ראש הממשלה יאיר לפיד, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון אישרו בממשלה החלטה שמטרתה הגדלה ופיתוח של כוח האדם בהייטק, בדגש על אוכלוסיות שאינן מיוצגות כיום בתעשייה.

עיקרי התכנית:

1. תכנית החינוך להייטק תחל כבר השנה – התכנית להטמעת מיומנויות טכנולוגיות, קוגנטיביות ודיגיטליות הנחוצות להשתלבות בשוק העבודה של המאה ה-21 בהתאם לשכבת הגיל. פיילוט התכנית יחל השנה בכ-600 כיתות ח' בכ-120 בתי ספר ובכ- 1,500 גני חובה, כאשר השרות עתידות להרחיב בשנה שאחריה את התכנית לכיתות ח' וט' נוספות, תוך מתן עדיפות לפריפריה, עד כדי פריסה מלאה בכלל בתי הספר.
2. אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשייה – הממשלה מאמצת את יעדי שרת החדשנות להגדלה של 4500 עובדים מהחברה הערבית, 2800 עובדים מהחברה החרדית ושלפחות 45% מהכשרות של הרשות יהיו לנשים.
3. דוח פרלמוטר – הממשלה מאמצת את דו"ח הביניים של הוועדה בראשות דדי פרלמוטר, במסגרתו הומלץ בין היתר על שיטת הספירה חדשה של מקצועות הטק – שכוללת גם עבודה במקצועות טכנולוגיים בחברות מסורתיות כדוגמת בנקים.
4. תכנית ישראל טק – התכנית שתאתר ותביא זכאי חוק השבות בעלי השכלה רלוונטית לעבודה בהייטק לישראל. התכנית תוביל לחיזוק ממשי של תעשיית ההייטק בישראל, לחיזוק הקשר עם יהודי התפוצות ולדיפלומטיה חיובית למדינת ישראל. המטרה היא לשלב לפחות 1500 עובדים בשנים 2022-2026.
5. הגדלת כמות המומחים הזרים – להגדיל ב-2,000 את מספר המומחים הזרים המגיעים לישראל לעבודה בחברות הייטק, בשנים 2022-2026. לצורך סיוע לעמידה ביעד, רשות החדשנות תפעיל מרכז תמיכה לענף ההייטק, אשר יסייע לחברות ההייטק בהסרת חסמים בירוקרטיים המקשים על הבאת עובדים לענף ההייטק מחו"ל.
6. הקמת צוות בינמשרדי להורדת חסמים – שיבחן לעומק את החסמים הבירוקרטיים הניצבים בפני כל קהל יעד המעוניין להגיע לישראל ויציע המלצות כיצד ניתן לצמצם את החסמים.
7. יותר הייטק באקדמיה – הגדלה של 20% בכמות הסטודנטים הלומדים מקצועות הייטק באוניברסיטאות ו30% באוניברסיטאות.
8. שוויון מגדרי בתעשייה – תכנית לעידוד שווין מגדרי בתעשיית ההייטק בישראל המובלת על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והרשות לקידום מעמד האישה שמטרתה הטמעת פרקטיקות של חשיבה מגדרית בחברות בתעשיית ההייטק.
9. שירות המדינה – מיפוי וגיבוש תוכניות לשילוב עובדים במקצועות ההייטק והמדעים במגזר הציבורי.

ראש הממשלה יאיר לפיד: "אני מברך על ההצעה ומברך את שיתוף הפעולה עם שרת החדשנות, אורית פרקש ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון.

אנחנו מחוייבים לחזק באופן דרמטי את שוק ההייטק הישראלי. חינוך מגיל צעיר להייטק והרחבת הייצוג והתפקידים הם צעדים הכרחיים, זה נכון ערכי ונכון כלכלי.

הממשלה שלנו לא מדברת במונחים של שימור הקיים, אלא של פריצה קדימה. לישראל יש את הנתונים והפוטנציאל להיות אחת מעשר המדינות המצליחות בעולם, התוכנית הזו היא התחלה טובה לכך".

שרת החדשנות אורית פרקש הכהן: "עם כניסתי לתפקיד שמתי לי למטרה לתת הזדמנות שווה לכל ילד בישראל ולשלב עוד אוכלוסיות בתעשיית ההייטק הישראלית. לשם כך יזמתי תכנית חינוך עם שרת החינוך בבתי ספר ובגנים שיוצאת לדרך כבר השנה, ב-600 כיתות ח׳ וכ-1500 גני חובה.

החלטת הממשלה מאמצת את תכנית חשובה זו שתצטרך להמשיך ולהתרחב בממשלות הבאות לטובת ילדי ישראל. באשר לתעסוקה של עוד ישראלים בהי טק – החלטת הממשלה שהבאתי היום מאמצת ונותנת תוקף לדוח פרלמוטר שיזמתי ומאמצת את יעדי התעסוקה שקבעתי כמדיניות ממשלה לשנים הבאות. מודה לראש הממשלה ושרת החינוך על שיתוף הפעולה".

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון: "חשיפת הילדים כבר מגילי גן לחדשנות, טכנולוגיה ואנגלית דבורה, לצד תכנית חדשה בחטיבות הביניים, היא בעלת חשיבות להנגשה רחבה יותר של התחום לכלל ילדי ישראל, ותסייע בצמצום פערים ויצירת שוויון הזדמנויות. אני מודה לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ולראש הממשלה, על שיתוף הפעולה הפורה".

הפוסט אושר בממשלה: התכנית הלאומית להגדלה ופיתוח של הון אנושי בהייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מסלול קרן הון אנושי נועד לסייע בפתרון האתגר באמצעות תוכניות חדשניות ופורצות דרך להרחבת היצע העובדים מהארץ בדגש על כלל האוכלוסייה בישראל, לרבות אוכלוסיות בתת ייצוג וכן עובדים מחו"ל.

במסלול יינתנו שני סוגי מענקים:

·         לתקציב מבוקש של עד 1 מיליון ₪ – (תכניות בשלב התנעה/הנבטה) השתתפות הרשות בשיעור של עד 70% מהתקציב המאושר.

·         לתקציב מבוקש של 1-15 מיליון ₪ – (תכניות בשלב צמיחה/scale) השתתפות רשות עד 50% מהתקציב המאושר ובמקרים חריגים עד 70% מהתקציב המאושר.

מסלול ההטבה יפעל לתמוך בפרויקטים מסוגים שונים (בתחום פיתוח הון אנושי – כגון הכשרה, התמחות, השמה, שדרוג, איתור פוטנציאל ועוד) על-ידי הגדרת האתגרים ולא הפתרונות, ובחינת הצעות שיעלו "Bottom-up" מהשטח אל מול אמות מידה אחידות, כגון תוספתיות של כוח אדם מיומן לתעשייה בשכר גבוה, מידת החדשנות של התוכנית המוצעת, היבטי עלות/תועלת, יכולת לגייס שותפים ולהביא את התוכנית ל-SCALE ועוד.

הקול הקורא של הקרן יהיה פתוח להגשת הצעות חדשניות ופורצות דרך ויתמקד, בין היתר, בתחומים המועדפים הבאים:

·         השמת ג'וניורים בתעשייה (כולל OJT)

·         upskilling של עובדי הייטק לשעבר על מנת לאפשר שילובם מחדש בהייטק (לדוגמא בני גיל 45 ומעלה, נשים)

·         הסבת אקדמאים למקצועות ההייטק

·         איתור, הכשרה והשמה של עובדים בהכשרה חוץ אקדמית למקצועות ההייטק

·         איתור והשמה של הון אנושי מחו"ל: עולים, זכאי חוק השבות, ישראלים חוזרים ומומחים זרים

·         שילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בתעשייה ועובדים בפריפריה גאוגרפית וחברתית

·         התאגדויות של מעסיקים מתעשיית ההייטק בתוכניות להשמת ג'וניורים בתעשייה, או לשם הרחבת הידע של עובדים קיימים בטכנולוגיות מתקדמות בתחומי ידע חסרים, כגון: Semiconductors & VLSI, Bio- Convergence, Quantum ,  AI , אקלים.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההיי-טק הישראלי הפגין עמידות גבוהה למשבר הקורונה הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות.  יתרה מכך, בשנה האחרונה גיוסי ההון בתעשיית ההייטק שברו שיאים והצורך בגיוס עובדים מיומנים גדל משמעותית, מה שהעצים את תופעת המחסור הכרוני של עובדים בתעשייה. נוסף על כך, צמיחה מהירה של מספר רב של חברות העלה דרמטית את הצורך בהון אנושי טכנולוגי ועסקי. המחסור בכוח אדם הוא האתגר המשמעותי ביותר להמשך הצמיחה המהירה של תעשיית ההייטק בישראל ולשמירה על מובילות ותחרותיות בינלאומית. אנו מייחסים חשיבות רבה לשיתוף פעולה עם התעשייה ליצירת פתרונות חדשניים שיועילו וייטיבו את מצבה".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "אני מברכת את רשות החדשנות על פרסום קול קורא חשוב זה שיתמקד בבעיית ההון האנושי וכוח האדם החריפה שמתקיימת בתעשיית ההייטק בישראל, שהוא אתגר לאומי לכלכלת ישראל כולה. תכנית חשובה זו תקדם בחודשים הקרובים מענים דחופים לבעיית הג'וניורים בתעשייה, תמריצים להכשרות מקצועיות לתחומי ההייטק על גווניהם ושילוב אקדמאים, מועסקים מהפריפריה, מבוגרים ואוכלוסיות נוספות המיוצגות בחסר היום בענף ההייטק."

עוד הוסיפה השרה: "זהו צעד נכון וחשוב לטיפול באתגר אסטרטגי זה בטווח הקרוב של החודשים הקרובים – והוא מצטרף לשורה של צעדים שכבר התנענו כממשלה: תכנית חומש לשילוב המגזר הערבי בענף ההייטק, אשר תוקצבה בתקציב האחרון שעבר בממשלה: תכנית חינוכית לאומית ללימודי הייטק, שתטמיע לימודי הייטק כלימודי חובה באופן מדורג בבתי הספר, בחינה שמתקיימת בימים אלה על ידי רשות המיסים לגיבוש תמריצי מס לעידוד הגעת הון אנושי להייטק מחו"ל לפרק זמן שייקבע, והסרת חסמים נוספים שיקלו על חברות הייטק ועל קליטתם של עובדים נדרשים בתעשייה. הטיפול באתגר זה מורכב, והוא דורש תכנית כוללת לטווח ארוך, בלי לוותר על צעדים מידיים, דוגמת קול קורא זה.

בימים אלה אני מובילה בממשלה את גיבושו של צוות הון אנושי בין-משרדי רחב ומקצועי אשר על הקמתו החליטה הממשלה בחוק ההסדרים האחרון, אשר יגבש את כלל הצעדים לכדי תכנית אחת ארוכת טווח בסוגיה זו, בשים לב למטרת הממשלה שנקבעה בקווי היסוד שלה – להגדיל את אחוזי התעסוקה בהייטק בישראל בחמש השנים הקרובות, ובשיתוף נציגי התעשייה וכלל גורמי ומשרדי הממשלה הרבים שנוגעים בדבר.״

הפוסט רשות החדשנות תעניק כ 30 מיליון ₪ לגופים שיציעו מודלים שיביאו להגדלת היצע העובדים לתעשיית ההייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את 'דו"ח מגמות והתפתחויות ביצוא הישראלי לשנת 2020'. על פי הדו"ח, הסתכם יצוא הסחורות והשירותים מישראל בשנה זו בכ-114 מיליארד דולר. נתוני השנה האחרונה מצביעים על ירידה של כ- 1.5% בלבד ביצוא הסחורות והשירותים בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, נתון טוב מהרבה ממדינות ההשוואה.

על אף צמצום בהיקף יצוא הסחורות והשירותים בשנת 2020, מדובר בירידה מזערית לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במינהל סחר חוץ מסבירים צמיחה שלילית זו בעיקר בירידה המשמעותית ביצוא שירותי תיירות, שהצטמצמו בכ-66% שהם כ-5 מיליארד דולר. בחישוב רב שנתי, צמח היצוא בשיעור שנתי ממוצע של כ-3.9% בין השנים 2017-2020.

היקף יצוא השירותים בשנת 2020 עמד על כ-53.8 מיליארד דולר- קיטון של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היקף יצוא הסחורות (כולל יהלומים) עמד על כ-60.18 מיליארד דולר אל מול 60.23 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ- 0.1% בלבד.

תמהיל היצוא מישראל בשנים האחרונות משתנה כך שיצוא השירותים תופס נתח משמעותי יותר מסך היצוא הכללי. שנת 2020, הייתה השנה הראשונה בשנים האחרונות בה נתח יצוא השירותים קטן, לאור משבר וירוס הקורונה. יצוא השירותים מהווה כ-47.2% מסך היצוא הכללי בשנת 2020 (לעומת כ-48.0% בשנת 2019).

סקטור שהושפע משמעותית באופן שלילי ממשבר הקורונה ברחבי העולם ותרם רבות לירידה בהיקף היצוא בכלל ויצוא השירותים בפרט הינו סקטור התיירות. בנוסף, יצוא ממכירת חברות הזנק, שהצטמצם כתוצאה ממיעוט רכישות ברחבי העולם כחלק מהמשבר הכלכלי, ירד בשיעור של כ- 75%.

קיטון היצוא הישראלי התמתן בעיקר בשל הגידול המשמעותי בענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא מכירת חברות הזנק), ובענפי שירותי התוכנה והמיחשוב שיחד מהווים כ-61% מסך היקף יצוא השירותים מישראל בשנת 2020. ענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא חברות הזנק), ושירותי תוכנה ומיחשוב צמחו ב-36% ו-18% בהתאמה, בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. קצב הצמיחה השנתי הממוצע של יצוא השירותים עומד על כ-6.9% בין השנים 2017-2020.

השפעת וירוס ה-Covid-19 על היצוא הישראלי: היצוא הישראלי כאמור חווה ירידה בשיעור של כ- 1.5%. נתון זה הינו משמעותית טוב יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות (ראה תרשים מטה). התוצאות הטובות יחסית של היצוא הישראלי גרמו להשפעה חיובית משמעותית על התוצר הישראלי בשנת 2020 אשר הצטמצם בשיעור נמוך יחסית של כ 2.5% לעומת ירידות משמעותיות הרבה יותר במרבית המדינות המפותחות ברחבי העולם.

תחזית לשנת 2021

שנת 2021 התחילה ברגל ימין בכל הקשור ליצוא הישראלי. נתוני היצוא מתחילת השנה מראים שיצוא הסחורות מתאושש בצורה מרשימה מאוד בשיעור של למעלה מ 2% ויצוא השירותים, אשר הוכיח עצמו בשנת הקורונה כעוגן משמעותי עבור היצוא ועבור התוצר הישראלי, חוזר לפסי צמיחה מהירה בשיעור של למעלה מ 15%. בתוך כך, יצוא התוכנה ושירותי המיחשוב המהווים את עיקר יצוא שירותי ההייטק צומחים בשיעור הגבוה מ 20%. בהתבסס על נתונים אלו, ההערכות עבור שנת 2021 הן אפילו גבוהות יותר ממה שהוערך עם כתיבת הדו"ח ועומדות על היקף הצפוי להגיע ללמעלה מ 120 מיליארד דולר. נזכיר שמשרד הכלכלה והתעשייה הציב לפני מספר שנים יעד שאפתני של 120 מיליארד דולר יצוא עד שנת 2020. הנתונים מוכיחים כי היעד צפוי להיות בהישג יד ב 2021 – ולולא שנת הקורונה, היעד היה מושג כבר בשנה הקודמת.

מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן: "שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת עבור הסחר והכלכלה העולמית ובכלל זה גם עבור היצוא הישראלי. למרות האתגרים הרבים, היצוא הישראלי הוכיח את חוסנו ועמידותו בפני משברים כלכליים, בעיקר הודות למגזר היי-טק. היצוא הצליח להתעלות על התחזיות הפסימיות ל-2020 וירד בשיעור מינימלי של 1.5% בלבד, נתון טוב בהרבה ממרבית המדינות המפותחות. הנתונים שהתפרסמו לאחרונה אודות היצוא מתחילת שנת 2021 הם אופטימיים אף יותר ממה שחזינו בעת כתיבת הדו"ח המסכם של שנת 2020. על פי התחזיות שלנו, אנו צפויים להגיע ליעד של 120 מיליארד דולר וככה"נ אף לעבור אותו כבר בשנה הקרובה.

אנו במינהל סחר חוץ ביצענו התאמות רבות בשנה האחרונה במטרה להתאים את פעילותנו הגלובלית, כלי הסיוע והשירות שאנו מעניקים ליצואנים הישראלים, למציאות המשתנה ותוצאות השינויים ניכרות. עם זאת, המשבר הבריאותי והכלכלי עוד לא תם ועדיין ישנם אתגרים לא מבוטלים עבור היצוא הישראלי. אני מזמין את היצואנים להמשיך ולפנות אל מערך הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה ב-50 מוקדי פעילות סביב העולם, בתשתית הסכמי הסחר שגדלה השנה ובקרנות המימון וכלי הסיוע המסייעות ליצואנים במאמצי השיווק בחו"ל".

…

הפוסט 2021 צפויה להירשם כשנת שיא של כל הזמנים ביצוא הישראלי – עם צפי של מעל 120 מיליארד דולר * ירידה חדה במכירות חברות הזנק הופיע לראשונה ב-Chiportal.