מונופול מערכות הליתוגרפיה EUV של ASML ממשיך לעורר דיון גיאו-טכנולוגי רחב, ומאמר חדש של מכון המחקר ORF Middle East מציע מסלול חלופי: שותפות בין יפן, דרום קוריאה, איחוד האמירויות והודו, שתנסה לבנות לאורך זמן אקו-סיסטם משלים לשרשרת האספקה הקיימת.

לפי המאמר, שוק השבבים המתקדמים נשען כיום על צוואר בקבוק ברור. ASML היא הספקית היחידה בעולם של מערכות EUV, הנדרשות לייצור המוני של שבבים מתקדמים עבור בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים ויישומים ביטחוניים. הכותבים מדגישים כי התלות במערכת אחת, במדינה אחת, הופכת את שרשרת האספקה לפגיעה גיאו-פוליטית ותעשייתית כאחד.

המאמר מזכיר כי ארצות הברית אמנם מובילה בתכנון שבבים מתקדמים, וטאיוואן בייצור, אך שתיהן נשענות על יכולות הליתוגרפיה של ASML. לכן, לטענת הכותבים, השליטה בגישה למכונות EUV הפכה מנושא מסחרי בלבד לנכס אסטרטגי בעל משמעות ביטחונית. בהקשר הזה הם מציינים גם את תוכנית "Project Beethoven" של ממשלת הולנד, שנועדה לחזק את סביבת הפעילות של ASML באמצעות השקעות בתשתיות ובחינוך.

אחד החידודים המרכזיים במאמר הוא שהניסיון לבלום התקדמות טכנולוגית באמצעות בקרות יצוא אינו בהכרח עוצר את המרוץ, ולעיתים אף מאיץ אותו. הכותבים מציינים כי לפי דיווח של רויטרס מדצמבר 2025, סין הצליחה לפתח אבטיפוס מקומי של מערכת EUV, גם אם טרם מדובר במערכת מסחרית בשלה. בעיניהם, זהו סימן לכך שלחץ מתמשך עשוי לדחוף מדינות להשקעה מואצת בעצמאות טכנולוגית.

מכאן עוברים הכותבים להצעה המעשית שלהם. במקום לנסות לשכפל לבדם את ASML, הם מציעים מודל של "חלוקת עבודה" בין ארבע מדינות. יפן, לפי המאמר, יכולה לספק חומרים קריטיים וכימיקלים מתקדמים, ובהם פוטורזיסטים וחומרים משלימים לליתוגרפיה. דרום קוריאה יכולה לשמש בסיס לייצור, ניסוי והרחבה תעשייתית, תוך הסתמכות על היכולות הקיימות שלה בייצור שבבים ובזיכרונות מתקדמים. איחוד האמירויות מוצגת כמקור הון ארוך טווח שיכול לשאת בסיכון הפיננסי של תוכניות חומרה רב-שנתיות, לצד ביקוש גובר מצד תשתיות AI מקומיות. הודו, לפי המאמר, מביאה עמה מאגר גדול של מהנדסים וניסיון בתכנון שבבים, וכן שוק מקומי שצפוי להתרחב משמעותית בשנים הקרובות.

הטענה המרכזית של המאמר אינה שהקבוצה הזו תוכל להעמיד מחר בבוקר חלופה מלאה ל-ASML, אלא שבאמצעות שיתוף פעולה ממוקד היא עשויה להתחיל לבנות שכבות ריבוניות יותר בשרשרת הערך של תעשיית השבבים. זהו, למעשה, ויכוח על "ריבונות שבבים" בעידן הבינה המלאכותית: לא רק מי מתכנן את השבב או מי מייצר אותו, אלא מי שולט בציוד, בחומרים, בהון האנושי ובהון הפיננסי שמאפשרים את הייצור מלכתחילה.

לענף השבבים, ובעיקר לשחקניות המבקשות להקטין תלות בשרשראות אספקה ריכוזיות, זהו עוד סימן לכך שהדיון על EUV כבר מזמן אינו ויכוח טכנולוגי בלבד. הוא נוגע גם למדיניות תעשייתית, לבקרות יצוא, לבריתות בין מדינות ולשאלה מי יחזיק בעתיד במנופי הכוח של תעשיית ה-AI.

הפוסט מחקר מדיניות: שותפות בין יפן, קוריאה, איחוד האמירויות והודו עשויה לצמצם את התלות ב-ASML הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות פועלת בשיתוף עם הממשל האמריקני כדי להבטיח גישה לשבבי מחשוב מתקדמים — מרכיב מפתח להגשמת חזון ה‑AI הלאומי של המדינה. כך הצהיר פנג שיאו, מנכ”ל חברת הבינה המלאכותית G42, בהתייחס להסכם ההשקעות הגדול שנחתם לאחרונה עם וושינגטון.

לפי המודל החדש של “כללי הפצת AI” שבמסגרתו מדינות מסווגות לפי רמת הסיכון להגנה על הטכנולוגיה, UAE נותרת כרגע בטיר השני, המגביל את מספר המעבדים שיכולה לייבא. בכוונתה להעלות את רמתה לטיר הראשון — מעמד שיאפשר ייבוא בלתי מוגבל של שבבים נדרשים לפרויקטים רחבי היקף.

המהלך בא בתמורה להבטחה להשקעה בסך 1.4 טריליון דולר בחיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין איחוד האמירויות לארה”ב. במסגרת הפגישה שנערכה בחודש שעבר בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לשייח’ תאנוון בן זייד אל נהיאן, אושר גם סיוע בגובה 100 מיליארד דולר לפרויקט AI תשתיתי שיזמה וושינגטון, בהשקעה של חברת MGX מאבו דאבי.

מדובר בשיטת “דיפלומטיית השקעות” שבה אימון כלכלי מהווה מנוף לקבלת פטורים ומענקים לטכנולוגיות אסורות, לאחר שממשל טראמפ הוסיף מאז 2020 למעלה מ‑140 חברות סיניות לרשימת הגורמים המוגבלים ויאסר ייצוא של 24 סוגי ציוד ליתוגרפיה.

המטרה הכוללת של האמירויות היא להבטיח רציפות בפיתוח מערכות AI מתקדמות בתחומי הבריאות, התחבורה ואנרגיה מתחדשת, ולמצב את עצמה כשחקנית מרכזית במפת ההייטק העולמית — גם לנוכח ההגבלות הגוברות שמטילה ארצות הברית על יצרניות הסיליקון בסין ובמדינות אחרות.

הפוסט איחוד האמירויות מבקשת גישה לשבבים אמריקניים מתקדמים לחיזוק יכולות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות (UAE) התחייבה למסגרת השקעות בהיקף של 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב, כך הודיע הבית הלבן ביום שישי.

"מסגרת ההשקעה החדשה תגדיל באופן משמעותי את השקעותיה הקיימות של איחוד האמירויות בכלכלה האמריקנית בתשתיות בינה מלאכותית, שבבים, אנרגיה וייצור מקומי," נכתב בהצהרת הבית הלבן.

ההצהרה פורסמה לאחר פגישה שנערכה ב-18 במרץ בין הנשיא דונלד טראמפ לבין היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, טחנון בן זאיד אל נהיאן.

חברות MGX מאבו דאבי, בלאקרוק, מיקרוסופט ו-Global Infrastructure Partners (GIP) הזמינו את אנבידיה ו-xAI להצטרף לשותפות תשתיות הבינה המלאכותית (AIP), שתוביל להשקעה כוללת של עד 100 מיליארד דולר ביצירת הדור הבא של מרכזי נתונים ותשתיות אנרגיה לתמיכה במאמצי הבינה המלאכותית של ארה"ב.

בנוסף, קרן ההשקעות ADQ של איחוד האמירויות הודיעה על מיזם משותף בשווי 25 מיליארד דולר עם השותפה האמריקנית Energy Capital Partners, להשקעה בתשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים בארה"ב.

מספר חברות מאיחוד האמירויות הודיעו על התחייבות לתמוך בייצור וייצוא הגז הטבעי האמריקני באמצעות השקעה במתקן ייצוא הגז הטבעי הנוזלי של חברת Next Decade בטקסס.

שתי המדינות גם סיכמו על הקמת שותפות כרייה בשווי 1.2 מיליארד דולר להבטחת אספקה של מינרלים חיוניים.

ייצור האלומיניום בארה"ב היה גם הוא נושא במסגרת ההשקעה. "חברת Emirates Global Aluminum מתכננת להשקיע במפעל האלומיניום החדש הראשון בארה"ב מזה 35 שנים, מה שיכפיל כמעט את ייצור האלומיניום המקומי בארה"ב," נמסר.

הפוסט איחוד האמירויות מתחייבת להשקיע 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב בתחומי הטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.