ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, קיימה היום ישיבה משותפת עם ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן. היו"ר ליברמן פתח את הישיבה ואמר כי ברור שההייטק בנסיגה ואנחנו רחוקים מאיפה שהיינו רוצים להיות מבחינת השקעות ופיתוח בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי וענן כחול לבן. ח"כ פרקש הכהן הזכירה כי כשכיהנה כשרת החדשנות השיקה יחד עם ליברמן כשר אוצר תכנית אסטרטגית לבינה מלאכותית שלא קודמה בממשלה הנוכחית, והוסיפה כי החקיקה המשפטית שחוזרת מחזירה את העננה למשקיעים.

סמנכ"לית רשות החדשנות, יעל מזוז הרפז, הציגה נתונים לפיהם ישראל אמנם רחוקה מהשיאים של 2020-2021, אבל המצד לא שונה מ-2018-2019 וישנם אולי פחות גיונים אבל כל גיוס הוא הרבה יותר גדול. לדבריה, החוזקה של ישראל אלה הסטארטאפים הקטנים ויש פחות סטארטאפים שמצליחים לגייס וחלקם נרשמים בחו"ל. מזוז הרפז הציגה את התכניות של הרשות לעודד משקיעים לרדת מהגדר ואמרה כי ב-2025 מתוכננת רפורמת מיסוי מקיפה להגברת אפקטיביות למשקיעים, לצד חקיקה לטובת הקלה בביצוע מיזוגים ופיצולי חברות ולוודא שתהייה תשתית מו"פ איכותית.

נציג רשות המסים, יונתן אזרזר, הוסיף כי כבר בימי המלחמה הראשונים הייתה הבנה שיש צורך לחזק את ההייטק, בעיקר לתת ודאות למשקיעים כדי לאפשר ודאות לחברות שרוצות לצמוח. "אנחנו לא רוצים רק שיהיו סטארטאפים שיעשו אקזיט, אלא לבנות חברות ענק ולהשאיר פה קניין רוחני ומו"פ, ורשות המסים לקחה על עצמה לבדוק איך נותנים מקסימום ודאות לחברות", אמר. ראש מטה מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הדסה גטשטיין, אמרה כי ישנה ראייה רחבה של מגוון היבטים בענף, והייתה עשייה משמעותית שלא נעצרה.

מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, התייחס לרכש שירותי ענן ו-AI ואמר כי הממשלה צריכה להיות זהירה כשהיא מוציאה מידע החוצה, ולשקול שיקולים של ריבונות על מידע, אבטחתו והמקום שבו הוא נשמר. לדבריו, בגלל הדרישות האלה, וההבנה שהמידע צריך להישמר בישראל, מי שניגש למכרז הממשלתי היה צריך להשקיע מאות מיליונים עד מיליארדים. היו"ר ליברמן אמר בתגובה כי חייבים למצוא את הדרך לצמצם פערים.

יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, אמר כי כסף זה לא הכל, אבל גם כסף הוא חשוב. לדבריו, מה שמדאיג את התעשייה בעיקר זה הרצון להשקיע, והוא תלוי ביציאת סביבה תומכת בעוד שהסביבה העסקית שלנו היום היא במצב רע. "מה שמדאיג אותנו זה טיסות והאפשרות לנסוע לחו"ל ולהביא לכאן משקיעים. דבר שני הוא מה שקורה באקדמיה, ישנה זליגה של טאלנטים ישראלים למקומות אחרים ואם נתעלם מזה ניתקל בקיר".

מייסד ומנכ"ל BATM, צבי מרום, אמר כי הדיון עוסק בתקציבים וחסר בו דיבור על כשרון. לדוגמה הוא הסביר כי הייתה עבודה להביא לארץ את איליה סוצקובר, שעוד לפני שהייתה לו חברה הוא הצליח לגייס מיליארד דולר על בסיס שווי של 10 מיליארד דולר – והוא יכול להצעיד את הבינה המלאותית קדימה יותר מכל מי שהשתתף בדיון. "מרבית הסטארטאפים היום הם אקזיט ניישן ומה שחסר זה תעשיית הייטק. כן, צריך תקציבים ממשלתיים אבל הם חד משמעית לא מנוצלים נכון. בסוף זה אנשים עם כישרון, מולד או מתפתח, והמדינה גרועה מאוד בלטפח סוג כזה של אנשים", אמר.

המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשיה בטכניון, ליהי צלניק מנור, אמרה כי כדי לעצור עזיבה של אנשי אקדמיה כדאי שנפתור את הבעיות של המדינה. באשר לכוח חישוב אמרה כי המרוץ הוא מורכב, ויכול להיות שהפתרון הוא לא לבנות אלא לרכוש. עמיתת מחקר בכירה במכון INSS, הדס לורבר, הוסיפה כי ישראל יכולה למנף את הברית עם ארה"ב ולהרחיב שיתופי פעולה בתחום AI ביטחוני. לדבריה, ברור שדה הלחימה הבא יכלול גם AI. 

הפוסט ח"כ פרקש הכהן בישיבת הועדה לקידום תעשיית ההייטק: התוכנית האסטרטגית לבינה מלאכותית לא קודמה בממשלה הנוכחית  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ראש הממשלה יאיר לפיד, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון אישרו בממשלה החלטה שמטרתה הגדלה ופיתוח של כוח האדם בהייטק, בדגש על אוכלוסיות שאינן מיוצגות כיום בתעשייה.

עיקרי התכנית:

1. תכנית החינוך להייטק תחל כבר השנה – התכנית להטמעת מיומנויות טכנולוגיות, קוגנטיביות ודיגיטליות הנחוצות להשתלבות בשוק העבודה של המאה ה-21 בהתאם לשכבת הגיל. פיילוט התכנית יחל השנה בכ-600 כיתות ח' בכ-120 בתי ספר ובכ- 1,500 גני חובה, כאשר השרות עתידות להרחיב בשנה שאחריה את התכנית לכיתות ח' וט' נוספות, תוך מתן עדיפות לפריפריה, עד כדי פריסה מלאה בכלל בתי הספר.
2. אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשייה – הממשלה מאמצת את יעדי שרת החדשנות להגדלה של 4500 עובדים מהחברה הערבית, 2800 עובדים מהחברה החרדית ושלפחות 45% מהכשרות של הרשות יהיו לנשים.
3. דוח פרלמוטר – הממשלה מאמצת את דו"ח הביניים של הוועדה בראשות דדי פרלמוטר, במסגרתו הומלץ בין היתר על שיטת הספירה חדשה של מקצועות הטק – שכוללת גם עבודה במקצועות טכנולוגיים בחברות מסורתיות כדוגמת בנקים.
4. תכנית ישראל טק – התכנית שתאתר ותביא זכאי חוק השבות בעלי השכלה רלוונטית לעבודה בהייטק לישראל. התכנית תוביל לחיזוק ממשי של תעשיית ההייטק בישראל, לחיזוק הקשר עם יהודי התפוצות ולדיפלומטיה חיובית למדינת ישראל. המטרה היא לשלב לפחות 1500 עובדים בשנים 2022-2026.
5. הגדלת כמות המומחים הזרים – להגדיל ב-2,000 את מספר המומחים הזרים המגיעים לישראל לעבודה בחברות הייטק, בשנים 2022-2026. לצורך סיוע לעמידה ביעד, רשות החדשנות תפעיל מרכז תמיכה לענף ההייטק, אשר יסייע לחברות ההייטק בהסרת חסמים בירוקרטיים המקשים על הבאת עובדים לענף ההייטק מחו"ל.
6. הקמת צוות בינמשרדי להורדת חסמים – שיבחן לעומק את החסמים הבירוקרטיים הניצבים בפני כל קהל יעד המעוניין להגיע לישראל ויציע המלצות כיצד ניתן לצמצם את החסמים.
7. יותר הייטק באקדמיה – הגדלה של 20% בכמות הסטודנטים הלומדים מקצועות הייטק באוניברסיטאות ו30% באוניברסיטאות.
8. שוויון מגדרי בתעשייה – תכנית לעידוד שווין מגדרי בתעשיית ההייטק בישראל המובלת על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והרשות לקידום מעמד האישה שמטרתה הטמעת פרקטיקות של חשיבה מגדרית בחברות בתעשיית ההייטק.
9. שירות המדינה – מיפוי וגיבוש תוכניות לשילוב עובדים במקצועות ההייטק והמדעים במגזר הציבורי.

ראש הממשלה יאיר לפיד: "אני מברך על ההצעה ומברך את שיתוף הפעולה עם שרת החדשנות, אורית פרקש ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון.

אנחנו מחוייבים לחזק באופן דרמטי את שוק ההייטק הישראלי. חינוך מגיל צעיר להייטק והרחבת הייצוג והתפקידים הם צעדים הכרחיים, זה נכון ערכי ונכון כלכלי.

הממשלה שלנו לא מדברת במונחים של שימור הקיים, אלא של פריצה קדימה. לישראל יש את הנתונים והפוטנציאל להיות אחת מעשר המדינות המצליחות בעולם, התוכנית הזו היא התחלה טובה לכך".

שרת החדשנות אורית פרקש הכהן: "עם כניסתי לתפקיד שמתי לי למטרה לתת הזדמנות שווה לכל ילד בישראל ולשלב עוד אוכלוסיות בתעשיית ההייטק הישראלית. לשם כך יזמתי תכנית חינוך עם שרת החינוך בבתי ספר ובגנים שיוצאת לדרך כבר השנה, ב-600 כיתות ח׳ וכ-1500 גני חובה.

החלטת הממשלה מאמצת את תכנית חשובה זו שתצטרך להמשיך ולהתרחב בממשלות הבאות לטובת ילדי ישראל. באשר לתעסוקה של עוד ישראלים בהי טק – החלטת הממשלה שהבאתי היום מאמצת ונותנת תוקף לדוח פרלמוטר שיזמתי ומאמצת את יעדי התעסוקה שקבעתי כמדיניות ממשלה לשנים הבאות. מודה לראש הממשלה ושרת החינוך על שיתוף הפעולה".

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון: "חשיפת הילדים כבר מגילי גן לחדשנות, טכנולוגיה ואנגלית דבורה, לצד תכנית חדשה בחטיבות הביניים, היא בעלת חשיבות להנגשה רחבה יותר של התחום לכלל ילדי ישראל, ותסייע בצמצום פערים ויצירת שוויון הזדמנויות. אני מודה לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ולראש הממשלה, על שיתוף הפעולה הפורה".

הפוסט אושר בממשלה: התכנית הלאומית להגדלה ופיתוח של הון אנושי בהייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עיקרי התכנית הלאומית לבינה מלאכותית הוצגו לראשונה היום (ב', 18 ביולי) בכנס שהתקיים בתל אביב. הכנס התקיים במעמד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, התקיים במסגרת קהילת סינרגAI שהוקמה על ידי המשרד בכדי לסייע בפתרון אתגרים לאומיים דרך התבססות על מחקר וידע אקדמי. בכנס השתתפו מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק ומנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. בנוסף, השתתפו בכנס נציגי משרדי ממשלה וגופי רגולציה לצד נציגים מהאקדמיה והתעשייה בהם: נשיא ומנכ"ל "מובילאיי", פרופ' אמנון שעשוע; המשנה למנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, תום דן; מנהל תכנית התשתיות הלאומיות בנושא בינה מלאכותית, זיו קציר; המדען הראשי של מייקרוסופט ישראל, ד"ר תומר סיימון; מנהל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל, פרופ' יוסי מטיאס ועוד.

התכנית הלאומית לבינה מלאכותית גובשה לאור החשיבות האסטרטגית של קידום תחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים להמשך הצמיחה של המשק, להעלאת הפריון ולייעול המערכת הציבורית בפרט, ובהמשך להחלטת הממשלה 212 אשר קבעה כי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, תוביל את מדיניות הממשלה בנושאי הבינה המלאכותית. התכנית גובשה על ידי צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק, יחד עם כלל בעלי העניין בממשלה ומחוצה לה, בהם: רשות החדשנות, מערך הדיגיטל הלאומי ופורום תל"ם (בו חברים ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות ומשרד האוצר), ואומצו בה חלק ניכר מההמלצות של שתי ועדות קודמות. בגיבוש התכנית לקחו חלק מערך הייעוץ האסטרטגי של חברת KPMG סומך חייקין. בין מטרות התכנית: קידום מחקר, הון אנושי ותשתיות להבטחת המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל; יצירת קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל; והטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי.

התכנית הלאומית החדשה, בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח, מתווה את המדיניות הלאומית לבינה מלאכותית בשנים הקרובות. התכנית מסתמכת על סטנדרטים ותקנים בינלאומיים בתחומי האתיקה והרגולציה ותאפשר העמדת כלים שיאפשרו מובילות של תעשיית ה-AI הישראלית לצד האצת הטמעת ה-AI בממשלה ובמשק באמצעות פרויקטים לאומיים ומיזמים מותאמים.

בין העקרונות המרכזיים של התוכנית: הטמעת AI בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי, קידום מיזמים משותפים לממשלה ולתעשייה, יצירת "נכסי מידע" פתוחים באופן שייצר קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל, הגדלה משמעותית של מספר החוקרים באקדמיה בתחומי מדע הנתונים ובינה מלאכותית, העמדת תשתיות טכנולוגיות, קידום ידע מחקרי, הנגשת בסיסי מידע ונתונים לצרכי מחקר ופיתוח בתיאום עם רשויות נוספות ועוד.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: ״בינה מלאכותית היא טכנולוגיה קריטית למובילות של תעשיית ההייטק הישראלית בעולם. ישראל כיום מאחור במרוץ העולמי – והיא קיבלה ציונים נמוכים בחלק מן המדדים בינלאומיים של בינה מלאכותית – בין היתר בהקשר של אסטרטגיה לאומית, והשקעה תקציבית ממשלתית".

"בחודשים האחרונים פעלנו במספר דרכים: כתבנו והוצאנו לדרך את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, פרי עבודה משמעותית מאוד של צוות בהובלת משרדי. התוכנית הלאומית תקדם מחקר, הון אנושי ותשתיות, להבטחת ההובלה הטכנולוגית של מדינת ישראל ותהווה קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל באמצעות בינה מלאכותית. במסגרתה גם נוביל הטמעה של השימוש בכלי AI בממשלה לשיפור המגזר הציבורי בישראל".

"אנו כותבים את הרגולציה המאפשרת לבינה מלאכותית וכלים לניהול סיכונים. מדובר בעבודת מטה מקיפה ומשמעותית על מנת לקדם את ישראל גם בתחום הזה – ליישר קו עם העולם, ולעודד חדשנות אחראית.. בנוסף, הצטרפתי כחברה בפורום GPAI – ארגון שרים שמתעסק ברגולציה של בינה מלאכותית, וזאת הפעם הראשונה שישראל חברה בארגון הזה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית תקדם מחקר, הון אנושי ותשתיות, להבטחת ההובלה הטכנולוגית של מדינת ישראל ותהווה קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל באמצעות בינה מלאכותית. נוביל הטמעה של השימוש בכלי AI בממשלה לשיפור המגזר הציבורי בישראל".

מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק: "הובלה בבינה מלאכותית זו הובלה בכל תחומי ההייטק האחרים. מיד כשנכנסתי לתפקיד, השרה אורית פרקש הכהן הגדירה את הנושא הזה בתור המשימה המרכזית מבחינתה שיש לקדם. התכנית הלאומית תייצר קפיצת מדרגה שתעזור לתעשיית ההייטק לממש יכולות בבינה מלאכותית ותייצר קפיצת מדרגה נוספת בתחום הזה. רכיב הפרויקטים הלאומיים יאפשר לנו לצמצם פערים קיימים ולהבטיח שגם הממשלה תדע לפתח את התחום בתוכה – וכך להחזיר גם לתעשייה. כי רגולטור שיודע לפתח את התחום אצלו הוא יותר מחויב ויצירתי".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "המשך ההובלה העולמית וצמיחת תעשיית ההיי-טק הישראלית אינו מובטח. קצב פיתוח הטכנולוגיות החדישות מואץ וכל מדינה חפצת חיים חורטת על דגלה את נושא החדשנות הטכנולוגית. כדי שנוכל להמשיך להנות ממעמדנו בעולם ומהתרומה המכרעת שיש לתעשיית החדשנות על הכלכלה הישראלית גם בעתיד יש להשקיע בתשתיות לטכנולוגיות פורצת דרך. השקעה בתשתיות בינה מלאכותית היא תנאי לשימור מעמדה המוביל של ישראל בתחרות הבינלאומית. בינה מלאכותית הינה תחום אשר משנה מין היסוד את אופן פעילותם של תחומי חיים רבים: בריאות, חקלאות תחבורה, חינוך ועוד. העבודה בשותפות בין-משרדית מבטיחה תוצר שלם ומכליל את כל תחומי העשייה. אני מאמין שהתוכנית הזו תשפיע עשרות שנים קדימה על ההיי-טק הישראלי ועל המקום בו ישראל תהיה מבחינת הבינה המלאכותית".

התכנית הלאומית לבינה מלאכותית תיתן מענה להטמעת AI בממשלה באמצעות סדרת פרויקטים לאומיים במשרדי הממשלה השונים. באופן זה, יחול שיפור וייעול בשירות של המגזר הציבורי אשר ייעל את חיי האזרחים. בנוסף, מהלך זה ישמש מנוע להטמעת כלי AI בתחומים רבים במשק. התכנית תקדם פרויקטים לאומיים להטמעת בינה מלאכותית במשרדי הממשלה ולשיפור השירות לציבור, תקדם הדרכה והכשרה בתחום במשרדי הממשלה, תקדם מאגר מומחים לשימוש המשרדים ותקדם שיתוף ידע בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה.

עוד תיתן התכנית מענה לקידום תעשיית הבינה המלאכותית ושילוב כלי AI בתעשיית החדשנות באמצעות קידום מיזמים מותאמים של התעשייה והממשלה, יצירת "נכסי מידע" פתוחים כזרז לחדשנות והשקעה במחקר ופיתוח תשתיתי כדוגמת כלים אוטונומיים, התממה וייצור תוכן.

על מנת לקדם את פיתוח ההון האנושי, העמדת התשתיות הטכנולוגיות וקידום הידע המחקרי כגורמים המהווים את הבסיס להבטחת המובילות הטכנולוגית של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, תפעל התכנית החדשה במגוון מישורים. התכנית תפעל להנגשת מידע לחוקרים ולמפתחים, להגדלת התפוקות המחקריות בתחום ה-AI, לקידום השימוש בכלי ה-AI במחקר בסיסי ויישומי, להכפלת מספר החוקרים באקדמיה, להגדלת מספר הלומדים לתארים מתקדמים, להגדלת היקף ההון האנושי לתעשייה, להקמת תשתית מחשב על בישראל, ליצירה והנגשה של כלי עיבוד שפה טבעית (NLP) בעברית ובערבית ולהשקעה במחקר ופיתוח תשתיתיים כדוגמת התממה, כלים אוטונומיים וכלים מבוססי בינה מלאכותית ליצירת תוכן.

בנוסף תספק התכנית מענה לסוגיות של רגולציה ואתיקה, ובכלל זה אימוץ עקרונות אתיים, גיבוש עקרונות לרגולציה מאפשרת, בחינת התאמה והנגשה של כלי ניהול סיכונים, הכנת מדריך AI לרגולטור והקמת מוקד ידע ותקינה בינלאומית ב-AI.

כמו כן, במסגרת התכנית מקודמים מהלכים להנגשת בסיסי מידע ונתונים, שהגישה אליהם חשובה להצלחת הטמעת AI, לצרכי הממשלה ולצרכי מחקר ופיתוח. העמדת מאגרי מידע לשימושי AI תבוצע בתיאום עם מערך הדיגיטל הלאומי, הלמ"ס והרשות להגנת הפרטיות. בנוסף, יותאמו פרויקטי המידע הממשלתיים לשימושי AI, יקודמו פרויקטים לאומיים ומיזמים מתואמים להקמת "נכסי מידע" לשימושי מחקר ופיתוח ויקודמו מחקר ופיתוח להתממת מידע ל-AI. עוד תעודד התכנית שיתופי פעולה בינלאומיים הכוללים שותפות עם ה-OECD, השתתפות במחקרים, השתתפות פעילה בפורומים עולמיים רלוונטיים שיסייעו בפיתוח הידע ב-AI בישראל, קיום פרויקטים משותפים ובחינת צורך בהקמת קרנות השקעה משותפות.

כנס השקת התכנית התקיים במסגרת קהילת סינרגAI, שהוקמה על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה בכדי לסייע בפתרון אתגרים לאומיים דרך התבססות על מחקר וידע אקדמי. הקהילה מונה כ-1,600 חברי קהילה והיא אקו-סיסטם רב מגזרי הכולל חוקרות וחוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה, אנשי ממשל וארגוני חברה המקיימים ביניהם יחסי גומלין וממשקים לטובת פיתוח פתרונות אופרטיביים. הקהילה עוסקת במדיניות הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית ונועדה לשתף בידע, חשיפת מיזמים ונגישות למחקר וממשקים רוחביים בתחום הבינה המלאכותית. בדגש על תחומי הרגולציה, האתיקה וההשלכות החברתיות של תחום הבינה המלאכותית.

הפוסט הושקה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.