מה קורה כש-AI מחליף רואי חשבון, כותבי חוזים ואפילו רופאים? פרופ' גיל אפשטיין, כלכלן מאוניברסיטת בר אילן וחוקר מוביל במרכז קאוב, חושף מחקר חדש על ההשפעות הדרמטיות של הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל, ומזהיר: "מי שלא ישקיע בעצמו – יישאר מאחור".

הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בשוק העבודה – מחליפה רואי חשבון, מסייעת לרופאים, ומעלה חשש לאי־שוויון כלכלי חמור. כך אומר פרופ’ גיל אפשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז קאוב, נחשב לאחד מהחוקרים הבכירים בישראל בתחום הכלכלה והמדיניות הציבורית של טכנולוגיות מתקדמות. במסגרת ראיון לקראת כנס חדש של חברת ASD, הוא שיתף תובנות ממחקר חדש שמרכז קאוב עתיד לפרסם בתחילת החודש הקרוב – ובו ניתוח עדכני של עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית, בהתבסס על מודלים כלכליים ונתוני עומק מהמשק הישראלי. פרופ' אפשטיין ישתתף במפגש מועדון הסיליקון קלאב בנושא: "סליחה, אתם במקצוע הלא נכון – השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה העתידי שיתקיים ביום שלישי, 1/4/2025 במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב בארגון חברת ASG.

לדבריו, הדוח הקודם של המרכז פורסם כבר במאי 2023, והוא היה הראשון מסוגו שבחן לעומק את רמת החשיפה של המשק הישראלי לבינה מלאכותית. כעת, יוצג מחקר מתקדם ומעודכן – הכולל מדדים חדשים להשלמתיות ולתחליפיות, המתארים עד כמה מקצועות מסוימים צפויים להשתנות, להשתדרג או להיעלם לחלוטין כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיות AI.

"הבינה המלאכותית משתנה כל כך מהר, שהמדדים ששימשו אותנו רק בשנה שעברה – כבר לא רלוונטיים", מסביר אפשטיין. "מה שראינו אז עם GPT-3, לא דומה למה שאפשר לראות היום עם גרסה 4.5. כל התחום מתקדם בקצב אקספוננציאלי, ולכן המדידה והתחזית חייבות להתעדכן כל הזמן".

השלמתיות מול חשיפה – ומי נמצא בסיכון?

שני המונחים המרכזיים שמוביל המחקר הם "חשיפה" (exposure) ו־"השלמתיות" (complementarity). לדבריו, מקצועות שבהם רמת החשיפה ל-AI גבוהה אך האשלמתיות נמוכה – נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להחלפה על ידי טכנולוגיה.

"כשיש לאדם חשיפה גבוהה אך אין לו אשלמתיות – זו תחלופה. כלומר, הוא בסיכון ממשי. לעומת זאת, כאשר הכלי הטכנולוגי משלים את עבודתו של האדם – נוצרת סינרגיה שדווקא יכולה להעצים את הפריון שלו", אומר אפשטיין.

הנתונים מראים כי ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר – כך גם עולה החשיפה ל-AI, אך גם האשלמתיות. במקצועות דוגמת משפטים, ראיית חשבון ורפואה, כבר ניתן לראות בפועל כיצד מערכות AI מבצעות משימות שבעבר דרשו עבודה אנושית מרובה – ולעיתים אף עושות זאת ברמה גבוהה יותר.

"הכנסתי חוזה משפטי לכלי AI והוא פשוט סימן לי את כל ההערות שאני בעצמי כותב בדרך כלל. הכלי יודע להפיק נוסחים מדויקים, לזהות בעיות ולסכם טקסטים. זה מדהים – וגם קצת מפחיד", הוא משתף.

אחת הדוגמאות הבולטות שמביא אפשטיין היא מהתחום הרפואי: בן דודו, רופא גסטרולוג באנגליה, פיתח מערכת מבוססת AI לקולונוסקופיה – וביצע ניסוי השוואתי בין שלוש קבוצות: רופא בלבד, AI בלבד, ושילוב של רופא ו-AI. באופן מפתיע, התברר כי ה-AI לבדו ביצע את ההחלטות בצורה הטובה ביותר. "הרופאים ניסו להוכיח שהם טובים יותר מהמערכת – ובכך דווקא פגעו באיכות ההחלטות. זה מדגים עד כמה חשוב להבין מתי לעזור לטכנולוגיה – ומתי פשוט לא להפריע לה".

והאם כל זה ייתר את האדם?

על אף התחזיות האופטימיות של גופים בינלאומיים, כמו הפורום הכלכלי העולמי, לפיהן נטו ייווצרו יותר משרות עד 2030 – אפשטיין סבור שיש מקום לדאגה:
"גם אם יהיו יותר משרות – הן לא בהכרח יתאימו לכולם. יהיו קבוצות אוכלוסייה שלמות שלא יוכלו לעבור הסבה או לרכוש כישורים חדשים בזמן. הפערים החברתיים רק יעמיקו".

לדבריו, ישראל נמצאת כיום בפיגור ביחס לעולם המערבי בהטמעת AI: "אנשים כמעט לא משתמשים בכלים האלה. אני הכרחתי את עצמי מההתחלה ללמוד, לשלם, להשתמש כל יום. זה דורש שינוי תודעתי".

אפשטיין מתריע גם מפני השלכות גיאו-כלכליות של המהפכה, במיוחד במדינה קטנה עם תלות בטכנולוגיה:

"אין לנו תשתיות כמו ענן או חשמל זול. הדבר היחיד שיש לנו הוא היכולת לפתח רעיונות. אם לא נשכיל להשקיע בפיתוחים עצמיים ובשמירה על חדשנות – נהפוך מהר מאוד למדינה שתלויה לחלוטין באחרים".

סיכום: הילד שמתלהב מהטכנולוגיה – אבל עם עין פקוחה

למרות האזהרות, אפשטיין מודה שהוא ניגש לתחום בהתלהבות גדולה: "אני כמו ילד קטן – מתלהב מכל יכולת חדשה. כתבתי אפליקציות עם אלפי שורות קוד בלי לכתוב שורת קוד אחת, רק עם AI. אבל ההתלהבות הזו לא מבטלת את החששות – היא רק מדגישה עד כמה חשוב להבין מה קורה".

תגים:
ASD

ביטוי מפתח:
עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית

נרדפים לביטוי המפתח:
ההשפעה של AI על שוק העבודה, תעסוקה ובינה מלאכותית, מהפכת העבודה הדיגיטלית, שינויים תעסוקתיים בעקבות טכנולוגיה, שוק העבודה בעידן AI

אם תרצה עיצוב לדף הבית, או גרסת ניוזלטר, או אפילו שאלות לריאיון המשך – אני כאן!

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: "הבינה המלאכותית רצה קדימה, המדינה חייבת לסייע הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בוני המכונות הם אחד מהכוחות המניעים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות במהפכה התעשייתית, בהגדרתו מחדש של ״המפעל החכם״ ובהחדרת חדשנות, יעילות, שיפור או אפילו הגדרה מחדש של תחומי האוטומציה, הרובוטיקה והסימולציה.

הכנס, ביזמת חברת קונלוג, פניקס קונטקט ו-ifm electronic, איגד את היצרנים המובילים ואת הטכנולוגיות, הפתרונות והמוצרים החדשים המגדירים את המפעל החכם, והשתתפו בו מאות מהנדסי מכונות מכל רחבי התעשיה הישראלית, שהגיעו כדי להתעדכן בחידושים, להתרשם מדוגמאות לאפליקציות מלקוחות בישראל ובעולם, להעמיק את הידע בפתרונות חכמים ולהיפגש עם קולגות.

בצד המחוייבות לקיצור Time to Market, הכנס עסק בדרכים לרתום את הטכנולוגיות החדשות להפחתת האימפקט הסביבתי של תהליכי הייצור. בחירת חומרים, הישענות על אנרגיות מתחדשות וצמצום פסולת, כאשר שיקולי הקיימות מובאים בחשבון בכל שלב בבניית המכונה.

לדברי צ’ארם ריקובר, סגנית לשכת המסחר והתעשייה ישראל גרמניה (ה- AHK) ״תחום היצור המתקדם בתעשייה מקבל משנה תוקף לאחרונה לעומת שנים עברו בשל תמורות חברתיות, אקונומיות וסביבתיות. לאור זאת אנו מבינים ופועלים לכך שחברות תעשייה ישראליות וגרמניות יוכלו להתקדם ולהטמיע טכנולוגיות חדשות ותהליכי ייצור מתקדם בארגון בצורה אפקטיבית, במטרה לצלוח ולהתמודד עם תחרות הגלובלית הגוברת בצורה מוצלחת ועקבית. אין ספק שיוזמה של אירוע בוני מכונות הראשונה היא מבורכת. במסגרת הכינוס ראינו כיצד תהליכי למידה ונגישות למידע העניקו תובנות רבות, יצרו עיניין ויצרו זרקור חשוב על מגוון הפתרונות הקיימים בשוק״.

"חברת ifm electronic היא חברה גרמנית בינלאומית עם 8,500 עובדים בכל העולם" אמר יניב שמידט- מנהל פעילות ifm electronic בישראל. "החברה, שחוגגת בימים אלה 5 שנות פעילות בישראל, מציעה מגוון רחב של פתרונות אוטומציה, סנסורים חכמים ורכזות תקשורת עם IO-Link, פרוטוקול שהפך לסטנדרט בכל מה שקשור למעבר לייצור מתקדם. את מוצרי החברה ניתן למצוא במאות מפעלי תעשיה ומכונות בישראל.  

"תחום ההינע המדויק התקדם בשנים האחרונות בזכות ההטמעה של מאפיינים מעולם ה-4.0 Industry" אמר זיו לשם, מנכ״ל חברת קונלוג, המספקת מעטפת כוללת של פתרונות הנדסיים בתחומי ההינע, הבקרה והפניאומטיקה. "בכנס ראינו פתרונות של חברת Igus ו Sanyo Denki המאפשרים לבצע Predictive maintenance ובזכותם שיפור תהליכים בשילוב IIOT . קונלוג  משלבת מאפיינים האלו בפתרונות שהיא מציעה, בדרך למפעל חכם, יעיל וחסכוני יותר".

חברת Phoenix contact  המציינת השנה 100 שנים להיווסדה, גאה להוביל חדשנות בעולם בוני המכונות ולסייע ללקוחותיה להגשים time to market  מהיר ויעילות תפעולית" אמר אבנר ברק, מנכ"ל פניקס קונטקט ישראל. "בכנס הצגנו את שלל הפתרונות שלנו לעולם התוכן של בוני המכונות כשדגש מיוחד הושם על ההשקה של פלטפורמת הבקרה PLCnext שעוררה עניין רב בקרב הנוכחים".

התחושה בסיום היום (לאחר הקרנת הסרט "מהיר ועצבני 10") היתה שזהו כנס בוני המכונות הראשון אך לא האחרון, ושישנו מקום למפגש מוחות מפרה וקבוע של קהילת בוני המכונות והאוטומציה בישראל, מפגש שהוא פלטפורמה לחלוק ידע, ליצור קשרים ולדמיין פתרונות ותהליכי ייצור חדשניים, שיעצבו את עתיד התעשייה.

ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, ובצדה אתגרים כמו משבר האקלים, שמחייב את התעשיה לטנספורמציה – אירוע שכזה ממלא תפקיד בטיפוח שיתוף פעולה, והנעת קהילת בוני המכונות לעבר עתיד יעיל, בר קיימא ומשגשג יותר.

הפוסט כנס מקצועי ראשון של קהילת בוני המכונות והאוטומציה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.