אינטל קפיטל, קרן ההון סיכון התאגידית של אינטל, הודיעה היום (א'), 21.11, על מינויו של יוני גרייפמן כדירקטור השקעות שלישי לצידם של רועי בר-קט ונועם קייזר.

גרייפמן מצטרף לאינטל קפיטל לאחר שכיהן כמנכ"ל הפעילות של אובר במרכז ומזרח אירופה. קודם לכן שימש כמנכ"ל אובר ישראל, גרייפמן ביצע את התפקידים השונים במשך יותר מ-7 שנים.

לפני כן, כיהן כמנהל פרויקטים בחברת הייעוץ האסטרטגי, בוסטון קונסולטינג גרופ  (BCG) ועסק בתחומי השירותים הפיננסיים, טכנולוגיה ומוביליטי. לגרייפמן תואר שני מבית הספר למנהל עסקים וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה. הוא נשוי לרונה ואב לשלושה.

אינטל קפיטל פועלת כבר כשלושה עשורים ומשקיעה בעיקר בסבבי . A-C הפורטפוליו של הקרן כולל כיום כ-30 חברות ביניהן נוירובלייד (NeuroBlade) המפתחת שבבי בינה מלאכותית; דואליטי  (Duality)  המפתחת טכנולוגיות הצפנה המאפשרות שיתוף מידע סודי בין חברות; סנטריקל (Centrical)  המפתחת פלטפורמה לאימון מקצועי אישי של עובדים בזמן אמת תוך שילוב אלמנטים של 'משחקיות' (גיימיפיקציה); פליאו  (Pliops) המפתחת מעבד אחסון המאיץ באופן משמעותי את העיבוד של אפליקציות עתירות מידע במרכזי נתונים; אוברוולף (Overwolf) המספקת פלטפורמה לפיתוח אפליקציות על גבי משחקים; גלאוט (Gloat) חברת טכנולוגיות ניהול קידום וניוד כוח האדם; ונקסייט (Nexite) המאפשרת ייצוג דיגיטלי לכל פריט פיזי בחנות באמצעות שבב שמשדר את המידע לענן.

בין האקזיטים האחרונים שרשמה הקרן: מוביט (Moovit) והבאנה לאבס שנמכרו לאינטל, קלטורה שהונפקה לנאסד"ק ואלסיד (Alcide) שנמכרה ל- Rapid7.

"אנו מאוד שמחים על הצטרפותו של יוני לקרן", אמר רועי בר-קט, מנהל אינטל קפיטל בישראל, "השקעה וליווי חברות בשלבים מוקדמים מצריכה כישרון והבנה עסקית-אסטרטגית שיוני מביא עימו אחרי יותר מעשור בתפקידי מפתח בעולם העסקי".

"אני נרגש להצטרף לאינטל קפיטל", אמר יוני גרייפמן "אינטל קפיטל היא שחקנית משמעותית ומאוד אקטיבית בתחום ההון סיכון בישראל, וחברה רב לאומית שעזרה לעצב את נוף ההייטק בישראל מראשיתו. אני מאוד שמח על ההזדמנות להיות חלק מהצוות הישראלי ולעזור ליזמים לבנות חברות חדשניות ומובילות בתחומן".

הפוסט מאובר לאינטל: יוני גרייפמן מצטרף לקרן הון סיכון אינטל קפיטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

– סנטריקל (Centrical), מפתחת פלטפורמת AI שמציבה את העובד במרכז ההצלחה העסקית ומספקת לו מעטפת שלמה שמשבחיה את ביצועיו והצלחתו בארגון, הודיעה על השלמת סבב גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר בהובלת אינטל קפיטל (משקיעה חדשה) וקרן JVP המשקיעה הגדולה בחברה. הסבב כלל משקיעים חדשים – C4 Ventures ו-Citi Ventures כמו גם השתתפותם של משקיעים קיימים Aleph, 2B Angels, CE Ventures ו- La Maison Compagnie d'Investissement.

סנטריקל תשתמש בהון שגויס להעמקת הפעילות בשוק האמריקאי וכניסה לשווקים חדשים. בנוסף, החברה תשקיע בפיתוח פתרונות חדשים שיגדילו את הערך ללקוח ויתמכו בעובדים ובצרכים ארגוניים שמתעוררים עם המעבר המואץ לסביבות עבודה היברידיות (עבודה משולבת במשרד ובבית).

פלטפורמת ה AI של סנטריקל מתמקדת בשיפור הביצועים של עובדים במערכי מכירות ובמוקדי שירות שמלווה את העובד מיומו הראשון בעבודה. הפלטפורמה מספקת לעובד הדרכה מותאמת אישית ומנווטת אותו בביטחה לביצוע משימותיו על הצד הטוב ביותר, מגדירה לו יעדים, עוקבת בזמן אמת אחר ביצועיו, מזהה נקודות חולשה בביצוע המשימות ומנתבת אליו הדרכה ממוקדת (Micro Learning) שמתקנת ליקויים ושגיאות. כל זאת בסביבת משחוק (Gamification) שמספקת לו תמריצים ומוטיבציה להצליח. בנוסף, המערכת מנגישה את המידע למנהלים הישירים של העובד וממליצה להם באופן פרואקטיבי כיצד לסייע לו ולאמן אותו להצלחה. לפלטפורמה יש השפעה ישירה על השורה התחתונה של לקוחות החברה כולל: שיפור של 18% בהכנסות של ארגוני מכירות, שיפור של 12% בפריון, וקליטת עובדים חדשים בקצב מהיר יותר בשיעור של 30%.

"סנטריקל מחוללת מהפיכה בחייהם ובביצועיהם של העובדים הנמצאים בחזית ארגונים גדולים", אומר אראל מרגלית, מייסד ויו"ר קרן JVP, שמונה ליו"ר הבורד של סנטריקל, "לעתים קרובות, עובדים חיוניים אלו חשים שהם לא זוכים לתשומת הלב הראויה, לא מתחברים ליעדי הארגון, לא מקבלים הכשרה רלבנטית והם לא תמיד מצליחים במשימה. סנטריקל משנה את חוקי המשחק. בעזרת הפלטפורמה שפיתחה, עובדים יכולים לצמוח באמצעות יצירת שפה ועבודה משותפת עם המנהלים שלהם, שמעצימים אותם ותומכים בהם תוך הצבת מטרות אישיות שעולות בקנה אחד עם יעדי הארגון ואבני הדרך שלו. מאז התפרצות הקורונה והגידול במספר האנשים שעובדים מהבית, תחושת הקשר שבין העובד למנהל האישי שלו נחוצה היום יותר מתמיד. כדי לנצח צריך עבודת צוות: מסירה, חסימה, שמירה וקליעה – אלה מהלכים קריטיים לקבוצה והם אלה שיכריעו אם הקבוצה תנצח בעבודת צוות. זו פריצת הדרך שסנטריקל מביאה אשר הופכת אותה למובילת קטגוריה".

"אינטל קפיטל השקיעה בסנטריקל כיוון שהיא מאמינה שפלטפורמת ההצלחה ממוקדת עובד (Employee-Centric Success Platform) שלה פורצת דרך ביכולתה להתמודד עם הצרכים של ארגונים הפועלים בסביבה עולמית שנהיית יותר ויותר היברידית. חדשנות מתמשכת והרחבת הפתרונות שלה יאפשרו לרבים מהארגונים הגדולים בעולם לחולל תפנית בפעילותן ולשפר את תוצאותיהם העסקיות", מסרה טרינה ואן פלט, סגנית נשיא בכירה באינטל קפיטל ודירקטורית בכירה.

עם פרוץ מגפת הקורונה הכריזה סנטריקל (לשעבר Gameffective) על מודולים חדשים כולל 'בינה אנושית רבודה' (Augmented People Intelligence) תוך שימוש בתובנות ואנליטיקה מבוססות AI כדי לעזור לעובדים ומנהלים לשפר ביצועים ולחזק את הקשר לארגון ולמטרותיו. התגובה המהירה אפשרה לסנטריקל לסייע לחברות ענק לעבור בין לילה לתהליכים עסקיים חדשים שנדרשו להם בעקבות הקורונה.

ע"פ לקוחות החברה, הפלטפורמה מילאה תפקיד מרכזי ביכולת שלהן להתמודד עם השלכות המשבר בהצלחה. בנוסף דווח כי הפלטפורמה הצליחה לספק לכל עובד חוויה מותאמת אישית, שכיוונה אותו להצלחה במשימותיו באמצעות, שילוב כלי משחוק, ניהול ביצועים ויעדים, מעקב ומשוב בזמן אמת ומקטעי למידה יעודיים, וכן כלי מנהל מתקדמים לבקרה ותמיכה בעובד.

" במהלך 2020 השימוש בפלטפורמה של סנטריקל צמח פי 6. זה סימן מובהק לכך שאנחנו מרכיב מרכזי ביצירת תרבות ממוקדת ביצועים עסקים", אמר גל רימון, מייסד ומנכ"ל סנטריקל. "סנטריקל מגדירה ומובילה את השוק המתהווה של הפלטפורמות להצלחה ממוקדת עובד (Employee-Centric Success Platform). היכולת שלנו להבין את התפקיד שממלאים עובדים בהצלחת הארגון ולהציע את הדרך הנכונה לחבר אותם למטרות הארגון ולהגביר מחוברות וצמיחה, יוצרת מצב שבו כולם מרוויחים. גיוס ההון יאפשר לנו להביא לשוק פתרונות חזקים ויעילים יותר לארגונים במאמץ להפוך את עובדיהם למרכז ההצלחה העסקית".

בין לקוחותיה של סנטריקל שמדווחים על שיפור ביצועים משמעותי נמנות כמה מהחברות המובילות בעולם. מיקרוסופט דיווחה על שיפור של 10% בתפוקה של סוכני השירות שלה וצמצום של 12% בהיעדרויות מהעבודה שנובעים לדברי העובדים מקשר עמוק יותר עם החברה ותחושה של העצמה ומחוברות עם העבודה. יתירה מזאת, בסקרים פנימיים של החברה ציינו 89% מסוכני השירות שכתוצאה מהעדכונים והזדמנויות האימון שהם מקבלים מהפלטפורמה, הם מרגישים מוכנים יותר ליישם ידע נלמד בעבודה. גם חברת Cellular Sales, רשת השיווק הקמעונאית הגדולה ביותר של וורייזון, הגדילה את מכירות הטלפונים ב-53% הודות לכלי המשחוק וחיזוק הקשר של העובד לארגון ומטרותיו שמאפשרים לכל איש מכירות להצליח ולהיות יעיל יותר

סנטריקל מתכוונת להרחיב את סל פ

הפוסט סנטריקל מגייסת 32 מיליון דולר בהובלת Intel Capital וקרן JVP הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חמש עם – חמש שאלות למנכ"ל/משקיע בחברות הייטק

1. כיצד מתמודדות חברות הפורטפוליו שלך עם משבר הקורונה? (האם פיטרו עובדים, צמצמו פעילות וכו')
כל חברת פורטפוליו מתמודדת עם המשבר באופן שונה, ואסור להחיל כללים על ההתנהלות של החברות. מה שנכון עבור חברה אחת, כמעט בהגדרה לא יהיה נכון עבור חברה אחרת. אופן ההתנהלות נובע מגורמים רבים, ביניהם: (א) האם זו חברה בשלבים ראשוניים, אמצעיים או מאוחרים (ב) מה עושה החברה – לדוגמה, האם זו חברת תוכנה או חומרה (ג) מהו מצבה הפיננסי של החברה (ד) מה מצב השוק אליו פונה החברה – האם זהו שוק קיים כיום, שוק שאמור לקרות בעוד שנה או שוק עתידי מעבר לכך (ה) מה זמינות המוצר או מוצרים של החברה (ו) במידה ויש צורך להצטמצם, האם הצמצום יגיע מהפחתת כוח אדם, סגירת קו מוצרים, אפשרויות אחרות (ז) מה מצבם הפיננסי של המשקיעים ויכולתם להמשיך לתמוך בחברה (ח) מה הצפי של הנהלת החברה והמשקיעים מהחברה – האם הם מסונכרנים לגבי הציפיות ומה מידת הנכונות לקחת סיכונים?

ואלו, כאמור, רק חלק מהגורמים. אי לכך, כל חברת פורטפוליו מתמודדת עם המשבר באופן שהוא הכי רלבנטי עבורה, ותפקידה של ההנהלה להציג את כל האלטרנטיבות בפני הדירקטריון, כך שהוא יוכל לקבל את ההחלטה הכי מושכלת בהתחשב בשלל הגורמים. זכורים לי לפחות שני מקרים בולטים בעברי כמשקיע וכדירקטור בהם חכמת ההמונים דרשה צעד מסוים, אבל הנהלת החברה המליצה על צעדים אחרים, והדירקטריון, לאחר דיון ממושך, קיבל את המלצת ההנהלה ופעל באופן שלא בהכרח תאם למהלכים שמרבית החברות ביצעו. היה בכך סיכון משמעותי, אבל זה תפקידו של הדירקטריון.

באופן ספציפי, למרבית חברות הפורטפוליו של אינטל קפיטל ישראל יש מספיק משאבים פיננסיים לצלוח לפחות את 12 החודשים הקרובים ואף הרבה יותר מזה. לחברות שאין את הזמן הנדרש על מנת להגיע לציון דרך משמעותי שיאפשר להן גיוס כסף חדש, אנחנו ממליצים לנסות לצמצם בהוצאות באופן מושכל. כמו כן, אנחנו ממליצים לחברות לנסות ולגייס כסף אפילו אם התנאים אינם אופטימליים, ויש צורך להתפשר על התנאים.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?
כמשקיע הון סיכון, הטיפ העיקרי שאני יכול לתת למשקיעים אחרים הוא לסמוך על המנהלים של החברות, ולהקשיב להן. הן מנהלות ומנהלים את החברות 24/7 ובוודאי מכירות טוב יותר את החברה ואת מצב עסקיה מחברי הדירקטוריון והמשקיעים העסוקים בעוד מספר רב של דברים. ואם אינך סומך ובוטח במנהלים, תחליף אותם.

אין בכוונתי לומר שאני אקבל כל שאיפה או משאלה של מנהלי החברות, אבל אני אתייחס בכובד ראש לכל אחת ואצא מהנחה שזו כנראה המלצה או שאיפה נכונה או לפחות עם הרבה מחשבה מאחוריה. באופן כללי, אני מאמין שאם ההנהלה התנהלה באופן שקול ומושכל לפני המשבר, אין לה סיבה או צורך להתנהל באופן שונה עכשיו. בהנחה שלחברה היה קו מנחה לפני המשבר, ההמלצה שלי היא לנסות ולשמור על אותו כיוון, ולבצע את ההתאמות הנדרשות. מן הסתם כדאי להיות יותר שמרן בהנחות שמושפעות מהשוק ומזמינות ההשקעות, אבל לחברות שיכולות להרשות לעצמן אני ממליץ להיות אגרסיבי ולחפש הזדמנויות.

לפחות שתי חברות בפורטפוליו הנוכחי שלנו מחפשות כיום לבצע רכישות שישלימו להן קווי מוצר או צבר לקוחות. ההזדמנויות נמצאות. הן לא רלבנטיות לכל חברה, אבל זה לא הזמן להטמין את הראש בחול ולחכות לשוך הסערה. המנכ"לים שלנו טובים מזה, והם ידעו להתמודד עם המשבר הקיים. עם זה, צריך גם להכיר בכך שלא כל החברות ישרדו את המשבר, כמו שלא כל החברות היו מצליחות גם ללא המשבר, וכדאי להשתמש במשבר כדאי לנסות ולקבל החלטות יותר מהירות באשר לחברות שסיכויי ההצלחה שלהן קלושים. חברות כאלו כדאי ורצוי, עבור כולם, לסגור בהקדם האפשרי ולהפנות את המנהלים, העובדים והמשאבים למקומות יותר מוצלחים ומבטיחים.

3. מי לדעתך צריך לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר? המשקיעים שלהם? הממשלה? אף אחד?
גם לשאלה זו אין תשובה אחידה. יש חברות לא מועטות שמן הסתם לא יזכו לשום תמיכה, ולכן יסגרו. עם כל הצער, זה כנראה הצעד הנכון וברוב המקרים המתבקש. יש אימרה בניהול עובדים שאם אתה מפטר מנהל, כנראה שהיית צריך לעשות זאת כבר לפני חצי שנה. אותו כלל אצבע חל על חברות. מרביתן יכשלו, ואם זה הכיוון אז עדיף לזהות זאת מוקדם מאשר מאוחר.

על המשקיעים להמשיך לתמוך בחברות שהמשקיעים מאמינים בהן – חברות שלדעתם סיכויי ההישרדות וההצלחה שלהן הן למעלה מסבירים. אנחנו כמשקיעים לא עושים טוב לאף אחד אם אנחנו ממשיכים להשקיע בחברות שלא עומדות בקריטריון הזה, לא ליזמים, לא לעובדים ובוודאי לא לאלו שנתנו לנו את הכסף כדי להשקיע בחברות מוצלחות.

באשר לממשלה, בוודאי שקיימות סיבות וקיימים מצבים בהם על הממשלה להשקיע בחברות על מנת לצלוח תקופות קשות. אני מתקשה לראות איך הסיבות והמצבים הללו חלים על עולם ההיי טק הישראלי. אני לא רואה סיבה שכספי משלם המיסים מדימונה, יקנעם או תל אביב יושקעו על מנת לתמוך בסטארט אפ כזה או אחר. אם המשקיעים הפיננסיים ו/או המשקיעים המוסדיים כמו הקרן של אינטל קפיטל בוחרים לא להשקיע בחברה כזו או אחרת, אין שום הגיון בכך שהממשלה תשקיע את כספי האזרחים במיזם הזה.

כאמור, התשובה לא חלה על מיקרים אחרים שמרביתם לא קשורים לעולם ההיי טק. באותה מידה, אני גם מפקפק בכך שהממשלה או גופים המסובסדים או מוגנים על ידי הממשלה צריכים להשקיע בקרנות הון סיכון. זוהי רמת סיכון לא סבירה עבור כספים של משלם המיסים שאמורים להיות מנוצלים עבור כלל האוכלוסיה.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?
כמובן שיהיו שינויים. אנחנו כבר רואים אותם, וחלקם ישארו אתנו. השינויים יהיו באופן ההתנהלות של החברות, בדרכי המכירה, בסוגי העסקים שיקומו בעתיד הקרוב והרחוק. לדוגמה, אני מניח שתהיה יותר פתיחות לעבודה מהבית, ופחות נכונות לשלם על נסיעות יקרות. אני מאמין שבמגזר הטכנולוגיה יושם עוד יותר דגש על טכנולוגיות עמוקות (deep tech) ושהמשבר הנוכחי יפתח אפשרויות חדשות לסטארט אפים שיפתחו את אותן הטכנולוגיות. על מנת להתחרות, החברות הגדולות יאלצו להשקיע משאבים נוספים, השקעות שיפתחו דלתות וחלונות לחברות החדשות להשתלב במיזמים חדשים ובדרכי התנהלות שונים.

אני רוצה לקוות שהמשבר הנוכחי יגרום לכולנו להתנהל באופן פחות ראוותני ויותר שיוויוני, מתוך הכרה בכך שעל מנת להצליח ולצלוח את המשבר הזה, כמו גם את אלו שיגיעו, והם יגיעו, בעתיד, אנחנו חייבים, יותר מתמיד, לאמץ ולהבין לפחות שני דברים עיקריים: (א) האנשים הם המשאב העיקרי או, במילים של דוב מורן, מורי ורבי והיזם של אמ-סיסטמס, החברה שכל עובדיה אהבו – "People First" (ב) על מנת להגיע לסיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר, עלינו לאמץ מנטליות אמיתית של Win-Win.

למרות החששות שמשבר הקורונה יגרום למדינות להסתגר ולאמץ גישות לאומיות, אני מאמין שמשבר הקורונה והמשברים והאתגרים שיבואו בעקבותיו יכריחו את החברות הבינלאומיות ואת המדינות לשתף פעולה מתוך ידיעה והפנמה שכשלון האחד בהכרח הוא כשלון הרבים והצלחת הבודד היא הצלחתו של הכלל.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
על כולנו להבין שמשבר זה עשוי להיות ראשון מזה כמה משברים שיתכן ויתרגשו עלינו. משברים עתידיים יתכנו כמשברים של הטבע כגון נפילה של מטאורים, רעידת אדמה מקומית או אזורית, סופות, שטפונות, בצורת והסתערויות של מזיקים שונים או משברים מעשי אדם כגון מלחמות או אובדן מקורות אנרגיה כאלו או אחרים. מן הסתם ברור שהעולם והאנושות לא היו ערוכים להתמודד עם משבר זה, ובספק רב אם אנחנו ערוכים להתמודדות עם משברים גלובליים אחרים.

כמדינות וכפרטים על כולנו להיות מוכנים למשבר הבא. בישראל אין ספק שאנחנו לא מספיק מוכנים למשבר נוסף, ועל ההנהגה להתחיל ולתכנן כבר עתה איך ומה עושים כאשר יקרה המשבר הבא. באופן כללי, העולם בכלל וישראל בפרט, חייבים לאמץ את הגישה והיכולת של מדינות כגון יפן וסינגפור להיערך למשברים ולתכנן מבעוד מועד איך להתמודד איתם, כי המשברים יגיעו, ובתכיפות גוברת כי העולם שלנו קטן והולך, התלות ההדדית גוברת כל העת והחיים נעשים יותר ויותר מסובכים.

הציפיות שלי מישראל היא לאמץ מדיניות שקולה למען כל אזרחי המדינה, ללא העדפה סקטוריאלית. מן הסתם, אני משלם יותר מיסים מאשר מרבית תושבי המדינה ואני מודה על כך למזלי הטוב. אבל היותי משלם יותר מיסים לא מקנה לי זכות לקבל מהמדינה יותר מאנשים המשלמים פחות מיסים, ובאותה מידה אסור לנו ליצור משוא פנים או העדפה סקטוריאלית באשר היא. כמו שהחיים על פני כדור הארץ תלויים, בעיקר, בשמירה על שיווי משקל של הרבה גורמים, כך גם בישראל – אם לא נשמור על איזון אזי ניפול כולנו.

ממשלת ישראל חייבת לעודד תעשייה, בפריפריה ולאחר מכן במרכז. יש לחזק את התשתיות הרפואיות והעיסקיות באיזורים המרוחקים מהמרכז, ואילו לא הצהרות סרק אלא מעשים שניתן ליישם אותם. תשלום דיפרנציאלי למורים או רופאים העובדים מחוץ למרכז, הקמה של מרכזי תעסוקה של ההיי טק עם הצדקה כלכלית מחוץ לגוש חיפה – ירושלים וכוונה אמיתית להיטיב עם כלל תושבי הארץ הם הצעדים הראשונים שאני, בתור מדינאי, הייתי עושה.

הפוסט חמש עם יאיר שוהם, מנהל אינטל קפיטל בישראל – "אני לא רואה סיבה שכספי משלם המיסים יושקעו לתמוך בסטארטאפ כזה או אחר" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עדכון ביום שני 4/5/2020: נחתמה עסקת הרכישה של Moovit ע"י אינטל. האפליקציה להזמנת נסיעות בתחבורה ציבורית שלה 775 מיליון משתמשים ברחבי העולם, 45 שפות בהן היא פועלת , 3,100 ערים בהם היא נמצאת ב־102 מדינות. שווי העסקה מוערך בכמיליארד דולר.

מוביט הוקמה ב-2011 ופעילה בעשרות מדינות ושפות. וצד ווייז, גט ומובילאיי, היא נחשבת בין המותגים הישראליים הבולטים בעולם בתחום התחבורה. החברה מעסיקה כ-200 עובדים, מרביתם בישראל. מספר המשתמשים באפליקציית התחבורה הציבורית שלה עומד על יותר מרבע מיליארד.

מייסדי החברה הם ניר ארז, המנכ"ל, ורועי ביק, סמנכ"ל התפעול, ומאז הקמתה היא גייסה כ-140 מיליון דולר. בין המשקיעים במוביט נמצאות BRM Capital, סקויה קפיטל ו-ב.מ.וו. אך גם קרן אינטל קפיטל שהובילה סבב גיוס של 50 מליון דולר במוביט ב-2018 בו השקיעה 25 מליון דולר והפכה כתוצאה מכך לבעלת מניות בשיעור של  כ- 7% במוביט.  מי שמייצג את אינטל בדירקטוריון מוביט הוא לא אחר מאשר מנכ"ל מובילאיי פרופ' אמנון שעשוע. גורמים בענף העריכו שהמו"מ בין שתי החברות נמשך כבר כחצי שנה.

לצד אפליקציית התחבורה הציבורית החינמית למשתמשים הפרטיים, מוביט מציעה תשתית למערכות תחבורה ציבורית בערים. בימים אלה היא משתפת פעולה עם עיריות וחברות תחבורה, כדי לעדכן את המשתמשים בלוח הזמנים המשתנה לעיתים תכופות של התחבורה הציבורית, עקב משבר הקורונה. היא אף מציעה פלטפורמה המותאמת לצרכים של כל מפעיל תחבורה ציבורית, ומאפשרת לו לייעל את יכולות התכנון, התפעול והאופטימיזציה של השירותים שלו.

עם רכישת מוביט, מעמיקה אינטל את פעילותה בעולם התחבורה החכמה, שמבוססת בחלק ניכר על רכישת מובילאיי הישראלית בעסקת ענק בסכום של 15.3 מיליארד דולר. לפני חודשים אחדים היא קנתה עוד חברה ישראלית – הבאנה לאבס, המפתחת שבבים מבוססי בינה מלאכותית, לאו דווקא לתחבורה, בעסקה בשווי של כשני מיליארד דולר.

הפוסט אינטל רוכשת את MOOVIT תמורת מיליארד דולרים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארט אפ הישראלית אנוביט הודיעה כי השלימה סבב גיוס הון חדש בהיקף של 32 מיליון דולר לפי שווי לא ידוע בהובלת אינטל קפיטל.
הגיוס הנוכחי, שהוא אחד מסבבי הגיוסים הגדולים שהיו השנה מעמיד את היקף הגיוסים הכולל של החברה על למעלה מ-70 מיליון דולר. בגיוס השתתפו גם המשקיעים הקיימים בחברה: באטרי ונצ'רס, פיטנגו אך נוספו משקיעים אסטרטגיים נוספים.

כידוע ממעטות קרנות הון הסיכון בישראל להשקיע בחברות שבבים, מתוך חשש שמא ההשקעות גדולות מדי והסיכון רב מדי. אנוביט פיתחה אלגוריתמים המאפשרים קריאה נכונה של נתונים למרות התגברות ההשראות החשמליות, העלולות לגרום לטעויות.
השותפים באנוביט הם פרופ' אודי וינשטין שעמד מאחורי חברת ליבית שנמכרה לטקסס אינסטרומנטס תמורת 365 מיליון דולר, שותפו אופיר שלוי ואריאל מייסלוס, שהקים עם ויקטור וייסליב את חברת פסעבה שנמכרה ל-PMC סיארה עבור 300 מיליון דולר בשנת 2006.  החברה מעסיקה 140 עובדים.

הפוסט אנוביט גייסה 32 מיליון דולר בהובלת אינטל קפיטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.