אילון מאסק ממשיך לאחד את העסקים שבשליטתו: SpaceX אישרה כי תרכוש את xAI, חברת הבינה המלאכותית שפיתחה את הצ’אטבוט Grok. לפי הדיווחים, תנאי העסקה לא פורסמו במלואם, אך מדובר במהלך שמחבר תחת קורת גג אחת יכולות שיגור לחלל, אינטרנט לווייני, תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית – מה שמציב את הגוף המאוחד כמועמד להפוך לחברה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם.

במזכר שצוטט בדיווחים, מאסק הציג את המיזוג כ“מנוע חדשנות” שיאפשר לשלב בין AI, רקטות, אינטרנט מבוסס חלל ומוצרי מדיה/הפצה, תוך ניצול הסינרגיה בין נתונים, כוח מחשוב ותשתיות שיגור. לפי תפיסתו, המגבלה המרכזית של מערכות AI מתקדמות בשנים הקרובות תהיה אנרגיה ותשתיות מחשוב, והוא רומז שהפתרון ארוך-הטווח עובר דרך חלל – לרבות רעיונות כמו מרכזי נתונים בחלל.

מה ידוע על העסקה והמספרים

לפי Reuters, הערכות בשוק מציבות את שווי xAI סביב 250 מיליארד דולר ואת SpaceX סביב טריליון דולר – סדרי גודל שמציבים את העסקה כאחת הגדולות ביותר שנראו בחברות פרטיות. באותה נשימה, אנליסטים מציינים שהעלות העצומה של כוח מחשוב (compute), תשתיות וצריכת אנרגיה בתחום הבינה המלאכותית יוצרת לחץ להגדלת סקייל ולמהלכי איחוד – במיוחד כשחברות מתקרבות לאפשרות של הנפקה (IPO) או גיוסים גדולים נוספים.

ברקע, למאסק כבר יש זיקות הדדיות בין החברות: Tesla דיווחה לאחרונה על השקעה משמעותית ב-xAI, מה שהדגים כיצד הון, תשתיות וחוזים יכולים “לזרום” בין החברות שבשליטת אותו בעלים. חלק מהפרשנים רואים במהלך הנוכחי גם הכנה לסיפור צמיחה “יעיל הונית” לקראת מהלך עתידי בשוקי ההון.

למה זה מהלך משמעותי

החידוש כאן אינו רק “עוד רכישה”, אלא ניסיון ליצור שרשרת ערך אחת שמתחילה בנתונים והפצה, עוברת דרך מודלים של AI ומרכזי מחשוב, ומסתיימת בתשתית חלל (שיגור ולוויינים). ל-xAI יש יתרון גישה לתרחישי שימוש ולזרמי מידע בזמן אמת דרך הפלטפורמות שמאסק מחזיק/משפיע עליהן; ל-SpaceX יש יכולת ייחודית לשגר, לתפעל ולהרחיב מערכים בחלל בקצב ובעלות שמעט מאוד גופים יכולים להתחרות בהם.

עם זאת, החיבור הזה מגיע גם עם סיכונים: רגולטורים באירופה ובבריטניה כבר בודקים היבטים שונים סביב Grok – החל בהערכת סיכונים לצרכנים ועד שאלות של פרטיות ועיבוד נתונים, לצד דרישה לצמצם אפשרות לייצר תוכן פוגעני או בלתי חוקי. ככל שמרכז הכובד של “AI + הפצה + תשתית” מתכנס לגוף אחד, כך גם עולה הסבירות לבדיקות עומק על ממשל תאגידי, בטיחות, עמידה בחוקי תוכן ופרטיות – ובמקרה של SpaceX, גם רגישויות הקשורות לחוזים ממשלתיים.

בשורה התחתונה, מיזוג SpaceX ו-xAI עשוי לסמן את השלב הבא באסטרטגיה של מאסק: לא “עוד מוצר AI”, אלא פלטפורמה שמנסה להחזיק יחד את כל המרכיבים הדרושים כדי להפעיל ולהרחיב בינה מלאכותית בקנה מידה ענק – כולל אנרגיה, מחשוב, הפצה ותשתית חלל. מיזוג SpaceX ו-xAI הוא גם מבחן: האם יתרון תשתיתי אמיתי יכול להפוך ליתרון AI מתמשך, או שמורכבות רגולטורית ותפעולית תאט את “מנוע החדשנות” שהוא מבטיח.

הפוסט SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

STMicroelectronics הודיעה בז'נבה, כי השלימה את רכישת פעילות חיישני ה-MEMS של NXP Semiconductors. העסקה הוכרזה ביולי 2025, וכעת הושלמה לאחר קבלת כל האישורים הרגולטוריים. לפי החברה, הרכישה מחזקת את מעמדה בתחום החיישנים לרכב, במיוחד ביישומי בטיחות וביישומים שאינם בטיחותיים, ומרחיבה את פעילות החיישנים גם לשווקים תעשייתיים.

המהלך מצטרף למגמה רחבה בתעשיית השבבים, שבה חיישנים הופכים לרכיב ליבה כמעט בכל מערכת מודרנית: מרכב חכם, דרך אוטומציה תעשייתית ועד ציוד רפואי ואלקטרוניקה צרכנית. בתחום הרכב, חיישנים נדרשים לא רק לנוחות ולחוויית משתמש, אלא גם לשכבות בטיחות מתקדמות, ניטור מצב הרכב ותמיכה במערכות סיוע לנהג. בתעשייה, חיישנים מניעים ניטור, בקרה ותחזוקה חזויה, ומאפשרים יעילות אנרגטית וניצול טוב יותר של תהליכי ייצור.

מה ST מקבלת מהרכישה, ומה צפוי בטווח הקרוב

לפי הודעת החברה, הפעילות שנרכשה כוללת מוצרי חיישני MEMS שמכוונים לשני צירים מרכזיים:

1. שוק הרכב, עם דגש על מערכות בטיחות ומוצרים נלווים,
2. שוק החיישנים לתעשייה, כלומר חיישנים שמיועדים ליישומים תעשייתיים רחבים.

ST ציינה כי על בסיס הערכה ראשונית, היא מצפה שהפעילות הנרכשת תתרום להכנסותיה ברבעון הראשון של 2026 סכום בטווח “אמצע ה־40 מיליון דולר”. החברה לא פירטה בהודעה את רמת הרווחיות של הפעילות הנרכשת או את קצב הסינרגיות, אך עצם מתן תחזית הכנסה לרבעון הקרוב מרמז על מעבר מהיר יחסית לשילוב מסחרי ותפעולי במסגרת מערך החיישנים הגלובלי שלה.

ההקשר העסקי: למה חיישני MEMS חשובים, ולמה עכשיו

חיישני MEMS (מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות) הם קטגוריה מרכזית בעולם החישה המודרני. היתרון שלהם הוא שילוב של גודל קטן, צריכת חשמל נמוכה ויכולת לייצר חישה מדויקת במחיר שמאפשר פריסה רחבה. כשמוסיפים לכך דרישות מחמירות בתעשיית הרכב, והאצה באוטומציה תעשייתית, מתקבלת סביבה שבה פורטפוליו חיישנים רחב הופך ליתרון תחרותי משמעותי.

מבחינת ST, הרכישה משרתת יעד ברור: הרחבת יכולות החיישנים וחיזוק המיקוד ביישומי רכב ותעשייה, שהם שווקים ארוכי טווח עם דרישות איכות, אמינות ושרידות גבוהות. בהודעה החברה מציבה את המהלך כחיזוק לעמדת ההובלה שלה בחיישנים, ולא כמהלך פיננסי קצר טווח.

ST מדגישה שהיא יצרנית שבבים משולבת (IDM), עם כ־48 אלף עובדים ומערך ייצור מתקדם. בהקשר הקיימות, החברה מציינת יעד להגיע לנייטרליות פחמנית בפליטות הישירות והעקיפות שלה (Scopes 1 ו-2), וכן בתחומי הובלת מוצרים, נסיעות עסקיות ונסיעות עובדים (כמיקוד ב-Scope 3). בנוסף, היא מציבה יעד למעבר ל־100% אספקת חשמל ממקורות מתחדשים עד סוף 2027.

הפוסט STMicroelectronics השלימה את רכישת עסק חיישני ה-MEMS של NXP הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת פסגת ה-AI השנתית השנייה של סיסקו, שרטט מנכ"ל החברה, ליפ-בו טאן, את תמונת המצב הנוכחית של ענקית השבבים, תוך חשיפת פרטים חדשים על התקדמות עסקי הייצור (Foundry), הכניסה לשוק המעבדים הגרפיים והתחרות הגוברת מול סין.

בשיחה עם ג'יטו פאטל, הדגיש טאן כי אינטל נמצאת בעיצומו של תהליך לייצוב ושיקום יכולות הייצור, לצד הרחבת סל המוצרים לתחום הבינה המלאכותית.

התקדמות בייצור: "עסק של עבודה קשה ואמון"
טאן חשף כי עם כניסתו לתפקיד, תפוקת הייצור (Yield) בתהליך ה-18A הייתה נמוכה, אך לאחר שילוב כוחות עם חברות ציוד ובדיקה חיצוניות, החברה רושמת כעת שיפור עקבי של 7% עד 8% בתפוקה מדי חודש.

לגבי הדור הבא, טכנולוגיית ה-A14 (הנחשבת למתקדמת ביותר במפת הדרכים), ציין טאן כי החברה מכוונת ל"ייצור בסיכון" (Risk Production) בשנת 2028 ולייצור המוני מלא (Volume Production) בשנת 2029. "הקמנו תהליכים שיבטיחו ללקוחות לא רק תפוקה טובה, אלא גם את כל הקניין הרוחני (IP) הנדרש, כולל למכשירים ניידים", אמר, והוסיף כי לקוחות חיצוניים כבר מגלים עניין ומקבלים ערכות תכנון (PDK 0.5) לעבודה על שבבי ניסיון.

כניסה אסטרטגית לשוק ה-GPU

באחת ההצהרות המשמעותיות בשיחה, אישר טאן כי אינטל נכנסת באופן מלא לתחום המעבדים הגרפיים (GPU) כדי להתחרות על עומסי העבודה של העתיד. "גייסתי לאחרונה ארכיטקט GPU ראשי", חשף טאן. "אנו מבינים שכדי לספק מענה מלא, אי אפשר להסתמך רק על מעבדי CPU. הגישה שלנו גמישה – אנו לא נעולים רק על ארכיטקטורת x86, אלא מחבקים גם את RISC-V, מתוך הבנה שהתוכנה היא זו שמגדירה את החומרה". בנוסף, ציין טאן כי אינטל "מהמרת חזק" על שימוש במצעי זכוכית (Glass Substrates)  כמבודד, ובוחנת שימוש בחומרים מתקדמים נוספים כמו יהלומים מלאכותיים וגליום-ניטריד.

ליפ בו טאן התייחס לשינוי התרבותי והעסקי העצום שהחברה עוברת בימים אלה:

"ניהול של שני עסקים במקביל – מוצרים וייצור – הוא אתגר עצום", הסביר טאן. "בצד של המוצר עוסקים בחדשנות ובמפות דרכים, אבל הצד השני הוא עסק של שירות נטו. התרבות הארגונית שלנו חייבת להשתנות. אני אומר לצוות שלי: 'חברים, זה עסק של עבודה שחורה, סיזיפית (Grinding)'. זה לא מספיק שיש לך טכנולוגיה טובה ואנשים פשוט יבואו".

לדברי טאן, המפתח להצלחה טמון בבניית אמון מול הלקוחות: "צריך לטחון את העבודה עד שמוכיחים את התפוקה (Yield) , כדי שהלקוחות יוכלו לסמוך עליך, כי כל ההכנסות והרווחים שלהם תלויים בזה. אנו צריכים להרוויח את האמון הזה ביושר. לכן אני מבקש מלקוחות: 'תנו לי 5%, 10% או 20% מהמוצר הכי גדול וחשוב שלכם – תנו לי להרוויח את האמון שלכם".

טאן אישר כי כבר יש מעורבות עמוקה של כמה לקוחות בתהליך ייצור A14 "אנחנו מחכים לשרת אותם. אני מקווה שבמחצית השנייה של השנה אני כבר אראה התחייבויות לנפח ייצור (Volume commitment) מהלקוחות, איזה מוצרים הם רוצים, ואוכל לספק להם".

אתגרי השוק: מחסור בזיכרון ותחרות מסין טאן הציג גישה ריאליסטית ושקופה לגבי האתגרים בתעשייה:

מחסור בזיכרון: להערכת טאן, המבוססת על שיחות עם יצרניות הזיכרון הגדולות, המחסור העולמי בשבבי זיכרון עבור יישומי AI צפוי להימשך עד שנת 2028. "ה-AI שואב את כל קיבולת הזיכרון הקיימת", הסביר.

התחרות מול סין: בהתייחסו למודל DeepSeek ולהתעצמות הטכנולוגית בסין, הזהיר טאן משאננות. הוא ציין כי גילה שחברת Huawei מעסיקה כ-100 ארכיטקטי מעבדים (CPU Architects) מהשורה הראשונה, שמצליחים לייצר חלופות טכנולוגיות למרות הסנקציות ומגבלות הציוד. "DeepSeek הייתה קריאת השכמה", אמר טאן, והדגיש את הצורך של ארה"ב להאיץ תהליכי מחקר ורגולציה בתחום האנרגיה והתשתיות כדי לא לאבד את ההובלה.

דבריו אלו של טאן מצטרפים לדיווח החברה מאתמול על שיתוף פעולה עתידי עם חברת SAIMEMORY של סופטבנק לפיתוח זיכרון חדש בשם ZAM. בכך החברה הופכת רשמית גם ליצרנית שבבי זיכרון.

ההסכם שכאמור נולד מתוך צורך מעשי של סופטבנק, הענקית היפנית שמקימה כיום רשת של מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית (AI) ברחבי יפן. כאשר הבעיה הגדולה של מרכזים אלו היא צריכת החשמל האדירה שלהם.

הזיכרון החדש, שאינטל וסופטבנק יפתחו יחד, נועד לפתור בדיוק את הנקודה הזו, לספק רכיב מהיר מאוד, אבל כזה שצורך הרבה פחות אנרגיה מהרכיבים הקיימים היום. הפיתוח ייעשה על בסיס ידע אמריקאי וטכנולוגיות ייצור של אינטל, כשהמטרה היא להגיע לייצור המוני בשנת 2029.

הפוסט מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן: "נכנסים רשמית לתחום ה-GPU; שיפור עקבי של 8% בתפוקת הייצור (Yield) מדי חודש" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בזמן שאירופה מנסה להקטין תלות בייצור שבבים מחוץ ליבשת ולשפר עמידות של שרשראות אספקה, שגרירות בריטניה בסופיה פרסמה ב־2-2-2026 הודעה שלפיה שיתוף פעולה חדש בין בריטניה לבולגריה צפוי להרחיב פעילות בתחומי החדשנות, ההשקעות והכשרת כוח אדם בענף המוליכים למחצה. יום לאחר מכן פורסמה כתבה דומה גם ב־Innovation News Network. (gov.uk)

לפי ההודעה, את החיבור בין הצדדים מובילים Science and Technology Network (STN) ו־Department for Business and Trade (DBT), שמטרתם “להצמיד” מומחיות בריטית – בעיקר בתחום השבבים המורכבים (compound semiconductors) – לשאיפות של בולגריה במסגרת חוק השבבים של האיחוד האירופי ולצמיחה המהירה שלה באלקטרוניקה לרכב. (gov.uk)

מה כוללת היוזמה בפועל

על פי הודעת שגרירות בריטניה בסופיה, סדרת פעילויות בשנים 2024–2025 (שולחן עגול בסופיה, ביקור לימודי בסקוטלנד ומשלחת סחר לבולגריה) כבר הובילה למספר תוצרים מוגדרים:

• התקדמות ביוזמת השקעה להקמת מפעל “Green Silicon Carbide wafer” בהיקף של 350 מיליון אירו, שלפי ההודעה כבר הניבה “זכיות יצוא” לבריטניה בהיקף של 10.5 מיליון ליש״ט. ההמשך המתוכנן הוא “השקת” המפעל בבולגריה. (gov.uk)
• מזכר הבנות (MoU) מחקרי בין אוניברסיטת גלאזגו ל־אוניברסיטת סופיה, לשיתופי פעולה וחילופי כישרונות. (gov.uk)
• מזכר הבנות תעשייתי בין TechWorks UK לבין BASEL לחיזוק קשרי סקטור. (gov.uk)

הבחירה להתמקד בסיליקון קרביד אינה מקרית: זהו חומר מפתח באלקטרוניקת הספק (למשל ברכבים חשמליים ובמערכות אנרגיה), כך שמפעל פרוסות בתחום עשוי להשתלב ישירות בשרשרת הערך של תעשיית הרכב והאנרגיה באירופה – בדיוק המוקדים שההודעה מדגישה.

למה דווקא בולגריה

בולגריה “מייצרת כ־80% מהחיישנים המשולבים במכוניות אירופיות” – נתון שמופיע גם בחומרי קידום של Invest Bulgaria, עם גרפיקה ייעודית בנושא.

• ענף האלקטרוניקה המקומי צפוי לגדול מכ־2.3 מיליארד אירו (2023) לכ־2.7 מיליארד אירו (2028) – קצב גידול שנתי ממוצע של 2.9%.
• תעשיית הרכב כוללת כ־380 חברות, מעסיקה יותר מ־80 אלף עובדים, ותורמת מעל 10% לתמ״ג.

במילים אחרות, בריטניה מנסה “להתחבר” למקום שבו כבר קיימים מפעלים, כוח אדם ותעשיית לקוח (רכב) – ובמקביל לסייע לבולגריה להתמקם טוב יותר בתוך מאמצי ההתרחבות האירופיים.

ההקשר האירופי: חוק השבבים והמרוץ לשרשרת אספקה “בטוחה יותר”

היוזמה מוצגת כחלק מהאצת הפעילות האירופית בתחום, על רקע חוק השבבים של האיחוד האירופי – רגולציה שנכנסה לתוקף בספטמבר 2023 ומטרתה לחזק את “אקוסיסטם השבבים” באירופה באמצעות מסגרת צעדים ייעודית. (eur-lex.europa.eu)

מההצהרות עולה שההיגיון הוא שילוב בין גיוון הייצור בתוך אירופה כדי לצמצם סיכונים גיאופוליטיים, שילוב פיתוח וייצור באותו אזור כדי לקצר זמן מעבר מאב-טיפוס למסחור, ותוכניות הכשרה וחילופי אקדמיה כדי להתמודד עם מחסור עולמי בכוח אדם מיומן בענף. (gov.uk)

חשוב לציין: מרבית הפרטים המעשיים (לוחות זמנים, שותפים תעשייתיים ספציפיים במפעל הפרוסות, היקף ייצור מתוכנן, וכדומה) אינם מפורטים בהודעה – ולכן בשלב זה מדובר בעיקר במסגרת שיתוף פעולה ותוצרים התחלתיים, ולא בתוכנית מפורטת ברמת פרויקט הנדסי.

הפוסט בריטניה ובולגריה מחזקות שיתוף פעולה בשבבים: מהשקעה של 350 מיליון אירו ועד מפעל פרוסות סיליקון קרביד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת SolarEdge הודיעה כי החלה לייצא לאירופה ממירים חד־פאזיים למערכות סולאריות ביתיות, המיוצרים במפעל שלה באוסטין, טקסס. לפי הדיווח, המשלוח הראשון כבר יצא ליעדים מרכזיים ב־איטליה, צרפת ו־הולנד. בנוסף, החברה מתכננת להתחיל לייצא ציוד סולארי מסחרי ותעשייתי (Commercial & Industrial) גם מפלורידה – בתחילת 2026.

במוקד המהלך נמצאים ממירים חד־פאזיים למגזר הביתי, שיוצרו בארה״ב ונשלחים לשווקים אירופיים. בחברה מציגים זאת כחלק מהרחבת יכולות הייצור וההפצה הגלובליות, וכדרך לחזק נוכחות ותחרותיות בשוק האירופי. בדיווח נכתב שהחברה מדגישה שילוב של “כוח, חוכמה ופשטות” (Power, intelligence, simplicity) כדי להקל על העבודה של מתקינים ומפיצים ולהגדיל גמישות בשווקים שמשתנים במהירות.

SolarEdge מפתחת ומשווקת שבבים ומערכות ממירים “ממוטבות־DC” (direct current optimized inverter systems) למערכות פוטו־וולטאיות. על פי הדיווח, המערכת כוללת אופטימיזטורים, ממירים ופלטפורמת ניטור מבוססת ענן, ומכוונת לטווח רחב של לקוחות – מבתים פרטיים ועד מתקנים מסחריים ופרויקטים קטנים בקנה מידה של חברת חשמל.

בדיווח הוצמדה לחברה גם ההגדרה “תעשיית השבבים” (Semiconductor Industry) בתוך סיווגי השוק של האתר, אף שהפעילות המרכזית המתוארת היא ציוד הספק לאנרגיה סולארית ואלקטרוניקה להסבת חשמל וניטור.

תמונת מצב פיננסית לפי הדיווח

לצד ההתרחבות התפעולית, הדיווח מצביע על אתגרים פיננסיים חדים:

• מכירות: בשלוש השנים האחרונות דווחה על ירידה של כ־23.4%
• רווחיות: שיעור רווח נקי דווח כ־53.65%-, ושיעור רווח תפעולי כ־45.07%-.
• מאזן ומינוף: יחס שוטף (Current Ratio) 2.28, וחוב להון (Debt-to-Equity) 0.87.
• סיכון פיננסי: ציון אלטמן Z (Altman Z-Score) דווח כ־0.14 – “אזור מצוקה”, שהאתר מתאר כסיכון גבוה.
• הערכת שווי וסנטימנט: יחס מחיר/מכירות (P/S) 1.96, יחס מחיר/הון (P/B) 4.44; המלצת אנליסטים ממוצעת 3.3 (החזק/ניטרלי), יעד מחיר ממוצע 31.1 דולר.
• תנודתיות ובעלות: בטא 2.06 (תנודתיות גבוהה); אחזקה מוסדית 104.59%, אחזקת insiders 8.52%.
• בדיקות “איכות דוחות”: ציון Beneish M-Score דווח כ־50.64-, והאתר מפרש זאת כסבירות נמוכה למניפולציה.

בדיווח צוינה גם הערכת “GF Value” של 26.84 דולר למניה, עם תיוג “Modestly Overvalued”, ושווי שוק של 2.14 מיליארד דולר. נתוני מחיר ושוק משתנים באופן רציף, והמספרים משקפים את מה שצוין בפרסום בעת כתיבתו.

הפוסט SolarEdge מתחילה לייצא לאירופה ממירים מתוצרת ארה״ב, ומרחיבה את דריסת הרגל בשוק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאמר ניתוח שפורסם ב־02-02-2026 באתר Homeland Security Today טוען כי מגבלות היצוא שהטילה ארה"ב על טכנולוגיות שבבים מתקדמות נועדו לבלום את סין – אך בפועל עלולות לזרז תהליכים של הסתגלות, עקיפה והשקעה לאומית בתחליפים מקומיים.

מה הוטל, ואיפה נוצרים “חורי האכיפה”

במרכז הדיון עומדות מגבלות שהחיל Bureau of Industry and Security (BIS) על “advanced computing” ופריטי ייצור שבבים לסין, שהוכרזו ב־07-10-2022 ועודכנו/הורחבו ב־17-10-2023.

לטענת הכותב, אף שההגבלות רחבות, הן מותירות מרחב לתמרון: תכנון מוצרים “מסביב” לספי מפרט, ניצול עמימויות משפטיות, אגירה מוקדמת לפני כניסת כללים לתוקף – וגם תיווך דרך צדדים שלישיים. בהקשר זה דווח בעבר כי שבבי AI מתקדמים של Nvidia (דוגמת A100 ו־H100) המשיכו להופיע בערוצי רכישה בסין למרות מגבלות, לרבות דרך מתווכים ונתיבי הברחה.

תגובת הנגד: “דחיפה” לעצמאות טכנולוגית

המאמר מתאר כיצד המהלך האמריקני תורם, לפי הטענה, למוטיבציה סינית להאיץ עצמאות טכנולוגית: החל מאופטימיזציית תוכנה (כדי להפיק יותר מחומרה זמינה), דרך קפיצות מדרגה בייצור מקומי, ועד השקעות הון אנושי ומימון מדינתי.

דוגמה שמוזכרת בהקשר הרחב היא השקת Mate 60 Pro של Huawei, שיוחסה לשבב מתקדם שיוצר מקומית על ידי SMIC – אירוע שהפתיע גורמים במערב והציף מחדש שאלות על קצב ההתקדמות הסיני תחת מגבלות. במקביל, סין הגדילה את היקף התמיכה הישירה בתעשייה באמצעות קרן השקעות חדשה/נוספת בהיקף 47.5 מיליארד דולר (05-2024), כחלק ממדיניות רחבה של חיזוק שרשרת הערך המקומית.

ומה וושינגטון יכולה לעשות מכאן

הכותב מציג דילמה: פיקוח יצוא הוא כלי לא־צבאי משמעותי, אך יעילותו מוגבלת בכלכלה גלובלית; ולכן הוא “קונה זמן” רק אם הוא מלווה (א) באכיפה הדוקה יותר, (ב) בתיאום עמוק עם בעלות ברית, ו־(ג) בהאצת חדשנות וייצור מקומי. בהקשר זה, חיזוק התעשייה המקומית בארה״ב נשען גם על תוכניות השקעה ציבוריות כדוגמת CHIPS and Science Act, שנועדו לעודד מו״פ וייצור שבבים מקומיים.

הפוסט “פרדוקס הסנקציות”: מאמר חדש טוען שהפיקוח על יצוא שבבים דוחף את סין להאיץ עצמאות טכנולוגית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחקר חדש שפורסם ב־Scientific Reports בוחן באופן שיטתי את ביצועי מודלי שפה גדולים (LLMs) במשימות יצירתיות בהשוואה לבני אדם, תוך התמקדות במבחני חשיבה מסתעפת — כלי פסיכולוגי מקובל למדידת יכולת יצירתית. הממצאים מעלים שאלות מהוביות לגבי התפקיד שמודלים אלה ממלאים בתהליכים יצירתיים: האם הם משפרים את היצירתיות האנושית או מחליפים אותה.

חשיבה מסתעפת כמדד ליצירתיות

יצירתיות, למרות היותה מושג חמקמק, נמדדת בפסיכולוגיה באמצעות מבחנים סטנדרטיים. אחד המושגים המרכזיים הוא חשיבה מסתעפת (divergent thinking) — היכולת להציע מגוון רחב של רעיונות שונים לבעיה פתוחה, תוך יצירת פתרונות שאינם רק וריאציות של אותו רעיון בסיסי.

מבחנים אופייניים כוללים משימות כגון "כמה שימושים שונים ניתן להציע לחפץ פשוט" או "כמה פתרונות אפשריים קיימים לסיטואציה נתונה". מדידת הביצועים במבחנים אלה מתבצעת בדרך כלל לפי שלושה ממדים עיקריים: שטף (מספר הרעיונות שנוצרו), גמישות (מספר הקטגוריות השונות של רעיונות), ומקוריות (עד כמה הרעיון נדיר ביחס למאגר התשובות).

האתגר המתודולוגי: מדידה ללא הטיה

עם הופעת מודלי שפה גדולים, נוצר מתח מחקרי מעניין. מצד אחד, מודלים אלה מצטיינים ביצירת רשימות ורעיונות במהירות רבה. מצד שני, קיימת טענה שהם נוטים לממוצע סטטיסטי, לקלישאות ולדפוסים שהופיעו בנתוני האימון שלהם.

האתגר המרכזי במחקר הוא למנוע מצב שבו המדידה תשקף בעיקר "מהירות הקלדה" ולא יצירתיות אמיתית. מודלים יכולים לנצח בקלות במדד השטף פשוט בשל יכולתם לייצר טקסט במהירות. לכן, לפי הודעת המחקר ב־EurekAlert!, חיוני להעמיד את המודלים מול מדדים שמענישים חזרתיות ושמבקשים מהם להימנע מתשובות צפויות.

מקוריות סטטיסטית אינה זהה לערך יצירתי

גם במקרה שבו מודל שפה משיג ציונים גבוהים במקוריות לפי אלגוריתמים סטטיסטיים, אין זה בהכרח מעיד על יצירתיות בעלת ערך אנושי. רעיון יכול להיות נדיר מבחינה סטטיסטית, אך חסר תועלת או רלוונטיות מעשית.

בנוסף, נתגלו מספר סוגיות מתודולוגיות חשובות:

תלות בניסוח ההנחיה (prompt): שינוי קטן בניסוח עשוי לגרום לשינוי דרמטי בתוצאה, מה שמעלה את השאלה האם המדד משקף את יכולת המודל או את כישורי מנסח ההנחיה.

אפקט העיגון: מודלים נוטים לעיתים ליצור רצפים המושפעים מהדוגמאות הראשונות שהפיקו, בדומה לבני אדם שנתקעים על כיוון מחשבתי אחד. השאלה המעניינת היא האם המודלים מייצרים מרחב רעיונות רחב באמת, או רק וריאציות סביב תבנית מרכזית אחת.

משמעות מעשית: כלי משלים או תחליף

הגישה הפרודוקטיבית למחקר זה אינה "אדם נגד מכונה", אלא הבנת התנאים שבהם מודלי שפה תורמים ליצירתיות אנושית. אם מודל מצטיין בשטף רעיונות, הוא יכול לשמש כ"מנוע סקיצה" — מפיק מגוון ראשוני רחב שממנו בני אדם בוחרים, משלבים ומסננים.

עם זאת, אם מודל נכשל בגמישות אמיתית, הוא עלול ליצור אשליה של יצירתיות: כמות גדולה של טקסט עם מעט פריצות דרך אמיתיות. התועלת המעשית טמונה בהבנה של סוגי המשימות הפתוחות שבהן המודל תורם הכי הרבה, לעומת אלו שבהן הוא גורם להתכנסות מוקדמת לרעיונות דומים.

מגבלות המחקר ודיון רחב יותר

יש להתייחס לממצאים בהקשר המתודולוגי המתאים. המחקר מוגבל על ידי מספר גורמים: אופי האוכלוסייה הנבדקת, השפה שבה נערכו המבחנים, והמודל הספציפי שנבדק. יתרה מכך, "מודל שפה" הוא קטגוריה רחבה — מודלים שונים מתנהגים באופן שונה, וגם אותו מודל עשוי להשתנות עם עדכונים טכנולוגיים.

לפיכך, נכון להתייחס לתוצאות אלה כהדגמה מתודולוגית ולא כהכרעה סופית בשאלת יכולתם היצירתית של מודלי שפה. המחקר מהווה נדבך בדיון רחב יותר על האופן שבו טכנולוגיות בינה מלאכותית משפיעות על תהליכים יצירתיים בחינוך, בעבודה ובתחומים נוספים.

עוד בנושא באתר הידען:

הפוסט מי יצירתי יותר במבחני “חשיבה מסתעפת” — בני אדם או מודלי שפה גדולים? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נובה הודיעה כי פלטפורמת המטרולוגיה לחומרים Nova Metrion אומצה על ידי שני יצרנים גלובליים מובילים בתחומי התקני הזיכרון והלוגיקה. לפי הודעת החברה, המערכת נרכשה לצורך ייצור טרנזיסטורי Gate-All-Around ‏(GAA) וכן לייצור מתקדם של התקני DRAM, במטרה לשפר ביצועים ותשואה (yield) ולהאיץ משוב תהליכי בייצור.

לדברי החברה, האימוץ בשני תחומי מפתח – לוגיקה וזיכרון – מהווה עבורה אבן דרך בהרחבת נוכחותה בשוק המטרולוגיה לחומרים, דווקא בנקודות המפנה הטכנולוגיות המרכזיות שמניעות כיום את צמיחת תעשיית השבבים.

גבי וייסמן, נשיא ומנכ״ל החברה, מסר כי אימוץ הפלטפורמה אצל יצרנים מובילים “מדגיש את המחויבות של נובה לאפשר את המעברים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר בתעשייה”, והוסיף שהחברה רואה במהלך ביטוי להתאמה של סל הפתרונות שלה לצורכי לקוחותיה, ולמיקוד בצמיחה בת־קיימא באמצעות הובלה טכנולוגית.

מערכת SIMS אוטומטית לבקרת תהליך בתוך קו הייצור

Nova Metrion מתוארת כהתקן Secondary Ion Mass Spectrometry ‏(SIMS) אוטומטי לחלוטין, שאומת לשימוש בבקרת תהליך “inline” – כלומר בתוך רצף הייצור במפעל השבבים (fab), ולא רק בבדיקות מעבדה חיצוניות. לפי החברה, היכולת לבצע מיפוי על פני פרוסה שלמה (full-wafer mapping) מקצרת את זמן המשוב למהנדסי התהליך ומאפשרת לזהות חריגות תהליך כמעט בזמן אמת, כדי לצמצם פסילות (scrap) ועבודות תיקון יקרות.

החברה מדגישה כי מידע מהיר הוא רכיב מרכזי ב־Statistical Process Control, וכי הייחוד של המערכת הוא בביצוע מדידות חוזרות – שבדרך כלל נעשות במעבדה – בתוך המפעל עצמו, כחלק מתהליך הבקרה השוטף.

פרופיל הרכב כימי לעומק שכבות מורכבות

לפי הודעת נובה, המערכת מיועדת לספק תוצאות מטרולוגיה מדויקות לבקרת תהליכים בשכבות דקות ומערכי שכבות מורכבים (complex film stacks) הן בהתקני לוגיקה והן בהתקני זיכרון. Nova Metrion מודדת ריכוז של מינים כימיים כפונקציה של עומק, ומפיקה פרופילים הרכביים שנועדו לסייע בניטור ובבקרה על פרמטרים כגון ריכוז דופנטים, אחידות השתלה (implant uniformity) ורמות זיהום.

הפוסט נובה: פלטפורמת Nova Metrion אומצה אצל שני יצרנים גלובליים מובילים לייצור לוגיקה וזיכרון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נתוני סחר שפרסם משרד התעשייה והמסחר של דרום קוריאה מצביעים על פתיחה חזקה במיוחד לשנת 2026: היצוא בחודש ינואר עלה ב־33.9% לעומת ינואר אשתקד והגיע ל־65.85 מיליארד דולר – הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה אי־פעם לחודש ינואר, ובפעם הראשונה שבה היצוא בינואר חצה את רף 60 מיליארד הדולר. (Reuters)

במקביל, היבוא עלה ב־11.7% ל־57.11 מיליארד דולר (עיגול דומה ל־57.1 מיליארד בדיווחים אחרים), כך שנרשם עודף מסחרי של כ־8.7 מיליארד דולר. (Reuters) התמונה הכוללת משקפת האצה חדה בפעילות החוץ של הכלכלה הקוריאנית, כאשר מנוע הצמיחה המרכזי הוא ענף השבבים – ובעיקר רכיבים שמזינים את גל ההשקעות העולמי בתשתיות בינה מלאכותית.

השבבים כמנוע: יותר מהכפלה בביקוש לרכיבי שרתי AI

יצוא השבבים הגיע ל־20.5–20.54 מיליארד דולר, עלייה של כ־102.7% לעומת ינואר אשתקד. לפי Reuters, העלייה הונעה בין השאר מביקוש חזק לרכיבים לשרתי בינה מלאכותית, לצד מגמה מתמשכת של עליית מחירים בשוק שבבי הזיכרון – רכיב קריטי בשרתי AI בגלל הצורך להזרים נתונים במהירות גבוהה בין מעבדים, מאיצים וזיכרונות.

בדיווח מקומי נוסף נטען כי לראשונה השבבים היו יותר מ־30% מהיצוא החודשי – נתון שממחיש עד כמה “כלכלת היצוא” הקוריאנית נשענת כעת על שרשרת הערך של תעשיית ה-AI העולמית. גם אם שיעור כזה משתנה מחודש לחודש, הכיוון ברור: השבבים אינם “עוד סעיף” בטבלת היצוא, אלא ציר שמסביר חלק גדול מהתנודתיות ומהשיאים.

יש לזכור שמדובר בקטגוריה שמכילה מגוון גדול של מוצרים – מזיכרונות ומעגלים משולבים למערכות תקשורת – אך במרכז הביקוש הנוכחי נמצאות פונקציות שמשרתות מרכזי נתונים: אחסון זמני מהיר, תקשורת עתירת רוחב פס, ויעילות אנרגטית, משום שכל וואט שנחסך בקנה המידה של חוות שרתים הופך לחיסכון תפעולי משמעותי.

גידול ברכב, במכשירים ניידים ובמחשבים

העלייה בינואר לא הוגבלה לטכנולוגיה בלבד. לפי הנתונים, יצוא כלי רכב עלה בכ־21.7% והגיע ל־כ־6.07 מיליארד דולר. במקביל נרשמה קפיצה חדה ביצוא מכשירי תקשורת ניידים, כולל סמארטפונים, ל־כ־2.03 מיליארד דולר (עלייה של כ־66%). יצוא מחשבים רשם קצב צמיחה חריג של כ־89.2% והגיע ל־כ־1.55 מיליארד דולר, המשך מגמה של כמה חודשים של עליות רצופות.

גם בענפים שאינם “היי־טק קלאסי” נרשמה עלייה: מוצרי נפט, מוצרים ביו־רפואיים, חקלאות ודיג – ואף קוסמטיקה – קטגוריה שבה לקוריאה יתרון שיווקי גלובלי בשנים האחרונות.התמונה הזו חשובה משום שהיא מצביעה על התרחבות יחסית של הצמיחה מעבר לשבבים בלבד, אף ששבבים עדיין מהווים את העוגן.

אפקט לוח השנה, שווקים מרכזיים וסיכונים קדימה

מבחינה טכנולוגית־תעשייתית, הנתון המשמעותי ביותר הוא שהביקוש לשבבים הקשורים ל-AI ממשיך “לחלחל” מהכותרות אל הנתונים המאקרו־כלכליים: כשיצוא שבבים מכפיל את עצמו משנה לשנה, מדובר לא רק במחזור עסקי, אלא בשינוי מבני שמושפע מהשקעות ענק בתשתיות מחשוב, אחסון ותקשורת. השאלה שתלווה את 2026 היא עד כמה הביקוש הזה יתמיד בקצבו, והאם צווארי בקבוק בייצור, רגולציה ומלחמות סחר ישבשו את הרצף.

הפוסט יצוא דרום קוריאה זינק לשיא בינואר: שבבים בהיקף 20.5 מיליארד דולר הובילו את העלייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

• מניית טאואר המשיכה לטפס בסוף ינואר 2026 והביאה את שווי השוק של יצרנית השבבים הישראלית אל מעבר לרף של 15 מיליארד דולר. לפי דיווח באתר CTech, מדובר בזינוק שמסכם עלייה של יותר מ-160% בחצי השנה האחרונה, שינוי שממצב את טאואר – במשך שנים “שחקנית נישה” בעולם השבבים האנלוגיים – כאחת הנהנות הבולטות מההשקעות האדירות בתשתיות למרכזי נתונים ולבינה מלאכותית.

ברקע, עומד גם היפוך נרטיבי מול Intel: ההסכם לרכישת טאואר, שנחתם ב-2022 בסכום של כ-5.4 מיליארד דולר, בוטל באוגוסט 2023 לאחר שלא התקבלו אישורי רגולציה בזמן, וטאואר קיבלה דמי ביטול של 353 מיליון דולר. בזמן אמת הדבר הוצג כמכה לחברה, אך כעת – כאשר טאואר מתרחבת לתחומי תשתית-AI – אותו ביטול נראה לרבים כנקודת מפנה שאפשרה לה להישאר עצמאית ולכוון השקעות למקומות “חמים” יותר בתעשייה.

למה דווקא פוטוניקה מסיליקון נהיית קריטית למרכזי נתונים

החוט המדעי-טכנולוגי שמחבר בין העלייה בשווי לבין המוצר הוא פוטוניקה מסיליקון (Silicon Photonics): שימוש ברכיבים אופטיים על גבי סיליקון כדי להעביר מידע באור במקום באותות חשמליים דרך נחושת. כשמאיצי GPU ומערכות AI מייצרים נפחי תעבורה עצומים בין רכיבים (שרת-לשרת, כרטיס-לכרטיס, ולעיתים גם בתוך אותו מארז), החיבור החשמלי הקלאסי הופך ל”צוואר בקבוק” בשני ממדים: קצב העברה והספק/חום. מעבר לאופטיקה מאפשר, עקרונית, רוחב פס גבוה יותר בצריכת אנרגיה נמוכה יותר לכל ביט, ולכן הוא נתפס כתשתית חיונית לדור הבא של רשתות מרכזי נתונים.

טאואר ממצבת את עצמה כספקית תהליכי ייצור בתחום הזה. החברה דיווחה שהיא משקיעה בתוספת קיבולת וביכולות דור-המשך ב-Silicon Photonics וב-SiGe, בין היתר כדי לענות על ביקושים של פלטפורמות תקשורת מהירה שמשרתות ענן ו-AI. על פי הודעת תוצאות לרבעון השלישי של 2025, הוכרזה השקעה נוספת של 300 מיליון דולר בהרחבת קיבולת וביכולות בתחום. (Tower Semiconductor)

השקעות, תרחיש צמיחה, והקשר למפעל ב־מגדל העמק

בכתבת CTech נטען כי תוכנית ההתרחבות כוללת הרחבה של קווי ייצור לפוטוניקה מסיליקון בהיקף של 300 מיליון דולר, בנוסף לתוכנית השקעה של 350 מיליון דולר שנחשפה קודם לכן, כאשר חלק גדול מהקיבולת נבנה במגדל העמק – האתר המרכזי של טאואר בישראל – שאמור להפוך ל”מרכז פוטוניקה” הגדול ביותר של החברה. לפי אותו דיווח, מנכ״ל החברה ראסל אלוואנגר העריך שלאחר השלמת ההרחבה במחצית הראשונה של 2026, טאואר מצפה לשלש הכנסות הקשורות לפוטוניקה ולהתקרב ל-מיליארד דולר בשנה ממוצרים המקושרים לתשתיות AI; והוא מעריך שעד סוף 2026 כ-40%–45% מהכנסות החברה יגיעו מיישומי מרכזי נתונים.

בצד הפיננסי-תפעולי, החברה נתנה תחזית להכנסות שיא לרבעון הרביעי של 2025 סביב 440 מיליון דולר (±5%), על רקע ביקושים בתחום מרכזי הנתונים ותשתיות AI – תחזית שעליה דיווחה גם Reuters. אותה כתבה ציינה שטאואר מפעילה מפעלי ייצור בישראל, בארה״ב, באיטליה וביפן, ומתמקדת בשבבים אנלוגיים ומעורבי-אות לתחומי רכב, תעשייה, תקשורת וצרכנות – אך עם דגש גובר על טכנולוגיות שמשרתות קצבי העברת נתונים גבוהים.

המגמה הרחבה: “מרוץ האופטיקה” בתעשיית השבבים

הסיפור של טאואר משתלב במגמה תעשייתית רחבה: ככל שמרכזי נתונים מנסים להגדיל רוחב-פס בלי לפוצץ תקציבי חשמל וקירור, יותר יצרנים עוברים להסתכל על אופטיקה כעל רכיב ליבה. כך, למשל, GlobalFoundries הודיעה בנובמבר 2025 על רכישת יצרנית פוטוניקה מסיליקון בסינגפור, במטרה לחזק את מעמדה ברשתות AI ובמערכות קוונטיות – אינדיקציה לכך שהתחום כבר אינו “נישה ניסיונית”, אלא תשתית שהופכת לשוק תחרותי בין פאונדריז גדולות ושחקנים מתמחים.

בשורה התחתונה, שוק ההון מתרגם כעת למספרים את ההנחה שהביקוש לתקשורת אופטית יזנק יחד עם AI. מבחינה הנדסית, ההימור של טאואר הוא שהיכולת לייצר רכיבי פוטוניקה בקנה מידה תעשייתי – עם תשואות, אמינות ומדידות איכות – תהפוך אותה לחלק מהתשתית שעליה ירוץ דור המחשוב הבא. (המידע אינו ייעוץ השקעות.)

הפוסט טאואר חוצה שווי שוק של 15 מיליארד דולר כשהפוטוניקה מסיליקון מזניקה את סיפור ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.