בדברי ברכתו לרגל כניסתו לתפקיד אמר קרזניץ': "יש לנו נכסים מדהימים, כישרון אדיר ומורשת שאין כמותה של חדשנות וביצוע. אני מצפה לעבוד עם צוות המנהיגים והעובדים שלנו…כדי להוביל את אינטל לעידן הבא".

זה קרה לפני קצת יותר מעשור ובאותה עת אינטל אכן היתה בעלת שורה של נכסים ונחשבה למנהיגה הבלתי מעורערת של עולם הסמיקונדקטור. אך מאז דברים החלו להידרדר. בשבבי החברה התגלו פרצות אבטחה, יצור שבבים בטכנולוגית 10 ננומטר התעכב ואיפשר למתחרותיה TSMC וסמסונג להקדים אותה וגם ההחלטה לצאת משוק השבבים לטלפונים ניידים, היוותה למעשה החמצת הזדמנות לאור הצמיחה המהירה של הטכנולוגיה הניידת. ביוני 2018 אולץ קרזניץ' להתפטר בעקבות מערכת יחסים בלתי הולמת עם עובדת אך למעשה היתה זו הזדמנות לדירקטוריון החברה להחליף את האיש שקצת שכח את אמרתו האייקונית של המייסד אנדי גרוב שתמיד ידע ש"רק פרנואידים שורדים", במיוחד בשוק המשתנה במהירות כמו שוק השבבים.

שלוש השנים הבאות היו מין תקופת מעבר בה חיפש דירקטוריון החברה מנכ"ל ראוי ולא מצא. מועמדים רבים סרבו להכניס "ראש בריא למיטה חולה" ומי שהסכים לא אושר בדירקטריון. בלית ברירה ביקש הדירקטוריון מסמנכ"ל הכספים בוב סוואן למלא את תפקיד המנכ"ל עד שב-15 בפברואר, 2021 הודיעה אינטל כי מועצת המנהלים שלה מינתה את פט גלסינגר, לתפקיד המנכ"ל. המינוי הצטייר כהברקה. פט עבד בעברו באינטל, הכיר את החברה היטב ונחשב כמנהל מצוין. בתפקידו כמנכ"ל VMware  הוביל את החברה להישגים מרשימים והסכמתו לקבל על עצמו את ניהול אינטל בה גדל נתנה תחושה כי הנה הגיע המושיע. המתכון הזה עבד ביבמ כשנכנסה למשבר בשנות ה-90 ונחלצה בעזרת לו גרסטנר שהגיע כמנכ"ל מבחוץ וגם כשסטיב ג'ובס חזר לנהל את אפל בשנת 1997 לאחר מספר "שנות גלות".

פט אמנם הגיע חדור מטרה וניסה להוביל כמה יוזמות אסטרטגיות, אבל היה עליו להתגבר על מספר אתגרים משמעותיים בתוך החברה.

אינטל המשיכה להתמודד עם עיכובים עקביים בהשקת מוצרים חדשים, במיוחד בטכנולוגיות תהליך ה-7 ו-10 ננומטר שלה שאיפשרו למתחרים כמו AMD לצבור נתח שוק ומומנטום.

רכישת חברות כמו Habana Labs ו-SigOpt נועדו לחזק את יכולות ה-AI של אינטל אך בפועל היו יקרות מדי ולא הניבו לאינטל את התשואות לה קיוותה בטווח הקצר.

ההחלטה של ​​פט להציע שירותי ייצור לחברות אחרות, גרמה להוצאות אדירות בהקמת מפעלים חדשים מחד אך לא הוכיחה עצמה כמקור מספק ליצירת מקורות הכנסה חדשים מאידך. לעומת זאת היא הסיטה משאבים מייצור שבבי הליבה של אינטל עצמה.

כל אלו בנוסף לתחלופה במנהיגות הפנימית ומבנה תאגידי מורכב, הפריעו לפט לחלץ את חברתו ביעילות תוך שהוא מגיב כראוי לשינויים בשוק.

בימים אלו ממשיך פט לפעול בכמה חזיתות כדי לשחזר את מעמדה של אינטל בשוק המוליכים למחצה ולהדוף השתלטויות פוטנציאליות. מאמצי ההתאוששות כוללים צמצום דרסטי בהוצאות ובכח אדם וכן שורת פעולות הכוללת:

• פיצול החברה: אינטל מתכננת להתפצל לשתי ישויות, וליצור את Intel Foundry  כחברה בת נפרדת. מהלך זה נועד למשוך השקעות חיצוניות ולייעל את מבנה ההון שלה. פיצול זה בא בהמשך לשני פיצולים נוספים שכבר בוצעו וכוללים את הפרדת מובילאיי לחברה ציבורית נפרדת וכן הפרדת חטיבת ה- FPGA שהפכה להיות חברת Altera.
• שותפויות והשקעות: אינטל השיגה שותפות רב שנתית של מיליארדי דולרים עם Amazon Web Services וקיבלה 3 מיליארד דולר ממשלת ארה"ב במסגרת חוק השבבים והמדע הידוע בשם ChipACT .
• התקדמות טכנולוגיות: אינטל מתמקדת במיקרו-ארכיטקטורת CPU חדשה לשיפור הביצועים והיעילות, במטרה להחזיר את ההובלה שלה בייצור מעבדים מתקדמים בטכנולוגיות יצור חדשניות.

במקביל למאמצים הללו, העולם העסקי מנסה לנצל את חולשתה של אינטל ל"רכישה בהזדמנות". חברת קוואלקום המתמחה בשבבים לטלפונים ניידים הכריזה בריש גלי על כוונותיה לרכוש את אינטל או חלקים ממנה ואילו קרן  Apollo Global Management  הציעה לאחרונה להשקיע השקעה משמעותית של עד 5 מיליארד דולר באינטל. השקעה זו נועדה לתמוך באסטרטגיית המפנה של אינטל ונראית כהבעת אמון במאמצי החברה להחזיר את מעמדה בשוק.

הנקודה הישראלית

בשנת 1974 הוקם לראשונה בחיפה מרכז פיתוח קטן של אינטל. באותה עת גם אינטל עצמה היתה חברה צעירה אך לאחר שד"ר דב פרומן, אחד העובדים הראשונים והמוכשרים של החברה (ממציא ה- EPROM) הודיע למייסדי אינטל גורדון מור, אנדי גרוב ורוברט נויס כי הוא מתכונן לחזור לישראל, הוא הצליח לשכנע אותם להקים בישראל מרכז פיתוח של אינטל (הראשון מחוץ לארה"ב).

מאז גדלה אינטל ישראל ובנוסף לכמה מרכזי פיתוח שהקימה ורכישה של מספר חברות שבבים ישראליות, החליטה להקים בישראל מפעלים ליצור שבביה.

כיום אינטל ישראל היא המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי עם למעלה מ-10,000 עובדים. אינטל היא גם היצואנית הגדולה ביותר של מוצרי הייטק מישראל וגם החברה שהשקיעה הכי הרבה בישראל גם בהקמת מפעלים וגם ברכישת חברות ישראליות (רק שלושת הרכישות של מובילאיי, הבאנה ו-  DSPC מתקרבות לסכום של 20 מילארד דולר!).

מצבה הרעוע של אינטל הוא חדשות רעות לישראל ולכן עלינו לקוות שהחברה תצליח להתעשת ולהתאושש. נכון לשעה זו נראה כי הנהלת אינטל בכלל ופט גלסינגר בפרט, מאמינים מאד ביכולות הפיתוח והיצור של צוותי החברה בישראל. ישראל משחקת תפקיד מכריע באסטרטגיית ההתאוששות שלה, ובתחומים החשובים לעתידה כמו פיתוחים בתחום הבינה מלאכותית ושבבים חדשנים לתחום הרכב שמפתחת חברת מובילאיי.

גם בתחום היצור ולמרות קיצוצים כואבים של החברה במפעלי יצור בעולם , נכון לשעה זו, החברה ממשיכה בתוכניותיה להקים בישראל מפעל יצור חדשני בהשקעה אדירה של 25 מילארד דולר. זוהי הבעת אמון גדולה של אינטל בישראל ובהובלתו של דניאל בן עטר, המשמש כיום כמנכ"ל משותף של כלל מפעלי היצור של אינטל בעולם וכמנכ"ל משותף של אינטל ישראל (לצידה של קארין אייבשיץ).

תוכנית ההבראה של אינטל היא שאפתנית ורבת פנים. היא מתמקדת בחדשנות טכנולוגית לצד שותפויות אסטרטגיות. קשה להאמין כי הרגולטורים ברחבי העולם יאשרו את עסקת הרכישה ע"י קוואלקום או ע"י כל שחקנית אחרת בתחום השבבים אך בכל מקרה חשוב להדגיש כי אינטל חשובה מאד לישראל. לכן יש לנו סיבות טובות לקוות ולצפות להתאוששותה של ענקית השבבים ולחזרתה לקדמת הבמה של תעשיית השבבים העולמית.

הפוסט מדוע התאוששותה של אינטל חשובה לישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל הכריזה  על ד"ר אמיר קפואה מהפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית כזוכה בתוכנית SYLLABOOST ובמענק בשווי 100,000 ש"ח. התוכנית מקדמת, זו השנה השניה, את החיבור שבין התעשייה וההשכלה הגבוהה ומטרתה לשלב חדשנות בהוראה, תוך אימוץ טכנולוגיות למידה חדשות, לשיפור חווית הלימודים של הסטודנטים והסטודנטיות ללמידה משמעותית והכנה אופטימאלית לשוק העבודה, בדגש על תחום ההיי טק. 

במסגרת תוכנית הלימודים לתואר בוגר בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, הושק כבר בשנה האחרונה קורס ה-Backend, בו הסטודנטים והסטודנטיות מתכננים.ות מעבד מודרני אמיתי בשלמותו בארכיטקטורת RISC-V ומורידים.ות אותו לייצור: ממש "מקוד לסיליקון" – חזית הטכנולוגיה של עולם תכנון השבבים.

ד"ר אמיר קפואה, חבר סגל במחלקה לפיסיקה יישומית, ציין כי: "תעשיית השבבים בישראל נמצאת בפריחה עם פתיחתם של מרכזי פיתוח של ענקיות הטק. יחד עם זאת, קיימת מצוקה אמיתית של מחסור במהנדסים בכל הרמות. כמי שמוביל את דור העתיד, תכנית הלימודים בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית קשובה לצרכי השוק ואנו מקפידים להעניק לתלמידים.ות שלנו את התוכן העדכני ביותר המותאם למיומנויות ולידע הנדרש בסיום התואר, שכן מדובר בתחום עיסוק מורכב שהטכנולוגיות בו משתנות בקצב מסחרר". עוד מוסיף קפואה: "בהצעתנו לתוכנית ה- Syllaboost, ביקשנו להעמיק את היסודות שאנו מקנים לבוגרינו בשלב האחרון והקריטי של תכנון השבב – שלב ה- Backend, רגע לפני שהשבב נשלח לקווי היצור המתקדמים".

הודות לגיבוי הנהלת האוניברסיטה העברית לתוכנית החדשה, ובראשה מנכ"ל האוניברסיטה, מר ישי פרנקל, נבנה העתק מושלם של סביבת עבודה תעשייתית, המבוססת לראשונה על תשתיות הענן. הדבר מאפשר עדכון שוטף של תכני הקורס, עבודה מרחוק של הסטודנטים, ו-tech support מקצועי של חברה חיצונית. תשתית זו תורחב בעתיד לשאר קורסי ה- VLSI המוצעים במסלול ההתמחות במיקרואלקטרוניקה, כך שהתלמידים מתוודעים לטכנולוגיות ומתודולוגיות העדכניות ביותר בשוק תעשיית השבבים.

מריאנה וקסמן, מנהלת קשרי אקדמיה באינטל ישראל: “שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה העברית חשוב לנו ויימשך גם בעתיד, והקורס החדש יביא לכך שלא רק הסטודנטים מהמחלקה יהנו ממנה אלא גם תעשיית הצ'יפ דיזיין המתפתחת וגדלה במדינה ובירושלים בפרט. אנחנו מחוייבים לקידום ההוראה האקדמית בכל תחומי תכנון ופיתוח שבבים, ונמשיך לחזק את האקדמיה הישראלית באמצעות תמיכה ושיתופי פעולה אסטרטגים עם האוניברסיטאות השונות”.

הפוסט ד"ר אמיר קפואה מהאונ' העברית זכה בתוכנית של אינטל ובמענק בסך 100 אלף ש"ח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ישראל לא יכולה להשקיע סכומים שכאלה במפעלי שבבים ולכן טוב לגלות כי למרות זאת החליטה אינטל להקים בישראל מפעל שבבים חדיש בנוסף להשקעה מאסיבית של כמה מילארדי דולרים שהשקיעה בשדרוג המפעל הקיים (פאב 28) ובהפיכתו למפעל המייצר כיום קרוב ל-45,000  פרוסות שבבים (של 300 מ"מ) בחודש בטכנולוגית 10 ננומטר.

מפעל השבבים הבא המכונה פאב 38 נמצא בימים אלו בשלבי הקמה אך ככל הנראה יפתח רק בשנת 2025. המפעל המוקם בהשקעה של למעלה מ-12 מילארד דולר מיועד לייצר בטכנולוגית 3 ננומטר וצפוי להיות אחד המפעלים המתקדמים בעולם בתחומו. בהקמת המפעל החדש (המוקם בצמוד למפעל 28 הקיים) עובדים במרץ מאות עובדים עם ציוד מכני כבד. בין השאר מתוכנן להגיע לארץ במיוחד מערב הסעודית, המנוף השני בגודלו בעולם. בפאב עצמו יותקנו מכונות היצור החדישות ביותר הקיימות כיום. אחת המכונות הקריטיות ליצור שבבים בטכנולוגיות החדישות ביותר היא הסטפר – מכונת ליטוגרפיה בעזרתה יוצרים את המסיכות ע"ג פרוסות הסיליקון. לטובת המפעל בקרית גת רכשה אינטל 10 מכונות מהסוג המתקדם ביותר הנקרא Extreme UV .עלות כל סטפר היא כ-150 מליון יורו והמכונות  צפויות להיות מותקנות בפאב 38 עם השלמת המבנה החדש.

בנוסף להגדלת התפוקה צפויה אינטל להגדיל גם את כמות העובדים במפעליה. עובדה משמחת במיוחד אשר תאפשר הגדלת התעסוקה בפריפריה עד מעל 5,000 עובדים בקרית גת. כיום מעסיקה אינטל כ-3,500 עובדים במפעלי היצור שלה בישראל. כמו כן נודע לצ'יפסים כי חברת אינטל רכשה שטח אדמה נוסף בקרית גת דבר המעיד על כוונותיה להקים מפעלים נוספים בישראל.

הפוסט בלעדי: גילויים חדשים על הפאב החדש שבונה אינטל בקרית גת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל מסכמת את שנת 2020 ומציגה נתונים כלכליים אודות ביצועי החברה בישראל; הייצוא של אינטל ישראל גדל בשנה החולפת והגיע ל-8 מיליארד דולר, סכום שיא במעל 45 שנות פעילות אינטל בישראל, לעומת 6.6 מיליארד דולר ב-2019. באינטל אחראים ל-14% מיצוא ההייטק הישראלי,  ייצוא המהווה כ-2% מהתמ"ג של מדינת ישראל.

נכון לשנת 2021, אינטל ישראל היא המעסיק ההייטק הגדול בישראל עם 13,950 עובדים. מתוכם 7,000 במרכזי פיתוח, 4,850 במרכז הייצור וכ-2100 עובדי מובילאי, מוביט והבאנה לאבס. זאתף לעומת 13,750 עובדים בשנה שעברה.

החברה המשיכה לתרום כלכלית לעסקים קטנים ובינוניים בישראל ובשנת 2020 אינטל רכשה מוצרים ושירותים בסכום של כ-5.9 מיליארד שקלים, כאשר כ-75% מהרכש של אינטל בישראל הוא מעסקים קטנים ובינוניים.

יניב גרטי מנכ"ל אינטל ישראל, אומר כי הביצועים העסקיים של אינטל ישראל בשנת 2020, שנת קורונה שהיתה קשה ומאתגרת, ובה מרבית עובדי אינטל נאלצו לעבוד מהבית,  הם בראש ובראשונה בזכות האנשים שנמצאים בחברה. "לסכם שנת שיא היסטורית בתוך משבר עולמי, זה בראש ובראשונה, תעודת הצטיינות לעובדים ולעובדות שלנו, שבתוך משבר הקורונה הסגרים וכלל האילוצים הצליחו להגיע לתוצאה נפלאה. למרות הקורונה, אינטל המשיכה ב-2020 לתמוך בחברה ובכלכלה הישראלית ובקהילות שסביבה – והוכיחה שוב כי היא חוד החנית הטכנולוגי של תעשיית ההייטק בישראל, בנוסף להשפעת המאקרו הרחבה שיש לה במשק”

עובדי אינטל רשמו בשנת 2020 הישגים טכנולוגיים מרשימים המובילים את עולם הדאטה העולמי בתחומי ה-Compute, בינה מלאכותית, תקשורת, סקיוריטי וייצור. בין הטכנולוגיות שפותחו השנה באינטל ישראל ויצאו לכל העולם ניתן לציין את פיתוח הארכיטקטורות של מעבדי העתיד של אינטל ואת המעבדים עצמם, טכנולוגיית Wifi-6e המאפשרת אינטרנט אלחוטי מהיר במיוחד, שבבי Gaudi  של הבאנה לאבס שנכנסו לענן של אמזון, ופתרונות אבטחה חדשים, CET ו-TDX , שמאפשרים הגנה מפני התקפות האקרים ברמת החומרה. בעולם הייצור, אינטל ישראל עברה השנה באופן מלא לייצר מוצרים בטכנולוגיית ייצור 10 ננומטר.

קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל, אומרת "העולם בו אנו חיים עובר בשנה האחרונה תהליך מואץ שבו כל דבר הופך לממוחשב. מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל פיתחו השנה מגוון רחב של טכנולוגיות משנות חיים, שתרמו למהפיכת הדאטה ולשימוש הנרחב במחשוב".

אינטל מחוייבת למקומה בחברה ובכלכלה הישראלית דרך פעילות האחריות התאגידית שלה, ולמרות משבר הקורונה החברה הציבה ב-2020 יעדים אסטרטגיים לעשור הקרוב, עד ל-2030. בין היתר, אינטל תגדיל את סכום הרכש השנתי מעסקים ישראלים מגוונים ל-700 מיליון שקל עד 2030, תגדיל את מספר הנשים בתפקידים טכנולוגיים באינטל ישראל ל-40% ותעודד את עובדיה להתנדב על מנת להגיע ל- 10 מיליון שעות התנדבות בעשור הקרוב בכל אינטל.

2020 היתה שנה של מעורבות חברתית גבוהה. אינטל תרמה השנה 24 מיליון שקל מיליון שקלים לחברה בישראל: לנפגעי משבר הקורונה, לנוער בסיכון, למערכת הבריאות לאקדמיה הישראלית, ולפעילויות רווחה בקהילות שונות.

למרות ש-80% מעובדי אינטל, עברו לעבוד מהבית, הפרודקטיביות נשמרה. ולא רק זאת, עובדי אינטל המשיכו לפעול למען החברה הישראלית. לדוגמא, צוותים של אינטל פיתחו מודלAI  לחיזוי הידרדרות של חולי קורונה הנזקקים להנשמה, וטכנולוגיית AI  לזיהוי מתאם בין אקלים והתפשטות הקורונה.

עובדי אינטל חיברו  850 קשישים למשפחותיהם באמצעות מכשיר וידאו חדש על מנת לאפשר להם להיות בקשר עם משפחותיהם למרות הסגרים והבידודים, וייצרו אלפי יחידות של ציוד מגן ומסיכות לבתי חולים.

בנוסף אינטל החלה ב-2020 בהפעלת תוכנית AI For Youth להקניית כישורי בינה מלאכותית ומיומנויות העתיד לבני נוער ב-4 בתי ספר בישראל ובקרב 150 תלמידים. עד 2030 אינטל מתכוונת להכשיר 30 מיליון תלמידים בעולם בכישורי AI, ובכלל זה גם בישראל, ולהכשירם לעולם הדיגיטאלי.

הפוסט אינטל ישראל מסכמת את 2020 עם יצוא שיא של 8 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רפי נווה, הוא אחד הישראלים הראשונים שהצטרפו לאינטל לאחר שהחברה החליטה לפתוח את מרכז הפיתוח הראשון שלה בישראל בשנת 1974. בשנת 1980 מונה נווה למנכ"ל המרכז הישראלי ושימש בתפקיד עד סוף שנת 1985 אז קיבל הצעה לעבור למטה החברה בסנטה קלרה, ארה"ב כדי לנהל את קבוצת ה- (CLE ( Central Logic Engineering. למרות שלא היתה זו קבוצת פיתוח היא היתה משמעותית מאד לפיתוחים החדשנים של אינטל שכן עסקה בפיתוח מתודולוגיות פיתוח. מתודולוגיות שסייעו לאינטל לשמור על אמינות ויעילות פיתוחי השבבים השלה.

זמן קצר לאחר שרפי קיבל את הניהול של קבוצת ה- CLE הצטרף לקבוצה צעיר מוכשר, אז בן 25 בלבד, בשם פט גלסינגר. למרות שהיה צעיר בגילו בלט כבר אז בכישוריו, בחשיבתו המעמיקה ובראית התמונה הכוללת שלו.

בעקבות מינויו של פט גלסינגר למנכ"ל אינטל ביקשנו מרפי נווה לשתף את קוראי Chiportal בפרטים אודות היכרותו הקרובה עם המנכ"ל הטרי המתיישב על כסא מנכ"ל אינטל בתקופה אתגרית במיוחד. נווה זוכר היטב את הצעיר המבריק. "למרות שהוא היה צעיר ויחסית זוטר, אני זוכר ששאל שאלות שהוקפצו עד לאנדי גרוב (אז מנכ"ל החברה) והובילו לשינויים משמעותיים בחברה"

ומה היה תפקידו בצוות שלך?
פט היה אחראי לשני פרויקטים. הראשון פיתוח שפת ה- (HDL ( Hardware Description Language או כמו שאנחנו קראנו לה iHDL . בתפקידו זה היה עליו לתקשר עם שלושה צוותים אחד בסנטה קלרה, השני באורגון והשלישי בישראל והוא עשה את זה מצוין. הפרויקט השני עליו עבד היה פיתוח סינטזה לוגית. בפרויקט זה נעזר בצוות בראשות פרופ' אלברטו סנג'ובני וינסנטלי שישב באוניברסיטאת ברקלי .

ואיך התרשמת ממנו באותה התקופה?
הבחור היה מבריק. חכם נטו עם IQ מאד גבוהה. היה בעל כישורים טכנים מצוינים, יכולת ראיה מרחבית, יכולות ניהול ואופרציה טובות. אחד כזה שאני קורא לו "שגר ושכח", אתה נותן לו משימה ויודע שיעמוד בה גם בלי שתזדקק לבדוק אותו או להזכיר לו את משימותיו. בנוסף אני יודע שהוא אדם שבקיא בפרטים, אי אפשר לספר לו סיפורים. הוא יודע לשים את האצבע על הדברים הנכונים ולהניח את הבעיות על השולחן. מה שיפה אצלו הוא שגם כאשר הוא צריך לומר דברים לא נעימים בפנים, הוא יודע לעשות זאת בצורה נעימה ולא מרגיזה. יחד עם כל זאת הוא גם אדם מאד ערכי ומוסרי.

ומה היתה דעת העובדים האחרים עליו?
כולם ידעו שהוא בחור מוכשר מאד שיגיע רחוק והוא אכן התקדם מאד מבחינה ניהולית. הוא גם ידע לקחת על עצמו משימות נוספות כאשר אינטל התקשתה למצא מהנדסי פיתוח מוכשרים. כך כאשר אינטל פיתחה את דור מעבדי ה-486 הוא הפך להיות ארכיטקסט ראשי וסייע גם בפיתוח מעבדי הפנטיום. עובדים רבים ידעו שאם ברצונם להתקדם כדאי להם להיות דרגה או שתיים מתחתיו ואז יתקדמו ביחד איתו.

מה דעתו של פט על פעילות אינטל בישראל?
הנסיון שלו עם צוותי אינטל בישראל הוא מאד טוב. כבר מהתקופה שעבד עם המהנדס המוכשר צבי בן צור מצוות ה- CAD שניהלה אז אלינורה יואלי וגם לאורך שנותיו באינטל. הוא ביקר בישראל הרבה פעמים גם בתקופתו באינטל ועוד לפחות 4-5 פעמים בתקופה בה עבד ב-EMC. פט מכיר היטב את ד"ר אורנה ברי ואת הצוות שלה כך שאני חושב שהוא יהיה טוב לאינטל ישראל.

שמעתי שגם יצא לך להכיר את פט ממש מקרוב אחרי שביליתם כמה לילות ביחד באותו חדר במלון בלאס ווגאס
אכן זה סיפור מעניין וגם משעשע. חודשיים אחרי שהוא הצטרף לצוות שלי היינו אמורים להשתתף בתערוכת DAC שנערכה אותה שנה בלאס ווגאס. החלטתי לצרף אותו לצוות שיצא לתערוכה כדי שילמד ויראה מה קורה בתעשיה אבל מכיוון שזה היה זמן קצר לפני התערוכה התברר שכבר אין חדרי מלון פנויים והצעתי לו להצטרף לחדרי. זה היה ביקורו הראשון בלאס ווגס ואני חושב שזה היה נסיון מעניין עבורו. מה שזכור לי במיוחד היא הסצינה המיוחדת שקרתה בחדר שלנו מדי בוקר. אני הייתי מניח תפילין בצד אחד של החדר והוא כקתולי אדוק ,היה מתפלל בצד השני.

לסיום, מה דעתך על המינוי שלו?
אני חושב שהמינוי שלו הוא הבשורה הכי טובה שאינטל יכלה לקבל. יש לפניו שורה של אתגרים אבל הוא זה שיכול לעזור לאינטל להצליח והצלחת אינטל חשובה גם לנו פה בישראל. אני בטוח שהוא יפעל רבות להחזיר את המחויבות של אינטל למצוינות. פט למד מאנדי גרוב שהקפיד על מצוינות ועל ריצה מתמדת קדימה (כדברי האימרה הידועה שלו: "רק פרנואידים שורדים", שג). אבל הוא מביא גם את הראיה שלו ואת השיטות שלו להשביח את הארגון שבראשו הוא עומד ומהווה דוגמא אישית מצוינת לאחרים.

הפוסט אני מכיר את פט גלסינגר היטב. הייתי המנהל שלו באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל עוברת ליצור המוני של שבביה בטכנולוגיות 10 ננומטר. השבוע שעבר היה השבוע האחרון שבו ייצרו בפאב 28 של אינטל פרוסות סיליקון בטכנולוגיית ייצור 14 ננומטר, וכעת עסוקים במפעל שבקרית גת בהחלפת המכונות הדרושות למעבר ליצור בטכנולוגית -10 ננומטר. מאות מכונות צפויות לעבור שדרוג משמעותי, וגם נפח הייצור צפוי לעלות.

כידוע וכפי שדיווחנו בלעדית לפני מספר ימים, אינטל סבלה בשנים האחרונות מבעיות יצור חמורות שאילצו אותה להישאר בטכנולוגיות מיושנות יותר ולהגדיל את הפער הטכנולוגי בינה לבין מתחרותיה. לזכותם של עובדי אינטל ישראל נאמר כי בעקבות פניה שקיבלו ממטה החברה בארה"ב נרתמו עובדי המפעל בישראל לסייע להתגבר על בעיות היצור של אינטל העולמית וכתוצאה מכך זכו בפעם השניה ב- TMG excellence Award – הפרס היוקרתי ביותר בקבוצת הייצור של אינטל, עבור הפרויקט החדש.

למזלה של אינטל הביקוש למחשבים ניידים ונייחים נמצא בימים אלו בשיא ובהכרזה על התוצאות הכספיות האחרונות, כבר הודיעה אינטל כי היא היא מתכננת לייצר 30% יותר ממוצריה מבוססי 10 ננומטר ב-2020 בכל מפעלי בעולם, בהשוואה לתחזית של אינטל מתחילת השנה.

בלעדי: אינטל עומדת לדחות את שידרוג מפעליה באירלנד ובישראל בעקבות עיכוב נוסף ב-7 ננומטר

הפוסט סוף סוף: אינטל עוברת ל-10 ננומטר בזכות עובדי אינטל ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

זמן קצר קודם לכן חזר לישראל דב פרומן ( אחרי שפיתח את ה – EPROM הראשון ואת רכיב זיכרון ה- 1702 באינטל ארה"ב ובילה כשנתיים באוניברסיטה ב-גאנה). דב הצליח לשכנע את הנהלת אינטל לפתוח את מרכז הפיתוח בחיפה – בקרבת הטכניון. הוא עצמו שימש כ'ועד המנהל' – אבל לא היה מעורב בפעילות השוטפת אלא השתלב כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. רק כאשר הוחלט ב-1980 להקים מרכז ייצור ( FAB ) בירושלים עזב את משרתו באוניברסיטה והצטרף שוב לאינטל כדי להקים ולנהל את פעילות הייצור.

ב – 1 ביולי 1974 נפתח מרכז הפיתוח הראשון של אינטל מחוץ לארה"ב, למעשה הראשון מחוץ לעמק הסיליקון כאן אצלינו בחיפה! ללא ספק גאווה ישראלית. ההתחלה היתה צנועה. 4 מהנדסים ישראלים : עמוס וילנאי, אשר קמינקר, יוסי מנהיים ורפי נוה ומנהל אמריקני אחד ( טום אינס ). פתיחת מרכז הפיתוח שמה את מדינת-ישראל על מפת ההייטק העולמית תרתי משמע והיתה למעשה יריית הפתיחה ממנה התפתחה תעשיית המוליכים למחצה המהווה כיום כרבע מכלל תעשיית הטכנולוגיה העילית בישראל. כמעט כל החברות המובילות בתחום השבבים נוסדו, או מנוהלות על ידי יוצאי אינטל-ישראל שצמחה בעצמה מאז וכוללת היום למעלה מ-10,000 עובדים במפעלי היצור ובמרכזי הפיתוח של אינטל בישראל.

מספר רפי נווה שהיה בין חברי הצוות המקורי שנבחר להקים את מרכז הפיתוח: "מדי שנה, בהתקרב ה- 1 ביולי – גואה בי ההתרגשות עצומה! אמנם התאריך לא מופיע בלוחות הרשמיים של אינטל, אבל זהו בעצם יום ההולדת של אינטל-ישראל! כשהתחלנו לעבוד לא היו מחשבים במרכז הפיתוח והתיכון היה 'מלאכת יד': סכימות משורטטות ועריכה של פוליגונים על מיילאר משובץ. סימולציות ב-כרטיסים מנוקבים נעשו על מחשב הטכניון…" מאז גדלה אינטל והתפתחה לענקית שבבים עולמית אך עד היום השבבים המתקדמים ביותר של אינטל מפתוחים כאן אצלינו ע"י מהנדסים תוצרת כחול לבן.

מזל טוב לאינטל ביום חגה!

הפוסט רק בת 46 ויש לה אלפי צאצאים – יום הולדת לאינטל ישראל! הופיע לראשונה ב-Chiportal.