בכירי תעשיית השבבים אופטימיים באשר לעתיד התחום. כך עולה מפאנל בהשתתפות בכירי התעשיה במסגרת פורום הבכירים של כנס ChipEx 2023. בפאנל השתתפו: רננה אשכנזי, שותפה כללית בגרוב ונצ'רס, כריסיטי סימונס מובילת תחום השבבים העולמי בחברת דלויט, אורי תדמור מנכ"ל KLA ישראל וסגן נשיא KLA העולמית ויין צ'אנג, סגן נשיא בכיר למכירות פיתוח עסקי, שיווק ומשפט בקבוצת ASE. את האירוע הנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG.

גרדמן פותח את השיחה בהצגת שאלה מאתגרת לחברי הפאנל לגבי שלוש הטכנולוגיות החשובות ביותר לדעתם שישפיעו על עתיד המוליכים למחצה. הוא פותח את הדיון בהצעת בינה מלאכותית (AI) כטכנולוגיה משמעותית. הוא הסביר כי AI הוא לא רק חלק אינטגרלי של מוליכים למחצה, אלא גם בשימוש על ידי חברות מוליכים למחצה כדי לשפר את תהליכי העבודה שלהם במפעל, איכות המוצר, ומגבלות התכנון. הוא גם מצביע על החשיבות של מינוף חומרים חדשניים בתעשיית המוליכים למחצה.

השאלה הפרטנית הראשונה הופנתה לרננה אשכנזי מקרן גרוב: "כאשר הקרן שלך נוסדה הצהרתם שאתם הולכים להתמקד בחברות שבבים פהבלס ואולם היום עברתם לדיפטק וטכנולוגיות עתידניות בגלל מחסור בחברות שבבים חדשות. מדוע איננו רואים חברות סטארט-אפ חדשות בתחום השבבים?

"כשיצאנו למסע יצירת 4 השותפים לשנת 2007, שמחנו לגלות כי שלושה מתוך ארבעת השותפים הם בעלי ניסיון רב בתחום. עובדה זו הייתה משמעותית מכיוון שמשמעותה הייתה שיש לנו בסיס חזק לבנות עליו במונחים של ידע ומומחיות. כשהתחלנו לבצע שיחות טלפון ולפנות למשקיעים פוטנציאליים, הבנו שההתמקדות שלנו בטכנולוגיה עמוקה היא ייחודית ומבדילה אותנו מכל השאר. היינו נחושים לפרוץ קדימה עם החזון שלנו, למרות שזה היה סיכוי מרתיע. עם זאת, היינו מאוחדים במחויבותנו לתמוך זה בזה ולהתגבר על כל מכשול שנקרה בדרכנו. רוח זו של חוסן ונחישות הובילה אותנו לכנות את המיזם שלנו "הקשה ביותר", כקריצה לאתגרים שידענו שנעמוד בפניהם. בסופו של דבר, ההתמדה שלנו השתלמה, והצלחנו לבנות עסק מצליח שהתבסס על הערכים המשותפים שלנו של חדשנות, שיתוף פעולה ועבודה קשה."

"אנו מעוניינים בדרך כלל בסטאטראפים הכוללים מדע או הנדסה הארדקור. סטארט-אפים אלה דורשים לעתים קרובות גם חומרה וגם תוכנה והם מאתגרים לפיתוח. הטובים קשים להשגה ומתאימים למימון הון סיכון. אנו משקיעים בחברות סטארט-אפ רבות, עם דגש על טכנולוגיה כליבה שלהם.

עם זאת, אשכנזי מודה שיש בעיה כי אין מספיק סטארט-אפים חדשים. האופי עתיר ההון ותהליך הפיתוח הארוך של סטארט-אפים רבים הופכים את גיוס הכסף למאתגר. למרות חוסר החידוש, עדיין יש לא מעט חברות.

השאלה הבאה הופנתה לכריסטטי סימנס מדלויט: "בראיון שקיימת לפני האירוע הזה אמרת שדלויט מעריכה כי עד שנת 2026 חברות השבבים ישקיעו 500 מיליון דולר בכלים לתכנון שבבים המבוססים על בינה מלאכותית. שתפי אותנו איך אתם רואים את שוק הכלים מבוססי הבינה המלאכותית?"

כריסטי סימונס מ-Deloitte הדגישה את המשמעות הגלובלית של תעשיית המוליכים למחצה. היא נוגעת באתגרים הגיאופוליטיים העומדים בפני מדינות שונות בביסוס מקומן במערכת האקולוגית של המוליכים למחצה. כריסטי גם מדגישה את המודעות והחשיבות הגוברת של מוליכים למחצה בחיי היומיום ודנה בתפקיד המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה בתמיכה בתעשיית המוליכים למחצה.

"תעשיית המוליכים למחצה הופכת חשובה יותר ויותר בעולם, ומדינות שוקלות את השתתפותן באקוסיסטם. היתרונות התחרותיים של התעשייה בייצור ועיצוב מניעים שיקולים גיאופוליטיים. המימון הממשלתי בארה"ב ובאירופה משקף את ההכרה במשמעותו הכלכלית. חלוקת המשאבים במדינות שונות, במיוחד בייצור ועיצוב עורפי, היא גורם מפתח שיש לקחת בחשבון".

בהמשך הסבירה סימונס כיצד AI ומוליכים למחצה יכולים ליצור יעילות במגזרים שונים. היא מדברת על ההשפעה של AI על עבודתה וחיי היומיום שלה. היא גם דנה בביקוש העתידי לכישרונות בתחום הבינה המלאכותית ומדגישה את הצורך בחינוך בתחום הבינה המלאכותית.

באשר לתחזית של דלויט להשקיע 500 מיליון דולר בכלי EDA מבוססי בינה מלאכותית (Electronic Design Automation) מזהה סימונס מזהה שלושה תחומים שבהם AI יכול להיות מועיל ב- EDA: אופטימיזציה של הספק, ביצועים ואזור (PPA), וקיצור זמן היציאה לשוק. היא גם דנה בפוטנציאל של AI ליצור מודלים עסקיים חדשים, כגון הנדסה בלתי חוזרת, וכיצד AI יכול לעזור בהעברת עיצובים מבית יציקה אחד למשנהו.

השאלה הבאה הופנתה לאורי תדמור: "מכיוון שכולנו כאן מתעשיית המוליכים למחצה אנחנו בהחלט מעריכים את המירוץ הבלתי נגמר שלנו. מהן טכנולוגיות התהליך המרכזיות שיאפשרו את ייצור שבבים קטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה?"

"כיום מתקיים דיון משמעותי בדרגים הממשלתיים על תעשיית השבבים, כאשר המוסדות מכירים בחשיבותה. הדובר מדגיש כי התקדמות טכנולוגית, כגון גיאומטריות שונות ופיתוח אולטרה סגול קיצוני (EUV), מתרחשים במקביל. גורמים רבים, כולל AI, טכנולוגיות תקשורת כמו 5G וסיבים אופטיים, מניעים את התעשייה קדימה." תדמור מדגיש את הצורך לזהות את המרחבים הטכנולוגיים העיקריים שישפיעו על התעשייה וינחו החלטות השקעה. "

תדמור מדבר על יישום הבינה המלאכותית בארגונו. הוא מדבר על האופן שבו AI עוזרת לנהל את הביקוש למוצרים שלהם ולשפר את המערכות שלהם. הוא מצביע על וריאציות התהליך בצמתים טכנולוגיים חדשים וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול מורכבויות אלה. תדמור תיאר גם ביצד מיושמת הבינה המלאכותית במכונות שלהם וכיצד אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לסייע בניהול כמויות המידע העצומות שהם אוספים מתהליך הייצור ומהספקים שלהם. גישה מונחית נתונים זו מסייעת להם להבין כיצד להגיב ולהתאים את התהליכים שלהם, תוך אופטימיזציה של תפוקת המוצרים והביצועים הכוללים.

את השאלה הפרטנית האחרונה הפנה גרדמן ליין צ'נג מקבוצת ASE: "מעבדי היישומים העדכניים ביותר מיוצרים בתהליך של 5 ננומטר ומכילים כמעט 12 מיליארד טרנזיסטורים. ככל שהתעשייה מתקרבת לגבולות הפיזיים של מזעור, מה תפקידם של השבבים בפתרון אתגר זה?

צ'אנג מתמקד בתפקיד האריזה בחדשנות מוליכים למחצה. הוא דן בשילוב של אלקטרוניקה אוטומטית בחבילות מוליכים למחצה, ומדגיש אותה כתחום פוטנציאלי להשקעה.

הוא מציין את האריזה כעמוד תווך מרכזי ומביעים התרגשות מחידושים מתקדמים בתחום האריזה, במיוחד מהשילוב של אלקטרוניקה לרכב ואלקטרוניקה ניידת. צ'אנגי מתייחס להכרה של הנשיא ביידן בכך כמשאב חיוני. היא דנה בהתפתחויות המהירות בטכנולוגיות כמו EUV ובתחרות הגוברת בין משתמשי קצה במגזרים שונים, כולל AI ו-5G.

צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור שלהם. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה להם לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.

גם צ'אנג דן בשימוש של ASE בבינה מלאכותית בתהליך הייצור. במהלך חמש השנים האחרונות, AI אפשרה לחברה לנהל עלויות ביעילות על ידי הפחתת הצורך במשאבי אנוש ולאפשר ייצור תחזיתי. הוא מזכיר את השימוש בבינה מלאכותית במאמצי סימולציה והנדסה, פישוט משימות מורכבות כמו פגישות עם לקוחות, ניתוח חסמים ועוד. לנה מדגישה את היתרונות המעשיים של האופן שבו חברת ייצור כמו AAC Group יכולה למנף AI.

בהמשך הפנה גרדמן שאלות כלליות אל משתתפי הפאנל. הוא ציין אל האתגרים בשמירה על חוק מור – העיקרון שמספר הטרנזיסטורים על שבב מכפיל את עצמו בערך כל שנתיים, מה שהופך את השבבים לקטנים, מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה. הוא גם מזכיר את המורכבות הגוברת בהשגת תשואות גבוהות ואת תפקידה החיוני של המטרולוגיה בשמירה על תהליך הייצור בשליטה. הם דנים בהשקעה שלהם בפיתוח הדור הבא של כלי מטרולוגיה כדי לענות על הדרישות של טכנולוגיית שבבים מתקדמת.

השיחה נפתחת בסקירה כללית של התפתחות ייצור השבבים, תוך התמקדות בחידושים שמביאים טכנולוגיות אריזה ושבבים מתקדמות. פיתוחים אלה מאפשרים יותר חופש וגמישות ארכיטקטונית, תומכים בשילוב של בלוקים פונקציונליים מגוונים (כמו GPUs, מעבדים וכו ') ומקלים על יכולת ההסתגלות לעתיד. משתתפי הפאנל מציינים כי התפתחויות אלה צפויות להיות חיוניות לתמיכה בשיפורי AI.

לאחר מכן, השיחה עוברת לשאלות מהקהל, שהראשונה שבהן עוסקת בסוגיה הבוערת של ניהול שרשרת האספקה בתעשיית המוליכים למחצה. הדוברים מכירים בכך שאיזון זמינות המשאבים באסיה עם הצורך בתמיכה מקומית באזורים אחרים הוא משימה מורכבת. הם מציינים כי הם בוחנים דרכים לייעל את התהליך תוך מילוי צרכים מקומיים.

לאחר מכן דנים משתתפי הפאנל בהשפעה של אירועי השנתיים האחרונות על שרשרת האספקה, ורומזים לאתגרים שככל הנראה הביאה מגפת הקורונה העולמית. הם מציינים שיפורים בניהול מטענים והגברת שיתוף הפעולה עם ספקים ולקוחות כאסטרטגיות מפתח לניווט באתגרים אלה.

לאחר מכן השיחה פונה למגמת הלוקליזציה בתוך התעשייה, כאשר מדינות מבקשות להבטיח יכולות ייצור מוליכים למחצה משלהן. מגמה זו מונעת על ידי שילוב של גורמים, כולל מתחים גיאופוליטיים, חששות ביטחוניים והרצון לשמור על שליטה בתחומי טכנולוגיה מרכזיים. עם זאת, יש לציין כי זה לא יוביל להסתמכות עצמית מלאה אלא להגדרה מחדש של טביעת הרגל של שרשרת האספקה העולמית.

הדיון מסתיים בנימה חיובית, כאשר כל משתתפי הפאנל מביעים אופטימיות לגבי עתיד תעשיית המוליכים למחצה. הם מציינים את הנוכחות הגוברת של מכשירים דיגיטליים, את הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים ואת עליית הבינה המלאכותית ויישומי היי-טק אחרים כסיבות לאופטימיות שלהם. הם גם מכירים בכך שצמיחת התעשייה מונעת על ידי מגוון רחב של יישומים, כולל שירותים מרחוק ותכונות מתקדמות בכלי רכב.

באופן כללי, הנושאים העיקריים של דיון זה הם ההתקדמות הטכנולוגית בתעשיית המוליכים למחצה, האתגרים והאסטרטגיות לניהול שרשראות אספקה, השפעות הגיאופוליטיקה על התעשייה ופוטנציאל הצמיחה העתידי של התעשייה.

הפוסט בכירי תעשיית השבבים אופטימיים באשר לעתיד התחום הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבבים נמצאים היום בכל מקום, והדרישה רק תלך ותגדל. כך אומר אורי תדמור, נשיא KLA ישראל בראיון ל- CHIPORTAL לקראת כנס ChipEx2023 שיתקיים ב-9 במאי, במרכז הכנסים אקספו ת"א בארגון חברת ASG.

מהן המגמות בעולם השבבים מנקודת הראות שלך?

אורי תדמור: "אנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת בעולם השבבים, אני 25 שנה בתעשייה הזו ולא ראיתי מעולם דינמיקה כזו. ראשית, יש  צמיחה מסחררת. לא ראינו ב-20 השנה הראשונות קצב גידול כזה גבוה. שנית, גופים ממשלתיים התחילו להתעניין ולהתערב בענף, ממשלות התחילו לזהות את התעשייה שלנו כאסטרטגית והתחילו להשקיע בה. רואים את זה בארה"ב, סין, האיחוד האירופי ואפילו הודו. בנוסף יש גידול רב במספר השחקנים בתעשייה. כל זה הופך את העבודה שלנו למעניינת אפילו יותר מתמיד."

"יש תמונה של הנשיא ביידן שצולמה לפני החתימה על חוק השבבים, בה הוא  מצולם עם פרוסת שבב ואומר ששבבים הם משאב חיוני כמו נפט או כמו מים. אנחנו לגמרי מסכימים עם זה."

מה גרם להאצה הזו?

"המניע לגידול בתעשייה התחיל בתקופת משבר הקורונה עם המעבר לעבודה מהבית. אנחנו תמיד מסתכלים מה הטרנד שדוחף את הביקוש לשבבים. בעבר זה היה האינטרנט, אחר כך הטבלטים, הטלפונים החכמים ושירותי הנתונים. בשנים האחרונות כל המרכיבים הללו, כמו גם תעשיית הרכב   הפכו למנועי הביקוש לשבבים."

תעשיית הרכב עוברת מהפכת מיחשוב בשנים האחרונות. "כשאנחנו הולכים לקנות מכונית חדשה אנחנו כבר לא שואלים איזה מנוע או בוכנות יש לה, אנחנו דורשים רכב היברידי, עם מסך אחד גדול לכל הפחות וחיישנים מכל הכיוונים. התחזיות הן שב-2030 45% מעלות היצור של הרכב האוטונומי תהיה מושקעת באלקטרוניקה. גם במברשת שיניים חשמלית יש היום כוח  מיחשוב, אפילו שמעתי לא מזמן על מישהו שלקח מנורה חשמלית חכמה, שלף את המעבד שלה ותכנת עליו משחק. רק לפני 20 שנה, מעבד בעל כוח מחשוב שהיום משמש מנורה חכמה, היה מעבד המשמש מחשב ביתי."

"תחום נוסף שהתפתח משמעותית, במיוחד מאז הקורונה, הוא התחום של שירותי רפואה מרחוק. היום זה כבר נראה לנו טבעי שאם אתה רוצה לדבר עם הרופא אפשר לשוחח בזום אבל זה לא מסתכם בזה. היום יש גם מערכות רפואיות עם יכולות דיאגנוסטיקה מרחוק. ואם לפני הקורונה השתמשו במערכות כאלה רק באזורי ספר בקנדה ואלסקה היום כולנו משתמשים בהם."

מה אתם מפתחים כדי לענות על הביקושים הגבוהים?

"ב-KLA באופן כללי, ובישראל בפרט, מפתחים ומייצרים מערכות בדיקה שעונות על המורכבות ההולכת וגדלה של ייצור השבבים. הלקוחות שלנו ממשיכים למזער שבבים, וגם חוק מור שהספידו אותו רבות עדיין בתוקף. כתוצאה מכך הדרישות שאנו מקבלים יותר ויותר מסובכות. כל אלה מחייבים את מכונות הבדיקה שלנו להציג רמת דיוק גבוהה יותר, ורסטיליות רבה בצורת המדידה  והכי חשוב – לבצע מדידה באופן רציף כדי שקווי הייצור יישארו מכויילים.  ב- KLA ישראל, בכל רגע נתון נמצאים מספר רב של מוצרים בפיתוח שיתנו מענה לדרישות עתידיות של הלקוחות שלנו. ממש עכשיו אחרי השיחה אני יורד לטקס לקראת משלוח של מכונה חדשה שסיימנו לייצר."

"ב-KLA ישראל אנחנו עוסקים גם בפיתוח וגם בייצור, בשני האתרים שלנו, כאשר ביבנה המיקוד הוא בתחום ה- PCB והצגים השטוחים ובמגדל העמק המיקוד בשבבים. כשהתחילה הקורונה ידענו שאם לא נשלח את המכונות שלנו בזמן נעכב את תעשיית האלקטרוניקה העולמית כולה כי למעשה היום אי אפשר לייצר שום מכשיר מבוסס שבבים ללא המכונות של KLA. אפילו המכשירים הניידים וחוות השרתים שמשמשים אותנו לקיום הריאיון הזה – מכילים שבבים שנבדקו ע"י המכונות שלנו."

"התפקיד שלנו בשרשרת הערך של התעשיה הולך וגדל עם השנים. היום אנחנו חוזים שנים קדימה מה יהיו הדרישות של מתכנני ויצרני השבבים ובהתאם לתחזיות מפתחים את הדורות הבאים של המכונות והמוצרים שלנו."

להשתתפות בכנס ChipEx2023 לחצו כאן

הפוסט לקראת ChipEx2023 – אורי תדמור, KLA: שבבים מאפשרים את הצמיחה המואצת בכל תחומי הכלכלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקורונה שינתה לחלוטין את הדרך שבה עובדת חברת הייטק גדולה כמו KLA. כך אומר אורי תדמור מנכל KLA ישראל. תדמור התארח במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים השבוע בת"א. הכנס עסק בנושא ניהול תחת הפרעה, ואם יש הגדרה כלשהי לתקופה הנוכחית אז זו ההגדרה.

KLA היא חברה גלובלית שהיתה עד כה מתחת לרדאר בישראל עבור מרבית הציבור (לא עבור קהילת ההייטק, שמכירה כמובן את יו|ר רשות החדשנות עמי אפלבום, קודמו בתפקיד של תדמור). החברה פועלת במגדל העמק 42 שנה והיא חלק מחבהר גלובלית שהיום, עם אורבוטק מונה מעל עשרת אלפים עובדים.

"KLA מפתחת מכונות לבדיקת שבבים במהלך ייצורם, וכבר יש לה מעל 60 אלף מכונות מותקנות. לחברה מחזור של5 מיליארד דולר, שרבע ממנו בממוצע הולך למו"פ (2.5 מיליארד דולר בארבע השנים האחרונות)."

"אנו פועלים בתחום גדלים קטן מננו מטר, כשכל דבר בו נמדד באנגסטרמים. יש ל-KLA כשלושים קווי מוצרים, אחת המכונות שפותחה במלואה במגדל העמק אחראית לבדיקות של שבבים הנמצאים בכל מכשירי הטלפון והמחשבים."

"הקורונה גרמה לשינוים רבים. קודם כול עברנו בבת אחת למצב שתשעים אחוזים מהעובדים עובדים מהבית. אומנם התשתית היתה קיימת, משתמשים בזום כבר שנים, וניגשים למכונות מרחוק, אבל לא היינו ערוכים לכך שכולם יעבדו מהבית. חששנו מפגיעה בתפוקה, והסתבר שברבעון הראשון עמדנו בכל הייעדים. יש עדיין קשיים בכך שקשה להפריד בין זמן העבודה והבית, בגלל העבודה מול חו"ל אנשים דיווחו על עבודה משמונה בבוקר עד שתיים בלילה. כי אין טיסות והכל נעשה בזום, תדירות הפגישות עם לקוחות עלתה."

"הקמנו צוות חרום, שמקשיבה לתדרוכים של רוה"מ וראשי מערכת הבריאות, והיה צריך לפענח איזה נוהל יידרוש שינוי למחרת. הסתבר שכאשר ביקשנו מהעובדים לחזור לעבוד מהמשרד רבים שמהם לא רצו."

"בדצמבר בשנה שעברה בדצמבר עשינו ניסוי לתמיכה מרחוק. קיבלנו תקציב לעשות פיילוט של חמישים רשיונות היום יש כבר אלפיים משתמשים במערכת כי זו הדרך היחידה לתמוך עם אנשים בשטח. גם צוותי המתקינים בעולם לא יכלו לעבור ממקום למקום ונדרשנו לקחת טכנאים מקומיים ולהכשיר אותם תוך כדי תנועה."

"הצוותים הגלובליים שלנו שהיו נוסעים בעולם לא יכולים לנסוע ואנו עובדים כעת גם על המשכיות עסקית וגם מבטלים צוותים גלובליים. עברנו לתקשורת בשלט רחוק גם עם המטה, וכל הזמן שואלים אותי מה מצב התחלואה. מטרתנו היתה לשמר את העסק וגם לשמור על בריאות העובדים."

"שאלה נוספת שאנו מתחבטים בה היא כיצד לשמור על הלכידות עם אנשים שהתגייסו במהלך התקופה האחרונה. הגדלנו את תשומת הלב לרווחת העובדים בבתים, וגם תרמנו מחשבים לקהילה במגדל העמק. המפעל הוא גם אירוע חברתי בשבילו אנשים באים לעבודה. כשפיצלנו צוותים הם התחלו להתגעגע."

לסיכום אמר תדמור: "עכשיו אנחנו במוד של 50% עבודה מהבית, ככל הנראה לא נוכל לעשות בקרוב מסיבת סיום קורונה ונצטרך להתרגל, לשמר את הצוות, לבנות צוותים חדשים, לדרכים חדשות לביצוע דיונים אסטרטגיים ובהכשרת עובדים והטמעתם בחברה."

הפוסט "הקורונה שינתה לחלוטין את הדרך שבה עובדת חברת הייטק גדולה כמו KLA" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדת חברתך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')

"המשבר הנוכחי תופס אותנו בשנת שיא במישור העסקי והלקוחות שלנו ממשיכים להזמין מוצרים למרות המשבר. בזמן שכל העולם עובר לתקשורת מרחוק, הצורך במספר השרתים, במחשבים ובמכשירים אלקטרונים נוספים רק הולך וגדל, מה שמשפיע ישירות על תעשיית המוליכים למחצה וכמובן גם על מכונות המטרולוגיה שלנו. לא רק שאנחנו לא מפטרים עובדים אלא אנחנו מגייסים. בחודש האחרון הצטרפו אלינו כ- 20 עובדים חדשים ויש כרגע לפחות עוד 20 משרות פתוחות. השינוי העיקרי שעברנו הוא כמובן מעבר לעבודה מרחוק ועבודה בשתי משמרות במחלקת הייצור. לשמחתנו גילינו שההספק של שתי המשמרות, כל פעם עם מחצית העובדים, אף עולה על הספק הייצור שלנו בשגרה."

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

"אני מציע לכל המנהלים במשק לפקוח עיניים, לגלות גמישות ולמצוא הזדמנויות חדשות. המשפט שאומר כי 'כל משבר מוביל לצמיחה' הוא לא קלישאה בעיני ואני רואה את התוצאות שלו יום יום בשטח. לדוגמא, בשל המחסור החלקי ברכיבים שלרוב אנחנו רוכשים בחו"ל, התחלנו לחפש תחליפים בארץ ותוך מספר שבועות הצלחנו להתאים רכיבים מקומיים לצרכים שלנו. כך, אנחנו תורמים את חלקינו לכלכלה בארץ ובמקביל מתייעלים ולעיתים אף מפחיתים עלויות. אני משוכנע כי כל ביזנס יכול למצוא את ההזדמנות שלו."

3. האם אתם מפעילים עבודה מרחוק/מהבית – מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת?

"רוב העובדים, לרבות הפיתוח ומחלקות כמו רכש, משאבי אנוש או IT, עברו לעבודה מהבית, כאשר פעם, פעמיים בשבוע עובד בודד ממחלקה או צוות מגיע למשרד. כחברה גלובלית סגנון העבודה הזה לא זר לנו. אמנם אנחנו לא רגילים בשוטף לעבוד במאסות כאלה גדולות מהבית, אבל Zoom הוא כלי עבודה חיוני עבורנו גם בשגרה. ברוח התקופה, הצוותים סיגלו הרגלי עבודה שמתאימים לעבודה מרחוק כמו פגישת צ'ק אין בבוקר, פגישות צוות וניהול קשר שוטף בין העובדים כדי לא לאבד מגע.

בנסיבות הקיימות התחלנו להשתמש ב- Zoom גם לצרכים חדשים. לדוגמא, בימים האחרונים קיימנו הדרכה מרחוק על התקנת מכונה חדשה לעובד שהיה בבידוד בסין. בתום הבידוד הוא יצא אל הלקוח והתקין מכונה החדשה, ביום אחד פחות מהזמן המקובל. עד לפני חודש לא היינו מעלים על דעתנו להעביר הדרכה מורכבת כל כך בשלט רחוק. קרוב לוודאי שהעובד הזה היה מגיע לארץ למספר שבועות או למרכז ההדרכה של החברה בסינגפור."

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?

"אני מעריך כי בתחומים רבים של עולם ההייטק תהיה האצה והעצמה של דברים. אם קודם היו מצלמות איכותיות רק בחדרי ישיבות, היום כל עובד וגם כל אדם פרטי משתמש בהן והאנשים לא יחזרו אחורה, הם ירצו להשתמש באותן טכנולוגיות גם אחרי הקורונה. כל נושא התשתיות לרבות 5G יקבל תאוצה, ענף המכשור הרפואי ועוד.

להערכתי הכמות של נסיעות העבודה ופגישות פנים אל פנים תרד באופן משמעותי, לפחות בשנים הקרובות. היום אנחנו מגלים כיצד פגישות מרחוק חוסכות זמן, חוסכות עלויות וגם פחות מזהמות ובסופו של דבר, לא פחות אפקטיביות. אנשים וארגונים לא ירצו לאבד את זה כל כך מהר.

כמו כן אני חושב כי הרגלי ההייגינה שסיגלנו וגם נושא כמו מדידת חום גוף בכל מקום יתפוס, ובצידו יבואו עוד אלמנטים נוספים כמו שטיחוני disinfected לניקוי הנעליים, כפי שנהוג במדינות שונות במזרח אסיה כבר מספר שנים."

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)

"התעשייה כולה צריכה לחשוב ולהשקיע בתשתיות המקומיות בישראל. בתעשייה שלנו למשל, אנחנו מייבאים היום רכיבים אלקטרונים, חלקי מתכת, רכיבים אופטיים ועוד משלל מדינות בעולם. היום, כשיש כבר מיליון מובטלים, צריך שמשרד התעסוקה ירים את הכפפה ויבנה תוכניות הסבה למקצועות הללו. בטווח הארוך זה יאפשר לתעשייה לסמוך יותר על הייצור המקומי ופחות על הגלובלי וגם יניע את גלגלי המשק קדימה.

לתעשייה הישראלית יש הזדמנות להיכנס לטכנולוגיות חדשות כמו אוטומציה ורובוטיקה וכך להעלות את הפיריון. כל המרכיבים של Industry 4.0 יואצו עכשיו ואנחנו בארץ יכולים למנף את זה.

הפוסט חמש עם אורי תדמור, נשיא KLA ישראל – לא רק שאנחנו לא מפטרים עובדים, אנחנו מגייסים! לתעשייה הישראלית זו הזדמנות להיכנס לאוטומציה. הופיע לראשונה ב-Chiportal.