הפתרון של QuamCore נשען על הפלטפורמה הקוונטית המתקדמת והמוכחת ביותר המבוססת על קיוביטים מוליכי-על. באמצעות חדשנות רדיקלית בטכנולוגיית מוליכי-העל, החברה פיתחה מערכת המסוגלת לתמוך במיליון קיוביטים בתוך קריוסטט יחיד, ובכך מתמודדת בהצלחה עם אתגרי המדרגיות המורכבים ביותר, תוך ניצול היתרונות של הטכנולוגיה הבוגרת והאמינה ביותר בתעשייה.

ערכת שבבים מתקדמת שמפתחת החברה מבוססת על מוליכי-על ומגבירה את צפיפות הקיוביטים הודות לשיטות קישור חדשניות הפועלות בטמפרטורות מיליקלווין. תכנון השבבים משלב יכולות מובנות לתיקון שגיאות, המאפשרות חישובים סובלניים לתקלות. בנוסף, יעילות הכבלים של המערכת מפחיתה את דרישות הכבילה ביותר מפי 1,000, ובכך מקטינה את המורכבות ומבטיחה פיזור הספק נמוך במיוחד, המאפשר ללמעלה ממיליון קיוביטים לפעול בקריוסטט יחיד.

 Quamcore שמה לעצמה מטרה להפוך מחשוב קוונטי בקנה מידה גדול לפתרון כלכלי ובר קיימא באמצעות פריצות דרך מדעיות..

החברה גייסה כעת הון ראשוני בסך 9 מיליון דולר ממספר משקיעי הון סיכון כולל ויולה ונצ'רס  , Surround Ventures  Axess Ventures, Qbeat Ventures , Earth & Beyond, Rhodium ורשות החדשנות הישראלית.

QuamCore נוסדה על ידי אלון כהן מנכ"ל, פרופ' סרג' רוזנבלום המשמש כמדען ראשי CSO, ופרופ' שי הכהן-ג'ורג'י המשמש כ- CTO . כמו כן יש לחברה יועץ הבכיר בשם פרופ' אייבי  פרידמן, המשמש כמרצה בכיר באונב' רוצ'סטר בארה"ב (השתתף בעבר כמרצה אורח בכנס (ChipEx. לצד המייסדים מועסקים בחברה אנשי צוות מומחים ומובילים בתחומם.

הפוסט חברת QuamCore נחשפת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אריאל פלג, חוקרת תרבות טכנולוגית וחברה בצוות ההיגוי של מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל "עסקה חלומית עבור wiz בפרט והסייבר הישראלי בפרט. הרבה שאלות עלו כאשר wiz דחתה בקיץ את ההצעה מגוגל שנשמעה אז חלומית, של רכישה בשווי 23 מיליארד דולר. קולות רבים שיבחו את הביטחון העצמי של המייסדים, אך היו גם כאלו שתהו האם התעוזה והחוצפה הישראלית הלכו הפעם רחוק מדי. אבל נראה שהמנהלים המוכשרים של wiz ראו קדימה והבינו ששוק הדיפנס טק והסייבר, שגם כך היה בצמיחה, הולך להפוך אפילו לעוד אסטרטגי במסגרת הגידול בתקציבים שמדינות מקצות לתחום הבטחוני. רק לפני מספר ימים האיחוד האירופי הודיע על השקעה של טריליון יורו בעוצמה צבאית ו- AI. גם תעשיית ה- ai שמשבשת מודלים קיימים תורמת לתחושה כללית של חוסר ודאות. במצב של חוסר בטחון, הנטייה של מדינות וחברות היא לחזור ולהשקיע בבסיס, כלומר בביטחון פיזי ושמירת יציבות.  גם בעולם הסייבר, חוסן הופך למילת המפתח.  

"זו בשורה מצוינת להייטק הישראלי בכלל ותחום הדיפנס טק בכלל. wiz ניצלה היטב את ההזדמנות בשוק שנוצרה בעקבות תחושת חוסר הבטחון ואי הודאות, ומינפה את השם הטוב שיש לסייבר הישראלי בכל העולם לטובת עסקת זהב. צריך לשים לב שעסקת הזהב הזו אינה כוללת רק אקזיטים חלומי אלא מגוון אלמנטים חשובים נוספים כמו שמירה על עצמאות החברה והמותג. אין ספק שמייסדי wiz הפיקו לקחים מאקזיט גדול אחר שגוגל הייתה מעורבת בו, של רכישת waze הישראלית. Waze לא שמרה מספיק על עצמאותה ונטמעה יותר ויותר בפעילות הכוללת של גוגל."":""

"יש פה מסר עוצמתי של ההייטק הישראלי –  לא רק סכומים חלומיים אלא גם עצמאות מול אחת מהחברות הגדולות והחשובות בעולם. חודש לפני שישראל חוגגת את יום העצמאות ה- 77 שלה, אין אמירה חזקה מזו." מסכמת פלג.

ד"ר אלון הסגל, יו"ר המרכז לחדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל "אחת החולשות של ענף האחסון בענן הינן החששות של מנהלים מאבטחת המידע בזמן אמת של הארגון המקבל שירות. חולשה זו מנעה מחברות רבות (בעצם רובו, להיכנס לענן). חברת wiz וחברות צ'ק פוינט איחדו שירותים לפני כחצי שנה לטובת מתן שירות בתחום איתור הסיכונים והחולשות בענן. באמצעות זאת הן יוכלו לתת שירות של מניעת התקפות בענן בזמן אמת. בעצם, השירות המשולב יספק מענה כולל לאתגרי אבטחת הענן בסביבות רשת מבוזרות הן על המידע הנמצא בתוך רשתות בענן (Cloud Network) והן  לאפליקציות שחברות  הענן עושות בהן שימוש (CNAPP). קרוב לוודאי שחברת גוגל מעריכה שבאמצעות שימוש בכלי wiz בשיתוף צ'ק פוינט (שאותו הם מקבלים באמצעות העסקה הזו) תרד ההתנגדות של מנהלים ויפתח שוק של מאות מיליארדים. מולו, תהיה עסקה זו טיפה בים. המנהלים של חברת wiz זיהו את המגמה כבר לפני כ 5 שנים והצליחו להביא את החברה שלהם למצב של אפליקציה קריטית בתחום מתפתח. שוב, הראש הישראלי מוכיח שניתן לפתח פתרונות ייחודיים וחסכוניים".

הפוסט "המנהלים המוכשרים של wiz הבינו ששוק הדיפנס טק והסייבר יצמח עוד יותר בגלל הגידול בתקציבי הבטחון" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשינוי דרסטי במנהיגות, חברת אינטל הודיעה כי מנכ"ל החברה החדש, ליפ-בו טאן, עתיד לאמץ צעדים נועזים לשיפור מצבה הכלכלי של אינטל, ובמסגרתם מתוכננים תהליכי פיטורים נרחבים שיביאו לצמצום משמעותי במצבת כח האדם של החברה . הצעד, על פי מקורות קרובים להנהלה, נועד להציל את החברה ולהעניק לה את היכולת להתמודד עם האתגרים הכלכליים בפניהם היא ניצבת כיום.

במהלך כהונתו כחבר בדירקטוריון של אינטל בין 2022 ל-2024, טאן הביע חוסר שביעות רצון מהכיוון בו נעה החברה תחת הנהלתו פט גלסינגר.  הוא טען כי אינטל סובלת מעודף עובדים, בירוקרטיה מעכבת, וחוסר יכולת לקחת סיכונים נדרשים בשוק תחרותי ומהיר. החלטתו לצאת מהדירקטוריון באוגוסט 2024, בעקבות חילוקי דעות ברורים עם המנכ"ל הקודם, מהווה סימן לכך שהחזון החדש של טאן שונה באופן מהותי מהגישות הקודמות.

כעת, עם כניסתו לתפקיד, טאן מתכנן לאמץ אסטרטגיה נועזת שתכלול, בין היתר, פירוק מבני של חלק מחטיבות הייצור והפיכת יחידת הייצור למפעל עצמאי, בדומה למהלך שביצעה AMD בשנת 2009. צעד זה, יחד עם הפיטורין הנרחבים, מיועד לייעל את פעילות אינטל, להפחית את ההוצאות התפעוליות ולהחזיר את החברה למסלול רווחי.

המהלך צפוי לעורר תגובות עזות הן בקרב העובדים והן בשוק ההון, כאשר ניתוחים מצביעים על כך שההחלטה עשויה להיות הכרחית כדי לשמור על עתיד החברה, גם אם היא תגרור כאב במעבר. טאן, שבא עם רקע עשיר ועם היכרות עמוקה עם השחקנים המרכזיים בתעשייה, מתכנן להפעיל צעדי קיצוץ נועזים תוך שמירה על תשתיות המפתח והיכולת להתחרות בשוק הגלובלי של השבבים.

דוגמה אישית

עם כניסתו לתפקיד, טאן מתחייב לקחת אחריות אישית רבה, כפי שמשתקף בדרישת החברה ממנו לרכוש מניות בסכום משמעותי, כדי להראות את מחויבותו להצלחת החברה ולשמירה על האינטרסים של בעלי המניות. כך, בניסיון להבטיח עתיד יציב יותר לאינטל, טאן מתכנן לא רק לייעל את התפעול אלא גם לשנות את התרבות הפנימית ולהכניס רוח של חדשנות ויעילות בכל רחבי הארגון.

והוא גם מבקש לתת דוגמה אישית. אינטל הודיעה כי מנכ"ל החברה החדש, ליפ-בו טאן, יקבל שכר בסיס בשיעור של מיליון דולר, נמוך משמעותית מהשכר שהיה ניתן לגלסינגר 1.25 מיליון דולר. בנוסף, תנאי הבונוס השנתי (APB) של טאן הוגדרו ביעד של 200% מהשכר הבסיסי, כלומר 2 מיליון דולר עבור שנת הכספים 2025, לעומת 275% שהוגדרו עבור Gelsinger, שהתבטא כבונוס של 3.44 מיליון דולר לשנת 2021.

טאן גם לא קיבל בונוס גיוס במזומן אלא במניות, וגם אלה יהיו מבוססות ביצועים.

טאן גם התחייב לרכוש מניות אינטל בסך 25 מיליון דולר בתוך 30 יום מיום תחילת עבודתו, מה שמציב אותו במצב בו הוא משקיע הון אישי בשוק המניות של החברה, בניגוד לגלסינגר, אשר לא היה ביצע רכישות שכאלה.

הפוסט ליפ-בו טאן מתכנן לבצע באינטל פיטורים משמעותיים בדרך לשיקומה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל, אלפאבית, מחדשת משא ומתן מתקדם לרכישת חברת אבטחת הסייבר (וויז) Wiz, סטארט-אפ המתמחה באבטחת מחשוב ענן, בתמורה לכ-32 מיליארד דולר, על פי מקור שמכיר את הפרטים. במהלך הקיץ שעבר, ניהלו הצדדים דיונים שהובילו להערכה של 23 מיליארד דולר – עסקה שלא התבצעה בשל חילוקי דעות והסתבכויות רגולטוריות.

עסקת גוגל-וויז תהיה האקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם, יותר מכפליים מהרכישה של אינטל את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר ב2017, היא גם תהיה הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של גוגל, וגם אחת העסקאות הגדולות ביותר בשנת 2025 עד כה.

העסקה עדיין כפופה לאישורים רגולטוריים, ואם אכן תאושר ותושלם סופית, יהיה זה בניגוד להצהרות החוזרות ונשנות של מנהלי וויז לאורך השנים על כוונתם להגיע להנפקה ולבנות ענקית סייבר עצמאית.

המאמץ מוביל תחת הנהגת תומאס קוריאן, ראש מחלקת הענן בגוגל, אשר מבין היטב את החשיבות של מוצרי אבטחת הסייבר של Wiz עבור בסיס הלקוחות של Google Cloud. Wiz מציגה נתוני ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) מרשימים – 500 מיליון דולר ביולי האחרון, עם שאיפות להגיע ל-1 מיליארד דולר בשנת 2025. נתונים אלה, יחד עם הצמיחה הערכית של החברה – כאשר סב round הגיוס האחרון נערך בהערכה של 12 מיליארד דולר והערכה פנימית עלתה ל-16 מיליארד דולר – מהווים סיבה עיקרית לכך שהצדדים שוקלים כיום עסקה במחיר פרמיום.

Wiz, שהוקמה בשנת 2020 על ידי ארבעה קציני צה"ל לשעבר, אסף רפפורט (המשמש כמנכ"ל, עמי לוטוואק, יינון קוסטיקה, ורועי רזניק, התבלטה בתחום אבטחת הסייבר בענן לאחר שהחברה הקודמת שייסדו, Adallom, נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. מאז, החברה צמחה במהירות וזכתה לתמיכה מצד גורמים מרכזיים כגון Andreessen Horowitz, Cyberstarts, Index Ventures, Greenoaks, Insight Partners ו-Sequoia. מעבר לכך, Wiz אף לא חשפה כוונות להנפקה בבורסה לשנת 2025, אך עם העסקת CFO לשעבר בפעילותה – מה שעשוי להעיד על הכנות להנפקה עתידית.

אחת הסוגיות המרכזיות שעיצבו את המשא ומתן הקודם הייתה חילוקי הדעות לגבי מבנה החברה לאחר הרכישה – האם Wiz תישאר כיחידה נפרדת או שתשתלב בתוך Google Cloud. בנוסף, ניכרת הבחינה הרגולטורית המחמירה, כאשר רגולטורים אמריקאיים ואירופיים מפקחים בקפידה על עסקאות מהסוג הזה, במיוחד בעידן בו עניין האבטחה הדיגיטלית ותשתיות המידע הפכו לנושא מרכזי.

העסקה, אם תושלם, תסמן את האקזיט הגדול ביותר עבור סטארט-אפ ישראלי, כאשר העסקה הגדולה ביותר עד כה הייתה רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת כ-15 מיליארד דולר בשנת 2017. מעבר לכך, רכישת Wiz תעמיד את גוגל כמשחקנית מרכזית נוספת בשוק אבטחת הסייבר, תחום בו ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל מחדשות את השקעותיהן כדי להתמודד עם איומי הסייבר הגוברים.

לסיכום, המשא ומתן לרכישת Wiz מציג תמונה של תחרות עזה בשוק אבטחת הסייבר, כאשר גוגל שואפת להרחיב את יכולות האבטחה שלה בענן באמצעות רכישת חברה בעלת טכנולוגיה מתקדמת וצמיחה משמעותית, בעוד שסין וארצות הברית ממשיכות להיאבק על השליטה בשוק הגלובלי.

תגים: אלפאבית, גוגל, Wiz, אבטחת סייבר, מחשוב ענן, עסקאות הייטק, סטארט-אפ ישראלי, רכישת חברה

ביטויי מפתח: רכישת Wiz, עסקת 30 מיליארד דולר, גוגל ורכישת אבטחת סייבר, תחרות בשוק האבטחה, צמיחה והנפקה, עסקאות הייטק גדולות

נרדפים:

• אבטחת סייבר: הגנה דיגיטלית, פתרונות סייבר, טכנולוגיות אבטחה
• רכישה: הסכם מיזוג, רכישה אסטרטגית, עסקת מיזוגים
• סטארט-אפ: חברה צעירה, יזמות טכנולוגית, חדשנות בתחום ההייטק

הפוסט אלפאבית רוכשת את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במרץ 2025 נחשפה תוצאה מרשימה מתוך מחקר שנערך על ידי מכון KISTEP הדרום קוריאני, אשר מצביע על שינוי מהותי במאזן הכוחות בתחום השבבים. לפי הדו"ח, סין הצליחה להשיג עליונות טכנולוגית בתחומי שבבי הזיכרון, שם חברות דרום קוריאה כגון Samsung ו-SK Hynix שמרו במשך עשור על מעמד מוביל. נתוני המחקר מצביעים על כך שסין מדורגת כיום במקום השני בעולם בתחום זה, כאשר רק ארצות הברית מובילה.

על פי הממצאים, טכנולוגיות הזיכרון של סין מדורגות ב-94.1%, לעומת 90.9% של דרום קוריאה, מה שמעיד על קרבת הפער הטכנולוגי ואף על עלייתו של המעמד הסיני בתחום זה. הדו"ח מתאר גם הישגים נוספים של סין בתחומים כמו שבבים לביצועים גבוהים ולצריכת אנרגיה נמוכה עבור יישומי בינה מלאכותית, כאשר סין השיגה ציונים של 88.3% בתחום זה, לעומת 84.1% של דרום קוריאה. בתחום שבבי הכוח, סין רשמה 79.8% לעומת 67.5% של דרום קוריאה, ובטכנולוגיות האריזה המתקדמות שתי המדינות השיגו שוויון – 74.2%.

הדו"ח, שהתבסס על סקר בקרב 39 מומחים בתחום השבבים שנערך בשנת 2024, מצביע על כך שסין משקיעה מאמצים מרובים לשיפור יכולותיה הבסיסיות ולהשגת עצמאות טכנולוגית. מעבר להישגים בתחומי השבבים, צוין כי סין מציגה יכולת ניכרת בעיצוב ובתכנון, תחומים שבהם דרום קוריאה מתמודדת עם חולשות אשר עלולות להשפיע על מעמדה העתידי בשוק הגלובלי.

למרות ההגבלות שהוטלו על סין, בעיקר כתוצאה ממדיניות ייצוא אמריקאית, המדינה נקטה בגישה כוללת להשגת עצמאות טכנולוגית, שכללה הקמת קרן השקעות ענקית בתחום השבבים. היוזמה הלאומית הזו, בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית של חברות זיכרון סיניות כגון ChangXin Memory Technologies, מצביעה על סגירת הפער הטכנולוגי מול מתחרים גלובליים, אם כי עדיין קיימים אתגרים כגון מעבר לייצור בטכנולוגיות מתקדמות יותר של 12 ננומטר.

מצד שני, המחקר מצביע על אתגרים גאופוליטיים המשפיעים על תעשיית השבבים בדרום קוריאה, כולל חששות מפני ירידה ביצוא והתרחקות מהשוק הסיני כתוצאה מהגבלות אמריקאיות. לעומת זאת, ארצות הברית וטאיוואן ממשיכות להחזיק במעמד מוביל בתחומים של ייצור ובאריזה מתקדמת, בהתאמה.

לסיכום, המחקר מציג תמונה משתנה של תחרות השבבים העולמית, שבה סין מציגה הישגים טכנולוגיים משמעותיים בתחומים קריטיים, מה שמסמן מעבר בשוק הגלובלי לעבר עצמאות טכנולוגית רחבה יותר. השינויים הללו מציבים אתגר עבור מדינות שהצליחו לבסס את מעמדן כלמובילות בתחום, ודורשים תגובות אסטרטגיות לשימור יתרונותיהן.

תעשיית השבבים, סין, דרום קוריאה, שבבי זיכרון, טכנולוגיה, דו"ח KISTEP, שוק הגלובלי, עצמאות טכנולוגית

הפוסט דרום קוריאה: סין עוקפת אותנו בטכנולוגיות זכרון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שלוש החברות משלבות את מנוע התפיסה של RGo Robotics, שבבי החיבור מסוג VA7000 מבית Valens Semiconductor, והמודול החומרתי מבוסס Rockchip של CHERRY Embedded Solutions, במטרה לשפר את תכנון והפעלת מערכות רובוטיקה

נחשפה שותפות אסטרטגית בין Valens Semiconductor, RGo Robotics ו-CHERRY Embedded Solutions. שיתוף הפעולה נועד לשפר את עיצוב והפעלת מערכות רובוטיקה מבוססות בינה מלאכותית, כאשר הפתרון המשותף משלב את מנוע התפיסה המתקדם של RGo, את שבבי החיבור של Valens המבוססים על תקן MIPI A-PHY, ואת המודול החומרתי מבוסס Rockchip של CHERRY Embedded Solutions.

מערכות רובוטיקה מתקדמות ויישומים ניידים חכמים מסתמכים על אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המעבדים נתוני וידאו הנאספים ממצלמות. עד כה, מגבלות בחיבורי המצלמות הובילו למצב בו יחידות העיבוד נדרשו להיות ממוקמות בסמיכות לחיישנים, דבר שהעלה את עלויות המערכת והגביר את מורכבות העיצוב. שבבי החיבור מסוג VA7000, המיושמים בפתרון MIPI A-PHY, מאפשרים העברת נתוני וידאו באיכות גבוהה למעבד מרכזי גם במרחקים ממושכים, תוך הבטחת תקינות האות בסביבות עם תנאי אלקטרומגנטיות קשים – תכונה המיועדת ליישומי ראייה במכונות אוטונומיות, כלי רכב מונעים על ידי אדם, רכבים מונחים אוטומטית ומערכות שירות.

אמיר בוסאני, מייסד שותף ומנכ"ל RGo Robotics, הדגיש: "מנוע התפיסה שלנו דורש נתוני וידאו ברמה גבוהה, והפתרון שמציע Valens מספק את הצרכים הללו תוך שמאפשר להרחיק את יחידת העיבוד מהחיישנים. כך ניתן לשפר את תהליכי השילוב של נתוני חיישנים, להקטין את עלויות המערכת ולפשט את מורכבותה."

גילי פרידמן, ראש יחידת העסקים החוצה-תעשייתית ב-Valens Semiconductor, ציין: "השותפות עם RGo Robotics ממחישה את חשיבות טכנולוגיית MIPI A-PHY שלנו בהבטחת חיבור איכותי וביצועים מעולים במערכות מבוססות בינה מלאכותית. שבבי ה-VA7000 מאפשרים למפתחי מערכות למקם את המצלמות בצורה אופטימלית, דבר המחזק את יכולת האוטומציה והחדשנות במגוון יישומים."

ד"ר מנפרד מולר, ראש תחום הפיתוח העסקי ב-CHERRY Embedded Solutions, הבהיר: "שילוב שבבי החיבור של Valens במודול החומרתי שלנו מספק מענה לבעיות ארכיטקטוניות מורכבות במערכות עם מספר מצלמות. פתרון זה מסייע ללקוחותינו לפשט את עיצוב המערכת ולשפר את הביצועים."

הדגמה של הפתרון המשותף תיערך בתערוכת Embedded World 2025 בנירנברג, גרמניה, בין התאריכים 11-13 במרץ, באולם 2, בדוכן מספר 454. האירוע צפוי להדגים את היכולות המתקדמות של הפתרון, אשר עשוי לספק יתרונות משמעותיים בתחום הראייה המלאכותית והאוטונומציה במגוון תעשיות.

הפוסט שותפות אסטרטגית בתחום הרובוטיקה מבוססת ה-AI נחשפה בין ואלנס ו-RGo Robotics הישראליות ו-CHERRY האוסטרית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-12 במרץ 2025 נחתם מסמך משותף תחת השם "Kick-Off Semicon Coalition" בו הודגש הצורך הדחוף לחיזוק מעמד אירופה בתחום השבבים – טכנולוגיה הבסיסית למגוון רחב של תעשיות קריטיות, כגון בינה מלאכותית, תעופה, ביטחון, תחבורה, תקשורת ואנרגיה.

עיקרי ההכרזה:

• גישה משולבת ואסטרטגית: במסגרת ההצהרה הודגש כי יש צורך בשיתוף פעולה הדוק בין ממשלות, תעשייה ומוסדות מחקר, במטרה ליצור אסטרטגיה משותפת שמטרתה הגברת קיבולת הייצור, השקעה במחקר מתקדם ופיתוח כישרונות בתחום.
• חיזוק השרשרת התעשייתית: נמסר כי יש להבטיח שכל שלבי השרשרת התעשייתית בשבבים – מהייצור ועד למסחור – יהיו נגישים וזמינים למדינות האיחוד האירופי.
• חדשנות ומסחור מהיר: בנוסף, ההצהרה קוראת לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ואמינות בתוך אירופה ולהאיץ את המסחור של תוצרים מחקריים, תוך שמירה על מעמד המובילות האירופאי.
• שותפויות אסטרטגיות: דרך קידום מדיניות מתואמות, מימון אסטרטגי ושיתופי פעולה בינלאומיים, צפוי אירופה לחזק את מעמדה כחלוצה עולמית בתחום המיקרשיפים.

במהלך החודשים הקרובים, אוסטריה, בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד והולנד, יחד עם המשך שיתוף הפעולה עם נציבות האירופית, יעבדו על ניסוח הצהרה שתהיה פתוחה לכל מדינות האיחוד ותבסס את המחויבות האירופאית לחיזוק מעמדה בתחום זה. ראוי לציין כי פולין, שמשמשת כיום כנציגה כמפקחת במסגרת מועצת האיחוד, לקחה חלק במפגש כמשקיפה.

המסמך מציג את המיקרשיפים כ"עוגן" של הכלכלה והחברה המודרנית, ומדגיש כי רק באמצעות אחידות ושאיפה משותפת ניתן להבטיח את ריבונות הטכנולוגיה, העמידות והעצמאות האסטרטגית של אירופה בעולם הגלובלי המשתנה במהירות.

הסכם זה נחתם בתקופה קריטית עבור שוק השבבים העולמי, הצפוי לצמוח ב-9.5% השנה, בעיקר בעקבות הביקוש הגובר לשבבים המיועדים ליישומי בינה מלאכותית. שר הכלכלה ההולנדי, דירק בליארטס, הדגיש כי הולנד כבר אינה לבד בדיון מול ארצות הברית בנושא יצוא מכונות השבבים של ASML.

המחויבות האירופאית לשיפור התשתית הייצורית מתבטאת גם ביוזמות בגרמניה, שם הושקעו מיליארדי יורו בסבסוד הקמת מפעלים חדשים. הפרויקט הבולט ביותר הוא ESMC – מיזם משותף בין TSMC הטריוויאני לבין השחקנים האירופאים NXP, Infineon ובוש. במקביל, התעוררו קשיים עם הפרויקטים של אינטל, שכבו זמנית את פרויקט "המגה" במגדבורג, מה שהשפיע גם על תוכניות בגרמניה, פולין ואיטליה.

היוזמה האירופאית לשיפור התשתיות נבעה מהלקחים הקשים שנלמדו במהלך משבר הקורונה, כאשר מחסור בשבבים הוביל להפרעות חמורות בשרשרת האספקה בתעשיית הרכב. ב-2022 הושק תוכנית סבסודית בסך 43 מיליארד יורו במטרה למשוך מפעילים זרים לאירופה ולהעלות את חלקה של אירופה בייצור השבבים העולמי מ-8% ל-20%. כעת, הקואליציה מציעה לעדכן את היעדים ולהפחית את היעד שהוצב בתוכנית הקודמת.

הפוסט סינרגיה אירופית: תשע מדינות מאחדות כוחות בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל משיקה שירותי אבטחה חדשים – Intel Tiber Trust Services. השירותים החדשים מיועדים להגן על מידע, חומרה ותהליכי עבודה, כאשר הם גם עוזרים לארגונים לוודא שהמערכות שלהם בטוחות ואמינות מרגע הייצור ועד השימוש היומיומי.

Intel Tiber Platform Lifecycle Integrity דואגת לשלמות החומרה לאורך זמן, במטרה לפתור את אחת הבעיות הגדולות שבהן ארגונים נתקלים – תקיפת סייבר שמכוונת לא רק לתוכנה, אלא גם לחומרה ולקושחה (Firmware), בשרתים, מחשבים ניידים או ציוד תעשייתי.

התקפות כאלה עלולות להחדיר קוד זדוני אותו יהיה קשה לזהות, לשנות עדכונים רשמיים או ליצור חולשות שמסכנות את הארגון ואת הלקוחות שלו. הסיכונים האלה מתחילים כבר בייצור ונמשכים לאורך כל השימוש במכשיר, מה שהופך את האבטחה למשימה מורכבת.
כאן נכנס השירות Intel Tiber Platform Lifecycle Integrity לארגונים, ככלי לניטור רציף של שלמות החומרה והתוכנה של המכשירים שלהם, מהרגע שהם יוצאים מהמפעל ועד שהם מפסיקים לפעול. הכלי הזה משתמש בטכנולוגיות אבטחת חומרה של אינטל, כמו Intel TXT (Trusted Execution Technology) ו-Intel Boot Guard היודעים לבדוק באופן רציף את תקינות הקושחה והתוכנה.

השירות יוצר "תמונת בסיס" של המערכת בזמן הייצור, ולאחר מכן משווה אותה לתמונות מצב שוטפות לאורך חיי המכשיר. אם מתגלה שינוי חשוד, למשל, נוזקה שהוחדרה או עדכון לא חוקי, השירות מפעיל התראה מיידית, ומאפשר למנהלי המערכות לטפל בבעיה לפני שהיא הופכת לנזק ממשי.

השירות משתלב עם Intel Tiber Transparent Supply Chain שמבטיח שהמכשירים לא נפגעו עוד במהלך שרשרת האספקה, וכך מספק הגנה רציפה שמתחילה בייצור ונמשכת עד סוף חיי המכשיר. שיתוף פעולה עם חברת InfoSec Global מוסיף שכבה נוספת של תובנות, ומאפשר ניתוח מפורט של סיכונים ברמת הקושחה והיישומים. זהו כלי קריטי לתעשיות כמו בריאות, שבה מכשיר רפואי פגום עלול לסכן חיים או תשתיות קריטיות, שבהן פריצה עלולה לשבש שירותים חיוניים כמו חשמל או תקשורת.

Intel Tiber Secure Federated AI – בינה מלאכותית בטוחה ופרטית. ארגונים בכל העולם רוצים לנצל את כוחה של בינה מלאכותית כדי לנתח נתונים רגישים, בין אם מדובר ברשומות רפואיות של חולים, מידע פיננסי של לקוחות או נתונים עסקיים סודיים. אבל יש בעיה, שיטות מסורתיות לאימון מודלי AI דורשות להעביר את כל הנתונים האלה לשרת מרכזי, מה שמעלה את הסיכון לדליפות, מפר את הפרטיות, ומקשה על עמידה בדרישות רגולטוריות כמו GDPR או HIPAA. ארגונים נאלצים לעיתים לוותר על היתרונות של AI מחשש לסיכונים האלה. Intel Tiber Secure Federated AI משנה את כללי המשחק עם גישה שנקראת "למידה מבוזרת" (Federated Learning). במקום להעביר את הנתונים לשרת מרכזי, השירות שולח את מודל ה-AI ישירות למקום שבו הנתונים נמצאים, כמו שרתי בית חולים או תחנות עבודה של הבנק, שם הוא מאמן אותם. רק עדכוני המודל, ולא הנתונים עצמם מועברים לשרת מרכזי, שם הם משולבים ליצירת מודל משופר. התוצאה? הנתונים נשארים במקום שבו הם נוצרו, והסיכון לדליפות או לפריצות מצטמצם משמעותית.

אינטל לא עוצרת שם, היא מוסיפה שכבת הגנה נוספת עם טכנולוגיות חומרה, כמו: Intel SGX (Software Guard Extensions) ו-Intel TDX (Trust Domain Extensions) שמבטיחות שגם תהליך האימון עצמו מאובטח מפני התקפות. השירות מבוסס על OpenFL, מסגרת קוד פתוח שפיתחה אינטל, שמקלה על ארגונים להטמיע את הטכנולוגיה הזו בלי צורך במומחיות טכנית עמוקה. למשל, בתי חולים יכולים לשתף פעולה כדי לפתח מודל AI לזיהוי מחלות, מבלי שנתוני החולים שלהם יעזבו את גבולות המוסדות שלהם. הטכנולוגיה לא רק שומרת על פרטיות, אלא גם מאפשרת חדשנות בתחומים שבהם אבטחה היא הכל.

שירותי בטחון ואבטחה (Security Assurance Services) – בניית מערכות מאובטחות מהשלב הראשון. ארגונים שמפתחים מערכות מורכבות, כמו תוכנות לניהול תשתיות קריטיות או ציוד רפואי מתקדם, נתקלים לעיתים קרובות בבעיה. איך לוודא שהמוצר שלהם מאובטח בכל שלב, מהרעיון הראשוני ועד שהוא מגיע ללקוחות? טעויות קטנות בתהליך הפיתוח עלולות להפוך לנזק גדול, שקשה לתקן אחר כך, והתקפות סייבר מתקדמות יכולות לנצל את החולשות האלה כדי לגרום נזק משמעותי.

כדי לעזור לארגונים להתמודד עם האתגר הזה, אינטל מציעה שירותי ביטחון אבטחה (Security Assurance Services). השירותים האלה מביאים את המומחיות של אינטל, שזכתה בדירוג הגבוה ביותר בתחום אבטחת מוצרים על ידי ABI Research ב-2024 – ישירות ללקוחות שמפתחים מערכות מותאמות אישית. מומחי אינטל מלווים את הלקוחות בכל שלב: הם עורכים הערכות סיכונים מפורטות של חומרה ותוכנה, עוזרים לתכנן אבטחה מובנית כבר מהשלב הראשון (Secure-by-Desgin), ומבצעים בדיקות מתקדמות כמו בדיקות חדירה (Penetration Testing) ואימות קריפטוגרפי כדי לוודא שהמערכת עמידה בפני התקפות.

היתרון הגדול כאן הוא היכולת לזהות ולתקן בעיות בשלב מוקדם, לפני שהן הופכות לנזק יקר. לדוגמה, יצרן של ציוד תעשייתי יכול להשתמש בשירות כדי לוודא שהמוצר שלו לא רק עובד, אלא גם מוגן מפני התקפות עתידיות. "אנחנו נותנים ללקוחות את הכלים לבנות מוצרים שיעמדו בסטנדרטים הגבוהים ביותר", אומר גרג לבנדר, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיה הראשי של אינטל. 

הפוסט אינטל משיקה פתרון לתקיפות סייבר נגד חומרה וקושחה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל מרחיבה את פעילות פיתוח השבבים בישראל ומגייסת מהנדסים בכירים. כך פרסם הבוקר אתר גלובס. גוגל מגייסת כיום עשרות מהנדסים בתחומי חשמל, תוכנה ותקשורת, במטרה לפתח שבב תקשורת חדש מסוג NIC. רכיב זה, המשמש כבסיס לשיפור התקשורת בין מעבדים גרפיים ולעיבוד בינה מלאכותית, מהווה חלק מהמאמץ האסטרטגי של גוגל להקטין את התלות בספקיות חיצוניות ולהתאים את החומרה לדרישות השוק המשתנות.

גוגל מגייסת עשרות מהנדסים בישראל לטובת פיתוח שבב תקשורת חדש מסוג NIC, רכיב בסיסי המיועד לשיפור התקשורת בין מעבדים גרפיים ולעיבוד בינה מלאכותית." המאמץ מתבצע על רקע המעבר הגלובלי לטכנולוגיות עיבוד בינה מלאכותית והצורך הגובר במעבדים המיועדים לעיבוד משימות מורכבות. לפי המקורות, מדובר ברכיב בעל חשיבות אסטרטגית אשר עשוי להשפיע על יכולתה של גוגל לעמוד בדרישות הענן וביישומים עתידיים המשתמשים במודלים מתקדמים של שפה ועיבוד נתונים.

גוגל פתחה לפני כארבע שנים מחלקת פיתוח שבבים ייעודית בישראל, וזאת במטרה לפתח רכיבים פנימיים אשר יפחיתו את תלותה בחברות כמו אינטל, אנבידיה וברודקום. החברה מעסיקה כיום כ־140 מהנדסי חשמל ותוכנה במשרדים בחיפה ובתל אביב, והגיוס הנוסף נועד להרחיב את הצוות המקצועי על מנת לעמוד בקצב הפיתוח העולמי בתחום.

מי שמובילים את מרכז הפיתוח הם אורי פרנק, לשעבר בכיר באינטל וגיא אזרד לשעבר מנכ"ל מארוול ישראל. בשנת 2021 התראיין פרנק ל-CHIPORTAL: "תחום המחשוב ב-Google נמצא בנקודת מפנה חשובה: עד כה, נקודת האינטגרציה שלנו היתה לוח-האם (motherboard), בה היינו מרכיבים מעבדים, רשת, התקני אחסון, מאיצים מותאמים אישית וזיכרון. כולם יוצרו על ידי ספקים שונים, למערכת המותאמת של Google. אבל זה לא מספיק יותר. בשביל להשיג ביצועים משופרים ולהשתמש בפחות כוח, עומסי העבודה שלנו דורשים אינטגרציה עמוקה יותר בחומרה הבסיסית. במקום לשלב רכיבים בלוח-האם, המופרדים על ידי סנטימטרים של חוטים, אנחנו עוברים לעיצובי "מערכות על שבב" (SoC) בהם אותו השבב ממלא פונקציות מרובות, או על מספר שבבים בתוך חבילה אחת. במילים אחרות, SoC הוא לוח האם החדש."

הפוסט גוגל מרחיבה את פעילות פיתוח השבבים בישראל ומגייסת מהנדסים בכירים לפיתוח שבבי NIC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשנת 2025 צפויה צמיחה גלובלית בשוק השבבים בשיעור של 9.5%, כשהדינמיקה נובעת בעיקר מביקוש עז לשירותי מרכזי נתונים, הכוללים בין היתר יישומי בינה מלאכותית (AI). למרות זאת, תחומים מסוימים – כגון תחום הסמארטפונים והתעשייה האוטומוטיבית – צפויים להראות צמיחה מתונה או אפילו סטגנטית, בשל לחצים תחרותיים והצטברות מחירים. כך קובע האנליסט יאן פרדריק סלייקמן מקבוצת הבנקאות ההולנדית ING, המתמחה בתחומי התקשורת המדיה והטכנולוגיה.

צמיחה בשוק השבבים: לפי תחזיות, צמיחה של 9.5% תספק תמיכה למגמות המתרכזות בעיקר בתחום מרכזי הנתונים וה-AI, ובכך תעלה על הצפי ארוך הטווח של ASML (9%) אך תישאר מתחת להערכות של WSTS (11.2%).

הזנחת תחום הסמארטפונים: עדכונים מינוריים בדגמי הסמארטפונים, כגון בשדרוגי iPhone 16, מעידים כי תחום הסמארטפונים כבר אינו המנוע העיקרי לצמיחה בשוק השבבים. חברות כמו אפל וסמסונג עשויות לראות גידול מתון בהכנסות, אך לא מספיק כדי להשפיע באופן מהותי על השוק כולו.

• אתגרי התעשייה האוטומוטיבית: על אף הנטייה הגוברת להכללת שבבים ברכבים, צפי הגידול הכללי בתחום הרכב עומד על כ-1.6%, כאשר שוק הרכבים החשמליים צפוי להראות צמיחה גבוהה יותר – עד 19% בסין. עם זאת, מצב המלאי האוטומוטיבי וירידת המחירים בסין מציבים אתגרים בתחום זה.
• המשך עליית הביקוש לשבבים עבור AI ומרכזי נתונים: מגמה של השקעות ניכרות במרכזי נתונים, יחד עם צמיחה מואצת בביקוש לשבבים עבור יישומי AI, מצביעה על המשך עלייה בהשקעות בתחום זה. חברות כמו AMD, Nvidia ו-TSMC מדגישות את חשיבות תחום השבבים המתקדמים, כאשר תהליכים כגון פיתוח מעגלים ייעודיים (ASICs) עלולים לשנות את השוק ולהביא לירידת חלקו של שוק השבבים המסורתי.

למרות שישנם סימנים למתיחת שוק בשלב מוקדם וחששות מצד מספר מובילי תעשייה, הצפי ל-9.5% גידול מצביע על עתיד מבטיח בשוק השבבים העולמי. עם זאת, ההתמקדות בחלק מהסגמנטים, כגון סמארטפונים ורכב, עלולה להחליש את הצמיחה הכוללת, בעוד שמגמות בתחום מרכזי הנתונים וה-AI ימשיכו להיות מנוע לצמיחה.

למאמר באתר ING

הפוסט צמיחה גלובלית של 9.5% בשוק השבבים צפויה להניע בעיקר ביקוש בתחום מרכזי הנתונים ובינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.