צעד זה מסמל את המגמה העולמית שבה ההון הפיננסי הנובע ממקורות אנרגיה מסורתיים כמו נפט מופנה לטובת תשתיות ידע וטכנולוגיה עתידית בהיקפים חסרי תקדים.

בדומה למדינות מפרץ נוספות, אבו דאבי מכוונת לעידן הפוסט-נפט ומבינה כי המשאב היקר ביותר של העשורים הבאים הוא דאטה (נתונים) ויכולת פיתוח אלגוריתמי לשם שימוש במערכות בינה מלאכותית. איחוד האמירויות משקיעה מיליארדי דולרים בבניית תשתית AI ובגיוס מוחות מובילים, כאשר TII הוא ספינת הדגל של מאמץ לאומי זה.

פתיחת השלוחה בחיפה אינה מקרית. היא משקפת הכרה אמירתית בעומק הידע והמומחיות הישראלית בתחום המיקרואלקטרוניקה, מדעי הנתונים והבינה המלאכותית. חיפה, כמרכז טכנולוגי שוקק וכביתם של מוסדות אקדמיים מובילים כמו הטכניון, מהווה קרקע פורייה לשיתוף פעולה טכנולוגי ממין זה. המרכז נפתח כבר בינואר 2024 אבל פעל בשקט יחסי בתקופת מלחמת שביעי באוקטובר. כעת אנחנו חושפים אותו לידעת הציבור.  

לצורך הובלת השלוחה, בחר מכון TII בדמות בולטת ועתירת ניסיון בתעשיית ההיי-טק העולמית: יואל מארק, לשעבר בכירה בחברות ענק כמו גוגל, יבמ, אמזון ויאהו. מינויה של מארק כחוקרת בכירה מעיד על כוונתם הרצינית של האמירתים לייצר פריצות דרך משמעותיות, תוך מינוף הניסיון המצטבר שלה בניהול מחקר ופיתוח בקנה מידה גלובלי.

כדי לחבר את הפעילות הישראלית לזירה הגלובלית, נודע כי ד"ר מארק צפויה להשתתף בכינוס ה Web Conference 2026  שיתקיים בדובאי, איחוד האמירויות, בין התאריכים 13–17 באפריל, 2026. השתתפותה בכנס זה, הנחשב לאחד האירועים החשובים בעולם האינטרנט והטכנולוגיה, ממצבת את השלוחה החיפאית של TII כחלק אינטגרלי מפסגת החדשנות העולמית, בהובלת איחוד האמירויות.

ההחלטה של אבו דאבי, אחת ממעצמות האנרגיה הגדולות בעולם, להשקיע באופן ישיר בהקמת מרכז מחקר בלב "עמק הסיליקון" הישראלי, היא הצהרה ברורה: היתרון הכלכלי של המאה ה-21 אינו נמצא יותר במי ששולט בברז הנפט, אלא במי שמוביל את פיתוח הקוד והאלגוריתם. המהלך לא רק מעמיק את קשרי השלום בין המדינות אלא גם מעניק גושפנקה למובילותה של ישראל בזירת ה-AI העולמית, וממקם את חיפה כנקודה קריטית על המפה החדשה של החדשנות הטכנולוגית העולמית.

מטרת TII היא להיכנס בצורה משמעותית לשוק הישראלי ולשאוב ממקורות הידע המקומיים כדי להבטיח את עתידה הכלכלי של אבו דאבי בעידן הדיגיטלי.

הפוסט איחוד האמיריות: ממירים נפט בטכנולוגיה – מכון מחקר בבעלות איחוד האמירויות פועל בחיפה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכנס AutoSenS/In Cabin שוחחנו עם סתיו שוורץ, משקיע המקשר בין חברות רכב בסין לבין האקוסיסטם הישראלי. שוורץ, שותף מנהל ב-Automobility (אוטומוביליטי), פועל על התפר שבין משקיעים אסטרטגיים, יצרניות רכב וחברות הזנק. מטה החברה בשנחאי, עם צוותים פעילים בישראל, בארצות הברית ובאירופה. “אנחנו עוסקים בייעוץ השקעות, מחברים בין משקיעים אסטרטגיים לחברות הזנק, ובמקביל מפתחים אסטרטגיה ופעילות עסקית עבור חברות בוגרות,” הוא אומר. ניסיונו משתרע על פעילות ענפה בשוק הסיני (פורד, Didi – דידי; שיתופי פעולה עם Baidu – באידו ו-Alibaba – עליבאבא), לצד היכרות עמוקה עם האקוסיסטם הישראלי.

מתא נוסעים להכנסות: המערב פספס את הגל הראשון—הקרב על הגל השני

לדברי שוורץ, הגל הראשון של תא הנוסעים—מערכות מידע ובידור (Infotainment – אינפוטיינמנט) פשוטות ותקינות—נפספס במערב. “כל שנדרש היה שלא אנהג עם הטלפון על הדשבורד ושלא יתחמם. את זה היה אפשר להשלים.” אך הגל הבא מאתגר בהרבה: מוניטיזציה. “השאלה איננה רק ‘איך הופכים את הנסיעה לנעימה’, אלא כיצד מייצרים שירותים בתשלום: שירותי מיקום, מסחר מקוון, תוכן, והכנסות מתמשכות מרכב חכם.”

מכאן נולדת תפיסת “מחשב על גלגלים”: החומרה שבכלי-הרכב—ובעיקר יחידות העיבוד—יכולה לייצר ערך גם כשהרכב חונה. “שיעור הניצול של רכב הוא כ-4.5%. בשעות טעינה ביתית, כשאין מגבלת סוללה, ניתן לרתום עיבוד בקצה (Edge Computing) למשימות נוספות.” ההשוואה ברורה: כמו שהחיבור בין ניווט לקישוריות סלולרית יצר את Uber (אובר), כך פלטפורמה מוטורית חכמה תוליד מודלים עסקיים חדשים—ממנוי דיגיטלי ועד שירותי שיתוף רכב גמישים.

ההיגיון הסיני: חוויית נסיעה, לא “נהיגה לשמה”

שוורץ מתאר תפנית שהתגבשה בסין ומחלחלת מערבה: “הפוקוס הוא חוויית הנסיעה. רובנו עומדים בפקקים, לא דוהרים באוטובאן. לכן תשומת הלב עברה לתא הנוסעים: מסכים לכל יושב, נקודות טעינה בכל מושב, שילוב חלק לסלולר, מקרר—נוחות כתקן.” לכך מצטרף מבנה שוק ייחודי: כ-70% מהרוכשים בסין הם קוני-פעם-ראשונה, לעיתים הראשונים במשפחה עם רכב. נסיעות משפחתיות מרובות הולידו ביקוש ל-SUVים ולהנדסת נוחות קפדנית.

המירוץ לאוטונומיה שימושית (דרגות 2 פלוס/3) נשען על מערכי חישה: מצלמות, רדאר ולידאר (LiDAR – לידאר). “במגזרי ביניים-פרימיום אצל יצרנים סינים, לידאר כבר מובנה, לעיתים בכמה חיישנים. הם מיטיבים להוריד עלויות ולשלב במהירות.” התוצאה: דמוקרטיזציה של מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), רגולציה מדורגת לפי צירים ותנאים, ולחץ גובר על יצרניות רכב מערביות “להדביק פער” בלי לפוצץ את העלויות.

האוטונומיה לא נעלמה—היא נעשתה תכליתית

ההספד לנהיגה האוטונומית מוקדם, מדגיש שוורץ. “יש שני מסלולים: אוטונומיה מוגבלת ומעשית בכבישים מהירים (דרגות 2 פלוס/3)—שינויי נתיב, בקרת מרחק, רגיעה למשתמש; ולצדה מוניות רובוטיות בממדים קטנים יותר. בסין כבר ניתנו היתרים לדרגת 3 במקטעים מסוימים. זה יחלחל גם למערב.” מבחינה עסקית, הדבר פותח מסלולי הכנסה בזמן הנסיעה (תוכן, עבודה, שירותים) ומרחיב את מרחב עדכוני התוכנה מרחוק (OTA – או.טי.איי) בתשלום.

מאבק שכבות: יצרנית הרכב מול אקוסיסטם הסלולר—מי לוכד את הערך

יצרניות רכב חוששות להפוך ל“מסך טיפש” עבור Apple CarPlay (אפל קארפליי) ו-Android Auto (אנדרואיד אוטו). “מי ילכוד את הערך? חברות כמו Huawei (וואווי) ו-Xiaomi (שיאומי) מצטיינות בלכידת הכנסות מפלטפורמה. אם הן נהפכות בעצמן ליצרניות רכב, שאלת הערך המוסף של היצרנית המסורתית מתחדדת.” התשובה, לדבריו, טמונה בבעלות על החוויה והנתונים וביכולת להציע שכבת שירותים ייחודית, מאובטחת ואמינה—מעבר לביצועים מכניים.

הדור הבא של עיבוד שפה טבעית (NLP – ע״ש״ט) משנה את תא הנוסעים. “לא ‘היי סירי, פתחי חלון’, אלא אינטראקציה מודעת-הקשר: המערכת מזהה שטמפרטורת הגוף עלתה ומקררת עוד לפני שהגעת; מכירה את לוח הזמנים, מחליפה מוזיקה לפי מי שנכנס, מציעה פודקאסט רלוונטי.” שחקנים כבר מטמיעים מודלים שפתיים גדולים (LLM): “שילובים של ChatGPT (צ׳אט-ג׳י-פי-טי) כבר קיימים בכמה דגמים; Gemini (ג׳מיני) נכנס דרך אנדרואיד אוטו; ואחרים מפתחים מקומית.” כאן צפים האתגרים: בעלות על נתונים, פרטיות ועיבוד מקומי—וחוזרים לשאלה החומרתית: איזו יחידת עיבוד גרפי (GPU) או יחידת עיבוד עצבית (NPU) תשב ברכב כדי להריץ מודלים כאלה בבטחה ובמהירות.

ישראל בתוך המערכה: שבבים, חיישנים וסייבר-לרכב

“ישראל מציעה הרבה,” אומר שוורץ. “טאלנט שמפתח שבבים לחברות גלובליות, וחברות שבונות מעגלים ייעודיים (ASIC – איי.אס.איי.סי) ללידאר, לרדאר וליישומים רובוטיים. לצד זאת—סייבר-לרכב ברמת ליבה.” כחלק מפעילותו, הוא וצוותו מחברים משקיעים מאסיה לחברות ישראליות ומסייעים להן להיטמע בשוקי יעד. במקביל, ספקים מדרג ראשון (Tier-1 – טיר-וואן) ויצרניות רכב מחפשים בישראל רכיבי חישה, אבטחה ותוכנה שניתנים לשילוב מהיר בקווי הייצור.

“טלפון על גלגלים”—אבל עם משמעת עסקית

כדי לממש את ההבטחה, שוורץ מציע ארבעה כללי-אצבע:

1. מדד עסקי לפני תכונה: לפתח חוויות רק עם מודל הכנסה ברור—מינוי, תשלומים קטנים או שירותי ערך-מוסף מבוססי מקום/הקשר.
2. שילוב “באמת חלק” עם הסלולר: לא מחזיק-טלפון על הדשבורד, אלא ממשק רכב המשתלב טבעית במכשיר.
3. חישה כליבה: מצלמות, רדאר ולידאר—במינון תקציבי נכון לסגמנט, עם דרך שדרוג.
4. נתונים ואבטחת מידע: בעלות, פרטיות ועיבוד מקומי כשאפשר—תנאי הכרחי למוניטיזציה אחראית.

סין כמעבדה של העולם

מדוע סין מקדימה? שילוב של קוני-פעם-ראשונה, קצב אימוץ מהיר ותחרות עזה על חוויית נסיעה. “המחיר חשוב, אך האיכות והבנת הצרכן הכריעו. ראינו זאת בזמן אמת.” ההשפעה כבר כאן: מותגים סיניים עם מערכות חכמות מגיעים לאירופה ולישראל. “גם אצלנו דגמים כמו Xpeng (אקספנג) הפכו מוכרים. הציפייה לחוויית נסיעה חכמה כבר מובנית.”

השורה התחתונה

המאבק איננו על עוד סוס-כוח, אלא על פלטפורמה, שירותים וחוויית משתמש חכמה—במציאות של בטיחות, פרטיות ומודל עסקי בר-קיימא. “הכיוון ברור,” מסכם שוורץ. “השאלה מי ילכוד את הערך: יצרנית הרכב, אקוסיסטם הסלולר, או מי שיבנה את השכבה המחברת—בדרך המועילה ביותר לנהג ולנוסעים.

הפוסט הרכב כחוויית שירות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דו"ח חדש שפרסם אתר המחקר הפיננסי BestBrokers מצביע על כך ששנת 2025 צפויה לשבור שיא נוסף במספר חברות הסטארטאפ הפרטיות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ומעלה – מה שמכונה "יוניקורן". עד אמצע ספטמבר כבר 63 חברות חדשות הצטרפו למועדון היוקרתי, ובקצב הנוכחי מספרן יעלה על 84, שנרשם ב־2024.

הדו"ח מתבסס על נתוני CB Insights ו־Pitchbook ומציג מגמות מרכזיות בהשקעות ההון הפרטי. סך השווי של היוניקורנים החדשים ב־2025 עומד כבר על 103.7 מיליארד דולר, כשחברת הבינה המלאכותית האמריקנית Thinking Machines Lab מובילה את הרשימה עם שווי של 12 מיליארד דולר.

בינה מלאכותית בחזית החדשנות

המגזר הבולט ביותר הוא ללא ספק הבינה המלאכותית, עם 17 חברות – 27% מכלל היוניקורנים החדשים השנה. לצד Thinking Machines Lab, ראוי לציין את Mistral מצרפת, שהשלימה גיוס של 1.7 מיליארד אירו והגיעה לשווי של 11.7 מיליארד אירו, מה שהפך אותה לחברת ה־AI המובילה באירופה. דוגמה נוספת היא Decart, חברה שהוקמה על ידי יזמים ישראלים בסן פרנסיסקו וכבר הגיעה לשווי של 3.21 מיליארד דולר.

הדו"ח מדגיש כי העניין הגלובלי ב־AI אינו מוגבל למוצרי צריכה או לצ’טבוטים, אלא כולל פיתוחים עמוקים בתחומי תוכנה ארגונית, בריאות וחינוך.

טכנולוגיה לארגונים – עמוד השדרה של העסקים

במקום השני ניצבת טכנולוגיית הארגונים (Enterprise Tech) עם 15 יוניקורנים – 23.8% מהסך. כאן בולטות חברות כמו Peregrine מארה"ב, שמפתחת פתרונות תשתית ענן והגיעה לשווי של 2.5 מיליארד דולר, ו־Supabase, המתחרה בקוד פתוח ל־Firebase, עם שווי של 2 מיליארד דולר. בקנדה, Tailscale מובילה בגזרת אבטחת הרשתות עם שווי של 1.45 מיליארד דולר.

סקטורים נוספים: פיננסים, רובוטיקה ובריאות

• פינטק: חמש חברות חדשות (7.9%). ביניהן Kalshi, בורסת חוזי אירועים רגולטורית, בשווי 2 מיליארד דולר.
• רובוטיקה: ארבע חברות (6.3%), המחלקות את ההובלה בין סין לארה"ב. The Bot Company ו־Gecko Robotics בארה"ב מול Zhiyuan Robot ו־Unitree Robotics בסין.
• בריאות: שלוש חברות (4.8%), בהובלת Neko Health משבדיה (1.8 מיליארד דולר) שמפתחת פלטפורמת סריקה רפואית מבוססת AI.
• אחרים: 19 חברות (30.2%), מתחומים מגוונים כמו פוד־טק, חלל ומחשוב קוונטי, עם פיזור רחב במדינות כמו הודו, פורטוגל וניו זילנד.

מרכזי הכובד בעולם

נכון לספטמבר 2025, ישנם 1,287 יוניקורנים פעילים בעולם. קרוב למחציתם – 714 – פועלים בארצות הברית. סין מחזיקה ב־156 חברות, הודו ב־68, ובריטניה וגרמניה עם 55 ו־33 בהתאמה.

סיליקון ואלי ממשיכה להיות בירת היוניקורנים העולמית עם 196 חברות, אחריה ניו יורק עם 124 ובייג’ינג עם 59.

שוק בשל ובוגר

אנליסטים מציינים כי לאחר בום אדיר בשנים 2021–2022, שבו נולדו מעל 500 יוניקורנים בשנה, השוק נכנס לשלב בוגר יותר. המספרים אמנם ירדו ב־2023 ל־69 בלבד, אך מאז נרשמת התאוששות מתונה ויציבה, שממשיכה להוכיח את כוחו של שוק ההון הפרטי בעיצוב הכלכלה הגלובלית.

בשורה התחתונה: מגזרי ה־AI והטכנולוגיה הארגונית מובילים את גל היוניקורנים החדש של 2025, אך לצד זאת צומחות חברות בתחומי רובוטיקה, בריאות, פינטק ואפילו חלל. התמונה שמצטיירת היא של שוק מגוון, עולמי ובוגר יותר, שבו החדשנות אינה מוגבלת לגבולות גיאוגרפיים – אלא מונעת על ידי שילוב של הון, טכנולוגיה וכישרון.

הפוסט שוק היוניקורנים 2025: הבכורה בידי בינה מלאכותית וטכנולוגיה לארגונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מה אם בינה מלאכותית לא רק הייתה אומרת מה המהלך הנכון, אלא גם הייתה מסבירה למה הוא הנכון, כאילו היה מדובר במאמן אנושי? פריצת דרך טכנולוגית שהוצגה בסוף השבוע בטורניר השחמט של אוניברסיטת אלמה מאטר, הראתה בדיוק את זאת: סוכן AI בשם ShashGuru, המשמש כשותף אסטרטגי המסוגל לנהל דיאלוג ולהפוך ניתוח מורכב ברמה של רב-אמן לשיחה נגישה וקלה להבנה.

הפרויקט הזה הוא הרבה יותר מכלי לשחמטאים. הוא מהווה הדגמה לאחד הכיוונים המעניינים ביותר בעולם ה-AI: המעבר מכלים מבוססי פקודות ל"סוכנים" (Agents) המסוגלים לשתף פעולה, להסביר את עצמם ולשמש כעוזרים אישיים בתחומים מורכבים. ShashGuru משלב בין יכולת הניתוח של מנוע שחמט (מבוסס Stockfish) לבין יכולות השיחה הטבעיות של מודל שפה (מבוסס Llama-3.1 של מטא). התוצאה היא לא רק כלי שמצביע על טעויות, אלא מאמן וירטואלי שמסייע לשחקנים להבין את ההיגיון האסטרטגי מאחורי כל מהלך.

השלב הבא באבולוציה של AI: מנתונים להבנה

"עד היום, מנועי שחמט היו כמו מחשבון-על: נותנים לך את התשובה הנכונה, אבל לא מסבירים את הדרך," מסביר אלסנדרו ליברלסו, מפתח הפרויקט. "כאן אנחנו מציגים פרדיגמה חדשה. השחקנים יכולים לשאול 'למה המהלך הזה עדיף?' או 'מה הייתה החולשה באסטרטגיה שלי?', ולקבל תשובה מנומקת בשפה טבעית. זה הופך את ה-AI מכלי חישובי לשותף ללמידה."

הטכנולוגיה אינה מיועדת רק לשחקנים מקצועיים. במהלך הטורניר, גם צופים מהקהל הרחב יכלו "לשוחח" עם ה-AI דרך אתר האינטרנט, ושאלו שאלות על המשחק בזמן אמת. בכך, הפרויקט הנגיש תחום שנחשב אליטיסטי ומדגים כיצד AI יכול לשמש כגשר להבנת נושאים מורכבים עבור הדיוטות.

הכוח לעבד מקומית: המפתח לחוויה אינטראקטיבית

אחד ההיבטים המרכזיים המאפשרים חוויה נטולת השהיות הוא היכולת להריץ את הניתוח הזה באופן מקומי על המחשב האישי, ללא תלות קבועה בענן. "כדי ששיחה עם AI תרגיש טבעית, התגובה חייבת להיות מיידית," אומר אלסנדרו פאלה, מהנדס בכיר וחוקר AI באינטל. "הודות לכוח העיבוד של מעבדי Intel Core Ultra, המצוידים ביחידות NPU, ניתן לבצע את החישובים הכבדים ישירות על המחשב של המשתמש. זוהי דוגמה מצוינת למגמת ה-AI PC, שבה יכולות בינה מלאכותית מתקדמות הופכות לזמינות אישית, מאובטחת ומהירה יותר."

הפוסט ה-AI למד לדבר שחמט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסופה של פגישה מטלטלת הסכימה אינטל להמיר סכום משמעותי לו היתה זכאית כמענק במסגרת חוק CHIPSACT בהעברת 9.9% ממניות החברה בתמורה לסכום שהיה קרוב לסכום שהיתה יכולה ללא הענקת בעלות לממשלת ארה"ב. רבים רואים בכך סימן לחולשתה של אינטל אך יש צדדים נוספים למטבע. כמה אנסליסטים לא מהססים להגדיר  את החלטתה של אינטל כתמרון חכם המשקף אסטרטגיה מחושבת של הנהגת אינטל להבטיח הון, ליישר קו עם אינטרסים לאומיים ולמצב את עצמה מחדש במרוץ העולמי של מוליכים למחצה כנגד הענקיות מהמזרח TSMC וסמסונג.

חוק ה- CHIPSACT שאושר באוגוסט 2022, נועד להחיות את ייצור השבבים באמריקה. החוק מציע שך של  52 מיליארד דולר בסובסידיות לחברות שיבנו מפעלי יצור (פאבים) על אדמת ארה"ב. רבים הניחו כי המענקים הללו יוזרמו בצורה צהירה ופשוטה לכל מי שמוכיח כי אכן בכוונתו להקים מפעל ליצור שבבים בארה"ב אך המציאות מורכבת הרבה יותר.

ממשלת ארה"ב ביקשה מכל חברה שרצתה להנות מהמענקים הנדיבים לספק לה מידע רב על כוונותיה בהקמת המפעלים וקשרה את התשלומים עם אבני דרך שיש לעמוד בהם.

אינטל, שבעבר הייתה המובילה הבלתי מעורערת בחדשנות שבבים, התמודדה לאחרונה עם עיכובים בבניית המפעל באוהיו, מועדי יעד של מוצרים שהוחמצו והפסד רבעוני היסטורי בשנת 2023. כל אלה עוררו ספקות בלב אנשי הממשל בדבר יכולתה של אינטל לעמוד בהבטחותיה.

אך כעת פני השטח התהפכו. במסגרת הסכם מתוקן, הבטיחה אינטל קבלת  5.7 מיליארד דולר באופן מיידי על ידי המרת מענקים שלא סופקו למניות וכן  3.2 מיליארד דולר נוספים שהגיעו ממשרד ההגנה, כחלק מתוכנית שמטרתה לחזק את הביטחון הלאומי באמצעות השקעה בטכנולוגיות קריטיות.

סכום הכולל בסך 8.9 מילארד דולר הוא שנתן לממשלת ארה"ב כמעט 10% ממניות החברה. חשוב לציין, כי מניות אלו אינן מעניקות זכות הצבעה ומחויבות להתיישר עם החלטות הדירקטוריון של אינטל, תוך שמירה על האוטונומיה של החברה.

מדוע המהלך של אינטל הוא חכם ולא נואש

במבט ראשון, מסירת הון עצמי בתמורה למענק עשויה להיראות כוויתור. אך הנהלת אינטל ראתה הזדמנות להפוך עיכוב בירוקרטי לניצחון אסטרטגי שמעניק לה כמה יתרונות חשובים:

1. נזילות מיידית ללא חוב: אינטל נמנעה מהנפקת אג"ח או דילול מניותיה באמצעות הנפקות ציבוריות. במקום זאת, היא קיבלה גישה למיליארדי דולרים במזומן ללא תשלומי ריבית או תנודתיות בשוק.

2. יישור אסטרטגי עם וושינגטון: על ידי קבלת פנים לממשלת ארה"ב כבעלת מניות, אינטל חיזקה את תפקידה כאבן הפינה של ריבונות הטכנולוגיה האמריקאית. יישור זה יכול לשחרר תמריצים עתידיים, חוזי הגנה ורצון טוב פוליטי.

3. שינוי תדמית: במקום להיראות כחברה הזקוקה לחילוץ, אינטל מיצבה את עצמה כשותפה פטריוטית בשיקום תשתית המוליכים למחצה של אמריקה. הנרטיב עבר מחילוץ לשיתוף פעולה נועז.

4. שליטה נשמרת: אחזקות הממשלה מגיעות ללא ייצוג דירקטוריון וללא כוח הצבעה. אינטל מקבלת את ההון והאמינות – מבלי לוותר על שליטה.

5. יתרון תחרותי חדש: מרוץ השבבים העולמי נשלט זה מכבר על ידי TSMC של טייוואן וסמסונג של דרום קוריאה, שתיהן עקפו את אינטל בייצור צמתים מתקדם. אך מתחים גיאופוליטיים ופגיעויות בשרשרת האספקה ​​חשפו סדקים בדומיננטיות שלהן.

העסקה החדשה של אינטל מעניקה לה יתרון ייחודי: אינטל נהנית כעת מגיבוי אסטרטגי ארוך טווח ועמוק מממשלת ארה"ב – דבר שמתחרותיה אינן יכולות להשתוות לו. זה לא רק מחזק את מעמדה בשווקים המקומיים אלא גם הופך אותה לשותפה מועדפת לפרויקטים בתחומי הביטחון, התעופה והחלל ותשתיות קריטיות.

הפוסט עסקת אינטל טראמפ – האם מדובר בהימור אסטרטגי או בצעד נואש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחקר עדכני מאת החוקרת סנה חאן (Modern Diplomacy) מצביע על כך שהמאבק בין ארה"ב לסין סביב השבבים חורג הרבה מעבר לשאלות כלכליות. השליטה בשרשרת הייצור הגלובלית של המוליכים למחצה הפכה לכלי מרכזי בהגדרת יחסי הכוחות ובקביעת כללי הסדר העולמי החדש.

שבבי הסיליקון, שבעבר נתפסו כרכיב סמוי המפעיל מכשירי חשמל וצריכה, הפכו בתוך שני עשורים למוקד מרכזי של יריבות גאו־אסטרטגית. כפי שמציינת חאן, "מי ששולט בשבבים – שולט בעתיד". שליטה זו כוללת השפעה על תחומים מתקדמים כגון בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, מערכות נשק מתוחכמות ושרשראות אספקה עולמיות.

ממלחמת הסחר – למלחמת טכנולוגיה

המאבק החל ב־2018, כשהממשל האמריקני האשים את סין בגניבת קניין רוחני והטיל עליה מכסים. בהמשך, העימות התרחב לתחום השבבים – נכס שמוגדר כיום לא רק כמוצר צריכה אלא כמרכיב בליבת הביטחון הלאומי. ארה"ב רואה בהתקדמותה הטכנולוגית של סין איום קיומי על מעמדה, ואילו בייג’ינג רואה בהגבלות האמריקניות ניסיון להותיר אותה בעמדת נחיתות, המשך ל"מאות שנות ההשפלה" בתולדותיה.

בלב המאבק נמצאת טאיוואן, המייצרת יותר מ־90% מהשבבים המתקדמים בעולם באמצעות חברת TSMC. מבחינת וושינגטון, אבטחת עצמאותה של טאיוואן היא ערובה להמשך השליטה האמריקנית בשרשרת האספקה. מבחינת בייג’ינג – שליטה באי היא יעד אסטרטגי לאומי, והמאבק על השבבים הופך חלק מהעימות הגאו־פוליטי המסוכן ביותר במזרח אסיה.

ארה"ב נוקטת במדיניות רבת־חזית: איסור על מכירת ציוד ליתוגרפיה לסין דרך חברת ASML ההולנדית, איסור על שיתוף פעולה עם Huawei ו־SMIC, והשקעות עצומות בתעשייה מקומית באמצעות חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), שהעמיד מעל 50 מיליארד דולר בסובסידיות. בו־בזמן, היא מגייסת את יפן, הולנד, טאיוואן ודרום קוריאה ל"ברית סיליקון" שמטרתה לצמצם את התלות בסין.

סין – השקעות עתק בדרך לעצמאות

סין מצדה משקיעה מאות מיליארדי דולרים ביוזמות כמו Made in China 2025. המדינה מגייסת חוקרים ומהנדסים מכל רחבי העולם, מפתחת מפעלי ייצור חדשים ומעניקה סובסידיות נדיבות. מטרתה המוצהרת היא להגיע לעצמאות מלאה בייצור שבבים, אך נכון לעכשיו היא נותרה תלויה בתכנון אמריקני, בציוד יפני והולנדי ובייצור בטאיוואן. חאן מתארת זאת כ"טיפוס על הר טכנולוגי בזמן שארה"ב מסירה שוב ושוב שלבים בסולם".

המאבק בין המעצמות יצר בפועל חלוקה טכנולוגית של העולם: גוש מערבי בראשות ארה"ב מול גוש בהובלת סין. מדינות רבות נאלצות לבחור צד – לעיתים בניגוד לרצונן. האיחוד האירופי, למשל, מנסה לפתח תעשיית שבבים עצמאית כדי לשמור על ריבונות טכנולוגית, אך גם הוא נגרר לעימות בין המעצמות.

לדברי חאן, זוהי מלחמה קרה חדשה: לא פצצות וטנקים, אלא שרשראות אספקה, מיקרו־מעגלים ותלות טכנולוגית. בעוד המאה ה־20 זכורה כתקופת "מלחמות הנפט", המאה ה־21 עלולה להיזכר כ"מלחמות הסיליקון".

המאמר מבוסס על ניתוח מאת Sana Khan, חוקרת לתואר MPhil ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ההגנה הלאומית באסלאמאבד, פורסם באתר Modern Diplomacy (30 באוגוסט 2025).

הפוסט מי ששולט בשבבים – שולט בעולם: המלחמה הקרה על הסיליקון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו מנסה “לשבת על שני הכיסאות”: להתרחק מסין משיקולי ביטחון וכלכלה מערבית, אך להישען עליה בקלטים חיוניים. למי שמוכן לנווט בין פוליטיקה לכלכלה — נפתחות הזדמנויות מעניינות

הקשחת המכסים בארצות הברית מול סין טרפה את הקלפים בשרשראות האספקה. חברות מערביות רבות מחפשות “גיוון סיכונים” — והודו צצה כתחליף מועדף. אלא שבשטח מתגלה פרדוקס: השאיפה ההודית לעצמאות תעשייתית עדיין נשענת, חלקית, על ציוד וחומרים שמגיעים מסין. המתח הזה יוצר כר פעולה חדש להשקעות — בשבבים, ברכיבים לרכב חשמלי ובשרשרת הערך של יסודות נדירים.

• משימת השבבים ההודית (ISM) מתוקצבת בכ-9.2 מיליארד דולר כדי למשוך יצרנים בינלאומיים. מיזם Tata–Powerchip מתכנן מפעל כ-10.96 מיליארד דולר במדינת גוג’ראט, עם יעד של כ-50 אלף פרוסות סיליקון בחודש — לב אקוסיסטם ייצור מקומי. במקביל, חלק מהציוד, החומרים והידע עדיין זורמים מסין. תוכנית התמריצים המקושרת לייצור (PLI) אמורה לצמצם תלות זו בהדרגה. כתוצאה מכך יגבר הצורך בשירותיהן של חברות שירותי תכנון שבבים וספקי ציוד ייצור ובקרה הודיים, שמשלבות זרועות עם יצרנים עולמיים, עשויות ליהנות מצמיחה מואצת.

הודו מכוונת לכך ש-30% ממכירות הרכב הפרטי יהיו חשמליות עד 2030. היצרניות המקומיות נדרשות לאבטח סוללות וגם מגנטים נדירים (למשל ניאודימיום ודיספרוזיום). הצעדים הסיניים לצמצום יצוא פגעו באספקה, ולכן הודו מרחיבה הסכמי חיפוש ורכישה עתידית עם מדינות אפריקה (כגון נמיביה ודרום אפריקה), ומקימה יכולות עיבוד מקומי — למשל באמצעות IREL בוישאקהפאטנם. השלכה למשקיעים: שחקנים שמגוונים את שרשרת האספקה (כרייה מחוץ לסין, מיחזור סוללות ומגנטים, והקמה של מתקני עיבוד בארץ) עשויים לזכות בביקוש הולך וגובר.

יסודות נדירים: הליכה על חבל דק מול בייג’ינג

לסין מעמד דומיננטי בעיבוד וזיקוק יסודות נדירים — נקודת לחץ בכל שרשרת הערך. הודו מגיבה בשני נתיבים במקביל:

1. פיתוח תעשייה מקומית לזיקוק ולייצור מגנטים, הצטרפות למסגרות שיתוף פעולה בינלאומיות (כמו שותפות לביטחון מינרלים) כדי לפזר סיכונים.

מה זה אומר למשקיעים (אופק של 3–5 שנים)

1. ציוד ושירותים לשבבים בהודו — ספקי ציוד, אינטגרציה ושירותי תכנון שמתיישרים עם פרויקטי ייצור חדשים.
2. מגווני שרשרת ה-EV — חברות שמפתחות חלופות לאספקה מסין: כרייה באפריקה, מיחזור מתקדם ועיבוד מקומי.
3. עיבוד יסודות נדירים — IREL ושחקנים פרטיים שיקדמו מפעלי זיקוק ומגנטים עשויים ליהנות מפרמיית ערך של “ייצור כחול-לבן”.

סיכונים שיש לקחת בחשבון: הסלמה גיאו־פוליטית, דחיות ברגולציה ובהשקעות הון במפעלי ייצור, תנודתיות במחירי חומרי הגלם ואי-ודאות במדיניות היצוא הסינית.

חמשת ה־מי/מה/מתי/איפה/למה (במקום “5W”)

• מה קורה? נרמול יחסי הסחר הודו–סין בצד גיוון סיכונים מערבי.
• למה זה חשוב? משום שזה משרטט מחדש את שרשראות האספקה לשבבים, לרכב חשמלי וליסודות נדירים.
• מי עשוי להרוויח? ספקי ציוד ושירותים לשבבים, מגווני שרשרת ה-EV, ומעבדי יסודות נדירים בהודו.
• מתי? חלון ההזדמנות המרכזי: 2025–2028.
• איפה? הודו (ייצור ומדיניות), אפריקה (מקורות חומרי גלם), סין (זיקוק והשפעה רגולטורית), ארה״ב (מכסים ותמריצים).

בשורה התחתונה: הודו לא מחליפה את סין — היא מפזרת תלות. מי שמוכן לחשוב לטווח בינוני, ולחבר בין שיקולים גיאו־פוליטיים לכלכלת ייצור, עשוי למצוא כאן הזדמנויות לא שגרתיות.

הפוסט נרמול הסחר הודו–סין: הזדמנויות בשבבים, ברכבים חשמליים וביסודות נדירים — תחת לחץ מכסים אמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאת: אדם שמוס, מייסד ומנכ"ל TimeVerse, מומחה ב-AI Scheduling

שיחה טלפונית עם מוקדן בשרות לקוחות נתפסת כיום כפעולה אנכרוניסטית ששמורה לקשישים מאותגרי טכנולוגיה. אנחנו נעשה כל מאמץ להמנע מהחוויה הלא נעימה שכרוכה במענה קולי שמצריך אינסוף הקשות על תפריטים, תהליך הזדהות מסורבל ורשימות המתנה ארוכות, שנמשכות לעיתים עמוק אל יום העבודה הבא. 

כל זה צפוי להשתנות. פריצות הדרך האחרונות במודלי שפה גדולים ובבינה מלאכותית הפכו את יכולות זיהוי הקול והדיבור למדויקים ונגישים. זה לא טרנד חולף, אלא תחילת מהפכת 'סוכני הקול' שתשנה את עולם שרות הלקוחות שמוכר לנו. הסוכן החדש יודע להקשיב ולדבר כמו אדם אמיתי, לקבל החלטות ולבצע משימות באופן עצמאי באינטרקציה עם מערכות אחרות. הטכנולוגיה הזו לוקחת את המילים המדוברות, עם ההקשר והניואנסים העדינים, ומגיבה עם דיבור שנשמע טבעי בזמן אמת.

רבים בודאי מגחכים בינם לבין עצמם. כולנו מכירים טעויות מביכות של AI בטקסטים, תמונות וסרטונים, שחלקם זכו לחשיפה רבה וללעג ברשתות. גם מוקדי שירות הלקוחות שהכניסו לשימוש בוטים בוסריים סיפקו לנו חוויות שליליות בתחום זה, עם לולאות אינסופיות, הפנייה למקומות לא מתאימים או סיום התקשרות בטרם קיבלנו את שרצינו. 

כל אלה הן מחלות ילדות של תחום העתיד. גם האינטרנט בשנותיו הראשונות הזדחל אט אט, המחשבים היו נתקעים והמסכים הראשונים בסלולרי לא מזכירים בשום דרך את מה שאנחנו מחזיקים כיום ביד. 

שיחה קולית עם AI מתקדם צריכה להעשות בשקיפות מלאה ללקוחות, בלי צורך לנסות להסתיר ולהתבייש. מחקרים מגלים, באופן די מפתיע, שבני אדם מרגישים פעמים רבות נוח יותר לדבר עם AI מאשר עם בן אדם. הם מרגישים פתוחים יותר, פועלים מהר יותר ולא חשים נשפטים בשל משפט לא ברור שאמרו או אי הבנה שמצריכה הסבר נוסף. גם תחושת אי הנעימות מגזילת זמנו של איש שרות נעלמת. 

את שעות העבודה המוגבלות תחליף זמינות מלאה 24 שעות ביממה, בלי סופי שבוע וחגים ובלי אתגרים של ניהול כוח אדם ועם מענה מיידי ללא צורך בהמתנה. הבינה המלאכותית אדיבה, סבלנית ואמפתית תמיד. היא לא נהיית עצבנית לפני ארוחת הצהריים או קצרת רוח לאנשים שצריכים תשומת לב וסבלנות רבה יותר. אין לה גם מנהל משמרת שמסמן שהגיע הזמן לסיים את השיחה.

ה-AI מזהה כל מילה וניואנס שאומן עליו ואינו מפספס מסרים או פרטים מסוימים בגלל לחץ או עייפות. הוא יודע לצפות את השאלה הבאה ולהציע במקרים מתאימים התייחסות גם אליה. גם סימנים של תסכול, בלבול או עצבנות של הלקוח יזוהו מיידית ויביאו לשינוי של הטון וההתייחסות בהתאם. הסוכן יכול בחלקיקי שניה למשוך את ההיסטוריה האישית של הפונה וכל מידע רלוונטי אחר משרתי החברה ולעשות בו שימוש, וכמובן ללמוד מהניסיון המצטבר ולהשתפר. תרחישים מורכבים או מקרים שבהם הלקוח ירצה בכך יועברו לטיפול אנושי. עבור החברות מדובר בחיסכון כספי עצום של יותר ממחצית מעלות שרות הלקוחות כיום.

אין למהר ולהספיד את התקשורת הכתובה בווטסאפ ובאפליקציות. כולנו התרגלנו לכתוב יותר ולדבר פחות בטלפון גם עם חברים ובני משפחה. נוח לנו פעמים רבות לבטא את עצמנו במדויק בכתב. אבל כשהילד לא מרגיש טוב ורוצים לבדוק מי הרופא הזמין הקרוב ביותר, אין הרבה סבלנות להקיש על אינספור מקשים או להתמודד עם מנועי חיפוש מורכבים. אנחנו רוצים תשובה טובה כאן ועכשיו.  

טכנולוגית עיבוד שפה טבעית קיימת כבר מספר שנים, אבל עד כה לא היתה בשלה מספיק כדי שנוכל להשתמש בה באופן מעשי בחי היום-יום. המהפכה שאנחנו חווים היא מהירה, אבל גם היא לא תקרה ביום אחד. כמו ברוב המקרים, העברית נמצאת מאחורי האנגלית מבחינת דיוק המודלים והזמינות כך שיש לצפות לפער זמנים של שנה לפחות ביכולת היישומית בשתי השפות, אבל אין לי כל ספק שהשינוי הגדול יגיע ונתרגל אליו במהירות. 

קרדיט: גילי יעקב

א

הפוסט הקאמבק הגדול של השיחה הטלפונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכוחות היסודיים שמעצבים את היקום מוסברים בעזרת מודלים תיאורטיים מורכבים. קשה ללמוד אותם. סימולציה מדויקת שלהם גדולה על יכולותיהם של מחשבי-על מסורתיים.

עכשיו מדענים מן האוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM), מאוניברסיטת פרינסטון ומ-Google Quantum AI הראו שמחשבים קוונטיים יכולים להיות כלי עוצמתי לחקירת התחום המאתגר הזה. הם מציעים חלון לדינמיקה של אבני-הבניין הבסיסיות של הטבע.

פרטי המחקר, שפורסמו בכתב העת Nature, מסמנים התקדמות חשובה במחשוב קוונטי. הצוות השתמש ישירות במחשב הקוונטי של גוגל כדי לדמות אינטראקציות יסודיות. העבודה מדגימה את הפוטנציאל של הטכנולוגיה לתגליות עתידיות. הגישה עשויה לעזור לחשוף תובנות עמוקות בפיזיקת חלקיקים, בחומר קוונטי ואף בטבע המרחב והזמן. בלב העבודה עומד היעד להבין טוב יותר את היקום ברמת היסוד, כפי שמתואר במסגרת המתמטית של תיאוריות כיול.

כיתוב תמונה: צוות החוקרים ב-TUM (משמאל): פרופ’ פרנק פולמן, תלמיד המחקר ברנהרד יובסט, פרופ’ מיכאל קנאפּ. קרדיט: TUM

בדיקת חוקי היקום במעבדה

“העבודה שלנו מראה כיצד מחשבים קוונטיים יכולים לעזור לנו לחקור את החוקים היסודיים שמנהלים את היקום,” אומר שותף-המחקר מיכאל קנאפּ, פרופסור לדינמיקה קוונטית קולקטיבית בבית-הספר למדעי הטבע של TUM. “על-ידי סימולציה של האינטראקציות האלה במעבדה נוכל לבחון תיאוריות בדרכים חדשות.”

פדרם רושאן, שותף למחקר מ-Google Quantum AI, מדגיש: “באמצעות כוחו של המעבד הקוונטי חקרנו את הדינמיקה של סוג מסוים של תיאוריית כיול, וצפינו כיצד חלקיקים ו‘מחרוזות’ בלתי-נראות המחברות ביניהם מתפתחים בזמן.”

טיילר קוקרן, המחבר הראשון ותלמיד מחקר בפרינסטון, אומר: “על-ידי כיוונון פרמטרים אפקטיביים במודל יכולנו לשלוט בתכונות המחרוזות. הן יכולות להתנודד בעוצמה, להיות כלואות בחוזקה, ואף להיקרע.” לדבריו, הנתונים מן המעבד הקוונטי חושפים התנהגויות מובהקות של מחרוזות כאלה, שלהן אנלוגים ישירים לפנומנות בפיזיקת אנרגיות-גבוהות. התוצאות מדגישות את הפוטנציאל של מחשבים קוונטיים לקדם גילוי מדעי בפיזיקה היסודית ומעבר לה.

למאמר המדעי

הפוסט מהם חוקי היקום? המחשב הקוונטי של גוגל מגלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ייצוב מצבים קוונטיים חולפים באמצעות אור

פולסי לייזר יוצרים שינויים אלקטרוניים בחומר מסוג קופראט "סולם", ויוצרים מצבים קוונטיים יציבים שנמשכים פי 1,000 מהרגיל. באמצעות פולסים מותאמים של אור וטכניקות רנטגן מתקדמות, מדענים הצליחו ליצור מצבים קוונטיים ממושכים בחומר תחמוצת נחושת – מצבים שנחשבו עד כה לבני חלוף של טריליונית שנייה בלבד.

הפריצת דרך מאפשרת לאלקטרונים לעבור מנהור ולהילכד בקונפיגורציה חדשה, וחושפת תובנות נדירות על סימטריה אלקטרונית. הממצא פותח פתח לטכנולוגיות מהפכניות כמו התקנים אופטואלקטרוניים ואחסון מידע קוונטי.

גילוי כוחות קוונטיים נסתרים באמצעות אור

חומרים מסוימים מפגינים תכונות קוונטיות יוצאות דופן שעשויות להוביל לדור הבא של טכנולוגיות – ממוליכים יעילים במיוחד ועד סוללות עוצמתיות. אך תכונות אלה נסתרות במצבם הטבעי, ויש לחשוף אותן בעדינות.

שיטה אחת כוללת חשיפה לפולסים קצרים במיוחד של אור, שמסיטים את האינטראקציות בין האטומים והאלקטרונים ומאפשרים לתכונות קוונטיות חבויות להופיע לרגע. אך מצבים אלו נעלמים כמעט מיד – בדרך כלל בתוך טריליונית שנייה – ומקשים מאוד על חקירתם או שימוש מעשי בהם.

במקרים נדירים, מצב כזה מחזיק מעט יותר זמן, אך הסיבות לכך אינן מובנות די הצורך ואין דרך ברורה לשחזר את ההשפעה.

כעת, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד וממכון פאול שרר (PSI) בשווייץ הצליחו להאריך את חיי המצב הקוונטי לכמה ננושניות – פי אלף יותר מהרגיל – על ידי כיוון מדויק של הסימטריה האלקטרונית בחומר תחמוצת נחושת. הם עשו זאת באמצעות לייזר הרנטגן החזק SwissFEL, שאיפשר גם לעורר וגם לתעד את ההתנהגות יוצאת הדופן.

סולמות קופראט: מגרש משחקים קוונטי פשוט

התרכובת שנחקרה, Sr14Cu24O41 – סולם קופראט – היא כמעט חד-ממדית, עם שתי יחידות מבניות: סולמות ושרשראות של נחושת וחמצן. המבנה הפשוט מספק פלטפורמה נוחה להבנת תופעות פיזיקליות מורכבות שמתרחשות גם במערכות תלת־ממדיות.

"החומר הזה הוא כמו זבוב הפירות שלנו – מודל אידאלי לחקר תופעות קוונטיות כלליות", אומר הפיזיקאי מתאו מיטראנו מהרווארד, שהוביל את המחקר.

טריק אלקטרוני בלי לשנות את המבנה

כדי לייצב מצב לא־שווי־משקל ממושך, אפשר ללכוד אותו ב"באר אנרגיה" שממנה קשה לו להימלט. אך הדבר עלול לגרום למעבר פאזה – שינוי במבנה המולקולרי של החומר – דבר שהחוקרים ביקשו למנוע.

"ניסינו להבין אם אפשר לייצב מצב כזה רק באמצעות מניפולציות אלקטרוניות," הסביר מיטראנו. וכך הוצע פתרון חלופי.

פיזור רנטגן לא אלסטי בתזמון קצוב (tr-RIXS)

החוקרים הפעילו את טכניקת tr-RIXS בתחנת הקצה Furka של SwissFEL, שם נחשפו התהליכים האלקטרוניים המהירים ביותר שמכתיבים את המצב המטא־יציב.

שבירת סימטריה כדי ללכוד מטען

בתרכובת זו, השרשראות טעונות במטען אלקטרוני בעוד שהסולמות כמעט ריקים. במצב שיווי־משקל, הסימטריה האלקטרונית מונעת תזוזת מטען ביניהן. פולס לייזר מדויק שובר את הסימטריה ופותח מעבר קוונטי מהשרשראות לסולמות.

"זה כמו ברז שנפתח ונסגר," אומר מיטראנו. לאחר שהפולס מסתיים, התעלה בין היחידות נסגרת, והמערכת נלכדת במצב קוונטי ממושך – דבר שמאפשר לחוקרים לחקור את תכונותיו.

תיעוד תנועת האלקטרונים

פולסי רנטגן עזים וקצרים במיוחד מ-SwissFEL תיעדו את היווצרות המצב המטא־יציב. באמצעות tr-RIXS, החוקרים צפו בהתפתחויות מגנטיות, חשמליות ואורביטליות בזמן אמת – דבר שבלתי ניתן להשגה בטכניקות אחרות.

"אנחנו יכולים להתמקד באטומים שמעורבים בקביעת תכונות החומר," מסביר אליה רצולי, ראש תחנת Furka. יכולת זו הייתה חיונית להבנת תנועת האלקטרונים שנגרמה מהאור. "ראינו את התנועה בזמנים האולטרה־מהירים שלה וגילינו את המטא־יציבות," מוסיף הפוסט־דוקטורנט הארי פאדמה.

פריצת דרך לקראת התקני קוונטום

הניסוי, הראשון בתחנת Furka, מספק תובנות חדשניות על הדינמיקה האנרגטית והתנעית של חומרים מעוררים. מאז, התחנה שודרגה לשיפור הרזולוציה של tr-RIXS, והיא מוכנה לחקור עירורים חדשים – כמו תנודות סריג.

"מטרת הניסוי הייתה להציג את סוגי המחקרים האפשריים, וכעת התחנה טובה עוד יותר", מסכם רצולי.

לעבר התקני קוונטום ואחסון מידע

המחקר מהווה קפיצת מדרגה בשליטה על חומרים קוונטיים מחוץ לשיווי משקל. הוא פותח אפשרויות ליצירת חומרים עם פונקציונליות מתכווננת, התקנים אופטואלקטרוניים מהירים במיוחד, וממירי אותות בין חשמל לאור – קריטיים לתקשורת קוונטית ומחשוב פוטוני. כמו כן, הוא מסמן דרך לאחסון נתונים לא נדיף במצבים קוונטיים שנשלטים באמצעות אור.

למאמר המדעיhttps://www.nature.com/articles/s41563-025-02254-2

הפוסט הקפאת זמן קוונטית: לייזרים מקבעים מצבים קוונטיים פי אלף יותר זמן הופיע לראשונה ב-Chiportal.