אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו־SpaceX, לא הגיע לבסוף לוועידה הבין־לאומית ה־9 לתחבורה חכמה שנפתחה היום באקספו תל אביב, אך השתתף בה מרחוק בשיחת וידיאו. מאסק, שהיה אמור להיות אורח הכבוד של הוועידה, אמר כי הוא מצפה לבקר בישראל בעתיד הקרוב, ושיבח את מעמדה של ישראל בתחום החדשנות. לדבריו, ישראל משיגה תוצאות יוצאות דופן ביחס לגודל האוכלוסייה שלה, והיא נמצאת בחזית העולמית של היזמות והטכנולוגיה.

הוועידה, The Samson International Smart Mobility Summit 2026, מתקיימת ביוזמת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובשיתוף קרן היסוד. את מאסק ראיינה דניאלה גרא מרגליות, סמנכ"לית חדשנות ותחבורה חכמה במשרד התחבורה. השיחה עסקה בעיקר בעתיד הנהיגה האוטונומית, ברובוטקסי, בבינה מלאכותית וברובוטיקה, אך גלשה גם לחזון הרחב יותר של מאסק על SpaceX, Neuralink וחיים על מאדים.

רובוטקסי בישראל: הבטחה טכנולוגית, לא תאריך השקה

הכותרת המרכזית מבחינת השוק הישראלי היא הצהרתו של מאסק כי טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של טסלה צפויה להתרחב לישראל. לפי הדיווחים מהוועידה, מאסק אמר כי לטסלה כבר יש שירות רובוטקסי שפועל בטקסס, וכי הוא מעריך שהשירות יתרחב בשנה הקרובה למקומות נוספים, ובהם גם ישראל. עם זאת, הוא עצמו ציין כי אינו בטוח מהו מצב החקיקה בישראל, ולכן יש להתייחס לדברים כהצהרת כוונות ולא כהודעת השקה רשמית עם לוח זמנים מחייב.

ההבחנה הזו חשובה במיוחד. מערכת FSD של טסלה מוצגת על ידי החברה כיכולת נהיגה עצמית מתקדמת, אך במדינות רבות היא עדיין מוגדרת כמערכת המחייבת פיקוח של נהג. לפי דיווחים קודמים, משרד התחבורה כבר נתן לטסלה אישור לבחון בישראל את מערכת FSD בתנאים מפוקחים, כאשר נהג חייב להימצא ברכב ולהשגיח על פעולת המערכת.

במילים אחרות, הפער בין ניסוי מפוקח, הפעלה מסחרית של FSD, ושירות רובוטקסי מלא ללא נהג הוא פער רגולטורי, ביטוחי ותפעולי לא קטן. בישראל, עם כבישים צפופים, נהיגה עירונית אגרסיבית, תשתיות לא אחידות וריבוי משתמשי דרך פגיעים, המעבר הזה צפוי לדרוש בדיקות, הגדרות אחריות וחקיקה משלימה.

מאסק: בתוך עשור התחבורה תישען על AI

מאסק חזר בוועידה על הערכתו כי בתוך חמש עד עשר שנים רוב התחבורה תתבסס על בינה מלאכותית. לפי אחד הדיווחים, הוא העריך כי כ־90% מהתחבורה תהיה מונעת בידי מערכות AI. לדבריו, הכיוון ברור: כלי הרכב לא יהיה עוד מכונה שהאדם מפעיל, אלא מערכת חכמה שמסיעה את האדם.

מאסק הסביר כי טסלה בחרה בגישה שונה מזו של חלק ממתחרותיה. במקום להישען בעיקר על לידאר או מכ"ם, החברה מבססת את מערכת הנהיגה שלה על מצלמות ובינה מלאכותית, בדומה לאופן שבו אדם משתמש בראייה כדי להבין את סביבתו. לדבריו, גישה זו צפויה להיות בטוחה יותר מנהיגה אנושית.

במקביל, הדיווחים הבין־לאומיים על התקדמות הרובוטקסי של טסלה מצביעים גם על האתגרים. רויטרס דיווחה כי טסלה מפעילה שירותים אוטונומיים בכמה ערים בטקסס, אך גם ציינה כי לשירות היו קשיים תפעוליים, וכי מאסק ידוע בתחזיות שאפתניות במיוחד לגבי לוחות הזמנים של טכנולוגיות הנהיגה העצמית.

הישראליות של התחבורה החכמה

שרת התחבורה מירי רגב התייחסה בדבריה בכנס למערכת FSD ולתחום הנהיגה האוטונומית, ואמרה כי למערכות אלה עשויה להיות משמעות גדולה בצמצום טעויות אנוש, תאונות דרכים ועומסי תנועה. לדבריה, העומסים עולים למשק הישראלי כ־40 מיליארד דולר בשנה.

ההקשר הישראלי רחב יותר מטסלה בלבד. ישראל נחשבת זה שנים למרכז משמעותי של טכנולוגיות תחבורה חכמה, ראייה ממוחשבת, חיישנים, שבבים לרכב, סייבר לרכב ומערכות ניהול תנועה. מאסק ביקש לחזק את הנקודה הזו כשאמר כי ישראל היא אחת המדינות החדשניות בעולם, וכי היא צריכה להמשיך להיות בחוד החנית.

עם זאת, השאלה המעשית תהיה כיצד ישראל תאזן בין הרצון להיות שדה ניסוי מוקדם לטכנולוגיות תחבורה מתקדמות לבין הצורך לשמור על בטיחות הציבור. הפעלת רובוטקסי אינה רק עניין של תוכנה טובה יותר. היא דורשת הגדרת אחריות במקרה של תאונה, התאמת ביטוח, פיקוח על איסוף מידע, קביעת אזורי פעילות, ניהול תרחישי קיצון ושקיפות לגבי מגבלות המערכת.

מאסק הציג גם חזון רחב יותר שבו רובוטים דמויי אדם יהפכו לחלק מחיי היום־יום, ובינה מלאכותית תגדיל מאוד את התפוקה הכלכלית העולמית. לדבריו, בעתיד יהיו יותר רובוטים תבוניים מבני אדם, והם יוכלו לבצע משימות רבות טוב יותר מבני אדם. אך גם כאן, כמו בתחום הרכב האוטונומי, המרחק בין חזון טכנולוגי לבין יישום בטוח ומפוקח תלוי לא רק בקצב הפיתוח של טסלה, אלא גם ביכולת של מדינות ומוסדות רגולציה לעמוד בקצב השינוי.

הפוסט מאסק: טכנולוגיית הנהיגה של טסלה תגיע לישראל; הרגולציה תהיה מבחן המפתח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הודיעה ב־7 באפריל 2026 כי תצטרף למיזם Terafab של אלון מאסק יחד עם טסלה, ספייס X ו־xAI. אינטל אמרה כי תסייע בפרויקט שנועד לייצר שבבים עבור יעדי הרובוטיקה והדאטה סנטרים של מאסק, וכי יכולותיה בתכנון, ייצור ואריזה של שבבים “יעזרו להאיץ” את יעד המיזם — קיבולת של טרה־ואט אחד של כוח מחשוב בשנה עבור יישומי בינה מלאכותית ורובוטיקה. בעקבות ההודעה עלתה מניית אינטל ביותר מ־2% באותו יום. (Reuters)

הרקע למהלך הונח כבר ב־22 במרץ, אז חשף מאסק כי הוא מתכנן להקים באוסטין, טקסס, שני מפעלי שבבים מתקדמים תחת השם Terafab. לפי התוכנית שהציג, מפעל אחד אמור לייצר שבבים למכוניות של טסלה ולרובוטים דמויי אדם, ואילו השני מיועד לשבבים עבור דאטה סנטרים מבוססי AI בחלל. מאסק טען אז כי התפוקה העולמית הקיימת של שבבים לא תספיק לצרכים העתידיים של החברות שבשליטתו, וכי המיזם אמור בסופו של דבר לייצר טרה־ואט אחד של קיבולת מחשוב בשנה.

מבחינת אינטל, זו עשויה להיות עסקה בעלת חשיבות אסטרטגית. Reuters ציינה כי החברה מנסה להחזיר לעצמה מעמד מרכזי במירוץ ה־AI, ובמיוחד לחזק את פעילות Intel Foundry, חטיבת הייצור עבור לקוחות חיצוניים. אותה חטיבה עדיין מפסידה כסף רב — הפסד תפעולי של 10.32 מיליארד דולר ב־2025, לצד צמיחה של 3% בלבד בהכנסות — ולכן לקוח גדול כמו קבוצת החברות של מאסק יכול להיחשב הישג תדמיתי ועסקי חשוב עבור תוכנית ההתאוששות של המנכ"ל ליפ־בו טאן.

עם זאת, מאחורי הכותרת המרשימה עדיין יש לא מעט סימני שאלה. TechCrunch דיווח כי אינטל אמנם אישרה את הצטרפותה למיזם, אך לא פירטה מה בדיוק יהיה היקף תרומתה, וספייס X לא השיבה לבקשת תגובה. גם WIRED הדגישה כי התפקיד של אינטל עדיין “מעורפל”, וכי לא הוגשו עד כה מסמכים ל־SEC מצד אינטל או טסלה, כפי שהיה מצופה אילו היה מדובר בעסקה מהותית ומפורטת שכבר שינתה בפועל את היקף ההשקעה או קיבולת הייצור של אחת החברות הציבוריות. במילים אחרות, נכון לעכשיו יש הצהרה פומבית ושורת מסרים ב־X, אבל עדיין אין תמונה מלאה של תנאי ההתקשרות. (TechCrunch)

גם ברמה הטכנולוגית לא ברור עדיין מה אינטל אמורה לעשות בפועל. EE Times כתבה כי לפי ההצהרה הפומבית של אינטל, החברה צפויה לעבוד על תכנון, ייצור ואריזה של שבבים עתירי ביצועים בקנה מידה גדול, אך לא ברור אם הדבר יתורגם לבניית מפעל חדש לחלוטין, להספקת תהליכי ייצור מסוימים, לשיתוף פעולה בתחום האריזה המתקדמת, או למודל אחר. WIRED הוסיפה כי חלק מהאנליסטים מעריכים שאינטל עשויה להתחיל דווקא בתחום האריזה המתקדמת, שהוא צעד קל יותר לשילוב מיידי ואינו מחייב ניתוק חד משרשרת האספקה הקיימת של טסלה מול יצרנים כמו TSMC וסמסונג.

אם המהלך אכן יתורגם להסכם ייצור עמוק, הוא עשוי לחזק מאוד את Intel Foundry ולתת למאסק גישה הדוקה יותר לשרשרת אספקת שבבים מותאמת ל־AI, רכב אוטונומי, רובוטיקה ותשתיות חלל. אבל בשלב זה, גם אחרי כמה ימי כותרות, מדובר יותר בכיוון אסטרטגי דרמטי מאשר בעסקה מפורטת שכבר נחשפה במלואה.

הפוסט אינטל מצטרפת ל"טרהפאב" של מאסק, אבל הפרטים עדיין מעורפלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק חשף את Terafab, מיזם חדש לייצור שבבים שיוקם ב־אוסטין, טקסס, ויופעל במשותף בידי טסלה ו־SpaceX, עם זיקה גם לצורכי הבינה המלאכותית של xAI. לפי הדיווחים, מדובר במתחם ייצור מתקדם שאמור לתת מענה לביקוש הגדל לשבבים עבור רכב אוטונומי, רובוטיקה ומחשוב עתיר־ביצועים.

לפי רויטרס, המתחם יכלול שני מפעלי ייצור נפרדים. מפעל אחד יתמקד בשבבים עבור כלי הרכב של טסלה ועבור הרובוט האנושי Optimus. המפעל השני יתמקד בשבבים המיועדים לתשתיות בינה מלאכותית בחלל, כלומר מערכות חישוב שצריכות לפעול בתנאים קיצוניים של חום, קרינה וסביבה חללית.

מאסק הסביר כי הסיבה למהלך היא החשש שלו ממחסור עולמי בכושר ייצור שבבים. לדבריו, קצב ההתרחבות של תעשיית השבבים הקיימת אינו מספיק לצרכים העתידיים של טסלה, SpaceX ו־xAI. לכן, במקום להסתמך רק על ספקיות חיצוניות כמו TSMC, סמסונג ומייקרון, הוא מבקש להקים תשתית ייצור עצמאית שתספק לחברותיו שבבים ייעודיים בקנה מידה גדול יותר.

לפי ההצגה של מאסק, Terafab אינו מוצג כמפעל שבבים רגיל בלבד, אלא כחלק מאסטרטגיה רחבה של אינטגרציה אנכית: תכנון, ייצור והטמעה של שבבים בתוך האקוסיסטם של החברות שבשליטתו. הדגש הוא על שלושה תחומים שבהם הדרישה לכוח חישוב צפויה לעלות במהירות בשנים הקרובות: נהיגה אוטונומית, רובוטיקה דמוית־אדם ומערכות בינה מלאכותית גדולות. רויטרס דיווחה כי מאסק אף טען שהתפוקה המתוכננת של הפרויקט אמורה להגיע בסופו של דבר להיקף של טרה־ואט אחד של קיבולת חישוב בשנה.

במקביל להצגת Terafab בטקסס, מאסק רמז גם לחזון עתידי נפרד לגמרי: תשתית תעשייתית על הירח כחלק ממה שהוא מכנה “עיר צומחת מעצמה” על פני הירח, יעד שלדבריו עשוי להיות בר־השגה בתוך פחות מעשר שנים. לפי Axios, בהצגה הוקרנה גם אנימציה של שיגור לוויינים מבסיס ירחי — ניסוח מדויק יותר מאשר “לוויינים מבוססי ירח” — אך נכון לעכשיו לא פורסמה תוכנית מפורטת או מאושרת למפעל שבבים ירחי, ולכן נכון לראות בכך בשלב זה חזון עתידי כללי ולא פרויקט הנדסי קונקרטי כמו שני המפעלים באוסטין.

הפוסט מאסק מציג את Terafab: מתחם ייצור שבבים חדש בטקסס עבור טסלה, SpaceX ו־xAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק ממשיך לאחד את העסקים שבשליטתו: SpaceX אישרה כי תרכוש את xAI, חברת הבינה המלאכותית שפיתחה את הצ’אטבוט Grok. לפי הדיווחים, תנאי העסקה לא פורסמו במלואם, אך מדובר במהלך שמחבר תחת קורת גג אחת יכולות שיגור לחלל, אינטרנט לווייני, תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית – מה שמציב את הגוף המאוחד כמועמד להפוך לחברה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם.

במזכר שצוטט בדיווחים, מאסק הציג את המיזוג כ“מנוע חדשנות” שיאפשר לשלב בין AI, רקטות, אינטרנט מבוסס חלל ומוצרי מדיה/הפצה, תוך ניצול הסינרגיה בין נתונים, כוח מחשוב ותשתיות שיגור. לפי תפיסתו, המגבלה המרכזית של מערכות AI מתקדמות בשנים הקרובות תהיה אנרגיה ותשתיות מחשוב, והוא רומז שהפתרון ארוך-הטווח עובר דרך חלל – לרבות רעיונות כמו מרכזי נתונים בחלל.

מה ידוע על העסקה והמספרים

לפי Reuters, הערכות בשוק מציבות את שווי xAI סביב 250 מיליארד דולר ואת SpaceX סביב טריליון דולר – סדרי גודל שמציבים את העסקה כאחת הגדולות ביותר שנראו בחברות פרטיות. באותה נשימה, אנליסטים מציינים שהעלות העצומה של כוח מחשוב (compute), תשתיות וצריכת אנרגיה בתחום הבינה המלאכותית יוצרת לחץ להגדלת סקייל ולמהלכי איחוד – במיוחד כשחברות מתקרבות לאפשרות של הנפקה (IPO) או גיוסים גדולים נוספים.

ברקע, למאסק כבר יש זיקות הדדיות בין החברות: Tesla דיווחה לאחרונה על השקעה משמעותית ב-xAI, מה שהדגים כיצד הון, תשתיות וחוזים יכולים “לזרום” בין החברות שבשליטת אותו בעלים. חלק מהפרשנים רואים במהלך הנוכחי גם הכנה לסיפור צמיחה “יעיל הונית” לקראת מהלך עתידי בשוקי ההון.

למה זה מהלך משמעותי

החידוש כאן אינו רק “עוד רכישה”, אלא ניסיון ליצור שרשרת ערך אחת שמתחילה בנתונים והפצה, עוברת דרך מודלים של AI ומרכזי מחשוב, ומסתיימת בתשתית חלל (שיגור ולוויינים). ל-xAI יש יתרון גישה לתרחישי שימוש ולזרמי מידע בזמן אמת דרך הפלטפורמות שמאסק מחזיק/משפיע עליהן; ל-SpaceX יש יכולת ייחודית לשגר, לתפעל ולהרחיב מערכים בחלל בקצב ובעלות שמעט מאוד גופים יכולים להתחרות בהם.

עם זאת, החיבור הזה מגיע גם עם סיכונים: רגולטורים באירופה ובבריטניה כבר בודקים היבטים שונים סביב Grok – החל בהערכת סיכונים לצרכנים ועד שאלות של פרטיות ועיבוד נתונים, לצד דרישה לצמצם אפשרות לייצר תוכן פוגעני או בלתי חוקי. ככל שמרכז הכובד של “AI + הפצה + תשתית” מתכנס לגוף אחד, כך גם עולה הסבירות לבדיקות עומק על ממשל תאגידי, בטיחות, עמידה בחוקי תוכן ופרטיות – ובמקרה של SpaceX, גם רגישויות הקשורות לחוזים ממשלתיים.

בשורה התחתונה, מיזוג SpaceX ו-xAI עשוי לסמן את השלב הבא באסטרטגיה של מאסק: לא “עוד מוצר AI”, אלא פלטפורמה שמנסה להחזיק יחד את כל המרכיבים הדרושים כדי להפעיל ולהרחיב בינה מלאכותית בקנה מידה ענק – כולל אנרגיה, מחשוב, הפצה ותשתית חלל. מיזוג SpaceX ו-xAI הוא גם מבחן: האם יתרון תשתיתי אמיתי יכול להפוך ליתרון AI מתמשך, או שמורכבות רגולטורית ותפעולית תאט את “מנוע החדשנות” שהוא מבטיח.

הפוסט SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשבוע האחרון התפתח עימות ציבורי ועסקי משמעותי בין אילון מאסק לסם אלטמן, שמסמן את אחת הסוגיות החמות ביותר בתחום הבינה המלאכותית. עימות זה, המשקף מתחים עמוקים בין דמויות מפתח שהיו מעורבות בהקמת OpenAI, משקף את המאבק על העתיד האסטרטגי והערכי של הארגון.

מאסק, שהיה בין המייסדים של OpenAI אך פרש לאחר מכן, נקט לאחרונה במהלכים משפטיים וניסיונות לשנות את מבנה החברה. לפי דיווחי רויטרס, מאסק הוביל קבוצה של משקיעים שהציעה רכישה בסך 97.4 מיליארד דולר עבור OpenAI, מהלך שמטרתו הייתה לעכב את המעבר של החברה למודל "לרווח" ולהבטיח שמירה על הערכים שהשקיעו בהם מייסדיה המקוריים. מאסק טען כי הצעתו נועדה למנוע מהחברה, שכיום מתכננת לעבור למודל עסקי גמיש יותר על מנת לגייס הון נרחב, לפגוע במשימתה המקורית – הפצת תועלת הבינה המלאכותית לכלל האנושות.

תגובת מועצת המנהלים של OpenAI

מנגד, מועצת המנהלים של OpenAI הגיבה בצורה חד משמעית ומפורשת לדחיית ההצעה. בכתב רשמי שנשלח לעורך דינו של מאסק, נמסר כי "הצעת הרכישה אינה הצעה אמיתית", והדגישו כי החברה "אינה למכירה". על פי המכתב, כל ניסיון עתידי לשנות את מבנה הארגון או לנצל את המעבר למודל עסקי שונה יהיה מנוגד למשימה ולערכים שעליהם נוסדה OpenAI. בתגובה זו, נשיא מועצת המנהלים, ברט טיילור, ציין כי "כל ארגון מחדש פוטנציאלי יחזק את המוסד ללא מטרת הרווח ואת המחויבות להבטחת שפעת הבינה המלאכותית תיטיב עם כלל האנושות."

עימות ערכי ואסטרטגי בין שני הדמויות

העימות בין מאסק לאלטמן אינו מוגבל רק להיבטים כלכליים או משפטיים, אלא נוגע גם לעקרונות היסוד שעליהם מושתתת פעילות OpenAI. מאסק, בהצעתו ובטענותיו, מנסה להביא למהלך שישנה את המודל העסקי של החברה, בעוד אלטמן ומנהיגי OpenAI מעדיפים לשמר את המסגרת והערכים שמאחוריה הקמת הארגון. סכסוך זה מתבטא גם בהודעות פומביות וברשתות החברתיות, כאשר שני הצדדים מציגים תגובות חדות וביקורת הדדית – עם מאסק הממתאר את הצעתו כ"מהלך למניעת תחרות", ואילו אלטמן חותר להדגיש את החשיבות בשמירה על המחויבות הציבורית והערכית של הארגון.

העימות המתמשך בין מאסק לאלטמן מעורר שאלות מהותיות לגבי עתידה של OpenAI ושל תעשיית הבינה המלאכותית כולה. מצד אחד, המעבר למודל עסקי המיועד לגיוס הון נרחב עשוי להביא לפריצות דרך טכנולוגיות ולהרחבת ההשפעה המסחרית של החברה. מצד שני, שינוי מהותי כזה עלול לסכן את המחויבות לערכים הציבוריים ולשקיפות, אשר היוו עד עתה את הבסיס לפעילותה של OpenAI.

בסופו של דבר, הסכסוך בין מאסק לאלטמן מציג את המתח המורכב בין חדשנות טכנולוגית לבין אחריות חברתית וערכית. בעוד שמאסק מציע מהלך שבא להביא לשינויים דרסטיים במבנה ובמטרות החברה, אלטמן ומנהיגי OpenAI מציגים גישה שמדגישה את חשיבות השמירה על המשימה המקורית – הבטחת שהבינה המלאכותית תשרת את כלל האנושות בצורה אחראית ובטוחה. רק הזמן ייתן מענה לשאלה האם ניתן למצוא את האיזון בין שני הקצוות הללו ומה יהיה העתיד של אחד מהשחקנים המרכזיים בתחום הטכנולוגי של המאה ה-21.

הפוסט OpenAI דחתה הצעה של אילון מאסק לרכוש את החברה תמורת 97 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הבינה המלאכותית xAI, שהוקמה על ידי אילון מאסק במרץ 2023, הפכה לחדי-הקרן היקרה ביותר שהצטרפה למועדון הסטארטאפים הפרטיים בעלי שווי של מעל מיליארד דולר בשנת 2024. כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה חברת MarketsChain.

לפי הדיווח, בין ה-1 בינואר ל-5 בדצמבר השנה, 69 חברות פרטיות השיגו ושמרו על מעמד של חדי-קרן, מבלי לצנוח מתחת לשווי של מיליארד דולר או לצאת להנפקה. מבין כל החברות הללו, בולטת xAI עם שווי מרשים של 50 מיליארד דולר, אליו הגיעה לאחר גיוס של 5 מיליארד דולר בנובמבר.

חברת xAI, המפתחת בינה מלאכותית המסוגלת לבצע הסקת מסקנות מתמטיות, הפכה למתחרה ישירה של OpenAI, החברה מאחורי ChatGPT, ששווייה נאמד כיום ב-157 מיליארד דולר. כמו כן, סטארטאפים נוספים כמו Anthropic – המפתחת חלופות ל-ChatGPT – מבקשים להגיע להערכות שווי של כ-40 מיליארד דולר.

נתוני הדו"ח מצביעים על כך שהשנה האחרונה התאפיינה בפריחה בתחום הבינה המלאכותית, כאשר מרבית החברות ה"חדשות" שהגיעו למעמד חדי-קרן פועלות בתחום זה.

10 החברות בעלות השווי הגבוה ביותר שהשיגו מעמד של חדי-קרן בשנת 2024 הן:

1. xAI (ארה"ב) – שווי: 50 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
2. Safe Superintelligence (ארה"ב) – שווי: 5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
3. Sierra (ארה"ב) – שווי: 4.5 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
4. Abba Platforms (ארה"ב) – שווי: 3.7 מיליארד דולר; תחום: פינטק
5. Moonshot AI (סין) – שווי: 3.3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
6. Poolside (צרפת) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בינה מלאכותית
7. Monad Labs (ארה"ב) – שווי: 3 מיליארד דולר; תחום: בלוקצ'יין
8. Physical Intelligence (ארה"ב) – שווי: 2.8 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
9. Figure (ארה"ב) – שווי: 2.68 מיליארד דולר; תחום: רובוטיקה ובינה מלאכותית
10. Bending Spoons (איטליה) – שווי: 2.55 מיליארד דולר; תחום: טכנולוגיה ובינה מלאכותית

לפי MarketsChain, ניתן למצוא פרטים נוספים והנתונים המלאים אודות חדי-הקרן של 2024 בדו"ח המקיף שפורסם.

הפוסט דיווח חדש: חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק, xAI, היא חדי-הקרן היקרה ביותר של 2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארט-אפ xAI, אשר נוסדה על ידי אילון מאסק, גייסה 6 מיליארד דולר בסבב גיוס ההון האחרון שלה. הערכת השווי של החברה עומדת כעת על 24 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לסטארט-אפ ה-AI השני הכי יקר בעולם, אחרי OpenAI.

הכספים שגויסו ישמשו להאצת מחקר ופיתוח, הבאת המוצרים הראשונים של xAI לשוק ובניית תשתית מתקדמת. סבב הגיוס הנוכחי כלל משקיעים בולטים בעמק הסיליקון כגון סקוויה קפיטל ואנדריסן הורוביץ, וכן משקיעים נוספים כמו ולור אקוויטי פרטנרס, וי קפיטל, פידליטי מנג'מנט וריסרץ' והנסיך הסעודי אל-ואליד בן טלאל עם ממלכת הולדינג.

עד כה, גייסה xAI לפחות 7 מיליארד דולר מאז הקמתה. מאסק עצמו השקיע 750 מיליון דולר בחברה, בעוד שחברת המדיה החברתית שלו, X, תרמה 250 מיליון דולר בצורת משאבי מחשוב.

מוצר הדגל של xAI, הצ'אטבוט Grok, הושק בנובמבר והוא זמין למנויים על הפלטפורמה של X. מוקדם יותר השנה, השיקה החברה את המודל האחרון שלה, Grok-1.5.

המשקיעים רואים במאסק ובחברות האחרות שבבעלותו מקור חשוב של נתונים, שיכולים לסייע באימון המודלים של xAI ולתת לה יתרון תחרותי על פני מתחרותיה. לדוגמה, נתונים שנאספו על ידי רכבי טסלה יכולים לשמש לאימון המודלים של החברה, וכן האינטגרציה של טכנולוגיית xAI ברובוט האנושי Optimus של טסלה.

הפוסט חברת xAI של אילון מאסק גייסה 6 מיליארד דולר ומוערכת בשווי של 24 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נוראלינק של אילון מאסק, השתילה לראשונה שבב מוחי באדם. אילון מאסק חשף זאת בציוץ בפלטפורמת המדיה החברתית שלו, X (לשעבר טוויטר). הציוץ עצמו אומר: "האדם הראשון קיבל השתלה מ-@Neuralink אתמול מתאושש היטב. התוצאות הראשוניות מראות גידול חד של פעילות הנוירונים".

מזה חודשים חיפשה החברה מועמד לניתוח הניסיוני שלה, שמטרתו להשתיל שבב מיקרוסקופי בשכבת העליונה של גולגולת האדם. לאחר ההשתלה, השבב אמור לספק מגוון תועלות בריאותיות ומדעיות, כולל יכולת למדוד פעילות מוחית ולתת לאנשים עם נכות פיזית או נפשית יכולות חדשות.

החברה טוענת שהניתוח הראשון נועד לבדוק את הבטיחות והיעילות של השתלת השבב וגם את הליך הניתוח עצמו. מהציוץ של מאסק אפשר להבין שנויראלינק מצאה לא רק מועמד מתאים אלא גם הצליחה להשתיל בו את שבב המוח של החברה.

לשם השתלת שבב נוראלינק, ניתוח נערך על ידי כירורג אנושי שקדח חור קטן בגולגולת החולה, אחריו רובוט בשם "R1" אחראי על ביצוע הניתוח ה"עדין מאוד" של השתלת החוטים החשמליים של השבב ישירות למוח. אם הניתוח מצליח, החומרה של החברה מיועדת לשכון בחלק שהוסר מגולגולת החולה, מתחת לעור הראש, כאשר החוטים הקטנים שלה מעבירים נתונים בין המוח לשרתים של החברה.

זהותו של החולה שעבר את הניתוח אינה ידועה. נוראלינק טענה שהיא מעוניינת להתמקד תחילה בפתרונות לאנשים עם נכות מנטלית ופיזית, ובמיוחד לבצע ניתוחים בקודמים. ישנם חוקרים שטוענים כי לטכנולוגיה זו יש תועלת לאנשים הסובלים מנכויות. בסופו של דבר, החברה רוצה להפנות את פוקוסה ליצירת "שיפורים" קיברנטיים חדשים לאנשים הרגילים – מה שמאסק קרא "האקינג מוחי" טרנסהומניסטי.

מוצר חדש – :Telepathy אחד הפרטים החשובים שמאסק חשף הוא שמוצר הדגל הראשון של נוראלינק נקרא "Telepathy". המוצר מאפשר שליטה בטלפון או מחשב, ודרכם בכל מכשיר אחר, רק על ידי חשיבה. המשתמשים הראשונים של המוצר יהיו אנשים שאיבדו את שימוש בגפיים שלהם. מאסק מדמיין מציאות שבה מדען כמו סטיבן הוקינג יכול לתקשר מהר יותר מאדם המקליד מהר.

לדברי פרופסור אן ונהוסטנברגה, מקינגס קולג' לונדון, הצלחת נויראלינק בהשתלת שבב באדם מהווה "אבן דרך נכבדת" למטרות החברה. יש רק מספר מועט של חברות שהשתילו את המכשירים שלהם באנשים, ו-נויראלינק הצטרפה לקבוצה קטנה זו.

מאסק הזכיר גם מוצר אחר שנויראלינק עובדת עליו, Blindsight, שנועד לעזור בשחזור הראייה. זה מדגים את היקף השפעת החברה הפוטנציאלית, לא רק בתחום הנכויות הפיזיות אלא גם בשחזור תפקודים חיוניים אחרים.

טענות אתיות על ניסויים בבעלי חיים

מאז הקמתה ב-2016, המשימה של החברה הייתה להשתמש בשתלים נוירוניים ומדע ניסיוני כדי להביא לעידן חדש של ממשקים מחשב-למוח. במשך שנים, החברה בדקה את השתלים שלה בבעלי חיים. רבים מהנבדקים – קופים, חזירים וכבשים – עדיין בחיים, אך ישנם מספר (אולי יותר מ"מספר") שנפטרו. חלקם, לכאורה, מתו באופן נוראי – דבר שהביא להאשמות ב"התעללות בבעלי חיים" ותביעה מצד קבוצת רופאים. כעת, עם זאת, החברה טוענת שהפעולות שלה בטוחות. החברה קיבלה אישור מ-FDA לניסויים קליניים בבני אדם במאי שנה שעברה.

חדשנות טכנולוגית ואתגרים אתיים

ההצלחה של נויראלינק בהשתלת שבב מוחי באדם פותחת פרק חדש בתחום הממשק מוח-מחשב. מהווה דגם לחדשנות טכנולוגית שמטרתה לשפר את איכות חייהם של אנשים עם נכויות. עם זאת, זה גם מעלה שאלות אתיות חשובות לגבי התערבות במוח האנושי והשפעותיה האפשריות על רטיות ואוטונומיה.

השפעה על החברה והעתיד: הטכנולוגיה של נויראלינק יכולה להיות פורצת דרך לא רק לאנשים עם נכויות, אלא גם בכלל החברה. היא פותחת דרך לשיפורים קיברנטיים שיכולים לשנות את האופן שבו אנו חווים, מתקשרים ומתמודדים עם העולם. זה מעלה שאלות על אתיקה ומדיניות, במיוחד בנוגע לשימוש וגישה לטכנולוגיה זו.

התקדמות מחקרית והסתייגויות: הסטוריית הניסויים של נויראלינק על בעלי חיים, ובמיוחד הדיווחים על סבלם, מעוררים שאלות על האחריות המוסרית של החברה. זה דורש שקיפות רבה יותר והתחשבות בזכויות האדם.

למרות ההצהרות האופטימיות של מאסק, חשוב להמשיך ולבחון את בטיחות הטכנולוגיה ואת ההשפעות הארוכות טווח של השתלת שבבים נוירוניים באדם. הסיכונים האפשריים, כולל השפעות לא רצויות על המוח, חייבים להיבדק בקפידה.

היסטוריה של הבטחות וביצועים של אילון מאסק

מאסק ידוע בהבטחותיו הגדולות, אך יש לו רקורד מעורב של מימושן. לדוגמה, ב-2016 הוא טעה בצפייה שתוך שנתיים טסלה תנהג באופן אוטונומי מניו יורק ללוס אנג'לס, ושחברת החלל שלו, SpaceX, תטוס למאדים ב-2018 – דבר שעדיין לא קרה. דו"ח של רויטרס הדגיש ש-נויראלינק נקנסה בשל הפרת כללים של משרד התחבורה האמריקאי בנוגע להובלת חומרים מסוכנים. זה מעלה שאלות לגבי האחריות הבטיחותית של החברה ואיך היא מתמודדת עם חומרים ותהליכים מסוכנים.

הפוסט נוראלינק של אילון מאסק השתילה שבב במוחו של אדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

היזם הטכנולוגי אילון מאסק הגיע היום לישראל. כך עולה ממעקב תעופתי אחר מטוסו. מאסק אמור להיפגש עם הנשיא יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו.  הוא גם מתכון לבקר בישובי עוטף עזה שנפגעו במהלך הטבח ב-7 באוקטובר.

הנשיא וראש הממשלה יפנו את תשומת לבו למצבם של בני ערובה המוחזקים בעזה ולעלייה באנטישמיות המקוונת. ביקורו של מאסק מגיע על רקע הביקורת על האנטישמיות הגואה ברשת החברתית X (לשעבר Twitter) שבבעלות מאסק. מפרסמים רבים הפסיקו לפרסם ב-Twitter בשל האנטישמיות, מה שפגע בהכנסות הרשת. מאסק ניסה למזער נזקים על ידי הצהרה שהכנסות מפרסום הקשורות לעזה ייתרמו לבתי חולים בישראל. .

יחסי מאסק עם ארגונים יהודיים כמו הליגה למניעת השמצה היו מתוחים בשל האנטישמיות בטוויטר/X. נתניהו נפגש לאחרונה עם מאסק בעת ביקורו בקליפורניה בחודש ספטמבר החולף וקרא לו לאזן בין הגנה על חופש הביטוי לבין מאבק בנאומי שנאה ברשת החברתית X. מאסק הגיב באומרו שהוא מתנגד לאנטישמיות ולכל דבר המקדם שנאה וקונפליקט. אך המציאות מראה כי תופעות האנטישמיות גברו לאחרונה ברחבי העולם, כולל במהלך העימות הנוכחי בין ישראל לחמאס.

מסלול הביקור של מאסק יכלול גם הקרנה של הסרט בן 44 דקות שהכינה ממשלת ישראל על זוועות ה- 7 באוקטובר, שיחה מצולמת עם ראש הממשלה נתניהו ופגישות עם השר בני גנץ והנשיא יצחק הרצוג.

הפוסט אילון מאסק הגיע לישראל ויבקר בעוטף בעקבות עזיבת מפרסמים לאור האנטישמיות הגואה ברשת X הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק הכריז רשמית על חברת AI חדשה שהקים ושמה xAI. מאסק, שהוא גם הבעלים של טוויטר וכן מנכ"ל של מספר חברות שבראשן טסלה ו-SpaceX, הודיע בציוץ על הקמת חברת הבינה המלאכותית החדשה, שמטרתה "להבין את הטבע האמיתי של היקום", כך לפי אתר האינטרנט של החברה.

מדובר על ישות נפרדת מהעסקים האחרים של מאסק, אך כזו שעתידה לעבוד איתם בצמוד. צוות החברה, המונה 12 חוקרים, הוא מקבץ יוקרתי של מומחים וטאלנטים לתחום, שנאספו על ידי מאסק מחברות טכנולוגיה מובילות ומתחרות, ביניהן Microsoft Research, OpenAI ו-DeepMind של גוגל.

מאסק, שכידוע היה ממייסדי OpenAI יחד עם מנכ"לה סם אלטמן, אך עזב את החברה ב-2018, כנראה חווה תחושת החמצה קשה לנוכח הצלחת החברה שנטש. עם זאת הוא הרבה בשנים האחרנות לבקר את CHATGPT בעיקר בטיעונים על הטיות למיניהם.

שם החברה XAI, או Explainable AI, הוא גם שמו של תחום בתחום בינה מלאכותית העוסק בפיתוח מודלים בינה מלאכותית שניתן להסביר את החלטותיהם. הדבר חשוב מכיוון שהוא מאפשר למשתמשים להבין את ההתנהגות של מודלי AI, לזהות דעות קדומות ופגמים, ולקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש בהם.

ישנן מספר סיבות מדוע אילון מאסק הכריז על XAI לאחר שביקר את CHATGPT על בעיות פרטיות. הסיבה הראשונה היא שהשתיים קשורות זו לזו. XAI הוא כלי חשוב לזיהוי ודיכוי דעות קדומות במודלי AI, ו-CHATGPT הוא דוגמה למודלי AI שיכולים להיות מוטים. הסיבה השנייה היא ש-XAI הוא כלי חשוב ליצירת מודלי AI אמינים ושקפים יותר. CHATGPT הוא דוגמה למודלי AI שיכולים להיות לא אמינים, ומיושמים ללא שקיפות לטענתו.

מאסק טוען ש-XAI הוא "הדבר החשוב הבא בבינה מלאכותית". הוא אומר ש-XAI הוא כלי הכרחי כדי לבנות מודלי AI שאנו יכולים להבין, לסמוך עליהם ולהשתמש בהם בבטחה. הוא גם אומר ש-XAI הוא המפתח לפיתוח מודלי AI שיועילו לחברה ולא יפגעו בה.

הפוסט אילון מאסק הכריז על הקמת מערכת AI שיודעת להסביר את תשובותיה, כמענה ל-CHATGPT ובארד הופיע לראשונה ב-Chiportal.