אינטל משיקה את גרסה 3.0 של אפליקציית AI Playground, במהלך שמאחד את כל כלי הבינה המלאכותית של החברה תחת ממשק עבודה מרכזי אחד. העדכון החדש משדרג את חוויית השימוש עם תוספת של יכולות קלט קולי (Voice) וניתוח תמונה (Vision), המאפשרות אינטראקציה טבעית ורציפה יותר. האפליקציה פועלת באופן מקומי ומאובטח על המחשב, ומציעה כעת תמיכה רחבה בחומרה – החל מסדרות Core Ultra וכרטיסי המסך Arc הקיימים, ועד למעבדי הדור הבא, Panther Lake.

השינוי הפונקציונלי העיקרי בגרסה החדשה הוא המעבר לממשק "חלון הנחיה מאוחד" (Unified Prompt Window). בעוד שבגרסאות הקודמות הפעולות פוצלו ללשוניות נפרדות, כעת המשתמש מבצע את כל הפעולות – שיחה, יצירת תמונה או עריכה – מתוך חלון מרכזי אחד. "די לפשט את העבודה, המערכת מציעה מצבים והגדרות המוכנים מראש לכל סוג משימה. כך, במקום להסתבך עם תפריטים טכניים, המשתמש יכול לעבור בקלות ובמהירות בין יצירת תוכן לשיחה, כשהתוכנה בוחרת אוטומטית את המודל המתאים ביותר לפעולה.

מבחינת יכולות הקלט, אינטל הרחיבה את התמיכה למולטי-מודאליות (Multi-modal). התוכנה מציגה "מצב קול" העושה שימוש במעבד ה-NPU (יחידת העיבוד העצבית) לביצוע תמלול דיבור-לטקסט בזמן אמת, ומאפשרת למשתמש להכתיב הנחיות במקום להקלידן. במקביל, נוספה תמיכה בראייה ממוחשבת (Vision Support), המאפשרת למשתמשים לגרור תמונות לחלון השיחה כדי שהמודל ינתח אותן, ישאב מהן מידע או ישתמש בהן כבסיס ליצירת תוכן חדש.

שילוב היכולות הללו תחת קורת גג אחת מאפשר זרימת עבודה רציפה המוגדרת כ-"Agentic Tools". לדוגמה: משתמש יכול לגרור תמונה של מוצר לחלון הצ'אט, לפנות למערכת בפקודה קולית ולבקש שינויים עיצוביים, ולקבל בתגובה גם טקסט הסבר וגם תמונה חדשה שנוצרה על ידי ה-AI – כל זאת בתוך שרשור שיחה יחיד.

בצד הטכני, אינטל הטמיעה מנגנון התקנה המגדיר באופן אוטומטי את רכיבי ה-Backend הנדרשים (כגון OpenVINO, PyTorch ו-Llama.cpp), כדי לפשט את התהליך למשתמשים. בתחום הגרפיקה, התווספה אפשרות "Pro 2 Image" המבוססת על מודל Z-Image-Turbo, שנועדה לספק תמונות באיכות גבוהה יותר תוך שמירה על ביצועים מהירים. התוכנה זמינה למערכות Windows, דורשת GB8 זיכרון וידאו (VRAM) ומעלה, ופועלת באופן לא מקוון (Offline) לאחר הורדת המודלים.

הפוסט אינטל משיקה את AI Playground 3.0: מהפכה בנגישות ה-AI למשתמשים ביתיים עם תמיכה בקול, תמונה וממשק מאוחד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל עשויה לחזור למחשבי אפל כבר ב־2027 – אבל מהצד של הייצור, לא כמעבד "אינטל אינסייד". על פי תחזית חדשה של אנליסט שרשרת האספקה מינג־צ’י קואו, אינטל עשויה להפוך לספקית פאונדרי מתקדמת עבור אפל ולהיות אחראית על ייצור מעבדי ה־M הבסיסיים של החברה, החל מאמצע 2027, אם לוחות הזמנים הטכניים יישמרו.

קואו כתב ברשת X כי הסיכויים של אינטל להפוך ל"advanced-node supplier" של אפל "השתפרו משמעותית" בשבועות האחרונים, על בסיס סקרי תעשייה עדכניים שביצע. לדבריו, בין אפל לאינטל נחתם כבר הסכם סודיות (NDA) שבמסגרתו אפל רוכשת את ערכת הפיתוח (PDK) לגרסת 0.9.1GA של תהליך הייצור 18AP של אינטל. כעת ממתינים בקופרטינו לגרסאות PDK ‎1.0/1.1, שאמורות להגיע ברבעון הראשון של 2026. אם אינטל תעמוד ביעדים, היא עשויה להתחיל לספק לאפל את מעבדי ה־M הנמוכים בסדרה, המיוצרים בתהליך 18AP, כבר ברבעון השני או השלישי של 2027 – אך קואו מדגיש שהכל תלוי בשאלה עד כמה יעבור שלב ה־PDK המלא בצורה חלקה.

כל עסקה כזו תהיה טעונה בסמליות: אינטל, שהחמיצה בעבר את ההזדמנות לספק שבבים לאייפון הראשון, צופה כיום מהצד על עידן Apple Silicon – שבו אפל מתכננת את מעבדיה בעצמה ומסתמכת על TSMC הטיוואנית כקבלנית ייצור למעבדי iPhone, iPad ו־Mac. אם אינטל תיכנס לתמונה כפאונדרי נוסף, היא לא תחזור למעמד של ספקית מעבדים "מדף" לאפל, אלא תהפוך לשותפת ייצור על גבי תכנון ARM קנייני של אפל.

קואו מציע גם זווית גיאו־פוליטית: לדבריו, שיתוף פעולה עם אינטל יאפשר לאפל להציג בפני ממשל טראמפ מחויבות מחודשת ל"Buy American", באמצעות הסטת חלק משרשרת האספקה חזרה לחברות אמריקניות. מנקודת המבט של אינטל, עסקה עם אפל על צומת 18AP יכולה לסמן שהחברה יוצאת מן התקופה הקשה שלה בפאונדרי, ומסוגלת להתחרות שוב בצמתי ייצור מתקדמים מול TSMC. קואו אף מעריך שאם התהליך יצליח, גם הצמתים הבאים של אינטל – 14A ומעבר לו – יוכלו למשוך הזמנות נוספות מאפל ומלקוחות Tier-1 נוספים ולצבוע באור ורוד יותר את תחזית החברה לשנים הבאות.

בשלב זה מדובר עדיין בתחזית אנליסט, לא בהודעה רשמית מאפל או מאינטל. השאלות הפתוחות רבות: האם אפל תרצה לפצל בפועל את ייצור משפחת ה־M בין TSMC לאינטל, האם היא תסתפק בהעברת הדגמים הבסיסיים בלבד לפאונדרי האמריקני, ומה תהיה המשמעות של מהלך כזה מבחינת עלות, סיכון טכנולוגי וגמישות תכנונית. אבל עצם העובדה שלקראת סוף 2025 מדבר אחד האנליסטים המקושרים ביותר בשוק על "התקרבות" בין אפל לאינטל – הפעם סביב צמתי ייצור מתקדמים – מראה עד כמה המפה הגלובלית של תעשיית השבבים עדיין גמישה ופתוחה לשינויים.

הפוסט אפל תשוב לייצר שבבים באינטל, בטכנולוגית 18A כבר ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הטאיוואנית TSMC הגישה תביעה נגד סגן נשיא לשעבר, לו ויי־ג'ן (Lo Wei-Jen), שעבר לאחרונה לאינטל ומונה שם לסגן נשיא ביצועי. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט לקניין רוחני ולמסחר בטאיוואן, טוענת TSMC כי קיים “סיכון גבוה” שהבכיר השתמש או יעשה שימוש בסודות מסחריים ובמידע רגיש של החברה לטובת היריבה האמריקנית.

לפי הודעת TSMC, התביעה נשענת על חוזה ההעסקה של לו, על הסכמי סודיות ואי־תחרות שעליהם חתם, ועל חוק סודות מסחריים הטאיוואני. החברה טוענת כי מעברו של לו לתפקיד בכיר באינטל – לאחר יותר משני עשורים שבהם היה חשוף לתכנון ולמפת הדרכים של דורות התהליכים המתקדמים ביותר (5 ננומטר, 3 ננומטר ו-2 ננומטר) – יוצר חשש ממשי לדליפת ידע קריטי.

לו, בן 75, עבד באינטל במשך כ-18 שנים לפני שעבר ל-TSMC ב-2004. ב-TSMC הוא קודם לסגן נשיא בכיר, עמד בראש קבוצות ליבה במו"פ והוביל את תכניות התהליכים המתקדמים של החברה. בשנים האחרונות היה אחראי גם על גיבוש האסטרטגיה הטכנולוגית הכוללת. במרץ 2024 הועבר מתפקידי המו"פ הפורמליים לתפקיד אסטרטגיה תאגידית, אך לפי החברה הוא המשיך לזמן פגישות עם אנשי מו"פ כדי להתעדכן בטכנולוגיות בפיתוח.

TSMC טוענת כי בעת שיחת הפרישה ביולי האחרון הודיע לו ליועץ המשפטי של החברה שהוא מתכנן להצטרף למוסד אקדמי – ולא הזכיר כלל כוונה לחזור לאינטל. זמן קצר לאחר הפרישה נודע כי הצטרף לאינטל כסגן נשיא ביצועי, ובדיווחים זרים נטען כי הוא מדווח ישירות למנכ"ל אינטל, ליפ־בו טאן.

אינטל ולו עצמו טרם הגיבו פומבית לתביעה, אך מנכ"ל אינטל הצהיר באירועים קודמים כי החברה “מכבדת קניין רוחני” ודחה טענות על שימוש בסודות מסחריים של TSMC כ“שמועות וספקולציות”.

המהלך של TSMC מגיע ברקע תחרות חריפה על השליטה בדורות הבאים של תהליכי ייצור השבבים, ובצל שינוי דרמטי בצד האמריקני: ממשל ארה"ב הפך לאחרונה ל"בעל מניות עוגן" באינטל, עם השקעה של 8.9 מיליארד דולר שהומרה לכ-10% ממניות החברה, במסגרת שימוש חדשני בכספי חוק השבבים (CHIPS Act). המהלך נועד לחזק את ייצור השבבים המתקדם בארה"ב ולהקטין תלות בייצור בטאיוואן.

לטאיוואן עצמה יש אינטרס אסטרטגי מובהק: TSMC מייצרת מעל 90% מהשבבים המתקדמים ביותר בעולם ומשמשת כספק מרכזי של ענקיות כמו NVIDIA, AMD, Broadcom ואפל. מעמד זה נתפס בבירה טאיפיי כ"גב ביטחוני" מול סין – עוד נדבך שמקשה על הדמוקרטיות המערביות להתעלם מהאי במקרה של עימות. לא פלא שמשרד הכלכלה הטאיוואני כבר הביע דאגה פומבית מהמעבר של לו לאינטל ומסר כי יבחן את השלכותיו על ביטחון לאומי.

זוהי אינה הפעם הראשונה שבה TSMC נוקטת בכלים משפטיים נגד אנשי מפתח שנטשו אותה למתחרים. בעבר ניהלה החברה מאבק משפטי מתוקשר נגד מהנדס העילית ליאנג מונג־סונג, שעבר לסמסונג וסייע לה להדביק את הפער בתהליכי ה-14 ננומטר – צעד שנתפס כגורם מרכזי באיבוד חלק מהזמנות אפל באותה תקופה. בהמשך ניהלה TSMC הליכים גם מול בכירים שעברו ל-SMIC הסינית ולחברת Tokyo Electron היפנית, במקרים שבהם עלתה טענה להעברת ידע רגיש.

עבור תעשיית השבבים העולמית – ובראשה לקוחות שעובדים גם עם TSMC וגם עם אינטל – מדובר בתזכורת בולטת לכך שמלחמת הגיוס של טאלנטים בכירים אינה רק שאלה של שכר ותנאים, אלא גם שדה קרב משפטי וגיאו־פוליטי. ברקע עומדות שאלות מעשיות: עד כמה יכול מהנדס או מנהל בכיר "להפריד" בין הידע שצבר בחברה אחת לבין תפקידו בחברה מתחרה? מה תוקף אמיתי להסכמי אי־תחרות וסודיות במציאות של תחרות גלובלית על מהנדסי צמרת?

התביעה של TSMC נגד לו ויי־ג'ן היא עוד סימן לכך שהמירוץ ל"GAA" ולתהליכי 2 ננומטר ומטה אינו מתנהל רק במעבדות ובפאבים – אלא גם בבתי משפט, במשרדי ממשלה ובחדרי ישיבות של משקיעים. ככל שהפער בין אינטל ל-TSMC בטכנולוגיית ייצור יצטמצם, כל פרטי ידע, כל תרשים תהליך וכל מנהל בכיר – הופכים לנכס אסטרטגי שמסביבו עלול לפרוץ עימות משפטי חדש.

הפוסט TSMC תובעת בכיר שעבר לאינטל – הקרב על סודות ה-2 ננומטר מגיע לבית המשפט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת כנס הטכנולוגיה של RBC שנערך השבוע, סיפקה אינטל הצצה ראשונה לפרטים הטכניים והמסחריים של שיתוף הפעולה שלה עם ענקית השבבים NVIDIA , לצד חשיפה של נתונים מספריים על קצב התקדמות הייצור במפעלים. ג'ון פיצר, סגן נשיא לתכנון תאגידי בחברה, פירט לראשונה כיצד בדיוק יעבוד המנגנון המשותף בין שתי החברות, הן בשרתים והן במחשבים האישיים.

החידוש המרכזי נוגע למודל העבודה במחשבים הניידים. בניגוד לרכישה רגילה של רכיבים, אינטל ואנבידיה  יפעלו במודל של "הפקדה" (Bailment). המשמעות היא שבמעבדים המיועדים לקטגוריית העלית של המחשבים הניידים,  אינטל תהיה זו שתבצע את האינטגרציה והאריזה של השבב הגרפי של NVIDIA בתוך המעבד שלה, אך מבחינה כספית – הלקוחות ישלמו ל- NVIDIAישירות עבור הרכיב הגרפי. מודל זה מאפשר לאינטל להציע מוצר משולב חזק במיוחד מבלי להעמיס על עצמה עלויות ייצור שפוגעות בשולי הרווח.

בגזרת השרתים ,(Data Center) נחשף כי אינטל תייצר עבור NVIDIA מעבד Xeon מותאם אישית (Custom) בניגוד למעבדים רגילים, השבב הזה מתוכנן ספציפית כדי להתממשק עם טכנולוגיית ה-NVLink  של NVIDIA. הפרט החשוב שנחשף הוא שאינטל לא תמכור את השבב הזה לספקיות ענן צד שלישי, אלא תמכור אותו ישירות ל- NVIDIA והיא זו שתהיה אחראית על שיווק המערכת השלמה ללקוחות הקצה.

בנוסף לפרטים המסחריים, אינטל סיפקה נתון קונקרטי ראשון לגבי תהליך הייצור המתקדם A18 שעד כה היה אפוף שמועות. ג'ון פיצר דיווח בכנס על קצב שיפור בתפוקה (Yields) של כ-7% מדי חודש. לפי פיצר, זהו הקצב המקובל והבריא בתעשייה להטמעת טכנולוגיה חדשה, והוא מסמן חזרה למסלול צפוי ויציב לקראת ייצור המוני של מעבדי Panther Lake . המשמעות היא שהחברה הצליחה לייצב את תהליך הייצור ומצליחה כעת להגדיל את כמות השבבים התקינים בכל מנת ייצור בצורה עקבית.

במבט לעתיד, פיצר הציג אופטימיות רבה לגבי תהליך ה-A14, הנובעת משינוי אסטרטגי בשיטת הפיתוח. בניגוד לתהליך ה-A18, שבו המיקוד הראשוני היה בצרכים הפנימיים של החברה, פיתוח ה- A14 מתאפיין במעורבות עמוקה של לקוחות חיצוניים כבר בשלבי האפיון המוקדמים. גישה זו הובילה לכך שערכות הפיתוח (PDK) נמצאות כבר כעת ברמת בשלות גבוהה משמעותית בהשוואה לשלב המקביל בדור הקודם.

ברמה הטכנולוגית, פיצר מסביר כי ה-A14  נהנה מנקודת פתיחה טובה יותר משמעותית מקודמו. אם תהליך ה-A18 דרש מהחברה לבצע קפיצה מסוכנת ולהטמיע שתי טכנולוגיות חדשות במקביל בפעם הראשונה GAA ו-Backside Power,  הרי שתהליך ה-A14  מתבסס כבר על הדור השני של טכנולוגיות אלו. בשלות זו מקטינה את הסיכון ההנדסי ומאפשרת התמקדות בביצועים.

לצד האופטימיות, אינטל מציבה לוח זמנים ברור: פיצר סימן את השנה הקרובה (6-12 חודשים) כחלון הזמן הקריטי להשגת הלקוח החיצוני הראשון לתהליך זה. עם זאת, הוא הודה בכנות כי הצלחה בגיוס לקוח כזה תגרור הוצאות ראשוניות כבדות, שעשויות לדחות את מועד האיזון התפעולי (Breakeven) של חטיבת הייצור אל מעבר ליעד המקורי של סוף 2027 – מחיר שהחברה מוכנה לשלם כדי להוכיח את יכולתה לשרת לקוחות חיצוניים.

הפוסט מאחורי הקלעים של עסקת הענק: אינטל חושפת את המודל העסקי מול NVIDIA ונתוני ייצור חדשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה בסוף השבוע פרטים ראשונים על Wi-Fi 8, הדור הבא של התקן האלחוטי, הצפוי להגיע לשוק לקראת סוף 2027. לפי החברה, המיקוד עובר מעוד שיפור במהירות שיא – אל אמינות, כיסוי ביתי וחכמה מובנית ברשת: ניהול תעבורה מבוסס בינה מלאכותית, חיסול "אזורים מתים" בבית והפיכת הרשת לחיישן מרחבי שמזהה תנועה ונוכחות ללא מצלמות. התקן העתידי משויך לעבודה על IEEE 802.11bn, המוגדר כגלגול הבא של Wi-Fi ומכוון ל"אמינות גבוהה במיוחד" יותר מאשר לשבירת שיאי מהירות נוספים.

על רקע ההשקה המסחרית של Wi-Fi 7 והעבודה בענף על הדור הבא, אינטל מציגה שלושה כיוונים טכנולוגיים שהיא מקדמת במסגרת Wi-Fi 8: ניהול תעבורה חכם ברשת מבוסס מודלים של בינה מלאכותית, שידור ממוקד שמנסה לפתור את בעיית ה"אזורים המתים" בבית, ושימוש בגלי הרדיו עצמם כחיישן תנועה – תחום המוכר כ-Wi-Fi sensing ונבחן כבר בשנים האחרונות במסגרת תקנים משלימים כדוגמת 802.11bf.

ברכיב ניהול התעבורה החכם מנסה אינטל להתמודד עם אחת החוויות המוכרות לכל בית: ברגע שמספר משתמשים ומכשירים עובדים יחד – משחק רשת, שיחת וידאו, עדכוני תוכנה והזרמת וידאו – הרשת "נחנקת" במצבי עומס. לפי תיאור החברה, נתב Wi-Fi 8 יכלול מנגנון תעדוף אוטומטי המונע על ידי בינה מלאכותית, שמנתח בזמן אמת את סוגי התעבורה ומסווג אותם לפי דחיפות. המשחק התחרותי או שיחת הווידאו מקבלים עדיפות גבוהה, הורדת קבצים ברקע מקבלת עדיפות נמוכה יותר, והנתב מקצה רוחב פס וזמני גישה בהתאם, ללא צורך בהגדרה ידנית מצד המשתמש. האלגוריתם שפיתחה קבוצת הוויירלס והקונקטיביטי של אינטל בישראל מסמן כל חבילת מידע בתג עדיפות, ועל בסיס התגים האלה השבב האלחוטי מתזמן את שידור החבילות כך שיישומים הרגישים להשהיה לא "ייפלו בין הכיסאות" ברגע שהרשת עמוסה.

החידוש השני מכוון לסיים את תופעת ה"אזורים המתים" – פינות או חדרים בבית שבהם ה-Wi-Fi נוטה להיות חלש או לא יציב. כבר היום נתבים מודרניים משתמשים באלומות ממוקדות (beamforming), אך אינטל מתארת דור מתקדם יותר של שידור ממוקד. במקום "נורה" שמפזרת אות לכל הכיוונים, הנתב העתידי מתפקד כ"זרקור" דינמי: הוא סורק את המרחב, מאתר את מיקום המכשירים, ומנווט אליהם אלומת שידור חזקה ומדויקת. מערך אנטנות חכם, הנשלט על ידי אלגוריתם ישראלי, משדר גלים מתואמים עם הבדלי תזמון מיקרוסקופיים בין אנטנה לאנטנה, מאות פעמים בשנייה. המטרה היא לעקוב אחרי תנועת המשתמש עם הטלפון או המחשב הנייד ולשמור על אות יציב גם בחדרים שפעם נחשבו "חור שחור" של קליטה.

המרכיב השלישי – חישה מרחבית – הוא גם השאפתני ביותר: שימוש ברשת ה-Wi-Fi כחיישן שמשקף את מה שקורה בחלל, ללא מצלמות. גלי הרדיו מהנתב מתפזרים בבית בדפוס קבוע למדי כאשר החדר ריק. באינטל מסבירים כי אלגוריתם ניתוח אותות "לומד" תחילה את קו הבסיס הזה, ולאחר מכן משווה אליו כל אות חוזר. כל שינוי זעיר הנגרם מתנועת אדם, מתנועת יד או מכניסה ויציאה של אדם מהחדר מתורגם לאירוע. כך, לדוגמה, מחשב יכול להיכנס למצב שינה עמוק כשהרשת "מבינה" שאין לידו משתמש, או שמערכת בית חכם יכולה לזהות נוכחות בחדר ולהדליק תאורה או להתריע על תנועה בלתי צפויה. מחקר אקדמי בשנים האחרונות הראה ש-Wi-Fi sensing יכול לזהות דפוסי תנועה ואף מאפיינים גסים של פעילות, אך עדיין קיימים אתגרים של דיוק, פרטיות ומניעת התרעות שווא.

באינטל מדגישים כי כל תהליך החישה מבוסס על מדידת האותות הרגילים של רשת ה-Wi-Fi, ללא הוספת מצלמות או מיקרופונים, מה שעשוי להקל על חששות פרטיות ביחס לטכנולוגיות ניטור אחרות. במקביל, עצם הפיכת נתב ביתי לחיישן תנועה עשויה לעורר דיון רגולטורי חדש סביב השאלה מי שולט בנתוני הנוכחות ומי רשאי להשתמש בהם – שאלה שכבר עולה סביב טכנולוגיות Wi-Fi 8 ויישומי בינה מלאכותית בקצה הרשת.

מעבר לחידושים בנתב הביתי, אינטל מדגישה את תרומת מרכזי הפיתוח הישראלים לפיתוח טכנולוגיות ה-Wi-Fi והבלוטות' של החברה. קבוצת ההנדסה בניהולו של אילן ברסלר כוללת מאות מהנדסים ומהנדסות, המעורבים בשלבי הפיתוח השונים – החל בהגדרת התקן בוועדות התקינה הבין־לאומיות, דרך תכנון החומרה והשבבים ועד פיתוח התוכנה ובדיקות אינטגרציה. לפי אינטל, אותם צוותים עומדים מאחורי חלק ניכר מהמאפיינים החדשים שמיועדים ל-Wi-Fi 8, כולל האלגוריתמים לחישת תנועה ולניהול תעבורה חכם.

לוחות הזמנים הרשמיים של קבוצת התקינה IEEE 802.11bn מצביעים על כך שהסטנדרט עצמו צפוי להיסגר רק סביב 2028, ואילו ארגון ה-Wi-Fi Alliance עדיין לא השיק תוכנית הסמכה מלאה ל-Wi-Fi 8. למרות זאת, בדומה לדורות קודמים, יצרני שבבים וציוד תקשורת כבר מציגים היום שבבים ונתבים "מוכנים ל-Wi-Fi 8" המתבססים על טיוטות התקן. אם לוחות הזמנים לא יידחו, צרכנים צפויים לראות את הגל הראשון של נתבי Wi-Fi 8 מסחריים בסוף 2027 ובמהלך 2028, תחילה במכשירי פרימיום. ההבטחה היא לרשת ביתית חכמה וחסינה יותר לעומסים; השאלה שתישאר פתוחה היא עד כמה החידושים הללו יתורגמו בפועל לחוויית שימוש פחות מתסכלת – גם כשהבית מלא במכשירים מחוברים.

הפוסט אינטל חושפת פרטים ראשונים על Wi-Fi 8: רשת אלחוטית חכמה שמנהלת את עצמה ומזהה תנועה בבית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטכניון קיבל מידי אינטל העתק של לוח "ציון דרך IEEE" היוקרתי, כהוקרה על תפקידו המכריע בשיתוף הפעולה לפיתוח המעבד המתמטי פורץ הדרך 8087. הלוח, שיוצב באופן קבוע במרכז המבקרים ע"ש פולק מנציח את תפקידו החיוני של הטכניון בפיתוח המעבד, שפותח בישראל בשלהי שנות ה-70. כדי להבין את גודל ההישג, יש לחזור בזמן לתקופה שבה "ההייטק ישראלי" היה מושג בחיתוליו. פרויקט ה-8087, שפותח במרכז הפיתוח של אינטל בישראל בחיפה, היה אחד המיזמים המורכבים והשאפתניים ביותר שאינטל הוציאה אי פעם מחוץ לגבולות ארצות הברית. הוא נועד להיות "מעבד-עזר" (coprocessor) שיאפשר למחשבים אישיים לבצע חישובים מתמטיים מורכבים במהירות חסרת תקדים. הצלחתו הייתה קריטית, אך האתגרים היו עצומים.

כאן נכנס הטכניון לתמונה. ראשית, המוחות שמאחורי הפיתוח היו ברובם בוגרי הטכניון, שהתמחו בתחום המתפתח של מיקרואלקטרוניקה. שנית, וחשוב לא פחות, בעידן שבו כוח מחשוב היה מצרך נדיר ויקר להחריד, הטכניון פתח את שעריו ואת חדרי המחשבים שלו בפני מהנדסי אינטל. המחשבים המרכזיים (mainframes) של המוסד האקדמי הפכו לזירת פעולה חיונית, שבה יכלו המהנדסים להריץ בדיקות קריטיות של תכנון השבב (DRC – Design Rule Checks) על מאגר הנתונים המלא שלו – שלב הכרחי לווידוא תקינותו לפני הייצור.

את הקשר ההדוק הזה הוביל, בין היתר, פרופ' אבינועם קולודני מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי בטכניון. בזכות הדרכתו ותמיכתו, צוות הפיתוח של אינטל הצליח למנף את התשתית האקדמית כדי לעמוד בסטנדרטים המחמירים של ענקית השבבים העולמית. שיתוף הפעולה הזה היה הדגמה מוקדמת לסינרגיה הפורה בין האקדמיה לתעשייה – מודל שהפך מאז למפתח ההצלחה של החדשנות הישראלית.

קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית משותפת של אינטל ישראל ובוגרת הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון אמרה בטקס: "השותפות בת חצי המאה שלנו עם הטכניון היא אבן יסוד בהצלחתה של אינטל ישראל ובתעשיית הטק הישראלית כולה. פיתוח ה-8087 היה רגע מכונן, והוא לא היה מתאפשר ללא המוחות המבריקים, התשתיות והרוח החדשנית של הטכניון. ההוקרה שאנו חונכים היום היא לא רק מבט נוסטלגי להיסטוריה המשותפת שלנו, אלא גם השראה והתחייבות לעתיד. אנו מצפים לשנים רבות נוספות של שיתוף פעולה פורה, בו נמשיך לפרוץ ביחד את גבולות הטכנולוגיה ולעצב את המחר."

נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, הוסיף: "הקשר ההדוק בין אינטל לטכניון מהווה מזה עשרות שנים מודל ומקור השראה לשיתוף הפעולה בין האקדמיה והתעשייה. אנחנו מודים לכם מאוד על כך ששיתפתם אותנו בהגשמת החזון הזה. שיתוף הפעולה בין אקדמיה לתעשייה מנצל את החוזקות המשלימות ומוביל לפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות. בחירתה של אינטל העולמית בטכניון כאחד מששת השותפים האקדמיים האסטרטגיים של החברה ברחבי העולם היא מקור גאווה עבורנו ומשמעותית הן מבחינת התרומה לחינוך ולהכשרת מהנדסי העתיד והן לפיתוח מחקר משותף פורץ דרך בקמפוס."

לתמונות לחצו כאן

כיתוב:

1. קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית משותפת של אינטל ישראל ונשיא הטכניון פרופ' אורי סיון.

הפוסט מהשבב המיתולוגי ללוח ההיסטורי: אינטל והטכניון מציינים את השותפות שעיצבה את אומת ההייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 עיתון גלובס פרסם השבוע ידיעה לפיה חברת אלמנטס לאבס (Element Labs)  שהוקמה על ידי מייסדי הבאנה אביגדור וילנץ, דוד דהן ורן חלוץ  צפויה לתפוס את מקומה של אינטל במתחם המשתרע על פני כ־8,000 מ"ר בפארק העסקים קיסריה. מדובר באותו מבנה שבו פעלה הבאנה לאבס מאז הקמתה בשנת 2016, ושבו המשיכה לפעול גם לאחר רכישתה על ידי אינטל בדצמבר 2019.

אינטל הודיעה לעובדיה על המהלך כבר לפני כחצי שנה. ההחלטה באינטל היא לפזר את מאות עובדי הבאנה לשעבר בין מרכזי הפיתוח של אינטל בחיפה ובפתח תקווה. בכך מגיעה לסיומה תקופה שבה ניסתה אינטל לשווק את שבב ה־ Gaudi של הבאנה כחלופה למעבדים הגרפיים של אנבידיה ניסיון שלא הצליח לחדור לשוק באופן משמעותי.

במהלך השנים האחרונות עזבו בכירי הבאנה את החברה, ובסופו של דבר אינטל פירקה את הבאנה כיחידה עצמאית והטמיעה את הטכנולוגיה שלה בפרויקטים אחרים.

 אלמנט לאבס של מייסדי הבאנה מונה כיום כ־200 עובדים, והמעבר למתחם בקיסריה צפוי לספק לה אופק גדילה משמעותי.

כך, באותו המקום שבו נולדה הבאנה לאבס, חוזרים כעת יזמיה עם המיזם החדש שלהם ומוכיחים שוב איך גלגל ההייטק ממשיך להסתובב.

הפוסט איך שגלגל מסתובב: יזמי הבאנה לאבס חוזרים למשרדים בקיסריה עם סטארטאפ חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנה בדיוק לאחר שהכריזו על ברית היסטורית, ענקיות השבבים והיריבות הוותיקות אינטל ו-AMD מספקות היום את ההוכחה המוחשית הראשונה לכוחו של שיתוף הפעולה ביניהן. במסגרת ציון שנה להקמת קבוצת הייעוץ לאקוסיסטם של x86 (EAG), גוף שהוקם באוקטובר 2024 במטרה לחזק את עתיד המחשוב, חשפו החברות שורה של אבני דרך טכניות ובראשן ChkTag (מבוטא: צ'ק-טאג), טכנולוגיית אבטחה שפותחה במשותף ונועדה להילחם בפגיעויות אבטחת זיכרון, מהגורמים המרכזיים למתקפות סייבר וקריסות תוכנה מזה עשורים.

ההכרזה מממשת את ההבטחה המרכזית שניתנה עם הקמת ה-EAG: לאחד את התעשייה כדי לשפר את התאימות, הצפיות והעקביות בארכיטקטורת x86, המפעילה מיליארדי מכשירים, ממחשבי על ועד התקני גיימינג ניידים.

ההישג הבולט ביותר של שיתוף הפעולה עד כה הוא ChkTag, מפרט אחיד לתיוג זיכרון שנועד להילחם בפגיעויות ותיקות והרסניות כמו גלישת חוצץ (Buffer Overflow) ושימוש בזיכרון לאחר שחרורו (Use-After-Free).

פגיעויות אלו הן שגיאות תכנות המאפשרות לתוקף "לבלבל" תוכנה ולגרום לה לגשת לאזורים בזיכרון שהיא לא אמורה לגשת אליהם. ChkTag מוסיף פקודות חדשות למעבד שמזהות הפרות כאלה בזמן אמת וחוסמות אותן, ובכך מונע את הנזק הפוטנציאלי. הפתרון מיועד לאבטח יישומים, מערכות הפעלה, הייפרווייזרים וקושחה, תוך השפעה מינימלית על הביצועים.

לצד ChkTag, המיזם המשותף של אינטל ו-AMD הציג התקדמות משמעותית בסטנדרטיזציה של שלוש טכנולוגיות נוספות, המדגישות את רוחב היריעה של שיתוף הפעולה:

FRED (Flexible Return and Event Delivery) למחשב יציב ומהיר יותר

זהו מנגנון מודרני לניהול פסיקות (Interrupts), האותות שרכיבי חומרה ותוכנה שולחים למעבד. FRED נועד להפחית את זמן ההשהיה (Latency) ולשפר את יציבות תוכנת המערכת. במילים פשוטות, מדובר בטכנולוגיה המייעלת את התקשורת הפנימית במחשב, בדומה לשדרוג מערכת הכריזה ברכבת כך שהמסרים יגיעו מהר יותר וללא טעויות. התוצאה למשתמש היא חוויה חלקה יותר ופחות "תקיעות".

AVX10 – להאצת תוכנות כבדות ולקידום חדשנות

זהו הדור הבא של סט פקודות המאיץ חישובים מורכבים (חישוב וקטורי). הסטנדרט החדש מבטיח שניידות הקוד בין מעבדים המיועדים למחשבים אישיים, תחנות עבודה ושרתים תהיה פשוטה וחלקה יותר. המשמעות היא שתוכנות מורכבות כמו עריכת וידאו, הדמיות מדעיות ומשחקים ירוצו מהר יותר, ומפתחים יוכלו לכתוב אותן פעם אחת עבור כל סוגי המעבדים, מה שיאיץ את הגעתן של תכונות חדשות לשוק.

ACE (Advanced Matrix Extensions) – לביצועי בינה מלאכותית טובים יותר על כל מכשיר

מדובר בסטנדרטיזציה של יכולות כפל מטריצות, פעולה מתמטית קריטית ליישומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה. ACE מאפשר חוויית פיתוח אחידה למפתחי AI על פני מגוון מכשירים, ממחשבים ניידים ועד שרתי ענק. המשמעות היא שיישומי AI, החל מסייענים וירטואליים ועד לניתוח נתונים מתקדם, יפעלו בצורה מיטבית ואחידה בין אם המעבד הוא של אינטל ובין אם של AMD, מהמחשב האישי ועד לענן.

עם כניסתה לשנתה השנייה, הקבוצה מתכננת להעמיק את פעילותה באמצעות צירוף שותפי תוכנה אסטרטגיים חדשים, בחינת הרחבות נוספות לסט הפקודות של x86 וחיזוק היציבות והצפיות ארוכות הטווח של הארכיטקטורה.

קבוצת הייעוץ לאקוסיסטם של x86 (EAG) היא יוזמה משותפת של אינטל, AMD ושותפות מפתח בתעשייה, שהושקה באוקטובר 2024. מטרתה לקדם את פלטפורמת x86 באמצעות תיאום טכני, פיתוח סטנדרטים פתוחים וחיזוק האקוסיסטם עבור מפתחים ומשתמשים ברחבי העולם.

הפוסט שנה לאחר שהכריזו על שיתוף פעולה היסטורי, אינטל ו-AMD חושפות את תוצריו הראשונים ובראשם טכנולוגיית אבטחה משותפת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השבב החדש, שיושק בשנה הבאה, הוא מעבד גרפי (GPU) שתוכנן במיוחד לעידן הבינה המלאכותית האג'נטית. מטרתו לשלב בין ביצועים גבוהים ליעילות אנרגטית ולספק את יחס הביצועים-לדולר הטוב ביותר בשוק. לדברי סאצ'ין קאטי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אינטל, "עולם הבינה המלאכותית עובר מהתמקדות באימון סטטי להסקה בזמן אמת", מגמה הדורשת גישה חדשה לתכנון חומרה.

Crescent Island  מבוסס על ארכיטקטורת Xe וכולל 160 גיגה-בייט של זיכרון LPDDR5X המאפשר להריץ מודלים גדולים ביעילות וללא צורך בפיצול מורכב. השבב מבוסס על ארכיטקטורת Xe3P המעניקה יחס ביצועים לוואט משופר ומפחיתה עלויות תפעול. הוא תוכנן במיוחד עבור שרתים מקוררי אוויר, הפתרון הנפוץ במרכזי נתונים ברחבי העולם.

אינטל מתארת את Crescent Island כפתרון לשני צווארי הבקבוק המרכזיים של הסקת מודלים גדולים: קיבולת זיכרון וצריכת חשמל. לאחר תקופה ארוכה של השקעות באימון מודלי ,AI המיקוד התעשייתי עובר כעת לשלב ההסקה, שבו נדרשת חומרה גמישה, חסכונית ויעילה אנרגטית.

אינטל צפויה לשלוח דגימות ראשונות של Crescent Island  ללקוחות לבדיקה במחצית השנייה של 2026.

הפוסט אינטל חושפת שבב בינה מלאכותית חדש לדאטה סנטרים בשם Crescent Island הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כיצד מתכוננים לראיון עבודה. ובכן תלוי את מי שואלים? אצל רוב האנשים מדובר ברגע מרגש וחשוב בקרירה העסקית שלהם. ברוב המקרים אנחנו חוקרים את החברה בה אנחנו רוצים לעבוד, מנסים להבין את דרישות התפקיד ומשננים תשובות שיעזרו לנו לקבל את התפקיד.אצל אריק שמר הסיפור היה אחר לגמרי.

היתה זו שנת 1978 ואריק, בחור צעיר בן 27 שרק סיים את שרותו הצבאי כעתודאי, הגיע לראיון עבודה באלביט במת"מ. בסיום הראיון רצה "להגיד שלום" לחבר שלו בשם עודד גפן. כששאל היכן הוא יושב עודד נענה מיד ע"י אחד העובדים : "תפתח את הדלת האדומה ותמצא אותו". אריק לא היסס, אבל במקום דלת אדומה מצא דלת כחולה וכשפתח אותה מצא עצמו במשרדי אינטל חיפה. היו אלה המשרדים של חברת אינטל שהחלה את פעילותה בישראל רק ארבע שנים קודם לכן. אריק קפץ על ההזדמנות ומיהר לשאול "סליחה אולי אתם מחפשים עובדים?" בתגובה לשאלתו מיהר רפי נווה שהיה אז מנהל פרויקט מעבד ה- 8087 (ולימים התמנה למנכל אינטל ישראל) לראיין אותו וזמן קצר אחר כך החל אריק לעבוד באינטל כמהנדס תכנון. באותה עת, אריק בוודאי לא שיער שזה יהיה מקום העבודה הראשון והיחיד שלו ב-47 השנים הבאות.

כעת כשהוא עומד בפני פרישה לגמלאות נאות אריק להתראיין למגזין TapeOut ולחלוק איתנו את סיפורו. סיפורו של מהנדס שבבים שאינו רק העובד הותיק ביותר באינטל ישראל אלא כנראה גם העובד הותיק ביותר בתעשיית השבבים הישראלית.

אז הבנו איך הכל התחיל. עכשיו ספר לנו מה עשית במהלך כל השנים באינטל?

התחלתי כמהנדס תכנון אבל אחרי ארבע שנים יצאתי לרילוקיישן לארה"ב כדי להיות מתאם הפעולות של אינטל ישראל מול ארה"ב. כעבור שנתיים חזרתי ארצה עם הידע של פעילות ה"פוסט סיליקון", הקמתי ומוניתי כאחראי על פעילות בדיקות (טסטינג) אחרי הייצור. זה היה הגרעין של כל פעילות הדיבאג בה התמקדתי מאז 1995 ועד היום.

מדוע בחרת דווקא ב- Debug, נראה שרוב המהנדסים רוצים לעסוק בתכנון ולא בתיקון שגיאות?

מאד מעניין אותי לפתור בעיות. לדעתי זה מאלף לבדוק מה לא היה בסדר, להגיע לשורש הבעיה ולפתור אותה. מבחינתי זה מאתגר אותי וגם מגוון כי כל פעם מגלים באג או שגיאה אחרת.

כאן באה לידי ביטוי ההתלהבות המרשימה של אריק. איש דק גזרה ורב תלתלים אשר גם אחרי למעלה מ-47 שנים נשמע ממש נלהב כשהוא מדבר על עבודתו.

"ה- Debug יושב בתפר שבין התכנון ל- Post Silicon  ומה יכול להיות יותר חשוב מזה?" הוא אומר בהתלהבות ומיד מוסיף "זה אתגר עצום  למצא תקלות ולפתור אותן. למשל מה עוצר את התדר המירבי של הצ'יפ?"

ולא נמאס לך?

ממש לא. הוא יורה מיד. לדבג צ'יפ של 70,000 טרנזיסטורים זה לא כמו לדבג צ'יפ של מילארד טרנזיסטורים.

אנשים עושים תפקיד כמה שנים ואחר כך מתקדמים לתפקיד אחר שהוא גם בדרך כלל בחברה אחרת. איך קרה שנשארת כל כך הרבה שנים באינטל?

אינטל היא חברה מופלאה. חברה עם ערכים ומלאה באנשים טובים ומקצועיים שכיף לפגוש וכיף לעבוד איתם. אני מצאתי גיוון בעבודה ע"י תפקידים נוספים שלקחתי על עצמי כמו למשל להוביל סיורים של אנשים שהגיעו לביקור באינטל.

אתה יודע אומרים שאנשים עוזבים מנהלים ולא עוזבים חברות. אתה בר מזל שלא נתקלת במנהלים כאלה

למען האמת, היו לי מנהלים שמררו את חיי וכבר הייתי עם רגל וחצי מחוץ לאינטל אבל בסוף נשארתי ואני שמח שנשארתי. כיום אני חש גאווה גדולה בכך שחלק גדול מההייטק הישראלי צמח מתוך אינטל. זו הברכה הכי גדולה לתעשיית ההייטק בישראל.

חוץ מזה בעבודה שלי היה אקשן בלתי פוסק ובלתי נדלה כך שכל פעם באתי לעבודה עם תשוקה ולא היה לי רגע משעמם!

אריק שמר בעבודה. "אני הצוללן שצולל לעומקן של הבעיות" צילום: באדיבותו

בא נדבר רגע על מה שקורה לאינטל כיום. פעם זו היתה החברה הכי מצליחה בתחום השבבים – היהלום שבכתר! והיום מצבה לגמרי אחר. איך אתה מסביר את זה?

אני איש שטח. אני הצוללן שצולל לעומקן של הבעיות. אני לא מתעסק עם מה שקורה 50 מטר מעל הראש שלי. גם אין לי את יכולת לשפוט את מה שקורה. אני לא אוהב לנהל. כל חיי ברחתי מניהול. מה שמעניין אותי זה להיות מוביל טכני ולעבוד עם אנשים בגובה העיניים.

ובכל זאת כמי שנמצא בארגון כל כך הרבה שנים מה לדעתך השתנה?

היו כנראה החלטות שגויות. לפי מה ששמעתי יכול להיות ש"אחרו את הרכבת" בשווקים מסוימים אבל אני לא יודע פרטים מדויקים.

ואתה מאמין שאינטל תתגבר.

כן. החברים קוראים לי "אופטימיסט חסר תקנה" ואני אכן אופטימי ומאמין שאינטל תצליח להתגבר על כל הקשיים.

בא נדבר קצת על חייך האישים. יש לך תחביבים?

למען האמת רוב הזמן עבדתי ונהניתי מאד אבל בכל זאת עסקתי בעוד כמה דברים. אני מתנדב בהדרכת ילדים במסגרת סיירת המרצים של "5 פי 2"  (שמטרתה להכפיל את כמות התלמידים המסיימים בגרות עם 5 יחידות במתימטיקה). כמו כן תוך כדי עבודה עשיתי קורס מורי דרך במשך שנתיים וזו היתה חוויה של החיים. אני גם מנצל את העובדה שאני אוהב לספר סיפורים ונהנה להדריך את אנשי הקבוצה שלי בטיולים ברחבי הארץ וכן אורחים שמגיעים אלינו מחו"ל.

ומה עם משפחה

אני מתגורר בחיפה ויש לי שני ילדים מוכשרים. הבת שלי טל עבדה תקופה באינטל בתחום קשרי קהילה ואילו הבן שלי גל הוא גנן של ילדים בבית הספר הריאלי בחיפה.

ועכשיו בגיל 74 כשאתה פורש מאינטל. מה אתה הולך לעשות מחר?

אני מתכוון להמשיך לתת הרצאות לילדי בית ספר במסגרת" 5 פי 2" כדי לדחוף את הצעירים להשלים 5 יחידות במתימטיקה כי בכך הם מכתיבים את העתיד שלהם. כמו כן, אלך לבתי אבות לתת להם הרצאות על סודוקו ותשבצי הגיון ויש גם מיזם חדש עם מכללת אורנים בו אני מתכוון להגיע ביחד עם מהנדסות ומהנדסים נוספים לגני ילדים כדי להדליק את הילדים הצעירים על אלקטרוניקה.

ומה המסר שלך לדור הצעיר?

אתם נכנסים לתקופה של שינויים מהותיים בעקבות כניסת הבינה המלאכותית לחיינו. זה אומר שאתם צריכים להיות ביקורתיים מחד ולפתח מיומניות חשיבה מאידך. יחד עם זאת עדיין חשוב יהיה לעבוד בצוות כדי להתמודד עם האתגרים שיהיו לכם ולפצח בעיות.

הפוסט אריק שמר:"מאד מעניין אותי לפתור בעיות". העובד הוותיק ביותר באינטל פורש אחרי כמעט 50 שנה הופיע לראשונה ב-Chiportal.