בלוגים - Chiportal https://chiportal.co.il/category/site-pages/chiportal-blogs/ The Largest tech news in Israel – Chiportal, semiconductor, artificial intelligence, Quantum computing, Automotive, microelectronics, mil tech , green technologies, Israeli high tech, IOT, 5G Mon, 03 Feb 2020 20:51:13 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.5 https://chiportal.co.il/wp-content/uploads/2019/12/cropped-chiportal-fav-1-32x32.png בלוגים - Chiportal https://chiportal.co.il/category/site-pages/chiportal-blogs/ 32 32 מיחזור יעיל ונקי של פסולת אלקטרונית https://chiportal.co.il/efficient-and-clean-recycling-of-electronic-waste-1106191/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=efficient-and-clean-recycling-of-electronic-waste-1106191 https://chiportal.co.il/efficient-and-clean-recycling-of-electronic-waste-1106191/#respond Mon, 10 Jun 2019 22:16:40 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/efficient-and-clean-recycling-of-electronic-waste-1106191/ רמת המיחזור של פסולת אלקטרונית נמוכה מאוד מהרמה הנדרשת על מנת להפחית את השפעתה על הסביבה ועל בריאות האדם, זאת לאור העובדה כי היא אינה ישימה מבחינה כלכלית. חוקרים מיפן מנסים לשנות את המצב הזה  By LuckyLouie at the English Wikipedia, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=23303848 [תרגום מאת ד"ר משה נחמני] בזמן שכמות התקני האלקטרוניקה שבעולמנו […]

הפוסט מיחזור יעיל ונקי של פסולת אלקטרונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
רמת המיחזור של פסולת אלקטרונית נמוכה מאוד מהרמה הנדרשת על מנת להפחית את השפעתה על הסביבה ועל בריאות האדם, זאת לאור העובדה כי היא אינה ישימה מבחינה כלכלית. חוקרים מיפן מנסים לשנות את המצב הזה

 By LuckyLouie at the English Wikipedia, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=23303848

[תרגום מאת ד"ר משה נחמני]

בזמן שכמות התקני האלקטרוניקה שבעולמנו הולכת וגואה, מציאת שיטות יעילות למיחזור פסולת אלקטרונית הופכת לבעיה משמעותית יותר ויותר. כמעט חמישים טון של פסולת אלקטרונית מיוצרת מדי שנה, כאשר רק עשרים אחוזים ממנה עוברים מיחזור. מרבית משמונים אחוזים הנותרים מגיעים למטמנות, שם פסולת זו עלולה להפוך לבעיה סביבתית. כיום, מיחזור של פסולת אלקטרונית כרוכה בשימוש במגרסות מכאניות ובתמיסות כימיות רעילות, שתי שיטות יקרות המצריכות גם כוח אדם מיומן, ואשר עלולות לגרום לבעיות משמעותיות מבחינת בריאות האדם והסביבה אם הן אינן מתבצעות כראוי. בעקבות מצב זה, חוקרים מאוניברסיטה ביפן מנסים לנצל את השיטה של פריקה חשמלית מתפרצת על מנת לפתח שיטת מיחזור יעילה ונקייה יותר. הספק מתפרץ (Pulsed power) הוכח כשיטה מוצלחת בעיבודם של מגוון חומרי פסולת, החל ממלט ועד מים מזוהמים.

תמונה של פריקת פלזמה בשנייה הראשונה המראה את השפעת הפריקה על שכבת המתכת (צבע כחול) ועל שכבת הפלסטיק (צבע כתום) [באדיבות Prof. Hamid Hosano].
תמונה של פריקת פלזמה בשנייה הראשונה המראה את השפעת הפריקה על שכבת המתכת (צבע כחול) ועל שכבת הפלסטיק (צבע כתום) [באדיבות Prof. Hamid Hosano].
על מנת לבחון את יכולתה של שיטה זו לשמש במיחזור של פסולת אלקטרונית, החוקרים בדקו את יעילותה בהפרדת רכיבים הנמצאים באחד מסוגי הפסולת האלקטרונית הנפוצים ביותר – תקליטורים. במחקר קודם שלהם, החוקרים הראו כי הפרדה מלאה של המתכת מהפלסטיק מתרחשת תוך שימוש בשלושים פעימות באנרגיה של 35 ג'אול לפעימה (במסגרת התעריף הנוכחי של החשמל בטוקיו, הספק זה של אנרגיה מסתכם בסכום של 0.4 ין עבור המיחזור של 100 תקליטורים).
על מנת לבחון את המנגנון של הפרדת החומרים באמצעות שיטה זו, החוקרים ביצעו אנליזות נוספות במסגרת תצפיות בפריקת הפלזמה באמצעות מצלמה מהירה במיוחד, תוך קבלת תמונות שתסייענה במדידת התנועה של המקטעים השונים. תמונות של השלב הראשוני של הפריקה החשמלית הראו שתי פליטות אור מובחנות: אור כחול-לבן (מתכת) ואור כתום (פלסטיק). פליטות אלו מצביעות על עירור אלקטרוני של אלומיניום ושל שכבת הפלסטיק המגן העליונה, בהתאמה. לאחר פיזור הפלזמה, נראו פיסות של מתכת ושל פלסטיק שנפלטו החוצה מתוך דגימת התקליטור.

תמונות התקבלו במהלך התהליך וחשפו כי גלי ההדף ההרסניים ביותר התפתחו סביב שתי האלקטרודות. הגלים יצרו לחץ של למעלה מ-3.5 MPa בסמוך לקצות האלקטרודות ומיד פחתו ללחץ הנמוך מ-0.8 MPa. "פסולת של רכיבי אלקטרוניקה מהווה את אחת מבעיות המיחזור החשובות ביותר שבפניהן אנו ניצבים ביום, זאת בשל טבעה המקיף והכולל של פסולת זו," מסביר החוקר הראשי. "המחקר שלנו מדגים את החשיבות של גלי הדף עבור קילוף והפרדה בתהליכי מיחזור של פסולת אלקטרונית. אנו מאמינים שנתוני המחקר שלנו יהיו חשובים בפיתוח של מיזמי מיחזור עתידיים". ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Waste Management .

המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הכטקסט המרכזי כשכככל הככתבה הטקסט המרכזי
של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבההטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקכסטכ המכרכזי של הכתבה הט
קסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבכה הטקסט המכרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הככתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי שקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי ש
ל הכתבה הטקסט המרכזי

של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקס
ט המרכזי של הכתבההטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט
המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה ה
טקסט המרכזי של הכתבה
הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת
בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבההטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת
בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבהבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכת בה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה הטקסט המרכזי של הכתבה

{loadposition content-related}

הפוסט מיחזור יעיל ונקי של פסולת אלקטרונית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/efficient-and-clean-recycling-of-electronic-waste-1106191/feed/ 0
רובוט בעל ׳ידיים׳ ומשקפי מציאות רבודה ישפרו את את הדיוק בניתוחי עמוד שדרה https://chiportal.co.il/new-generation-of-surgery-robot-0204191/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=new-generation-of-surgery-robot-0204191 https://chiportal.co.il/new-generation-of-surgery-robot-0204191/#respond Mon, 01 Apr 2019 22:29:40 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/new-generation-of-surgery-robot-0204191/ הרובוט, שמפותח בימים אלה באוניברסיטת NTU בנוטינגהאם, בריטניה, ישפר בעתיד הקרוב את הדיוק בקידוח בחוליות במהלך ניתוחי גב ויסייע בתיקון עיוותים בעמוד השדרה  הרובוט מנתח עמוד השדרה שפותח ב-NTU. קרדיט: NTU UNIVERSITY רובוט חדש, שמפותח בימים אלה באוניברסיטת NTU בנוטינגהאם, בריטניה, ישפר בעתיד הקרוב את הדיוק בקידוח בחוליות במהלך ניתוחי גב ויסייע בתיקון עיוותים בעמוד […]

הפוסט רובוט בעל ׳ידיים׳ ומשקפי מציאות רבודה ישפרו את את הדיוק בניתוחי עמוד שדרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
הרובוט, שמפותח בימים אלה באוניברסיטת NTU בנוטינגהאם, בריטניה, ישפר בעתיד הקרוב את הדיוק בקידוח בחוליות במהלך ניתוחי גב ויסייע בתיקון עיוותים בעמוד השדרה

 הרובוט מנתח עמוד השדרה שפותח ב-NTU. קרדיט: NTU UNIVERSITY

רובוט חדש, שמפותח בימים אלה באוניברסיטת NTU בנוטינגהאם, בריטניה, ישפר בעתיד הקרוב את הדיוק בקידוח בחוליות במהלך ניתוחי גב ויסייע בתיקון עיוותים בעמוד השדרה. הרובוט שזכה לשם Scoliobot מצוייד בשתי זרועות רובוטיות מדגם UR5 של Universal Robots ובמהלך הניתוח עושה הצוות שימוש גם במשקפיים חכמים. המפתחים מעריכים כי לא ירחק היום והמערכת תוכל לבצע ובדיוק רב בהרבה מזה של היום, מגוון ניתוחי עמוד שדרה מורכבים.

בשלב הראשון של התהליך הרפואי, עמוד השדרה של החולה נסרק כדי לאתר את מקור הבעיה ולהבין את המיקום המדוייק של העיוות שזקוק לטיפול. על פי הנתונים, המנתח מנחה את ה- Scoliobot לתנוחה המתאימה ונועל אותו במקומו – בנקודה בה צריך להתבצע הניתוח. אחת משתי הזרועות הרובוטיות, שלוקחות חלק בתהליך נצמדת לעמוד השדרה ונעה יחד עם התנועות הטבעיות של החולה, כשהיא משדרת מידע על אופי התנועה למחשב. הזרוע השנייה, נצמדת למסלול ובצורה אוטומטית מבצעת בדיוק רב את הקידוח הנדרש בחוליה המטופלת. על פי נתוני הצוות המפתח, מדובר בדיוק של 0.1 מילימטר. בסיום הקדיחה, יכול המנתח להכניס לקדחים את הברגים המתאימים ליישור החלק הפגוע.

כיום קיימות בשוק מספר מערכות נעזרות רובוט לביצוע ניתוחי עמוד שדרה, כולל זו של החברה הישראלית מזור רובוטיקס, שנרכשה לא מכבר על ידי מדטרוניק. בטכנולוגיה של מזור, חלק מהשליטה על הקדיחה נמצא עדיין בידי המנתח. לדברי פרופ׳ פיליפ ברידון, מצוות המחקר של NTU, הרובוט המנתח נמצא כיום בשלבי מחקר וניסוי כשאת הניסויים עורכים על מודלים של עמוד שדרה שהודפסו בתלת מימד. ״המודלים בתלת מימד הם העתק מושלם של עמודי השדרה האנושי והם נסרקו בחולים עם בעיות אמיתיות״, הוא אומר. ״האתגר שלנו כיום הוא לבטל לחלוטין את השיהוי בין שתי הזרועות ולהבטיח שהן במיקום אופטימלי לביצוע ניתוחי אמת״.

במהלך המחקר נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשנית נוספת: מציאות רבודה. באמצעות משקפיים חכמים וטכנולוגיית מציאות רבודה, מקבלים המנתחים פידבק ויזואלי, שמדגים לאיזה עומק בדיוק מבוצע הקידוח בעצם. ״יש לנו עוד הרבה עבודה לפנינו״, אומר פרופ׳ ברידון, שמעריך כי תוך פחות מחמש שנים תכנס המערכת לשימוש בתנאי שטח. ״לטכנולוגיות החדישות בהן אנו משתמשים יש פוטנציאל רב לצמצום הסיכונים לחולים, שכן הדיוק של המהלך הניתוחי יהיה גבוה יותר ומושלם יותר, נתון שכיום לא ניתן להשיגו באמצעות היד האנושית. המהלך שלנו הוא דוגמה מצויינת לכיצד שימוש בקובוטים (רובוטים שיתופיים) יכול ליעל ולשפר את הדרך בה יתבצעו בעתיד הלא רחוק ניתוחים מהסוג הזה״.

{loadposition content-related}

הפוסט רובוט בעל ׳ידיים׳ ומשקפי מציאות רבודה ישפרו את את הדיוק בניתוחי עמוד שדרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/new-generation-of-surgery-robot-0204191/feed/ 0
שילוב בין ננופוטוניקה ולמידה עמוקה יאיץ פיתוח מבנים ננומטרים https://chiportal.co.il/combinating-of-nanotonics-and-deep-learning-will-accelerate-the-development-of-nanometer-structures-3110184/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=combinating-of-nanotonics-and-deep-learning-will-accelerate-the-development-of-nanometer-structures-3110184 https://chiportal.co.il/combinating-of-nanotonics-and-deep-learning-will-accelerate-the-development-of-nanometer-structures-3110184/#respond Tue, 30 Oct 2018 22:40:28 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/combinating-of-nanotonics-and-deep-learning-will-accelerate-the-development-of-nanometer-structures-3110184/ השיטה שפותחה משייכת בתוך שבריר שנייה בין מבנים ננומטריים מהונדסים לתכונותיהם האופטיות הייחודיות, ויש לה יישומים רבים: החל בזיהוי וטיפול בגידולים סרטניים וכלה בניטור גזים רעילים באוויר שאנחנו נושמים "חיברנו בין שני עולמות, ננו-פוטוניקה ולמידה עמוקה, ופיתחנו שיטה חדשה בעלת פוטנציאל יישומי כמעט אינסופי בתחומים רבים," מסכם ד"ר חייים סוכובסקי מאוניברסיטת תל אביב  ננו פוטוניקה. […]

הפוסט שילוב בין ננופוטוניקה ולמידה עמוקה יאיץ פיתוח מבנים ננומטרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
השיטה שפותחה משייכת בתוך שבריר שנייה בין מבנים ננומטריים מהונדסים לתכונותיהם האופטיות הייחודיות, ויש לה יישומים רבים: החל בזיהוי וטיפול בגידולים סרטניים וכלה בניטור גזים רעילים באוויר שאנחנו נושמים "חיברנו בין שני עולמות, ננו-פוטוניקה ולמידה עמוקה, ופיתחנו שיטה חדשה בעלת פוטנציאל יישומי כמעט אינסופי בתחומים רבים," מסכם ד"ר חייים סוכובסקי מאוניברסיטת תל אביב

 ננו פוטוניקה. מתוך ויקיפדיה

שיתוף פעולה בינתחומי פורץ דרך באוניברסיטת תל אביב, בין חוקרים בבית הספר לפיסיקה בהובלת ד"ר חיים סוכובסקי ובבית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק בהובלת פרופ' ליאור וולף, איפשר פיתוח של שיטה חדשנית, מדויקת ומהירה במיוחד לזיהוי תכונות אופטיות של מבנים ננומטריים. לדברי החוקרים יש לטכנולוגיה החדשה פוטנציאל יישומי עצום ומגוון ביותר – החל מנשאי תרופות לגידולים סרטניים, דרך תאי שמש וניטור סביבתי, ועד לאיתור יעיל ומהיר של שבבים פגומים בתעשיית האלקטרוניקה.

עוד השתתפו במחקר: ד"ר מיכאל מרג’ן, אחיה נגלר ואורי אריאלי מבית הספר לפיסיקה ואיציק מלכיאל מבית הספר למדעי המחשב. המאמר התפרסם בספטמבר 2018 בכתב העת Light: Science & Applicationsמקבוצת Nature.

"ננו-פוטוניקה עוסקת באינטראקציה של אור עם מבנים זעירים ברמה הננומטרית, כאשר החלקיק עצמו עשוי להיות קטן מאורך הגל של האור," מסביר ד"ר סוכובסקי. "לחלקיקים אלה, שאנו מהנדסים במעבדה, יש במקרים רבים תכונות אופטיות חדשות, שונות מתכונותיהם של אותם חומרים כפי שאנו מכירים אותם בטבע. חומרים מהונדסים כאלה מכונים מטא-חומרים. לדוגמה, חלקיקי זהב או כסף יכולים לקבל צבע אחר, כמו אדום או כחול. מסתבר שעובדה זו נוצלה כבר לפני מאות שנים על ידי אמנים שיצרו את חלונות הוויטראז' הצבעוניים בכנסיות ברחבי אירופה: הם נהגו לערבב אבקת כסף בזכוכית מומסת, וכך השיגו את הצבעים המרהיבים. מובן שהם לא הבינו אז את ההיבט המדעי של הפעולה, אשר פוענח רק לפני כ-20 שנה."

החוקרים במעבדה לננו-פוטוניקה של ד"ר סוכובסקי מהנדסים מבנים ננומטריים כדי להשיג תכונות רצויות שהוגדרו מראש. אחת התופעות המסקרנות שניתן ליצור בדרך זו היא 'גלימת היעלמות', שמעלימה לגמרי את המבנה… עם זאת, כפי שמסביר ד"ר מרג’ן, "מלאכת ההינדוס הייתה עד היום מלאכה 'סיזיפית' של ניסוי וטעייה ידניים, שאורכת שבועיים במקרה הטוב. חיפשנו דרכים לזרז את התהליך כדי שהטכנולוגיה תהיה ידידותית וזמינה יותר, הן למטרות מחקר והן ליישומים בתחומים מגוונים." מפגש פורה בין הפיסיקאים לבין אנשי מדעי המחשב המתמחים בלמידה עמוקה הוביל לפריצת הדרך המיוחלת.

"למידה עמוקה (Deep Learning) היא תחום של למידת מכונה (Machine Learning), שנמצא היום בהתפתחות מואצת," מסביר פרופ' וולף. "מדובר ברשתות נוירונים מלאכותיות בעלות מספר רב של שכבות אשר מסוגלות ללמוד בצורה יעילה מכמות גדולה מאוד של נתונים, ולהכליל לדוגמאות חדשות ששונות בצורה מהותית מהדוגמאות שנראו בזמן האימון. התחום של אינטיליגנציה מלאכותית נהנה

זיהוי תמונה
מפריחה מחודשת בשנים האחרונות בזכות התפתחות הלמידה העמוקה ותחומים כגון זיהוי תמונה, זיהוי דיבור, תרגום אוטומטי, וכד' מפותחים היום הרבה יותר מאשר היו רק לפני מספר שנים. סטודנט הכיר ביני לבין ד"ר סוכובסקי, וכמעט מייד יצאנו לבדוק את ההשערה שבאמצעות למידה עמוקה נוכל לתכנן ביעילות ננו-חלקיקים ולצפות את תכונותיהם האופטיות הייחודיות."

כדי ללמד את הרשת לבצע את הזיהוי המבוקש הזינו החוקרים לתוכה נתונים על 15,000 מבנים גיאומטריים זעירים מוכרים ותכונותיהם האופטיות. הרשת למדה לשייך בין המבנה הגיאומטרי לתכונות, והתוצאות מבטיחות ביותר: במקום עבודה ידנית ממושכת מתקבלת מהמחשב תשובה מדויקת בתוך מאית השנייה! יתרה מכך, השיטה החדשה פועלת היטב בשני הכיוונים: אם מציגים למחשב רשימת תכונות אופטיות הוא מתאר מיד את המבנה הזעיר שיספק את התכונות הללו; ואם, לחלופין, מציגים לו מבנה קיים, הוא מפענח מיד את תכונותיו.

"חיברנו בין שני עולמות, ננו-פוטוניקה ולמידה עמוקה, ופיתחנו שיטה חדשה בעלת פוטנציאל יישומי כמעט אינסופי בתחומים רבים," מסכם ד"ר סוכובסקי. "חוקרי סרטן, לדוגמה, יוכלו לתכנן באמצעותה נשאי תרופות זעירים שיזהו במדויק תאים סרטניים בגוף, על פי תכונותיהם האופטיות הייחודיות; בתעשיית האלקטרוניקה ניתן יהיה לאתר פגמים בשבבים אלקטרוניים – על ידי העברת קרן אור דרך השבבים וזיהוי תכונותיו האופטיות של שבב תקין מול חריגות; בתחום האנרגיה נוכל לתכנן תאי שמש ולשפר משמעותית את קליטת האנרגיה הסולרית; וחיישנים מבוססי ננו-חלקיקים מהונדסים, שיותאמו במדויק למולקולות שונות, יוכלו לבצע ניטור סביבתי של גזים רעילים ומולקולות מים באטמוספירה, לגלות מולקולות ביולוגיות, ועוד. ואנחנו מאמינים שזוהי רק ההתחלה…"

{loadposition content-related}

הפוסט שילוב בין ננופוטוניקה ולמידה עמוקה יאיץ פיתוח מבנים ננומטרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/combinating-of-nanotonics-and-deep-learning-will-accelerate-the-development-of-nanometer-structures-3110184/feed/ 0
בנג'מין חדד, אקסנצ'ר: אנו הולכים לקראת עתיד של שיתוף פעולה בין אדם ומכונה https://chiportal.co.il/accenture-trends-3104187/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=accenture-trends-3104187 https://chiportal.co.il/accenture-trends-3104187/#respond Sun, 29 Apr 2018 22:57:01 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/accenture-trends-3104187/ בנג'מין חדד, מנהל מחקר טכנולוגי ב- Accenture, נתן סקירה של הטרנדים הטכנולוגים החמים. "בעידן אותו אנו מכנים Citizen AI אנשים יתנהגו בצורה אחראית יותר וישימו גבולות לבינה המלאכותית. אנשים יחתרו לשיתוף פעולה עם ה- AI, כפי שהוכח במחקר שנערך בהווארד, כאשר שילוב בין בינה מלאכותית לגורם אנושי הוביל לשיפור ניכר באחוז הטעות באבחון של סרטן, […]

הפוסט בנג'מין חדד, אקסנצ'ר: אנו הולכים לקראת עתיד של שיתוף פעולה בין אדם ומכונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
בנג'מין חדד, מנהל מחקר טכנולוגי ב- Accenture, נתן סקירה של הטרנדים הטכנולוגים החמים. "בעידן אותו אנו מכנים Citizen AI אנשים יתנהגו בצורה אחראית יותר וישימו גבולות לבינה המלאכותית. אנשים יחתרו לשיתוף פעולה עם ה- AI, כפי שהוכח במחקר שנערך בהווארד, כאשר שילוב בין בינה מלאכותית לגורם אנושי הוביל לשיפור ניכר באחוז הטעות באבחון של סרטן, בהשוואה לכל גורם בנפרד: המכונה ובן אנוש."

 

בכנס לקוחות אינטימי שערכה Accenture, חברת הייעוץ הגדולה בעולם, בגלריית דובנוב בתל אביב, בנושא טרנדים טכנולוגים ודיגיטליים, השתתפו כ- 100 מנהלים בכירים בתחומי ה- IT, דיגיטל, פיתוח, אסטרטגיה וחדשנות. אלה הגיעו מן המגזר הבנקאי, ביטוח, אשראי, הייטק, קמעונאי ועוד. פתח את היום אופיר גולמבק, מנהל מגזר הבנקאות ב- Accenture ישראל וסיפר כי בעיניו מה שמייחד את המחקרים של Accenture השנה זו הפרספקטיבה הרחבה, הנובעת מעבודה במגוון רחב של תעשיות, עם החברות המובילות בעולם. "הפרסומים האלה לא נולדו בחדר סגור אלא כתוצאה מדיאלוג פורה עם אלפי הלקוחות שלנו" אמר.

בנג'מין חדד, מנהל מחקר טכנולוגי ב- Accenture, נתן סקירה של הטרנדים הטכנולוגים החמים. "בעידן אותו אנו מכנים Citizen AI אנשים יתנהגו בצורה אחראית יותר וישימו גבולות לבינה המלאכותית. אנשים יחתרו לשיתוף פעולה עם ה- AI, כפי שהוכח במחקר שנערך בהווארד, כאשר שילוב בין בינה מלאכותית לגורם אנושי הוביל לשיפור ניכר באחוז הטעות באבחון של סרטן, בהשוואה לכל גורם בנפרד: המכונה ובן אנוש."

"טכנולוגית VR, המשנה את הדרך בה אנו חושבים ומעבדים מידע, תאפשר לנו, להיכנס לאיקאה, להרכיב משקפי VR ולראות כיצד הספה המופיעה בתצוגה משתלבת עם הסלון שלנו בבית. בוולמארט יתנו את משקפי ה- VR דווקא לעובדים, בשעה שיתכננו את יום העבודה שלהם, במיוחד לקראת ימי קניות עמוסים במיוחד, כמו בלק פריידי."

"חווית האונליין והאופליין הופכות למקשה אחת" המשיך אותו אלסנדרו גטי, מוביל תכנון עסקי ב- Accenture. "ראו למשל את Amazon Go, חנויות אליהן נכנס הלקוח, בוחר מוצרים ויוצא, מבלי לעבור בקופה, ובאמצעות חיוב אוטומטי של הארנק הדיגיטלי. או לחילופין, רשת בתי הקפה TAO, של עליבאבא, בלתי מאוישים, ומצוידים בטכנולוגית זיהוי פנים וארנק דיגיטלי."
עוד סיפר גטי כי הלקוחות מעדיפים היום לשוחח עם אלקסה על פני שיחה ישירה עם המותג. "20% מהאנשים המחזיקים באלקסה בקשו ממנה להוסיף מוצר לרשימת הקניות שלהם באמזון, ו- 20% בקשו ממנה לבצע קניה עבורם."

לואיס וילה, מנהל אסטרטגיה ב- Accenture סיפר כי בסין, רופא שיניים רובוטי ביצע בהצלחה השתלה כירורגית ראשונה אצל פציינט, תוך שימוש בשיניים שהודפסו במדפסת תלת-מימד.
עוד סיפר וילה על פרויקט ID2020, עליו שוקדת Accenture עם מיקרוסופט וחברות נוספות, במטרה לפתח שיטה גלובלית ליצירת מספר זהות, תוך שימוש בטכנולוגית בלוקצ'יין. "יש היום בעולם 1.1 מיליארד אנשים מחוסרי זהות, כמו פליטים למשל, אשר מערכת כזאת יכולה להעניק להם זהות חוקית וקבועה."

לסיכום אמר וילה כי ארגונים צריכים לגבש אג'נדה אתית ולחשוף אותה לעולם באופן פרואקטיבי, זאת במטרה להשיב את אמון הציבור שנמצא במגמת ירידה. "כך לדוגמא" סיפר "חברת טסלה תרמה פאנלים סולרים נטענים כדי לסייע לפועלים שעבדו יום ולילה בחידוש התשתיות בפורטו ריקו, לאחר סופת ההוריקן 'מריה'. ואילו איקאה התחייבה להעסיק פליטים במרכזי הייצור שלה בירדן, זאת כחלק מתוכנית כלל עולמית לספק עבודה ל- 200,000 אנשים מרי גורל."
המפגש המפרה נחתם בבראנץ' איכותי ולמשתתפים נותר עוד מספיק זמן לחזור למשרד ואל שולחן העבודה, בתקווה, עם כמה רעיונות חדשים בראש.

{loadposition content-related}

הפוסט בנג'מין חדד, אקסנצ'ר: אנו הולכים לקראת עתיד של שיתוף פעולה בין אדם ומכונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/accenture-trends-3104187/feed/ 0
סוללה ניידת לטעינת רכבים חשמליים https://chiportal.co.il/mobile-baterry-for-charging-electric-veicle-2507174/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=mobile-baterry-for-charging-electric-veicle-2507174 https://chiportal.co.il/mobile-baterry-for-charging-electric-veicle-2507174/#respond Mon, 24 Jul 2017 22:35:46 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/mobile-baterry-for-charging-electric-veicle-2507174/ הסטרטאפ הגרמני BVB מפתח פתרון לבעיית הטווח של רכבים חשמליים באמצעות פלטפורמת 3DEXPERIENCE * "יצרנו מודולים שונים של הסוללה באופן נפרד וחיברנו אותם ביחד כמו מערכת לגו"   הסטרטאפ הגרמני, BVB Innovate, מפתח סוללה ניידת לטעינת רכבים חשמליים. את הסוללה, המועמסת על נגרר, ניתן למקם בקלות בנקודות אסטרטגיות לאורך כבישים ובאתרים חיוניים, והיא אף מאפשרת לבצע טעינה תוך […]

הפוסט סוללה ניידת לטעינת רכבים חשמליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
הסטרטאפ הגרמני BVB מפתח פתרון לבעיית הטווח של רכבים חשמליים באמצעות פלטפורמת 3DEXPERIENCE * "יצרנו מודולים שונים של הסוללה באופן נפרד וחיברנו אותם ביחד כמו מערכת לגו"

 

הסטרטאפ הגרמני, BVB Innovate, מפתח סוללה ניידת לטעינת רכבים חשמליים. את הסוללה, המועמסת על נגרר, ניתן למקם בקלות בנקודות אסטרטגיות לאורך כבישים ובאתרים חיוניים, והיא אף מאפשרת לבצע טעינה תוך כדי נסיעה. לצורך תכנון המוצר , בחר BVB בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס, ובפתרון הייעודי לתעשייה Mobility Accelerator בענן. הפתרון של דאסו סיסטמס מאפשר לחברה לשתף פעולה בענן עם מעצבים ויצרנים חיצוניים, לרכז את כל הנתונים והידע במקום אחד לצורך שימוש חוזר, ולבצע אנליזה ובחינה וירטואלית של התכנון החדשני.

החזון של ד"ר מנפרד באומרטנר, מייסד BVB, שחשב על רעיון הסוללה הניידת לפני 10 שנים, הוא שכולם יחוו את ההנאה של נהיגה במכונית חשמלית, ללא חשש להישאר עם בטרייה ריקה באמצע כביש מהיר ללא תחנת טעינה.
"ב- BVB אנו אוהבים ניידות חופשית", הוא אומר. "הסוללה הניידת שלנו, ה- Mobat, מועמסת על נגרר ויכולה להיות ממוקמת בכל מקום בו אתה מחנה, או להתחבר למכונית כדי לטעון את הסוללה בזמן שאתה נוהג כדי להאריך את טווח הנסיעה", מסביר באומגרטנר. "מכוניות חשמליות מסוימות יכולות לנסוע 200 עד 300 קילומטרים אבל הן יקרות, ודורשות תחנות לסופר-טעינה כדי לטעון את הסוללות שלהן. עם Mobat, אתה יכול לטעון את המכונית בכל מקום ב- 15 דקות עד שעה, תלוי ביצרן, וללא צורך בתשתית טעינה יקרה".

האתגר העסקי המרכזי של הסטרטאפ הקטן היה לפתח תפיסה חדשה לחלוטין של ניידות אלקטרונית. ב- BVB מאמינים כי עם מוצר אופנתי, עמיד ומאובטח, הם יכולים להגיע ליעד הזה. לצורך תכנון המוצר BVB בחרה בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס והפתרון הייעודי לתעשייה Mobility Accelerator בענן.
שיקול מרכזי בבחירת 3DEXPERIENCE בענן היה ש"טכנולוגיות התכנון והעיצוב של דאסו סיסטמס משמשות רבים מהשותפים שלנו בתעשיית הרכב, דבר שמקל עלינו להחליף מידע ולשתף איתם פעולה", אמר באומגרטנר. "רצינו להבטיח כי גורמים שונים העובדים על פרויקט זה יוכלו לעבוד בצורה חלקה והענן הוא אידיאלי לשם כך. יותר מכך, אנו לא צריכים לדאוג לגבי הקמת תשתית IT ייעודית שתגזול זמן ותהיה יקרה לניהול".

כך לדוגמא, החברה חברה למעצב איטלקי בבית הספר לעיצוב במילאנו, אשר פיתוח עבורה את העיצוב המעוגל הייחודי של ה- Mobat.

"בעוד טעינה מהירה היא דרישה ברורה, גם עיצוב נאה הוא מרכיב חשוב", אומר באומגרטנר. "הסוללה הניידת, אשר תשווק החל מ- 2018, זמינה למעשה להזמנה מוקדמת באתר החברה, והמשוב שאנו מקבלים מלקוחות הוא חיובי מאוד. הם אוהבים את האסתטיקה ואת הרעיון".

שיתוף הפעולה בענן מייעל את העבודה גם מול היצרנים: "אנו כרגע מחליפים קבצי STEP עם היצרן, אבל רואים בפלטפורמת 3DEXPERIENCE כהזדמנות לייעל את חילופי הנתונים על בסיס גישה מבוססת תפקיד לענן שלנו. אם הם יכולים לגשת לסביבה שלנו, הם יכולים להשתתף בתהליך התכנון ולתקשר עמנו לגבי מגבלות ייצור, כך שהמעצבים שלנו יקחו בחשבון את המגבלות כבר מההתחלה. התוצאה תהיה תהליך זורם יותר וייצור מוצלח בפעם הראשונה", אומר באומגרטנר.

"בטיחות, גם היא נמצאת במוקד", אמר באומגרטנר. "מכיוון שיש לך חפץ עם מתח גבוה שנגרר על ידי מכונית ב- 120 קמ"ש, הוא נתון רעידות, תנאי מזג אוויר קיצוניים וחשיפה לתאונות. בעוד אנו משתמשים בסוללת ליתיום סטנדרטית, כמו זו המשמשת את טסלה או BMW i3, אנו מתכננים אותה בדרך חדשה לחלוטין, כך שהיא מספקת טעינה מהירה ויכולה לעמוד בטמפרטורות קיצוניות מערב הסעודית ועד נורווגיה. המוצר שלנו הוא קומפקטי מאוד, וכל מילימטר בו מנוצל".

החומרה של Mobat חייבת לעמוד בתקינה ולהיבחן באופן יסודי לפני שהיא יוצאת לשוק. "באמצעות הפעלת פלטפורמה המשלבת את כל הנתונים שלנו, מתאפשר לנו להציג למפקחים את השלבים השונים של תהליכי התכנון ואת העמידה שלנו בתקנות בטיחות".

באמצעות מאפייני הסימולציה והאנליזה של פלטפורמת 3DEXPERIENCE, BVB תוכל לבחון באופן וירטואלי את התכנון שלה, ולבצע אופטימיזציה מתמשכת. אחד מהתחומים שהחברה בוחנת כיום הוא לבחון ניהול תרמי ותהליכי קירור, כדי ללמוד האם הסוללה מתקררת מספיק בזמן הטעינה".

BVB משתמשת באפליקציית CATIA כדי לתכנן את הסוללה מקצה לקצה: "יצרנו מודולים שונים של הסוללה באופן נפרד וחיברנו אותם ביחד כמו מערכת לגו, בהתאם למאפייני הסוללה, כגון עוצמת הסוללה, מהירות הטעינה או האם ה- Mobat דורש טעינה בזמן נהיגה".

{loadposition content-related}

הפוסט סוללה ניידת לטעינת רכבים חשמליים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/mobile-baterry-for-charging-electric-veicle-2507174/feed/ 0
חיידקים רובוטים שחיינים יכולים לחסל חיידקים מסוכננים אמיתיים במי השתיה https://chiportal.co.il/swimming-microbots-can-remove-pathogenic-bacteria-from-water-1107171/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=swimming-microbots-can-remove-pathogenic-bacteria-from-water-1107171 https://chiportal.co.il/swimming-microbots-can-remove-pathogenic-bacteria-from-water-1107171/#respond Mon, 10 Jul 2017 22:15:05 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/swimming-microbots-can-remove-pathogenic-bacteria-from-water-1107171/ הצוות עיצב חלקיקים כדוריים "דו-פרצופים" לביצוע המשימה. צד אחד של הרובוטים עשוי ממגנזיום אשר במגע עם מים הוא יוצר בועות שיאפשרו להניע את החיידק הרובוטי. צדו האחר של הרובוט עשוי לסירוגין משכבות ברזל וזהב שמעליהן חלקיקי כסף. החיידקים נדבקים לזהב ומחוסלים על ידי הכסף. הברזל נועד למשוך אותם החוצה בתום פעולתם באמצעות מגנט  רובוטים זעירים […]

הפוסט חיידקים רובוטים שחיינים יכולים לחסל חיידקים מסוכננים אמיתיים במי השתיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
הצוות עיצב חלקיקים כדוריים "דו-פרצופים" לביצוע המשימה. צד אחד של הרובוטים עשוי ממגנזיום אשר במגע עם מים הוא יוצר בועות שיאפשרו להניע את החיידק הרובוטי. צדו האחר של הרובוט עשוי לסירוגין משכבות ברזל וזהב שמעליהן חלקיקי כסף. החיידקים נדבקים לזהב ומחוסלים על ידי הכסף. הברזל נועד למשוך אותם החוצה בתום פעולתם באמצעות מגנט

 רובוטים זעירים בעלי יכולת הנעה עצמית הורגים חיידקים ויכולים לעזור להפוך את המים ראויים לשתייה. איור: האגודה האמריקנית לכימיה

היעדר מים נקיים באזורים רבים ברחבי העולם היא בעיה מתמשכת בבריאות הציבור. יום אחד יוכלו רובוטים זעירים לעזור לטפל בבעיה זו על ידי ניקוי מים מזוהמים מחיידקים הגורמים למחלות. מדענים ממכון מקס פלנק למערכות נבונות בגרמניה (Max-Planck Institute for Intelligent Systems) מדווחים על התפתחות חדשה לקראת יעד זה בכתב העת ACS Applied Materials & Interfaces.

החיידקים הפתוגנים פיתחו עמידות בפני חומרי חיטוי וגם אנטיביוטיקה הנמצאים בשימוש על ידי בני אדם. שתיית מים מזוהמים בחיידקים פתוגנים עלולה לגרום למחלות קשות, אשר באזורים בעלי שירותים רפואיים דלילים עלולה לסכן חיים ללא טיפול נאות. מים יכולים להיות מחטאים עם כלור או אמצעי חיטוי אחרים, אבל יש כמה חיידקים ומיקרואורגניזמים עמידים במיוחד שקשה להסיר. טיפול במים בשילוב של חומרי חיטוי יכול לעזור אבל הם נשארים במים, ותוצרי הלוואי שלהם יכולים להזיק לבריאות בני האדם.

כדי לענות על האתגר של טיהור מים מזוהמים עם חיידקי E.coli, צוות המחקר יצר מה שהם מכנים "חיידקים רובוטיים (microbots) מסוג יאנוס," כדי לאסוף ולהרוג חיידקי E. coli כאשר הם שוחים במים המזוהמים.

"יאנוס" הוא אל מן המיתולוגיה הרומית המזוהה עם הזמן, ההתחלות והסיומים. יאנוס תמיד מתואר כבעל שני פרצופים. הגדרה מקורית זו של היותו "דו-פרצופי", מתארת במדויק את החיידק הרובוטי. פני השטח שלו עגולים והוא מחולק לשני חלקים, כאשר כל מחצית עשויה מחלקים שונים כדי לאפשר לרובוט לבצע את התפקידים השונים שלו.

הצוות עיצב חלקיקים כדוריים "דו-פרצופים" לביצוע המשימה. צד אחד של הרובוטים עשוי ממגנזיום אשר במגע עם מים הוא יוצר בועות שיאפשרו להניע את החיידק הרובוטי. צדו האחר של הרובוט עשוי לסירוגין משכבות ברזל וזהב שמעליהן חלקיקי כסף. החיידקים נדבקים לזהב ומחוסלים על ידי הכסף. בדיקות מעבדה הראו כי חלקיקים יכולים שנעו במים במשך 15 עד 20 דקות לכדו יותר מ -80 אחוזים מחיידקי E. coli שהוחדרו למים בריכוז גבוה. לאחר מכן, בזכות התכונות המגנטיות של הברזל הרובוטים החיידקים מוצאים מהמים בלי להשאיר מאחוריהם כל פסולת מזיקה.

{loadposition content-related}

הפוסט חיידקים רובוטים שחיינים יכולים לחסל חיידקים מסוכננים אמיתיים במי השתיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/swimming-microbots-can-remove-pathogenic-bacteria-from-water-1107171/feed/ 0
מחקר: הרכב האוטונומי יציל חייהם של יותר מחצי מיליארד בני אדם בעשור https://chiportal.co.il/aoutonomous-car-will-save-millions-of-lives-0606179/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=aoutonomous-car-will-save-millions-of-lives-0606179 https://chiportal.co.il/aoutonomous-car-will-save-millions-of-lives-0606179/#respond Mon, 05 Jun 2017 22:54:20 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/aoutonomous-car-will-save-millions-of-lives-0606179/ כך עולה ממחקר של חברת Strategy Analytics שהוזמן על ידי אינטל. עוד ממצאים מהמחקר: כלי רכב ללא נהג צפויים לפנות יותר מ-250 מיליון שעות מדי שנה, שירותי ניוד לעסקים ולצרכנים פרטיים יכניסו כ-6.7 טריליון דולרים   על פי הערכה שמרנית ניתן יהיה להציל את חייהם של 585,000 בני אדם בעשר שנים, הודות לנהיגה אוטונומית. הצמצום […]

הפוסט מחקר: הרכב האוטונומי יציל חייהם של יותר מחצי מיליארד בני אדם בעשור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
כך עולה ממחקר של חברת Strategy Analytics שהוזמן על ידי אינטל. עוד ממצאים מהמחקר: כלי רכב ללא נהג צפויים לפנות יותר מ-250 מיליון שעות מדי שנה, שירותי ניוד לעסקים ולצרכנים פרטיים יכניסו כ-6.7 טריליון דולרים

 

על פי הערכה שמרנית ניתן יהיה להציל את חייהם של 585,000 בני אדם בעשר שנים, הודות לנהיגה אוטונומית. הצמצום בעלויות הנובעות מתאונות דרכים צפוי להסתכם ביותר מ-234 מיליארד דולר. כך עולה בין היתר מממצאי מחקר שביצעה חברת Strategy Analytics בהזמנת אינטל.

המחקר החדש צופה כי כלי רכב ללא נהג צפויים לפנות יותר מ-250 מיליון שעות מדי שנה שהוקדשו בעבר לנסיעה לעבודה בערים העמוסות בעולם. הזמן והידיים הפנויות יתורגמו לפעילויות מגוונות ויניעו ענפים כלכליים חדשים.

השימוש העסקי בשירותי ניוד, על פי Strategy Analytics, צפוי להניב הכנסות של 3 טריליון דולר, שהם 43% מסך כלכלת הנוסעים. השימוש הצרכני באותם שירותים יהווה 55% מהשוק, כ-3.7 טריליון דולרים. הכנסות של 200 מיליארד דולר צפויות לנבוע מהשימוש הצרכני הגדל ביישומים ושירותים חדשניים, שיפותחו במקביל להתפתחות והשתרשות השימוש בכלי רכב ללא נהג.

"הטכנולוגיה האוטונומית תניע שינוי במגוון תעשיות ותיצור נוף חדש שניצניו הראשונים יופיעו במגזר המסחר בין עסקים (B2B)", הסביר הארווי כהן, שותף לכתיבת המחקר ונשיא Strategy Analytics. "הופעתם של כלי רכב ללא נהג תתחיל בשווקים המפותחים ותמציא מחדש את ענפי שיגור החבילות והתחבורה למרחקים ארוכים. היא תקל על המחסור בנהגים ברחבי העולם ובשלבים הראשונים תהיה אחראית לשני שליש מההכנסות החזויות". חברת המחקר ממשיכה ומציינת שמסחור של כלי רכב אוטונומיים יצבור תאוצה עד 2040 וצפוי להניב חלק גדל והולך מהערך החזוי תוך שהוא מבשר את השקתם של שירותים מותאמים אישית ומידיים.

חוץ ממהפך תחבורתי, המחקר חוזה מהפכה של ממש בכל הקשור לדפוסי צריכת הבידור, הנופש, הטיפוח והתיירות שלנו. באינטל צופים כי המכוניות יהפכו ל"תאי חוויות ניידים". יהיו סלוני יופי על גלגלים, כלי רכב עם שולחנות עם מסכי מגע שיאפשרו שיתוף פעולה מרחוק, ייערכו סעודות משותפות תוך כדי נסיעה, מכירה מרחוק, יוקמו קליניקות רפואיות ניידות ותאי טיפולים ואפילו מלונות ניידים, המורכבים מ"להקות של מכוניות אוטונומיות" (Platooning).

מפיקי מדיה ותכנים יפתחו פורמטי תוכן חדשים שיתאימו לזמני נסיעה קצרים וארוכים. הפרסום מבוסס המיקום יהפוך לרלוונטי מתמיד ככל שמפרסמים ומשרדי פרסום יידרשו לנצל אפשרויות חדשות במרחב הפרסום ותכניו. מעסיקים, מבני משרדים, מגדלי מגורים, קמפוסים אוניברסיטאיים ומרכזי דיור יציעו שירותי ניוד כערך מוסף, בניסיון לייחד את עצמם מהמתחרים או כחלק מחבילות תגמול.

"באופן שניתן להשוואה למרוץ החלל של שנות ה-60 במאה ה-20, ההכרזה של היום היא קריאת השכמה לעולם לתת את דעתו על האתגר", אמר גרג לינדזי, אורבניסט ועתידן ניידות. "עתיד הניידות, ההתקדמות הכלכלית והיווצרותן של הזדמנויות צמיחה חדשות כגון כלכלת הנוסעים מחייבים דיאלוג מתמשך. אני נרגש לשתף פעולה עם אינטל בהפצת הדיון הזה ובבחינת פתרונות מנקות המבט של התעשיות המגוונות שיעצבו את עתידנו – החל מיצרני רכב ומשקיעים וכלה בקובעי מדיניות וחברות הזנק".

"חברות צריכות להתחיל לתכנן כבר עכשיו את על האסטרטגיה שלהן לעידן המכוניות האוטונומיות", אמר מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ'. "עד לפני פחות מעשר שנים, איש לא דיבר על הפוטנציאל של האפליקציות הניידות או של כלכלת השיתוף משום שאיש לא חזה מה עומד להתרחש. זו הסיבה שאנו מתחילים כבר עכשיו לדבר על כלכלת הנוסעים החדשה, במטרה להפנות את תשומת לבם של בני אדם להזדמנויות החדשות שייווצרו כאשר מכוניות יהפכו להתקני הנתונים הניידים החזקים ביותר שבהם נשתמש מהרגע שאנשים יהפכו מנהגים לנוסעים".

קישור למחקר המלא.

{loadposition content-related}

הפוסט מחקר: הרכב האוטונומי יציל חייהם של יותר מחצי מיליארד בני אדם בעשור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/aoutonomous-car-will-save-millions-of-lives-0606179/feed/ 0
במחקר שנערך בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הושג שיפור דרמטי ביעילותם של תאים פוטו-וולטאיים https://chiportal.co.il/better-photovotaic-cell-1511169/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=better-photovotaic-cell-1511169 https://chiportal.co.il/better-photovotaic-cell-1511169/#respond Tue, 15 Nov 2016 09:06:14 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/better-photovotaic-cell-1511169/ השיטה שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על תהליך ביניים המתווך בין אור השמש לתא הפוטו-וולטאי ולמעשה ממיר את קרינת השמש לאור בספקטרום "אידיאלי" המאיר את תא השמש ומאפשר נצילות המרה גבוהה יותר     חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה העתידה לשפר משמעותית את נצילותם של תאים פוטו-וולטאיים. המחקר, שהתפרסם ב-Nature Communications, נערך במעבדת האקסיטוניקס (Excitonics Lab) בראשותו […]

הפוסט במחקר שנערך בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הושג שיפור דרמטי ביעילותם של תאים פוטו-וולטאיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
השיטה שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על תהליך ביניים המתווך בין אור השמש לתא הפוטו-וולטאי ולמעשה ממיר את קרינת השמש לאור בספקטרום "אידיאלי" המאיר את תא השמש ומאפשר נצילות המרה גבוהה יותר

 

 

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה העתידה לשפר משמעותית את נצילותם של תאים פוטו-וולטאיים. המחקר, שהתפרסם ב-Nature Communications, נערך במעבדת האקסיטוניקס (Excitonics Lab) בראשותו של פרופ'-משנה כרמל רוטשילד בפקולטה להנדסת מכונות. הוא התקיים בתמיכת תכנית האנרגיה ע"ש גרנד (GTEP) ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) בטכניון וכחלק מפרויקטERC מטעם האיחוד האירופי של המעבדה בנושא כלים תרמו-דינמיים חדשים לתאי שמש. את המחקר הוביל הדוקטורנט אסף מנור.

השמש היא מקור רב עוצמה של אנרגיה מתחדשת. למעשה היא מקור האנרגיה היחיד כיום שיכול לספק את תצרוכת האנרגיה של המין האנושי, ולכן אין פלא שהשימוש באנרגיית שמש הולך ומתרחב – הן בשיטות תרמיות (Solar-Thermal), הממירות את אנרגיית השמש לחשמל דרך המרה ראשונית לחום, הן בתאים פוטו-וולטאיים (Photovoltaics)הממירים אותה ישירות לחשמל. עם זאת, מגבלות טכנולוגיות שונות מגבילות את יעילותם של התאים הפוטו-וולטאיים.

לדברי מנור, "התאים הפוטו-וולטאיים יודעים לנצל בצורה אופטימלית תחום צר מאוד מתוך ספקטרום-האור הרחב שמספקת השמש; קרינה שאינה בתחום הצר הזה מחממת את התאים ואינה מנוצלת לחשמל. אנרגיה אבודה זו מגבילה את היעילות המקסימלית של תאי שמש לכ-30%."

השיטה שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על תהליך ביניים המתווך בין אור השמש לתא הפוטו-וולטאי ולמעשה ממיר את קרינת השמש לאור בספקטרום "אידיאלי" המאיר את תא השמש ומאפשר נצילות המרה גבוהה יותר. ההשראה לעבודה זו הגיעה מקירור אופטי, שבו האור שנבלע חוזר ונפלט באנרגיה גבוה יותר ומקרר את החומר. "כאן פיתחנו התקן שעושה דבר דומה עם אור השמש", אומר הדוקטורנט אסף מנור. "קרני השמש, בדרכן לתאים הפוטו-וולטאים, פוגעות בחומר ייעודי שפיתחנו לצורך זה, אשר מתחמם מקרינת שמש הנמצאת בתחום הספקטרלי הלא מנוצל. הקרינה בתחום הספקטרלי היעיל נבלעת, חוזרת ונפלטת ומקררת את חומר הביניים. הקרינה שנפלטת נקצרת על ידי תא השמש ומומרת לחשמל. בצורה זו מומר לחשמל גם 'החום האבוד', והתוצאה: זינוק בנצילות המקסימלית של ההתקן מ-30%, הערך המקובל בהתקנים פוטו-וולטאיים, ל-50%."
מנור מציין כי החומר הייחודי מתחמם על ידי קרינת השמש לטמפרטורה של כ-700 מעלות בלבד, פחות ממחצית מהטמפרטורות האופייניות להתקנים קיימים מסוג זה.

פרופ'-משנה כרמל רוטשילד הוא ראש המעבדה לאקסיטונים וראש המגמה להנדסה אופטית בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מגמה המשלבת אופטיקה פיזיקלית ותכן אופטו-מכני.
אסף מנור מסיים בימים אלה את התואר השלישי, שבמסגרתו זכה במלגת אדמס הניתנת לדוקטורנטים מצטיינים. מנור, שהשלים תואר ראשון בטכניון (חשמל ופיזיקה) ותואר שני במרכז לחקר אנרגיית השמש בשדה בוקר, ייצא בקרוב לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן.

{loadposition content-related}

הפוסט במחקר שנערך בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הושג שיפור דרמטי ביעילותם של תאים פוטו-וולטאיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/better-photovotaic-cell-1511169/feed/ 0
האם הגענו לשלב בו מחשב יכול לנצח את המוח האנושי? https://chiportal.co.il/did-we-arrive-to-the-time-computer-will-win-the-human-brain-0405163/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=did-we-arrive-to-the-time-computer-will-win-the-human-brain-0405163 https://chiportal.co.il/did-we-arrive-to-the-time-computer-will-win-the-human-brain-0405163/#respond Thu, 05 May 2016 22:21:01 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/did-we-arrive-to-the-time-computer-will-win-the-human-brain-0405163/ האם הגענו לשלב בו מחשב יכול לנצח את המוח האנושי? ב-12 לחודש מרץ החולף נפל דבר. בתחרות שהתקיימה בין מחשב ה- AlphaGo של גוגל לבין אלוף העולם במשחק ה- Go  הסיני ניצח המחשב כהצליח להביס את רב האמן הקוריאני Lee Se-Dol, בתוצאה 4:1 בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. הייתה זו הפעם הראשונה שמומחה ברמת דאן-9 […]

הפוסט האם הגענו לשלב בו מחשב יכול לנצח את המוח האנושי? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
האם הגענו לשלב בו מחשב יכול לנצח את המוח האנושי?

ב-12 לחודש מרץ החולף נפל דבר. בתחרות שהתקיימה בין מחשב ה- AlphaGo של גוגל לבין אלוף העולם במשחק ה- Go  הסיני ניצח המחשב כהצליח להביס את רב האמן הקוריאני Lee Se-Dol, בתוצאה 4:1 בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. הייתה זו הפעם הראשונה שמומחה ברמת דאן-9 מתחרה נגד מחשב בינה מלאכותית במשחק שעד לא מזמן נחשב כאחד שמחשבים לא יוכלו לשחק אותו ברמה הגבוהה ביותר בגלל מספר האפשרויות העצום הקיים במשחק וסוג החשיבה המופעל בו.

 

האם הגענו לשלב בו מחשב יכול לנצח את המוח האנושי?

ב-12 לחודש מרץ החולף נפל דבר. בתחרות שהתקיימה בין מחשב ה- AlphaGo של גוגל לבין אלוף העולם במשחק ה- Go  הסיני ניצח המחשב כהצליח להביס את רב האמן הקוריאני Lee Se-Dol, בתוצאה 4:1 בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. הייתה זו הפעם הראשונה שמומחה ברמת דאן-9 מתחרה נגד מחשב בינה מלאכותית במשחק שעד לא מזמן נחשב כאחד שמחשבים לא יוכלו לשחק אותו ברמה הגבוהה ביותר בגלל מספר האפשרויות העצום הקיים במשחק וסוג החשיבה המופעל בו.

ומדוע ניתן לומר שזהו ציון דרך הסטורי. כי עד כה בכל המבחנים בהם היה צורך בשיקול דעת וחשיבה יצירתית  ניצח האדם את המכונה. זו הסיבה שבגללה גם כאשר יש לנו במטוסי נוסעים מערכת טייס אוטומטי משוכללת את החלקים הקריטים בטיסה, כמו המראות ונחיתות, מבצעים הטייסים האנושים או לפחות מפקחים עליהם מקרוב. כך גם בכלי תחבורה אחרים כמו מכוניות, סירות ואפילו רחפנים לא מאוישים. יכולת הנהיגה וקבלת ההחלטות נשארת בשליטת בני האדם והנטיה של כולנו היא שניתן לסמוך על יכולתם השכלית של בני האדם יותר מאשר על מכונות.

כבר שנים לא מעטות גורסים חוקרים ועתידנים כי המצב הזה ישתנה יום אחד. ביום הזה יוכיחו מפתחי המחשבים כי הרובוטים או הכלים החכמים שפיתחו (ומבוססים על בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת) עולים ביכולתם על מוח האדם. מדובר כמובן ביכולת ניתוח ופעולה המושתתים על הבנה יעילה יותר של הסיטואציה תוך ביצוע פעולות בצורה מהירה ונכונה יותר. משחק הגו הוא אחד ממשחקי החשיבה העתיקים בעולם ולהבדיל ממשחק השחמט מספר האפשריות הקיימות בו הוא כמעט אינסופי. חברת DeepMind שנוסדה בלונדון בשנת 2010 על מנת לפתח מחשבי בינה מלאכותית נרכשה ע"י גוגל בשנת 2014.  מחשב ה- DeepMind שפיתחה הוכיח כי הגענו לשלב שבו גובר המחשב על האדם וכעת נותר רק לראות מי מחברות הטכנולוגיה המובילות יצליח להפוך את יכולות הבינה המלאכותית הזו לישומים מעשיים.

חברות רבות כבר פועלות בכיוון והן כוללות את טסלה, גוגל ואף את מובילאיי הישראלית. כולן שוקדות כבר שנים לא מעטות על פיתוח מכונית אוטונומית. כלומר מכונית שתנהג בצורה עצמאית לגמרי ללא נהג אנושי. אמזון עובדת על פיתוח רחפן שיוכל להסיע מטענים קלים ממחסני החברה ישירות לבית הלקוח ויצרני רכב  כמו BMW  , דיימלר בנץ, יונדאי ואחרות כבר מבצעים נסיונות עם רכבים אוטונומים.

לפי דו"ח חדש של IEEE, שוק המעבדים והמיקרו בקרים למכוניות אוטונומיות יגיע ל-500 מליון דולר כבר בשנת  2020  (לעומת פחות מ-70 מליון דולר בשנה שעברה). הרכיבים החדשים יתמכו בפרוטוקול חדש בשם FlexRay שפותח ע"י קונסורציום של חברות ויהיה מהיר פי 10 מפרוקטול ה-CAN המקובל כיום ואף בטוח יותר לאור העובדה כי יש לו שני ערוצי העברת הודעות בלתי תלויים. חברות השבבים NXP ו- ST כבר פעילות מאד בשוק השבבים לכלי רכב וסביר להניח כי האתגר המרכזי בשנים הבאות יהיה קשור ברגולציה שתאפשר לייצר ולמכור  כלי רכב אוטונמים.

נצחון מחשב ה- AlphaGo מסמן לכן את העובדה כי מבחינה טכנולוגית מחשבים מסוגלים לבצע פעולות חשיבה בצורה לא פחות טובה מבני האדם. כעת נותר רק להמתין ולראות כמה שנים יקח עד שהרגולציה תאפשר לכלי רכב אוטונומים לעלות על כבישנו?

 

 

 

 

הפוסט האם הגענו לשלב בו מחשב יכול לנצח את המוח האנושי? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/did-we-arrive-to-the-time-computer-will-win-the-human-brain-0405163/feed/ 0
ענקית השבבים החדשה https://chiportal.co.il/new-chip-giant-0405168/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=new-chip-giant-0405168 https://chiportal.co.il/new-chip-giant-0405168/#respond Wed, 04 May 2016 16:29:23 +0000 http://35.206.111.17/~mikep643/www.a85642-tmp.s743.upress.link/new-chip-giant-0405168/ ענקית השבבים החדשה בשנה החולפת (2015 ) חווינו כמה מיזוגים ורכישות משמעותיות ביותר בשוק השבבים כולל רכישת חב' פריסקייל ע"י NXP, רכישת ברודקום ע"י אווגו, רכישת סנדיסק ע"י וסטרן דיגטל ורכישת פירצ'יילד עי ON Semiconductor. כל הרכישות הללו לא ישפיעו על שוק השבבים כפי שמנסה לעשות חברה סינית אחת שאולי אפילו לא שמעתם את שמה. […]

הפוסט ענקית השבבים החדשה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
ענקית השבבים החדשה

בשנה החולפת (2015 ) חווינו כמה מיזוגים ורכישות משמעותיות ביותר בשוק השבבים כולל רכישת חב' פריסקייל ע"י NXP, רכישת ברודקום ע"י אווגו, רכישת סנדיסק ע"י וסטרן דיגטל ורכישת פירצ'יילד עי ON Semiconductor. כל הרכישות הללו לא ישפיעו על שוק השבבים כפי שמנסה לעשות חברה סינית אחת שאולי אפילו לא שמעתם את שמה.
מדובר ב-)  Tsinghua Unigroup בעברית: צ'ינגווה(  אשר אינה מסתירה את כוונותיה להפוך לאחת משלושת החברות הגדולות ביותר בשוק השבבים. מאחר ומדובר בחברת השבבים הגדולה ביותר בסין שמאחוריה עומדת ממשלת סין והיו"ר שלה Zhao Weiguo מכריז כי "כסף איננו בעיה", כדאי מאד לשים לב למה שהיא עושה ואומרת.

ענקית השבבים החדשה

בשנה החולפת (2015 ) חווינו כמה מיזוגים ורכישות משמעותיות ביותר בשוק השבבים כולל רכישת חב' פריסקייל ע"י NXP, רכישת ברודקום ע"י אווגו, רכישת סנדיסק ע"י וסטרן דיגטל ורכישת פירצ'יילד עי ON Semiconductor. כל הרכישות הללו לא ישפיעו על שוק השבבים כפי שמנסה לעשות חברה סינית אחת שאולי אפילו לא שמעתם את שמה.
מדובר ב-)  Tsinghua Unigroup בעברית: צ'ינגווה(  אשר אינה מסתירה את כוונותיה להפוך לאחת משלושת החברות הגדולות ביותר בשוק השבבים. מאחר ומדובר בחברת השבבים הגדולה ביותר בסין שמאחוריה עומדת ממשלת סין והיו"ר שלה Zhao Weiguo מכריז כי "כסף איננו בעיה", כדאי מאד לשים לב למה שהיא עושה ואומרת.
כבר בשנת 2013 יצאה צ'ינגווה למסע רכישות של שתי חברות פאבלס סיניות. חברת RDA Microelectronics נרכשה ב900 מליון דולר ואילו חברת Spreadtrum Communications, Inc נרכשה ב- 1.78 מילארד דולר. שתי החברות מפתחות שבבים לשוק המכשירים הניידים ובמיוחד לטלפונים החכמים. בשנת 2014 חתם מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ" הסכם עם חברת צ'ינגווה שבמסגרתו סוכם כי צ'ינגווה והחברות הבנות שלה יסייעו לאינטל לחדור לשוק המובייל הסיני ואילו אינטל התחייבה להשקיע 1.5 מילארד דולר בחברת Spreadtrum והפכה לבעלת 20% מהחברה .  אך אלו היו רק ניצנים ראשונים לכוונותיה של צ'ינגווה. בשנת 2015 יצאה צ'ינגווה למסע רכש בינלאומי . בתחילת השנה רכשה 51% מפעילותה של חברת HP  בסין בתמורה ל-2.3 מילארד דולר. ביולי השנה הגישה הצעה לרכישתה חברת מיקרון בתמורה ל- 23 מילארד דולר אך עסקה זו לא יצאה לפועל. כשלון העסקה נתן לצ'ינגווה להבין כי הממשל האמריקאי אינו מרוצה מנסיונות ההשתלטות של צ'ינגווה על חברות מפתח אמריקאיות והיא ביצעה מהלך מתוחכם יותר. באוקטובר 2015 ניסתה צ'ינגווה להשקיע 3.8 מילארד דולר בחברת וסטרן דיגיטל וע"י כך להפוך לבעלת 15% מחברת האחסון האמריקאית. כמה שבועות אח"כ הודיעה וסטרן על רכישת חברת סאנדיסק ב-19 מליארד דולר. מטרתה של צ'ינגווה היתה להיות קרובה לטכנולוגית הפלאש האמריקאית מבלי ליצור רתיעה אצל האמריקאים המפחדים מהשתלטות הסינית על שוק השבבים אך גם מהלך זה נהדף בסופו של דבר.
ואם לא די בכך, התחרתה צ'ינגווה גם על רכישת חברת PMC – Sierra אך בסוף הפסידה לחברת Microsemi. כך קרה גם בעסקה שנסגרה בדצמבר האחרון על רכישתה של Fairchild. אחרי שנודע כי חברת On Semiconductor  עומדת לרכוש את חברת Fairchild  ב-2.5 מילארד דולר הגישה צ'ינגווה הצעה גבוה יותר. אך לאחר כשבועיים הודיעה ON על השלמת עסקת Fairchild.
במקביל לנסיונות הרכישה של החברות האמריקאיות הצליחה  צ'ינגווה לרכוש 25% בשלוש חברות טיוואניות ChipMOS , SPIL  ו- Powertech Technologies הפעילות בשוק ה   Test & assembly  תמורת  2.7 מילארד דולר.
כל הרכישות הללו בוצעו ע"י חברה שמחזורה השנתי כ- 2  מילארד דולר ולכן ברור שמאחורי הרכישות המאסיביות עומדת ממשלת סין ששמה לה למטרה להפוך את סין למעצמת שבבים עולמית. ממשלת סין כבר הבינה לפני כמה שנים כי שוק השבבים רק הולך וגדל והפיכתה של סין לשחקן מרכזי בשוק זה  תסייע לכלכלת סין מחד ותוריד את תלותה ביבוא השבבים מאידך. רק כדי להבין את משמעות השבבים לסין נאמר שכבר היום מייבאת סין שבבים בהיקף כספי יותר גדול מיבוא הנפט ולכן ממשלת סין רואה בשליטה בשוק השבבים אמצעי חשוב להבטחת בטחונה הכלכלי של סין.
לדעתי משאבים כספים לבד לא יובילו את סין לעצמאות עסקית בתחום השבבים והיא חייבת גם להשקיע בפיתוח דור מהנדסים שיוכל לדאוג לפיתוח טכנולוגיות החדשניות בחברות השבבים הסיניות. אחד המהלכים המעניינים שנעשו בכיוון זה בעת האחרונה הוא חתימה על הסכם לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בין אונב'  Tsinghua  (הקשורה אף היא לחברת צ'ינגווה)  לבין חברת אפל בעת ביקורו של טים קוק באוניברסיטה באוקטובר האחרון. כיום עדיין נשלט שוק יצור השבבים ע"י חברות אמריקאיות וטיוואניות. מעניין לראות מה יהיה נתח השוק של סין בשנת 2025?

 

 

 

הפוסט ענקית השבבים החדשה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

]]>
https://chiportal.co.il/new-chip-giant-0405168/feed/ 0