אנבידיה בחרה להקים את הקמפוס החדש שלה, שישמש למעלה מ-10,000 עובדות ועובדים, בקריית טבעון. עם השלמתו, גודלו של הקמפוס צפוי לעמוד על כ-160,000 מ"ר של שטחים בנויים ומשותפים, הפרושים על פני 90 דונם ומעוצבים בהשראת המטה האייקוני של החברה בסנטה קלרה, קליפורניה. העבודות בשטח צפויות להתחיל ב-2027, והאכלוס הראשוני מתוכנן לשנת 2031.

הקמפוס יציע סביבת עבודה חדשנית ושירותים מתקדמים: פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה, הוא יכלול גם מעבדות ומרחבים משותפים שיקדמו שיתופי פעולה וחדשנות בתוך אנבידיה, ויחד עם סטארטאפים ושותפים באקוסיסטם הטכנולוגי המקומי, וכן יתמכו בהמשך צמיחתה של אנבידיה בישראל. ההשקעה בקמפוס החדש, בהיקף של מיליארדי שקלים לאורך מספר שנים, מדגישה את מחויבותה של אנבידיה למרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל.

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל NVIDIA: "ישראל היא הבית של אנשי טכנולוגיה ומהנדסים מהמבריקים בעולם, והפכה לבית השני של NVIDIA. הקמפוס החדש שלנו יהיה המקום שבו הצוותים שלנו יוכלו לשתף פעולה, להמציא ולבנות את עתיד ה-AI. ההשקעה הזו משקפת את המחויבות העמוקה וארוכת הטווח שלנו למשפחות שלנו בישראל ולתרומתן הייחודית לעידן ה-AI".

עמית קריג, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז הפיתוח של NVIDIA בישראל: "הצמיחה של NVIDIA בישראל יוצאת דופן, ומונעת על ידי הכישרון המדהים והמצוינות ההנדסית של האנשים שלנו. אנו מודים לג’נסן ולהנהלת אנבידיה על האמון והתמיכה בשלב הצמיחה הבא, וכן למשרד האוצר ולרשות מקרקעי ישראל על השותפות. אנחנו מצפים בקוצר רוח להביא את החזון הזה לכדי מציאות ולהמשיך לבנות את עתיד הבינה המלאכותית״.

עידו גרינבלום, ראש המועצה המקומית קריית טבעון: "אנחנו שמחים וגאים על בחירתה של NVIDIA בקרית טבעון להקמת הקמפוס החדש. זהו פרויקט משנה מציאות עבור המועצה וכל אזור הצפון, ואנחנו מחויבים למנף את השותפות הזו לקידום הזדמנויות חדשות, צמיחה כלכלית וחדשנות גלובלית, ולסיוע ליצירת אקוסיסטם טכנולוגי משגשג באזור. אנחנו בטוחים שהבחירה של אנבידיה באזור ובמיקום הזה תוכיח את עצמה כבחירה נכונה, ומודים לה על האמון”.

הפוסט אנבידיה חנכה רשמית את המרכז בקרית טבעון; האיכלוס הראשוני צפוי ל-2031 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארגון SEMI פרסם ב־SEMICON Japan 2025 את תחזית סוף השנה שלו לשוק ציוד הייצור לשבבים (OEM Perspective), ולפיה מכירות ציוד לייצור שבבים צפויות להגיע ל־133 מיליארד דולר ב־2025 – עלייה של 13.7% לעומת 2024 – ולהמשיך לעלות ל־145 מיליארד דולר ב־2026 ול־156 מיליארד דולר ב־2027, שיא חדש לשוק. (SEMI)

לפי SEMI, מנוע הצמיחה המרכזי בשלוש השנים הקרובות הוא השקעות תשתית הקשורות לעומסי עבודה של בינה מלאכותית, בעיקר בייצור לוגיקה בקדמת הטכנולוגיה, בזיכרון (כולל HBM) ובאימוץ מהיר יותר של אריזה מתקדמת.

קדמת המפעל: WFE בדרך ל־135.2 מיליארד דולר ב־2027

התחזית מציינת כי תחום ציוד מפעלי הוופרים (Wafer Fab Equipment – כולל ציוד עיבוד פרוסות, מסכות/רטיקל ותשתיות מפעל) צפוי לעלות ל־115.7 מיליארד דולר ב־2025 (עלייה של 11%). ב־SEMI מציינים שהמספר עודכן כלפי מעלה ביחס לתחזית אמצע השנה, בין היתר עקב השקעות חזקות מהצפוי ב־DRAM ובזיכרון עתיר־רוחב־פס (HBM) עבור AI, ובמקביל המשך בניית קיבולת בסין. לפי התחזית, המכירות בתחום WFE יעלו בהמשך ל־135.2 מיליארד דולר ב־2027.

בפילוח לפי יישום, ציוד לפאונדרי ולוגיקה צפוי להגיע ל־66.6 מיליארד דולר ב־2025 (עלייה של 9.8%), ולהמשיך לעלות ככל שהענף מתקדם לייצור המוני ב־2 ננומטר בטכנולוגיית Gate-All-Around (GAA). בתחום הזיכרון, SEMI צופה קפיצה חדה בציוד ל־NAND ל־14.0 מיליארד דולר ב־2025 (עלייה של 45.4%), ועלייה בציוד ל־DRAM ל־22.5 מיליארד דולר ב־2025 (עלייה של 15.4%). (SEMI)

בצד ה־Back-end, SEMI צופה המשך התאוששות שהחלה ב־2024: מכירות ציוד בדיקה (Test) צפויות לזנק ב־48.1% ל־11.2 מיליארד דולר ב־2025, וציוד הרכבה ואריזה (Assembly & Packaging) צפוי לעלות ב־19.6% ל־6.4 מיליארד דולר. לפי הארגון, הצמיחה נתמכת במורכבות גוברת של ארכיטקטורות שבבים, אימוץ מואץ של אריזה מתקדמת/הטרוגנית ודרישות ביצועים של AI ו־HBM – אך נבלמת חלקית בשל חולשה מתמשכת בביקוש לצרכן, רכב ותעשייה בחלק מהסגמנטים “המיינסטרימיים”.

סין, טאיוואן וקוריאה מובילות

מבחינת חלוקה אזורית, SEMI מעריך שסין, טאיוואן וקוריאה יישארו שלוש היעדים המרכזיים להוצאה על ציוד עד 2027. לפי התחזית, סין צפויה לשמור על ההובלה לאורך התקופה בזכות השקעות יצרנים מקומיים גם בקווים בוגרים וגם בחלק מהקווים המתקדמים, אם כי הקצב צפוי להתמתן מ־2026. בטאיוואן ההוצאה ב־2025 מיוחסת בעיקר להרחבות בקדמת הטכנולוגיה עבור AI ומחשוב עתיר ביצועים, ובקוריאה – להשקעות בזיכרון מתקדם, כולל HBM. (SEMI)

הפוסט תחזית SEMI: מכירות ציוד לייצור שבבים יגיעו לשיא של 156 מיליארד דולר ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מהלך הקצאת הקרקע להקמת הקמפוס החדש של אנבידיה בצפון מתקדם לשלב הסופי. לפי דיווחים, הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) אישרה את העסקה, ולאחר שהתקבלו גם האישורים הממשלתיים הנדרשים לעסקאות עם תאגיד זר, ההסכם צפוי להיחתם בימים הקרובים.

ליבת העסקה היא הקצאה בפטור ממכרז של כ־90 דונם בקריית טבעון, בהנחה של 51% ממחיר הקרקע, עבור מתחם תעסוקה גדול שעתיד לאכלס אלפי עובדים. (ynet) לפי הפרסומים, הקמפוס מתוכנן להיבנות בהיקף של עד כ־160 אלף מ״ר, ולהעסיק כ־8,000 עובדים.

איפה יוקם המתחם ומה מאפשרת התב״ע כיום
התוכנית הסטטוטורית שעל בסיסה מקודמת העסקה היא “קמפוס תעסוקה קרית טבעון”. מסמכי התכנון מציינים שטח תוכנית של כ־90 דונם, בקצה המערבי של היישוב, בסמיכות לכביש 6 ולמחלף העמקים, עם גבולות סמוכים לדרך 75 ולשכונת “צל אורנים”. התוכנית מאפשרת כיום כ־120 אלף מ״ר עיקריים לתעסוקה ומסחר, עד 10 קומות, וכוללת גם ייעודי מסחר, דרכים ושצ״פ, ואף מסוף תחבורה ציבורית.

כלומר, “טבעון טק” מספק כבר היום מעטפת תכנונית שמאפשרת בנייה משמעותית, ובמקביל, לפי הדיווחים, אנבידיה צפויה לבקש הרחבות שיאפשרו להגיע להיקף הבנייה הגבוה יותר (כ־160 אלף מ״ר).

גם אחרי חתימת ההסכם, הדרך למימוש הקמפוס כוללת עוד שלבים: תכנון מפורט לבניינים עצמם, היתרים, ופיתוח תשתיות בהיקף גדול. לפי הפרסומים, אחד הנושאים שכבר נידון הוא התאמות תשתית חשמל, כדי לאפשר קיבולת גבוהה למתקנים עתירי מחשוב.

העסקה עצמה כבר מעוררת דיון ציבורי: לפי כלכליסט, קרן קיימת לישראל התנגדה להנחה ולטענה שהאזור אינו מוגדר אזור עדיפות לאומית, אך ההחלטה קודמה בכל זאת במסגרת מנגנוני רמ״י ומועצת מקרקעי ישראל.

בשלב הזה, חשוב לציין שגם בדיווחים עצמם מופיע סעיף זהירות: אנבידיה לא מסרה תגובה רשמית מלאה לגבי ההתקדמות והיקף ההשקעה, כך שחלק מהפרטים (לוחות זמנים, היקף הבנייה המדויק ושלבי האכלוס) עשויים עוד להשתנות במסגרת התכנון וההסכמות.

הפוסט הקמפוס של אנבידיה בקריית טבעון מתקרב לחתימה: 90 דונם בהנחה וללא מכרז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוקרים הצליחו לראשונה לצפות באופן ישיר בשני מנגנונים נפרדים שבאמצעותם הספינים של אלקטרונים מתהפכים בתוך חומר אנטיפרומגנטי – סוג של חומר שבו כיווני הספין המנוגדים מבטלים זה את זה. אחד ממסלולי ההיפוך הללו עשוי לשמש בסיס לפיתוח טכנולוגיות זיכרון ולוגיקה אולטרה-מהירות ובלתי נדיפות, שיפעלו הרבה יותר מהר מהמערכות המתקדמות ביותר הקיימות כיום. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Nature Materials.

במהלך ההיסטוריה של המחשוב, מידע ייצגנו כ-0 ו-1 באמצעות אמצעים שונים: מנייר מנוקב ומוטות מתכת, דרך שפופרות ריק ועד לטרנזיסטורים. ככל שהדרישה לעוצמת חישוב ממשיכה לעלות, חוקרים מחפשים דרכים חדשות לקודד נתונים.

חומרים אנטיפרומגנטיים הפכו למועמדים מבטיחים במסגרת חיפוש זה, משום שההתנהגות המגנטית הלא-שגרתית שלהם – או למעשה כמעט היעדר תגובה מגנטית – יכולה לאפשר כתיבה של מידע דיגיטלי בדרכים חדשות לגמרי.

העבודה בוצעה בידי צוות בראשות ריו שימאנו (Ryo Shimano) מאוניברסיטת טוקיו.

„במשך שנים רבות", אומר שימאנו, „מדענים האמינו שחומרים אנטיפרומגנטיים כמו Mn₃Sn ‏(מנגן-בדיל, Mn3Sn) מסוגלים להחליף את המגנטיזציה שלהם במהירות עצומה. אבל לא היה ברור אם מיתוג בלתי נדיף כזה יכול להסתיים בתוך כמה עד עשרות פיקו-שניות, או כיצד בדיוק משתנה המגנטיזציה במהלך תהליך ההיפוך".

פתרון לחידה ותיקה

השאלה הגדולה הייתה האם המנגנון מונע בידי החום שמופק מהזרם החשמלי, או בידי הזרם עצמו. כדי לענות על כך, יצאו החוקרים „לצלם" את המנגנון. הם הכינו שכבה דקה של Mn3Sn והעבירו דרכה פולסים קצרים של זרם חשמלי. לאחר מכן, באמצעות הבזקי אור אולטרה-מהירים ומתוזמנים בדיוק, שנשלחו בעיכובים שונים ביחס לפולס החשמלי, הם ניסו ליצור „תמונת סטופ-מושן" של השינוי במגנטיזציה.

המדידה התבססה על מיקרוסקופיה מגנטו-אופטית רגישה במיוחד, המנטרת שינויים זעירים מאוד באות האופטי.

„החלק המאתגר ביותר בפרויקט", נזכר שימאנו, „היה למדוד את השינויים הזעירים באות המגנטו-אופטי. אבל הופתענו לגלות עד כמה תהליך המיתוג נראה בבירור ברגע שמצאנו את השיטה הנכונה".

שני מנגנונים נחשפים

התוצאה הייתה משהו שלא נראה עד כה: ויזואליזציה פריים-אחר-פריים של השינוי בדפוס המגנטי. הרצף הראה שהמיתוג מתרחש בשני תהליכים מובחנים, בהתאם לעוצמת הזרם: תהליך אחד מונע תרמית כאשר הזרם גדול, ותהליך שני שאינו מלוּוה בחימום משמעותי כאשר הזרם חלש יותר.

התהליך הלא-תרמי, המתרחש בעוצמות זרם נמוכות, עשוי לספק בסיס לפיתוח התקני ספינטרוניקה אמינים לדור הבא – עבור מחשוב, תקשורת ואלקטרוניקה מתקדמת. היכולת לבצע היפוך ספינים אולטרה-מהיר ללא חימום משמעותי היא מפתח קריטי לזיכרונות מהירים ובלתי נדיפים.

לדברי שימאנו, הממצאים פותחים דלת לחקר גבולות חדשים:

„התצפית המהירה ביותר שלנו על מיתוג חשמלי ב-Mn₃Sn היא 140 פיקו-שניות (140 טריליוניות השנייה), והמגבלה העיקרית מגיעה מאורך פולסי הזרם שניתן לייצר במכשיר שלנו. עם זאת, הממצאים מרמזים שהחומר עצמו עשוי להתהפך אפילו מהר יותר בתנאים מתאימים. בעתיד אנחנו שואפים לחקור את הגבולות האולטימטיביים הללו באמצעות יצירת פולסי זרם קצרים עוד יותר ואופטימיזציה של מבנה ההתקן".

הפוסט מדענים צפו בהיפוך ספיני אלקטרון בתוך 140 טריליוניות השנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה כי רכשה את חברת SchedMD, המפתחת המרכזית של Slurm — מערכת קוד פתוח לניהול עומסי עבודה ותזמון משימות במחשבי־על (HPC) ובאשכולות בינה מלאכותית. תנאי העסקה לא פורסמו.

 Slurm משמשת לתזמון, תור וניהול משאבים באשכולות מחשוב גדולים, שבהם אלפי משימות רצות במקביל ודורשות הקצאת ליבות עיבוד, זיכרון וגישה למאיצים. לפי אנבידיה, Slurm  נמצאת בשימוש בלמעלה ממחצית המערכות בעשירייה הראשונה ובמאה הראשונה של דירוג TOP500 של מחשבי־העל.

באנבידיה הדגישו כי בכוונתם להמשיך להפיץ ולפתח את Slurm כפתרון פתוח ונייטרלי לספקים (vendor-neutral),  כלומר כזה שאמור לפעול ולהישאר רלוונטי גם בסביבות הטרוגניות שאינן “כולן אנבידיה”. לפי רויטרס, הרכישה משתלבת במאמץ רחב יותר של החברה להעמיק את ההשקעות באקו־סיסטם של תוכנה וכלים סביב בינה מלאכותית, על רקע תחרות גוברת.

SchedMD  עצמה נוסדה ב-2010 בידי מפתחי Slurm, מוריס “מו” ג’ט ודני אובל, ובהמשך עברה מיוזמיה מליברמור, קליפורניה, לליהי, יוטה. באתר החברה מצוין כי היא מעסיקה כ-40 עובדים ומספקת לצד הקוד הפתוח גם שירותי תמיכה, תחזוקה והטמעה לארגונים גדולים. בין לקוחות החברה את CoreWeave ואת מרכז מחשבי־העל של ברצלונה (Barcelona Supercomputing Center). (

לרכישה עשויה להיות משמעות מעשית עבור גופי מחקר וחברות שמאמנים מודלים גדולים או מריצים תהליכי הסקה בקנה מידה גדול: המתזמן הוא “שכבת התשתית” שקובעת עד כמה האשכול מנוצל היטב, כמה מהר עבודות נכנסות לתור, ואיך מחלקים משאבים בין צוותים ופרויקטים. במקביל, עצם כניסתה של אנבידיה עמוק יותר לתוכנת התשתית עשויה לעורר בקהילת הקוד הפתוח שאלות על ממשל, קדימות פיצ’רים ותאימות ארוכת טווח — נקודה שאנבידיה ניסתה לנטרל מראש בהתחייבות לנייטרליות ולהמשך הפצה פתוחה

הפוסט אנבידיה רוכשת את SchedMD, מפתחת Slurm — מתזמן הקוד הפתוח הנפוץ במחשבי־על וב-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המרכז יאיץ את אימוץ הצ'יפלטים והפתרונות המתקדמים לאריזת שבבים (2.5D ו-3D) באירופה

חברת אבנט אייסיק (Avnet ASIC), ספקית מובילה של פתרונות ASIC ומערכות SoC, ואוניברסיטת בר-אילן, הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי להקמת מרכז חדשנות מתקדם לצ'יפלטים (chiplets), שצפוי להיפתח בשנת 2026. המרכז, שיוקם במשרדי אבנט אייסיק, יתמקד בפיתוח פתרונות אינטגרציה 2.5D ו-3D מהדור הבא, המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות של TSMC במטרה לתמוך בשוק האירופי הצומח במהירות.

שיתוף הפעולה משלב את המומחיות המוכחת של אבנט אייסיק בתכנון ASIC, מימוש פיזי ומארזים מתקדמים, עם מכון EnICS של אוניברסיטת בר-אילן, מרכז מחקר אקדמי מוביל במחקר, פיתוח וארכיטקטורות שבבים. השילוב בין ניסיון תעשייתי לחדשנות אקדמית נועד ליצור גישות תכנון שבבים ייחודיות ולספק פלטפורמה מעשית להטמעת מחקר אקדמי לפתרונות צ'יפלטים מתקדמים שניתן ליישם בשטח.

מכון מעבדות EnICS (Emerging Nanoscaled Integrated Circuits & Systems Labs) של אוניברסיטת בר אילן עורך מחקרים בכל תחומי תכן השבבים, מארכיטקטורה ותכן SoC ומערכות מחשוב בעלי ביצועים גבוהים, דרך תכן מעגלים דיגיטליים ואנלוגיים למימוש מערכות מהירות, דלות צריכת הספק, ועד זיכרונות מיוחדים, אבטחת חומרה, וטכנולוגיות חדשות אחרות. המכון, שתכנן ושלח לייצור יותר מ-50 טייפ אאוטים מוצלחים בתהליכי ייצור מתקדמים, משתף פעולה עם התעשיה בכדי לתרגם מחקר אקדמי פורץ דרך ליישומי סמיקונדקטור בעולם האמיתי.

מענה לביקוש הגובר באירופה לצ'יפלטים ולאינטגרציה מתקדמת

שוק המוליכים למחצה באירופה מתרחב באמצעות יוזמות ציבוריות ופרטיות, ויוצר ביקוש הולך וגובר ליכולות אריזות שבבים מתקדמות. חברות fabless אירופאיות, בפרט, זקוקות לארכיטקטורות של צ'יפלטים ופתרונות אינטגרציה 2.5D ו-D3  כדי לעמוד בדרישות הביצועים, ההספק והגודל (form-factor) המודרניים.

מרכז החדשנות המתקדם לצ'יפלטים יציע סביבת עבודה משותפת שבה מהנדסי אבנט אייסיק וחוקרי אוניברסיטת בר-אילן יעבדו אלה לצד אלה בפיתוח, הערכה ושיפור טכנולוגיות אינטגרציה הטרוגניות מתקדמות תחת המטרייה הטכנית של אבנט אייסיק. הפלטפורמה תתבסס על טכנולוגיות תהליכי ייצור מתקדמות של TSMC ותבטיח תאימות לסטנדרטים גלובליים של פיתוח וייצור, תוך שמירה על גמישות לדרישות הלקוחות האירופאיים והישראלים.

מודל חדש לשיתוף פעולה בין תעשיה לאקדמיה

המרכז, שיפעל באתר הפיתוח של אבנט אייסיק, יתמקד בפתרונות אינטגרציה 2.5D ו-3D  המבוססים על טכנולוגיות TSMC המתקדמות ביותר. שיתוף הפעולה מאפשר לאוניברסיטת בר-אילן לתעל מחקר אקדמי פורץ דרך ישירות לתעשייה ולספק סביבה מאוחדת שבה חדשנות והנדסה מעשית מתמזגות. גישה זו מסייעת לחברות אירופאיות וישראליות להאיץ פיתוח וחדשנות תוך הפחתת סיכונים, ומהווה גשר בין מחקר אקדמי ליישום תעשייתי.

יוליה מילשטיין, GM, מנהלת הפעילות העסקית (Head of Business) באבנט אייסיק, אמרה: "חברות אירופאיות מחפשות כיום פתרונות אינטגרציה מתקדמים מקומיים כדי לעמוד בדרישות מורכבות של האפליקציות של מוצריהן. באמצעות שילוב יכולות המחקר של אוניברסיטת בר-אילן עם המומחיות שלנו בתהליכי ההנדסה והייצור, אנחנו יוצרים פלטפורמה שתסייע לקהילת ה-fabless האירופאית להביא ארכיטקטורות מורכבות לשוק מהר יותר ובאמינות גבוהה".

פרופ' אלכסנדר פיש, מייסד ומנהל שותף של מכון מעבדות EnICS באוניברסיטת בר-אילן, הוסיף: "שיתוף פעולה זה מאפשר לחוקרים שלנו להמיר מחקר אקדמי פורץ דרך ליישומים מתקדמים בעולם האמיתי. יחד עם אבנט אייסיק, אנחנו מחזקים את היכולות הטכנולוגיות של תעשיות השבבים באירופה ובישראל ומספקים נתיב מעשי לחדשנות."

הפוסט אבנט אייסיק ואוניברסיטת בר-אילן משיקים מרכז חדשנות לצ'יפלטים מהדור הבא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה ב־15.12.2025 על Nemotron 3, משפחה חדשה של מודלי בינה מלאכותית “פתוחים” (משקולות פתוחות) לפיתוח יישומי Agentic AI ומערכות מרובות־סוכנים. בשלב זה שוחרר לשימוש Nemotron 3 Nano, בעוד שני הדגמים הגדולים יותר – Super ו־Ultra – צפויים להגיע במחצית הראשונה של 2026.

לפי אנבידיה, Nano הוא מודל של כ־30 מיליארד פרמטרים שמפעיל “עד כ־3 מיליארד” פרמטרים בכל רגע (ארכיטקטורת Mixture-of-Experts), ומכוון למשימות כמו איתור באגים, סיכום, אחזור מידע ועבודה שוטפת של עוזרי AI בעלות חישוב נמוכה. החברה טוענת לשיפור של עד פי ארבעה בתפוקת טוקנים לעומת Nemotron 2 Nano, וכן לצמצום של עד 60% בייצור “טוקני חשיבה” כדי להוריד עלויות הסקה. (NVIDIA Newsroom)

מה בדיוק “פתוח” כאן ומה המשמעות למפתחים

Nemotron 3 Nano מופץ ב־Hugging Face תחת nvidia-open-model-license (כלומר: “פתוח” במובן של משקולות זמינות, אבל לא בהכרח “קוד פתוח” לפי הגדרות OSI/Apache/MIT). מי שמתכנן שימוש מסחרי צריך לקרוא את תנאי הרישוי ולוודא התאמה לדרישות משפטיות ורגולטוריות.

במקביל לשחרור המודל, אנבידיה הודיעה על פרסום אוספים גדולים של דאטה לאימון וכלים לאימון/חיזוק (RL) – כולל ספריות כמו NeMo Gym ו־NeMo RL – כדי לאפשר התאמה (fine-tuning) ובדיקות בטיחות ועמידות.

ההקשר: תחרות על “מודלים פתוחים” ועל אמון ארגוני

המהלך מגיע בזמן שיותר חברות בוחנות חלופות למודלים סגורים, בין היתר בעקבות גל מודלים פתוחים מסין והגבלות/חששות אבטחה בשוק האמריקני והציבורי. בריאיון לרויטרס תיארה אנבידיה את Nemotron כבסיס שנועד להיות “תלוי־אבטחה” וניתן לבחינה ולשינוי על ידי ארגונים. (

במקביל, יש גם היבט עסקי רחב: אנבידיה, שמזוהה בעיקר כספקית חומרה, מנסה לבסס מעמד גם כמפתחת מודלים וכלים – בתקופה שבה שחקניות כמו גוגל ואחרות מחזקות יכולות פנימיות (כולל חומרה) ומאיימות בעקיפין על “הדביקות” של אקוסיסטם התוכנה סביב אנבידיה.

הפוסט אנבידיה השיקה את Nemotron 3: מודלים פתוחים לסוכני AI שפותח בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Transistors דיווחה כי הגיעה לנאמנות (fidelity) של 99.9988% בשער קוונטי דו־קיוביטי במעבד קוונטי מבוסס יהלום, נתון שמתורגם לשגיאה ממוצעת של כ־1.2×10⁻⁵ לכל שער – רמה שמקרבת את התחום לאזור שבו תיקון שגיאות קוונטי הופך ליעיל יותר, ולכן גם למחשוב קוונטי שמסוגל “להתרומם” מעבר להדגמות מעבדה.

כיתוב תמונה מוצע: קיוביטים מבוססי יהלום (NV centers) הם פלטפורמה במצב מוצק שיכולה לעבוד מטמפרטורת חדר ועד תנאים קריוגניים – אילוסטרציה: depositphotos.com

מה נמדד כאן, ולמה המספר חשוב

במערכות קוונטיות כל פעולה בסיסית – “שער קוונטי” – חייבת להתבצע בדיוק קיצוני. “נאמנות” היא מדד לכמה הפעולה שבוצעה קרובה לפעולה האידיאלית. כשהנאמנות נמוכה, יש יותר שגיאות, ואז נדרשת שכבה עבה ויקרה של תיקון שגיאות שמבזבזת משאבים.

במאמר שעלה ל־arXiv בשבוע השני של דצמבר 2025 מתואר שילוב של הנדסת פולסים (pulses) עם מדידת ביצועים בשיטת Randomized Benchmarking על גבי מרכז חנקן־חלל (NV center) ביהלום. החוקרים מציגים שיפור בשגיאה לשער של עד פי תשעה, ומציינים כי בהשלכה לתנאים קריוגניים מתקבל נתון שיא של שגיאה דו־קיוביטית של 1.2×10⁻⁵ – כלומר נאמנות של 99.9988%.

“PUDDINGs”: פולסים שמגנים מפני כמה סוגי רעש בו־זמנית

הלב של ההישג הוא טכניקת בקרה בשם PUDDINGs – ראשי תיבות של Power-Unaffected, Doubly-Detuning-Insensitive Gates. הרעיון הוא לעצב את פולסי הבקרה כך שיהיו עמידים יותר גם לשגיאות בעוצמה (amplitude/power) וגם לשגיאות בתדר/דיטיון (detuning), שני מקורות נפוצים לרעש במערכות קוונטיות. במאמר מתואר שהטכניקה גורמת לכך שהשגיאה “קטנה מהר יותר” עם שיפור הבקרה – כלומר ירידה ריבועית במקום ליניארית בהשפעת הרעש, מה שמאפשר קפיצה חדה יותר בביצועים ככל שמשפרים את ההנדסה.

בחברה מדגישים גם היבט תשתיתי: פלטפורמת יהלום במצב מוצק יכולה לעבוד מטמפרטורת חדר ועד קריוגניה, ולכן עשויה לצמצם תלות במערכות קירור דילול יקרות במיוחד – מה שמוזיל ומפשט תפעול של מערכות גדולות.

Quantum Transistors היא חברה ישראלית שנוסדה ב־2022 ומנוהלת בידי שמואל בכינסקי, שמנסה לתרגם את יתרונות היהלום – יציבות ושילוב טבעי עם פוטוניקה – למסלול ייצור בקנה מידה תעשייתי, עם יעד מוצהר להשתלבות עתידית בתשתיות ענן ומרכזי נתונים.

הפוסט Quantum Transistors מדווחת על נאמנות של 99.9988% בשער דו־קיוביטי מבוסס יהלום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חלקים מאושרים שהודפסו באמצעות חומר ULTEM 9085 CG של סטרטסיס, מצמצמים את זמני השבתת המטוסים, מפחיתים סיכוני שרשרת אספקה ומורידים עלויות אחסון באמצעות ייצור מבוזר

באמצעות הטכנולוגיה של סטרטסיס (Stratasys – נאסד"ק: SSYS), איירבוס מייצרת יותר מ-25,000 חלקים מודפסים בתלת-ממד מוכנים לטיסה מדי שנה, ומשנה את אופן בניית ותחזוקת המטוסים בצי הגלובלי שלה. מהחלק הראשון, רכיב מושב צוות חלופי, איירבוס התקדמה ואימצה את תחום הייצור התווספתי (AM – Additive manufacturing), והובילה אותו לרמה חדשה עם יותר מ־200,000 חלקי פולימר מאושרים של סטרטסיס הנמצאים כעת בשירות פעיל.

נתונים עדכניים מראים כי השימוש בחלקים מודפסים בתלת ממד של סטרטסיס במטוס Airbus A350 הוביל להפחתת משקל של 43%, לביטול דרישת כמות ההזמנה המינימלית‏  (Minimum Order Quantity – MOQ) ולצמצום של 85% בזמן האספקה, מה שחוסך עלויות משמעותיות ושבועות רבים של זמן ייצור. איירבוס משתמשת בחלקים מודפסים עבור דגמי המטוסים A320, A350 ו־A400M  באמצעות החומר Stratasys ULTEM 9085 Certified Grade (CG) באמצעות מספר מדפסות FDM תעשייתיות של סטרטסיס.

״הטכנולוגיה לייצור תוספתי של סטרטסיס היא חלק בלתי נפרד מהמחויבות שלנו לתעופה בטוחה ובת־קיימא", אמר סרג' סנאק, מנהל התחום התעשייתי של איירבוס לייצור תוספים פולימריים. "אנו יכולים לייצר חלקים מאושרים וניתנים לייצור חוזר במהירות גבוהה יותר, תוך פחות תלות בשרשראות אספקה מורכבות. גמישות הייצור הזו מפחיתה עלויות ומבטיחה זמני תגובה משופרים כדי לענות על צורכי לקוחותינו ברחבי העולם. ולבסוף, טכנולוגיה זו תורמת למפת הדרכים של איירבוס להשגת נייטרליות פחמנית עד 2050״.

חלקים אלה עומדים בדרישות מחמירות של תעשיית התעופה, ובמקביל מאפשרים החלפה מהירה וחסכונית יותר של רכיבים שונים ברחבי המטוס. ייצור מבוזר מאפשר לאיירבוס לייצר חלקים במקום ובזמן שבו הם נדרשים, מה שתורם לצמצום זמני השבתת מטוסים, למזעור הצורך באחסון מלאי ולמניעת עיכובים יקרים בשרשרת האספקה.

״שיתוף הפעולה שלנו עם איירבוס מוכיח שייצור תוספתי משתלב בייצור אמיתי בקנה מידה גדול, ויכול להיות גורם מבדל משמעותי", אמר ריץ׳ גאריטי, מנהל יחידת העסקים של סטרטסיס. ״עם עשרות אלפי חלקים מאושרים שכבר נמצאים בטיסות, אנו רואים נקודת מפנה לא רק עבור איירבוס, אלא עבור כל תעשיית התעופה והחלל. הביקוש לשרשראות אספקה קלות יותר, מהירות יותר ועמידות יותר מאיץ את אימוץ הטכנולוגיה של סטרטסיס ברחבי העולם. מה שאיירבוס משיגה כיום מסמן את פרק הצמיחה הבא עבור התעשייה שלנו: ייצור תוספתי מוסמך כשיטת ייצור מרכזית בתעופה העולמית".

סטרטסיס היא בעלת ניסיון של עשרות שנים בעמידה בסטנדרטים המחמירים ביותר של תעשיית התעופה, עם פורטפוליו של חומרים עתירי ביצועים ופלטפורמות ייצור תוספתי הנסמכות על ידי יצרניות OEM וספקים מובילים ברחבי העולם. הפתרונות שלה מוכחים כמספקים חלקים מוסמכים וניתנים לחזרה לייצור ותחזוקה, תיקון ושיפוץ (MRO), המסייעים למובילי התעופה להמשיך להפעיל את ציי המטוסים תוך הפחתת עלויות התפעול.

הפוסט סטרטסיס מאיצה את הייצור של יצרנית המטוסים איירבוס:200 אלף רכיבים, מתוכם 25 אלף השנה, הודפסו בתלת ממד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית אישרה ב-11-12-2025 את תוכנית הסיוע של גרמניה בהיקף 623 מיליון אירו לשני פרויקטים חדשים לייצור פרוסות שבבים בגרמניה , כחלק מהמאמץ לצמצם תלות בשרשראות אספקה מחוץ לאיחוד ולחזק “חוסן טכנולוגי” אירופי. עיקר הסכום יופנה להרחבת פעילות GlobalFoundries בדרזדן, והיתרה למפעל חדש של X-FAB בארפורט.

דרזדן: קו פרוסות שבבים “דו־שימושי” ראשון מסוגו באיחוד

לפי ההחלטה, 495 מיליון אירו יוקצו לפרויקט SPRINT של GlobalFoundries, שמטרתו להרחיב משמעותית את כושר הייצור באתר החברה בדרזדן על בסיס פרוסות 300 מילימטר. המוקד הוא התאמת טכנולוגיות שפותחו במסגרת תוכניות IPCEI למיקרואלקטרוניקה ליישומים דו־שימושיים – אזרחיים וביטחוניים – לרבות שבבים לתעופה וחלל, מערכות הגנה ותשתיות קריטיות, עם דגש על ייצור “אירופי־מלא” לצרכים שבהם אמינות ואבטחה הן תנאי סף.

ארפורט: “מפעל פתוח” אירופי ל-MEMS עם אריזה מתקדמת

הנציבות אישרה גם 128 מיליון אירו לפרויקט Fab4Micro של X-FAB בארפורט: הקמת מפעל “פתוח” המתמקד ב-MEMS (מיקרו־מערכות אלקטרו־מכאניות) ומשלב יכולות אריזה ואינטגרציה מתקדמות. לפי התוכנית, המפעל יספק שירותי ייצור לחברות “ללא מפעל” (fabless) באירופה – כולל סטארט־אפים וחברות קטנות ובינוניות – שכיום נשענות במקרים רבים על קבלני ייצור מחוץ לאיחוד. תחילת פעילות מסחרית מלאה מתוכננת ל-2029.

למה זה חשוב לאיחוד האירופי

בנציבות מדגישים שהמטרה אינה רק עוד קיבולת, אלא יצירת יכולות תעשייתיות שעד כה לא היו באירופה בפורמט “מפעל פתוח”. תרזה ריברה, סגנית נשיאת הנציבות למעבר נקי, צודק ותחרותי, אמרה כי מפעלים פתוחים הם כלי מרכזי להגברת תחרות וחדשנות, וכי שני המיזמים אמורים להפחית תלות במפעלי ייצור מחוץ לאיחוד ולחזק את עמידות התעשייה האירופית. (Innovation News Network)
שתי החברות התחייבו גם לתמוך ב“צינורות חדשנות” לדורות הבאים של טכנולוגיות, להרחיב הכשרות כוח אדם ולשמור יכולת ייצור בעדיפות בעת משברי אספקה – בהתאם למסגרת חוק השבבים האירופי והשאיפה להגדיל את נתח הייצור של אירופה בשוק העולמי.

הפוסט האיחוד מאשר הזרמת 623 מיליון אירו לשני מפעלי שבבים בגרמניה: GlobalFoundries בדרזדן ו-X-FAB בארפורט הופיע לראשונה ב-Chiportal.