שלוש שנים מאוחר יותר החליטה שהגיע הזמן להקים סטרטאפ והצטרפה לצוות ההקמה של חברת Social Wonder בה שימשה כ- CTO. הסטראפ כמו סטרטאפים רבים לא התפתח כמתוכנן אבל אנה קיבלה את הנסיון שאולי חסר לה לעבוד בסביבה של סטארטאפ ולהבין מה היתונות ומה החסרונות של חברה קטנה וצעירה.

בתחילת שנת 2024, חזרה אנה לקבוצת ה-Wireless של אינטל, שם החלה להתמקד באופטימיזציה של תכנון כרטיסים. במסגרת עבודתה, היא וחברי הצוות התממשקו עם הסימולטור של Ansys בתחום ה-  Signal Integrity . במהלך הפעילות פיתחו אנה וחבריה אייג'נטים ייחודיים שהוכיחו את היכולת לשדרג באופן משמעותי את תכנון הכרטיסים ואף לאפשר אוטומציה מתקדמת על ידי ניצול מושכל של יכולות הבינה המלאכותית הקיימות כיום. תובנות אלו פתחו בפניהם אפשרויות לא רק לשיפור תכנוני SerDes אלא גם לתכנון אוטומטי ויעיל של החיבורים החשמליים במעגלים על גבי השבב, הידועים בשם Netlist עבור שבבים מתקדמים.

לאור ההצלחה של הסקריפטים שכתבה, החלה אנה לשקול הקמת חברה עצמאית שתתמקד בפיתוח מודלים בקוד פתוח (Open Source). מודלים אלו יאפשרו לחברות EDA ולחברות המפתחות שבבים לבצע אוטומציה בתהליכי התכנון ולייעל את עבודת התכנון בדור ה-AI.

לשם כך, פנתה אנה לד"ר סעיד אמל, מומחה לעיבודי בינה מלאכותית ו-NLP, שאיתו עבדה בעבר בחברת GM. ד"ר אמל, המתגורר כיום בבוסטון ומשמש כחוקר באוניברסיטת Northeastern וכפרופסור אורח בבית הספר לרפואה בהרווארד, נענה בשמחה לסייע לה.

בתחילת 2025, עזבה אנה את אינטל במטרה להקדיש את מלוא מרצה למיזם החדש שלה. אליה הצטרפו שני מהנדסים בכירים, רוני אבירי ואיל חולי, שעזבו אף הם את אינטל כדי לקחת חלק בסטארטאפ החדשני שזכה לשם המקורי HowHardAI. ד"ר אמל ממשיך לתמוך בפרויקט מרחוק, בעוד הצוות מתמקד בפיתוח פתרונות פורצי דרך שייעלו את תהליכי התכנון בעולם השבבים.

אנה ברנוב צפויה להשתתף בכנס ChipEx2025  ולהסביר בסמינר הטכנולוגי כיצד ניתן לבצע Netlist  אוטומטי או איך שהיא קוראת לזה: One-Click Netlist-to-GDS . להשתתפות בכנס ChipEx2025  לחצו כאן.

הפוסט היזמת שרוצה לחולל מהפיכה ב- Netlist הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתקופה האחרונה בה חברת אינטל, שהיתה פעם היהלום שבכתר תעשיית השבבים העולמיות, נמצאת בקשיים ולא ברור לאן מועדות פניה, מעניין לשמע מה חושבת על כך שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בחברה וניהלה (עד לפרישתה לפני מספר חודשים) את כל מערך הפיתוח של אינטל (ביחד עם סוניל שנוי).

וייס פרשה מאינטל ממש לפני שהתחילה שקיעתה וכיום יש שתוהים האם עשתה זאת במקריות או בכוונה תחילה?

הקריירה המפוארת של שלומית החלה כשהצטרפה לאינטל בשנת 1989 כמהנדסת זוטרה ובמהלך 28 שנותיה באינטל היתה הראשונה למלא כאישה תפקידי ניהול בכירים גם באינטל ישראל וגם באינטל העולמית. בשנת 2017 עברה לעבוד כסמנכ"לית בכירה להנדסת שבבים בחברת מלאנוקס והמשיכה בתפקידה גם לאחר שמלאנוקס נרכשה ע"י אנבידיה.

בשנת 2021 חזרה לבקשת פט גלסינגר לחברת אינטל ושימשה כמנכ"לית משותפת (יחד עם סוניל שנוי) של ארגון ההנדסה הגלובלי באינטל עד ליולי 2024.

אז קודם כל ספרי לנו מה מעשייך בימים אלה?

הקמתי חברה בשם WEISSWAY העוסקת בתחום המנטורינג למנהיגים, מנהלים וקבוצות הנהלה ואני משמשת גם כדירקטורית בחברה הכלכלית של עירית חיפה.

ומה בדיוק עושה החברה שלך?

החברה שלי מתמקדת בעולם המנטורינג. אפשר לומר שיש לה שני סוגי פעילות. הסוג הראשון הוא הרצאות בנושאי מנהיגות, קידום נשים בעבודה  והאני מאמין שלי בתחום הניהול. זה כולל גם הרצאות בנושא הספר שכתבתי The Engaging Leader (שנמכר כיום גם באתר אמזון).

הסוג השני הוא מנטורינג למנהלים שרוצים להתקדם, מנטורינג לצוותי הנהלה ומה שאני קוראת Excellence in Execution  או בעברית מצוינות בביצוע.

ומה המיוחד בשרותים שלך?

אני מביאה איתי נסיון של למעלה מ-30 שנות ניהול ומשתפת מנסיוני שהחל  כמהנדסת חשמל ועד לתפקידי הניהול הבכירים אותם מילאתי בחברות אינטל, מלאנוקס ואנבידיה. ניהלתי מקבוצות שונות ועד ארגונים שלמים בתוך החברה. אני מביאה דוגמאות של סיטואציות שהצליחו וגם כאלה שהצליחו פחות והנסיון שלי איפשר לי להביא פתרונות מעשיים למקרים שכיום חווים לקוחותי וסביר להניח שכבר נתקלתי במקרים דומים בעבר.

חשוב לומר כי גם אם קוראים ספר ניהולי טוב וחושבים שאפשר לפעול לפיו במציאות הדברים קורים בצורה שונה. יש גם צורך להתאים את שיטת הניהול לאנשים ולמקרים שונים וכל מנהל צריך לדעת להתאים עצמו לסביבה, לאנשים שלו ולסיטואציה הספציפית בה הוא נמצא.

למשל היה לי מקרה שבו מנהל קבוצה שעבד תחתיי התקשה לנהל את קבוצתו. אני כמנהלת שלו הייתי צריכה להחליט האם הבעיה היא נקודתית כלומר קשורה באנשים מסוימים ואז כדאי לתת לו תפקיד אחר או שהוא לא מתאים לניהול? במקרה השני צריך היה לדעת לדבר עם העובד ולהסביר לו שאולי הוא טוב בדברים מסוימים ופחות טוב בניהול.

במקרה הזה הנסיון שהבאתי איתי היה מאד רלוונטי כי כבר עברתי את המצבים הללו והצלחתי להתגבר על סיטואציות דומות.

במהלך שנות עבודתי הצלחתי לבנות קבוצות עבודה משלבים מאד ראשוניים ועד קבוצות מאד גדולות שעובדות טוב ביחד או לשלב כמה קבוצות ביחד, להבין במה כל קבוצה חזקה ואיך לשתף פעולה עם קבוצות אחרות ובסופו של דבר הקבוצה הגדולה הצליחה לבצע את הפרויקט בזמן ובאיכות טובה.

מה לדעתך היחוד שלך כמנהלת?

אני מאמינה שמאד חשוב שאנשים ירגישו חלק מקבוצה או מהארגון וצריך לעשות מעשים שיגרמו להם להרגיש  שהם חלק מקבוצה. אני גם חושבת שאני מנהלת ברמה מאד אישית/פרטנית ויחד עם זאת יש לי דרישות גבוהות מעובדיי והשילוב של יחס אישי עם דרישות גבוהות נותן לעובדים מוטיבציה וסיפוק כי עובד שמציבים לו דרישות גבוהות והוא עומד בהם הוא מרגיש סיפוק שהצליח.

מה שהיה חשוב לי תמיד זה להראות לאנשים שאיכפת לי מהם וכשיש אוסף של מקרים כאלה זה גורם לאנשים להרגיש שהם באמת חשובים ומשפיעים. למשל כשנתקלתי במישהו שלא היה מרוצה מתפקידו הייתי דואגת למצא לו תפקיד אחר שבו גם יהנה וגם יצליח.

פט גלסינגר הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו

ומה דעתך על מצבה של אינטל מול אנבידיה?

אנבידיה הולכת מאד חזק על תחום ה- AI והחומרה שפיתחה לתחום הגרפיקה מתאימה ל-AI כלומר הרבה חישובים קטנים במקביל. אינטל נכנסה מאוחר לתחום ה- AI ומפתחת חדשנות לתחום אבל מאחר ונכנסה מאוחר היא צריכה לסגור פערים. אני לא חושבת שההתפתחות בתחום ה-AI תמשיך כל הזמן באותו הקצב ועם הזמן זה ילך וירד. אינטל גם פועלת בשווקים אחרים.

האם אינטל פועלת נכון?

אני חושבת שחשוב להחליט על תחומים שיהיו במיקוד וגם להחליט מה לא עושים כי אי אפשר בלי לוותר על כלום. כשהסל גדול מדי זה עלול לפגוע בחברה בטווח הארוך ויש תחומים שנכון לאינטל לא להשקיע בהם.

אז מדוע אינטל נוהגת אחרת?

למהנדסים יש נטיה להתאהב בטכנולוגיה ופט (פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל עד לאחרונה) הוא מהנדס בנשמתו וטכנולוג בחשיבתו.

לנוכח השקעות העתק המושקעות כיום בתחום הסמיקונדקטור מה את חושבת על תפקיד סקטור הסמיקונדקטור בתעשיה העולמית?

היום הכל זה צ'יפים. ברפואה, בחינוך, באוטומוטיב, בצבא, בבידור וכמובן בתחום הבינה המלאכותית. לא משנה לאן נלך אנחנו תלויים בשבבים ולכן חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר כולל אנבידיה, מיקרוסופט ואפל משתדלות להיות חדשניות גם בתחום זה. וכמובן גם היצור חשוב. הרבה זמן זה היה בעיקר במזרח וכיום עם כל הפוליטיקה העולמית פועלים להעביר יותר יצור למערב, לארה"ב לאירופה ולישראל כמובן כי לא מספיק לפתח מוצרים חדשנים צריך גם לדעת לייצר את זה.

רשות החדשנות הודתה לאחרונה כי יש מחסור חמור בחברות הזנק חדשות בתחום הסמיקונדקטור בישראל. מה לדעתך ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?

אני מאמינה שצריך להבין את היחודיות של חברות סמיקונדקטור מתחילות ולתת את הפיתרונות הדרושים להן. 

חברות סטארטאפ בתחום הסמיקונדקטור מתאפיינות בזמני הגעה ארוכים יותר להצלחה מסחרית. כדי לתמוך בהן, נדרש תכנון פיננסי ארוך טווח והשקעות מתמשכות. בנוסף, פיתוח מוצרים בשלבים יכול להאיץ את ההגעה לשוק.

הבדל שני משמעותי זה עלויות גדולות הדרושות ליצור ולבדיקת הרכיבים לפני שמגיעים לתוצאה דרושה.  למטרה זו כדאי להקים חממות יעודיות לסמיקונדקטור שיכללו שיתופי פעולה עם פאבים כגון TOWER, INTEL GLOBAL FOUNDARY.  שותפויות עם האקדמיה כגון הטכניון יכולות להיות משמעותיות בחסכון בהוצאות.

אני מאמינה שגם פוקוס ותנאים מיוחדים מהרשות לחדשנות לטובת חברות סמיקונדקטור יכול לעזור.  כשיהיה תקציב יעודי לסמיקונדקטור יהיה אפשר להשוות בין חברות הזנק בתחום ולהשקיע רק בחברות הטובות והמבטיחות ביותר.

נשים בהייטק: אינני מאמינה באפליה מתקנת

בואי נדבר על נושא נשים בתעשית השבבים. כמי שיזמה בשנת 2014 את הקמת פורום הנשים באינטל מדוע לדעתך אין מספיק נשים בתעשיה?

לדעתי המצב השתנה לטובה. כיום יש יותר נשים ויש גם יותר מודעות לשילוב נשים בתעשיה. מדברים על  זה יותר ויותר .בחברות בהן עבדתי אינטל, אנבידיה ומלאנוקס השקיעו חשיבה באיך לגייס יותר נשים וכיצד לגרום להן להישאר בחברה לאורך זמן כי בעבר היו נשים שהתחילו לעבוד אבל בהמשך עזבו.

מצד שני זו סביבה מאד תחרותית ומאד דורשנית. בתעשיה יש כל הזמן חידושים וצריך לדעת מה חדש ומה קורה ולהגיב מהר וזה מאד דורשני. כל זה יכול להיתקל באופי של האדם ובמחויביות שלו לביתו.

אבל זה מתחיל בעובדה שיש כמות קטנה של נשים שמחליטה ללמד הנדסה

זה נכון שאין הרבה סטודנטיות. אבל לדעתי זה נובע מכך שהן חוששות ממה שזה ידרוש מהן ואין להן גם הרבה מודלים לחיקוי. עם  מי מדברים ועם מי מתייעצים?

מה ניתן לעשות כדי לשנות את זה?

חשוב לעודד נשים ללמד מתמיטיקה חמש יחידות ולהסביר להן שזה באמת אפשרי.

וצריך לייצר חשיפה לנשים שעובדות בהייטק ולהבהיר לאחרות שיש גם נשים מצליחות בתעשיית ההייטק וגם הן יכולות להצליח. אני יודעת שבבאר שבע מביאים כיום בנות ליום ביקור באוניברסיטת בן גוריון , מפגישים אותן עם סטודנטיות בתחומים שונים כדי שישמעו מה הן עשו, הביאו גם אותי לפגוש אותן וגם מישהי שהקימה חברת סטרטאפ וכל זה עוזר.

גם באינטל עשינו פעולות נקודתיות כדי לקדם נשים בתוך החברה וגם כדי לשמר אותן. אני לא מאמינה באפליה מתקנת. כל אחד צריך לקבל תפקיד בגלל היכולות שלו בלי טובות. אני כן מאמינה שצריך לעזור לפתוח דלתות כלומר לגרום לבנות לדעת על תפקיד שאולי לא שמעו עליו או לא חשבו שהן מתאימות לו והמנהל שלהן צריך לדעת לקשר אותן ולפתוח להן דלתות.

אחד הדברים שצריך לעשות בתוך החברות זה פתיחות או ההבנה שצריך חשיבה מכל מיני כיוונים ונשים הן יותר גמישות מחשבתית, יותר מתקשרות ויותר רגישות.

גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מידי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי. מצד שני הפתיחות של נשים ויכולת התקשורת שלהן הם נכסים לחברה ואם המנהלים יבינו את זה הם יעודדו נשים. כמובן גם צריכה להיות גמישות עם נשים שיש להן ילדים קטנים, צריך לבא לקראתן עם שעות העבודה גמישות או לאפשר להן לעבוד מהבית. אבל לפני הכל צריך כמובן לדאוג לגרום לנשים ללמד מקצועות הנדסיים באוניברסיטאות.

שלומית וייס בעת היותה אחראית על פיתוח מעבדי  ה- Client  של אינטל צילום: יח"צ אינטל

כיצד ניתן להציל את אינטל

לסיום ביקשתי לשמע משלומית על פיטוריו של פט גלסינגר המוכר לה היטב וכיצד ניתן לשקם את אינטל?

מה לדעתך הסיבות שהביאו לפיטוריו של מנכ"ל אינטל? 

"כבר עברה חצי שנה מאז שעזבתי את אינטל, כך שאינני מעודכנת. עם זאת, בהתחשב בקצב השינויים ובאתגרים שהחברה התמודדה איתם בתקופה האחרונה, ייתכן שהפרידה מפט נבעה מחילוקי דעות משמעותיים בנוגע לאסטרטגיית IDM2.0. האסטרטגיה הזו, שדרשה השקעות גדולות והייתה כרוכה בזמני יישום ארוכים, עשויה הייתה לגרום לחיכוכים עם הדירקטוריון, במיוחד לנוכח ההוצאות הגבוהות של החברה בתקופה האחרונה.

 מה ניתן לעשות כדי להציל את אינטל?

לדעתי, ביצועים והבאת תוצאות חשובים כיום לא פחות מהאסטרטגיה, ואפילו יותר. אינטל צריכה להמשיך ולהשקיע בשיפור הביצועים, בהוצאת מוצרים תחרותיים בזמן ובשיפור תרבות הביצועים. בנוסף, כדי להצליח באסטרטגיה החדשה, אינטל חייבת להגדיר בבירור מה היא עושה וגם מה היא לא עושה, ולהתמקד במספר מצומצם של פרויקטים מרכזיים.

הפוסט שלומית וייס, הישראלית שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר באינטל בראיון בלעדי ל-TapeOut: "גם לי אמרו בהתחלה שאני רגישה מדי כי בכיתי אבל בסוף התקדמתי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כשמדברים עם רוני אנגל, מתקבל הרושם שהיא נולדה להיות מהנדסת. היא אמנם מספרת שהוריה דחפו אותה לכיוון, וכי נחשפה לטכנולוגיה מגיל צעיר אבל האמת היא שטמונה בה תשוקה בלתי מעורערת לטכנולוגיה. תשוקה שעזרה לה להתמודד בנחישות עם דעות קדומות, ועם מה "שכולן עושות" כדי להמשיך במרץ למחוז חפצה.

היא נולדה ברמת גן אבל גדלה בגן יבנה (אחרי שמשפחתה עקרה לשם בעקבות עבודתו של האב כמהנדס אוירונאוטי באלתא).

כבר מגיל צעיר גילתה חיבה מיוחדת למתימטיקה והרגישה שזה "בא לה בקלות". באותה עת גם אהבה להקשיב לסיפוריו של אביה שחלק עימה איך עובד כח העילוי של מטוס, איך עובד מכ"מ ומדוע עולם הטכנולוגיה זה עולם העתיד.

למרות כל זאת כשהיתה בת תשע והתיישבה עם אבא לשיחה רצינית על "מה תעשה כשתהיה גדולה" סיפרה לו שהיא אוהבת לשיר ורוצה להיות זמרת. אביה בחוכמתו ענה לה: "חשבת פעם מה היתרונות ומהן החסרונות בלהיות זמרת?" ביחד הם ניתחו והגיעו למסקנה שהסיכוי שלה להצליח כזמרת הוא נמוך וגם אם תצליח ותזכה בתהילה, בפרסום ובכסף לא תהיה לה פרטיות. לעומת זאת, אם תלמד להיות מהנדסת יש בזה הרבה אפשריות לחיים שלוים וקריירה טובה. השיחה הזו זכורה לה עד היום וכל פעם כשהתחבטה בנוגע לעתידה שאלה וענתה לעצמה מהן היתרונות והחסרונות של כל מקצוע.

אז מה רוני, היה ברור לך שתהיי מהנדסת שבבים מגיל צעיר?

למען האמת, למדתי בתיכון  5 יחידות בפיזיקה ומתיטמטיקה וגם הייתי במגמת מחשבים. חשבתי ללמד הנדסת אוירונאוטיקה כמו אבא אבל אבא אמר שיש פחות הזדמניות באוירונאוטיקה ואם אני הולכת ללמד הנדסה עדיף הנדסת חשמל כי זה יפתח בפני הרבה אפשריות.

אכן יש הרבה אפשריות בתחום הנדסת חשמל אבל איך הגעת דווקא לתחום השבבים?

הכרתי את בעלי כשהייתי בת 16 אחרי הצבא הוא התחיל ללמד הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון מה שהביא אותי גם ללמד באותה אוניברסיטה. אחרי הלימודים הוא הצטרף לחברת DSP Group וסיפר לי שלפתח שבבים זה ממש מענין ולדעתו גם מאד מתאים לי. הבנתי שזה באמת מגניב והחלטתי להגיש מועמדות לחברת וולנס שם התקבלתי לעבודה.

ומה עשית בצבא?

בצבא הייתי מדריכת סימולטורים של מפעילי כטב"מים. האחריות הספציפי שלי היתה ללמד את המפעילים כיצד להתמודד עם תקלות בזמן אמת. זה היה תפקיד מורכב שדרש ממני ללמד המון וגם להעביר את כל הידע שלי למפעילים. מעבר לאתגר של ללמד אותם היה חשוב לי לדאוג שהמפעילים גם יזכרו מה צריל לעשות ברגע האמת.

ומה את מרגישה כשאת רואה מה הם עושים כעת עם הכטב"מים

שירתתי בתקופה של מבצע עמוד ענן אז אני יודעת כמה הכטב"מים פעילים בתקופת מלחמה אבל היום כשאני רואה מה קורה במלחמת חרבות ברזל זה ממש מגניב להכיר ביכולות של הכטב"מים ובתרומתם במיוחד בזמן מלחמה.  

ואיך התקבלה אצלך ההחלטה מה ללמד באוניברסיטה?

כאמור בהמלצת אבא שלי התכוונתי ללמד הנדסת חשמל באוניברסיטה וכך עשיתי . לומר את האמת התואר היה מאתגר והיו לי אפילו מחשבות על להרים ידיים, במיוחד שלא היו שם הרבה נשים, אבל לשמחתי בעלי היה שם ועודד אותי לא לוותר. הוא אמר לי שהוא מכיר אותי היטב ויודע שהמקצוע הזה מתאים לי. הוא צדק!

ומה את עושה כיום?

היום אני עובדת בוולנס כמהדנסת VLSI ועוסקת בכתיבת ורילוג. העבודה שלי מתבססת על משימות שאני מקבלת מהארכיטקט של הפרויקט ולפי זה מתכנתת את הורילוג.

האם היתה לך הכוונה או המלצה לעבוד בתחום השבבים כבר באוניברסיטה?

לא ממש. באוניברסיטה לא דיברו איתנו בכלל על תכנון שבבים אבל בעלי רז הסביר לי במה המדובר. היום אני מאד מרוצה בוולנס. אני אוהבת לגלות כל פעם דברים חדשים ומרגישה שדוחפת את הטכנולוגיה קדימה. לחשוב שאני חלק מהתהליך של הפיכת רכבים לאוטונומים זה ואוו.

ועם הרגשה נפלאה כזו מדוע את חושבת שאין הרבה נשים שעושות ומרגישות כמוך?

אין לזה תשובה אחת אבל יש פה לדעתי בעיה חברתית. כשבעלי החליט ללמד הנדסת חשמל מיד קיבל חיזוקים מהסביבה אבל כשאני החלטתי ללמד את זה מיד אמרו לי: "ואוו זה נורא קשה, בשביל מה את צריכה את זה" או "איך תגדלי משפחה עם כזה מקצוע דורש". השוני בתגובה של אנשים היה מאד בולט כי בעלי ואני החלטנו ללמד בדיוק אותו הדבר אבל ההבדל בתגובות שקיבלנו היה הבדל כמו בין שמים לארץ. גם בתואר עצמו היה הבדל משמעותי בין כמות הגברים לנשים. במחזור שלי היו כ-200 סטודנטים אך רק  16 מהן בנות.

מה את חושבת צריך לעשות כדי לעודד נשים נוספות להצטרף להייטק בכלל ולתעשית השבבים בפרט?

אני מאמינה כי הדרך לחולל שינוי היא להתחיל מוקדם. צריך להסתובב בתיכונים, להסביר שמחפשים נשים בתעשיה וגם להפגיש את הבנות בתיכונים עם נשים שעשו את זה. אני זוכרת שהפחידו אותנו שישלמו לנשים פחות וגם שלא נוכל לצאת לחופשות לידה ארוכות אבל זה בכלל לא נכון.  אם את הולכת להייטק זה לא אומר שאת אמא מזניחה או מרוויחה פחות מגברים.

לכן צריך לעודד בנות שיש להן גישה למקצועות ריאלים ללמד מתימטיקה ופיזיקה 5 יחידות.

כשלמדתי באוניברסיטה עבדתי במקביל כמתרגלת בכיתה וירטואלית של בנות שהחליטו ללמד 5 יחידות במתימטיקה. היו בכיתה הזו די מעט בנות ובשבילי זו היתה זו היתה הזדמנות טובה לחזק אותן ולהסביר להן, מדוע חשוב לעשות בגרות 5 יחידות במתימטיקה.     

יש ענין נוסף שיכול לעזור והוא הפעיליות הנוספות והחוגים. בהיותי נערה בחרתי בחוגים כמו ג'ודו, כדורגל וקיר טיפוס.

זה עזר לי להרגיש יותר בנוח בסביבה גברית. וברגע שעשיתי מגיל צעיר דברים עם בנים הרגשתי יותר בנוח בחברתם.  גם במחלקה שלי כיום יש מעט בנות והיתה תקופה שהייתי האשה היחידה. אז חייבים לדעת להסתדר עם גברים והסתדרתי. אני זוכרת שגם באוניברסיטה היו במגמה שלי בעיקר בנים אבל לי לא היתה בעיה עם זה כי כאמור התרגלתי לזה מגיל צעיר.

אמרתי קודם תיכונים אבל במחשבה שניה אני חושבת שצריך להתחיל לכוון את הבנות כבר מכיתה א'. לעודד נשים ללמד אומניות לחימה וחוגים מעורבים אחרים של בנים ובנות ביחד. למשל כשהייתי בחוג קיר טיפוס היו סביבי הרבה בנים אבל כשטיפסתי גיליתי שאני מגיעה לאותם הישגים כמו הבנים. זה עזר לי להשתכנע שאני לא פחות טובה מהם.

ומה בנוגע לאיזון בין משפחה לעבודה

יש לי היום בת צעירה בשם נגה אותה ילדתי לפני חצי שנה. חוץ מענין ההנקה, רז בעלי הוא שותף מלא בטיפול בה ואין לאף אחד משנינו עדיפות בטיפול. כלומר כשאני צריכה לעבוד עד שעות מאוחרות רז מחפה עלי והפוך. אנחנו גם מתחלפים כאשר צריך לטפל בילדה בלילה. אני מרגישה שיש היום יותר מודעות לתרומה של הגברים ולהיותם שותפים שווים בגידול הילדים.  

הפוסט רוני אנגל – נולדה להיות מהנדסת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גילינו כי מצד אחד אין להן הרבה מן המשותף. אחת גדלה בבאר שבע, השניה בחיפה, אחרת בעכו ועוד אחת בתל אביב. אבל מה שכן מצאנו הוא שלכולם היתה דמות (אב, אם, קרוב משפחה או מורה) שעודדו אותן וכיוונו אותן להגיע לאן שהגיעו. מכנה משותף נוסף לכולן היא נכונותן ללכת נגד הזרם ולממש את הפוטנציאל הגלום בהן גם אם זה לא היה הדבר הכי פופולארי בסביבתן.

דנה זימן היא דוגמא מצוינת לכך. היא גדלה בתל אביב ולמדה בגימנסיה הרצליה. אמה היתה מורה ומחנכת ואביה בוגר הטכניון שעסק בתחומי הכלכלה והכספים. כבר מגיל צעיר הרגישה שקל לה עם המקצועות הריאלים ובמקביל ללימודיה היתה טובה גם בתחום האתלטיקה והשתתפה בתחריות ריצה מגוונות החל מ- 60 מטר ועד 3 ק"מ. תחושותיה שהיא יכולה הכל וגם רוצה לממש את היכולות המצוינות שלה הובילו אותה להתנדב לקורס טייס שם "בילתה" את שנתה הראשונה בצבא. מאוחר יותר עברה לשמש כקצינת מבצעים בטייסת קרב של חיל האויר. במבט לאחור היא יודעת שגם תחריות הריצה וגם השנה בקורס טייס היו עבורה חויות מעצבות שלימדו אותה כיצד להתגבר על קשיים ומשברים כדי להמשיך הלאה לאתגר הבא.

כשעמדה בפני ההחלטה מה ללמד באוניברסיטה היתה בטוחה שתתמקד במקצוע האהוב עליה פיזיקה אך כאן התערב אביה והמליץ לה לשלב פיזיקה עם הנדסת אלקטרוניקה או במילותיה שלה:  "אם אבא שלי לא היה מכוון אותי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי" .

המלצת אביה אכן התבררה כטובה מאד עבורה וגם ככזו שהשפיעה על כל מהלך חייה. בעקבות ההמלצה בחרה לשלב בין שני המקצועות ונרשמה ללימודי התואר המשולב באוניברסיטאת תל אביב. עד מהרה הבינה שפיזיקה אולי מענינת אך כשזה מגיע לעבודה מעשית לימודי הנדסת החשמל יעילים הרבה יותר. כך הגיעה  כבר בתקופת לימודיה לחברת אינטל והצטרפה למרכז הפיתוח של החברה בפתח תקווה.

עם סיום לימודיה הצטרפה לחברת DUNE כמהנדסת תכנון שבבים ולאחר כשלוש שנים, בשנת 2009 כאשר DUNE נרכשה ע"י חברת ברודקום מצאה עצמה בחברה בה היא עובדת עד היום. מאז הספיקה דנה להקים משפחה ויש שלושה ילדים (בגילאים 15, 12 ו-8). עם השנים התקדמה והתפתחה וכיום היא משמשת כמנהלת צוות פיתוח ASIC המונה 10 אנשים ומאד מרוצה מתפקידה ומהחברה בה היא עובדת.

שאלנו את דנה מדוע יש כל כך מעט נשים בתעשיה או מדוע אין הרבה יותר נשים שבחרו ללכת בדרך דומה לשלה?

"אני מאמינה שנשים רבות חושבות שאי אפשר לשלב בין קריירה למשפחה. יש רגעים שזה אכן קשה, גם לי, אבל עובדה היא שגם אני וגם בנות אחרות מצליחות לעשות את זה.

אני חושבת שיש בעיה נוספת הנעוצה בתדמית שיש למקצוע. כשבחורה שומעת על מקצוע כמו הנדסת חשמל היא חושבת על לוחות חשמל או אולי אפילו על מערכות החשמל בבית וזה נראה לה מאד רחוק ממנה, לא נשי ולא מתאים. אבל במציאות מדובר במקצוע אחר שלא ממש קשור למערכות חשמל אלא בעיקר לתכנון מעגלים אלקטרונים בעזרת תוכנות מחשב והרבה התעסקות באלגוריתמיקה.

כיצד ניתן להתגבר על הדעות הקדומות הללו?

כבר בגיל צעיר צריך להסביר לבנות במה המדובר.

כששאלנו את דנה איך עושים את זה גילינו את דנה האמיתית. זו שהגיעה לראיון לבושה בצורה אלגנטית עם חולצה וז'קט אופנתי וגם הכינה שעורי בית כדי לתת תשובה סדורה לבעיה.

לדעתי הדרך לגרום ליותר נשים להגיע לתעשיה שלנו כרוכה בשלושה רבדים:

רובד ראשון – הדרכה והסברה לבנות כבר בתחילת לימודיהן בחטיבה. אני ממליצה על איש או אשה מהתעשיה שיגיעו לבתי הספר ויספרו לבנות מה זה בדיוק להיות מהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. השאלה היחידה שאני לא בטוחה לגביה היא היא האם כדאי שאיש/אשת התעשיה יפגשו עם כל בני השכבה או רק את אלו שמתעתדים ללמד במגמות הריאליות.

רובד שני – יחסי ציבור לתואר. האוניברסיטאות בארץ צריכות לקדם את השתלבות הנשים במקצועות הטכנולגים ע"י פעולות הסברה לבני נוער וגם לבוגרי צבא כדי שיבינו טוב יותר מה לומדים במקצועות ההנדסה למינהם כולל הנדסת תעשיה וניהול,ביוטכנולוגיה, פיזיקה, ביו רפואה, ועוד. ע"י קיום כנסים, ימי היכרות או הפצת חומרי שיווק נאותים אני בטוחה שנראה יותר נשים בוחרות במקצועות הללו.

רובד שלישי – קידום הנשים בתעשיה. לצערי יש תופעה שנשים שכבר הגיעו לתעשיה לא מתקדמות לתפקידי ניהול. אם זה בגלל שהאשה בוחרת להעדיף את המשפחה ע"פ התקדמות בעבודה זה ענין שלה אבל פעמים רבות זה נובע ממנהל שמעדיף לקדם גברים ע"פ נשים בגלל שנשים יוצאות לחופשות לידה ממושכות.

בנוסף חשוב שהמשפחה תתמוך בצורה פרו אקטיבית באישה. לשמחתי בעלי  מאד תומך בי ויש לי גם סביבה תומכת הכוללת את הסבים והסבתות משני הצדדים. אני מאמינה שחשוב שהבעל יהיה שותף מלא לניהול המשפחה ויראה לאשתו שהוא משתתף איתה בנטל ואפילו מוציא את הילדים מהגן או מבית הספר כשצריך.

ומה את עושה בנידון?

אני עובדת כרגע ביחד עם צוות משאבי האנוש בברודקום על תוכנית לעידוד נשים וקידומן בתוך הארגון שלנו כאן בישראל .

ואיפה את רואה עצמך בעוד כמה שנים?

אני מאד אוהבת את תחום עיסוקי ומאד אוהבת את ברודקום. יש לי צוות נפלא ומנהל מהמם וטוב לי איפה שאני היום.

הפוסט אם אבא שלי לא היה מכוון אותי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנסיון והנחישות שרכשה במשחקי הכדורסל שימשו אותה גם בהמשך הדרך. כשרצתה להתקבל ללימודי הנדסה בטכניון גילתה כי למרות שיש לה בגרות 5 יחידות במתימטיקה, כימיה וביולוגיה היא אינה יכולה ללמד בטכניון ללא ידיעת פיזיקה וכך עצרה הכל, נעזרה במורה פרטי והשלימה את הלימודים החסרים כדי להמשיך במסלול שהיתוותה לעצמה.

חן בוקעי קמינר, היא אשה מרשימה, כבר בתחילת הראיון היה ברור שהיא הגיעה לפגישתינו עם שורת מסרים ולא תשקוט עד שתעביר את כולם בחדות, בבהירות ומעל הכל בשיא החביבות. יש בה שילוב מנצח של התמקדות במטרה, יחסי אנוש מצוינים, ו..נחישות, כבר אמרנו.

כיום היא מחלקת זמנה בין שלושה אתגרים מרכזיים. הראשון, עבודתה כמנהלת פרויקטים בכירה. בתפקידה זה היא אחראית לנצח על פתרונות האוטומציה לבדיקת השבבים של אינטל תוך עבודה  בשיתוף פעולה עם לקוחות החברה. כמו כן היא מנהלת התוכנית של פתרונות ה Data Science החדשנים של אינטל המשלבים את היתרונות של לימוד מכונה בפתרונות האוטומציה של אינטל. האתגר השני בחייה הוא לדאוג למשפחתה הכוללת את בעלה וארבעת בניה. ולצד כל זה היא מוצאת זמן להוביל את פעילות קהילת הנשים באינטל.

בואי נחזור להתחלה? ספרי איפה נולדת וגדלת?

נולדתי בנתניה לאבא מהנדס מכונות שעבד בתעשיה האוירית על פרויקט הלביא ולאמא גננת. אני בת שלישית אחרי אח ואחות ובבית תמיד היתה מודעות בחשיבות החינוך וגם דחיפה קדימה ללמוד, להתקדם ולהצליח. ההצטרפות שלי לספורט לא שגרתי לבנות כמו כדורסל היתה מאד משמעותית בחיי. זה עזר לי להתמודד עם כשלונות ונתן לי המון מוטיבציה להשתדל יותר כדי להגיע למטרות שלי. כיום אני מעודדת הורים אחרים לשלוח את הילדים שלהם לספורט תחרותי כי אני מאמינה שזה יעזור לילדים שלהם כפי שזה עזר לי.

זה נשמע מאד מבטיח אבל בפועל נשים רבות נרתעות מהמסלול שעברת?

נכון, אבל חשוב להבין שגם לי היה לא קל. כשהתחלתי ללמד בטכניון היה לי קשה מאד. הגעתי לטכניון בהכרה שאני בחורה חכמה ופתאם מצאתי את עצמי לא כל כך חכמה ואפילו נכשלת. גם סטודנטיות אחרות נכשלו אבל לי היתה תמיכה חזקה מהבית. זה עזר לי להתגבר על הקשיים ואפילו להפוך למצטיינת. לא מזמן קראתי ספר בשם Grit שכתבה פסיכולוגית  בשם אנג’לה דאקוורת. היא מדברת על כך שהתמדה ונחישות חשובים יותר מכשרון וזהו סוד הענין.

אז האם את חושבת שנשים פחות נחושות מגברים?

לדעתי הרבה שנים היתה הסללה של נשים לכיוון מקצועות רכים ופחות ראליים וכיום זה כבר שונה. לפני כחודש הוזמנתי לתת הרצאה בחטיבת הביניים של בי"ס בשמת במסגרת פעילות עמותת "שוות". התרגשתי מאד לגלות שיש שם בנות ששואפות להצליח לא פחות מהבנים ובנים שמאמינים שנשים הן כח חזק ושווה.

טרם דיברנו על עבודתך באינטל. אשמח אם תוכלי לספר מה את עושה כיום במסגרת תפקידך?

אני מנהלת צוות בארצות הברית ובישראל שמתמחה בפתרונות מבוססי אלגוריתמים של machine learning. כלומר אנחנו משתמשים ב- machine learning לטובת שיפור תהליכים בתוך הארגון. אני קוראת לזה "AI inside" כלומר אנחנו משתמשים בפתרונות אוטומטיים לתוך המעבדות של אינטל. וחוץ מזה אני מובילה את קהילת הנשים המכונה  WIN (Women in Intel) באינטל ישראל.

אז בענין קהילת הנשים מה עוד יכול לדעתך לסייע ליותר נשים להגיע להייטק?

אחד הדברים שמאד עוזר הוא אם יש לך מודל לחיקוי. כשיש לך מישהי שאת רוצה להידמות לה אז הסיכוי שתצליחי הוא הרבה יותר גדול. פעם יצא לי לשמע את יעל ארד (הספורטאית הישראלית ראשונה שהשיגה מדליה אולימפית וכיום יו"ר הוועד האולימפי בישראל) ומצאתי בה מודל מצוין לחיקוי.

ועדיין מדוע אנחנו לא רואים מספיק נשים בהייטק?

אני חושבת שבאופן מסורתי יש פה את העניין של הסללה. נשים פחות בוחרות ללמוד הנדסת חשמל, כי זה נתפס, בצורה לא מודעת, כמקצוע פחות "נשי". אגב, אנחנו כן רואים שינוי במגמות כמו מדעי המחשב, אבל בהנדסת חשמל עדיין לא מספיק. אני חושבת שמה שצריך לעשות, וזה חלק מהפעילות שאנחנו עושים באינטל, זה שהשינוי צריך לבוא כבר מבתי הספר ומהאקדמיה. האקדמיה צריכה לתת תמריצים ומלגות לנשים שרוצות ללמוד הנדסת חשמל. וכבר בבתי הספר צריך לספר לבנות על החשיבות והדברים המדהימים שקורים היום בהנדסת חשמל. כמו שאתה יודע תחום השבבים זה העתיד שלנו. אם נסתכל היום על טסלה למשל ועל כמות השבבים בכל רכב, היא אדירה. העתיד נמצא שם.

הזכרת את פעילות קהילת הנשים באינטל שאת עומדת בראשה. ספרי לי במה בדיוק מדובר?

כאמור זו פעילות שמטרתה לסייע לעידוד נשים להצטרף להייטק אבל אנחנו פועלות לא פחות גם בתוך הארגון כדי לתמוך בנשים שכבר עובדות באינטל.

כעובדת בתפקיד ניהולי זה מאפשר לי לראות את תת הייצוג הנשי בעמדות המפתח ובעמדות ההשפעה. אני נמצאת שם, וברוב הפגישות אני האישה היחידה בחדר. מצד שני, אני מבינה מה זה מסלול פיתוח קריירה באינטל ואני יכולה לקחת איתי נשים ולהגיד להן "בואו, אני יודעת מה צריך לעשות". אני גם יכולה להגיע למנהלים בארגון ולהביא למודעות שלהם את בעיית ייצוג הנשים בחברה.

 כמו כן אנחנו תומכים בנשים עצמן בכמה צורות. ראשית, כל עובדת שמרגישה צורך במנטורית אנחנו דואגות להצמיד לה מנטורית. כמו כן אנחנו מקיימות קורסים מקצועים שמטרתן לקדם ולחזק את הקשרים החברתיים של נשים. יש לנו פעילות הנקראת Lunch Club   במסגרתה נשים מקיימות מעגלי שיח כדי ליצור רשת תמיכה פנים ארגונית. פעילות יחודית נוספת שלנו נקראת "מיני" ובה אנחנו דואגות לשמר את הקשר בין עובדת שיצאה לחופשת לידה לבין חברותיה לעבודה כדי לעדכן את העובדת על הנעשה בהיעדרה ולתת לה תחושה נעימה יותר שתבטיח גם חזרה חלקה לעבודה בסיום חופשתה.

לאחרונה גם השקנו תוכנית חדשה הנקראת Winerit והיא מיועדת לבנות בחטיבת הביניים והתיכון. במסגרת התוכנית אנחנו מקיימות ארבע פגישות בשנה בהן אנחנו עובדות על שיפור המסוגלות של בנות. התחלנו את התוכנית בקרית גת וזה היה אמור להמשיך לערים אחרות בהן אינטל פעילה כולל ירושלים, פתח תקווה וחיפה אך בעקבות המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר עצרנו את זה לעת עתה.

מרשים! נראה שאת פועלת רבות לסייע לנשים בתוך אינטל

חשוב לי לומר שזהו מאמץ משותף. אמנם אני מובילה את זה בישראל אבל בכל אתר של אינטל יש לנו מישהי שמרכזת את התמיכה בקהילת הנשים. חשוב לנו גם להביא לידיעת מנהלי אינטל בכל דרגי הניהול את חשיבות יצוג הנשים בחברה.

ולאן את שואפת?

אינטל הציבה לעצמה יעד שנקרא RISE, לפיו עד 2030 אנחנו רוצים להכפיל את כמות הנשים ובני המיעוטים בתפקידי מפתח והנהלה, ולהגדיל את הייצוג של נשים במשרות טכנולוגיות ל-40%. אז יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל יש תכנית ויש יעדים ברורים, ואנחנו כבר רואים שזה משפיע. אני בונה על כך שהתלמידות שאנחנו פוגשים היום בתיכונים – הן יהיו אלה שיהוו 40% מהמובילות שלנו בעתיד.

הפוסט הנוסחה להצלחה: נחישות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"בתחילת הדרך, נשים מהוות 50% בלימודי 5 יחידות מתמטיקה, אבל בסוף הן מהוות רק 30% ביחידות הסייבר והפיתוח בצבא, ורק 9% ממייסדי הסטרטאפים. הגיע הזמן לשים לזה סוף": על רקע האפלייה הקיימת בלימודי הטכנולוגיה בבתי הספר, ביחידות הטכנולוגיות ובהייטק, עשרות בכירות במשק התכנסו בפני מאות נערות באירוע במשרדי אמדוקס ברעננה בשביל להביא סוף לתת-ייצוג נשי במקצועות הטכנולוגיה ולקדם חינוך טכנולוגי בקרב נערות. האירוע התקיים בארגונה של תכנית ניצנים מבית עמותת "בנתיבי אודי", הפועלת לקידום חינוך טכנולוגי עבור נערות ונערים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. באירוע השתתפו בכירות מהתעשייה והמצבא וכן בכירות מהעולם העסקי והפילנתרופיה הישראלית, ביניהן ענת רמתי שעשוע נשיאת קרן משפחת שעשוע, שרית אסף, מנהלת חטיבת המוצר והטכנולוגיה באמדוקס, קרן קציר שטיבל, מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות, תת אלוף יעל גרוסמן ונוספות.

אי שוויון מגדרי הוא בעיה מרכזית בעולם הטכנולוגי, ונשים עדיין סובלות מתת ייצוג משמעותי ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל" ובענף ההייטק. תכנית ניצנים מבית עמותת "בנתיבי אודי", הפועלת לקידום חינוך טכנולוגי עבור נערות ונערים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ושמה לה למטרה להגדיל את הייצוג הנשי ביחידות הטכנולוגיות ובהייטק, כינסה אירוע מיוחד בהשתתפות מאות נערות ובכירות מהצבא ומהמשק במטרה לעורר השראה בנערות הצעירות להשקיע בחינוך הטכנולוגי שלהן, להאמין בעצמן ולשים סוף לאי-השוויון.

האירוע נפתח בדבריה של סא"ל (מיל') קורין כהן מתוק, מנהלת תכנית ניצנים, אשר הציגה את התמונה המדאיגה של אי-השוויון הגדול במקצועות הטכנולוגיה: למרות שנערות לומדות 5 יחידות מתמטיקה בשיעור כמעט זהה לזה של הנערים בגילאי התיכון, עם הזמן ייצוג הנשים בלימודים ובתפקידים טכנולוגיים הולך ופוחת. נשים מהוות 23% בתפקידי סייבר ופיתוח בצבא, 30% במקצועות ההייטק באוניברסיטאות, ו-9% בלבד ממייסדי סטארטאפים.

"המספרים האלו מדאיגים, אבל הם לא גזירת גורל. ביחד עם שותפותינו, אנחנו בניצנים כבר פועלים למעלה משש שנים על מנת לצמצם את אי-השוויון בין נשים לגברים במקצועות הטכנולוגיה. כ-85% מבוגרי התכנית התקבלו לתפקידים טכנולוגיים מובחרים, כאשר 78% מתוכם הן נערות – והיד עוד נטויה. לא ננוח ולא נשקוט עד שנביא לייצוג מלא בין נשים לגברים בצבא ובהייטק." הבטיחה כהן מתוק לנערות.

לאחר מכן, ענת רמתי שעשוע, נשיאת  קרן משפחת שעשוע ואחת השותפות המרכזיות של תכנית ניצנים, נשאה דברים, ואמרה: "ביום בו יוגדר היום הזה, יום האישה הבינלאומי, כיום המודעות לשוויון המגדרי, אדע שהגענו ליעד. עד אז עלינו לפעול דרך חינוך מגיל צעיר, דרך תיווך אופציות שוות לבנות ולבנים, פתיחת כל האפשרויות לעתידן האישי של נשים ולעתידה הטכנולוגי -מדעי של מדינת ישראל". עוד הוסיפה רמתי שעשוע: "תכנית ניצנים מייצגת את אותם ערכים בהם דוגלת קרן משפחת שעשוע, הן בהיבט של הנגשת החינוך הטכנולוגי מדעי לכלל ילדי ישראל והן בהיבט של שוויון מגדרי. אנו שמחים על שיתוף הפעולה הפורה עם התכנית שמובילה בשטח לצמצום פערים ומתן הזדמנויות אמיתי לצעירות וצעירים."

שרית אסף, מנהלת חטיבת המוצר והטכנולוגיה באמדוקס, נשאה דברים באירוע ומסרה: "הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, ואנחנו מוצאים את עצמנו בצומת מכריע שבו השתתפות פעילה בעיצוב העתיד היא לא רק אופצייה, אלא חובה. YES, WE GEN – זה לא רק סלוגן. זאת המחוייבות שלנו – כולנו – להניע ולתמוך בשינוי מהותי. אני מאמינה שלכל אחד, ללא קשר למגדר, יש תפקיד במסע הטרנספורמטיבי הזה. כל אחת חייבת לקחת חלק בעיצוב הטכנולוגיה. ביחד, יש לנו את הכח להשפיע ולעצב שיוויון מגדרי. "

כמו כן, במהלך האירוע, הנערות השתתפו בסדנת "מעבר לתקרת הזכוכית" של עמותת שוות, הפועלת במטרה לחזק את תחושת הערך העצמי של נערות ולתת להן כלים למימוש שאיפותיהן. במהלך הסדנה הנערות התחלקו למעגלים, וקיימו שיחה על העצמה נשית, על האתגרים המיוחדים לנשים, ועל הדרכים לפרוץ אותם.

באירוע השתתפו בכירות מהתעשייה והמצבא במטרה לעורר בנערות השראה, ביניהן קרן קציר שטיבל מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות, תת אלוף יעל גרוסמן, סמדר אלדר סא"ל במילואים יועצת אבטחת מידע וסייבר, תמר שכטר מפתחת תוכן טכנולוגי בניצנים, עמליה אברמוב, נשיאת חטיבת הבנקאות באמדוקס, ונוספות.

הפוסט בכירות בצבא ובמשק התכנסו מול מאות נערות במטרה להביא סוף לאפלייה המגדרית ביחידות הטכנולוגיות ובהייטק ולקדם חינוך טכנולוגי בקרב נערות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כבר בתחילת המפגש עם ספיר אשכנזי היה ברור כי ספיר היא מסוג האנשים שיודעים מה הם רוצים וגם יודעים כיצד להגיע לשם. חרף גילה הצעיר, לא פחדה לבחור את הבחירות שלה גם כאשר היו שונות מהמקובל בסביבתה ונראה שהיא ממש שלמה עם הבחירות הללו. כך עשתה כשבחרה ללמד הנדסת חשמל, מקצוע שרק בנות מעטות בוחרות בו באוניברסיטה, וכך נהגה כשבחרה לעסוק בספורט מאתגר כמו הרמת משקולות. 

היא גדלה בישוב הקהילתי עומר שליד באר שבע לזוג הורים שחינוך היה בראש מעיניהם. אב המשפחה, מהנדס מכונות בהשכלתו, הבהיר לכל ילדיו (ארבע בנות ובן) כי חשוב לא רק להשקיע בלימודים אלא רצוי במיוחד להשקיע במקצועות הריאלים כדי שיוכלו להמשיך ללימודים גבוהים בתחום הנדסי וגם לעסוק בתחום. ספיר הבינה שזה מה שמצפים ממנה הוריה ולשמחתה גילתה כי המקצועות הריאלים באים לה בטוב. 

אחרי הצבא כשהתלבטה מה ללמד באוניברסיטה רצתה להתמחות במשהו שעוזר לשמור על הסביבה כמו אנרגיה מתחדשת אך בסוף בחרה בלימודי הנדסת חשמל עם התמחות בזרם חזק ותכן שבבים (VLSI). לאחר שהשלימה את לימודי התואר בהנדסת חשמל באונב' בן גוריון מצאה דרך לשלב בין לימודיה לבין רצונה לעסוק בתחום האנרגיה המתחדשת כשהצטרפה  לחברת סולאראדג' אך שם עסקה בתכנון מעגלים מודפסים ואחרי זמן קצר הבינה שתחום ה- VLSI יותר מתאים לה. לפני כשנה הצטרפה לסניף הישראלי של חברת סינאפטיקס ((Synaptics לאחר שזו רכשה את חברת DSPG הישראלית שם היא עובדת כמהנדסת פיתוח לתחום האנלוג.

הקריירה המקצועית של ספיר היא די אופינית למהנדסים גברים אך כשמדובר בנשים אין לצערינו רבות כמוה בתעשייתינו. ניסינו להבין מדוע זה כך וחזרנו עם ספיר לימי לימודיה באוניברסיטה.

האם כשלמדת באוניברסיטה היה מספר שווה פחות או יותר של סטודנטים וסטודנטיות שבחרו ללמד הנדסת חשמל?

האמת היא שהיו רק 10% נשים כלומר כ-30 בנות מתוך מחזור של כ- 300 סטודנטים ולצערי חלק מהן פרשו או עברו ללמד הנדסה בתחומים אחרים.

את יודעת להסביר מדוע כל כך מעט נשים בוחרות בתחום?

זה תחום תובעני וקשה ואת חלק מהבנות זה מפחיד.  בדרך כלל זה מקצוע שמתחבר לגברים ולא לנשים וכך גם רואה זאת הסביבה. כשסיפרתי לאנשים שאני לומדת הנדסת חשמל שאלו אותי. מה פתאם? מה תעשי עם זה?

לדעתי יש בציבור דעה קדומה כאילו זה פחות מתאים לנשים. אפילו הדוד שלי כשסיפרתי לו שאני לומדת הנדסת חשמל אמר לי: "מה יש  לך לעשות בחשמל? את רוצה להיות חשמלאית?"

ספיר גרה כיום בבאר שבע מאורסת לבחור באר שבעי המנהל מכללה באיזור ומבלה לא מעט מזמנה בנסיעות ברכבת בין ביתה בדרום לבין משרדי סינאפטיקס שבהרצליה. בזמן לימודיה עסקה בהרמת משקולות ואף השתתפה בתחריות ארציות כחלק מנבחרת אונב' בן גוריון. כיום היא מסתפקת בביקורים תכופים בחדר הכושר ובשאר זמנה הפנוי היא מנגנת  בגיטרה ומציירת.

אז מה את עושה כיום בסינאפטיקס?

"אני מהנדסת בצוות האנלוג של החברה העוסק בפיתוח שבב מתקדם למצלמות מאובטחות המשולבות במחשבים ניידים".

ציינת שרק 10% מהסטודנטים באוניברסיטה בחרו ללמד הנדסת חשמל. האם זה כך גם בתחום ה- VLSI?

למען האמת כאן אני חייבת לציין לטובה את פרופ' מור פרץ, ראש מסלול VLSI בבן גוריון ואת סם בן יעקב, האחראי ללימודי תחום האנלוג. מור וסם יצרו הילה חיובית סביב נושא ה- VLSI והפכו את התחום לאחד המבוקשים באוניברסיטה. כתוצאה מכך היו כ-60-70 סטודנטים במחזור שלי וגם מבחינת החלוקה בין גברים לנשים זה היה בערך 50-50 . הרבה בנות אהבו את המסלול וחלקן אפילו המשיכו לתואר שני.

מה לדעתך צריך לעשות כדי שיותר בנות יבחרו ללמד את המקצוע?

אני מאמינה שכבר בתיכון צריך לדחוף נשים למקצועות ריאלים וזה מתחיל מההורים. מנסיוני כאשר נתתי שעורים פרטיים לילדים בתיכון, שמתי לב שההורים דוחפים את הבנים למקצועות הריאלים ומצפים שילמדו 5 יחידות ולעומת זאת מהבנות מספיק להם שילמדו 3 יחידות.   אבא שלי לא ויתר לנו ולכן הגעתי לאן שהגעתי. כך צריכים לעשות גם הורים אחרים.

ומה בנוגע למורים?

גם המורים צריכים לסייע. כשהייתי בתיכון (מגמה ריאלית בתיכון מקיף עומר) שמתי לב שהבנים הם אלו ששאלו את רוב השאלות בכיתה והבנות התביישו לשאול. לשמחתי, המורים שלנו במקצועות הריאלים ובמחשבים עודדו נשים ואפילו נתנו יותר תשומת לב לנשים כדי לסייע להן להצליח.

ומה את עושה ברמה האישית לטובת הענין?

אני משתדלת לשוחח עם נשים אחרות בכל הזדמנות שיש לי לעודד אותן ולדחוף אותן ללמד את תחום ה- VLSI. גם לאחיניות שלי אני אומרת: "תעשו בגרות ריאלית כדי שתוכלו להכנס  לתחום ואל תסיימו סתם את הבגרות". 

הפוסט כשספרתי לאנשים שאני לומדת הנדסת חשמל שאלו אותי: מה פתאם? מה תעשי עם זה?  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

היא גדלה בקרית אתא לזוג הורים שעודדו את שלושת ילדיהם ללמד. למעשה חינוך היה נושא חשוב בביתה של דליה שאמה היתה מורה ואביה הנדסאי בנין. עד התגייסותה לצבא לא ידעה בדיוק מה תעשה כשתהיה גדולה אבל היה ברור לה שתמשיך לרכוש השכלה גבוהה.

ההארה הגיעה כששירתה בצבא. היא הוצבה בבסיס חיל הקשר בבה"ד 7 שם עסקה בהדרכת חיילים בשימוש מכשירי קשר. החשיפה לפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות יצרה אצלה ענין וסקרנות. היא  הרגישה שהיא מתחברת לתחום הטכנולוגי וזה מעניין אותה ובחושיה הפנימים הבינה כי העולם רק ילך ויתפתח טכנולוגית לכן כדאי לה להמשיך ולהתפתח במקום בו טמון העתיד.

כחיפאית היה זה אך טבעי שהיא תגיע לטכניון אך כאן ניצבה בפניה דילמה קטנה. האם ללמד הנדסת חשמל או דווקא מדעי המחשב? ההחלטה היתה קשה ולאחר התלבטיות בינה לבין עצמה החליטה לעשות תואר משולב בהנדסת חשמל עם הרחבה בתחום התוכנה שמאד עניין אותה. יחד עם קורסי התוכנה בחרה גם בקורסים בתחום VLSI  ורשתות תקשורת וכך כשהחלה לחפש עבודה כסטודנטית מצאה עצמה בחברת השבבים החיפאית צורן. בצורן צורפה לצוות התכנון הפיזי שנוהל באותה עת ע"י נגה דייג. נוגה היתה עבור דליה מנטורית חשובה וגם מודל לחיקוי. במהלך עשר שנות עבודתה בצורן עברה מסטודנטית לעובדת במשרה מלאה והמשיכה עם חברת צורן גם לאחר שנרכשה ע"י חב' CSR.

ב-2012 כאשר אהרון אהרון התמנה (ע"י ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר באפל) כמנהל המרכז הישראלי של אפל הוא זכר לטובה את דליה מתקופת עבודתו כמנהל התפעול של חב' צורן ישראל ובחר בדליה להקים את מחלקת התכנון הפיזי. מאז גדלה המחלקה והפכה למשמעותית בכלל התכנון הפיזי של שבבי אפל, ודליה תרמה לכך רבות כשהובילה את הקבוצה בעבודה על התכנון הפיזי של שבבי השעון ושבבי המאק. לפני זמן מה עברה דליה לעסוק בתחום מעניין במיוחד בו היא עוסקת גם כיום. בתפקידה הנוכחי היא אחראית על הטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית ולימוד מכונה, (שהוא תחום חדש ופורץ דרך בתכנון מעבדים), כדי לשפר את ביצועי התכנון הפיזי של מספר קווי מוצרים תוך שילוב פתרונות מבוססי בינה המלאכותית בתרשים הזרימה של פיתוח השבבים באפל כולה.

ביקשנו מדליה לשתף אותנו כיצד השתלבה וצמחה בתעשיית השבבים.

את אשה מצליחה בתחום השבבים וחשוב לי להבין דווקא ממך מדוע אין מספיק נשים בתעשיה?

אכן אין מספיק נשים בתעשיה אך לשמחתי המצב השתפר לאחרונה לטובה, ומאז שהצטרפתי לאפל המספרים גדלו משמעותית, ואנחנו כמובן מחפשים כל הזמן איך לשפר את זה אפילו יותר. עבודה של נשים בסביבה שבה הגברים דומיננטים יכולה להרתיע נשים שמסתכלות על הסיטואציה מבחוץ והאמת היא שלנשים העובדות בסביבה גברית אכן יכולים להיווצר קשיים.

איך את אישית השתלבת בסביבה הזו?

חייבת לתת הרבה קרדיט לנגה המנהלת שלי בצורן. נגה נתנה לי המון ועזרה לי להתמודד עם הקשיים שחוויתי ולחזק את הבטחון שלי בסביבת העבודה הגברית.

באלו קשיים נתקלת?

יש דעות קדומות על מה נשים יכולות לעשות או לא לעשות והייתי צריכה ללמד כיצד להעביר מסרים בסביבה גברית.

האם את פועלת במטרה לסייע לנשים אחרות להשתלב בתעשיה?

בהחלט. אני חברה כיום בפורום בינלאומי של אפל הנקרא Women at Apple. זו קהילה עוצמתית הפועלת למן נשים וממוקדת במשיכה, חיזוק וקידום נשים בסביבת העבודה שלהם באתרי אפל בעולם, ופועלת גם לוקאלית כאן בישראל.

בנוסף אני פועלת מול האוניברסיטאות ת"א, והטכניון ומשתתפת ב- Tech Talk בנושא שילוב נשים בתעשיה.

מה ניתן לעשות כדי לשלב יותר נשים בתעשיה?

אני חושבת שחשוב להגיע לנשים בגיל צעיר ככל האפשר ולחשוף אותן לעבודה המעניינת בהייטק. צריך להתחיל את זה בתיכון ואפילו בחטיבת הביניים. רק בשנה האחרונה אני, ומהנדסות אחרות מאפל הרצינו בכמה בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים לנשים צעירות על מנת לחשוף אותן לאפשרויות הקיימות בענף ההייטק.

אני מאמינה שהכל מתחיל במודעות ובמה שעושים כדי לקדם את הנושא. היום כאמא לשלושה ילדים (בן ושתי בנות) כשאני מגיעה לפעילות של הילדים שלי אני מיד בודקת כמה בנים וכמה בנות מעורבים בה. גם בשרות הצבאי יש נשים עם רקע טכנולוגי מצוין ואפשר להגיע אליהן ולהציג להן את האופציות המענינות של עבודה בתעשיה שלנו. ככל שנגיע ליותר נשים יש יותר סיכוי לראות אותן משתלבות בתעשיה.

את יודעת, יש נשים שטוענות שמה שמפריע להן הוא שעות העבודה הארוכות והפחד שיאבדו את תפקידן  כשיצאו לחופשת לידה?

אני מאמינה שכל עובד, בין אם מדובר בגבר או אישה, יכולים להגיע להבנה עם מנהלם בנוגע לשעות העבודה שלהם ולציין בפניו שחשוב להם לצאת מוקדם כדי להיות עם הילדים, אבל להבהיר שכמובן ידאגו להשלים את הפערים לאחר מכן. אותו הדבר בנוגע לחופשת לידה. מנהלים וחברות צריכים להיות גמישים ותומכים, וגם לזהות את החשיבות באיזון בין עבודה לבית כדי לעזור לאנשים להצליח. כמי שהיום מצליחה לשלב גם גידול של שלושה ילדים מקסימים, וגם לעבוד על חלק מהפיתוחים המתקדמים בעולם, אני יכולה להעיד שהדבר אפשרי, ושהסביבה התומכת שיש לנו סייעה לי להגיע לאיפה שאני היום.  לכל עובד יש תקופות בהן הוא נאלץ להיעדר מהעבודה כתוצאה מבעיות בבית, מחלה או גירושין. לכן היעדרות מהעבודה אינה רק בעיה נשית ומצד שני עובד או עובדת נמדדים בתרומתם לאורך השנים.

האם את באופן אישי סבלת מחוסר קידום או תמיכה מהיותך אשה ואם?

לאורך הקריירה שלי התמזל מזלי להיות מוקפת בעמיתים ומנהלים גדולים שעזרו לעצב את דרכי המקצועית. הקריירה ההנדסית שלי התחילה כסטודנטית בצורן, שם הכרתי לראשונה את התכנון הפיזי (PD) והתמודדתי עם אספקת סיליקון באיכות גבוהה בלוחות זמנים צפופים. המנהלת והמנטורית שלי ראו אותי גדלה מתפקיד סטודנט למנהלת המפקחת על פרויקטים והגירות טכנולוגיות. בצורן הכרתי את אהרון אהרון והוא לא הסס לקחת אותי לעבודה למרות היותי אשה.

ומה קורה היום. האם אתם עדיין מגייסים מהנדסים ומהנדסות?

הקבוצה שלי כל הזמן מתרחבת. אנו עובדים על מספר קווי מוצרים של אפל. התחום המתפתח כל הזמן של תכנון פיזי נותן למהנדסים שלנו את ההזדמנות לחשוב ולפתור בעיות חדשות בכל צעד. אנו מעודדים אנשים לאתגר את עמיתיהם ולשפר את הקבוצה כולה – כך כולנו נהנים מזה.

הפוסט המהנדסת מקרית אתא שצמחה והגיעה לצמרת התכנון הפיזי של אפל הופיע לראשונה ב-Chiportal.