האיחוד האירופי מדבר בשנים האחרונות יותר ויותר על “ריבונות טכנולוגית”, אבל בכל הנוגע לשבבים, הפער בין הסיסמה לבין היכולת המעשית עדיין גדול. כעת מגיעה תוכנית ההגנה התעשייתית החדשה של אירופה, שמבקשת לחזק את ייצור מערכות הביטחון בתוך היבשת, וממחישה עד כמה תעשיית השבבים היא החוליה החסרה במהלך כולו.

בלב הדיון נמצאת הדרישה להגדיל את שיעור הרכיבים שמקורם באירופה או במדינות ידידותיות במערכות ביטחוניות הזוכות לתמיכה. לכאורה מדובר במהלך ביטחוני. בפועל, זהו גם איתות ברור לשוק השבבים האירופי: אם אירופה רוצה עצמאות ביטחונית אמיתית, היא אינה יכולה להמשיך להסתמך על מעבדים, רכיבי עיבוד מאובטחים, FPGA, מיקרו־בקרים ורכיבי RF שמגיעים ברובם מחוץ ליבשת.

זהו אתגר עמוק יותר משאלת הייצור של פגזים, טילים או רחפנים. מערכות נשק מודרניות מבוססות היום על שכבות כבדות של אלקטרוניקה: מחשבי משימה, עיבוד אותות, הצפנה, תקשורת מאובטחת, מכ״ם, מערכות ISR, ניווט, fusion של חיישנים ובינה מלאכותית בקצה. בלי רכיבי סיליקון אמינים, מאובטחים וזמינים, גם תעשיית ביטחון מתקדמת נשארת תלויה בספקים חיצוניים.

מנקודת המבט של CHIPORTAL, זהו לב הסיפור. אירופה מחזיקה ביכולות טובות בתחומי ציוד ליתוגרפיה, חומרים, מחקר, IP ותכנון מערכות, אבל היא עדיין חלשה יותר בשרשרת הערך המלאה של שבבים מתקדמים לשימושים רגישים. במילים אחרות: לא מספיק לתכנן מערכת נשק אירופית אם המעבד הקריטי, הרכיב המתכנת או האריזה המתקדמת שלה תלויים בשרשרת אספקה זרה. בזמן שגרה זה עובד. בזמן משבר גיאופוליטי, זה עלול להפוך לצוואר בקבוק.

המלחמה באוקראינה, החרפת התחרות בין ארה״ב לסין, מגבלות יצוא, והדיגיטציה המואצת של שדה הקרב – כל אלה הפכו את נושא המיקרואלקטרוניקה מסוגיית תעשייה לסוגיית ביטחון לאומי. עבור קבלני ביטחון אירופיים, הסיכון כבר אינו תיאורטי. די בעיכוב באישור יצוא, בשיבוש ייצור באסיה או במתיחות פוליטית עם ספקית מפתח כדי לפגוע בלוחות זמנים של תוכניות רב־שנתיות.

לכן מעניין לראות שבאירופה מתחילים לדבר על מעבדים “ריבוניים” לא רק בהקשר של HPC אזרחי אלא גם בהקשר דו־שימושי. אחת הדוגמאות המוזכרות בשיח הזה היא SiPearl, שמנסה לבנות חלופה אירופית בתחום מעבדי הביצועים הגבוהים. גם אם יוזמות כאלה עדיין אינן מתקרבות בהיקפן לאקוסיסטם האמריקני או האסיאתי, הן משקפות שינוי תודעתי: אירופה מבינה שהיא צריכה לבנות מחדש לפחות חלקים מהשרשרת – design, verification, packaging, secure integration ולעתים גם גישה יציבה לייצור.

וכאן מגיעה השאלה העסקית. מי יממן את המהלך הזה, ומי יספק לו ביקוש בהיקף משמעותי? בשוק האזרחי, יצרנים אירופיים מתקשים לעיתים להתחרות במחיר מול שחקנים גלובליים. בתעשייה הביטחונית, לעומת זאת, השיקול שונה. רכש ביטחוני יכול להעדיף ביטחון אספקה, שרידות, traceability ושליטה גיאופוליטית על פני המחיר הנמוך ביותר. לכן דווקא תחום הביטחון עשוי להיות מנוע הצמיחה שייתן לתעשיית השבבים האירופית שוק עוגן ראשוני.

אם מדינות אירופה יתחילו לדרוש יותר תוכן מקומי גם ברמת הסיליקון, הן ייצרו תמריץ לחברות שבבים אירופיות, לבתי תכנון, לחברות IP, לספקיות packaging ולמפתחות רכיבים מוקשחים לביטחון. זה לא יפתור מחר את הפער מול ארה״ב, טייוואן או דרום קוריאה. אבל זה עשוי ליצור שכבה אירופית קריטית בתחומים שבהם תלות חיצונית כבר אינה מתקבלת על הדעת.

לכן, התוכנית הביטחונית החדשה של האיחוד אינה רק סיפור על תקציבי הגנה. עבור תעשיית השבבים, היא עשויה להתברר כנקודת מפנה. לא משום שהיא משיקה מגה־פאב חדש, אלא משום שהיא משנה את מקור הביקוש. ברגע שהלקוח הביטחוני האירופי יתחיל להגדיר ריבונות חומרה כדרישה מבצעית, שוק השבבים המקומי יקבל דחיפה שעד היום הייתה חסרה לו.

בשורה התחתונה, אירופה יכולה לדבר על ריבונות טכנולוגית ככל שתרצה. אבל כל עוד המעבדים, המיקרואלקטרוניקה והרכיבים המאובטחים של מערכותיה הקריטיות נשענים על גורמים חיצוניים, הריבונות הזאת תישאר חלקית. התעשייה הביטחונית עשויה להיות הכוח שיחבר סוף סוף בין חזון השבבים האירופי לבין צורך אמיתי, דחוף ומתוקצב.

תגים: האיחוד האירופי, שבבים, תעשייה ביטחונית, ריבונות טכנולוגית, מיקרואלקטרוניקה, מעבדים, שרשרת אספקה, SiPearl

רוצה שאכין גם אמפמ מלא, או גרסה עוד יותר “צ'יפורטלית” עם פתיח קצר יותר, כותרת חדה יותר, ופסקה מסיימת שמחברת לישראל ולתעשיית השבבים המקומית?

הפוסט אירופה מבינה: ריבונות שבבים עוברת דרך התעשייה הביטחונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינטל עובדת על דור חדש של מעבדים המבוססים על ארכיטקטורה הנקראת "Unified Core" (ליבה מאוחדת), כאשר המוצרים הראשונים צפויים להגיע לשוק רק בשנים 2029-2030 או אף מאוחר יותר. העדות לכך מגיעה ממשרה פנויה שפרסמה החברה ב-LinkedIn, בה היא מחפשת מהנדס אימות בכיר לצוות Unified Core.

שלב הפיתוח המוקדם

לפי פרסום המשרה, אינטל מחפשת מהנדס שיהיה אחראי על וידוא התקינות הפונקציונלית של עיצובי הלוגיקה של המעבד, תוך עבודה צמודה עם ארכיטקטים ומעצבי RTL (Register Transfer Level). העובדה שהמהנדס יידרש לעבוד עם שני הצוותים מעידה על כך שהארכיטקטורה עדיין לא הוקפאה לחלוטין וה-RTL עדיין בתהליך פיתוח פעיל.

בפרויקט בוגר שמתקרב לשלב ה-tape-out, מהנדסי אימות עובדים בעיקר עם מעצבי RTL לסגירת פערים ותיקון באגים, בעוד ששינויים ארכיטקטוניים נדירים ויקרים מאוד באותו שלב. העובדה שהמהנדס יעבוד באופן הדוק עם ארכיטקטים מעידה שהפרויקט נמצא באמצע מחזור הפיתוח.

לוח הזמנים המשוער

בהנחה שאינטל נמצאת באמצע מחזור פיתוח המעבד וטרם השלימה את יישום ה-RTL, החברה נמצאת לפחות 18-24 חודשים לפני שלב ה-tape-out הראשון. לאחר מכן, יידרשו עוד 18-24 חודשים עד לייצור המוני של המוצר. לכן, האומדן האופטימי ביותר הוא שאינטל תהיה מוכנה עם המוצר הראשון המבוסס על Unified Core ב-2029, בעוד שהערכה ריאליסטית יותר מצביעה על 2030.

מהי ארכיטקטורת Unified Core?

כרגע, קיים מעט מידע על אופי הארכיטקטורה. דליפה ראשונה על Unified Core הופיעה באמצע יולי 2025, כאשר פורסם כי מעבדי Titan Lake ב-2028 יכללו ליבות מאוחדות במקום הפרדה בין ליבות ביצועים גבוהים (P-cores) וליבות חסכוניות (E-cores) כמו היום.

ארכיטקטורת Unified Core יכולה להיות כל דבר החל מארכיטקטורה המכילה ליבות "קטנות" רבות התומכות ביכולת "Software Defined Supercore" של החברה, דרך גישה דומה לזו של AMD שבה ליבות Zen במהירות מלאה וקומפקטיות חולקות את אותה מיקרו-ארכיטקטורה אך שונות בביצועים ובצריכת חשמל, ועד משהו שונה לגמרי.

השם "Unified Core" מרמז על משמעות משמעותית עבור החברה, ואולי מצביע על עיצוב ליבה מדרגי שמתאים לכל דבר, ממעבד PC ביתי ברמת כניסה ועד למעבד datacenter כבד.

הפוסט אינטל מפתחת ארכיטקטורת מעבדים חדשה: "Unified Core". האם זו נסיגה מ"ריבוי ליבות"? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל מודיעה היום כי Intel Capital משתתפת בסבב הגיוס Series E של חברת SambaNova, בהיקף של יותר מ-350 מיליון דולר, כחלק ממהלך אסטרטגי להעמקת פעילותה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית והרצת מודלים בקנה מידה רחב. במקביל להשקעה, החברות הכריזו על שיתוף פעולה רב-שנתי מתוכנן, שמטרתו לספק פתרונות מתקדמים ויעילים לארגונים, ספקי מודלים, חברות AI-native וגופים ממשלתיים ברחבי העולם.

ההשקעה משקפת את תפיסת העולם של אינטל, לפיה עתיד ה-AI נשען על תשתית הטרוגנית המשלבת מעבדים, מאיצים, זיכרון, תקשורת ותוכנה במסגרת ארכיטקטורה מאוחדת וגמישה. ככל שעומסי העבודה של בינה מלאכותית הופכים מורכבים ודינמיים יותר, ממודלים לשפה טבעית ועד מערכות רב-מודאליות וסוכני AI אוטונומיים, גובר הצורך בפתרונות שמספקים תפוקה גבוהה, זמן תגובה קצר ועלות כוללת צפויה.

שיתוף הפעולה בין אינטל ל-SambaNova יתבסס על תשתיות Intel Xeon וישלב את מערכות ה-AI המלאות של SambaNova, ובראשן שבב ה-SN50 החדש. מטרת המהלך היא לאפשר פריסה רחבת היקף של עומסי הרצת מודלים בסביבות פרודקשן, תוך מתן חלופה משלימה לפתרונות ממוקדי GPU בלבד.

ה-SN50 תוכנן להתמודד עם עומסי עבודה של Agentic AI, ומציע קפיצת מדרגה בביצועים וביעילות כלכלית. המערכת מאפשרת חיבור של מאות מאיצים בקישוריות עתירת רוחב פס, לצמצום זמני תגובה ולתמיכה במודלים גדולים עם קונטקסט רחב. עבור לקוחות שעומסי העבודה שלהם מתאימים לארכיטקטורה זו, השילוב עם מעבדי Intel Xeon מספק פתרון ברמת Rack עם תפוקה יציבה ועלויות נשלטות.

ההשקעה של Intel Capital נועדה להאיץ את הרחבת הייצור של ה-SN50, להגדיל את קיבולת הענן של SambaNova ולהעמיק אינטגרציות תוכנה ארגוניות. מעבר להיבט הפיננסי, מדובר במהלך שמחזק את האקו-סיסטם סביב ארכיטקטורת Intel ומרחיב את היצע הפתרונות הזמינים ללקוחות ברחבי העולם.

שיתוף הפעולה יתמקד בשלושה צירים מרכזיים: הרחבת ענן ה-AI של SambaNova על גבי תשתיות מבוססות Intel Xeon; אינטגרציה בין מערכות SambaNova לבין מעבדים, מאיצים ופתרונות תקשורת של אינטל לצורך הקמת תשתיות מוכנות לפרודקשן; ופעילות משותפת בשיווק ובמכירות דרך ערוצי הארגון, הענן והשותפים הגלובליים של אינטל.

המהלך אינו משנה את מפת הדרכים של אינטל בתחום ה-GPU למרכזי נתונים, אלא משלים אותה. אינטל ממשיכה להשקיע בפיתוח IP, ארכיטקטורה, מוצרים ותוכנה עבור פתרונות GPU, כחלק מאסטרטגיית AI רחבה מהקצה ועד הענן. ההשקעה ב-SambaNova נועדה להרחיב את מגוון האפשרויות ללקוחות, ולאפשר התאמה מיטבית בין סוגי עומסי עבודה שונים לבין התשתית המתאימה להם.

באמצעות ההשקעה ושיתוף הפעולה האסטרטגי, אינטל מבססת את מחויבותה להובלת תשתיות AI פתוחות, הטרוגניות וגמישות, המאפשרות לארגונים לפרוס יישומי בינה מלאכותית מתקדמים בקנה מידה עולמי. יחד, אינטל ו-SambaNova שואפות לעצב את הדור הבא של מרכזי הנתונים ל-AI ולממש הזדמנות שוק בהיקף של מיליארדי דולרים בתחום הרצת המודלים.

הפוסט אינטל משקיעה מעל 350 מיליון דולר ב-SambaNova הפועלת בשוק הרצת המודלים לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ניתוח שוק שבחן את היקפי ההשקעות של גופים אירופאים בישראל לאורך 5 שנים, שערכה IVC, חושף כי סך ההוצאה של משקיעים ותאגידים אירופאים על רכישת חברות הייטק ישראליות נמצא בקו בעליה. במקביל, לאחר ירידה בהשקעות בסטרטאפים ישראלים בשנים 2023 ו-2024 חלה עליה בהשקעות בשנת 2025 שעמדו על סך של 1.4 מיליארד דולר, כ- 19% מסך ההשקעות ב 2025.

על פי הניתוח של  IVC, ספקית מובילה של דטה, מחקר כמותי ומידע עסקי אודות ההייטק הישראלי, בין 2020 ל־2025 נרשמה קפיצה דרמטית בסכומי הרכישות שביצעו תאגידים ומשקיעים אירופאים בישראל: מעסקאות בשווי כולל של כ־361 מיליון דולר בשנת 2020, לכ־5.1 מיליארד דולר בשנת 2025. המחקר נערך לקראת כנס Europe Days שיארח במהלך חודש מרץ הקרוב למעלה מ-30 נציגי תאגידים וקרנות הון סיכון מובילות מאירופה, שבוחנים השקעות ועסקאות בזירה הישראלית.

על פי המחקר, גם השנים שבתווך מציירות תמונה של התבססות, עם עליות וירידות: ב־2021 זינק שווי הרכישות לכ־2.1 מיליארד דולר ב־32 רכישות, ב־2022 נרשמו רכישות בכ־2.24 מיליארד דולר, ב־2023 הגיע היקפן לכ־4.4 מיליארד דולר, וב־2024 נסגרו רכישות בכ־3.4 מיליארד דולר – ירידה בהשוואה ל- 2023. במקביל לרכישות, משקיעים אירופאים השתתפו במאות סבבי גיוס בישראל מדי שנה. בשנת השיא – 2021 – נרשמו יותר מ־400 עסקאות שבהן לקחו חלק גופים אירופאים. גם לאחר התקררות שוק ההון סיכון העולמי, הפעילות לא נעלמה והחל מ- 2024 יש שוב צמיחה בהשקעות בסטרטאפים ישראלים והזרמת ההון לחברות ישראליות שוב בעליה. 2025 נסגרה עם השקעות כוללות של 1.4 מיליארד דולר בסטרטאפים ישראלים ב- 134 עיסקאות.

להערכתו של גילי צגלה, מייסד ומנכ"ל Novawind, הפועל גם כיזם ומשקיע המתמחה בשווקי מערב אירופה ומייסד כנס Europe Days, הנתונים משקפים מגמת הטמעה של טכנולוגיות ישראליות כחלק מצורך אסטרטגי ארוך טווח, מה שניכר ברכישות בתחומי הסייבר ו-ה-DefenseTech, בריאות דיגיטלית, דיגיטציה, תוכנה ארגונית ופינטק, ובהשתלבות הולכת וגוברת של חברות אירופאיות בפיילוטים ובשיתופי פעולה עם סטרטאפים ישראלים. בין העסקאות הבולטות בשנים האחרונות: מכירת Imperva ל־Thales בכ־3.6 מיליארד דולר, רכישת Next Insurance על ידי ERGO בכ־2.6 מיליארד דולר, רכישת 89bio בידי Roche בכ־2.4 מיליארד דולר ורכישת WalkMe על ידי SAP בכ־1.5 מיליארד דולר.

״הגידול בשווי העסקאות מעיד על שינוי תפיסתי, שבו החדשנות הישראלית נתפסת כנכס אסטרטגי עבור חברות אירופאיות, מדובר בהזדמנות להסטת תקציבים משמעותית לכיוון האקו-סיסטם המקומי״, אומר צגלה. הוא מעריך כי בימים אלה בהם מדינות האיחוד האירופי מגדילות את ההוצאות שלהן על הגנה וחידוש תשתיות, ועד סוף העשור הן יגיעו להוצאה מצטברת של 800 מיליארד יורו עד טריליון יורו, וזה רק על ציוד צבאי AI ותשתיות, ההייטק המקומי מהווה יעד חשוב להון אירופי ושיתופי פעולה אסטרטגים לטווח ארוך״.

רשימה חלקית, על פי צגלה, של המשקיעים והחברות שאותם יפגשו היזמים הישראלים בכנס כוללת את מיכאל פטר, מנכ"ל Siemens Mobiity; מאטס שואט (Mats Schuett), מנהל מיזוגים ורכישות ב-Hensholdt; דין שחר מ-DTCP, שהשלימה לאחרונה גיוס של קרן ייעודית חדשה בת 500 מיליון יורו לתחום ההגנה; מייק שולהורן, מנכ"ל Airbus Defense & Space (השתתפות ופגישות מקוונות); פליקס וובר, מנהל החדשנות של OBI – אחת מרשתות הקמעונאות הגדולות בגרמניה; חמדת שגיא, מנכ"לית הפעילות המקומית של VolksWagen Konnect; גיל באקספלר, ראש יחידת הסטארטאפים הבינלאומית בקלן; לוקנוס פולגאלוני מקרן Calm/Storm, המתמחה ב-HealthTech; רולף בוהלר, מנהל אירופה וישראל מ-Greater Zurich Area; מרק גרוטר, שותף כללי בקרן Planven השווצרית; ורבים אחרים.

הפוסט  IVC: היקף הרכישות האירופאיות של חברות הייטק ישראליות בעליה – מ-361 מיליון דולר ב-2020, לכ־5.1 מיליארד דולר ב-2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו הצטרפה לקואליציית Pax Silica בהובלת ארצות הברית, יוזמה שמטרתה לחזק שיתופי פעולה בין “מדינות אמינות” סביב שרשראות אספקה טכנולוגיות — ממינרלים קריטיים וייצור שבבים, ועד מערכות בינה מלאכותית מתקדמות ותשתיות הפצה. ההצטרפות הוכרזה ב-20-2-2026 בניו דלהי, במהלך כנס India AI Impact Summit, בעקבות חתימה על “הצהרת Pax Silica” בין הצדדים.

למה הוקמה Pax Silica ומה הודו מביאה לשולחן

לפי ההסברים שפורסמו עם ההכרזה, Pax Silica הוקמה כדי לצמצם ריכוזיות יתר בשרשראות אספקה גלובליות, להפחית סיכונים של “כפייה כלכלית”, ולהבטיח שטכנולוגיות מתהוות ינוהלו ויפותחו במסגרת כללים של חברות פתוחות ודמוקרטיות. המיקוד אינו רק בפסי ייצור של שבבים, אלא גם בשכבות המוקדמות והמאוחרות של “אקוסיסטם הסיליקון”: חומרי גלם קריטיים, ייצור, מחשוב מתקדם, ותשתיות הפצה.

שר האלקטרוניקה וה-IT של הודו, אשוויני וישנאו, הציג את ההצטרפות כחלק מבניית יכולות מקומיות בתחום השבבים, והדגיש את ההזדמנויות שנפתחות להודו בתחום. במקביל, גורמים אמריקניים תיארו את ההצהרה כ”מפת דרכים” שמחברת בין ביטחון כלכלי לביטחון לאומי — מסגור שמחזק את התפיסה שלפיה תלות בשרשראות אספקה יכולה להפוך לכלי לחץ גיאו-כלכלי.

דיווחים נוספים ציינו כי בקואליציה משתתפות גם מדינות נוספות שהן שותפות קרובות של וושינגטון (למשל יפן, דרום קוריאה ובריטניה). ישראל נמנתה על החותמות הראשונות ביוזמה.

מי חתמו ומה השלב הבא

על החתימה בניו דלהי השתתפו בין היתר תת-מזכיר המדינה האמריקני לצמיחה כלכלית, אנרגיה וסביבה, ג׳ייקוב הלברג, ושגריר ארה״ב בהודו, סרג׳יו גור, שתיאר את הצטרפות הודו כמהלך “אסטרטגי וחיוני”. לאחר הטקס נערכה פגישה בדרג גבוה עם בכירים ממשרד האלקטרוניקה ההודי, וכן עם מנכ״ל מיקרון (Micron) סנג׳יי מהרוֹטרה ומנכ״ל Tata Electronics רנדהיר תאקור — איתות לכך שההצהרה אינה רק מסמך עקרונות, אלא ניסיון לתרגם אותה במהירות לשיתופי פעולה תעשייתיים.

הפוסט הודו מצטרפת לקואליציית Pax Silica להגנת שרשראות האספקה של שבבים ו-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש למחשוב AI באירופה שלש את עצמו במהלך 2025, ודחף ספקיות Neocloud להתרחב בקצב חסר תקדים. אך מעבר לאתגר הקיבולת, ארגונים אירופיים מתמודדים עם בעיה מבנית: האצת עומסי עבודה חייבה אותם להסתמך על ספקי ענן גלובליים שחברות האם שלהם כפופות לסמכויות שיפוט מחוץ לגבולות האיחוד. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מיועד לפתור בדיוק את הפער הזה על ידי שילוב ה-APU של ספידאטה עם תשתית הענן האירופאית של נבול, תוך הפחתת עלויות בעבודות Apache Spark ושמירה על הנתונים תחת תחום השיפוט והסמכות של האיחוד.

ה-APU של ספידאטה תוכנן מהיסוד עבור עומסי עבודה של Big Data ואנליטיקה. בשונה מ-CPU ו-GPU, הוא מבצע פעולות Apache Spark SQL ישירות בסיליקון, שאילתות מורכבות, חיבורים ואגרגציות מתבצעות בחומרה ולא בזיכרון, וכאשר הוא פועל לצד ה-CPU וה-GPU הוא מביא לשיפורי ביצועים של עד פי 100 לעומת חלופות קיימות. מעבר לעומסי ETL, המעבד מזרז הכנת נתונים לאימון AI, שאילתות RAG ו-TAG בזמן אמת, ואספקת נתונים מובנים למודלי שפה. בפריסה אחת אצל לקוח בתחום עיבוד נתוני AI, המערכת החליפה 38 שרתים ב-3 בלבד, עם ירידת עלויות של למעלה מ-90%.

נבול תטמיע את ה-APU ברשת מרכזי הנתונים שלה באירופה, המופעלים באנרגיה מתחדשת, ותציע אותו כחלק מפלטפורמת הנתונים שלה לצד תשתיות ה-AI הקיימות.

עדי גלוון, מנכ"ל ספידאטה: "רוב השיח על AI עוסק כיום בשאלת הביצועים, והמהירות, ורבים שוכחים שבסופו של דבר מדובר גם בסוגייה כלכלית. ה-APU מפחית בצורה משמעותית את כמות השרתים ואת עלויות ההפעלה של עומסי אנליטיקה שחברות מתמודדות איתם היום, ובמקביל מאפשר להאיץ את זמן העיבוד. השילוב של ה-APU עם ענן אירופאי מאפשר לארגונים לשפר גם את ה-P&L וגם להבטיח את השליטה בנתונים תחת סמכות האיחוד האירופי ללא חשש".

ארנולד ג'ופר, מנכ"ל Nebul: "עבור החברות האירופאיות, ריבונות היא לא רק ערך, היא דרישה תפעולית. ריבונות נתונים אמיתית חורגת מעבר לציות ל-GDPR ומרכזי נתונים מבוססי EU, היא כוללת מבנה בעלות, שליטה תפעולית וסמכות שיפוט. הלקוחות שלנו רוצים לדעת מי בעל התשתית, מי מפעיל אותה ומי יכול לגשת אליה. עם ספידאטה אנחנו יכולים לספק את הביטחון הזה לצד שיפור ביצועים משמעותי."

הפוסט ספידאטה ונבול מכריזות על APU פרוס בתשתית ענן ריבונית אירופאית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“האתגר העיקרי טמון במשיכת השקעות ציבוריות ופרטיות כאחד כדי להגדיל במהירות את הקיבולת הנוספת,” אומר ג’ורג’ גרגורי, מנכ״ל סוכנות הפיתוח הכלכלי Malta Enterprise. לדבריו, מפעלי שבבים דורשים כוח אדם מיומן בהיקף גדול, חומרי גלם מאוד ספציפיים ועלויות אנרגיה נמוכות—שלושתם במחסור ברחבי אירופה.

הדברים נאמרים על רקע נתון שהנציבות האירופית מתגאה בו: שנה לפני עדכון מתוכנן של חוק השבבים האירופי, בריסל טוענת שהחוק—שאומץ ב־2023 ונכנס לתוקף ב־21-9-2023—כבר הוביל להשקעות הקשורות לשבבים בהיקף של יותר מ־80 מיליארד אירו, כמעט פי שניים מהיעד המקורי של 43 מיליארד אירו.

אלא שלצד הכותרות על “מבול השקעות”, אירופה עדיין מתקשה לשנות את התמונה הגדולה: חלקה בייצור העולמי של שבבים ממשיך לרחף סביב כ־10%, בזמן שמדינות אחרות משקיעות במקביל סכומים דומים ומתחרות על השבבים המתקדמים ביותר למרכזי נתונים, בינה מלאכותית ומערכות ביטחון.

הרבה יותר מפאבים: אירופה משקיעה גם בפיילוט־ליינים, תכנון ויכולות

המסר המרכזי שעולה מהסקירה הוא שחוק השבבים דוחף השקעות “בכל רוחב המערכת האקולוגית”—לא רק בקווי ייצור המוניים. חלק משמעותי מהכסף זורם למסגרות כמו קווי ייצור פיילוט, תכנון שבבים ומרכזי יכולת (competence centres), בעוד שהגדלת הייצור בקנה מידה תעשייתי מוצגת כיעד ארוך טווח יותר. (sciencebusiness.net)

דוגמה בולטת לכיוון הזה הגיעה ממש בתחילת פברואר 2026: ב־9-2-2026 הודיע מכון המחקר הבלגי imec על NanoIC—יוזמת פיילוט־ליין בהיקף של 2.5 מיליארד אירו, שמיועדת לאפשר לחברות ולמעבדות “לנסות” שלבי תהליך מתקדמים (מעבר לרף 2 נ״מ) לפני מעבר לייצור מסחרי. ברויטרס הודגש שהמהלך משתלב בשאיפת האיחוד להכפיל את נתח השוק שלו בשבבים ל־20% עד 2030. (Reuters)

מפעלי דגל ברחבי היבשת: דרזדן, דרום צרפת, קטניה ואוסטריה

לצד ההשקעות ביכולת ובמו״פ, “מפעלי הדגל” כן מתקדמים—ובעיקר סביב שבבים לתעשייה ולרכב, ובחלק מהמקרים גם לרכיבי בינה מלאכותית.

בדרזדן שבגרמניה מתוכנן מפעל של ESMC—מיזם משותף שבו TSMC מחזיקה 70% ובוש, אינפינאון ו-NXP מחזיקות 10% כל אחת. ההשקעה הכוללת צפויה לעלות על 10 מיליארד אירו, וחלק ניכר ממנה מגובה במימון ציבורי; הפרויקט גם מבקש מעמד רשמי של “Open EU Foundry” במסגרת חוק השבבים. (sciencebusiness.net)

בצרפת מקודם פרויקט של 2.9 מיליארד אירו עם STMicroelectronics ו-GlobalFoundries לייצור שבבים מהדור הבא בדרום־מזרח המדינה; באיטליה אושרה חבילת סיוע ממשלתית של 2 מיליארד אירו למתקן SiC חדש של STMicroelectronics בקטניה; ובאוסטריה הועמדו 227 מיליון אירו למימון ציבורי להרחבת מפעל של ams OSRAM, עם אפשרות להשקעה פרטית נוספת של 567 מיליון אירו עד 2030. (sciencebusiness.net)

במקביל, גם “שרשרת הערך שמעל ומתחת לייצור” מקבלת דחיפה. TSMC מקימה מרכז תכנון שבבים אירופי במינכן, במטרה לתמוך בלקוחות אירופיים ולהאיץ חדשנות תכנונית—צעד שמחזק את ההיגיון של אירופה: לא רק למשוך ייצור, אלא גם לבנות יכולת תכנון ותיאום בין תכנון לייצור.

מלטה כמקרה בוחן: “מדינה קטנה, השפעה אסטרטגית”

הכתבה מדגישה שמדינות קטנות יכולות לתפוס נישות אסטרטגיות—במיוחד בעולם ה-backend: הרכבה, בדיקה ואריזה מתקדמת. במלטה, לדוגמה, פועל מפעל של STMicroelectronics מאז 1981, ולאחרונה הושלמה בו הרחבה גדולה שהפכה אותו—לפי הדיווח—לאחד המתקדמים באיחוד בתחום ייצור ה-backend, ומיקמה את מלטה כמרכז בעל ערך גבוה להרכבה ואריזת שבבים.

גרגורי מצביע גם על יתרונות תחרותיים “לא נוצצים” אך קריטיים למשקיעים: במלטה מחירי החשמל נמוכים בכ־18% לעומת ממוצע גוש האירו, ושכר המגזר היצרני נמוך בכ־41% מהממוצע בגוש. הוא טוען שמדינות קטנות מסוגלות לעיתים לפעול בזריזות רבה יותר, להעמיד מסגרות רגולטוריות מהר יותר, ולפתח יכולות נישה כמו אריזה מתקדמת—בדיוק במקום שבו אירופה רוצה לצמצם תלות חיצונית.

אז למה “ייתכן שיידרש יותר”?

למרות קצב ההכרזות, גם בריסל וגם השטח מבינים שהמספרים לבדם לא מבטיחים תחרותיות. היעד הרשמי של האיחוד הוא להגיע לנתח שוק של 20% עד 2030, אך בינתיים חלק הייצור נשאר סביב 10% והמרוץ העולמי רק מתלהט.

לישראל יש כאן עניין עקיף אך ברור: אירופה היא שוק יעד מרכזי לתעשיות רכב ותעשייה מתקדמת—והן בדיוק הלקוחות שההשקעות החדשות מבקשות לשרת. אם אירופה תצליח לבנות תשתית ייצור, תכנון ואריזה חזקה יותר, חברות שבבים פבלס (כולל כאלה עם פעילות בישראל) עשויות למצוא מסלולי שותפות חדשים—אבל גם תחרות חדשה על טאלנטים, תשתיות ואנרגיה.

כיתוב תמונה מוצע: קו רקיע של לה ולטה, מלטה—מדינה קטנה שמנסה לתרגם יתרונות של עלויות אנרגיה ושכר, יחד עם מומחיות ב-backend, לתפקיד אסטרטגי בשרשרת הערך האירופית של השבבים.

הפוסט חוק השבבים האירופי מזניק השקעות: יותר מ־80 מיליארד אירו כבר על השולחן, אבל הייצור עדיין תקוע סביב 10% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה נמצאת במשא ומתן להשקיע עד 30 מיליארד דולר ב-OpenAI במסגרת סבב גיוס שעשוי להעריך את סטארט-אפ הבינה המלאכותית בשווי של 730 מיליארד דולר לפני ההשקעה. העסקה המתוכננת משקפת את המרוץ המתגבר בין ענקיות הטכנולוגיה להשקיע בתחום הבינה המלאכותית, כאשר OpenAI נותרת אחת החברות המובילות והמבוקשות ביותר בתחום. ההערכה של 730 מיליארד דולר הופכת את החברה לאחת מהסטארט-אפים היקרים ביותר בהיסטוריה.

השקעה נפרדת מהסכם התשתיות

ההשקעה נפרדת מהסכם התשתיות בשווי 100 מיליארד דולר ש-OpenAI ואנבידיה הכריזו עליו בספטמבר, לפי מקור המעורה בעניין שביקש להישאר אנונימי מכיוון שהדיונים סודיים. 30 מיליארד הדולר אינם קשורים לאבני דרך כלשהן בפריסת תשתיות, אמר המקור.

ההכרזה מספטמבר, שזעזעה את ענף הטכנולוגיה ועוררה גל של עסקאות תשתיות נוספות, תיארה מבנה שבו אנבידיה תשקיע ב-OpenAI על פני מספר שנים במקביל להקמת מתקני סופר-מחשוב חדשים. מקור אמר ל-CNBC באותה עת שההשקעה הראשונה של אנבידיה בסך 10 מיליארד דולר תבוצע כאשר הגיגה-וואט הראשון שלה יושלם.

השקעת 30 מיליארד הדולר של אנבידיה ב-OpenAI שונה ממה שתוכנן בספטמבר, אך החברה עדיין יכולה להחליט להשקיע בסבבים עתידיים המתיישבים עם אותו מסגרת, אמר המקור.

עסקת 30 מיליארד הדולר אינה סופית והפרטים עדיין כפופים לשינויים, אמר המקור. ה-Financial Times היה הראשון לדווח על ההשקעה הפוטנציאלית.

אנבידיה סירבה להגיב.

הבהרות לאחר ספקולציות

שאלות לגבי מצב הסכם התשתיות בין OpenAI ואנבידיה הסתחררו בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר שה-Wall Street Journal דיווח בינואר שהעסקה "הוקפאה".

אנבידיה אמרה בעבר בדוח הכספי הרבעוני שלה בנובמבר כי "אין ודאות שנכנס להסכמים סופיים ביחס להזדמנות OpenAI או להשקעות פוטנציאליות אחרות."

מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, ניסה להקטין את החששות לגבי העסקה, וכתב בפוסט ב-X שהחברה אוהבת לעבוד עם אנבידיה, ושהוא "לא מבין מאיפה כל השיגעון הזה מגיע."

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, התייחס גם הוא לקרע הפוטנציאלי במהלך ראיון עם ג'ים קריימר מ-CNBC מוקדם יותר החודש, ואמר כי "אין ספק" שהחברה תשקיע בסבב הגיוס הבא של OpenAI.

סבב גיוס רחב יותר

OpenAI גם מנהלת דיונים לגיוס כספים עם משקיעים אחרים, והסבב הכולל עשוי להסתכם בכ-100 מיליארד דולר, כפי שדיווח CNBC בעבר. השיחות האיצו בשבועות האחרונים, אך לא הושלמו.

סבב הגיוס של הסטארט-אפ עשוי להיסגר בשני חלקים, החל מהשקעות של שותפים אסטרטגיים כמו אמזון, מיקרוסופט ואנבידיה. תרומות נוספות ממאגר רחב יותר של משקיעים יבואו לאחר מכן.

הפוסט אנבידיה במשא ומתן להשקיע עד 30 מיליארד דולר ב-OpenAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת NVIDIA הודיעה על שותפות אסטרטגית רב-שנתית עם Meta, שבמסגרתה תפרוס מטא מיליוני מעבדים גרפיים (GPU) מדורות Blackwell ו-Rubin, לצד מעבדים מרכזיים (CPU) וטכנולוגיות תקשורת מואצת, במרכזי הנתונים שלה ברחבי העולם.

המהלך נועד לתמוך במפת הדרכים ארוכת הטווח של מטא בתחום הבינה המלאכותית – הן לאימון מודלים (Training) והן להסקה (Inference) – על פני תשתיות מקומיות (On-Prem), ענן וסביבות היברידיות.

פריסה בהיקף חסר תקדים

במסגרת השותפות תקים מטא מרכזי נתונים מותאמים ל-AI, שיכללו פריסה רחבה של מעבדי Grace מבוססי Arm של אנבידיה, וכן מערכות חדשות המבוססות על פלטפורמות GB300 ו-Rubin. בנוסף, מתגי התקשורת Spectrum-X Ethernet של אנבידיה – שפותחו גם במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל – ישולבו בפלטפורמת Facebook Open Switching System של מטא.

ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל Jensen Huang, אמר כי “אף אחד אינו פורס תשתיות AI בקנה המידה של מטא. באמצעות תכנון משותף עמוק של CPU, GPU, תקשורת ותוכנה, אנו מאפשרים לחוקרי ומהנדסי מטא להניח את היסודות לדור הבא של הבינה המלאכותית”.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל Mark Zuckerberg, ציין כי החברה “מתרגשת לבנות מערכי מחשוב מתקדמים המבוססים על פלטפורמת Vera Rubin, במטרה לספק בינת-על אישית לכל אדם בעולם”.

שיפור דרמטי בביצועים פר-וואט

שיתוף הפעולה כולל הרחבה משמעותית של פריסת מעבדי Grace במרכזי הנתונים של מטא, עם דגש על שיפור יחס ביצועים-לוואט (performance-per-watt). לפי החברות, מדובר בפריסה הראשונה בקנה מידה גדול המבוססת על Grace בלבד, תוך אופטימיזציית תוכנה משותפת לשיפור היעילות האנרגטית בכל דור.

בהמשך מתוכננת גם פריסה של מעבדי Vera ב-2027, מהלך שאמור להעמיק את אימוץ אקוסיסטם Arm ולהרחיב את תשתית מחשוב ה-AI החסכונית באנרגיה של מטא.

במקביל, מטא מאמצת את פלטפורמת התקשורת Spectrum-X Ethernet בכלל תשתיותיה, כדי להתמודד עם עומסי AI בקנה מידה עצום, תוך צמצום שיהוי, ניצול מיטבי של משאבים ושיפור היעילות התפעולית.

בינה מלאכותית פרטית ב-WhatsApp

מרכיב נוסף בשותפות הוא אימוץ טכנולוגיית Confidential Computing של אנבידיה, המאפשרת עיבוד מאובטח של נתונים רגישים. מטא שילבה את הטכנולוגיה ב-WhatsApp לצורך “Private Processing” – עיבוד בינה מלאכותית תוך שמירה על פרטיות המשתמשים.

לדברי החברות, המטרה היא להרחיב את השימוש ב-Confidential Computing למקרי שימוש נוספים בפורטפוליו של מטא, כך שניתן יהיה להטמיע יכולות AI מתקדמות מבלי לחשוף מידע רגיש.

תשתית אחודה לעידן ה-AI

השותפות בין אנבידיה למטא משקפת מגמה רחבה בתעשייה: מעבר מתלות בענן בלבד לתשתיות היברידיות ומקומיות המשלבות אימון והסקה בקנה מידה עצום. באמצעות ארכיטקטורה אחודה החוצה את מרכזי הנתונים המקומיים ואת פריסות הענן במסגרת תוכנית NVIDIA Cloud Partner, מבקשת מטא לפשט את ניהול התשתיות תוך שמירה על ביצועים ויכולת התרחבות.

אנבידיה (נאסד"ק: NVDA) מגדירה את עצמה כמובילה העולמית במחשוב מואץ, והשותפות הנוכחית עם מטא ממחישה את מרכזיותה בתשתיות ה-AI של ענקיות הטכנולוגיה. עבור מטא, מדובר בצעד נוסף בדרך להפיכת הבינה המלאכותית למנוע הליבה של מוצריה – ממערכות המלצה ופרסונליזציה ועד שירותי מסרים מאובטחים.

הפוסט מטא מרחיבה את תשתיות ה-AI בשותפות רב-שנתית עם אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים GlobalFoundries ו־Renesas Electronics הודיעו על הרחבת שיתוף פעולה אסטרטגי רב־שנתי ורב־מיליארדי, שמטרתו להבטיח אספקה יציבה של שבבים ליישומים קריטיים – בדגש על רכב חכם, תעשייה אוטומטית ותשתיות – ולחזק את עמידות שרשראות האספקה בארצות הברית ומחוצה לה.

לפי ההסכם המורחב, רנסאס תקבל גישה רחבה יותר לטכנולוגיות הייצור של גלובלפאונדריז, מהלך שנועד לצמצם סיכונים לוגיסטיים ולהעניק ללקוחות אפשרויות ייצור מקומיות וגמישות אזורית. המהלך משתלב במאמצים רחבים לחיזוק הייצור המקומי של שבבים בארה״ב, על רקע ביקושים גוברים לרכיבים עבור כלי רכב חכמים ומפעלים אוטומטיים.

פריסה גלובלית – ביטחון אזורי

השותפות נשענת על פריסת הייצור הגלובלית של גלובלפאונדריז, הכוללת מתקנים בארה״ב, גרמניה וסינגפור. הייצור של עיצובים חדשים צפוי להתחיל באמצע 2026 בארה״ב, ובהמשך להתרחב לאתרים הבינלאומיים. פיזור זה אמור לספק ללקוחות ביטחון שהאספקה לא תיפגע מאירועים אזוריים או משיבושים גיאופוליטיים.

גלובלפאונדריז מדגישה כי אספקה אמינה היא תנאי בסיסי למערכות תעשייתיות המנהלות אנרגיה וקישוריות מאובטחת. באמצעות “החזרת” טכנולוגיות חיוניות לייצור מקומי, החברות מבקשות לחזק את ההובלה התעשייתית ולתמוך בפיתוח מוצרים מתקדמים ומחוברים יותר.

הרחבת יכולות – גם בתוך יפן

מרכיב ייחודי בהסכם הוא האפשרות להעברת טכנולוגיות תהליך נבחרות של גלובלפאונדריז למפעלי הייצור הפנימיים של רנסאס ביפן. צעד זה נועד להעמיק את החוסן הייצורי ולהיערך לגידול עתידי בקיבולת. רנסאס תקבל גישה לפלטפורמות CMOS ו־BCD עשירות־תכונות – קריטיות למיקרו־בקרים ולרכיבי הספק – המתוכננות ליעילות ואמינות גבוהות גם בתנאי קיצון. שילוב הטכנולוגיות במספר אתרים צפוי לתמוך בביקושי מחשוב הולכים וגדלים, המואצים גם על ידי יישומי בינה מלאכותית.

טימ ברין, מנכ״ל גלובלפאונדריז, אמר כי “השותפות מחזקת מערכת יחסים מוכחת ומדגישה את תפקידה של גלובלפאונדריז כשותפה אמינה לטכנולוגיות שבבים חיוניות. עולם הרכב משתנה במהירות, ושבבים הם תשתית החדשנות – ממערכות סיוע לנהג ועד ניהול סוללות וקישוריות מאובטחת. הפלטפורמות המובחנות שלנו נבנו לביצועים ויעילות בתנאים קיצוניים”.

מנכ״ל רנסאס, הידטושי שיבאטה, הוסיף כי “גישה למגוון רחב יותר של טכנולוגיות גלובלפאונדריז מעניקה לנו גמישות וביטחון אספקה ללקוחותינו. ההרחבה מבטיחה אספקה ארוכת־טווח באיכות ואמינות גבוהות, החיוניות לנוכח האצה בביקושים לחשמול, קישוריות ודרישות מחשוב מתקדמות המונעות בידי AI”.

הפוסט גלובל פאונדריז ורנסאס מרחיבות שותפות ענק לחיזוק שרשראות האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.