מחקר עדכני מאת החוקרת סנה חאן (Modern Diplomacy) מצביע על כך שהמאבק בין ארה"ב לסין סביב השבבים חורג הרבה מעבר לשאלות כלכליות. השליטה בשרשרת הייצור הגלובלית של המוליכים למחצה הפכה לכלי מרכזי בהגדרת יחסי הכוחות ובקביעת כללי הסדר העולמי החדש.

שבבי הסיליקון, שבעבר נתפסו כרכיב סמוי המפעיל מכשירי חשמל וצריכה, הפכו בתוך שני עשורים למוקד מרכזי של יריבות גאו־אסטרטגית. כפי שמציינת חאן, "מי ששולט בשבבים – שולט בעתיד". שליטה זו כוללת השפעה על תחומים מתקדמים כגון בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, מערכות נשק מתוחכמות ושרשראות אספקה עולמיות.

ממלחמת הסחר – למלחמת טכנולוגיה

המאבק החל ב־2018, כשהממשל האמריקני האשים את סין בגניבת קניין רוחני והטיל עליה מכסים. בהמשך, העימות התרחב לתחום השבבים – נכס שמוגדר כיום לא רק כמוצר צריכה אלא כמרכיב בליבת הביטחון הלאומי. ארה"ב רואה בהתקדמותה הטכנולוגית של סין איום קיומי על מעמדה, ואילו בייג’ינג רואה בהגבלות האמריקניות ניסיון להותיר אותה בעמדת נחיתות, המשך ל"מאות שנות ההשפלה" בתולדותיה.

בלב המאבק נמצאת טאיוואן, המייצרת יותר מ־90% מהשבבים המתקדמים בעולם באמצעות חברת TSMC. מבחינת וושינגטון, אבטחת עצמאותה של טאיוואן היא ערובה להמשך השליטה האמריקנית בשרשרת האספקה. מבחינת בייג’ינג – שליטה באי היא יעד אסטרטגי לאומי, והמאבק על השבבים הופך חלק מהעימות הגאו־פוליטי המסוכן ביותר במזרח אסיה.

ארה"ב נוקטת במדיניות רבת־חזית: איסור על מכירת ציוד ליתוגרפיה לסין דרך חברת ASML ההולנדית, איסור על שיתוף פעולה עם Huawei ו־SMIC, והשקעות עצומות בתעשייה מקומית באמצעות חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), שהעמיד מעל 50 מיליארד דולר בסובסידיות. בו־בזמן, היא מגייסת את יפן, הולנד, טאיוואן ודרום קוריאה ל"ברית סיליקון" שמטרתה לצמצם את התלות בסין.

סין – השקעות עתק בדרך לעצמאות

סין מצדה משקיעה מאות מיליארדי דולרים ביוזמות כמו Made in China 2025. המדינה מגייסת חוקרים ומהנדסים מכל רחבי העולם, מפתחת מפעלי ייצור חדשים ומעניקה סובסידיות נדיבות. מטרתה המוצהרת היא להגיע לעצמאות מלאה בייצור שבבים, אך נכון לעכשיו היא נותרה תלויה בתכנון אמריקני, בציוד יפני והולנדי ובייצור בטאיוואן. חאן מתארת זאת כ"טיפוס על הר טכנולוגי בזמן שארה"ב מסירה שוב ושוב שלבים בסולם".

המאבק בין המעצמות יצר בפועל חלוקה טכנולוגית של העולם: גוש מערבי בראשות ארה"ב מול גוש בהובלת סין. מדינות רבות נאלצות לבחור צד – לעיתים בניגוד לרצונן. האיחוד האירופי, למשל, מנסה לפתח תעשיית שבבים עצמאית כדי לשמור על ריבונות טכנולוגית, אך גם הוא נגרר לעימות בין המעצמות.

לדברי חאן, זוהי מלחמה קרה חדשה: לא פצצות וטנקים, אלא שרשראות אספקה, מיקרו־מעגלים ותלות טכנולוגית. בעוד המאה ה־20 זכורה כתקופת "מלחמות הנפט", המאה ה־21 עלולה להיזכר כ"מלחמות הסיליקון".

המאמר מבוסס על ניתוח מאת Sana Khan, חוקרת לתואר MPhil ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ההגנה הלאומית באסלאמאבד, פורסם באתר Modern Diplomacy (30 באוגוסט 2025).

הפוסט מי ששולט בשבבים – שולט בעולם: המלחמה הקרה על הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאת: אדם שמוס, מייסד ומנכ"ל TimeVerse, מומחה ב-AI Scheduling

שיחה טלפונית עם מוקדן בשרות לקוחות נתפסת כיום כפעולה אנכרוניסטית ששמורה לקשישים מאותגרי טכנולוגיה. אנחנו נעשה כל מאמץ להמנע מהחוויה הלא נעימה שכרוכה במענה קולי שמצריך אינסוף הקשות על תפריטים, תהליך הזדהות מסורבל ורשימות המתנה ארוכות, שנמשכות לעיתים עמוק אל יום העבודה הבא. 

כל זה צפוי להשתנות. פריצות הדרך האחרונות במודלי שפה גדולים ובבינה מלאכותית הפכו את יכולות זיהוי הקול והדיבור למדויקים ונגישים. זה לא טרנד חולף, אלא תחילת מהפכת 'סוכני הקול' שתשנה את עולם שרות הלקוחות שמוכר לנו. הסוכן החדש יודע להקשיב ולדבר כמו אדם אמיתי, לקבל החלטות ולבצע משימות באופן עצמאי באינטרקציה עם מערכות אחרות. הטכנולוגיה הזו לוקחת את המילים המדוברות, עם ההקשר והניואנסים העדינים, ומגיבה עם דיבור שנשמע טבעי בזמן אמת.

רבים בודאי מגחכים בינם לבין עצמם. כולנו מכירים טעויות מביכות של AI בטקסטים, תמונות וסרטונים, שחלקם זכו לחשיפה רבה וללעג ברשתות. גם מוקדי שירות הלקוחות שהכניסו לשימוש בוטים בוסריים סיפקו לנו חוויות שליליות בתחום זה, עם לולאות אינסופיות, הפנייה למקומות לא מתאימים או סיום התקשרות בטרם קיבלנו את שרצינו. 

כל אלה הן מחלות ילדות של תחום העתיד. גם האינטרנט בשנותיו הראשונות הזדחל אט אט, המחשבים היו נתקעים והמסכים הראשונים בסלולרי לא מזכירים בשום דרך את מה שאנחנו מחזיקים כיום ביד. 

שיחה קולית עם AI מתקדם צריכה להעשות בשקיפות מלאה ללקוחות, בלי צורך לנסות להסתיר ולהתבייש. מחקרים מגלים, באופן די מפתיע, שבני אדם מרגישים פעמים רבות נוח יותר לדבר עם AI מאשר עם בן אדם. הם מרגישים פתוחים יותר, פועלים מהר יותר ולא חשים נשפטים בשל משפט לא ברור שאמרו או אי הבנה שמצריכה הסבר נוסף. גם תחושת אי הנעימות מגזילת זמנו של איש שרות נעלמת. 

את שעות העבודה המוגבלות תחליף זמינות מלאה 24 שעות ביממה, בלי סופי שבוע וחגים ובלי אתגרים של ניהול כוח אדם ועם מענה מיידי ללא צורך בהמתנה. הבינה המלאכותית אדיבה, סבלנית ואמפתית תמיד. היא לא נהיית עצבנית לפני ארוחת הצהריים או קצרת רוח לאנשים שצריכים תשומת לב וסבלנות רבה יותר. אין לה גם מנהל משמרת שמסמן שהגיע הזמן לסיים את השיחה.

ה-AI מזהה כל מילה וניואנס שאומן עליו ואינו מפספס מסרים או פרטים מסוימים בגלל לחץ או עייפות. הוא יודע לצפות את השאלה הבאה ולהציע במקרים מתאימים התייחסות גם אליה. גם סימנים של תסכול, בלבול או עצבנות של הלקוח יזוהו מיידית ויביאו לשינוי של הטון וההתייחסות בהתאם. הסוכן יכול בחלקיקי שניה למשוך את ההיסטוריה האישית של הפונה וכל מידע רלוונטי אחר משרתי החברה ולעשות בו שימוש, וכמובן ללמוד מהניסיון המצטבר ולהשתפר. תרחישים מורכבים או מקרים שבהם הלקוח ירצה בכך יועברו לטיפול אנושי. עבור החברות מדובר בחיסכון כספי עצום של יותר ממחצית מעלות שרות הלקוחות כיום.

אין למהר ולהספיד את התקשורת הכתובה בווטסאפ ובאפליקציות. כולנו התרגלנו לכתוב יותר ולדבר פחות בטלפון גם עם חברים ובני משפחה. נוח לנו פעמים רבות לבטא את עצמנו במדויק בכתב. אבל כשהילד לא מרגיש טוב ורוצים לבדוק מי הרופא הזמין הקרוב ביותר, אין הרבה סבלנות להקיש על אינספור מקשים או להתמודד עם מנועי חיפוש מורכבים. אנחנו רוצים תשובה טובה כאן ועכשיו.  

טכנולוגית עיבוד שפה טבעית קיימת כבר מספר שנים, אבל עד כה לא היתה בשלה מספיק כדי שנוכל להשתמש בה באופן מעשי בחי היום-יום. המהפכה שאנחנו חווים היא מהירה, אבל גם היא לא תקרה ביום אחד. כמו ברוב המקרים, העברית נמצאת מאחורי האנגלית מבחינת דיוק המודלים והזמינות כך שיש לצפות לפער זמנים של שנה לפחות ביכולת היישומית בשתי השפות, אבל אין לי כל ספק שהשינוי הגדול יגיע ונתרגל אליו במהירות. 

קרדיט: גילי יעקב

א

הפוסט הקאמבק הגדול של השיחה הטלפונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכוחות היסודיים שמעצבים את היקום מוסברים בעזרת מודלים תיאורטיים מורכבים. קשה ללמוד אותם. סימולציה מדויקת שלהם גדולה על יכולותיהם של מחשבי-על מסורתיים.

עכשיו מדענים מן האוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM), מאוניברסיטת פרינסטון ומ-Google Quantum AI הראו שמחשבים קוונטיים יכולים להיות כלי עוצמתי לחקירת התחום המאתגר הזה. הם מציעים חלון לדינמיקה של אבני-הבניין הבסיסיות של הטבע.

פרטי המחקר, שפורסמו בכתב העת Nature, מסמנים התקדמות חשובה במחשוב קוונטי. הצוות השתמש ישירות במחשב הקוונטי של גוגל כדי לדמות אינטראקציות יסודיות. העבודה מדגימה את הפוטנציאל של הטכנולוגיה לתגליות עתידיות. הגישה עשויה לעזור לחשוף תובנות עמוקות בפיזיקת חלקיקים, בחומר קוונטי ואף בטבע המרחב והזמן. בלב העבודה עומד היעד להבין טוב יותר את היקום ברמת היסוד, כפי שמתואר במסגרת המתמטית של תיאוריות כיול.

כיתוב תמונה: צוות החוקרים ב-TUM (משמאל): פרופ’ פרנק פולמן, תלמיד המחקר ברנהרד יובסט, פרופ’ מיכאל קנאפּ. קרדיט: TUM

בדיקת חוקי היקום במעבדה

“העבודה שלנו מראה כיצד מחשבים קוונטיים יכולים לעזור לנו לחקור את החוקים היסודיים שמנהלים את היקום,” אומר שותף-המחקר מיכאל קנאפּ, פרופסור לדינמיקה קוונטית קולקטיבית בבית-הספר למדעי הטבע של TUM. “על-ידי סימולציה של האינטראקציות האלה במעבדה נוכל לבחון תיאוריות בדרכים חדשות.”

פדרם רושאן, שותף למחקר מ-Google Quantum AI, מדגיש: “באמצעות כוחו של המעבד הקוונטי חקרנו את הדינמיקה של סוג מסוים של תיאוריית כיול, וצפינו כיצד חלקיקים ו‘מחרוזות’ בלתי-נראות המחברות ביניהם מתפתחים בזמן.”

טיילר קוקרן, המחבר הראשון ותלמיד מחקר בפרינסטון, אומר: “על-ידי כיוונון פרמטרים אפקטיביים במודל יכולנו לשלוט בתכונות המחרוזות. הן יכולות להתנודד בעוצמה, להיות כלואות בחוזקה, ואף להיקרע.” לדבריו, הנתונים מן המעבד הקוונטי חושפים התנהגויות מובהקות של מחרוזות כאלה, שלהן אנלוגים ישירים לפנומנות בפיזיקת אנרגיות-גבוהות. התוצאות מדגישות את הפוטנציאל של מחשבים קוונטיים לקדם גילוי מדעי בפיזיקה היסודית ומעבר לה.

למאמר המדעי

הפוסט מהם חוקי היקום? המחשב הקוונטי של גוגל מגלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ייצוב מצבים קוונטיים חולפים באמצעות אור

פולסי לייזר יוצרים שינויים אלקטרוניים בחומר מסוג קופראט "סולם", ויוצרים מצבים קוונטיים יציבים שנמשכים פי 1,000 מהרגיל. באמצעות פולסים מותאמים של אור וטכניקות רנטגן מתקדמות, מדענים הצליחו ליצור מצבים קוונטיים ממושכים בחומר תחמוצת נחושת – מצבים שנחשבו עד כה לבני חלוף של טריליונית שנייה בלבד.

הפריצת דרך מאפשרת לאלקטרונים לעבור מנהור ולהילכד בקונפיגורציה חדשה, וחושפת תובנות נדירות על סימטריה אלקטרונית. הממצא פותח פתח לטכנולוגיות מהפכניות כמו התקנים אופטואלקטרוניים ואחסון מידע קוונטי.

גילוי כוחות קוונטיים נסתרים באמצעות אור

חומרים מסוימים מפגינים תכונות קוונטיות יוצאות דופן שעשויות להוביל לדור הבא של טכנולוגיות – ממוליכים יעילים במיוחד ועד סוללות עוצמתיות. אך תכונות אלה נסתרות במצבם הטבעי, ויש לחשוף אותן בעדינות.

שיטה אחת כוללת חשיפה לפולסים קצרים במיוחד של אור, שמסיטים את האינטראקציות בין האטומים והאלקטרונים ומאפשרים לתכונות קוונטיות חבויות להופיע לרגע. אך מצבים אלו נעלמים כמעט מיד – בדרך כלל בתוך טריליונית שנייה – ומקשים מאוד על חקירתם או שימוש מעשי בהם.

במקרים נדירים, מצב כזה מחזיק מעט יותר זמן, אך הסיבות לכך אינן מובנות די הצורך ואין דרך ברורה לשחזר את ההשפעה.

כעת, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד וממכון פאול שרר (PSI) בשווייץ הצליחו להאריך את חיי המצב הקוונטי לכמה ננושניות – פי אלף יותר מהרגיל – על ידי כיוון מדויק של הסימטריה האלקטרונית בחומר תחמוצת נחושת. הם עשו זאת באמצעות לייזר הרנטגן החזק SwissFEL, שאיפשר גם לעורר וגם לתעד את ההתנהגות יוצאת הדופן.

סולמות קופראט: מגרש משחקים קוונטי פשוט

התרכובת שנחקרה, Sr14Cu24O41 – סולם קופראט – היא כמעט חד-ממדית, עם שתי יחידות מבניות: סולמות ושרשראות של נחושת וחמצן. המבנה הפשוט מספק פלטפורמה נוחה להבנת תופעות פיזיקליות מורכבות שמתרחשות גם במערכות תלת־ממדיות.

"החומר הזה הוא כמו זבוב הפירות שלנו – מודל אידאלי לחקר תופעות קוונטיות כלליות", אומר הפיזיקאי מתאו מיטראנו מהרווארד, שהוביל את המחקר.

טריק אלקטרוני בלי לשנות את המבנה

כדי לייצב מצב לא־שווי־משקל ממושך, אפשר ללכוד אותו ב"באר אנרגיה" שממנה קשה לו להימלט. אך הדבר עלול לגרום למעבר פאזה – שינוי במבנה המולקולרי של החומר – דבר שהחוקרים ביקשו למנוע.

"ניסינו להבין אם אפשר לייצב מצב כזה רק באמצעות מניפולציות אלקטרוניות," הסביר מיטראנו. וכך הוצע פתרון חלופי.

פיזור רנטגן לא אלסטי בתזמון קצוב (tr-RIXS)

החוקרים הפעילו את טכניקת tr-RIXS בתחנת הקצה Furka של SwissFEL, שם נחשפו התהליכים האלקטרוניים המהירים ביותר שמכתיבים את המצב המטא־יציב.

שבירת סימטריה כדי ללכוד מטען

בתרכובת זו, השרשראות טעונות במטען אלקטרוני בעוד שהסולמות כמעט ריקים. במצב שיווי־משקל, הסימטריה האלקטרונית מונעת תזוזת מטען ביניהן. פולס לייזר מדויק שובר את הסימטריה ופותח מעבר קוונטי מהשרשראות לסולמות.

"זה כמו ברז שנפתח ונסגר," אומר מיטראנו. לאחר שהפולס מסתיים, התעלה בין היחידות נסגרת, והמערכת נלכדת במצב קוונטי ממושך – דבר שמאפשר לחוקרים לחקור את תכונותיו.

תיעוד תנועת האלקטרונים

פולסי רנטגן עזים וקצרים במיוחד מ-SwissFEL תיעדו את היווצרות המצב המטא־יציב. באמצעות tr-RIXS, החוקרים צפו בהתפתחויות מגנטיות, חשמליות ואורביטליות בזמן אמת – דבר שבלתי ניתן להשגה בטכניקות אחרות.

"אנחנו יכולים להתמקד באטומים שמעורבים בקביעת תכונות החומר," מסביר אליה רצולי, ראש תחנת Furka. יכולת זו הייתה חיונית להבנת תנועת האלקטרונים שנגרמה מהאור. "ראינו את התנועה בזמנים האולטרה־מהירים שלה וגילינו את המטא־יציבות," מוסיף הפוסט־דוקטורנט הארי פאדמה.

פריצת דרך לקראת התקני קוונטום

הניסוי, הראשון בתחנת Furka, מספק תובנות חדשניות על הדינמיקה האנרגטית והתנעית של חומרים מעוררים. מאז, התחנה שודרגה לשיפור הרזולוציה של tr-RIXS, והיא מוכנה לחקור עירורים חדשים – כמו תנודות סריג.

"מטרת הניסוי הייתה להציג את סוגי המחקרים האפשריים, וכעת התחנה טובה עוד יותר", מסכם רצולי.

לעבר התקני קוונטום ואחסון מידע

המחקר מהווה קפיצת מדרגה בשליטה על חומרים קוונטיים מחוץ לשיווי משקל. הוא פותח אפשרויות ליצירת חומרים עם פונקציונליות מתכווננת, התקנים אופטואלקטרוניים מהירים במיוחד, וממירי אותות בין חשמל לאור – קריטיים לתקשורת קוונטית ומחשוב פוטוני. כמו כן, הוא מסמן דרך לאחסון נתונים לא נדיף במצבים קוונטיים שנשלטים באמצעות אור.

למאמר המדעיhttps://www.nature.com/articles/s41563-025-02254-2

הפוסט הקפאת זמן קוונטית: לייזרים מקבעים מצבים קוונטיים פי אלף יותר זמן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים גילו דרך פשוטה אך עוצמתית להגן על אטומים מפני אובדן מידע – אתגר מרכזי בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות אמינות. באמצעות הקרנת קרן לייזר אחת, מכווננת בקפידה, על גז של אטומים, הצליחו לשמור על הספינים הפנימיים של האטומים מסונכרנים. כך הופחת קצב אובדן המידע באופן דרמטי.

בחיישנים קוונטיים ובמערכות זיכרון, אטומים מאבדים לעיתים קרובות את האוריינטציה המגנטית שלהם – או "הספין" – כתוצאה מהתנגשויות עם אטומים אחרים או עם דפנות המיכל שבו הם כלואים. תופעה זו, המכונה הרפיית ספין, מגבילה באופן משמעותי את היציבות והדיוק של מכשירים קוונטיים. שיטות מסורתיות להתמודדות עם הבעיה דרשו פעולה בשדות מגנטיים נמוכים במיוחד ושימוש במיגון מגנטי כבד ומסורבל.

השיטה החדשה עוקפת את המגבלות הללו. במקום להגן על המערכת באמצעות מגנטים, החוקרים משתמשים באור כדי לשנות בעדינות את רמות האנרגיה של האטומים. כך מיושרים הספינים של האטומים, והם שומרים על סנכרון גם כאשר הם בתנועה או בהתנגשות. התוצאה היא מצב ספין יציב יותר, עמיד מטבעו בפני אובדן קוהרנטיות.

בניסויים שנערכו עם אדי צזיום בטמפרטורות גבוהות, הצליחה הטכניקה להפחית את דעיכת הספין פי עשרה ולשפר בצורה משמעותית את הרגישות המגנטית של המערכת. זוהי הוכחה לכך שקרן לייזר אחת יכולה להאריך את זמן הקוהרנטיות של ספינים אטומיים, ולסלול את הדרך לחיישנים קוונטיים, מגנטומטרים והתקני זיכרון קומפקטיים, מדויקים ועמידים יותר.

המחקר בוצע על ידי צוות מהמחלקה לפיזיקה שימושית והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם בית הספר לפיזיקה שימושית והנדסית באוניברסיטת קורנל. החוקרים חשפו שיטה עוצמתית להגנה על ספינים אטומיים מפני "רעש" סביבתי – צעד חשוב לשיפור הדיוק והעמידות של טכנולוגיות מתקדמות.

המאמר, שכותרתו "הגנה אופטית של אטומי אלקלי-מתכת מפני הרפיית ספין", נכתב על ידי אברהם בררבי, מרק דיקופולצב, פרופ' אורי כץ (האוניברסיטה העברית) ופרופ' אור כץ (אוניברסיטת קורנל). הוא פורסם בכתב העת Physical Review Letters וצפוי להשפיע על תחומים רבים התלויים בחישה מגנטית ובקוהרנטיות אטומית.

הספין הוא תכונה בסיסית של אטומים בעלי אלקטרונים לא מזווגים, כמו אלו שבאדי צזיום. תכונה זו הופכת את האטומים לרגישים במיוחד לשדות מגנטיים, ומשום כך הם משמשים למדידות מדויקות של שדות מגנטיים, גרביטציה ואפילו פעילות מוחית. אך הספינים שבריריים. גם הפרעה קטנה של דפנות המיכל או מאטומים שכנים עלולה לגרום להם לאבד את כיוונם – תהליך המכונה הרפיית ספין. עד כה, הגנה עליהם דרשה סביבות מוגנות מאוד.

החידוש של החוקרים הוא שימוש בקרן לייזר יחידה, מכווננת בדיוק, שמצליחה לסנכרן את תנועת הספינים גם בתוך שדה מגנטי. כך נשמר הסנכרון גם כאשר האטומים מתנגשים זה בזה או נתקלים בדפנות התא. זהו הישג משמעותי.

כדי להסביר את הרעיון, מדמים החוקרים את האטומים לסביבונים זעירים הנעים בתיבה. בדרך כלל, כאשר הם נתקלים זה בזה, תנועת הסיבוב שלהם משתבשת. הדבר נכון במיוחד בשדות מגנטיים גבוהים, בהם התנועה המגנטית מהירה יותר. אך כאן, קרן הלייזר שומרת על תיאום בין כל הסביבונים, ומונעת אי-סדר. כך נוצרה מערכת יציבה, הפועלת בהרמוניה גם בתנאים לא אידיאליים.

החוקרים מדווחים על שיפור פי תשעה במשך הזמן שבו אטומי הצזיום שמרו על כיוון הספין. ההגנה פעלה גם כאשר האטומים התנגשו בדפנות תא מיוחד, מצופה בשכבה המפחיתה הרפיה, וגם כשהם עברו התנגשויות פנימיות מרובות.

לשיטה יש פוטנציאל מעשי רחב. היא עשויה לשפר התקנים המבוססים על ספינים אטומיים, בהם:

חיישנים קוונטיים ומגנטומטרים, המשמשים ברפואה, ארכיאולוגיה וחקר החלל.

מערכות ניווט מדויקות שאינן תלויות ב-GPS.

מערכות מידע קוונטיות, בהן יציבות הספין היא תנאי הכרחי לאחסון ועיבוד.

יתרון חשוב נוסף הוא שהשיטה פועלת בטמפרטורות רגילות ואינה דורשת קירור עמוק או מיגון מורכב. לכן היא עשויה להיות שימושית יותר מגישות קיימות ליישומים מעשיים.

לדברי החוקרים: "גישה זו פותחת פרק חדש בהגנה על מערכות קוונטיות מפני רעש. באמצעות תנועה טבעית של אטומים ושימוש באור כמייצב, ניתן לשמר קוהרנטיות בתנאים מגוונים הרבה יותר משהיה אפשרי בעבר".

המחקר מבוסס על עשורים של התקדמות בפיזיקה אטומית. עם זאת, הפתרון שמציגים החוקרים – שימוש באור לסנכרון אטומים – הוא פשוט, אלגנטי ופורץ דרך. הוא עשוי לאפשר פיתוח של טכנולוגיות קוונטיות מדויקות, אמינות ונגישות יותר.

למאמר המדעי

הפוסט קרן לייזר אחת מגנה על אטומים מפני אובדן מידע הופיע לראשונה ב-Chiportal.

• בהשוואה בין שעונים אופטיים בשש מדינות הצליחו חוקרים לבצע מדידות מתואמות בדיוק חסר תקדים – צעד משמעותי בדרך לקביעת סולם זמן עולמי חדש

במחקר חדש, חוקרים ערכו את ההשוואה המתואמת הנרחבת ביותר עד כה של שעונים אופטיים, כאשר גם השעונים וגם הקישורים ביניהם פעלו בו-זמנית בשש מדינות. הניסוי, שפרש על פני אלפי קילומטרים, מהווה צעד חשוב לקראת הגדרה מחודשת של השנייה ולבסוף יצירת סולם זמן אופטי עולמי.

"האותות המדויקים של זמן ותדר שמספקים שעונים אטומיים חיוניים לטכנולוגיות רבות בחיי היום-יום — כמו GPS, ניהול רשתות חשמל וסנכרון עסקאות פיננסיות", אמרה ד"ר הלן מרגוליס, ראש תחום הזמן והתדר במעבדה הפיזיקלית הלאומית של בריטניה (NPL). "הממצאים שלנו יכולים לשפר את הביצועים של הדור הבא של שעונים אופטיים, לפתוח יישומים חדשים לחלוטין ולקדם תחומים מדעיים הנשענים על זמן ותדר."

שעונים אופטיים הם סוג של שעונים אטומיים המשתמשים בלייזרים כדי לגרות אטומים באופן מבוקר, ולגרום להם לעבור בין רמות אנרגיה מסוימות. המעברים הללו מתרחשים בתדרים מדויקים מאוד, המשמשים כ"טיקים" של השעון. מאחר שכל שעון משתמש באטום מסוג אחר, יש צורך להשוות ביניהם למרחקים ארוכים כדי לנצל את הדיוק המרבי.

במאמר שפורסם בכתב העת Optica, חוקרים ממספר מוסדות מציגים תוצאות של 38 השוואות תדרים שנערכו בו-זמנית באמצעות עשרה שעונים אופטיים שונים. ארבע מההשוואות בוצעו ישירות לראשונה, ואחרות שופרו בדיוקן.

"מדידות אלו מספקות מידע קריטי על מה עוד נדרש כדי ששעונים אופטיים יעמדו בדרישות הדיוק והאמינות לשימוש בקביעת זמן בינלאומית," אמר מרקו פיצוקארו, חוקר בכיר מהמכון הלאומי האיטלקי למחקר מטרולוגי (INRiM). "בניסוי שלנו הראינו כיצד ניתן לקשר שעונים אופטיים ברחבי אירופה למדוד יחסי תדר בדיוק מתקדם. מדובר במעבדה מבוזרת, שיכולה לשמש גם לבדיקות בפיזיקה בסיסית, כמו חיפוש אחר חומר אפל או בדיקת עקרונות יסוד של הפיזיקה."

במשך עשרות שנים, תקן הזמן העולמי התבסס על ממוצע של אותות משעוני צסיום מיקרוגליים הממוקמים ברחבי העולם. אולם ככל שהשעונים האופטיים הפכו מדויקים ויציבים יותר, גוברת התמיכה בהגדרה מחדש של השנייה במערכת היחידות הבינלאומית (SI) באמצעות שעונים אלה. כיום הם מדויקים פי 100 מהשעונים הטובים ביותר מסוג צסיום, ומסוגלים למדוד זמן בדיוק כה גבוה, עד שהיו מאבדים או מרוויחים פחות משנייה אחת לאורך מיליארדי שנים.

כדי לשלב שעונים אופטיים בקביעת זמן בינלאומית, יש צורך להשוות בין נתונים משעונים שונים כדי לוודא תפקוד עקבי. לשם כך, נערכה השוואה מתואמת של שעונים אופטיים בשש מדינות במסגרת שיתוף פעולה רחב הנתמך על ידי האיחוד האירופי.

"השוואת שעונים רבים בו-זמנית ושימוש ביותר מסוג אחד של טכנולוגיית קישור מספקים מידע רב בהרבה לעומת השוואות זוגיות שבוצעו בעבר," הסביר תומס לינדוול, חוקר בכיר ב-VTT MIKES בפינלנד. "סט מתואם של מדידות מאפשר לבדוק עקביות ולהפיק תוצאות אמינות יותר. תוצאות אלו מסייעות לזהות אילו שעונים אופטיים עשויים להוות בסיס להגדרה החדשה של השנייה."

לצורך ביצוע המדידות, היה צורך לקשר את תדרי היציאה של השעונים השונים. החוקרים השתמשו בשתי שיטות: אותות רדיו מלוויינים ואור לייזר העובר בסיבים אופטיים.

שיטת הלוויינים התבססה על אותות GPS, שהיו זמינים לכל השעונים בניסוי. אך לשיטה זו יש מגבלות דיוק עקב רעשי אותות ומגבלות ציוד.

בנוסף, נעשה שימוש בסיבים אופטיים מותאמים, שאפשרו מדידות מדויקות פי 100 לעומת שיטת הלוויינים. קישורים אלו שימשו לחיבור שעונים בצרפת, גרמניה ואיטליה. השוואות מקומיות בגרמניה ובבריטניה, בהן מספר שעונים פעלו באותו מוסד, בוצעו בסיבים קצרים, שהפחיתו עוד יותר את אי-הוודאות.

לדברי החוקרים, תיאום הפעולה בו-זמנית של עשרה שעונים מדויקים במדינות שונות וכל הקישורים ביניהם דרשו תכנון נרחב מראש. גם ניתוח הנתונים הציב אתגרים.

"לא כל התוצאות תאמו את הציפיות שלנו, וחלק מהמדידות הראו אי-עקביות," אמרה ד"ר רייצ'ל גודון, מדענית בכירה ב-NPL. "עם זאת, בזכות השוואת שעונים רבים ושימוש בשיטות קישור שונות, הצלחנו לזהות את מקור הבעיות."

הניסוי גם זיהה תחומים הדורשים עבודה נוספת — לדוגמה, הפחתת אי-הוודאות במדידות לרמת הדיוק של השעונים עצמם, וביצוע מדידות חוזרות לאימות תפקוד תקין. בנוסף, יש לעמוד במספר קריטריונים נוספים לפני שניתן יהיה להגדיר מחדש את השנייה, כולל הוכחה לכך ששעונים אופטיים יכולים לתרום באופן עקבי לקביעת סולמות זמן בינלאומיים.

למאמר המדעי

הפוסט מדענים קובעים את השעון מחדש: צעד גדול לקראת הגדרה מחודשת של השנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות הצורך הגובר בכוח אדם בתעשיית השבבים בארצות הברית, שיעור הנשים בתפקידים טכנולוגיים נותר נמוך באופן מדאיג. על פי דו"ח שפורסם באפריל 2025, ב-51% מהחברות פחות מ-20% מהמשרות הטכנולוגיות מאוישות על ידי נשים. במקביל, נרשמה ירידה במספר החברות שמתחייבות פומבית לשוויון הזדמנויות – נסיגה שמדאיגה את מומחי התחום.

בריאיון ל-IEEE Spectrum, אנדריאה מוחמד, מנכ"לית שותפה של חברת QuantumBloom, מזהירה כי מדובר בכשל מערכתי עמוק. החברה עוסקת בליווי נשים בראשית דרכן בקריירות STEM, ומזהירה מהשלכות "דליפת צינור הכישרונות" – תהליך שבו נשים עוזבות את התחום כבר בצעדים הראשונים בקריירה.

לדבריה, "התעשייה מדברת על מה היא צריכה ממערכת החינוך, אבל כמעט לא שומעים את קול הדור הבא. אנחנו לא מצליחים למשוך את הכישרונות החדשים, במיוחד נשים, פשוט כי אנחנו לא מקשיבים למה שהן צריכות."

מוחמד מצביעה על פרדוקס מטריד: דווקא כאשר יש צורך קריטי להרחיב את כוח האדם המקומי – בשל מגמות של השבת ייצור השבבים לארה"ב ולחצים גיאופוליטיים – ההשקעה בתוכניות לשילוב נשים בתעשייה מצטמצמת. "זה לא עניין של גיוון לשם גיוון. מדובר בפיתוח ההון האנושי – אם נשים בורחות מהתעשייה, צריך להבין למה ולטפל בזה."

לדבריה, הסיבות המרכזיות לעזיבה כוללות תרבות ארגונית מיושנת, היעדר תמיכה בשלבים הראשונים בקריירה, ומחסור ביוזמות כמו תכניות חניכה, מסלולי רוטציה והכשרה מנהיגותית. "בחברות אחרות – במיוחד מחוץ להנדסה – משקיעים בעובדים הצעירים. בתעשיית השבבים, זה כמעט לא קיים."

מוחמד מציינת שדו"ח של Global Semiconductor Alliance ואקסנצ'ר מעיד על נסיגה בהתחייבויות החברות לנושאי גיוון – מגמה שהיא מכנה "קנרית במכרה פחם". לדבריה, "השאלה איננה אם יוזמות כמו QuantumBloom מסכנות את החברה – אלא מה הסיכון האמיתי: שפשוט לא יהיו לכם עובדים לפאבים (fabs)."

כדי להפוך למגנט לכישרונות מכלל הקהילות, ובפרט נשים, היא קוראת לשינוי עמוק בתרבות הארגונית ולבניית מקומות עבודה מכלילים באמת – לא כסיסמה, אלא כיעד עסקי אסטרטגי.

הפוסט תעשיית השבבים לא יכולה להרשות לעצמה לנטוש את הנשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תגלית פורצת דרך מהאוניברסיטה של מישיגן גילתה שצורה חדשה של סיליקון יכולה לפעול כמוליך למחצה. הממצא הזה מאתגר את הסבָרה הוותיקה שסיליקונים הם רק חומרים מבודדים.

"החומר פותח אפשרויות חדשות לסוגים חדשים של מסכים דקים, תאים סולריים גמישים, חיישנים לבישים או אפילו בגדים שיכולים להציג תבניות או תמונות שונות", אמר ריצ'רד ליין, פרופסור למדעי והנדסת חומרים ומחבר מכותב של המאמר.

עשרות שנים משתמשים בשמני סיליקון וגומי סיליקון כי הם מתנגדים לזרימת חשמל וחום. בגלל תכונות האטימות למים שלהם הם אידיאליים למכשירים ביו-רפואיים, חומרי איטום, ציפויים אלקטרוניים ועוד.

מוליכים למחצה רגילים בדרך כלל קשיחים. לסיליקון מוליך למחצה יש פוטנציאל לאפשר את האלקטרוניקה הגמישה שליין תיאר וגם סיליקון במגוון של צבעים.

המבנה המולקולרי ותגלית המוליכות

ברמה המולקולרית, סיליקונים מורכבים משידרה של אטומי סיליקון וחמצן לסירוגין (Si‑O‑Si) עם קבוצות אורגניות (מבוססות פחמן) שקשורות לסיליקון. תצורות תלת מימדיות שונות של שרשראות פולימריות מופיעות כשהן מתחברות ביניהן, מה שמכונה הצלבה, וזה משנה את התכונות הפיזיקליות של החומר כמו חוזק או מסיסות.

כשהם חקרו מבנים מוצלבים שונים בסיליקון, צוות המחקר נתקל בפוטנציאל למוליכות חשמלית בקופולימר, שהוא שרשרת פולימרית המכילה שני סוגים שונים של יחידות נשנות – פולימרים במבנה כלוב ואז פולימרים ליניאריים במקרה הזה.

האפשרות למוליכות נובעת מהאופן שבו אלקטרונים יכולים לנוע על פני קשרי Si‑O‑Si עם אורביטלים חופפים. למוליכים למחצה יש שני מצבים עיקריים: מצב יסוד, שלא מוליך חשמל, ומצב מוליך שכן מוליך. המצב המוליך, הנקרא גם מַצָּב מְעוֹרָר, מתרחש כשחלק מהאלקטרונים קופצים אל אורביטל האלקטרונים הבא, שמחובר על פני החומר כמו מתכת.

בדרך כלל, הזוויות של קשרי ה‑Si‑O‑Si לא מאפשרות את החיבור הזה. ב-110°, הן רחוקות מקו ישר של 180°. אבל בקופולימר הסיליקון שהצוות גילה, הקשרים האלה התחילו ב-140° במצב היסוד – ומשתרעים עד ל-150° במצב המעורר. זה הספיק כדי ליצור דרך לזרימה של מטען חשמלי.

"זה מאפשר אינטראקציה בלתי צפויה בין אלקטרונים על פני קשרים מרובים כולל קשרי Si‑O‑Si בקופולימרים האלה", אמר ליין. "ככל שהשרשרת ארוכה יותר, קל יותר לאלקטרונים לנוע מרחקים ארוכים יותר, ולהפחית את האנרגיה הנחוצה כדי לבלוע אור ולאחר מכן לפלוט אותו באנרגיות נמוכות יותר".

תכונות המוליכות למחצה של קופולימרי הסיליקון מאפשרים גם את קשת הצבעים. אלקטרונים קופצים בין מצב היסוד והמצב המעורר על ידי בליעת ופליטת פוטונים, או חלקיקי אור. פליטת האור תלויה באורך של שרשרת הקופולימר, שהצוות של ליין יכול לשלוט בו. שרשראות ארוכות יותר פירושו קפיצות קטנות יותר ופוטונים עם פחות אנרגיה, מקנים לסיליקון גון אדום. שרשראות קצרות יותר מצריכות קפיצות גדולות יותר של האלקטרונים, כך שהן פולטות אור עם יותר אנרגיה לכיוון הקצה הכחול של הקשת.

הפוסט מדענים הפכו מבודד למוליך למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבבים הם הדלק של מהפכת הבינה המלאכותית

שבבי AI ובעיקר יחידות עיבוד גרפיות (GPU) ומאיצים ייעודיים – הם הלב הפועם של מערכות בינה מלאכותית. הם מאפשרים לאמן מודלים עצומים, להריץ יישומים בזמן אמת, ולבצע חישובים מורכבים במהירות וביעילות. ככל שהמודלים הופכים גדולים ומורכבים יותר, כך עולה הדרישה לשבבים חזקים יותר, חסכוניים יותר, ומותאמים למשימות ספציפיות.

NVIDIA  – המלכה הבלתי מעורערת של שוק ה- AI

חברת NVIDIA ממשיכה לשלוט בשוק שבבי ה AI- עם סדרת השבבים Blackwell שלה, שנחשבת לסטנדרט בתעשייה. החברה מדווחת על ביקוש עצום מצד ענקיות ענן כמו אמזון, גוגל ומטה, ואף מצליחה לפצות על מגבלות הייצוא לסין באמצעות חוזים חדשים עם ממשלות וארגונים בתחום ה AI- הריבוני. שווי השוק של NVIDIA חצה כבר את רף  ה- 3.5 טריליון דולר, והמשקיעים רואים בה עוגן מרכזי במהפכת הבינה המלאכותית.

Broadcom:  – האלטרנטיבה המותאמת אישית

בעוד ש NVIDIA -מספקת שבבים כלליים רבי עוצמה,  חברת , Broadcom מתמקדת בפתרונות מותאמים אישית כגון מאיצים ייעודיים (XPUs) ורכיבי תקשורת מהירים במיוחד. החברה מדווחת על צמיחה של 170% בהכנסות מתחום ה AI -ברבעון האחרון, כאשר כמעט מחצית מהכנסותיה מגיעות ממוצרים הקשורים לבינה מלאכותית. לקוחות כמו גוגל, מטה ואמזון כבר פרסו מאות אלפי מאיצים של Broadcom והחברה צופה שהביקוש ימשיך לעלות עד 2027.

AMD  – המאתגרת הנחושה

 AMD שבעבר נחשבה לשחקנית משנית בתחום ה AI- מציגה לאחרונה קפיצת מדרגה משמעותית. סדרת השבבים החדשה שלה, Instinct MI400 נחשפה באירוע נוצץ בהשתתפות מנכ"לית החברה ליסה סו ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן, שהכריז כי OpenAI תשתמש בשבבים של  .AMD החברה מתמקדת בפתרונות rack-scale – מערכות שלמות שפועלות כיחידה אחת , ומציעה יחס עלות-ביצועים אטרקטיבי במיוחד. לפי,  AMD השבבים שלה מספקים עד 40% יותר "טוקנים" לדולר בהשוואה למתחרים.

השלכות גלובליות: מאבקי שליטה, השקעות עתק, ומחסור מתמשך

הביקוש הגובר לשבבי AI יוצר תחרות עזה לא רק בין חברות, אלא גם בין מדינות. ממשלות משקיעות מיליארדים בפיתוח שבבים מקומיים כדי להבטיח עצמאות טכנולוגית. ארה"ב, סין, האיחוד האירופי וישראל מקדמות יוזמות להקמת מפעלי ייצור מתקדמים, אך המחסור בשבבים צפוי להימשך לפחות עד 2026.

במקביל, חברות ענן וסטארטאפים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לקבלת שבבים, מה שמעכב פיתוחים ומעלה את מחירי השכרת GPU בענן. חלק מהחברות אף פונות לפתרונות יצירתיים כמו שימוש בשבבים ישנים יותר או מעבר לארכיטקטורות פתוחות.

המנצחים האמיתיים: מי שמחזיק בשבבי הסיליקון

בעידן שבו אלגוריתמים הם המלכים, השבבים הם הכתר. חברות כמו NVIDIA, Broadcom ו-AMD  לא רק מספקות את החומרה – הן מכתיבות את קצב החדשנות. ככל שהבינה המלאכותית תמשיך לחדור לעוד תחומים – מרכב אוטונומי ועד רפואה מותאמת אישית – כך יגבר הצורך בשבבים חזקים, יעילים וזמינים.

הבהלה לשבבי AI היא לא רק תופעה טכנולוגית – היא סימן לעידן חדש שבו מי שמחזיק בשבבי הסיליקון, מחזיק את המפתח לעתיד הטכנולוגי הגלובלי.

הפוסט בהלת השבבים: המרוץ הגלובלי אחר שבבי AI מצית את שוק הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בליבה של שינוי זה עומדת ההשקעה האסטרטגית של ישראל במערכות המונעות על ידי בינה מלאכותית. על פי משרד הביטחון הישראלי, המדינה השיקה יוזמה רב שנתית לשילוב בינה מלאכותית ורובוטיקה בפעולותיה הצבאיות, במיוחד אלו המכוונות לאיומים ארוכי טווח כמו איראן. זה כולל פיתוח פלטפורמות אוטונומיות, נחילי רחפנים ומערכות נתונים בזמן אמת שיכולות לזהות, לתעדף ולתקוף מטרות עם התערבות אנושית מינימלית.

אחת הפריצות דרך המשמעותיות ביותר הייתה השימוש בבינה מלאכותית באיסוף מודיעין ובניית בנק מטרות. על ידי עיבוד כמויות עצומות של תמונות לוויין, איסוף נתוני מודיעין ונתוני קוד פתוח, מערכות ישראליות יכולות כעת לזהות אתרי טילים נסתרים, מתקנים תת-קרקעיים ומשגרים ניידים עמוק בתוך שטח איראן. תובנות אלו מוזנות לאחר מכן למתקני תחמושת מונחית ומדויקת – שרבות מהן מופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, ומותאמים לקבלת החלטות בזמן אמת בתרחישי לחימה.

שילוב הטכנולוגיות הללו איפשר לישראל לבצע תקיפות כירורגיות הממזערות נזק משני תוך מיקסום ההשפעה האסטרטגית. דיווחים מצביעים על כך שבמהלך המבצעים האחרונים, כוחות ישראליים ניטרלו בהצלחה נכסים איראניים בעלי ערך גבוה, כולל מרכזי פיקוד ומחסני נשק, בסיוע בינה מלאכותית.

קפיצה הטכנולוגיהשל ישראל אינה מקרית. זוהי תוצאה של שנים רבות של השקעה אסטרטגית מצד מערכת הביטחון הישראלית במה שהיא מכנה "תוכנית רב שנתית לעומק" – מדובר ביוזמה מתוכננת שמטרתה להפוך את צה"ל לכוח דומיננטי מבחינה דיגיטלית המסוגל לפעול הרבה מעבר לגבולותיו. בלב השינוי הזה טמונה מחויבות לבינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות שנועדו לעקוף ולהיות חכמות יותר מאשר יריביתיה של ישראל בזמן אמת.

כבר בשנת 2023 בהיותו מנכ"ל משרד הבטחון הביע אייל זמיר, כיום רמטכ"ל צה"ל, את אמונתו בישומי הבינה המלאכותית. בין השאר צוטט בכנס הרצליה באומרו: המשימה שלנו היא להפוך את מדינת ישראל למעצמת AI ולהיות בראש רשימה מצומצמת מאוד של מעצמות החברות במועדון זה" –  בינואר 2025 בעת שחנך את מינהלת הבינה המלאכותית של משרד הבטחון אמר: היכולות שיפותחו במינהלת יובילו לעליונות מבצעית ולהכרעת המערכה העתידית בתנאים טובים יותר תוך צמצום פגיעה בחיי אדם".

העליונות הזו כבר מורגשת. בתקיפות האחרונות כנגד תשתיות צבאיות איראניות – כולל מחסני טילים ומרכזי פיקוד לכאורה – דווח כי כוחות ישראליים השתמשו במערכות מיקוד בסיוע בינה מלאכותית המסוגלות לנתח תמונות לוויין, מודיעין אותות והזנות מידע מרחפנים בזמן אמת כדי לזהות ולתעדף מטרות בעלות ערך גבוה. מערכות אלו, המופעלות על ידי שבבים שתוכננו בישראל, יכולות לעבד מערכי נתונים עצומים באלפיות השנייה, מה שמאפשר את מה שאנליסטים צבאיים מכנים "דומיננטיות החלטה" – היכולת לפעול מהר יותר ובדייקנות רבה יותר מהאויב.

ההשלכות עמוקות. במבצע אחד שדווח, רחפנים ישראליים המצוידים בתוכנת ניווט וזיהוי עצמים המונעת על ידי בינה מלאכותית הצליחו לחדור למרחב האווירי האיראני, להתחמק מגילוי מכ"ם ולשלוח מטענים בדיוק רב. בניגוד לתקיפות אוויריות מסורתיות, שלעתים קרובות מסתמכות על טייסים אנושיים וקואורדינטות מתוכנתות מראש, מערכות אוטונומיות אלו מסתגלות למציאות באמצע הטיסה, ומגיבות לתנאים משתנים ולמידע חדש תוך כדי תנועה.

מעבר זה לכיוון מערכות אוטונומיות אינו מוגבל רק לאוויר. יחידות רובוטיות קרקעיות ורחפנים ימיים משולבים גם הם בערכת הכלים המבצעית של ישראל, ויוצרים רשת רב-תחומית של פלטפורמות חכמות שיכולות לפעול יחד. מערכות אלו נועדו לא רק לתקוף אלא גם ללמוד – כל משימה מזינה נתונים בחזרה למודלים של למידת מכונה המשפרים ביצועים עתידיים.

מבקרים העלו חששות אתיים לגבי התפקיד הגובר של בינה מלאכותית בלוחמה, והזהירו מפני עתיד שבו מכונות מקבלות החלטות של חיים ומוות ללא פיקוח אנושי. ישראל, מצידה, מתעקשת שכל המערכות האוטונומיות יישארו תחת פיקוד אנושי וכי פרוטוקולים מחמירים מסדירים את השימוש בהן.

כבר כעת ברור, שהיתרון הטכנולוגי של ישראל מעצב מחדש את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון. איראן, אשר זה מכבר הסתמכה על כוחות שלוחיה (חיזבאללה, חמאס ודומיהם)  וטקטיקות הסתה כנגד ישראל וארה"ב, ניצבת כעת מול אויב המסוגל לנטרל איומים לפני שהם מתממשים. דבר זה אילץ את טהרן לחשוב מחדש על הדוקטרינה הצבאית שלה. כיום יש כבר דיווחים המצביעים על כך שאיראן מאיצה את יכולות הבינה המלאכותית והסייבר שלה בתגובה.

ההשלכות הגיאופוליטיות הרחבות יותר משמעותיות באותה מידה. הצלחתה של ישראל בשילוב בינה מלאכותית באסטרטגיית ההגנה שלה משכה את תשומת ליבן של בעלות ברית ויריבים כאחד. חברות נאט"ו הביעו עניין באימוץ מערכות דומות, בעוד שמדינות כמו סין ורוסיה ממהרות לפתח ארסנל משלהן המופעל על ידי בינה מלאכותית.

נראה ששדה הקרב של העתיד יעסוק פחות בכוח ברוטלי ויותר בעליונות חישובית. ככל שהסכסוך עם איראן ממשיך להתפתח, דבר אחד בטוח: כללי המלחמה נכתבים מחדש – לא על ידי גנרלים או דיפלומטים, אלא על ידי מהנדסים ומדעני נתונים. בעידן החדש הזה של לוחמה מדויקת, הנשק החזק ביותר אולי אינו טיל או רחפן, אלא הקוד שמנחה אותו.

הפוסט היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת בעזרת שבבים ובינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.