ביקורו הפיזי האחרון בישראל היה ב־2019, לאחר השלמת רכישת מלאנוקס (Mellanox). ביקור נוסף שתוכנן ל־2023, סביב כנס NVIDIA AI Summit בתל אביב, בוטל בעקבות המצב הביטחוני.

“אכפת להם גם מהמדינה”

הואנג ניצל את הבמה כדי להדגיש את תרומת המרכז הישראלי לפעילות הגלובלית של אנבידיה, והרעיף שבחים על העובדים: “קודם כול, הצוות שלנו בישראל הוא פשוט מדהים. הם חרוצים, הם חכמים, הם מסורים, אכפת להם מהחברה, אכפת להם מהאנשים, ואכפת להם מהמדינה”. הוא הוסיף כי “ההקרבה שהם עושים זה למען זה ולמען המדינה היא פשוט מדהימה”.

בדבריו הוא גם ציין ששיעור התחלופה של עובדים בישראל נמוך במיוחד — “אחוז או שניים”, לדבריו — ושיש עובדים שנמצאים בחברה “20 ו־25 שנה”.

ישראל בלב פלטפורמת Rubin

בהקשר הטכנולוגי, כפי שציינו בידיעה קודמת, הואנג אמר כי מתוך שישה שבבים מרכזיים שנחשפו כחלק מפלטפורמת Rubin — הדור הבא של תשתיות ה-AI של אנבידיה — ארבעה פותחו בישראל: ConnectX-9, NVLink 6 Switch, Spectrum-6 / Spectrum-X (רכיבי רשת מהדור הבא, כולל שילובים עם CPO), ו-BlueField-4. “אז ארבעה מתוך שישה שבבים הגיעו מישראל… ואולי בפעם הבאה — שישה מתוך שישה”, התבדח.

למי שלא חי את עולם החומרה ביום-יום: אלו שבבים שנועדו “להחזיק” את מרכזי הנתונים של עידן הבינה המלאכותית — תקשורת מהירה בין מעבדים גרפיים, חיבורי רשת בקצבים גבוהים, ורכיבי תשתית שמורידים עומס מהשרתים. במילים אחרות, לא רק “עוד שבב”, אלא לב המערכת שמאפשר לאלפי מעבדים לעבוד יחד.

בשלב זה לא פורסם מועד לביקור. עם זאת, הדברים נאמרים על רקע התרחבות משמעותית של אנבידיה בישראל בשנים האחרונות, כולל דיווחים על תוכניות להתרחבות בכוח האדם והקמת קמפוס גדול בצפון.

הפוסט ג’נסן הואנג הודיע שיגיע לישראל בקרוב: “הצוות שלנו פשוט מדהים” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה פתחה היום שלב חדש בתחום הבינה המלאכותית עם ההשקה של פלטפורמת NVIDIA Rubin, הכוללת שישה שבבים חדשים שפותחו על מנת להניע מחשבי-על פורצי דרך לבינה מלאכותית. פלטפורמת NVIDIA Rubin מציבה סטנדרט חדש לבנייה, פריסה ואבטחה של מערכות הבינה המלאכותית הגדולות והמתקדמות ביותר בעולם בעלות הנמוכה ביותר על מנת להאיץ אימוץ בינה מלאכותית. חמישה מתוכם פותחו בישראל

פלטפורמת Rubin כוללת שישה שבבים חדשים שפותחו זה לצד זה בתהליך של תכנון משולב (Codesign) על מנת לקצר את זמן האימון ולהפחית את עלויות הטוקנים בשלב ההסקה (Inference) – NVIDIA Vera CPU, NVIDIA Rubin GPU, NVIDIA NVLink 6 Switch, NVIDIA ConnectX-9 SuperNIC, NVIDIA BlueField-4 DPU  וNVIDIA Spectrum-6 Ethernet Switch.

״פלטפורמת Rubin מגיעה בדיוק בזמן הנכון, כאשר הביקוש למחשוב בינה מלאכותית הן לשלב האימון והן לשלב ההסקה שובר שיאים״, אמר ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל אנבידיה. ״עם המעבר שלנו להשקת דור חדש של מחשבי על לבינה מלאכותית מדי שנה – ותכנון  משולב (Codesign) של שישה שבבים חדשים זה לצד זה – Rubin מהווה זינוק ענק לעבר החזית הבאה של הבינה המלאכותית״.

הפלטפורמה החדשה נקראת על שם האסטרונומית האמריקאית פורצת הדרך ורה פלורנס קופר רובין, שתגליותיה שינו את הדרך שבה בני האדם מבינים את היקום. היא כוללת את פתרון NVIDIA Vera Rubin NVL72 בקנה מידה של ארון שרתים, ולצדה את מערכת NVIDIA HGX Rubin NVL8.

פלטפורמת Rubin כוללת חמישה פיתוחים חדשניים, הכוללים את הדורות האחרונים של טכנולוגיות הקישוריותNVIDIA NVLink, Transformer Engine, Confidential Computing ו-RAS Engine, לצד NVIDIA Vera CPU. פריצות הדרך הללו יאיצו יישומים של בינה מלאכותית מבוססת סוכנים (Agentic AI), חשיבה (Reasoning) מתקדמת והסקה של מודלי בינה מלאכותית מסוגMixture-of-Experts  (MoE) בקנה מידה ענק – בעד לעשירית מהעלות לטוקן של פלטפורמת NVIDIA Blackwell. בהשוואה לדור הקודם, פלטפורמת NVIDIA Rubin מאמנת מודלי MoE עם פי 4 פחות שבבי ה-GPUs על מנת להאיץ את האימוץ של בינה מלאכותית.

תמיכה רחבה של האקוסיסטם

ספקיות הענן, יצרניות המחשבים וחברות הבינה המלאכותית המובילות בעולם צפויות לאמץ את פלטפורמת Rubin, בהן Amazon Web Services (AWS), Anthropic, Black Forest Labs, Cisco, Cohere, CoreWeave, Cursor, Dell Technologies, Google, Harvey, HPE, Lambda, Lenovo, Meta, Microsoft, Mistral AI, Nebius, Nscale, OpenAI, OpenEvidence, Oracle Cloud Infrastructure (OCI), Perplexity, Runway, Supermicro, Thinking Machines Lab ו-xAI.

סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI: ״האינטליגנציה גדלה עם כוח המחשוב. כאשר אנחנו מוסיפים עוד כוח מחשוב, המודלים הופכים לבעלי יכולות  מתקדמות יותר, פותרים בעיות מורכבות יותר ומייצרים אימפקט גדול יותר על בני אדם. פלטפורמת NVIDIA Rubin מסייעת לנו להמשיך ולהרחיב את ההתקדמות הזאת, כך שאינטליגנציה מתקדמת תיטיב עם כולם״.

דריו אמודיי, מייסד-שותף ומנכ״ל Anthropic: ״שיפורי היעילות בפלטפורמת NVIDIA Rubin מייצגים התקדמות בתשתית שמאפשרת זיכרון ארוך יותר, יכולות חשיבה (Reasoning) טובות יותר ותוצאות אמינות יותר. שיתוף הפעולה שלנו עם NVIDIA מסייע לנו להניע את המחקר בתחום הבטיחות ואת מודלי החזית שלנו״.

מארק צוקרברג, מנכ״ל Meta: ״פלטפורמת NVIDIA Rubin מבטיחה לספק את קפיצת המדרגה הנדרשת בביצועים וביעילות על מנת להנגיש את המודלים המתקדמים ביותר למיליארדי אנשים״.

אילון מאסק, מייסד ומנכ״ל xAI: ״  פלטפורמת NVIDIA Rubin תהיה מנוע רקטי עבור בינה מלאכותית. אם ברצונכם לאמן ולפרוס מודלי חזית בקנה מידה גדול, זאת התשתית שתשתמשו בה – ו-Rubin תזכיר לעולם שאנבידיה היא סטנדרט הזהב ״.

סאטיה נאדלה, יו״ר ומנכ״ל Microsoft: ״אנו בונים את מפעלי העל העוצמתיים ביותר בעולם לבינה מלאכותית כדי לתת מענה לכל עומס עבודה, בכל מקום, עם ביצועים ויעילות מרביים. עם השילוב של GPUs מסוג NVIDIA Vera Rubin, נאפשר למפתחים ולארגונים ליצור, לחשוב ולצמוח בדרכים חדשות לחלוטין״.

בריאן ונטורו, מייסד-שותף וסמנכ״ל האסטרטגיה של CoreWeave: ״בנינו את CoreWeave על מנת לאפשר לחלוצים להאיץ את החדשנות שלהם באמצעות הביצועים חסרי התקדים של פלטפורמת הבינה המלאכותית הייעודית שלנו, תוך התאמת הטכנולוגיה לעומסי העבודה ככל שהם מתפתחים. פלטפורמת NVIDIA Rubin מייצגת התקדמות חשובה עבור עומסי עבודה של חשיבה, בינה מלאכותית מבוססת סוכנים והסקה בקנה מידה גדול, ואנחנו נרגשים לשלב אותה בפלטפורמה שלנו. עם CoreWeave Mission Control כסטנדרט התפעולי, אנחנו יכולים לשלב יכולות חדשות במהירות ולהריץ אותם באופן אמין בקנה מידה של פרודקשן, תוך שיתוף פעולה הדוק עם NVIDIA״.

מאט גרמן, מנכ״ל AWS: ״AWS ו-NVIDIA מניעות חדשנות בינה מלאכותית בענן כבר יותר מ-15 שנה. פלטפורמת NVIDIA Rubin על גביAWS  משקפת את המחויבות המתמשכת שלנו לספק תשתיות בינה מלאכותית פורצות דרך המעניקות ללקוחות בחירה וגמישות חסרות תקדים. באמצעות שילוב טכנולוגיות הבינה המלאכותית המתקדמת על NVIDIA עם קנה המידה המוכח, האבטחה ושירותי הבינה המלאכותית המקיפים של AWS, לקוחות יכולים לבנות, לאמן ולפרוס את יישומי הבינה המלאכותית התובעניים ביותר שלהם מהר יותר ובעלות נמוכה יותר – ובכך להאיץ את המעבר מניסויים לפרודקשן, בכל קנה מידה״.

סונדר פיצ׳אי, מנכ״ל Google ו-Alphabet: ״אנחנו גאים בקשר העמוק וארוך השנים שלנו עם NVIDIA. כדי לענות על הביקוש המשמעותי מצד לקוחותינו ל-GPUs של NVIDIA, אנחנו מתמקדים ביצירת הסביבה הטובה ביותר שאפשר עבור החומרה שלהם ב-Google Cloud. שיתוף הפעולה שלנו ממשיך עם הבאת היכולות המרשימות של פלטפורמת Rubin ללקוחות שלנו, כדי להציע להם את קנה המידה והביצועים הנדרשים כדי לדחוף את גבולות הבינה המלאכותית״.

קליי מגוירק, מנכ״ל Oracle: ״Oracle Cloud Infrastructure הוא ענן hyperscale שנבנה עבור הביצועים הגבוהים ביותר, וביחד עם NVIDIA אנחנו דוחפים את הגבולות של מה שלקוחות יכולים לבנות ולהרחיב עם בינה מלאכותית. עם מפעלי בינה מלאכותית בקנה מידה עצום המונעים על ידי ארכיטקטורת NVIDIA Vera Rubin,OCI  מספקת ללקוחות את התשתית שהם צריכים כדי לדחוף את הגבולות של האימון וההסקה של המודלים ושל האימפקט של הבינה המלאכותית בעולם האמיתי״.

מייקל דל, יו״ר ומנכ״ל Dell Technologies: ״פלטפורמת NVIDIA Rubin מסמלת זינוק ענק קדימה בתשתיות בינה מלאכותית. באמצעות שילוב Rubin ב-Dell AI Factory עם NVIDIA, אנחנו בונים תשתית שיכולה להתמודד עם כמויות עצומת של טוקנים וחשיבה מרובת-שלבים ולספק את הביצועים והעמידות שארגונים וחברות נאו-קלאוד זקוקים להם כדי לפרוס בינה מלאכותית בקנה מידה גדול״.

אנטוניו נרי, נשיא ומנכ״ל HPE: ״בינה מלאכותית מעצבת מחדש לא רק את עומסי העבודה, אלא את היסודות של תחום ה-IT, ומחייבת אותנו לדמיין מחדש כל שכבה בתשתית – מהרשת ועד למחשוב. עם פלטפורמת NVIDIA Vera Rubin, HPE בונה דור חדש של תשתית מאובטחת וייעודית לבינה מלאכותית אשר הופכת נתונים לאינטליגנציה ומאפשרת לארגונים להפוך למפעלי בינה מלאכותית של ממש״.

יאנג יואנקינג, מנכ״ל Lenovo: ״לנובו מאמצת את פלטפורמת NVIDIA Rubin מהדור הבא, תוך מינוף פתרון הקירור הנוזלי שלנו Neptune לצד קנה המידה הגלובלי שלנו, יעילות הייצור ופריסת השירות הרחבה, כדי לסייע לארגונים לבנות מפעלי בינה מלאכותית המשמשים כמנועים חכמים ומואצים של תובנות וחדשנות. יחד, אנחנו מתכננים עתיד המונע על ידי AI, שבו בינה מלאכותית יעילה ומאובטחת הופכת לסטנדרט עבור כל ארגון״.

חמש טכנולוגיות פורצות דרך

סוכני בינה מלאכותית ומודלי חשיבה, ולצידם עומסי עבודה מתקדמים של יצירת וידאו, מגדירים מחדש את גבולות המחשוב. פתרון של בעיות מרובות-שלבים דורש מהמודלים לעבד, לחשוב ולפעול לאורך רצפים ארוכים של טוקנים. פלטפורמת Rubin, שפותחה על מנת לתמוך בעומסי עבודה מורכבים של בינה מלאכותית מתקדמת, כוללת חמש טכנולוגיות פורצות דרך:

• הדור השישי של NVIDIA NVLink Switch: מספק תקשורת מהירה וחלקה בין GPU ל-GPU הנדרשת עבור מודלי ה-MoE העצומים של ימינו. כל GPU מציע רוחב פס של 3.6 טרה-בייט לשנייה, בזמן שארון Vera Rubin NVL72 מספק 260 טרה-בייט לשנייה – רוחב פס הגדול יותר מכל תעבורת האינטרנט העולמית. הודות ליכולות חישוב מובנות בתוך הרשת (In-network compute) להאצת פעולות קולקטיביות, לצד תכונות חדשות לשיפור יכולת השירות והעמידות, NVIDIA NVLink 6 מאפשר אימון והסקה מהירים ויעילים יותר בקנה מידה גדול.
• NVIDIA Vera CPU: NVIDIA Vera, שפותח כדי לתמוך בסוכני בינה מלאכותית עם יכולת חשיבה, הוא ה-CPU היעיל ביותר מבחינה אנרגטית עבור מפעלי בינה מלאכותית גדולים. NVIDIA Vera CPU כולל 88 ליבות Olympus ייעודיות של אנבידיה, תאימות מלאה לארכיטקטורת  Armv9.2מלאה וקישוריות NVLink-C2C אולטרה-מהירה. Vera מספק ביצועים, רוחב פס ויעילות יוצאי דופן על מנת לתמוך במגוון רחב של עומסי עבודה מודרניים במרכזי נתונים.
• NVIDIA Rubin GPU: ה-GPU החדש Rubin, הכולל מנוע טרנספורמר מהדור השלישי ודחיסה אדפטיבית המואצת באמצעות חומרה, מספק 50 פטה-פלופ של כוח מחשוב NVFP4 עבור הסקה של בינה מלאכותית.
• הדור השלישי של NVIDIA Confidential Computing: Vera Rubin NVL72  היא הפלטפורמה הראשונה בקנה מידה של ארון שרתים הכוללת את NVIDIA Confidential Computing, המיועדת לאבטחת נתונים ב-CPU, ב-GPU וב-NVLink, ומגנה על המודלים הקנייניים הגדולים ביותר בעולם ועל עומסי עבודה של אימון והסקה.
• הדור השני של RAS Engine: פלטפורמת Rubin מאפשרת בדיקות תקינות בזמן אמת, יכולת התגברות על תקלות ותחזוקה פרו-אקטיבית על מנת לשפר את היעילות של ה-GPU, ה-CPU ו-NVLink. העיצוב המודולרי ונטול הכבלים של מגשי הארון מאפשר הרכבה ותחזוקה מהירים עד פי 3 לעומת Blackwell.

פלטפורמת Rubin מציגה לראשונה את NVIDIA Inference Context Memory Storage Platform, תשתית אחסון ייעודית לבינה מלאכותית שפותחה כדי לשפר ולהרחיב את יכולות הזיכרון תלוי-ההקשר בשלב ההסקה. הפלטפורמה, המונעת על ידי NVIDIA BlueField-4, מאפשרת שיתוף ושימוש מחדש יעילים בזיכרון מטמון מסוג KV (KV Cache)  ברחבי תשתית הבינה המלאכותית, על מנת לשפר את  זמני התגובה ואת התפוקה ולהרחיב את קנה המידה של בינה מלאכותית מבוססת סוכנים באופן יעיל אנרגטית.

תצורות שונות לעומסי עבודה שונים

NVIDIA Vera Rubin NVL72 היא מערכת מאוחדת ומאובטחת שמשלבת 72 GPUs מסוג NVIDIA Rubin, 36 שבבי CPU מסוג NVIDIA Vera, 6 NVLink,NVIDIA ConnectX-9 SuperNICs  ו-NVIDIA BlueField-4 DPUs.NVIDIA  תציע גם את פלטפורמת NVIDIA HGX Rubin NVL8, לוח שרת שמחבר שמונה GPUs מסוג Rubin באמצעות NVLink כדי לתמוך בפלטפורמות בינה מלאכותית מבוססות ארכיטקטורת x86. פלטפורמת NVIDIA HGX Rubin NVL8 מאיצה אימון, הסקה ומחשוב מדעי עבור עומסי עבודה של בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים.

NVIDIA DGX SuperPOD משמש כמודל ייחוס (רפרנס) לפריסה של מערכות מבוססות Rubin בקנה מידה גדול, המשלבות NVIDIA DGX Vera Rubin NVL72 או מערכות  DGX Rubin NVL8עםNVIDIA BlueField-4 DPUs, NVIDIA ConnectX-9 SuperNICs, תקשורת מבוססת NVIDIA InfiniBand ותוכנתNVIDIA Mission Control .

הדור הבא של ה-Ethernet

NVIDIA Spectrum-6 Ethernet הוא הדור הבא של תקשורת Ethernet לבינה מלאכותית, שנבנה כדי להרחיב מפעלי בינה מלאכותית מבוססי Rubin עם יעילות ועמידות גבוהים יותר, ומונע על ידי מעגלי תקשורת מסוג SerDes 200G, אופטיקה משולבת באריזה (Co-packaged optics), ורשתות מותאמות לבינה מלאכותית.

מערכות מתגים מסוג Spectrum-X Ethernet Photonics, המבוססות על ארכיטקטורת Spectrum-6 ומשלבות רכיבים אופטיים ישירות באריזת השבב (Co-packaged optics), מספקות אמינות גבוהה פי 10 וזמני פעילות ארוכים פי 5 עבור יישומי בינה מלאכותית, תוך שהן מציגות יעילות אנרגטית גבוהה פי 5 ושיפור משמעותי ביחס בין ביצועים לוואט בהשוואה לשיטות מסורתיות. טכנולוגיית Spectrum-XGS Ethernet, שהיא חלק מפלטפורמת Spectrum-X Ethernet, מאפשרת למתקנים המרוחקים מאות קילומטרים זה מזה לתפקד כסביבת בינה מלאכותית אחת.

ביחד, הטכנולוגיות האלה מגדירות את הדור הבא של פלטפורמת NVIDIA Spectrum-X Ethernet, שפותחה בתהליך של תכנון-משולב עם פלטפורמת Rubin על מנת לאפשר הקמת מפעלי בינה מלאכותית בקנה מידה עצום ולסלול את הדרך לסביבות של מיליוני GPUs בעתיד.

זמינות

מוצרים מבוססי NVIDIA Rubin יהיה זמינים משותפים של אנבידיה במחצית השנייה של 2026.AWS, Google Cloud, Microsoft ו-OCI יהיו בין ספקיות הענן הראשונות שיפרסו משאבי מחשוב מבוססי Vera Rubin, לצד שותפות ענן של אנבידיה – CoreWeave, Lambda, Nebius ו-Nscale.

מעבדות בינה מלאכותית, בהןAnthropic, Cursor, Black Forest, Cohere, Harvey, OpenAI, OpenEvidence, Mistral AI, Perplexity, Runway, Thinking Machines Lab ו-xAI, מתכוונות להשתמש בפלטפורמת NVIDIA Rubin כדי לאמן מודלים גדולים ובעלי יכולות מתקדמות יותר, וכן להריץ מערכות מולטי-מודאליות התומכות בהקשרים ארוכים – עם זמני שיהוי קצרים יותר ובעלות נמוכה יותר לעומת GPUs מדורות קודמים.

המודלים של NVIDIA מניעים את הדור הבא של הרובוטים

במסגרת תערוכת CES הודיעה אנבידיה גם על השקת מודלים, מסגרות עבודה ותשתיות AI בתחום ה-Physical AI (בינה מלאכותית פיזית), שמטרתם להאיץ את תהליכי הפיתוח בתחום הרובוטיקה ולקדם את בנייתם של רובוטים "כלליים-מתמחים" (generalist-specialists) המסוגלים ללמוד במהירות מגוון רחב של משימות.

הפיכת הרובוטים היקרים הקיימים כיום, שרובם מורכבים לתכנות ומיועדים למשימה אחת, לרובוטים חושבים מסוג "כלליים-מתמחים" מחייבת הון עצום ומומחיות עמוקה לצורך בניית מודלי יסוד (Foundation models). אנבידיה מפתחת מודלים בקוד פתוח המאפשרים למפתחים לדלג על שלב האימון המקדים (Pre-training) עתיר המשאבים, ולהתמקד ביצירת הדור הבא של רובוטים חכמים ומכונות אוטונומיות.

המודלים חדשים שעליהם הכריזה אנבידיה –NVIDIA Cosmos Transfer 2.5 , NVIDIA Cosmos Predict 2.5, NVIDIA Cosmos Reason 2 ו- NVIDIA Isaac GR00T N1.6 – זמינים כעת בפלטפורמת Hugging Face.

״רגע ה-ChatGPT של עולם הרובוטיקה כבר כאן", אמר ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל אנבידיה. "פריצות דרך בבינה מלאכותית פיזית – מודלים שמבינים את העולם הפיזי, מסיקים מסקנות ומתכננים פעולות – סוללות את הדרך ליישומים חדשים לחלוטין. המערך הטכנולוגי של אנבידיה, הכולל את מעבדיJetson  לרובוטיקה, פלטפורמת התוכנה CUDA לפיתוח יישומי AI, פלטפורמת הסימולציה Omniverse ומודלי Physical AI פתוחים, מאפשר לאקוסיסטם הגלובלי של השותפים שלנו לחולל מהפכה במגוון תעשיות באמצעות רובוטיקה המונעת על ידי בינה מלאכותית".

שותפים גלובליים מובילים של אנבידיה, בהםBoston Dynamics, ‏Caterpillar, ‏Franka Robotics, ‏Humanoid ,‏LG Electronics  ו-NEURA Robotics חשפו בתערוכת CES רובוטים מגוונים מונעי AI המיועדים לסקטורים שונים.

NEURA Robotics משיקה רובוט הומנואידי מדור שלישי בעיצוב חברת פורשה(Porsche) , וכן רובוט הומנואידי קטן יותר המותאם לשליטה מוטורית מדויקת.‏ Richtech Robotics משיקה את Dex – רובוט הומנואידי נייד המיועד לביצוע פעולות מתוחכמות ולניווט בסביבות תעשייתיות מורכבות. חברת AGIBOT מציגה רובוטים הומנואידיים לשוק התעשייתי והצרכני כאחד, וכן את Genie Sim 3.0 – פלטפורמת סימולציה לרובוטים המשתלבת עם Isaac Sim. כמו כן, חברת LG Electronics חשפה רובוט ביתי חדש שנועד לבצע מגוון רחב של משימות בתוך הבית.

בנוסף, החברות Boston Dynamics,‏Humanoid  וחברת RLWRLD שילבו כולן את פלטפורמתNVIDIA Jetson Thor  ברובוטים ההומנואידיים הקיימים שלהן במטרה לשפר את היכולות שלהם.

משפחת המודלים Alpamayo מאיצה פיתוח רכבים אוטונומיים

בנוסף חשפה אנבידיה בתערוכת CES את  Alpamayo– משפחה של מודלי AI, כלי סימולציה ומאגרי נתונים פתוחים שנועדו להאיץ את הפיתוח של רכבים אוטונומיים בטוחים ומבוססי חשיבה (Reasoning). הצורך במשפחת המודלים החדשה נולד על רקע מגבלות מובנות בארכיטקטורת נהיגה אוטונומית מסורתיות, שהקשו עליהן להתמודד בבטחה עם תרחישי נהיגה נדירים ומורכבים – תרחישי קצה שנחשבים מהאתגרים הקשים ביותר לפתרון בטוח עבור מערכות אוטונומיות. המודלים החדשים מבוססים על יכולות משופרות של חשיבה ויכולת להסיק בין סיבה ותוצאה, במיוחד במצבים החורגים מניסיון האימון של המודל.

משפחת Alpamayo מציגה מודלי Vision-Language Action (VLA) המבוססים על שרשרת חשיבה (Chain-of-thought) ומביאים יכולות המזכירות את החשיבה האנושית לתהליכי קבלת ההחלטות ברכבים אוטונומיים. מערכות אלו מסוגלות לנתח תרחישים חדשים או נדירים שלב אחר שלב, לשפר את יכולות הנהיגה ואת יכולת ההסבר –  מרכיב קריטי לביסוס האמון והבטיחות בכלי רכב חכמים – והן נתמכות על ידי מערכת הבטיחות NVIDIA Halos.

משפחת Alpamayo מיועדת עבור מפתחים או צוותי מחקר. במקום לפעול ישירות בתוך הרכב, מודלי Alpamayo משמשים כמודלי-מורה(teacher models)  בקנה מידה גדול, שאותם מפתחים יכולים להתאים לצרכים שלהם ולשלב בתשתיות של מערכות הנהיגה האוטונומית שלהם.

חברות וארגונים מובילים בתחום התחבורה ותעשיית הרכב, בהם Lucid, Uber ו-Berkeley DeepDrive הביעו עניין באימוץ של משפחת Alpamayo על מנת לפתח מערכות נהיגה אוטונומית מבוססות חשיבה שיאפשרו אוטונומיה ברמה 4.

הפוסט NVIDIA פותחת עידן חדש ב-AI עם השקת פלטפורמת Rubin -שישה שבבים חדשים המניעים מחשב-על עוצמתי אחד * רובם פותחו בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתערוכת CES 2026, שמתקיימת ב-6–9 בינואר 2026 בלאס וגאס, מציגה חברת היילו (Hailo) הישראלית את מגמת המעבר מהרצת בינה מלאכותית בענן בלבד להרצה מקומית על מכשירי קצה — מחשבים, מצלמות, מערכות קמעונאות, רובוטים ומכשור רפואי — במטרה לשפר זמן תגובה, לצמצם תלות בחיבור אינטרנט, ולחזק פרטיות ואבטחה.

שיתוף פעולה עם ASUS: מאיץ AI “כמו דיסק-און-קי” למחשב בחיבור USB

גולת הכותרת בהכרזות היא שיתוף הפעולה עם ASUS סביב המוצר ASUS UGen300 — התקן חיצוני שמתחבר ב-USB-C ומיועד לאפשר הרצת עומסי עבודה של AI ו-GenAI על מחשבי PC ומחשבים ניידים גם ללא חומרת האצה ייעודית בתוך המחשב. ASUS מציגה את UGen300 כמאיץ Edge AI ראשון מסוגו בחיבור USB, המבוסס על שבב Hailo-10H.

לפי ASUS, ההתקן מספק ביצועי האצה של עד 40 TOPS ומגיע עם 8GB זיכרון LPDDR4 ייעודי, כך שהעומס לא “אוכל” את משאבי הזיכרון של המחשב המארח. החברה מציינת תאימות Plug-and-Play למערכות Windows, Linux ו-Android, ותמיכה במודלים וכלי פיתוח נפוצים.

אור דנון, מנכ״ל היילו, מסר כי “יותר ויותר חברות המייצרות מוצרי צריכה עוברות לעיבוד בינה מלאכותית על מכשיר הקצה כדי לעמוד בסטנדרטים של מהירות עיבוד המידע, אמינות, פרטיות ואבטחה”.

Raspberry Pi: הורדת חסמי כניסה למפתחים ולחינוך

במקביל, היילו ממשיכה לקדם שימושי AI מקומיים בקהילת המפתחים סביב Raspberry Pi. הדגש הוא על Raspberry Pi AI HAT+ — תוספת חומרה רשמית שמגיעה בגרסאות עם מאיץ Hailo-8 או Hailo-8L, ומיועדת להרצת משימות כמו זיהוי אובייקטים, סגמנטציה והערכת תנוחה כחלק ממחסנית התוכנה של המצלמות של Raspberry Pi. (Raspberry Pi)

בחברה מציגים את השילוב הזה ככלי שמאפשר למפתחים, מייקרים ומוסדות חינוך “להוריד לקרקע” יישומי AI על גבי המכשיר עצמו — ללא תלות בשירותי ענן, ובהתאמה לפרויקטים שבהם זמן תגובה, חיבוריות או פרטיות הם מגבלה מעשית.

הדגמות במוצרים מסחריים: אבטחה, קמעונאות, רובוטיקה ובריאות

מעבר לחומרה למחשוב אישי ולפיתוח, היילו מתמקדת בתרחישי שימוש מסחריים שבהם עיבוד מקומי הוא יתרון תפעולי:

בתחום האבטחה, החברה מדברת על שילוב Edge AI במצלמות ובמערכות מעקב לצרכים כמו זיהוי אובייקטים בזמן אמת, עבודה בתאורה חלשה ושילוב יכולות חיפוש ואינדוקס בסיוע מודלים גנרטיביים — תוך הדגשת היבטי פרטיות (למשל אנונימיזציה).

בתחום הקמעונאות, מוצגים פתרונות קופה/Checkout מבוססי ראייה ממוחשבת, שמטרתם לייעל חוויית קנייה ולהפחית גניבות באמצעות ניתוח וידאו מקומי.

ברובוטיקה, ההדגמות כוללות יישומים כמו ניווט מבוסס ראייה ושיפור זיהוי מכשולים — שימושי ליבה ברובוטים תפעוליים ובכלים אוטונומיים.

ובבריאות, החברה מציגה שימושי ניטור בחדרי ניתוח ורובוטים תפעוליים (כגון חיטוי), שבהם אמינות וזמינות מיידית חשובים במיוחד.

דנון הוסיף כי החברה רואה את “השלב הבא” כ-physical AI — מערכות חכמות שפועלות בזמן אמת, מודעות הקשר ואוטונומיות יותר, עם תלות מופחתת בענן.

הפוסט CES 2026: היילו מציגה מאיץ AI בחיבור USB שמביא עיבוד מקומי למחשבי PC — בלי תלות בענן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעתיד מחשבים קוונטיים אמורים לפתור בעיות שנחשבו בלתי פתירות, לנבא מראש כיצד חומרים כימיים יגיבו אלו עם אלו ואף לספק תחזית מהימנה של מזג האוויר, אך לעת עתה הם רגישים מאוד להפרעות מהסביבה ואיבוד מידע. מחקר חדש ממעבדתו של ד"ר יובל רונן במכון ויצמן למדע, המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature, חושף עדות חדשה לקיומם של החלקיקים האקזוטיים "אניונים לא-אבליים" – מועמדים מבטיחים לבניית מחשב קוונטי עמיד לטעויות – בתוך החומר גרפן דו-שכבתי.

במכניקת הקוונטים חלקיקים מתנהגים גם כגלים, ותכונותיהם מתוארות באמצעות פונקציית גל. פונקציית הגל יכולה לתאר את מצבו של חלקיק יחיד או של מערכת חלקיקים. פיזיקאים מסווגים את החלקיקים בטבע לקבוצות לפי האופן שבו פונקציית הגל של שני חלקיקים משתנה כאשר הם מחליפים ביניהם מקומות. עד לשנות ה-80, הכירו הפיזיקאים שני סוגי חלקיקים בלבד – חלקיקים שפונקציית הגל שלהם לא משתנה כשהם מחליפים מקום (בוזונים), כדוגמת חלקיקי אור, וחלקיקים שהפונקציה שלהם מתהפכת (פרמיונים), כדוגמת אלקטרונים. אך, בשנת 1982 התגלה מצב חדש של חומר שבו יכול להתקיים סוג נוסף של חלקיקים, שלא קיימים בצורה טבעית. כאשר חלקיקים אלו מחליפים מקומות, פונקציית הגל עשויה להסתובב בכל זווית בין 0 ל-180 מעלות – ולכן ניתן להם השם "אניונים", שמקורו במילה "Any".

אניונים מופיעים רק בטמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט, תחת שדה מגנטי חזק, כשמתקיימים קשרים חזקים בין החלקיקים ואך ורק במערכות דו-ממדיות, כלומר בפיסות חומר דקיקות שהתנועה לגובה בהן אינה אפשרית. במצבים אלו, התברר כי אלקטרונים בחומר מפסיקים להתנהג כחלקיקים שלמים ומתחילים להתנהג כשברי אלקטרונים – האניונים. לפי התאוריה שהתפתחה מאז, ישנם למעשה שני סוגי אניונים: "אניונים אבליים", שאצלם החלפת מקום מסובבת את פונקציית הגל בלבד, ו"אניונים לא-אבליים",  שהחלפה ביניהם גם מסובבת את פונקציית הגל וגם משנה את צורתה. שברי אלקטרון עם מכנה אי זוגי – כמו למשל שליש אלקטרון – הם אניונים אבליים, ומשערים ששברי אלקטרון עם מכנה זוגי – כמו רבע אלקטרון – הם לא-אבליים.

"החלפה של אניונים לא-אבליים משאירה חותם על הצורה של פונקציית הגל", מסביר ד"ר רונן. "אם ניקח שלושה אניונים לא-אבליים ונחליף את הראשון בשני ואז את השני בשלישי, נקבל פונקציית גל בעלת צורה שונה מזו שהיינו מקבלים אילו היינו מחליפים אותם בסדר אחר. זו דרך לקודד ולאחסן מידע, שהם חלק מהתנאים לפיתוח מחשב". 

"בחלק מהמודלים הקיימים, יחידות המידע הבסיסיות של המחשב הקוונטי (קיוביטים) הן חלקיקים בודדים, שרגישים להפרעות סביבתיות", מוסיף ד"ר רונן. "באניונים לא-אבליים המידע על סדר ההחלפות שמור לא בצורה מקומית, אלא בפונקציית הגל של המערכת כולה. מערכות שהתכונות החשובות שלהן נשמרות ברמת המערכת כולה עמידות בפני תקלה נקודתית ונקראות מערכות טופולוגיות. מערכות אלו הן מהפתרונות המבטיחים לבעיית אמינות המחשבים הקוונטיים". על אף שמדענים הצליחו לאחרונה למדוד אניונים אבליים, עד כה לא נמדדו ישירות אניונים לא-אבליים.

מאופטיקה קלאסית למחשב קוונטי

במחקר החדש, בהובלת ד"ר ג'ייהון קים והימאנשו דב ממעבדתו של ד"ר רונן במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון, השתמשו בחומר שפותח בשנים האחרונות ונקרא גרפן דו-שכבתי. מדובר במעין "כריך" העשוי שתי שכבות דקות של אטומי פחמן, שכל אחת מהן מסודרת כחלת דבש. בחומר זה, המצב שבו אניונים לא-אבליים אמורים להופיע יציב, והמדענים יכולים לשלוט היטב במסלולי התנועה של אניונים.

הניסוי שביצעו מדעני המכון מסתמך על ניסוי מפורסם באופטיקה מהמאה ה-19. בניסוי הקלאסי כולאים קרן אור בין שתי מראות. בכל פעם שהקרן פוגעת באחת המראות ומוחזרת, פונקציית הגל שלה מסתובבת בזווית (פאזה) מסוימת. כל עוד קרן האור המוחזרת לא מסונכרנת עם הקרן המקורית, הן מבטלות זו את זו ומתקבל אור חלש. לאחר כמה החזרות, פונקציית הגל משלימה סיבוב שלם וחוזרת לפאזה המקורית, כך שהקרניים מסונכרנות ומתקבל אור חזק. הניסוי מייצר דפוס של פסי אור וחושך שנקרא תבנית התאבכות, ולפי הדפוס המדויק פיזיקאים מסיקים מה היו תכונות הגל המקורי שנכלא בין המראות.

בניסוי הקוונטי המקביל, המדענים הביאו תחילה את האלקטרונים בחומר למצב שבו אמורים להימצא אניונים לא-אבליים. הם יצרו מסלול לולאה שבו גל של אניון אחד מקיף אי שבו יש אניונים אחרים ושדה מגנטי, ולאחר מכן שב ופוגש את הגל המקורי. בחלק הראשון של הניסוי, בחנו המדענים רק כיצד שדה מגנטי משנה את הפאזה של האניון שמקיף את האי. בכל סיבוב פאזת הגל החוזר השתנתה בהשפעת השדה המגנטי ובעת מפגש עם הגל המקורי הם התבטלו או התחברו. כמו הניסוי האופטי, גם ניסוי זה מייצר תבנית התאבכות, אך לא של פסי אור וחושך אלא של פסי התנגדות חשמלית גבוהה ונמוכה, שמהם ניתן ללמוד מהן תכונות האניון המסתובב.

"הצלחנו בניסוי למדוד שבר אלקטרון עם מכנה זוגי", מתאר ד"ר רונן. "אך בניגוד להנחה המקובלת שאניונים לא-אבליים הם רבע אלקטרון, הופתענו לראות במדידות כי גל של חצי אלקטרון הסתובב סביב האי. בעקבות ניסויים נוספים שביצענו, אנו מעריכים כי הסיבה לכך היא ששני אניונים לא-אבליים מקיפים את האי יחד, ועדיין לא הצלחנו להפריד ביניהם. בכל זאת, זהו צעד חשוב בדרך למדידה וזיהוי ישיר של אניונים לא-אבליים, ובימים אלו אנחנו מנסים להפריד ביניהם".

בניסוי נוסף שביצעו, ביקשו המדענים ללמוד על תכונות חלקיקי החומר שנמצאים בתוך האי. חלקיקים אלו נמצאים באינטראקציה עם החלקיק המסתובב ולכן המדענים שיערו כי יוכלו להשתמש בו כדי ללמוד עליהם. הם שינו את צפיפות החלקיקים באי ובחנו באיזו מידה זה משנה את פונקציית הגל של החלקיק המסתובב וכתוצאה מכך את תבנית ההתאבכות. שינוי בשיפוע של הפסים בתבנית ההתאבכות מעיד על המטען של החלקיקים באי והמדענים למדו ממנו כי יש להם מטען של רבע אלקטרון, כמצופה מאניונים לא-אבליים, וכפי שנמדד בעבר במעבדתו של פרופ' מוטי הייבלום, גם כן במכון ויצמן, בניסויי מנהור.

"הראינו שבגרפן דו-שכבתי יש חלקיקים שהם קרוב לוודאי אניונים לא-אבליים", אומר ד"ר רונן. "השלב הבא יהיה להצליח לחזות ישירות ב'זיכרון' של מערכת אניונים לא-אבליים, כלומר להצליח למדוד כיצד כל סדר החלפות של חלקיקים מייצר חתימה ייחודית בפונקציית הגל. מחשבים קוונטיים כיום מוגבלים לשדות מחקריים צרים וכדי שהם יהיו שימושיים יותר הם חייבים להיות אמינים. המחקר החדש מקדם אותנו צעד נוסף בדרך לפיתוח מחשב קוונטי עמיד לטעויות".

במחקר השתתפו גם עמית שעיר, ד"ר ראווי קומר, ד"ר אלכסיי אילין, ד"ר אנדרה האוג, שלי איסקוז, פרופ' דיוויד מרוס ופרופ' עדי שטרן מהמחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון; פרופ' קנג'י וואטנבה ופרופ' טאקאשי טניגוצ'י מהמכון הלאומי למדעי החומרים, צוקובה, יפן.

הפוסט חלקיקי זיכרונות מועמדים מבטיחים לבניית מחשב קוונטי עמיד לטעויות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor, NYSE:VLN) , ספקית מובילה של שבבים לתקשורת מהירה בתעשיות האודיו-וידאו והרכב, הודיעה היום כי זכתה בפרויקט נוסף של יצרנית רכב מובילה עם ערכת שבבי ה- VA7000 תומכי תקן  MIPI A-PHY המיועד לשוק הסיני. ההכרזה הזו מזכה את ולנס בארבע זכיות עם שבב ה- VA7000 ומחזקת את מעמדו של תקן A-PHY , המבוסס על הטכנולוגיה של ולנס, כתקן המוביל למערכות ADAS מתקדמות ולמערכות נהיגה אוטונומית מהדור הבא.

יצרנית הרכב תטמיע את ערכות השבבים של ולנס ברכביה, החל משנת 2027.  MIPI A-PHY הינו התקן הראשון לקישוריות ADAS במכונית, והיחיד שזכה במספר פרויקטים בקרב ספקיות שבבים שונות.

אדר סגל, סגן נשיא בכיר וראש תחום הרכב בחברת ולנס סמיקונדקטור: "אנו נרגשים לפתוח את השנה החדשה עם זכייה בפרויקט נוסף בתקן A-PHY בתחום הרכב. בעוד יצרניות הרכב שואפות לשדרג את מערכות ה-ADAS והנהיגה האוטונומית שלהם, A-PHY מתבסס כתקן המוביל לארכיטקטורות הרכב של הדור הבא. ולנס ממשיכה להיות מוכרת כספקית השבבים המובילה בתקן ה- A-PHY, ומאפשרת ליצרניות הרכב ולספקי Tier 1 להטמיע טכנולוגיה זו בביטחון בכלל פלטפורמות הרכב שלהם.״

השבוע במסגרת תערוכת CES 2026 (חדר 231, North Hall) בלאס-וגאס, ארה"ב, תציג ולנס את השוק המתפתח של תקן ה A-PHY  בעזרת מספר מוצרים התומכים בתקן.

הפוסט יצרנית רכב סינית מובילה תטמיע את שבב ה- VA7000  תומך תקן  MIPI A-PHY של ולנס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה ב-CES 2026 את Core Ultra Series 3, הדור הראשון של פנתר לייק בתהליך Intel 18A. המעבדים החדשים מיועדים בעיקר למחשבים ניידים, עם הבטחות לשיפור בביצועים, בגרפיקה ובחיי הסוללה. אינטל הודיעה כי יותר מ-200 דגמי מחשבים של יצרניות שונות יתבססו על הפלטפורמה, וכי ההזמנה המוקדמת תיפתח ב-6 בינואר והזמינות העולמית תחל ב-27 בינואר.

בתערוכה בלאס וגאס מציגה אינטל את Panther Lake גם כנקודת מבחן אסטרטגית: זהו קו מוצרי לקוח ראשון שמיוצר בייצור מתקדם על תהליך 18A, בזמן שהחברה מנסה לבלום שחיקת נתח שוק מול AMD ומתחרות נוספות, לאחר שבדור הקודם הסתמכה במידה רבה על ייצור אצל TSMC.

מה חדש בדור הזה

לפי אינטל, סדרת Core Ultra Series 3 כוללת גם “מחלקה” חדשה של דגמי X (למשל X9 ו-X7) המכוונים לקצה העליון של שוק המחשבים הניידים, עם עד 16 ליבות CPU, גרפיקה משולבת מדור Xe3 ועד 12 ליבות גרפיות בדגמים הבכירים, ומאיץ בינה מלאכותית (NPU) שמגיע עד 50 TOPS (טריליוני פעולות בשנייה).

אינטל מדגישה גם את יכולות ה-AI הכוללות של הפלטפורמה: עד 180 TOPS בסך הכול, כאשר חלק גדול מהיכולת מגיע מה-GPU המשולב. המסר כאן ברור: “מחשב AI” שיכול להריץ יותר משימות מקומית, בלי לשלוח הכול לענן – אבל בפועל זה תלוי מאוד בתוכנה, בדרייברים ובאופטימיזציה של האפליקציות.

במדדי הביצועים שמציגה אינטל יש כמה נקודות בולטות:

• עד 60% שיפור בביצועי ריבוי-ליבות לעומת Lunar Lake (בהשוואה ובתנאים שמפורטים במדד הביצועים של החברה).
• עד 77% שיפור בביצועי גיימינג (גם כאן – לפי בדיקות פנימיות ומסגרת השוואה מוגדרת).
• עד כ-27 שעות סוללה – בדוגמה שאינטל מפרטת מדובר ב-27.1 שעות של סטרימינג Netflix ב-1080p בדפדפן Edge, על “דיזיין ייחוס” של Lenovo, כך שלא מדובר בהכרח במספר שכל מחשב מסחרי ישחזר.

במילים אחרות: יש כאן קפיצה מדווחת, אבל לפני שמסיקים מסקנות צריך לראות מחשבים אמיתיים, עם קירור, סוללה ומעטפת תרמית של כל יצרנית – ובעיקר ביקורות בלתי תלויות שמריצות עומסי עבודה מגוונים ולא רק תרחיש בדיקה אחד.

לא רק לפטופים: אינטל מכוונת גם ל-Handhelds ולרובוטיקה

מעבר למחשבים ניידים “קלאסיים”, אינטל אומרת שהפלטפורמה תשמש גם בסיס למערכות משחק ניידות (Handheld gaming PCs).

החברה מנסה במקביל לדחוף את Series 3 לשוקי ה-Edge והרובוטיקה, עם הטענה שאפשר לבצע על שבב אחד גם עיבוד “רגיל” וגם משימות ראייה ממוחשבת ו-AI – במקום שילוב CPU עם כרטיס גרפי נפרד. במסמך ציטוטים של שותפות אקו-סיסטם שמפרסמת אינטל מופיעות דוגמאות לבנצ’מרקים מול NVIDIA Jetson AGX Orin, כולל טענות לשיפור במהירות טקסט-לדיבור, בתפוקת מודלי שפה ובמשימות ראייה – אך אלה נתוני שותפות/חברות ולא בדיקות מעבדה ניטרליות.

אינטל מציינת כי הזמנה מוקדמת למחשבים הראשונים תיפתח ב-6-1-2026, ושהמחשבים יהיו זמינים בעולם החל מ-27-1-2026, עם הרחבת ההיצע במהלך המחצית הראשונה של השנה.

הפוסט אינטל חשפה ב-CES 2026 את הדור הראשון של פנתר לייק בתהליך Intel 18A הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מובילאיי דיווחה אמש כי יצרנית רכב גדולה תטמיע את טכנולוגית Surround ADAS. המערכת המבוססת על שבב EyeQ6H תיכנס כציוד תקני במגוון דגמים – ממיינסטרים ועד פרימיום; התחזית: יותר מ־19 מיליון מערכות בשנים הקרובות, מהן כ־9 מיליון בהסכם החדש

מובילאיי (Mobileye) הודיעה כי יצרנית רכב אמריקנית גדולה, הנמנית עם עשר יצרניות הרכב הגדולות בעולם, בחרה במערכת הדור הבא שלה למערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS) – Surround ADAS – כמפרט תקני במיליוני כלי רכב. לפי ההודעה, המערכת תוצע “כסטנדרט” לאורך קשת דגמים רחבה, ממותגי מיינסטרים ועד דגמי פרימיום, כחלק מארכיטקטורה של “רכב מוגדר־תוכנה”. שם הלקוח לא נחשף אך בקרב כלי התקשורת הכלכליים בעולם יש הערכה שמדובר בג'נרל מוטורס.

ההסכם הזה הוא השני שבו יצרנית רכב “מטופ־10” בוחרת ב־Surround ADAS המבוססת על שבב EyeQ6H. ההסכם הראשון, שעליו דווח מוקדם יותר, הוא עם קבוצת פולקסווגן.

ליבת הפתרון היא איחוד יכולות על גבי שבב אחד ויחידת בקרה אלקטרונית (ECU) אחת. לפי מובילאיי, המערכת יכולה לשלב מערך של מצלמות ורדארים בהיקף של עד 11 חיישנים, כשכל העיבוד מתבצע על גבי EyeQ6H בודד. דוגמה “טיפוסית” שמובאת בהודעה כוללת מצלמה קדמית ברזולוציה גבוהה, ארבע מצלמות חניה בפינות הרכב, ועוד מספר חיישני רדאר.

ברמת היכולת, מובילאיי מציגה נהיגה “ללא ידיים על ההגה” (hands-free) אך תחת פיקוח הנהג (eyes-on), ובתנאים/אזורים מוגדרים מראש, בעיקר בכבישים מהירים מסוימים עד מהירות של כ־130 קמ״ש. לצד זה נכללות יכולות כמו החלפת נתיב אוטומטית, סיוע בפקקים בכביש מהיר, והגנה מפני “השתחלות” של כלי רכב אחרים לנתיב (cut-in protection).

החבילה כוללת גם רכיבי בטיחות נוספים, כגון התרעה וניטור שטחים מתים, סיוע בתמרון התחמקות, שיפור זיהוי הולכי רגל וניטור נהג. בנוסף מוצעת אפשרות לחניה אוטומטית (לפי בחירת היצרן).

למה זה משמעותי: עלויות, רגולציה ומרוץ ה־ADAS

מובילאיי טוענת שהגישה של “מערכת אחת על שבב אחד” מאפשרת ליצרניות לצמצם מורכבות ועלויות, במיוחד על רקע המעבר לרכב מוגדר־תוכנה והמאמץ לאחד יחידות מחשוב ברכב במקום לפזר פונקציות על פני כמה מחשבים נפרדים. בהודעת החברה מצוין גם שהקשחת דרישות רגולטוריות למערכות ADAS, לצד דרישה צרכנית גוברת לנהיגה hands-free, דוחפות את השוק לכיוון “הדור הבא” של מערכות מיינסטרים – כאלה שהופכות בהדרגה לסטנדרט בדגמים רבים באירופה ובארה״ב.

מרכיב מרכזי נוסף הוא מיפוי REM (Road Experience Management) המבוסס על איסוף נתונים מצי כלי רכב גדול. לפי ההודעה, הכיסוי כולל כמעט את כל הכבישים המהירים והעורקיים בארה״ב ובאירופה, ויותר מ־90% מהכבישים בשווקים מרכזיים באסיה. עוד נמסר כי יותר מ־8 מיליון כלי רכב, ב־18 מותגים ו־50 דגמים, “קוצרים” נתוני REM אנונימיים ברחבי העולם. מובילאיי מוסיפה שהעוצמה החישובית נועדה לאפשר גם עדכוני תוכנה מרחוק (OTA) ותמיכה בהקשחת סייבר.

מובילאיי מעריכה שלאחר ההסכם החדש, היקף האספקות העתידי של מערכות Surround ADAS המבוססות EyeQ6H יעלה על 19 מיליון יחידות בשנים הקרובות. מתוך זה, כ־9 מיליון יחידות משויכות להסכם החדש עם הלקוח האמריקני, בנוסף לתוכניות שעליהן דווח בעבר (בהן פולקסווגן).

הפוסט מובילאיי: יצרנית רכב אמריקנית גדולה תטמיע את Surround ADAS כסטנדרט במיליוני כלי רכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארבה רובוטיקס (נאסד"ק ות"א: ARBE) הודיעה על שילוב טכנולוגיית הרדאר שלה עם מערכת העיבוד של NVIDIA ליצירת פלטפורמה לתפיסה מבוססת AI לרכבים אוטונומיים.

החברה תציג השבוע בתערוכת CES בלאס וגאס (6-9 בינואר 2025) את מערכת הרדאר שלה, שעומדת בתקני הייצור של תעשיית הרכב ומיועדת להשתלבות במערכות תפיסה כוללות (Complete Perception Stacks).

לפי קובי מרנקו, מנכ"ל ומייסד שותף של ארבה: "השילוב עם NVIDIA מאפשר יצירת תפיסה חכמה בתנאי סביבה משתנים. ההדגמה ב-CES תציג את יכולות הרדאר במהירויות אוטוסטרדה ובתרחישים מורכבים."

המערכת מייצרת מעל 20,000 זיהויים בכל פריים באמצעות מערך של 2,304 ערוצים (48 משדרים ו-48 מקלטים). הטכנולוגיה מספקת רזולוציה גבוהה, מדידת מרחק ומהירות, מעקב אחר מספר כלי רכב במקביל, וזיהוי עקיפות והתפרצות לנתיב.

הנתונים מעובדים בזמן אמת על פלטפורמת NVIDIA, כאשר השילוב נועד לספק מערכות נהיגה אוטונומיות מדויקות במחיר תחרותי.

המערכת מתוכננת לעמוד בדרישות של נהיגה אוטונומית ברמה 3 במהירויות של עד 130 קמ"ש, הכוללות זיהוי של רכבים ומכשולים בטווח של 300 מטר לפחות. הטכנולוגיה פועלת גם בתנאי מזג אויר קשים כמו ערפל, גשם ושלג, ללא תלות בחיישנים אופטיים.

הפוסט ארבה משלבת טכנולוגיית רדאר עם מעבדי NVIDIA להדגמה בתערוכת CES 2025 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטכניון חנך את מעבדת VLSI המחודשת בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי. תחום ה-VLSI ( אינטגרציה בקנה מידה גדול מאוד) – יצירת מעגל משולב מרובה-רכיבים – נמצא בליבת פיתוחם של שבבים מתקדמים.

המעבדה שודרגה בהשקעה של כמיליון דולר – תרומתן של החברות אפל, אינטל​ ו-NVIDIA. השדרוג כלל שיפוץ, הוספת כוח אדם וחידוש הציוד. הטקס התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, דיקן הפקולטה פרופ' שחר קוטינסקי, האחראי האקדמי של המעבדה פרופ' רן גינוסר ובכירי שלוש החברות, שכולם בוגרי הטכניון: תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים ב-NVIDIA; קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית Intel ישראל וסגנית נשיא Intel העולמית; ורוני פרידמן, סגן נשיא ב-Apple ומנכ"ל Apple ישראל.

בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי בטכניון הוכשרה לאורך השנים המנהיגות המדעית-טכנולוגית שתרמה תרומה מכרעת לביסוס מעמדה של ישראל כאומת הסטארטאפ וכמרכז עולמי לפיתוח שבבים.

חוקרי הפקולטה ובוגריה היו ועודם שחקנים מובילים בהתפתחות תעשיית המוליכים למחצה, וכיום גם בפיתוח שבבים וארכיטקטורות מחשוב המותאמים לעידן הבינה המלאכותית. השילוב בין ידע בסיסי עמוק, מצוינות מתמטית, יצירתיות וחדשנות הנדסית מקנה לבוגרי הפקולטה, המשתלבים ומובילים את התעשייה הישראלית, יתרון תחרותי מתמשך בחזית הטכנולוגיה העולמית.

מעבדת VLSI מתמקדת בפיתוח ארכיטקטורות מחשוב מתקדמות ומערכות משולבות בקנה מידה נרחב, ובהן עיבוד נתונים בזיכרון (In-Memory Computing) האצת בינה מלאכותית בחומרה, אבטחת חומרה ומערכות עתירות יעילות אנרגטית. השקעת החברות במעבדה מבטאת מחויבות עמוקה להכשרת דור העתיד של מהנדסי ה-  VLSIבישראל. שותפות זו בין האקדמיה לתעשייה נועדה להעניק לסטודנטים ידע פרקטי בחזית הטכנולוגיה ולהבטיח את עתודת המהנדסים שיובילו את פיתוח השבבים בשנים הבאות.

חנוכת המעבדה המחודשת מהווה צעד אסטרטגי בהעמקת החיבור בין מחקר אקדמי מתקדם לתעשייה הישראלית והגלובלית ובחיזוק מעמדו של הטכניון כגורם מוביל בעיצוב תחום המיקרואלקטרוניקה והחומרה החישובית בישראל ובעולם.

הפוסט הטכניון חנך מעבדת VLSI לפיתוח שבבים שחודשה בתמיכת אפל, אינטל ואנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בפאנל שעסק בשאלה האם מהפיכת הפודטק תצליח לשנות את הרגלי האכילה שלנו, התכנסו על במה אחת חוקרים, יזמים ואנשי תעשייה כדי להתמודד עם הפער שבין ההבטחה הגדולה לבין הקשיים בשטח: השקעות הזהירות אחרי תקופת הייפ, מעבר איטי ומורכב מפרוטוטייפ לייצור תעשייתי, רגולציה שמתקדמת אבל אינה “קו הסיום”, ובעיקר הצרכן — שמוכן להשתכנע רק כשזה טעים, נגיש ובמחיר תחרותי.

בפאנל השתתפו פרופ’ מרסל מחלוף מהטכניון, מומחית לביוטכנולוגיה והנדסת מזון; הדס רייכנברג, סמנכ״לית בארגון The Good Food Institute; אמיר זיידמן, מנהל עסקים ראשי בחממת The Kitchen Foodtech; וכן נדב בירגר, מנהל קרן Peakbridge המשקיעה בפודטק. את הפאנל הנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG ויו"ר פורום הסיליקון קלאב.

כבר בפתיחה ניסח גרדמן את הספק שמרחף מעל התעשייה: מגזר הפודטק, חווה כיום תקופה לא פשוטה שאף פוגעת בתיאבון של משקיעים להשקיע בתחום. האם האשמה היא בצרכנים או במוצרים שאינם מספיק אטראקטיבים מספיק (כלומר לא עונים על ציפיות הצרכנים מבחינת טעם, מרקם ועלות).

“הירידה מובנת”: כסף מהיר מול ביולוגיה איטית

פרופ’ מחלוף טענה שההתקררות בשוק אינה עדות לכישלון, אלא תזכורת לאופי של התחום. לדבריה, פודטק אינו סייבר ואינו SaaS: זה פיתוח ביולוגי ומדעי שלוקח זמן, ומעליו שכבה רגולטורית כבדה — במיוחד כשמדובר במזון שנכנס לגוף. המשמעות היא שמי שמחפש “אקזיט של שנתיים” עלול להתאכזב.

רייכנברג חידדה את הנקודה מזווית אחרת: תעשיית הבשר המסורתית קיימת אלפי שנים, ולכן “לשבור” הרגלים ותשתיות של מערכת מזון ותיקה הוא תהליך איטי מטבעו. היא הזכירה שגם אם חלפו כמה שנים מאז פריצת החברות הראשונות, לא צריך לצפות שכבר עכשיו יופיעו מוצרים בקנה מידה עצום ובמחיר שווה לכל נפש. מה שמניע את התחום, לשיטתה, הוא לא רק חלום טכנולוגי אלא אילוץ מתגבר: עומסי זיהום, לחץ על משאבים, ואוכלוסייה גדלה שמחייבת פתרונות גם ל־2040 ול־2050.

זיידמן ניסה לתרגם את התמונה לשפה של מערכות: אין כאן “פתרון אחד” אלא סל של טכנולוגיות, ולכל אחת יש מסלול התבגרות אחר. הוא הזכיר ציטוט שמוכר בתעשייה על הצורך להגדיל משמעותית את תפוקת המזון בעשורים הקרובים, והדגיש שאין לנו “כדור ארץ נוסף” להישען עליו. לכן, גם המודלים הפיננסיים צריכים להתאים עצמם לפרויקטים ארוכים, עתירי הון, עם נקודות ציון בדרך ולא עם קו סיום מהיר.

למה קשה לעבור מפרוטוטייפ למפעל

כשעלה הנושא הכואב של מעבר לייצור בהיקפים גדולים, התשובות חזרו שוב ושוב לאותו ציר: סקייל-אפ במזון הוא עולם אחר. בירגר תיאר איך גם כשהטכנולוגיה עובדת במעבדה, המעבר למכלים גדולים, לקווי ייצור, לאבטחת חומרי גלם ולשרשרת אספקה יציבה הוא “איפה שהכסף הגדול מתחיל”, ושם גם הסיכון. משקיעים רוצים להאמין שהרחבת הייצור תוריד עלויות ותגדיל מכירות, אבל בתקופה של זהירות הם נוטים להמתין להוכחות.

רייכנברג הוסיפה שהצרכן לא קונה “חזון”. הוא קונה מוצר. בסופר, רוב האנשים לא עומדים מול המדף ושואלים מה טוב לכדור הארץ. הם בוחנים קודם כל טעם, מראה, היכרות, מחיר וזמינות. רק אחר כך — אם בכלל — נכנסות שאלות של קיימות ובריאות. לכן, בלי יכולת להגיע ל”שוויון מחיר” מול מוצרים קיימים, ובלי שדרוג עקבי של החוויה, המעבר למיינסטרים נתקע.

מחלוף הסבירה שבבשר מתורבת, למשל, הבעיה אינה רק “לגדל תאים”, אלא לבנות מוצר שמרגיש כמו הדבר האמיתי: מרקם, “מראה” של בשר, רכיבי שומן, ולעיתים גם רכיבים שמדמים תהליך בישול. לדבריה, הדרך לייצור כמויות גדולות דורשת מיכלים גדולים מאוד, תנאים מדויקים ואינטגרציה הנדסית מורכבת. והיא נתנה הקבלה פשוטה: כמו שמחשבים שהיו פעם יקרים ולא נגישים הפכו בהדרגה למוצר ביתי, כך גם כאן — אבל רק אחרי זמן, סטנדרטיזציה וירידת עלויות.

טעם, מחיר ורשימת רכיבים: המבחן האמיתי של המדף

השאלה האם הבעיה היא שהמוצרים “לא טעימים” הציתה דיון ישיר. מחלוף טענה שכבר קיימים מוצרים טובים, אבל לא בכל קטגוריה הגיעו ל”הגרסה האולטימטיבית”. היא הדגישה שהמרכיבים בתהליכים ביולוגיים רבים אינם בהכרח “סינתטיים” כפי שחלק מהצרכנים חוששים, אך הודתה שהחוויה עדיין לא אחידה, ויש פערים בין חברה לחברה.

זיידמן הביא דוגמה מהשוק הצרכני: ההצלחה הראשונית של מוצרים מסוימים לא תמיד נשמרת, כי אנשים משווים בסוף את הטעם, המרקם והתחושה למקור שהם מכירים. הוא טען שצריך להפסיק להסתפק ב”כמעט” ולייצר דור מוצרים שמשכנע גם בלי סיפור רקע. במקביל, הוא ציין שיש קטגוריות שבהן ההתקדמות מהירה יותר, ושבהן אפשר להגיע לאיכות גבוהה בלי להסתמך על רכיבים מן החי.

רייכנברג הציגה גישה פרגמטית: לא חייבים לעבור מחר בבוקר ל־100% תחליפים. אפשר “לחתוך” את הצריכה דרך פתרונות ביניים כמו ערבוב חומרי גלם מן הצומח עם מוצר מן החי — מודל שהיא כינתה “בלנדינג”. היא גם הזכירה את תחום המיצליום (מערכת שורשים של פטריות) כחומר גלם שניתן לגדל מהר יחסית ושיכול לתרום חלבון ומרקם, אך הדגישה שגם כאן נדרשים מסלולי רגולציה.

רגולציה: תחנה בדרך, לא קו הסיום

כשנשאלה השאלה על משוכות רגולטוריות, רייכנברג טענה שמשרד הבריאות בישראל נחשב מתקדם יחסית בתחום “מזון חדש”, ושישראל פועלת אקטיבית במרחב הזה. עם זאת, היא הדגישה שוב ושוב: אישור רגולטורי הוא הישג חשוב, אבל הוא לא “הכרטיס לקופה”. אחרי האישור מתחילים הקרבות הגדולים באמת — סקייל, מחיר, טעם, שיווק, ויכולת לשמור על רציפות ייצור.

מחלוף חיזקה: בעולם המזון אין קיצורי דרך. אם יש מוצר שמחליף רכיב תזונתי בסיסי, הציבור והרגולטור מצפים להוכחות, תיעוד, ובטיחות לאורך זמן. לכן מי שרוצה לקדם מהפכה צריך להתכונן למרוץ ארוך.

אז האם ההרגלים באמת ישתנו בחמש עד שבע שנים

לקראת הסיום ביקש המנחה תשובה ברורה: לא “בעוד שלושים שנה”, אלא בטווח הקרוב — האם נראה שינוי ממשי בהרגלי האכילה.

זיידמן אמר שהוא מאמין שאנחנו מתקרבים לנקודה שבה מוצרים רבים כבר לא ידרשו פשרות גדולות במחיר ובאיכות, ושכשהשוק יראה מוצרים שמשתווים למקור — האימוץ יואץ. הוא גם טען שהמהפכות הגדולות קורות כשממשלה “דוחפת” מדיניות ארוכת טווח, והזכיר את תחום הרכב החשמלי כדוגמה לשינוי שהתבסס על רגולציה ותמריצים ולא רק על רצון הצרכן.

רייכנברג הצטרפה לאופטימיות בזהירות: היא צופה שבשנים הקרובות נראה יותר מוצרים, יותר אחריות מצד חברות מזון גדולות, ויותר לחץ כלכלי שישנה את השיקולים בסופר. היא אמרה שאם מחירי מזון מן החי ימשיכו לעלות, “שוויון המחיר” יהפוך קל יותר להשגה, והצרכן יסתכל על החלופות אחרת.

בירגר הוסיף ממד אישי: לטענתו, כבר היום אפשר לראות הפחתה הדרגתית בצריכת בשר אדום בחלק מהציבור, ועלייה טבעית בנכונות לנסות תחליפים — בעיקר כשהם פותרים בעיות יומיומיות כמו בזבוז מזון, חיי מדף וניהול מטבח. הוא נתן דוגמאות לטכנולוגיות שמביאות בינה מלאכותית לתוך שרשרת הערך של המזון, לאו דווקא רק לתחליפים עצמם, אלא לתכנון מוצרים, חיזוי העדפות צרכנים וצמצום פסולת.

מחלוף הציגה עמדה אופטימית אבל זהירה יותר: היא הסכימה שנראה שינוי משמעותי, אך טענה שלא כל קטגוריה תבשיל באותו קצב. לדבריה, תחליפים מסוימים יכבשו נתח שוק מהר יותר, בעוד שבשר מתורבת במרקמים “שלמים” עלול לקחת יותר זמן בגלל עלויות ותהליכי ייצור מורכבים. היא העריכה שבטווח הקרוב נראה עלייה משמעותית בשיעור המוצרים האלטרנטיביים במדפים ובבתים, אבל לא מהפך מוחלט בין לילה — במיוחד בתרבות שבה ארוחת סוף השבוע עדיין מזוהה עם בשר ודגים.

בשורה התחתונה, הפאנל לא מכר “חלום ורוד”, אבל גם לא הספיד את התחום. להיפך: המשתתפים חזרו על אותה מסקנה מכמה כיוונים. השינוי יקרה, כי הלחצים על מערכת המזון יכריחו אותו לקרות. השאלה היא הקצב, והיכולת להפוך טכנולוגיות מרשימות למוצרים שהציבור בוחר בהם בלי לחשוב פעמיים: טעימים, זמינים, בריאים יותר, וברגע הנכון — גם במחיר שאינו דורש אמונה אלא שווה קנייה.

הפוסט מהפכת הפודטק בין ההייפ למציאות: “כאן קבועי הזמן ארוכים ויש גם רגולציה כבדה” הופיע לראשונה ב-Chiportal.