בתום כ-4 שנים בתפקידו כמנכ"ל רשות החדשנות, הודיע אמש (א', 30.08) אהרון אהרון לחברי מועצת הרשות כי הוא מבקש לסיים את תפקידו כמנכ"ל רשות החדשנות. אהרון יישאר בתפקידו כמנכ"ל הרשות לכל הפחות ב-90 הימים הקרובים, ועד אשר ימצא מחליפו במסגרת ועדת איתור ייעודית שתוקם לטובת הנושא.

אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות, מסר: "כאשר קיבלתי על עצמי את ניהול רשות החדשנות עמדה לנגד עיני יכולת ההשפעה העצומה של הרשות על התעשייה והמשק בישראל. פעלתי, ואני עדיין פועל ללא לאות, להשגת מטרה זו. לא לי לשפוט, אך הרשות השיגה בתקופה זו הישגים חסרי תקדים במונחי התעשייה, הכלכלה והחברה בישראל. הרשות היא גוף מקצועי, חיוני והכרחי להמשך השמירה על יתרונה היחסי של מדינת ישראל בתעשיית החדשנות וההייטק הבינלאומית, גם ובמיוחד בימי משבר."

"נערכנו מבעוד מועד למשבר הבריאותי והכלכלי בהייטק, ואני שמח שהצלחנו להשיג תקציבים גבוהים לתמיכה בהייטק ולעידוד חדשנות במיוחד בשנה מאתגרת זו. השקנו עם שותפינו ובאישור מועצת הרשות את הכלים המתאימים להתמודדות עם המשבר הכלכלי בעבודה מקצועית ומאומצת של רשות החדשנות, בהם: פרויקטי מימון וסיוע לחברות הייטק בזמן מגפת הקורונה; מסלול מענקים מהיר; כניסת המשקיעים המוסדיים להייטק לאחר 20 שנים בהן הם לא לקחו בשוק ההייטק הישראלי; מסלול קרן ההון-האנושי לעידוד חדשנות בהגדלת ההון האנושי בהייטק; ומגוון כלים נוספים שמסייעים וימשיכו לסייע לשוק ההייטק לשמור על מקומו כקטר הצמיחה של המשק הישראלי. לאחר תקופה מאתגרת ופורצת דרך, אני מסיים את תפקידי ברשות החדשנות בגאווה רבה ובתחושת סיפוק, עם הפנים קדימה אל עבר האתגרים הבאים. אפעל בחודשים הקרובים, ובתאום עם מועצת הרשות, להעברה מסודרת של ניהול הרשות ולהמשך תנופת העשייה של הרשות לטובת יציאה ממשבר הקורונה ולטובת כלכלת ישראל".

ד״ר עמי אפלבום, יו״ר הרשות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה: ״מאז מינויו לתפקיד, אהרון אהרון הוביל את רשות החדשנות להישגים אדירים ולמיצובה כגוף ציבורי מוביל, מתכלל החדשנות בממשלת ישראל ובעל השפעה אדירה על אקוסיסטם החדשנות בישראל. תחת אהרון כמנכ"ל, הרשות ביצעה שינויים אסטרטגיים חשובים והרחיבה משמעותית את פעילותה גם אל עולמות הרגולציה, מימון ומיסוי ובכך התאימה את עצמה לעולם החדשנות המשתנה ולאתגרים הסובבים אותו. אני מאחל לו הצלחה רבה בהמשך ובטוח שהוא ימשיך להשפיע על החדשנות הישראלית. מועצת רשות החדשנות תפעל באופן מידי להקמת ועדת איתור שתבחר מנכ"ל ראוי שימשיך את פעילותה הברוכה של הרשות למען התעשייה והכלכלה בישראל".

בין ההישגים המשמעותיים של רשות החדשנות תחת ניהולו של מנכ"ל הרשות, אהרון אהרון: התאמת מסלולי התמיכה לצרכי התעשייה ומיקודם במענה לכשלי שוק, מיקוד אשר כבר נותן את פירותיו בכלכלה; הגדלת מוטת הכנפיים של הרשות לעידוד החדשנות בתעשייה היצרנית ולטיפול במחסור ההון האנושי בהייטק תוך הקמת הזירות החדשות – הזירה החברתית-ציבורית וזירת ייצור מתקדם אשר כבר מחוללות מהפכה בסקטורים אלו; הנגשת כלי מימון נוספים לתעשייה – מניות וחוב, מיסוי, רגולציה, מדיניות להשקעה ממשלתית ועוד; עבודת הרשות עם כל משרדי הממשלה (בעיקר דרך תכנית הפיילוטים) תורמת תרומה מכרעת לתעשייה ולחדשנות במגזר הציבורי; הכלים החדשים להנבטת חברות ולעידוד יזמות מקומית ניכרים במשק (חממות יזמות בפריפריה, מעבדות חדשנות, מודל חדש לחממות); המהפכה במערך הטכנולוגי ברשות החדשנות, שיפור איכות תהליך הבדיקה והפיכת הרשות לבר סמכא מקצועי בתחומה, שיפור השירות והעלאת קרנה של הרשות בעיני התעשייה: SLA – וחטיבת התפעול, מערכות מחשוב חדשות ומתקדמות לניהול פניות, יעילות הועדות ונציגיהם החיצוניים, העלאת רמת השירות ועוד.

בתקופת תפקודו של אהרון אהרון כמנכ"ל רשות החדשנות, הרשות מיצבה את עצמה כקול תעשיית ההייטק בממשלה ועסקה בנושאים שתרומתם למשק קריטית, תוך הרחבת ליבת פעילותה באופן קבוע.
אהרון, בעל כ-40 שנות ניסיון כמנכ"ל, יזם ודירקטור בחברות הייטק מובילות וכמרצה בטכניון, כיהן בתפקידו כמנכ"ל הרשות החל משנת 2017. טרם הגיע לרשות החדשנות, שימש כמנכ"ל אפל ישראל וכסגן-נשיא לחומרה באפל העולמית, זאת לאחר שייסד והקים את מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני בהנדסת חשמל מטעם הטכניון.

הפוסט אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות מסיים את תפקידו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השלכות משבר הקורונה על תעשיית ההיי-טק: סקר שנערך באמצע חודש מאי 2020 בקרב 414 חברות היי-טק בישראל, רובן מעסיקות עד 50 עובדים, מצייר תמונת מצב מורכבת לענף כולו.  על פי הסקר, שנערך על ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI, מחצית מהחברות שנשאלו חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה.

לדברי אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות: "תמונת המצב שעולה מתוך סקר מקיף זה מראה כי חברות ההייטק בדגש על חברות הזנק קטנות, מתמודדות עם אתגרים משמעותיים. העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית. חשיבות זו גם עולה מכך שרוב החברות בסקר דיווחו כי הן מתכוונות לפנות לערוצי התמיכה שלנו, ובפרט לערוץ המענקים המהיר אותו פרסמנו לאחרונה. רשות החדשנות ממשיכה לעקוב אחר מצב ההייטק, ומחויבת להעמיד כלים בכדי לסייע להתאוששותו ולצמיחת המשק הישראלי כולו".

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI, אמרה כי: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של  1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי. תעשיית החדשנות היא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, ומובילה את הכלכלה הישראלית על גבה לצמיחה ושגשוג חסרי תקדים, כמעט ללא תמיכה ממשלתית. אין ספק כי נדרשת התייחסות ממשלתית מקיפה ודחופה לבעיות שכבר נוצרו בתעשייה בשל המשבר, וכן לבעיות הצפויות ב"יום שאחרי", כדי לאפשר לתעשייה להתייצב במהלך המיתון הצפוי. בין היתר יזמנו יחד עם רשות החדשנות פורום של נציגי התעשייה ומשרדי הממשלה, עם גופים נוספים ששילבנו, במטרה לטפל בשרידות החברות. לאור הנתונים שבידינו, על הממשלה לתת מענה לצרכים הבוערים העולים מן הסקר, ולספק פתרונות כלכליים שיאפשרו לתעשייה המשך קיום תקין. אחרת, אנו חרדים לקריסת תעשיית ההיי-טק כפי שהיכרנו אותה, וכתוצאה מכך לערעור של המשק כולו."

פיטורים:

כרבע מהחברות דיווחו כי פיטרו עובדים, וכ-14% מהחברות דיווח על פיטורים בהיקף רחב (מעל 15% מכוח האדם בחברה). תופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), וניכרת פחות בקרב חברות בתחומי הבריאות (כ-3%-8% מהחברות). אם המצב יימשך, 57% מהחברות דיווח כי הן יבצעו פיטורים בהיקף רחב בחצי השנה הקרובה. בנוסף, כתוצאה מהמשבר 71% מהחברות דיווחו כי הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים.

שכר וחל"ת:

על פי הסקר יותר משליש מהחברות דיווחו שהוציאו עובדים לחל"ת, כאשר החברות הקטנות דיווחו שהוציאו אחוז גבוה יותר מהעובדים לחל"ת מאשר חברות גדולות. בנושא השכר, שליש מהחברות אישרו כי ביצעו הורדת שכר נרחבת (מעל 15%), כאשר האחוזים גבוהים באופן משמעותי אצל חברות בצמיחה. כך לדוגמא 49% מהחברות שנמצאות בסבב גיוס B דיווחו שביצעו הורדת שכר בהיקף רחב שמעל 15% ממשכורת העובד/ת לעומת 16% מהחברות הציבוריות. רבע מהחברות שוקלות הורדה שכזו.

גיוס כספים:

91% מהחברות דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. ל-40% מחברות ההייטק שנמצאות בתהליך גיוס הון המשקיעים הודיעו שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. 51% העידו כי התהליך מתקדם באופן איטי ורק 9% העידו כי תהליך הגיוס מתקדם כמצופה. כשחברות נשאלו האם לאור המשבר פנתה החברה למשקיעים הקיימים לקבלת תמיכה כספית נוספת, חברות דיווחו כי רוב המשקיעים הקיימים יושבים על הגדר או לא תומכים בחברות. 51% מהחברות פנו למשקיעים הקיימים לקבלת תמיכה נוספת: מתוכן, 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ל-19% מהם הזרימו הון נוסף ו 35% מהם דיווחו כי המשקיעים הודיעו כי לא יוכלו לתמוך. בתוך כך, חצי מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או בנק נדחו וחלק גדול (30%) מהן טרם קיבל תשובה.

קבלת מענקים:

רוב החברות (60%) העידו בסקר שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות – 32% מהן לערוץ המהיר של רשות החדשנות. 52% מהחברות שפועלות בתחומי הבריאות הדיגיטלית הצהירו שהן שוקלות פניה לערוץ המענקים המהיר.

מאפייני המדגם:

• 41% מהחברות בתחום התוכנה, 41% מהמשיבים פועלים בתחומי הבריאות ו 18% בתחומי החומרה והתקשורת.
• רוב המשיבים הם חברות קטנות (65%) עם 1-10 עובדים, 20% עם 11-30 עובדים, 6% עם 31-50 עובדים והיתר עם 50 עובדים ומעלה.
• חצי מהמשיבים נמצאים בשלבי גיוס PRE-SEED ו SEED (51%), 22% נמצאים בסבב גיוס A, 13% בסבב גיוס B, 10% בסבב גיוס C+ והיתר הן חברות ציבוריות.

הפוסט סקר של רשות החדשנות ו-IATI חושף: יותר מ-50% מהחברות דיווחו כי ללא גיוס הון, פעילותן תופסק תוך 6 חודשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדת ראשות החדשנות עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')

הרשות נדרשה לצמצום כח אדם ל-30% כשאר המגזר הציבורי. מרבית העובדים עובדים מהבית. אל מול הצמצום בכח אדם, פעילות הרשות רק גדלה, הן בהיבט משבר הקורונה (3 קולות קוראים בשני מחזורים למציאת פתרונות טכנולוגיים סביב המשבר- 400 בקשות התקבלו כבר במחזור הראשון) והן בהיבט המשבר הכלכלי הנובע ממנו, כפי שיפורט מטה.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

במצב אי ודאות צריך לנקוט לדעתי בשני אמצעים העלולים להיות סותרים זה את זה:

האחד- הקטנת קצב שריפת המזומנים במידה ויש פגיעה בהכנסות והשני- שימור "כח אש" ליום שאחרי. יש להפגין מנהיגות מכילה, מחבקת אך מתווה-דרך. דמות המנהיג קריטית לצליחת המשבר.

3. איזה תוכניות מיוחדות הפעלתם לסיוע לחברות הייטק בתקופת משבר זו?

הרשות פועלת ביחד עם משרד האוצר ליצירת חבילה כוללת של פתרונות שיהיו מותאמים לכל אחת מאוכלוסיות ההייטק (הזנק, חברות צומחות, חברות גדולות). במקביל ובמסגרת תכניות הרשות אנו פועלים לקיצור זמני התגובה עד למתן המענקים וכמו כן להקלות נקודתיות ללקוחותינו בדרישות הבירוקרטיות המתחייבות מהם.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?

אנו ברשות פועלים תחת הנחה שהמשבר הבריאותי יסתיים ברבעון השלישי של השנה ואילו המשבר הכלכלי יימשך כשנה אחריו. אנו מעריכים כי מערכי הטיסות יחזרו בהדרגה, אבל לא בהיקפים הקודמים. ההייטק צפוי לשנות את פניו תוך הדגשת: הקמת מערכי מכירות אפקטיביים, השקעות בטכנולוגיה עמוקה והטייה נוספת לטובת עבודה מרחוק.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריך לשנות בהיערכות הממשלה לתמיכה בתעשיה בעיתות משבר, מה הציפיות שלך מהתעשיה בתקופה זו?).

במשבר הנוכחי חודד הצורך בתעשיית ייצור מקומית מבוססת שתוכל לספק חומרי גלם נדרשים לתעשיית ההייטק גם כאשר שרשרת האספקה הגלובלית נפגעת. בהקשר של ניהול המשבר- נראה שהגישה של הממשלה חיובית, חשוב להקפיד להפעיל מהר את כלי הסיוע על מנת שיהיו רלוונטים לתעשייה בזמן אמת.

הפוסט חמש עם… אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההייטק צפוי לשנות את פניו" הופיע לראשונה ב-Chiportal.