בשבוע האחרון התפתח עימות ציבורי ועסקי משמעותי בין אילון מאסק לסם אלטמן, שמסמן את אחת הסוגיות החמות ביותר בתחום הבינה המלאכותית. עימות זה, המשקף מתחים עמוקים בין דמויות מפתח שהיו מעורבות בהקמת OpenAI, משקף את המאבק על העתיד האסטרטגי והערכי של הארגון.

מאסק, שהיה בין המייסדים של OpenAI אך פרש לאחר מכן, נקט לאחרונה במהלכים משפטיים וניסיונות לשנות את מבנה החברה. לפי דיווחי רויטרס, מאסק הוביל קבוצה של משקיעים שהציעה רכישה בסך 97.4 מיליארד דולר עבור OpenAI, מהלך שמטרתו הייתה לעכב את המעבר של החברה למודל "לרווח" ולהבטיח שמירה על הערכים שהשקיעו בהם מייסדיה המקוריים. מאסק טען כי הצעתו נועדה למנוע מהחברה, שכיום מתכננת לעבור למודל עסקי גמיש יותר על מנת לגייס הון נרחב, לפגוע במשימתה המקורית – הפצת תועלת הבינה המלאכותית לכלל האנושות.

תגובת מועצת המנהלים של OpenAI

מנגד, מועצת המנהלים של OpenAI הגיבה בצורה חד משמעית ומפורשת לדחיית ההצעה. בכתב רשמי שנשלח לעורך דינו של מאסק, נמסר כי "הצעת הרכישה אינה הצעה אמיתית", והדגישו כי החברה "אינה למכירה". על פי המכתב, כל ניסיון עתידי לשנות את מבנה הארגון או לנצל את המעבר למודל עסקי שונה יהיה מנוגד למשימה ולערכים שעליהם נוסדה OpenAI. בתגובה זו, נשיא מועצת המנהלים, ברט טיילור, ציין כי "כל ארגון מחדש פוטנציאלי יחזק את המוסד ללא מטרת הרווח ואת המחויבות להבטחת שפעת הבינה המלאכותית תיטיב עם כלל האנושות."

עימות ערכי ואסטרטגי בין שני הדמויות

העימות בין מאסק לאלטמן אינו מוגבל רק להיבטים כלכליים או משפטיים, אלא נוגע גם לעקרונות היסוד שעליהם מושתתת פעילות OpenAI. מאסק, בהצעתו ובטענותיו, מנסה להביא למהלך שישנה את המודל העסקי של החברה, בעוד אלטמן ומנהיגי OpenAI מעדיפים לשמר את המסגרת והערכים שמאחוריה הקמת הארגון. סכסוך זה מתבטא גם בהודעות פומביות וברשתות החברתיות, כאשר שני הצדדים מציגים תגובות חדות וביקורת הדדית – עם מאסק הממתאר את הצעתו כ"מהלך למניעת תחרות", ואילו אלטמן חותר להדגיש את החשיבות בשמירה על המחויבות הציבורית והערכית של הארגון.

העימות המתמשך בין מאסק לאלטמן מעורר שאלות מהותיות לגבי עתידה של OpenAI ושל תעשיית הבינה המלאכותית כולה. מצד אחד, המעבר למודל עסקי המיועד לגיוס הון נרחב עשוי להביא לפריצות דרך טכנולוגיות ולהרחבת ההשפעה המסחרית של החברה. מצד שני, שינוי מהותי כזה עלול לסכן את המחויבות לערכים הציבוריים ולשקיפות, אשר היוו עד עתה את הבסיס לפעילותה של OpenAI.

בסופו של דבר, הסכסוך בין מאסק לאלטמן מציג את המתח המורכב בין חדשנות טכנולוגית לבין אחריות חברתית וערכית. בעוד שמאסק מציע מהלך שבא להביא לשינויים דרסטיים במבנה ובמטרות החברה, אלטמן ומנהיגי OpenAI מציגים גישה שמדגישה את חשיבות השמירה על המשימה המקורית – הבטחת שהבינה המלאכותית תשרת את כלל האנושות בצורה אחראית ובטוחה. רק הזמן ייתן מענה לשאלה האם ניתן למצוא את האיזון בין שני הקצוות הללו ומה יהיה העתיד של אחד מהשחקנים המרכזיים בתחום הטכנולוגי של המאה ה-21.

הפוסט OpenAI דחתה הצעה של אילון מאסק לרכוש את החברה תמורת 97 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הבינה המלאכותית xAI, שהוקמה על ידי אילון מאסק במרץ 2023, הפכה לחדי-הקרן היקרה ביותר שהצטרפה למועדון הסטארטאפים הפרטיים בעלי שווי של מעל מיליארד דולר בשנת 2024. כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה חברת MarketsChain.

לפי הדיווח, בין ה-1 בינואר ל-5 בדצמבר השנה, 69 חברות פרטיות השיגו ושמרו על מעמד של חדי-קרן, מבלי לצנוח מתחת לשווי של מיליארד דולר או לצאת להנפקה. מבין כל החברות הללו, בולטת xAI עם שווי מרשים של 50 מיליארד דולר, אליו הגיעה לאחר גיוס של 5 מיליארד דולר בנובמבר.

חברת xAI, המפתחת בינה מלאכותית המסוגלת לבצע הסקת מסקנות מתמטיות, הפכה למתחרה ישירה של OpenAI, החברה מאחורי ChatGPT, ששווייה נאמד כיום ב-157 מיליארד דולר. כמו כן, סטארטאפים נוספים כמו Anthropic – המפתחת חלופות ל-ChatGPT – מבקשים להגיע להערכות שווי של כ-40 מיליארד דולר.

נתוני הדו"ח מצביעים על כך שהשנה האחרונה התאפיינה בפריחה בתחום הבינה המלאכותית, כאשר מרבית החברות ה"חדשות" שהגיעו למעמד חדי-קרן פועלות בתחום זה.

10 החברות בעלות השווי הגבוה ביותר שהשיגו מעמד של חדי-קרן בשנת 2024 הן:

1. xAI (ארה"ב) – שווי: 50 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
2. Safe Superintelligence (ארה"ב) – שווי: 5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
3. Sierra (ארה"ב) – שווי: 4.5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
4. Abba Platforms (ארה"ב) – שווי: 3.7 מיליארד דולר; תחום: פינטק
5. Moonshot AI (סין) – שווי: 3.3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
6. Poolside (צרפת) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
7. Monad Labs (ארה"ב) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בלוקצ'יין
8. Physical Intelligence (ארה"ב) – שווי: 2.8 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
9. Figure (ארה"ב) – שווי: 2.68 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
10. Bending Spoons (איטליה) – שווי: 2.55 מיליארד דולר; תחום: טכנולוגיה ובינה מלאכותית

לפי MarketsChain, ניתן למצוא פרטים נוספים והנתונים המלאים אודות חדי-הקרן של 2024 בדו"ח המקיף שפורסם.

הפוסט דיווח חדש: חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק, xAI, היא חדי-הקרן היקרה ביותר של 2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארט-אפ xAI, אשר נוסדה על ידי אילון מאסק, גייסה 6 מיליארד דולר בסבב גיוס ההון האחרון שלה. הערכת השווי של החברה עומדת כעת על 24 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לסטארט-אפ ה-AI השני הכי יקר בעולם, אחרי OpenAI.

הכספים שגויסו ישמשו להאצת מחקר ופיתוח, הבאת המוצרים הראשונים של xAI לשוק ובניית תשתית מתקדמת. סבב הגיוס הנוכחי כלל משקיעים בולטים בעמק הסיליקון כגון סקוויה קפיטל ואנדריסן הורוביץ, וכן משקיעים נוספים כמו ולור אקוויטי פרטנרס, וי קפיטל, פידליטי מנג'מנט וריסרץ' והנסיך הסעודי אל-ואליד בן טלאל עם ממלכת הולדינג.

עד כה, גייסה xAI לפחות 7 מיליארד דולר מאז הקמתה. מאסק עצמו השקיע 750 מיליון דולר בחברה, בעוד שחברת המדיה החברתית שלו, X, תרמה 250 מיליון דולר בצורת משאבי מחשוב.

מוצר הדגל של xAI, הצ'אטבוט Grok, הושק בנובמבר והוא זמין למנויים על הפלטפורמה של X. מוקדם יותר השנה, השיקה החברה את המודל האחרון שלה, Grok-1.5.

המשקיעים רואים במאסק ובחברות האחרות שבבעלותו מקור חשוב של נתונים, שיכולים לסייע באימון המודלים של xAI ולתת לה יתרון תחרותי על פני מתחרותיה. לדוגמה, נתונים שנאספו על ידי רכבי טסלה יכולים לשמש לאימון המודלים של החברה, וכן האינטגרציה של טכנולוגיית xAI ברובוט האנושי Optimus של טסלה.

הפוסט חברת xAI של אילון מאסק גייסה 6 מיליארד דולר ומוערכת בשווי של 24 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נוראלינק של אילון מאסק, השתילה לראשונה שבב מוחי באדם. אילון מאסק חשף זאת בציוץ בפלטפורמת המדיה החברתית שלו, X (לשעבר טוויטר). הציוץ עצמו אומר: "האדם הראשון קיבל השתלה מ-@Neuralink אתמול מתאושש היטב. התוצאות הראשוניות מראות גידול חד של פעילות הנוירונים".

מזה חודשים חיפשה החברה מועמד לניתוח הניסיוני שלה, שמטרתו להשתיל שבב מיקרוסקופי בשכבת העליונה של גולגולת האדם. לאחר ההשתלה, השבב אמור לספק מגוון תועלות בריאותיות ומדעיות, כולל יכולת למדוד פעילות מוחית ולתת לאנשים עם נכות פיזית או נפשית יכולות חדשות.

החברה טוענת שהניתוח הראשון נועד לבדוק את הבטיחות והיעילות של השתלת השבב וגם את הליך הניתוח עצמו. מהציוץ של מאסק אפשר להבין שנויראלינק מצאה לא רק מועמד מתאים אלא גם הצליחה להשתיל בו את שבב המוח של החברה.

לשם השתלת שבב נוראלינק, ניתוח נערך על ידי כירורג אנושי שקדח חור קטן בגולגולת החולה, אחריו רובוט בשם "R1" אחראי על ביצוע הניתוח ה"עדין מאוד" של השתלת החוטים החשמליים של השבב ישירות למוח. אם הניתוח מצליח, החומרה של החברה מיועדת לשכון בחלק שהוסר מגולגולת החולה, מתחת לעור הראש, כאשר החוטים הקטנים שלה מעבירים נתונים בין המוח לשרתים של החברה.

זהותו של החולה שעבר את הניתוח אינה ידועה. נוראלינק טענה שהיא מעוניינת להתמקד תחילה בפתרונות לאנשים עם נכות מנטלית ופיזית, ובמיוחד לבצע ניתוחים בקודמים. ישנם חוקרים שטוענים כי לטכנולוגיה זו יש תועלת לאנשים הסובלים מנכויות. בסופו של דבר, החברה רוצה להפנות את פוקוסה ליצירת "שיפורים" קיברנטיים חדשים לאנשים הרגילים – מה שמאסק קרא "האקינג מוחי" טרנסהומניסטי.

מוצר חדש – :Telepathy אחד הפרטים החשובים שמאסק חשף הוא שמוצר הדגל הראשון של נוראלינק נקרא "Telepathy". המוצר מאפשר שליטה בטלפון או מחשב, ודרכם בכל מכשיר אחר, רק על ידי חשיבה. המשתמשים הראשונים של המוצר יהיו אנשים שאיבדו את שימוש בגפיים שלהם. מאסק מדמיין מציאות שבה מדען כמו סטיבן הוקינג יכול לתקשר מהר יותר מאדם המקליד מהר.

לדברי פרופסור אן ונהוסטנברגה, מקינגס קולג' לונדון, הצלחת נויראלינק בהשתלת שבב באדם מהווה "אבן דרך נכבדת" למטרות החברה. יש רק מספר מועט של חברות שהשתילו את המכשירים שלהם באנשים, ו-נויראלינק הצטרפה לקבוצה קטנה זו.

מאסק הזכיר גם מוצר אחר שנויראלינק עובדת עליו, Blindsight, שנועד לעזור בשחזור הראייה. זה מדגים את היקף השפעת החברה הפוטנציאלית, לא רק בתחום הנכויות הפיזיות אלא גם בשחזור תפקודים חיוניים אחרים.

טענות אתיות על ניסויים בבעלי חיים

מאז הקמתה ב-2016, המשימה של החברה הייתה להשתמש בשתלים נוירוניים ומדע ניסיוני כדי להביא לעידן חדש של ממשקים מחשב-למוח. במשך שנים, החברה בדקה את השתלים שלה בבעלי חיים. רבים מהנבדקים – קופים, חזירים וכבשים – עדיין בחיים, אך ישנם מספר (אולי יותר מ"מספר") שנפטרו. חלקם, לכאורה, מתו באופן נוראי – דבר שהביא להאשמות ב"התעללות בבעלי חיים" ותביעה מצד קבוצת רופאים. כעת, עם זאת, החברה טוענת שהפעולות שלה בטוחות. החברה קיבלה אישור מ-FDA לניסויים קליניים בבני אדם במאי שנה שעברה.

חדשנות טכנולוגית ואתגרים אתיים

ההצלחה של נויראלינק בהשתלת שבב מוחי באדם פותחת פרק חדש בתחום הממשק מוח-מחשב. מהווה דגם לחדשנות טכנולוגית שמטרתה לשפר את איכות חייהם של אנשים עם נכויות. עם זאת, זה גם מעלה שאלות אתיות חשובות לגבי התערבות במוח האנושי והשפעותיה האפשריות על רטיות ואוטונומיה.

השפעה על החברה והעתיד: הטכנולוגיה של נויראלינק יכולה להיות פורצת דרך לא רק לאנשים עם נכויות, אלא גם בכלל החברה. היא פותחת דרך לשיפורים קיברנטיים שיכולים לשנות את האופן שבו אנו חווים, מתקשרים ומתמודדים עם העולם. זה מעלה שאלות על אתיקה ומדיניות, במיוחד בנוגע לשימוש וגישה לטכנולוגיה זו.

התקדמות מחקרית והסתייגויות: הסטוריית הניסויים של נויראלינק על בעלי חיים, ובמיוחד הדיווחים על סבלם, מעוררים שאלות על האחריות המוסרית של החברה. זה דורש שקיפות רבה יותר והתחשבות בזכויות האדם.

למרות ההצהרות האופטימיות של מאסק, חשוב להמשיך ולבחון את בטיחות הטכנולוגיה ואת ההשפעות הארוכות טווח של השתלת שבבים נוירוניים באדם. הסיכונים האפשריים, כולל השפעות לא רצויות על המוח, חייבים להיבדק בקפידה.

היסטוריה של הבטחות וביצועים של אילון מאסק

מאסק ידוע בהבטחותיו הגדולות, אך יש לו רקורד מעורב של מימושן. לדוגמה, ב-2016 הוא טעה בצפייה שתוך שנתיים טסלה תנהג באופן אוטונומי מניו יורק ללוס אנג'לס, ושחברת החלל שלו, SpaceX, תטוס למאדים ב-2018 – דבר שעדיין לא קרה. דו"ח של רויטרס הדגיש ש-נויראלינק נקנסה בשל הפרת כללים של משרד התחבורה האמריקאי בנוגע להובלת חומרים מסוכנים. זה מעלה שאלות לגבי האחריות הבטיחותית של החברה ואיך היא מתמודדת עם חומרים ותהליכים מסוכנים.

הפוסט נוראלינק של אילון מאסק השתילה שבב במוחו של אדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

היזם הטכנולוגי אילון מאסק הגיע היום לישראל. כך עולה ממעקב תעופתי אחר מטוסו. מאסק אמור להיפגש עם הנשיא יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו.  הוא גם מתכון לבקר בישובי עוטף עזה שנפגעו במהלך הטבח ב-7 באוקטובר.

הנשיא וראש הממשלה יפנו את תשומת לבו למצבם של בני ערובה המוחזקים בעזה ולעלייה באנטישמיות המקוונת. ביקורו של מאסק מגיע על רקע הביקורת על האנטישמיות הגואה ברשת החברתית X (לשעבר Twitter) שבבעלות מאסק. מפרסמים רבים הפסיקו לפרסם ב-Twitter בשל האנטישמיות, מה שפגע בהכנסות הרשת. מאסק ניסה למזער נזקים על ידי הצהרה שהכנסות מפרסום הקשורות לעזה ייתרמו לבתי חולים בישראל. .

יחסי מאסק עם ארגונים יהודיים כמו הליגה למניעת השמצה היו מתוחים בשל האנטישמיות בטוויטר/X. נתניהו נפגש לאחרונה עם מאסק בעת ביקורו בקליפורניה בחודש ספטמבר החולף וקרא לו לאזן בין הגנה על חופש הביטוי לבין מאבק בנאומי שנאה ברשת החברתית X. מאסק הגיב באומרו שהוא מתנגד לאנטישמיות ולכל דבר המקדם שנאה וקונפליקט. אך המציאות מראה כי תופעות האנטישמיות גברו לאחרונה ברחבי העולם, כולל במהלך העימות הנוכחי בין ישראל לחמאס.

מסלול הביקור של מאסק יכלול גם הקרנה של הסרט בן 44 דקות שהכינה ממשלת ישראל על זוועות ה- 7 באוקטובר, שיחה מצולמת עם ראש הממשלה נתניהו ופגישות עם השר בני גנץ והנשיא יצחק הרצוג.

הפוסט אילון מאסק הגיע לישראל ויבקר בעוטף בעקבות עזיבת מפרסמים לאור האנטישמיות הגואה ברשת X הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק הכריז רשמית על חברת AI חדשה שהקים ושמה xAI. מאסק, שהוא גם הבעלים של טוויטר וכן מנכ"ל של מספר חברות שבראשן טסלה ו-SpaceX, הודיע בציוץ על הקמת חברת הבינה המלאכותית החדשה, שמטרתה "להבין את הטבע האמיתי של היקום", כך לפי אתר האינטרנט של החברה.

מדובר על ישות נפרדת מהעסקים האחרים של מאסק, אך כזו שעתידה לעבוד איתם בצמוד. צוות החברה, המונה 12 חוקרים, הוא מקבץ יוקרתי של מומחים וטאלנטים לתחום, שנאספו על ידי מאסק מחברות טכנולוגיה מובילות ומתחרות, ביניהן Microsoft Research, OpenAI ו-DeepMind של גוגל.

מאסק, שכידוע היה ממייסדי OpenAI יחד עם מנכ"לה סם אלטמן, אך עזב את החברה ב-2018, כנראה חווה תחושת החמצה קשה לנוכח הצלחת החברה שנטש. עם זאת הוא הרבה בשנים האחרנות לבקר את CHATGPT בעיקר בטיעונים על הטיות למיניהם.

שם החברה XAI, או Explainable AI, הוא גם שמו של תחום בתחום בינה מלאכותית העוסק בפיתוח מודלים בינה מלאכותית שניתן להסביר את החלטותיהם. הדבר חשוב מכיוון שהוא מאפשר למשתמשים להבין את ההתנהגות של מודלי AI, לזהות דעות קדומות ופגמים, ולקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש בהם.

ישנן מספר סיבות מדוע אילון מאסק הכריז על XAI לאחר שביקר את CHATGPT על בעיות פרטיות. הסיבה הראשונה היא שהשתיים קשורות זו לזו. XAI הוא כלי חשוב לזיהוי ודיכוי דעות קדומות במודלי AI, ו-CHATGPT הוא דוגמה למודלי AI שיכולים להיות מוטים. הסיבה השנייה היא ש-XAI הוא כלי חשוב ליצירת מודלי AI אמינים ושקפים יותר. CHATGPT הוא דוגמה למודלי AI שיכולים להיות לא אמינים, ומיושמים ללא שקיפות לטענתו.

מאסק טוען ש-XAI הוא "הדבר החשוב הבא בבינה מלאכותית". הוא אומר ש-XAI הוא כלי הכרחי כדי לבנות מודלי AI שאנו יכולים להבין, לסמוך עליהם ולהשתמש בהם בבטחה. הוא גם אומר ש-XAI הוא המפתח לפיתוח מודלי AI שיועילו לחברה ולא יפגעו בה.

הפוסט אילון מאסק הכריז על הקמת מערכת AI שיודעת להסביר את תשובותיה, כמענה ל-CHATGPT ובארד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סטארט-אפ שבבי המוח של אילון מאסק, Neuralink, צפוי להתחיל השנה בניסויים בבני אדם בממשק המוח-מחשב (BCI) שלו. הניסוי הראשון צפוי לכלול חולה טטרפלגי או משותק. מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) העניק לאחרונה ל-Neuralink אישור לניסוי זה, לאחר שנים של דחייה בשל חששות בטיחות.

הטכנולוגיה של Neuralink כוללת ממשק מוח-מחשב (BCI) המושתל במוח. אילון מאסק הודיע כי Neuralink מתכננת לערוך את הניסוי הראשון שלה בבני אדם בהמשך השנה, מתוך כוונה להשתיל את שבב המוח בחולה בעל מום מולד בלב או משותק.

שבב המוח מושתל באמצעות רובוט כירורגי, ומנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) העניק ל-Neuralink אישור להשתמש בשתל המוח שלה וברובוט הכירורגי שלה לצורך הניסויים. עם זאת, החברה עדיין צריכה להוכיח את בטיחות המכשיר שלה בבני אדם כדי לקבל אישור לשימוש מסחרי, תהליך שיכול להימשך מספר שנים או יותר מעשור.

עם זאת, החברה עדיין מתמודדת עם אתגרים. היא נמצאת תחת חקירה בנוגע לטיפול שלה בניסויים בבעלי חיים, והיא תצטרך להוכיח את בטיחות המכשיר שלה בבני אדם לפני שתוכל לקבל אישור לשימוש מסחרי. תהליך זה יכול להימשך מספר שנים ואף יותר מעשור.

למרות הבעיות הללו, הערכת השווי של Neuralink עלתה משמעותית לאחרונה, מכמעט 2 מיליארד דולר לפני שנתיים לכ-5 מיליארד דולר כיום. החברה נמצאת גם תחת חקירה של משרד התחבורה האמריקני בגין הפרה פוטנציאלית של תקנות על ידי הובלת פתוגנים מסוכנים על שבבים שהוסרו ממוחות קופים ללא אמצעי הכלה מתאימים. משרד המפקח הכללי של משרד החקלאות האמריקני חוקר הפרות אפשריות של תקנות רווחת בעלי חיים.

הפוסט אילון מאסק: נוירולינק תשתיל את השבב המוחי שלה עוד השנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מעלה מאלף מומחי בינה מלאכותית ובכירים בתעשיית הטכנולוגיה שהבולטים בהם היו אילון מאסק מנכ"ל נוירולינק, וסטיב ווזניאק, ממייסדי אפל.

המכתב, שהונפק על ידי מכון Future of Life קרא להשהות את פיתוח הבינה המלאכותית המתקדמת עד שפרוטוקולי בטיחות משותפים לעיצובים כאלה יפותחו, ייושמו ויבוקרו על ידי מומחים עצמאיים.

המכון הוקם במשותף על ידי הפיזיקאי מקס טגמרק מ-MIT ומייסד סקייפ לשעבר ג'אן טאלין, והיה בין הארגונים הקולניים ביותר שקראו לרגולציה רבה יותר של השימוש ב-AI.

חותמי המכתב קוראים להפסקה של שישה חודשים בפיתוח מערכות חזקות יותר מה-GPT-4 החדש של OpenAI.  "יש לפתח מערכות AI חזקות רק ברגע שנהיה בטוחים שההשפעות שלהן יהיו חיוביות והסיכונים שלהן יהיו ניתנים לניהול", נכתב במכתב.

במכתב הם מונים  את הסיכונים העיקריים הטמונים בטכנולוגית הבינה המלאכותית

• כלי נשק אוטונומיים: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור כלי נשק אוטונומיים שיכולים לפעול ללא פיקוח אנושי, מה שמוביל לאפשרות של נזק לא מכוון.
• מעקב: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור מערכות מעקב מתוחכמות שעלולות לפלוש לפרטיותם של אנשים ולהפר את חירויות האזרח שלהם.
• אבטחת סייבר: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור איומי סייבר חדשים, כגון דיפ-פייק, שיכולים לשמש למניפולציה של אנשים ולערער את האמון במוסדות.
• אבטלה: בינה מלאכותית עלולה להוביל לעקירת מקומות עבודה, במיוחד בתעשיות המסתמכות במידה רבה על עבודת כפיים או על משימות שגרתיות.
• הטיה ואפליה: אלגוריתמים של בינה מלאכותית עלולים להנציח או להחריף בשוגג הטיות חברתיות ואפליה, מה שיוביל ליחס לא הוגן לקבוצות מסוימות.
• שליטה: בינה מלאכותית עלולה להוביל לריכוז כוח בידי כמה אנשים או ארגונים, מה שעלול לערער ערכים ועקרונות דמוקרטיים.

מאסק הצהיר לעתים קרובות כי לבינה מלאכותית יש פוטנציאל לעלות על האינטליגנציה האנושית ולהפוך לאיום על האנושות. הוא השווה את הבינה המלאכותית ל"זימון השד" והזהיר כי בינה מלאכותית עלולה להוביל לאיום קיומי על האנושות אם לא תוסדר כראוי.

בשנת 2014 ייסד מאסק את OpenAI, חברת מחקר המוקדשת לפיתוח בינה מלאכותית כללית. עם זאת, בשנת 2018 התפטר מאסק ממועצת המנהלים של OpenAI, בנימוק של חששות לגבי הכיוון של הארגון וניגודי עניינים פוטנציאליים.

בשנת 2015, מאסק ייסד את Neuralink, חברה המתמקדת בפיתוח טכנולוגיה שיכולה למזג את המוח האנושי עם בינה מלאכותית. המטרה של Neuralink היא ליצור ממשק ישיר בין המוח האנושי למחשבים, ולאפשר לבני אדם לשלוט בטכנולוגיה באמצעות המחשבות שלהם. המטרה הסופית היא לשפר את האינטליגנציה והיכולות האנושיות באמצעות בינה מלאכותית.

סטיב ווזניאק, המייסד השותף של אפל, הביע גם הוא לא אחת את חששותיו לגבי בינה מלאכותית .

 מעורבותו של מאסק בבינה מלאכותית נבעה מחששותיו לגבי הסיכונים הפוטנציאליים שהיא מציבה לאנושות. הוא ייסד את OpenAI ואת Neuralink כדי להבטיח שהבינה המלאכותית תפותח באופן שיועיל לאנושות ושהסיכונים הפוטנציאליים שלה ימוזערו. עם זאת, התפטרותו מ-OpenAI מעידה על כך שהוא לא היה מרוצה מהכיוון של החברה ומאמין שיש לעשות יותר כדי להסדיר את הבינה המלאכותית.

הפוסט אילון מאסק, סטיב ווזניאק וכאלף מומחים נוספים במכתב פתוח: בינה מלאכותית חזקה מסוכנת לדמוקרטיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מעורב כיום כיזם וכמוביל טכנולוגי כמעט בכל תחום שתחשבו עליו. מנושא תשלומים באינטרנט ועד טכנולוגיות בינה מלאכותית, מרכבים חשמלים ועד חלליות מהפכניות. היזם הבלתי נלאה שחגג בשנה שעברה את יום הולדתו ה-50 הוא כיום גם האיש העשיר בעולם ולשמחתינו הוא מנצל חלק גדול מעושרו כדי לפתח טכנולוגיות חדישות שישפיעו על חיינו ועל העולם כולו.

קראו לו משוגע, קראו לו מטורף אך גם מקטרגיו לא יכולים להתעלם מיכולותיו והשפעתו על עולמינו הטכנולוגי. המכוניות החשמליות של טסלה הוכיחו כי מכונית חשמלית אינה גימיק אלא מהפיכה אמיתית, החלליות של Space  X נמצאות כיום בשימוש מדינות רבות ו- NASA היא לקוח גדול שלהן, אבל למרות כל עיסוקיו והחברות השונות שלו אותן הוא מוביל בעצמו הוא תמיד מוצא זמן לחשוב ולהוביל את פיתוח הדבר הגדול הבא.

ביום האחרון לחודש ספטמבר החולף, קיים מאסק מסיבת עיתונאים בה הציג את הדבר הגדול הזה. זה לא היה דגם חדש של מכונית חשמלית ואפילו לא חללית משוכללת יותר. הפעם הציג אילון הבלתי נלאה את אופטימוס, הרובוט החכם שצפוי לחולל מהפיכה של ממש בשימוש ברובוטים לצרכים מגוונים.

לפי מאסק הרובוט האנושי של טסלה ייוצר במיליונים וומחירו יהיה פחות מ-20,000 דולר. מאסק אמר שהוא מצפה שטסלה תהיה מוכנה לקבל הזמנות לרובוט בעוד שלוש עד חמש שנים, ותיאר מאמץ לפתח את המוצר במשך עשור או יותר, החזון המפורט ביותר שהוא סיפק עד היום על עסק שלדבריו יכול להיות גדול יותר מהכנסות הרכבים החשמלים של טסלה.

הדחיפה של טסלה לתכנן ולבנות רובוטים בשוק ההמוני, שייבחנו גם על ידי עבודות במפעלים שלה, מבדילה אותה מיצרניות אחרות שהתנסו ברובוטים דמויי אדם. החשיפה המיוחלת של רובוטי אופטימוס במשרדה של טסלה בפאלו אלטו, קליפורניה היו גם חלק ממה שמאסק תיאר כמאמץ לגרום לטסלה להיראות כמובילה בתחומים כמו בינה מלאכותית, לא רק כחברה שמייצרת "מכוניות מגניבות".

רובוט ניסוי שלטענת טסלה פותח בפברואר האחרון יצא לנופף לקהל וטסלה הראתה סרטון שלו עושה משימות פשוטות, כמו השקיית צמחים, נשיאת קופסאות והרמת מוטות מתכת בתחנת ייצור במפעל החברה בקליפורניה.

"עלינו להשקיע עדיין הרבה עבודה כדי שאופטימוס יוכיח כל מה שאנחנו מתכננים בשבילו", אמר מאסק, והוסיף מאוחר יותר, "אני חושב שאופטימוס הולך להיות מדהים בעוד חמש או 10 שנים".

לדבריו, רובוטים דמויי אדם קיימים אך הם "חסרים מוח וחסרי יכולת לפתור בעיות בעצמם. לעומת זאת, אופטימוס יהיה רובוט בעל יכולת קיצונית שטסלה תשאף לייצר במיליונים".

יצרניות רכב אחרות, כולל טויוטה והונדה כבר פיתחו אבות-טיפוס של רובוטים דמויי אדם המסוגלים לעשות דברים מורכבים ורובוטים לקווי ייצור של ABB ואחרים הם כבר היום עמוד התווך של תעשיית הרכב, אבל טסלה היא היחידה שבונה רובוט המיועד לשוק ההמוני ולישומים מגוונים שהעבודה במפעל היא רק אחת מהם.

כרגיל אצל מאסק, הרובוט של טסלה כולל רכיבים מקורים שתוכננו על ידי טסלה, כולל ערכת סוללות של 2.3 קילוואט-שעה שנישאת בפלג גופו העליון, ומערכת שבבים המשמשים להנעת איבריו באופן אוטונומי. הרובוט מתוכנן לשקול 73 ק"ג.

בעת הצגת הרובוט החדש לבשו מהנדסי טסלה, כמו גם מאסק חולצות טריקו שחורות עם תמונה של ידיים רובוטיות מתכתיות שעושות צורת לב ותיארו כיצד פיתחו את תכונות הרובוט – כולל בתחומים כמו איך האצבעות זזות – תוך התמקדות בעלות של ייצור נמוך יותר. "אנחנו מנסים לממש את המטרה לייצר במהירות רובוט שימושי שניתן לייצר בנפחים גדולים", אמר מאסק.

מאסק, שדיבר בעבר על הסיכונים של בינה מלאכותית, ציין כי להפצה המונית של רובוטים יש פוטנציאל "לשנות את הציוויליזציה" וליצור "עתיד של שפע, ללא עוני".

תגובות רבות שנכתבו בטוויטר בעקבות ההכרזה של מאסק היו חיוביות, והתמקדו במהירות מאמצי הפיתוח של טסלה מאז אוגוסט אשתקד, כאשר טסלה הכריזה על הפרויקט הרובטים האנושיים שלה.  

אנרי בן אמור, פרופסור לרובוטיקה באוניברסיטת אריזונה סטייט, אמר כי יעד המחיר של מאסק בסך 20,000 דולר הוא "הצעה טובה", שכן העלויות הנוכחיות הן כ-100,000 דולר עבור רובוטים דמויי אדם אך ציין כי בכל הנוגע למיומנות, למהירות, ליכולת ללכת בצורה יציבה וכן הלאה, יש עוד הרבה עבודה לעשות".

במסגרת ההכרזות של מאסק באותו ארוע בו הוצג אופטימוס הודיע מאסק כי בדיקת הבטא של מכוניות עם יכולת נהיגה אוטונומית מלאה תהינה מוכנות  "טכנית" להפעלה עולמית עד סוף 2022, אך התקנות הרגולטוריות עדיין מייצגות מכשולים להפיכתן זמינות לשימוש.

לפרטים נוספים על אופטימוס כפי שהוצג במסיבת העיתונאים ע"י מאסק והצוות שלו: לחצו כאן https://www.youtube.com/watch?v=UXHoWNfjJYM

הפוסט הכירו את אופטימוס – הרובוט האנושי של אילון מאסק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

להרשמה למועדון ולמפגש

אילון מאסק הכריז ביום הבינה המלאכותית שקיימה טסלה בסוף אוגוסט 2021 על רובוט דמוי אדם שנועד לסייע במשימות החזרתיות והמשעממות שאנשים שונאים לבצע. מאסק אמר כי הרובוט הזה יוכל ללכת לקנות במכולת אך יש להניח שהוא יטפל גם במספר משימות הכרוכות בעבודת כפיים.

כצפוי, המדיה חברתית מלאה בהתייחסויות לשורה של סרטי מדע בדיוני דיסטופיים על רובוטים שבהם הכל משתבש להחריד. לדוגמה, העתיד של הרובוטים בסרטים כמו: 'אני, רובוט', 'שליחות קטלנית' ואחרים. הטכנולוגיות הבסיסיות של רובוטים הומנואידיים האמיתיים – והכוונה שעומדת מאחוריהם – אמורות לגרום לדאגה.

הרובוט של מאסק מפותח על-ידי 'טסלה'. זוהי סטייה לכאורה מעסקי ייצור המכוניות של החברה, עד שקל לטעות ולחשוב שטסלה אינה יצרנית רכב טיפוסית. מה שנקרא "טסלה בוט" הוא רעיון לרובוט מלוטש, במשקל 57 ק"ג שישלב בינה מלאכותית וטכנולוגיות "טייס אוטומטי" של טסלה לתכנון ולמעקב אחר מסלולים, לניווט בתנועה – במקרה זה, להולכי רגל, ולהימנע ממכשולים.

אם נעזוב לרגע בצד את ההפחדות הדיסוטופיות – התוכנית הגיונית, כחלק מהאסטרטגיה העסקית של מאסק. הסביבה הבנויה מיוצרת על-ידי בני אדם, עבור בני אדם. טכנולוגיות מתקדמות מוצלחות יצטרכו ללמוד לנווט באותן דרכים שאנשים עושים, כפי שטען מאסק בהודעת ה'טסלה בוט'.

אולם המכוניות והרובוטים של טסלה הם רק התוצרים הגלויים של תכנית רחבה בהרבה שמטרתה ליצור עתיד שבו טכנולוגיות מתקדמות משחררות בני אדם מהשורשים הביולוגיים שלהם על-ידי מיזוג ביולוגיה וטכנולוגיה. כחוקר החוקר את ההתפתחות והשימוש האתי והחברתי בטכנולוגיות המתעוררות, אני מוצא כי תוכנית זו מעוררת חששות הגוברים על חששות מדע בדיוני ספקולטיביים של רובוטים חכמים.

איש עם תוכניות גדולות

מכוניות בנהיגה עצמית, חלליות בין-פלנטריות וממשקי מוח-מכונה, הם צעדים שמומחי מוסק מתכננים לקראת העתיד שבו טכנולוגיה היא המושיעה של האנושות. בעתיד זה, האנרגיה תהיה זולה, שופעת ובת קיימא. אנשים יעבדו בהרמוניה עם מכונות חכמות ואף יתמזגו איתן ובני אדם יהפכו למין בין-כוכבי.

אם לשפוט לפי מאמציו השונים של מאסק, זהו עתיד שייבנה על סדרה של טכנולוגיות מקושרות זו לזו הכוללות חיישנים, מפעילים, תשתיות אנרגיה ונתונים, שילוב מערכות והתקדמות ניכרת בכוח המחשב. יחד, אלה יוצרים ארגז כלים אדיר ליצירת טכנולוגיות טרנספורמטיביות.

מאסק מדמיין שבני אדם מתעלים בסופו של דבר את המורשת האבולוציונית שלנו באמצעות טכנולוגיות שהן מעבר לאנושיות, או על-אנושיות. אבל לפני שהטכנולוגיה יכולה להפוך לעל-אנושית, היא צריכה קודם כל להיות אנושית, או לפחות להיות מיועדת לשגשג בעולם בעיצוב אנושי.

הגישה הטכנולוגית האנושית יותר לחדשנות היא זו שעומדת בבסיס הטכנולוגיות במכוניות של טסלה, כולל שימוש נרחב במצלמות אופטיות. אלה, כאשר הם מחוברים ל"מוח" AI, נועדו לסייע לרכבים לנווט במערכות כבישים באופן אוטונומי, שבאופן דומה גם "מיועדים לרשתות עצביות ביולוגיות עם יכולות אופטיות." -במילים אחרות, אנשים. בניסוחו של מאסק, זהו צעד קטן מ"רובוטים על גלגלים" בהשראת בני אדם ועד לרובוטים דמויי אדם על רגליים.

קל יותר לדבר מאשר לעשות

טכנולוגיית ה"נהיגה עצמית מלאה" של טסלה, הכוללת את  טכנולוגית "הטייס האוטומטי" ששמה מפוקפק, מהווה נקודת מוצא למפתחי טסלה בוט. ככל שהטכנולוגיה הזו מרשימה, היא מוכיחה שהיא אינה אמינה לחלוטין. התנגשויות והרוגים הקשורים למצב הטייס האוטומטי של טסלה – האחרון שקשור לאלגוריתמים המתקשים לזהות רכבי חירום חונים – מעוררים ספק ביכולת שחרור הטכנולוגיה אל השטח הציבורי כל כך מהר.

בעיות אלו אינן מבשרות טובות עבור רובוטים דמויי בני אדם הנסמכים על אותה טכנולוגיה. עם זאת, זה לא רק מקרה של תיקון נכון של הטכנולוגיה. תקלות הטייס האוטומטי של טסלה מחמירות בעקבות התנהגות אנושית. לדוגמה, כמה נהגי טסלה התייחסו למכוניות משופרות הטכנולוגיה שלהם כאילו היו כלי רכב אוטונומיים לחלוטין ולא הקדישו מספיק תשומת לב לנהיגה. האם משהו דומה יכול לקרות עם בוט טסלה?

"הסיכונים היתומים" של טסלה בוט

בעבודתי על חדשנות טכנולוגית מועילה מבחינה חברתית, אני מתעניין במיוחד בסיכונים יתומים – סיכונים שקשה לכמת אותם וקל להתעלם מהם, אך עם זאת, הם בהכרח מצליחים להכשיל יזמים. עמיתיי ואני עובדים עם יזמים ואחרים (אולי כדאי להוסיף גילוי נאות בתחילת הכתבה לאור הכתוב) על ניווט סוגים אלה של אתגרים דרך "נקסוס חדשנות וסיכונים", יוזמה של אוניברסיטת אריזונה מכון חדשנות אורין אדסון יזמות ומעבדת Futures העולמית.

הטסלה בוט מגיע עם מכלול שלם של סיכונים יתומים. אלה כוללים איומים אפשריים על הפרטיות והאוטונומיה כאשר הבוט אוסף מידע שעלול להיות רגיש, משתף אותו ופועל לפיו. אתגרים הקשורים לאופן בו אנשים צפויים לחשוב על רובוטים דמויי אדם ולהגיב עליהם; התאמות אפשריות בין נקודות מבט אתיות או אידיאולוגיות – למשל, בבקרת פשיעה או שיטור בהפגנות אזרחיות; ועוד. מדובר באתגרים שלעיתים נדירות מקבלים התייחסות בהכשרה שהמהנדסים מקבלים, ועם זאת הצפייה בהם יכולה להביא לאסון.

על אף שטסלה בוט עשוי להיראות בלתי מזיק – או אפילו קצת בדיחה – אם הוא יועיל וגם יצליח מבחינה מסחרית, מפתחיו, המשקיעים, הצרכנים העתידיים ואחרים צריכים לשאול שאלות קשות כיצד הוא עלול לאיים על מה שחשוב לו, וכיצד להתמודד עם האיומים הללו.

איומים אלה עשויים להיות ספציפיים לא פחות מאנשים שעושים שינויים בלתי מורשים המגבירים את ביצועי הרובוט – מה שגורם לו לנוע מהר יותר ממה שקבעו המתכננים שלו, למשל – מבלי לחשוב על הסיכונים, או באופן כללי ככל שהטכנולוגיה מתקדמת בדרכים חדשות. הם גם מנסחים באופן עדין את הסיכונים כמו איך שרובוט דמוי אדם עלול לאיים על ביטחון העבודה, או כיצד רובוט הכולל מערכות מעקב מתקדמות עלול לערער את הפרטיות.

בנוסף ישנם אתגרי ההטיה הטכנולוגית שמטרידה את AI במשך זמן מה, במיוחד כאשר היא מובילה להתנהגות נלמדת המתבררת כמפלה ביותר. לדוגמא, אלגוריתמי AI יצרו רובוט בעל התנהגות סקסיסטית וגזענית פוגענית.

האם רק בגלל שזה אפשרי – אנחנו עושים?

הבוט של טסלה עשוי להיראות כמו צעד קטן לקראת חזון מאסק של טכנולוגיות על-אנושיות, אבל התוכניות הנועזות שעומדות בבסיסו רציניות – והן מעוררות שאלות רציניות לא פחות.

למשל, עד כמה החזון של מאסק אחראי? רק כי הוא יכול לפעול לקראת יצירת עתיד חלומותיו, מי יגיד שכדאי לו? האם העתיד שמאסק שואף להביא את הטוב ביותר לאנושות, או אפילו טוב? ומי יסבול מההשלכות אם הדברים ישתבשו?

אלה החששות העמוקים יותר שמעלה הבוט של טסלה עבורי כמי שלומד וכותב על העתיד וכיצד פעולותינו משפיעות עליו. אין זה אומר שטסלה בוט אינו רעיון טוב, או שאילון מאסק לא אמור להיות מסוגל לכופף את שרירי בניית העתיד שלו. בשימוש נכון, אלה רעיונות וטכנולוגיות טרנספורמטיביים שיכולים לפתוח עתיד מלא הבטחה למיליארדי אנשים.

אבל אם הצרכנים, המשקיעים ואחרים משתגעים מהברק של טכנולוגיה חדשה או מבטלים את ההייפ ולא מצליחים לראות את התמונה הגדולה יותר, החברה מסתכנת במסירת העתיד ליוצרים עשירים שחזיונם עולה על הבנתם. אם חזיונות העתיד שלהם אינם תואמים את מה שרוב האנשים שואפים אליו, או שהם פגומים באופן הרה אסון, הם נמצאים בסכנה לעמוד בדרך לבניית עתיד צודק ושוויוני.

אולי זהו הלקח המתמיד מסרטי מדע בדיוני רובוטיים-עתידיים שאנשים צריכים לקחת כשהבוט של טסלה יעבור מרעיון למציאות – לא החששות הברורים יותר ביצירת רובוטים הומנואידים שפועלים נגד האנושות, אלא האתגר הגדול בהרבה של להחליט מי זוכה לדמיין את העתיד ולהיות חלק מבנייתו.

למאמר ב-The Conversation

הפוסט לקראת מפגש Silicon Club ביום ג' הקרוב: האם אילון מאסק חשב על כל הסיכונים של טסלה בוט? הופיע לראשונה ב-Chiportal.