ב-12 לחודש מרץ החולף נפל דבר. בתחרות שהתקיימה בין מחשב ה- AlphaGo של גוגל לבין אלוף העולם במשחק ה- Go  הסיני ניצח המחשב כהצליח להביס את רב האמן הקוריאני Lee Se-Dol, בתוצאה 4:1 בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. הייתה זו הפעם הראשונה שמומחה ברמת דאן-9 מתחרה נגד מחשב בינה מלאכותית במשחק שעד לא מזמן נחשב כאחד שמחשבים לא יוכלו לשחק אותו ברמה הגבוהה ביותר בגלל מספר האפשרויות העצום הקיים במשחק וסוג החשיבה המופעל בו.

האם הגענו לשלב בו מחשב יכול לנצח את המוח האנושי?

ב-12 לחודש מרץ החולף נפל דבר. בתחרות שהתקיימה בין מחשב ה- AlphaGo של גוגל לבין אלוף העולם במשחק ה- Go  הסיני ניצח המחשב כהצליח להביס את רב האמן הקוריאני Lee Se-Dol, בתוצאה 4:1 בסדרה של הטוב מחמישה משחקים. הייתה זו הפעם הראשונה שמומחה ברמת דאן-9 מתחרה נגד מחשב בינה מלאכותית במשחק שעד לא מזמן נחשב כאחד שמחשבים לא יוכלו לשחק אותו ברמה הגבוהה ביותר בגלל מספר האפשרויות העצום הקיים במשחק וסוג החשיבה המופעל בו.

ומדוע ניתן לומר שזהו ציון דרך הסטורי. כי עד כה בכל המבחנים בהם היה צורך בשיקול דעת וחשיבה יצירתית  ניצח האדם את המכונה. זו הסיבה שבגללה גם כאשר יש לנו במטוסי נוסעים מערכת טייס אוטומטי משוכללת את החלקים הקריטים בטיסה, כמו המראות ונחיתות, מבצעים הטייסים האנושים או לפחות מפקחים עליהם מקרוב. כך גם בכלי תחבורה אחרים כמו מכוניות, סירות ואפילו רחפנים לא מאוישים. יכולת הנהיגה וקבלת ההחלטות נשארת בשליטת בני האדם והנטיה של כולנו היא שניתן לסמוך על יכולתם השכלית של בני האדם יותר מאשר על מכונות.

כבר שנים לא מעטות גורסים חוקרים ועתידנים כי המצב הזה ישתנה יום אחד. ביום הזה יוכיחו מפתחי המחשבים כי הרובוטים או הכלים החכמים שפיתחו (ומבוססים על בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת) עולים ביכולתם על מוח האדם. מדובר כמובן ביכולת ניתוח ופעולה המושתתים על הבנה יעילה יותר של הסיטואציה תוך ביצוע פעולות בצורה מהירה ונכונה יותר. משחק הגו הוא אחד ממשחקי החשיבה העתיקים בעולם ולהבדיל ממשחק השחמט מספר האפשריות הקיימות בו הוא כמעט אינסופי. חברת DeepMind שנוסדה בלונדון בשנת 2010 על מנת לפתח מחשבי בינה מלאכותית נרכשה ע"י גוגל בשנת 2014.  מחשב ה- DeepMind שפיתחה הוכיח כי הגענו לשלב שבו גובר המחשב על האדם וכעת נותר רק לראות מי מחברות הטכנולוגיה המובילות יצליח להפוך את יכולות הבינה המלאכותית הזו לישומים מעשיים.

חברות רבות כבר פועלות בכיוון והן כוללות את טסלה, גוגל ואף את מובילאיי הישראלית. כולן שוקדות כבר שנים לא מעטות על פיתוח מכונית אוטונומית. כלומר מכונית שתנהג בצורה עצמאית לגמרי ללא נהג אנושי. אמזון עובדת על פיתוח רחפן שיוכל להסיע מטענים קלים ממחסני החברה ישירות לבית הלקוח ויצרני רכב  כמו BMW  , דיימלר בנץ, יונדאי ואחרות כבר מבצעים נסיונות עם רכבים אוטונומים.

לפי דו"ח חדש של IEEE, שוק המעבדים והמיקרו בקרים למכוניות אוטונומיות יגיע ל-500 מליון דולר כבר בשנת  2020  (לעומת פחות מ-70 מליון דולר בשנה שעברה). הרכיבים החדשים יתמכו בפרוטוקול חדש בשם FlexRay שפותח ע"י קונסורציום של חברות ויהיה מהיר פי 10 מפרוקטול ה-CAN המקובל כיום ואף בטוח יותר לאור העובדה כי יש לו שני ערוצי העברת הודעות בלתי תלויים. חברות השבבים NXP ו- ST כבר פעילות מאד בשוק השבבים לכלי רכב וסביר להניח כי האתגר המרכזי בשנים הבאות יהיה קשור ברגולציה שתאפשר לייצר ולמכור  כלי רכב אוטונמים.

נצחון מחשב ה- AlphaGo מסמן לכן את העובדה כי מבחינה טכנולוגית מחשבים מסוגלים לבצע פעולות חשיבה בצורה לא פחות טובה מבני האדם. כעת נותר רק להמתין ולראות כמה שנים יקח עד שהרגולציה תאפשר לכלי רכב אוטונומים לעלות על כבישנו?

הפוסט האם הגענו לשלב בו מחשב יכול לנצח את המוח האנושי? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית השבבים החדשה

הפוסט ענקית השבבים החדשה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפוסט היכן נפתח משרד פיתוח ושיווק כאשר פנינו לסין ושווקי אסיה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחרונה נפגשתי עם מנהל בכיר בחברת אפל – חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם ושאלתי אותו : האם אפל היא חברת מחשבים, טלפונים או  מוצרי צריכה? "אנחנו חברת סיסטמס" ענה. גם אם תנסו להגדיר מה היא גוגל? חברת תוכנה, חברת שרותים או חברת אינטרנט תגלו שגוגל עוסקת כיום יותר ויותר בפיתוח מערכות שיאפשרו להפעיל את כל ישומי התוכנות שעליהן גאוותה . וכמו גוגל כך גם אמזון, פייסבוק, מיקרוסופט ושחקניות מרכזיות אחרות מבינות כעת שללא ציוד חומרה מתאים, הישומים המתקדמים שלהן לא יוכלו להעביר במהירות האור כמיות נתונים גדולות ומרכזי המיחשוב העצומים המאחסנים את המידע ומעבדים אותו לפי דרישת המשתמשים לא יוכלו לעמוד בקצב ולספק את כל המידע הנדרש.

מה שהיה הוא לא מה שיהיה  – גם בשוק האלקטרוניקה

לאחרונה נפגשתי עם מנהל בכיר בחברת אפל – חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם ושאלתי אותו : האם אפל היא חברת מחשבים, טלפונים או  מוצרי צריכה? "אנחנו חברת סיסטמס" ענה. גם אם תנסו להגדיר מה היא גוגל? חברת תוכנה, חברת שרותים או חברת אינטרנט תגלו שגוגל עוסקת כיום יותר ויותר בפיתוח מערכות שיאפשרו להפעיל את כל ישומי התוכנות שעליהן גאוותה . וכמו גוגל כך גם אמזון, פייסבוק, מיקרוסופט ושחקניות מרכזיות אחרות מבינות כעת שללא ציוד חומרה מתאים, הישומים המתקדמים שלהן לא יוכלו להעביר במהירות האור כמיות נתונים גדולות ומרכזי המיחשוב העצומים המאחסנים את המידע ומעבדים אותו לפי דרישת המשתמשים לא יוכלו לעמוד בקצב ולספק את כל המידע הנדרש.

בעבר, כאשר העולם הדיגיטלי התבסס על מחשבים אישים דאגה אינטל להוציא מדי שנתיים דור מעבדים חזק יותר שהצליח לתמוך בעוד ועוד עיבודים. במקביל, חברות כמו סיסקו וג'וניפר האיצו את קצב הגלישה ברשתות הקוויות והסלולריות.

עם מהפכת הטלפונים החכמים נוספו מאות מליוני משתמשים אשר נעזרים ברשתות האינטרנט והסלולאר להעברת קבצי קול, וידאו ונתונים. כך בנוסף למעבדים חזקים ויכולת תקשורת מהירה נוצר צורך חיוני במעבדים חסכונים באנרגיה וזולים יותר במחיר.

הופעת האייפון של אפל (בשנת 2007) שברה למעשה את המונופול של אינטל והפכה מפתחי שבבים כגון קוואלקום, סמסונג ו- ARM לשחקניות מובילות בתחום. באותה עת, הבינו ספקים ראשים בתעשיה כי כדי לעמוד ביכולות הביצוע הגבוהות תוך שמירה על מחיר אטראקטיבי וביצועים אופטימלים עליהן לפתח את השבבים שבלב מוצריהן בעצמם.

במקביל לתהליך שבו המכשירים הניידים הפכו חכמים יותר, גם הרשת עצמה נעשתה חכמה יותר. להבדיל מעידן המחשב האישי כיום חלק ניכר מאחסון המידע ועיבודו נעשה במרכזי מחשוב גדולים הנמצאים במרחק של מאות ואף אלפי קילומטרים ממקום מושבו של המשתמש. תופעה זו הידועה בשם מחשוב הענן, גרמה אף היא לשינוי משמעותי בעולם החומרה. התפתחות מרכזי המידע (data centers)  יצרה ביקוש גדול למעבדים חזקים, אמצעי אחסון מתוחכמים, אמצעי תקשורת מהירים, תוכנות לניהול נתונים ואמצעי אבטחת מידע. כל אלו הם למעשה מערכות אלקטרוניות חכמות המתבססות על ציוד חומרה המסוגל לתמוך בכמיות האדירות של מידע הזורם בסיבים אופטים מהירים.

השינויים שתוארו לעיל הביאו גם לשינוי מהותי מאד בשוק בו אנו פועלים. בגלל העלויות העצומות בפיתוח שבב יעודי יש כיום הרבה פחות חברות סטארטאפ המפתחות שבבים יעודיים. לעומת זאת יש יותר ויותר חברות העוסקות בפיתוח מערכות תוך שימוש ברכיבים מהמדף.  חברות אלה הופכות לחברות סיסטם אשר יחודן בישום הרכיבים על גבי מעגלים מודפסים ואריזתם במכשירים חכמים המשמשים למגוון ישומים החל מתחום המכשור הרפואי, תעשיית הרכב, ציוד צבאי ו- IOT.

לאור שינוי מהותי זה יזמנו כנס חדש בשם Developex המפגיש את הספקים המרכזים עם החברות והמהנדסים העוסקים בפיתוח דור החומרה הבאה –או במילים אחרות: רבים מכם ומעמיתכם בתעשיית האלקטרוניקה. בכנס ישתתפו כ-50 מרצים ומנחים המייצגים את השחקנים המרכזים ואת החברות בעלות הטכנולוגיות החדשניות ביותר בתעשיה.

אתם מוזמנים לכנס הראשון אשר יערך ב-11 בנובמבר, 2015 במרכז הכנסים AVENUE שבאירפורט סיטי. השנה ההשתפות בכנס היא ללא תשלום (לנרשמים מראש).

להרשמה לחצו על הלינק הזה

הפוסט מה שהיה הוא לא מה שיהיה – גם בשוק האלקטרוניקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפוסט הכשרת עובדים במזרח הרחוק – איך מתגברים על כן כן כן…. הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בחודש פברואר החולף ביקר בישראל טים קוק, מנכ"ל חברת אפל, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. למרות שאפל ידועה כחברה סודית שאינה משתפת פעולה עם התקשורת דווקא בביקורו של קוק בישראל הוא הקפיד לשתף פעולה ולהיות פתוח וגלוי ככל יכולתו. מעניין במיוחד היה לראות את הקטע ששחררה חברת אפל אחרי מפגש פנימי שקיים קוק עם עובדי חברת אפל בישראל. לגמרי לא במקרה הקטע ששוחרר הוא הקטע בו אומר קוק: "אפל נמצאת בישראל בגלל כישורי ההנדסה המדהימים ובזכות המהנדסים המבריקים הנמצאים כאן".  "אתם, (פונה אליהם קוק ישירות ואומר) "חשובים בצורה מדהימה לכל פיתוח שאנו עושים ולכל מוצר שאנחנו מייצרים".

מה באמת מחפשות החברות הרב לאומיות בישראל

בחודש פברואר החולף ביקר בישראל טים קוק, מנכ"ל חברת אפל, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. למרות שאפל ידועה כחברה סודית שאינה משתפת פעולה עם התקשורת דווקא בביקורו של קוק בישראל הוא הקפיד לשתף פעולה ולהיות פתוח וגלוי ככל יכולתו. מעניין במיוחד היה לראות את הקטע ששחררה חברת אפל אחרי מפגש פנימי שקיים קוק עם עובדי חברת אפל בישראל. לגמרי לא במקרה הקטע ששוחרר הוא הקטע בו אומר קוק: "אפל נמצאת בישראל בגלל כישורי ההנדסה המדהימים ובזכות המהנדסים המבריקים הנמצאים כאן".  "אתם, (פונה אליהם קוק ישירות ואומר) "חשובים בצורה מדהימה לכל פיתוח שאנו עושים ולכל מוצר שאנחנו מייצרים".

חברת אפל לא לבד. למעשה פועלות כיום בישראל קרוב ל-300 חברות רב לאומיות המתחזקות כאן מרכזי מחקר ופיתוח. לחלק מהמרכזים שמות אטראקטיבים כמו מרכזי מצוינות או מעבדות חדשנות אך מאחורי כל השמות היפים מצויה עובדה אחת חשובה והיא שהחברות הללו נמצאות כאן בגלל יכולת היצירתיות בחשיבה, במציאת פתרונות ובפיתוח יעיל של המוצרים המורכבים והחדישים ביותר של חברות הטכנולוגיה המתקדמות והחשובות בעולם. קשה להגזים בחשיבותן של חברות הטכנולוגיה הרב לאומיות, בהן ענקיות כמו אינטל, גוגל, אפל ומיקרוסופט, לכלכלה הישראלית. חברות אלה מפעילות בישראל כ־280 מרכזי פיתוח ומעסיקות יחד כ־25 אלף עובדים.

לפני קרוב לשנה ביצעה חברת המחקר אפלייד אקונומיקס עבודת מחקר מקיפה, שהוזמנה ע"י משרד המדע כדי לבדוק את השפעת חברות ההיי-טק הזרות על הידע, על הפעילות הכלכלית של החברות המקומיות ועל התעסוקה ורמת השכר בהיי-טק.

ממצאי הסקר בהחלט מעניינים ומראים כי החברות הרב לאומיות מעסיקות כ- 39% מכח האדם המועסק בתעשיית ההייטק הישראלית ומייצגות כ-49% מהתוצר של תעשיה זו. כמו כן, הנתונים מראים כי פריון העבודה בחברות הזרות בישראל גבוה יותר מפריון העבודה במדינות מפותחות כגון צרפת, גרמניה, אנגליה. גם ברמת ההוצאה על מו"פ כאחוז מהתפוקה בקרב החברות הרב-לאומיות הזרות ההוצאה בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD – כ – 17%. זאת, בהשוואה ל-1.7% בלבד בארה"ב ול-0.7% באירלנד. ואכן היקף המו"פ בחברות הרב-לאומיות הזרות בישראל הוא חסר תקדים – כשני שלישים מהמו"פ בישראל מבוצע בחברות הרב לאומיות זרות הממוקמות כאן, כאשר במדינות אחרות, למעט באירלנד, השיעור אינו מגיע למחצית מזה אך בערכים אבסולוטיים היקף המו"פ המתבצע בישראל גבוה פי שלוש מבאירלנד.

יש הטוענים כי החברות הרב לאומיות גורמות לזליגת ידע וכח אדם איכותי לחברות הזרות אך ממצאי המחקר מצביעים על כך שלנוכחות החברות הרב לאומיות תרומה משמעותית לצמיחת המשק וגם השפעה חיובית על התעסוקה, על הפריון ועל זליגה חיובית של ידע באמצעות מעברי עובדים מוכשרים מהחברות הזרות לחברות הייטק מקומיות ולחברות סטארטאפ חדשות המוקדמות ע"י פורשים מהחברות הרב לאומיות.

לסיכום ניתן בהחלט לומר כי מדינת ישראל התברכה במשאבים אנושיים איכותים המביאים לכאן את חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. כל החברות הללו זיהו את יכולת היצירתיות ואת רמת הפריון הגבוהה לעובד ויש להן סיבות טובות להקים כאן מרכזי מחקר ופיתוח. מצד שני למעורבות הדומיננטית של החברות הרב לאומיות בתעשיית ההייטק הישראלית יתרונות גדולים גם עבורינו ויש מקום להמשך פתיחתן או הרחבתן של מרכזי המו"פ של החברות הזרות בישראל אשר מסייעים לצמיחתה של תעשיית ההיטק הישראלית וביצירת הזדמנויות חדשות עבור יזמים ומיזמים ישראלים.

הפוסט מה באמת מחפשות החברות הרב לאומיות בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אהבה ליין ועולמו
ישראל פרקר

הקשר של רבים לעולם היין הוא מן תשוקה, מן אהבה שאפשר להסביר, שעושה להם רק טוב.עובדה זו אני יודע כבר מזמן וזה מה שסוחף אותי לנושא כבר 16 שנים. ניראה שסיפורי היין וחוויותיו לא ייתמו לעולם.

ביקב שורק נערך יריד יקבים ביתיים, קטנים, וזו הייתה הזדמנות מצוינת עבורי לבדוק ולהבין מה עושה היין ליוצריו, ומדוע הם בכלל מקדישים כל כך הרבה זמן לעיסוקם בעולם היין, למרות שהם יודעים שלרובם לא יהיו רווחים כספיים מעיסוק זה. 
אני רוצה לשתף גם אתכם, הקוראים, בתחושות וברגשות של אוהבי יין, שגם מייצרים אותו להנאתם הרבה.

אהבה ליין ועולמו
ישראל פרקר

הקשר של רבים לעולם היין הוא מן תשוקה, מן אהבה שאפשר להסביר, שעושה להם רק טוב.

עובדה זו אני יודע כבר מזמן וזה מה שסוחף אותי לנושא כבר 16 שנים. ניראה שסיפורי היין וחוויותיו לא ייתמו לעולם.
ביקב שורק נערך יריד יקבים ביתיים, קטנים, וזו הייתה הזדמנות מצוינת עבורי לבדוק ולהבין מה עושה היין ליוצריו, ומדוע הם בכלל מקדישים כל כך הרבה זמן לעיסוקם בעולם היין, למרות שהם יודעים שלרובם לא יהיו רווחים כספיים מעיסוק זה.
אני רוצה לשתף גם אתכם, הקוראים, בתחושות וברגשות של אוהבי יין, שגם מייצרים אותו להנאתם הרבה.

לדוד אפלבאום מיקב אפלבאום מבאר שבע, יש יקב ביתי קטן. מייצרים בו 500-600 בקבוקי יין. "לא משהו גדול." הוא אומר, ומוסיף: "היין נותן לי השראה בחיים. אני נהנה ממנו ומהעיסוק בו. זה לא במטרה לסחור בו. ההנאה מגיעה אלי גם מאנשים שאוהבים לשתות את היין שלי."

ביקב שאטו שני עושים עד 1000 בקבוקים בשנה. דוד שני מספר: "לפני 10 שנים, בערך, עצרתי בתחנת דלק בצפון. נכנסתי לאלונית ובפנים היה ספר בעשרה שקלים של איך להכין בבית, ומאז אני לא מרפה מהנושא. זהו אמנם  תחביב שעושה חור בכיס, אבל זה מן יתוש שעקץ אותך ולא מרפה."

רמי, אשד ואסי, מיקב מבצר עתלית, עושים כ 2000 בקבוקים בשנה. "אנחנו עושים יין מתוך אהבה, לא בשביל פרנסה. תראה איך כל המבקרים ביריד מסביב מתהלכים עם חיוכים על השפתיים, כשכוסות יין בידיהם."

ביקב אודם שני מייצרים בין חבית אחת לשתיים מדי שנה. "אנחנו עושים יין כי זה כיף חיים. למדנו ביקב שורק לפני 12 שנה, ומאז כל שנה אנו מייצרים יין. זה אחד הדברים הכיפיים ותחביב מהנה שלנו. אנחנו עושים יין פני שאנו אוהבים לעשות אותו. הוא מקשר בין אנשים ומביא שמחה לכולם."

דני מיקב דני מראשון לציון מייצר יינותיו במרתף הביתי מעל 10 שנים בתמיכת אשתו הסולחת לו על הבלגאן שהוא עושה. כל שנה הוא מיצר יין מסוג אחר.
"יין זו אהבה. זה התחיל מבקבוק אחד שהביאו לי. האהבה הזו הפכה לתחביב, שרק מתפתח משנה לשנה."

ביקב סימון, שבעמק יזרעאל, מייצרים 2000 בקבוקים בשנה. "אנחנו עושים יין מפני שהתחלנו מתוך רצון להכיר יין, אותו אהבנו לשתות. הילדים מצטרפים  לעשייה. זה  אומר להגיע לחו"ל להיכנס ליקבים, לטעום ולהכיר עולם מכיוון אחר, מעניין וטעים. "

רות מיקב קדמא שנמצא במושב אוריה מספרת שהיין שמכינה אמא שלה נעשה בכדי חרס. "אמא עזבה את ההייטק מפני שרצתה לעשות משהו ייחודי. היא ילידת גרוזיה ומשם הביאה את הרעיון לכדים. העשייה נותנת הרגשה טובה בלב כשאנחנו עושים משהו מכל הלב, משהו שאנחנו יוצרים, במקום לקנות בחוץ, מאחרים."

ענת בן עזרא מכינה ברמת השרון קונפיטורות וליקרים מפירות טריים, מעלים ומשורשים. "היה לי קייטרינג 20 שנה. אנשים חיפשו מתנות לאירועים, אז התחלתי להכין קונפיטורות עבורם. הבעל שלי התחיל לעשות יין ונדחפתי אליו ואחריו כי זה לא פייר, לדעתי, שרק הוא יהיה עם האלכוהול. התחלתי לשחק עם ליקרים, הגעתי לתחרויות, זכיתי במדליות ומשם הכול כבר היסטוריה."

ביקב הסמטה של בן עזרא מרמת השרון מייצרים כ 400 בקבוקים בשנה. "אני מנסה ליצור משהו שונה בכל פעם. יין בשבילי הוא אהבה שנייה אחרי אשתי וילדיי. היין מלווה אותי מדרום אפריקה, למדתי את הנושא והתאהבתי בו."

יקב ארבבוף נמצא בסלעית. עושים בו כ1000 בקבוקים בשנה. אייל במקור הוא איש הייטק שעובד שעות רבות במקום אחר ורק בסיום עבודתו הוא מקדיש את הזמן לייצור היין. "היין עושה לי כיף. זהו כיף של סוף שבוע שיש לך את כל החשק שמצטבר לך במהלך השבוע. אנחנו מרגישים שהיין מגיע מהלב. היין מחבר למקום של חופש ואהבה. לנו בבית זה מוסיף ססגוניות והתעסקות שהיא קצת אחרת."

ביקב ויינר , עושים כ600 בקבוקים. "אני מוצא את כל הרגשות החזקים ביותר שלי בתוך העשייה. עצם הנגיעה בענבים וביין משמחת אותי מאוד."

ב"איש הפסיפלורה" שבעין עירון מייצרים את ליקר הפסיפלורה. "אני עושה את זה כי זה כיף לי. עזבתי כמעט לגמרי את תחום החינוך בו אני עוסק כ 16 שנה, וכיום אני בכיף במקום הזה של העשייה. התגובות של הקהל מציינות חוזה מוסיף לי כיף."

ביקב אופיר, שנמצא באבן יהודה, מייצרים 1000 בקבוקים בשנה. "אני אוהב את העשייה, את האנשים, את הרוגע וגם את האתגרים שייצור היין נותן. אני מתקרב בעשייה זו לתחום החקלאות שענין אותי אך מעולם לא יצא לי לעסוק בו. מקבלים שלווה ורוגע מהעיסוק המופלא הזה."

יקב קוואטרו נמצא בלב השרון. שלושת יוצרי היין ביקב קטן זה הגיעו מדרום אמריקה. "התהליך של הלימוד והיצירה הוא כיף. זו חברות בין האנשים וייננים. בפגישות בינינו מוציאים בקבוק, שמים בשר על האש ונהנים. אנחנו שואפים לעשות יין איכותי, בתור תחביב."

המהנדס גל מיטל, גר בעומר. היקב נמצא במרתף הבית. "התחביב שלי הוא יין ואני עושה רק 100 בקבוקים בשנה. זה סוג של אומנות וביטוי עצמי, לוקח זמן להגיע להנאה מהיין. כבר 10 שנים אני מייצר יין ועכשיו כולם גם מגיעים טועמים ומשבחים וזה כיף גדול."

פגשתי בבוקר אחד 15 יוצרי יין, מלאי תשוקה ואהבה למה שהם עושים. אני גם בטוח שלמרות שהתחביב שלהם מאוד יקר הם ימשיכו בדרכם ויוכיחו שוב ושוב יין זה לא רק טעים לי או לא. יין הוא משהו הרבה יותר מזה.

עובדה !!!

אינג' ישראל פרקר  השער לעולם יינות ישראל
www.wines-israel.co.il

הפוסט אהבה ליין ועולמו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפוסט פיתוח עסקי במזרח הרחוק – בנית מערך מכירות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למה להשקיע במחקר ופיתוח גלובלי?

ג'ואל שוורץ, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי גלובלי ב-EMC, מסביר לעמיתיו האמריקאים על היתרונות המהותיים של השקעה במרכזי פיתוחחדשנות במדינות שונות בעולם – ובאותה הזדמנות מחמיא להיי-טק הישראלי

אין כמו לקבל שיחת טלפון מחו"ל ב-11:00 בלילה עם העדכון האחרון בפרויקט פיתוח חשוב. או לקבל סקירה על נושאים שמתבצעים במרחק 10 אזורי-זמן ממך, בשפה שאתה בכלל לא בטוח שהיא מובנת על ידי הצד השני. או להישאל על ידי הבוס שלך מה הסבירות שהפרויקט יסתיים במועד שנקבע כשצוות הפיתוח נמצא בברזיל ובעוד יומיים מתחיל אצלם הקרנבל.

למה להשקיע במחקר ופיתוח גלובלי?

ג'ואל שוורץ, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי גלובלי ב-EMC, מסביר לעמיתיו האמריקאים על היתרונות המהותיים של השקעה במרכזי פיתוחחדשנות במדינות שונות בעולם – ובאותה הזדמנות מחמיא להיי-טק הישראלי

אין כמו לקבל שיחת טלפון מחו"ל ב-11:00 בלילה עם העדכון האחרון בפרויקט פיתוח חשוב. או לקבל סקירה על נושאים שמתבצעים במרחק 10 אזורי-זמן ממך, בשפה שאתה בכלל לא בטוח שהיא מובנת על ידי הצד השני. או להישאל על ידי הבוס שלך מה הסבירות שהפרויקט יסתיים במועד שנקבע כשצוות הפיתוח נמצא בברזיל ובעוד יומיים מתחיל אצלם הקרנבל.

אכן, ניהול אופרציה בינלאומית של מחקר ופיתוח זה דבר מסובך. אז למה לטרוח? החשב של החברה עשוי כמובן לטעון שהעבודה פחות יקרה במדינות אחרות ושהכל עניין של עלויות, אבל הגיע הזמן לעשות סדר בכמה תפיסות מוטעות, ולהתמודד עם המציאות כפי שהיא באמת.

אתמקד בשוק ה-IT. כיצד החלה SAP את דרכה? וחברת האבטחה קספרסקי? ומה לגבי הדיסק-און-קי שנמצא היום בכל מקום? וכל אותם אוואטארים שרואים בזמן משחק ב-Xbox? או הצ'יפים של ARM  שנמצאים ב-60% ממכשירי המובייל בעולם? אף אחד מהמוצרים האלה לא הומצא או פותח בארה"ב!

העובדה שבסיליקון ואלי, בבוסטון, ניו יורק, סיאטל ובעוד כמה מקומות בארה"ב יש כל כך הרבה סטארט אפים, יותר מאשר כל מקום אחר בעולם, גורמת לחלק מהאנשים לחשוב שדי להסתמך רק על מה שאנחנו יכולים למצוא בארה"ב. זה בהחלט לא המצב, בעיקר אם אתם רוצים טכנולוגיה חדשנית כמו המוצרים שציינתי בפסקה הקודמת, ואשר פותחו בשוק הבינלאומי, חלקן בישראל. אלה מייצגים רק חלק קטן מעולם המוצרים שהומצאו ופותחו מחוץ לגבולות ארה"ב.

מלבד חדשנות בפיתוח מוצרים, גם גישה לאנשים מאד מוכשרים היא סיבה נהדרת לפתח חדשנות במקומות כמו ריו דה ז'אנרו, סנט פטרסבורג וישראל. אלה מקצת המקומות ברחבי העולם שבהם EMC מפעילה מרכזי פיתוח ומרכזי מצוינות, ומספר הפטנטים הגדול שנרשם בשלוחות הבינלאומיות שלנו הוא הוכחה חד-משמעית לכך. כך למשל, קו המוצרים הצומח ביותר בכל ההיסטוריה של EMC – מערכת האחסון מבוססת הפלאש XtremIO  – הוא פרי יוזמה ופיתוח של חברה שמקום מושבה בקיבוץ גליל ים בישראל, גם לאחר רכישתה על ידי EMC.

על פי התחזיות יותר ממחצית הגידול בשוק ה-IT בעשר השנים הבאות יגיע מכלכלות מתפתחות, שלא להזכיר שבערך חצי מהכנסותיה של EMC מגיעות מחוץ לארה"ב. בעת קבלת החלטות רכישה, מדינות מתפתחות אלה מעדיפות בבירור חברות בעלות מרכזי פיתוח מקומיים ו/או מתקני יצור. כך שאם ברצונכם להיות חברת טכנולוגיה רב לאומית צומחת, עליכם להקים מרכזי מחקר ופיתוח בשווקים אלה המתרחבים במהירות. אגב, לא תמיד הכרחי להקים מרכז פיתוח או מרכז מצוינות. לעיתים מספיק לממן פרויקט מחקר אוניברסיטאי, או להעסיק פרופסור במחקר כדי להתחיל ממשהו. זה בדיוק מה שאנחנו מתכננים לעשות במדינות כמו קולומביה וקזחסטאן.

זכרו את השיקולים האלה בפעם הבאה שאתם יושבים בפגישת עדכון בחצות הלילה, על פי השעון המקומי שלכם. מו"פ גלובאלי הוא הכרחי, הן לפיתוח חדשנות והן להגדלת ההכנסות של ארגונכם.

הפוסט למה להשקיע במחקר ופיתוח גלובלי? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפוסט שיווק הי-טק במזרח הרחוק – באיזה שפה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.