הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות. ד"ר סטופל יחליף את עמי אפלבאום שכיהן בתפקיד שבע שנים * ההחלטה שאושרה על ידי הממשלה, התקבלה בהמלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אחרי שמועמדותו של ד״ר סטופל אושרה על ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה.

ד"ר סטופל (56) נשוי ואב ל-5, משמש בשנים האחרונות כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות, ובעברו כיהן במגוון תפקידים בכירים במִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון. במהלך השנים ביצע שורה של תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי, בהם נדרש להוכיח יכולת ניהולית ויזמית בזירות בינלאומיות, בתחום הביטחוני והאזרחי כאחד.

בהמלצות ועדת האיתור צוין כי ד״ר סטופל נושא עמו ניסיון רב בפיתוח עסקי ובעל מומחיות בהובלת שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר ופיתוח, הכולל הקמת מרכזי מו"פ ברחבי העולם ויצירת שיתופי פעולה בין ממשלות. כמו-כן, הינו בעל היכרות מעמיקה עם עבודת המו"פ הישראלי והבינלאומי בהיבטים אזרחיים וביטחוניים כאחד.

ד"ר סטופל בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״קיבלתי את המלצת ועדת האיתור למנות את ד״ר אלון סטופל לתפקיד המדען הראשי וראש רשות החדשנות. ד״ר סטופל עתיר ניסיון ממגוון תפקידים בכירים בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי. כך, בתפקידו האחרון כמדען ראשי של אלביט מערכות ועוד קודם לכן במפא״ת."

"ישראל מאותגרת כעת לא רק בזירת המלחמה בדרום, אלא גם כלכלית. תפקידנו הוא להחזיר את המשקיעים לכאן ולחזק את מעמדנו הבינ״ל כמעצמת חדשנות, מדע וטכנולוגיה. אני סמוך ובטוח שתרומתו של ד״ר סטופל בכלל ובעת הזאת, ביתר שאת, על רקע ניסיונו ארוך השנים – תסייע סיוע רב לתעשייה המובילה את הכלכלה הישראלית בשלושים השנים האחרונות״. הוסיף השר.

המדען הראשי לחדשנות הוא הגורם המייעץ לממשלה ולשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה בכל הקשור ליישום מטרות החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד- 1984 ( להלן : חוק המו"פ) בכפיפות למנכ"ל המשרד.
המדען הראשי משמש כיו"ר רשות החדשנות. בתפקידו כחבר ויושב ראש מועצת הרשות, חבר ויושב ראש של ועדות המחקר של רשות החדשנות הוא אחראי על ייזום תהליכים לקביעת מדיניות המשרד בתחומי אחריותו. בחינת צרכים בקביעה ובעדכון מדיניות הרשות  לאחר בחינת הצעות המועלות על ידי הכפיפים וגורמי חוץ.
בתפקידו מדווח לממשלה, ובכלל זה לוועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, אחת לשנה, על ממצאיו והמלצותיו בנוגע לקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה, והמלצותיו באשר לפעולות של הרשות והממשלה הנדרשות כדי להגשים את מטרות החוק.

הפוסט הממשלה אישרה: ד"ר אלון סטופל  מדען ראשי – ראש הרשות הלאומית לחדשנות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ראשי האוניברסיטאות וחברי וועד המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (הפועלת תחת משרד החדשנו, המדע והטכנולוגיה) שלחו הבוקר מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו לשר המדע אופיר אקוניס ולשר החינוך יואב קיש המתריע מפני המשך אי הוודאות והחשש שמא חוקי השינויים המשפטיים ימשיכו לעבור.

"אנו – מדענים, אנשי האקדמיה, יזמים ואנשי הייטק, חברי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי ונשיאי האוניברסיטאות הציבוריות של ישראל, מבקשים להתריע בפניך על הצטברותם של סימני אזהרה ברורים לעתיד המחקר המדעי במדינת ישראל.

פעילויות המחקר והפיתוח בישראל, המשלבות מחקר מדעי באקדמיה ובמכוני מחקר ממשלתיים, עם פיתוחים טכנולוגיים ויזמות הייטק, הביאו לישראל הצלחות אדירות וחוסן כלכלי, שמרבית מדינות העולם מתקנאות בו.

בחודשים האחרונים, בפרט בשבועות האחרונים, הצטברו סימנים המעידים על תהליכים הרסניים אשר עלולים לפגוע בחוסנה המדעי של ישראל. בין השאר אנו עדים ל:

• ירידה משמעותית בנכונותם של מדענים ישראלים מובילים הנמצאים בחו"ל לקבל משרות אקדמיות בישראל ולחזור להשתקע.
• חשש הולך וגובר מעזיבה של כח אדם מצטיין בתחומי המדע והטכנולוגיה של ישראל.
• ביטול השתתפותם של המדענים המובילים בעולם בכנסים מדעיים בישראל.
• איומים מפורשים על ביטול שיתופי פעולה מדעיים בין מדענים בישראל למדעני העולם.
• איומים מפורשים של תורמים, בכל המוסדות להשכלה גבוהה, להפסיק את תרומותיהם בגלל החקיקה המשפטית. ישנם כבר תורמים (מעטים), אשר הודיעו על הפסקת התרומות.
• ירידה במענקי מחקר מהם נהנים מדענים ישראלים.
• ירידה משמעותית בהשקעות מו"פ מגורמים בינלאומיים בחו"ל בחברות ההייטק הישראליות ובמו"פ בישראל.

נדגיש ונאמר שוב: כח אדם מדעי הוא הבסיס להצלחות ישראל בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחינוך של ישראל על רבדיו השונים. מכיוון שהון אנושי זה הוא גורם יצור נייד ברמה בינלאומית, ורגיש לסוגיות בתחומי זכויות הפרט והקניין, מהלכי החקיקה הדרמטיים והמהירים שנעשו, מאיימים על זכויות אלו  וכבר גורמים נזק בעיסוק המדעי.

רבים בקהילה המדעית מצויים בתחושות של חשש, וסכנה לעתידם. כתוצאה מכך, רבים מהם מאבדים אמון ומעדיפים לנטוש את הספינה. הן חברי מועצת המולמו"פ והן נשיאי האוניברסיטאות, עדים לעזיבת חוקרים את ישראל, לחוסר הנכונות לשוב ארצה ולפגיעה ממשית בקשרים עם הצמרת המדעית בעולם.

הנזק שמצטבר ומתגבר עלול לסכן בצורה ממשית את עתיד אומת הסטארט-אפ והחשש הגדול הוא שהנזק יהיה בלתי הפיך.

מחובתנו להביא זאת לידיעתכם, כמי שאמונים על שמירה על מצוינותה המדעית של ישראל, שנחשבת קריטית לעוצמתה הכלכלית והביטחונית.

חתומים:

• חברי מליאת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי:
• פרופ' פרץ לביא – יו"ר המולמו"פ – לשעבר נשיא הטכניון
• פרופ' אבי צדוק – המכון לננו טכנולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
• פרופ' אבי שרודר – הנדסה כימית, טכניון
• אהרון אהרון – מנכ"ל רשות החדשנות לשעבר וסגן נשיא טכנולוגיות וחומרה של אפל העולמית לשעבר
• ד"ר איתי גבריאלי – המכון הגיאולוגי לישראל
• אריק קלינשטיין – קרן הון סיכון גלילות קפיטל
• פרופ' דן פלד – אוניברסיטת חיפה
• פרופ' דני שטיינברג – מכון וולקני
• פרופ' יוסף קוסט – הנדסה כימית אונ' בן גוריון בנגב וחבר האקדמיה הלאומית למדעים
• פרופ' ליאת איילון – החוג לעבודה סוציאלית אונ' בר-אילן
• מיכל צור – יזמת הייטק
• עדי סופר תאני – מנכ"לית פיסבוק ישראל
• עימד יונס – מנכ"ל חברת אלפא אומגה
• פרופ' קרן אברהם – דיקנית הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב

נשיאי אוניברסיטאות המחקר הציבוריות בישראל:

• פרופ' אריה צבן – יו"ר ור"ה ונשיא אוניברסיטת בר-אילן
• פרופ' אורי סיון –  נשיא הטכניון
• פרופ' אלון חן – נשיא מכון ויצמן למדע
• פרופ' אריאל פורת – נשיא אוניברסיטת תל-אביב
• פרופ' אשר כהן – נשיא האוניברסיטה העברית
• פרופ' דני חיימוביץ – נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• פרופ' מימי אייזנשטדט – נשיאת האוניברסיטה הפתוחה
• פרופ' רון רובין – נשיא אוניברסיטת חיפה

הפוסט ראשי האוניברסיטאות וחברי מועצת המולמו"פ לנתניהו: הנזק לאומת הסטראט-אפ כבר עומד להפוך לבלתי הפיך הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נייר עמדה שהוכן על ידי אגף המחקר ברשות החדשנות והוצג לשר החדשנות המדע והטכנולוגיה וליו"ר מועצת הרשות ד"ר עמי אפלבום מציג תמונת מצב עדכנית של ההייטק הישראלי על רקע ההתרחשויות האחרונות בכלכלה הגלובלית ובישראל. נייר העמדה מנתח את הסביבה המקרו-כלכלית הנוכחית והעתידית, ואת ההשפעה שלה על תעשיית ההייטק וכן את ההשפעה של אי-הודאות ביחס לנסיבות המקומיות. נייר העמדה מציע מספר כיווני פעולה אפשריים שמנסים לתת מענה למצב. יודגש, כי כל עוד אי-הוודאות בסוגיה המקומית לא תוסר המענה לא יהיה שלם.

הנתונים שפורסמו לאחרונה ושמובאים בנייר העמדה מציגים תמונת מצב מטרידה:

בחודשים האחרונים אנו רואים פער שלילי משמעותי בין תשואת מדד מניות הטכנולוגיה הנסחרות בת"א לבין תשואת מדד הנאסד"ק. נייר העמדה מצביע על כך שפער זה מעלה חשש שאנו עומדים בפני מצב בו תחל תופעת "התפצלות" בין מצב השוק הגלובלי למצב השוק בישראל. אם כך הדבר, אזי חברות הייטק ישראליות רבות תתקשינה מאוד לגייס כספי השקעות ועלולות להיסגר או להגר למדינות אחרות.

מסקר שנערך בתעשייה, נראה כי קיימת עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל ולא בישראל- כבר כיום כ80%  מהחברות נפתחות בחו"ל. לתופעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני והארוך – אמנם רישום החברות בחו"ל הוא עניין טכני בעיקרו, אך מהסקר עולה שהכוונה היא לרשום בחו"ל גם את הקניין הרוחני שתפתח החברה בעתיד. כתוצאה מכך, החברות שלא מוקמות בישראל ישלמו בה משמעותית פחות מיסים וכך עשויה להיגרם פגיעה מתמשכת בהכנסות המדינה.

·         ירידה משמעותית במספר ובהיקף ההשקעות  בהייטק

היקף ההשקעות בתעשיית ההייטק הישראלית עמד ברבעון הראשון של שנת 2023 על 1.7 מיליארד דולר בלבד – הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2019, כאשר במקביל קיימת ירידה במספר סבבי ההשקעות בסטארטאפים ובהיקף העסקאות.

ככל שמגמה זו תימשך, התחזיות הן כי היקף ההשקעות בשנת 2023 יהיה נמוך משמעותית מהיקף ההשקעות בתעשייה בשנים האחרונות (לשם השוואה, היקף ההשקעות הפרטיות בהייטק הגיע לשיאו בשנת 2021 עם השקעות בהיקף של כ-26 מיליארד דולר ובשנת 2022 כ-15 מיליארד. יש לציין כי בשנת 2019, טרום משבר הקורונה, היקף ההשקעות היה כ-8 מיליארד דולר). נתונים אלו מתווספים לירידה המתמשכת והמשמעותית במספר חברות ההזנק הנפתחות בישראל בכל שנה, משיא של 1,386 בשנת 2015 ל-728 בשנת 2021 ואומדן של כ-630 חברות בשנת 2022.

חשוב להדגיש: הירידה בהשקעות היא ללא ספק תופעה גלובלית. עם זאת, חלק מהתופעות ייחודיות לישראל וקשה לנתקן מאי-הוודאות שנוצרה כעת בשוק הישראלי ולהשלכותיה.

נייר העמדה המצורף מתייחס לכך שהסרת אי-הוודאות בהקדם היא הצעד המשמעותי ביותר שיכולה הממשלה לבצע לשם הקטנת התופעות שנסקרו, וכי עדיף שהסרת אי-הוודאות תבוצע מהר ככל האפשר ותהיה חד משמעית בצורה שתפיג את החששות של המשקיעים והיזמים לטווח הבינוני-ארוך, ובכך תיצור ודאות ויציבות ארוכות טווח. זאת, לצד מהלכים ספציפיים לחיזוק התעשייה שמוצע לממשלה לשקול. 

גם בתרחיש חיובי שבו פתרון המשבר יהיה מהיר יחסית ויביא עימו ודאות, יש להעריך כי ידרשו מספר חודשים על מנת לגבשו ולהפעילו. כן ניתן להניח, כי גם לאחר גיבושו, יידרש פרק זמן נוסף לבנייה מחדש של אמון המשקיעים והיזמים. לפיכך, גם בתרחיש חיובי זה, על הממשלה לשקול כיווני פעולה מקבילים שיחזקו את האמון בענף ההייטק ויאפשרו היצמדות של ישראל למגמות ההייטק הגלובלי. בין הכיוונים לפעולה ניתן למנות את:

·          העברה מיידית של החוק לעידוד תעשייה עתירת הידע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והממשלה הנוכחית החילה עליו רציפות

·          עדכון והפעלת מסלולי רשות החדשנות באופן המותאם לאתגרי המימון הגדלים של חברות הזנק ישראליות

·          בחינת הצורך בעדכון התמריצים וטיוב רגולציה לעידוד השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, לרבות הגדלת משקלו של ההון הישראלי בהשקעות בחברות אלו

·          בחינת הצורך בעדכון התמריצים לחברות הזנק לרישום קניין רוחני בישראל

·          האצת יישום התכניות הממשלתיות הרב-שנתיות לתשתיות טכנולוגיות להייטק (כגון התכניות הלאומיות)

בחינה של האופן בו התמודדה בעבר ממשלת ישראל עם משברים שיצרו אי-וודאות שהשפיעה על הכלכלה ועל תעשיית ההייטק – מלמדת כי הממשלה מסוגלת לפעול בתקופת אי-וודאות במהירות ובנחישות, כאשר היא בוחרת לעשות כן, ובכך לצמצם את אי-הוודאות עבור ההייטק ולתמוך בהמשך צמיחתו.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס אמר: ״ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו. העובדה לפיה ההאטה בהשקעות ההון בתעשיית הייטק היא בינלאומית ונמשכת כשנה, אינה מונעת ממשרדי האוצר, החדשנות והכלכלה לפעול בשורה של פעולות שישמרו ויחזקו את ההייטק כקטר של הכלכלה הישראלית״.   

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "אנו נמצאים כיום במשבר גלובלי, שעדיין מוקדם להעריך מתי ואיך הוא יסתיים. על גביו התרגש עלינו משבר מקומי שיצר אי-וודאות נוספת. גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, סביר שייקח זמן להגיע לפתרון, וגם לאחר השגתו, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים. לכן, נראה שיש לפעול ביעילות ובאפקטיביות ולנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לתת מענה לאתגרים. בהמשך לנתונים שנותחו, הומלצו לממשלה מספר כיווני פעולה אפשריים שעליה לשקול כדי לתת מענה הן בטווח המיידי והן בטווח הבינוני-ארוך לאי הוודאות שנוצרה".

הפוסט דוח של רשות החדשנות: עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל וירידה משמעותית במספר ובהיקף ההשקעות  בהייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אתמול, יום ב' (18.5) נערך טקס חילופי שרים במשרד המדע והטכנולוגיה במעמד השר הנכנס, חה"כ יזהר שי והשר היוצא, חה"כ אופיר אקוניס.

יזהר שי (55) נשוי ואב לארבעה, תושב היישוב קדימה שבשרון. הוא מהנדס חשמל בוגר הטכניון. שירת בצנחנים (גדוד 890) כלוחם במלחמת לבנון הראשונה וכקצין בבית הספר למ"כים. הוא יליד קיבוץ עין השלושה שבנגב וגדל רוב שנות ילדותו בירושלים. בפברואר 2019, מתוך הכרה בחשיבות השליחות הציבורית, הצטרף יזהר שי למפלגת חוסן לישראל (מקום 12) וביחד איתה לסיעת כחול לבן (מקום 20).

שי היה שותף מנהל בקרן ההון סיכון Canaan Partners Israel, שימש כחבר דירקטוריון בחברות סטארט-אפ מבטיחות, והיה שותף במספר אקזיטים מרשימים. לפני הצטרפותו כשותף לקרן הון הסיכון, היה יזהר מנכ"ל ויו"ר בחברת V-Secure, ולפני כן היה  המייסד והמנכ"ל של חברת Business Layers. שתי החברות האלו ביצעו אקזיט מוצלח תחת ניהולו. שי נכלל ברשימת 70 האנשים המהווים דוגמא ומופת בהייטק הישראלי, בפרויקט מיוחד שנערך לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינה. בנוסף, קהילת VCFORU הגדירה את יזהר שי כאחד מ- 20 המשקיעים המובילים בישראל לשלבים המוקדמים.

בנאום שנשא לרגל כניסתו לתפקיד שר המדע והטכנולוגיה אמר שי: "אני ניגש  לתפקידי החדש ביראת כבוד ובהוקרת תודה על הזכות לעבוד במשרד שבמידה רבה משקף את העשייה האישית שלי ותחומי העניין שלי בשלושים השנים האחרונות. עבורי זה כבוד וזכות גדולה לעבוד כאן, ולחזק את מעמדה של מדינת ישראל כאומת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות ובניית הדור הבא של מדענים, חוקרים ומהנדסים. אני רוצה להוקיר תודה מיוחדת לשר היוצא אופיר אקוניס שהנהיג את המשרד הזה להישגים יוצאי דופן בקדנציה שלו כאן. אני מודה לכולכם על העבודה הנאמנה במשרד המדע והטכנולוגיה ומבטיח שנמשיך לעבוד קשה, ביחד."

"פעילותו של המשרד וההסכמים הבינלאומיים שנחתמו במהלך השנים אינם חשובים רק בצד הטכנולוגי, אלא משמעותיים מאוד לחוסנה האסטרטגי של מדינת ישראל כאומת החדשנות והסטארט-אפים". הוסיף שי.

שי ציין, כי בתקופת השר היוצא הפך המשרד למוקד משמעותי, שעושה את אחד הדברים החשובים ביותר: הנגשת המדע לכלל אזרחי ישראל. "ראיתי באחת החוברות שהוגשו לי לקראת כניסתי לתפקיד, שלא פחות מחצי מיליון ישראלים נחשפו למגוון הפעילויות של המשרד, בכל התחומים. סל המדע, התמיכה במשלחות של תלמידים לתחרויות רובוטיקה, קייטנות הקיץ ועוד הם חלק ממטרות המשרד, לצד הנגשת המדע לפריפריה, והם קרובים לליבי", אמר השר, והוסיף: "אני נכנס לתפקיד ביראת כבוד ומודה על הזכות שניתנה לי לעסוק בתחום שאני קרוב אליו כבר 30 שנה, כי ההיי-טק בשבילי אינו רק דרך חיים, אלא אחד הסמלים של מדינת ישראל".

שר המדע והטכנולוגיה היוצא, חה"כ אופיר אקוניס ציין: "אני מסיים את תפקידי כשר המדע והטכנולוגיה אחרי 4 שנים ו-8 חודשים. נפגשנו לראשונה בספטמבר 2015 ומאז עברנו יחד דרך ארוכה ורבת הישגים. לא אפריז אם אומר שבזמן הזה שברנו שיאים של פעילות למען הציבור הישראלי, שכדוגמתם לא היו מאז הוקם המשרד. עם כניסתי לתפקיד הצבתי שני יעדים עיקריים שאותם העליתי לראש סדר העדיפויות: הראשון הוא הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל. היעד השני שהצבתי הוא העמקת הקשרים הבינלאומיים של ישראל וחתימה על הסכמים חדשים על מדינות בכל רחבי הגלובוס. בהעבירי את המשרד אני יודע שעמדנו באופן מלא ביעד של הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל, באשר הם. יהודים ושאינם יהודים, בפריפריה ובערים הגדולות, צעירים, סטודנטים ובני הגיל השלישי. העובדה שבארבע וחצי השנים האחרונות חתמנו על 25 הסכמים בינלאומיים חדשים עם מדינות בכל רחבי העולם היא ביטוי להצלחה הכבירה של המדיניות הזאת ועמידה ביעד השני שהצבתי. אני רוצה להודות למנכ״ל המשרד רן בר על שיתוף הפעולה, המסירות והמקצועיות לכל אורך הדרך ולכל עובדות ועובדי המשרד שבזכות היוזמה והיצירתיות שלכם עשינו מהפכות גדולות יחד. אני מאחל הצלחה רבה לשר הנכנס יזהר שי, אני בטוח שימשיך את המהפכה שהתחלנו פה במשרד המדע והטכנולוגיה למען אזרחי ישראל כולם."

מנכ"ל משרד המדע והטכנלוגיה, רן בר הוסיף: "משרד המדע והטכנולוגיה, חרט על דגלו להיות מנוף לצמיחה כלכלית וחברתית ומוביל את המחקר התרגומי והיישומי בישראל. תודה רבה, לשר היוצא, חבר הכנסת אופיר אקוניס, על ההובלה, היוזמה, ההכוונה והחשיבה היצירתית. בהובלתו הצלחנו לעמוד ולממש אתגרים רבים ולשבור שיאים, כל פעם מחדש. ולשר החדש, חבר הכנסת יזהר שי, אנו מאחלים לך הצלחה רבה, עומדים לרשותך ובטוחים שניסיונך הרב בתחום ההייטק יסייע לך ולנו לדייק את הכשרת הדור הבא, להכווין את מי שמעוניין באקדמיה למחקר היישומי חדשני להמריא אל עבר פסגות חדשות במדע בטכנולוגיה ובחלל."

הפוסט יזהר שי נכנס לתפקידו כשר המדע והטכנולוגיה:"בשבילי ההייטק אינו רק דרך חיים, אלא אחד מסמלי מדינת ישראל" הופיע לראשונה ב-Chiportal.