התוצאות המעודדות מראות שתעשיית השבבים ממשיכה להתפתח ולהסתגל לאתגרים גלובליים, כאשר חדשנות טכנולוגית והשקעות אסטרטגיות – במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית והחשבון גבוה הביצועים – מובילות להתאוששות ולצמיחה מחודשת הן בתחום הייצור והן בשוק השבבים

שני דו"חות עדכניים של SEMI מדגישים תוצאות חיוביות בתחום ייצור השבבים ברבעון הרביעי של 2024, לצד סימנים להתאוששות בשוק השבבים, אשר חוו ירידה במהלך 2023 ונכון לשנת 2024.

תוצאות חזקות בייצור השבבים
מדו"ח "Semiconductor Manufacturing Monitor" שפורסם בשיתוף TechInsights, מכירות האלקטרוניקה גדלו ב-4% ברבעון הרביעי של 2024, תוך כדי גידול שנתי של 2% לשנה כולה. בתחום השבבים המשולבים (IC) נרשם קפיצה מרשימה של 29% לעומת אותה תקופה בשנה הקודמת, והצפי הוא לעלייה של 23% ברבעון הראשון של 2025 – בעיקר עקב ביקוש גובר לשבבי HPC וזיכרון מרכז נתונים, המונעים מהתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית (AI).

גם השקעות ההון בענף (CapEx) הראו התאוששות מובהקת: ההשקעות בענף עלו ב-3% לשנה, כאשר בתחום הזיכרון נרשמה עלייה של 53% ברבעון האחרון, ואילו בהשקעות שאינן קשורות לזיכרון נרשמה עלייה של 17%-19%. ציוד הייצור (WFE) צמח ב-14% בשנה וב-8% ברבעון האחרון, עם צפי לחשבוניות בגובה כ-26 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2025. בנוסף, ציוד הבדיקות, האריזה והאסמבלז' הראה גידול משמעותי – עם עלייה של 55% בשנה בתחום הבדיקות ו-15% בתחום האריזה.

התאוששות בשוק השבבים
דוח נוסף של קבוצת יצרני השבבים  (SMG) של SEMI מצביע על כך שבשנת 2024 ירדו משלוחי השבבים  ב-2.7% והגיעו ל-12,266 מיליון אינץ׳ מרובע, בעוד שההכנסות צנחו ב-6.5% והגיעו ל-11.5 מיליארד דולר. ירידה זו נובעת מהתיקון במלאי והפחתת הביקוש בשווקים בעלי נפח גבוה, אך קיימים סימנים חיוביים להתאוששות בשוק – בעיקר במחצית השנייה של 2024 ובתחילת 2025, כאשר גורמים כמו בינה מלאכותית והקמת מרכזי נתונים חדשים תומכים בצמיחה מחודשת.

קלארק צנג, מנהל בכיר במכון השוק של SEMI, מסביר: "למרות העונתיות ואתגרי המקרו-כלכלה, ההשקעות המונעות על ידי בינה מלאכותית ממשיכות להניע את ההתרחבות בתחומי הזיכרון, ההון והציוד לטיפול בפלואו."

בוריס מתודייב, מנהל ניתוח שוק ב-TechInsights, מציין "בעוד שבחלק מהשוק עדיין קיימים אתגרי מלאי, אנו צופים שהתאוששות משמעותית תתרחש במחצית השנייה של 2025, עם צמיחה כפולה-digits לאחר תקופה של ביצועים יחסית שטוחים."

הפוסט SEMI: תעשיית השבבים העולמית מציגה תוצאות מרשימות והתאוששות ברבעון 4/2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קמטק (נאסד"ק ובורסת תל אביב: CAMT), פרסמה היום כי דירקטוריון החברה מינה את ליאור אבירם כיו"ר פעיל של מועצת המנהלים של החברה. מינויו ייכנס לתוקף ב-1 ביוני, 2025, בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות.

עם יותר מ-30 שנות ניסיון כיועץ משפטי בכיר לחברות טכנולוגיה ישראליות וגלובאליות והיכרות מעמיקה עם שוק הטכנולוגיה בישראל ובעולם ועם שווקי ההון, אבירם מביא עמו ניסיון עשיר בליווי וקידום עסקאות אסטרטגיות, מיזוגים ורכישות בין לאומיים, פיתוח עסקי וניסיון ניהולי מוכח בניהול אחת מפירמות עורכי הדין המובילות בישראל וכן ניסיון רחב בעבודה עם מועצות מנהלים. 

"אנו נרגשים לצרף את ליאור אבירם כחבר בצוות המוביל שלנו", מסר רפי עמית, מנכ"ל קמטק. "אבירם מלווה מקרוב את קמטק למעלה מ-25 שנה, מכיר היטב את עסקי החברה ואת צוות ההנהלה, ועל כן הפיכתו לחלק אינטגרלי מהנהגת החברה הינה צעד טבעי ומתבקש מבחינתנו. הידע והמומחיות של אבירם ישרתו את החברה בעמידה ביעדים ארוכי הטווח של החברה וביצירת ערך לבעלי המניות".

בתפקידו כיו"ר פעיל של קמטק, מעבר לניהול השוטף של מועצת המנהלים של החברה, אבירם ימלא תפקיד חשוב בהובלת יוזמות אסטרטגיות, מיזוגים ורכישות, ושיתופי פעולה אסטרטגיים. המינוי מצריך את אישור בעלי המניות ויובא בפני אסיפת בעלי המניות השנתית לשנת 2025.עמית, הוסיף, "אני מבקש לנצל הזדמנות זו, ולהודות בשם חברי מועצת המנהלים למוטי בן אריה, יו"ר החברה מינואר 2023, על תרומתו והמחויבות שלובהובלת מועצת המנהלים של החברה. בן אריה יישאר במועצת המנהלים במעמד של דירקטור , בכפוף להיבחרו מחדש באסיפת בעלי המניות השנתית ל-2025".  

הפוסט קמטק מדווחת על מינוי ליאור אבירם כיו"ר פעיל לחברה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מודעת הדרושים החדשה מציגה משרה ייחודית – החברה מחפשת סוכן בינה מלאכותית שייבנה, ינוהל ויוכיח את כישוריו, כאשר המועמד המיועד הוא מפתח סוכנים עצמאי בעל כישורים מולטי-תחומיים, במחיר/עלות שכר של 15,000 דולר לשנה בלבד.

בשבוע האחרון התפרסמה מודעת דרושים יוצאת-דופן. בעצם, היא מאד רגילה מבחינת דרישות התפקיד, מלבד לנקודה אחת: היא פונה לבינות מלאכותיות בלבד. וכפי שכתוב במודעה – "סוכני בינה מלאכותית בלבד".

ובכן, זה לא מדויק. בסוף המודעה מבהירה החברה שהיא מוכנה גם לקבל פניות מבני-אדם שפיתחו "סוכן בינה מלאכותית" שכזה. אבל בסופו של דבר, כן, החברה מעוניינת לשכור את הסוכן. ולא מדובר בעבודה פשוטה. הסוכן שיתקבל לתפקיד יוכל – 

"לחקור בעצמו מגמות טכנולוגיות ומודלים, ואז להשתמש במידע הזה כדי ליצור, לבחון ולשפר דוגמאות לאפליקציות באיכות גבוהה. האפליקציות הללו… ידגימו את הפוטנציאל המלא של Firecrawl [החברה] בתרחישים מהעולם האמיתי. עבודתך תנחה ותספק השראה למפתחים, ותעזור להם לאמץ במהירות את Firecrawl…"

מה יש לנו כאן? למעשה, החברה מחפשת עובד בעל מיומנויות מתקדמות חיפוש, איסוף וניתוח מידע, תכנות, פיתוח אפליקציות, שיווק, עיצוב חוויית משתמש ועוד ועוד. אם יש לכם את כל המיומנויות האלו, ובכן, זה מאד מרשים. אבל כנראה שלא כדאי לכם להגיש מועמדות למשרה. גם מכיוון שאתם 'רק' בני-אדם, וגם מכיוון שהשכר השנתי שהחברה מציעה לאותו סוכן, עומד על 15,000 דולרים בלבד לכל היותר.

עכשיו בואו נדבר ברצינות לרגע.

קודם כל, החברה אינה באמת יכולה לשכור "סוכן בינה מלאכותית", מהסיבה הפשוטה שאין ישות כזו עם חשבון בנק משלה. מה שהחברה באמת מחפשת זה מישהו שיבנה עבורה סוכן שכזה, ויחכיר לה אותו לשנה אחת תמורת 15,000 דולרים. 

אז האם מדובר בשטות? או ליתר דיוק, בניסוח משעשע מצד החברה שנועד בעיקר להביא לה פרסום? לא בדיוק. המודעה פורסמה בצורה רצינית מאד גם באתר JobForAgent ("עבודה לסוכן"), שמגדיר את עצמו כ-

"לוח העבודה הראשון לסוכנים אוטונומיים, אפס אחוז דרמה, מאה אחוזים עבודה כל הזמן." 

אפשר למצוא באתר בקשות נוספות לסוכנים שיכולים לבצע מטלות מורכבות, כמו ניתוח חובות, הפקת FAQ, עורך פודקאסטים ועוד ועוד. חלק מהסוכנים הללו מורכבים מאד, וצריכים לבצע מטלות שדורשות מיומנות במספר רב של תחומים. סוכנים אחרים פשוטים יותר. אבל דבר אחד משותף לכולם: הם מיועדים לתפוס את מקומו של מומחה אנושי שהיה אמור לבצע את המטלות הללו בעצמו, והם עושים זאת ב- 'שכר' מגוחך, שנע בין כמה עשרות לכמה אלפי דולרים לשנה.

ושוב, אתם יכולים לטעון שהחברות באתר לא באמת שוכרות סוכני בינה מלאכותית, אלא את המפתחים שמעמידים אותם. וזה נכון, אבל מחמיץ את הנקודה הגדולה יותר: כל מפתח שמעמיד סוכן כזה ומחכיר אותו לחברות, מחליף את העבודה של אדם אחד לפחות באותה חברה, אם לא של כמה אנשים באותו הזמן. ומכיוון שאפשר לקחת בקלות-יחסית סוכן מוצלח אחד, ולהתאים אותו גם לעבודה חדשה, אפשר לצפות שמפתח מוכשר אחד שיודע איך להעמיד סוכנים אוטונומיים, יתפוס הלכה למעשה את עבודתם של עשרות, מאות, אלפי או מיליוני בני-אדם מוכשרים אחרים בחברות היעד.

אם כל זה מבלבל אתכם, ואם גם אתם מתחילים להרגיש כאילו רק-עכשיו-הצלחנו-להבין-את-GPT-ומה-אתה-בא-אלינו-פתאום-עם-סוכנים, זה כנראה הזמן להסבר קצר על בינה מלאכותית, על מנועי השפה הגדולים ואיך הם מתחברים ביחד כדי ליצור את הסוכנים.

ממנועים לסוכנים

כולם כבר מכירים את צ'אט-GPT: בינה מלאכותית שיודעת לכתוב, לקרוא, לחבר שירים, לנתח מסמכים, לערוך ספרים ועוד ועוד. אבל האמת היא שהיא לא יודעת לעשות שום דבר מכל זה. צ'אט-GPT הוא 'בסך הכל' מנוע שיודע להשלים את המילה הבאה במשפט. ואז את המילה שאחריה, ואז את הבאה בתור, וכן הלאה וכן הלאה. ומכיוון שהוא יודע לעשות זאת ממש טוב, הוא יכול להשלים גם פסקאות שלמות, עמודים ואפילו פרקים בספר.

צ'אט-GPT, ולצידו גם קלוד וג'מיני, מוגדרים כ- "מנועי שפה גדולים". וזה בדיוק מה שהם. הם "מנועים". הם לא נועדו לעשות עבודה בעצמם. הם לא "מוצר" שכל אדם יכול להשתמש בו בקלות ובלי-חשש. העובדה שכולנו משתמשים בהם היום, רק מלמדת על הכוח העצום שיש להם, ומבהירה כמה הם שימושיים. ועדיין, הם יכולים לעשות טעויות גדולות. אין להם הבנה אמיתית של המשתמש או של צרכיו, ולעיתים קרובות אנשים מתאכזבים כשהם מנסים להפעיל אותם בדרכים הלא-נכונות.

מה הם כן יכולים לעשות? מטלות פשוטות מאד, ובפיקוח אנושי צמוד. כן, הם יכולים לכתוב למשתמש הממוצע פסקה או שתיים לדו"ח, או סצנת קרב לספר פנטזיה, אבל כדאי מאד שיהיה אדם מומחה שיעבור על התוצאה ויוודא שהיא תואמת למה שרצה לקבל. וככל שהמטלה הופכת להיות מורכבת וארוכה יותר, כך מסוכן יותר לסמוך עליהם שיצליחו לבצע אותה היטב בכוחות עצמם.

גוגל הסבירו את העניין בדוגמא מעניינת על מסעדת המבורגרים, שמנועי השפה הגדולים הם אפילו לא הטבחים בה, אלא רק כלים שהטבחים הפשוטים ביותר משתמשים בהם. אבל מכיוון שרוב הבינות המלאכותיות כרגע לא באמת מתנהלות בעולם האמיתי, ניתן דוגמא אחרת: של מכון מחקר.

ובכן, חשבו על מכון מחקר קטן ואיכותי, שמתחיל להעסיק מנועי שפה גדולים כמו צ'אט-GPT. המנועים האלו אינם כותבים דו"חות או עושים מחקר. הם משמשים ככלים בלבד בידיהם של החוקרים. הם יכולים לעשות הגהה, למשל, של הכתיבה האנושית. או לכתוב כמה פסקאות בהנחייתו של החוקר האנושי. או לסכם ולתמצת את המידע שבאתר מסוים ברשת, או אפילו לסכם דו"ח שלם בסדרה של נקודות. אבל בכל המקרים האלו, מנועי השפה הגדולים עושים מטלות פשוטות יחסית, לפי בקשת החוקר האנושי ובהשגחתו המלאה. 

עד כאן דיברנו על מנועי שפה גדולים כמו צ'אט-GPT. אבל מהם הסוכנים?

אם נשתמש באלגוריה של מסעדת ההמבורגרים, הסוכנים הם הטבחים עצמם. בתפקיד הטבח, הם בוחרים באיזה כלים להשתמש, מתי להפוך את ההמבורגרים, מתי להכניס אותם ללחמניה, מתי לקרוא למלצר שיבוא לקחת אותם וכן הלאה. כל זאת, בלי פיקוח אנושי. לא רק זאת, אלא שהם יכולים גם לתפקד כאחראי המשמרת, ולהפעיל ולנהל את הטבחים עצמם, שמפעילים בעצמם את הכלים הפשוטים יותר. והם יכולים אפילו לתת לטבחים הוראות והנחיות כדי לשפר את הביצועים שלהם.

ומה לגבי מכון המחקר? שם, הסוכנים יכולים להחליף את החוקר האנושי השלם. הם יודעים כיצד לכתוב את הדו"ח, והם מפעילים את כל המנועים הפשוטים יותר כדי לעשות זאת. הם מפעילים את גוגל כדי לחפש מידע ברשת, קוטפים את המידע וקוראים אותו בעזרת צ'אט-GPT, מסכמים אותו לפסקאות ועוברים עליהן כדי לוודא שהן תואמות את צרכי המחקר ואת הסגנון המבוקש, ואפילו יכולים לייצר תמונות וגרפים ולשלב אותם בדו"ח הסופי.

ולפני שתטענו ש- "אין להם יצירתיות", או כל טענה שחוקה אחרת מעידן הפרה-היסטוריה של הבינה המלאכותית, הסוכנים הללו מסוגלים גם להציע למזמין המחקר אפשרויות נוספות לביצוע העבודה, וכיוונים שהוא כלל לא חשב עליהם.

הסוכנים, בקיצור, הם השלב האבולוציוני הבא של צ'אט-GPT. הם מה שאנחנו מקבלים כשאנחנו נותנים לבינה מלאכותית לתת הוראות לבינות מלאכותיות, שמפעילות בעצמן בינות מלאכותיות. והכל לטובת מטרה אחת שמוגדרת לסוכנים מלמעלה – והם צריכים להוציא אותה לפועל. בין שמדובר בכתיבת דו"ח, בעריכת מחקר מדעי, ביצירת ברושור פרסומת, או כל תחום אחר.

אבל איך הם עושים זאת?

פריצת הדרך שלא קרתה

הייתם מצפים שכדי שבינה מלאכותית תוכל לפקח על בינות מלאכותיות ולכתוב דו"חות שלמים (למשל), יהיה צורך בפריצת דרך מדהימה ביכולות, נכון?

ובכן, מסתבר שלא. לא באמת. הטכנולוגיה שבלב הסוכנים אינה שונה משמעותית מזו שהייתה כאן לפני שנה, ואפילו לפני שנתיים.

העניין הוא שהסוכנים עצמם מורכבים ממנועי שפה גדולים – כן, שוב, צ'אט-GPT. אותם מנועים יכולים לתת הוראות למנועי שפה גדולים אחרים – שוב צ'אט-GPT – כדי שיבצעו מטלות מסוימות. למשל, יכתבו פסקה. ואז, הם יכולים להורות לאותם מנועים לעבור על הפסקה ולוודא שהיא מתאימה לדו"ח הגדול יותר. וכל עוד המנועים מקבלים את ההוראות הנכונות, ועם הטקסט הנכון שמועבר אליהם, הם מסוגלים לעשות את זה ברמה מרשימה של הצלחה.

בעצם, אנחנו רואים כאן את גדולתו של התהליך – של ה- workflow כפי שהוא מוגדר בקרב חברות הבינה המלאכותית. בכל שלב בתהליך העבודה, מופעלים מנועי שפה גדולים כדי לבצע פעולות פשוטות, ואז מופעלים מנועים אחרים עם סדרה של שאלות פשוטות אחרות: האם המטלה המקורית התבצעה בצורה הולמת? אם לא, מה צריך לעשות? איך כדאי לשפר? מה צריך לכתוב למנועי שפה גדולים אחרים שיבצעו את השיפור?

ואז מופעלים מנועי שפה גדולים אחרים עם ההוראות שכתבו המנועים הקודמים, כדי לשפר את התוצאה.

שוב, תהליכים כאלו הודגמו כבר בספטמבר 2023, לפני כמעט שנה וחצי. במחקר שהתפרסם באותו הזמן, חוקרים הצליחו לגרום למנועים פשוטים 'לדבר' זה עם זה, להתווכח, להציג דעות שונות מנקודות מבט מקצועיות שונות. הם הראו שדרך ההפעלה הזו, יכולה לעשות דברים גדולים ומרשימים: למשל, ליצור חלקים שלמים ממשחק מחשב (הם קראו סוכן שעשה את זה ChatDev). למעשה, הם הדגימו את כוחם של הסוכנים, במחקר אקדמי.

העקרונות הללו התפשטו מאז והגיעו למקומות רבים נוספים. אם אתם משתמשים ב- GPT-O1, למשל, אתם למעשה מפעילים סוכן שמסוגל לפרק בעצמו את השאלה שלכם לתת-מטלות, לנתח כל אחת מהן בתורה, לתהות על התשובות שנתן ועל הרלוונטיות שלהן, ולערוך מחדש את התשובה בהתאם לתובנות שהוא מייצר בעצמו ועל עצמו. חברת OpenAI בעצמה כבר המליצה להשתמש ב- O1 ככלי להפעלת מנועי שפה גדולים פשוטים יותר. הוא "אחראי המשמרת", והם… הם עושים את כל היתר.

ועכשיו, סוף סוף, אנחנו נכנסים לתקופה שבה הסוכנים הללו מתקדמים מספיק כדי לבצע מטלות מורכבות ושלמות – מהסוג שאדם היה צריך להיות אחראי עליהן באופן רגיל – בעצמם.

לפחות, אנחנו בכיוון. כי יש עוד מה לשפר לפני שנגיע לרמה שבה סוכנים יוכלו לבצע עבודות גדולות לגמרי בכוחות עצמם. הסוכנים עדיין לא מושלמים. אבל בקצב בו הדברים מתקדמים, אף אחד לא יופתע אם כבר בחודשים הקרובים נראה סוכנים מוצלחים שכאלו בחלק מהתחומים בתעשייה.

זוכרים את התחזית של מקינזי, לפיה שלושים אחוזים משעות העבודה ייתפסו על-ידי בינה מלאכותית עד 2030? היא נראית סבירה יותר מרגע לרגע. למעשה, היא מתחילה להיראות שמרנית.

סוכנים מסוכנים

אי אפשר להתעלם גם מהסכנות שבהעסקת סוכנים. הבינות המלאכותיות הפשוטות יותר – מנועי השפה הגדולים – מבצעות רק מטלות קטנות בפיקוח אנושי, ורק כשהן מקבלות פקודה ישירה מבן-אדם. הסוכנים, לעומתן, ייהנו מחופש פעולה גדול יותר. הם יוכלו לבחור איך בדיוק להוציא את המשימות שלהם לפועל, וחלקם יוכלו לעבוד גם מבלי שיקבלו הוראה לעשות זאת – הכל לפי ההנחיות שהועברו להם במקור.

בראיון שיצא לאחרונה בפורבס, טען אלדד תמיר – מנכ"ל Finq, שמשתמשת בעצמה בסוכנים כדי לנתח מגמות שוק ולהפיק המלצות להשקעות – שמדובר בנקודת מפנה בהיסטוריה האנושית.

"לראשונה אי-פעם," אמר בריאיון, "מכונות יוכלו לקחת חלק בקבלת ההחלטות הממשית בתוך תאגידים."

המשמעות, כמובן, היא שאם המכונות יעשו טעויות בקבלת ההחלטות שלהן, הן עלולות לגרום לנזקים גדולים. לא רק בכסף, אלא לפגוע ממש בבני-אדם. אם סוכן עורך מחקר ומפיק המלצות לסלילת כביש חדש, ומייחס יותר מדי חשיבות לעלויות ומעט מדי לבטיחות, הרי שהביצוע הבעייתי עלול לעלות בחיי אדם. אם סוכן צריך לספק המלצה כפסיכולוג או כרופא, אבל הוא מוטה לטובת חברת תרופות מסוימת, הוא עלול שלא להמליץ על התרופה המתאימה ביותר למטופל. כל הדברים האלו יכולים לקרות לא מתוך כוונת זדון של המתכנתים, המפתחים או המעסיקים, אלא פשוט מכיוון שהסוכנים הם ישויות מורכבות עם הרבה 'חלקים נעים' שמדברים, מתדיינים ומתווכחים זה מול זה עד לקבלת ההחלטה הסופית. לא תמיד קל להבין איך הם הגיעו לאותה החלטה.

אז כן, יש סכנות, וצריך להבין שהן קיימות ולחשוב כיצד להתמודד עמן. הדרך הברורה ביותר היא, כמובן, יצירת סוכנים בטחוניים, שיפקחו על הסוכנים שמבצעים את העבודות בחברות. זה, כנראה, מה שיקרה. בשנים הקרובות נראה שפע של חברות שקמות ומציעות סוכנים-לסוכנים. חברות שמעסיקות סוכני בינה מלאכותית, לא יוכלו להרשות לעצמן לתת להם לעבוד ללא פיקוח בטיחותי או אתי.

ואולי, רק אולי, יש כאן צוהר לאחד המקצועות החדשים של האנושות.

מנועי קיטור ובאולינג

לאורך המהפכה התעשייתית היינו עדים לתופעה מוזרה: הטכנולוגיה תפסה את מקומם של בני-האדם במקצועות מסוימים, גרמה לפיטוריהם – ועדיין הייתה מספיק עבודה לכולם.

קחו, למשל, את ספינות הקיטור. אלו החליפו במידה רבה את החותרים במשוטים בנהרות ובימים. מה עשו אותם חותרים? הם מצאו מקומות עבודה אחרים. חלקם, למשל, הפכו לעגלונים ולנהגי כרכרות. היה ביקוש רב לכאלו, מכיוון שבזכות ספינות הקיטור שהביאו סחורות בעלויות נמוכות, הכלכלה פרחה ואנשים היו מוכנים להוציא כסף יותר בקלות כדי להגיע במהירות ממקום למקום. אחרים השיקו סירות קטנות שעדיין פעלו בכוח חותר או שניים, וסיפקו חוויה רומנטית לזוגות מאוהבים. ושוב, מכיוון שהכלכלה התפתחה, היה מספיק כסף לאותם זוגות להוציא על בילויים שכאלו.

דוגמא אחרת היא אולמות הבאולינג. בעבר, כל מסלול באולינג הצריך עובד משלו, שסידר את הפינים מחדש לאחר שנפלו. ואז הגיעו המכונות שסידרו את הפינים אוטומטית, וכל אותם עובדים היו צריכים למצוא עבודה חדשה. אלא שאז קרה דבר יוצא-דופן: עלות הניהול של אולמות הבאולינג ירדה דרמטית, מכיוון שלא היה צריך להעסיק עשרות עובדים שכאלו. כתוצאה, נפתחו אולמות באולינג חדשים רבים בכל העולם. כל אולם כזה העסיק פחות עובדים, אבל עדיין היה צורך באנשים שינהלו את הלקוחות, יכינו ויגישו מזון, יטפלו במיזוג האוויר ובמכונות ועוד. בראייה הגדולה יותר, מכיוון שנפתחו כל-כך הרבה אולמות באולינג חדשים, גם אם כל אחד העסיק פחות עובדים – בסופו של דבר נפתחו יותר מקומות עבודה חדשים.

כנראה שנחווה תופעה דומה גם בעשורים הקרובים. כן, הבינה המלאכותית תייתר אנשים רבים במקומות העבודה הנוכחיים שלהם, אבל מקצועות חדשים יופיעו, ומקומות עבודה חדשים ייפתחו ביתר שאת. כנראה.

רוצים דוגמא למקצוע חדש כזה? בבקשה: מפקח אתי על סוכני בינה מלאכותית.

אנחנו רואים כבר עכשיו איך בזכות הבינה המלאכותית, כל אחד יכול לפתח אפליקציות חדשות ולפתוח סטארט-אפים בקלות רבה יותר מאי-פעם. המשמעות היא שכנראה שמספר החברות הקטנות והבינוניות יגדל, וכל חברה כזו תעסיק לפחות סוכן אחד – וכנראה רבים הרבה יותר. ומכיוון שכל סוכן שכזה יצטרך מישהו שיבחן אותו, יבדוק אותו ויפקח עליו, ייתכן שיש כאן הזדמנות לבני-האדם.

תגידו עכשיו שאפשר להחליף גם את עבודת המפקח בסוכן בינה מלאכותית? זה נכון, אבל אנשים רבים מרגישים שיש משמעות וחשיבות דווקא לפיקוח האנושי. הם רוצים לדעת שבני-אדם הם אלו שאחראים על המכונות, ולא להעביר את השליטה לגמרי לידי המכונות שיפקחו על עצמן. אולי הציבור ידרוש וירצה מפקחים אנושיים, וכך יהיה ביקוש גדול לכאלו. אולי.

כמו שאתם מבינים, אי אפשר לדעת מה יהיה. אנחנו יכולים רק להציע אפשרויות לעתיד. ואולי הן יתממשו.

כך או כך, דבר אחד ברור: התעשייה עוברת את המהפך בימים אלו משימוש במנועים 'פשוטים', לסוכנים מורכבים שיכולים לבצע עבודות של בני-אדם מומחים. לראשונה בהיסטוריה, בו התבונה והיכולת לבצע פעולות מורכבות באופן אוטונומי, עוברות לישויות שאינן אנושיות.

ואם אתם עדיין לא מבינים את גודל השינוי, אני יכול רק להמליץ לכם לפרסם מודעת דרושים לסוכן היסטוריון. או… לעתידן. 

הפוסט הסוכנים מגיעים: הודעות "דרושים" לבינה מלאכותית בלבד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר שהופסקו הדיונים על רכישת ברודקום על אינטל המלאה, נראה שהמגמה היא כעת שברודקום תרכוש את עסקי העיצוב של מעבדי ה-CPU של אינטל. לפי הוול סטריט ג'ורנל, ברודקום בוחנת את האפשרות לרכוש את עסקי תכנון השבבים של אינטל. אם המהלך יתבגר במקביל למיזוג הפוטנציאלי של TSMC עם אינטל פאנדרי, זה יכול לסמן את קץ המותג "אינטל" כפי שאנו מכירים אותו.

עם זאת, הדוח מדגיש כי, בדומה לנושא עם TSMC, השיחות של ברודקום לגבי אינטל הן בשלביהן הראשוניים ובאופן בלתי פורמלי. יתרה מזאת, ברודקום תמשיך רק אם אינטל תמצא שותף לייצור.

בעוד שהתעשייה השבבים עדיין מתנערת מדוח של בלומברג על כך ש-TSMC בשיחות לרכישת שליטה באינטל פאונדרי, פרסם הוול סטריט ג'ורנל דיווח מפתיע נוסף על כך שברודקום שוקלת הצעה לרכישת עסק מעבדי ה-CPU של אינטל.

אינטל כבר פירקה את פעילותה לשני גופים – אחד המיועד למוצרים והשני לייצור שבבים – במאמץ לשפר את מצבה ולהחזיר את עצמה למרכז הבמה בשוק השבבים. עם עזיבתו הפתאומית של פאט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, בחודש דצמבר, החברה עדיין מחפשת מנהיג חדש שיכוון אותה בתקופה מאתגרת זו.

אינטל, שבעבר הייתה דוגמה למצוינות בטכנולוגיות שבבים, נמצאת במגמת ירידה כמעט עשור. פאט גלסינגר, מנכ"ל לשעבר עם שאיפות מופרזות של החברה, קיבל החלטה יקרה לקחת את אינטל לעסקי ייצור השבבים לפי חוזה, מה שהפך בסופו של דבר לנטל עבור אינטל.

בינתיים, אינטל המשיכה לאבד נתח שוק בעסקי מעבדי ה-CPU העיקריים שלה לטובת המתחרה המסורתי AMD ושוק שבבי הבינה המלאכותית הובל על ידי אנבידיה ולאינטל לא היה סיכוי. בהקשר זה, על פי בלומברג, הממשל האמריקאי הקודם ניסה למזג את אינטל פאונדרי עם GlobalFoundries (GF), שמייצרת שבבים מדור קודם ועזבה לפני שנים את טכנולוגיות תהליכים מתקדמות.

הממשל האמריקאי הנוכחי נקט בגישה פרגמטית יותר על ידי שיתוף פעולה עם TSMC שתקח בעלות חלקית על מתקני הייצור של אינטל, ובכך תזריק כספים לאינטל הסובלת מהפסדים. יתרה מזאת, כאשר TSMC מנהלת באופן מלא את מתקני הייצור שלה, צפויה להביא יציבות בעזרת מתכונים מצליחים בתהליכי הייצור שלה.

אנליסטים: TSMC  לא תשתלט על מפעלי הייצור של אינטל

TSMC  איננה מתכוונת מתכוונת להשתלט על פעילות הייצור של המתחרה האמריקאית אינטל, אשר מתמודדת עם קשיים כלכליים, כך טוענים אנליסטים בתעשיית השבבים.

על פי דיווחים שפורסמו בשבוע שעבר – -TSMC תיקח חלק בשליטה באינטל  פאונדרי ביוזמת ממשלת נשיא טראמפ. מספר ימים וכאמור ברודקום מביעה עניין ברכישת תכנון השבבים של אינטל של אינטל, אם ימצא משקיע שייקח שליטה על אינטל פאונדרי.

הממשל האמריקאי, שמטרתו להחיות את תעשיית השבבים המקומית, מתכנן להטיל מכסים על שבבים מיובאים ומנסה לשכנע את TSMC להשקיע יותר בארה"ב. אולם, לפי Handel Jones, מנכ"ל International Business Strategies (IBS), איננו סביר ש-TSMC תסכים להשתלב בתפעול המתקנים של אינטל. "אין סיבה ממשית ל-TSMC לסייע לאינטל, מלבד חוסר הוודאות סביב בקשת הנשיא," אמר Jones.

דן הצ'סטון  סגן נשיא  -TechInsights, אמר כי "אינטל יכולה לנהל את המתקנים שלה בעצמה. מה שצריכה לעשות הוא למלא את  קווי הייצור שלה, ולא לקחת על עצמה פעילות אשר עשויה להכביד עליה: "ניסיון של TSMC להשתלב בפעילות של אינטל יעמיד עליה נטל כבד, וישפיע לרעה על שולי הרווח שלה".

השתלטות כזו תדרוש רגולציה כבדה ושיתוף פעולה בין אינטל, TSMC וחברות התכנון המובילות. הדבר גם ידרוש העלאה של השקעות TSMC בבניית מפעלי ייצור בארה"ב מ-65 מיליארד דולר ל-200 מיליארד ולהעביר את טכנולוגיית ה-CoWoS המתקדמת שלה לארה"ב.

הפוסט ברודקום רוצה לרכוש את עסקי המעבדים של אינטל * TSMC לא תרכוש ככל הנראה את המפעלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נוקיה הפינית הודיעה על הסכם רכישה היסטורי שמטרתו לרכוש את אינפנרה, אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בתחום הפתרונות לרשתות אופטיות וטכנולוגיות מוליכים למחצה מתקדמות. במסגרת העסקה, אשר הוערכה בשווי כולל של 2.3 מיליארד דולר, יוענקו לבעלי מניות אינפינרה אפשרויות בחירה לקבל תמורה במזומן, במניות נוקיה או בשילוב של שניהם, כאשר התמורה תעמוד על 6.65 דולר למניה. העסקה, המהווה צעד אסטרטגי משמעותי להמשך הצמיחה והחדשנות, צפויה להניב סינרגיות תפעוליות בשווי מוערך של 200 מיליון אירו עד שנת 2027, ובכך לשפר משמעותית את שולי הרווח של נוקיה.

בשיחה עם התקשורת, פקה לונדמארק, מנכ"ל נוקיה, הדגיש כי "האסטרטגיה שלנו תמיד התמקדה בהרחבת טווח הפעילות והגברת יכולותינו הטכנולוגיות. רכישת אינפינרה מהווה חלק מהחזון הרחב שלנו בתחום הרשתות האופטיות, ומאפשרת לנו להרחיב את מאגר המוצרים והפתרונות ולהגיב במהירות לצרכים המשתנים של השוק הגלובלי." לונדמארק ציין כי ההסכם יעמיד את נוקיה בעמדה אסטרטגית מחוזקת במיוחד באזור צפון אמריקה, שם אינפינרה נהנית מתשתית שוקית איתנה ומהווה חלק ניכר מהמכירות שלה, ובכך יסייע לנוקיה להרחיב את נוכחותה בשווקים נוספים ברחבי העולם.

דייויד הירד, מנכ"ל אינפינרה, הביע את התלהבותו מהשילוב עם נוקיה ואמר כי "הצטרפותנו לנוקיה תאפשר לנו למנף את המשאבים והיכולות הטכנולוגיות שלנו בצורה יעילה יותר, ליצור חדשנות טכנולוגית ברמה עולמית ולהמשיך ולהוביל את השוק בתחום הרשתות האופטיות." הירד הוסיף כי השילוב יביא ליצירת ארגון גלובלי בעל יכולות מחקר ופיתוח מוגברות, עם דגש מיוחד על פיתוח מעבדים דיגיטליים (DSP), פתרונות סיליקון פוטוניקה וטכנולוגיות מעגלים משולבים פוטוניים (PIC), אשר ביחד יסייעו למצב החברה כמובילה טכנולוגית אמיתית.

על פי פרטי העסקה, לפחות 70% מהתמורה יינתנו במזומן, כאשר עד 30% מהתמורה תינתן בצורה של מניות נוקיה, כאשר מניית נוקיה תסופק על בסיס ADS. כדי למזער את ההשפעה של דילול המניות, הנהלת נוקיה התחייבה להאיץ ולהגדיל את תוכנית רכישת המניות שלה. על אף העלויות הנוספות הצפויות מהתהליך, נוקיה סבורה כי השילוב יוביל לשיפור מהותי ביעילות ובתחרותיות, תוך פיתוח יכולות אסטרטגיות שישמרו על החברה בעמדת מובילות בתחום הטכנולוגי.

מהצד הכלכלי, העסקה מציגה גם יתרונות מובהקים. הסינרגיות הצפויות מהשילוב צפויות להגיע ל-200 מיליון אירו עד שנת 2027, כאשר חלק ניכר מהתועלת צפוי להגיע מהפחתת עלויות ייצור ושיפור שרשרת האספקה, וכן מהפחתת הוצאות תפעוליות באמצעות אופטימיזציה של תיק המוצרים והפחתת עלויות הנדסיות. בנוסף, נוקיה מצפה שהעסקה תתרום לצמיחה אורגנית בממוצע של מספר אחוזים בשוק הרשתות, ובכך תחזק את מעמדה הכלכלי ותשפר את שיעור הרווחיות לאורך זמן.

העסקה, אשר זכתה לאישור הדירקטורים של שתי החברות, צפויה להתבצע במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025, בכפוף לאישורים רגולטוריים ונדרשות מצד בעלי המניות של אינפינרה. בנוסף לכך, חלק ממשקיעי אינפינרה, כולל חברת Oaktree Optical Holdings, אשר מחזיקה בכ-11% ממניות החברה, הביעו תמיכה בעסקה והביעו את אמונם בשילוב החברות.

הפוסט האם הענקית הפינית חוזרת? רוכשת את חברת השבבים אינפרה, תמורת 2.3 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל וסינפטיקס הכריזו על שותפות מחקרית וטכנולוגית חדשה שמטרתה להביא מהפכה בתחום ה-AI במכשירים קצה (Edge AI). השותפות, אשר נולדה מתוך הצורך להתגבר על הפיצול הקיים בשוק ה-IoT, שואפת לשלב את הליבה הפתוחה של מאיץ הבינה המלאכותית של גוגל – "Kelvin Core" – במעבדים של סדרת Astra של סינפטיקס.

בשיחה פורמלית במסגרת הפודקאסט "AI with Sally" של EE Times, נדונו בין נבו פיליפס, מנהל בכיר בסינפטיקס, ובין בילי רוטלג', מנהל תחום Edge AI בגוגל, עקרונות השותפות. לפי דיווחיהם, השותפות מתמקדת ביצירת פתרונות מבוססי קוד פתוח שמטרתם לספק מערכת סטנדרטית ומאורגנת לפיתוח יישומי AI במכשירים קטנים – החל ממכשירים לבישים וכלה במערכות IoT תעשייתיות וצרכניות.

גוגל הציגה את Kelvin Core, ליבה למאיץ למידת מכונה המבוססת על ארכיטקטורת RISC-V. לפי בילי רוטלג', הליבה הינה "קלה, פתוחה וגמישה", ומתוכננת להתאים לכל רמות הביצועים – מהטווח הנמוך ביותר ועד לפתרונות עוצמתיים יותר. במסגרת השותפות, סינפטיקס היא השותפה הראשונה שתאמצה את Kelvin Core במעבדים שלה, ותשלב את העדכונים וההתאמות הדרושות לשוק ה-IoT.

שיפור הסטנדרטים והכלים הפתוחים

שני הצדדים הדגישו את חשיבות הפיתוח בשיתוף פעולה עם קהילת הקוד הפתוח. סינפטיקס תספק ערכת כלים (SDK) מתקדמת יחד עם שרשרת כלים מבוססת MLIR של גוגל, אשר תאפשר למפתחים לתרגם מודלים של למידת מכונה לכלי עבודה נגישים ותואמים למגוון פלטפורמות – כגון TensorFlow, PyTorch ו-JAX. מטרת שיתוף הפעולה היא להוריד את מחסום הכניסה לפיתוח יישומי AI במכשירים קצה, לאפשר התאמה אישית ושיפור ביצועים ולהנגיש את הטכנולוגיה למפתחים בכל רחבי התעשייה.

על פי נבו פיליפס, "המטרה שלנו היא לא רק לשפר את המוצר הקיים, אלא ליצור מערכת פתוחה ואינטגרטיבית שתאפשר לכל שחקן בתחום לפתח פתרונות חדשניים תוך שמירה על סטנדרטים אחידים". השותפות צפויה לסייע בהפחתת הפיצול הקיים בין הפתרונות השונים בשוק ה-IoT ולהניע את השימוש ב-AI במגוון רחב של יישומים – החל ממכשירים לבישים וכלה באפליקציות תעשייתיות מתקדמות.

בילי רוטלג' הוסיף: "אנו רואים בשותפות זו צעד משמעותי לקידום האקוסיסטם הפתוח של Edge AI. השילוב בין הידע של סינפטיקס בתחום המכשירים הקצה והניסיון של גוגל בפיתוח טכנולוגיות AI יהווה זרז לשינויים עמוקים בשוק".

על אף שעדיין אין פירוט מלא של המוצרים העתידיים, שני הצדדים הביעו תקווה כי השותפות תביא לעדכונים משמעותיים בדורות הבאים של מעבדים למכשירים קצה, כולל תמיכה בפיתוח יישומי בינה מלאכותית מתקדמים וייתכן אף שילוב של מודלים קטנים של שפה (LLMs) במכשירים מבוססי IoT.

בכך, השותפות בין גוגל לסינפטיקס מציבה את עצמה כמודל של חדשנות ופתיחות – מהלך אשר עשוי לשנות את פני תעשיית ה-IoT ולהנגיש את הטכנולוגיה למפתחים וצרכנים כאחד.

הפוסט גוגל וסינפטיקס הכריזו על שותפות חדשה לשיפור ה-AI במכשירים קצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשבוע האחרון התפתח עימות ציבורי ועסקי משמעותי בין אילון מאסק לסם אלטמן, שמסמן את אחת הסוגיות החמות ביותר בתחום הבינה המלאכותית. עימות זה, המשקף מתחים עמוקים בין דמויות מפתח שהיו מעורבות בהקמת OpenAI, משקף את המאבק על העתיד האסטרטגי והערכי של הארגון.

מאסק, שהיה בין המייסדים של OpenAI אך פרש לאחר מכן, נקט לאחרונה במהלכים משפטיים וניסיונות לשנות את מבנה החברה. לפי דיווחי רויטרס, מאסק הוביל קבוצה של משקיעים שהציעה רכישה בסך 97.4 מיליארד דולר עבור OpenAI, מהלך שמטרתו הייתה לעכב את המעבר של החברה למודל "לרווח" ולהבטיח שמירה על הערכים שהשקיעו בהם מייסדיה המקוריים. מאסק טען כי הצעתו נועדה למנוע מהחברה, שכיום מתכננת לעבור למודל עסקי גמיש יותר על מנת לגייס הון נרחב, לפגוע במשימתה המקורית – הפצת תועלת הבינה המלאכותית לכלל האנושות.

תגובת מועצת המנהלים של OpenAI

מנגד, מועצת המנהלים של OpenAI הגיבה בצורה חד משמעית ומפורשת לדחיית ההצעה. בכתב רשמי שנשלח לעורך דינו של מאסק, נמסר כי "הצעת הרכישה אינה הצעה אמיתית", והדגישו כי החברה "אינה למכירה". על פי המכתב, כל ניסיון עתידי לשנות את מבנה הארגון או לנצל את המעבר למודל עסקי שונה יהיה מנוגד למשימה ולערכים שעליהם נוסדה OpenAI. בתגובה זו, נשיא מועצת המנהלים, ברט טיילור, ציין כי "כל ארגון מחדש פוטנציאלי יחזק את המוסד ללא מטרת הרווח ואת המחויבות להבטחת שפעת הבינה המלאכותית תיטיב עם כלל האנושות."

עימות ערכי ואסטרטגי בין שני הדמויות

העימות בין מאסק לאלטמן אינו מוגבל רק להיבטים כלכליים או משפטיים, אלא נוגע גם לעקרונות היסוד שעליהם מושתתת פעילות OpenAI. מאסק, בהצעתו ובטענותיו, מנסה להביא למהלך שישנה את המודל העסקי של החברה, בעוד אלטמן ומנהיגי OpenAI מעדיפים לשמר את המסגרת והערכים שמאחוריה הקמת הארגון. סכסוך זה מתבטא גם בהודעות פומביות וברשתות החברתיות, כאשר שני הצדדים מציגים תגובות חדות וביקורת הדדית – עם מאסק הממתאר את הצעתו כ"מהלך למניעת תחרות", ואילו אלטמן חותר להדגיש את החשיבות בשמירה על המחויבות הציבורית והערכית של הארגון.

העימות המתמשך בין מאסק לאלטמן מעורר שאלות מהותיות לגבי עתידה של OpenAI ושל תעשיית הבינה המלאכותית כולה. מצד אחד, המעבר למודל עסקי המיועד לגיוס הון נרחב עשוי להביא לפריצות דרך טכנולוגיות ולהרחבת ההשפעה המסחרית של החברה. מצד שני, שינוי מהותי כזה עלול לסכן את המחויבות לערכים הציבוריים ולשקיפות, אשר היוו עד עתה את הבסיס לפעילותה של OpenAI.

בסופו של דבר, הסכסוך בין מאסק לאלטמן מציג את המתח המורכב בין חדשנות טכנולוגית לבין אחריות חברתית וערכית. בעוד שמאסק מציע מהלך שבא להביא לשינויים דרסטיים במבנה ובמטרות החברה, אלטמן ומנהיגי OpenAI מציגים גישה שמדגישה את חשיבות השמירה על המשימה המקורית – הבטחת שהבינה המלאכותית תשרת את כלל האנושות בצורה אחראית ובטוחה. רק הזמן ייתן מענה לשאלה האם ניתן למצוא את האיזון בין שני הקצוות הללו ומה יהיה העתיד של אחד מהשחקנים המרכזיים בתחום הטכנולוגי של המאה ה-21.

הפוסט OpenAI דחתה הצעה של אילון מאסק לרכוש את החברה תמורת 97 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סיוה הציגה תוצאות מרשימות ברבעון הרביעי של 2024, כאשר ההכנסות צמחו ב-21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והגיעו ל-29.2 מיליון דולר. הרווח המתואם למניה, על בסיס Non-GAAP, גדל בכ-10% לעומת התקופה המקבילה, והגיע ל-11 סנט. במקביל, ההכנסות מהסכמי רישוי גדלו ב-33% לעומת הרבעון המקביל והגיעו ל-15.7 מיליון דולר, כאשר ההכנסות מתמלוגים צמחו ב-9% לעומת הרבעון המקביל והגיעו ל-13.5 מיליון דולר. ראוי לציין כי מדובר ברבעון החמישי ברציפות שבו נרשם גידול בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

בנוסף, ברבעון הרביעי סופק מספר שיא של 623 מיליון מוצרים מבוססי סיוה, גידול של 38% לעומת התקופה המקבילה. החברה סיכמה שתי עסקאות רישוי אסטרטגיות: הראשונה, רישוי ארכיטקטורת Wi-Fi עם מוביל עולמי בתחום ה-MCU, והשנייה, רישוי DSP סלולרי עם יצרן טלפונים ניידים ומוצרים נוספים (OEM) אמריקאי, עבור מודם 5G לשימוש פנימי במוצריו.

לגבי שנת 2024 כולה, ההכנסות צמחו בכ-10% והגיעו לכ-106.9 מיליון דולר, כאשר ההכנסות מתמלוגים צמחו ב-18% והגיעו ל-46.9 מיליון דולר. בשנה זו סופק גם נתון שיא של כ-2 מיליארד מכשירי קצה חכמים מבוססי סיוה, המשקף מכירה ממוצעת של 60 מוצרים בכל שניה. החברה הרחיבה את המובילות שלה בתחום הקישוריות האלחוטית והגדילה את בסיס הלקוחות בתחום הבינה המלאכותית והחישה, כאשר נחתמו 43 הסכמי רישיון, מתוכם 12 הסכמים לרישיון טכנולוגיות מרובות, 9 מהם עם לקוחות חדשים, ו-11 עם יצרני OEM.

מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, ציין: "אנחנו שמחים לסיים את השנה עם רבעון חזק נוסף הכולל צמיחה של 21% בהכנסות – גבוה מהצפי שסיפקנו. העוצמה המתמשכת של עסקי הרישוי שלנו באה לידי ביטוי בשני הסכמים אסטרטגיים שנחתמו ברבעון זה, אחד מהם עם יצרן טלפונים ניידים ומוצרים אחרים מוביל בארה"ב, המחזקים את הקשרים ארוכי הטווח עם לקוחות מפתח אלו וכוללים פוטנציאל רב להנבת תזרים משמעותי מתמלוגים בשנים הבאות. בתחום התמלוגים, נרשמו ביקושים חזקים בקרב לקוחות הקצה כמעט בכל סגמנט בו אנו פועלים, איפשר לנו להציג רבעון חמישי ברציפות של צמיחה בתמלוגים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, זאת כאשר לקוחותינו סיפקו שיא של כ-623 מיליון מכשירים מבוססי טכנולוגית סיוה ללקוחות הקצה. 

שנת 2024 בכללותה הייתה שנה משמעותית מאין כמוה לחברה, במהלכה הרחבנו את בסיס הלקוחות ואת גודל השוק הפוטנציאלי של החברה. ההצלחה של סיוה משתקפת גם בתחום התמלוגים, כאשר לקוחותינו סיפקו ב-2024 מספר שיא של כ-2 מיליארד מכשירים חכמים מבוססי סיוה. בסיס הלקוחות המגוון שלנו, המתפרס על פני מספר תעשיות ושווקי קצה, יוצר בסיס רב עוצמה לצמיחה ברישוי וכן הכנסות חזקות וארוכות טווח מתמלוגים, הנתמכות גם על ידי התפקיד המתרחב של ה-AI בחיי היום יום".

הפוסט סיוה הכריזה על תוצאות חזקות ברבעון הרביעי ובשנת 2024 כולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלכסנדר "סשה" טרופנוב, מהנדס חשמל בחברת Amazon Web Services (AWS), חזר אמש במסגרת הפעימה השישית של שלב א' בשחרור החטופים.

טרופנוב נחטף במהלך התקפת חמאס על קיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר 2023, בעת ביקור משפחתי, גם אמו ילנה וסבתו אירינה נחטפו. אביו נרצח. אמו וסבתו השתחררו בנובמבר 2023, אך טרופנוב נותר בשבי במשך כמעט 16 חודשים עד לשחרורו בשבת האחרונה.

רק בשבת, עם שחרורו, פרסם מנכ"ל אמזון אנדי ג'סי פרסם בבלוג רשמי את הודעתו, בה הביע הקלה רבה והדגיש כי צוות ייעודי עבד מאחורי הקלעים כדי לקדם את שחרורו, אך נבחרה שתיקה פומבית מתוך חשש שהצהרות רשמיות עלולות לסכן את טרופנוב או לפגוע בסיכוייו להשתחרר: "מאז שנודע לנו על חטיפתם של סשה ומשפחתו, הפעלנו צוות ייעודי שעבד מאחורי הקלעים עם מומחים כדי לתמוך במאמצים להביא לשחרורם ולהבטיח שעשינו את הדבר הנכון עבורם ועבור ביטחונם – כולל הימנעות כואבת מלהגיב בפומבי מחשש שנשפיע לרעה על יכולתם להשתחרר או על היחס אליהם בשבי."

שתיקה זו עוררה ביקורת חריפה הן בקרב עובדי החברה והן בקרב הקהילות היהודיות והישראליות, כאשר עובדים אמריקאים וישראלים הביעו את תסכולם ואף ערכו הפגנות, ובאירוע שהתקיים ב-AWS בלס וגאס נשכרה משאית ועליה תמונתו במאמץ ללחוץ על ההנהלה להראות סולידריות.

במקביל, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, פעל באופן פומבי וקרא לשחרור עובד שהוחזק, מה שהעלה שאלות בנוגע להבדלים בגישות של חברות טכנולוגיה מובילות כלפי עובדי החברה במצבי משבר ביטחוני. חלק מהמבקרים, ביניהם דמויות בכירות במגזר הפיננסי כמו ביל אקמן, טענו כי האחריות הראשונה של כל מנכ"ל היא להבטיח את ביטחון העובדים ולהביע תמיכה פומבית בסיטואציות כאלה.

בעוד שהנהלת אמזון העולמית העדיפה לשמור על שקט, הסניף הישראלי של החברה פעל באופן שונה – תמונתו של טרופנוב הוצגה באירועים מקומיים והעובדים קיבלו אפשרות להשתתף במבצעים להגברת המודעות למקרה, מה שהדגיש את חשיבות התמיכה והסולידריות במישור הקהילתי והארצי. אמזון, שלה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי נתונים מקומיים, מאות עובדים ושיתוף פעולה בפרויקטים מרכזיים כגון פרויקט Nimbus של ממשלת ישראל, נמצאת כעת במרכז דיונים ציבוריים על אחריות חברתית ותאגידית בתקופות משבר, כאשר המקרה מעמיד את החברה בפני אתגרים חדשים של אמינות והבעת סולידריות במצבים של סיכון ביטחוני ואישי.

הפוסט שתיקת אמזון נשברה רק כאשר סשה טרופנוב חזר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קמטק (נאסד"ק ובורסת תל אביב: CAMT) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2024, שהסתיימו ב-31 בדצמבר, 2024, והציגה תוצאות שיא מרשימות הן ברבעון והן על פני שנת הכספים.

ברבעון הרביעי של 2024 רשמה החברה הכנסות שיא בסך 117.3 מיליון דולר, גידול של 32% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. במקביל, נרשם שיפור ניכר ברווח התפעולי: על בסיס GAAP, הרווח הגיע ל-31.3 מיליון דולר – גידול של 82% – ובאופן Non-GAAP, הרווח הסתכם ב-36.3 מיליון דולר, גידול של 42%, כאשר שיעורי הרווחיות הגיעו ל-26.7% ול-30.9% בהתאמה. גם הרווח הנקי הראה עלייה משמעותית – בגישה GAAP הושג רווח של 33.0 מיליון דולר (גידול של 59%), ובגישה Non-GAAP נרשם רווח של 37.7 מיליון דולר, גידול של 34%. כמו כן, הרווח למניה בדילול מלא הגיע ל-67 סנט על בסיס GAAP ול-77 סנט על בסיס Non-GAAP.

בשנת 2024 רשמה קמטק הכנסות שיא של 429.2 מיליון דולר, צמיחה של 36% לעומת שנת 2023. הרווח התפעולי על בסיס GAAP הגיע ל-108.1 מיליון דולר – גידול של 65% – ובאופן Non-GAAP נרשם רווח של 130.3 מיליון דולר, גידול של 56%, כאשר שיעורי הרווחיות עמדו על 25.2% ו-30.4% בהתאמה. גם הרווח הנקי הראה שיפור ניכר, כאשר בגישת GAAP הושג רווח של 118.5 מיליון דולר (גידול של 51%), ובגישה Non-GAAP – רווח של 138.6 מיליון דולר, גידול של 45%. בהתאם לכך, הרווח למניה בדילול מלא עמד על 2.42 דולר בגישת GAAP ו-2.83 דולר בגישת Non-GAAP.

בנוסף, דיווחה החברה על תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך 122.2 מיליון דולר במהלך 2024, אשר סייע לביסוס מאזן מזומנים יציב, כאשר סך המזומנים, שווי המזומנים, הפיקדונות לטווח קצר וארוך והבטוחות הסחירות הגיע ל-501.2 מיליון דולר בסוף השנה.

בהתאם לביצועים המרשימים ברבעון האחרון ובשנה החולפת, הנהלת קמטק צופה להמשך צמיחה גם בשנת 2025. בתחזית לרבעון הראשון של 2025, החברה מצפה להכנסות בסביבות 118 עד 120 מיליון דולר, מה שמייצג גידול של כ-23% ביחס לרבעון הראשון של 2024.

התוצאות החיוביות מעידות על ביצועים עסקיים מוצקים והתייעלות תפעולית, והן ממקמות את קמטק כמובילה בתחום, כאשר היא ממשיכה להשקיע ולחדש לטובת צמיחה מתמשכת ושיפור הביצועים הכספיים.

רפי עמית, מנכ"ל קמטק אמר: "2024 היתה שנה של צמיחה גבוהה בהכנסות וצמיחה גבוהה עוד יותר ברווח. במבט קדימה, קמטק סיימה את 2024 עם תוצאות שיא לרבעון הרביעי וצבר הזמנות חזק המעידים על המשך צמיחה לתוך שנת 2025. עם כניסתנו לשנת 2025, אנו נרגשים להשיק את מערכות ה-Eagle 5G וה-Hawk החדשניות אשר ירחיבו את סל המוצרים שלנו, יחזקו את יתרוננו התחרותי, ויאפשרו לנו להיכנס לשווקים חדשים". עוד ציין עמית: מר עמית מסר עוד כי: "הביקוש הגובר ליישומי AI מיצב את קמטק כמובילת שוק וסלל את הדרך לצמיחה המשמעותית ב-2024. אנו מאמינים כי נמשיך למנף את הדרישה הגוברת ליישומי AI, המתאפיינים בהשקעות רבות בחומרה עבור יישומי מחשוב עתירי ביצועים (HPC), דבר שיתרום לעסקי החברה ואף יתחזק ככל שיישומי AI יוטמעו ביותר ויותר מערכות דוגמת רכבים, רובוטיקה, מחשבים ניידים וטלפונים סלולריים".     

הפוסט קמטק מדווחת על תוצאות שיא לרבעון הרביעי ולשנת 2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.