אלביט מערכות מדווחת על שיגור מוצלח של מצלמת החלל המתקדמת שלה, JUPITER (יופיטר), על גבי לוויין NAOS (National Advanced Optical System), התומך במגוון רחב של משימות תצפית על כדור הארץ, כולל פעולות צבאיות, ניטור סביבתי ומחקר מדעי. הלוויין, שיוצר על ידי חברת OHB Italia S.p.A, שוגר ב-26 באוגוסט מבסיס חיל החלל ונדנברג שבקליפורניה, ארה"ב, באמצעות משגר Falcon 9, של חברת SpaceX.

המצלמה, שפותחה על ידי חטיבת מודיעין ול"א – אלאופ של אלביט מערכות, היא אחת ממצלמות החלל המתקדמות ביותר בעולם, עם מפתח אופטי גדול במיוחד ועיצוב קל-משקל.

המצלמה היא מולטי-ספקטרלית, ומציעה שילוב של מגוון ערוצי צילום:

• ערוץ פנכרומטי ברזולוציה גבוהה (שחור-לבן), הלוכד פרטים מרחביים לאורך כל הספקטרום הנראה ברזולוציה גבוהה.
• ערוצי RGB (red, green, blue) לצילום בצבעים טבעיים.
• ערוץ NIR (Near-Infrared), המאפשר מגוון אפליקציות, לרבות ניתוח מצב הצמחייה, תכולת המים וזיהוי תכונות חומרים.

הערוצים הללו מספקים תמונות ברזולוציה יוצאת דופן, והינם אידיאליים לעיבוד מתקדם והמאפשר ניתוח מדויק וזיהוי מגמות ואנומליות לאורך זמן. כמו כן, מצלמת יופיטר מסוגלת לצלם רצועות תמונה ארוכות ברצף, עם רוחב כיסוי רחב, המאפשר ספיקה של שטחים גיאוגרפיים גדולים במעבר מסלול אחד.

הנתונים שמפיקה מצלמת יופיטר מותאמים להשתלבות חלקה עם מערכות הלוויין ותחנות הקרקע, ותואמים למנועי עיבוד תמונה מתקדמים ולמערכות בינה מלאכותית, לצורך הפקת תובנות מבצעיות התומכות בקבלת החלטות מושכלת במגוון רחב של יישומים.

בנוסף למצלמה, אלביט מערכות פיתחה וסיפקה אלגוריתמים מתקדמים שתומכים במערך הקרקע של משימת NAOS, ומשפרים את יכולות ניתוח התמונות.

הישג זה הוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין חברת OHB Italia ואלביט מערכות, המשלב מצוינות בהנדסת לוויינים עם טכנולוגיית הדמיה מהשורה הראשונה, לטובת אספקה של אחת ממערכות התצפית האופטיות החלליות המתקדמות ביותר בעולם.

הפוסט מצלמת החלל JUPITER של אלביט מערכות שוגרה בהצלחה על גבי לוויין NAOS בשיתוף פעולה עם OHB-Italia הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM ו-AMD הכריזו על תוכניות לפתח ארכיטקטורות מחשוב מהדור הבא המבוססות על שילוב של מחשבים קוונטיים ומחשוב עתיר ביצועים. היעד הוא למנף את ההובלה של IBM בפיתוח מחשבים קוונטיים ותוכנה וההובלה של AMD בתחום מחשוב עתיר ביצועים ומאיצי בינה מלאכותית, כדי לבנות פלטפורמות קוד פתוח בקנה מידה רחב, שעשויות להגדיר מחדש את עתיד המחשוב.

הפלטפורמה ההיברידית העתידית מכונה Quantum-Centric Supercomputing ובמסגרתה מחשבים קוונטיים פועלים במקביל לתשתיות חזקות של מחשוב עתיר ביצועים ובינה מלאכותית, הנשענות לרוב על CPUs, ‏GPUs ומנועי חישוב נוספים. בגישה ההיברידית הזו, רכיבים שונים של בעיה מטופלים לפי הרכיבים המתאימים ביותר לפתרונה. למשל, בעתיד מחשבים קוונטיים יוכלו לדמות את התנהגותם של אטומים ומולקולות, בעוד שמחשבי־על קלאסיים המונעים על ידי AI יטפלו בניתוחי דאטה עצומים. יחד, טכנולוגיות אלה יוכלו לפתור בעיות בעולם האמיתי במהירות ובהיקף חסרי תקדים.

AMD ו־IBM יחקרו כיצד לשלב מעבדי CPU, ‏GPU ו־FPGA של AMD, יחד עם מחשבים קוונטיים של IBM, כדי להאיץ באופן יעיל דור חדש של אלגוריתמים מתפתחים – שמעבר ליכולת של כל רכיב לפעול בהצלחה לבדו. המאמץ המשותף עשוי גם לסייע לקדם את חזון IBM לספק מחשבים קוונטיים עמידים לשגיאות עד סוף העשור. הטכנולוגיות של AMD מציעות פוטנציאל לספק יכולות תיקון שגיאות בזמן אמת – מרכיב חיוני במחשוב קוונטי עמיד לשגיאות.

הצוותים מתכננים הדגמה ראשונית עוד השנה, שתראה כיצד מחשבים קוונטיים של IBM יכולים לעבוד במקביל לטכנולוגיות של AMD כדי לפרוס תהליכי עבודה היברידיים קוונטיים־קלאסיים. החברות גם מתכננות לבדוק כיצד מערכות בקוד פתוח, כגון Qiskit של IBM יכולות לזרז את הפיתוח והאימוץ של אלגוריתמים חדשים המנצלים את המערכות ההיברידיות העתידיות.

IBM כבר החלה בצעדים הראשונים לעבר חזון שבו מחשוב קוונטי וקלאסי משתלבים בצורה חלקה, כולל שותפות לאחרונה עם RIKEN לפריסת חיבור ישיר בין המחשב הקוונטי המודולרי של IBM, ‏IBM Quantum System Two, לבין Fugaku – אחד ממחשבי־העל הקלאסיים המהירים בעולם; וכן עבודה עם גופים מובילים כמו Cleveland Clinic, ממשלת חבל הבאסקים ו־Lockheed Martin, כדי להדגים כיצד שילוב בין משאבים קוונטיים וקלאסיים יכול להניב תוצאות יקרות ערך בבעיות מורכבות שמעבר ליכולתם של מחשבים קלאסיים בלבד.

מעבדי CPU ו־GPU של AMD מניעים את Frontier – מחשב־העל במעבדת אוק רידג' של משרד האנרגיה האמריקאי, שהוא הראשון בהיסטוריה שחצה רשמית את רף ה־Exascale. כיום טכנולוגיות ה-AMD EPYC CPUs וטכנולוגיית ה-AMD Instinct GPUs מניעות גם את מחשב-העל El Capitan במעבדה הלאומית לורנס ליברמור, כך ש־AMD מפעילה למעשה את שני מחשבי־העל המהירים בעולם לפי רשימת TOP500. מעבר למחשוב עתיר ביצועים, CPUs, ‏GPUs ותוכנות קוד פתוח של AMD מניעים גם אינספור פתרונות בינה מלאכותית יוצרת לארגונים מובילים ולספקי ענן ברחבי העולם.

"מחשוב קוונטי ידמה את העולם הטבעי ויציג מידע בדרך חדשה לחלוטין", אמר ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל IBM. "על ידי חקירת הדרכים שבהן מחשבים קוונטיים של IBM וטכנולוגיות מחשוב עתיר ביצועים מתקדמות של AMD יכולים לפעול יחד, נבנה מודל היברידי עוצמתי שיחצה את גבולות המחשוב המסורתי".

"מחשוב עתיר ביצועים הוא הבסיס לפתרון האתגרים החשובים ביותר בעולם", אמרה ד"ר ליסה סו, יו"ר ומנכ"לית AMD. "כשאנו משתפים פעולה עם IBM לחקור את המפגש בין מחשוב עתיר ביצועים לטכנולוגיות קוונטיות, אנו רואים הזדמנויות עצומות להאיץ תגליות וחדשנות".

הפוסט יבמ ו-AMD משתפות פעולה בפיתוח מחשבי-על משולבים במחשוב קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, החליטה השבוע ממשלת ארה"ב לרכוש אחזקה פסיבית של 9.9% באינטל, בשווי 8.9 מיליארד דולר. על פי ההסכם בין אינטל לממשל טראמפ, הממשלה לא תחזיק במושב בדירקטוריון או בזכויות ניהול אלא תהיה משקיעה פסיבית. עם זאת, העסקה כוללת צו לחמש שנים המאפשר רכישה של 5% נוספים מהמניות אם יחידת מפעלי היצור של אינטל ירדו למתחת ל-51% בבעלות אמריקאית.

מדוע זה קרה?

צעדה של ממשלת ארה"ב מייצג שינוי משמעותי: ארה"ב עוברת לראשונה מהענקת סובסידיות מסורתיות, להשקעה מגובת הון עצמי בחברות טכנולוגיה פרטיות. זוהי אסטרטגיה מאד לא טיפוסית לממשל האמריקאי ומהווה שינוי פרדיגמה במדיניות התעשייתית של ממשל הרפובליקאי המאמין בדרך כלל בכלכלה חופשית ללא התערבות ממשלתית. .

השינוי במדיניות הממשל האמריקאי מהווה לפני הכל הוכחה חותכת לחשיבות תעשיית הסמיקונדקטור לעולם המערבי בכלל ולארה"ב בפרט. אינטל היא החברה היחידה שבסיסה בארה"ב ומסוגלת גם לפתח וגם לייצר שבבי סיליקון מתקדמים. ע"י הפיכתו לבעל המניות הגדול, הממשל האמריקאי מבטיח  התאמה רבה יותר בין מטרות הביטחון הלאומי של ארה"ב לבין שאיפות ייצור שבבים מקומיות.

אינטל שבשנים האחרונות החלה לפגר בטכנולוגיות יצור אחרי הענקיות האסיאתיות TSMC וסמסונג ובתחום הבינה המלאכותית אחרי אנבידיה ו AMD זוכה כעת לגיבוי ממשלתי המעניק לה מרחב נשימה כדי לבנות מחדש את יכולות היצור הדרושות לשוק השבבים המתקדם במהירות ומחליף טכנולוגיה כמעט כל שנתיים.

לצד היתרון הגדול, העובדה שממשלת ארה"ב היא בעלת המניות הגדולה ביותר באינטל, עלולה ליצור סיכון של פוליטיזציה בקבלת החלטות עסקיות או ניכור מצד שותפים בינלאומיים. אינטל עצמה הזהירה כי העסקה עלולה לפגוע במכירות הבינלאומיות שלה, במיוחד באסיה. (בהתחשב בהסתמכותה הכבדה על שווקים זרים – 76% מהכנסותיה בשנת 2024 הגיעו מחוץ לארה"ב, כולל 29% מסין).

לסיכום ניתן לומר כי שבבי סיליקון מניעים את העידן הדיגיטלי ומהווים כיום את התחום הטכנולוגי החם והחשוב ביותר. אחזקת ממשלת ארה"ב ב-9.9% מאינטל, היא יותר מהשקעה – היא מייצגת נקודת מפנה במדיניות התעשייתית, ומהווה הוכחה חותכת לחשיבות שבבי הסיליקון הנמצאים כיום בצומת מרכזית בין טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי כפי שלא היו מעולם.

הפוסט מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו מציבה עצמה כשחקן מרכזי בזירה הגלובלית של תעשיית השבבים, וזאת על רקע תחזיות המצביעות כי השוק העולמי יגיע לשווי של טריליון דולר עד שנת 2030. המהלך מתבצע במקביל לצמיחה מהירה של הביקוש המקומי, שצפוי לשלש את ערכו עד 2032, בעיקר בתחומי הטלקום, התעשייה, האלקטרוניקה הצרכנית וה־IT.

במסגרת המיזם, השיקה ממשלת הודו את משימת השבבים הלאומית – תכנית מקיפה הכוללת תמריצים פיננסיים נדיבים להקמת מתקני ייצור שבבים (fabs), מפעלי מסכים, ומתקני הרכבה, בדיקה ואריזה (ATMP). התכנית כוללת גם תמיכה בעיצוב שבבים ותכניות להכשרת כוח אדם מקצועי, במטרה לעודד חדשנות מקומית ולבנות מאגר כישורים עצמאי.

מדינות שונות בהודו כבר הציגו מדיניות ייחודית לשבבים במטרה למשוך השקעות, בעוד אחרות פועלות להפוך למרכזי מצוינות לייצור ולעיצוב שבבים. בנוסף, יוזמות ממשלתיות רחבות יותר – בהן תכניות התמריצים לייצור אלקטרוניקה ויוזמת Make in India – תומכות במהלך להקטנת התלות ביבוא ולהעצמת העצמאות התעשייתית של הודו.

היוזמה ההודית משתלבת בגל עולמי של השקעות מאסיביות בתחום השבבים, הנחשב ללב התעשיות המתקדמות – מהטלפונים החכמים ועד כלי רכב חשמליים ומערכות בינה מלאכותית.

כותרת משנה:

תגים:
הודו, שבבים, מוליכים למחצה, ייצור שבבים, Make in India, תעשייה עולמית, טריליון דולר

ביטוי מפתח:
משימת השבבים הלאומית של הודו

נרדפים:
תעשיית שבבים בהודו, ייצור מוליכים למחצה, תכנית שבבים לאומית, השקעות שבבים, תעשיית השבבים ההודית

SLUG:
india-semiconductor-mission-2025

הפוסט הודו משיקה מיזם לאומי לתפיסת נתח מהשוק העולמי של תעשיית השבבים בהיקף טריליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רותם כיהן כיו"ר Shift4 EU Bank וקודם לכן שימש במשך יותר מעשור כמנכ"ל ויו"ר Finaro (לשעבר Credorax), ובשורת חברות נוספות

חברת ולנס סמיקונדקטור  (Valens Semiconductor, NYSE:VLN), ספקית מובילה של שבבים לתקשורת מהירה בתעשיות האודיו-וידאו והרכב, מודיעה היום כי דירקטוריון החברה החליט למנות את יגאל רותם, מנהל היי-טק ותיק ויזם סדרתי, כחבר בדירקטוריון.

רותם מחליף את מייקל לינזה, חבר דירקטוריון ובעל מניות בחברת ולנס מאז 2018.
ד"ר פיטר מרטנס, יו"ר הדירקטוריון של ולנס סמיקונדקטור, ציין: "הניסיון של יגאל רותם, הן כמנכ"ל והן כיו"ר של חברות טכנולוגיה פרטיות וציבוריות, יביא נקודת מבט מקצועית חשובה  לצוות שלנו. אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להודות למייקל לינזה על תרומתו החשובה לדירקטוריון במשך שנים רבות בהן כיהן כחבר דירקטוריון."

גדעון בן-צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור, הוסיף: "הניסיון של יגאל רותם בהובלת עסקים לצמיחה, לרבות כמייסד ומנכ"ל של חברת שבבים, הופך אותו לתוספת משמעותית לדירקטוריון שלנו. יכולתו המוכחת להניע צמיחה אסטרטגית ולקדם חדשנות תהיה בעלת חשיבות רבה כאשר נמשיך בהרחבת ההובלה הטכנולוגית שלנו בתעשיות השונות. אני רוצה להודות למייקל לינזה על השנים הרבות שהקדיש לחברה; בעיניי, הוא דוגמא ומופת לתפקוד חבר דירקטוריון – חכם, יוזם ומקצועי."

יגאל רותם נבחר על ידי הדירקטוריון בזכות ניסיונו העשיר כמנהל היי-טק, יזם ומוביל חדשנות תעשייתית. לאחרונה כיהן כיו"ר Shift4 EU Bank לאחר שנרכשה על ידי Shift4 Inc בעסקה בשווי 575 מיליון דולר. קודם לכן, כיהן במשך יותר מעשור כמנכ"ל ויו"ר Finaro (לשעבר Credorax) והציב את החברה כמובילה עולמית בתחום אמצעי תשלום דיגיטליים ופתרונות עיבוד תשלומים, כשהוא מוביל בהצלחה את מכירתה ל-Shift4. מוקדם יותר בקריירה שלו, היה שותף להקמת חברת שבבים בשם PowerDsine, מחלוצות טכנולוגיית Power over Ethernet, שם שימש כמנכ"ל והוביל את החברה להנפקה בנאסד"ק ולרכישתה לאחר מכן על ידיMicrosemi  בסכום של 246 מיליון דולר.

הדירקטוריון החליט על מינויו של מר רותם בישיבתו מיום 25 באוגוסט 2025, ומינויו נכנס לתוקף באופן מיידי.

הפוסט יגאל רותם מונה לחבר דירקטוריון בחברת ולנס סמיקונדקטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 טאואר סמיקונדקטור (נאסד"ק/ת"א: TSEM), וחברת אקסקייפ פוטוניקס – Xscape Photonics, חברת חדשנות אמריקאית בתחום תקשורת אופטית מתקדמת במימון חברות מובילות כולל  NVIDIA ו- Cisco, הודיעו היום (ב') על פיתוח טכנולוגי ראשון מסוגו בתעשייה לתקשורת אופטית עם פתרון לייזר חדשני שמספק מספר צבעי אור (אורכי גל) ממקור אחד על ידי שאיבה אופטית על שבב סיליקון אחד.  הפיתוח החדשני, המבוסס על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס של טאואר, מאפשר קישוריות מהירה, חסכונית ויציבה בין רכיבי AI  במרכזי נתונים, תוך חיסכון משמעותי באנרגיה ובעלות, ומהווה פריצת דרך בתקשורת אופטית עבור מערכות בינה מלאכותית מבוזרות במרכזי נתונים. הביקוש לקישוריות מהירה ואפקטיבית במרכזי AI צומח במהירות אדירה ושוק הפתרונות האופטיים למרכזי AI  צפוי להגיע להיקף של יותר מ- 10 מיליארד דולר ב- 2026 וליותר מ- 20 מיליארד עד 2030.

"פלטפורמת הסילקון פוטוניקס המתקדמת של טאואר אפשרה לנו להביא לשוק פתרון ייחודי ופורץ דרך זה הניתן לייצור המוני במהירות וביעילות," מסר ויווק ראג'ונתן, מנכ"ל Xscape Photonics "השילוב של לייזר מתוכנת על שבב בודד מאפשר רמה חדשה של יעילות והרחבה למרכזי נתונים מבוססי AI. שיתוף הפעולה עם טאואר הוא מפתח לקידום טכנולוגי המאפשר תקשורת אופטית חכמה ומהירה יותר לעולמות הבינה המלאכותית".

"אנו שמחים לשתף פעולה עם Xscape Photonics בפיתוח החדשנות הייחודית הזו", אמר ד"ר אד פרייזלר, סגן נשיא ומנהל חטיבת RF בטאואר סמיקונדקטור. “הפיתוח המשותף מדגיש הן את הגמישות והן את היכולות הרבות של פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס שלנו. אנו גאים להמשיך ולהוביל בתחום הפתרונות המתקדמים לשוק התקשורת האופטית ולמגוון שווקי ה- AI הצומחים".

הפוסט טאואר סמיקונדקטור ו-Xscape Photonics  מודיעות על פיתוח טכנולוגי פורץ דרך – שבב הלייזר הרב-גלי הראשון בתעשייה המיועד למרכזי נתונים מבוססי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת VisIC Technologies מנס ציונה, שהוקמה בשנת 2010 על ידי ד"ר תמרה בקשט, הופכת בשנים האחרונות לשחקן משמעותי בשוק השבבים להספק גבוה. החברה מתמקדת בטכנולוגיית GaN (גליום ניטריד) שמיועדת בעיקר לעולם הרכב החשמלי – תחום הצומח בקצב מואץ ושצפוי להגדיר מחדש את עתיד התחבורה.

לדברי בקשט, האינוורטר – הממיר את החשמל מהסוללה למנוע – הוא "הלב של הרכב החשמלי", והמודולים האלקטרוניים הפועלים בו הם ה"שרירים". VisIC היא מהחברות היחידות שהצליחו להביא את GaN לרמות ההספק הגבוהות הנדרשות ליישומים ברכב חשמלי. המשמעות עבור יצרניות הרכב: חיסכון כספי גדול לאורך חיי המוצר בזכות יעילות גבוהה יותר, הפחתת הפסדים והקטנת גודל המערכות.

פריצת דרך בשיווק: הסכם עם DigiKey

במקביל למכירות ישירות ללקוחות אסטרטגיים – יצרניות רכב וספקיות Tier-1 – החברה החלה לפתוח את מוצריה גם לשוק הרחב. באוגוסט 2025 הודיעה VisIC כי חתמה על הסכם הפצה עם DigiKey, ענקית ההפצה הגלובלית לרכיבי אלקטרוניקה.

בשלב הראשון משווקת החברה דרך האתר שני מתגי D³GaN Power FET מהירים, המתאימים לטיפול במתחים של עד 650V ובזרמים של עד 460A. מתגים אלו מיועדים לרכב חשמלי אך גם לשורה של יישומים נוספים: ספקי כוח תעשייתיים, ממירים סולאריים, מטעני סוללות ודוחפי לייזר. בקשט מסרה כי "ההסכם עם DigiKey נועד להאיץ את החדירה של הטכנולוגיה שלנו, ובעיקר בתחום הרכב החשמלי".

פרידה מ־TSMC והיערכות לייצור המוני

מאז הקמתה הסתמכה VisIC על שירותי הייצור של TSMC. אולם ביולי 2025 הודיעה החברה כי TSMC יוצאת לחלוטין מתחום ייצור רכיבי GaN עד 2027. בקשט מבהירה כי VisIC נערכה לכך מראש: "במהלך השנתיים האחרונות פיתחנו יכולות ייצור עם מספר ספקים אלטרנטיביים בפרוסות 8 אינטש, ובנינו אסטרטגיית ריבוי ספקים שתבטיח לנו אספקה יציבה ומחירים תחרותיים".

לדבריה, שותפי הייצור החדשים השלימו את ההכנות, והמוצרים הראשונים במסגרת זו יהיו זמינים ללקוחות כבר בתחילת 2026. חלק מהתוצאות מהייצור החדש כבר התקבלו, והן מצביעות על רכיבי GaN גדולים ובשלים יותר לשוק הרכב בהשוואה לאלו שיוצרו ב־TSMC.

בקשט מסבירה כי המעבר מסיליקון ל־Silicon Carbide (SiC) ומשם ל־GaN אינו מהפכה, אלא התפתחות טבעית: "GaN מציע ביצועים טובים יותר מ־SiC, אך בעל עלויות ייצור דומות לאלו של סיליקון, מפני שהתהליך שלו דומה מאוד – עד 85% מתשתיות הייצור הקיימות מתאימות גם ל־GaN."

השילוב בין ביצועים של SiC לבין מחיר של סיליקון הופך את GaN לפתרון אטרקטיבי במיוחד עבור יצרניות הרכב, המחפשות חיסכון בהיקפים עצומים ועמידה בתקני אמינות קפדניים.

תחום ההספק לרכב חשמלי דורש כמויות ייצור אדירות. בקשט מעריכה כי בכל רכב חשמלי מותקנים 12–24 רכיבים גדולים, כך שהשוק כולו נמצא בצמיחה מואצת. VisIC מתכננת להגדיל משמעותית את היקפי הייצור כבר החל מ־2026, ובשיא – לקראת 2027 – להפוך לספקית מרכזית של רכיבי GaN לרכב חשמלי.

"אנחנו בשלב שבו הבשלות הטכנולוגית והכלכלית נפגשות," מסכמת בקשט. "כמו שפורד הצליח להחליף את הסוסים בזכות מוצר שהיה טוב מספיק, אמין מספיק וזול מספיק – כך גם VisIC עם טכנולוגיית GaN".

הפוסט ד"ר תמרה בקשט בראיון ל-CHIPORTAL: "האינוורטר הוא הלב של הרכב החשמלי – ו־GaN הוא מה שמזרים בו את הדם" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל וחטיבת שירותי הענן של אמזון (AWS) מכריזות היום (ג') על זמינות כללית של Amazon EC2 R8i, דור חדש של שירותי ענן המיועד למשימות התובעניות ביותר. השירותים החדשים הם הראשונים המבוססים על מעבדי Intel Xeon 6 עם ליבות ביצועים (P-cores) ומספקים שדרוג בביצועים עבור לקוחות אסטרטגיים.

עד כה, ארגונים שהיו צריכים לעבד כמויות אדירות של מידע בזמן אמת נאלצו להסתמך על תשתיות יקרות ומורכבות. שירותי R8i החדשים מאפשרים כעת להריץ את אותן משימות בענן, ביעילות גבוהה יותר ועם גמישות תפעולית. המשמעות המעשית עבור לקוחות היא היכולת לעבד עסקאות בזמן אמת, לספק המלצות תוכן מותאמות אישית באופן מיידי ולהריץ מודלים לניתוח נתונים גנטיים במהירות שעד כה הייתה נחלתם של מחשבי על בלבד.

שירותי R8i מספקים יחס עלות ביצועים טוב יותר ב-15%, וחשוב מכך, האצה של עד 60% ביישומים קריטיים כמו שרתי Web ו-40% במודלים של בינה מלאכותית לעומת שירותי R7i המבוססים על מעבדי Xeon מהדור הרביעי.

שירותי EC2 (Elastic Compute Cloud) הם ליבת תשתית הענן של AWS, ומאפשרים ללקוחות "לשכור" שרתים וירטואליים בהתאם לצורכיהם, במקום לרכוש ולתחזק חומרה פיזית. השירותים מחולקים ל"משפחות" המותאמות למשימות שונות: משפחה אחת מיועדת למשימות חישוב כלליות, אחרת לאחסון, וכן הלאה. סדרת R, שאליה משתייכים שירותי R8i החדשים, תוכננה במיוחד למשימות עתירות זיכרון (Memory Optimized). אלו יישומים שבהם צוואר הבקבוק אינו כוח העיבוד של המעבד, אלא המהירות והיכולת לגשת לכמויות גדולות של נתונים המאוחסנים בזיכרון ה-RAM, כמו בסיסי נתונים, מערכות אנליטיקה ומטמון (caching).

"השקת שירותי EC2 מהדור השמיני המונעים על ידי Intel Xeon 6 היא רגע מכונן בשותפות שלנו עם AWS", אמר רונאק סינגל, עמית בכיר באינטל. "לא מדובר רק באימוץ של מעבד חדש, אלא בתוצר של הנדסה משותפת ועמוקה. יחד, בנינו תשתית המאיצה AI, משפרת דרמטית את ביצועי הזיכרון ומפשטת את הפריסה, ומסייעת ללקוחות להגיע לתובנות מהירות יותר ולהחזר השקעה חזק וברור".

השיפורים הטכנולוגיים המרכזיים

קפיצת הדרך בביצועים נובעת ממספר חידושים ארכיטקטוניים במעבדי Xeon 6:

• רוחב פס הזיכרון גבוה פי 2.5 בהשוואה לדור הקודם (R7i), בזכות תמיכה בזיכרון DDR5 במהירות של עד 7200 MT/s. שיפור זה קריטי עבור בסיסי נתונים בזיכרון ומערכות אנליטיקה.
• המעבדים כוללים את מאיץ Intel AMX, רכיב חומרה ייעודי לחישובי AI המובנה בליבה, שמפותח בישראל. הוא מאפשר להאיץ פי שניים משימות כמו מודלים של המלצות ומייתר במקרים רבים את הצורך במאיצים גרפיים (GPUs) חיצוניים.
• לראשונה, AWS מציעה שרתים וירטואליים עם עד 384 vCPUs ו-3TB זיכרון – גודל כפול מהדור הקודם. יכולת זו מאפשרת לארגונים להעביר לענן גם מערכות ליבה מונוליטיות שעד היום נותרו במרכזי הנתונים המקומיים.

"הלקוחות שלנו מצפים שהתשתית שלהם תהיה תמיד צעד אחד לפני הצרכים של העסק", אמר נישאנט מהטה, סגן נשיא לניהול מוצר EC2 ב-AWS. "בזכות שיתוף הפעולה עם אינטל, אנחנו מספקים להם בדיוק את זה: קפיצת דרך בביצועים שמאפשרת להם לחדש מהר יותר, ובמקביל לייעל עלויות".

הפוסט אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות (TASE: NXSN) , חברת צמיחה טכנולוגית המפתחת, מייצרת ומשווקת פתרון צילומי, יום ולילה מיוצב לכלים קרקעיים ואוויריים כדוגמת מיקרו ומיני מזל"טים ורחפנים, בעלות יחס משקל/גודל וביצועים מהטובים בעולם, מדווחת היום על קבלת שתי הזמנות לרכישת מצלמות ומוצרים נוספים של החברה ללקוחות קיימים בתמורה כוללת  של כ – 5.1 מיליון דולר.

הזמנה ראשונה בסך של כ-2.1 מיליון דולר: שיעור של 25% מהתמורה שולמה כמקדמה. יתרת התמורה תשולם לפני כל אספקה של מוצרים ללקוח, בהתאם למועדים מוסכמים בין הצדדים. בהתאם לאמור בהזמנה, החברה תספק את ההזמנה במהלך הרבעון הרביעי לשנת 2025.

הזמנה שניה בסך של כ-3 מיליון דולר: שיעור של כ-20% מהתמורה שולמה כמקדמה במועד ההזמנה. 10% מהמורה תשולם עד ליום 25 בספטמבר 2025. יתרת התמורה תשולם לפני כל אספקה של מוצרים ללקוח, בהתאם למועדים מוסכמים בין הצדדים. החברה תספק את ההזמנה במועדי אספקות כפי שהוסכם עם הלקוח ועד לתום הרבעון הראשון לשנת 2026. 

מתחילת השנה דיווחה נקסט ויז'ן על 20 עסקאות למכירת מצלמות ואביזרים נוספים שתמורתן מעל שני מיליון דולר. סך עסקאות אלה מסתכם להיקף כולל של כ-101 מיליון דולר. החברה דיווחה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של שנת 2025 מדוחותיה הכספיים עולה כי הכנסות החברה צמחו בכ-32% ברבעון השני של שנת 2025 והסתכמו בכ- 37 מיליון דולר וכי הרווח הנקי עמד על כ-23.2 מיליון דולר בדצמבר 2024 דיווחה החברה על יעד צמיחה שנתי לשנת 2025 של  160 מיליון דולר.

הפוסט נקסט ויזן מדווחת על 2 עסקאות נוספות בהיקף כולל של כ- 5.1 מיליון דולר מלקוחות קיימים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ארצות הברית הודיעה כי תשקיע 8.9 מיליארד דולר במניות אינטל – השקעה המקנה לה בעלות של כ-10% על יצרנית השבבים האמריקנית. ההכרזה פורסמה ביום שישי על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואינטל, ומגיעה כחלק ממדיניותו לחזק את תעשיית השבבים המקומית.

טראמפ כתב ברשת Truth Social: "זה כבוד גדול לדווח שארצות הברית מחזיקה כעת ב-10% מאינטל – חברה אמריקנית גדולה עם עתיד מזהיר. שילמנו אפס בעבור המניות, והן שוות כיום כ-11 מיליארד דולר. עסקה מצוינת לאמריקה וגם לאינטל."

ההשקעה ממומנת באמצעות כספים שנותרו מתקציבי חוק השבבים והמדע (CHIPS Act) שהועבר בתקופת ביידן – 5.7 מיליארד דולר מענקים שטרם הועברו לאינטל, לצד 3.2 מיליארד דולר ממשרד ההגנה במסגרת תוכנית Secure Enclave. בתמורה, הממשל רכש 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה – כ-9.9% מהחברה.

לפי הודעת אינטל, מדובר בהשקעה פסיבית: לממשל לא תהיה השפעה על ניהול החברה או ייצוג בדירקטוריון. עם זאת, בבית הלבן רואים בכך מהלך אסטרטגי שנועד לחזק את מעמדה של ארה"ב בתחום השבבים. שר המסחר האוורד לוטניק אמר כי "זהו הסכם היסטורי שמחזק את ההובלה האמריקנית בייצור שבבים – מנוע הצמיחה הכלכלי והביטחוני של ארה"ב".

מניית אינטל (INTC) זינקה ב-7% במסחר ביום ההכרזה. במקביל דווח כי חברת סופטבנק היפנית תשקיע עוד 2 מיליארד דולר באינטל, במטרה לסייע לחברה לממש את תוכניותיה להקים מפעל חדש באוהיו – פרויקט שהתעכב בשל קשיים פיננסיים.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, שנכנס לתפקידו במרץ האחרון, מנסה להחזיר את החברה למסלול לאחר שנים של ירידה מול מתחרות כמו TSMC ואנבידיה. כחלק מהמהלך, אינטל השלימה לאחרונה תוכנית פיטורים של 15% מכוח האדם. לדבריו: "אינטל מחויבת לכך שהטכנולוגיות המתקדמות בעולם ייוצרו באמריקה. השותפות הזו עם הממשל היא חיזוק משמעותי לכך."

טראמפ מצדו רואה במהלך הישג פוליטי וכלכלי, ומרמז כי יבקש להחיל מודל דומה על חברות נוספות בתחומי טכנולוגיה קריטיים. לדבריו: "זה ניצחון כפול – גם לאינטל וגם לארצות הברית."

ראו גם: אקונומיסט: הממשל לא צריך לרכוש חברות שבבים אמריקניות אלא לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים

הפוסט ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ הופיע לראשונה ב-Chiportal.