הדירקטוריון של imec הודיע על מינויו של פטריק ונדנאמי (Patrick Vandenameele) למנכ"ל הבא של המכון. המינוי ייכנס לתוקף ב־1 באפריל 2026. הוא יחליף את לוק ואן דן הובה (Luc Van den hove), שכיהן כמנכ"ל במשך 17 שנה, ויעבור לתפקיד יו"ר הדירקטוריון.

על פי imec, המעבר להנהגה החדשה תוכנן בשנתיים האחרונות כדי להבטיח תהליך מסודר וחלק. לוק ואן דן הובה ימשיך למלא תפקיד מפתח בארגון בתור יו"ר הדירקטוריון, תוך מיקוד בניהול קשרים אסטרטגיים עם בעלי עניין ובמתן הנחיה אסטרטגית להנהלה החדשה.

מסלולו של ונדנאמי ב־imec

לפטריק ונדנאמי היסטוריה ארוכה עם imec. הוא הצטרף לארגון בשנת 1996 כחוקר בתחום התקשורת האלחוטית. בהמשך בנה קריירה בינלאומית כיזם בתחום ה־Deep Tech, וב־2017 חזר ל־imec כדי לחזק את תחום ההשקעות וההזנק של המכון.

מאז 2021 מילא תפקיד מרכזי בעיצוב אסטרטגיית המו"פ של imec. בתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא בכיר וכ־Co-Chief Operating Officer, מה שהכין אותו להובלת imec בפרק הבא של דרכה.

המשכיות לצד התחדשות

עם המעבר הזה imec שואפת לשמר את רצף ההנהגה ולשלב בין ניסיון מצטבר לחדשנות עתידית. ואן דן הובה, שעמד בראש המכון מאז 2009, הוביל אותו לשורה של הישגים עולמיים בתחום השבבים והננו־טכנולוגיה. כעת הוא ימשיך להשפיע על האסטרטגיה ארוכת הטווח, בעוד ונדנאמי יתמקד בהובלת הפעילות היומיומית והרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים.

הפוסט פטריק ונדנאמי ימונה למנכ"ל imec; לוק ואן דן הובה יכהן כיו"ר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש Silicon Club שנערך בספטמבר 2025, במסגרת הדיון על אבטחת מידע בעידן ה-AI, עלה לבמה יבגני דיברוב, מנכ״ל ומייסד-שותף של Armis Security. דיברוב, שייסד את החברה בשנת 2016 יחד עם נדיר יזרעאל, תיאר את המסע יוצא הדופן של Armis – חברה ישראלית שכבר ביצעה אקזיט, שווה כיום כ-5 מיליארד דולר, וממשיכה לצמוח בקצב מהיר.

האתגר: התפוצצות של מכשירים וחולשות

לדברי דיברוב, שלושה טרנדים מרכזיים עמדו לנגד עיניהם כשייסדו את Armis – וכולם רק התעצמו מאז:

1. התפוצצות של מכשירים מחוברים – לא רק מחשבים ושרתים, אלא גם מתגים, מצלמות, מכשירים רפואיים, בקרים תעשייתיים, מערכות לוגיסטיקה ועוד. רובם אינם מאפשרים התקנת אנטי-וירוס או אמצעי הגנה מסורתיים.
2. גידול אקספוננציאלי בכמות החולשות – מכשירים רבים מבוססים על מערכות הפעלה ישנות, חלקן מלפני עשרים שנה, ללא עדכוני תוכנה או תמיכה יצרנית.
3. הסלמה במספר התקיפות על תשתיות קריטיות – מתקפות ממוקדות על שדות תעופה, בתי חולים, נמלים, מערכות אנרגיה ומרכזים לוגיסטיים הפכו לנפוצות יותר מתמיד.

״כשאנחנו מגיעים לארגונים, אנחנו מגלים שלצד כמה אלפי מחשבים יש מאות אלפי מכשירים חכמים שמחוברים לאינטרנט. אלו הנכסים האמיתיים שצריך להגן עליהם,״ אמר דיברוב.

כיצד מגינים על התשתיות הקריטיות?

Armis פיתחה פלטפורמת Cyber Exposure Management and Security הכוללת שבעה מוצרים שונים, המתמקדים במיפוי נכסים, ניהול חולשות והגנה על תשתיות קריטיות.

שני תחומים בולטים במיוחד:

• OT/IoT Security – הגנה על מערכות תעשייתיות, בקרים, רשתות אנרגיה ומרכזים לוגיסטיים.
• Medical Device Security – הגנה על מכשירים רפואיים בבתי חולים, שידועים כחשופים מאוד למתקפות.

הגישה מבוססת על זיהוי מלא של כלל הנכסים בארגון – לא רק מחשבים, אלא גם מצלמות, מערכות מעליות, מכשירי MRI, וציוד תעשייתי. הפלטפורמה אוספת נתונים ממגוון מקורות, כולל מתעבורת הרשת, מזהה יצרן, דגם, גרסת תוכנה ופרצות ידועות, ובכך מעניקה לראשונה לארגון תמונה מלאה על מה שיש ברשותו.

דוגמאות מהשטח

• חברות תעופה: Armis מגנה על שדות התעופה הגדולים בארה״ב.
• בנקים: בבניין ראשי של אחד הבנקים הגדולים בארה״ב התגלו 4,000 מחשבים אל מול 500 אלף מכשירים מחוברים – רובם חסרי הגנה בסיסית.
• בתי חולים: במוסדות רפואיים רבים, תקיפות כופרה משביתות ציוד רפואי חיוני ומאלצות מעבר לניהול ידני. בארה״ב אף דווח על מקרי מוות טרגיים של תינוקות עקב נפילות סייבר.
• ריטייל ולוגיסטיקה: מרכז לוגיסטי אחד שנפגע עלול לגרום להפסדים של מאות מיליוני דולרים.

שימוש ב-AI לטובת ההגנה

דיברוב התייחס גם להשפעת הבינה המלאכותית: “התקיפות היום מואצות פי אלף בזכות AI, אך גם הצד המגן יכול להשתמש ביכולות הללו לטובתו. אם המערכת מכירה היטב את סביבתה – היא מסוגלת לזהות חריגות בזמן אמת ולעצור אותן מיד.”

⁠Armis פיתחה פלטפורמת Cyber Exposure Management and Security הכוללת שבעה מוצרים שונים, המתמקדים במיפוי נכסים, ניהול חולשות והגנה על תשתיות קריטיות.. לדבריו, הפלטפורמה של Armis מנטרת התנהגות של כ-6.5 מיליארד מכשירים בעולם, ובזכות עיבוד הנתונים בענן, התקיפה שמזוהה אצל לקוח אחד בארה״ב מתורגמת להגנה מיידית על לקוחות אחרים באירופה ובמקומות נוספים.

החברה כיום והיעדים קדימה

Armis כבר חצתה את רף ה-300 מיליון דולר בהכנסות שנתיות, מעסיקה כ-1,000 עובדים – רובם בישראל – וממשיכה להתרחב לשווקים ומוצרים חדשים. המטרה, לדברי דיברוב, היא להגיע בתוך שלוש שנים להכנסות של מיליארד דולר בשנה ולהיות חברת אבטחת סייבר ענקית בקנה מידה עולמי.

דבריו של יפגני דיברוב במפגש הסיליקון קלאב המחישו עד כמה התשתיות הקריטיות – אנרגיה, תחבורה, בריאות ופיננסים – הן היעד העיקרי של מתקפות סייבר מתוחכמות. בעוד התוקפים נעזרים ב-AI כדי להגביר את קצב ההתקפות, Armis מפתחת פלטפורמות הגנה שמבוססות על בינה מלאכותית, מיפוי נכסים וניטור בזמן אמת. “המטרה שלנו היא פשוטה,” סיכם דיברוב, “להגן על הדברים שהכי חשובים לחיים של כולנו.”

הפוסט יבגני דיברוב: "התוקפים מכוונים לתשתיות הקריטיות – אנחנו כאן כדי לעצור אותם" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך היסטורי בקוריאה מתאגדות 23 חברות ומוסדות מחקר להובלת פיתוח וייצור שבבים לרכב בעידן הרכב החכם

בכנס Auto Semicon Korea שנערך השבוע בסיאול הודיעה יונדאי מוביס (Hyundai Mobis) על מהלך משותף עם יצרניות שבבים ומוסדות מחקר להקמת שרשרת הערך הפרטית הראשונה בקוריאה בתחום שבבי הרכב. מדובר ביוזמה שנועדה לצמצם את התלות ביצרנים זרים ולבנות תעשייה מקומית עצמאית.

בכנס השתתפו 23 חברות ומוסדות מחקר, ובהם סמסונג אלקטרוניקס ו־SK keyfoundry, שדנו ביצירת מודלים עסקיים חדשים ובהגדלת התחרותיות הגלובלית של קוריאה בשוק המתפתח של שבבים לרכב.

לדברי מנכ"ל יונדאי מוביס, לי גיו־סוק, החברה פועלת במקביל לפיתוח עצמאי של שבבים ולשיתופי פעולה עם חברות פאבלאס, בתי תכנון ויצרניות פאונדרי מובילות. עוד ציין כי יונדאי מוביס מעודדת יצרנים מתחומים אחרים – בהם מכשירי חשמל וטלפונים ניידים – להיכנס לשוק הרכב, כדי להרחיב את בסיס הידע המקומי.

היוזמה מגיעה בתקופה שבה שבבים לרכב הופכים לרכיב אסטרטגי: כלי רכב חכמים, מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS) ורכבים חשמליים מגבירים את הדרישה לשבבים ייעודיים. לפי תחזית קבוצת הייעוץ BCG, שוק השבבים לרכב צפוי לצמוח ביותר מ־9 אחוזים בשנה עד 2030.

נכון להיום מייצרת יונדאי מוביס בהיקף סדרתי 16 סוגי שבבים שפותחו על ידה, באמצעות מפעלי ייצור חיצוניים, תוך מיקוד בשלושה תחומים מרכזיים: מערכות מידע וקישוריות, ADAS וחשמול כלי רכב.

הפוסט יונדאי מוביס וחברות שבבים קוריאניות מקימות שרשרת ערך מקומית לשבבים לרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

העסקה הזו מעלה שאלות מהותיות: מה כל צד מרוויח, מי עלול להפסיד, ומה המשמעות עבור עתיד תעשיית השבבים הגלובלית?

מהות ההסכם: כסף וטכנולוגיה יד ביד

ההסכם כולל שני נדבכים מרכזיים:

• השקעה הונית: אנבידיה רכשה מניות אינטל בשווי  5 מיליארד דולר, מהלך שהקפיץ את מניית אינטל בכ-30%.
• שיתוף פעולה טכנולוגי: החברות יפתחו יחד שבבי SoC   המשלבים מעבדים מרכזים בארכיטקטורת x86  של אינטל עם מעבדי ה GPU של אנבידיה ומחוברים באמצעות NVLink .
• היעד: לספק פתרונות עוצמתיים לשרתים ולמחשבים אישיים, עם דגש על ביצועים גבוהים ביישומי בינה מלאכותית.

מה אנבידיה מרוויחה?

• חדירה לשוק ה PC: לראשונה מעבדי RTX  של אנבידיה ישולבו כחלק אינטגרלי ממחשבים ניידים  שוק עצום בהיקף של מאות מיליוני יחידות בשנה.
• חיזוק מעמדה בתחום ה AI: השילוב עם  CPUs של אינטל מאפשר לה להציע ביצועים משולבים יוצאי דופן.
• גיוון אסטרטגי: אנבידיה ממשיכה לעבוד עם  ARM ו TSMC- אך כעת יש לה ערוץ נוסף להתרחבות.

מה אינטל מרוויחה?

• הזרמת הון קריטית: ההשקעה של אנבידיה מצטרפת ל-8.9 מיליארד דולר תמיכה ממשלתית ומעניקה לאינטל חמצן פיננסי.
• חיזוק תדמית החדשנות: אינטל נתפסת שוב כמי שמובילה טכנולוגית ולא רק כמי שמנסה להדביק את הפער.
• הרחבת שוק הלקוחות: שיתוף הפעולה עם אנבידיה מבטיח לאינטל דריסת רגל עמוקה יותר בשוקי השרתים והבינה המלאכותית.

מי עלול להפסיד?

• AMD   – המתחרה הישירה של שתי החברות עלולה למצוא את עצמה נדחקת החוצה משוק ה CPU-GPU המשולב.
• TSMC – ייתכן שחלק מהייצור יוסט לאינטל, מה שיפגע בהיקף ההזמנות.
• ARM  – אמנם אנבידיה לא נוטשת את  ARM אך ההסכם מפחית את התלות המיידית שלה בארכיטקטורה זו בשוק ה PC-.

המשמעות לתעשיית השבבים העולמית

העסקה הזו היא הרבה מעבר להסכם מסחרי:

• קונסולידציה של ענקיות: במקום תחרות חזיתית אנו רואים שיתופי פעולה בין מובילי שוק  – מגמה שעשויה להתעצם.
• הגדרה מחדש של ארכיטקטורות: השילוב בין  x86 לNVLink-  עשוי להפוך לסטנדרט חדש במחשוב עתיר ביצועים.
• תגובה לאיומים גלובליים: ההסכם משתלב במאמץ האמריקאי לחזק את תעשיית השבבים מול התחרות מסין ומזרח אסיה.

לסיכום: זוהי ברית המעצבת פני עתיד

ההסכם בין אינטל לאנבידיה איננו רק הסכם עסקי  אלא הצהרת כוונות אסטרטגית. הוא משקף את הצורך בשיתופי פעולה עמוקים כדי להתמודד עם אתגרי הבינה המלאכותית, הביקוש הגובר למחשוב מואץ, והצורך באספקה יציבה של שבבים. אם שיתוף הפעולה יעמוד בציפיות, הוא עשוי להניב מכירות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה ולשנות את מאזן הכוחות בתעשיית השבבים העולמית.

הפוסט המרוויחים והמפסידים מהסכם אנבידיה ואינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הממשל האמריקני בוחן מהלך יוצא דופן שעשוי לטלטל את תעשיית השבבים הגלובלית

הממשל בראשות דונלד טראמפ שוקל להטיל מכסים על מוצרי אלקטרוניקה מיובאים – בהתאם למספר השבבים שהם מכילים. כך דיווחה סוכנות רויטרס בסוף השבוע, בהסתמך על שלושה מקורות אנונימיים. לפי התוכנית, משרד המסחר האמריקני מתכוון לגבות מכסים בשיעור שייקבע כאחוז מערך השבבים המוערך במוצר המיובא. המטרה: לעודד יצרנים להעביר מפעלים לארה"ב. עם זאת, ברויטרס הדגישו כי מדובר ביוזמה שעשויה עוד להשתנות.

שבבים נמצאים כיום כמעט בכל מוצר אלקטרוני: מסמארטפונים ומחשבים ניידים ועד מכוניות וציוד ביתי. סמארטפון ממוצע כולל כ־10 שבבים, בעוד במכונית מודרנית ישנם 200–300 שבבים, וברכב חשמלי אוטונומי המספר כבר עולה על אלף. משמעות המהלך היא שמכסים עלולים לחול על קשת רחבה מאוד של מוצרים – ממברשות שיניים חשמליות ועד מקררים וכלי רכב. גורם בתעשייה ציין כי "בזמן שבו שוק הזיכרונות כבר סובל ממחסור ומעליות מחירים, יוזמה כזו עלולה דווקא להזין אינפלציה בארה"ב".

דיווח קודם ב"וול סטריט ג'ורנל" חשף כי הממשל מתכנן לדרוש מיצרני שבבים להתאים בין ייצור מקומי לייבוא ביחס של 1:1, ולהטיל מכסים גבוהים על חריגה. עם זאת, מומחים בתעשייה מטילים ספק ביכולת ליישם תוכנית כזו בפועל. כך למשל, SK Hynix מתכננת להקים בארה"ב מפעל לאריזת שבבים מתקדמת, אך היא מתבססת על וופרים המיובאים מקוריאה – ומעלה שאלות לגבי הגדרת "שבב" לצורכי מכס. גם במקרה של iPhone של אפל – שבו שבבי זיכרון מקוריאה, חיישני תמונה מיפן ומעבדים מתוצרת TSMC מטייוואן מורכבים במפעלי פוקסקון בסין ובהודו – לא ברור מי ישלם את המכס ובאיזה שיעור.

לדברי גורם בתעשייה, "לשבבים יש השפעה עצומה על הכלכלה והתעשייה העולמית, אך הבסיס הייצורי בארה"ב עדיין חלש. הממשל בוחן מספר הצעות במקביל כדי לבחון את תגובת השוק". לדבריו, יש ספק רב אם צעדים כאלה אכן ישימים בטווח הקרוב.

הפוסט ארה"ב שוקלת מכסים על מוצרי אלקטרוניקה לפי מספר השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס (נאסד"ק: AMAT) הכריזה היום על שיתוף פעולה אסטרטגי עם GlobalFoundries (GF) להקמת מתקן ייצור מתקדם למוליכי גל באתר  GF בסינגפור, במטרה להאיץ את מהפכת הפוטוניקה, המונעת על ידי בינה מלאכותית.

שיתוף הפעולה מסמן אבן דרך משמעותית בהתפתחות הפוטוניקה כטכנולוגיית בסיס ליישומי AI מהדור הבא, הכוללים מציאות רבודה (AR) וחוויות דיגיטליות מוכוונות משתמש, שדורשות מערכות אופטיות אולטרה יעילות, עם משקל נמוך ורמת ביצועים גבוהה.

אפלייד מטיריאלס תפתח מוליכי גל מתקדמים, ו-GF תשמש כשותפתה לייצור המוני בסינגפור, ותנצל עשרות שנות ניסיון בתחום השבבים.

"הפוטוניקה הופכת במהירות למרכיב קריטי במשקפי מציאות רבודה, וממקמים את המשתמש במרכז חוויית ה-AI  ואפלייד מטיריאלס נמצאת בעמדה ייחודית להוביל מהפכה זו", אמר ד"ר פול מייסנר, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת פלטפורמות הפטוניקה באפלייד מטיריאלס. "שיתוףהפעולה עם GlobalFoundries מאפשר לאפלייד להרחיב את מנהיגותה בהנדסת חומרים ולספק טכנולוגיות תצוגה משולבות במיוחד."

" GlobalFoundries גאה לשתף פעולה עם אפלייד מטיריאלס לקידום חדשנות פוטוניקה בסינגפור", אמר יו קונג טאן, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של הייצור באסיה פסיפיק ואתר GF בסינגפור. "על ידי שילוב המומחיות הגלובלית שלנו בייצור מוליכים למחצה עם הנדסת החומרים המתקדמת של אפלייד, אנו מספקים פתרונות טכנולוגיים חדשניים שיניעו ויאיצו את אימוץ המכשירים של הדור הבא."

שיתוף הפעולה נשען על אקו-סיסטם פוטוניקה מתפתח בסינגפור, הכולל חומרים, חיישנים, אינטגרציה, הרכבה, בדיקות ויישומים.

הפוסט אפלייד מטיריאלס ו-GlobalFoundries משתפות פעולה להאצת פוטוניקה מבוססת בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, אירופה נאלצה לשנות כיוון באופן חד. מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי הביטחון עד ל־5% מהתמ"ג עד 2035, והבינו כי לא ניתן להמשיך להסתמך על ארה"ב ואסיה לאספקת טכנולוגיות קריטיות. בלב הדיון – תעשיית השבבים, המהווה תשתית הכרחית לנשק מתקדם, מחשבי־על ויכולות בינה מלאכותית.

הנציבות האירופית הציגה ב־2022 את "חוק השבבים האירופי" – תוכנית שאפתנית להגדיל את ייצור השבבים ביבשת מ־10% ב־2020 ל־20% עד 2030. לצורך כך הוקצו 43 מיליארד אירו להשקעות ציבוריות ופרטיות, במטרה לחזק את שרשראות האספקה ולבנות עצמאות טכנולוגית. "זו השקעה קריטית בריבונות ובביטחון של אירופה," אמרה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין.

שבבים – עמוד השדרה של המערכות הצבאיות

מערכות נשק מודרניות – מטילים ומטוסי קרב ועד לוויינים ורחפנים – נשענות על שבבים מתקדמים. המלחמה באוקראינה המחישה זאת היטב: חימוש מדויק וכלי טיס אוטונומיים תלויים ישירות ביכולות עיבוד גבוהות בזמן אמת. פרויקטים דוגמת מערכת הקרב האווירי העתידית (FCAS), שמובילות צרפת, גרמניה וספרד, מדגימים את התלות בשבבים רבי־עוצמה עבור נשק על־קולי, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית.

אחד המיזמים הבולטים הוא SiPearl, המפתחת את שבב Rhea כחלק מה־European Processor Initiative. השבב מיועד לסופר־מחשבים אירופיים ולשימושים צבאיים כמו סימולציות טילים ורכב אוטונומי. בקיץ האחרון גייסה החברה 130 מיליון אירו להמשך פיתוח וייצור. מנכ"ל החברה, פיליפ נוטון, הדגיש: "חומרה ריבונית חיונית לעצמאות אירופה בתחומי הביטחון והבינה המלאכותית."

פערים ואתגרים

למרות ההתקדמות, אירופה עדיין סובלת ממחסור במפעלי ייצור (fabs). נכון להיום, GlobalFoundries בדרזדן היא המפעל הגדול ביותר, לאחר שהקמת פלטפורמות מתוכננות של אינטל בגרמניה ובפולין נעצרה. "עלינו להרחיב את האקוסיסטם האירופי במיקרואלקטרוניקה," אמר סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti. עם זאת, השקעות חדשות – כמו הקמת Smart Power Fab של אינפינאון בדרזדן – מאותתות על שינוי מגמה.

אירופה מנסה לצמצם את הפער מול ארה"ב וסין, אך הדרך עוד ארוכה. מומחים כבר קוראים ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק את הצעדים הראשונים. כל עוד תלות היבשת ביבוא שבבים מתקדמים נמשכת, לא תוכל אירופה להבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחונית מלאה.

הפוסט אירופה מתעצמת מחדש: שבבים במרכז המאמץ הביטחוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

HSBC הכריז ב־25 בספטמבר על הישג עולמי ראשון מסוגו: עדות אמפירית ליתרון הממשי של מחשבים קוונטיים בפתרון בעיות מהעולם האמיתי – בתחום המסחר האלגוריתמי באג"ח תאגידי. במסגרת ניסוי משותף עם IBM, הצליחו החוקרים לשלב בין מחשוב קלאסי למחשוב קוונטי ולהשיג שיפור של עד 34% בחיזוי ההסתברות שעסקה תושלם במחיר שנקבע, בהשוואה לשיטות הקלאסיות הנפוצות בענף.

מסחר אלגוריתמי באג"ח מתבסס על מודלים ממוחשבים שמ定ים מחירי הצעות ללקוחות בתנאי שוק משתנים ובתהליכי תחרות מהירים. מטרת המודלים היא לאפשר לסוחרים להתמקד בעסקאות הגדולות והמורכבות יותר. הניסוי הראה כי השימוש בשיטות קוונטיות, גם בטכנולוגיות קיימות, מספק יתרון בפתרון בעיות החישוב המורכבות הכרוכות בכך – במיוחד בשווקים מחוץ לבורסה (OTC), שם המסחר מתבצע ישירות בין צדדים ללא מתווך מרכזי.

הצוותים מ־HSBC ומ־IBM בחנו נתוני מסחר בקנה מידה אמיתי על פני מספר מחשבים קוונטיים של IBM, בהם המעבד החדשני IBM Quantum Heron, והראו שיפור משמעותי בזיהוי אותות מחירים נסתרים מתוך נתוני שוק רועשים. בכך הוצגה לראשונה היכולת של מחשוב קוונטי להשתלב ישירות בתהליכים עסקיים מהותיים ולספק יתרון תחרותי.

פרופ' פיליפ אינטלורה, ראש תחום טכנולוגיות קוונטיות בקבוצת HSBC, אמר:
"מדובר בפריצת דרך עולמית במסחר באג"ח. הצלחנו להראות שמחשבים קוונטיים יכולים לפתור בעיות אמיתיות בקנה מידה גדול ולהעניק יתרון עסקי מוחשי כבר היום – לא בעתיד רחוק."

ג'יי גאמבטה, סגן נשיא IBM Quantum, הוסיף:
"הניסוי מדגים את הכוח של שילוב בין ידע ענפי מעמיק למחקר אלגוריתמי מתקדם, כאשר חוזקות המחשוב הקלאסי מתעצמות בזכות המרחב החישובי הייחודי שמציעים מחשבים קוונטיים."

מחשוב קוונטי, המתבסס על עקרונות מכניקת הקוונטים, מאפשר ייצוג ועיבוד מידע במרחב חישובי אקספוננציאלי רחב בהרבה מזה של מערכות קלאסיות – ובכך להתמודד עם בעיות שאפילו מחשבי־על קלאסיים אינם מסוגלים לפתור. השילוב בין מחשוב קלאסי לקוונטי מציב את התחום על סף מהפכה בתעשיות הפיננסיות.

תגים

HSBC, IBM, מחשוב קוונטי, מסחר אלגוריתמי, אג"ח תאגידי, IBM Quantum Heron, פינטק, שווקים פיננסיים, OTC

ביטוי מפתח

מחשוב קוונטי במסחר אלגוריתמי

נרדפים

מחשוב קוונטי, מסחר באג"ח, HSBC, IBM, מסחר אלגוריתמי, פינטק, IBM Quantum Heron, טכנולוגיות פיננסיות, קוונטום פייננס

SLUG

hsbc-ibm-quantum-bond-trading

הפוסט הבנק HSBC ו־IBM הדגימו לראשונה בעולם מסחר אלגוריתמי באג"ח בסיוע מחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אנבידיה (Nvidia), יצרנית השבבים הגדולה בעולם, הודיעה כי תזרים עד 100 מיליארד דולר ל־OpenAI – יצרנית ChatGPT – במסגרת שותפות אסטרטגית חדשה. מדובר בהשקעה הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם בחברה ממומנת הון סיכון, לפי נתוני PitchBook.

במסגרת ההסכם תספק אנבידיה את שבביה המתקדמים להפעלת ולאימון המודלים של OpenAI, בעוד ש־OpenAI תקים תשתיות מחשוב בהספק של לפחות 10 ג'יגוואט. השלב הראשון של הפרויקט צפוי לצאת לדרך במחצית הראשונה של 2026.

מנכ"ל אנבידיה והמייסד המשותף, ג'נסן הואנג, הגדיר את המיזם כ"הפרויקט הגדול ביותר בהיסטוריה של תשתיות בינה מלאכותית", והוסיף כי המטרה היא "להוציא את ה־AI מהמעבדות אל העולם".

מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, אמר כי "הכול מתחיל בחישוב. תשתיות מחשוב יהיו הבסיס לכלכלה של העתיד. נשתמש במה שאנחנו בונים עם אנבידיה כדי ליצור פריצות דרך חדשות ב־AI ולהנגיש אותן לאנשים ולעסקים בקנה מידה עולמי".

ההשקעה מגיעה זמן קצר לאחר ש־OpenAI התחייבה לרכוש מחשוב בהיקף של 300 מיליארד דולר מאורקל בחמש השנים הקרובות, וגם הכריזה על תוכניות לפתח שבבים ייעודיים יחד עם ברודקום.

ההשפעה ניכרה גם בשוק: מניות אנבידיה עלו בכ־4% בעקבות ההכרזה, והחברה שמרה על מעמדה כחברה הציבורית בעלת שווי השוק הגבוה בעולם – 4.5 טריליון דולר.

מעבר לכך, אנבידיה ממשיכה בהתרחבות עולמית: לאחרונה הבטיחה השקעה של 2 מיליארד ליש"ט בסקטור ה־AI בבריטניה, השקעה של 500 מיליון דולר בחברת הרכב האוטונומי Wayve, והשקעה של 5 מיליארד דולר ביריבתה אינטל.

במידה וההשקעה ב־OpenAI תגיע להיקף המלא של 100 מיליארד דולר, היא תשבור את שיא ההשקעות בהון סיכון ותעצב מחדש את מפת התעשייה הטכנולוגית והבינה המלאכותית בשנים הקרובות.

הפוסט אנבידיה תשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI – שותפות שתקבע את עתיד תעשיית הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Raphe mPhibr ההודית, המפתחת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מים) לשימושים אזרחיים וביטחוניים, הטמיעה את פלטפורמת 3DEXPERIENCE של Dassault Systèmes לצורך ניהול כולל של תהליכי פיתוח, סימולציה וייצור. השימוש בפלטפורמה איפשר לחברה לבצע קפיצה משמעותית בהיקף ובמהירות הפיתוח, ולצמצם את זמן ההגעה מאב־טיפוס ראשוני למנוע פעיל מכמה שנים לכ־שלושה חודשים בלבד.

קיצור מחזורי הפיתוח

בפיתוח כטב״מים, אחד האתגרים המרכזיים הוא שילוב בין משקל נמוך, עמידות גבוהה וביצועי מנוע יציבים לאורך זמן. Raphe mPhibr בחנה את השימוש בפלטפורמת 3DEXPERIENCE בפרויקט לפיתוח מנוע דו־פעימתי בהספק 4 קילוואט. תהליך שהיה מתבצע בדרך כלל על פני שנים, התקצר לכדי פרק זמן של רבעון אחד. במהלך זה הצליחה החברה להפחית כ־700 גרם ממשקלו של המנוע, נתון מהותי בהתחשב בכך שמדובר ביחידה המיועדת לכלי טיס במשקל נמוך.

אינטגרציה תחת קורת גג אחת

Raphe mPhibr נחשבת לחריגה בנוף התעשייה ההודית בכך שהיא מרכזת את כלל תהליכי הפיתוח והייצור – מתכות, קומפוזיטים ואלקטרוניקה – תחת אותו מתחם. השימוש בפלטפורמה אפשר לאנשי החברה לאחד בין תכנון הנדסי, בדיקות סימולציה ומודלים לייצור עוד בשלב מוקדם, ובכך למנוע סבבים ארוכים של תיקונים לאחר בניית אב־טיפוס פיזי.

אחד החידושים הבולטים היה המעבר ל״חשיבה אורגנית״ בעיצוב חלקים. בעוד שבעבר תוכננו רכיבים גיאומטריים על בסיס צורות בסיסיות, המעבר לכלים תלת־ממדיים מתקדמים אפשר פיתוח מבנים מורכבים יותר, הדומים לעקרונות מבניים הקיימים בטבע. גישה זו תרמה ליצירת משטחים אווירודינמיים יעילים יותר ולצמצום התנגדות האוויר.

הדפסה תלת־ממדית וקומפוזיטים

הפלטפורמה סייעה לחברה לעבור להדפסה תלת־ממדית של חלקי מתכת וקומפוזיט. כך ניתן היה לייצר רכיבים בעלי מבנה פנימי חלול או מורכב, שלא ניתן היה לעבדם באמצעים קונבנציונליים. תכנון החלקים ב־3D איפשר חיסכון במשקל מבלי לפגוע בעמידות המכאנית.

במקביל, הוטמעו תהליכי סימולציה מתקדמים שאפשרו לבדוק את חוזק החומרים, את עמידות החיבורים ואת ביצועי המערכת הכוללת, עוד לפני שלב הבנייה.

הקשר לתעשיית הכטב״מים

ההשקעה בפיתוח מואץ נובעת ממגמת הצמיחה של שוק הכטב״מים העולמי. כלי טיס בלתי מאוישים נכנסים לשימוש לא רק בתחומי ביטחון והגנה אלא גם בחקלאות, בלוגיסטיקה ובמעקב אחר תשתיות. לפי הערכות, מספר הכטב״מים הפעילים בעולם עשוי להגיע ל־6.5 מיליון יחידות עד שנת 2030.

במקרה של הודו, השימוש בפתרונות עצמאיים נחשב חלק ממדיניות שמטרתה להפחית תלות ביבוא ולהגביר את היכולת המקומית לפיתוח מערכות אווירונאוטיות מתקדמות. Raphe mPhibr מבקשת להשתלב במהלך זה באמצעות בנייה עצמאית של מכלולים קריטיים כגון מנועים, מערכות הנעה ורכיבי שליטה.

החברה מעסיקה כיום מעל 500 עובדים ומחזיקה ביותר מ־100 פטנטים רשומים בתחומים שונים הקשורים לכטב״מים. מוצרי החברה נבחנים כבר בשטח, ובמהלך השנים האחרונות צברו כ־1 מיליון קילומטרי טיסה בשירות כוחות הביטחון ההודיים.

באפריל האחרון השלימה Raphe mPhibr סבב גיוס הון בהיקף של 100 מיליון דולר, בהובלת קרן General Catalyst – הסבב הפרטי הגדול ביותר עד כה ליצרנית תעופה הודית. ההון צפוי לשמש להרחבת מערך המחקר והפיתוח, הגדלת קיבולת הייצור והקמת מתקנים נוספים המשלבים ייצור מסורתי לצד הדפסה תלת־ממדית.

החברה מציינת כי תמשיך לפתח את השימוש ב״תאומים דיגיטליים״ – מודלים וירטואליים מלאים של מערכות שלמות – במטרה לנהל טוב יותר את מחזור החיים של מוצריה. שילוב זה צפוי לאפשר תחזוקה יעילה יותר של הכטב״מים לאורך שנים ולהפחית עלויות תפעול.

הפוסט Raphe mPhibr ההודית מאיצה פיתוח כטב״מים בעזרת פלטפורמת Dassault Systèmes הופיע לראשונה ב-Chiportal.