קלארוטי, המתמקדת בהגנת מערכות סייבר־פיזיות (CPS), השיקה מאגר חדש שנועד לפתור בעיה מוכרת בצוותי אבטחה: קושי בסיסי לדעת בכלל איזה ציוד תעשייתי, אוטונומי או רפואי מחובר לרשת, ומה מצב האבטחה שלו. הספרייה החדשה, המבוססת על בינה מלאכותית, נועדה לאפשר זיהוי מדויק יותר של נכסים פיזיים, שיוך חולשות לכל נכס, וצמצום "נקודות מתות" ברשת הארגונית.

מערכות CPS כוללות ציוד כמו בקרי יצור תעשייתיים, רובוטים, מערכות בניין חכם, מדחני הדמיה רפואית וציוד מחובר נוסף. בניגוד לשרתים ולמחשבים אישיים, הציוד הזה אינו מדווח תמיד בצורה עקבית על דגם המוצר או גרסת התוכנה, ולעיתים קרובות הנתונים שרואים בצד הרשת אינם תואמים לרישומי היצרן.

דו"ח חדש של Team82, צוות המחקר של קלארוטי, מצביע עד כמה הבעיה רחבה: לפי הנתונים, 88% מנכסי ה-CPS אינם משדרים קוד מוצר מלא, ו-76% מהם משדרים שמות מוצרים שאינם תואמים לרישומי היצרן. המשמעות היא שצוותי אבטחה אינם יכולים לסמוך על המידע הגולמי מהרשת, ועלולים לפספס נכסים או חולשות – מה שיוצר אזורים ללא נראות, חשיפה ממושכת להתקפות וטיפול חלקי בלבד באיומים.

הספרייה החדשה של קלארוטי נבנתה מתוך ניסיון לפתור את הפער הזה. לפי החברה, מדובר בקטלוג נכסי CPS המבוסס על מודלי AI, המצליבים מידע ממקורות שונים – כולל יצרני ציוד תעשייתי ורפואי – כדי להגיע לזיהוי מדויק יותר של כל נכס. לשם כך שיתפה קלארוטי פעולה עם שחקניות מרכזיות בתחום, ובהן Rockwell Automation ו-Schneider Electric, שסיפקו מידע על מאפייני מוצרים ותצורות פריסה בשטח.

בקלארוטי מדגישים כי "חוסן מתחיל בנראות": בלי רשימה אמינה של כל מכשיר מחובר שיכול להפוך לנקודת כניסה לתוקפים, קשה לשייך חולשות, להעריך סיכון ולקבוע סדרי עדיפויות לטיפול. הספרייה אמורה לשמש כמקור אחד ומובנה, שמוריד מעומס העבודה הידני של צוותי האבטחה ומאפשר להם להתמקד בניהול סיכונים ולא בניקוי ומיון נתונים.

מבחינה טכנולוגית, הספרייה עושה שימוש במודלי שפה גדולים (LLMs) ובשיטות הסקה סטטיסטיות כדי לאסוף ולנתח כמויות גדולות של מידע לא מובנה על דגמי ציוד, יצרנים וגרסאות. התוצאה מוצגת כמאגר אחיד, שבו כל נכס מזוהה ומקושר לחולשות רלוונטיות, אם קיימות. כך יכולים ארגונים לקבל תמונת מצב טובה יותר על רכיבי התשתית התעשייתית והרפואית שלהם, ולתעדף תיקונים והגנות.

הספרייה תשולב במוצרי הדגל של קלארוטי – Claroty xDome ו-Claroty Continuous Threat Detection (CTD) – ותספק להם שכבת מודיעין נכסים מעודכנת. עבור לקוחות, המשמעות היא שהמערכות הקיימות לזיהוי איומים וניהול סיכונים יקבלו "מנוע זיהוי" משופר, מבלי צורך להטמיע פלטפורמה חדשה.

נציגי Rockwell Automation ו-Schneider Electric מגדירים את הספרייה כמהלך שמקל על הלקוחות שלהם לעמוד בדרישות אבטחה בסביבות ייצור חכמות, שבהן כמות המכשירים המחוברים רק הולכת וגדלה. מעבר לכך, עצם יצירת מאגר אחיד של נכסי CPS עשויה להפוך עם הזמן לתשתית משותפת לתעשייה כולה – צעד שיקל על שיתוף מידע על חולשות ומגמות תקיפה, ולא רק על זיהוי מקומי בתוך כל ארגון.

בסופו של דבר, המהלך של קלארוטי משקף מגמה רחבה יותר בעולם הסייבר התעשייתי: מעבר מאיתור נקודתי של פרצות, לניהול סיכונים שיטתי שמתחיל בשאלה הבסיסית – מה בכלל מחובר לרשת, ואיך הוא באמת נראה "על פי היצרן" ולא רק "על פי מה שהרשת מספרת".

הפוסט קלארוטי משיקה ספריית CPS לזיהוי חולשות בציוד תעשייתי ורפואי מחובר לרשת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקי בודאי, מהיזמים הבולטים של תעשיית הסייבר הישראלית ומי שכבר עמד מאחורי ארבעה אקזיטים מרשימים, הציג במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים ב-30 בספטמבר 2025 תמונה מטרידה של עולם הזיהוי והאימות הארגוני. “אנחנו נמצאים בעידן שבו כל מה שהכרנו – קול, וידאו ואפילו מסמכים רשמיים – כבר לא מהווים הוכחה אמינה לזהות. הדיפ-פייק שבר את הכללים,” פתח בודאי.

הונאת הדיפ-פייק: 25 מיליון דולר ש”נעלמו” בזום

בודאי סיפר מקרה אמיתי שהתרחש בחברה גלובלית עם אלפי עובדים. אחד מאנשי הפיננסים הוזמן לשיחת זום בה השתתפו, לכאורה, המנהל הפיננסי הראשי (CFO) ואנשי כספים נוספים. במהלך הפגישה הוסבר על עסקה דחופה, והעובד התבקש לבצע העברות כספים. “הוא ירד מהזום והעביר סכום כולל של 25 מיליון דולר. רק אחר כך התברר – אף אחד מהמשתתפים לא היה אמיתי. הכול היה דיפ-פייק מתוחכם,” אמר בודאי.

לדבריו, זו אינה תקרית בודדת: “יש עוד אירועים רבים, רובם לא מתפרסמים בגלל הבושה והפגיעה במוניטין. הבסיס שעליו נשענו – אימות באמצעות קול, וידאו או תעודות – פשוט קרס.”

כששיטות האימות המסורתיות נשברות

בודאי הדגיש כי גם במצבים יומיומיים – שכחת סיסמה או אובדן פרטים מזהים – תהליכי שחזור זהות בבנקים ובארגונים אחרים נשענים על שיחות קוליות, אימות וידאו או הצגת תעודה מזהה. “היום אי אפשר לסמוך על אף אחד מהדברים האלה. הכל ניתן לזיוף ברמה שמבלבלת גם מערכות וגם בני אדם,” אמר.

כדי להתמודד עם הסיכון, המליץ לבחון מחדש תהליכי קבלת החלטות בארגונים: “לאשר עסקאות רק בערוצים פנימיים מוגדרים מראש – למשל, קבוצות סגורות ב־Slack. לא משנה כמה טלפונים או זומים יגיעו – בלי הערוץ הרשמי, זה לא עובר.”

הפריצה ליגואר לנד רובר: נזק של מאות מיליונים

בודאי עבר לסקור דוגמה אחרת – התקיפה על יגואר לנד רובר. לדבריו, קבוצת האקרים חדרה למערכות ה־IT, ניצלה פרטי כניסה שהושגו דרך מערכת Jira, והצליחה לשתק את פסי הייצור במשך שבועות. “החברה הפסידה מאות מיליוני דולרים. וזה קרה בגלל סיסמה אחת שנגנבה,” הסביר.

הוא הדגיש כי מדובר בדפוס חוזר: “התוקפים מתחילים בנקודת כניסה שולית – תחנת עבודה של קבלן משנה, משתמש חיצוני – ומשם מטפסים פנימה עד להשבתה מוחלטת של הארגון.”

סיסמאות – טכנולוגיה בת 60 שנה שצריכה להיעלם

בודאי קרא לנטוש בהקדם את השימוש בסיסמאות: “סיסמאות הן טכנולוגיה מיושנת בת יותר משישים שנה. גם שימוש ב־Authenticator למיניהם אינו מספיק, כי התוקפים יכולים לשכנע את המשתמש ללחוץ ‘כן’ ולפתוח בפניהם את הדלת.”

הפתרון, לדבריו, נמצא ב־Passkeys – טכנולוגיה ביומטרית שמבוססת על זיהוי פנים או טביעת אצבע ישירות מול המכשיר של המשתמש. “רק Passkeys מבטיחים שהאימות מתבצע מול הדיבייס האמיתי ולא מול תוקף מרוחק. זו הדרך הנכונה לארגונים,” אמר.

MGM וה־Help Desk: נקודת תורפה מוכרת

בודאי הזכיר גם את המתקפה המתוקשרת על רשת המלונות MGM. התוקפים התקשרו ל־IT Help Desk, הציגו עצמם כעובדים, ענו על שאלות זיהוי בסיסיות ואף קיבלו קוד SMS. כך הצליחו לאפס סיסמאות ולחדור לרשת כולה.

“זה קורה כל הזמן, לא רק ב־MGM. ה־Help Desk הוא נקודת תורפה חמה. גם אם נעבור ל־Passkeys, צריך לבדוק היטב איך מתבצע תהליך איפוס החשבונות,” ציין בודאי.

מתקפות דרך טלפונים אישיים ואפליקציות

בהמשך סיפר מקרה אישי: רעייתו קיבלה התראה מזויפת באייפון על מחסור ב־disk space. היא הורידה אפליקציה זדונית שפתחה גישה מלאה למכשיר. “זה נראה כמו הודעת מערכת לגיטימית. בפועל זו הייתה הונאה מתוחכמת דרך פרסומות בתוך אפליקציה,” סיפר.

בודאי התריע במיוחד מפני שימוש באפליקציות השתלטות מרחוק כמו Anydesk, המשמשות תוקפים להתחזות לאנשי תמיכה. “כשעובד מקבל שיחה כביכול מה־IT של החברה ומתבקש להתקין Anydesk – הוא מעניק לתוקף גישה לכל מערכות הארגון.”

לדבריו, הבעיה מחריפה משום שארגונים רבים מאפשרים חיבור של טלפונים אישיים לאימייל, לסלאק ולמערכות פנימיות אחרות. “זהו כר פורה לפעילות התקפית, במיוחד דרך קבלני משנה וחברות שירות,” הוסיף.

פתרונות: שילוב בין תהליכים לטכנולוגיה

כשהתבקש להתמקד בפתרונות, סיכם בודאי: “אין פתרון יחיד. צריך גם פרוססים וגם טכנולוגיה.”

בצד התהליכי – למפות את נקודות התורפה הארגוניות ולבנות מנגנוני אישור שאינם נשענים על קול או וידאו. בצד הטכנולוגי – לאמץ Passkeys ויכולות מתקדמות לזיהוי השתלטות על מכשירים מרוחקים.

“בסופו של דבר, רוב ההתקפות מתחילות בהשתלטות על חשבון משתמש. 70–80 אחוז מהמקרים כוללים מרכיב כזה. מי שיתכנן נכון את תהליכי ההזדהות – יחסוך לעצמו קטסטרופות,” קבע.

בודאי חשף את עומק המשבר בעולם הזיהוי והאימות, אך גם הציעה מסלול ברור לפתרון: שילוב של תהליכי עבודה הדוקים וטכנולוגיות מתקדמות. “זה לא מדע מסובך,” אמר לסיום, “זה פשוט עניין של לקבל החלטות נכונות בזמן. כל ארגון חייב לעשות את זה – לפני שהוא מוצא את עצמו בכותרות בעקבות מתקפה.”

הפוסט מיקי בודאי,  Transmit Security : "אי אפשר לסמוך עוד על קול, וידאו או תעודות – הדיפ-פייק שבר את כללי המשחק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת האם של גוגל, אלפאבית, הודיעה על רכישת חברת אבטחת הסייבר (וויז) Wiz, סטארט-אפ המתמחה באבטחת מחשוב ענן, בתמורה לכ-32 מיליארד דולר, על פי מקור שמכיר את הפרטים. במהלך הקיץ שעבר, ניהלו הצדדים דיונים שהובילו להערכה של 23 מיליארד דולר – עסקה שלא התבצעה בשל חילוקי דעות והסתבכויות רגולטוריות.

עסקת גוגל-וויז תהיה האקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית אי פעם, יותר מכפליים מהרכישה של אינטל את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר ב2017, היא גם תהיה הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של גוגל, וגם אחת העסקאות הגדולות ביותר בשנת 2025 עד כה.

העסקה עדיין כפופה לאישורים רגולטוריים, ואם אכן תאושר ותושלם סופית, יהיה זה בניגוד להצהרות החוזרות ונשנות של מנהלי וויז לאורך השנים על כוונתם להגיע להנפקה ולבנות ענקית סייבר עצמאית.

המאמץ מוביל תחת הנהגת תומאס קוריאן, ראש מחלקת הענן בגוגל, אשר מבין היטב את החשיבות של מוצרי אבטחת הסייבר של Wiz עבור בסיס הלקוחות של Google Cloud. Wiz מציגה נתוני ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) מרשימים – 500 מיליון דולר ביולי האחרון, עם שאיפות להגיע ל-1 מיליארד דולר בשנת 2025. נתונים אלה, יחד עם הצמיחה הערכית של החברה – כאשר סב round הגיוס האחרון נערך בהערכה של 12 מיליארד דולר והערכה פנימית עלתה ל-16 מיליארד דולר – מהווים סיבה עיקרית לכך שהצדדים שוקלים כיום עסקה במחיר פרמיום.

Wiz, שהוקמה בשנת 2020 על ידי ארבעה קציני צה"ל לשעבר, אסף רפפורט (המשמש כמנכ"ל, עמי לוטוואק, יינון קוסטיקה, ורועי רזניק, התבלטה בתחום אבטחת הסייבר בענן לאחר שהחברה הקודמת שייסדו, Adallom, נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. מאז, החברה צמחה במהירות וזכתה לתמיכה מצד גורמים מרכזיים כגון Andreessen Horowitz, Cyberstarts, Index Ventures, Greenoaks, Insight Partners ו-Sequoia. מעבר לכך, Wiz אף לא חשפה כוונות להנפקה בבורסה לשנת 2025, אך עם העסקת CFO לשעבר בפעילותה – מה שעשוי להעיד על הכנות להנפקה עתידית.

אחת הסוגיות המרכזיות שעיצבו את המשא ומתן הקודם הייתה חילוקי הדעות לגבי מבנה החברה לאחר הרכישה – האם Wiz תישאר כיחידה נפרדת או שתשתלב בתוך Google Cloud. בנוסף, ניכרת הבחינה הרגולטורית המחמירה, כאשר רגולטורים אמריקאיים ואירופיים מפקחים בקפידה על עסקאות מהסוג הזה, במיוחד בעידן בו עניין האבטחה הדיגיטלית ותשתיות המידע הפכו לנושא מרכזי.

העסקה, אם תושלם, תסמן את האקזיט הגדול ביותר עבור סטארט-אפ ישראלי, כאשר העסקה הגדולה ביותר עד כה הייתה רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת כ-15 מיליארד דולר בשנת 2017. מעבר לכך, רכישת Wiz תעמיד את גוגל כמשחקנית מרכזית נוספת בשוק אבטחת הסייבר, תחום בו ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל מחדשות את השקעותיהן כדי להתמודד עם איומי הסייבר הגוברים.

לסיכום, המשא ומתן לרכישת Wiz מציג תמונה של תחרות עזה בשוק אבטחת הסייבר, כאשר גוגל שואפת להרחיב את יכולות האבטחה שלה בענן באמצעות רכישת חברה בעלת טכנולוגיה מתקדמת וצמיחה משמעותית, בעוד שסין וארצות הברית ממשיכות להיאבק על השליטה בשוק הגלובלי.

תגים: אלפאבית, גוגל, Wiz, אבטחת סייבר, מחשוב ענן, עסקאות הייטק, סטארט-אפ ישראלי, רכישת חברה

ביטויי מפתח: רכישת Wiz, עסקת 30 מיליארד דולר, גוגל ורכישת אבטחת סייבר, תחרות בשוק האבטחה, צמיחה והנפקה, עסקאות הייטק גדולות

נרדפים:

• אבטחת סייבר: הגנה דיגיטלית, פתרונות סייבר, טכנולוגיות אבטחה
• רכישה: הסכם מיזוג, רכישה אסטרטגית, עסקת מיזוגים
• סטארט-אפ: חברה צעירה, יזמות טכנולוגית, חדשנות בתחום ההייטק

הפוסט אלפאבית רוכשת את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סיסקו רוכשת את לייטספין (Lightspin), סטארט-אפ המסייע לארגונים למצוא ולהבין פגיעויות בתשתית הענן שלהם. שתי החברות לא חשפו את התנאים הכספיים אך ההערכות בשוק מדברות על שווי של 200 מיליון דולרים מאז הקמתה גייסה לייטספין 20 מיליון דולר ממשקיעים.

לייטספין, הפועלת מתל אביב, מפתחת ומשווקת פלטפורמת אבטחת ענן באותו שם. הפלטפורמה יכולה לסרוק באופן אוטומטי סביבות ענן לאיתור הגדרות תצורה לא מאובטחות, קוד פגיע  וסיכונים אחרים. הפלטפורמה מפרטת את הבעיות שהיא מוצאת בלוח מחוונים מרכזי ומתעדפת אותן על סמך חומרתן.

כלי אבטחת סייבר רבים דורשים מחברות להתקין פיסת תוכנה הנקראת סוכן בסביבות הענן שלהן. עבור מנהלי מערכת, פריסת תוכנה חדשה היא לעתים קרובות תהליך מסובך וגוזל זמן. לייטספין אינה דורשת הורדת סוכן, מה שהופך את הפריסה לפשוטה יותר.

סיסקו מתכננת לשלב את לייטספין ביחידה העסקית שלה, ET&I, או טכנולוגיות ואינקובציה מתפתחות. הקבוצה אחראית על בחינת רעיונות למוצרים חדשים במגזרים כמו שוק אבטחת הסייבר.

" לצוות לייטספין יש מומחיות טכנית נרחבת באבטחת ענן, פיתוח מוצרים ומוצרי אבטחת SaaS",  כתב ויג'וי פנדיי, סגן נשיא בכיר לאינקובציות מוצרים ב-Cisco, בפוסט בבלוג, "הניסיון של הצוות בתמיכה ב-DevOps וב-DevSecOps  עם הקשר וכלים יאיץ את היכולת שלנו לספק את הפתרונות והתמיכה הדרושים כדי לתעדף ולתקן פגיעויות"

לייטספין היא סטארט-אפ אבטחת הסייבר השני שסיסקו רכשה מאז פברואר. מוקדם יותר היא רכשה את Valtix, מפתחת חומת אש מגובה סיכון. חומת האש של ההפעלה יכולה לזהות ולחסום תעבורת רשת זדונית בסביבות ענן, כמו גם להתאים באופן אוטומטי את ההגדרות שלה בעת הצורך.  הכנסות סיסקו מתחום אבטחת הסייבר בשנת 2022 הגיעו ל-943 מילחיון דולר לאחר צמיחה שנתית של 7%. זאת מסך כל הכנסות החברה שעמדו על 13.4 מיליארד דולר.

הפוסט סיסקו רוכשת את חברת אבטחת הענן הישראלית לייטספין ביותר מ-200 מיליון דולרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מעלה מאלף מומחי בינה מלאכותית ובכירים בתעשיית הטכנולוגיה שהבולטים בהם היו אילון מאסק מנכ"ל נוירולינק, וסטיב ווזניאק, ממייסדי אפל.

המכתב, שהונפק על ידי מכון Future of Life קרא להשהות את פיתוח הבינה המלאכותית המתקדמת עד שפרוטוקולי בטיחות משותפים לעיצובים כאלה יפותחו, ייושמו ויבוקרו על ידי מומחים עצמאיים.

המכון הוקם במשותף על ידי הפיזיקאי מקס טגמרק מ-MIT ומייסד סקייפ לשעבר ג'אן טאלין, והיה בין הארגונים הקולניים ביותר שקראו לרגולציה רבה יותר של השימוש ב-AI.

חותמי המכתב קוראים להפסקה של שישה חודשים בפיתוח מערכות חזקות יותר מה-GPT-4 החדש של OpenAI.  "יש לפתח מערכות AI חזקות רק ברגע שנהיה בטוחים שההשפעות שלהן יהיו חיוביות והסיכונים שלהן יהיו ניתנים לניהול", נכתב במכתב.

במכתב הם מונים  את הסיכונים העיקריים הטמונים בטכנולוגית הבינה המלאכותית

• כלי נשק אוטונומיים: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור כלי נשק אוטונומיים שיכולים לפעול ללא פיקוח אנושי, מה שמוביל לאפשרות של נזק לא מכוון.
• מעקב: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור מערכות מעקב מתוחכמות שעלולות לפלוש לפרטיותם של אנשים ולהפר את חירויות האזרח שלהם.
• אבטחת סייבר: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור איומי סייבר חדשים, כגון דיפ-פייק, שיכולים לשמש למניפולציה של אנשים ולערער את האמון במוסדות.
• אבטלה: בינה מלאכותית עלולה להוביל לעקירת מקומות עבודה, במיוחד בתעשיות המסתמכות במידה רבה על עבודת כפיים או על משימות שגרתיות.
• הטיה ואפליה: אלגוריתמים של בינה מלאכותית עלולים להנציח או להחריף בשוגג הטיות חברתיות ואפליה, מה שיוביל ליחס לא הוגן לקבוצות מסוימות.
• שליטה: בינה מלאכותית עלולה להוביל לריכוז כוח בידי כמה אנשים או ארגונים, מה שעלול לערער ערכים ועקרונות דמוקרטיים.

מאסק הצהיר לעתים קרובות כי לבינה מלאכותית יש פוטנציאל לעלות על האינטליגנציה האנושית ולהפוך לאיום על האנושות. הוא השווה את הבינה המלאכותית ל"זימון השד" והזהיר כי בינה מלאכותית עלולה להוביל לאיום קיומי על האנושות אם לא תוסדר כראוי.

בשנת 2014 ייסד מאסק את OpenAI, חברת מחקר המוקדשת לפיתוח בינה מלאכותית כללית. עם זאת, בשנת 2018 התפטר מאסק ממועצת המנהלים של OpenAI, בנימוק של חששות לגבי הכיוון של הארגון וניגודי עניינים פוטנציאליים.

בשנת 2015, מאסק ייסד את Neuralink, חברה המתמקדת בפיתוח טכנולוגיה שיכולה למזג את המוח האנושי עם בינה מלאכותית. המטרה של Neuralink היא ליצור ממשק ישיר בין המוח האנושי למחשבים, ולאפשר לבני אדם לשלוט בטכנולוגיה באמצעות המחשבות שלהם. המטרה הסופית היא לשפר את האינטליגנציה והיכולות האנושיות באמצעות בינה מלאכותית.

סטיב ווזניאק, המייסד השותף של אפל, הביע גם הוא לא אחת את חששותיו לגבי בינה מלאכותית .

 מעורבותו של מאסק בבינה מלאכותית נבעה מחששותיו לגבי הסיכונים הפוטנציאליים שהיא מציבה לאנושות. הוא ייסד את OpenAI ואת Neuralink כדי להבטיח שהבינה המלאכותית תפותח באופן שיועיל לאנושות ושהסיכונים הפוטנציאליים שלה ימוזערו. עם זאת, התפטרותו מ-OpenAI מעידה על כך שהוא לא היה מרוצה מהכיוון של החברה ומאמין שיש לעשות יותר כדי להסדיר את הבינה המלאכותית.

הפוסט אילון מאסק, סטיב ווזניאק וכאלף מומחים נוספים במכתב פתוח: בינה מלאכותית חזקה מסוכנת לדמוקרטיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Rockwell Automation, (NYSE: ROK), החברה הגדולה בעולם בתחום האוטומציה התעשייתית והטרנספורמציה הדיגיטלית, הכריזה על הצטרפותה של פורטינט, מפתחת פתרונות אבטחת סייבר מקיפים, משולבים ואוטומטיים, לתוכנית PartnerNetwork כ-Gold Technology Partner.  

השותפות בין פורטינט ו-Rockwell Automation תאפשר לשתי החברות לספק אבטחת סייבר רבת עוצמה ללקוחות גלובליים באמצעות שילוב בין יכולות תקשורת ואבטחה מתקדמות. עקב השוני בין סביבות הטכנולוגיה התפעולית (OT) וטכנולוגיית המידע (IT), מערכות בקרה תעשייתיות (ICS) מתמודדות עם סיכוני אבטחת סייבר שונים ונוף איומים ייחודי, אשר דורשים פתרונות אבטחה המותאמים לאתגרים שלהן. חברת פורטינט מביאה עמה ניסיון רב שנים באבטחת סביבות OT באמצעות פתרונות המסייעים לארגונים מחוברים להגן, לאחד ולהגדיל את האבטחה שלהם.

באופן מסורתי, חברות OT הסתמכו על טכנולוגיית ה-air gap כחלק מהותי מאסטרטגיית האבטחה שלהם. ההבטחה כי לא קיים כל קישור בין רשתות ה-OT וה-IT אפשרה להפחית את חשיפת רכיבי מערכות ה-ICS לאיומי סייבר. אך כיום, הבידוד בין רשתות ה-OT וה-IT מתפרק במהירות. כספקית מובילה של פתרונות אבטחה לסביבות OT, פורטינט תסייע ל-Rockwell לתמוך בצורה מאובטחת בבסיס הלקוחות הצומח שלה ברחבי העולם.

דן דה-יאנג, סגן נשיא ניהול מוצר ב-Rockwell Automation, ציין כי, "יותר ויותר מלקוחותינו מחפשים אחר דרכים שבהן מוצרים או שירותים מחוברים יהיו מסוגלים לספק אפיקי הכנסה חדשים. היות ויוזמות הטרנספורמציה הדיגיטלית הללו צריכות להיות מאובטחות, הם זקוקים למוצרים של פורטינט כדי לסייע לממש את מטרותיהם. הלקוחות שלנו מחפשים דרכים להפחית את המורכבות באמצעות מוצרי אבטחה משולבים אשר תוכננו במיוחד עבור סביבות OT. שיתוף הפעולה עם פורטינט מציע את היעילות ואמינות האבטחה הדרושים ללקוחותינו".

ג'ון מדיסון, סגן נשיא לתחום מוצרים ומנהל שיווק ראשי בפורטינט, אמר כי, "ארגונים ימשיכו לראות התכנסות בין ה-OT וה-IT והתפתחות זו תהיה בעלת השפעה משמעותית על ייצור אבטחת סייבר. השותפות של פורטינט עם Rockwell Automation תסייע ללקוחות לנווט בבטחה במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. השותפות שלנו תתמוך באבטחת ארגונים מחוברים באמצעות הפחתת החשיפה לאיומי סייבר ותסייע להם לרכז את הנראות והניהול של ארכיטקטורת האבטחה שלהם". 

הפוסט רוקוול תשתף פעולה עם פורטינט הישראלית הופיע לראשונה ב-Chiportal.