אנבידיה הסכימה להעמיד ערבות בהיקף של עד 105 מיליארד דולר כדי לתמוך בהקמת מרכז נתונים גדול עבור OpenAI במחוז פייק שבאוהיו. כך דיווחה רויטרס. בהודעה הרשמית של החברות לא נמסר סכום הערבות, אך נכתב כי אנבידיה תספק תמיכה פיננסית להבטחת הקרקע, אספקת החשמל והקמת מעטפת המבנים בשלב הראשון של הפרויקט.

הקמפוס, PORTS-Pike, יוקם ויופעל בידי SB Energy, חברה הנתמכת בידי סופטבנק, במסגרת חוזה שכירות ל־20 שנה עם OpenAI. הקיבולת הכוללת המתוכננת עומדת על עד 8 ג׳יגה־ואט של עומס מחשוב, כאשר השלב הראשון יכלול 4.25 ג׳יגה־ואט. לאנבידיה ניתנה אפשרות להרחיב את ההתקשרות ב־3.75 ג׳יגה־ואט נוספים.

אנבידיה תהיה הספקית הבלעדית של תשתיות המחשוב באתר. המרכז יתבסס על ארכיטקטורת DSX של החברה, הכוללת מעבדים גרפיים, מעבדים מרכזיים, ציוד תקשורת ותוכנה לניהול “מפעלי בינה מלאכותית”. הקיבולת צפויה להיכנס לפעולה בשלבים החל מ־2028.

לא רק מכירת שבבים

העסקה ממחישה שינוי במודל הפעילות של אנבידיה. החברה אינה מסתפקת עוד במכירת מאיצי AI ללקוחות, אלא משתמשת במאזן ובכוח הפיננסי שלה כדי להבטיח מראש קרקע, חשמל ומבנים שבהם יותקנו מערכותיה.

בנוסף לערבות, אנבידיה תשקיע 1.5 מיליארד דולר ב־SB Energy. ההשקעה מצטרפת למיליארד דולר שהזרימו קודם לכן OpenAI וסופטבנק לחברה לצורך הרחבת תשתיות האנרגיה ומרכזי הנתונים.

לפי רויטרס, הערבות אינה מכסה את מלוא עלות הפרויקט או את כל התחייבויותיה של OpenAI. היא חלה על חלק מתשלומי השכירות והחשמל וכן על התחייבות לשמירת ערך מינימלי של האתר. אם OpenAI לא תעמוד בתשלומים, אנבידיה עשויה להידרש לכסות חלק מהפער שבין הערך המובטח לבין הסכום שבעלת האתר תוכל לקבל ממכירתו או מהשכרתו ללקוח אחר.

המודל מעניק לאנבידיה יתרון נוסף: האתר מתוכנן מראש למערכותיה, ובהסכם נקבע שהיא תהיה ספקית המחשוב הבלעדית. מאחר שחומרת AI מוחלפת ומשודרגת בתדירות גבוהה, שליטה בתשתית ארוכת הטווח עשויה להבטיח לחברה ביקוש למספר דורות של מעבדים, מערכות תקשורת ופלטפורמות מחשוב.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, העריך כי השלב הראשון של האתר עשוי לייצר לחברה הכנסות של עד 200 מיליארד דולר. לדבריו, מכירת ציוד ל־OpenAI בהספק מצטבר של 16 ג׳יגה־ואט עשויה להניב לאנבידיה הכנסות של עד 600 מיליארד דולר עד 2030. מדובר בתחזית של החברה ולא בהכנסות שכבר הובטחו.

שאלת המימון המעגלי

המעורבות הישירה של אנבידיה במימון לקוחותיה מעוררת גם שאלות בקרב משקיעים. מצד אחד, התמיכה מאפשרת להאיץ פרויקטים שנתקלים במחסור בחשמל ובהון. מצד שני, ספקית השבבים מממנת תשתית שתשמש לרכישת מוצריה שלה, ולכן חלק מהשוק רואה בכך תלות הדדית שעלולה להגדיל את הסיכון אם הביקוש לשירותי AI לא יצדיק את ההשקעות.

הואנג דחה את הטענה שמדובר במימון מעגלי. לדבריו, אנבידיה מנצלת את היקף פעילותה ואת הנראות ארוכת הטווח שלה כדי להבטיח תשתיות שיוכלו לשמש כמה דורות של מערכות מחשוב.

ההסכם מגיע כשבוע לאחר שאנבידיה ושישה גופי השקעה הכריזו על פלטפורמות שנועדו לגייס יותר מ־500 מיליארד דולר לתשתיות AI. העסקה באוהיו מספקת דוגמה מעשית לאופן שבו אנבידיה מבקשת להפוך מרכזי נתונים לנכסים שניתן לממן בדומה לפרויקטי אנרגיה ותשתית.

החשמל הופך לחלק משרשרת אספקת השבבים

כדי לתמוך בקמפוס מתכננות SB Energy וסופטבנק להקים לפחות 10 ג׳יגה־ואט של יכולת ייצור חשמל חדשה ולהשקיע לפחות 4.2 מיליארד דולר בתשתיות רשת אזוריות. היקף האנרגיה הנדרש ממחיש כי צוואר הבקבוק בהרחבת תשתיות AI אינו מוגבל עוד לאספקת מעבדים מתקדמים. קרקע, חיבור לרשת החשמל, קירור ומימון ארוך טווח הפכו לחלק בלתי נפרד משרשרת האספקה של תעשיית השבבים.

עבור אנבידיה, הערבות הגדולה היא הימור על כך שהביקוש למחשוב AI יישאר גבוה במשך שנים. עבור OpenAI, היא מספקת דרך להתחייב לקיבולת מחשוב עצומה בלי לממן מראש את מלוא הקמת האתר. הצלחת המודל תהיה תלויה בקצב הצמיחה של הכנסות OpenAI וביכולת של הקמפוס להצדיק השקעה בהיקף חסר תקדים.

הפוסט אנבידיה תעמיד ערבות של עד 105 מיליארד דולר למרכז הנתונים של OpenAI באוהיו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הודיעה על תוכניות להשקעה של 100 מיליארד דולר בהקמת שני מפעלי שבבים חדשים באוהיו. ההשקעה תסייע להגביר את הייצור כדי לענות על הביקוש הגובר למוליכים למחצה מתקדמים, תספק דור חדש של מוצרים חדשניים מאינטל ותשרת את הצרכים של לקוחות ייצור חיצוניים כחלק מאסטרטגיית IDM 2.0 של החברה. אינטל התחייבה להקצות כספים נוספים לשותפויות עם מוסדות חינוך שבוגריהם יוכלו לעבוד בתעשיית ההייטק וכן לחזק את המחקר באוניברסיטאות באיזור.

מדובר בהשקעה הפרטית הגדולה בהסטוריה של אוהיו. כבר בשלב הראשון יתווספו 3,000 משרות באינטל ו-7,000 משרות לעובדי בניה, ועוד הרבה יותר משרות של ספקים ושותפים. מדובר במגה אתר המשתרע על שטח של כמעט 4,000 דונם (אלף אייקרס) במחוז לייקינג מחוץ לקולומבוס. הוא יוכל להכיל בעתיד שמונה מפעלי שבבים וכן פעולות תמיכה ומתקנים לשימוש שותפי המערכת האקולוגית. ההשקעה הכוללת של אינטל באתר צפויה להגיע ל-100 מיליארד דולר בעשור הקרוב, מה שיהפוך את האתר לגדול בעולם לייצור שבבים.

התכנון לשני המפעלים הראשונים יתחיל באופן מיידי, כאשר הבנייה צפויה להתחיל בסוף 2022. תחילת הייצור מתוכננת לשנת 2025, בטכנולוגיות החדשות שיהיו אז.

"ההשקעה של היום מסמנת פריצת דרך משמעותית נוספת שבה אינטל מובילה את המאמץ לשקם את מנהיגות ייצור המוליכים למחצה בארה"ב", אמר פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. "הפעולות של אינטל יסייעו לבנות שרשרת אספקה גמישה יותר ולהבטיח גישה אמינה למוליכים למחצה מתקדמים לשנים הבאות. אינטל מחזירה את היכולות הללו לארצות הברית כדי לחזק את תעשיית המוליכים למחצה העולמית. מפעלים אלה ייצרו מוקד חדש ליצירת שבבים מתקדמים בארה"ב שיחזק את החינוך וההכשרה המקצועית ויביא פיתוחים מהמעבדה למפעל. בכך אינטל  תחזק את ההובלה של אוהיו במחקר ובהיי-טק".

"ההכרזה היום היא חדשות אדירות למדינת אוהיו", אמר מושל המדינה מייק דה-ויין.  "המתקנים החדשים של אינטל יהיו טרנספורמטיביים עבור המדינה שלנו, וייצרו אלפי משרות בשכר טוב באוהיו. ייצור מתקדם, מחקר ופיתוח וכישרון הם חלק מהדנ"א של אוהיו, ואנו גאים בכך שהשבבים שיפעילו את העתיד ייוצרו באוהיו.

הפוסט אינטל תשקיע 100 מיליארד דולר בבניית שני מפעלים חדשים באוהיו הופיע לראשונה ב-Chiportal.