הכירו את ד”ר אריאל פרידמן, בוגר המחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן המשמש היום כחוקר במסגרת פוסט-דוקטור במחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטת נורת’איסטרן בבוסטון. מחקרו עוסק בפיתוח זרזים למגוון טכנולוגיות להמרת אנרגיה, ומתמקד בפיתוח זרזים לסינתזה אלקטרוכימית של אוריאה מפחמן דו-חמצני ותחמוצות חנקן.

אוריאה היא תרכובת שנמצאת בשימוש מסיבי בחקלאות כדשן ומשמשת בתעשייה הכימית כמולקולה התחלתית לייצור מגוון תרכובות כימיות ופולימרים פלסטיים. ייצור האוריאה אחראי לכ-1.4% מצריכת האנרגיה העולמית ונחשב לתהליך מזהם מאוד ולא יעיל. שימוש בחשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת יאפשר הפקת אוריאה ירוקה ללא שום פליטת מזהמים, תוך חיסכון באנרגיה. נוסף על כך, התהליך משתמש כחומרי מוצא בפחמן דו-חמצני ותרכובות חנקן, שהם תוצרי לוואי מזהמים של תהליכים תעשייתיים רבים ובכך מאפשר הפחתת פליטת מזהמים אלו לסביבה.

במהלך עבודת הדוקטור, בהנחיתו של פרופ’ ליאור אלבז מהמחלקה לכימיה, חקר ד”ר פרידמן תאי דלק כחלק מתוכנית רחבה יותר הנקראת כלכלת מימן, בה מטבע האנרגיה העתידי יהיה מבוסס מימן ולא דלקים מחצביים. בתוכנית זו, אנרגיה ממקורות ירוקים כמו תאים-סולריים, טורבינות רוח וכדומה תשמש לאלקטרוליזה של מים לייצור מימן. תאי דלק יכולים להמיר ישירות את האנרגיה הכימית האצורה במימן לחשמל תוך פליטת מים כתוצר לוואי היחיד. מאחר שכיום תאי דלק משתמשים במתכות יקרות כמו פלטינה כקטליזטור בתאי דלק, יש צורך למצוא תחליף זול יותר כדי להוזיל את העלויות של פריסה רחבה של טכנולוגיה זו. המחקר התמקד בפיתוח קטליזטורים שמבוססים על מתכות לא יקרות לתהליך חיזור החמצן בתא דלק בהשראת אנזימים העושים פעולה דומה בטבע.

“בשבילי אלקטרוכימיה היא תת-תחום מרתק ואלגנטי בכימיה,” ד”ר פרידמן מספר. “שימוש בחשמל ככוח מניע לתגובות כימיות מאפשר שליטה יעילה ומדויקת בתגובה ובתוצרים. האלקטרוכימיה נמצאת בחזית המחקר החל מייצור תרופות באופן יעיל וסלקטיבי ועד המרת ואגירת אנרגיה בבטריות, תאים סולריים, ותאי דלק.”

הפוסט מפתח זרזים לייצור אנרגיה נקייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קידום האנרגיה הירוקה, הוא אחד מהנושאים החשובים ביותר בעבור ממשל ביידן בארה"ב. לכן בחר נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג, במסגרת פגישותיו עם נציגי הממשל האמריקאי, להעניק לסגנית נשיא ארצות הברית קמלה האריס, במתנה – פאנל סולארי ייחודי שפותח על ידי פרופ' אריה צבן וד"ר חנה נועה ברעד ממרכז האנרגיה והקיימות של אוניברסיטת בר-אילן.

הפאנל הסולארי הועבר לסגנית הנשיא האריס בפגישתה עם הנשיא יצחק הרצוג שביקש לקחת איתו מתנה ייחודית שמבטאת את רוח החדשנות במחקר בישראל.  לבקשת בית הנשיא, הפאנל עוצב במיוחד בתוך קופסת זכוכית, עם כיתוב המסביר את הטכנולוגיה.

"הפאנל מורכב בעצם מ-676 חומרים שונים של תאים סולאריים הלוקחים את אנרגיית השמש וממירים אותה לאנרגיה חשמלית", מסבירה ד"ר ברעד, "זהו העתיד של הפאנלים הסולאריים ושל השימוש באנרגיית השמש. זו טכנולוגיה יעילה יותר מבחינה אנרגטית. היא גם זולה באופן משמעותי ממה שקיים כיום בשוק, ולכן היא צפויה לאפשר בעתיד שימוש נרחב יותר באנרגיה ירוקה".

ד"ר ברעד מובילה מחקר לפיתוח חומרים המשמשים לייצור אנרגיה בת קיימא, במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן. "נושא איכות הסביבה היה חלק בלתי נפרד מהחינוך שקיבלתי מהוריי. חונכתי למחזר מאז שאני זוכרת עצמי. בתחילת דרכי האקדמית, האזנתי להרצאה של פרופ' אריה צבן, שדיבר על שינויי אקלים, ולאחריה החלטתי להשתלב במעבדה שלו ולחקור את הנושא בדוקטורט שלי".

במעבדה, פועלים ד"ר ברעד וצוותה להרחיב את השימוש באנרגיית השמש, באמצעות בחינת חומרים שונים שיחליפו את רכיב הסיליקון בתאים הסולאריים, שתכליתם להמיר את אור השמש לחשמל בתחליף זמין, זול ויעיל לייצור תאים אלה. "כמו כן, אנחנו חוקרים במעבדה את תחום הזרזים למחזור ולהמרה של פחמן דו-חמצני לחומרי דלק שמישים ולמולקולות בעלות ערך מוסף לתעשייה הכימית. וכך, על-ידי שתי הטכנולוגיות, אנרגיה סולארית ומחזור פחמן דו-חמצני, נוכל להוריד את פליטות הפחמן הדו-חמצני ולעבור לשימוש באנרגיה ירוקה, דבר אשר יסייע בעתיד לפתרון את בעיית משבר האקלים".

הפוסט מתנת הנשיא הרצוג לסגנית הנשיא האריס – פאנל סולארי שפותח בבר-אילן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IEEE בחר בעבודה של צוות ישראלי איטלקי כאחת מעבודות המחקר הטובות לשנת 2022. מדובר במחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת בר אילן, הטכניון ואוניברסיטת קלבריה באיטליה.

כתב העת IEEE Micro מפרסם מדי שנה גיליון מיוחד ל "ארכיטקטורת מחשבים" ובו אוסף של כמה ממאמרי המחקר המשמעותיים ביותר בארכיטקטורת מחשבים על פי קריטריונים של חדשנות ופוטנציאל להשפעה ארוכת טווח. בדרך כלל, כ-1,000-1,500 מאמרים מוגשים לכנסים המובילים לארכיטקטורת מחשבים מדי שנה. בסביבות 200-250 מתקבלים ומתפרסמים. כל מאמר כזה עומד לבחירה על ידי IEEE Micro. ביניהם, ועדת הבחירה של Top Picks בוחרת באותם מאמרים משמעותיים ומלאי תובנה, שיש להם פוטנציאל להשפיע על עבודתם של מפתחי מחשבים לשנים הבאות.
 
המאמר "EDAM: Edit Distance tolerant Approximate Matching Content addressable Memory" שחיבר צוות חוקרים מהטכניון, אוניברסיטת קלבריה (איטליה) ובר אילן (פרופ' אדי תימן), בראשותו של דר' ליאוניד יביץ, הוכר כ"אחד מ-24 עבודות המחקר הטובות ביותר בתחום ארכיטקטורת המחשבים ב-2022" וקיבל "ציון כבוד" ב–IEEE Micro Top Picks לשנת 2023. הבחירה הזו ממצבת את העבודה באחוזון 3% של עבודות מחקר בתחום ארכיטקטורות מחשבים ב-2022.
 
EDAM  הוא זיכרון נמען תוכן הראשון המאפשר חיפוש מקורב תוך עמידה בעריכות (שהן החלפות, הוספות או מחיקות בדנ"א או בקטעי טקסט). הוא נועד לשמש בין היתר לאיתור וזיהוי מדויק בזמן אמת של פתוגנים מחוללי מגיפות, בעיה שאין לה פתרון יעיל כיום.

למאמר המדעי

הפוסט IEEE בחר בעבודה של צוות ישראלי איטלקי כאחת מעבודות המחקר הטובות לשנת 2022 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית ההיי טק בישראל משוועת לעובדים בעלי ידע והכשרה מקצועית ברמה גבוהה. הביקוש הנרחב, הוביל את אוניברסיטת בר-אילן לאגד מגוון רחב של קורסים בתחומי דיגיטל, ניתוח נתונים, תוכנה, מערכות מידע, אבטחת מידע ובינה עסקית, תחת גג אחד של בית ספר ללימודי היי טק וסייבר.  

טקס ההשקה של בית הספר החדש ייערך ב-12.12 באוניברסיטת בר-אילן בהשתתפות הנהלת האוניברסיטה, מרצים ונציגים בכירים מתעשיית ההיי טק.

היסודות להקמתו של בית הספר החדש, במסגרת המערך לתוכניות ייעודיות של האוניברסיטה, הונחו כבר לפני ארבע שנים, עם פיתוחם והפעלתם של מספר קורסים מקצועיים בתחומי ההיי טק והסייבר. בין הקורסים המוצעים היום בבית הספר: הכשרה למנתחי ומדעני נתונים, מפתחי בינה עסקית, קציני הגנת נתונים, ניהול אבטחת מידע וסייבר, ניהול מערכות מידע וניהול מידע, מומחי סייבר עם התמחות בווירטואליזציה וענן, בודקי תוכנה ו-DevSecOps Engineers.

את הקורסים מלמדים טובי המרצים בתחום, שלצד הידע האקדמי משלבים בקורס גם את ניסיונם המעשי העשיר בחברות מובילות בישראל. הקורסים, שחלקם בני 200 שעות ויותר, מקנים לסטודנטים רקע אקדמי עשיר לצד ניסיון יישומי שיסייע להם להשתלב בתפקידים שונים בתעשייה. 

חלק מהקורסים מתאימים לאנשים שמבקשים להשתלב בענף ללא ידע מקצועי קודם, ואחרים נבנו בהתאמה לעובדי הייטק שרוצים להרחיב את השכלתם ולרכוש תחומי ידע חדשים.

מנהל בית הספר, ערן שחם אומר כי בית הספר הוא מסגרת לימודים חדשנית ומתקדמת המהווה פתרון ייחודי מסוגו בישראל למי שמבקשים לרכוש ידע, להשתלב ולהתקדם בתעשייה. "בשנים האחרונות הקמנו כיתות ייחודיות עם חיבור לסיבים אופטיים וציוד מולטימדיה מתקדם, שמאפשר לימודים היברידיים מלאים. בנוסף, הסטודנטים מחוברים לחוות השרתים הגדולה בישראל, שמאפשרת להם להשתמש בעוצמת מחשוב גדולה פי 100 מזו של מחשב רגיל. אנחנו גם פותחים מסלול ייחודי בשיתוף פורום חברות הייטק, שמאפשר לצבור גם נקודות זכות אקדמיות".

לבית הספר שותפויות אקדמיות עם חברות גדולות כגון Vmware ו-Aws, EC-Council ו Fortinet – עובדה המאפשרת לסטודנטים לקבל הסמכות בינלאומיות של יצרנים מובילים ולקבל נקודת זינוק טובה לקריירה. "החזון שלנו" מוסיף שחם, "הוא לבנות בית ספר שילווה את עובדי תעשיית ההייטק מתחילת הדרך ולכל אורך חייהם. מקצועות ההייטק, שמבוססים על חדשנות בלתי פוסקת, דורשים לימוד לכל אורך החיים, השתלמויות, רכישת ידע חדש ואימוץ של כלים נוספים – בית הספר שלנו באוניברסיטת בר-אילן יאפשר להם לעשות זאת".

הפוסט בית ספר להיי טק וסייבר הוקם באוניברסיטת בר-אילן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזן גונדה באוניברסיטת בר-אילן זכה במענק בסך 3.7 מיליון יורו בתכנית ארסמוס של האיחוד האירופי,  להקמת תכנית ייחודית למאסטר בינלאומי משולב במדעי המוח ומדע הנתונים. זו הפעם הראשונה שאוניברסיטה ישראלית מובילה וזוכה במענק נחשב זה ושותפות אליה אוניברסיטאות מפורטוגל, איטליה, קרואטיה, פינלנד והולנד.  ְְבין האוניברסיטאות השותפות בתכנית ניתן למצוא גם את אוניברסיטת פאדובה באיטליה בה למד גלילאו גלילאי.  בתכנית יוכלו ללמוד סטודנטים מכל העולם.

חוקרים של מדעי המוח הגיעו לנקודה בה נדרשת ניתוח כמות עצומה של נתונים, מיומנות שלא מסופקת למדעני המוח. התפתחויות אלו מניעות את הדרישה הדוחקת בשוק למומחיות משולבת במוח וניתוח דאטה בתחומי הנוירוטק, חדשנות טכנולוגית, בריאות וחינוך ומהווים הזדמנות ייחודית לחדשנות חינוכית בצורה של מסלול חינוכי מחוץ לקופסה המתמקד בניידות אינטלקטואלית של חוקרים רב-תחומיים לתחום ההולך וגדל של מדעי הנוירו- דאטה.

המרכז הרב-תחומי לחקר המוח של אוניברסיטת בר אילן יזם והוביל מאגד של אוניברסיטאות אירופאיות מובילות מפורטוגל, איטליה, קרואטיה, פינלנד והולנד, להגיש הצעת מימון להקמת תכנית מאסטר בינלאומי ייחודי המשלב לימודי מדעי המוח ומדעי הנתונים. התוכנית מיועדת לסטודנטים מכל העולם וזכתה במענק יוקרתי בסך 3.7 מיליון יורו בתכנית הארסמוס של האיחוד האירופי –  Erasmus Mundus Joint Masters. 

לדברי פרופ' קורנגרין: "פרויקט ייחודי זה ביוזמת והובלת המרכז לחקר המוח מציג תוכנית הכשרה נחוצה מאוד אך חסרה במדעי המוח והנתונים. מטרתו היא פיתוח תכנית לימודים רב-תחומית משולבת במדעי המוח והנתונים כדי לטפח חוקרים בעלי ידע מעמיק בשני תחומים מרכזיים אלה. התלמידים יוכשרו במדעי המוח הבסיסיים ובמדעי הנתונים במהלך שנת התוכנית הראשונה תוך יישום מיומנויות אלה לניתוח נתונים עצביים במהלך השנה השנייה שלהם. הסטודנטים ילמדו ויחקרו במוסדות ומדינות מובילות באירופה. "תוכנית זו תחנך את הדור הבא של חוקרי המוח ותתאים אותם לעבודה בתנאים המשתנים של המאה ה-21. יכולת זו של מחקר והבנת ביג-דאטה תוביל לפריצות דרך בהבנת המוח ומחלות מערכת העצבים", מדגיש פרופ' אלון קורנגרין, ראש המרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן."

"פרוייקט זה מציב את אוניברסיטת בר-אילן כמובילה בתחומי ההוראה המתקדמת והבינלאומית, הרבה מעל המוסדות האחרים בארץ. מרכז המוח יקדם וישקיע בתוכנית על פני ששת השנים הבאות. המענק ניתן על ידי Erasmus Mundus Joint Masters, תוכניות לימוד משולבות ברמת מאסטר, המועברים בשותפות בינלאומית של מוסדות להשכלה גבוהה ובולטים במצוינותם האקדמית וברמת האינטגרציה הגבוהה שלהם." מסכם פרופ' קורנגרין:

הפוסט מענק אירופי של 4 מ' יורו למרכז למדעי המוח בבר אילן לשילוב בין מדעי הנתונים והמוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מוליך–על הוא חומר שזרם חשמלי עובר בו ללא כל התנגדות. תחומי התחבורה, הרפואה, האנרגיה, המחשוב ועוד, יתייעלו פלאים אם תשולב בהם טכנלוגיית מוליכי–על, אבל מוליכי–על מתפקדים רק בטמפרטורות נמוכות במיוחד ולכן השימוש בהם בטכנולוגיה מאוד מוגבל. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature תורם להבנתם ועשוי להיות צעד אל עבר מוליכות–על נגישה הרבה יותר.

המחקר בתחום מוליכות–העל מתמקד בחיפוש מוליכי–על שאינם דורשים טמפרטורות נמוכות מאוד. החידה הגדולה ביותר במחקר בתחום היא כיצד פועלים מוליכי–העל האלו. מחקר שבוצע במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן משתמש במיקרוסקופ מגנטי ייחודי כדי לצלם תופעה שנחשבה עד עכשיו בלתי נראית ויכולה אולי לענות על החידה.

חומרים מוליכי-על מפתיעים את הקהילה המדעית, שמצפה שמוליכות–על טובה תופיע רק במתכות, אבל בפועל היא מתגלה גם בחומרים קֶרָמִיים מבודדים. עם השנים התברר שבחומרים אלו האלקטרונים אינם יכולים לנוע בחופשיות, אלא הם כלואים  במבנה סריגי (מהמילה "לסירוגין"). לאלקטרונים יש שתי תכונות יסודיות – אחת מטען חשמלי (שאחראי על הולכת החשמל) והשנייה תכונה קוונטית שנקראת "ספין" (בעברית "סחריר").  אפשר לדמיין את הספין כמגנט קטן, עם שני קטבים  שנמשכים או דוחים זה את זה.

בדרך כלל לכל אלקטרון יש מטען וספין משלו, ולא ניתן להפריד ביניהם, אך קיימים חומרים קוונטיים בהם האלקטרון "נשבר" לשני חלקים, אחד עם מטען והשני ספין, וכל אחד מתנהג כחלקיק עצמאי. "נוזל ספינים קוונטי" הוא דוגמה למצב כזה, ויתכן שהמצב הזה מאפשר מוליכות על.  אחת התכונות המסקרנות של נוזל הספינים הקוונטי היא שהוא "בלתי נראה", כלומר אין לו חתימה אופיינית שמאפשרת למדוד אותו בניסוי ולכן, הידע אודות נוזלי ספינים מבוסס על תצפיות בלתי ישירות.

במחקר שביצעו פרופ' בינה קליסקי והדוקטורנט אילון פרסקי מהמחלקה לפיזיקה והמרכז לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר–אילן, עם שותפים מישראל ומחו"ל, נבחן הקשר בין מוליכות–על ובין נוזל ספינים באמצעות חומר מהונדס, שבנוי משכבות מתחלפות של שני חומרים – אחד הוא מוליך–על והשני חשוד כנוזל ספינים. המבנה השכבתי מאפשר אינטראקציה בין שני החומרים. החוקרים גילו שמוליך העל משתנה בעקבות הקירבה לנוזל הספינים, ובאמצעות השינויים הללו הצליחו לראות אותו.

החוקרים צילמו את מוליך העל בעזרת מיקרוסקופ מגנטי יחודי וגילו שינויים במוליך העל שבאופן טבעי מתרחשים בגלל נכחות של שדה מגנטי. זאת למרות שהחומר שחקרו אינו מגנטי כלל. התוצאות מצביעות על מצב מגנטי שמקורו בנוזל הספינים. ההפרדה היחודית בין מטען לספין מאפשרת ליצר מצב מגנטי חבוי שמשפיע על מוליכות העל מבלי ליצר שדה מגנטי אמיתי. 

זוהי למעשה התצפית הישירה הראשונה של הקשר בין שני מצבי החומר הללו, מוליך על ונוזל ספינים קוונטי. התגלית, שההצמדה של שני המצבים אינה הורסת את נוזל הספינים, אלא מייצרת תגובה שאפשר למדוד, פותחת דלת להנדסת חומרים נוספים ולהבנת טובה יותר של תופעת מוליכות העל.

למאמר המדעי

הפוסט חוקרים מבר אילן גילו את המנגנון שיקדם מוליכות-על נגישה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כ-30 צוותי מחקר מאוניברסיטת בר-אילן עובדים מסביב לשעון על מחקרים להתמודדות עם נגיף הקורונה. את הפעילות המחקרית הענפה מובילים נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן וסגנית הנשיא למחקר פרופ' שולה מיכאלי שזיהו את הערך של מחקר בינתחומי שיתן מענה לכל ההיבטים המורכבים של ההתמודדות עם הנגיף, החל מהפן המדעי-רפואי ועד ההיבט הסוציאלי פסיכולוגי.

החוקרים, המשתייכים למגוון תחומי מחקר, עובדים יחד עם הגופים בשטח כדי לסייע למאמץ העולמי בנגיף.

מציאת חיסון לוירוס הקורונה, בדים עמידים לחיידקים, זיהוי מהיר של הנגיף, מודלים מתמטיים שיסייעו לצאת מהסגר, גיוס טכנולוגיית AI למאבק בנגיף, השפעת משבר הקורונה על הזוגיות, מחקר על מנהיגות בארגון שעובר לעבוד בzoom ומה עובר על נשים הרות בתקופה זו- אלה הם רק חלק מהמחקרים עליהם עובדים באוניברסיטת בר-אילן. החוקרים המובילים שלנו, יחד עם שותפים בינלאומיים וגופים הפועלים בשטח, פועלים כדי לנסות לתת מענה לאתגר העולמי בהתמודדות עם נגיף הקורונה.

פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן: "אנו גאים להיות שותפים במאמץ הלאומי והעולמי לבלימת המגיפה. החוקרות והחוקרים שלנו משלבים ידע נרחב בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה, מדעי החיים והננו טכנולוגיה, מדעי המחשב, המתמטיקה ומדעי הרוח, כדי לשפר את יכולות האבחון והטיפול, וכדי לתכנן אסטרטגיות שיסייעו לצאת מהמשבר ששינה באבחה אחת את הגלובוס כולו".

פרופ' שולמית מיכאלי, סגנית הנשיא למחקר באוניברסיטת בר-אילן: "כל היתרונות של בר-אילן ביומיום באים לידי ביטוי במשבר הזה. יכולות המחקר הגבוהות במגוון תחומים, והסתכלות על האתגר שעומד בפנינו שהוא בינתחומי, מאפשרים לנו להשפיע לטובה על ההתמודדות עם הנגיף. אני גאה בחוקרים שלנו שגם בתקופה של הגבלות תנועה וסגר מגיעים יום יום למעבדות שלהם, בהתאם לנהלים כמובן, ועובדים כדי למצוא פתרונות פורצי דרך לבעיות שמטרידות את כולנו”.

מחקרים פורצי דרך:

ד"ר עמוס דניאלי מהפקולטה להנדסה עובד בימים אלה על טכנולוגיה חדשה, המבוססת על שילוב חלקיקים מגנטים ואופטיקה היא עשויה לדבריו לקצר את זמן האיבחון של חולה בקורונה לכ-15 דקות בלבד.

. במעבדה של ד"ר דניאלי פותחה טכנולוגיה לזיהוי אופטי רגיש של RNA באמצעות צימוד ה-RNA של הווירוס למולקולה פלואורסצנטית, הפולטת אור כשמאירים עליה בקרן לייזר. אבל בריכוזים נמוכים של RNA, האות הנפלט כה נמוך, שהמכשירים הקיימים אינם יכולים לזהותו.

"נניח לדוגמה שכל החדר הזה הוא תמיסת הרוק של חולה בקורונה", הסביר ד"ר דניאלי. "גודל קרן הלייזר הוא כגודלו של אגרוף ובריכוזים נמוכים בתוך האגרוף יהיו אולי 3-2 מולקולות פלואורסצנטיות". ד"ר דניאלי הוסיף לתמיסה חלקיקים מגנטיים שנצמדים למולקולות הפלואורוסנטיות. לדבריו, התוצאה היא האפשרות לרכז את המולקולות הפלואורוסנטיות ובכך להקטין את השגיאה במדידה.

ד"ר מיטל גל תנעמי מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת היא מדענית המתמחה בווירולוגיה מולקולרית, וגם היא מנסה להתגייס למאמץ העולמי למיגור המחלה. לאחרונה חברה לחברת תרופות שבדית בניסיון למצוא חיסון נגד הנגיף. "אני חושבת שככל שמדענים יתרמו ידע, כך נגיע יותר מהר לחיסון המיוחל", אומרת ד"ר גל תנעמי. מעבדתה מתמקדת בימים כתיקונם בנגיף הפטיטיס C, צהבת שעלולה לגרום נזק נרחב לכבד. גם אחרי שלושים שנות מחקר עדיין לא נמצא חיסון לנגיף החמקמק. אֶחָיו, הפטיטיס B ו־A, זכו לחיסונים מונעים. ועדיין, היו פריצות דרך בטיפול בהפטיטיס C, ולחלקן הייתה גל־תנעמי שותפה, בפוסט־דוקטורט שלה באוניברסיטת טקסס או במעבדתה בצפת.

המחקר על נגיף אחד מועיל לעיתים גם לטיפול בנגיף אחר, היא אומרת. "הרבה מהמחקרים שנעשו על סארס ומרס, בני הדודים של וירוס הקורונה, משמשים אותנו היום. ראינו בשבועות האחרונים תהליך של drug repurposing, התוויה מחדש לתרופות שנחקרו למחלות אחרות. בתרופה רמדסיביר, ששימשה לטיפול באבולה, מטפלים עכשיו גם בחולי קורונה.

"המדע תמיד מקדם אותנו, גם אם זה לא משרת אותנו באותו רגע. כשנבוא בעתיד לעבוד על פיתוח חדש תמיד נסתכל אחורה על מה נעשָה, כך שאנחנו לא מתחילים מנקודת האפס. כרגע המטרה שלנו היא בראש ובראשונה לעזור ולמגר את הווירוס הזה, אבל את תוצאות המחקר נפרסם בכל מקרה, ותמיד נוכל להיעזר בהן בעתיד. אין בווירולוגיה מחקר חסר תוחלת".

ד"ר ברוך ברזל מאוניברסיטת בר-אילן מציע אסטרטגיה של סגר במשמרות המבוססת על מודלים מתמטיים: מחלקים את האוכלוסייה לשתי קבוצות (משמרות), ומנהיגים סגר בפורמט של שבוע-שבוע, דהיינו כל משמרת פעילה שבוע אחד ונכנסת לסגר בשבוע שאחריו. תכנית זאת, יחד עם בידוד החולים הסימפטומטיים ושמירה כללית על זהירות, עשויה לגבור על הווירוס ולאפשר חזרה לשגרה תוך זמן קצר – וכל זאת תוך שמירה על פעילות כלכלית בהיקף של 50%.

מה הבסיס המתמטי? כדי לבחון את השיטה השתמשו במודל SEIR. זה מודל העוקב אחרי ארבע האוכלוסיות השונות: בריאים (Susceptible), חולים סמויים (Exposed), חולים סימפטומטיים (Infected) וכאלה שכבר הבריאו (Recovered). ראשית כיילנו את המודל לפי הפרמטרים המשוערים של המחלה, ואז העמדנו אותו במבחן – להצליח לנבא במדויק את עקומת החולים שכבר נמדדה בישראל. לאחר שהמודל הצליח לנבא את העקומה במדויק, הוספנו לו את התנאים של הסגר במשמרות. במקביל פרסמו מאמר רשמי על השיטה עם כל הפרטים הטכניים, כדי לקבל ביקורת, הערות והצעות לשיפור מהקהילה המדעית, וכן פרסמנו את קוד המחשב, כדי לאפשר לכל אחד להשתמש, לבחון ולשפר

קמפוס מקוון:

לצד ההיבט המחקרי, בשבועות האחרונים הנהלת אוניברסיטת בר-אילן התארגנה במהירות והצליחה להעביר את ההוראה למתכונת מקוונת כדי שהלימודים והמחקר לא ייפגעו. כמו כן, העמידה ההנהלה, קמפוס דיגיטלי, הכולל מעטפת שירותים מקוונים לרבות מדורי מנהל הסטודנטים, מוקד השירות, מאגרי מידע אלקטרוניים נרחבים באמצעות מערך הספריות. כל הנ"ל מתאפשר בזכות פרויקט במסגרתו התבצעה התקנה מהירה של יכולת עבודה מהבית ומסירותם של העובדים החיוניים.

הפוסט כ-30 צוותי מחקר מאוניברסיטת בר-אילן עובדים מסביב לשעון על מחקרים להתמודדות עם נגיף הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

זמן האיבחון הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר בטיפול בחולי קורונה. ההמתנה הארוכה לאיבחון של כל אדם המגיע עם חום גורמת לחשיפה של רבים לוירוס. באמצעות הטכנולוגיה החדשה בדיקות הרוק יוכלו להיות מפוענחות בשלושת רבעי מהזמן. מדובר בפיתוח ישראלי חדשני שכבר הוכח על וירוסים כמו זיקה ונמצא בשימוש במעבדה המרכזית לוירולוגיה של משרד הבריאות בתל השומר. הפיתוח שמיועד לוירוס הקורונה עשוי לקצר את זמן האיבחון במעבדה לכ-15 דקות.

איך זה עובד? במעבדה של ד"ר דניאלי פותחה טכנולוגיה לזיהוי אופטי רגיש של RNA באמצעות צימוד ה-RNA של הוירוס למולקולה פלואורסצנטית, הפולטת אור כשמאירים עליה בקרן לייזר. אבל בריכוזים נמוכים של RNA, האות הנפלט כה נמוך, שהמכשירים הקיימים אינם יכולים לזהותו. נניח לדוגמה שכל החדר הזה הוא תמיסת הרוק של חולה בקורונה," מסביר ד"ר דניאלי "גודל קרן הלייזר הוא כגודלו של אגרוף ובריכוזים נמוכים בתוך האגרוף יהיו אולי 3-2 מולקולות פלואורסצנטיות." ד"ר דניאלי מוסיף לתמיסה חלקיקים מגנטיים שנצמדים למולקולות הפלואורוסנטיות. התוצאה: אפשרות לרכז את המולקולות הפלואורוסנטיות ולהקטין את השגיאה במדידה.

"שתי מטרות עמדו לנגד עיני בשלב זה, לפשט את התהליך ובתוך כך גם לדייק את תוצאותיו. החידוש שלי נשען על השימוש בשני אלקטרו-מגנטים, מגנטים המופעלים באמצעות זרם חשמלי. באמצעות הצבה נכונה שלהם הצלחנו ליצור שדה מגנטי עצמתי ולאסוף את כל אלפי המולקולות הפלואורוסנטיות שבתמיסה אל קרן הלייזר הצרה, עכשיו עצמת האות הוכפלה בכמה סדרי גודל. אבל זה לא הכול. כדי שלא נצטרך לשאוב את התמיסה, אנחנו מפעילים לסירוגין את האלקטרו-מגנטים, פעם ימני ופעם שמאלי. המולקולות אז נעות מצד לצד, בכל פעם שהן עוברות בתוך קרן הלייזר הן מאירות וכשהן יוצאות ממנה אינן מאירות, ההבהוב הזה שונה מהרעש הקבוע של התמיסה ומאפשר לנו, ללא תהליך נוסף, לקבוע במדויק האם החולה נחשף לוירוס הקורונה. הרגישות הגבוהה של הטכנולוגיה יחד עם הפשטות של הפעלתה מאפשרים את הפיתוח של מכשיר קטן בגודל של מכונת קפה ביתית המסוגל לזהות במהירות ריכוזים קטנים מאוד של גורמי מחלה שונים. ד'ר דניאלי מציין כי מלבד זיהוי ה-RNA של הוירוס, הקבוצה עובדת בשיתוף עם אוניברסיטאות באירופה על זיהוי נוגדנים שהמערכת החיסונית של החולים מייצרת כנגד הוירוס, ובכך לתת לרופאים אלטרנטיבה נוספת לזיהוי ודאי של הוירוס. בעוד שד'ר דניאלי מפתח קיטים לזיהוי מחלות שונות כדוגמת וירוס הקורונה, חברת MagBiosense מפתחת את המכשור המבוסס על הטכנולוגיה.

בימים אלה מחפש ד"ר דניאלי יזם שיסכים להשקיע בהאצת פיתוח הקיט לזיהוי הקורונה והכנסתו לשימוש בבתי חולים.

הפוסט זיהוי קורונה ב-15 דקות הופיע לראשונה ב-Chiportal.