הטור הזה מוקדש בדרך כלל לסקירה של יקבי בוטיק איכותים ברחבי ישראל אך הפעם החלטתי להקדיש אותו לינן אחד המחלק זמנו בין מגוון יקבים רחב.

ינן אחד, שכבר עבד כיועץ בשורה ארוכה של יקבים בישראל וכיום מייעץ במקביל ללמעלה מ10 יקבים שונים. לא מדובר בינן ראשי אלא ביועץ חיצוני העובד לצד ינן היקב ומסייע בידיו להפיק את המיטב מחומר הגלם של היקב.

מדובר בד"ר ארקדי פפיקיאן, אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר בתעשיית היין הישראלית. עם קריירה עשירה של למעלה משלושה עשורים, ארקדי נחשב כיום לאחד מיועצי היין המובילים בישראל. הוא מלווה עשרות יקבים בתהליכי ייצור, פיתוח ושיפור איכות היין. פועלו מתפרש על פני תחומים רבים, החל מהיבטים טכנולוגיים ועד תרבותיים, ותרומתו לקידום תעשיית היין המקומית מהותית.

הכל התחיל כשפגשתי את ארקדי לפני כמה חודשים בתחרות Teravino בה שפטנו יחד וארקדי פנה אלי וביקש שאטעם כמה מינות העילית שהוא מעורב בעשייתם.

ארקדי סיפר לי כי הוא מאמין שיש ליקבי ישראל פוטנציאל לייצר יינות סופר-פרימיום, שיתחרו בשוקי היוקרה העולמיים. "יינות סופר פרימיום" מתייחסים בדרך כלל לקטגוריה איכותית של יינות מבחינת מחיר, אומנות עשיית היין והמוניטין שלהם. יינות אלו מאופיינים לרוב בענבים איכותיים שנבחרו בקפידה, בתהליכי ייצור קפדניים, ובפרופילי ריח וטעם מעולים, המייצגים את המאפיינים הייחודיים של האזור או את זן הענבים מהם נעשו.

ונחזור לארקדי. כעת אחרי שרכש מוניטין והכרה מירבית בתעשיה המקומית החלום של ארקדי הוא למצב את היינות ישראליים לצד מדינות יין ותיקות כמו צרפת, ספרד ואיטליה ולהכיר בכך שינות סופר פרימיום ישראלים אינם נופלים באיכותם מהיינות האיכותיים הנעשים במדינות היין הללו.

ינות סופר פרימיום יכולים להגיע למחיר של 400-500 ש"ח לבקבוק ובעולם יש נכונות לשלם מחירים אלה עבור ינות באיכות מעולה. גם מחירם של ינות הסופר פרימיום שארקדי היה מעורב בעשייתם דומים במחירם למחירים הללו.

לקראת הטעימה שקיימנו קיבץ ארקדי סוללת ינות אשר בכולם השתמש בשיטות יצור חדשניות אותן פיתח בעצמו ועליהן רשם פטנטים ברחבי העולם. חשוב לציין כי מדובר בינות שיצרו כמה יננים מוכשרים שרקחו את הינות בשיתוף פעולה עם ארקדי שיזם והאמין בהם (שמותיהם מופיעים לצד הינות). הנה מה שטעמתי.

Alfasi Special Edition 2019 – יינן ראשי, אדם אלפסי

צבעו אדום סגול כמעט שחור. באף הרחתי שפע של ריחות פרי כולל דובדבנים שחורים בשלים ופירות יער בשלים בצירוף תבלינים כגון פלפל וציפורן ומעט וניל שכנראה הגיע מעץ האלון בו שהה היין. בפה חשתי ביין בעל גוף מלא וטעמים של שוקולד, קפה ודובדבנים בשלים. למרות שהיין כבר בן 6 שנים הוא היה מעט טאני.

עשוי מ- 48% ענבי קברנה סובניון, 35% מרלו  ו17% סירה כולם מכרמי צפון הגולן ובגובה של 1080 מטר. עשיר, מורכב ובעל סיומת ארוכה. התיישן 36 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.

Alfasi Special Edition 2020 – יינן ראשי, אדם אלפסי

היין דומה מאד במרכיביו ובשיטת העשיה שלו לגרסת 2019 . באף הרחתי ארומות של דובדבנים שחורים, יותר טחב ופחות עוצמה מגרסת 2019 . בחיך טעמתי את אותם דובדבנים שחורים אבל היין היה בעל גוף רזה יותר וגם פחות טאני. אפשר לומר שגרסה 2020 היתה יותר מוכנה לשתיה אבל בה בעת פחות עשירה מגרסת 2020.

Shilo –    2020 בלנד נסיוני – יינן ראשי, עמיחי לוריא  

בלנד בורדולזי בעל צבע אדום שחור. האף מתמלא בארומות של שזיפים שחורים, שוקולד, סגליות, ציפורן, ואגוזים. בפה טעמתי יין עשיר בטעמי שוקולד מריר ושזיפים שחורים עם סיומת ארוכה. היין מורכב בעיקר מענבי קברנה סובניון, עם מעט מרלו ופטי וורדו. מוצלח מאד.

בשלב הזה פתח ארקדי שני ינות זהים כביכול מאותה שנת בציר אבל בעוד הראשון היה הגרסה המסחרית של היקב היין השני היה מבוסס כולו על התהליך המיוחד שפיתח ארקדי להעשרת עוצמת היין.

Kamisa Alpha Cab Sauvignon Special Reserve 2020 – מסחרי – יינן ראשי, יהודה כמיסה

צבעו אדום כהה וסגול. הארומות שלו כוללות פירות יער שחורים, שוקולד ומעט פלפל. בפה טעמתי יין עשיר בטעמי פירות בשלים בעיקר שזיפים שחורים. עגול, חלק ולא טאני בכלל (יתרון) . עשוי מ- 93% ענבי קברנה סובניון  ו-7% שירז. מיושן 26 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדש.

Kamisa Alpha Cab Sauvignon Special Reserve 2020 – נסיוני– יינן ראשי, יהודה כמיסה

הגרסה הניסיונית היתה לדעתי טובה עוד יותר. ליין ארומות של פרחי סיגליות לצד שוקולד, קפה, פירות יער שחורים ותבלינים (בעיקר טימין). הפה עשיר בטעמי פרי (בעיקר שזיפים שחורים) שוקולדי, לא טאני ועם סיומת ארוכה. היה זה אחד הינות הטובים בטעימה. עשוי כאמור מ- 93% ענבי קברנה סובניון  ו-7% שירז.

Somek Carignan Limited Edition 2020 – ייננית ראשית, הילה דהאן

היין בצבע אדום עמוק היה מלא בריחות של ליקר דובדבנים, מעט שקדים מרים, פירות יער חמצמצים ותבלינים. בפה טעמתי טעמי פטל שחור, דומדמניות שחורות וחמוציות מיובשות. עוצמתי, מורכב ואלגנטי. זהו קריניאן משובח העשוי מגפני קריניאן ותיקות בנות למעלה מ40 שנה מאזור זכרון יעקב. יין עשיר, מרוכז ואלגנטי.

Oden Mountain Nebbiolo Reserve 2022 – יינן ראשי, אדם אלפסי

זן הנביולו המשמש ליצור מיטב ינות פיאמונטה באיטליה הוא זן שאינו מתאים כל כך למזג האויר ולטרואר הישראלי.  למרות זאת, יש כמה יקבים מקומים שהצליחו לייצר ממנו ינות מעניינים. בגרסה של יקב הר אודם מדובר ביין בעל ניחוחות של פטל וטעמי פירות הפטל וחמוציות בשלות וסמיכות. היין שהתקבל הודות לשיטות היצור היחודיות שפיתח ארקדי משלב עושר של טעמים ויחד עם זאת יש בו עדינות ואלגנטיות.  לצד זה חייב לומר שבטעימה עיוורת כנראה שלא הייתי מזהה אותו כנביולו.  הענבים ליין מגיעים מכרמים הנמצאים על גבול ישראל סוריה בעמק בקעה בגובה של 1060 מטר מעל פני הים. היין התיישן 18 חודשים באלון צרפתי.

תוך כדי טעימה, תיאר בפניי ארקדי את ההבדל הקיים לדבריו בין ינות איכותים לינות יוקרתים או כדבריו "יש ינות שהם יוקרתים ויש ינות שהם איכותים וזה לא אותו הדבר". את הדרך להבדיל בינהם למד ארקדי מיועץ היקבים הידוע מישל רולאן עימו עבד ארקדי ביקב אמפורה. "היתה זו חוויה נפלאה" אמר.  "למדתי ממנו המון"!

רשימת הינות שטעמתי היתה אכן איכותית עם אופי אזורי נפלא.  החיך האישי שלי נוטה לפעמים לפרופיל המאוד ספציפי של יינות צרפתיים או איטלקים  מובילים, אבל אני בהחלט יכול להעריך את האיכות והמרקם המורכב של הינות שיצר ארקדי. חלק מהינות הללו קיבלו לאחרונה ציונים מצוינים בזירה הבינלאומית. ראוי במיוחד לציון היין Exodus Grand Reserve 2018  של הינן יוגב צדוק מיקב רמות נגב אשר זכה לציון המרשים 97 ע"י מגזין היין הנחשב Decanter  (הציון הגבוה ביותר שניתן ליין ישראלי).

החלום של ארקדי לייצר בישראל ינות סופר פרימיום ברמה בינלאומית הוא מבורך אך לעניות דעתי קשה יהיה להצליח בזירה הבינלאומית ללא שלושת המרכיבים הבאים:

חוות דעת מומחים – כדי שחובבי יין בעולם, אלו שמוכנים להוציא כסף גדול עבור ינות איכות יתייחסו ברצינות לינות הישראלים יש לדאוג לכך שעיתונאים ומבקרי יין נחשבים יגיעו לישראל, יבקרו ביקבים, יפגשו עם היננים ויכתבו על הינות הישראלים.

מיתוג ושיווק הינות הישראלים –  הדרך ליצור שם לינות הסופר פרימיום הישראלים עוברת דרך השקעה בבניית מותג ליין הישראלי בכלל או לכמה ינות מובילים בפרט. מומלץ לעשות זאת ברמה הלאומית בסיוע ממשלתי אך אם זה לא קורה היקבים המובילים צריכים להשקיע בזה כפי שהשקיעו בבניית מרכזי מבקרים מפוארים.

מחיר – הדרך לכיסו של הצרכן עוברת דרך המושג "תמורה לכסף". כאשר צרכן יין חכם עומד בפינה כשלהיא בעולם מול מדף היין וצריך להחליט בין יין סופר פרימיום צרפתי או יין סופר פרימיום ישראלי באותו מחיר, סביר להניח שיבחר ביין הצרפתי כי מבחינתו הוא הולך על בטוח. הדרך להתגבר על מכשול זה היא ע"י שמירת מחירים סבירים ונמוכים משמעותית מינות הסופר פרימיום הזרים והידועים.

זה מזכיר לי את הסיפור הבא: בשנים הראשונות בהן יקב קסטל החל לייצא את ינות ה- Grand Vin שלו, אלי בן זקן, מייסד ויינן יקב קסטל הופתע מההצלחה שלהם בצרפת. ההפתעה לא נבעה מאיכות היין אלא מהעובדה שאנשים בחרו לקנות אותו. כשהגיע לביקור בפריז מיהר לחנות שהצטיינה במכירת ינותיו ושאל את המנהלת "איך את מצליחה למכור את הינות שלנו?" תשובתה: "פשוט מאד! אני מסבירה לקונים שזה יין באותה איכות כמו ינות בורדו אבל בחצי המחיר".

הפוסט הינן שחולם: לייצר ינות ישראלים ברמת סופר פרימיום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקשר בין עבדת לגידול יין הוא עמוק ורב שנים. השרידים שנותרו בעבדת משקפים את החוכמה והיצירתיות של תושבי האזור הקדום שאיפשרו להם לגדל יין באיזור צחיח כל כך. חפירות ארכיאולוגיות בעבדת חשפו מערכת מסועפת של מבנים תת-קרקעיים ששימשו כגתות ובהם נתגלו משטחי דריכה ליצירת התירוש. גתות אלו היו חלק ממערך חקלאי מתקדם, שכלל גם כרמים נרחבים שהשתרעו על פני שטחים גדולים. היינות מעבדת היו נחשבים לאיכותיים במיוחד, והיו מבוקשים בכל רחבי האימפריה הרומית.

העובדה כי דווקא בעבדת גידלו יין אינה דבר של מה בכך שכן מדובר באיזור מדברי שאינו מתאים בדרך כלל לגידול ענבים. אך בעבדת, למרות מקומה בלב הנגב כמה יתרונות שסייעו לה להפוך למוקד גידול ויצור יין:

• תנאי אקלים: האקלים המדברי, המאופיין בקיץ חם ויבש וחורף קריר, התאים לגידול זני ענבים מסוימים, שמהם ניתן היה לייצר יינות איכותיים.
• קרקע פורייה: הקרקעות באזור עבדת, למרות היותן מדבריות, הכילו מינרלים חיוניים לגידול ענבים.
• מערכת השקיה מתוחכמת: הנבטים פיתחו מערכת השקיה מתוחכמת, שאיפשרה להם לאגור מי גשמים ולגדל גפנים גם בתנאי מדבר קשים.

בנוסף לתנאים הללו מיקומה של עבדת על דרך הבשמים הנבטית עזרה לשנע את היין האיכותי שיוצר באיזור ולהביאו לכל רחבי האימפריה הרומית ואפילו עד לרומא שבאיטליה.

הווה

בשנת 1998 הקימו, חנה ואיל יזרעאל, את חוות כרמי עבדת. היה זה אחד מהישובים הראשונים של פרויקט הקמת חוות בודדים בנגב אשר החל להתגבש בשנות ה-90 בעקבות החלטת ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל והפך לחלק מפרויקט "דרך היין" בהר הנגב. כרמי עבדת היא כיום חווה אקולוגית תיירותית המתמחה בגידול ענבים והכנת יין. בקיץ 1999 ניטע לראשונה כרם הענבים על שרידיו של כרם קדום בן 1,500 שנה. הכרם הוקם תוך שימור הטרסות העתיקות וניצול מערכות השקיה קדומות. בשנת 2005 הוקם במקום יקב המייצר כיום ינות משישה זני ענבים ליין, כולל קברנה סוביניון ,מרלו, פטיט ורדו, ברברה, שרדונה וויונייה. ביוני 2021 נחנכו מרתף היין ומרכז המבקרים על שם שמוליק ריפמן ז"ל ראש המועצה שהיה אבי הרעיון של דרך היין בנגב, לצד כפר אומנים ובית הקפה.

במסגרת סיור בנגב בהובלת ד"ר שחר שילה, מבעלי חברת הייעוץ והמחקר ר.א.ש. תיירותי והאחראי להקמת מנהלת התיירות המדברית בנגב, ביקרנו ביקב כרמי עבדת. את הביקור במקום הוביל אביתר (המכונה אביה) – ידיד קרוב של  חנה ואיל שנעדרו מהחווה באותו היום. התחלנו את הביקור בסיור בכרמי היקב הנטועים משני צידי עמק קטנטן בו נותרו טראסות עתיקות מימי הנבטים וכיום מסייע לשלב בין שיטות חקלאות היין העתיקות לבין גידול ענבים חדשני ומודרני. טעמנו:

שרדונה 2023

צבעו צהבהב בהיר, באף קיבלתי צרור ארומות של פרי הדר בתוספת תפוח עץ ירוק בפה התגלה היין כקליל ורענן, בעל חמיצות נעימה וטעמי תפוח העץ הירוק. יין נחמד המתאים לשתיה מיידית.

רוזה 2023

רוזה בצבע ורוד כתום העשוי מענבי קברנה סובניון. באף הרחתי פטל ופירות יער עדינים בעיקר דומדמניות ובפה טעמי פטל ותות שדה במתיקות קלה. לצערי נוספה מרירות עדינה לטעמי הפירות שפגמה באיכות היין וטעמיו.

קברנה סובניון 2022

צבעו אדום ארגמן. באף הרחתי שזיפים אדומים, תבלינים וניחוחות עשן ווניל שככל הנראה הגיעו מהחביות בהן יושן היין. בפה טעמתי שזיפים ודובדבנים אדומים ביין בעל גוף קל המציע חווית טעימה מענינת המשלבת פירותיות רעננה עם מורכבות של תבלינים ועץ.

מרלו 2022

להבדיל אולי במקומות רבים בהם הקברנה מפגין יותר עוצמה והמרלו עדין יותר כאן קיבלנו יין מורכב ועשיר יותר. חלל האף התמלט ניחוחות של דובדבנים, תבלינים וניחוחות עשן ווניל שככל הנראה הגיעו מהחביות האמריקאיות בהן יושן היין במשך 14 חודשים. בפה טעמתי דובדבנים אדומים ביין מאוזן, בעל גוף בינוני ואחוז אלכוהו גבוה יחסית (15%). היין היה מעט טאני כצפוי ביין צעיר שכזה.

Desert NV

ייו קינוח עשוי בשיטות דומות ליצור יין פורט. צבעו אדום כהה, האף מתמלא באדי אלכוהול (17.5%) ובפה קיבלתי מתיקות דבשית וטעמים המזכירים לפתן עשוי משזיפים שחורים ותאנים מיובשות. מדובר ביין מחוזק שהוסיפו לו סוכר ואלכוהול. היין עשוי מענבים שנבצרו במהלך מספר שנים ועברו ישון והתחמצנות בחביות עץ אלון באופן טבעי לפני שהפכו ליין פורט.

עתיד

בשנים האחרונות התבצעו באיזור עבדת חפירות ארכיאולוגיות בהן התגלו זרעי ענבים עתיקים. במחקר גנטי בהובלת פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה בשיתוף ד"ר מירב מאירי מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים מרשות העתיקות הצליחו החוקרים לשחזר גפנים מהזנים העתיקים שגדלו באיזור. מדובר בזנים ייחודיים לנגב, מהם הכינו את יין הנגב שזכה למוניטין בכל רחבי הים התיכון.

בפרויקט משותף לרשות הטבע והגנים ואוניברסיטת חיפה ביחד עם רשות העתיקות, קרן מיראז' ישראל (שיזמה את מועדון יקבי הנגב בו חברים 40 יקבים מקומיים) והמועצה האזורית רמת הנגב, החליטו לנטוע את  צאצאי הגפנים הותיקות בשטח הכרם ההיסטורי של עבדת, בסמוך לגתות העתיקות. ב-13 בספטמבר, 2023 התקיים בגן הלאומי עבדת אירוע חגיגי בו ניטעו בפעם הראשונה בעולם גפנים עתיקות בכרם המקורי בהן גדלו לפני אלף וחמש מאות שנה. הכרם ממחיש את עקרונות הקיימות המאפיינות כרם מדברי, משמר את סיפורם ההיסטורי של יינות הנגב, ומחבר בין מסורת עתיקה של גידול גפנים לבין תעשיית יין מודרנית.

במעמד נטיעת הגפנים בכרם ההיסטורי אמר פרופ' גיא בר עוז, מאוניברסיטת חיפה שהוביל את פרויקט שיחזור הגפנים: "מדינת ישראל היא חלוצה בקנה מידה עולמי בחקר המדבר. הכרם המחקרי מתוכנן לשלב עבר-הווה-ועתיד, ולגלם באופן מוחשי את המשקל הסגולי הטמון בפיתוח חקלאות בר קיימא והשפעתה על התוצרת המקומית…מעבר לנכסי המורשת של יין הנגב בעבר ובהווה, אנו משוכנעים כי בעולם ההולך ונעשה מודע לשינויי אקלים יש ערך אוניברסלי להיכרות מקרוב עם חקלאות היסטורית המותאמת לתנאי המדבר."

בעוד כשנתיים ניתן יהיה לבצור את הענבים שגודלו בכרמי עבדת המתחדשים ולייצר יין מאותם זנים בהם השתמשו תושבי המקום לפני קרוב לאלפיים שנה. היין החדש יסמן עוד פרק במסורת עשיית היין של עבדת ויאפשר לטועמיו להתחבר למורשת העשירה של ינות האיזור.

הפוסט עבר, הווה, עתיד – הקשר המתמשך בין עבדת ויין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החלום להקים יקב ליווה את יוסי רוזנברג שנים רבות. הוא רכש ידע נרחב בתחום, כולל לימודי ייננות מקצועיים ביקב שורק ובמכללת תל חי. עם רכישת המשק ב-2011, נטעה המשפחה כרמים והחלה לייצר יין משלה. כיום, כרמי היקב משתרעים על פני מספר דונמים בישוב בקוע וכן במושב ערוגות בהם מגדל היקב כ -12 זני ענבים.

היקב הוא הרבה יותר ממקום לייצור יין. הוא מהווה מרכז חיים עבור משפחת רוזנברג, שכל חבריה כולל הילדים הילה, רוני, גילעד ואוריה-זהר משתתפים בעבודה היומיומית. החווה היא ביטוי לאהבתם לאדמה, ליין ולזיכרון בנם. באמצעות היקב, המשפחה מצאה דרך להתמודד עם האובדן ולהמשיך הלאה, תוך יצירת מקום יפה וייחודי.

בניגוד לביקורי המתוכננים בדרך כלל, החלטתי הפעם על ביקור ספונטני. וכך בבוקר שישי אחד בקיץ החולף יצאתי עם איילת, רעייתי, ליקב שעליו שמעתי פעמים רבות מידידיי. כשהגענו לכרם ברק ביקשתי לפגוש את יוסי רוזנברג. למרות שהפתענו, יוסי התפנה מיד מכל עיסוקיו ו"פתח לנו שולחן". עד מהרה התמלא השולחן בינות רבים לצד לחמים, גבינות וכיבודים מארוחת הבופה העשירה שמגיש היקב למבקריו.

יוסי סיפר לנו בקצרה את תולדות היקב והתעכב במיוחד לספר לנו על ברק, הבן שנפטר. ברק היה אמן ויוצר רב תחומי, אשר אהבתו הגדולה ביותר הייתה ציורי קומיקס. בני המשפחה מצאו דרך מקורית להנצחתו על תויות היין של היקב שכולם מעוטרים בדמויות שיצר לסיפוריו וכך גם לוגו היקב המבוסס על דמות מציוריו. הינות שטעמנו:

• סובניון בלאן 2023
• שרדונה בקוע 2023
• שרדונה ערוגות 2023
• קולומבר בקוע 2023
• לבן 2013
• כתום 2016
• פט נט 2022
• סירה בקוע 2022
• פטיט ורדו 2022
• קברנה פרנק 2021
• דרגון באני 2017
• דרגון באני 2020
• דרגון באני 2021
• ים תיכון 2014
• אדום 2015

הרשימו במיוחד:

סובניון בלאן 2023

צבעו צהבהב בהיר מאד כמעט שקוף, ארומטי מאד. האף מתמלא בזר פרחים ופירות טרופים בעיקר לי'צ'י, מלון ולימון. הפה מתכתב עם האף עם טעמי פירות טרופים. רענן, עגול וכיפי. הענבים מגיעים מכרם במשוב ערוגות הנמצא בסמוך לקרית מלאכי.

שרדונה בקוע 2023

היה מענין לטעום שניגבוה  ינות שרדונה מאותה שנה כאשר השוני היחיד בינהם היה הכרם בו גדלו הענבים. הפעם הכרם בערוגות היה פחות מוצלח ואילו השרדונה מהכרם בבקוע  הזכיר לי את ינות שאבלי. גם כאן צבעו היה בהיר למדי כמעט שקוף, הארומות שמילאו את חלל אפי הזכירו לי סיגליות, ליים וקצת ריחות של בננה. בפה קיבלתי יין עגול ומאוזן בעל טעם חמצמץ-מתוק כמו תפוח גרנד סמית ירוק, בשילוב לימוניות שהוסיפה לו חמיצות ועזרה לו להיות עסיסי ומפתיע לטובה.   

דרגון באני 2017

לאחר שטעמנו עוד כמה ינות לבנים וכתומים עברנו לכמה ינות אדומים זניים ובלנדים שפחות היו לטעמי. אז הגענו לטעימת אורך שכללה את יין הדגל של היקב. הדרגון באני משלוש שנות בציר. בכל השנים הללו היין הורכב בעיקר משני זנים עוצמתים. פטי סירה ופטי וורדו. לשני הזנים התווסף בשנה אחת קברנה סוביון ובשנה אחרת מרסלן.

לטעמי היין המוצלח מבין השלושה היה זה של בציר 2017 בין השאר מכיוון שהיין העוצמתי הזה היה זקוק לכמה שנות ישון. ריחות מהדורת 2017  כללו פלפל ירוק ואדום, וצמחי תבלין. הפה היה עשיר בטעמי דובדבנים אדומים. היין מורכב ואיכותי אך למרות 7 שנותיו נראה שהוא עדיין צעיר למדי וטרם הגיע לשיאו.

ים תיכון 2014

יין בן עשורהמכיל בלנד של קרינאן, מרלו וקברנה סובניון. צבעו אדום בהיר יחסית (במיוחד ליין בן 10 שנים) , באף הרחתי דובדבנים בשלים, קרמל ומעט אגוזים. הפה התמלא בטעמי שזיפים שחורים ושוקולד. יין עגול ומאוזן שנראה כי הגענו אליו בדיוק בזמן הנכון.

אדום 2015

עוד בלנד יחודי של יוסי המאגד בתוכו ארבעה זנים. סירה, קברנה סובניון, פטי וורדו ופטי סירה. צבעו אדום ארגמן, באף קיבלתי ארומות של פירות יער בשלים ומעט וניל. כשטעמתי חשתי בטעם עשיר של דובדבנים אדומים לצד חמיצות נעימה. היין התיישן במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ולמרות שהוא כבר בן תשע עשה רושם צעיר אך מעניין.

לסיכום אומר כי יקב כרם ברק מייצר מנעד רחב של ינות, אולי אפילו רחב מדי ליקב בוטיק המייצר בסה"כ כמה אלפי בקבוקים אך אולי זוהי דרכו להטעים יין מתאים לכל אורח.  עוד אומר כי ליקב מרכז מבקרים נעים בו ניתן לאכול בימי שישי ארוחת בוצריים עשירה (בסגנון בופה) הכוללת סלטים, גבינות ולחמים העשויים במקום וכמובן מגוון ינות מתוצרת היקב (במחיר 180 ש"ח לאורח). יוסי הוא איש שאוהב אנשים ואכן מיישם את אמרתו לפיה "יינות היקב מיוצרים מתוך אהבת האדם והאדמה". אם תגיעו לבקרו באחד מימי השישי הקרובים אני מאמין שתהנו מאד מהאירוח החם והלבבי של יוסי ושאר בני משפחתו.

ציור מציוריו של ברק רוזנברג

הפוסט מאובדן להתחדשות: סיפורו של יקב כרם ברק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יקב שדות הוקם מול הנוף הייחודי הזה בשנת 2012, כיקב משפחתי והינו ESTATE WINERY  כלומר כל הענבים המשמשים אותו לעשיית יין גדלים בכרמי היקב. הזנים שמגדל יקב שדות הינם ים-תיכוניים ברובם ומתאימים לאקלים עמק יזרעאל אשר שימש ערש ההתיישבות החדשה בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים.

זאב לוי, אב המשפחה נולד וגדל בתל-אביב. בשנות ה-80 לאחר שסיים את לימודי החקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות עסק בגידול מטעים. ב -2009 הצטרף לזאב בנו רועי שעבד עד אז ככלכלן ויחד תכננו את הקמת היקב ומרכז המבקרים. לצד זאב ורועי המשמשים ככורמים וכיננים, פועל כעת ינן מקצועי בשם איל דרורי (ינן יקב עגור) המשמש כיועץ היקב.

כיום מייצר היקב כ-20,000 בקבוקים. לאחרונה ניטעו באיזור עוד גפנים רבות והצפי הוא שהיקף הייצור יגדל משמעותית החל מבציר 2024.

נפגשתי עם רועי לוי החביב בחדר הטעימות המיוחד של היקב כדי לשמע על פילוסופיית עשיית היין של המשפחה ולטעום מינות יקב שדות והנה רשמיי.

GRENACHE – COLOMBARD 2023

צבעו צהבהב בהיר מאד, כמעט חסר צבע, האף מתמלא בריח פירות טרופים במיוחד בננה וליצ'י בתוספת ריחות מתקתקים של יערת הדבש. בחלל הפה המשיכה המתיקות מהאף בתוספת טעמי מלון כתום וליצ'י. היין מאוזן ורענן בעל סיומת נעימה. כייפי לשתיה בעודו צעיר. עשוי משילוב של 70% ענבי גרנאש בלאן המעניקים לו את הגוף המרשים ו- 30% פרנץ' קולומבארד האחראים לרעננות ולחומציות הטובה שלו.

BLANC DE NOIR – Marsalan 2023 *

היין עשוי מענבי מרסלאן שהופרדו במהירות מקליפתם מה שיצר יין לבן מענבים אדומים. באף קיבלתי ריחות של פרחים לבנים, אפרסק והדרים. בפה היין היה מינרלי והדרי עם טעמי אשכולית וחמיצות טובה. מפתיע לטובה.

ROSE MARSELAN 2023

צבעו ורדרד בהיר מאד, באף הרחתי אפרסק ומעט תות שגם הופיע בפה. היין עשוי מ -65% ענבי מרסלאן, ו-35% ענבי פטי ורדו. שני זנים שקשה למצא אותם בינות רוזה אך השילוב הזה כאן בהחלט מעניין למרות שלטעמי החמיצות היתה פחותה ממה שהייתי מצפה לקבל ברוזה טוב.

MUSCAT – GEWURTZ 2023

חיבור מעניין בין שני זנים ארומטים, מוסקט קנלי וגוורצטרמינר, יצר יין חצי יבש ומעניין. באף ארומות של מישמיש ואפרסק ובפה קיבלתי טעמי מישמיש עם מעט תבלינים. ליין גוף קל ומתיקות נעימה המאוזנת בחמיצות טובה ושומרת עליו מפני מתיקות יתר שהיתה מקשה על שתייתו.

MARSELAN CARIGNAN 2023 *

חיבור מקורי וטוב בין שני זנים ים תיכונים. צבעו אדום בהיר, חלל האף מתמלא בריחות תות ופירות יער אדומים בעיקר דומדמניות. בפה היין בעל גוף בינוני, מורכב ובעל טעמים של פירות יער. יין קליל וטוב, מתאים לשתיה לא מחייבת, במיוחד בקיץ הישראלי בו מומלץ להגיש אותו מקורר מעט.

TPS 2021

שילוב מקורי של יקב שדות. היין עשוי משלושת הזנים טמפרניו, פטי וורדו ושירז (כשכל זן מייצג כשליש מהבלנד). החיבור הלא שגרתי יצר יין מעניין ויחודי. באף הרחתי שזיפים שחורים, תבלינים ווניל שכנראה התקבל מהחביות בו יושן. טעמיו כללו שזיפים שחורים ומעט דובדבנים שחורים.  היין יושן 12 חודשים בחביות עץ אלון 20% מהן חדשות. ליין פוטנציאל ישון טוב ונראה שישתבח עם הזמן.

SYRAH 2022

יין זני העשוי מ-100% ענבי סירה. צבעו אדום כהה והריחות שלו כוללים שזיפים שחורים, טבק קרמל ומעט פלפל. בפה טעמתי שזיפים ודובדבנים אדומים. חייב לומר שלטעמי הגוף שלו היה קל לעומת מה שציפית מסירה אבל היין היה מאוזן ובעל סיומת טובה.

PETITE SIRAH 2022 *

זהו ללא ספק יין הדגל של היקב והטוב מבין כל ינותיו. מבחינתי הפטי סירה הטוב ביותר בישראל. צבעו כצבע דיו שחור, האף מתמלא בריחות של סיגליות ואוכמניות ובפה טעמתי יין מורכב, עשיר ומלא רבדים וטעמים, כולל אוכמניות, דומדמניות, שזיפים שחורים ודובדבנים שחורים. היין שהה 18 חודשים בחביות עץ אלון חלקן צרפתיות וחלקן אמריקאיות כאשר 35% מהן חדשות. כיין צעיר היה עדיין מעט טאני אך אין לי ספק שיש לו פוטנציאל ישון מצוין והוא יתעגל וישתבח עם הזמן.

רועי לוי, מנכ"ל יקב שדות צילום: שלמה גרדמן

לסיכום ניתן לומר כי יקב שדות מספק למבקריו חוויה נעימה מאד והינות שהוא מייצר מקוריים ברובם ומהנים.

ביקור ביקב יאפשר לכם לא רק לטעום מינותיו אלא גם ליהנות מהנוף המרהיב הנשקף מבית הקפה שלו וגם ללמד על דרך עשיית היין ביקב. להבדיל מיקבים רבים הגובים בין 150-200 ש"ח לאדם עבור ביקור ביקב, ביקב שדות תוכלו להזמין סיור וטעימות במחיר 65 ש"ח בלבד. הסיור כולל הסבר על הכרמים, שלבי הגידול והזנים היחודיים שלו וכן ביקור במרתף הייצור של היקב. בתום הסיור תזכו לטעום ארבעה ינות ממגוון יינות היקב בחדר הטעימות או בשולחן מול הנוף. בבית הקפה של היקב ניתן להזמין פריטי מזון או ינות אחרים בתשלום נוסף.

*  הרשימו במיוחד

הפוסט יקב שדות – נוף עוצר נשימה לצד ינות יחודים מזנים ים תיכונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אודה ביושר. אני חסיד גדול של טעימת ינות תוך כדי מפגש עם היננים שיצרו אותם וכל שנה אני מרחיק לאחד מאיזורי היין בעולם כדי לפגוש יננים מובילים ולטעום את ינותיהם במקום בו הפיקו אותם. החוויה של טעימת יין תוך כדי הסברים מפיו של מי שיצר אותו על הדרך והשיטות בהן השתמש כדי ליצור את היין שלו היא חוויה מרתקת. פעמים רבות אפשר כך להבין מדוע עשיית יין אינה רק תהליך יצור אלא קשורה יותר לתהליך של יצירה.

אבי הוא דוגמא מצוינת לכך. מעבר לשיטות העשיה המקוריות שלו, הפילוסופיה מאחורי עשיית היין של אבי שזורה בהסטוריה ובתרבות של ארץ ישראל ועם ישראל. שני דברים שמדברים אלי באופן אישי ומעלים את החוויה שבטעימת היין למימד אחר.

מאחר ומפגש הטעימה עם אבי היה כל כך מעצים ומרתק החלטתי שאני חייב לפגוש אותו במגרש שלו. בבית המלאכה בו הוא יוצר את היצירות המיוחדות שלו. אמרתי לעצמי שאני רוצה לעשות זאת גם אם זה כרוך בנסיעה לגליל העליון באמצע מלחמה כאשר שריפות משתוללות באיזור וכל יום תוקפים את האיזור עשרות כטב"מים מלבנון וכך עשיתי.

כשהגעתי ליקב הנמצא באיזור התעשיה דלתון, קיבל אבי את פניי בחום רב ומיד יצאנו לסיור ביקב שכלל גם תצפית על הנוף הגלילי המרהיב שמסביב. הצפיה בנוף מחצר היקב המחישה היטב את השילובים שעושה אבי בינות שלו. כשעמדנו בחצר הצביע אבי על הגבעה המוריקה שמולינו וסיפר כי שם ניצב קברו של רבי יוסיי הגלילי מגדולי התנאים, בן דורו של רבי עקיבא המוזכר גם בהגדה של פסח ואילו בעמק שמתחתינו נמצא כרם בלוע משם מגיעים הענבים המשמשים ליצור יין הרוסאן של היקב.

מכיוון שהכתבה הזו מופיעה באתר של אנשי הייטק אני מרגיש שכאן המקום להגדיר את אבי כיזם וכסארטאפיסט. עוד בהיותו ינן ביקב סגל היה אחראי לכמה יוזמות מקוריות. בשנות ה-90 היה זה אבי שהוביל נטיעה מאסיבית של כרמים בגליל בתקופה בה טרם הכירו באיכויות הכרמים של איזור זה. באותה תקופה היה מעורב בהקמת יקב מרום הגליל, וייצר כמה ינות אייקונים כמו "סגל לא מסונן" ויין "רכסים" מכרם דישון עטור הפרסים.

ב-2014 פרש מיקבי ברקן כדי להקים את יקב פלדשטיין ומאז הוא מביא לידי ביטוי את יכולותיו הרבות בעשיית יין בדרכים מקוריות תוך התמקדות בזנים ארץ ישראלים או כאלה המתאימים לאקלים של איזורינו. המקוריות והחדשנות של אבי משתנה ומתפתחת על בסיס ניסוי ותעייה. כל זה בא לצד שימוש בזנים שונים ולימוד המאפיינים של הזן והאיזור בו גדלו הענבים.

אפשר להפליג בתיאורים רבים על אבי ודמותו המרתקת והרב גוונית, על השילובים הרבים והניגודים שיש בו אבל מכיוון שמדובר במדור יין אנסה להתמקד מעתה ואילך בינות שהוא מייצר.

יקב פלדשטייו מייצר כיום תשעה ינות מענבים לבנים ואדומים. הזנים בהם הוא משתמש מבוססים על זנים ארץ ישראלים מקוריים כמו הדבוקי, זן ישראלי מקורי בשם ארגמן וגם זנים שיובאו לארץ מאירופה והתאקלמו היטב בישראל. זנים אלו כוללים את הסובניון בלאן, הקריניאן והקברנה סובניון שהגיעו לישראל בימי הברון רוטשילד מאיזור בורדו, צרפת וגם זנים ים תיכונים כמו הרוסאן והגרנאש. להלן רשמי טעימת ינות פלדשטיין:

רוסאן 2022

צבעו צהבהב. באף הרחתי אבן צור בשילוב מרהיב של ורדים, אגסים ופרחי פרזיה עדינים. העדינות של היין המשיכה גם בפה עם טעמים מאופקים של פירות מישמיש ואפרסק, חמיצות עדינה אך מאזנת, מינרליות טובה ומורכבות שצריך לעצור לרגע כדי להבין ולהעריך אותה. היין עשוי מענבים המגיעים משני כרמים בעלי טרואר שונה .כרם עין זיתים וכרם בלוע (הנמצא ממש מתחת ליקב) ושתי דרגות הבשלה. היין תסס והתיישן שנה בחביות צרפתיות מבורגון (חלקן חדשות) ובאמפורות.

סובניון בלאן 2022

באף ריחות פרחונים בשילוב ריחות טרופים בעיקר פסיפלורה וגם מעט ריח הנקרא בצרפתית pisse de chat ואופייני לינות הסובניון בלאן הנהדרים מעמק הלואר. בפה טעמים עדינים של הדרים בשילוב מינרליות, אבן צור ואבק שריפה הנובעים מהעובדה שהיין מעט מחוזר. היין עשוי בעיקר מענבי סובניון בלאן (90%) שנבצרו בבציר מוקדם בכרם בן זמרה עם רמת חומצה נמוכה יחסית והושרו על הזגים בטרם תססו בחביות בורגון גדולות. היין התיישן במשך שנה בחביות שרובן ישנות.

שמש 2021

אפשר לומר על כל הינות של אבי שהם מיוחדים אבל הפעם מדובר ביצירה לא שגרתית במיוחד. זה מתחיל בשם של היין:  שמש אשר לפי אבי לא נקרא ע"ש השמש שבשמיים אלא ע"ש אלת המאור הגדול ממסופוטמיה (שעל שמה נקראת גם העיר בית שמש). היין העשוי משלושה זנים מזכיר את חבורת הזנים GSM מדרום עמק הרון אך כאן מתחיל טוויסט קטן. במקום מורבדרה מכיל הבלנד ענבי ארגמן אשר הותססו על אשכולות שלמים. ביצירה הזו החליט אבי ליצור יין קליל המיועד לשתיה בקיץ (עונת השמש) ומוגש מצונן להבדיל מרוב הינות האדומים אותם נהוג להגיש בטמפרטורת החדר.   

היין שצבעו אדום ארגמן, שופע ריחות של אוכמניות ופירות יער אחרים. בפה קיבלתי יין קליל, רענן אך אנרגטי עם טעמי פירות יער אדומים (דומדמניות, פטל) בעל חמיצות גבוהה  ומעט ירקרקות המודגשת בזכות התסיסה על השזרות. העובדה כי הענבים נבצרו מוקדם באה לידי ביטוי ברמת האכוהול הנמוכה יחסית של היין (12.5%). היין התיישן באמפורות עשויות בטון ללא ישון בעץ דבר ששמר על אופיו הצעיר והקליל. מיועד לשתיה מיידית ולא ליישון.

קברנה סובניון 2019

קברנה הוא הזן הנטוע ביותר בישראל ומאד מוכר לחובבי היין המקומיים. לכן בדרך כלל כשטועמים אותו, אפשר לצפות לכך שהוא יהיה מאד פירותי ובעל גוף מלא. אבי כהרגלו החליט להפתיע גם פה. כאחד המומחים לקברנה סובניון (אחרי שנטע בגליל כרמי קברנה רבים ואף יצר כמה יצירות מופת עשיות מענבי הקברנה) החליט אבי לשנות כיוון סגנוני מבורדו לכיוון בורגון ויצר יין חדש ומפתיע. לדעתו של אבי ליצור יין עדין ואלגנטי דווקא מקברנה סובניון זה לא רק אתגר אלא גם גרסה יותר מוצלחת בבחינת  Less is More. וכך קיבלנו יין שצבעו אדום בהיר יחסית לקברנה, בעל ריחות של סיגליות עם מעט ירקרקות בפה וטעמים של דובדבנים אדומים/שחורים. הענבים שהגיעו משני כרמים , כרם דישון (המוכר לאבי היטב מ "סגל לא מסונן" האייקוני) וכרם רמת דלתון, הושרו, בצורה מאד לא שגרתית, למשך 65 יום (למעלה מחודשיים!) על קליפתם, כדי לעדן את היין. וכך יצר אבי יין אלגנטי ומאופק אך עדיין מורכב ועשיר בעל סיומת ארוכה.

בנוסף לתהליך היצור היחודי, גם השהיה הארוכה (18 חודשים) בחביות עץ חדש עשתה לו טוב אם כי גם כאן דאג אבי לנטרל את הווניליות והחמאתיות המתקבלת מחביות חדשות ע"י שימוש בחביות עץ עדינות במיוחד המגיעות מחלקת יער נדירה בשם טרונסה. בדומה ליין האיקוני שלו גם הקברנה החדש מיוצר ומבוקבק ללא סינון. במקרה הזה, היין גם הספיק להתיישן בבקבוק כשנתיים, זמן דומה להתיישנות בחביות לפני ששוחרר לשוק.

ארגמן 2021

הזן הישראלי שהוא הכלאה בין זן סזאו הפורטוגלי וקריניאן הספרדי, פותח במכון וולקני בראשית שנות השבעים אך זוכה להצלחה רק בשנים האחרונות. פלדשטיין כבר החל לעבוד עם הארגמן לפני שני עשורים עוד בהיותו ינן ראשי ביקב סגל.

הגרסה שטעמתי הפעם מרכזת את עבודתו רבת השנים של אבי ואת כל הידע והנסיון שצבר עם זן הארגמן. כדי להפיק את המירב מזן מקומי זה שילב אבי ענבים שיובשו (לצימוקים) בטרם תסיסה, בסגנון אפסימנטו הנהוג באיזור צפון איטליה, עם ענבים שהותססו באשכולות שלמים.

צבעו של היין מרשים במיוחד. מדובר ביין בעל צבע אדום/סגול כהה. באף קיבלתי ריחות של שוקולד וקפה עם מעט ירקרקות ובפה קיבלתי יין קטיפתי, בכל חומציות גבוהה, רעננות טובה ועשבוניות עדינה. היין התיישן במשך 18 חודשים באמפורות בטון ובוקבק ללא סינון.

לדברי אבי היין זוכה כיום להצלחה גם בזכות שינוי טעמים של אנשים שהתחילו להעריך יותר גם ינות ירקרקים יותר ופירותיים פחות.

במהלך ביקורי ביקב היתה לי גם הזכות לטעום עם אבי כמה ינות שנשלפו מחביות במהלך עשייתם. כך טעמנו ביחד את הסמיון 2023, את הרוסאן מכרם עין זיתים המתיישן בחביות ישנות לצד הרוסן מכרם בלוע המתיישן בחביות חדשות וכן את הסובניון בלאן 2023 ואת הארגמן 2022.

יש האומרים שאבי מחפש זהות מקומית. אני חושב שאבי מחפש לשלב  בין הטרואר הישראלי לזהות שלו עצמו כדי להפיק את הינות הישראלים הטובים ביותר. אולי הוא עדיין בשלב השיפורים אבל גם התוצאות העכשוויות שלו מרשימות מאד. מה שבטוח, אבי אינו יצרן ינות אלא יוצר יצירות העשויות ענבי יין.

הפוסט הפילוסוף הארץ ישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשנת   2010 החליט  יזם ההייטק אלי וורטמן, להקים בבת שלמה יקב בשיתוף ארי ארל, היינן שהגיע מעמק נאפה, קליפורניה.  הם נטעו בשדות בת שלמה 15,770 שתילי גפנים ממגוון סוגי ענבים והתחילו לחדש ימיה של בת שלמה כישוב העוסק בגידול והפקת יין. כיום יקב בת שלמה ממוקם בבית יפהפה שהוא גם אחד הבתים הראשונים של המושבה המקורית. המקום שופץ בצורה מרשימה וכולל גם מלון בוטיק מעוצב.

ביקרתי ביקב ביחד עם כמה מחברי חובבי היין כדי להכיר מקרוב את ינות היקב. את המפגש ערך הינן ארי ארל שארח אותנו בחום וברוחב לב. טעמנו מנעד רחב של ינות שכללו את הבאים:

רוזה 2022

ליין צבע ורדרד כתום. האף מתמלא בריחות פרי הדר, מישמיש וגם מעט עשבי תיבול. בפה קיבלתי טעמי אפרסק מתקתק, בעל חומציות נעימה, מינרליות טובה ומעט מרירות בסיום. עשוי מענבי גרנאש שנבצרו בבציר ידני.

סובניון בלאן 2023

צבעו צהבהב בהיר מאד כמעט שקוף, ארומטי כיאה לסובניון בלאן עם ריחות הדרים וליצ'י.  בפה קיבלתי יין עוצמתי, גוף מלא, חמיצות מאזנת וטעמים טרופים בעיקר של מלון וליצ'י. היין הותסס במיכל בטון דמוי ביצה ושהה על שמריו (sur lie) במשך 6 חודשים.

שרדונה 2022

השרדונה מבציר 2022 מזכיר ינות שרדונה מקליפורניה, מקום מוצאו של ארי. צבעו צהוב בהיר, באף אפשר לחוש ריחות וניל, בריוש וחמאה שחלקם מגיע מחביות אלון צרפתי בהן יושן היין במשך 10 חודשים. בפה קיבלתי יין בעל גוף מלא וחמיצות טובה עם טעמי תפוח עץ ואגוזים קלויים.

קולאז' 2019

בלנד אדום העשוי משילוב לא שגרתי של 50% מלבק ו-50% מרלו. במקרה של בת שלמה גודלו שני הזנים זה לצד זה באותו הכרם. ליין ארומות של דובדבנים עם מעט זיתים שחורים. בחיך טעמתי דובדבים אדומים, פירות יער בתוספת מרירות עדינה בסיום.

בשלב הזה של הטעימה החליט ארי לפנק אותנו בטעימת אורך עם מספר ינות איכות של היין שהתיישנו לאורך השנים וכך טעמנו את אחד מינות הדגל של היקב הנקרא BETTY'S CUVÉE  מהשנים 2015, 2016 ,2017 ו- 2018. מדובר בבלנד בורדולזי עשוי מקברנה סובניון, קברנה פרנק ופטיט וורדו . המרכיב העיקרי הוא ענבי קברנה סובניון אבל הבלנד המדויק משתנה משנה לשנה. היין התיישן במשך 20 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות.

BETTY'S CUVÉE 2015

צבעו אדום כהה, ויש לו ארומות של שזיפים שחורים בשלים. בפה טעמי שזיפים שחורים הצטרפו ללפתן פירות בשלים וצימוקים. היין הפתיע לטובה במיוחד לנוכח העובדה שיוצר בשנת 2015 שלא היתה בד"כ שנה טובה בישראל בגלל סופות החול שפקדו את אזורינו. יחד עם זאת הרגשתי שהיין בן התשע כבר איבד מעט מהחיוניות שלו.

BETTY'S CUVÉE  2016

צבעו דומה ליין משנת 2015 . למרות שהוא צעיר בשנה לטעמי היה פחות מוצלח מה-2015. הזכיר יין בורדולזי בן 30 שנה עם ריחות של עור, ליקר שזיפים וצימוקים באף ולפתן שזיפים שחורים בפה.

BETTY'S CUVÉE  2017

באף הרחתי ריחות עדינים של שוקולד מריר ומעט עשן. את חלל הפה מילאו טעמי פירות שחורים בשלים בעיקר שזיפים. לזכותו של היין הזה אומר שבהתחלה היה סגור, לא מורכב ולא כל כך מרשים אך עם הזמן התפתח בכוס והשתפר משמעותית.    

BETTY'S CUVÉE  2018

צבעו אדום ארגמן , בהיר יותר מקודמיו וגם המרשים ביותר מבינהם. למרות ואולי בזכות גילו הצעיר התרשמתי שעתידו של היין הזה עוד לפניו. האף התמלא ארומות של שזיפים ודובדבנים וכשטעמתי אותו נהניתי מטעמי השזיפים, הקפה והשוקולד שלו. היין היה מעט טאני אבל רענן ומעניין. כפי שציינתי, מדובר ביין המוצלח מבין הינות שטעמנו בטעימת האורך ויהיה מענין לטעום אותו בעוד 4-5 שנים כשיגיע לדעתי לשיאו.

ICE WINE Semillon 2021

סיימנו את הטעימה בטעם מתוק של יין קינוח עשוי מענבים שעברו הקפאה ויוצרו בשיטת ICE WINE. ליין הזהוב ריחות המזכירים את יערת הדבש ובפה יש לו טעם דבשי המאוזן עם חמיצות טובה ועושר פרי מרוכז. מזכיר במעט את ינות הקינוח מאיזור Sauternes שבבורדו העשויים מאותו זן ענבים.

לסיכום אומר כי יקב בת שלמה, מומלץ לביקור. מרכז המבקרים המושקע שלו מעוצב בטוב טעם ומספק חווית אירוח נעימה מאד.  ליקב מגוון ינות רחב כך שכל אורח יכול למצא את הינות המתאימים לטעמו ולכיסו.

הפוסט יקב בת שלמה: שילוב בין נוסטלגיה, יין והייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החיבור בין השלושה הביא להתחדשות ורענון היקב ולאחר ביקורי ביקב כשניסיתי להגדיר במשפט מה קורה כאן סיכמתי לעצמי שזהו יקב שעושה ינות עם אופי. אופי יחודי של עשיית היין וגם אופי מיוחד הקשור להרי יהודה. כן, יקב עגור מקפיד לעשות את כל ינותיו מכרמי האיזור. בנוסף לכרמים הותיקים במטע ובעין כרם נטעו איל ואלעד כרמים בגבעת ישעיהו, נתיב הל"ה ובדיר רפאת (שם נמצא יקב מוני).

וכעת לינות :

 Blanc 2022

צבעו צהבהב בהיר, האף ארומטי, בעיקר פרחוני ויש בו שילוב מרענן של ורדים וסיגליות (מזכיר סובניון בלאן). בפה טעמי אפרסק ביחד עם חמיצות טובה ומינרליות נעימה. זהו יין קליל עשוי בעיקר מענבי סובניון בלאן (קרוב ל 70%) והיתר ענבי רוסאן וויניה.

Rose 2022*

אחד הינות היותר מעניינים של היקב. צבעו ורוד כתום בהיר. בחלל האף הרגשתי ניחוחות של מסטיק בזוקה, קליפת תפוז ומינרליות מענינת. בפה קיבלתי יופי של איזון בין מתיקות עדינה לחמיצות רעננה ואותה מינרליות שחשתי כבר באף.  הזכיר לי תות שדה.  מורכב ויחד עם זאת קל לשתיה וכיפי. מתאים לארוחות לצד דג סלמון או לשתיה לא מחייבת של אחר הצהריים.  עשוי מארבעה זנים מורבדר, גראנש, מרסלאן וקברנה פרנק. כל זן  תסס בנפרד בחביות עץ ישנות ונשאר על משקעיו למשך חצי שנה עד שהכל אוחד לבלנד הנוכחי.

Layam Blanc 2022

צבעו צהוב בהיר קש, באף ריחות נעימים של לימונים, פומלה ומינרליות מורגשת. הפה פרחוני, רענן עם חמיצות נעימה ויחד עם זאת מורכב ורב שכבות. ליין גוף בינוני-מלא והוא עשיר בטעמי מלון, ליים ופירות טרופים. עשוי מרוסן 70% והיתרה זני סובניון בלאן וויוניה. תסס ושהה במשך 8 חודשים בחביות חדשות על משקעיו .

קסם 2022

צבעו אדום בהיר, באף מעט ניחוח דובדבנים שיותר מורגשים בפה בשילוב טעמי מסטיק מתקתק וחמצמץ. זהו יין עסיסי, מצד אחד עשיר בטעמים ומצד שני לא הצלחתי לעמוד על אופיו. עשוי משבעה זני ענבים שונים כולל קברנה סובניון, מרלו, קברנה פרנק, קריניאן, סירה, מרסלאן, ואליקנט בושה ( Alicante Bouschet)- זן לא מוכר כמעט בארץ שמקורו בספרד. ענבי שבעת הזנים תססו בנפרד ויושנו במשך כשישה חודשים באמפורות וחביות ישנות.

Layam Red 2021

צבעו אדום ארגמן, באף עושר של ריחות המזכירים צמחים ים תיכונים כולל מנטה, פלפל שחור, ועשבי תיבול אחרים. גם הפה מתובל בטעמי פרי עסיסי בעיקר פטל ושזיף אדום. היין מבוסס בעיקר על ענבי סירה בתוספת קריניאן, גרנאש, מורבדר, גארנצ'ה טינטוררה ופטיט סירה. התיישן במשך 14 חודשים בחביות צרפתיות ישנות ברובן.

Special Reserve 2021*

צבעו אדום כהה, באף ניחוחות של פלפל ושזיפים בשלים. הפה מעניין מאד, שופע טעמי שזיפים שחורים וזיתים שחורים בשלים. בעל גוף מלא וסיומת ארוכה. למרות שמדובר ביין צעיר יחסית אפשר לנחש שיתיישן מצוין ויהיה טוב עוד יותר בעוד 4-5 שנים. היין עשוי משילוב של ענבי קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטיט סירה, קריניאן, סירה ופטיט ורדו. התיישן שנתיים בחביות. 25% מהן חדשות . 

השימוש של איל בשישה או שבעה זני ענבים ביין אחד הוא די נדיר ולא מקובל בעולם היין. (בבורדו מותר להשתמש בחמישה זנים שונים אבל בד"כ לא משתמשים ביותר מארבעה, בשאטונף דה פפ, צרפת מותרים לשימוש 13 זנים אך הרוב המכריע של היננים לא עושים שימוש ביותר מארבעה זנים ביין אחד). במקרה של איל נראה כי הוא בוחר להשתמש בשישה ואפילו שבעה זנים בבלנד אחד מתוך רצון להגיע לדיוק בתוצאה הרצויה בעיניו.

לסיכום אומר כי אלעד ואיל שאירחו אותנו במרכז המבקרים הנעים של היקב עשו זאת מכל הלב. נראה שכך הם גם עושים את היין שלהם. התרשמתי שעבור איל ואלעד העבודה ביקב עגור נעשית מתוך אהבה גדולה לשוקי, ליין וגם אלינו חובבי היין. ניכר בהם שהם עושים מלאכתם מתוך חדוות יצירה ויחד עם זאת תוך שאיפה בלתי פוסקת להשתפר ולעשות את היין הכי טוב שהם יודעים, הכי משקף אותם ואת המקום אותו הם מייצגים. חוויה!

* ינות שהרשימו במיוחד

הפוסט <strong>יקב עגור – יננות דור 2.0</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

היקב נוסד בשנת 2000 ע"י שאכיב ערטול, ערבי נוצרי מכפר מע'אר בגליל, שעבר עם משפחתו מהגליל להרי יהודה, כדי לגדל כאן גפנים ועצי זית. את ינות היקב שהוקם בסמיכות למנזר דיר רפאת רוקח כיום ינן יהודי חילוני ותוצרת היקב היא כשרה למהדרין .  היקב מגדל 20 זני ענבים ומייצר לא פחות מ-32 ינות שונים! יקב מוני, (הנקרא על שמו של ד”ר מוני ערטול, בנו של שאכיב, שנפטר ממחלה בגיל צעיר), הוא מה שנקרא יקב Estate כלומר יקב המייצר ינות רק מכרמים שבבעלותו ושכולם (כ-1,000 דונם) נמצאים מסביב ליקב. 

בעבר כבר ביקרתי ביקב כדי לטעום כמה ינות מתוצרתו אך הפעם הגעתי לביקור מסודר בהזמנת הינן הראשי של היקב – ששון בן אהרון.

בפתח היקב חיכה לנו ששון שהציע לפתוח את הביקור בסיור בין הכרמים. רעייתי שהצטרפה לביקור פחות התלהבה מהרעיון אבל אני קפצתי בהתלהבות על הרייזר של ששון ויאללה לשטח… הרייזר קיפץ בין שבילי עפר מתעקלים, ועד מהרה התחלנו לסע ממש בין שורות הגפנים של היקב. כך עברנו מכרם ותיק של ענבי שרדונה, לכרם צעיר של קברנה סובניון ועוד כרמים רבים של מרסאן, ג'נדאלי, סובניון בלאן, פרנץ' קולומבר, גוורצטרמינר, מלבק ועוד ועוד. בכל כרם עצר ששון והסביר לי אילו ענבים גדלים בו וגם טעם ענב או שניים. אחרי שתיים שלוש עצירות שכאלה הבנתי שהוא "מנצל" את הסיור שלנו גם כדי לבדוק את בשלותם של הענבים לקראת בציר.

חזרנו ליקב בדהרה ונכנסנו למרכז המבקרים המשמש גם כחנות היקב. לאחר טעימה של כמה ינות לבנים בחנות, נכנסנו למעמקי מערה טבעית בה שוכנת "הכספת" כלומר החדר בו שומרים את הינות המתיישנים של היקב.  במערה "פתח לנו" ששון שולחן, עם מגוון גבינות, קרקרים וכמובן ממיטב זיתי הבית . לצד הכיבוד הרב התחלנו לטעום מהמנעד הרחב של הינות האדומים שמייצר היקב.

מאחר והתרשמתי לטובה במיוחד מהינות האדומים ששתינו אתמקד הפעם רק בהם:

פטיט ורדו 2022, סדרת נחל

יין מסדרת נחל המוקדשת לזנים ים תיכונים ועשוי על טהרת זן הפטיט וורדו. צבעו אדום סגלגל בהיר יחסית,  האף מתמלא בריחות תבלינים ובעיקר פלפל ירוק המסגיר את גילו הצעיר. הפה מפתיע לטובה עם טעמי דובדבנים אדומים המשלבים מתיקות קלה לצד חמיצות טובה ולצידם מעט וניל. למרות גילו הצעיר היין הספיק להיות חצי שנה בחבית עץ אלון לא חדשה שללא ספק עזרה לו להתעגל, ולהתיישן כהלכה.

מלבק 2021 , סדרת Reserve

עלינו לסדרת ה- Reserve   המוקדשת לינות זניים המגיעים מכרם יחידני וטעמנו את אחד הינות שאהבתי במיוחד. צבעו אדום ארגמן כהה, באף ניחוחות של דובדבנים, פלפל שחור, מעט עשן, ומלפפונים חמוצים. בפה טעמתי פירות יער, קפה, שוקולד ומעט ווניל. היין עשיר, בעל גוף מלא וסיומת ארוכה. התיישן במשך 12 חודשים בחביות עץ אלון 60% חדשות והשאר משומשות.

שמשון 2019, סדרת הפרימיום

בכל טעימה עלינו עוד שלב בסדרות היין של היקב והפעם הגענו לסדרת הפרימיום. צבעו של שמשון 2019 היה אדום כהה בצירוף מעט סגול. האף עשיר בניחוחות שוקולד, קפה, טבק, קרמל ווניל. בפה טעמתי טעמי שזיפים שחורים לצד טאנינים בועטים שהזכירו כי מדובר ביין צעיר יחסית. היין מורכב מ-60% ענבי קברנה סובניון ו -40% ענבי שירז. בילה 18 חודשים בחביות עץ אלון 85% מהן חדשות. הבלנד של קברנה סובניון ושירז פחות מצא חן בעיני ולפחות בתיאוריה (לא טעמתי) השילוב של ענבי  קברנה סובניון, פטיט ורדו ומרלו המרכיבים את יין דלילה (מאותה סדרה) מתחברים לי יותר.

Tales of Power  2017

סדרת הפרימיום של היקב כללה עד לאחרונה שני ינות בשם שמשון ודלילה אך בעוד המוצלח מבינהם היה דלילה היו אנשים (במיוחד שומרי מסורת) שלא אהבו לשתות יין הנקרא על שם אשת שמשון שבגדה בו והביאה למותו. מצב זה עודד את היקב להפיק יין נוסף בסדרה הנקרא Tales of Power ומופק על טהרת ענבי קברנה סובניון.

לדעתי מדובר ביין המוצלח ביותר בסדרה. צבעו אדום כהה מאד עד שחור. חלל האף מתמלא בניחוחות  ליקריץ, שוקולד ווניל. הפה עשיר בטעמי לפתן שזיפים שחורים, שוקולד וקפה. יין עוצמתי בעל גוף מלא, מאוזן ובעל סיומת ארוכה. היין התיישן  במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון חדשות ומכיוון שהוא כבר בן שש שנים הצלחנו להנות גם מתקופת התישנותו. טעים לשתיה היום אבל נראה שילך וישתבח עם הזמן.

2019 VIA

ברוב היקבים סדרת הפרימיום היא הסדרה הגבוהה והאיכותית ביותר של היקב אך לא כך במקרה של יקב מוני. יין זה הנקרא  Via (שמשמעו "דרך" באנגלית) מהווה את יין הדגל של היקב ובא לציין את הדרך שעברה המשפחה מהישוב הגלילי מע’אר עד להקמת היקב הגדול והמצליח. היין עשוי משילוב בורדולזי אופיני של ענבי  קברנה סובניון ( 69%) , מרלו (14%) , פטיט ורדו (9%) ומלבק (8%) . לאחר בציר לילי של כל זן בנפרד, בוצעה השרייה קרה של הענבים למשך 3 ימים, בסיומה, תסיסה מבוקרת טמפרטורה ותסיסה מלולקטית שבסיומה הועבר היין לחביות עץ אלון להתבגרות של 20 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות.

באף הרחתי פירות יער שחורים, בעיקר אוכמניות בשילוב פלפל שחור ווניל. בחיך, טעמתי פרי איכותי שהזכיר דובדבנים, שזיפים שחורים טבק וקפה. היין היה עשיר מאד, עגול ומאוזן. יחד עם זאת חשתי את הטאנינים שלו שהפגינו את צעירותו וכי עתידו עוד לפניו.

לסדרת VIA יין נוסף בשם GRAND VIA אבל הוא מיוצר רק בשנים מיוחדות בהם איכות הענבים טובה במיוחד.

תעשיית הינות בישראל כוללת כיום קרוב ל-400 יקבים שלכל אחד מהם סיפור משלו. כבר בתחילת הכתבה ציינתי כי ליקב מוני סיפור מיוחד. ואכן אינני מכיר עוד יקב המייצג כל כך את הסיפור הישראלי ומקפל בתוכו שיתוף פעולה בין תושבי ישראל המגוונים, בין נוצרים ליהודים בין חילונים לאנשי אמונה. יקב שבעליו נוצרים אך כמה מינותיו נקראים ע"ש גבורים תנכים.

כל זה התחיל כבר בסוף שנות השבעים של המאה העשרים כאשר שכיב הגיע לביקור במנזר דיר רפאת שבאיזור הרי יהודה וחיפש אדמות חקלאיות לצורך גידול זיתים. לאחר שזכה במכרז לחכירת אדמות המנזר גילה כי בכ-50 דונם מאותן אדמות מגדלים ענבים והחליט להמשיך לגדל ענבים במקביל ליצור הזיתים בו התמחה. עד שנת 2000 עסק בגידול זיתים וענבים לתעשייה המקומית ורק אז החליט להקים יקב שייצר ינות משלו ואף ינציח את שם בנו. כיום יקב מוני הוא אחד מיקבי הבוטיק הגדולים בישראל והשנה ייצר 600,000 בקבוקים.

הביקור ביקב מוני היה מענין ומפתיע בכמה היבטים. מעבר לסיפור היחודי שלו, עד לביקור הנוכחי הייתי חשוף בעיקר לסדרות הנמוכות של ינותיו והמפגש עם ששון עזר לי להכיר לא רק את המגוון הרחב מאד של הסדרות שהוא מייצר אלא גם את ינות הפרימיום שלו שאיכותם אינה נופלת מינות איכות של כמה מהיקבים הנחשבים בישראל. כאן המקום לומר מילה טובה גם על מחירי הינות של היקב. מחירם של שלושת הסדרות הראשונות של היקב  פחות ממאה שקלים כולל סדרת הרזרב שמחירה 90 ש"ח בלבד. גם הינות בסדרת הפרימיום מחירם 150 ש"ח בלבד. זהו בהחלט תמחור הוגן ואטראקטיבי במיוחד כאשר יקבי בוטיק רבים בישראל לא מהססים לגבות מעל 100 ש"ח לסדרות הרגילות וסדרות הפרימיום שלהם מרקיעות למחירים של 200 ש"ח ואף הרבה יותר.

הפוסט <strong>יקב מוני – אין כמוני</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קיסריה היתה לפני כ-2000 שנה מוקד חשוב ליצור יין. חפירות ארכיאולוגיות במקום גילו עדויות לקיומם של יקבים ואף סיפקו תובנות בנוגע לשיטות ייצור היין של אותה תקופה. כיום אין בקיסריה יקבים משמעותים אבל האווירה הרומנטית שלה מספקת בהחלט את התפאורה הנדרשת לטעימת ינות.

וכך הגעתי ביום שישי של אמצע חודש מאי למתחם בו התקיים פסטיבל היין ביוזמתו של איש היין דדי זהר ובהשתתפותם של כ-50 יקבים ויבואני יין.

אז עם כוס יין ביד והרבה סקרנות יצאתי לגלות את היקבים הפחות מוכרים של ישראל.

יקב Jascala  – היקב הראשון שמשך את תשומת ליבי היה יקב ג'סקאלה. יקב של שני האחים ריצ‘רד ונאסר ח'ריש ערבים נוצרים מהכפר ג'יש (גוש חלב) שבגליל. את כפר ג'יש אני מכיר בזכות הינן המוכשר גבי סדן שיקב שבו שלו נמצא באותו הישוב. גם על יקב ג'סקלה שמעתי בעבר אבל עד כה לא יצא לי לטעום את ינותיו. טעמתי את כל הינות שהוצגו בפסטיבל ומתוכם אהבתי במיוחד את הקברנה סובניון רזרב 2014 שלהם. צבעו אדום כהה נוטה לסגול, באף ריחות שזיפים בשלים, מעט עור וציפורן. בפה קיבלתי שזיפים שחורים עם מעט וניל. יין עשיר ומאוזן עשוי 90% קברנה סובניון ו- 10%  שירז. הענבים נבצרו ידנית הותססו, ויושנו בנפרד בחביות עץ אלון צרפתיות במשך אחד עשר חודשים ולאחר מכן עורבבו והוחזרו לחביות להתיישנות לעוד ארבעה חודשים.

יקב 890 – בין הדוכנים השונים שמחתי לגלות אחד לגמרי לא שגרתי. כמה בחורים צעירים וחייכנים מזגו יין לבאי הפסטיבל מבקבוקים עליהם תוית לבנה שהמספר 890 רשום עליה בגדול ומעל המספר כנף של ציפור בנויה מאותיות. לאחר שיחה קצרה עם אחד הבחורים התברר שזהו בעצם פרויקט חברתי  של שבעה חברים בוגרי גדוד 890 של הצנחנים אשר שירתו  יחד בשנים קשות בלבנון (בין  1983 ל-1986) .לאחר שלא התראו כשלושים שנה נפגשנו השבעה שוב והחליטו לייצר יין כאות לחברות וקידוש החיים המשותפים. כל ההכנסות מיין 890 מיועדות לטיפול בהלומי קרב, לשילוב לוחמים בתעשיה ולטובת מלגות לימודים לבוגרי הגדוד. ליין 890 משנת 2019 ריחות של שזיפים אדומים ובחיך טעמים פירותים עשירים. עשוי מענבי קברנה סובניון המגיעים מכרמים שבמושב דישון על גבול הלבנון ומיוצר ביקב אביבים.

יקב חמש אבנים ( 5 Stones) – יקב צעיר יחסית שהוקם בשנת 2016 ע"י חמישה יזמים אוהבי יין שנפגשו בעבר ביקב בינימינה.  אילן חסון, מנכ”ל יקב בנימינה לשעבר, היינן המוכשר ששון בן אהרון שהיה בעבר הינן של יקב בנימינה וכיום משמש במקביל כינן של 5 Stones וגם של יקב מוני. עפרה גנור בעלת מסעדת מאנטה ריי ורשת הגלידריות אייסברג, עמית קאופמן, שף ובעלים של קייטרינג טעם וצבע ומזל טלה ואיש הקולנוע אבינועם לרנר, בעבר הבעלים של יקבי בנימינה. טעמתי ממגוון הינות של היקב ואהבתי במיוחד דווקא את היין שאינו שייך לסדרה הגבוה של היקב. מדובר ביין בשם  2019 DvsG Red. זהו בלנד ים תיכוני העשוי מענבי שיראז, מרסלן, קריניאן ופטיט סירה שגדלו באיזור תל עזקה שם ממוקמים כרמי היקב. ליין צבע אדום עמוק נוטה לסגול. באף עולים ריחות דובדבנים אדומים, ועץ התות עם מעט פלפל שחור, בפה טעמי פטל ,שזיף בשל. מיוחד וטעים.

יקב אדרא – עוד יקב מיוחד עם סיפור מיוחד. מדובר ביקב שהוקם ע"י ארבעה חברים לא מתחום היין שהחליטו להקים יקב מתוך חברות, אהבת הארץ, ותשוקה ליין וקולינריה. השם "אדרא" מקורו במאמר מספר הזוהר המתאר את תלמידי רשב"י שהיו מתאספים לשמוע את רבם, כך גם לדעת היזמים היין מחבר ומקרב בין אנשים. היקב הלא מוכר מייצר כבר ששה ינות שונים בהובלתו של הינן אריאל ביר, שהצטרף אל יקב אדרא עם הקמתו ומלווה את ייצור היין החל מהפיקוח על גידול הגפנים בכרם ועד לשלב הביקבוק.

אהבתי במיוחד את היין הנקרא קברנה סובניון מאדריי 2017. היין עשוי מענבי קברנה סובניון אשכולות שלמים מכרמים ברמת הגולן והגליל העליון.  צבעו אדום עמוק נוטה לשחור, באף ריחות עור ואדמה ובפה טעמים של פירות יער ופלפל ביחד עם טעמי וניל המתקבלים מחביות העץ בו התיישן במשך 32 חודשים. מדובר ביין  עשיר ועוצמתי אך לדעתי מחירו (259 ש"ח) מופרז ואינו מספק תמורה טובה לכסף.

צורי 26 – הפעם אין מדובר ביקב אלא במותג ינות המיועד לצרכני יין חרדים המעונינים בכשרות מהודרת. החברה שמאחוריה אדם בשם יעקב מזמינה ינות מיוחדים מיקבי בוטיק ישראלים נבחרים. אהבתי במיוחד את צורי 26 קברנה סובניון 2012  שיוצר ע"י הינן יהודה כמיסה שהחל את עבודתו בתחום היין ביקב האור הגנוז וכיום מנהל את יקב כמיסה (לשעבר דלתא). היין מזכיר ינות בורדולזים מהגדה השמאלית. עשיר בריחות טחב, עור  וקרמל ובפה שזיפים שחורים מבושלים. היין מוכן לשתיה, מאוזן ורב שכבות.

אז אם התרשמתם במיוחד מיקב מסוים ואתם רוצים לבקרו או לקנות את ינותיו בטוח שתמצאו את פרטיו באינטרנט. אם לא הצלחתם, פנו אלי ואשמח לסייע.

הפוסט מפגש עם חמישה יקבים בלתי מוכרים בפסטיבל היין של קיסריה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בכתבה שפרסמנו במהדורת יולי 2021 של מגזין TapeOut  סקרתי לראשונה כמה מהיקבים החדשים והמענינים באיזור הנגב. לאחרונה שבתי לנגב כדי לבקר בעוד כמה יקבים מרתקים. הפעם החלטתי לבקר בשלושה יקבים הנמצאים בשלושה תתי איזורים שונים.

לקראת הסיור התייעצתי עם נועה שוורץ, מנהלת מועדון יקבי הנגב ועם גיא הרן, היועץ המקצועי של המועדון. על סמך המלצותיהם גיבשתי את תוכנית הסיור ויחד עם האשה שאיתי יצאנו לדרך.

יקב גלאי

היקב הראשון בו ביקרנו הפעם היה יקב גלאי הנמצא במושב  ניר עקיבא שבנגב הצפוני. כשהגענו ליקב קיבל את פנינו במאור פנים אסף גלאי הבעלים, הכורם והינן של יקב הבוטיק שהוקם בשנת 2002 ע"י אסף וסיגלית אשתו. מאז גדל היקב המשפחתי, נוספו לכרמיו עוד חלקות ועוד ינות וכיום הוא מייצר כ-12,000 בקבוקים בשנה. היקב מפיק יינות בעיקר מענבים אדומים, לרוב בלנדים ממגוון זנים וגם רוזה ובלאן דה נואר. לאחרונה החל לייצר גם יין לבן מזן הרוסאן.

מיד עם הגיענו הזמין אותנו אסף לבחור לנו אוסף גבינות, ירקות ולחמים, הושיב אותנו באחד השולחנות שבחצר היקב הנעים וגם סיגלית הצטרפה למפגש ולשיחה על אתגרי גידול הגפנים בנגב.

טעמנו:

• קזה בלנקה 2021
• קזה רוזה 2021
• גלאי רוסאן 19-21
• קזה נגב 2018
• קזה נגב 2019
• מרסלאן 2019

הרשימו במיוחד:

Casa Negev 2018

צבעו אדום ארגמן, באף ריח פירות יער בעיקר פטל הבר, מעט פטריות וצרור תבלינים ברקע בעיקר פלפל שחור. בפה קיבלתי טעמי ליקר דובדבנים אדומים. ליין גוף בינוני והוא קליל ונחמד. עשוי 70% מענבי מרלו ו-30% קברנה סובניון. כאן המקום להוסיף כי טעמנו את אותו היין גם מבציר 2019 שהיה קצת יותר קליל באופיו אך עדיין מבין שניהם העדפתי את גרסת 2018.

Marselan 2019

צבעו אדום בהיר יחסית, עשוי מ-100% ענבי מרסלן. זן יחודי שמקורו בדרום מערב צרפת, אומץ בשנים האחרונות לגידול מקומי וזוכה לכמה גרסאות מוצלחות ביקבי ישראל. באף הרחתי ארומות של פטל, דובדבנים ופירות יער אדמדמים. הפה התכתב היטב עם האף בטעמים עשירים של דובדבנים אדומים. היין בעל גוף בינוני, מאוזן, קטיפתי וכיפי לשתיה.

נפרדנו לשלום מאסף החביב ויצאנו לכיוון הישוב קדש ברנע שבנגב המערבי.  בישוב הידוע גם בשם ניצני סיני נמצא היקב הגדול רמות נגב. 

יקב רמות נגב

היקב הוקם בשנת 2000 ע"י נירה ואלון צדוק, ממקימי קדש ברנע שהחליטו להקים יקב למרות טענות של מומחי יין כי לא ניתן להפיק ינות איכותיים באזור המדברי. בשנת 1997 נטעו  10 דונם של ענבי יין ובשנת 2000 יצרו את היין המדברי הראשון במהדורה מוגבלת של 3,000 בקבוקים. בעקבות התגובות הנלהבות החליטו לנטוע עוד כרמים וכיום משמש היקב כיקב אזורי הקולט ענבים מכל רחבי הר הנגב. היקב מייצר מבחר גדול ומגוון של יינות בהיקף של כ- 350,000 בקבוקים בשנה. רוב הינות מבוססים על כרמים באיזור מצפה רמון.

מארחנו ביקב היה יוגב צדוק, בנם של נירה ואלון שנסע ללמד יננות בפירנצה, איטליה וכיום אחראי על הכנת הינות ביקב הגדול והמרשים. כתבתי מרשים והתכוונתי לכך שהתרשמתי לטובה גם מאיכות הינות, גם מהיקף היצור הגדול אשר למרות גודלו שומר על איכות ואולי במיוחד, ממחירי הינות הראוים לציון לטובה בעיקר בימים אלו בהם יקבי בוטיק רבים מרשים לעצמם לגבות 150, 200 ש"ח ויותר עבור ינות בינונים למדי. במקרה של יקב רמות נגב ניתן להשיג את הינות הלבנים האיכותים שלו במחיר של כ-70 ש"ח לבקבוק ואת הינות האדומים מסדרת הדגל רמון במחיר של כ-120 ש"ח.

טעמנו:

• פינו גרי 2022
• נווה מדבר 2022
• רוזה 2022
• רמון פטיט וורדו 2021
• רמון קברנה פרנק  2021
• מלבק 2021

ככלל ניתן לומר שהיקב מייצר ינות טובים ושווים לכל נפש. בינות הלבנים אהבתי במיוחד את הפינו גרי העשיר בריחות וטעמים אך האדומים מסדרת רמון היו המרשימים ביותר.

הענבים לינות סדרת רמון מגיעים מהכרמים של הלל פורת וצור שיזף, שני כורמים המגדלים ענביהם באיזור מצפה רמון. הרשימו:

רמון פטיט וורדו 2021

צבעו אדום שחור וסגול חציל, באף עושר ריחות הכולל שוקולד, קפה ווניל. הפה עשיר בטעמי דובדבנים ושזיפים שחורים עם מעט וניל שכנראה מגיע מחביות הישון בהם שוהה היין במשך 18 חודשים. היין בעל גוף מלא, כיפי ומוכן לשתיה אם כי נראה שישתפר בתוספת כמה שנות ישון.

רמון מלבק 2021

עוד הפתעה נעימה של יין העשוי מזן שמוצאו מצרפת וארגנטינה וכמעט שאינו גדל בישראל. כאן קיבלנו יין שצבעו סגול שחור, חלל האף התמלא ארומות של סיגליות בשילוב שזיפים ודובדבנים שחורים ובפה טעמתי שזיפים שחורים עם שוקולד וקפה. מדובר ביין עוצמתי, בעל גוף מלא, טעים מאד לשתיה עכשיו ומעניין איך יהיה בעוד 4-5 שנות ישון בבקבוק.

נפרדנו מיוגב הצנוע לא לפני שהספקנו לפגוש גם את אלון צדוק איש החזון וההגשמה.הודינו לשניהם על שהצליחו לא רק להפריח את השממה אלא גם לייצר ינות מרשימים בנגב.

הדרך לתחנה הבאה שלנו היתה די ארוכה. במהלכה חצינו את הנגב כמעט לכל רוחבו, המשכנו דרומה לכיוון הערבה והגענו עד לישוב צופר.

יקב מואה

הסיפור של יקב מואה מתחיל כביכול כמו סיפורן של שתי המשפחות הקודמות אך יש בו כמה טוויסטים מענינים. אמנם גם יהודה וצביה פרידמן, הגיעו כבר בשנת 1984 לישוב צופר כדי להיות חקלאים בנגב אך באותם ימים לא חלמו על הקמת יקב.

"חיידק" היקב נולד רק בשנת 2014 לאחר שיהודה הכיר את החתן שלו אלעד כץ, לשעבר מנכ"ל יקב קסטל וכיום המנכ"ל והבעלים של יקב עגור.

ענבי היקב מגיעים מאזור מצפה רמון בגובה 760 מ’ מעל פני הים, אבל היין מיוצר בצופר הנמצאת בסמוך לעיר הנבטית מוֹאָה שפעלה כתחנת מעבר בדרך הבשמים  הנבטית כבר בתקופה הרומית.  מכאן מגיע שם היקב. כיום מייצר היקב כ-12,000 בקבוקים בשנה.

למרות שתיאמנו מראש עם יהודה את ביקורינו הוא לא היה ביקב כשהגענו בשעת אחר צהריים מוקדמת ומי שארחה אותנו במרכז המבקרים המטופח והמזמין של היקב היתה יסמין. טעמנו:

• מואה לבן 2021
• סירה 2019
• מלבק (שיושן בחביות עץ) 2019
• מלבק ( שיושן באמפורה) 2021

שני הינות המענינים במיוחד כאן היו המלבק. זן אותו פגשנו כבר ביקב רמות נגב וככל הנראה היין המיוצר כאן מגיע מאותם הכרמים באיזור מצפה רמון. יחד עם זאת הינות שונים לגמרי. במקרה של יקב מואה בחר יהודה להעביר את היין שיושן בעבר בחביות עץ אלון צרפתי לישון במיכל אמפורה בגודל 400 ליטר הדומה בצורתו לביצה. היה מעניין להשוות בין הינות:

Malbec Wood 2019

יין העשוי מזן המלבק עם אחוזים בודדים של קברנה סוביניון וסירה. צבעו אדום ארגמן, באף ריחות דובדבנים בשילוב ארומות עשבוניות/ירוקות המזכירות פטרוזילה ופלפל ירוק. בפה טעמתי דובדבנים אדומים. ליין גוף בינוני קל ואין כמעט תחושה שהתיישן  12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.

Malbec Amphora 2021

כאמור היין הזה יושן במיכל אמפורה במשך 6 חודשים ולא שהה בחביות עץ בכלל. צבעו הסגול עמוק, שונה לחלוטין מגרסת 2019 וכך גם בשאר מאפיניו. אמנם גם כאן הרחתי את אותם ריחות עשבונים באף אבל כאן הדובדנים כבר הדיפו ריחות של פרי שחור ובשל. גם בפה הטעמים של היין היו של ליקר דובדבנים מתקתק. יתכן שתחושת המתיקות נבעה מאחוזי האלכוהול הגבוה של היין (  15.3%) אך באופן כללי מדובר ביין טעים, עגול ומוכן לשתיה. לא הצלחתי לשוחח עם יהודה כדי להבין את השוני הגדול בין הינות אך לדעתי השוני אינו נובע מהמעבר מחביות עץ לאמפורה אלא פשוט מכיוון שככל הנראה בציר 2021 מכרם שיזף היה מוצלח יותר מבציר 2019.

נפרדנו לשלום ובתודה מיסמין. מחוץ ליקב עוד הספקנו לפגוש כמה בעלי משקים אחרים שמכרו את תוצרתם החקלאית במקום והתפעלנו מאיכות הירקות והפירות הגדלים בערבה. 

המשכנו בדרכנו לשינת לילה באילת כאשר חווית הביקור בשלושת היקבים הוכיחה פעם נוספת כי ניתן לייצר יין איכותי גם בתנאים הקשים של הנגב. 

הפוסט <strong>יקבי הנגב  –  מחזירים עטרה ליושנה</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.