כדי לשמר את ההובלה האמריקנית בתעשיית השבבים בעידן שאחרי חוק מור, משרד המסחר האמריקני מקדם ארבע תוכניות מחקר ופיתוח גדולות במסגרת חוק CHIPS, במטרה לתמוך בחדשנות מסחרית, בתעשיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים, אנרגיה וביטחון לאומי – ולהתחרות בעלייה המטאורית של סין בתחום. כך מציע דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקנית (SIA).

ארבע תוכניות הדגל החדשות:

1. המרכז הלאומי לטכנולוגיות מוליכים למחצה (NSTC)
   תקציב: 6.355 מיליארד דולר
   המרכז מיועד להעביר מחקרים מוקדמים לטכנולוגיות מסחריות רלוונטיות ולפתח חדשנות "במעלה ובמורד השרשרת" – מעיצוב ותכנון, דרך חומרים ועד ארכיטקטורת שבבים. המתקנים יכללו קווים לפיילוט ופרוטוטייפ, מתקן EUV, ומרכז לתכנון ושיתופי פעולה.
2. התוכנית הלאומית לייצור מתקדם של אריזות שבבים (NAPMP)
   תקציב: 3 מיליארד דולר
   תוכנית זו תתמקד באריזות מתקדמות לשבבים עבור יישומים מתקדמים בבינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים ומערכות ייעודיות. מוקמת תשתית כוללת של פס ייצור ניסיוני (pilot line), שמנוהלת על ידי Natcast.
3. מכון SMART USA למחקר מתקדם ו"תאומים דיגיטליים"
   תקציב: 285 מיליון דולר
   המכון יפתח טכנולוגיות סימולציה מבוססות תאומים דיגיטליים (Digital Twins) שיאפשרו לאתר תקלות ולבצע אופטימיזציה בתהליכי ייצור, תוך הפחתת עלויות הפיתוח בכ-40% וזמני פיתוח ב-35%. יפותחו גם תקנים תעשייתיים, שווקים דיגיטליים, ותוכניות הכשרה ייעודיות.
4. תוכנית המטרולוגיה של NIST
   תקציב: 252 מיליון דולר
   תוכנית זו תתמקד במדידות קריטיות לאימות תהליכים ואבחון תקלות, ותכלול גם פיתוח של ספריות נתונים, תוכנה ומשאבים דיגיטליים נוספים.

שינוי פרדיגמה בתעשייה – מעבר מעבר לחוק מור

במשך עשורים, קידמה התעשייה את חוק מור – הכפלה של מספר הטרנזיסטורים על גבי שבב אחת לשנתיים. אך כיום, צרכים חדשים כגון חיסכון באנרגיה, רוחב פס גבוה, עמידות בטמפרטורות קיצון ועיבוד מקבילי, מחייבים חדשנות בכל שכבות התכנון – תוכנה, אלגוריתמים, ארכיטקטורה, חומרים ואריזה.

ארבע התוכניות שואפות לצמצם את הפער בין מעבדות מחקר לבין פסי ייצור ("lab-to-fab"), ולאפשר שיתוף פעולה גם בין מתחרים – במרחב פרה-תחרותי – כדי להתמודד עם אתגרים מערכיים של ממש.

מסקנה

בעידן שבו סין משקיעה סכומי עתק במחקר ופיתוח שבבים כדי לעקוף את ארה"ב, מאמצים פדרליים אלה נועדו לבנות תשתית רחבת היקף שתמנף את המחקר, ההכשרה והייצור המקומי. המפתח ליתרון טכנולוגי הוא שיתוף פעולה בין ממשל, תעשייה ואקדמיה – והאמריקנים עושים צעד אסטרטגי נרחב כדי להבטיח את עליונותם בעשורים הקרובים.

הפוסט SIA: ארה"ב משקיעה יותר מ-10 מיליארד דולר במחקר שבבים – מפת דרכים חדשה מבטיחה שמירה על ההובלה הגלובלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Quantum Art, שנולדה ממחקר במכון ויצמן למדע, הכריזה על מפת דרכים שאפתנית בתחום המחשוב הקוונטי, שמטרתה להגיע ליתרון קוונטי מסחרי כבר ב-2027, ולמערכת עם מיליון קיוביטים פיזיים עד שנת 2033.

החברה מפתחת מחשבים קוונטיים שלמים (full-stack) המבוססים על קיוביטים של יונים לכודים, ומובילה גישה חדשנית למחשוב קוונטי בקנה מידה גדול, תוך התמקדות בארכיטקטורה מודולרית ודינמית. מפת הדרכים כוללת סדרות מוצרים בשם Montage, Perspective, Landscape ו-Mosaic, כאשר כל אחת מהן מהווה שלב מתקדם יותר לקראת מימוש פלטפורמה קוונטית בקנה מידה מסחרי.

עקרונות הטכנולוגיה של Quantum Art:

החדשנות של החברה מבוססת על ארבעה עקרונות: שערים רב-קיוביטיים שמפחיתים את זמן החישוב ומורכבותו, תכנון מודולרי בשילוב פילוח אופטי, המסייע בשמירה על קוהרנטיות, קונפיגורציה דינמית של המערכת לפי צרכים חישוביים משתנים, ומבנים דו-ממדיים מודולריים להגדלת צפיפות קיוביטים ושיפור המהירות.

השלבים העיקריים במפת הדרכים:

• 2025: מערכת עם 50 קיוביטים פיזיים.
• 2027 – סדרת Perspective: מערכת עם 1,000 קיוביטים פיזיים ו-100 קיוביטים לוגיים, שתאפשר יתרון קוונטי מסחרי. המערכת צפויה להתעלות על מחשבים קלאסיים במשימות ייעודיות כגון גילוי תרופות, סימולציות חומרים, ומודלים פיננסיים.
• לאחר מכן – סדרת Landscape: תבנה על בסיס הקודמת ותשפר את ביצועי המערכת עם פיצול אופטי של שרשראות היונים ליחידות עצמאיות, המאפשר קוהרנטיות גבוהה ומקביליות.
• 2033 – סדרת Mosaic: תכלול מיליון קיוביטים פיזיים בתוך שטח של 50×50 מ”מ, תוך שימוש בפרוטוקולי תיקון שגיאות ויתירות לבניית מחשב קוונטי עמיד לתקלות.

Quantum Art אינה מסתפקת בפיתוח החומרה בלבד. החברה משקיעה גם בפיתוח שפות תכנות ייעודיות, כלי תוכנה לאופטימיזציה של אלגוריתמים קוונטיים, ומשתתפת בקהילת הקוד הפתוח. היא שואפת להפוך את המחשוב הקוונטי לנגיש לכל אדם ולתרום לפתרון בעיות גלובליות.

לצד ההתקדמות הטכנולוגית, החברה מצהירה על מחויבות לחדשנות אחראית – תוך שיתוף פעולה עם מקבלי החלטות, חוקרים וגורמים בתעשייה, כדי להבטיח שמערכות קוונטיות ישמשו לטובת האנושות.

הפוסט קוונטום ארט שואפת להוביל את תחום המחשוב הקוונטי עם מיליון קיוביטים עד 2033 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בתחילת ספטמבר 2024, לאחר משא ומתן ממושך ורווי אכזבות ודחיות, הודיעה חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית על כוונתה להקים את מפעל השבבים האנלוגיים הראשון בהודו, בשיתוף הקונגלומרט ההודי הנודע – קבוצת אדני. את ההודעה על הקמת המיזם הודיע בגאווה אקנת שינדה ( Eknath Shinde) ראש הממשלה של מדינת מהרשטרה בפוסט שפרסם ברשת-X . היה זה הישג יוצא דופן עבור טאואר והזדמנות עסקית מסקרנת.

המיזם תוכנן לקום כאמור במדינת מהארשטרה שבמערב הודו, בהשקעה של 10 מיליארד דולר, כאשר ממשלת הודו התחייבה לממן כ-80% מעלויות הקמתו בהמשך להחלטתה האסטרטגית להפוך לשחקנית מובילה בתעשיית השבבים העולמית. אף שמדובר היה בשתי חברות פרטיות, המימון הממשלתי הנדיב ביטא מחויבות עמוקה למיזם ולפיתוח תעשיית השבבים במדינה.

עבור קבוצת אדני, שיתוף הפעולה עם טאואר פתח דלת לעולם השבבים באמצעות הניסיון, המומחיות והטכנולוגיה שפיתחה החברה הישראלית לאורך השנים. מצדה של טאואר, זו הייתה אמורה להיות קפיצת מדרגה אסטרטגית – גם בהרחבת קיבולת הייצור וגם במיצובה כשחקנית גלובלית משמעותית במיוחד לאחר שהאיחוד המתוכנן עם אינטל לא יצא אל הפועל.

זמן קצר לאחר מכן, הכריזה קבוצת טאטא ההודית כי היא מתכוונת להקים מפעל שבבים משלה בעיר דולרה שבמחוז גוג'אראט. (לא רחוק ממומבאי) בשיתוף עם החברה הטייוואנית  Powerchip Semiconductor Manufacturing Co.  (PSMC) השתיים הודיעו על הקמת מפעל לייצור שבבים בקוטר 300 מ"מ, בהשקעה של כ-11 מיליארד דולר.

אך בעוד שטאטא ו־PSMC  החלו לקדם מיד את הפרויקט המשותף שלהן, מיזם טאואר־אדני נותר תקוע. במרץ 2025 נפוצו שמועות על קריסת העיסקה, ובחודש שעבר אישרה טאואר את הפרטים – המפעל לא יוקם.

למרות דיווחים שניסו לרמוז על שינוי מצד קבוצת אדני, ל- Chiportal נודע כי ההחלטה על ביטול התוכניות התקבלה ע"י מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, שהחליט לסגת מהמיזם.

הזדמנות אסטראטגית שהוחמצה

גורמים הבקיאים בפרטי העסקה טוענים שההחלטה לוותר על מיזם השבבים בהודו הייתה החמצה אסטרטגית גדולה. המפעל המשותף  אמור היה להוסיף לטאואר קיבולת של כ־50,000 פרוסות סיליקון בקוטר 12 אינץ' בחודש – שדרוג משמעותי לפעילותה הגלובלית. מעבר לכך, המחויבות של ממשלת הודו, שהייתה מוכנה לממן את מרבית עלות הקמת המפעל הפכה את ההזדמנות למפתה במיוחד.

בנוסף, נסיגתה של טאואר מהמהלך השאירה את "המגרש ההודי" לקבוצת טאטא הצפויה להקים מפעלים נוספים כדי לספק את הקיבולת הדרושה לשוק הבינלאומי ולרכוש נתחי שוק נוספים על חשבון טאואר.

הפוסט חשיפה: ההחמצה הענקית של טאואר סמיקונדקטור בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המפעלים יוקמו בטקסס וביוטה וייצרו שבבים קריטים עבור אפל, NVIDIA, פורד ועוד – בשיתוף ממשל טראמפ

חברת Texas Instruments (TI) הודיעה כי תשקיע מעל 60 מיליארד דולר בהרחבת ייצור השבבים שלה בארצות הברית. ההשקעה תכלול הקמה או הרחבה של שבעה מפעלי ייצור (fabs) בטקסס וביוטה, ותביא ליצירת יותר מ-60 אלף מקומות עבודה, כך נמסר בהודעה לתקשורת.

המהלך מהווה שיתוף פעולה הדוק עם ממשל טראמפ, אשר חותר להחזיר את ייצור הטכנולוגיה החיונית לאדמת ארה"ב ולשמור על יתרון אמריקני מול סין בתחום השבבים והבינה המלאכותית.

לפי הודעת TI, מדובר ב"השקעת התשתית הגדולה ביותר אי פעם בייצור שבבים בסיסיים בארה"ב" – שבבים המשולבים כמעט בכל מוצר אלקטרוני, ממכשירי סמארטפון ועד למכוניות ומרכזי נתונים.

שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, ציין כי:

"הנשיא טראמפ הציב בראש סדר העדיפויות את הרחבת ייצור השבבים בארה"ב, והשותפות עם TI תבטיח את עתיד התעשייה לדורות."

בין החברות הפועלות בשיתוף עם TI נמצאות אפל, NVIDIA, פורד ואחרות. ההשקעה מצטרפת לשורת הכרזות נוספות בחודשים האחרונים: אפל התחייבה להשקיע 500 מיליארד דולר בארה"ב, ג'נרל מוטורס תשקיע 4 מיליארד דולר, ואילו OpenAI, אורקל וסופטבנק הקימו את חברת Stargate לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית אמריקאיות.

עם זאת, חלק מהחברות, כמו אפל ו-TSMC, כבר החלו בתוכניות להרחבת פעילותן בארה"ב לפני כהונתו השנייה של טראמפ. הנשיא עצמו ממשיך במדיניות הטלת מכסים נרחבת על מוצרים מיובאים – מדיניות שנועדה, לדבריו, להחזיר את הייצור הביתה ולשמור על יתרון טכנולוגי.

ממשל טראמפ רואה גם בתחום הבינה המלאכותית מרכיב קריטי בהובלה הטכנולוגית של ארה"ב, בייחוד לאחר שמודלים חדשניים זולים יחסית שפותחו בסין, כמו זה של DeepSeek, הדהימו את וול סטריט וסיליקון ואלי.

"ארצות הברית היא המובילה העולמית בבינה מלאכותית, ואנו מתכוונים להישאר כך," הכריז סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס בוועידת AI בפריז בפברואר האחרון.

הפוסט טקסס אינסטרומנטס תשקיע למעלה מ-60 מיליארד דולר בהקמת מפעלי שבבים בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (נאסד"ק: CEVA), המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירים חכמים, משיקה את MotionEngine Hex – פתרון תוכנה חדש לשליטה טבעית ומדויקת במסכים חכמים ומחוברים. המערכת החדשה מבוססת על שילוב נתונים מטכנולוגיית UWB וחיישני תנועה, ומספקת מעקב תנועה ב-6 דרגות חופש (6-DOF) ומחוות מרחביות – ללא צורך במגע במסך.

MotionEngine Hex נועדה ליצרניות OEM ולמפתחים המחפשים להרחיב את אפשרויות האינטראקציה עם מסכים. מדובר בערכת תוכנה מתקדמת ודלת השהיה, שמבצעת מעקב בזמן אמת אחר מיקום וכיוון תלת-ממדיים של השלט או המכשיר – ומאפשרת חוויה מדויקת שמרגישה כמו שליטה ישירה במסך מגע. הפתרון מתאים לשימוש בממשקי טלוויזיות חכמות, מסכי מחשב, תצוגות מסחריות, גיימינג ושליטה על מכשירי בית חכם.  MotionEngine Hexמבוססת על פלטפורמת התוכנה Ceva-MotionEngine הקיימת, אשר נמצאת בשימוש ביותר מ-150 מיליון מכשירים במשך יותר מ-15 שנה.

לדברי צ׳אד לוסיין, סגן נשיא ומנהל חטיבת החיישנים והאודיו של סיוה: "תכננו את MotionEngine Hex כך שתרגיש כמו הארכה של כף היד של המשתמש. מדובר בתוכנה מדויקת, אינטואיטיבית, אשר פותחת דרכים חדשות לאינטראקציה עם תכנים דיגיטליים. זהו פתרון שמאפשר ליצרני מכשירים לבדל את עצמם בשוק צפוף ולהציע חוויית משתמש איכותית מהדור הבא".

מאפיינים טכניים עיקריים:

• מנוע מיזוג חיישנים עם 6 דרגות חופש (6-DOF): שילוב נתונים ממד תאוצה תלת-צירי, ג'ירוסקופ תלת-צירי וחיישני מיקום מבוססי UWB – לחישוב תנוחה מלאה (מיקום וכיוון) בדיוק גבוה ובתדירות גבוהה.
• הצבעה מוחלטת ((Absolute Pointing: מאפשרת מיקום סמן מדויק במרחב, לצורך אינטראקציה ישירה, מחוות על ומחוץ למסך וגרירה מרחבית.
• תמיכה בשתי ארכיטקטורות:
• מבוססת מארח (Host-Based) – רצה על מעבד מארח (כגון מעבד ראשי בטלוויזיה) ומתקשרת עם מודולי Bluetooth ו-UWB.
• משובצת (Embedded) – מותאמת לשילוב בתוך שבבי Bluetooth בשלטים, לפעולה עצמאית עם תלות מינימלית במעבד המארח
• כיול חיישנים ופיצוי: כולל כיול בזמן אמת, תיקון סחיפה ודיכוי רעידות, להתאמה לכל משתמש וסביבה.
• צריכת חשמל נמוכה וטביעת רגל קטנה: אידיאלי להפעלה על בקרי מיקרו (MCU) ומעבדי DSP במכשירים ניידים ושלטים.

הפוסט סיוה משיקה פתרון לשליטה טבעית ומדויקת, ללא מגע, עבור ממשקי טלוויזיה חכמה, גיימינג ובתים חכמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקרן תעניק עד 3 מיליון דולר לפרויקט משותף בתחום Generative AI

קרן SIIRD (הקרן לשיתוף פעולה תעשייתי בין ישראל לסינגפור) פרסמה קול קורא לשנת 2025 במסלול האסטרטגי, כשהתחום הנבחר לשנה זו הוא בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). הקרן מזמינה חברות ישראליות יחד עם שותפים תעשייתיים ואקדמיים מסינגפור להקים מיני-מאגד ולהגיש בקשה לתמיכה בפרויקטים ארוכי טווח ועתירי חדשנות.

הקול הקורא מיועד לפרויקטים המציעים טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך, עם פוטנציאל לשבש שווקים קיימים או לייעל תחומים מתקדמים במדע, תעשייה וסביבה. מענקי התמיכה יגיעו עד 66% מעלות הפרויקט, עם תקרה של 3 מיליון דולר, וכוללים שותפות חובה בין חברות ואקדמיה משתי המדינות.

תחומי היישום האפשריים של Generative AI כוללים:

• מודלי שפה (NLP)
• מדע וסימולציות
• ראייה ממוחשבת
• יצירת אודיו ווידאו
• פיתוח קוד
• רפואה וביוטכנולוגיה

בנוסף, ניתן להציע שיפורים למודלים בסיסיים (Foundation Models), שיפור אמינות, הפחתת עלויות אימון, ופיתוח סוכנים אוטונומיים.

מבנה מאגד: על המאגד לכלול לפחות חברה אחת מישראל, חברה אחת מסינגפור, ומוסד מחקר אחד לפחות מאחת המדינות. ניתן לצרף עד 3 משתתפים מכל מדינה. מוסדות מחקר זכאים למימון של עד 30% מסך המענק.

הגשה: עד 15 ביולי 2025 בשעה 12:00 (שעון ישראל) – אך ורק דרך האזור האישי באתר רשות החדשנות (לשותפים הישראליים). הבקשה תכלול תכנית מו"פ מלאה, הסכם כוונות בין השותפים, פירוט תקציב, לוחות זמנים ואסטרטגיית מסחור.

לפרטים נוספים:

• אתר רשות החדשנות: innovationisrael.org.il
• דוא"ל: contactus@innovationisrael.org.il
• טלפון: 03-7157900
• רכז הקרן: טל בן-אבנר – tal.ba@innovationisrael.org.il

אם תרצה גם גרסה מקוצרת לפייסבוק או הצעת אמפמ (כותרת, כותרת משנה, תגים וכו') – אשמח להוסיף.

הפוסט קרן ישראל-סינגפור מזמינה שיתופי פעולה פורצי דרך בתחום הבינה המלאכותית היוצרת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעוד יצרניות רכב כמו פורד ו-GM נוטשות את חלום התחבורה האוטונומית לאחר עשור של הבטחות והפסדים, קבוצת פולקסווגן מתמידה – ובלב התוכנית נמצאת שותפה אסטרטגית מישראל: מובילאיי, חברת הבת של אינטל.

השבוע חשפה פולקסווגן את דגם הרובוטקסי ID. Buzz AD – גרסת ייצור סדרתי של המיקרובוס החשמלי בעיצוב הרטרו – המיועדת לפעול כבר בשנת 2026 בצי של אובר בלוס אנג'לס. כ-480 רכבים יסופקו כבר בשנה הבאה, כחלק מהסכם שצפוי להתרחב עד ל-10,000 יחידות.

מוח ישראלי לרכב גרמני

המרכיב הקריטי שמאפשר את הנהיגה האוטונומית הוא ערכת השבבים והתוכנה של מובילאיי – EyeQ6 – שמתפקדת כ"מוח" של הרכב. בניגוד לחברות טכנולוגיה אחרות שמספקות פתרונות "קופסה שחורה", מובילאיי שיתפה פעולה הדוקה עם מהנדסי פולקסווגן, והטמיעה את המערכת באופן אינטגרלי בקונספט של הרכב.

יתרון נוסף: בזכות העובדה שהשבבים נמכרים לדגמים רבים בתעשייה, מובילאיי יכולה להפעיל "אינטליגנציה קבוצתית" (swarm intelligence) – כלומר, לעדכן את המפות והאלגוריתמים לפי נתוני אמת הנאספים מכלי רכב אחרים שכבר נמצאים בשטח.

חיישנים תעשייתיים וניהול צי מקצה לקצה

מערכת החיישנים של ID. Buzz AD כוללת 8 יחידות LiDAR, 13 מצלמות ו-5 חיישני רדאר – חלקם זהים לאלה שיותקנו גם בדגמי אאודי ופורשה עתידיים. גובה הרכב (כ-2 מטר) מאפשר התקנת החיישנים בגג בצורה שאינה בולטת ומאפשרת שדה ראייה מעולה.

פולקסווגן תספק לא רק את הרכב, אלא גם חבילת תוכנה לניהול צי שלם, כולל כלים לניהול מסלולים, אפליקציית הזמנות מותאמת (white label) ואפילו הדרכה למנהלי הצי של הלקוחות.

מובילאיי מול המתחרות: דיוק, סקלביליות ושותפות תעשייתית

בזמן שטסלה משיקה את ה-CyberCab עם דלתות פרפר ו-Waymo נשענת על רכבי יגואר מותאמים, פולקסווגן מביאה גישה תעשייתית – דגם שמבוסס על רכב קיים, עם פתרון ייצור יעיל ואינטגרציה חלקה לתשתיות ייצור קיימות.

הודות לשבבי מובילאיי, הרכב מסוגל לנהוג במהירות של עד 120 קמ"ש, בכל תנאי מזג אוויר, מסביב לשעון. השבבים, לעומת פתרונות כמו Nvidia Orin, גם זולים יותר וגם זמינים בנפחי ייצור גבוהים.

תחרות צפופה – אבל למובילאיי יש יתרון

בעוד ש-Waymo מתרחבת לניו יורק, Zoox של אמזון פותחת מפעל ייעודי, וטסלה בוחנת פיילוט באוסטין – פולקסווגן מתמקדת במודל עסקי שבו היא מספקת תשתית, ונותנת לאחרים לנהל את הפעילות מול הלקוחות.

השילוב בין ניסיון ייצור גרמני, שותפות עמוקה עם יצרן שבבים ותיק כמו מובילאיי, ותפיסה תעשייתית רחבת היקף – ממקמים את פולקסווגן ומובילאיי בעמדה ייחודית לרגע שבו תחבורה אוטונומית תהפוך מהמחר אל ההווה.

אמפמ
כותרת: מובילאיי מאחורי הקלעים של הרובוטקסי של פולקסווגן
כותרת משנה: הרכב האוטונומי החדש ID. Buzz AD יפעל בצי של אובר בארה"ב – עם מערכת השבבים של מובילאיי הישראלית
תגים:
ביטוי מפתח: מובילאיי רובוטקסי פולקסווגן
נרדפים: נהיגה אוטונומית, תחבורה חכמה, מוניות רובוטיות, שיתוף פעולה טכנולוגי, שבב EyeQ, תחבורה חשמלית, רכב ללא נהג

הפוסט מובילאיי במרכז מהפכת הרובוטקסי של פולקסווגן: תניע את צי ההסעות האוטונומיות של אובר בלוס אנג'לס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להפעיל את סמכויותיו הכלכליות להגנה על "הביטחון הלאומי" של ארצות הברית, ומתכנן להשית מכסים חדשים על מגזרים קריטיים – בהם שבבים, תרופות ומינרלים חיוניים. המהלך מתבצע במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act, אותו השתמש טראמפ להטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מאז 2018.

בקרוב צפויה מחלקת המסחר האמריקנית לפרסם את מסקנות החקירות שהיא מבצעת במגזרים אלה, ואלו צפויות להוביל להשבת מכסים רחבי היקף על מוצרים רבים שמיובאים לארה"ב.

לדברי מומחים, השימוש בסעיף 232 מעניק לממשל בסיס משפטי חזק יותר לעומת מכסים שהושתו על בסיס מדינה-למדינה, שעמדו תחת ביקורת משפטית וקשיים דיפלומטיים. הסנקציות תחת סעיף זה עלולות להשפיע כמעט על כל מוצר שמיובא לארה"ב, בעיקר לאור ההאשמות כלפי סין על "עיוות שווקים" והשלכות שלטענת טראמפ פוגעות בתעשייה האמריקנית.

לדוגמה, מכסי הפלדה והאלומיניום הקיימים – בשיעור של 50% – משפיעים כיום על סחורות בשווי של כ-200 מיליארד דולר, כולל מוצרי צריכה כגון חכות דיג, מטאטאים ומכשירי חשמל.

במקביל, טראמפ הודיע בימים האחרונים, במהלך חזרתו מכינוס ה-G7 בקנדה, כי מכסים על תעשיית התרופות "יגיעו בקרוב מאוד" מתוך כוונה "להחזיר את הייצור לארה"ב, לפחות חלקית".

גם מוצרי חשמל ביתיים, בהם מדיחי כלים, מייבשים ומכונות כביסה, נוספו לאחרונה לרשימת המוצרים החייבים במכסי 50% – בטענה כי הם חשובים לביטחון הלאומי.

נאזק ניקאחטר, בכירה לשעבר במחלקת המסחר ויועצת משפטית כיום, ציינה כי "פעולות סעיף 232 מתגבשות לכדי משהו הדומה למכסים כלליים עולמיים. הגודל וההיקף של ההגבלות צפויים להיות עצומים".

בעוד בתי משפט בוחנים את חוקיות סבבי המכסים הקודמים שהוטלו באפריל על שותפות סחר מרכזיות, נראה כי ממשל טראמפ מגביר את המיקוד בצעדים שניתן להצדיקם בביטחון לאומי – דרך סעיף 232, שמעניק גמישות פעולה משמעותית.

הפוסט טראמפ מתכנן סבב חדש של מכסים – הפעם נגד תעשיות התרופות, השבבים והמינרלים הקריטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנת 2025 ממשיכה את גל הפיטורים ששבר שיאים אשתקד, אז קוצצו למעלה מ-150 אלף משרות בענף ההיי-טק העולמי. לפי ­-TechCrunch Layoffs Tracker-, עד אמצע יוני רשומות כבר למעלה מ-22 אלף משרות שאבדו, כאשר חודש פברואר לבדו תרם כ-16 אלף מהן. לצד קיצוצים בחברות הענק — אינטל, מיקרוסופט, אמזון, מטא וגוגל — בולטים פיטורים במספר חברות שמרכז הכובד שלהן נמצא בישראל או מפעילות כאן קווי פיתוח משמעותיים.

הפגיעה הישירה בישראל

בנוסף, קיצוצי הענק שהכריזה אינטל באפריל — כ-21 אלף עובדים (20 % מכוח האדם העולמי) — טרם תורגמו למספרים רשמיים בישראל, אך גורמי תעשייה מעריכים כי מאות משרות מקומיות יושפעו בחודשים הקרובים. גם במיקרוסופט, שפיטרה מעל 6,500 עובדים במאי ועוד מאות ביוני, מופעלות תוכניות התייעלות הנוגעות לחלק מהצוותים הישראלים בתחום אבטחת-המידע וקלאוד.

מגמות ותגובות בשוק הישראלי

• מעבר למודל “רזה” – חברות סטארט-אפ ישראליות קטנות-בינוניות, דוגמת Otorio ו-Rec Room, מצמצמות עובדים כדי להאריך את “מסלול ההמראה” עד גיוס ההון הבא.
• התמקדות ב-AI – קיצוצי כוח-אדם מואצים דווקא במשרות שאינן מוצר/פיתוח ליבה בבינה-מלאכותית. דוברים בארגון Startup Nation Policy Institute מציינים כי “מיומנויות AI-Gen חדשות הפכו לחיסון תעסוקתי יחסי”.
• השפעה על שוק העבודה – נתוני הלמ”ס האחרונים מצביעים על עלייה מתונה בשיעור האבטלה בענפי התכנה (3.9 %-3.4 % ברבעון). חברות השמה מדווחות על גידול של 25 % במועמדים פעילים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מבט קדימה

המשק הישראלי אמנם מחוסן חלקית בזכות אחוז גבוה של חברות רב-לאומיות הצומחות כאן, אך תלותו בשוק העולמי הופכת אותו רגיש לגלי פיטורים גלובליים. מומחי התעסוקה מעריכים כי המחצית השנייה של 2025 תמשיך להיות תנודתית: החברות הגדולות ימשיכו להתייעל, וסטארט-אפים יידרשו להראות מסלול הכנסות ברור כדי להימנע מקיצוצים נוספים.

מקור הנתונים: TechCrunch, “A comprehensive list of 2025 tech layoffs”, 17 ביוני 2025.

הפוסט גל פיטורי ההיי-טק הגלובלי של 2025 פוגע גם במשק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות הצורך הגובר בכוח אדם בתעשיית השבבים בארצות הברית, שיעור הנשים בתפקידים טכנולוגיים נותר נמוך באופן מדאיג. על פי דו"ח שפורסם באפריל 2025, ב-51% מהחברות פחות מ-20% מהמשרות הטכנולוגיות מאוישות על ידי נשים. במקביל, נרשמה ירידה במספר החברות שמתחייבות פומבית לשוויון הזדמנויות – נסיגה שמדאיגה את מומחי התחום.

בריאיון ל-IEEE Spectrum, אנדריאה מוחמד, מנכ"לית שותפה של חברת QuantumBloom, מזהירה כי מדובר בכשל מערכתי עמוק. החברה עוסקת בליווי נשים בראשית דרכן בקריירות STEM, ומזהירה מהשלכות "דליפת צינור הכישרונות" – תהליך שבו נשים עוזבות את התחום כבר בצעדים הראשונים בקריירה.

לדבריה, "התעשייה מדברת על מה היא צריכה ממערכת החינוך, אבל כמעט לא שומעים את קול הדור הבא. אנחנו לא מצליחים למשוך את הכישרונות החדשים, במיוחד נשים, פשוט כי אנחנו לא מקשיבים למה שהן צריכות."

מוחמד מצביעה על פרדוקס מטריד: דווקא כאשר יש צורך קריטי להרחיב את כוח האדם המקומי – בשל מגמות של השבת ייצור השבבים לארה"ב ולחצים גיאופוליטיים – ההשקעה בתוכניות לשילוב נשים בתעשייה מצטמצמת. "זה לא עניין של גיוון לשם גיוון. מדובר בפיתוח ההון האנושי – אם נשים בורחות מהתעשייה, צריך להבין למה ולטפל בזה."

לדבריה, הסיבות המרכזיות לעזיבה כוללות תרבות ארגונית מיושנת, היעדר תמיכה בשלבים הראשונים בקריירה, ומחסור ביוזמות כמו תכניות חניכה, מסלולי רוטציה והכשרה מנהיגותית. "בחברות אחרות – במיוחד מחוץ להנדסה – משקיעים בעובדים הצעירים. בתעשיית השבבים, זה כמעט לא קיים."

מוחמד מציינת שדו"ח של Global Semiconductor Alliance ואקסנצ'ר מעיד על נסיגה בהתחייבויות החברות לנושאי גיוון – מגמה שהיא מכנה "קנרית במכרה פחם". לדבריה, "השאלה איננה אם יוזמות כמו QuantumBloom מסכנות את החברה – אלא מה הסיכון האמיתי: שפשוט לא יהיו לכם עובדים לפאבים (fabs)."

כדי להפוך למגנט לכישרונות מכלל הקהילות, ובפרט נשים, היא קוראת לשינוי עמוק בתרבות הארגונית ולבניית מקומות עבודה מכלילים באמת – לא כסיסמה, אלא כיעד עסקי אסטרטגי.

הפוסט תעשיית השבבים לא יכולה להרשות לעצמה לנטוש את הנשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.