בעוד בייג'ינג מורה לענקיות כמו עליבאבא ובייטדאנס לעצור רכישות של שבבי RTX Pro 6000D, הרגולטור הסיני קבע שאנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים בעת רכישת מלאנוקס הישראלית – צעדים שממחישים את החרפת הקרב הטכנולוגי מול ארה"ב

הרשויות בסין ממשיכות להחריף את הצעדים נגד ענקית השבבים האמריקאית אנבידיה. ביום רביעי (17.9.2025) הודיע הרגולטור על איסור לחברות הטכנולוגיה הגדולות במדינה, בהן בייטדאנס ועליבאבא, לרכוש את שבבי ה־AI של אנבידיה. במקביל, רשות הפיקוח על השוק (SAMR) פרסמה כי אנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים כאשר רכשה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020 – חקירה שעדיין נמשכת.

איסור על שבבי RTX Pro 6000D

לפי דיווח ב־Financial Times, הרגולטור הסיני (CAC) הורה לחברות להפסיק את הבדיקות וההזמנות של השבב RTX Pro 6000D – גרסה מותאמת לסין שפותחה לאחר המגבלות שהטילה ארה"ב. האיסור מרחיב את הצעדים הקודמים נגד השבב H20, וגם הוא מתבסס על ההערכה כי שבבי AI סיניים הגיעו לרמת ביצועים דומה, ולעיתים אף עדיפה, על המוצרים של אנבידיה המותרים לייצוא לסין. בעקבות ההודעה ירדה מניית אנבידיה בכ־3%.

חקירה על רקע רכישת מלאנוקס

יום קודם לכן (15.9.2025), פרסם הרגולטור הסיני כי חקירה ראשונית העלתה שאנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים כאשר רכשה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020. העסקה אמנם אושרה אז על ידי סין בכפוף לתנאים מסוימים, אך לטענת הרשויות נמצאו חריגות בהסכמות. לפי החוק בסין, הפרות מסוג זה עלולות להוביל לקנסות בגובה 1%–10% מההכנסות השנתיות במדינה – במקרה של אנבידיה, מדובר על סכום שעשוי להגיע למיליארדי דולרים.

תגובות ואווירה גיאו־פוליטית

מאנבידיה נמסר: "אנו פועלים בהתאם לחוק בכל היבט ונמשיך לשתף פעולה עם כל הרשויות הרלוונטיות." מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, ציין בלונדון כי החברה "יכולה לשרת רק שוק שרוצה בה", והביע אכזבה אך גם סבלנות כלפי המצב.

הצעדים מגיעים בעיתוי רגיש: במדריד נמשכות שיחות סחר בין ארה"ב לסין, כשייצוא שבבים מהווה נושא מחלוקת מרכזי. סין הכריזה לאחרונה גם על פתיחת שתי חקירות נוספות בתחום המוליכים למחצה – האחת בנוגע להיצף שבבים אמריקניים, והשנייה בטענות לאפליה בהגבלות שהטילה וושינגטון.

המשמעות הרחבה

המסר מבייג'ינג ברור: הפחתת התלות באנבידיה והאצת הפיתוח של תעשיית שבבים מקומית שתוכל להתחרות ישירות במובילה העולמית. ההחלטות האחרונות עלולות לשנות את מאזן הכוחות בשוק השבבים הגלובלי, ולהעמיק את הקרע הטכנולוגי בין סין לארה"ב.

הפוסט סין אוסרת על חברות טכנולוגיה לרכוש שבבי אנבידיה – ובמקביל חוקרת את רכישת מלאנוקס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת מהלך אסטרטגי משותף תפתח אינטל מעבדי x86 מותאמים לאנבידיה לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים, בעוד אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר במניות אינטל – צעד שמחבר בין עולמות ה־AI, ה־GPU והמעבדים הקלאסיים

אנבידיה (NASDAQ: NVDA) ואינטל (NASDAQ: INTC) הכריזו היום (18 בספטמבר 2025) על שיתוף פעולה אסטרטגי רב־שנתי לפיתוח מספר דורות של מוצרים מותאמים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. המהלך נועד להאיץ יישומים ועומסי עבודה בשווקים הארגוניים, הצרכניים וההיפרסקייל.

אינטגרציה באמצעות NVLink

החברות ישלבו בין הארכיטקטורות של אנבידיה ואינטל באמצעות ממשק NVIDIA NVLink, שיחבר את יכולות הבינה המלאכותית והמחשוב המואץ של אנבידיה עם טכנולוגיות ה־CPU המובילות של אינטל ומערכת האקוסיסטם הרחבה של x86.

דאטה סנטרים

במסגרת ההסכם, אינטל תעצב ותייצר מעבדי x86 מותאמים לאנבידיה, שישתלבו בפלטפורמות ה־AI של אנבידיה ויוצעו לשוק.

מחשוב אישי

בתחום המחשוב האישי, אינטל תפתח ותשווק מערכות על שבב (SoC) מבוססות x86 המשלבות שבבי GPU מסוג RTX של אנבידיה. מדובר בדור חדש של שבבי RTX SOC שיאפשרו למחשבים אישיים לשלב בין ביצועי CPU ברמה עולמית ליכולות GPU מתקדמות.

השקעה אסטרטגית

אנבידיה הודיעה כי תשקיע 5 מיליארד דולר במניות רגילות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה מותנית באישורים רגולטוריים ובתנאים מקובלים נוספים.

הצהרות מנהלים

ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, אמר: "הבינה המלאכותית מניעה מהפכה תעשייתית חדשה ומשנה את כל שכבות המחשוב – מהשבב ועד לתוכנה. שיתוף הפעולה ההיסטורי הזה מחבר באופן הדוק את מערך ה־AI והמחשוב המואץ של אנבידיה עם מעבדי אינטל והאקוסיסטם של x86 – שילוב של שתי פלטפורמות עולמיות מהמעלה הראשונה. יחד נבסס את היסודות לעידן הבא של המחשוב."

ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל, הוסיף: "ארכיטקטורת x86 של אינטל מהווה בסיס למחשוב המודרני זה עשרות שנים, ואנו מחדשים כדי לאפשר את עומסי העבודה של העתיד. הפלטפורמות המובילות שלנו לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים, יחד עם יכולות הייצור והאריזה המתקדמות, ישלימו את מנהיגותה של אנבידיה ב־AI ובמחשוב מואץ. אנו מעריכים את האמון שג’נסן וצוות אנבידיה נותנים בנו עם ההשקעה, ומצפים לחדשנות משותפת שתביא פריצות דרך חדשות."

הפוסט אנבידיה ואינטל ישתפו פעולה בפיתוח תשתיות בינה מלאכותית ומחשוב אישי * אנבידיה תשקיע 5 מיליארד ד' באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

NVIDIA הודיעה היום כי היא משקיעה בהאצת המהפכה התעשייתית של הבינה המלאכותית בבריטניה, ופועלת יחד עם CoreWeave, Microsoft ו-Nscale לבניית הדור הבא של תשתיות ה-AI בבריטניה. עד לסוף 2026, החברות יקימו “מפעלי AI” שישמשו מודלי בינה מלאכותית, כולל מודלים מבית OpenAI, כדי לאפשר את מימוש שאיפות ה-AI הריבוני של בריטניה לבניית פלטפורמה שתניע חדשנות, צמיחה והזדמנויות בכלכלה.

התשתיות החדשות נחשפות שלושה חודשים לאחר שהכריזו ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, ומייסד ומנכ"ל NVIDIA, ג'נסן הואנג, על שיתוף פעולה במסגרת כנס London Tech Week. הן יאפשרו לטפח הזדמנויות חדשות בשוק העבודה ולתמוך בצמיחה כלכלית חזקה, בטוחה ובת-קיימא ברחבי בריטניה, וכן ישמשו כפלטפורמה למחקר פורץ דרך בשורת תחומי עדיפות שסוכמו בשותפות הטכנולוגית בין בריטניה לארה"ב, כולל רפואה וגילוי תרופות.

מפעלי ה-AI, שהוכרזו לכבוד ביקורו המדיני של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבריטניה, כחלק מהסכמי השותפות הטכנולוגית והסחר בין המדינות, יוסיפו השקעה בגובה של עד ל-11 מיליארד ליש"ט בבריטניה, עם 120,000 מעבדים גרפיים מסוג NVIDIA Blackwell Ultra שיתווספו למרכזי נתונים מקומיים – הפריסה הגדולה ביותר בהיסטוריה של המדינה. בנוסף, NVIDIA מניעה את פריסת תשתיות הבינה המלאכותית הגלובלית של שותפת הענן הבריטית Nscale, עם עד ל-300,000 מעבדים גרפיים מסוג NVIDIA Grace Blackwell  ברחבי העולם.

“בריטניה בונה את התשתית למהפכה התעשייתית של ה-AI – מקדמת את המדע, משנה תעשיות ויוצרת הזדמנויות כלכליות חדשות”, אמר ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל NVIDIA. “אנחנו במפץ הגדול של האינטליגנציה, והאקוסיסטם הטכנולוגי המאוזן של בריטניה המשלב מומחיות ברמה עולמית, אוניברסיטאות מצוינות ותעשיות תוססות מציב אותה בעמדה ייחודית לשגשג בעידן הבינה המלאכותית. עם מחשבי-על ל-AI שמפעילים מקומית מודלים מתקדמים ברמה הגבוהה ביותר, דור חדש של חוקרים, מפתחים ויזמים בריטים יוביל תגליות ויבנה את חברות המחר”.

“בעידן בינה מלאכותית זה, אני רוצה שבריטניה תהיה היעד המועדף על חברות שנמצאות בחזית השינוי הטכנולוגי, ושתבלוט בניצול כישרון מקומי ובבניית יכולת ריבונית”, אמר ראש הממשלה קיר סטארמר. “ההכרזות הגדולות הללו מסמנות צעד מכריע לקראת הפיכת בריטניה למובילה עולמית ב-AI, שמשמעותו יותר משרות והשקעות, יותר כסף בארנקי האזרחים ושירותים ציבוריים משודרגים – הכל כחלק מתוכנית השינוי שלנו”.

שותפת הענן של אנבידיה, חברת תשתיות ה-AI הבריטית Nscale, מטמיעה 300,000 מעבדים גרפיים מסוג NVIDIA Grace Balckwell במפעלי בינה מלאכותית בארה"ב, פורטוגל, ונורווגיה, עם 60,000 מעבדים גרפיים שייפרסו כעת בבריטניה.

Nscale, OpenAI ו-NVIDIA מקימות את Stargate U.K., שישלב מעבדים גרפיים מסוג NVIDIA Blackwell Ultra במרכזי הנתונים של Nscale בבריטניה. בכך, היא תביא את הטכנולוגיה האמריקאית המתקדמת ביותר כדי לחולל מהפכה בכלכלה ולפתוח ערוץ להזדמנויות חדשות עם בינה מלאכותית. OpenAI צפויה להשתמש בתשתיות NVIDIA אלו כדי להפעיל את המודלים שלה – כולל מודל החשיבה (Reasoning) המתקדם ביותר שלה, ‏GPT-5.

"תשתית בינה מלאכותית ריבונית היא המפתח לחוסן לאומי, צמיחה כלכלית ועצמאות אסטרטגית", אמר ג'וש פיין, מנכ"ל Nscale. "אבן הדרך הזו מעמיקה את המחויבות שלנו לספק תשתיות AI קריטיות עבור המהפכה התעשייתית הבאה".

"בריטניה היא חלוצה ותיקה בתחום הבינה המלאכותית, וכיום מהווה בית לחוקרים ברמה עולמית, מיליוני משתמשי ChatGPT ולממשלה שהכירה במהירות בפוטנציאל של הטכנולוגיה", אמר סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. "Stargate U.K. נשען על יסודות אלו כדי לסייע בהאצת פריצות דרך מדעיות, לשפר את הפרודוקטיביות ולהניע צמיחה כלכלית. השותפות הזו משקפת את החזון המשותף שלנו לפיו, עם התשתיות הנכונות, בינה מלאכותית יכולה להרחיב את ההזדמנות לאנשים וארגונים בבריטניה".  

Nscale ו-Microsoft הודיעו גם על תוכניות לבנות את מחשב-העל העוצמתי ביותר בבריטניה בעיר לוטון (Loughton). הוא צפוי להציע יותר מ-24 אלף מעבדים גרפיים מדגם NVIDIA Grace Blackwell Ultra כדי לספק את שירותי Microsoft Azure בבריטניה.

"אנחנו ממוקדים בהבטחה שהן ארה"ב והן בריטניה יישארו בחזית החדשנות בבינה מלאכותית ובענן", אמר סאטיה נאדלה, יו"ר ומנכ"ל Microsoft. "לכן, אנחנו משתפים פעולה עם NVIDIA כדי לשלב בין הפלטפורמה הגלובלית שלנו לבין יכולות המחשוב, התוכנה והרשת החדשות שלהם, כך שלמובילי חדשנות ברחבי המדינה יהיו הכלים החזקים ביותר לעצב את העתיד באמצעות בינה מלאכותית"

בנוסף, CoreWeave הודיעה היום כי תקים מרכז נתונים מתקדם בסקוטלנד, שיונע באנרגיה מתחדשת וישלב מעבדים גרפיים מדגם Grace Blackwell Ultra.

"חדשנות ואימוץ בינה מלאכותית קריטיים לשמירה על תחרותיות לאומית, ו-CoreWeave מחויבת לספק את התשתית שתאפשר זאת", אמר מייקל אינטרטור, שותף-מייסד ומנכ"ל CoreWeave. "שלב זה של ההשקעה של CoreWeave בבריטניה יביא תשתיות מתקדמות עוד יותר למרכזי נתונים ברחבי אנגליה וסקוטלנד, ויעניק לחוקרים ולארגונים גישה ישירה למשאבים פורצי דרך שמחזקים את מעמדה של בריטניה בסביבה הטכנולוגית העולמית המתפתחת במהירות".

הפוסט אנבידיה,Nscale, מיקרוסופט וחברות נוספות יקימו תשתיות ואקו-סיסטם AI בבריטניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד"ק: CEVA), המספקת טכנולוגיות קישוריות אלחוטיות, חישה חכמה ובינה מלאכותית למכשירי קצה, מודיעה על מינויו של ירון גליצקי לתפקיד סגן נשיא בכיר לחטיבת הבינה המלאכותית (AI) של סיוה. המינוי נועד לחזק את ההובלה של סיוה ואת המיקוד בפתרונות AI, על רקע הביקוש הגובר ל-Edge AI ול-Physical AI במיליארדי מכשירים מחוברים.

גליצקי, שידווח ישירות למנכ"ל אמיר פנוש, הוא בכיר לשעבר במיקרוסופט והיה לו חלק מרכזי בתכנון כמה מהמכשירים הצרכניים הידועים ביותר בעולם. הוא יוביל את חטיבת ה-AI של סיוה ואת אסטרטגיית החברה בתחום, תוך התבססות על התשתית החזקה של סיוה ב-Edge AI, לרבות מעבדי ה-NPU ממשפחת NeuPro. זאת, כדי להאיץ חדשנות במוצרים ולחזק את מעמדה של סיוה כספקית טכנולוגיה מרכזית בשרשרת האספקה של ה-Smart Edge AI.

לגליצקי למעלה מ-27 שנות ניסיון בהובלת פיתוח טכנולוגיות ומוצרים בתחומי החומרה, התוכנה וחוויית המשתמש, כולל כמעט שני עשורים במיקרוסופט, שם כיהן גליצקי עד לאחרונה כסגן נשיא בחטיבתSurface Devices and Accessories, וסייע להגדיר את מפת הדרכים של מיקרוסופט בתחום ה-AI בקצה למכשירים צרכניים ואת שילובה בפלטפורמות מחשוב מרכזיות, כולל משפחת מחשבי Surface Copilot+ PC. קודם לכן מילא תפקידים מרכזיים בפיתוח ה-Xbox One, Kinect ומגוון מכשירי Surface ואביזרים. לפני תקופתו במיקרוסופט, עבד גליצקי למעלה מעשור ב-IBM בהובלת תוכניות מתקדמות לפיתוח שבבים.

אמיר פנוש, מנכ"ל סיוה ציין: "הרקורד של ירון בתכנון מוצרים מבוססי AI מדבר בעד עצמו. מהובלת Xbox ו-Kinect ועד לפיתוח מחשבי +Surface Copilot במיקרוסופט, הוא ידע כיצד להפוך טכנולוגיות חדשות להצלחות גלובליות. ההצטרפות שלו לסיוה מדגישה את המחויבות שלנו להוביל את הגל הבא של AI במכשירי קצה, כולל חדשנות ב-Physical AI שמביאה את האינטליגנציה קרוב יותר לעולם האמיתי. עם היכולת המוכחת שלו לבנות צוותי עילית ולספק מוצרים מקצה לקצה, מסיליקון ועד מערכות שלמות, ירון יאיץ את המשימה שלנו להפוך את ה-Smart Edge לחכם יותר, נגיש יותר ובעל השפעה גדולה יותר".

ירון גליצקי, סגן נשיא בכיר, חטיבת ה-AI בסיוה, הוסיף: "אנחנו נכנסים לעידן חדש שבו הבינה המלאכותית תשנה כל מכשיר מקושר. סיוה ממוקמת בעמדה ייחודית להוביל את המהפכה הזו בזכות החזון הברור שלה, הכישרון יוצא הדופן של אנשיה והתרבות הארגונית החדשנית. הבסיס החזק הזה מהווה עבורי מקור השראה אמיתי ואני רואה פוטנציאל עצום ב-IP הייחודי של סיוה ובאקוסיסטם שסביבה, בהגדרה מחדש של האופן שבו AI מתוכנן, נפרס ומתרחב. אני נרגש ומודה על ההזדמנות להצטרף לצוות הנהדר הזה, ולקחת חלק בקידום חדשנות פורצת דרך וצמיחה עסקית בצומת החשוב של AI וסיליקון".

הפוסט ירון גליצקי מונה לתפקיד סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת ה-AI בחברת סיוה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנת שיא באקזיטים והתאוששות בגיוסי סטארטאפים לצד קיפאון בגידול בתוצר ההייטק ובשיעור התעסוקה בענף וירידה בגיוסי קרנות הון הסיכון

במצורף לדו"ח השנתי מתפרסמים לראשונה ממצאי דו"ח Israeli Deep Tech 2025  של רשות החדשנות וחברת dealroom הבינלאומית. הדו"ח כולל ניתוח מקיף וחסר תקדים של תעשיית הדיפטק בישראל: הדו"ח חושף כי בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק שגייסו בשנים 2019 עד 2025 יותר מ 28 מיליארד דולר, מה שהופך את ישראל להאב המוביל בעולם המערבי לגיוסי הון בתחום הדיפטק מחוץ לארצות הברית. עוד עולה מהדו"ח כי השווי המצטבר של חברות הדיפטק הפרטיות בישראל חצה את רף 178 מיליארד הדולר, פי חמש עשרה מאשר לפני עשור, והחדשנות המקומית הצמיחה כבר 39 יוניקורנים וקנטאורים (הכנסות של מעל 100 מליון דולר). לפי הדו"ח התחומים הבולטים בדיפטק הם ,AI  מכשור רפואי, שבבים, סייבר ו AgriFood  כשחברות דיפטק ישראליות משכו כ- 20% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק בסייבר וכ 10% מההשקעות הגלובליות בחברות דיפטק במכשור רפואי וב.AgriFood  

עיקרי הדו"ח בנקודות

• תוצר ההייטק: כ 317 מיליארד שקל ב 2024 (17% מהתוצר הישראלי) – כמעט ללא שינוי שנתיים ברציפות.
• תעסוקה:  403 אלף מועסקים במחצית הראשונה של 2025 (11.5% מהמשק), עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש. מאז 2021 חלקם של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בסטגנציה, ובמחצית הראשונה של 2025 נרשמה גם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024.
• קצב גידול התעסוקה: ירד לפחות מ-2% בממוצע לשנה מאז 2023 – לעומת מעל 5% ברוב העשור הקודם.
• יצוא ההייטק: 78 מיליארד דולר ב2024 (עלייה של 5.6% לעומת 2023).

מבנה היצוא מתחלק כך:  72% שירותי תוכנה, 28% תעשיית הייטק – סך הייצוא של תעשיית ההייטק נמצא בסטגנציה כבר כעשור.

חשוב להדגיש כי 6.6% מיצוא ההייטק מישראל חשוף ל"מכסי טראמפ" ולכן החשיפה יחסית נמוכה.

• השקעות בחברות: גיוסי ההון של סטארטאפים ישראליים חזרו לרמות 2019-2020. ישראל ההאב החמישי בעולם ב2024 עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

כאשר תחומי השקעה נותרו דומים –  3 מכל 5 דולרים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או לתוכנה ארגונית.

• אקזיטים: זוהי השנה שניה ברציפות של עלייה בסכום עסקאות האקזיטים בהייטק הישראלי, כש 2025 צפויה להוות שנת שיא של כל הזמנים .
• קרנות הון סיכון: קיימת ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 בהשוואה לשיא שנרשם ב-2022, וירידה בגודל הקרן הממוצעת בשנים 2023-2025 לעומת 2017-2022. הירידה בגיוסי קרנות הון סיכון בישראל חדה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה.
• יזמות חדשה: ב 2024 קמו כ 500 סטארטאפים בלבד לעומת יותר מאלף לפני עשור.
• בתחום הדיפטק:

בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק אשר גייסו מאז 2019 כ- 28.6 מיליארד דולר – 35% מכלל ההון שגויס לחברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק

ההשקעות בחברות דיפטק ישראליות הגיעו מכ-300-400 קרנות הון סיכון שונות בכל שנה, כרבע מהן ישראליות.

בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. בשנת 2024 נרשמו 17 אקזיטים בלבד בדיפטק.

בשנת 2024 סיימו תואר מתקדם במקצועות הדיפטק כ-6,000 בוגרים, שהם כשליש מכלל בוגרי התארים המתקדמים. מתוכם כ-5,000 בוגרי תואר שני ו-1,000 בוגרי תואר שלישי (דוקטורט). כשליש מהבוגרים הם במקצועות הרפואה וביולוגיה, וכ-20% במדעי המחשב, הנדסת חשמל ומתמטיקה.

פרוט הממצאים:

תוצר ותעסוקה

תוצר ההייטק הישראלי ב 2024  הסתכם בכ 317  מיליארד שקל, שהם 17% מהתוצר המקומי. נתון זה כמעט ולא השתנה משנת 2023 (315 מיליארד שקל) ומצביע על קיפאון מתמשך זה שנתיים. בעוד שבעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולו.

התעסוקה בהייטק מדגימה מגמה דומה: במחצית הראשונה של 2025 הועסקו בענף כ 403  אלף עובדים, 11.5% מכלל המועסקים במשק. המספר מגלם עליה קלה לעומת שנת 2024 אז הועסקו בענף 391 אלף איש, אולם מספר המועסקים בתפקידי מו"פ ירד ב 6.5%  לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מעבר לכך, מאז 2023 ירד קצב הגידול במספר המועסקים לפחות מ-2% בשנה – לעומת קצב שנשמר מעל 5% ברוב העשור הקודם. המשמעות היא שההייטק, שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה, מצוי היום בקיפאון.

יצוא

לעומת זאת, חלקו של ההייטק ביצוא ממשיך לגדול.  ב 2024 הסתכם יצוא ההייטק ב 78  מיליארד דולר – עלייה של 5.6% לעומת 2023. במחצית הראשונה של 2025 הגיע חלקו של ההייטק ל 57% מכלל היצוא הישראלי – הנתון הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.

מבנה היצוא מצביע על מגמה ברורה: 72% משירותי תוכנה לעומת 28% מתעשייה עתירת ידע. המשמעות היא שישראל נשענת יותר ויותר על יצוא שירותי תוכנה, בעוד תעשיית ההייטק, הכוללת גם את התעשיה הבטחונית, נמצאת בסטגנציה יחסית.  הדו"ח מציג לראשונה אומדן לפגיעות היצוא: רק 6.6% מיצוא ההייטק חשוף ל"מכסי טראמפ", נתון שממחיש את רגישות המשק הנמוכה יחסית לשינויים במדיניות סחר גלובלית.

השקעות בסטארטאפים

בצד החיובי, ההשקעות בסטארטאפים ישראליים מראות התאוששות: ב2024 חזרו הגיוסים לרמות של 2019-2020. ישראל שמרה על מעמדה כהאב החמישי בגודלו בעולם לגיוסי הון, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

עם זאת, ניכרת ריכוזיות גבוהה בתחומי ההשקעה: 3 מכל 5 שקלים שגויסו ב2025 הופנו לסייבר או תוכנה ארגונית. המשמעות היא פחות פיזור בין תחומי טכנולוגיה חדשים – סימן לירידה במגוון החדשנות.

קרנות הון סיכון

מגמה מדאיגה נמשכת גם בקרנות ההון סיכון: בשנים 2023-2025 חלה ירידה דרמטית בגודל הקרן הממוצעת בישראל לעומת השנים 2017-2022. בעוד שבתקופות שיא עמד גודל הקרן הממוצעת על כ-90  מיליון דולר, בשנים האחרונות ירד הממוצע ל 60-65 מיליון דולר בלבד. הירידה בישראל בגיוסי הקרנות חדה אף יותר מאשר בארה"ב ובאירופה – שם נרשמו ירידות אך לא בהיקף הזה.

אקזיטים

במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי בה Google רכשה את  Wiz הישראלית בסכום של כ 32 מיליארד דולר. לאור זאת, ועם אישורה הסופי, 2025 צפויה להיות שנת שיא בהייטק הישראלי מבחינת סכום עסקאות מיזוגים ורכישות.

ב 2024 בוצעו למעלה מ 100 עסקאות מיזוג ורכישה ראשונות של חברות הייטק ישראליות פרטיות בסכום של כ 12 מיליארדי דולרים. נתונים אלה מייצגים עלייה במספר העסקאות לעומת 2023 , בה נרשמו 85 עסקאות בסכום של כ 5.6 מיליארדי דולרים.

הסכום בו נרכשו חברות טכנולוגיה ישראליות פרטיות ב 2024 הוא הגבוה ביותר שנרשם בעשור עד לאותה שנה – והיה דומה לזה שנרשם ב 2021. עם זאת, מספר העסקאות בשנים האחרונות, מאז 2023 , נמוך מהממוצע הרב שנתי שנרשם בשנים 2015-2022 ועמד על כ 140 עסקאות בשנה.

יזמות חדשה

נתוני היזמות החדשה מצביעים על מגמה רב שנתית של ירידה. ב 2024 קמו בישראל כ 500  סטארטאפים בלבד, לעומת 622 ב 2023 ולמעלה מאלף חברות לפני עשור. כלומר, בתוך עשור ירד מספר החברות החדשות ביותר ממחצית.

בנוסף, רוב הסטארטאפים החדשים מוקמים בתחומים שכבר מאופיינים בריכוזיות גבוהה – תוכנה ארגונית, פינטק, מסחר מקוון וסייבר שכבר מהווים את עיקר הפעילות בסטארטאפים הישראלים – ולא בתחומים חדשניים אחרים.

דיפטק

בישראל פועלות כ-1500 חברות דיפטק. מתוכן, כ-1,000 חברות נמצאות בשלבי גיוס ראשונים וגייסו עד 15 מיליון דולר. כמו כן, חלק מחברות הדיפטק נמצאות בשלבים מתקדמים יותר: 120 חברות גייסו כבר יותר מ-100 מיליון דולר, 59 הגיעו למכירות של 25-100 מליון דולר, ו 39 הגיעו לסטטוס יוניקורן או למכירות של מעל 100 מיליון דולר

מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ישראליות 28.6 מיליארד דולר, שהם כ 35% מכלל ההון שגויס בהייטק הישראלי. פילוח ההשקעות מלמד:

• 15.3% מההשקעות הופנו לחברות דיפטק בתחום מכשור רפואי
• 11.9% לחברות דיפטק בתחום תשתיות בינה מלאכותית
• 10.5% לחברות דיפטק בתחום הפארמה והביוטק
• 9.8% לחברות דיפטק בתחום השבבים

לסיכום, הנתונים מציגים תעשייה שמצד אחד נמצאת בקיפאון בתוצר ובתעסוקה, ומצד שני מציגה התאוששות והובלה עולמית בהשקעות ושוברת שיאים ביצוא. לצד האתגרים (ירידה בהקמת חברות חדשות ובקרנות הון סיכון, צמצום בגיוון התחומים, ירידה בקרנות הפעילות בדיפטק), ההייטק הישראלי ממשיך להוות עמוד תווך בכלכלה הישראלית – עם יצוא שמגיע ל57% מכלל היצוא, שנת שיא באקזיטים, והובלה עולמית בהשקעות באופן כללי, וספציפית ביחס לתוצר.

השנה, מצורף לדו"ח השנתי השנה גם דו"ח הדיפטק שביצעה חברת dealroom ולהלן עיקריו:
ממצאים מרכזיים

חוזקות בולטות: ישראל מתאפיינת בעוצמה מיוחדת ב־AI ובמכשור רפואי. שני התחומים הללו הובילו גם בהיקף גיוסי ההון וגם ביצירת ערך לחברות
חלוקה עולמית: בתחום הסייבר ישראל מובילה עם נתח של יותר מ 20% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום שמופנות לחברות ישראליות. בתחומי המכשור הרפואי וה־AgriFood ישראל מחזיקה בכ 9-10% מההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום.
יוניקורנים: בישראל פועלים 39 יוניקורנים וקנטאורים (סטרטאפים עם הכנסות של מעל 100 מליון דולר) בתחומי הדיפטק השונים – 6 בתחום השבבים ועוד 5 בתחום תשתיות הAI

השקעות ומימון

מאז 2019 גייסו חברות דיפטק ו Life Sciences ישראליות מעל 28 מיליארד דולר, יותר מכל מרכז אחר בעולם המערבי מחוץ לארה"ב.
ישראל מדורגת חמישית בעולם בהיקף השקעות הון סיכון בחברות דיפטק בכלל, ובהשקעות לנפש בפרט עם 2.9 אלף דולר לנפש.
בשנת 2025 נרשמה עלייה מחודשת בהשקעות בחברות דיפטק, עם יותר מ 2.5 מיליארד דולר שכבר גויסו עד אוגוסט, מה שמסמן נקודת מפנה וחזרה להיקפי ההשקעות טרום 2021.
מגמות סקטוריאליות

תשתיות AI: הסקטור שיצר את הערך הגדול ביותר לחברות. עם זאת, למרות גודלו, ישראל מחזיקה בפחות מ 2% מההשקעות העולמיות בתחום זה.
שבבים: יצרו תוצאות כלכליות גדולות במיוחד בעשור האחרון, אך כיום מציגים מיעוט יחסי של סטארטאפים חדשים
מכשור רפואי: ישראל מושכת כ-10% מכלל ההשקעות העולמיות בחברות דיפטק בתחום, וישנו ריבוי של  חברות חדשות
AgriFood: ישראל בולטת ביצירת חברות בתחום החלבונים האלטרנטיביים, החקלאות המדויקת והביוטק למזון, ומושכת כ-9% מסך ההשקעות בחברות דיפטק בתחום
Quantum: תחום קטן יחסית (10+ חברות) אך עם מימון משמעותי והכרה בינלאומית. שנת 2025 היא שנת שיא בתחום הקוונטום בישראל, עם השקעות מדווחות של מעל 300 מליון דולר רק השנה.

שווי וערך מוסף

שווי חברות הדיפטק הפרטיות בתחום עומד על 119 מיליארד דולר, פי 15 מאשר לפני עשור. אם כוללים גם חברות דיפטק שנמכרו או הונפקו, הערך הכולל מגיע ל 177 מיליארד דולר – רוב הערך הזה נוצר מחברות שנוסדו בעשור האחרון.
השקעות זרות

דו"ח מצב ההייטק לשנת 2025 מציג את החוסן והעמידות של ההייטק הישראלי מול אתגרים מתמשכים: תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי זה שנתיים ועומד על 17% מהתוצר, חלקם היחסי של המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק נמצא בקיפאון, עם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו"פ,  וכן נרשמה ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות ובמספר הסטארטאפים החדשים. לצד זאת, נמשכת ההתאוששות בגיוסי סטרטאפים ישראליים, כשהרבעון השני של שנת 2025 הוא הגבוה מאז 2022, וכן 2025 צפויה להיות שנת שיא של אקזיטים בהייטק הישראלי.

מרבית ההון מגיע ממשקיעים זרים. חלק ההשקעות המקומי יורד מ 35% בשלבים מוקדמים לכ 15% בלבד בשלבים מתקדמים

בהשוואה לעולם, תפקיד ההון הזר בישראל גדול יותר כמעט מכל מרכז השקעות אחר

אקזיטים

קצב האקזיטים וההנפקות ירד משמעותית מאז 2021 (אז התקיים ה־IPO של SentinelOne בהיקף 8.9 מיליארד דולר). בעשור האחרון נרשמו מספר אקזיטים גדולים ב AI, סייבר, שבבים ומכשור רפואי. בין הגדולים ב 2024-2025: Run  AI (אשר נמכרה ל־Nvidia ב 700 מיליון דולר), V-Wave (נמכרה לג’ונסון אנד ג’ונסון ב 600 מיליון דולר), Noname Security (נמכרה לאקמאי ב־450 מיליון דולר).

תגובות

גילה גמליאל – שרת החדשנות ,המדע והטכנולוגיה : "גם בשנים מאתגרות, בהן ישראל מנהלת מלחמה בשבע חזיתות ומתמודדת עם אנטישמיות עולמית, החדשנות הישראלית מוכיחה את כוחה וממשיכה לפרוץ גבולות. העובדה שצמחנו במספר האקזיטים, מובילים את תחום הדיפטק וממשיכים לייצר רעיונות פורצי דרך היא הוכחה לעוצמה היצירתית והאנושית שלנו. החובה שלנו היא להמשיך ולהשקיע בהון האנושי, להעצים מחקר ופיתוח ולחזק שיתופי פעולה בינלאומיים, כדי שישראל לא רק תשמור על יתרונה, אלא גם תעמוד בחזית החדשנות והצמיחה העולמית בעשור הבא".

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. מחד, אנו רואים עמידות יוצאת דופן במציאות גיאו־פוליטית וכלכלית מורכבת וחסרת תקדים למדינה שכלכלתה מבוססת טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת. העמידות מתבטאת, בין השאר, בהתאוששות הגיוסים בסבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים. מאידך, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לישראל יש יכולות מתקדמות והצעת ערך בתחומים טכנולוגיים בחזית הידע העולמית כגון: שבבים, קוונטים ומכשור רפואי. בסדרת מהלכים 'מחוץ לקופסה', ולאור שינויי התפיסות העולמיות בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו להניע תהליכי עומק פנימיים תוך שיתוף פעולה בינ"ל עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות. אנו מחויבים להמשיך ולהבטיח כי ישראל תשכיל למנף את נקודות החוזק שלה ותפעל לחזק את כלל 'השרירים' של תעשיות ההיי-טק המצויים בה: בדיפטק, בבינה מלאכותית ובחדשנות מדעית, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפטק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, עם יותר מ־1,500 חברות פעילות ונתח של מעל שליש מכלל ההון שהושקע בהייטק המקומי. הגיוסים המרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית. מאידך, הדו"ח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים. אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות. במקביל לכל זה, אנו רואים בעולם שינוי פרדיגמה: ממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי. זהו רגע מבחן: רק מהלך אסטרטגי רחב, המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום יהפכו לבסיס לצמיחה ולהובלה במרוץ שמגדיר את כלכלת העתיד".

הפוסט דו"ח רשות החדשנות תמונת מצב ההייטק בישראל 2025 מציג מגמות מעורבות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רחל, ילידת פורטוגל החלה את הקריירה שלה בשוק השבבים לפני 12 שנה, כמהנדסת שילוב תהליכים, במרכז המחקר והפיתוח של חברת AMKOR ב- Vila do Conde פורטוגל. בשנת 2018 עברה לעבוד כמהנדסת אינטגרציה בתהליך במרכז P8ICN  של חברת NXP בהולנד.

בשנת 2019 הצטרפה למרכז האירופי של TSMC באמסטרדם, כמנהלת טכנית. במאי 2025 מונתה כמנהלת תיקי לקוחות והחלה לבצע חפיפה עם קייס לקראת סיום תפקידו.

רחל מאמינה מאד בשוק הישראלי כמקור מרכזי לפיתוח השבבים המתקדמים בכל אירופה והמזרח התיכון ומבקרת בישראל לעיתים קרובות.

רחל היא בעלת תואר שני בהנדסת מתכות וחומרים, הנדסת חומרים מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת פורטו ובעלת תואר במנהל עסקים מ Nyenrode Business University.

הפוסט שינוים ב TSMC אירופה. החברה מינתה מנהלת חדשה לשוק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר של סין הודיע כי פתח בחקירת אפליה רשמית כלפי צעדים שנקטה ארצות הברית מאז 2018 נגד תעשיית השבבים הסינית. לטענת המשרד, מדובר בצעדים מפלים המנוגדים לכללי הסחר הבינלאומי, והם פוגעים ישירות ביצרניות השבבים ובפיתוח הטכנולוגי של סין.

צעדי ארה"ב תחת בדיקה

על פי ההודעה הרשמית, ארצות הברית יישמה במהלך השנים האחרונות שורה של מגבלות הנחשבות ל"אמצעים מפלים", ובהם:

משך החקירה והשלכות

משרד המסחר הסיני ציין כי החקירה נפתחה ב־13 בספטמבר 2025 ותימשך שלושה חודשים, עם אפשרות להארכה במקרים מיוחדים. מהלך זה עשוי לשמש בסיס לצעדים משפטיים או כלכליים עתידיים של סין, במטרה להגן על האינטרסים של תעשיית השבבים המקומית.

הקשר רחב יותר

החקירה הנוכחית מתווספת לשורת צעדים שממחישים את החרפת העימות הטכנולוגי והכלכלי בין שתי המעצמות. בעוד ארה"ב מבקשת לשמור על יתרון בתחום ייצור השבבים המתקדמים ועל שליטה בפיתוח בינה מלאכותית, סין משקיעה משאבים עצומים בפיתוח תעשיית השבבים המקומית מתוך מטרה להפחית תלות בטכנולוגיה מערבית.

ברקע, דווח לאחרונה כי חוקרים מאוניברסיטת נזרבייב בקזחסטן הצליחו לפתח ולבדוק את המיקרופרוססור הראשון שיוצר במדינה – עדות לכך שמדינות נוספות באזור מנסות להיכנס לשוק השבבים העולמי, הנתפס כאסטרטגי ורגיש במיוחד.

הפוסט סין פתחה בחקירת אפליה נגד צעדי ארה"ב בתחום השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות (TASE: NXSN) , חברת צמיחה טכנולוגית המפתחת, מייצרת ומשווקת פתרון צילומי, יום ולילה מיוצב לכלים קרקעיים ואוויריים כדוגמת מיקרו ומיני מזל"טים ורחפנים, בעלות יחס משקל/גודל וביצועים מהטובים בעולם, דיווחה הבוקר על תוצאות ההנפקה הגלובלית שלה למשקיעים מוסדיים בינלאומיים וישראלים.  במסגרת ההנפקה הוקצו 9.5 מיליון מניות רגילות, במחיר של 146 שקל למניה, בהיקף גיוס כולל של כ־1.387 מיליארד ₪ (כ־413.7 מיליון דולר). הביקושים שהתקבלו מהמשקיעים הסתכמו בכ 4.2 מיליארד שקל. משקיעים גלובליים רכשו כ -90.5% מסה"כ המניות שהוקצו.

נקסט ויז'ן מתכוונת להשתמש בתמורה מההנפקה למימון יוזמות צמיחה אסטרטגיות, כולל בחינת רכישות ומיזוגים פוטנציאליים התואמים לתחומי הליבה שלה, לצרכי הון חוזר וכלליים, וכן להשקעה בתוכניות מחקר ופיתוח.

ההנפקה בוצעה ביום 16 בספטמבר 2025, בהתאם למסמכים שהוגשו לרשות ניירות ערך, ומניות החברה צפויות להתחיל להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ב־18 בספטמבר 2025, תחת הסימול NXSN.

הודעה זו אינה מהווה הצעה למכור או הזמנה לרכוש ניירות ערך של החברה. יובהר כי, לא תתבצע מכירה של ניירות ערך בתחום שיפוט כלשהו שבו הצעה, הזמנה או מכירה כזו תהיה בלתי חוקית לפני רישום או אישור בהתאם לחוקי ניירות הערך של אותו תחום שיפוט.

ג'פריס שימשה כמתאמת הגלובלית היחידה בהנפקה, וחברת לידר שימשה כמתאמת המקומית

הפוסט נקסט ויז'ן מדווחת על ביקושי יתר של כ-4.2 מיליארד שקל – פי 3 מסכום הגיוס בהנפקה הגלובלית  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בקבוצת פולקסווגן הודיעו על אסטרטגיית רכש שבבים חדשה, הכוללת שותפות מרכזית עם יצרנית הרכב החשמלי ריביאן. שיתוף הפעולה, שנחשף בוועידת השבבים הרביעית שנערכה במסגרת תערוכת IAA מינכן, נועד להבטיח את שרשרת האספקה של כלי הרכב החשמליים העתידיים, לצמצם עלויות ולפשט את המורכבות בתחום.

עיקרי המהלך

• פולקסווגן השיקה מודל רכש ישיר חדש יחד עם Rivian Automotive ו־Volkswagen Group Technologies. השותפות מכסה למעלה מ־50 קטגוריות של שבבים, בהם מיקרו־בקרים וטרנזיסטורים להספק. המיזם המשותף נועד לצמצם עלויות, להבטיח אספקת שבבים קריטיים ולשפר את היעילות התפעולית.
• מספר השבבים ברכב זינק משמעותית: רכב חשמלי מודרני כמו ID.7 כולל כ־18 אלף שבבים – לעומת כ־30 בלבד בדגם הגולף הראשון. האסטרטגיה החדשה מחזקת את השקיפות והחוסן בשרשרת האספקה, תוך צמצום מורכבות באמצעות מו"מ ישיר מול יצרני שבבים.

אסטרטגיה פרואקטיבית ומאוחדת

המהלך מגיע בעקבות אתגרי שרשרת אספקה בעבר והצורך ברכיבים מתקדמים לרכבים חשמליים. קבוצת פולקסווגן מבקשת לבנות מערכת אקולוגית יציבה יותר באמצעות קשרים הדוקים עם יצרני השבבים והספקים הישירים.

היעדים המרכזיים כוללים צמצום מורכבות רכיבים ותכנון נפחים שקוף לכל אורכה של שרשרת האספקה. באמצעות מו"מ ישיר ואיחוד כמויות, החברה שואפת לשפר את יעילות העלויות ולהגיב מהר יותר לצרכים טכנולוגיים ותוכנתיים. בנוסף, הקבוצה נוטלת חלק פעיל יותר בהגדרת מפרטים של שבבים קריטיים המשפיעים על פונקציות מפתח ברכב – ובכך מחזקת את היכולות ההנדסיות הפנימיות שלה.

שיתוף פעולה עם ריביאן

מרכיב מרכזי באסטרטגיה הוא יוזמת הרכש המשותפת עם ריביאן במסגרת המיזם החדש של שתי החברות. המודל מאפשר לשתף אחריות באספקת שבבים מתקדמים בעשרות קטגוריות. השבבים יוטמעו בדגמים חדשים של שתי החברות, המבוססים על ארכיטקטורת אזורים אלקטרונית שיפותח באירופה ובצפון אמריקה.

לדברי החברה, השותפות מאחדת את קנה המידה הגלובלי של פולקסווגן עם מומחיותה של ריביאן בפיתוח רכבים מוגדרי־תוכנה (SDV). כך יוכלו צוותי המיזם להתמקד בחדשנות, בעוד מערך הרכש המשותף יספק פתרונות מותאמים בקנה מידה גדול.

הפוסט פולקסווגן וריביאן משתפות פעולה באסטרטגיית רכש שבבים חדשה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות הציגה לראשונה בתערוכת DSEI בלונדון את Frontier (פרונטיר) – מערכת תצפית וניטור מתקדמת לשטחים נרחבים, שנועדה לתת מענה לאתגרים והמורכבויות הסבוכים של תחום הגנת הגבולות.

המערכת החדשה מאפשרת לזהות, לסווג ולנתח איומים באופן עצמאי ובזמן אמת, תוך שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות על מנת לבצע אופטימיזציה של המידע המודיעיני שנאסף ואופן קבלת ההחלטות בתחומי היבשה, האוויר והים.

עם העלייה באיומים הגלובליים, נאלצים צוותי מודיעין לנטר ולנהל אלפי התרעות וכמויות עצומות של מידע בזמן אמת – אתגר שמעמיס על צוותי ההפעלה, דורש משאבים רבים ועלול להוביל לטעויות. על מנת לתת מענה לאתגרים אלה, אלביט מערכות פיתחה את Frontier, מערכת חכמה, מבוססת AI, אשר פועלת בקצה הרשת ומטרתה לייעל מבצעי תצפית וניטור.

יכולות מרכזיות של המערכת:

• למידה שגרתית ואדפטיבית המבוססת AI: באמצעות שימוש ביכולות מחשוב מתקדמות, המערכת לומדת את דפוסי הפעולה השגרתיים ומזהה חריגות תוך ניתוח מתקדם של מידע רב.

• סיווג איומים עצמאי: תוך שימוש בבינה מלאכותית, המערכת מזהה ומסווגת איומים בזמן אמת לתגובה מדויקת ומהירה.

• תמיכה חכמה בקבלת החלטות: המערכת מדרגת את רמת הסיכון של כל איום ומספקת למפעילים תובנות ברורות לפעולה.

• שילוב מתקדם של חיישנים: פרונטיר מאחדת נתונים ממגוון חיישנים ליצירת תמונת מצב מדויקת של השטח.

• יעילות תפעולית: הפחתת עומס על צוותי ההפעלה, חיסכון בעלויות ושיפור בהצלחת משימות.

פרונטיר מפעילה מגוון רחב של חיישנים לטובת אימות חזותי וסיווג איומים, ומעבירה לגורמים הרלוונטיים רק את המידע הרלוונטי ביותר ולאחר שנותח.

בביתן החברה יוצגו פתרונות מגוונים נוספים, בהם כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות תקשורת ורדיו, מערכות ל"א להגנה עצמית באוויר, בים וביבשה, מערכות תצפית וראיית לילה, פתרונות נגד רחפנים, ועוד.

הפוסט אלביט מערכות משיקה את Frontier – מערכת מבוססת AI להגנה על גבולות הופיע לראשונה ב-Chiportal.