ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל קיימה היום דיון במצב הענף, על רקע הקיפאון בתעסוקה, התחזקות השקל, התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והחשש כי חברות יעבירו פעילות מחקר ופיתוח ומשרות מישראל למדינות אחרות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי הצטברות של כמה גורמים יוצרת לחץ גובר על חברות הטכנולוגיה, ובמיוחד על חברות סטארט־אפ ועל עובדים בתחילת דרכם. בין הגורמים שהזכיר: שער החליפין, אי־הוודאות הכלכלית והביטחונית, עליית פרמיית הסיכון, שירות המילואים הממושך והשיבושים בתעופה.

"מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", אמר ליברמן. לדבריו, התחזקות השקל מעלה את עלות העסקתו של עובד ישראלי במונחים דולריים ומקטינה את התמריץ של חברות בינלאומיות וישראליות להרחיב את כוח האדם המקומי.

בת חן רוטנברג, נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה יותר משנת 2024 בכמה מדדים מאקרו־כלכליים, ובהם יצוא וגיוסי הון. עם זאת, בתחום התעסוקה נמשך הקיפאון, ובשירותי ההייטק אף נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים.

לדבריה, המגמה נובעת משילוב של התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים ועליית עלות ההעסקה בישראל. גורמים אלה עלולים לפגוע במיוחד במשרות כניסה ובתפקידים שניתן להעביר בקלות יחסית למרכזי פיתוח במדינות אחרות.

פחות עובדי מו"פ בישראל

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, וכי ההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025.

לצד זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח המועסקים בישראל ומפני התרחבות הפעילות העסקית, הניהולית והטכנולוגית של חברות ישראליות מחוץ למדינה.

אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון הייתה כיצד לשמר בישראל את הפעילות בעלת הערך הגבוה — ובה במיוחד פיתוח שבבים, תוכנה, מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות עמוקות — כאשר מדינות אחרות מציעות לחברות מענקים, הטבות מס ועלויות העסקה נמוכות יותר.

סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי הממשלה בוחנת כלים לשימור פעילות המחקר והפיתוח בישראל, וכי חלק ניכר מהסיוע המתוכנן צפוי להיות מופנה לחברות סטארט־אפ.

צח בסול, רפרנט מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה באגף התקציבים, מסר כי משרד האוצר ורשות החדשנות פועלים לגיבוש מסלולי השקעה וסיוע לענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, מוקמים צוותים לבחינת פתרונות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל להייטק וכ־600 מיליון שקל לענפי יצוא נוספים.

ליברמן הציע לייעד לחברות סטארט־אפ כלי סיוע בהיקף דומה, באמצעות השקעה ממשלתית או הלוואות עומדות. לדבריו, ללא מענה ממוקד, החברות הצעירות הן שעלולות להיפגע ראשונות מהשינוי בתנאי השוק.

קריאה לגיוס כספי המוסדיים

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה אינה רק האם ההייטק הישראלי נותר תחרותי מבחינה טכנולוגית, אלא האם ישראל עצמה נשארת סביבת פעילות אטרקטיבית לחברות.

לדבריה, חברות הצמיחה מעסיקות עובדים רבים בישראל ומפעילות רשת רחבה של ספקים, נותני שירותים ומשרדים, אולם עליית עלויות ההעסקה מחייבת גיבוש תמריצים חדשים לשימור הפעילות המקומית.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות קראו להשקיע בהכשרת עובדים ובהתאמת מיומנויותיהם לשוק המבוסס יותר ויותר על בינה מלאכותית, לצמצם חסמים רגולטוריים וליצור תמריצים שיגדילו את כדאיות העסקתם של עובדים בישראל.

ליברמן סיכם את הדיון בקריאה ליצור מסלול שיקל על הגופים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. לדבריו, הסטת חלק קטן מכספי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח להשקעות בענף עשויה להזרים אליו מיליארדי שקלים.

"אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל", אמר. "חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים הוא לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".

בדיון עלה גם הצורך להיערך להמשך השתתפותה של ישראל בתוכניות המחקר האירופיות לאחר סיום התוכנית הנוכחית של Horizon Europe. נציגי האוצר מסרו כי הם פועלים עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב כדי לאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להשתלב בתוכניות עתידיות.

הפוסט הכנסת דנה בקיפאון בהייטק: חשש מהעברת משרות ומו"פ לחו"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, קיימה היום ישיבה משותפת עם ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן. היו"ר ליברמן פתח את הישיבה ואמר כי ברור שההייטק בנסיגה ואנחנו רחוקים מאיפה שהיינו רוצים להיות מבחינת השקעות ופיתוח בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי וענן כחול לבן. ח"כ פרקש הכהן הזכירה כי כשכיהנה כשרת החדשנות השיקה יחד עם ליברמן כשר אוצר תכנית אסטרטגית לבינה מלאכותית שלא קודמה בממשלה הנוכחית, והוסיפה כי החקיקה המשפטית שחוזרת מחזירה את העננה למשקיעים.

סמנכ"לית רשות החדשנות, יעל מזוז הרפז, הציגה נתונים לפיהם ישראל אמנם רחוקה מהשיאים של 2020-2021, אבל המצד לא שונה מ-2018-2019 וישנם אולי פחות גיונים אבל כל גיוס הוא הרבה יותר גדול. לדבריה, החוזקה של ישראל אלה הסטארטאפים הקטנים ויש פחות סטארטאפים שמצליחים לגייס וחלקם נרשמים בחו"ל. מזוז הרפז הציגה את התכניות של הרשות לעודד משקיעים לרדת מהגדר ואמרה כי ב-2025 מתוכננת רפורמת מיסוי מקיפה להגברת אפקטיביות למשקיעים, לצד חקיקה לטובת הקלה בביצוע מיזוגים ופיצולי חברות ולוודא שתהייה תשתית מו"פ איכותית.

נציג רשות המסים, יונתן אזרזר, הוסיף כי כבר בימי המלחמה הראשונים הייתה הבנה שיש צורך לחזק את ההייטק, בעיקר לתת ודאות למשקיעים כדי לאפשר ודאות לחברות שרוצות לצמוח. "אנחנו לא רוצים רק שיהיו סטארטאפים שיעשו אקזיט, אלא לבנות חברות ענק ולהשאיר פה קניין רוחני ומו"פ, ורשות המסים לקחה על עצמה לבדוק איך נותנים מקסימום ודאות לחברות", אמר. ראש מטה מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הדסה גטשטיין, אמרה כי ישנה ראייה רחבה של מגוון היבטים בענף, והייתה עשייה משמעותית שלא נעצרה.

מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, התייחס לרכש שירותי ענן ו-AI ואמר כי הממשלה צריכה להיות זהירה כשהיא מוציאה מידע החוצה, ולשקול שיקולים של ריבונות על מידע, אבטחתו והמקום שבו הוא נשמר. לדבריו, בגלל הדרישות האלה, וההבנה שהמידע צריך להישמר בישראל, מי שניגש למכרז הממשלתי היה צריך להשקיע מאות מיליונים עד מיליארדים. היו"ר ליברמן אמר בתגובה כי חייבים למצוא את הדרך לצמצם פערים.

יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, אמר כי כסף זה לא הכל, אבל גם כסף הוא חשוב. לדבריו, מה שמדאיג את התעשייה בעיקר זה הרצון להשקיע, והוא תלוי ביציאת סביבה תומכת בעוד שהסביבה העסקית שלנו היום היא במצב רע. "מה שמדאיג אותנו זה טיסות והאפשרות לנסוע לחו"ל ולהביא לכאן משקיעים. דבר שני הוא מה שקורה באקדמיה, ישנה זליגה של טאלנטים ישראלים למקומות אחרים ואם נתעלם מזה ניתקל בקיר".

מייסד ומנכ"ל BATM, צבי מרום, אמר כי הדיון עוסק בתקציבים וחסר בו דיבור על כשרון. לדוגמה הוא הסביר כי הייתה עבודה להביא לארץ את איליה סוצקובר, שעוד לפני שהייתה לו חברה הוא הצליח לגייס מיליארד דולר על בסיס שווי של 10 מיליארד דולר – והוא יכול להצעיד את הבינה המלאותית קדימה יותר מכל מי שהשתתף בדיון. "מרבית הסטארטאפים היום הם אקזיט ניישן ומה שחסר זה תעשיית הייטק. כן, צריך תקציבים ממשלתיים אבל הם חד משמעית לא מנוצלים נכון. בסוף זה אנשים עם כישרון, מולד או מתפתח, והמדינה גרועה מאוד בלטפח סוג כזה של אנשים", אמר.

המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשיה בטכניון, ליהי צלניק מנור, אמרה כי כדי לעצור עזיבה של אנשי אקדמיה כדאי שנפתור את הבעיות של המדינה. באשר לכוח חישוב אמרה כי המרוץ הוא מורכב, ויכול להיות שהפתרון הוא לא לבנות אלא לרכוש. עמיתת מחקר בכירה במכון INSS, הדס לורבר, הוסיפה כי ישראל יכולה למנף את הברית עם ארה"ב ולהרחיב שיתופי פעולה בתחום AI ביטחוני. לדבריה, ברור שדה הלחימה הבא יכלול גם AI. 

הפוסט ח"כ פרקש הכהן בישיבת הועדה לקידום תעשיית ההייטק: התוכנית האסטרטגית לבינה מלאכותית לא קודמה בממשלה הנוכחית  הופיע לראשונה ב-Chiportal.