מנכ"ל אינטל, ליפ בו טאן, הציג בריאיון את החזון האסטרטגי שלו לחברה, שבמרכזו חיזוק פעילות המוצרים, האצת החדשנות ההנדסית, הרחבת יכולות הייצור והמארזים המתקדמים, ובניית אינטל כחברת פלטפורמה שתספק פתרונות מחשוב מלאים לעידן הבינה המלאכותית.

טאן הציב יעד שאפתני לצמיחת החברה בשנים הקרובות: "אינטל גדולה בהרבה בקנה מידה וקשה יותר לשחזר בה את ההישגים שהשגנו בקיידנס, אך היעד שלי נשאר פי עשרה, תשואה של פי עשרה בתוך חמש עד עשר שנים. כמי שבנשמתו הוא משקיע הון סיכון, זו המטרה שלי".

לדבריו, השינוי בדפוסי השימוש בבינה מלאכותית מחזק את מעמדם של המעבדים המרכזיים. "הביקוש לסוכני AI ולמעבדים לעומסי הסקה חזק מאוד. היסטורית, היחס בין מעבדים למעבדים גרפיים בשלב האימון היה בערך 1:8, וכעת אני רואה אותו משתנה ל 1:4 ואף פחות מכך. המעבדים הופכים חשובים יותר".

טאן ציין כי אינטל פועלת להפוך את פעילות הייצור שלה למנוע צמיחה מרכזי, תוך התמקדות באיכות, בתפוקה ובאמון הלקוחות. "ייצור שבבים הוא עסק מבוסס אמון. הלקוחות חייבים לבטוח בך לפני שהם מוסרים לך את פרוסות הסיליקון שלהם. לכן אנחנו ממוקדים בתפוקה, בצפיפות הפגמים ובזמן המחזור, כדי לספק איכות ואמינות".

במקביל, אינטל מעמיקה את פעילותה בתחומי המארזים המתקדמים ומדע החומרים. טאן התייחס לטכנולוגיית EMIB של אינטל, למצעים מבוססי זכוכית ולבחינת חומרים חדשים, ובהם גליום ניטריד, סיליקון קרביד, אינדיום פוספיד ויהלום סינתטי. "זהו הלך הרוח של מהנדס. אתה ממשיך להיתקל בצווארי בקבוק, ואז מבין כיצד להתגבר עליהם או לעקוף אותם".

בהתייחסו לצמיחה המהירה של תשתיות הבינה המלאכותית, אמר טאן כי הביקוש נותר גבוה, וכי האתגרים המרכזיים מגיעים מצד ההיצע. לדבריו, מגבלות החשמל, זמינות גז ההליום והמחסור בזיכרון משפיעים על קצב הרחבת התעשייה, כאשר המחסור בזיכרון הוא כיום האתגר הדחוף ביותר.

טאן התייחס גם לשיתוף הפעולה עם אילון מאסק סביב יוזמת Terafab "תשתית המוליכים למחצה עדיין אינה מדביקה את קצב הצמיחה של הבינה המלאכותית. אנו להוטים לשתף פעולה כדי להאיץ את הייצור באמצעות הטכנולוגיות והתהליכים שלנו. הצוותים נפגשים מדי שבוע, והעבודה המשותפת מעוררת השראה".

במהלך הריאיון הקדיש טאן התייחסות מיוחדת לישראל ולתעשיית החדשנות המקומית. "לישראל יש כישרונות רבים. חלק משמעותי מההשקעות שלי נעשה בישראל, בזכות יזמים פורצי דרך וחדשניים שעובדים קשה מאוד. גם בזמן מלחמה הם ממשיכים לקיים שיחות. לפעמים הם אומרים: 'יש התרעה, אני צריך לרדת למקלט. ייתכן שהאינטרנט לא יהיה טוב, אז אולי נעבור לשיחה קולית'. החוסן היזמי הזה מרשים אותי מאוד."

טאן הדגיש כי אינטל מבקשת לפעול בקצב מהיר יותר, להעמיק את הקשר עם לקוחותיה ולחבר בין המעבדים, המאיצים, המארזים המתקדמים, התוכנה ושירותי הייצור. "המטרה היא להתקדם לעבר פתרון מלא, מהסיליקון ועד המערכת. יש לנו את היכולות להתאים שבבים ופתרונות לעומסי עבודה שונים, וזה הכיוון שאליו אנחנו מובילים את אינטל".

הפוסט מנכ"ל אינטל ליפ בו טאן: "תשואה של פי 10 בתוך חמש עד עשר שנים" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע ביום חמישי, 18 ביוני, כי אפל הסכימה לשתף פעולה עם אינטל בתכנון ובייצור שבבים בארצות הברית. טראמפ פרסם את הדברים ברשת Truth Social והציג את ההסכם כחלק ממאמצי הממשל לחזק את ייצור השבבים האמריקני. עם זאת, אפל ואינטל טרם פרסמו הודעה רשמית ולא מסרו פרטים על היקף ההתקשרות.

ההודעה אינה מעידה בהכרח שאפל מתכוונת לחזור להשתמש במעבדי x86 של אינטל במחשבי Mac. ההערכה היא שמדובר בהסכם ייצור, שבמסגרתו אינטל פאונדרי תייצר חלק מהשבבים שאפל מתכננת בעצמה. אפל החלה ב־2020 לעבור ממעבדי אינטל לשבבי Apple Silicon מסדרת M, המיוצרים כיום בעיקר בידי  TSMC.

כבר בחודש מאי דיווח הוול סטריט ג׳ורנל כי אינטל ואפל הגיעו להסכם ראשוני לאחר יותר משנה של שיחות. לפי הדיווח, הממשל האמריקני, המחזיק כיום בכ־10% ממניות אינטל, מילא תפקיד בקידום המגעים. לא נמסר אם אינטל תייצר שבבים למחשבי Mac, למכשירי iPhone או למוצרים אחרים.

עבור אינטל, זכייה באפל כלקוחה תהיה הישג מרכזי בתוכנית להפוך את פעילות הייצור שלה לספקית שבבים עבור חברות חיצוניות ולהתחרות ב־TSMC. אינטל הודיעה יומיים לפני דברי טראמפ כי תהליך הייצור המתקדם  Intel 18A-P נכנס לשלב של ייצור סיכון, אך החברה לא קישרה בין ההודעה לבין אפל ולא אישרה באיזה תהליך ייוצרו השבבים האפשריים. (Newsroom)

מבחינת אפל, התקשרות עם אינטל עשויה להוסיף כושר ייצור ולצמצם את התלות ב־TSMC, שקווי הייצור המתקדמים שלה נמצאים תחת ביקוש גובר מצד אנבידיה, AMD וחברות נוספות המפתחות שבבים לבינה מלאכותית. בעקבות דברי טראמפ עלתה מניית אינטל בכ־7%, בעוד שמניית אפל עלתה בכ־0.8%.

למרות תגובת המשקיעים, בשלב זה חסרים עדיין הפרטים המרכזיים: סוג השבבים, תהליך הייצור, היקף ההזמנות ולוח הזמנים. עד שאפל או אינטל יאשרו את ההתקשרות, מדובר בהכרזה של טראמפ הנשענת על הסכם ראשוני שדווח כבר בחודש שעבר.

תגיות:

הפוסט טראמפ: אפל תייצר שבבים באמצעות אינטל בארה״ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אמזון בוחנת שינוי משמעותי באסטרטגיית השבבים שלה: מכירת מערכות המבוססות על מאיצי הבינה המלאכותית Trainium ללקוחות שיפעילו אותן בדאטה סנטרים שלהם, ולא רק באמצעות שירותי הענן של AWS.

פיטר דסנטיס, הממונה על תחום הבינה המלאכותית באמזון, אישר כי החברה החלה בשיחות עם לקוחות פוטנציאליים, אך לא מסר את שמותיהם. לדברי אמזון, מדובר בשלב זה בשיחות גישוש מוקדמות, ולכן עדיין לא ברור מתי — ואם — תהפוך היוזמה למוצר מסחרי. ככל הנראה תציע החברה ארונות שרתים או מערכות שלמות ולא שבבים בודדים.  

עד כה שימשו Trainium ומעבדי השרתים Graviton בעיקר ככלי פנימי של AWS: הם מאפשרים לאמזון להפחית את התלות בספקי שבבים חיצוניים ולהציע שירותי מחשוב במחירים תחרותיים יותר. מנכ”ל אמזון אנדי ג’סי כתב באפריל כי השימוש ב־Trainium בקנה מידה גדול עשוי לחסוך לחברה עשרות מיליארדי דולרים בשנה בהשקעות הון ולשפר את הרווחיות של AWS.  

עסק שבבים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים

אמזון דיווחה כי קצב ההכנסות השנתי של פעילות השבבים שלה — הכוללת את Trainium, מעבדי Graviton ורכיבי התשתית Nitro — כבר עבר 20 מיליארד דולר וצומח בקצב תלת־ספרתי. ג’סי העריך כי אילו הייתה הפעילות פועלת כחברת שבבים עצמאית ומוכרת גם ללקוחות חיצוניים, קצב ההכנסות שלה עשוי להגיע לכ־50 מיליארד דולר בשנה.  

החברה טוענת כי הביקוש למאיציה עולה כעת על כושר האספקה. באפריל מסרה אמזון כי צברה התחייבויות הכנסה בהיקף של יותר מ־225 מיליארד דולר עבור Trainium וכי מרבית הקיבולת של Trainium2 כבר הוזמנה. בין הלקוחות המשתמשים בשבבים באמצעות AWS נמצאות Anthropic, OpenAI ואובר.  

השותפות עם Anthropic היא נדבך מרכזי באסטרטגיה. החברה התחייבה להשתמש בעד חמישה גיגה־ואט של דורות Trainium הנוכחיים והעתידיים ולהוציא יותר מ־100 מיליארד דולר על טכנולוגיות AWS במהלך עשר שנים. במסגרת Project Rainier כבר הוקם אשכול מחשוב הכולל מאות אלפי שבבי Trainium2 ומשמש לאימון ולהפעלת מודלי Claude.  

יציאה מעבר לגבולות הענן

מכירה ישירה עשויה לפתוח בפני אמזון שוק חדש של ממשלות, מפעילי תקשורת וחברות גדולות המבקשות להפעיל תשתיות AI מקומיות. הדרישה הזאת בולטת במיוחד במדינות הדורשות שמירת נתונים ועיבודם בתחומן, אך אינן מעוניינות להיות תלויות לחלוטין בענן ציבורי אמריקני.

עם זאת, המעבר ממכירת שירות ענן למכירת מערכות חומרה אינו פשוט. אמזון תצטרך לספק התקנה, תחזוקה ותמיכה באתר הלקוח, ולשכנע מפתחים להעביר עומסי עבודה מסביבת CUDA של אנבידיה אל סביבת התוכנה AWS Neuron. זהו כנראה האתגר המרכזי: היתרון של אנבידיה אינו מסתכם בביצועי השבבים, אלא גם בתוכנה ובמאגר גדול של כלים וספריות שכבר משולבים בתעשייה.

Trainium3, שהגיע לזמינות מסחרית בסוף 2025, הוא שבב ה־AI הראשון של AWS המיוצר בתהליך של שלושה ננומטרים. על פי נתוני אמזון, מערכות Trn3 UltraServer מספקות ביצועים גבוהים עד פי 4.4 ורוחב פס זיכרון גבוה פי 3.9 לעומת הדור הקודם. אלה נתוני יצרן שטרם זכו להשוואה עצמאית רחבה מול הדורות החדשים של אנבידיה ו־AMD.  

תחרות לצד המשך שיתוף הפעולה עם אנבידיה

המהלך אינו מעיד שאמזון מתכוונת לוותר על אנבידיה. AWS ממשיכה להציע מערכות המבוססות על מעבדי החברה, ובמרץ הרחיבו השתיים את שיתוף הפעולה ביניהן. על פי דיווח רויטרס, אנבידיה צפויה לספק ל־AWS עד מיליון שבבים עד סוף 2027.  

לכן, האסטרטגיה של אמזון היא ככל הנראה להציע מגוון ארכיטקטורות: מערכות אנבידיה עבור לקוחות הזקוקים לתאימות מלאה ל־CUDA, ושבבי Trainium עבור עומסים שבהם המחיר, צריכת החשמל והשליטה בתשתית חשובים יותר.

אם השיחות יבשילו למכירות, אמזון תחרוג לראשונה מהמודל שבו שבביה משמשים בעיקר למשיכת לקוחות אל AWS. היא תהפוך למתחרה ישירה בשוק מערכות ה־AI עצמן — שוק שבו פועלות אנבידיה ו־AMD, ולצדן ענקיות ענן כמו גוגל המפתחות מאיצים ייעודיים משלהן. פעילות השבבים של AWS מבוססת במידה רבה על אנאפורנה לאבס, החברה הישראלית שנרכשה בידי אמזון ב־2015 והפכה למרכז מרכזי בתכנון המעבדים המותאמים של הקבוצה.  

תמונה מוצעת: מערכת AWS Trainium3 UltraServer, הכוללת מאיצי בינה מלאכותית שפותחו עבור אימון והרצת מודלים גדולים.
קרדיט: Amazon Web Services.  

תגיות: אמזון, AWS, Trainium, אנבידיה, שבבי AI, מאיצי בינה מלאכותית, אנאפורנה לאבס, דאטה סנטרים, מחשוב ענן, שבבים מותאמים אישית

הפוסט אמזון בוחנת למכור מערכות Trainium מחוץ ל־AWS ולהפוך לספקית שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פולין מקדמת עם ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון הקמת מפעל שבבים בשלזיה תחתית, כחלק מתוכנית רחבה להגדלת הייצור הטכנולוגי במדינה. המפעל מתוכנן לקום באזור מיינקיניה, סמוך לוורוצלב ולגבול גרמניה, באתר שהוכן בעבר עבור מפעל הרכבה ובדיקות שבבים של אינטל.

אינטל תכננה להשקיע באתר כ־4.6 מיליארד דולר, אך ביטלה את הפרויקט ביולי 2025 במסגרת צמצום תוכניות ההתרחבות שלה באירופה. ממשלת פולין כבר השקיעה בתשתיות באזור, וכעת היא מבקשת לנצל אותן עבור הפרויקט הטייוואני.

ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, אמר כי המדינה אינה רוצה להישאר רק מרכז להרכבת מוצרים, אלא לבנות מערכת תעשייתית הכוללת ייצור, מחקר ופיתוח. עם זאת, טרם פורסמו פרטים על היקף ההשקעה במפעל השבבים, יכולת הייצור שלו, סוגי הרכיבים שייוצרו בו או מועד תחילת הפעילות. ההסכם הסופי צפוי להיחתם לאחר הקיץ.

המפעל עשוי להיות חלק מפארק טכנולוגי גדול יותר, שבו יוקמו גם קווי ייצור לשרתי בינה מלאכותית, רובוטים תעשייתיים, מרכזי מחקר, מערכי לוגיסטיקה ומסגרות להכשרת עובדים. בפולין מעריכים כי חברות נוספות החברות בהתאחדות יצרני החשמל והאלקטרוניקה של טייוואן עשויות להצטרף למיזם ולהשקיע בו מיליארדי דולרים.

במקביל מקדמות פוקסקון וחברת ElectroMobility Poland הממשלתית מרכז לייצור ולפיתוח כלי רכב חשמליים בעיר יאבוז'נו שבדרום המדינה. המפעל מתוכנן לייצר שלושה דגמי SUV בינוניים תחת מותג פולני־טייוואני חדש, עם יעד עתידי של עד 400 אלף כלי רכב בשנה. הבנייה מתוכננת להתחיל באביב 2027 והייצור ב־2029. הפרויקט צפוי לקבל הלוואות ממשלתיות בהיקף של 4.5 מיליארד זלוטי, כ־1.06 מיליארד אירו, מכספי קרן ההתאוששות של האיחוד האירופי.

הפוסט פוקסקון מתכננת מפעל שבבים בפולין באתר שממנו נסוגה אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית אקסייט לאבס (Xsight Labs) נמצאת בדרך לגיוס של כ־300 מיליון דולר לפי שווי של כ־2.5 מיליארד דולר. את הסבב צפויות להוביל קרן פידליטי וחברת ההשקעות Atreides, הנמנות עם המשקיעות הוותיקות בחברה.

הגיוס משקף עלייה חדה בשווי אקסייט לאבס לעומת סבב ההשקעה שלה ב־2021, שבו הוערכה בכחצי מיליארד דולר. בשנים שלאחר מכן עברה החברה חילופי הנהלה וצמצומי כוח אדם, אך לאחרונה צברה תנופה עם צירופם של לקוחות חדשים.

הלקוחה הבולטת היא סטארלינק, שבחרה בשבב המיתוג X2 של אקסייט לאבס עבור הדור הבא של לווייניה. השבב מיועד להעביר נתונים בקצבים גבוהים בין מערכות התקשורת בלוויין, תוך שמירה על צריכת חשמל נמוכה ועמידות בתנאי החלל.

אקסייט לאבס הוקמה ב־2017 ופועלת מקריית גת. החברה מפתחת שבבי תקשורת ומתגי אתרנט ניתנים לתכנות עבור מרכזי נתונים, שירותי ענן, מערכות בינה מלאכותית ורשתות תקשורת מתקדמות. אביגדור וילנץ, ממייסדי גלילאו ומלאנוקס, היה המשקיע המייסד בחברה ומשמש יו"ר הדירקטוריון שלה.

הפוסט אקסייט לאבס בדרך לגיוס 300 מיליון דולר לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל פאונדרי הודיעה בכנס VLSI Symposium 2026 כי תהליך הייצור Intel 18A-P נכנס לשלב ייצור ראשוני. מדובר בשדרוג הראשון של משפחת Intel 18A, אחת הטכנולוגיות המרכזיות שעליהן מבססת אינטל את ניסיון החזרה שלה לקדמת ייצור השבבים המתקדם ולשוק הפאונדרי.

לפי נתוני החברה, Intel 18A-P מאפשר ללקוחות לבחור בין שתי מטרות תכנון: עד 18% חיסכון בצריכת חשמל באותה רמת ביצועים, או עד 9% שיפור ביצועים באותה צריכת חשמל, בהשוואה ל-Intel 18A. בנוסף, אינטל מדווחת על שיפור בניהול החום ועל התאמות בתכנון הטרנזיסטורים, החיבורים הפנימיים ותהליך האופטימיזציה בין התכנון לטכנולוגיית הייצור.

המשמעות המעשית של ההכרזה היא שאינטל מציעה גרסת המשך ל-18A שמיועדת לאפשר גמישות רבה יותר בתכנון שבבים למחשוב עתיר ביצועים, מרכזי נתונים, יישומי AI ומוצרים שבהם צריכת חשמל וחום הפכו למגבלה מרכזית. בעולם שבו הביקוש לביצועי חישוב ממשיך לעלות, השאלה המרכזית אינה רק כיצד להאיץ את השבב, אלא כיצד לעשות זאת בלי להגדיל באותו קצב את צריכת האנרגיה ואת פליטת החום.

מאחורי השיפור עומדים כמה רכיבים טכנולוגיים. הראשון הוא תכנון מגע כפול לטרנזיסטורים, שנועד להפחית התנגדות חשמלית ולאפשר תדרי פעולה גבוהים יותר. השני הוא שיפור בניהול החום באמצעות חומרים ועיצוב, כאשר אינטל מדווחת על שיפור של כ-20% עד 40% בהתנגדות התרמית. השלישי הוא המשך השימוש בארכיטקטורת Gate-All-Around ובאספקת כוח אחורית, שמפרידה טוב יותר בין נתיבי המידע לבין נתיבי אספקת החשמל. לפי אינטל, מדידות על ליבות CPU אמיתיות הראו שיפור של כ-30% בתדר הפעולה במתח נמוך של כ-0.5 וולט, לצד הפחתה של פי 10 בתנודות מתח דינמיות.

במקביל לעדכון המסחרי יותר של Intel 18A-P, אינטל הציגה בכנס גם כמה כיווני מחקר ארוכי טווח. הראשון הוא CFET — טרנזיסטורים אנכיים שבהם טרנזיסטורי N ו-P מוערמים זה על גבי זה במקום להיות מונחים זה לצד זה. המטרה היא להגדיל את צפיפות הטרנזיסטורים ולהמשיך את מגמת המזעור גם כאשר השיטות הקיימות מתקרבות למגבלותיהן.

כיוון נוסף הוא שילוב גליום ניטריד על גבי סיליקון בפרוסות 300 מ"מ. גליום ניטריד מתאים במיוחד ליישומי הספק ותדר גבוה, אך שילובו בתשתיות ייצור סיליקון סטנדרטיות הוא אתגר הנדסי. אינטל מציגה זאת כדרך אפשרית להרחיב את יכולות השבבים בתוך תהליכי ייצור מוכרים יותר לתעשייה.

הכיוון השלישי הוא שימוש ברותניום, מתכת מקבוצת הפלטינה, כחומר חלופי לחלק מחיבורי הנחושת בתוך השבב. לפי אינטל, שימוש ברותניום עשוי להפחית קיבוליות בכ-35% לעומת נחושת, נתון שיכול לסייע בצמצום הפרעות בין חיבורים, בהפחתת צריכת חשמל ובשיפור מהירות הפעולה.

נגה צ'נדרסקראן, סמנכ"ל באינטל פאונדרי, אמר כי כניסתו של Intel 18A-P לשלב ייצור ראשוני לפי לוח הזמנים המתוכנן היא עדות לביצועים העקביים של החברה ולמחויבותה ללקוחותיה.

ההכרזה חשובה לא רק ברמת תהליך ייצור בודד, אלא גם בהקשר הרחב יותר של האסטרטגיה של אינטל פאונדרי. החברה מנסה לשכנע לקוחות חיצוניים כי מפת הדרכים שלה יציבה וכי היא מסוגלת להציע חלופה תחרותית בייצור שבבים מתקדם. Intel 18A-P אמור להיות אחד המבחנים המרכזיים ליכולת הזו בשנים הקרובות.

הפוסט אינטל מציגה את Intel 18A-P: פחות צריכת חשמל או יותר ביצועים בדור הבא של תהליכי הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הבום העולמי בבינה מלאכותית ממשיך להזרים ביקושים לשרשרת האספקה הסינית. נתוני המכס של סין לחודש מאי 2026 מצביעים על עלייה של 19.4% ביצוא במונחי דולר לעומת מאי אשתקד, לרמה של כ־376.8 מיליארד דולר. היבוא עלה במקביל ב־27.4% לכ־271.4 מיליארד דולר, אך עודף הסחר של סין עדיין התרחב לכ־105.4 מיליארד דולר. (english.customs.gov.cn)

הנתון הכללי מסתיר שינוי חשוב בהרכב היצוא הסיני: הצמיחה כבר אינה נשענת רק על מוצרי צריכה זולים או תעשיות מסורתיות, אלא יותר ויותר על רכיבים הקשורים לתשתיות מחשוב, תקשורת ואנרגיה. לפי רויטרס, יצוא המעגלים המשולבים מסין זינק במאי בכ־111% לעומת השנה שעברה, ויצוא ציוד עיבוד נתונים אוטומטי — קטגוריה הכוללת מחשבים וציוד שרתים — עלה ב־66.1%. (Reuters)

גם הוול סטריט ג’ורנל ייחס את הזינוק לביקוש העולמי ל־AI, למוצרים ירוקים ולרכיבי שבבים. לפי הדיווח, ערך יצוא השבבים מסין עלה בכ־110%, בין היתר בשל עליית מחירים בשוק השבבים, ואילו ערך יצוא המתכות הנדירות זינק ב־237% אף שהכמות שיצאה בפועל ירדה — סימן לכך שחלק גדול מהעלייה משקף מחירי חומרי גלם ולא רק גידול פיזי במשלוחים. (The Wall Street Journal)

הנקודה הזו חשובה במיוחד לתעשיית השבבים. סין עדיין מוגבלת בגישה לציוד ולשבבים המתקדמים ביותר בגלל מגבלות יצוא אמריקניות ובעלות ברית, אך היא מחזיקה בעוצמה תעשייתית בתחומים רחבים יותר: רכיבים אופטיים, חומרים, אריזה, ציוד תקשורת, שרתים, כלי רכב חשמליים ורכיבי אנרגיה. במילים אחרות, גם אם סין אינה שולטת בכל שכבות הייצור של שבבי AI מתקדמים, היא ממשיכה להיות חוליה מרכזית בשרשרת שמאפשרת לבנות חוות שרתים ומרכזי נתונים.

אחת הדוגמאות הבולטות היא אינדיום פוספיד, חומר מרכזי ברכיבים פוטוניים המשמשים לתקשורת אופטית מהירה בין שרתים ומאיצי AI. רויטרס דיווחה בשבוע שעבר כי השליטה הסינית ביצוא אינדיום פוספיד מאיימת להפוך לצוואר בקבוק בפריסת מרכזי נתונים חדשים, משום שהחומר חיוני לדור הבא של רכיבי פוטוניקה למרכזי AI.

במקביל, מגבלות היצוא הסיניות על מתכות נדירות ומגנטים ממשיכות להעסיק את התעשייה. סין הציגה את ההגבלות כחוקיות ולגיטימיות, אך חברות אמריקניות מדווחות כי חלק מהמינרלים הקריטיים הפכו “כמעט בלתי ניתנים להשגה” בגלל עיכובים ברישיונות וקשיי אספקה. לפי סקר של מועצת העסקים ארה”ב־סין, 76% מהחברות שנפגעו מחפשות ספקים חלופיים או עוברות אליהם.

ההשלכות כבר ניכרות גם באירופה. דיווח בגרדיאן מצביע על כך שהגירעון המסחרי של האיחוד האירופי מול סין הגיע באפריל 2026 לרמה חריגה של כמיליארד אירו ביום, בין היתר בשל יבוא מוגבר של כלי רכב חשמליים, רכיבים תעשייתיים ומוצרים הקשורים לשרשראות הייצור החדשות. (The Guardian)

לכן, נתוני מאי אינם רק עוד חודש חזק בסחר החוץ הסיני. הם מצביעים על תופעה רחבה יותר: מהפכת ה־AI, שנחשבת במערב למנוע צמיחה אסטרטגי, מחזקת גם את היצוא הסיני בתחומים שבהם סין כבר מחזיקה יתרון — ייצור בקנה מידה גדול, חומרים קריטיים, רכיבי תקשורת ושרשראות אספקה עמוקות. מבחינת וושינגטון ובריסל, זו תזכורת לכך שמדיניות מגבלות היצוא על שבבים מתקדמים אינה מספיקה לבדה כדי לצמצם תלות תעשייתית בסין.

הפוסט גל ה-AI דוחף את הייצוא הסיני: שבבים, ציוד מחשוב ומתכות נדירות מזניקים את המספרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Cadence ו־Intel Foundry הודיעו על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן סביב טכנולוגיות הייצור הבאות של אינטל, ובראשן Intel 14A. ההסכם, שנפרש על פני כמה שנים, נועד לחבר בין כלי התכנון, ה־EDA וה־Design IP של Cadence לבין פיתוח תהליך הייצור והאריזה של Intel Foundry, כדי להקל על לקוחות אינטל בתכנון שבבים מתקדמים למחשוב עתיר ביצועים ולמכשירים ניידים.

תכנון וייצור כבר לא מתקדמים בנפרד

במרכז ההסכם עומדת מתודולוגיית DTCO – Design Technology Co-Optimization. במקום לפתח תחילה תהליך ייצור ורק אחר כך להתאים אליו כלי תכנון, DTCO מחבר בין שני העולמות כבר בשלבים המוקדמים: כללי התכנון, ספריות ה־IP, מודלי הסימולציה ודרישות הביצועים נבנים ומתוקנים במקביל.

המטרה היא לשפר את שלושת המדדים המרכזיים של כל תהליך ייצור מתקדם: ביצועים, צריכת הספק ושטח שבב – PPA. ככל שהצמתים נעשים צפופים ומורכבים יותר, הפער בין מה שאפשר לצייר בכלי התכנון לבין מה שאפשר לייצר בפועל במפעל הופך לאחד הסיכונים המרכזיים בפרויקטים של שבבים.

Intel 14A כמבחן לאסטרטגיית הפאונדרי

Intel 14A הוא הדור שאמור להגיע אחרי Intel 18A, והוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לבסס את עצמה מחדש כשחקנית פאונדרי מתקדמת ללקוחות חיצוניים. באירוע Intel Foundry Direct Connect 2025 מסרה אינטל כי חילקה ללקוחות מובילים גרסה מוקדמת של PDK עבור 14A, וכי כמה לקוחות הביעו כוונה לפתח שבבי בדיקה על בסיס התהליך. אינטל גם ציינה כי 14A יכלול את PowerDirect, טכנולוגיית אספקת מתח ישירה הנשענת על PowerVia של Intel 18A.

בהודעת Cadence נאמר כי שתי החברות יעבדו יחד כדי להביא את Intel 14A למצב של PDKs מוכנים לייצור. כלומר, לא רק תמיכה תיאורטית בתהליך, אלא ערכת תכנון שמאפשרת ללקוחות להתחיל פרויקטים אמיתיים בביטחון גבוה יותר. ההסכם יכלול גם שימוש בתזרימי Agentic AI ובמוצרי הליבה של Cadence כדי לקצר זמני תכנון ולהפחית סיכונים.

חיזוק האקוסיסטם סביב אינטל

עבור Intel Foundry, ההסכם חשוב לא פחות מהטכנולוגיה עצמה. לקוחות פאונדרי אינם בוחרים רק תהליך ייצור; הם בוחרים אקוסיסטם שלם של כלי תכנון, ספריות IP, שירותי אימות, תזרים סופי ל־tape-out ויכולת להגיע בזמן לשוק. שיתוף פעולה עמוק עם ספקית EDA גדולה כמו Cadence הוא חלק מהמאמץ של אינטל להראות כי 14A לא יהיה רק צומת מתקדם על הנייר, אלא פלטפורמת תכנון שניתנת לשימוש על ידי חברות שבבים חיצוניות.

אנירוד דווגאן, נשיא ומנכ"ל Cadence, אמר כי הרחבת היחסים עם אינטל לשותפות עמוקה יותר היא “אבן דרך משמעותית” לשתי החברות. נאגה צ'נדראסקארן, סמנכ"ל בכיר ומנכ"ל Intel Foundry, אמר כי שילוב תהליכי הייצור והאריזה של אינטל עם כלי התכנון מבוססי ה־AI של Cadence יאפשר קו־אופטימיזציה עמוקה יותר עבור לקוחות הפאונדרי.

הפוסט Cadence ו-Intel Foundry מרחיבות שיתוף פעולה סביב תהליך Intel 14A הופיע לראשונה ב-Chiportal.

SpaceX השלימה ביום שישי הנפקה ראשונית לציבור בהיקף של 75 מיליארד דולר, הגדולה ביותר שנרשמה עד כה, לפי רויטרס. מניות החברה החלו להיסחר בנאסד"ק לאחר תמחור של 135 דולר למניה, ובפתיחת המסחר עלו ל־150 דולר. לפי מחיר ההנפקה, החברה קיבלה שווי של כ־1.77 טריליון דולר.

עבור תעשיית השבבים, הסיפור המרכזי אינו עצם ההנפקה אלא מה ש־SpaceX מתכוונת לממן באמצעותה: הרחבת Starlink, המשך פיתוח Starship, ותוכניות עתידיות המשלבות תשתיות חלל ובינה מלאכותית. SpaceX אינה עוד חברת שיגור בלבד. היא הופכת לחברת תשתיות גלובלית שמחברת בין חלל, תקשורת, מחשוב ו־AI.

Starlink כמנוע ביקוש לשבבים

לפי רויטרס, הכנסות SpaceX ב־2025 עלו ב־33% ל־18.67 מיליארד דולר, כאשר Starlink סיפקה כ־60% מההכנסות, עם כ־10.3 מיליון משתמשים וכ־9,600 לוויינים. באותה שנה עברה החברה להפסד נקי של 4.94 מיליארד דולר, בין היתר בשל ההוצאה הכבדה על מחשוב AI ופיתוח רקטה חדשה.

המשמעות לשוק השבבים ברורה: כל לוויין, כל מסוף קרקעי וכל הרחבה של רשת תקשורת לוויינית יוצרים ביקוש לרכיבי RF, אנטנות phased array, מעבדי תקשורת, שבבי הספק, רכיבי זיכרון, חיישנים ומערכות עיבוד אות. ככל ש־Starlink מתרחבת, SpaceX הופכת גם ללקוח קצה משמעותי של שרשרת אספקת שבבים מתקדמת — גם אם חלק ניכר מהתכנון והאינטגרציה נעשה בתוך החברה.

החלל כשוק חדש למחשוב AI

אחד הסעיפים המעניינים ביותר עבור CHIPORTAL הוא הכיוון החדש שעליו מדברת SpaceX: תשתיות AI מבוססות חלל. רויטרס ציינה כי SpaceX מציגה למשקיעים עתיד הכולל גם מרכזי נתונים במסלול, כחלק מהניסיון ליהנות מהגידול בהשקעות בתשתיות AI.

זה עדיין חזון מוקדם, ולא שוק קיים בקנה מידה מסחרי. עם זאת, עצם הצגת הכיוון מצביעה על מגמה רחבה יותר: תעשיית החלל עוברת ממודל של שיגור לוויינים בודדים למודל של תשתיות מחשוב ותקשורת מתמשכות. אם הכיוון הזה יתממש, הוא ידרוש דור חדש של שבבים יעילים אנרגטית, עמידים יותר לקרינה, בעלי יכולות עיבוד מקומיות ועם צריכת הספק נמוכה במיוחד.

Starship והקשר לשרשרת האספקה

פיתוח Starship הוא חלק מרכזי בהערכת השווי הגבוהה של SpaceX. לפי רויטרס, Starship מיועדת לשאת יותר מ־100 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, לעומת כ־22.8 טונות ב־Falcon 9 וכ־63.8 טונות ב־Falcon Heavy. יכולת כזו, אם תבשיל, עשויה להוזיל פריסה של תשתיות גדולות במסלול — ובהן לוויינים, ציוד תקשורת ואולי בעתיד גם רכיבי מחשוב גדולים יותר.

עבור ספקי שבבים, זו אינה בשורה מיידית של הזמנות, אלא איתות אסטרטגי. חלל מסחרי הופך משוק נישה לשוק תשתיות. חברות שיידעו לספק רכיבים אמינים, חסכוניים ועמידים לתנאים קשים עשויות למצוא בו הזדמנות גוברת.

הערכת שווי גבוהה וסיכונים לא קטנים

לצד ההזדמנות, יש גם סיכון. לפי רויטרס, SpaceX נסחרת במכפיל מכירות חריג של כ־94 על בסיס מחיר ההנפקה, גבוה ממכפילים של חברות טכנולוגיה גדולות כמו Nvidia, Amazon ו־Meta. מכיוון שהחברה הפסידה ב־2025, לא ניתן להשוות אותה לפי מכפיל רווח.

הנפקת SpaceX עשויה לכן להשפיע על כל שרשרת הערך: משוק ההון, דרך יצרני מערכות תקשורת, ועד ספקי שבבים לתחומי RF, הספק, AI וחלל. אם החברה תעמוד בציפיות, היא עשויה להפוך לאחד ממנועי הביקוש החשובים ביותר לרכיבים מתקדמים מחוץ לשוקי הסמארטפונים, המחשבים ומרכזי הנתונים הקרקעיים. אם לא, היא תזכיר למשקיעים שגם תשתיות חלל ו־AI כפופות בסופו של דבר לכלכלה, רווחיות ויכולת ייצור.

הפוסט הנפקת SpaceX מאותתת לתעשיית השבבים: החלל הופך לשוק תשתיות ענק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

GlobalFoundries ו־Qualinx ההולנדית הודיעו כי השלימו את מה שהן מגדירות כזרימת הייצור האירופית הריבונית הראשונה לשבבים קריטיים מבחינה ביטחונית. לפי החברות, התהליך כולו — מקליטת התכנון, דרך שירותי המסכות ועד ייצור הפרוסות — בוצע בתוך האיחוד האירופי, במפעל GlobalFoundries בדרזדן שבגרמניה. ההודעה מתייחסת לייצור על בסיס טכנולוגיית FDX של GF, ולשבב GNSS מתוצרת Qualinx המיועד ליישומי מיקום, ניווט ותזמון מאובטחים. (GlobalFoundries)

החשיבות אינה רק טכנולוגית אלא גם גיאו־אסטרטגית. אירופה מנסה בשנים האחרונות לצמצם את התלות שלה בייצור שבבים מחוץ ליבשת, בעיקר בתחומים שבהם שרשרת האספקה עצמה היא חלק מדרישות הביטחון. חוק השבבים האירופי נועד לחזק את מערכת השבבים של האיחוד, להפחית תלות בספקים חיצוניים ולהכפיל את נתח השוק העולמי של אירופה בתחום השבבים ל־20% עד 2030. (digital-strategy.ec.europa.eu)

שבב ניווט ותזמון לשווקים רגישים

Qualinx שימשה כלקוח ההשקה של הזרימה החדשה. השבב שלה, מסדרת QLX3xx, הוא מערכת על שבב ליישומי GNSS מאובטחים, ובהם PNT — Positioning, Navigation and Timing. תחומים אלה חיוניים לא רק למכשירי קצה, אלא גם לרשתות סנכרון, תשתיות אנרגיה, מערכות פיננסיות, תעופה וביטחון.

החברה מפתחת טכנולוגיית Digital RF שמטרתה לצמצם צריכת הספק ולאפשר שבבי ניווט קטנים וחסכוניים יותר. לפי GlobalFoundries, היכולת לייצר רכיב כזה במסלול אירופי מלא אמורה להפחית סיכוני חשיפה של קניין רוחני, נתוני תכנון וחומרים רגישים.

ד"ר מנפרד הורסטמן, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי ב־GlobalFoundries, אמר כי החברה מדגימה שאירופה יכולה להסתמך על “זרימת ייצור מאובטחת מקצה לקצה” לשבבים העומדים בדרישות הגבוהות של תחומי התעופה והביטחון. מנכ"ל Qualinx טום טריל אמר כי “מסלול ייצור אירופי מלא הוא מציאות כבר היום”. (GlobalFoundries)

לא רק ייצור — גם שליטה בנתונים

אחד המרכיבים הבולטים בהודעה הוא הדגש על נתונים. לפי GF, במסגרת המהלך לא רק הייצור נשאר באירופה, אלא גם המידע הרגיש הקשור לתכנון ולתהליך הייצור. החברה בוחנת גם שיתוף פעולה עם Deutsche Telekom כדי לוודא שנתוני ייצור, בדיקות ואיכות יעובדו, יועברו ויישמרו על גבי רשתות, ענן ומרכזי נתונים אירופיים. (GlobalFoundries)

המשמעות היא הרחבת רעיון “הריבונות הטכנולוגית” מעבר למיקום הפיזי של המפעל. בעידן שבו ייצור שבבים כולל תכנון דיגיטלי, קבצי מסכות, בדיקות, ניהול איכות ושרשראות ספקים גלובליות, גם מסלול הנתונים הופך לחלק מהאבטחה.

המבחן הבא: להפוך הדגמה למסלול תעשייתי

ההישג הנוכחי הוא צעד ראשון, לא פתרון מלא. GF מציבה יעד להקים בדרזדן זרימת ייצור אירופית מהימנה ואוטומטית עד סוף 2026, ולאפשר ללקוחות תעופה, ביטחון ותשתיות קריטיות להשתמש בה במסגרת התקשרויות יצור רגילות החל מ־2027. לשם כך יהיה צורך לשלב גם שותפי IP, בתי מסכות ושירותי הרכבה ובדיקה אירופיים, כדי ליצור שרשרת ערך רחבה יותר בתוך היבשת. (GlobalFoundries)

המהלך משתלב בניסיון רחב יותר של אירופה לבנות חלופה מקומית בתחומים שבהם תלות חיצונית נחשבת לסיכון אסטרטגי. עם זאת, הוא גם מדגיש את הקושי: ריבונות שבבים אינה מושגת בהכרזה אחת, אלא בבניית מערכת תעשייתית שלמה — מתכנון וקניין רוחני ועד ייצור, בדיקות, כוח אדם ואספקה בהיקפים מסחריים.

הפוסט אירופה מדגימה ייצור שבבים ריבוני מקצה לקצה: GlobalFoundries ו־Qualinx השלימו זרימת ייצור מאובטחת בדרזדן הופיע לראשונה ב-Chiportal.