הפנל בסיליקון קלאב הראה עד כמה עולם הסייבר מצוי בצומת דרכים. מצד אחד, האיומים מתעצמים בקצב מבהיל: פישינג חכם, דליפות מידע באמצעות פרומפטים, ואיום עתידי של מחשוב קוונטי. מצד שני, אותן טכנולוגיות בדיוק מציעות למגינים הזדמנות לבנות מערכי הגנה חכמים, יעילים ומהירים.

כפי שניכר מתשובות הדוברים לשאלותיו של גרדמן, התשובה לשאלה "משבר או מהפכה" אינה חד-משמעית. ייתכן שהיא גם וגם. אך ברור כי הארגונים שלא יאמצו את הבינה המלאכותית כמרכיב ליבה בהגנה על המידע – עלולים להישאר מאחור.

במפגש האחרון של פורום ההייטק Silicon Club, שהתקיים ב- 30 ספטמבר 2025, התקיים פנל מרכזי תחת הכותרת "בינה מלאכותית בסייבר: משבר או מהפכה?". בפנל השתתפו שלושה דוברים בולטים: עופר סמדרי, מנכ״ל Torq; הילה זיגמן, שותפה כללית בקרן Cyberstarts; ובן וולקוב, מנכ״ל QIZ. הדיון נסב סביב שלוש נקודות עיקריות: העומס ההולך וגובר של התרעות והצורך באוטומציה, האצת היזמות וההשקעות בפתרונות מבוססי AI, והאיום המתקרב של מחשוב קוונטי על מערכות ההצפנה. את הפאנל הנחה שלמה גרדמן, מנכ״ל ASG, אשר הציב בפני המשתתפים שאלות נוקבות על עתיד תחום הסייבר בעידן שבו גם התוקפים וגם המגנים חמושים בבינה מלאכותית.

הפתיחה: מהפכה או משבר?

גרדמן פתח את הדיון בשאלה פשוטה אך טעונה: “כיצד אתם רואים את השפעת הבינה המלאכותית על עולם הסייבר – יותר כהזדמנות או יותר כאיום?”

עופר סמדרי מסכים: “אנחנו חיים בתוך משבר מתמשך. נפח ההתרעות בסביבת ה-SOC הפך לבלתי אפשרי לניהול. בלי אוטומציה חכמה מבוססת AI, הארגונים פשוט לא ישרדו.”

מנגד, הילה זיגמן הציעה נקודת מבט אחרת: “אני רואה בכך מהפכה של ממש. המגינים מקבלים סוף סוף כלים שמאפשרים להם לפעול במהירות ובעומק שלא היה אפשרי בעבר. זה שינוי פרדיגמה.”

בן וולקוב בחר בגישה זהירה יותר: “זה גם וגם. מצד אחד, התוקפים מתחזקים בצורה מסוכנת, אבל מצד שני – הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו לבנות מערכי הגנה חדשים. השאלה היא מי ישכיל לרוץ מהר יותר.”

עומס ההתרעות: האוטומציה כקו ההגנה הראשון

גרדמן שאל את סמדרי כיצד Torq מתמודדת עם ההצפה של התרעות.

סמדרי: “בארגון ממוצע, צוות ה-SOC מקבל מיליוני התרעות ביום. רוב מוחלט מהן אינן רלוונטיות, אבל בלי כלים מתקדמים קשה לדעת מה חשוב באמת. Torq פיתחה מערכת אוטומציה חכמה שמבוססת על בינה מלאכותית. המערכת לא רק מקבלת ומסווגת את ההתרעות, אלא גם מפעילה תהליכי תגובה מיידיים – למשל, בידוד מכונה חשודה או חסימת גישה – והכול בשניות.”

בתשובה לשאלה האם אוטומציה כזו עלולה להחליף את הצוות האנושי, סמדרי הבהיר: “האוטומציה לא מחליפה אנשים, היא משחררת אותם מהעבודה השחורה של מיון אינסופי. אנשי ה-SOC יכולים להתמקד בניתוח האסטרטגי ובאירועים החריגים באמת. השילוב הזה – אדם ובינה מלאכותית – הוא המפתח.”

מבט מהשוק: אימוץ מטורף של AI

גרדמן הפנה את השאלה להילה זיגמן: “מה את רואה מהזווית של משקיעה בשוק? האם זו באמת מהפכה?”

זיגמן: “בהחלט. אנחנו רואים אימוץ בקצב שלא הכרנו. כמעט כל סטארטאפ חדש בתחום מציע פתרון מבוסס AI – החל מסוכני אבטחה אוטונומיים ועד כלי אנליטיקה חכמים שמבצעים חיתוכים בזמן אמת. היזמים מבינים שהשוק דורש יעילות מיידית, והלקוחות מוכנים לאמץ.”

יחד עם זאת, היא הזהירה מפני התפזרות: “יש היום עשרות חברות שמציעות פתרונות נקודתיים. בסוף תתרחש קונסולידציה – פחות חברות ישרדו, אבל אלו שיישארו יספקו ערך אמיתי ועמוק. זה לא ‘בועה’, אלא תהליך טבעי של שוק מתבגר.”

בתשובה לשאלה “האם זה לא מסוכן להכניס כל כך הרבה סוכנים אוטונומיים לארגונים?” השיבה זיגמן: “זו בדיוק הנקודה. לצד סוכני ה-AI עצמם קמה שכבה חדשה – AgentOps. מדובר בתשתית ניהול ובקרה על הסוכנים: הרשאות, ניטור פעילות, הגבלת גישה למידע רגיש. בלי זה – הסוכן יכול להפוך בעצמו לווקטור תקיפה. זה עולם חדש שמחייב מדיניות ברורה ונראות מלאה.”

האיום הקוונטי: העתיד כבר כאן

גרדמן הפנה את הדיון לעתיד רחוק יותר ושאל את בן וולקוב על השפעת מחשוב קוונטי.

בן וולקוב: “הצפנות שמגינות על העולם הדיגיטלי שלנו – מתעודות זהות ועד עסקאות בנקאיות – לא יחזיקו מעמד מול מחשבים קוונטיים. כבר היום מתבצעות מתקפות מסוג ‘Harvest Now, Decrypt Later’: אוספים מידע מוצפן ומחכים ליום שבו יהיה אפשר לפצח אותו. ברגע שזה יקרה – ייחשפו רטרואקטיבית כמויות עצומות של מידע.”

“אבל מחשב קוונטי יציב עדיין לא קיים. למה לרוץ כבר היום?”

וולקוב השיב: “כי המידע חי לאורך זמן. מסמכים משפטיים, סודות תעשייתיים או נתונים רפואיים יכולים להיות רלוונטיים גם עוד עשור או שניים. אם מישהו אוסף את המידע הזה עכשיו – הוא יוכל לפצח אותו בעתיד. לכן יש להתחיל כבר היום במיפוי הקריפטוגרפיה הארגונית, להבין אילו מערכות תלויות באלגוריתמים ישנים, ולתכנן מעבר הדרגתי ל-PQC – הצפנה לאחר-קוונטום.”

פישינג חכם והיגיינת פרומפטים

בהמשך העלה גרדמן סוגיה פרקטית: “מה לגבי מתקפות פישינג שנוצרות באמצעות מודלים גנרטיביים – איך מתמודדים עם זה?”

עופר סמדרי: “כאן נדרשת היגיינת פרומפטים. עובדים חייבים לדעת מה לא לשתף עם כלי AI פנימיים, כדי למנוע דליפת מידע רגיש. במקביל, מערכות DLP חייבות לדעת לזהות ולחסום ניסיונות הזרקת פרומפטים בזמן אמת. זה שילוב של חינוך, מדיניות וכלים טכנולוגיים.”

הילה זיגמן: “אנחנו רואים ארגונים שמכניסים נהלים מחמירים סביב השימוש בכלי AI. זה כולל ניטור של אינטראקציות, מגבלות על סוגי נתונים שניתן להכניס לסוכן, והכשרת עובדים. בסופו של דבר, הבעיה אינה רק טכנולוגית אלא גם תרבותית.”

שילוב בין איום להזדמנות

לקראת סיום חזר גרדמן לשאלה המקורית: “אז מה בסופו של דבר – זה יותר משבר או יותר מהפכה?”

עופר סמדרי: “זה בהחלט משבר, כי התוקפים קיבלו כלי שמגביר את היכולות שלהם פי כמה. אבל מי שיתעל את זה להגנה – יוכל להתמודד.”

הילה זיגמן: “אני רואה בזה מהפכה. זו הפעם הראשונה שהמגינים מקבלים יתרון טכנולוגי אמיתי. אם saboteur יחיד יכול לנהל מתקפה מתוחכמת בעזרת AI, גם ארגון קטן יכול להגן על עצמו ברמה של תאגיד ענק.”

בן וולקוב: “זו תקופה דו-קוטבית. מצד אחד האיום הקוונטי מרחף מעל כולנו. מצד שני, היכולות החדשות של AI מבטיחות שנוכל להיערך בצורה חכמה. מי שירוץ מהר יותר – ינצח.”

בהחלט, אבי. הנה גרסה משוכתבת לפסקת מסקנות הפאנל בסגנון חדשותי יותר, עם ניסוח זורם וברור יותר:

מסקנות הפנל

בסיום הדיון סוכמו שורה של עקרונות פעולה שמנהלי אבטחת מידע לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהם. ראשית, יש להטמיע את יכולות ה-AI בכל שכבות ההגנה – מה-SOC ועד לתקשורת עם המשתמשים – כדי להתמודד עם היקפי מידע עצומים בזמן אמת. שנית, ניהול AgentOps חייב להפוך לשגרה ארגונית: פיקוח, הרשאות ובקרה צמודה על כל סוכן-AI, כדי למנוע ניצול לרעה. במקביל, יש לעדכן את מדיניות ה־DLP כך שתתייחס גם לפרומפטים ולשימושים במודלי generative AI, ולא רק לנתונים קלאסיים.

המסר השלישי התמקד בעתיד: ארגונים צריכים להתחיל כבר כעת במיפוי הקריפטוגרפיה הפנימית ולהיערך לעידן המחשוב הקוונטי, כולל מעבר הדרגתי להצפנה עמידה לקוונטום (PQC). לבסוף, התרבות הארגונית עצמה חייבת להשתנות – לעבור מתגובתיות ידנית לאוטומציה מתקדמת, לקצר דרמטית את זמני התגובה לאירועים ולהפחית טעויות אנוש.

גרדמן סיכם את הדברים באמירה נחרצת: “ארגונים שלא יטמיעו את ה-AI בלב מערך ההגנה שלהם, ימצאו עצמם מאחור. זהו לא כלי נוסף – זו השדרה המרכזית של הסייבר החדש.”

הפוסט פנל סיליקון קלאב: בינה מלאכותית בסייבר: משבר או מהפכה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר קלרה ריספלר קוראת לאנשי משאבי אנוש, למנהלים ולעובדים להתנער מהפחדים – ולעלות על רכבת השינוי. "ה-AI לא מאיים על האנושות, אבל כן מחייב אותנו לא לוותר על היצירתיות והאחריות שלנו לעצמנו". ד"ר ריספלר תשתתף במפגש הקרוב של פורום הסיליקון קלאב

אילו מקצועות יישארו איתנו? אילו ייעלמו? ואילו מיומנויות נצטרך לפתח כדי להישאר רלוונטיים? אלה השאלות שתעלה ד"ר קלרה ריספלר, מרצה בכירה בחוג לניהול שירותי אנוש במכללת עמק יזרעאל. ד"ר ריספלר תשתתף במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-1 באפריל בשעה 18:30 במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב.

במשך כמעט 25 שנים שימשה בתפקידי ניהול משאבי אנוש בחברת אינטל, כולל בתחומים כמו גיוס, רילוקיישן, הדרכה, מערכות מידע ארגוניות וניהול תהליכים גלובליים. כיום היא משלבת מחקר, הוראה אקדמית וייעוץ ארגוני – עם עניין עמוק בשאלות של טכנולוגיה, אנושיות ועתיד עולם העבודה. "נולדתי ב-1964, והמסע שעברתי מגלם את מהפכת העבודה כולה", מספרת ריספלר. "גדלנו בבית עם טלפון חוג, התקשורת הייתה מוגבלת, הפרטיות לא הייתה קיימת. כשהגעתי לאינטל בשנת 1989, עוד לא היו מחשבים אישיים בכל שולחן. את השינוי הגדול הרגשתי עם הופעת Windows – פתאום יכולתי לעבור בין משימות, לשלוח מייל, לעבוד במקביל. אני חוויתי על בשרי את כל שלבי ההתפתחות הדיגיטלית".

המשיכה שלה לטכנולוגיה, לדבריה, תמיד נבעה ממקום אנושי: "בעיניי, טכנולוגיה היא לא מטרה אלא כלי – כלי שאמור לשפר את איכות החיים שלנו, לפנות אותנו לעבודה משמעותית יותר, לעזור לנו לחשוב טוב יותר".

שלוש קטגוריות של מקצועות: להבין את המפה מחדש

ריספלר מחלקת את שוק העבודה העתידי לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. מקצועות בעלי סיכון גבוה לאוטומציה – תפקידים שחוזרים על עצמם, אינם דורשים שיקול דעת אנושי או יצירתיות, וכוללים משרות אדמיניסטרטיביות, מוקדנים, עובדי ייצור, קלדנים, פקידים ועוד. "הטכנולוגיה כבר כאן – בוטים מחליפים מוקדים, מערכות ממיינות קורות חיים, ורכבים אוטונומיים כבר מחכים לרגולציה בלבד", היא אומרת.
2. מקצועות משתנים – שיתוף פעולה בין אדם למכונה – עיתונאות, משפטים, רפואה, הוראה, תרגום, ניהול פרויקטים. "ה-AI לא מחליף את האדם, אלא מסייע לו. הבעיה היא שהרבה עובדים משתמשים בו בצורה פסיבית, במקום לראות בו מנוע לצמיחה".
3. מקצועות בעלי ערך אנושי ייחודי – טיפול רגשי, חינוך לגיל הרך, ניהול בכיר, ליווי קשישים, יצירה אומנותית. "אני לא רוצה לראות ילד בן שלוש עם מטפלת רובוטית. החום, המגע, הדופק – הם דברים שלא יוחלפו", היא מדגישה.

אחת מהתובנות המרכזיות של ריספלר היא שהמהפכה הזו כבר איננה נשלטת מלמעלה. "בעבר, השאלה הייתה אם הארגון יאמץ טכנולוגיה. היום – כל אדם יכול להשתמש בבינה מלאכותית יצרנית. זו כבר החלטה אישית".

לדבריה, רבים מהעובדים עדיין חוששים להכיר בכלי AI מתוך פחד שיחשבו שהם "עושים קיצורי דרך". אחרים פשוט לא מתנסים. "אני רואה בזה טעות חמורה. הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו לפנות זמן לדברים אחרים: ללמידה, לפנאי, למשפחה. אבל רק אם נחליט להשתמש בה באחריות".

הבינה המלאכותית כאמצעי לרווחה נפשית

ריספלר מדגישה כי הטכנולוגיה איננה האויב – אלא כלי שיכול לתרום לאיזון חיים-עבודה: "בישראל עובדים שעות רבות מאוד. אם נשתמש נכון ב-AI, נוכל לפנות זמן לאכפתיות עצמית, לבריאות, למשפחה. מדובר לא רק ביעילות אלא ברווחה אישית".

במקביל, היא מזהירה מפני התדרדרות לאדישות מחשבתית: "אם ניתן ל-AI לחשוב בשבילנו – נאבד את היכולת היצירתית. אני מראה בהרצאה שלי איור של אדם שוכב בסירה וה-AI חותר. זו המציאות של רבים מאיתנו. אני קוראת לכולם לקום ולחתור בעצמם".

האקדמיה צריכה להשתנות – וגם כל אחד מאיתנו

בהתייחסותה להכשרת הדור הבא, מדגישה ריספלר את הצורך הדחוף בשינוי שיטות ההוראה באקדמיה ובמערכת החינוך. "לא ייתכן שסטודנטים יישבו פסיביים מול הרצאה פרונטלית. צריך ללמד איך ללמוד, איך לשאול שאלות, איך להתמודד עם מידע משתנה – לא רק לשנן".

לשאלת האחריות של החברה, היא מצביעה על שלושה מישורים: הממשלה (קיצור שבוע העבודה, התאמת חוקים לעבודה מרחוק), הארגון (עידוד למידה, מדידת ערך ולא זמן), והפרט. "זה לא מספיק לומר 'המקצוע שלי נעלם'. כל אדם צריך לקחת אחריות על היכולת שלו להיות סחיר. גם בגיל 50 התחלתי דוקטורט – כי לא רציתי לעצור".

לסיום מציעה ריספלר לכולם לנקוט באופטימיות ריאליסטית: "אני לא שותפה לא לפחד מהוליווד ולא לשאננות. אני מאמינה באופטימיות ריאליסטית – להכיר את השינויים, ללמוד, להתפתח, ולמצוא את מקומנו החדש בעולם משתנה. לבינה המלאכותית אין נשמה – לנו יש. זו האחריות שלנו להפעיל אותה לטובתנו, ולא לתת לה להחליף אותנו".

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: "הבינה המלאכותית לא מחליפה אנשים – היא מחליפה משימות" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מה קורה כש-AI מחליף רואי חשבון, כותבי חוזים ואפילו רופאים? פרופ' גיל אפשטיין, כלכלן מאוניברסיטת בר אילן וחוקר מוביל במרכז קאוב, חושף מחקר חדש על ההשפעות הדרמטיות של הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל, ומזהיר: "מי שלא ישקיע בעצמו – יישאר מאחור".

הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בשוק העבודה – מחליפה רואי חשבון, מסייעת לרופאים, ומעלה חשש לאי־שוויון כלכלי חמור. כך אומר פרופ’ גיל אפשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז קאוב, נחשב לאחד מהחוקרים הבכירים בישראל בתחום הכלכלה והמדיניות הציבורית של טכנולוגיות מתקדמות. במסגרת ראיון לקראת כנס חדש של חברת ASD, הוא שיתף תובנות ממחקר חדש שמרכז קאוב עתיד לפרסם בתחילת החודש הקרוב – ובו ניתוח עדכני של עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית, בהתבסס על מודלים כלכליים ונתוני עומק מהמשק הישראלי. פרופ' אפשטיין ישתתף במפגש מועדון הסיליקון קלאב בנושא: "סליחה, אתם במקצוע הלא נכון – השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה העתידי שיתקיים ביום שלישי, 1/4/2025 במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב בארגון חברת ASG.

לדבריו, הדוח הקודם של המרכז פורסם כבר במאי 2023, והוא היה הראשון מסוגו שבחן לעומק את רמת החשיפה של המשק הישראלי לבינה מלאכותית. כעת, יוצג מחקר מתקדם ומעודכן – הכולל מדדים חדשים להשלמתיות ולתחליפיות, המתארים עד כמה מקצועות מסוימים צפויים להשתנות, להשתדרג או להיעלם לחלוטין כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיות AI.

"הבינה המלאכותית משתנה כל כך מהר, שהמדדים ששימשו אותנו רק בשנה שעברה – כבר לא רלוונטיים", מסביר אפשטיין. "מה שראינו אז עם GPT-3, לא דומה למה שאפשר לראות היום עם גרסה 4.5. כל התחום מתקדם בקצב אקספוננציאלי, ולכן המדידה והתחזית חייבות להתעדכן כל הזמן".

השלמתיות מול חשיפה – ומי נמצא בסיכון?

שני המונחים המרכזיים שמוביל המחקר הם "חשיפה" (exposure) ו־"השלמתיות" (complementarity). לדבריו, מקצועות שבהם רמת החשיפה ל-AI גבוהה אך האשלמתיות נמוכה – נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להחלפה על ידי טכנולוגיה.

"כשיש לאדם חשיפה גבוהה אך אין לו אשלמתיות – זו תחלופה. כלומר, הוא בסיכון ממשי. לעומת זאת, כאשר הכלי הטכנולוגי משלים את עבודתו של האדם – נוצרת סינרגיה שדווקא יכולה להעצים את הפריון שלו", אומר אפשטיין.

הנתונים מראים כי ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר – כך גם עולה החשיפה ל-AI, אך גם האשלמתיות. במקצועות דוגמת משפטים, ראיית חשבון ורפואה, כבר ניתן לראות בפועל כיצד מערכות AI מבצעות משימות שבעבר דרשו עבודה אנושית מרובה – ולעיתים אף עושות זאת ברמה גבוהה יותר.

"הכנסתי חוזה משפטי לכלי AI והוא פשוט סימן לי את כל ההערות שאני בעצמי כותב בדרך כלל. הכלי יודע להפיק נוסחים מדויקים, לזהות בעיות ולסכם טקסטים. זה מדהים – וגם קצת מפחיד", הוא משתף.

אחת הדוגמאות הבולטות שמביא אפשטיין היא מהתחום הרפואי: בן דודו, רופא גסטרולוג באנגליה, פיתח מערכת מבוססת AI לקולונוסקופיה – וביצע ניסוי השוואתי בין שלוש קבוצות: רופא בלבד, AI בלבד, ושילוב של רופא ו-AI. באופן מפתיע, התברר כי ה-AI לבדו ביצע את ההחלטות בצורה הטובה ביותר. "הרופאים ניסו להוכיח שהם טובים יותר מהמערכת – ובכך דווקא פגעו באיכות ההחלטות. זה מדגים עד כמה חשוב להבין מתי לעזור לטכנולוגיה – ומתי פשוט לא להפריע לה".

והאם כל זה ייתר את האדם?

על אף התחזיות האופטימיות של גופים בינלאומיים, כמו הפורום הכלכלי העולמי, לפיהן נטו ייווצרו יותר משרות עד 2030 – אפשטיין סבור שיש מקום לדאגה:
"גם אם יהיו יותר משרות – הן לא בהכרח יתאימו לכולם. יהיו קבוצות אוכלוסייה שלמות שלא יוכלו לעבור הסבה או לרכוש כישורים חדשים בזמן. הפערים החברתיים רק יעמיקו".

לדבריו, ישראל נמצאת כיום בפיגור ביחס לעולם המערבי בהטמעת AI: "אנשים כמעט לא משתמשים בכלים האלה. אני הכרחתי את עצמי מההתחלה ללמוד, לשלם, להשתמש כל יום. זה דורש שינוי תודעתי".

אפשטיין מתריע גם מפני השלכות גיאו-כלכליות של המהפכה, במיוחד במדינה קטנה עם תלות בטכנולוגיה:

"אין לנו תשתיות כמו ענן או חשמל זול. הדבר היחיד שיש לנו הוא היכולת לפתח רעיונות. אם לא נשכיל להשקיע בפיתוחים עצמיים ובשמירה על חדשנות – נהפוך מהר מאוד למדינה שתלויה לחלוטין באחרים".

סיכום: הילד שמתלהב מהטכנולוגיה – אבל עם עין פקוחה

למרות האזהרות, אפשטיין מודה שהוא ניגש לתחום בהתלהבות גדולה: "אני כמו ילד קטן – מתלהב מכל יכולת חדשה. כתבתי אפליקציות עם אלפי שורות קוד בלי לכתוב שורת קוד אחת, רק עם AI. אבל ההתלהבות הזו לא מבטלת את החששות – היא רק מדגישה עד כמה חשוב להבין מה קורה".

תגים:
ASD

ביטוי מפתח:
עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית

נרדפים לביטוי המפתח:
ההשפעה של AI על שוק העבודה, תעסוקה ובינה מלאכותית, מהפכת העבודה הדיגיטלית, שינויים תעסוקתיים בעקבות טכנולוגיה, שוק העבודה בעידן AI

אם תרצה עיצוב לדף הבית, או גרסת ניוזלטר, או אפילו שאלות לריאיון המשך – אני כאן!

הפוסט לקראת מפגש הסיליקון קלאב: "הבינה המלאכותית רצה קדימה, המדינה חייבת לסייע הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בוני המכונות הם אחד מהכוחות המניעים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות במהפכה התעשייתית, בהגדרתו מחדש של ״המפעל החכם״ ובהחדרת חדשנות, יעילות, שיפור או אפילו הגדרה מחדש של תחומי האוטומציה, הרובוטיקה והסימולציה.

הכנס, ביזמת חברת קונלוג, פניקס קונטקט ו-ifm electronic, איגד את היצרנים המובילים ואת הטכנולוגיות, הפתרונות והמוצרים החדשים המגדירים את המפעל החכם, והשתתפו בו מאות מהנדסי מכונות מכל רחבי התעשיה הישראלית, שהגיעו כדי להתעדכן בחידושים, להתרשם מדוגמאות לאפליקציות מלקוחות בישראל ובעולם, להעמיק את הידע בפתרונות חכמים ולהיפגש עם קולגות.

בצד המחוייבות לקיצור Time to Market, הכנס עסק בדרכים לרתום את הטכנולוגיות החדשות להפחתת האימפקט הסביבתי של תהליכי הייצור. בחירת חומרים, הישענות על אנרגיות מתחדשות וצמצום פסולת, כאשר שיקולי הקיימות מובאים בחשבון בכל שלב בבניית המכונה.

לדברי צ’ארם ריקובר, סגנית לשכת המסחר והתעשייה ישראל גרמניה (ה- AHK) ״תחום היצור המתקדם בתעשייה מקבל משנה תוקף לאחרונה לעומת שנים עברו בשל תמורות חברתיות, אקונומיות וסביבתיות. לאור זאת אנו מבינים ופועלים לכך שחברות תעשייה ישראליות וגרמניות יוכלו להתקדם ולהטמיע טכנולוגיות חדשות ותהליכי ייצור מתקדם בארגון בצורה אפקטיבית, במטרה לצלוח ולהתמודד עם תחרות הגלובלית הגוברת בצורה מוצלחת ועקבית. אין ספק שיוזמה של אירוע בוני מכונות הראשונה היא מבורכת. במסגרת הכינוס ראינו כיצד תהליכי למידה ונגישות למידע העניקו תובנות רבות, יצרו עיניין ויצרו זרקור חשוב על מגוון הפתרונות הקיימים בשוק״.

"חברת ifm electronic היא חברה גרמנית בינלאומית עם 8,500 עובדים בכל העולם" אמר יניב שמידט- מנהל פעילות ifm electronic בישראל. "החברה, שחוגגת בימים אלה 5 שנות פעילות בישראל, מציעה מגוון רחב של פתרונות אוטומציה, סנסורים חכמים ורכזות תקשורת עם IO-Link, פרוטוקול שהפך לסטנדרט בכל מה שקשור למעבר לייצור מתקדם. את מוצרי החברה ניתן למצוא במאות מפעלי תעשיה ומכונות בישראל.  

"תחום ההינע המדויק התקדם בשנים האחרונות בזכות ההטמעה של מאפיינים מעולם ה-4.0 Industry" אמר זיו לשם, מנכ״ל חברת קונלוג, המספקת מעטפת כוללת של פתרונות הנדסיים בתחומי ההינע, הבקרה והפניאומטיקה. "בכנס ראינו פתרונות של חברת Igus ו Sanyo Denki המאפשרים לבצע Predictive maintenance ובזכותם שיפור תהליכים בשילוב IIOT . קונלוג  משלבת מאפיינים האלו בפתרונות שהיא מציעה, בדרך למפעל חכם, יעיל וחסכוני יותר".

חברת Phoenix contact  המציינת השנה 100 שנים להיווסדה, גאה להוביל חדשנות בעולם בוני המכונות ולסייע ללקוחותיה להגשים time to market  מהיר ויעילות תפעולית" אמר אבנר ברק, מנכ"ל פניקס קונטקט ישראל. "בכנס הצגנו את שלל הפתרונות שלנו לעולם התוכן של בוני המכונות כשדגש מיוחד הושם על ההשקה של פלטפורמת הבקרה PLCnext שעוררה עניין רב בקרב הנוכחים".

התחושה בסיום היום (לאחר הקרנת הסרט "מהיר ועצבני 10") היתה שזהו כנס בוני המכונות הראשון אך לא האחרון, ושישנו מקום למפגש מוחות מפרה וקבוע של קהילת בוני המכונות והאוטומציה בישראל, מפגש שהוא פלטפורמה לחלוק ידע, ליצור קשרים ולדמיין פתרונות ותהליכי ייצור חדשניים, שיעצבו את עתיד התעשייה.

ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, ובצדה אתגרים כמו משבר האקלים, שמחייב את התעשיה לטנספורמציה – אירוע שכזה ממלא תפקיד בטיפוח שיתוף פעולה, והנעת קהילת בוני המכונות לעבר עתיד יעיל, בר קיימא ומשגשג יותר.

הפוסט כנס מקצועי ראשון של קהילת בוני המכונות והאוטומציה בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.