משרד המסחר האמריקני הקל באופן משמעותי את מגבלות היצוא לאיחוד האמירויות, והעניק לממשלת המדינה ולחברות מאושרות אפשרות לקבל מארצות הברית שבבי בינה מלאכותית מתקדמים ושרתים ללא צורך ברישיון יצוא פרטני. ההחלטה עשויה להאיץ את הקמתם של מרכזי נתונים גדולים באמירויות ולחזק את מעמדה כמרכז אזורי לתשתיות בינה מלאכותית.

במסגרת השינוי העביר משרד המסחר את איחוד האמירויות לקבוצת המדינות A:5 בתקנות מינהל היצוא האמריקניות, EAR. חברות וממשלות בקבוצה זו יכולות להשתמש בפטור המכונה Strategic Trade Authorization, או STA, לצורך יצוא, יצוא מחדש והעברה מקומית של פריטים מסוימים הנתונים לפיקוח אמריקני. בין היתר מדובר בציוד בעל שימוש צבאי או דו־שימושי, לוויינים מסחריים, חלליות וטכנולוגיות המשמשות בתעשיות האנרגיה, ההתפלה והגרעין האזרחי.

במקביל, ובהתאם למסגרת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית שנחתמה בין ארצות הברית לאמירויות במאי 2025, אישר משרד המסחר לממשלת האמירויות ולחברות מסוימות לקבל ללא רישיון פרטני גם רכיבי מחשוב מתקדם, ובהם שבבי AI ושרתים. ההקלה אינה חלה אוטומטית על כל חברה הפועלת במדינה, אלא על גופים שאושרו בידי הממשל האמריקני ובכפוף להתחייבויות בתחום אבטחת הטכנולוגיה ומניעת העברתה לגורמים בלתי מורשים.

בין החברות האמירתיות הזכאיות למסלול החדש נמצאות G42 והחברה הבת Core42. גם ענקיות טכנולוגיה אמריקניות ופעילויותיהן באמירויות צפויות ליהנות מהפטור, ובהן אמזון, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, OpenAI, אורקל ו־xAI. משרד המסחר הודיע גם כי בקשות של חברת ההשקעות האמירתית MGX לקבלת שבבים ושרתים ייבחנו בגישה חיובית, אך לא העניק לה בשלב זה פטור גורף.

מעמד שאינו ניתן כיום לישראל

איחוד האמירויות הופכת למדינה היחידה בקבוצת A:5 שאינה חברה באחד ממשטרי הפיקוח הרב־לאומיים על יצוא טכנולוגיות רגישות. רוב המדינות בקבוצה הן חברות נאט״ו או בעלות ברית ותיקות אחרות של ארצות הברית.

רויטרס מציינת כי ישראל וסעודיה אינן נכללות בקבוצת A:5. המשמעות אינה שיצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל נאסר, אלא שישראל אינה נהנית מהפטורים החדשים ומהמסלול המועדף שניתן לאמירויות. הדרישה לרישיון תלויה בסוג השבב, בזהות המשתמש הסופי, בשימוש המתוכנן ובסיווג המוצר בתקנות היצוא האמריקניות.

הפער הרגולטורי עשוי להפוך לשיקול בתחרות האזורית על הקמת מרכזי נתונים ומתקני אימון למודלים גדולים. בעוד שחברות הפועלות בישראל עשויות להידרש במקרים מסוימים לעבור הליכי רישוי ובדיקה, חברות מאושרות באמירויות יוכלו לקבל שבבים ושרתים במסלול מהיר יותר. זמינות ודאות של מאיצי AI היא גורם מרכזי בהחלטות על מיקום מרכזי נתונים, לצד עלויות חשמל, קרקע, קירור, קישוריות ומימון.

לאמירויות כבר יש תוכניות רחבות להקמת תשתיות AI. פרויקט Stargate UAE באבו דאבי אמור להתחיל בקיבולת של 200 מגה־ואט ולהשתלב במתחם מתוכנן בהספק של עד 5 ג׳יגה־ואט. בפרויקט מעורבות G42, OpenAI, אורקל, אנבידיה, סיסקו וסופטבנק, והוא צפוי להשתמש במערכות המבוססות על מעבדי Grace Blackwell של אנבידיה.

ההחלטה הנוכחית הופכת את ההסכמות המדיניות למנגנון רגולטורי מעשי: במקום לקבל אישור נפרד לכל משלוח, גופים מאושרים יוכלו להכניס למדינה תשתיות מחשוב מתקדמות במסגרת הפטור. בתמורה התחייבה ממשלת האמירויות להמשיך להשקיע בתשתיות דיגיטליות ובינה מלאכותית בארצות הברית, בהיקף התואם להשקעות האמריקניות באמירויות.

החשש: זליגת טכנולוגיה לסין

ההקלות מעוררות גם ביקורת בוושינגטון בשל קשריהן הקודמים של חברות אמירתיות עם סין. G42 הייתה בעבר קשורה לחברות סיניות, ובהן וואווי, אך הודיעה כי צמצמה קשרים אלה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברות אמריקניות.

מבקרי ההחלטה חוששים ששבבים אמריקניים מתקדמים או ידע שנצבר באמצעותם עלולים להגיע בעקיפין לגופים סיניים. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן טענה כי הענקת גישה ללא רישיון ל־G42 יוצרת סיכון לביטחון הלאומי, במיוחד לנוכח מעורבותם העסקית של גורמים מאיחוד האמירויות בחברות ובמיזמים אמריקניים.

משרד המסחר הצדיק את ההחלטה בשיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי המתהדק בין שתי המדינות ובהתחייבות האמירויות למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה אמריקנית. לפי המשרד, ההקלה נועדה גם לחזק את מעמדן של חברות אמריקניות בשוק העולמי מול חלופות מסין.

מבחינת ישראל, ההתפתחות מעלה שאלה רחבה יותר מהליכי רישוי בלבד: האם המעמד המועדף שניתן לאמירויות ימשוך אליה השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב שהיו יכולות להגיע לישראל. בשלב זה לא פורסמה תגובה ישראלית רשמית להחלטה, ולא ידוע אם ישראל פועלת לקבל מעמד דומה או הסדר דו־צדדי נפרד.

הפוסט ארה״ב מעניקה לאמירויות מסלול מועדף ליבוא שבבי AI – ישראל נותרת מחוץ לקבוצת הפטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מונופול מערכות הליתוגרפיה EUV של ASML ממשיך לעורר דיון גיאו-טכנולוגי רחב, ומאמר חדש של מכון המחקר ORF Middle East מציע מסלול חלופי: שותפות בין יפן, דרום קוריאה, איחוד האמירויות והודו, שתנסה לבנות לאורך זמן אקו-סיסטם משלים לשרשרת האספקה הקיימת.

לפי המאמר, שוק השבבים המתקדמים נשען כיום על צוואר בקבוק ברור. ASML היא הספקית היחידה בעולם של מערכות EUV, הנדרשות לייצור המוני של שבבים מתקדמים עבור בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים ויישומים ביטחוניים. הכותבים מדגישים כי התלות במערכת אחת, במדינה אחת, הופכת את שרשרת האספקה לפגיעה גיאו-פוליטית ותעשייתית כאחד.

המאמר מזכיר כי ארצות הברית אמנם מובילה בתכנון שבבים מתקדמים, וטאיוואן בייצור, אך שתיהן נשענות על יכולות הליתוגרפיה של ASML. לכן, לטענת הכותבים, השליטה בגישה למכונות EUV הפכה מנושא מסחרי בלבד לנכס אסטרטגי בעל משמעות ביטחונית. בהקשר הזה הם מציינים גם את תוכנית "Project Beethoven" של ממשלת הולנד, שנועדה לחזק את סביבת הפעילות של ASML באמצעות השקעות בתשתיות ובחינוך.

אחד החידודים המרכזיים במאמר הוא שהניסיון לבלום התקדמות טכנולוגית באמצעות בקרות יצוא אינו בהכרח עוצר את המרוץ, ולעיתים אף מאיץ אותו. הכותבים מציינים כי לפי דיווח של רויטרס מדצמבר 2025, סין הצליחה לפתח אבטיפוס מקומי של מערכת EUV, גם אם טרם מדובר במערכת מסחרית בשלה. בעיניהם, זהו סימן לכך שלחץ מתמשך עשוי לדחוף מדינות להשקעה מואצת בעצמאות טכנולוגית.

מכאן עוברים הכותבים להצעה המעשית שלהם. במקום לנסות לשכפל לבדם את ASML, הם מציעים מודל של "חלוקת עבודה" בין ארבע מדינות. יפן, לפי המאמר, יכולה לספק חומרים קריטיים וכימיקלים מתקדמים, ובהם פוטורזיסטים וחומרים משלימים לליתוגרפיה. דרום קוריאה יכולה לשמש בסיס לייצור, ניסוי והרחבה תעשייתית, תוך הסתמכות על היכולות הקיימות שלה בייצור שבבים ובזיכרונות מתקדמים. איחוד האמירויות מוצגת כמקור הון ארוך טווח שיכול לשאת בסיכון הפיננסי של תוכניות חומרה רב-שנתיות, לצד ביקוש גובר מצד תשתיות AI מקומיות. הודו, לפי המאמר, מביאה עמה מאגר גדול של מהנדסים וניסיון בתכנון שבבים, וכן שוק מקומי שצפוי להתרחב משמעותית בשנים הקרובות.

הטענה המרכזית של המאמר אינה שהקבוצה הזו תוכל להעמיד מחר בבוקר חלופה מלאה ל-ASML, אלא שבאמצעות שיתוף פעולה ממוקד היא עשויה להתחיל לבנות שכבות ריבוניות יותר בשרשרת הערך של תעשיית השבבים. זהו, למעשה, ויכוח על "ריבונות שבבים" בעידן הבינה המלאכותית: לא רק מי מתכנן את השבב או מי מייצר אותו, אלא מי שולט בציוד, בחומרים, בהון האנושי ובהון הפיננסי שמאפשרים את הייצור מלכתחילה.

לענף השבבים, ובעיקר לשחקניות המבקשות להקטין תלות בשרשראות אספקה ריכוזיות, זהו עוד סימן לכך שהדיון על EUV כבר מזמן אינו ויכוח טכנולוגי בלבד. הוא נוגע גם למדיניות תעשייתית, לבקרות יצוא, לבריתות בין מדינות ולשאלה מי יחזיק בעתיד במנופי הכוח של תעשיית ה-AI.

הפוסט מחקר מדיניות: שותפות בין יפן, קוריאה, איחוד האמירויות והודו עשויה לצמצם את התלות ב-ASML הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות פועלת בשיתוף עם הממשל האמריקני כדי להבטיח גישה לשבבי מחשוב מתקדמים — מרכיב מפתח להגשמת חזון ה‑AI הלאומי של המדינה. כך הצהיר פנג שיאו, מנכ”ל חברת הבינה המלאכותית G42, בהתייחס להסכם ההשקעות הגדול שנחתם לאחרונה עם וושינגטון.

לפי המודל החדש של “כללי הפצת AI” שבמסגרתו מדינות מסווגות לפי רמת הסיכון להגנה על הטכנולוגיה, UAE נותרת כרגע בטיר השני, המגביל את מספר המעבדים שיכולה לייבא. בכוונתה להעלות את רמתה לטיר הראשון — מעמד שיאפשר ייבוא בלתי מוגבל של שבבים נדרשים לפרויקטים רחבי היקף.

המהלך בא בתמורה להבטחה להשקעה בסך 1.4 טריליון דולר בחיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין איחוד האמירויות לארה”ב. במסגרת הפגישה שנערכה בחודש שעבר בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לשייח’ תאנוון בן זייד אל נהיאן, אושר גם סיוע בגובה 100 מיליארד דולר לפרויקט AI תשתיתי שיזמה וושינגטון, בהשקעה של חברת MGX מאבו דאבי.

מדובר בשיטת “דיפלומטיית השקעות” שבה אימון כלכלי מהווה מנוף לקבלת פטורים ומענקים לטכנולוגיות אסורות, לאחר שממשל טראמפ הוסיף מאז 2020 למעלה מ‑140 חברות סיניות לרשימת הגורמים המוגבלים ויאסר ייצוא של 24 סוגי ציוד ליתוגרפיה.

המטרה הכוללת של האמירויות היא להבטיח רציפות בפיתוח מערכות AI מתקדמות בתחומי הבריאות, התחבורה ואנרגיה מתחדשת, ולמצב את עצמה כשחקנית מרכזית במפת ההייטק העולמית — גם לנוכח ההגבלות הגוברות שמטילה ארצות הברית על יצרניות הסיליקון בסין ובמדינות אחרות.

הפוסט איחוד האמירויות מבקשת גישה לשבבים אמריקניים מתקדמים לחיזוק יכולות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות (UAE) התחייבה למסגרת השקעות בהיקף של 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב, כך הודיע הבית הלבן ביום שישי.

"מסגרת ההשקעה החדשה תגדיל באופן משמעותי את השקעותיה הקיימות של איחוד האמירויות בכלכלה האמריקנית בתשתיות בינה מלאכותית, שבבים, אנרגיה וייצור מקומי," נכתב בהצהרת הבית הלבן.

ההצהרה פורסמה לאחר פגישה שנערכה ב-18 במרץ בין הנשיא דונלד טראמפ לבין היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, טחנון בן זאיד אל נהיאן.

חברות MGX מאבו דאבי, בלאקרוק, מיקרוסופט ו-Global Infrastructure Partners (GIP) הזמינו את אנבידיה ו-xAI להצטרף לשותפות תשתיות הבינה המלאכותית (AIP), שתוביל להשקעה כוללת של עד 100 מיליארד דולר ביצירת הדור הבא של מרכזי נתונים ותשתיות אנרגיה לתמיכה במאמצי הבינה המלאכותית של ארה"ב.

בנוסף, קרן ההשקעות ADQ של איחוד האמירויות הודיעה על מיזם משותף בשווי 25 מיליארד דולר עם השותפה האמריקנית Energy Capital Partners, להשקעה בתשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים בארה"ב.

מספר חברות מאיחוד האמירויות הודיעו על התחייבות לתמוך בייצור וייצוא הגז הטבעי האמריקני באמצעות השקעה במתקן ייצוא הגז הטבעי הנוזלי של חברת Next Decade בטקסס.

שתי המדינות גם סיכמו על הקמת שותפות כרייה בשווי 1.2 מיליארד דולר להבטחת אספקה של מינרלים חיוניים.

ייצור האלומיניום בארה"ב היה גם הוא נושא במסגרת ההשקעה. "חברת Emirates Global Aluminum מתכננת להשקיע במפעל האלומיניום החדש הראשון בארה"ב מזה 35 שנים, מה שיכפיל כמעט את ייצור האלומיניום המקומי בארה"ב," נמסר.

הפוסט איחוד האמירויות מתחייבת להשקיע 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב בתחומי הטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.