המכשירים האלקטרוניים שמקיפים את חיינו, מטלפונים חכמים ועד רכבים אוטונומיים, ממשיכים להאיץ את הביקוש לשבבים מתקדמים. תעשיית השבבים מגיבה בהתאם, וישראל ניצבת בחזית הפיתוח עם אקוסיסטם טכנולוגי מוביל. יצרנים ישראלים מבקשים לשדרג את מעמדם בשוק הבינלאומי, והם מחפשים כלים שיאפשרו ייעול תהליכי ייצור, קיצור זמני פיתוח וחיזוק היציבות התפעולית. טכנולוגיית התאומים הווירטואליים, בשילוב יכולות של בינה מלאכותית, מספקת עבורם פתרון שלם שמחליף את המודלים הדיגיטליים המסורתיים בגישה מבוססת מדע ומדויק יותר.

הממשל האמריקאי מוביל בשנים האחרונות מדיניות שמטרתה חיזוק הייצור המקומי, ובמסגרתה הוקצו לאחרונה 280 מיליון דולר לפיתוח פתרונות דיגיטליים לתעשיית השבבים. הרקע לכך הוא מחסור עולמי מתמשך שנבע ממשברים עולמיים כמו מגפת הקורונה, תנאי מזג אוויר קיצוניים ומתיחות גיאופוליטית. השיבוש בשרשראות האספקה פגע ביכולת להבטיח זמינות סדירה של שבבים, דווקא כשביקוש הצרכנים והיצרנים הלך וגדל.

התאומים הדיגיטליים, ששימשו עד כה לבניית מודלים תלת־ממדיים של רכיבים פיזיים, מאפשרים הרצה של סימולציות בסיסיות אך אינם מתפקדים בתוך הקשר מערכתי מלא. הם מציגים את המוצר, אך לא את הסביבה שבה הוא פועל ולכן לא מספקים תמונה מלאה של האינטראקציות האפשריות או של ההשפעות הסביבתיות על תפקודו.

לעומתם, תאומים וירטואליים מציגים את כל השרשרת. לא רק את המוצר הסופי, אלא גם את החומרים שמהם הוא עשוי, את תהליכי ההרכבה, הלוגיסטיקה, השינוע, התנאים הפיזיים שבהם הוא פועל והמערכות שסובבות אותו. זוהי מערכת שמאפשרת שליטה בזמן אמת, ניתוח תרחישים, וחיזוי של בעיות עוד לפני שהן מתרחשות בפועל.

בתעשיית השבבים, היתרון הזה הופך להיות קריטי. ייצור של שבבים דורש ציוד מדויק, מעבדות מתקדמות, תהליכים רגישים וכוח אדם מיומן. כל סטייה מהתהליך יכולה להוביל להפסדים עצומים. תאומים וירטואליים מאפשרים לשקף את כל מחזור החיים של השבב, לזהות נקודות תורפה בתכנון או בתפעול ולבצע התאמות במהירות.

העוצמה האמיתית של התאום הווירטואלי באה לידי ביטוי כשמערכת כזו פועלת יחד עם בינה מלאכותית. ניתוח בזמן אמת של כמויות עצומות של נתונים מאפשר זיהוי מוקדם של בעיות קטנות ככל שיהיו, טיפול בהן באופן מיידי והפקת לקחים שוטפת לשיפור מתמיד. התוצאה היא תהליך ייצור חכם יותר, מהיר יותר, ובעיקר יציב ועמיד בפני זעזועים חיצוניים.

כחלק מיישום הגישה הזו, נחתם לאחרונה הסכם בין חברת Dassault Systèmes לאוניברסיטת פרדו שבמסגרתו הושק מסלול מעשי להכשרת סטודנטים בעבודה עם תאומים וירטואליים. התוכנית כוללת לימוד של יישומים בתעשיית השבבים, מחקר ופיתוח, קיימות והכנה של כוח אדם לתנאי שוק משתנים.

הבחירה למקד את היוזמה הזו דווקא בתחום השבבים אינה מקרית. מדובר בטכנולוגיה קריטית שמרכיבה כמעט כל מוצר מודרני, והתלות בה רק צפויה לגדול. לכן, בנייה של תשתיות חכמות לייצור שבבים על בסיס תאומים וירטואליים היא לא רק בחירה טכנולוגית מתקדמת, אלא אסטרטגיה לאומית שיכולה להבטיח יתרון תחרותי לאורך זמן.

הפוסט התאומים הוירטואליים – יתרון אסטרטגי בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSG הישראלית תשלב בפרויקטים רחבי היקף את הפלטפורמה של Meaning, חברה אמריקנית המתמחה בהגנת ממשקי קול באמצעות בינה מלאכותית. במסגרת ההסכם, TSG תבצע אינטגרציה מקצה לקצה – מאפיון ועד פריסה בשטח – של מנוע Real-Time Voice Privacy Engine של Meaning, הכולל אנונימיזציה קולית, אימות דובר ביומטרי בזמן אמת וחסימת חיקויי קול מבוססי AI (Voice Deepfakes).

המהלך נועד לתת מענה לעלייה בשימוש בממשקי קול ולסיכוני זיוף קול בסביבות קריטיות. לפי החברות, היישומים יתפרשו על מערכות שליטה ובקרה, תקשוב וסייבר, בארגונים ביטחוניים ואזרחיים בארץ ובעולם, עם התאמות לצרכים מבצעיים ולדרישות רגולטוריות ופרטיות.

TSG, המעסיקה כ-900 עובדים ומספקת פתרונות למשרד הביטחון, תעשיות ביטחוניות וגופים ציבוריים, תשלב את טכנולוגיות Meaning כחלק ממארג פתרונות AI קיימים שלה. Meaning מביאה לשותפות יכולות בזמן אמת בזיהוי דובר והקשחת ערוצי קול, שמטרתן לצמצם הונאות, למנוע גניבת זהויות ולהגן על נתונים רגישים בשיחות.

היקף שיתוף הפעולה מוערך במיליוני דולרים.

הפוסט TSG בשותפות אסטרטגית עם Meaning: טכנולוגיות Voice-AI יוטמעו בפרויקטים ביטחוניים ואזרחיים בהיקף של מיליוני דולרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת ההשקעות הקנדית-ישראלית AWZ הודיעה כי תקים באזור התעשייה “טרה-פארק” באשקלון מפעל היברידי לייצור שבבים מתרכובות III-V על גבי סיליקון ומצעים נוספים, לצד יכולות אריזה מתקדמת (advanced packaging) – תחת קורת גג אחת. לפי החברה, זהו ה-Fab הפרטי הראשון מסוגו בישראל. ההשקעה הכוללת מוערכת בכ־5 מיליארד ש״ח (כ־3 מיליארד ש״ח בשלב א׳). המיזם ישתלב במרכז דיפ-טק רחב בשם The RISE, שיכלול גם מעבדות, שירותי תכנון (design), חממת סטארט-אפים ומרכז אקדמי יישומי להכשרת כוח אדם.

III-V (נקרא גם “שלוש-חמש”) הם חומרים מוליכים למחצה שמורכבים מיסוד מקבוצה III (כיום 13) ומקבוצה V (כיום 15) בטבלה המחזורית — למשל גליום-ארסניד (GaAs), אינדיום-פוספיד (InP), וגליום-חנקן (GaN).

ה-Fab יפעל במתכונת “פתוחה” (Open Fab) לצד שימוש בקווים משותפים ושדרוגם, כך שחברות סטארט-אפ, מוסדות מחקר ותאגידים יוכלו לקבל גישה לייצור. על פי AWZ, הייצור יתמקד ברכיבים הנדרשים לתקשורת מהירה וחסכונית באנרגיה עבור תשתיות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ופתרונות 5G/6G, וכן לשורה של יישומים ביטחוניים. במקביל מתוכננת יכולת אריזה מתקדמת כחלק אינטגרלי משרשרת הייצור.
המיזם מקודם בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, מפא״ת, רשות מקרקעי ישראל ורשות החדשנות, ובשיתוף עיריית אשקלון. ד״ר גל הררי, רמ״ח CTO במפא״ת, מסר בקצרה כי מדובר ב“פרויקט בעל חשיבות לאומית המחזק עצמאות טכנולוגית וביטחונית”.
מעבר להיבט התעשייתי, The RISE מיועד לתת מענה למחסור ההולך וגדל במהנדסים וטכנאים בתחום השבבים באמצעות מרכז הכשרה יישומי בשיתוף אקדמיה ותעשייה. באשקלון רואים במהלך מנוע לתעסוקה ולהתחדשות אזורית.
נכון לעכשיו לא פורסמו לוחות זמנים, קיבולות ייצור, טכנולוגיות יעד ספציפיות (למשל GaN/GaAs/InP) או היקף סיוע מדינתי מפורט. כמו כן, טרם נמסרו נתונים פומביים על מספר המשרות הצפוי או על שיתופי-פעולה מסחריים ארוכי טווח. עם זאת, אם התוכנית תצא לפועל בהיקף המוצהר, מפעל שבבים III-V באשקלון עשוי להרחיב משמעותית את שרשרת הערך המקומית – מה-design ועד הייצור והאריזה – ולצמצם תלות בייבוא בתחומים רגישים.
לפי AWZ, ה-Fab יהיה חלק מליבה תעשייתית שתכוון גם לייצוא רכיבים ולפיתוח מערכות פוטוניקה ותקשורת מהירות. ההקמה באשקלון משתלבת בגל עולמי של השקעות בעמידות שרשראות אספקה ובהשבת יכולות ייצור שבבים למדינות המקור.

ירון אשכנזי, מייסד ומנכ״ל Awz: "מדובר במיזם לאומי אסטרטגי, יחיד מסוגו בעולם, שיכלול תשתיות קריטיות וטכנולוגיות מהפכניות שיחזקו את עצמאותה הביטחונית, הטכנולוגית, והכלכלית של ישראל, את אזור הדרום והעיר אשקלון. ל-The RISE תהיה תרומה משמעותית ביותר למאמץ התקומה הלאומי בעקבות אירועי 7.10. ההשקעה יוצאת הדופן, שתתבצע באמצעות Awz Infrastructure – זרוע התשתיות של קבוצת Awz – בשיתוף עם קבוצת היזמות XTarget – עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של Awz: חיזוק עצמאותה הביטחונית והכלכלית של ישראל והגברת הייצוא באופן משמעותי, לצד תמיכה באזורי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל"

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "המיזם הענק של Awz באשקלון מתכתב לגמרי עם חזון משרד הכלכלה והתעשייה – שילוב בין השקעות בינלאומיות, חדשנות ישראלית וצמיחה אזורית. אנחנו מחזקים את העצמאות הביטחונית והטכנולוגית של ישראל, את הייצור והתעשייה המקומית. הקמת מפעל השבבים המתקדם היא קפיצת מדרגה בדרך להפוך את ישראל למעצמת שבבים ודיפ-טק עולמית וליצור אלפי משרות איכותיות שיחזקו את כלכלת הדרום ואת חוסנה של המדינה כולה"

ד״ר גל הררי, רמ״ח CTO במפא״ת: "מפא״ת, גוף הפיתוח של משרד הביטחון וצה״ל, רואה בהקמת Fab לייצור מוליכים למחצה III-V בישראל פרויקט בעל חשיבות לאומית המשלב תועלות ביטחוניות, תעשייתיות וכלכליות. היוזמה העסקית של קבוצת Awz להקמת תשתית קריטית זו באשקלון מהווה הזדמנות גדולה לחזק ולפתח את העליונות הטכנולוגית ואת העצמאות הישראלית מול צרכי הביטחון והכלכלה של העשורים הבאים. מרכז זה יהווה גרעין מצוינות ישראלית לעליונות ביטחונית ועליונות מסחרית, ויאפשר פיתוח וייצור מערכות צבאיות ואזרחיות מתקדמות ליישומים רבים מספור, מהחלל ועד תת-קרקע"

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון: "ההחלטה להקים את ה-Fab המתקדם בישראל דווקא כאן באשקלון היא הבעת אמון אדירה בעיר שלנו ובדרך שאנחנו מובילים. אשקלון צומחת והופכת למוקד של חדשנות, תעשייה מתקדמת וצמיחה כלכלית. אני מודה לקבוצת Awz ולירון אשכנזי על האמון ועל הבחירה באשקלון כבית למיזם הלאומי הזה. אני מבקש להודות גם לשר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ולצוות המקצועי במשרדו על התמיכה והליווי המקצועי. זהו צעד משמעותי בדרך לאשקלון של המחר"

מוטי גמיש, מנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה: "הקמת המפעל באשקלון היא הוכחה לכך שכאשר ממשלה, תעשייה ויזמים פועלים יחד – ישראל יודעת לייצר תשתיות אמיתיות לעתיד. פרויקט זה מחזק את התעשייה הישראלית, מייצר מקומות עבודה איכותיים בדרום, מייצר השקעה משמעותית בטכנולוגיה ובעיקר משקיע באנשים. היכולת לייצר שבבים מתקדמים בישראל תצמיח דור חדש של מהנדסים, חוקרים ויזמים שיצעידו את הדרום ואת מדינת ישראל לעידן טכנולוגי חדש"

ד״ר אלון סטופל, יו״ר רשות החדשנות: "אני מבקש להביע את תמיכתי והערכתי ליוזמה להקמת מתקן ייצור תעשייתי ייעודי לשבבים בטכנולוגיות III-V בישראל – פרויקט The RISE. מדובר ביוזמה בעלת פוטנציאל לאומי ואסטרטגי אשר משתלבת עם מגמות עולמיות בולטות בתחום המוליכים למחצה ועם צורכי מדינת ישראל לחיזוק העצמאות הטכנולוגית בתחומים רגישים ומתקדמים"

אבישי דרהי, מנכ״ל Awz-XTarget: "אני מבקש להודות בראש ובראשונה לקבוצת Awz על היוזמה והשותפות, ולכל הגורמים המעורבים בהובלת המיזם הלאומי החשוב הזה, ובפרט למשרדי הממשלה השותפים: משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ורשות החדשנות, על שיתוף פעולה מקצועי ויעיל ברמה יוצאת דופן. שיתוף הפעולה ההדוק והשותפות עם ראש עיריית אשקלון וחכ״ל אשקלון הם מרכיב חיוני בדרך להקמת פרויקט בעל חשיבות לאומית רבה. מרכז הדיפ-טק הלאומי של קבוצת Awz יהווה אבן דרך חשובה בהשגת עצמאות ייצורית של ישראל בתחומי השבבים והטכנולוגיות המתקדמות ויסייע בהפחתת צווארי בקבוק בשרשרת האספקה וביצירת רציפות ייצור מלאה בישראל"

הפוסט AWZ תקים באשקלון מפעל שבבים III-V ומרכז דיפ-טק בהיקף של כ־5 מיליארד ש״ח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברבעון השלישי הסתכמו הכנסות החברה ב־17.3 מיליון דולר – מעט מעל 17.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2025 ו־16.0 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות עלו מעל טווח התחזית הפנימי של החברה, שעמד על 15.1–15.6 מיליון דולר.

פירוט לפי מגזרים מראה כי החטיבה הרב־תחומית (Multi-Market), הפועלת בעיקר בשוקי האודיו־וידאו והראייה הממוחשבת, היוותה כ־75% מההכנסות ברבעון והגיעה ל־13.2 מיליון דולר, לעומת 12.8 מיליון דולר ברבעון הקודם ו־9.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. חטיבת הרכב תרמה כ־25% מהמחזור עם הכנסות של 4.1 מיליון דולר, לעומת 4.3 מיליון דולר ברבעון השני ו־6.6 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024 – ירידה משמעותית לעומת השנה שעברה.

שיעור הרווח הגולמי לפי GAAP ברבעון עמד על 63.0%, ושיעור הרווח הגולמי Non-GAAP על 66.7%, שניהם מעל טווח ההנחיה שעמד על 58%–60%. ברמה הסגמנטלית, שיעור הרווח הגולמי בחטיבה הרב־תחומית הגיע ל־69.1% לעומת 67.8% ברבעון הקודם ו־70.3% אשתקד, בעוד שבחטיבת הרכב עמד הרווח הגולמי על 43.2% בלבד, לעומת 50.5% ברבעון השני ו־36.8% ברבעון המקביל. החברה מסבירה כי הירידה ברווחיות חטיבת הרכב לעומת הרבעון הקודם נבעה משינוי בתמהיל מוצרים והוצאות הקשורות למעבר אחד מקווי הייצור, ואילו השיפור בחטיבה הרב־תחומית נובע משינוי בתמהיל המוצרים.

למרות שיפור במרווחים הגולמיים, החברה עדיין נמצאת בהפסד. ההפסד הנקי לפי GAAP ברבעון השלישי עמד על 7.3 מיליון דולר, לעומת הפסד של 7.2 מיליון דולר ברבעון השני והפסד של 10.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2024. ה־Adjusted EBITDA (הפסד תפעולי מתואם) הסתכם ב־4.3 מיליון דולר-, טוב מהתחזית הפנימית להפסד של 6.8–7.4 מיליון דולר-, אך מעט גבוה מההפסד המתואם ברבעון הקודם (4 מיליון דולר-) ונמוך מההפסד של 5.1 מיליון דולר- ברבעון השלישי אשתקד.

במאזן, יתרת המזומנים, שווי המזומנים והפיקדונות לזמן קצר עמדה בסוף ספטמבר 2025 על 93.5 מיליון דולר, ירידה מ־102.7 מיליון דולר בסוף יוני 2025 ומ־131 מיליון דולר בסוף 2024. במהלך הרבעון השלישי ביצעה ולנס רכישה עצמית של מניות בהיקף 3.6 מיליון דולר, ובסך הכול 23.4 מיליון דולר מאז תחילת השנה ועד סוף ספטמבר. בשלב זה מדווחת החברה כי אין תוכנית פעילה נוספת לרכישת מניות.

בדוח מוצגים גם מספר צעדים עסקיים שתרמו לפעילות. בתחום האודיו־וידאו המקצועי (Pro AV) מדווחת החברה על ביקוש גבוה מהצפוי, שהוביל להכנסות גבוהות מהתחזית. בתחום הרפואי הושקו שלושה מוצרים ראשונים של יצרנים מובילים, המבוססים על שבב ה־VA7000 של ולנס לאנדוסקופים – בין היתר קולונוסקופ חד־פעמי ראשון מסוגו ברזולוציית 4K. בשוק הרכב מציינת ולנס השקה של מצלמת A-PHY על ידי Sony Semiconductor Solutions, וקבלת אישור נוסף לתקן A-PHY מצד סמסונג, מה שמחזק את מעמדו כתקן תקשורת לרכב. בנוסף השיקה החברה יחד עם D3 Embedded פלטפורמת תקשורת ראשונה בתקן MIPI A-PHY לשוק הראייה הממוחשבת התעשייתית.

ברמה הניהולית הודיעה ולנס כי דירקטוריון החברה מינה את יורם זלינגר למנכ"ל ולחבר דירקטוריון, החל מ־13 בנובמבר 2025, במקום המנכ"ל היוצא גדעון בן־צבי.

לרבעון הרביעי של 2025 צופה החברה הכנסות של 18.2–18.9 מיליון דולר, עם שיעור רווח גולמי לפי GAAP של 58%–60% והפסד Adjusted EBITDA של 4.6–4.2 מיליון דולר. לשנת 2025 כולה מעריכה ולנס כי הכנסותיה ינועו בין 69.4 ל־70.1 מיליון דולר – כ־20% יותר מהכנסות 2024 – תוך המשך הפסד תפעולי מתואם.

גדעון בן-צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור היוצא, מסר:"אנחנו שמחים לבשר על תוצאות פיננסיות חיוביות לרבעון השלישי של 2025, אשר עלו על התחזיות שלנו, שהסתכמו בהכנסות של 17.3 מיליון דולר. בתחום הראייה הממוחשבת התעשייתית, הצגנו לשוק את הפלטפורמה הראשונה מסוגה, הנותנת פתרון מקצה לקצה (מצלמה למעבד) בתקן – MIPI A-PHY מבית D3 Embedded. בתחום הרפואי הכרזנו על זכייה בשלושה פרויקטים עבור מוצרים בתחום האנדוסקופיה, תחום בעל פוטנציאל צמיחה גבוה. בתחום הרכב, סוני (Sony Semiconductor Solutions) השיקה מצלמה חדשנית המבוססת על תקן A-PHY, והתקן זכה לתמיכה נוספת ומשמעותית מצד מובילת השוק- סמסונג.

הפוסט ולנס סמיקונדקטור הציגה צמיחה מתונה בהכנסות לצד המשך הפסד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית המחשוב IBM הציגה היום התקדמות משמעותית בדרכה להשגת יתרון קוונטי עד סוף 2026, ולבניית מחשב קוונטי עמיד בפני שגיאות עד 2029. בכנס המפתחים השנתי של IBM Quantum, חשפה החברה את IBM Quantum Nighthawk – המעבד הקוונטי המתקדם ביותר שלה עד כה, שתוכנן במיוחד לעבודה עם תוכנה קוונטית מתקדמת, כדי להשיג יתרון קוונטי כבר בשנה הבאה.

יתרון קוונטי הוא שלב בבשלות הטכנולוגיה של מחשוב קוונטי המוכיח מסוגלות לפתור בעיה טוב יותר מכל שיטה המבוססת על מחשוב קלאסי (בינארי) בלבד. כדי להגיע ליתרון קוונטי מוכח בעזרת חומרה קוונטית, מפתחים צריכים שליטה מדויקת מאוד במעגלים הקוונטיים, ושילוב של מחשבים קלאסיים עתירי ביצועים (HPC – מחשבי-על) כדי לצמצם שגיאות שמתרחשות בזמן החישוב. IBM צופה כי היישומים הראשונים של יתרון קוונטי מוכח יאושרו על ידי קהילת החוקרים הבינלאומית עד סוף 2026.

“ישנם עמודי תווך רבים בדרך להצגת מחשוב קוונטי שימושי באמת לעולם”, אמר ג'יי גמבטה, מנהל המחקר העולמי של IBM. “אנחנו מאמינים ש-IBM היא החברה היחידה שנמצאת בעמדה להמציא ולהציג במהירות את החומרה, התוכנה, יכולות הייצור וטכנולוגיית תיקון השגיאות למחשוב הקוונטי, כדי לאפשר יישומים מהפכניים”.

מעבד IBM Quantum Nighthawk החדש, שיימסר לקהילת החוקרים ומשתמשי IBM כבר בסוף השנה הנוכחית, יכלול 120 קיוביטים (מעבדים קוונטיים) המחוברים זה לזה באמצעות 218 מקשרים (couplers) מהדור הבא – גידול של יותר מ-20% ביחס לדגם המעבדים הקודם IBM Quantum Heron. הקישוריות המשופרת הזו תאפשר למשתמשים להריץ מעגלים קוונטיים מדויקים יותר, בעלי מורכבות חישובית הגבוהה ב-30% מזו של הדור הקודם, תוך שמירה על שיעור שגיאות נמוך.

הארכיטקטורה הנוכחית של המעבדים תאפשר התמודדות עם בעיות חישוב מורכבות הדורשות עד 5,000 שערים של צמדי קיוביטים – הפעולות הבסיסיות ליצירת שזירה (entanglement) קוונטית. IBM מצפה שגרסאות עתידיות של Nighthawk יגיעו ל-7,500 שערים עד סוף 2026, ול-10,000 שערים עד 2027. עד 2028, מערכות המבוססות על Nighthawk עשויות לתמוך בעד 15,000 שערים בזכות חיבור של 1,000 קיוביטים ומעלה.

במקביל, IBM מתקדמת במהירות לבניית המחשב הקוונטי הראשון בעולם בקנה מידה גדול שיהיה חסין לשגיאות וסימנה כיעד את שנת 2029. במסגרת זו החברה הכריזה על IBM Quantum Loon – מעבד ניסיוני שמדגים לראשונה כי IBM הצליחה לשלב את כל רכיבי הליבה הדרושים למחשב קוונטי חסין שגיאות. המעבד יבחן ארכיטקטורה חדשה שתאפשר יישום והרחבה של רכיבי תיקון שגיאות קוונטיים בצורה יעילה ומעשית.

בנוסף, IBM הודיעה כי הצליחה להשתמש בחומרה קלאסית כדי לפענח שגיאות בזמן אמת בדיוק של פחות מ-480 ננו-שניות – הישג הנדסי שהושג שנה מוקדם מהצפוי. יחד עם Loon, פריצות דרך אלו מציבות את אבני היסוד להרחבת הטכנולוגיה המבוססת על קיוביטים מוליכי-על מהירים ומדויקים – ליבת מערכות המחשוב הקוונטיות של IBM.

הפוסט IBM חושפת מעבד קוונטי מתקדם מסוגו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת רדקום (Nasdaq: RDCM), המספקת פתרונות תוכנה לניטור והבטחת שירות ברשתות תקשורת, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2025, שהסתיימו ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה כי החברה ממשיכה לצמוח בקצב דו־ספרתי ולשפר את שולי הרווח, על רקע הטמעת רשתות 5G ושימוש גובר בבינה מלאכותית אצל מפעילות תקשורת.

ברבעון השלישי רשמה רדקום הכנסות של 18.4 מיליון דולר, לעומת 15.8 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2024 – צמיחה של 16.2%. הרווח התפעולי לפי כללי GAAP עלה ל־2.4 מיליון דולר, שהם 13.1% מההכנסות, לעומת 1.2 מיליון דולר (7.6% מההכנסות) ברבעון השלישי אשתקד. על בסיס Non-GAAP, הרווח התפעולי הגיע ל־3.8 מיליון דולר, שהם 20.9% מההכנסות, בהשוואה ל־2.6 מיליון דולר (16.7%) ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי לפי GAAP ברבעון השלישי הסתכם ב־3.5 מיליון דולר, או 0.21 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 2.3 מיליון דולר ו־0.14 דולר למניה ברבעון השלישי של 2024. הרווח הנקי Non-GAAP הגיע ל־4.9 מיליון דולר, שהם 0.29 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 3.7 מיליון דולר ו־0.23 דולר למניה בתקופה המקבילה. החברה דיווחה גם על תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בסך 5.1 מיליון דולר, ועל יתרות מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לטווח קצר של 106.7 מיליון דולר ללא חוב – הרמה הגבוהה ביותר של מזומנים מאז החלה החברה לפעול.

במבט על תשעת החודשים הראשונים של 2025, ההכנסות הסתכמו ב־52.6 מיליון דולר, לעומת 44.8 מיליון דולר באותה תקופה ב־2024 – צמיחה של 17.6%. הרווח התפעולי לפי GAAP בתקופה זו עמד על 5.6 מיליון דולר (10.7% מההכנסות), לעומת 1.8 מיליון דולר (4.0%) בשנה הקודמת. הרווח התפעולי Non-GAAP הגיע ל־10.4 מיליון דולר, שהם 19.8% מההכנסות, לעומת 6.7 מיליון דולר (14.9%) בתשעת החודשים הראשונים של 2024. הרווח הנקי לפי GAAP לתקופה הסתכם ב־8.3 מיליון דולר, או 0.50 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 4.7 מיליון דולר ו־0.29 דולר למניה אשתקד. הרווח הנקי Non-GAAP עמד על 13.2 מיליון דולר, או 0.79 דולר למניה בדילול מלא, לעומת 9.7 מיליון דולר ו־0.61 דולר למניה בתקופה המקבילה.

בדיווח לשוק ציינה רדקום מספר עדכוני פעילות. החברה צירפה כלקוחה חדשה את 1Global, ספקית שירותי תקשורת הפועלת במספר יבשות. רדקום הטמיעה אצלה את פתרון RADCOM ACE – מערכת הבטחת שירות מבוססת בינה מלאכותית – לצורך ניטור ושיפור חוויית הלקוח באירופה, צפון אמריקה ואסיה, עבור יותר מ־43 מיליון מנויים. בנוסף הודיעה החברה על השקת פתרון לניתוח משתמשים בקצבי תעבורה גבוהים, המאפשר לכידת נתוני רשת במהירויות של עד 400 גיגה־ביט לשנייה על גבי שרת יחיד, תוך ביצוע ניתוח בזמן אמת. הפתרון נשען על יחידות עיבוד נתונים (DPU) מסוג NVIDIA BlueField-3, ומיועד לתרחישים שבהם יש צורך בניתוח עומקים של תעבורת רשת ללא הגדלה משמעותית של תשתית החומרה.

לשנת 2025 כולה רדקום מאשרת תחזית לצמיחה שנתית של 15%–18% בהכנסות, המגלמת מחזור שנתי של כ־71.1 מיליון דולר בנקודת האמצע. החברה מייחסת את המשך הצמיחה לביקוש לפתרונות ניטור והבטחת שירות ברשתות 5G ולשילוב יכולות בינה מלאכותית בניהול רשתות תקשורת, לצד הרחבת הפעילות מול לקוחות קיימים וגיוס לקוחות חדשים.

הפוסט רדקום מסכמת רבעון שלישי חזק עם צמיחה של 16% ושיפור ברור ברווחיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מדינת ישראל, שמובילה כבר עשורים בפיתוח שבבים מהמתקדמים בעולם, לא טרחה עד כה להקים מסלול אקדמי ייעודי לתכנון ואימות שבבים. אלפי מהנדסים ישראלים חתומים על פריצות הדרך הגדולות ביותר בתחום – ממעבדי מובייל ועד שבבי AI מהפכניים – אבל את הידע הזה, את התשתית הזו, לא לימדו כאן. עד עכשיו.

עכשיו זה סוף סוף קרה. בית הספר להייטק ו- AI של גוגל ואוניברסיטת רייכמן שברו את הנורמה, והשיקו תכנית לימודים חדשה לתכנון ואימות שבבים. וכעת יש לראשונה בישראל מסלול שמבין את מה שהעולם כבר יודע מזמן: אי אפשר לצפות לקבל דור חדש של מהנדסי שבבים מבלי להכשיר אותם כהלכה.

המהלך הזה הוא לא רק אקדמי – הוא אסטרטגי. תכנון שבבים הוא כיום לב התעשייה, והוא גם צוואר הבקבוק שלה. בלי מהנדסי חומרה, מעבדי בינה מלאכותית לא יפותחו. בלי אימות מדויק, אין יציבות. ובלי הכשרה ממוקדת – קשה לבנות את עתיד תעשיית השבבים בישראל.

התכנית עצמה מרשימה: שילוב של יסודות תיאורטיים עם תרגול מעשי, עבודה עם שפות תכנון כמו Verilog ו-System Verilog, פרויקטים על רכיבי FPGA ומפגשים עם התעשייה. זו לא עוד תכנית אקדמית – זו חממה שתסייע להקים גם את דור חברות ההזנק הבט בתחום השבבים.

הביקוש מדבר בעד עצמו: 635 הגישו מועמדות למחזור הראשון, ומתוכם התקבלו רק 35. ההרכב החברתי מגוון, והמסר ברור – תכנון שבבים הוא לא מועדון סגור, אלא הזדמנות שצריכה לכלול כמה שיותר מהנדסים.

ועדיין נשאלת השאלה: מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן?

איך ייתכן שישראל, המייצאת את המוחות הכי מבריקים לתכנון שבבים בגוגל, אפל, אינטל ואמזון לא השקיעה עד כה בהכשרה מקומית? איך קרה שהתחום הכי קריטי לעתיד ההייטק – נשאר בשוליים האקדמיים?

האמת, אין לי תשובה טובה לכך ולכן אסתפק במהלך של רייכמן וגוגל שהוא לדעתי תיקון היסטורי. הוא לא רק פותח דלת למהנדסים צעירים – הוא גם מציב את ישראל על המסלול הנכון: לא רק לייצר חדשנות, אלא לדאוג לדור הבא של מהנדסינו.

אם נרצה להישאר מובילים, לא מספיק לייצא מוחות, צריך גם לבנות את התשתית להכשרתם ובכך לעזור להם להקים את דור חברות השבבים הבא. והמסלול החדש ברייכמן הוא הצעד המתבקש בכיוון הנכון. נקווה שאוניברסיטאות אחרות ילכו בעקבות אוניברסיטאת רייכמן וידביקו את הפער בין ההיצע לביקוש.

הפוסט הגיע הזמן שבמקביל לבניית שבבים מהפכנים נבנה גם את התשתית האקדמית המתאימה לכך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החברה, שיצאה השבוע מהחשאיות עם גיוס מרשים של 90 מיליון דולר, מציגה פתרון שנשמע כמעט דמיוני: שרתים עם זיכרון הגדול פי אלף מGPU  מתקדם. לא מדובר בעוד שיפור הדרגתי, אלא בקפיצה קוונטית, כזו המזכירה את המעבר ממודם חיוג לסיבים אופטיים.

החזון של מג'סטיק ברור: לשבור את "קיר הזיכרון", אותו גבול בלתי נראה שמונע ממערכות AI  למצות את הפוטנציאל שלהן. כיום, גם המעבדים הגרפיים החזקים ביותר נאלצים להתמודד עם מגבלות זיכרון ורוחב פס שמאטות את קצב הלמידה, מגבילות את גודל המודלים, ומבזבזות אנרגיה יקרה. מג'סטיק מציעה אלטרנטיבה – תשתית שמאפשרת להריץ מודלים עצומים על שרת יחיד, ביעילות חסרת תקדים.

מעבר להישג ההנדסי, יש כאן אמירה אסטרטגית עמוקה: העתיד של הבינה המלאכותית לא ייקבע רק על ידי קוד, אלא על ידי חומרה. ומי שמחזיק בתשתית – מחזיק במפתח למהפכה.

העובדה שמאחורי מג'סטיק עומדים עופר שחם, מסומי ריינדרס ושה ראבי הצוות שהקים והוביל את קבוצת תכנון השבבים של גוגל לפני יותר מעשור ולאחר מכן את קבוצת תכנון השבבים של מטא עם רקורד מוכח של פיתוח שבבים פורצי דרך, רק מחזקת את התחושה שמדובר בצוות רציני שיודע לא רק להבטיח אלא גם לקיים.

האם מג'סטיק תעמוד בציפיות? מוקדם לקבוע. אבל דבר אחד בטוח: אם היא תצליח, היא לא רק תפתור בעיה טכנית – היא תפתח את הדלת לעידן חדש של בינה מלאכותית, חכמה יותר, מהירה יותר, וירוקה יותר.

וזה, בלי ספק, משהו ששווה לזכור.

הפוסט מג'סטיק לאבס רוצה לשבור את קיר הזיכרון ולפתוח עידן חדש בבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing (NYSE: TSM) היא הספקית העיקרית למעבדי בינה מלאכותית מתקדמים ולחוות השרתים של ענקיות הענן. לפי הערכות שונות, TSMC מייצרת מעל 90% מהשבבים המתקדמים ביותר בעולם.

ברבעון השלישי של 2025 רשמה TSMC שיא חדש: הכנסות של כ-33.1 מיליארד דולר – עלייה של כ-40.8% לעומת הרבעון המקביל ו-10.1% לעומת הרבעון הקודם. הרווח הנקי הגיע לכ-14.77 מיליארד דולר, עם שיעור רווח גולמי מרשים של כ-59.5%.

ה"בוננזה" מגיעה בעיקר מתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC) ושבבי ה-AI למרכזי נתונים – תחום שהפך בשנים האחרונות לעוגן המרכזי של החברה, ואחראי כעת לכ-57% מהכנסות הייצור. אך לצד זה, תחום ה"מורשת" – שבבי סמארטפונים – מתעורר מחדש ותופס שוב נתח גדול מהפעילות: כ-30% מההכנסות ברבעון השלישי.

במשך שנים רבות, סמארטפונים היו מנוע הצמיחה העיקרי של TSMC. הירידה בקצב השדרוג של מכשירים, אינפלציה גבוהה והאטה בצריכה הפרטית פגעו בשוק המובייל והחלישו את תחום השבבים למכשירים ניידים. כעת ניכרת התאוששות: השקת הדורות האחרונים של iPhone – ובהם iPhone 17 – תרמה לקפיצה במכירות אפל, שדיווחה ברבעונים האחרונים על שיאים חדשים בהכנסות. אפל הייתה בשנת 2024 הלקוחה הגדולה ביותר של TSMC, עם כ-24% מהכנסות החברה, כך שהצלחת האייפונים מתורגמת ישירות גם להכנסות היצרנית הטיוואנית.

ל-TSMC יש גם פרופיל גיאופוליטי וכלכלי ייחודי: החברה היא היצרנית הגדולה בעולם במודל "פאונדרי טהור" – ייצור עבור צד שלישי – והיא גורם מפתח בשרשראות האספקה של אפל, אנבידיה, AMD וענקיות טכנולוגיה נוספות. ב-2025 היא נהנית לא רק מביקוש אדיר לשבבי AI, אלא גם מגל של השקעות–עתק בהרחבת כושר הייצור: בין היתר הקמת מפעלים חדשים בארה"ב, יפן וגרמניה, לצד הרחבה משמעותית בטייוואן. לפי פרסומים, החברה מתכננת למעלה מ-15 מפעלים חדשים בשנים הקרובות, כולל כניסה מסיבית לייצור בתהליך 2 ננו־מטר.

על רקע זאת, שווי השוק של TSMC זינק מאז פריצת מהפכת ה-AI ב-2023, והחברה מצטרפת לקבוצת חברות הטכנולוגיה השוות טריליון דולר ויותר. למרות הצמיחה הדו־ספרתית בהכנסות וברווח, המניה נסחרת סביב מכפיל רווח של כ-30 על בסיס 12 החודשים האחרונים – קרוב ואף מעט מתחת לממוצע מדד S&P 500 – מה שמעורר עניין בקרב אנליסטים הרואים בה שילוב של צמיחה מהירה ותמחור שאינו קיצוני ביחס לשוק הרחב.

התמונה הכוללת היא של חברה שממשיכה להסתמך על שני מנועים מקבילים: מצד אחד ביקוש חסר תקדים לשבבי AI ומחשוב עתיר ביצועים, ומצד שני חזרה לצמיחה בשוק הסמארטפונים – שם TSMC נהנית מקשרי עומק עם אפל ושחקנים מובילים נוספים. עבור המשקיעים והתעשייה כאחד, TSMC נותרת שחקנית מפתח, הן בצד הטכנולוגיה והן בצד הכלכלה הגלובלית.

הפוסט TSMC נהנית מבום ה-AI – אבל מנוע צמיחה ותיק ומוכר חוזר לתפוס נפח משמעותי: שבבי סמארטפונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור סיכמה את הרבעון השלישי של 2025 עם תוצאות חזקות ועלייה ניכרת בציפיות לעתיד – בעיקר בזכות פריצה קדימה בתחום פוטוניקת הסיליקון למרכזי נתונים של בינה מלאכותית – וכל זה על רקע סאגת הרכישה שבוטלה בידי אינטל לפני כשנתיים. החברה רשמה ברבעון הכנסות של כ־396 מיליון דולר, עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל ו־6% לעומת הרבעון השני, ורווח נקי של 54 מיליון דולר – זינוק של כ־15% בהשוואה לרבעון הקודם. הרווח למניה עמד על 0.48 דולר (0.47 דולר בדילול מלא), והחברה דיווחה על רווח גולמי של 93 מיליון דולר ורווח תפעולי של 51 מיליון דולר.

מאחורי המספרים עומד שינוי כיוון טכנולוגי ברור: טאואר ממקדת חלק הולך וגדל מהמשאבים שלה בייצור שבבים לתקשורת אופטית מהירה ולתשתיות RF (תדרי רדיו) מתקדמות. בלב המגמה נמצאת פוטוניקת סיליקון – טכנולוגיה המאפשרת לשלב על גבי פרוסת סיליקון אחת רכיבים אלקטרוניים ואופטיים, ולייצר "כבישי נתונים" מהירים במיוחד בתוך ובין שרתים. לפי דברי החברה בשיחת הוועידה, הכנסות פוטוניקת הסיליקון ברבעון השלישי הגיעו לכ־52 מיליון דולר – צמיחה של כ־70% לעומת השנה שעברה – והן חלק מצמיחה רחבה יותר בעסקי תשתית ה־RF, שהכניסו כ־107 מיליון דולר והגיעו לכ־27% מהמחזור. טאואר מציינת כי היא מכוונת לכך שהכנסות הפוטוניקה יעלו במהלך 2025 ליותר מ־220 מיליון דולר (לעומת 105 מיליון דולר ב־2024), עם קצב שנתי ברבעון הרביעי שעשוי לחצות את רף 320 מיליון הדולר.

הבחירה בפוטוניקת סיליקון אינה רק אופנת AI אלא גם בחירה הנדסית: במודולים אופטיים לקצבי 400 גיגה־ביט, 800 גיגה־ביט וכבר כיום גם 1.6 טרה־ביט לשנייה, פתרונות SiPh של טאואר מאפשרים בדרך כלל שימוש בכמחצית מכמות הלייזרים לעומת פתרונות EML (לייזר חיצוני) מסורתיים, ובכך להפחית עלויות ולשפר ביצועים, במיוחד בדורות החדשים של מודולים ל־AI. לשוק שבו עלויות, הספק ושטח מעגל הם קריטיים – זה יתרון ממשי, והחברה בונה עליו כבסיס לצמיחה רב־שנתית, במקביל לעבודה על דור עתידי של 3.2T ו־6.4T.

הצמיחה הזו מגיעה עם מחיר: השקעות הון אגרסיביות. כבר ב־2024 הודיעה טאואר על תוכנית השקעה של כ־350 מיליון דולר להרחבת כושר הייצור של פוטוניקת סיליקון וסיליקון־גרמניום במפעלי 200 מ"מ בישראל ובטקסס ובמפעל 300 מ"מ ביפן. השנה היא הוסיפה לכך עוד 300 מיליון דולר, בעיקר לשדרוג והרחבת כושר הייצור במפעליה במגדל העמק (Fab 2), ניופורט ביץ' בקליפורניה (Fab 3), סן אנטוניו (Fab 9) ובמפעל 300 מ"מ ביפן. בסך הכול עומד היקף ההשקעות הייעודי ל־SiPh/SiGe על כ־650 מיליון דולר. לפי המודל הפיננסי המעודכן, כושר הייצור החדש אמור להגדיל ביותר פי שלושה את היכולת לשנע שבבי פוטוניקה, ביחס לכושר המכויל שממנו יוצאת החברה ברבעון הרביעי של 2025.

יחסים חדשים עם אינטל

במקביל להשקעות במכונות, טאואר מאריכה גם חוזים על נדל"ן תעשייתי קריטי: המפעל הוותיק בניופורט ביץ', שפועל בניצולת גבוהה, קיבל הארכת שכירות עד 2031, במהלך שמצריך תשלום מראש של כ־105 מיליון דולר ויוכנס לדוחות כהוצאה חשבונאית הדרגתית בעלות של כ־6 מיליון דולר ברבעון בשורת עלות המכר. החברה מנסה לשכנע את המשקיעים שההשקעות הללו יחזירו את עצמן במהירות יחסית, בין השאר משום שהקפיצה בהכנסות מפוטוניקת סיליקון – אם אכן תתממש לפי התוכנית – אמורה לייצר תזרים מזומנים חזק במיוחד על גבי תשתית ייצור שכבר קיימת.

כל זה קורה על רקע אחד הפרקים הדרמטיים בתולדות החברה: ניסיון הרכישה על ידי אינטל. בפברואר 2022 הודיעו אינטל וטאואר על הסכם, שלפיו ענקית השבבים האמריקאית תרכוש את טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן – עסקה שהייתה אמורה להשתלב באסטרטגיית הפאונדרי החדשה של אינטל (IDM 2.0) ולחזק את מעמדה בתחום הייצור האנלוגי והמיוחד. אלא שהעסקה דרשה אישורי רגולטורים במדינות שונות, ובראשן סין. על רקע החרפת העימות הטכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג, הרגולטור הסיני לא נתן את האישור עד לפקיעת הדד־ליין, ובאוגוסט 2023 הודיעו שתי החברות על ביטול העסקה. אינטל שילמה לטאואר דמי ביטול בהיקף 353 מיליון דולר, והחמצה זו הפכה לסמל נוסף לכך שגם עסקאות טכנולוגיה "טהורות" עלולות ליפול קורבן למלחמת שבבים בין המעצמות. (Reuters)

אף שהרכישה לא יצאה לפועל, היחסים בין אינטל לטאואר לא נחתכו – אלא שונו. בספטמבר 2023, פחות מחודש אחרי ביטול העסקה, חתמו החברות על הסכם פאונדרי רחב היקף: אינטל תספק לטאואר כושר ייצור 300 מ"מ במפעל המתקדם שלה בניו־מקסיקו, וטאואר תשקיע עד 300 מיליון דולר בציוד שיותקן במפעל ותהיה בעלת הציוד. בתמורה תקבל טאואר "מסדרון קיבולת" של יותר מ־600 אלף "שכבות צילום" בחודש עבור תהליכי 300 מ"מ אנלוגיים, כולל ייצור תהליכי 65 ננומטר בתחום ניהול הספק (BCD) ו־RF SOI עבור טאואר. עבור חברה שמתמקדת בשבבים אנלוגיים ובתשתית תקשורת, זו דרך להרחיב את הפריסה הגלובלית ולהציע ללקוחות ייצור על פרוסות גדולות יותר – בלי להקים פאב חדש מאפס.

טאואר יוצאת מהפרק עם אינטל כחברה עצמאית חזקה יותר מאזנית, עם גישה לכושר ייצור אמריקאי מתקדם ועם פרופיל צמיחה שמתיישב היטב עם גל ההשקעות העצום ב־AI. מנגד, ההתבססות על ביקוש מהיר למרכזי נתונים לבינה מלאכותית הופכת את המודל העסקי לפחות מאוזן: האטה משמעותית בשוק השרתים או שינוי כיוון טכנולוגי במודולים אופטיים עלולים לפגוע בהחזר על ההשקעות העצומות בפוטוניקת סיליקון. ההנהלה מנסה להראות שהשילוב בין טכנולוגיות נישתיות ברווחיות גבוהה, גיוון גאוגרפי במפעלי הייצור ושיתופי פעולה כמו זה עם אינטל – מציב את טאואר בעמדה טובה לנצל את גל ה־AI, ולא רק "לרכב" עליו. השאלה אם השוק ממשיך לטפס בקצב הנוכחי או מגיב לתיקון – תלווה את הדוחות הבאים של החברה לא פחות מהקו התחתון.

הפוסט טאואר בנתה את עצמה מחדש בזכות הסיליקון פוטוניקס. שווה כיום 10 מיליארד ד', כפליים מהעסקה שקרסה עם אינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.