודה. היקף כל מענק כ-2 מיליון יורו.

ד"ר ויזל השלים בטכניון תואר ראשון משולב (מתמטיקה ומדעי המחשב) ודוקטורט בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. לאחר מכן יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. הוא עבד שנים רבות בחברות מובילות ובהן אנבידיה, אמזון ואינטל. מחקריו קושרים בין תאוריה ליישום ולכן רלוונטיים לתעשיות טכנולוגיות שונות.

ד"ר ויזל יקבל את המענק לטובת פיתוח StrongMC – מערכת לשיפור אמינותן של מערכות ממוחשבות מורכבות כגון מעבדים, מערכות אוויוניקה וחלל, מערכות נהיגה אוטונומיות, מכשירים רפואיים ועוד. תחום המחקר שלו, אימות פורמלי והיסק אוטומטי (Formal Verification and Automated Reasoning), עוסק בשיטות מתמטיות אוטומטיות להוכחת נכונות התנהגותן של מערכות מחשב על פי מפרט נתון. הוכחה מתמטית כזו מכסה את כל ההתנהגויות האפשריות של המערכת, ולכן מייתרת את הצורך בבדיקות. דוגמה מהעולם האמיתי: הוכחה מוקדמת שרכב אוטונומי יבלום בזמן ובאופן בטוח בעת חירום, בכל סיטואציה.

מערכת StrongMC מתעתדת להשיג שיפור משמעותי בזמן הריצה של אלגוריתמי אימות פורמלי, חרף המורכבות החישובית. לדברי ד"ר ויזל, "רוב האלגוריתמים הקיימים משתמשים במערכות הוכחה 'חלשות', הבנויות מכללי הוכחה פשוטים, כדי להוכיח שהמערכת 'מגשימה' את הנדרש במפרט. השאיפה לפשטות ברורה – ככל שככלי ההוכחה פשוטים, היישום שלהם 'קל יותר'. עם זאת, השימוש בכללי הוכחה פשוטים עלול להוביל למצבים שבהם אי אפשר להוכיח את התכונה הנדרשת בזמן סביר. אנחנו מאמינים ששימוש במערכות הוכחה חזקות, הבנויות מכללי הוכחה מורכבים, יכול להניב תוצאות טובות יותר, למרות הקושי ביישומן. האתגר שלנו הוא להצליח ליישם כללי הוכחה מורכבים ביעילות. אני מקווה שהצלחת הפרויקט תתרום לא רק לתחום מדעי המחשב אלא גם לשורה של יישומים בתחומים שונים בעולם האמיתי."

הפוסט ד"ר יקיר ויזל מהטכניון זכה במענק האירופי היוקרתי  מענק איחוד ERC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע כי חברת אנבידיה (NVIDIA) תוכל לשוב ולמכור לסין שבב בינה מלאכותית מתקדם מדגם H200 – מהלך שסימן שינוי כיוון ביחס למדיניות ההגבלות שאפיינה את השנים האחרונות. אנליסטים מזהירים כי ההחלטה תחזק משמעותית את יכולות ה-AI של בייג׳ין ותחתור תחת היתרון האסטרטגי העיקרי של ארה״ב: כוח החישוב.

לפי הודעת טראמפ ברשת Truth Social, אנבידיה תורשה לספק את שבבי ה-H200 ל״לקוחות מאושרים בסין״ ובמדינות נוספות, בתנאי שהממשל הפדרלי יקבל 25% מהכנסות המכירות – שיעור גבוה מההסדר הקודם, שעמד על 15%. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הדור החדש והחזק יותר – שבבי Blackwell ו-Rubin – אינו כלול בעסקה ואסור למכירה לסין.

מה כולל הדיל עם אנבידיה

החלטת הממשל מגיעה אחרי תקופה שבה אנבידיה ניסתה לעקוף את מגבלות הייצוא על ידי פיתוח שבבים ״מוחלשים״ לשוק הסיני, כמו דגם H20, שנועד לעמוד בתקרות הביצועים שהציב הבית הלבן. באפריל השנה נאלצה החברה לעצור את משלוחי ה-H20 בעקבות החמרת הכללים.

כעת, מתן אישור ל-H200 – שבב המסוגל להאיץ משמעותית אימון והפעלה של מודלי בינה מלאכותית גדולים – משדר לסין ולשוק שהממשל מוכן להתגמש, כל עוד ארה״ב נהנית מנתח נאה מהרווחים. ההחלטה מתפרשת גם על רקע כוונתו של טראמפ לבקר בסין באפריל, ומשדרת ריכוך מסוים ביחסים הכלכליים בין שתי המעצמות, בלי הסרת כל מגבלות הטכנולוגיה העילית.

אנליסטים: ״ארה״ב מוותרת על יתרון המחשוב שלה״

בקהילת מומחי הביטחון והטכנולוגיה בארה״ב התקבלה ההודעה בביקורת חריפה. החוקר ראש דושי (Rush Doshi), לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי וכיום מרצה באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, הזכיר כי יתרונה העיקרי של ארה״ב על סין במרוץ ה-AI נשען על גישה עדיפה לחומרת מחשוב עוצמתית. לדבריו, לסין כבר יש יתרונות אחרים – כוח אדם הנדסי עצום ותשתיות חשמל – ומתן גישה לשבבי H200 מצמצם את הפער האחרון שבו ארה״ב הובילה בבירור.

מכון המחקר Institute for Progress פרסם ימים ספורים לפני ההחלטה ניתוח שלפיו היתרון האמריקני בכוח חישוב צפוי לעמוד בשנה הקרובה על פי עשרה לעומת סין – אך אם אנבידיה תורשה לייצא H200 לסין, הפער עלול להצטמצם לפי חמישה בלבד.

טים פיסט, מנהל תחום טכנולוגיות מתפתחות במכון, כתב כי המהלך ״מעניק לסין חבילת מחשוב AI מתקדמת שלא הייתה לה בדרך אחרת״, והעריך שה״סטאק״ הסיני החדש ייבנה משבבי אנבידיה, ענני המחשוב של טנסנט, באידו ואליבאבא, ומודלים סיניים כדוגמת DeepSeek, Qwen ו-Kimi – שישמשו להתחרות בחברות ובמודלים אמריקניים בשווקים ברחבי העולם.

כריס מקגווייר, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ (CFR), הגדיר את ההחלטה ״שינוי כיוון דרמטי במדיניות האמריקנית ושגיאה אסטרטגית משמעותית״, וטען שהיא ״מבטלת את היתרון הגדול ביותר של ארה״ב על סין בתחום הבינה המלאכותית״.

סין דוחפת לעצמאות טכנולוגית – ובינתיים נהנית מהחלון שנפתח

מנקודת מבט סינית, ההחלטה משתלבת עם אסטרטגיה רחבה יותר של הפחתת תלות בטכנולוגיה אמריקנית. בתוכנית החומש הבאה מדגישה בייג׳ין השקעות מאסיביות בשבבים מקומיים וביישומי AI, ואילו חברות כמו וואווי (Huawei) מציגות תוכניות רב־שנתיות לבניית מערכי שבבים שיספקו כוח חישוב ברמה עולמית כאשר הם מקובצים באשכולות גדולים.

עם זאת, לפי מקגווייר ואנליסטים נוספים, בסין לא מצפים לפתח שבב שיתעלה על יכולות H200 לפני הרבעון האחרון של 2027. לכן, חלון הזמן שבו אנבידיה תוכל למכור H200 לשוק הסיני – לפני שהגבלות חדשות או חלופות מקומיות יצמצמו שוב את המרחב – נחשב קריטי עבור החברה, הן מסחרית והן אסטרטגית.

ההודעה של טראמפ התקבלה בחיוב בבורסות: מניית אנבידיה עלתה בכ-2% במסחר המאוחר, ומניות חברות שבבי AI סיניות כמו Moore Threads וקיימבריקון (Cambricon) רשמו גם הן עליות, בעוד יצרנית השבבים המקומית SMIC איבדה מעל 2% בהונג קונג – סימן לכך שהשוק מעריך שלשבבי אנבידיה עדיין יתרון משמעותי על פני החלופות המקומיות.

ההגבלות לא נעלמו – והאכיפה נמשכת

לצד ההקלה הנקודתית, הממשל האמריקני מדגיש שהמסגרת הרחבה של מגבלות הייצוא עדיין בתוקף. משרד המשפטים הודיע השבוע כי תפס כ-50 מיליון דולר במעבדי GPU מתקדמים שיועדו, בניגוד לכללים, לשווקים מוגבלים כמו סין, וכי נעשה ניסיון להבריח שבבי H100 ו-H200 בהיקף כולל של כ-160 מיליון דולר בין אוקטובר 2024 למאי 2025.

גם לאחר ההחלטה הנוכחית, שבבי Blackwell ו-Rubin – הדור הבא שנועד להמשיך את שליטת אנבידיה במרכזי הנתונים של ה-AI – נותרים מחוץ להישג ידן של החברות הסיניות. בכך מנסה וושינגטון לשמור לעצמה יתרון בקצה העליון של עקומת הביצועים, גם אם היא מתירה כעת לסין גישה רחבה יותר לדור הקודם.

בסיכומו של דבר, המהלך של טראמפ משקף ניסיון לשלב בין אינטרסים כלכליים – גביית מס של 25% על מכירות רווחיות מאוד – לבין ניהול מרוץ אסטרטגי צמוד מול סין בתחום הבינה המלאכותית. השאלה הגדולה, שעליה חלוקים המומחים, היא האם הוויתור על חלק מיתרון החישוב האמריקני הוא מחיר סביר עבור ההכנסות והדיאלוג המחודש עם בייג׳ין – או התחלה של שחיקה מסוכנת במעמד הטכנולוגי של ארה״ב.

הפוסט פניית פרסה בוושינגטון: טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 מתקדמים לסין – אנליסטים מזהירים מפגיעה ביתרון ה-AI האמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, נפגש ב-3 בדצמבר בבית הלבן עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, כדי לדון במגבלות הייצוא על שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים של החברה – ובראש ובראשונה שבב ה-H200. הפגישה התקיימה על רקע דיון סוער בוושינגטון: האם לאפשר לאנבידיה לחזור ולמכור שבבי AI מתקדמים לסין, או דווקא להחמיר עוד יותר את ההגבלות. (בלומברג)

לאחר הפגישה אמר הואנג לכתבים כי גם אם הממשל יאשר את ייצוא ה-H200 לשוק הסיני, אין ודאות שסין תרצה את השבב. לדבריו, אחרי כמה סבבים של "גירסאות מוחלשות" לשבבים עבור השוק הסיני – כמו H20 ודגמים ייעודיים אחרים – הלקוחות בסין מאבדים עניין במוצרים שאינם ברמת הביצועים המלאה.

הואנג הדגיש כי אנבידיה אינה יכולה "להוריד עוד" את רמת השבבים כדי לעמוד בכללים אמריקניים ועדיין לצפות שהשוק הסיני יקבל אותם. במקביל, הוא התריע מפני מצב שבו חוקים שונים בכל מדינה ייצרו "פסיפס רגולטורי" שיעכב את פיתוח טכנולוגיות הבינה המלאכותית ויקדם פיצול בין גושי טכנולוגיה בעולם. (TechRepublic)

שוק סיני של 50 מיליארד דולר – ומגבלות הולכות ומחמירות

בעיני אנבידיה, סין היא הזדמנות שוק עצומה. הואנג העריך בעבר כי שוק תשתיות ה-AI בסין עשוי להגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר בשנה, ולגדול בקצב מהיר. הוא אף הזהיר שוויתור על השוק הזה יהיה "הפסד עצום" עבור חברה אמריקנית כמו אנבידיה. (Yahoo Finance)

אלא שמאז 2022 מטילה וושינגטון שורה של מגבלות על יצוא שבבי AI לסין, משיקולי ביטחון לאומי. ההגבלות מנעו מכירת שבבים מתקדמים כמו H100 ו-Blackwell, ואילצו את אנבידיה לפתח גרסאות מוחלשות לשוק הסיני – תחילה A800 ו-H800, אחר כך H20 ודגמים נוספים. גם אלה הוגבלו בהמשך, ובייג׳ינג עודדה את ענקיות הטק המקומיות לעבור ככל האפשר לשבבים סיניים מתחרים, בהם פתרונות של וואווי וקמבריקון. (ויקיפדיה)

על פי דיווחים, רשויות בסין אף המליצו רשמית לגופים מקומיים להימנע מרכישת ה-H20 ולהעדיף שבבים מתוצרת מקומית – עוד אזהרת אזהרה עבור אנבידיה, שמנסה כעת לשכנע את וושינגטון לאפשר לה לחזור לשוק, לפני שהדלת תיסגר בפני חברות אמריקניות לחלוטין. (vietnam.vn)

מאבק חקיקתי: בין GAIN AI להקשחת ההגבלות

הפגישה בין טראמפ להואנג התקיימה על רקע מאבק חקיקתי כפול בקונגרס. מצד אחד, חוק ה-GAIN AI (Guaranteeing Access and Innovation for National Artificial Intelligence) נועד להבטיח שללקוחות בארה״ב – חברות, אוניברסיטאות וסטארט־אפים – תהיה עדיפות בקבלת שבבי AI מתקדמים לפני יצואם למדינות "מעוררות דאגה" כמו סין. החוק, שיזמו בין השאר הסנטורית אליזבת וורן והסנטור ג׳ים בנקס, עבר בסנאט כחלק מחוק ההגנה אך מתוך חבילת החקיקה הסופית נגרעו סעיפים משמעותיים, צעד שנתפס כניצחון ביניים עבור אנבידיה. (ועדת הסנאט לבנקאות)

מצד שני, קבוצה דו־מפלגתית אחרת של סנטורים מציעה דווקא להקשיח את ההגבלות. הצעת חוק חדשה, SAFE/SAFE CHIPS, מבקשת לקבע בחוק את מגבלות היצוא הקיימות ואף למנוע למשך 30 חודשים מתן רשיונות לייצוא שבבים מתקדמים – בהם H200 ו-Blackwell – לסין ולמדינות יריבות נוספות. בכך מבקשים המחוקקים לחסום מראש כל ניסיון של הממשל להקל את הכללים ולהחזיר לסין גישה לשבבי ה-AI המובילים. (Reuters)

וורן, מהמובילות בקו הניצי כלפי בייג׳ינג, הזהירה במכתב לממשל כי אישור מכירת H200 לסין "יחזק את יכולותיה הצבאיות של סין ויערער את ההובלה הטכנולוגית של ארה״ב". היא קראה למשרד המסחר לשמור על ההגבלות ולהגביר את השקיפות בתהליך רישיונות היצוא.

בין ביטחון לאומי לתחרות עולמית על AI

הוויכוח סביב אנבידיה ו-H200 משקף דילמה אסטרטגית עמוקה: מצד אחד, וושינגטון מבקשת למנוע מסין גישה לשבבים שיוכלו "לטורבו־צ׳ארג׳" את הפיתוח הצבאי והמודיעיני שלה. מצד שני, חסימה כמעט מוחלטת של השוק הסיני דוחפת את בייג׳ינג להאיץ עוד יותר פיתוח חלופות מקומיות, ולהקטין לאורך זמן את התלות שלה בטכנולוגיה אמריקנית – תרחיש שיש לו השלכות גם על כוחן הכלכלי של חברות שבבים אמריקניות וגם על מערך ההשפעה הגיאו־פוליטי של ארה״ב.

בינתיים, הואנג ממשיך לנסות ללכת בין הטיפות: מצד אחד הוא מדגיש שהביטחון הלאומי האמריקני מחייב יתרון טכנולוגי ברור בבינה מלאכותית, ומצד שני הוא מזהיר שמדיניות עודפת של מגבלות יצוא עלולה לפגוע דווקא ביתרון הזה, אם היא תדחוף את השוק הגלובלי לנתק קשרים עם חברות אמריקניות. הפגישה עם טראמפ אמנם לא סיפקה תשובות ברורות, אך היא מדגישה עד כמה שבב אחד – H200 – הפך לסמל של הקרב על עתיד הבינה המלאכותית בין ארה״ב לסין.

הפוסט מנכ״ל אנבידיה נפגש עם טראמפ: אי־ודאות סביב ייצוא שבבי H200 לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח חדש של בלומברג, ג'וני (Johny) סרוג'י, סגן נשיא לטכנולוגיות חומרה ואחד המנהלים המשפיעים ביותר באפל, הודיע למנכ"ל טים קוק כי הוא "שוקל ברצינות" לעזוב את החברה בזמן הקרוב ולעבור לחברה אחרת. בדיווח נכתב כי סרוג'י אף אמר לעמיתיו כי אם אכן יעזוב – הוא מתכוון להמשיך בקריירה במקום אחר, ולא לפרוש.(Blomberg)

הישראלי שהוביל את מהפכת השבבים של אפל

סרוג'י, יליד חיפה ובוגר הטכניון, נחשב לאדריכל הראשי של מהפכת Apple Silicon – המעבר ההיסטורי ממעבדי אינטל למעבדים ייעודיים של אפל במחשבי מק. תחת הנהגתו עברו גם האייפון והאייפד לדורות חדשים של שבבים מותאמים אישית, והוא מוביל את חטיבת החומרה שאחראית על מעבדי ה-M לסדרת המק, לצד שבבי A במכשירי המובייל.

בשנים האחרונות הרחיבה אפל את השליטה שלה בשרשרת הערך:

• פיתוח מודם סלולר עצמאי (C1 וצאצאיו) במקום מודמים של קוואלקום.
• פיתוח שבב קישוריות עצמאי (N1) עבור Wi-Fi ובלוטות', שהחליף רכיבים של ברודקום בדגמי אייפון חדשים.(Wccftech)

המהלכים הללו אמורים לצמצם את התלות של אפל בספקים חיצוניים, לחזק את השילוב ההדוק בין חומרה לתוכנה ולהעניק לה יתרון תחרותי ארוך טווח – מה שהפך את סרוג'י לדמות מפתח אסטרטגית, ולא רק טכנית.

אפל מציעה קידום ל-CTO – אבל סרוג'י לא רוצה לעבוד תחת מנכ"ל חדש

לפי בלומברג, ההנהלה הבכירה באפל מנסה בכל כוחה לשכנע את סרוג'י להישאר. בין היתר, הוצעו לו "חבילות תגמול משמעותיות" לצד הרחבת תחומי האחריות שלו. אחת האפשרויות שעלתה היא קידום לתפקיד Chief Technology Officer – תפקיד חדש שימקם אותו למעשה כאיש מספר שתיים בחברה, מתחת לטים קוק.(Blomberg)

עם זאת, הדיווח מדגיש כי סרוג'י אינו שוקל פרישה אלא "שינוי קריירה" – מעבר לחברה אחרת. בנוסף מציינים המקורות שהוא "מעדיף שלא לעבוד תחת מנכ"ל אחר", כלומר אינו בהכרח מעוניין להישאר באפל ליום שאחרי קוק.(Blomberg)

חלק מהפרשנויות בתקשורת מצביעות על חברות כמו Meta ו-OpenAI כיעד אפשרי – על רקע הגיוס האגרסיבי של טאלנטים מאפל על ידי שתיהן – אך מדובר בשמועות בלבד, ללא אישור רשמי.(Wccftech)

גל עזיבות חסר תקדים בצמרת אפל

עזיבתו האפשרית של סרוג'י מגיעה על רקע אחד משינויי הפרסונל הגדולים בתולדות החברה. בשבועות האחרונים הודיעו על עזיבתם או פרישתם כמה מבכירי אפל:

• אלן דאיי, ראש תחום עיצוב הממשק (UI), שעובר למטה;
• ג'ון ג'יאננדרה, מנהל תחום הבינה המלאכותית;
• היועצת המשפטית הראשית קייט אדמס;
• וסגנית הנשיא למדיניות וסביבה, ליסה ג'קסון.

לדברי בלומברג, מדובר בחלק ממהלך ארגוני רחב שנועד להכין את הקרקע ליום שאחרי טים קוק, המכהן כמנכ"ל מאז 2011. ברקע נשמעות הערכות שגם מנהלת הקמעונאות דירדרה אובריין וסגן הנשיא לשיווק גרג ג'וסוויאק עשויים לפרוש בשנים הקרובות, לאחר כ-35–40 שנות עבודה בחברה.

העזיבה האפשרית של סרוג'י מצטרפת גם ליציאה מתמשכת של מהנדסי בינה מלאכותית ומפתחי ליבה בכירים למתחרות בתחום ה-AI, בהן Meta ו-OpenAI, שמציעות חבילות שכר ותנאים אטרקטיביים במיוחד.(GIGAZINE)

ומה הלאה ל-Apple Silicon – וגם לישראל?

גם אם סרוג'י יבחר לעזוב, רוב המומחים מעריכים שמערך הפיתוח של Apple Silicon בנוי היום על צוותים גדולים ומנוסים, כך שהפגיעה בטווח הקצר תהיה מוגבלת. מחזורי הפיתוח של שבבים נמדדים בשנים, ותכניות הדורות הקרובים כבר נמצאות בעומק הדרך.(The Verge)

עם זאת, מבחינת סימבולית ואסטרטגית, מדובר באחת הדמויות המזוהות ביותר עם הצלחת השבבים של אפל – ובעיקר עם מהפכת המעבר למק מותאמי-סיליקון. עבור קהילת ההיי-טק הישראלית, סרוג'י משמש גם כסיפור הצלחה מקומי: מהנדס ישראלי שהפך לאחד האנשים החזקים בחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ומלווה גם את מרכזי הפיתוח של אפל בהרצליה ובחיפה.

עזיבתו, אם תתממש, תעלה שאלות לגבי מיצוב אפל כיעד עליון לטאלנטים בתחום השבבים וה-AI, דווקא בעידן שבו התחרות על מהנדסים מעולים – בישראל ובעולם – חריפה מאי פעם.

הפוסט דיווח: ג'וני סרוג'י שוקל לעזוב את אפל – הישראלי שמאחורי מהפכת Apple Silicon הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפני שלוש שנים בלבד נראתה קאמבריקון טכנולוג'יס (Cambricon Technologies) כמו עוד קורבן של מלחמת השבבים בין סין לארצות הברית: סנקציות אמריקניות, רישום ל־Entity List, גישה מוגבלת לטכנולוגיות ייצור מתקדמות והפסדים מתמשכים. היום התמונה הפוכה לגמרי – קאמבריקון הפכה לאחד הסמלים הבולטים ליכולת של סין לבנות אקו־סיסטם בינה מלאכותית מקומי שממשיך לצמוח למרות, ואולי בגלל, הלחץ מוושינגטון.

בדוחות למחצית הראשונה של 2025 דיווחה קאמבריקון על רווח נקי של 1.03 מיליארד יואן, לעומת הפסד של 533 מיליון יואן בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות זינקו פי 44 ל־2.9 מיליארד יואן, והחברה מציגה רווחיות רציפה מאז הרבעון האחרון של 2024, עם רווח למניה (EPS) של 2.48 יואן. הנתונים האלה מוכיחים שהביקוש הסיני למאיצי AI מקומיים לא רק ממלא את החלל שהותירו המגבלות על אנבידיה (NVIDIA) – הוא הופך אותו למנוע צמיחה.

קאמבריקון מתחרה ישירות גם בחברת וואווי (Huawei) בשוק המאיצים לפיתוח ולהרצה של מודלי בינה מלאכותית. העובדה שהצליחה להגיע לרווחיות דווקא כשהגישה לציוד אמריקני מצטמצמת, נתפסת בסין כהוכחה לכך שהתוכנית הלאומית לעצמאות טכנולוגית מתחילה לשאת פירות.

מניה בטירוף ושווי שמתקרב למותג האלכוהול הלאומי

ההתפוצצות הפיננסית של קאמבריקון תורגמה תוך זמן קצר לאופוריה בשוק ההון הסיני. בסוף אוגוסט 2025 נסחרה מניית החברה סביב 1,384.93 יואן – זינוק של 11.6% ביום מסחר אחד – קרוב מאוד למחיר המניה של קווייצ'ואו מוטאי (Kweichow Moutai), יצרנית משקה האלכוהול הנחשבת במשך שנים למניה היקרה ביותר בסין.

מאחורי המחיר הזה מסתתרת הערכת שווי כמעט דמיונית: מכפיל רווח של כ־4,463, לעומת מכפיל של כ־20 בלבד במוטאי. אחרי עלייה של 383% בשנת 2024, מניית קאמבריקון יותר מהכפילה את עצמה מאז יולי, ובסך הכול רשמה תשואה מרשימה של כ־562% מאז ספטמבר. המשקיעים מוכנים לשלם פרמיה עצומה כדי לקבל "כרטיס כניסה" לעתיד ה־AI הסיני – אבל גם נוטלים על עצמם סיכון לא מבוטל אם הצמיחה תאט או שלקוחות גדולים יעברו למתחרים.

אפקט DeepSeek והחזרה לצ'יפים ביתיים

מאחורי הזינוק החד עומד בין השאר "אפקט דיפסיק". חברת הסטארט־אפ הסינית DeepSeek הדהימה את עמק הסיליקון כאשר הציגה מודלי בינה מלאכותית עם יחס עלות־תועלת קיצוני – רווחיות תיאורטית של 545% ביחס לעלות החישוב. דיפסיק עשתה זאת בין היתר על ידי אופטימיזציה של המודלים לדור החדש של שבבים מקומיים, במקום להישען על מאיצי הענן המתקדמים של אנבידיה, שנחסמו או צומצמו על ידי הסנקציות.

כאשר התברר שלדיפסיק יש חומרה "ידידותית" מתוצרת סינית – וקאמבריקון היא אחת משמונה הספקיות שאושרו על ידי האקדמיה הסינית למידע ותקשורת (CAICT) כחומרה תואמת – נהרו המשקיעים לכל מי שיכול לספק ל־DeepSeek ולדומותיה כוח חישוב ביתי.

קאמבריקון בונה את עתידה סביב המאיץ Siyuan 690, שמוצג בפועַל כמתחרה סיני ל־H100 של אנבידיה. הנתונים הטכניים המלאים אמנם לא פורסמו, אבל בשוק ההון מסתכלים פחות על כל ליבה בודדת ויותר על השילוב בין ביצועים, מחיר, ותאימות לאקו־סיסטם של מודלי AI סיניים. בעידן שבו הגרסאות המיוצאות לסין של שבבי אנבידיה נחתכות שוב ושוב ביכולתן – היתרון של צ'יפים מקומיים "מותאמים לגיאופוליטיקה" הופך מסתם אלטרנטיבה לנכס אסטרטגי.

הימור של חמישה מיליארד יואן ומגבלות הפיזיקה

קאמבריקון לא מסתפקת בהנאה מהרוח הגבית. היא הודיעה על גיוס הון של חמישה מיליארד יואן כדי להאיץ את פיתוח השבבים לדגמי שפה גדולים (LLM): כ־2.9 מיליארד יואן יופנו לפיתוח מאיצי LLM, 1.6 מיליארד יואן לפלטפורמות תוכנה והיתרה להון חוזר ותפעול. זהו הימור מובהק על כך שהענן הסיני – ובעיקר ענקיות כמו טנסנט (Tencent) – ימשיכו להגדיל את השקעותיהם בתשתיות AI מקומיות.

אבל מאחורי הסיפור האופטימי מסתתרות גם חולשות: חלק גדול מהייצור של קאמבריקון מתבסס על מפעלים סיניים כמו SMIC ו־Hua Hong, שנמצאים בפיגור של כמה דורות טכנולוגיים מול TSMC הטייוואנית. למשימות AI מתקדמות, שבהן כל שיפור בצריכת החשמל ובצפיפות הטרנזיסטורים מתרגם לחיסכון עצום בעלויות, הפער הזה עלול להיות משמעותי.

בנוסף, החברה נשענת על מספר מצומצם של לקוחות ענק. עזיבה של אחד או שניים מהם יכולה לפגוע במהירות בהכנסות – תרחיש בעייתי במיוחד כאשר שווי השוק נשען על ציפיות כמעט מושלמות לביצוע.

לקראת "יקומים מקבילים" בעולם השבבים

הסיפור של קאמבריקון הוא הרבה מעבר לחדשות עסקיות על חברת שבבים אחת. הוא מצביע על שינוי עמוק במבנה תעשיית השבבים העולמית. שנים ארוכות התבסס הענף על חלוקת עבודה גלובלית: תכנון בארצות הברית, ייצור בטייוואן, הרכבה בסין. היום הולך ונוצר מודל חדש של "יקומים מקבילים": אקו־סיסטם AI אמריקני ואירופי מצד אחד, ואקו־סיסטם סיני מצד שני, עם שבבים, תוכנה ומודלים שמכוילים לסביבות נפרדות.

קאמבריקון מוכיחה שסין מסוגלת לבנות אלופי־AI מקומיים גם תחת סנקציות כבדות. אבל השאלה הגדולה חורגת מעליה: האם פיצול כזה של מערכת השבבים העולמית מייצר יותר חדשנות – או דווקא מאט אותה, כשהמשאבים מתבזבזים על כפילות ועל "ריבוי עולמות" טכנולוגיים?

נכון לעכשיו, לפי מחירי המניה, המשקיעים בסין מאמינים שהמהלך משתלם – לפחות בטווח הבינוני. על התשובה לטווח הארוך, ועל השאלה אם קאמבריקון היא סיפור צמיחה יציב או תוצר מובהק של בועת AI וגיאופוליטיקה, השוק והטכנולוגיה עוד יתוכחו שנים רבות.

הפוסט קאמבריקון: יצרנית השבבים הסינית שמדאיגה את אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Marvell, מובילה גלובלית בפתרונות מוליכים למחצה לתשתיות נתונים, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת חברת הסטארט-אפ Celestial AI, חלוצה בתחום הפוטוניקה האופטית. העסקה, המוערכת בכ-3.25 מיליארד דולר, מתוכם מיליארד דולר במזומן וכ-2.27 מיליון מניות של מארוול תאיץ את שילוב הקישוריות האופטית בתוך ובין רכיבים של מארוול ולקוחותיה עבור מרכזי נתונים מונעי בינה מלאכותית (AI) וענן, המהווים את חוד החנית של מהפכת המחשוב העולמית.

הרכישה תציב את מארוול בחזית המעבר המכריע מחיבורים חשמליים (נחושת) לחיבורים אופטיים מלאים (פוטוניקה) בתוך מרכזי הנתונים, בתוך ארונות מעבדי ה-GPU/XPU, ואפילו בתוך שבבי העיבוד עצמם. טכנולוגיית הליבה של Celestial AI, המכונה Photonic Fabric, מציעה פלטפורמה שתוכננה במיוחד עבור קישוריות אופטית לרשת ה-Scale-Up, שנחשבת כמפתח לארכיטקטורות ה-AI מהדור הבא בקצבים גבוהים.

מערכות בינה מלאכותית מואצות, דוגמת אשכולות ענק של מעבדים גרפיים (XPUs) המשמשים לאימון מודלי שפה גדולים (LLMs), אינן מוגבלות עוד לארון שרתי XPU יחיד. הן מתפתחות לתצורות מרובות-ארונות המשתרעות על פני מרחב גדול ומחברות מאות XPUs, הדורשים רמת תקשורת חסרת תקדים.

כדי שאשכולות אלו יעבדו כיחידה אחת יעילה, הם זקוקים לקישוריות (Fabric) משולבת בעלת שלושה מאפיינים קריטיים: רוחב פס עצום, שיהוי (Latency) נמוך במיוחד, וכן יכולת הרחבה (Scale-up) מכל XPU לכל XPU אחר באופן ישיר. ארכיטקטורה זו מאפשרת לכל מעבד לגשת ישירות לזיכרון של כל מעבד אחר במערכת שזו דרישה חיונית לביצועי AI בקנה מידה רחב.

חיבורי הנחושת המסורתיים אינם מסוגלים לעמוד עוד בדרישות ההולכות וגדלות של הספק, רוחב פס וטווח של מערכי AI רב-ארוניים. ככל שהמהירות עולה והמרחק גדל, הנחושת סובלת מצריכת חשמל גבוהה ומאובדן אותות משמעותיים.

כאן נכנסת פלטפורמת ה-Photonic Fabric של חברת Celestial AI, אשר מחליפה את חיבורי הנחושת המסורתיים באור (פוטוניקה). טכנולוגיה זו מציעה יתרון דרמטי, המאפשר בניית "כבישים מהירים" להעברת נתונים שמציעים יעילות אנרגטית כפולה: צריכה של רק חצי מההספק של נחושת וגם קצב העברה עצום. לדוגמה, שבב הדור הראשון של Photonic Fabric מסוגל להעביר נתונים בקצב של 16 טרה-ביט לשנייה, מהירות הגבוהה פי עשרה מהמקובל כיום, ובכך מבטיחה שכל המעבדים במערכת יוכלו לתקשר זה עם זה במהירות שיא ובהשהיה כמעט מיידית.

נקודת המפנה המשמעותית ביותר היא המעבר לקישוריות אופטית בתוך האריזה (In-Package) של המעבד, ולא רק בין ארונות השרתים.

טכנולוגיית Photonic Fabric של Celestial AI מאפשרת אינטגרציה באריזה אחת (Co-packaged) של הפוטוניקה עם מעבדי XPU ומתגים רבי-עוצמה באריזה תלת-ממדית. יכולת זו נובעת מהיציבות התרמית המצוינת של הפלטפורמה, המאפשרת לה לפעול באופן אמין בסביבות החום הקיצוניות הנוצרות על ידי מעבדי XPU רבי-קילוואט.

בנוסף הקישור האופטי נעשה ישירות לתוך ה-XPU, במקום מקצה השבב. גישה זו לא רק יוצרת פתרון קומפקטי ומשולב יותר, אלא גם משחררת מיקום קריטי בקצה השבב ("Beachfront") שניתן להקצות מחדש כדי להגדיל משמעותית את כמות זיכרון ה-HBM (High Bandwidth Memory) בחבילת ה-XPU, ובכך לשפר דרמטית את ביצועי עיבוד ה-AI.

כמו כן, פלטפורמת ה-Photonic Fabric אינה מוגבלת רק לחיבורי המעבדים הנוכחיים. הטכנולוגיה פותחת דלתות למהפכות עתידיות בדרך שבה המחשבים חושבים ומעבדים נתונים: ראשית, היא תאפשר "זיכרון אחוד" (Pooled Memory), שיטה שבה כל המעבדים יכולים לגשת למאגר זיכרון משותף ועצום מרחוק ביעילות חסרת תקדים. שנית, הטכנולוגיה תוכל להחליף את החיבורים החשמליים הצפופים שבין חלקי השבב השונים (Die-to-Die), מה שיוביל לצפיפות וביצועים גבוהים בהרבה בתוך שבבי המחשב עצמם.

רכישה זו תמצב את מארוול כמובילה בשוק החדש והצומח של החיבורים האופטיים לשבבים, שוק שהחברה צופה כי יהפוך למרכזי. מארוול בונה על הצלחת הרכישה וצופה כי חברת Celestial AI תתחיל לתרום להכנסותיה באופן משמעותי החל ממחצית שנת 2028. התחזית היא לצמיחה מהירה במיוחד: החברה מעריכה כי עד סוף 2028 ההכנסות השנתיות מפעילות זו יגיעו לקצב של 500 מיליון דולר, וכי קצב זה יוכפל למיליארד דולר עד סוף שנת 2029. חשוב לציין כי בנוסף לסכום הרכישה הראשוני, קיימת תמורה נוספת פוטנציאלית של עד 2.25 מיליארד דולר במניות, שתשולם אם Celestial AI תעמוד ביעדי ההכנסות השאפתניים הללו. העסקה צפויה להיסגר רשמית ברבעון הראשון של 2026, לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים.

מאט מרפי, יו"ר ומנכ"ל מארוול, הדגיש את חשיבות העסקה: "רכישת Celestial AI היא גיים צ'יינג'ר בהתפתחות של מארוול ומרחיבה את היכולות שלנו בקישוריות AI, ומציבה אותנו בחזית תשתיות הבינה המלאכותית. יכולות אלו מאפשרות לנו גישה לשוק רחב יותר באופן שמאיץ את ההתקדמות שלנו על פי מפת הדרכים של החברה במטרה לספק את פלטפורמת הקישוריות השלמה ביותר בתעשייה ללקוחות AI וענן."

סנדיפ בהארטי, נשיא קבוצת מרכזי הנתונים של מארוול, הוסיף: "על ידי שילוב הטכנולוגיה בקו מתגי התקשורת ל-Scale-Up שלנו, הכולל את פרוטוקול UALink הייעודי, עם החיבור האופטי פורץ הדרך של Celestial AI, נאפשר ללקוחות לבנות מערכות בינה מלאכותית שמתרחבות מעבר למגבלות הנחושת ומגדירות מחדש את האפשרי בארכיטקטורת מרכזי נתונים."

דייב בראון, סגן נשיא לשירותי חישוב ולמידת מכונה ב-AWS הביע תמיכה במהלך: "אנו מאמינים שלחיבורים אופטיים יהיה תפקיד חשוב בעתיד תשתיות הבינה המלאכותית. Celestial AI עשתה התקדמות מרשימה, ואנו מצפים שהשילוב שלהם עם חברת מוליכים למחצה גדולה כמו Marvell יסייע להאיץ עוד יותר את החדשנות האופטית להרחבת היקף פריסת AI מהדור הבא."

דיוויד לזובסקי, מייסד-שותף ומנכ"ל Celestial AI, סיכם: "מארוול היא הבית האידיאלי ל-Photonic Fabric שלנו, עם קנה המידה, קשרי הלקוחות והמומחיות בקישוריות הדרושים כדי להוביל את הפלטפורמה הזו לייצור המוני. יחד עם אסטרטגיית מתגי התקשורת של מארוול, אנו נרגשים להאיץ את המעבר לחיבור אופטי בקנה מידה רחב ולהרחיב את מה שתשתית הבינה המלאכותית מהדור הבא יכולה להשיג."

הפוסט מארוול תרכוש את Celestial AI תמורת 3.25 מיליארד דולר בכדי לקדם את מהפכת הקישוריות האופטית במרכזי הנתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ארה״ב חתמה על מכתב כוונות להשקעה של עד 150 מיליון דולר בחברת xLight, סטארט-אפ מעמק הסיליקון שהוקם על ידי מנכ"ל אינטל לשעבר פט גלסינגר. החברה מפתחת מקור אור חדש לליתוגרפיית אולטרה-סגול קיצונית (EUV) – אחד הרכיבים הקריטיים ביותר בייצור שבבים מתקדמים. ההשקעה תתבצע במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act), ותעניק לממשל טראמפ אחזקת מיעוט בחברה. (Axios)

מדובר בהשקעה הראשונה של ממשל טראמפ החדש במסגרת זרוע המו״פ של החוק – CHIPS Research and Development Office, שהועברה לאחרונה לניהול מכון התקנים הלאומי (NIST). לפי הודעת משרד המסחר האמריקני, הכסף מיועד לסייע ל־xLight להקים, לבנות ולהדגים אבטיפוס של לייזר אלקטרונים חופשיים (Free Electron Laser – FEL) שישמש מקור אור חלופי למכונות ליתוגרפיית EUV, המבוססות כיום על טכנולוגיה אירופית הנשלטת כמעט לחלוטין בידי ASML ההולנדית. (NIST)

המהלך בולט גם פוליטית: חוק השבבים והמדע נחקק בתקופת ביידן כדי לחזק את תעשיית השבבים האמריקנית, וטראמפ עצמו קרא בתחילת השנה לקונגרס "להיפטר מהחוק". אף על פי כן, ממשלו משתמש כעת במסגרת החוק כדי לקחת אחזקות ישירות בחברות שבבים – לא רק להעניק מענקים והטבות מס – ולפעול בפועל כמו קרן הון סיכון ממשלתית. עסקת xLight מגיעה אחרי דילים דומים עם אינטל וגופים נוספים בתחום.

xLight נוסדה ב־2021 ופועלת בעמק הסיליקון. בקיץ האחרון גייסה החברה 40 מיליון דולר בסבב B בהובלת קרן ההון סיכון Playground Global, כאשר שותף הקרן ומנכ״ל אינטל לשעבר פט גלסינגר מונה ליו״ר הפעיל של xLight. החברה מוגדרת על ידי משקיעיה כמי שמפתחת "דור חדש של מקור אור EUV לשבבים המתקדמים בעולם, עם שיפורים משמעותיים בהספק, באיכות הקרן וביעילות האנרגטית".

בלב הטכנולוגיה נמצא לייזר אלקטרונים חופשיים: במקום מקור אור קומפקטי המשולב בתוך מכונת הליתוגרפיה, xLight מתכננת לבנות מתקנים חיצוניים ענקיים, בקנה מידה של "מגרש פוטבול", שבהם אלומת אלקטרונים מואצת במאיץ חלקיקים ומייצרת אור EUV בעוצמה ובאיכות גבוהות במיוחד. מקור האור החיצוני יחובר למפעלי הייצור (fabs) בתצורה של "תשתית" – בדומה לאופן שבו מחברים מפעל לרשת החשמל – ובשלב מאוחר יותר שואפת החברה להקטין את המערכות לדגמים קומפקטיים יותר.

בריאיון ל-Axios הסביר מנכ״ל ומנהל הטכנולוגיות של החברה, ניקולס קֶלֶז, כי הליתוגרפיה היא "הלב של ייצור השבבים המתקדם", וכי כל שיפור בביצועי השבב תלוי בסופו של דבר ביכולת "לכתוב" על הוופרים דפוסים עדינים יותר. לדבריו, מקורות האור הקיימים הגיעו לגבול היכולת שלהם, והמעבר למודל של מקור אור חיצוני ועצום-ממדים הוא "שינוי פרדיגמה" שנועד לפתוח מחדש את הדרך להמשך הקטנת הטרנזיסטורים ולהחייאת "חוק מור".

מכתב הכוונות שנחתם בין משרד המסחר ל-xLight הוא הסכם לא מחייב בשלב זה. על פי NIST, הכוונה היא להעמיד לחברה עד 150 מיליון דולר כתמריצים פדרליים, בתמורה להקצאת מניות שתהפוך את הממשל לבעל מניות משמעותי – אך לא לשליטה. קֶלֶז אמר כי הצדדים עדיין מנהלים משא ומתן על תנאי העסקה, שצפויים להיסגר בחודשיים הקרובים, ולכן סירב לפרט את מבנה ההשקעה המדויק. (NIST)

הכסף הממשלתי לא מחליף את סבב ההשקעה הבא של החברה, אלא נועד "לעגן" אותו – כלומר לספק נקודת פתיחה חזקה בפני משקיעים נוספים, לאפשר ל-xLight לבנות אבטיפוס מהר יותר ולהקדים את לוחות הזמנים. "זה פרויקט נועז מאוד לבנות משהו גדול, וחומרה היא דבר יקר", אמר קֶלֶז, והדגיש כי החברה לא הייתה נכנסת לעסקה אם הייתה סבורה שמעורבות ממשלתית תרתיע קרנות הון סיכון. לדבריו, מדינות רבות משקיעות כיום מיליארדי דולרים בדיוק בשדה הזה – מקורות אור לליתוגרפיה – וארה״ב חייבת להשתתף במירוץ אם היא רוצה להוביל.

מעבר לחשיבות הטכנולוגית, המהלך משקף שינוי עמוק במדיניות התעשייתית של ארה״ב. במשך שנים ויתרה ארה״ב למעשה על השליטה בטכנולוגיות הליבה של ליתוגרפיית EUV, למשל כאשר חברת Cymer האמריקנית, שפיתחה את מקור האור הראשון ל-EUV, נמכרה ל-ASML ההולנדית. עכשיו מנסה וושינגטון לתקן את "הטעות ההיסטורית" הזאת, כפי שהגדיר זאת גלסינגר בעבר, ולהחזיר לארה״ב את הבעלות על אחת מנקודות החום האסטרטגיות ביותר בשרשרת הערך של השבבים.

אם xLight תצליח להוכיח שמקור האור המבוסס על לייזר אלקטרונים חופשיים אכן יכול לעבוד באופן יציב, חסכוני ומשתלם בקצב הייצור של מפעלי השבבים, היא עשויה לשנות את מאזן הכוחות העולמי בליתוגרפיה, לצמצם את התלות ב-ASML ולתת לממשל טראמפ הישג מוחשי במאמץ "להחזיר הביתה" את תעשיית השבבים המתקדמים. אבל עד אז החברה תצטרך לעמוד באתגרי הנדסה אדירים – ולהוכיח שגם כשהדוד סם הופך לאחד מבעלי המניות הגדולים, היא עדיין מסוגלת לפעול כמו סטארט-אפ זריז בשוק תחרותי במיוחד.

הפוסט ממשלת ארה״ב תשקיע 150 מיליון דולר בסטארט-אפ הליתוגרפיה xLight של פט גלסינגר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

‎שון מגווייר מנתח את מלחמת הדיסאינפורמציה הממושכת נגד ישראל בשיחה פתוחה עם אבי אייל בכנס International DefenseTech Summit של מפא"ת וסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב

‎מגווייר, שותף בקרן Sequoia Capital ולשעבר בכיר בתחום הטכנולוגיה הביטחונית בארצות הברית, הציג סקירה מקיפה של מלחמות הדיסאינפורמציה הגלובליות המכוונות נגד ישראל לאורך עשורים. את השיחה הנחה אבי אייל, מייסד-שותף ושותף מנהל ב-Entrée Capital, והיא עסקה בהתפתחות זירת הלחימה התודעתית ובמעמדה האסטרטגי של ישראל.

‎עוד ציין כי מלחמת הדיסאינפורמציה נגד ישראל החלה כבר בשנת 1968, עם פתיחת מבצע גלובלי של הקג״ב שמטרתו הייתה לערער על הלגיטימציה של הציונות ולהציג את ישראל כתוקפן בעקבות ניצחונה במלחמת ששת הימים.

‎מגווייר אמר כי “רוב האנשים לא מבינים שהקג”ב השקיע 85 אחוז מהמשאבים שלו בדיסאינפורמציה”. לדבריו, התשתית שנבנתה אז “מעולם לא פורקה, רק הופעלה מחדש”.

‎הוא הצביע על איראן, קטאר וסין כגורמים שהמשיכו או חידשו את המאמצים הללו בעשורים האחרונים. מגווייר ציין במיוחד את אל-ג’זירה של קטאר ככלי תעמולה ארוך טווח, שלדבריו בנה אמינות באמצעות דיווח חדשותי מדויק במשך שנים לפני שעבר לייצר השפעה בנושאים שקטאר ביקשה לקדם.

‎לדבריו, ישראל השקיעה מעט מדי בבניית כלים ותשתיות ללחימה במלחמת התודעה. באמצעות מה שכינה “פירמידת הצרכים של ההגנה”, טען כי רק כעת, לאחר שהגיעה ליכולות ביטחון פיזיות וקינטיות מתקדמות, ישראל יכולה להשקיע בהיקף הנדרש ביכולות השפעה, AI ותשתיות כוח רך.

‎מגווייר אמר כי “העתיד של מלחמת התודעה הוא בינה מלאכותית. אם ישראל לא תבנה מנועים משלה, הגנתיים והתקפיים, היא תמצא עצמה בנחיתות במלחמה שאינה רואה, אבל כבר נמצאת בה”.

‎הוא קרא לישראל:

‎            •לבנות יכולות ארוכות טווח ללוחמת תודעה

‎            •להשקיע בתשתיות נרטיב בדומה לאופן שבו התפתחה אל-ג’זירה

‎            •להימנע מעודף תקשורת מאוחר מדי במהלך לחימה, ולהתמקד בעיצוב דעת הקהל מוקדם, ובעיקר בשבועיים הראשונים של כל עימות

‎מגווייר הדגיש כי בזירות הלחימה המשתנות, התפיסה הציבורית הופכת קריטית ממש כמו כוח אש.

‎“טילים אפשר ליירט. נרטיבים – אם לא מטפלים בהם – אי אפשר”, אמר.

‎השיחה ננעלה בקריאה לישראל לאמץ ראייה אסטרטגית ל-10 עד 20 שנה קדימה בכל הקשור ללחימה בדיסאינפורמציה, ולהתייחס אליה בעדיפות תקציבית ובדחיפות הדומה לזו של ההגנה הקינטית.

הפוסט "אם ישראל לא תבנה מנועי AI משלה – היא תפסיד במלחמת הדיסאינפורמציה שהיא כבר נמצאת בה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.